פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת

1

3
ועדת הכספים
11/08/2022





מושב שני



פרוטוקול מס' 319
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"ד באב התשפ"ב (11 באוגוסט 2022), שעה 11:30

בחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי לנזק ישיר או עקיף בעקבות מבצע עלות השחר

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
מוסי רז
נירה שפק

מיכאל ביטון
שלמה קרעי

מירי סביון - משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר

אלישיב ממן - יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המיסים, משרד האוצר

גיתית רפפורט - ממונה פרויקטים ביקורת חשבונות, רשות המיסים, משרד האוצר

מיטל כהן - מרכזת נזקי איבה, רשות המיסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

נתנאל אושרי - רכז מיסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, משרד החינוך

נעמי הימיין רייש - סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

לבקה חלבי חסון - עו"ד, מ"מ הממונה האזורית על יחסי עבודה, מחוז ת"א והמרכז, משרד הכלכלה והתעשייה – זרוע העבודה

ידידיה שרלו - מנהל תחום כלכלה ובקרה במוסדות אשפוז, משרד הבריאות

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דני אבלו - מנהל תחום פיתוח חוויית התייר, משרד התיירות

אפרת פורת - מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

ורד וייץ - עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

אמיר הדס - יו"ר מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

שיר קורקין - רפרנט מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

פנינה בן דוד - מחלקה כלכלית, התאחדות בתי המלון

יונתן (יוני) דמרי - מנהל אגף המשק החקלאי, תנועת המושבים

אורן ברנע - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

אילת כהן - משנה למנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד

ניר שוחט - מסעדן בשדרות, חבר פעיל, מסעדנים חזקים ביחד

שלומי אלקיים - בעלים של עידן 2000 בנתיבות ושדרות

יפתח שטרן - תושב העוטף, בעלים של חברת דיג'יפק – אריזה חכמה

אלברט שמעון - תושב העוטף

אילת סלע - התנועה הקיבוצית

קרן אוחנה איוס - עו"ד, מנכ"ל, חיב"ה – איגוד הגנים הפרטיים הארצי, פורום הגנים הפרטיים

חנן דגן - פורום הגנים הפרטים

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה

רויטל סיטון בן ארי - ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

אמיר גוטמן - מנכ"ל, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

ליאור גור - פורום העצמאים מבית ההסתדרות

רועי שינדלר - ראש תחום כנסת וממשלה, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

שי ברמן - יו"ר, איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה

ג'ואל ריינשטיין - אורח

לואיס ריינשטיין - אורח

דניאל ריינשטיין - אורח

יונתן ריינשטיין - אורח

יעל גויסקי - שדלנית, יועצת רגולציה, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

חן בן לולו - שדלן (גלעד לובינג), מייצג את פורום גני הילדים הפרטיים

שושי שטוב - שדלנית, מייצגת את התאחדות האולמות, איגוד המסעדנים והתאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שלומית ארליך
תמר בנתורה
ג'ואן אוחיון (מתמחה)

טמיר כהן

אירית שלהבת



בחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי לנזק ישיר או עקיף בעקבות מבצע עלות השחר

בוקר טוב לכולם. היום יום חמישי, י"ד באב התשפ"ב, 11 באוגוסט 2022. ינון, אתה רואה, אמרתי את התאריך העברי. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו דיון חשוב מאוד על בחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי לנזק ישיר או עקיף בעקבות מבצע עלות השחר.

אני רוצה קודם כול לברך את ראש הממשלה, את שר הביטחון, את הממשלה, את צה"ל ואת הרמטכ"ל על המבצע המוצלח מאוד, ממוקד מאוד, שהשיג את מטרותיו. אני רוצה כמובן לברך את שר האוצר, שעוד טרם סיום המלחמה אמר בצורה מפורשת שהסיוע שיינתן לעסקים ולתושבים, גם מ-0–7, יכלול גם את הימים שלפני תחילת המלחמה, בזמן המגבלות, וגם על כך שהסיוע יורחב לרדיוס של עד 40 קילומטרים מרגע תחילת הלחימה.

אני חייב להגיד שגם אני וגם שר האוצר היינו בקשר עם ראשי הרשויות המקומיות בעוטף לאורך כל הדרך, כל המבצע, וגם מיד אחרי המבצע נפגשנו איתם, ישבנו, שמענו את הצרכים שלהם, שמענו את הדרישות ואת המצוקות.

המטרה של הדיון הזה היא קודם כול למקד ולהבין מה בדיוק כוונת המשורר ומה רשות המיסים מתכוונת לעשות, וגם מתי היא מתכוונת לעשות את זה, כי למהירות ולתזמון יש פה חשיבות גדולה מאוד, ועוד שתי נקודות חשובות שאני מבקש כבר מתחילת הדיון שתתייחסו אליהן.

אחת היא הנושא של תקופת טרום תחילת הלחימה, בזמן המגבלות – צריך להבין אילו ישובים בדיוק ייכללו בסיוע. נכון שהמגבלות המשמעותיות היו על כרם שלום ועל נחל עוז אבל יש ישובים נוספים בעוטף שהיו תחת מגבלות דה פקטו, וכאן אולי כדאי לכם להתייעץ עם פיקוד העורף ולשמוע מה הם אומרים, כי בסופו של דבר צריך להבין שהנחיות זה מאוד מאוד חשוב אבל המציאות בשטח לפעמים מכתיבה דברים נוספים.

מעבר לזה, אנחנו חייבים למצוא דרך להתייחס לאותם עסקים מטווח 7–40 שנאנסו להיסגר בסוף שבוע, ובעיקר כאלה שהייתה להם סחורה מתכלה שהלכה לאיבוד, בעיקר אני מתכוון לענף המזון.

אני מבקש שתתייחסו לזה. אם יש לכם היום פתרון – מצוין. אם לא, אז לקראת הדיון הבא אני מבקש פתרונות לאירועים האלה.

אני מברך את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, שגם הוא ביקש לקיים את הדיון הזה בוועדה שלו. תודה רבה שבאת והצטרפת אלינו. אין ספק שתרומתך לדיון תהיה משמעותית.

רק תדייק ותאמר שביקשתי ישיבה משותפת של שתי הוועדות.

אז הנה היא משותפת, אני ואתה פה.

לא נעתרת לבקשה, אבל אני לא הולך לוותר על הנושא הזה. אני פה כל כולי, מה שנקרא.

הנה, אני ואתה פה, תראה את הוועדה כוועדה משותפת.

אני פה, תאמין לי. קדימה.

מיכאל, אנחנו גם יכולים להתחלף אם אתה רוצה.

לא, לא. אני פה.

וכמובן חברי הכנסת שגרים בעוטף, גם שלמה קרעי וגם נירה שפק, וגם אני כתושב אשקלון וינון אזולאי כתושב אשדוד, ספגנו את הרקטות, ספגנו את האזעקות. גם הסתובבנו כולנו בשטח וראינו את המצוקות.

אני מבקש שנפתח את הדיון. כמובן קודם כול התייחסות של חברי הכנסת.

ברכות בשם כולנו לנעמה לזימי.

למה רק לנעמה לזימי? גם לשלמה קרעי, וינון אזולאי שמצטיין, ומוסי רז שמצטיין בכנסת.

אתה מבין למה צריך ועדה משותפת?

כנראה ועדת הכספים עושה טוב לאנשים. נעמה באמת עשתה הישג מדהים. מברוכ, מזל טוב, כל הכבוד. שלמה, אנחנו עוד לא יודעים איפה אתה ממוקם ברשימה אבל היה לך הישג מצוין.

אני רוצה שנתחיל בסבב התייחסויות של חברי כנסת. ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובוקר טוב לכולם, לכל מי שהגיע, לחברי הכנסת, לנציגי ארגונים מן העוטף.

אני קודם כול רוצה לברך על הדיון הזה. גם נירה ואני ביקשנו אותו וטוב שהוא מתקיים. באמת יש פה התגייסות של חברי הכנסת.

אני רוצה לברך את ראש הממשלה ואת שר הביטחון ושר האוצר, את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, קודם כול על הניהול המופתי של האירוע. אבל המבחן שלנו לא נגמר ברגע שהוכרזה הפסקת האש, המבחן שלנו ממשיך עכשיו במתן מענה לכל אותם צרכים של האוכלוסייה.

בהקשר הזה ברור לגמרי שאין כמעט בעיה עם הנושא של הנזק הישיר, אבל מכיוון שאין מתווה פיצוי מוגדר וקבוע לנזק העקיף אז כאן תמיד מתחילים הוויכוחים והדיונים.

קודם כול אני רוצה להדגיש את הנושא הזה, ודיברנו עליו בעבר, שאולי הגיע הזמן למתווה שיהיה קבוע לכל מצבי החירום, בין אם מדובר במגפה או רעידת אדמה או מבצע צבאי או מלחמה, על מנת בסופו של דבר לתת ודאות גם לבעלי עסקים, לבעלי מפעלים, לשכירים, שלא נתווכח בכל פעם מחדש מתי זה מתחיל ומתי זה נגמר ובאיזה שיעור.

אני חושב שההכרזה של מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים, שאנחנו מתחילים את הפיצוי מ-2 באוגוסט, היא הכרזה חשובה, שנתנה סוג של ודאות להרבה מאוד עסקים. אגב, ראש הממשלה הנחה את כל שרי הממשלה בהנחיה ברורה מאוד שאנחנו מתחילים את הטיפול בלי להמתין לסוף המערכה, וכך זה היה וכל השרים הרלוונטיים הגיעו לעוטף, ולא רק לעוטף, גם לאשקלון וישבו עם ראשי הרשויות. לא ציינתי את ראשי הרשויות שבאמת עמדו במבחן בצורה מעוררת השראה. כל השרים הרלוונטיים כבר ישבו וכבר שמעו, שזו נקודה חשובה מאוד.

בהקשר לפיצוי בגין הנזק העקיף אנחנו צריכים לגבש מספר מסלולים: גם מסלול של מחזורים וגם מסלול של שכר עבודה, ואולי לחשוב על עוד אופציות כדי לא לפספס כאן שום דבר, כדי שאף אחד לא יישאר ללא מענה.

הנקודה שציינת לגבי 7–40 היא חשובה מאוד, שגם לה אנחנו נצטרך לתת מענה.

ועוד נושא, הפעם, אולי להבדיל מפעמים קודמות, אני מקווה מאוד שנעשה את כל התהליך הזה במהירות האפשרית. האנשים האלה שעומדים בגבורה בכל האתגרים הביטחוניים שיש היום בדרום הארץ לא צריכים להתחנן ולא צריכים לבקש ולא צריכים להמתין. אנחנו צריכים להיות שם למענם בכל רגע, וגם לא להתקמצן, ללכת ביד רחבה, לתת את הפיצוי המקסימלי שמגיע להם, כמובן על בסיס הנתונים, אבל באמת להפגין פה סוג של נדיבות כי זה פשוט מגיע להם.

הנקודה האחרונה שרציתי לציין, יש את נושא הישובים שנמצאים מעבר לטווח של 7 קילומטרים, בטווח של 7.2 קילומטרים, ארבעה ישובים: נחל עוז, נתיב העשרה, ברור חיל. נושא המיגון טרם נפתר שם. אני חושב שזו הזדמנות להיכנס לנושא הזה ולהגיע לפתרון שלדעתי באמת מתבקש.

שוב תודה על הדיון, תודה לכל מי שהגיע. זה לא מובן מאליו. תודה רבה.

תודה רבה, ולדימיר.

ציינת את המיגון, אז אני רוצה לעדכן אתכם שיש בשולחן ועדת הכספים פנייה של משרד הבינוי והשיכון, שכוללת בתוכה גם הקמת מערך מחשוב לצורך קביעת זכאות עבור החלטת ממשלה שהעברנו שקשורה למיגון העיר אשקלון. אני כבר יותר משבוע פונה לוועדת ההסכמות אבל חברי כנסת מן הליכוד, בעיקר יריב לוין, מסרבים לתת את האישור, בכל פעם בתירוץ אחר. התירוץ עד עכשיו היה הפריימריז, אז הנה הסתיימו הפריימריז. אני מבקש ממך, שלמה, לפעול לכך שהאישור הזה יינתן ואז בשבוע הבא נוכל לקיים את הדיון הזה, כי זה כרגע מה שתוקע את התקדמות החלטת הממשלה.

הם עשו צעד מתחכם מאוד. הם אמרו: אין בעיה, תקיים דיון על אשקלון. אבל אי אפשר לקיים דיון רק על אשקלון כי הפנייה כוללת עוד הרבה מאוד דברים.

לגבי מיגון אתה מדבר על 7–15?

על החלטת ממשלה שאני יזמתי, שהעברנו, 330 מיליון שקל למיגון אשקלון. כרגע יש שם רכיב של 900,000 שקל שצריך לעבור בוועדת הכספים כדי שמשרד הבינוי והשיכון יוכל להקים מערך מחשוב לצורך קביעת הזכאות של התושבים לקבלת הכסף, וכרגע זה תקוע. זו פנייה גדולה של משרד הבינוי והשיכון ויש בה את החלק הזה. אני לא יכול לפרק את הפנייה, כפי שאתה יודע. ייקח עוד הרבה מאוד זמן עד שמשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר יפרקו את זה ויגישו מחדש. לכן הדרך המהירה ביותר היא פשוט לדון בפנייה כפי שהיא. עד עכשיו לא קיבלתי תשובה חיובית, לצערי הרב. אני מקווה מאוד שנוכל לקבל אותה היום ואז בשבוע הבא, לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, אני מזכיר לכם שב-17 באוגוסט הכנסת יוצאת לחופשה מרוכזת, אני מקווה מאוד שנוכל להספיק את זה עד אז כי חבל שזה ייתקע.

בנושא הזה, כבר דיברנו בעבר ואמרנו שיש דברים שהם חשובים באמת. אז היה מספיק זמן שמשרד האוצר, כפי שאתה יודע, אם זה היה כבר מונח אז, היה צריך אז לפרק את זה.

יריב לוין אומר שהוא אישר לך את הדיון כבר לפני כמה ימים.

זו בדיוק הנקודה. הוא אישר לי את הדיון רק על אשקלון ואני לא יכול לקיים את הדיון רק על אשקלון באופן ספציפי, אני חייב לקיים דיון על כל הפנייה של משרד הבינוי והשיכון, ולזה הוא לא נתן לי אישור.

מה החלקים האחרים בפנייה?

יש שם הרבה דברים, זו פנייה גדולה.

זו הבעיה, שבכל פעם מביאים כמה דברים.

אם עכשיו נצטרך לפרק את הפנייה אנחנו נגיע לאוקטובר.

זה להוציא נושא אחד. דיברנו על זה גם אז.

כאשר מקיימים דיון על כל הפנייה אנחנו יכולים לאשר רק חלק ממנה?

לא, אין דבר כזה, זה לא עובד כך.

זה מה שעושה משרד האוצר, מביא עוד כמה דברים שהם פחות חשובים.

יש שם גם דברים חשובים נוספים, אבל אני מתרכז רק באשקלון.

שלמה, התקדמת בעוד שני מקומות, לא? תברך אותו.

עזוב, אני מחכה לתוצאות הסופיות בשביל לברך.

תברך על המגמה.

אנחנו נמשיך. נירה שפק, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כול, לברך. אנחנו למודים ממבצעים קודמים, כולנו זוכרים מה היה בשומר החומות. המדינה, הניהול קפץ קפיצת מדרגה. אם אני יכולה להגיד מה המשפט שמבחינתי הכי מראה את המצב שהיה זה: מישהו שומע אותנו. אני אומרת את זה כחברת כנסת, אני אומרת את זה בכובע שלי כאלוף משנה במילואים שפיקד על גזרת עוטף עזה במשך עשר שנים, אני אומרת את זה כחברת קיבוץ כפר עזה, אימא לילדים, סבתא לנכדים, שבמשך 20 ומשהו שנים חווה את התהליך הזה. אני אומרת: מישהו שומע אותנו. על זה אני רוצה להגיד פה תודה לממשלה, לראש הממשלה, לראשי הרשויות, לכל הארגונים הרלוונטיים, לצבא, למשטרה שלא הוזכרה כאן. אני מזכירה שבתוך כל הדבר הזה היה לנו את תשעה באב, את העלייה להר הבית, שאנחנו זוכרים מה היה אמור לקרות וכמה התעסקות הייתה בזה, והפעילות הזאת נעשתה ועלו להר הבית ולא היו הגבלות. לכן תודה רבה גם למשטרת ישראל, הם היו בתוך כל הדבר הזה וחשוב להזכיר אותם.

זה שמישהו שומע אותנו, זה נהדר אבל לא מספיק. עכשיו אני עוברת לכובע האחר שלי, כחברת כנסת. אנחנו כולנו חייבים להמשיך להחזיק את אמון הציבור.

במהלך המבצע – ואני קוראת למבצע מיום ההגבלה בכבישים, מיום חסימת הכבישים, ואני שמחה שהבקשה הזאת עוד תוך כדי המבצע, בוועדת המנכ"לים בראשות מנכ"לית משרד ראש הממשלה, נעמה שולץ, התקבלה החלטה שהמבצע ייחשב מ-2 באוגוסט, מיום שנחסמו הצירים. תיכף אדבר על יתר הדברים. זה אומר שיש הבנה, שאין ניתוק, שמבינים מה זה כשאני יוצאת מקיבוץ כפר עזה ולא יכולה לפנות לא ימינה ולא שמאלה, אין לי יכולת ללכת, ואני צריכה לעבור דרך קיבוץ סעד. יושב כאן נציג של קיבוץ סעד, שקיבל אותנו ופתח את הדרכים אצלו גם בשבת, למרות שזה קיבוץ דתי, כי הבין שזה הצלת חיים, וטוב שכך. זה בדיוק הערבות ההדדית בין שתי מועצות שכנות, שער הנגב ושדות נגב, זה נקרא ערבות הדדית וחוסן.

זה אומר שגם אם אני גרה בקיבוץ כפר עזה או נחל עוז או כרם שלום או נתיב העשרה ואני עובדת במקומות מעבר לאזור המאוים, לא אשאיר את הילדים שלי, ולא בגלל שאני אישה, גם האבא לא ישאיר את הילדים שלו וייצא ויגיד: אוקיי, ניסע שעה וחצי ונחזור. זה לא יקרה. מי מאתנו מסביב לשולחן היה משאיר את הילדים והולך לעבודה כשאתם למודי ניסיון ויודעים שכאשר יש חסימות אז תיכף יהיה משהו אחרי, והנה המשטרה הצבאית באה ופורסת, והנה אנחנו בעין המקצועית שלנו רואים את המובילים מגיעים, והנה אנחנו שומעים. תושבי העוטף הם הלוחמים האזרחיים, הם דוברי השפה, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלנו.

דבר נוסף שחשוב מאוד להבין אותו, זה לא שאני עכשיו צריכה לנסוע לעבוד באשקלון או באופקים או בנתיבות או באשדוד ואני נוסעת כרגיל. לקח לי ארבע שעות מן המחסום הראשון ועד שהגעתי הביתה. זאת אומרת שאדם שיוצא לעבודה לשמונה שעות, בואו ניקח ממוצע: במשך שש שעות הוא על הכביש. הוא לא בעבודה, הוא לא דפק מונה, הוא לא החתים כרטיס. מי מממן את שמונה השעות האלה? מי מממן את שש השעות האלה? איך הן באות לידי ביטוי? זה באוויר. זה דבר שאנחנו ניתן עליו את הדעת. נלמד את כל הדברים האלה.

ועמ"ש העורף התכנסה ביום שלישי. אני רוצה להודות כאן לאופוזיציה. הרמתי טלפון במסגרת ועדת ההסכמות, הגשתי שתי בקשות: לכינוס הוועדה הזאת, חברי ולדימיר בליאק ואני הגשנו בקשה ליושב-ראש הוועדה לכנס את הוועדה ממש בתחילת המבצע, כי היה לנו ברור שהוועדות צריכות להתכנס תוך כדי המבצע, לא מחר-כך. אם יש מילה שאני לא אוהבת, תמיד אמרו לנו, תושבי העוטף: בואו תנו לצה"ל לנצח ונטפל בכם אחר כך. אי אפשר. זה הביא את רוב מצבי השבר וחוסר האמון, ואחרי כן במרכזי החוסן את הטיפולים ואת סגירת העסקים והכול. לא, הפעם הבנו. ועמ"ש העורף התכנסה ביום שלישי. ביקשתי מיריב לוין, התקשרתי אליו בטלפון ואמרתי לו: יריב, אין קואליציה ואופוזיציה, יש את עם ישראל ויש לטפל באנשים. אני אומרת לכם, חצי שעה אחרי כבר קיבלתי אישור.

אלכס, אני בטלפון עם יריב לוין. אשמח לדעת מה עוד יש בפנייה הזאת, שזה לא איזה חתול בשק.

אין בעיה. הפנייה אצלם.

טמיר, אתה יכול לשלוח לי את זה בוואטסאפ?

נעביר לך עם ההתייחסות שלנו.

תודה. ברכות ליריב לוין שבינתיים נמצא במקום הראשון בפריימריז אצלנו.

בואו נעצור לרגע את כל הקטע הזה, אבל אני חושבת שהדיונים האלה לא היו מתקיימים אם לא הייתה הבנה ולא הייתה בגרות של האופוזיציה.

מה זה "הקטע הזה"? זה הדמוקרטיה.

בסדר, שלמה. אני חושבת שזה היה אות כבוד גם לנו ככנסת, שידענו להתכנס אל מה שקורה כאן.

אני חייבת לומר שמהיום הראשון ועד היום האחרון הייתי בשטח, עברתי בין חקלאים לבין עסקים לבין מפעל נירלט שנפגע, כאשר חיפשתי את המרלוג ואז ראיתי ערמה של ברזלים. שאלתי: זה המרלוג? אמרו לי: כן, אין כאן צבע, נשארה רק הידית של כל מכלי הצבע. לבין חקלאים שפותחים להם מסדרונות וצה"ל מאבטח וכיתות כוננות שלא גויסו עומדות כדי לאפשר להם לקטוף מלפפונים בחממות. ועובדים תאילנדים ועובדים זרים באשר הם שהיו בישובים השונים יוצאים לשטח, חלקם עם מיגון וחלקם בלי מיגון, כי צריך לקטוף ואסור שתהיה תמונת מצב שאנחנו לא מצליחים לתפקד במשק.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים. דבר אחד, בוועדת המשנה למוכנות העורף דיברנו על כמה דברים. אחד הוא על תקציב לנושא הפגות. הוא ניתן, ואני חייבת לומר שלפני שנה ושלושה חודשים לא היה כלום. ראינו את זה בשומר החומות, התוכניות לא יצאו אל הפועל. יושב כאן חבר כנסת יקר שהיה שר במשרד ראש הממשלה, שהשאילתה הראשונה שלי כחברת כנסת הייתה אליו: למה לא הופעלה תוכנית לפינוי תושבים, למה לא הופעלה תוכנית הפגות? לא היה, לא אושר. הייתה תוכנית צבאית ולא הייתה תוכנית אזרחית.

אין כאן חבר כנסת כזה. התכוונת במשרד הביטחון.

אמרתי שהיית שר במשרד הביטחון.

לא, אמרת במשרד ראש הממשלה. אבל תגידי מילה טובה על תוכנית הפינוי שעשינו עכשיו.

אני מגיעה בדיוק לזה. מכלום, במשך עבודה של שנה ושלושה חודשים, יצאנו עם תוכנית, שהיו עליה לא מעט דיונים. אני כל הזמן פחדתי ששעון החול ישיג אותנו קודם. כאשר הוחלט על ההפעלה של תוכנית ההפגות זה תקתק כמו שעון. הלכתי לראות בעין, ראיתי, ליוויתי את כרם שלום: עוד מכונית ועוד מכונית יוצאת, והלכתי למקומות בהם קולטים וראיתי שקולטים, והתקציבים עברו לרשויות. שאפו, שאפו, שאפו. אמרתי את זה גם לראש רח"ל. זה אומר שכאשר עובדים כפי שצריך יודעים לצאת ולעשות.

אבל, ויש כאן אבל, נתנו את זה לצמודי סמוכי גדר ולא התייחסנו לאותם ישובים ב-4–7. וכאן הבקשה שלי, אפשר להגיד דרישה שלי, לעשות את אותו דבר ל-4–7. דבר נוסף, בנושא ההפגות הוא ריענונים או הפגות לאלה שנשארו: החקלאים שנשארו, הצוותים שהיו צריכים לנהל את זה ולא יכלו לעזוב את הישוב. גם להם מותר להחזיר את הדופק, ובזה צריך לטפל. לכן בנושא ההפגות אני רוצה לשמוע את עמדת משרד האוצר ורשות המיסים.

אני רוצה לשמוע על התהליך, מה מסוכם במסלולים – לא ארחיב כי ולדימיר כבר דיבר על זה – לבעלי עסקים. אני לא רוצה ליצור מצב שיש עוד אנשים מאז צוק איתן, וטיפלתם במהלך השנה הזאת, ומעמוד ענן – ואני חייבת לציין פה את רשות המיסים. בכל מקום נפילה שהגעתי אליו הם הגיעו או לפניי או ביחד איתי. אמיר דהן, שאפו לצוותים, באמת שאפו לצוותים. אנחנו צריכים לראות שלא רק מגיעים אלא שהטיפול הוא פשוט, לא יוצא מתוך נקודת הנחה שמישהו "עובד" עלינו ואז נראה אלא מכילים ומרחיבים ודואגים למסלולים, שלא יביאו אותם עכשיו לקחת חברות ועורכי דין שיגידו להם: 20% אני גוזר מראש, ואז זה יעלה להם את המחירים, ואז תגיעו לפשרות ולעררים. בואו נאפשר להם לנשום ולפשט תהליכים. אני מבקשת לדעת מה המסלולים שסוכמו לגבי העסקים בחלוקה השונה של עד 40 קילומטרים, כל מי שנפגע. אם אני לא יכולה לצאת, גם אם זה לא ב-0–4 או 4–7, תגידו מה המענה. הם לא יצאו לא בגלל שהם רצו יום חופש אלא הם רצו לשמור על הילדים, הם רצו לשמור על ההורים המבוגרים. חלקם לא יצאו להפגות כי המבוגר לא רצה. באחד הקיבוצים צמודי הגדר שאלתי: למה אתם המבוגרים לא יוצאים? אחד המבוגרים הצביע על זרועו ואמר לי: את רואה את המספר הזה על היד? לא יפנו אותי יותר. מי מטפל בהם? אנחנו חייבים גם להם לתת, ואנחנו נזכור את זה כל הזמן.

על כיתות הכוננות והרבש"צים והמיגון דיברתי.

אשקלון חייבת – ואני תומכת בהחלטה שלך – מענה שלם, אחר. אחד האבסורדים הגדולים שעליו ביקשתי תשובה, שלא נעשו באשקלון, זה מדוע אחרי שומר החומות ניתן תקציב להפגות לראש העיר ואילו במבצע הזה לא ניתן לו? יש לו אוכלוסיות מיוחדות בקהילה, יש לו מבוגרים בשכונות מתקשות. אני מבקשת להשלים את זה. לא ניתן תקציב וזה פער.

אסיים בנושא האחרון, על השאר אדבר תוך כדי, אני רוצה להגיד לכם משהו על החקלאים. כתבתי לי את זה מכיוון שזה היה בלילה בנתיב העשרה, כאשר אני יושבת שם ומחכה ביחד עם צוות הכוננות – אני מקווה שאתם יודעים איפה זה נתיב העשרה – ישבתי שם בשעה 11 בלילה וחיכיתי לאישור מח"ט שיגיד לנו שאנחנו יכולים לרדת ולקטוף. ישבתי שם ואמרתי למעיין, יושב-ראש הוועד, ולחקלאים ולרבש"ץ, אז אני רוצה גם לשתף אתכם:

בזמן שכל עם ישראל עקב אחר המתרחש בדרום, משפחות היו בממ"דים וחלקן בהפגות רחוקות מקו האש, חקלאי העוטף המשיכו לעבוד. הם עיבדו את השדות, חרשו, השקו, קטפו. הם יצאו בלילה בחסות הצבא להמשיך עבודות בשטחים ובחממות. שוב ראינו כי הגבול נקבע לא רק על ידי הסכמות בין-לאומיות וכוחות צבאיים שפזורים בשטח. ראינו בפועל את מימוש חזונו של טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו." האור המהבהב, שרואים בצד השני את הטרקטור ואת המחרשה ואת הקוטפת, זה נקודת חוסן, הם יודעים שאנחנו ממשיכים לעבוד. לכן אנחנו חייבים לתת להם את המענה במהירות וביעילות, ובכוונתי לוודא זאת.

נעבור עסקים, חקלאים, תושבים, ניתן כסף למרכזי החוסן, כי מי שמכיר את הנתונים שהוצגו בוועדה ביום שלישי – זה רק ההתחלה. כולנו יודעים שעשרה ימים ושבועיים אחרי, כאשר ייפול לתושבים האסימון, אז יבואו הפניות, אז נצטרך להיכנס עם ילדים, מבוגרים ומשפחות לתהליכים. אני לא יודעת אם אתם יודעים, ילדים בני שנתיים הולכים לטיפול במרכז חוסן. לא האמנו שזה קורה. זה מה שקורה עכשיו. אז כולנו פה כדי לראות שהכול יהיה קצר, יעיל ושאף אחד לא יישאר מתוסכל. להיפך, יגידו: אני גאה שאני גר בעוטף וגאה במדינה שלי. תודה.

נעמה לזימי, בבקשה.

חברים פה הציגו את הדברים יפה.

הנקודות שאני ארצה עליהן התייחסות כפי שצריך הן הצגת מתווה הפיצוי הכלכלי המלא עד למשרד האוצר, שזה יהיה ברור, כי קשה מאוד לפרש אותו ולהבין אותו.

אשמח לדעת שיש פיצוי על שכר ולא על ימי חופשה, שלא נפגעים מן המקום הזה.

כמובן תושבים שגרים קרוב או מחוץ לשטח העוטף – שתהיה הסדרה גם למי שנפגעו בעת המבצע, גם אם הם לא הקו הישיר, וידוע שהם נפגעו.

וכמובן אפשרות לעובדי משמרות להגיש את המשכורות שלהם בחודשים קודמים לעומת החודש הנוכחי כדי לקבל פיצוי, כי אחרת הם לא יקבלו את הפיצוי שלהם.

תסבירי את מה שאמרת עכשיו כי לא הבנתי ונראה לי שרשות המיסים לא הבינה, כדי שנעזור.

בסדר גמור, אני אסביר. אם אדם הוא עובד משמרות, המעסיק נותן לו לפי המשמרת. אם אין את המשמרת הוא פשוט לא משלם שכר. לכן על בסיס החודש הקודם, כמה שאותו עובד שעתי של משמרות קיבל, צריך לחשב על פי זה, כי אחרת הוא פשוט לא יקבל את הפיצוי.

לגבי עצמאים – אני יודעת שיש מי שעדיין לא קיבלו פיצוי משומר החומות ויש סחבת גדולה מאוד, וכמובן הסיפור של הריביות. אז כמובן כבר לא לקחת ריביות על החזרה ולהבין מה קורה עם פיצויים לעצמאים בצורה יותר ברורה. אגב, הרבה עצמאים פנו אליי. זו סוגיה שמטרידה אותם מאוד, אז אם אפשר להבין בהקשר הזה בדיוק מה עומד להיעשות.

תגמול תוספת סיכון לעובדים במפעלים חיוניים בתקופה הזאת, אפשר לשאול גם על זה. תודה.

אדוני היושב-ראש, קודם כול יש לי בשורה משמחת: אנחנו מאשרים את הפנייה כפי שהיא במלואה.

זה חייב לעבור בפרוצדורה הרגילה.

אני מדבר איתך על מהות ואתה עונה לי בפרוצדורה?

תודה, שלמה.

לא צריך לומר תודה. אנחנו כאן בשביל מטרה אחת חשובה ואין פה קואליציה ואופוזיציה, כפי שאתה רואה, במיוחד אנחנו תושבי העוטף.

אני מתנצלת שעליתי על גג שנפל עליו טיל ולא באתי לבקר אותך, ננזפתי ואני מתנצלת.

כל עוד זה לא היה על הגג של שלמה אז הכול בסדר.

זה לא טיל, זה חלק מטיל.

קוראים לזה זביל.

שמעתי את נירה וגם את נעמה ואת ולדימיר, ובטח כולם יגידו אותם דברים.


(היו"ר ולדימיר בליאק)

אחרי מה שאמרתם כולכם, אני חושב שמעבר לכל הדרישות, ואנחנו מנסים לכסות כמה שיותר את אותם תושבים שנפגעו ואת אותם עצמאים שנפגעו בימי הלחימה, אני חושב שהבהירות חשובה מאוד. אנחנו יודעים שאין שמחה כהתרת הספקות. אנשים עכשיו יושבים בבית, בעלי עסקים ושכירים, ולא יודעים. הם צופים בדיון, מנסים להבין את המונחים הכלכליים, מנסים להבין את מה שעומד מאחורי הקלעים ומה קורה. אני חושב שהבהירות חשובה. אנחנו צריכים לחתוך כמה שיותר מהר.

הבהירות או הוודאות?

הבהירות היא הוודאות, לזה אני מתכוון. אמרתי: אין שמחה כהתרת הספקות, שלאנשים יהיה ברור אם מקבלים או לא מקבלים. אני מקווה שהכול יהיה "מקבלים", שלא יישאר מישהו בצד. הרי תמיד אנחנו חותכים כאן בכללים מסוימים ובסוף יש מי שנופלים בין הכיסאות. ראינו שזה קרה בנושא הקורונה, היה איזה סכום מטרה וסביבו בנינו את הקריטריונים. כאן אני מבקש שלא יהיה סכום מטרה שעליו נבנה את הקריטריונים אלא שהמטרה תהיה שלא יהיה אדם בעוטף עזה, גם בין 7–40 קילומטרים, שלא יקבל את הפיצוי על הנזק שנגרם באותו שבוע לחימה. גם בנושא מחזורים, גם בנושא שכר עבודה, אשקלון כמובן שחוטפת וחטפה הכי הרבה והיא ממש ממש קרובה. אני גר במושב זמרת, שזה בתוך ה-7 קילומטרים. אני לא חושב שאנחנו חוטפים יותר מאשר מה שחוטפים באשקלון, וגם בעוטף, 7–15 קילומטרים וכן הלאה. צריך שאנשים שנפגעו בתקופה הזו יקבלו את כל מה שמגיע להם וצריך לוודא שהדבר הזה נעשה.

אני לא יודע איך עתיד להתנהל כאן הדיון, אם מס הכנסה יציגו את הקריטריונים ואנחנו נתמקח איתם, או שהמיקוח הזה כבר נעשה ובאים בעצם עם מוצר מוגמר שהוא לשביעות רצון כולם.

אני העברתי את הדרישות גם בכל יום לאור מה שקרה, אני מתקשרת בכל שעה לאמיר דהן ולצוותים. את חלק מן התשובות קיבלתי כמענה אישי, אבל זה לא קשור, אני רוצה לשמוע מה אומרים פה ומה ההתחייבות, ועל חלק נאמר לי שיוחלט כאן בדיון או ילך לעבודה. מירי סביון אמרה: מה שפה ונדע לתת פה, ומה שלא – תלכו לעבודה לבחון את זה, כי יש כאן תקנות וכל מיני דברים משלימים. אני מקבלת. נשמע פה, אבל תגדירו גם לוחות זמנים לתשובות, כי מחכים.

כל עוד לא שמענו מהם אז אין מה להאריך יותר. יכול להיות שסתם אעלה דברים שכבר נמצאים בפנים.

אבל יכול להיות שאתה מעלה דברים שהם בכלל לא יודעים עליהם.

את העלית את רוב הדברים שחשבתי לדבר עליהם. לא צריך לחזור על הדברים פעמיים. נשמע ממס הכנסה את הדברים.

כפי שאמרתי, הקו הוא שלא יישארו אנשים שנפגעו, גם כאלה שנפגעו באופן עקיף צריכים לקבל פיצוי.

ולגבי הנושא של מיגון אשקלון ומיגון 7–15 קילומטרים, אמרתי שהפנייה אושרה ואני מקווה שיתקיים דיון באופן מידי, מבחינתי אפשר לקיים אותו היום, אם זה אפשרי פרוצדורלית. יש כאן את יושב-ראש ועדת הכנסת. צריך להתקדם גם בעניין הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, בבקשה.

שלום לכולם. בואו נדבר כמה מילים בשבח הובלת המבצע הזה על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון, חברי הקבינט. בסוף השאפו הגדול הוא לראשי הצבא, ראשי השב"כ, הרמטכ"ל, הלוחמים והלוחמות והגיבורים האמיתיים הם האזרחים.

נאמר הרבה שהמבצע הזה תפקד ונוהל נכון על ידי הממשלה בכלל, וזה דבר מהותי וצריך לשים את זה על השולחן, אבל אנחנו פה בסוגיית עומק של נושא שיש בו מרכיבים שיש המון המון מה לשפר בהם. בסך הכול הממשלה גם למדה לעבוד עם החברה האזרחית, גם עם עמותות, גם עם רשויות, גם עם מרכזי הפעלה, עם פינויים. הפקנו לקחים משומר החומות, הבאנו תוצאות, כסף בצד זמין ומוכן לפינויים, כסף בצד זמין ומוכן למיגון, מיגוניות ניידות. עשינו המון פעולות כדי להפיק לקחים מן העבר.

עכשיו אנחנו הולכים לאתגר הכי גדול, לגבי אלה שביקשנו מהם להיות בבתים, ארבעה ימים לא לצאת ולתת לנו לעשות את העבודה, השאלה היא: מתי יקבלו את הכסף? אותו עובד שאמרנו לו: שב בבית ארבעה ימים, מתי יקבל את ארבעה ימי החופש האלה? האם יורידו לו את זה מצבירת ימי חופשה? האם המעסיק יקבל את הכסף שלו לפי יום עבודה כמו כל מילואימניק ואפשר יהיה לגמור את הסיפור הזה? זאת השאלה שעומדת עכשיו למבחן, ושעון החול החל.

יש דברים שנעשים ונעשו בעבר מצוין. הייתי יום שלם בעוטף כדי ללמוד. המבצע נגמר ביום ראשון בלילה. ביום שלישי הייתי בעוטף במשך כל היום, מבוקר ועד לילה, בנתיב העשרה, במועצה האזורית, באשקלון, עברנו ולמדנו. הציון הוא זה: מס רכוש משלם בזמן וטוב ומשקם כאשר זה פגיעה ישירה, שם יש תוצאה טובה ואפקטיביות. כשעוברים לפיצוי עקיף זה קטסטרופה.

פגשנו חקלאי בנתיב העשרה דומע, עם דמעות בעיניים. מי שלא יודע מה זה נתיב העשרה – זה מושב צמוד גדר ליד עוד שלושה קיבוצים צמודי גדר. כל הקללות של עוטף עזה פלוס מרגמות. מרגמות לא מאותרות ולא מנוטרלות עדיין בכל הכלים שיש לנו, הן נופלות מן השמיים בלי התרעה.

יש אזור דרומי לנתיב העשרה עם כמה מאות דונמים ושם יש חקלאים מדהימים. חקלאי אחד, סהר, אבא שלו הוא מייסד נתיב העשרה, קטוע רגל, סיעודי, אשתו של סהר והוא סועדים את האבא ושומרים על המשק, והמשק הוא 50–100 מטרים מן הגבול. ביום שמתחילה מתיחות סוגרים להם את השערים, כל מה שגדל שם לא רלוונטי, לא זרעים, לא עגבניות שרי, מה שלא גדל שם. סהר מספר לי את הכול ובאמצע הסיפור בוכה בדמעות. הוא לוחם, חקלאי חזק והוא בוכה כי הוא הושפל, כי הוא נאבק משפטית ברשויות המס במשך שמונה שנים על צוק איתן. חבריו התייאשו, חבריו אמרו לו: אין לך סיכוי. חבריו ויתרו על המאבקים ועל ההתחשבנות. פגשתי אנשים לידו. הוא שאל: למה ויתרת? – לא יכולתי יותר, התייאשתי, ויתרתי. אחד קיבל מקדמה של 700,000 שקל, אמרו לו: נתחשבן איתך. תבע אותם, עיקלו לו מן החשבון 600,000 שקל. אמרו לו: עד שנסכים, אז נחזיר לך את הכסף. אלה סיפורים מזעזעים. הוא סגר חשבון עם המדינה אחרי שמונה שנים. מה אתה מבקש, סהר? הוא אומר: תנו לנו לגדל עגבניות, תנו לי לעבוד פה בלי הפסקה, שימו את המיגון ואני בא לעבודה, אני לא צריך שיפוי ולא צריך פיצוי. אבל השארתם אותי בבית, הלך לי המשק, אין לי תזרים. שמונה שנים – כמה כסף הלך לו מן התביעה המשפטית שנמשכה שמונה שנים על שמאות אלטרנטיבית ועל עורך דין ועל משפטנים? שליש מן הכסף הלך לו על מאבק מול המדינה במשך שמונה שנים.

עכשיו אשאל פה את השאלות.

ראשית, לכמה אנשים יש תיקים פתוחים מול מס רכוש בפיצוי עקיף בצוק איתן ובשומר החומות? מה מספר התיקים הפתוחים?

שנית, כמה שמאים מטפלים בפנייה? יש מאות תביעות אחרי מבצע צבאי. הובא לידיעתי שייתכן ושמאי אחד משתלט על כל התביעות של החקלאים, אחד מגיב למאות אנשים. הם שולחים מכתב ואז חצי שנה לא מקבלים תשובה. הם מושפלים מכך שלא ענו להם למכתב. כתבנו מכתב, תענו לנו למכתב.

אני רוצה לדעת איך מנקים שולחן על העבר, ואיך המחדל הזה לא חוזר עכשיו. שעון החול החל.

דבר נוסף הוא השכירים – איך מחזירים להם את ימי העבודה? אלה שהוכרחו להישאר בבית או אלה שיוכיחו שהמבצע אילץ אותם להישאר בבית.

ודבר נוסף, מה השיטה לשלם לשכירים?

אלה השאלות שאני רוצה לקבל עליהן תשובות בדיון הזה.

אני מבקש מאנשי משרד האוצר, מראשי האוצר, מראשי רשות המיסים ומס רכוש לנסוע לעוטף לחמישה–עשרה קיבוצים וישובים, ביום–יומיים עבודה, לעשות קבוצות מיקוד, לשמוע על ההתנהלות של העבר, לשמוע מה אפשר לעשות בהווה. רק כך יש סיכוי שלא נחזור על הטעויות הקודמות.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לקיים פה דיון נוסף בתוך שבועיים, כי שעון החול הזה פועל לרעה ואנחנו צריכים להוכיח את מה שאמר שר האוצר, שהפעם זה יהיה אחרת.


(היו"ר אלכס קושניר)

אלכס קושניר, לא שמעת את כל מה שאמרתי פה אבל קודם כול סיפורי העבר, על שמונה שנות עיכוב בתשלומים והעלבון וההשפלה בדרך של חקלאים שמבקשים לקבל פיצויים, זה דבר מזעזע. את זה תקרא בפרוטוקול. אני מבקש לעשות דיון נוסף. ביקשתי מהם גם לנסוע לקבוצות מיקוד שם בשבועות הקרובים, לשמוע מן השטח את ניסיון העבר ולתקן אותו. לעשות מפגש מעקב בעוד שבועיים עם תוכנית עבודה, איך יש יותר שמאים, יותר תשובות. אם אנחנו נגמור את האירוע הזה בחודש–חודשיים ונשלם לכולם אז ממשלת ישראל יכולה להיות גאה. כי אם היא אמרה לאנשים "שבו בבתים, תנו לנו את החוסן החברתי והכלכלי והביטחוני להילחם" וביום למחרת אנחנו לא יודעים לשלם בזמן, החוזה שבינינו לבין אזרחי עוטף עזה והנגב בכללותו לא מתקיים. אני כן מבקש ממך, יושב-ראש הוועדה, שאת דיון המעקב לפחות נעשה ביחד בעוד שבועיים, אבל זה לשיקולך. אתה יודע שבעבודה משותפת אין לנו בעיות.

קודם כול, נעשה, בהחלט, רק קח בחשבון שבעוד שבועיים אנחנו בחופשה מרוכזת של הכנסת.

אז הכי קרוב שאתה יכול.

מיכאל, אני גם חייבת להגיד שהגדרת כאן דברים שנמצאים בוועדת המשנה למוכנות העורף ושם מתקיים דיון המשך לדיון שהיה ביום שלישי. צריך לראות שלא כל אחד עושה את מה שעושה השני.

מה למשל?

מיכאל, אני מציע שאנחנו ניפגש אחרי הדיון ונסתנכרן, שלא נעשה פה עבודה כפולה.

אין בעיה. מה שחשוב זה לא הוועדות. חשוב שנשלם בזמן, תוך כמה שבועות, זה מה שחשוב. אבל צריך שהעובדים המקצועיים יידעו שנקבע דד-ליין לעוד שלושה–ארבעה שבועות, במועד הכי מהיר, לתשובות ולתוכנית עבודה על העבר ועל העתיד, וכוח אדם ונגישות ופרואקטיביות וכיסוי מלא ומהירות תגובה ותיעוד. עשו איתם משאים ומתנים בעל-פה: קח 300,000 שקל, זהו. אומר האיש: תן לי את זה בכתב. אומר לו נציג משרד האוצר: אני לא יכול. האירועים שם – ההיסטוריה לא נראית טוב בסיפור הזה. איך ההווה והעתיד ייראו – זה תלוי בנו. תודה רבה.

רק עוד משפט אחד על מה שמיכאל אמר בהתחלה, על שומר החומות, למרות שזה לא נושא הדיון אבל אנחנו יודעים שיש עדיין דברים לא סגורים שם ואנשים שעוד ממתינים לפיצוי. צריך להכניס את זה פה.

הסתובבנו בעוטף.

קודם כול אנחנו נשמע התייחסות של רשות המיסים. רק מבחינת לוחות זמנים, אני חושב שיש פה דברים שיכולים להתבצע הרבה יותר מהר ואין צורך לחכות לדיון מעקב. תקנות שעליהן כבר יש הסכמה אפשר להריץ מהר הרבה יותר, כבר בשבוע הבא לדעתי אפשר לאשר אותן ואין צורך לחכות כל כך הרבה זמן. יש פה פערים נוספים ודברים נוספים שעלו גם על ידי מיכאל ביטון וגם על ידי חברי כנסת נוספים, שעליהם נצטרך לעשות עבודת מטה משמעותית יותר כדי לראות איך אנחנו פותרים את הבעיות שלהם, וחלק ייעשה בעבודה בוועדה שנירה מנהלת, בוועדת המשנה למוכנות העורף.

רק שני משפטים: יש נייר חשוב של התאחדות התעשיינים, שמבקש לעצב את העתיד באופן שלא ניפש לפגישות כאלה, במיוחד קביעת תקנות קבועות לפיצוי, בלי כל פעם תקנה מיוחדת, להרחיב את מעגל המפוצים, כולל אשקלון שתיכנס לעוטף ולא יהיה ויכוח בכל פעם האם הם זכאים לפיצוי, ולקדם פה הוראת שעה למסלול ירוק. אלה הצעות מעשיות ונכונות של התאחדות התעשיינים והן צריכות לדעתי להיכלל בסיכום ובדרישות שלנו ממשרד האוצר ומן הרשויות השונות.

תודה. ינון אזולאי בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, גם אני מצטרף לדברים שנאמרו פה. אשתדל לא לחזור.

לגבי שומר החומות – אנחנו מקבלים פניות שהנושא עדיין לא נפתר. היינו מבקשים לדעת איפה עומדים הפיצויים, כמה בקשות הוגשו, כמה שולמו, כמה בקשות עדיין נמצאות בטיפול, ומה זה טיפול, ומי שסורב – למה סורב. בעבר בקורונה הייתם מביאים טבלה והיינו רואים בדיוק. אני חושב שכך צריך להיות גם בנושא הזה. אם עדיין אנחנו נמצאים באירוע של שומר החומות, כאשר יש גם את בעלי האולמות, שהפסידו עבור 12 ימים שבכלל לא שולמו להם ואני לא יודע אם עבור שאר הימים כן שילמו להם, ועוד כהנה וכהנה עסקים שלא קיבלו, שדרשו את הפיצויים שלהם. כולנו מכירים את הסחבת הזאת וזה לא אמור להיות כך. אם זה בגלל שמאי אחד או שני שמאים או לא יודע כמה, אתם תענו למיכאל על זה.

לנושא שלשמו התכנסנו – יש כמה דברים שחשוב לדעת, גם על הישובים שהיו נצורים מספר ימים לפני המבצע. יש ישובים שהיו נצורים ואנשים לא הלכו לעבודה. בסופו של דבר צריך לדעת איך מפצים גם אותם כעובדים, כעצמאים, איך מפצים את בעל העסק שצריך לשלם להם, שהפעם זה יהיה ברור לנו.

יש גם עובדי משק בית. זה היה בימים רביעי, חמישי, שישי – עובדות משק בית לא הגיעו. אני מדבר על אלה שמדווחות. הן לא נחשבות כעצמאיות אבל הן כן מדווחות בביטוח הלאומי על הסכום הקטן שהן מקבלות. במבצע עלות השחר האחרון הן לא הגיעו לנקות את הבתים, לעזור במשק הבית, ושוכחים אותן. זה האוכלוסייה החלשה שצריך לתת לה מענה. היא לפעמים עושה נסיעה של 30–40 דקות רק כדי להגיע לנקות בתים או מוסדות מסוימים. הם לא היו וצריך לתת להם את המענה.

והפרישו ביטוח לאומי כחוק, הם מתועדים. זו החוליה הכי חלשה והכי ענייה.

אני לא מדבר על אלה שלא דיווחו אלא על אלה שבסופו של דבר לא מקבלים את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד, אנחנו לא עושים איתם חסד.

יש את הסיפור של גני הילדים הפרטיים. בפעם שעברה מצאנו להם פתרון ואפשר למצוא להם גם הפעם אותו פתרון שהיה בשומר החומות. ההורים לא שלחו את הילדים שלהם לגנים הפרטיים. מצד אחד, אנחנו רוצים להקל על ההורים כי ההורים לא צריכים לשלם את זה. מצד שני, גם המוסד לא צריך לשלם. בשומר החומות כן מצאנו להם פיצוי. צריך גם הפעם למצוא לדבר הזה פיצוי.

יש את החקלאים. נירה אמרה שהחקלאים כולם יצאו לעבודה. אני מכיר חקלאים שלא יצאו לעבודה.

אסרו עליהם.

ויש כאלה שהיו נצורים ולא יצאו לעבודה אבל הם לא בטווח ה-7 קילומטרים. צריך לתת להם מענה באופן מידי.

יש גם נזק ישיר שנגרם, אז אמרו שעל הנזק הישיר נותנים, אבל יש דברים שאם לא ניתן להם הפעם מענה – אני חושב שהפעם בשונה מכל הפעמים הקודמות, כי יבואו אנשי רשות המיסים ויגידו בצדק: עלות השחר התחיל ב-4 אחר הצוהריים. אגב, רק בישראל בחופש אפשר לקרוא למבצע "עלות השחר" כשהוא מתחיל ב-4 אחר הצוהריים. אז יגידו שהיו שישי ושבת, ואחר כך תשעה באב, כאשר מקומות הבילויים סגורים. דווקא בגלל זה, זה מחייב אותנו, כי ההוצאה לא כל כך גדולה, להיות עם יד יותר פתוחה ולא קמוצה. היד צריכה להיות פה יותר פתוחה, יותר מהירה, דווקא בגלל האירוע הקצר הזה, שהוא גם לא אירוע כספי גדול, ואם יש לכם כבר פחות או יותר הערכות מה צריך להיות אני חושב שזה הזמן לתת את הפיצוי. כלומר באופן מידי, בלי הרבה בירוקרטיה. שלא נגיע לדיונים לאחר המבצע הבא, ויהיה כזה לצערנו, אנחנו יודעים את זה, שאז נדבר על המבצע הנוכחי כפי שאנחנו מדברים על שומר החומות ועל צוק איתן. זה לא אמור להיות במקום הזה.

ינון, כל מה שאמרנו על לקחי שומר החומות בוועדה הזאת, צריך לממש את זה, להפוך את זה לתקנות.

אנחנו מסכימים, אמרנו את זה, וכל הזמן אנחנו אומרים את זה.

הגיע הזמן שגם אשקלון תיקרא "העוטף", כבר דיברו על זה כמה פעמים, במסלול האדום. אנחנו יודעים על מה מדובר שם. מהבית שלי רואים את היירוטים של כיפת ברזל ובכל רגע אתה שומע בום בום.

דיברתם על הילדים – יש לי ילד בן פחות משנתיים והוא שומע בום בום. נחמד לראות ילד קטן בגיל שנה וחצי עושה בום ומחייך, אבל זה לא חיוך. זה חיוך של פחד, זה לא משהו אחר. אתה רואה ילד בגיל שנה ושמונה חודשים כבר רץ לממ"ד.

אם מדברים על מרכזי החוסן, יש החלטת ממשלה להקים מרכז חוסן באשקלון וגם טיפול באמצעות בעלי חיים.

ינון, מניסיוני, הילדים בגיל ארבע, חמש, שש הם שמפחדים יותר. הקטנים יותר מפחדים פחות. תלוי איך ההורים מגיבים.

כולם מפחדים. ראיתי ממלאת מקום ראש עיר שהלכה לקבל טיפולים.

צריך להקים מרכז חוסן באשקלון.

אחד יש.

הקמנו.

תשמע עד הסוף ותגיד לי אם הקמת. יש 12 מיליון ש"ח עבור מרכז חוסן באשקלון ועבור מרכז טיפול בבעלי חיים. זה נמצא במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, זה נמצא שם בהחלטת ממשלה.

שתעלה ביום ראשון.

אסביר את הבעיה. יכול להיות שנפתרה הבעיה, אני אשמח מאוד. הבעיה הגדולה היא שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא יכול לעשות את זה בגלל שזה לא בפריפריה החברתית. אפרופו, אם היית מסכים להעביר את החוק שלי אז היינו פותרים את הבעיה לאשקלון, בדקה וחצי זה היה נפתר.

ניסיתי להעביר אותו.

בסדר. זה היה פותר את הבעיה הזאת. אם אתה אומר שזה נפתר, הפתרון זה להעביר את הכסף הזה למשרדים אחרים שיודעים לממש את זה.

פתרנו את זה.

אני שמח מאוד שנפתרה הבעיה.

גב אל גב, זה פשוט.

אני מאמין שבדיון יעלו עוד דברים. גם צריך לתת את הדעת על מעבר ל-40 קילומטרים, אם היה שם נזק או לא היה שם נזק, לא נזק ישיר אלא נזק עקיף, מה קורה עם זה. אם יש לכם נתונים על זה כפי שהיה בשומר החומות, שעבר את ה-40 קילומטרים והגיע לגוש דן. האם יש לזה פיצויים או אין פיצויים? חשוב שהכול יהיה לנו ברור. את הנתונים שביקשנו חשוב לקבל. תודה רבה.

בהמשך למה שינון אמר, חשוב להגיד פה: מרכזי החוסן הם לא בבסיס התקציב של מדינת ישראל. בכל שנה מחדש אנחנו צריכים להכניס אותם ולהילחם עליהם.

מרכזי טיפול בעזרת בעלי חיים פועלים ברובם על ידי תרומות. לא יכול להיות שמדינת ישראל נסמכת על תרומות כדי לטפל.

צריך לתגבר את התקציבים הקיימים. אני מקווה שבהחלטת הממשלה שתצא ביום ראשון יקבלו את הבקשות שלנו, והעברנו את ההערכה, כדי שיהיה מענה למי שידרוש את הטיפול.

תודה. מוסי רז, בבקשה.

שוב עברנו מלחמה ובכל פעם זה חוזר על עצמו, מאז 2006, שאנחנו עסוקים בכנסת בשאלה איך לפצות. אני חושב שהגיע הזמן – קודם כול אני מקווה שלא תהיה המלחמה הבאה, אבל הקצב שאני רואה רק הולך ומתגבר – שבכנסת הבאה, החל מ-15 בנובמבר, מי שיהיה באופוזיציה ומי שיהיה בקואליציה ומי שלא יהיה בכלל, נעבוד יחד על מנת לגבש חקיקה שתפתור את כל הבעיות שאמרו כאן כל קודמיי, שאני לא רוצה לחזור עליהן, אבל בגדול גם הדבר שמוצע לנו כאן לא פותר את כל הבעיות. יש אלף ואחת בעיות שהוזכרו שרציתי להגיד, אבל אין טעם לחזור עליהן. לא הגיוני שבכל פעם נתעסק בדבר הזה מהתחלה.

בכלל לא צריך להיות מוגדר מספר הקילומטרים כי כל מי שנפגע, כל מי שלא הלך לעבודה, אם בגלל שלא היה סידור לילדים, ואם בגלל שאמרו לו לשבת בבית, ואם בגלל שנפלו טילים, ואם בגלל שהשביתו את מקום העבודה שלו, או בשל כל סיבה אחרת, צריך לקבל פיצויים. אחת היא אם הוא עצמאי או אם הוא שכיר.

לכל הדברים האלה אנחנו יכולים לדאוג מראש בצורה כוללנית, שלא נצטרך בכל פעם לרוץ ואז נשמע שיש עוד מי שמתלוננים שלא קיבלו על 2021, ושמעתי אפילו מתלוננים שלא קיבלו על 2014, אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון, אבל עצם זה שאנשים מרגישים כך זה כבר בעיה.

אמרו כאן דברים נכונים מאוד, מה חסר בהצעה הזאת, אבל אין טעם לחזור על זה. אנחנו יודעים את הדברים האלה מהסיבוב הקודם, שהיה רק לפני שנה. את כל הדברים האלה צריך להוסיף. אנחנו צריכים לגבש משהו כללי, שהלוואי שנשתמש בו בפעם ראשונה רק בעוד מאה שנים, אבל יש לי הרגשה שזה יהיה קצת קודם.

ניר אורבך, בבקשה.

קודם כול, באמת תודה רבה על הדיון החשוב הזה, תודה לך אלכס, תודה למיכאל שנרתם.

אני רוצה להזכיר, לפני שארד קצת לפרטים, דבר אחד. ציינו בתשעה באב 17 שנים לתוכנית ההתנתקות. אמרה נכון נירה: איפה שעובר הגבול. אז היה לנו גבול קצת אחר. היינו ביישובי גוש קטיף והם היו שם חומת המגן שלנו, ודיברו על פינוי גוש קטיף שמקסימום יהיו קצת חפצים מעופפים, אבל אף אחד לא חלם שבאשקלון ייכנסו למיגון ובאשדוד ייכנסו למיגון ובערב תשעה באב בראשון לציון יבטלו אירועים בגלל שיש רקטות. חומת המגן עברה מגוש קטיף ליישובי העוטף. אנחנו במציאות שלפני 17 שנים לא הייתה קיימת בכלל. ואנחנו לא נמצאים שם, אין לנו ישובים אז אין גם כיבוש, ועדיין זה ממשיך. מוסי צודק, צריך פה משהו מערכתי גם לגבי החקיקה לעורף אבל גם משהו מערכתי בראש של כוחות הביטחון.

החוסן הלאומי הוא גם החוזק של העורף. חלק גדול מן החוסן הלאומי הוא הדאגה לו. חשוב מאוד שגם שר האוצר, גם שר הביטחון וגם הממשלה קיבלה החלטה לדאוג מן היום הראשון.

אני רק מזכיר, וזה באמת התפקיד שלנו, שאסור לנו שבביצוע ייפלו גם אנשים וגם מגזרים בין הכיסאות, כפי שקרה לנו בקורונה, שהיה רצון טוב לעזור אבל במשך חודשים ארוכים ציבור לא קטן מאזרחי המדינה לא קיבל מענה, למרות שהיה לנו רצון גדול מאוד. אני אומר את זה בעיקר לנו פה, בוודאי לגורמים המקצועיים אבל גם לנו כגורמי פיקוח, לעמוד על כך שהרצון הטוב גם יתממש.

אסכם בכך שיש עוד תושבים שפונו מגוש קטיף ונפלו בין הכיסאות. התחלנו בשיחות עם אנשי לשכתו של שר האוצר ועם אנשי משרד האוצר, ביחד עם איתמר רביבו, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון.

לגבי הישוב ניצן.

בעיקר בישוב ניצן. אלכס, זה תקציב קטן מאוד. יש מסמך שהגשנו ואני חושב שאם אתה תירתם לזה והוועדה תירתם לזה אז נגמור סאגה שנמשכת כבר 17 שנים, וזה תקציב קטן מאוד, עם כמה עשרות משפחות של מפונים.

אני יודע ששר האוצר מטפל בזה.

נכון, אבל אני חושב שהירתמות שלנו תאיץ את זה.

תעביר לי את המכתב. לא ראיתי את המכתב.

תודה רבה.

חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון. אנסה לדבר בתמצות ובקצרה.

אני חושב שברור מאוד מן הדיון, משלוש השנים האחרונות בדיונים, מאז תחילת הקורונה, כל הנושא הזה של הנזק העקיף, אני חושב שגם רשות המיסים וגם אנחנו כחברי כנסת למדנו על זה מספיק בשביל הפעם לעשות את זה בצורה מסודרת.

אמר נכון יושב-ראש ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, אם אנחנו נתייחס לזה כמו במס רכוש, 80% מן ההערות שהיו לנו כאן לא יהיו רלוונטיות. אם נדע להתייחס לנזק עקיף כמו לנזק ישיר, אז נכון, אין משמעות, כפי שאמר מוסי רז, לקילומטרים.

אולמות אירועים ביטלו אירועים באשדוד. אני הוזמנתי לאירועים באשדוד להיום או אתמול והם בוטלו ושונו כי בשבוע שעבר הבינו שיש מלחמה ולא ידעו מתי זה יסתיים. לא יכול להיות שאנחנו לא נתייחס אחרי שלמדנו מה שלמדנו על נזקים עקיפים, ולמדנו גם על אולמות אירועים, גם על מסעדות, גם על סחורה שהולכת, גם על עובדים שלא יכולים לצאת מן הבית ולא יכולים להגיע בגלל היעדר הסעות. למדנו מספיק.

נזק עקיף – קשה להוכיח אותו, קשה להבין אותו, אנחנו לא יודעים, אין לנו מנגנון. בנינו מספיק מנגנונים בדיונים כאן בשלוש השנים האחרונות, ואתה מודע לזה – קשה לי להתייחס כי אין לי פה את התקנות, אבל בטח הנושא של קילומטרים לא רלוונטי כי באמת תלוי מה היה הנזק. יש עסקים באשקלון שנפגעו יותר, יש עסקים באשקלון שנפגעו פחות, יש עסקים באזורים רחוקים יותר שנפגעו פחות ויש עסקים שנפגעו יותר. צריך שהמנגנון יהיה בדיוק כמו במנגנון של מס רכוש. יש נזק, הנזק הוא על פעילות מלחמתית, פעילות איבה, פעילות יזומה – יודעים איך להתמודד עם זה, יודעים בדיוק איך לעשות את זה. גם הדיונים שנערכו פה והניירות שהגישה התאחדות התעשיינים, שהם ניירות נכונים, גם בעלי האולמות, גם בעלי המסעדות, גם החקלאים, שמתמודדים עוד עם בעיות שהיו בשומר החומות, אם אנחנו נדע להתייחס כפי שלמדנו בקורונה ובמבצעים האחרונים, ואת זה נעשה בתקנות עכשיו, התקנות שיוגשו, אז לא יצטרכו לקיים פה סתם דיונים. בסוף הרי משלמים את הכסף הזה. אז מה, מרוויחים על זה ריבית? עכשיו יעלו את הריבית אז מרוויחים על זה עוד חצי שנה? בואו נעשה את זה בצורה נכונה ומסודרת.

אני חושב שלא צריך לחכות לכנסת הבאה בשביל זה. קודם כול נסכים על העיקרון ונסכים עם הניסיון שרשות המיסים צברה. אם נשתמש בזה אנחנו נהיה במקום אחר.

כדי לבנות פתרון אמיתי קבוע, שלא נצטרך בכל פעם לשבת פה ולדבר על תקנות, אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לחכות לכנסת הבאה כי הכנסת הזאת לא מסוגלת לעשות את זה. זה מצריך מליאה וזו חקיקה ראשית, זה אירוע מורכב מאוד.

אבל אם תעשה את התקנות הללו - - -

מה שאנחנו כן יכולים לפתור בתקנות האלה אנחנו נעשה, כמובן. זה תפקידנו ואת זה אנחנו נעשה.

סיימנו את סבב חברי הכנסת. אתן לאנשי רשות המיסים להציג את המתווה כפי שאתם רואים אותו עכשיו, להתייחס לטענות לגבי אירועי העבר, להתייחס להערות של חברי הכנסת, ואז אנחנו נשמע את האורחים שלנו שהגיעו לכאן ונראה איך אנחנו ממשיכים בדיון. בבקשה, מירי סביון.

צוהריים טובים. בפתח הדברים חשוב לי לציין שרשות המיסים וקרן הפיצויים שבתוך רשות המיסים, מבחינתנו התפקיד שלנו באירועים מן הסוג הזה הוא לשמור על החוסן הכלכלי באמצעות תשלום פיצויים על הנזק הכלכלי שנגרם, וכמה שיותר מהר, ובהתאם לזה אנחנו מגויסים. גם קרן הפיצויים שאמיר דהן, שאתם מכירים היטב, עומד בראשה, ומיטל כהן, נציגה בכירה של הקרן, גם כן נמצאת כאן, וגם עובדי רשות נוספים. בכל פעם שיש אירוע כזה, והדברים אולי נראים מובנים מאליהם, שמשלמים מהר מאוד את הפיצויים, אבל המשמעות מבחינת רשות המיסים היא שאנחנו מתגייסים, מגויס כוח אדם מכל רשות המיסים כדי לתת את המענה לאזרחים בצורה הכי מהירה.

אני חייב להגיד שביום ראשון ביקרתי במוקד שלכם של מס רכוש באשקלון וראיתי שם עובדים של רשות המיסים מכל רחבי הארץ שהתגייסו, הגיעו לאשקלון ועבדו בתוך המוקד הזה. אז באמת שאפו.

העובדים שלנו נמצאים גם בתוך המוקד וגם מחוץ למוקד. בעצם כבר מסוף השבוע הצוותים שלנו היו בשטח כדי להיות ביחד עם הניזוקים, לקבל את הדיווחים והתביעות ולטפל בהם כמה שיותר מהר. הדברים האלה נעשים בכל מבצע וגם במבצע הזה.

לגבי הנזק הישיר – חשוב לציין שכבר יש לנו סדר גודל של יותר מ-200 פניות, שכנראה מכסות את רוב התביעות של המבצע הזה, וכבר עכשיו, כשאנחנו פחות משבוע מאז שהאירוע הזה התחיל, שילמנו ליותר מ-50 ניזוקים. הדברים האלה מטופלים כרגע בקצב הכי מהיר שאפשר, שוב, מתוך הבנה שאנשים צריכים לקבל את הפיצוי כמה שיותר מהר.

לגבי נזק עקיף – כפי שאתם יודעים, יש לנו שני סוגים של חקיקה. יש חקיקה קבועה, שתיכף נעבור עליה ונסביר מה כבר קיים היום בתוך החקיקה הקיימת.

אפשר בכל זאת לדבר על נתונים ומספרים מעבר להשתדלות? כמה תיקים פתוחים מצוק איתן?

אנחנו נגיע לזה, מיכאל. היא מדברת כרגע על מה שקורה עכשיו. נגיע להיסטוריה, עוד לפני צוק איתן.

כמה שמאים מוקצים לדבר הזה? הצהרה כללית זה דבר טוב. תוך כמה זמן לדעתך הפעם אתם תצליחו לגמור את הדיון בבקשות? מה היעד שלכם? מה לוח הגאנט שלכם לסיים את זה? להגיד משפט: "אנחנו כמו בכל מבצע פועלים" – אם זה יהיה כמו בפעם הקודמת זה מדאיג אותי.

מיכאל, אני מבקש שתיתן לה להשלים את דבריה.

זה המחיר של השותפות ביניכם.

אני מבקש והוא לא נענה לבקשתי. זה השותפות.

אני נענה לבקשתך.

תיכף ניכנס לפירוט לגבי כל הנושאים, גם לגבי החקיקה, גם לגבי הנתונים של שומר החומות וניתן מענה לכל הדברים שעלו כאן.

מבחינת סדר הדברים שנציג אותם, תדעו שאנחנו נענה על הכול. אנחנו נתחיל בנזק העקיף. גם נסביר את המצב החוקי הקיים, גם את התיקון המוצע וגם נראה לכם את הדברים, איך הם עובדים. אחרי החלק הזה נתייחס גם לנושא של שומר החומות, גם לנתונים וגם למבצעים קודמים, אין בעיה.

יש נתונים שאפשר להציג לנו? יש איזה שקף כזה?

אני חושבת שהם לא מופיעים במצגת אבל נציג את הנתונים.

נציג איך מגישים תביעה.

היושב-ראש, שנתחיל קודם כול עם החקיקה הקיימת? בסדר.

במצב החוקי הקיים, בלי שהוועדה עושה תיקונים, יש פיצויים. אנחנו מדברים עכשיו על נזק עקיף, כי לנזק ישיר, כפי שאתם יודעים, יש מענה בכל הארץ ובנושא הזה אין צורך בתיקונים.

לגבי פיצויים לנזק עקיף – אחדד שפיצוי נזק עקיף הוא פיצוי עבור אובדן רווחים עסקיים בתקופה של לחימה. במצב הקיים היום, בלי שאנחנו עושים תיקונים נוספים - - -

אז כבר תגידי גם לגבי הנזק הישיר, שזה בעצם נזק פיזי שנוצר באופן ישיר, להבדיל מנזק עקיף.

זה גם עובד מצוין. יש מחמאות על הטיפול שלכם בנזק הישיר בשטח, מחמאות. מס רכוש, נזק ישיר – יש מחמאות. על הטיפול בנזק עקיף אין מחמאות.

בעניין נזק עקיף יש הרבה מאוד מחמאות וחבל - - -

חבר'ה, אני מבקש בלי הערות. תנו לה לפחות לסיים לתאר את החקיקה הקיימת. אחר כך נדבר. אתם דיברתם שעה ועשר דקות, חברי הכנסת. תנו להם לדבר. יש פה עוד הרבה אנשים שרוצים לדבר.

אני סתם רוצה לראות איך זה לעשות בעיות ליושב-ראש ועדה, להרגיש את המגמה הזאת...

זה נקרא לעשות בעיות? אז אנחנו בסדר.

בסוף יוצאים פה בשלוש קריאות.

אני רוצה שתיתן לו להרגיש מה זה לצאת בקריאה שלישית.

זה לא יקרה.

אצלנו יש קריאה 2.9, לשלמה קרעי.

אצלנו אין.

קושניר, אני רוצה לשאול על הנזק הישיר שאלה ממש רלוונטית. האם יש הגבלת זמן? אם מחר אני מגלה שהתפוצצה לי צנרת כי יש שם רסיס, שזה פגיעה ישירה, אין הגבלת זמן?

אין הגבלת זמן. יודיעו לנו, נחזור עוד פעם ונבדוק. יש דברים שמתגלים אחרי האירוע. ברור, זה ידוע.

במצב החוקי הקיים, בחקיקה הקבועה, נזקים בתחום החקלאות – יש זכות לפיצוי בהתאם לתקנות לפי הנזק האמיתי.

אנחנו מדברים על הישובים שנמצאים בטווח של עוטף עזה, 0–7 קילומטרים מן הגבול.

מה זאת אומרת? אם נפל מעבר ל-7 קילומטרים?

היא כרגע מדברת על החקיקה הקיימת, עוד לפני התיקונים.

אני שואלת: האם אין חקיקה לנזק עקיף מעבר ל-7 קילומטרים?

נזק ישיר – בכל הארץ. נזק עקיף מוגבל באזור, וגם כשעושים הוראת שעה, החקיקה הקבועה הקיימת היא לגבי עסקים שנמצאים מ-0–7 מהגבול, וההרחבות הן בהתאם לאירוע. כרגע אנחנו מדברים על המצב הקיים בחקיקת הקבע, בלי צורך בתיקונים נוספים, כדי שנדע מה הבסיס ובהתאם לזה איפה צריך להרחיב.

בתחום החקלאות כרגע קיימת זכאות לפיצוי בהתאם לתקנות.

חקלאות רק ב-0–7?

כל מה שאני מציינת כרגע זה ב-0–7.

זאת אומרת, יש נזקים עקיפים ב-0–7 שלא מופיעים היום בחקיקה?

כרגע אני אומרת מה מופיע בחקיקה. אחרי כן נגיד מה אנחנו מרחיבים.

את אומרת שיש דברים שהם בעצם נזק עקיף, גם ב-0–7, שלא קיים לגביהם מענה בחקיקה.

יכולים להיות.

הם מותנים בזמן הפסקת פעילות הלחימה.

נזקים בתחום המסעדנות – כרגע תהיה זכאות לפיצוי בהתאם לתקנות. גם נזקים בבתי מלון.

אם אפשר להגדיר לנו מה זה "בהתאם לתקנות". כלומר שלושה ימים? חמישה ימים?

תתחילי מן החקלאות בבקשה.

בחקלאות מכיוון שהפיצוי הוא מידי אז העסקים בענף החקלאות זכאים לפיצוי על נזק עקיף, לכל נזק שיהיה.

מה זה "לכל נזק שיהיה"? אני מצטערת.

נזק במסלול האדום.

אז תסבירו. לכן ביקשנו מצגת כי היינו לומדים ורואים.

לעסקים החל מ-2 באוגוסט - - -

רק חקלאות. תתחיל עם חקלאות, נזק עקיף.

למה לא שולחים חומר כתוב?

למה אתם כל הזמן לא נותנים לדבר? זה משגע אותי.

זאת הערת התנהלות.

למה הם באים לא ערוכים?

כמה ימים לפני דיון תביאו חומר כתוב, שנדע על מה הדיון.

תנו להם להסביר.

לגבי התאריכים מ-2 באוגוסט, שזה יום שלישי בשבוע שעבר, שאז התחילו להיסגר צירים, ככל שיש שדות חקלאיים - - -

לא, תדבר על החקיקה הקיימת, אני מבקש.

על החקיקה הקיימת. החל מ-2 באוגוסט ועד 8 באוגוסט, וגם נזקים שהתמשכו להם מעבר לזה בנושא החקלאות – לא יכלו להגיע לשדות בגלל שסגרו כבישים, סחורה לא הגיעה אליהם, ריסוסים לא יכלו לתת – זכאים להגיש תביעה במסלול האדום ולקבל פיצוי על כל ראש נזק שיש להם בנושא החקלאות, מסחורה שהתקלקלה, דרך גידולים שהיבול יהיה מצומצם יותר בהמשך ודברים כאלה.

זה הפער הראשון שיש לנו כאן?

ועובדים?

ברגע שהם מקבלים אובדן הכנסות, אתה מחזיר אותם למצבם כאילו הם עבדו, אז הם היו צריכים לשלם לעובדים. אם אתה תשלם גם לעובדים וגם תיתן להם שכר כאילו הם עבדו כרגיל בעצם נתת את הפיצוי בשני מקומות.

קשה ביומיים–שלושה להוכיח את האובדן, ייקח להם זמן להוכיח את אובדן ההכנסה, בעיקר בחקלאות.

מעבר לזה הם יכולים לקבל החלטה שהם מגישים תביעה רק על השכר. צריך להבין שבמסלול אדום יש מסלולים שנקראים מחזורים, יש חקלאות ויש שכר. מסלול אדום מכסה את כולם. מי שזכאי ב-0–7 למסלול אדום זכאי לקבל את הכול. כאשר מרחיבים את התקנות נותנים לישובים הרחוקים יותר רק מסלול אחד. הישובים ב-0–7, שדרך קבע נמצאים במצב הביטחוני הקשה יותר, מופיעים בתקנות העיקריות ולהם נותנים טיפול כולל, שהם זכאים להגיש את הכול. הם יכולים להחליט להגיש תביעה רק על השכר.

ואם יש עובד שאומר: ניכו לי יום חופש? יש לו לאן לפנות?

לא. תיכף הוא יגיע לזה, יש כאן בעיה.

לצערנו, עוד מעט אגיע לנתונים על שומר החומות. בנושא השכר אחת הבעיות הכי גדולות, שלמרות שהיה כאן הסכם קיבוצי וצו הרחבה, הרבה עסקים הורידו להם ימי חופש והם מחויבים לשלם, ולכן גם אנחנו לא משלמים עד שהמעסיק משלם.

ההרחבה הייתה רק ביולי.

עוד מעט אגיע לנושא הזה. נמשיך בנושא של המסלול האדום.

הגדרת מ-2 באוגוסט ועד 8 באוגוסט. זאת הערה ראשונה שלגביה ביקשתי: הפסקת האש קרתה ביום ראשון, 7 באוגוסט, בשעה 23:30. כמה דקות אחרי הפסקת האש המשיכו את הירי ואז הוא הסתיים. זאת אומרת, היום הזה הוא יום שאנשים חיכו. אני דרשתי 48 שעות. למה? כי התושבים היו מפוזרים, העובדים היו מפוזרים בכל הארץ. לא ייתכן שאנחנו אומרים גם "תבואו ב-24 שעות" וגם "תהיו מוכנים ליום שאחרי". הדרישה שלי הייתה ל-48 שעות, כלומר עד 9 באוגוסט ולא עד 8 באוגוסט. האם זה נבדק ומה התשובה?

אסביר. נזק בחקלאות, אנחנו לא בוחנים אותו אם הוא עד 9 באוגוסט, הוא יכול להיות גם עד חודש נובמבר כי זה נזק עתידי שנגרם לו.

ועובדים שלא הגיעו?

לגבי שכר עבודה יש קצת יותר בעיה, כי בסופו של דבר הנחיות פיקוד העורף לא הסתיימו ב-23:30, הן הסתיימו יום למחרת, יום שלם. למרות שרוב העסקים מעבר לעוטף כבר חזרו לעבוד, וגם בשדות בעוטף – בדקנו את זה עם הצבא, הם פתחו להם את השדות בשעה 3 – עדיין אנחנו מכניסים את כולם לאותה קטגוריה.

אבל התושבים והחקלאים שלא נשארו לעבוד, כל אלה היו בגינוסר ובכל הארץ. צריך לתת להם זמן לנסוע, צריך לתת להם להתארגן, לקנות אוכל לילדים אחרי שמיום שלישי שעבר הם לא היו בבית, לסדר את הבית, להתארגן. חבר'ה, עוד 24 שעות יראו שאנחנו קשובים ולא בנתק.

הקשבנו למה שאמרת. נבדוק את זה.

אני מחכה לתשובה.

כרגע ההנחיות שלנו, לפי החוק הקיים חייבת להיות הנחיה של פיקוד העורף. היא קיימת עד 9 באוגוסט.

אני מבקשת.

אבל אנחנו כרגע מדברים על חקיקה קיימת, אנחנו עוד לא מבקשים כלום. חבר'ה, לא התקדמנו ולו תת-סעיף אחד בחקיקה הקיימת. נירה, אנחנו נגיע לדרישות. לכל אחד פה יש בקשות.

מה שנירה אומרת קשור לחקיקה הקיימת.

לא. נירה מדברת על שינויים שהיא רוצה להכניס לחקיקה.

לא. הוא תיקן את זה עד 8 באוגוסט. עד היום מה שהיה זה מועד הפסקת האש – תודה, שלום, ביי, תחפשו את החברים שלכם. עכשיו עשיתם הארכה. אני אומרת: למה רק ל-24 שעות? מהיום הראשון ביקשתי שזה יהיה 48 שעות לאחר התאריך של הפסקת האש.

ארגונית עשינו את זה כי נצמדנו להנחיות של פיקוד העורף ולשטחים ששוחררו.

אמיר, בואו נעשה סדר. תציג קודם כול מה קיים, מה שמירי התחילה, מה קיים בחקיקה הקיימת. בואו, קצת סבלנות, נקשיב עד הסוף.

בתחום החקלאות, כל הנזקים שנגרמו החל מ-2 באוגוסט ועד 8 באוגוסט, וכמובן נזקים תוצאתיים מעבר לכך, זכאים לקבל בכל העוטף, בכל 7 הקילומטרים מהרצועה.

לגבי מסעדות – לאור זאת שהייתה הפסקת פעילות גם מיום שישי ועד יום שני, והתקנו תקנות בוועדת הכספים ב-2019 והקטנו להם את הזמן שהם צריכים הפסקת פעילות, הם יהיו זכאים להגיש תביעה במסלול האדום החל מ-2 באוגוסט ועד 8 באוגוסט, שזה כולל שכר עבודה, חומרים שהתקלקלו, אובדני הכנסות שיש להם וכל מיני דברים כאלה.

אותו דבר בעוטף, אם יש בתי הארחה, צימרים או דברים כאלה – זה אותו דבר, הם זכאים להגיש תביעות לגבי כל הביטולים שהיו להם וכל ההוצאות האחרות שיש.

היתרון במסלול האדום, שהוא מיטיב הרבה יותר מן המסלולים שאנחנו עושים תמיד, הגדולים יותר, של המחזורים. זה נותן פתרון להרבה יותר דברים. לפעמים ירידת המחזורים נותנת לך רק את ירידת המחזורים אבל יש לך הפסדים אחרים שאתה לא זכאי לפיצוי בגינם, לדוגמה בבאר שבע, וכאן אתה כן יכול להיות זכאי להם כי זה מסלול מורחב יותר.

אותו דבר אנחנו מדברים על אולמות אירועים, גם הרחבנו את זה בשנת 2019, שינינו את החקיקה הראשית. גם אם היה אירוע שבוטל ביום שישי בערב או ביום שבת, הם זכאים לקבל כבר ביום הראשון והם זכאים להגיש את התביעות האלה. אני מניח שאצלם מ-2 באוגוסט, אם יהיו פגיעות שקשורות, כי נסגרו רק כבישים, אז הם יהיו זכאים. במידה ולא, זה מיום שהתחיל המצב המיוחד בעורף והלאה.

רגע, דיברת על מלונות. לא דיברת על חנויות ועסקים.

זה לא בחקיקה הקיימת כרגע.

שיגידו אם כן או לא. אני רוצה לדעת אם זה קיים או לא קיים.

אסביר. לגבי החקיקה הקיימת, מה שקשור לעובדים במסחר ושירותים, שזה התחום הנוסף האחרון שנשאר, החקיקה הקיימת מדברת על הפסקת פעילות של למעלה משבוע, בשונה ממסעדות, כי הנזק שלהם בדרך כלל צריך תקופה ארוכה יותר. אציג דוגמה: אם אני גר בשדרות והיה לי טיפול לאוטו במוסך ביום ראשון, גם אם לא עשיתי אותו ביום ראשון אני כן אעשה אותו ביום שני ולא אסע עם האוטו שלי לתל אביב תוך כדי שנופלים טילים. כל מה שקשור למסחר ושירותים הוא קצת שונה ממסעדות, שהנזק שלהן מידי, חומרים התקלקלו, כפי שאמרתם כאן, אירועים בוטלו באותו רגע. זה קצת שונה ממסחר ושירותים.

אם יש לי חנות צעצועים ואני בנויה בתקופה הזאת על כל מיני דברים שהורים קונים: בריכה, משחקים. ההורים לא היו פה, קנו במקום אחר ואני נשארתי עם הסחורה. מה קורה? אני מחזיקה אותה שנה עד לקיץ הבא?

אנחנו באמת צריכים לזכור שהאירוע המלחמתי עצמו היה, לשמחתנו, קצר מאוד.

עצרו, תפסיקו להגיד את המילים האלה "קצר מאוד". אל תעשו את הנתק הזה. אין דבר כזה "קצר". זה היה אירוע, נקודה. הוא לא קצר והוא לא ארוך. הוא טראומטי באותה מידה לכולם. יש סכנת חיים – לא מודדים אותה בימים. אני מבקשת שאף אחד כאן לא ידבר במונחים של קצר וארוך.

אנחנו יוצאים להפסקה. נחזור בשעה 13:10.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:52 ונתחדשה בשעה 13:10.)

אנחנו מחדשים את הדיון. אני מבקש שאנחנו ננסה למסגר את הדיון הזה בכל זאת, כי הוא לא יכול להימשך לנצח. אני מבקש לתת לאנשי רשות המיסים להשלים את ההסבר שלהם לגבי החקיקה הקיימת, ואחר כך לגבי המתווה המוצע. אחר כך אני רוצה שנשמע את האנשים שנמצאים כאן, חשוב שנשמע אותם, ולאחר מכן נראה איך להמשיך. אני מבקש להיות ממוקדים וסבלנות מכולם, להקשיב לכולם. בבקשה, מירי ואמיר, בואו נמשיך.

בהמשך לכל מה שאמרנו עד עכשיו, הפיצוי הנוסף שנמצא בתוך התקנות הקיימות הוא לעובדים שמועסקים בעסקים שנמצאים בתחום הישובים שהגישה אליהם נסגרה. כלומר אם היו ישובים בתקופה הזאת שאי אפשר היה להגיע אליהם ולכן עובד לא יכול היה להגיע למקום עבודתו והעסק עצמו נמצא באזור שנסגר, יש אפשרות לתבוע את השכר ששולם לעובד בגין אותם ימים שבהם הוא לא עבד בעקבות הנחיות של כוחות הביטחון. זה המצב הקיים.

כפי שאמרנו, לגבי ענפי המסחר, מאחר ולא הייתה הפסקת פעילות של שבוע לא ניתן, בחקיקה הקיימת אין פיצוי לעסקים בענפים האלה.

מילה על התעשייה? או שזה לא נספר?

לגבי תעשייה, אם הייתה הפסקה של 24 שעות בייצור התעשייה תהיה זכאית גם כן לפיצוי. זה בחקיקה הקיימת, ב-0–7 קילומטרים מהגבול.

לגבי התיקון המוצע, הוא נותן מסלול שכר נורמטיבי במקרים מסוימים, שוב מתוך ההבנה שלתקופה הרלוונטית זה המסלול הכי נכון לפצות.

לגבי הישובים שנמנעה האפשרות לצאת מהם ולנוע בכבישים, גם להגיע אליהם וגם לצאת מהם, שכרגע אנחנו יודעים על כרם שלום ועל נחל עוז, ושמענו פה את הבקשה לבחון התייחסות לישובים נוספים ביחד עם פיקוד העורף ואנחנו נעשה את הבחינה הזאת - - -

ונתיב העשרה.

לגבי הישובים שהייתה בעיה להיכנס אליהם ולצאת מהם בתקופה שמ-2 באוגוסט ועד 8 באוגוסט, לגבי אלה יינתן פיצוי של שכר עבודה נורמטיבי ליום לעובד לכל התקופה הזאת.

לא אמרת שזה כבר קיים בחקיקה, ישובים שלא היה אפשר להיכנס ולצאת מהם?

אסביר. ישוב שאתה גר בו כאשר העבודה שלך היא בתל אביב, החוק בודק את מקום העבודה. עכשיו אנחנו הולכים לפי מקום המגורים.

כלומר גם כאשר העסק נמצא לא בתוך הטווח של ה-0–7, שאז הוא זכאי, אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח של 0–7 קילומטרים - - -

אז אתם משלמים למעסיק בתל אביב?

אנחנו משלמים למעסיק, והמעסיק ישלם לעובד.

לגבי הטווח היותר גדול, של מעבר ל-7 קילומטרים, וזאת הרחבה נוספת, עובדים או בעלי עסקים שמתגוררים בטווח של עד 40 קילומטרים מן הרצועה, שנאלצו לשהות בבית ולשמור על הילדים לאור סגירה של מוסדות חינוך בהתאם להנחיות פיקוד העורף, יהיו זכאים לאותו פיצוי של שכר עבודה.

גם עובדים או בעלי עסקים שנאלצו לשהות בבית לאור הנחיות פיקוד העורף בשל הנחיה לסגור את מקום העבודה, גם במקרה הזה תהיה זכאות לפיצוי הזה.

גם עובדים או בעלי עסקים שאי אפשר היה להפעיל את העסק בשל איסור על התקהלות, שוב בהתאם להנחיות של פיקוד העורף, זה רלוונטי למשל למסעדות, אולמות אירועים וכיוצא באלה, גם אלה יהיו זכאים לפיצוי במסלול של השכר הנורמטיבי ליום עבודה לעובד.

מה זה אומר "שכר נורמטיבי"?

באירוע האחרון, בשומר החומות, כדי לא לקחת ממוצע ולהקשות, כי זה ימים בודדים, ולעשות ממוצע של השכר של אותו עובד, זה היה קשה. בשומר החומות הוחלט על שכר של 430 שקל ליום עבודה. אנחנו מציעים שזה יהיה אותו דבר כדי לפשט.

אתם מוודאים שאם העובד מקבל פחות מן השכר הזה ליום הוא יקבל את מה שסוכם כאן?

אנחנו משלמים 430 שקלים.

נדאג להפיץ את זה כדי שהאזרחים יידעו.

תשלום הפיצוי של שכר העבודה משולם למעסיק כדי שהמעסיק ימשיך לשלם את השכר לעובדים. זו הדרך שבה הדברים מתבצעים.

אם מעסיק שהוא קבלן, יש עובדים בקבלנות והשכר שלהם אולי נמוך מזה, הוא אולי 300 שקלים ליום עבודה.

הנושא הזה נורמטיבי. זה התשלום, 430 שקלים.

אתה משלם סכום נורמטיבי, זה בסדר. השאלה האם לפחות כאמירה למעסיק הוא נדרש להעביר את זה לעובד.

המעביד מחויב לשלם את זה בתלוש.

את גובה השכר של העובד, לא את השכר הנורמטיבי.

אני רוצה לחדד. אנחנו לא מתערבים בגובה השכר. הפיצוי הוא כרגע למעסיק בגין העובד. הסכמי השכר בין המעסיקים לעובדים זה יחסי עבודה שביניהם. יש גם עלויות מעסיק מעבר לדברים האלה. לכן כל יחסי העבודה שבין העובד והמעביד נשארים שם. אנחנו מפצים את המעביד, אבל התנאי לפיצוי של המעביד הוא שהוא ישלם את השכר שמגיע לעובד.

אני רוצה לדייק ולומר שזה גם ברוטו וגם תוספת סוציאלית, כלומר אתה לא רואה את זה בתלוש. משלמים למעסיק את התוספת הסוציאלית.

הפיצוי שעליו אנחנו מדברים הוא פיצוי ליום עבודה של עובד, כלומר הפיצוי הזה מוכפל במספר העובדים הרלוונטיים.

מדובר כאן בפיצוי נורמטיבי למעסיק כדי שהמעסיק ישלם הלאה לעובד. כדי לפשט את כל הדרך לדרוש את הפיצויים ולשלם אותם אנחנו לא נכנסנו עכשיו לבדיקה מה המשכורת של העובדים. יכול להיות שיש עובדים שהעלויות שלהם גבוהות יותר, יכול להיות שיש עובדים שהעלויות שלהם נמוכות יותר. לכן יחסי העבודה בין העובד למעביד יימשכו כפי שהם. אנחנו כן מתנים את הפיצוי למעסיק בכך שהוא שילם לעובד את שכרו. יכול להיות שעלויות השכר של העובד גבוהות יותר או נמוכות יותר. כאן עשינו איזשהו מיצוע אחרי בחינה של הדברים, שוב במסגרת מבצע שומר החומות. לכן התנאי למעסיק כדי שהוא יקבל את הפיצוי הזה הוא שאכן הוא ישלם לעובדים שלו. התשלום לעובדים הוא בהתאם ליחסים שבין המעסיק לבין העובד.

מירי, הבנתי את מה שאמרת, את חוזרת על זה שלוש פעמים. אני עדיין אומר, עובד שמשתכר שכר מינימום, זה אומר 240 שקל ברוטו ליום עבודה, ואם תוסיפי לזה עוד 20% של עלויות מעסיק תגיעי אולי ל-300 שקל או פחות מזה. המעסיק מקבל כאן עוד 130 שקל על אותו עובד ליום. למה לא תאמרו למעסיק – אני חושב שכך צריך לומר – שהוא מקבל את הסכום הזה כדי להעביר אותו, בניכוי עלויות מעסיק, לעובד שלו? לפחות כאמירה. אם אתם לא יכולים לבדוק, אל תבדקו, אבל אמירה כזאת צריכה להיות.

מה קורה עם מי ששכרו גבוה יותר?

לגבי זה אין מה לעשות.

מה עם ההוצאות שהם איבדו בשל היעדרות העובד? למה לא להסתכל על התמונה בכללותה?

גברתי, אגיד לך למה, כי אם יש קבלן שאצלו כל העובדים משתכרים שכר מינימום אז זה לתת לו מענק בונוס של 130 שקלים עבור כל אחד מן העובדים שלו.

אבל המעסיקים לא רק נהנים, המעסיקים גם ניזוקים.

אני לא רוצה לתת בונוס עכשיו.

אבל אני גם לא רוצה לפגוע במעסיקים. המעסיקים הם גם ניזוקים.

אין שום בעיה. אם המעסיק ניזוק הוא מקבל כאן פיצוי בסך הכול שכר עבודה.

איך הוא מקבל? הוא לא מקבל פיצוי. הוא צינור. הוא לא מקבל פיצוי. הוא נפגע מעצם זה שעובד שלו נעדר מן העבודה, תבינו.

הוא צינור כאן כדי להעביר שכר עבודה, זה המסלול. רוצים לפצות את המעסיק בעוד דברים?

אבל לא מפצים את המעסיק.

אין בעיה, אז תגידו. אם אתם אומרים ששכר העבודה הזה מיועד לעוד דברים שנועדו לפצות את המעסיק, תגידו את זה. כאן מדובר על צינור לשכר עבודה. לכן אם יש מעסיק שממוצע השכר של העובדים שלו נמוך מ-430 שקלים ליום הוא צריך להעביר את זה אליהם.

אני שואלת מה קרה לאותו מעסיק שהעובדים שלו נעדרו באותו יום, אילו עוד נזקים היו לו?

אז תדברו עם מס הכנסה שיפצו אותו.

על הנזקים האחרים צריך לפצות בדרך אחרת.

אי אפשר כל הזמן להסתכל רק בכובע של השכיר.

אנחנו שוב נמצאים בטרייד-אוף הזה בין היכולת לדייק ובין היכולת לעשות פעולה מהר.

לא ביקשתי לדייק.

אז מה תגיד לאלה שהשכר שלהם גבוה יותר מ-430 שקלים ליום?

זה מה שהחלטתם. מה תגיד גם עכשיו?

הכסף מגיע למעסיק והמעסיק ישלם את השכר שמגיע לעובד על פי החוזה בין העובד למעסיק. זה לא קשור.

אנחנו גם חייבים להיות הוגנים. בפעם שעברה היה סכום נמוך יותר ואנחנו התווכחנו פה במטרה להעלות את הסכום הזה. הסכום הזה עלה בגלל שאמרנו שהעובדים מקבלים פחות. עכשיו אנחנו באים כאילו הפוך על הפוך. יש בזה צדק. יכול להיות שיש בסופו של דבר כאלה בקצה שמרוויחים מזה.

אין לי בעיה שירוויחו גם.

אנחנו מבקשים מאותו מעסיק שייתן את זה בלי הרווח.

אני אומרת שוב, כשוועדת הכספים חוקקה את המסלול הזה – לפשטות יש הרבה יתרונות. אציג דוגמה: יכול להיות מעסיק שיש לו 10 עובדים שבגינם הוא מקבל את הפיצוי, וחלקם מרוויחים 200 שקל וחלקם 600 שקל. אני חושבת שלא נכון להיכנס כאן עכשיו למערכת היחסים הזאת שבין המעסיק לעובדים. חלק מאובדן הרווחים של המעסיק בתקופה כזאת היא שהוא צריך לשלם את השכר לעובדים שלו. ניסינו לפשט את התהליך הזה ולכן בממוצע זה בסך הכול מסלול טוב שנותן מענה סביר. נשאיר את יחסי העבודה בין העובדים למעסיקים שלהם. ראינו גם בשומר החומות שזה נתן בסך הכול מענה טוב. המעסיקים ידעו לקבל את הפיצויים במסלולים הללו. נראה לי שנכון להמשיך עם הדבר הזה.

שלמה, קח בחשבון שהפיצוי שהמעסיק מקבל הוא לאחר חודשיים, לדוגמה, והמעסיק מממן את השכר הזה, את התשלום הרב הזה.

הנקודה ברורה. מירי, מה עוד?

זהו. זו בעצם ההצעה שלנו.

אני רוצה לתת לאנשים לדבר. טמיר, תנהל את זה לפי הסדר.

צוהריים טובים. אני מהתאחדות המלונות. שאלה לרשות המיסים: הרי בכל הסבבים הקודמים אתם נתתם אופציה גם בתחום של ה-7–40 קילומטרים למסלול מחזורים. מה קורה הפעם עם המסלול הזה?

היה מבצע חגורה שחורה בשנת 2019 שנמשך חמישה ימים, מיום שלישי ועד יום שבת. גם אז החלטנו בסופו של דבר שאנחנו הולכים רק למסלול שכר ל-0–40 קילומטרים, לא הרחבנו מעבר לכך. פה אותו דבר, אנחנו חושבים שכרגע הפתרון שאנחנו מסוגלים להציע, והוא נכון גם למקרה הספציפי הזה, הוא מסלול שכר.

זה לא בדיוק נכון כי כפי שאתם יודעים בתיירות הביטולים הם גם קדימה. כפי שציינתם כאן, גם באולמות אירועים. מרגע ששמעו שיש מתיחות התחילו ביטולים. הביטולים הם גם להמשך של אוגוסט. לא נכון לפצות רק על כמה ימים. במסלול שכר על כמה ימים אתם מדברים בתחום של ה-7–40? רק בשלושה ימים האלה?

שישי, שבת, ראשון.

זה כלום, כי אנחנו יודעים שבענפים מסוימים, כמו התיירות, כמו אולמות אירועים, יש ביטולים לא רק לימים האלה גם ביטולים קדימה. לכן אני חושבת שנכון להכניס גם, כפי שהכנסתם בעבר, מסלול מחזורים ב-7–40 קילומטרים.

וספציפית לגבי תחום התיירות, השוואה במסלול מחזורים, הבסיס צריך להיות 2019, כי כפי שאנחנו יודעים התיירות לא בדיוק הייתה במיטבה לא ב-2020 ולא ב-2021 ורק השנה התחלנו קצת לחזור למסלול. אני כן מבקשת שיהיה מסלול מחזורים ושהבסיס למסלול המחזורים יהיה יולי–אוגוסט 2019. תודה רבה.

אני רוצה להוסיף ולהעיר שבביקורים שלי באורחנים בעוטף, בשני ישובים שהלכתי לדגום בוטלו כל ההזמנות לספטמבר. הייתי שם, ראיתי את הביטולים, את השמות. יכול להיות שמאז התווספו הזמנות, יכול להיות שלא. להגיד: היה מבצע, גמרנו ושלום, זה לא נכון.

אבל הם נותנים מסלול אדום לעוטף.

לא דיברנו על העוטף. דיברו כאן על 0–4, 4–7.

הדיבור הוא על מעל 7 קילומטרים.

אני רוצה להבין את הקטע הזה, לראות שהבנתי נכון.

הבנת נכון. אני דיברתי על 7–40 קילומטרים, שם הם מאפשרים רק מסלול שכר. יש הרבה עסקים שיש להם אובדן של מחזורים וצריך לפצות גם אותם, כמו באשקלון ובאשדוד. לא יכולים להגיד: ניתן לכם רק שלושה ימים לעובדים שלכם שלא באו לעבודה.

אני לא מדברת על מעבר לזה כי בתיירות היו ביטולים גם בשאר אזורי הארץ בגלל המתיחות. אני לא מדברת על מעבר ל-40 קילומטרים. אבל מה קורה אם יש עובד שגר בסובב ועובד בתל אביב?

הוא מקבל פיצוי.

הוא יקבל? בסדר.

הבקשה שלי היא כן לשים מסלול מחזורים ב-7–40 קילומטרים. אם הם יתאוששו אחר כך אז לא יקבלו, כי הרי בכל מקרה במסלול הירוק אתם בודקים חודשיים, יולי–אוגוסט. תודה.

בכל מקרה אין שום הבדל בין 0–4 ל-0–7. זה 0–7.

אבל אף אחד לא מבדיל. זה 0–7.

לא שאלתי על תיירות. שאלתי על כל המסלולים שהוצגו.

כל המסלולים זה 0–7.

הם קיימים בתוך החוק הקבוע.

אשאל אחרת: לגבי אילו ענפים יש הבדל במענה? אילו ענפים ייפגעו בין ישובים שהגדרתם אותם, אותם שלושה ישובים שהיו סגורים, לבין 0–4 קילומטרים, לבין 4–7 קילומטרים? תגידו לי מי נמצא במסלול שונה.

את מדברת על ישובים שאי אפשר היה לצאת מהם או להיכנס אליהם?

הקשבתי לך ורשמתי שלושה דברים. אחד, אמרת שיש מענה לשלושת הישובים שהיו סגורים.

אנחנו כרגע רשמנו שניים.

אני אומרת לך שיש שלושה. זה מתוך המסמכים של פיקוד העורף.

אמרנו שברשימה נוסיף ישובים לפי מה שקבע פיקוד העורף.

אז יש שלושה ישובים שהיו נצורים ופתחו להם חלונות זמניים והם לא יכלו לצאת; בין הצמודי סמוכי גדר, הווה אומר 0–4, יש ישובים שאפשר היה לצאת אבל במגבלות, דרך צירים עוקפים; ויש את ה-4–7. האם יש הבדל במענה בין שלושת המדרגים הללו? תענו לי בקול רם, רק לא בכן או לא, שזה יהיה בפרוטוקול.

האם יש הבדל בין 0–4 לבין 4–7? זאת השאלה.

הבדל בין 0–4 ל-4–7 אני לא מכירה.

יש הבדל בין 0–4 ל-0–7 בנושא של מסחר ושירותים. כן קיים הבדל בעניין של שכר. בימים מ-2 באוגוסט, בואו ניקח חנות בגדים בשדרות, היא לא עומדת בכלל כמו מסעדה שהייתה לה הפסקת פעילות ושנדרשת רק ל-24 שעות, ולכן החנות לא נכנסת אל תוך המסלול האדום. אז כן תהיה לה בעיה בימים הראשונים, ב-2 באוגוסט.

ואם אותה חנות נמצאת בנחל עוז?

נחל עוז היה סגור, אין שאלה בכלל.

וגם אם הלקוחות שלהם נמצאים ב-0–4. אם יצאתי מהאזור עם המשפחה וקניתי את אותם בגדי קיץ, את אותו בגד ים, לא קניתי בחנות באזור אלא קניתי במקום אחר שהייתי בו, אני לא אקנה שוב את אותו מוצר כאשר אני אחזור. מה בעל החנות עושה עם המלאי? זו שאלה.

תודה. לגבי הדברים שנאמרו פה על יצירת ודאות למקרים שונים – כפי שאמר היושב-ראש, זה חקיקה ראשית ואנחנו גם נתכנס לדבר הזה לקראת הכנסת הבאה.

אני רוצה לציין פה בהקשר של השכר – מכיוון שנגבה על מנת לשפות עובדים על הימים שהם נעדרו אז המסלול, כפי שאמרתם, הוא שהמעסיק משלם. הצעד המשלים לתקנות הוא הצעד של ההסכם הקיבוצי שאנחנו עושים, נשיאות המגזר העסקי ביחד עם ההסתדרות.

אתם מקשיבים, אנשי רשות המיסים? זה לגבי ההסכם הקיבוצי.

אחרי שאנחנו מגבשים הסכם קיבוצי, ובהקשר של שומר החומות עשינו את זה מספר חודשים אחרי שהיו תקנות, אנחנו לא יכולים לעשות את זה לפני שיש תקנות אלא רק אחרי כן, ההסכם הקיבוצי הזה בעצם מעגן את כל הנורמות לגבי יחסי העובד והמעסיק שלו, אבל בשביל שהוא יתממש בכלל המשק צריך ששרת הכלכלה תרחיב אותו. בפועל ההסכם של שומר החומות, שאנחנו חתמנו עליו בדצמבר 2021, אחרי התקנות, הורחב רק ביולי 2022. אז את הנורמות שאנחנו יודעים לקבע מיד אחרי שיש תקנות צריך שגם המדינה תרחיב, בשביל שזה יחול על כלל העובדים והמעסיקים. כבר אני אומרת, ברגע שיגיעו לכאן תקנות ויאושרו, מכאן המעסיקים יודעים שבסוף חודש אוגוסט, ברגע שהם ישלמו שכר הם יקבלו שיפוי על אותם ימים שהעובדים נעדרו, ואת זה נצטרך לגבש בהסכם קיבוצי, אז המדינה תצטרך להרחיב אותו. זה השלמה שחשוב שתכירו. אמרת, אמיר, שקרה שמעסיקים לא שילמו או כן שילמו.

חלקם עדיין לא משלמים למרות ההסכם.

ההסכם הורחב רק ביולי.

אבל גם ההסכם הקיבוצי מדבר על מי שכן בתוך ההסכם, וגם שם ראינו מקרים שלא שילמו. בסופו של דבר מורידים מהעובדים ימי חופשה. אז אנחנו מתנים את זה: תשלם ואז תקבל החזר. הנה, מגיע לך 10,000 שקל, לך תשלם ותחזור אלינו.

בגלל זה עניין הזמן, וכולם פה דיברו עליו, גם חברי הכנסת דיברו על המשמעות של הזמן. אם נותנים ודאות מידית למעסיק, שהוא יודע שהוא מקבל את השיפוי, אז לא יהיו הפערים האלה. כשאין ודאות האם המדינה תיתן לי או לא תיתן לי – במקרה הזה אני רוצה לציין לטובה, העובדה ששר האוצר והשרים הרלוונטיים מיד יצאו ואמרו: יהיה פה שיפוי, אני חושבת שזה דבר משמעותי מאוד כלקח. אבל עכשיו זה מבחן התוצאה של התקנות ואיך זה יבוא לידי ביטוי.

מבחינת לוח הזמנים, אנחנו חייבים להבין את סד הזמנים שאנחנו נמצאים בו. ב-17 באוגוסט הכנסת יוצאת לחופשה מרוכזת. זה אומר שלא נוכל לקיים כאן שום דיון עד 4 בספטמבר. פשוט אין לנו שום אכסניה לעשות את זה. זה לא עניין של חברי הכנסת, זה עניין של נהלי הכנסת ועובדי הכנסת.

בעבר ועדת הכספים ישבה בתל אביב כשהיה צורך.

זה לא קיים כבר יותר מ-15 שנים.

נשמח לארח אתכם.

אנחנו נשמח להתארח, אבל אין לזה שום תוקף. אפשר להתארח בכל מקום.

זה לא עניין של המיקום אלא של התפעול כולו.

לכן, אנשי רשות המיסים, צריך לראות באיזה מקום אתם נמצאים. הדיון האחרון שאנחנו יכולים לקיים פה לפני החופשה המרוכזת הוא ב-16 באוגוסט, ביום שלישי, זה היום האחרון. צריך לראות שאנחנו מספיקים עם התקנות איכשהו. אני לא יודע איך.

מבחינתנו נשתדל להוציא את התקנות לשימוע ממש בימים הקרובים.

16 באוגוסט זה כבר בימים הקרובים.

אם נצליח אפילו עד סוף השבוע הזה, נעשה מאמץ. השאלה היא גם כמה שינויים יהיו כאן לעומת המתווה שלנו.

צריך גם לקחת בחשבון מצד שני שאם אנחנו יוצאים מפה עם איזו אמירה ודאית ואנשים מבינים מה קורה, הרי השכר משולם רק בסוף אוגוסט. אנחנו חייבים איכשהו להספיק.

אני יושב-ראש מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים. אני במקרה גם תושב העוטף, כך יצא, כבר 50 שנים כמעט.

לנו חשוב מאוד שבתוך המסלול האדום יכניסו גם את אזורי התעשייה באשקלון, כי הם נכון להיום חוטפים לא פחות מאחרים בכל סבב.

במסלול הירוק – מסבב לסבב אנחנו נמצאים כאן בדיונים על נושא המסלול הירוק. אנחנו חושבים שהגיע הזמן שהכנסת תהפוך את זה למסלול קבוע, כמו המסלול האדום, שיהיה ידוע ושלא כל פעם יצטרכו הוראות שעה.

חשוב לנו שתבינו שהמפעלים עושים את מרב המאמצים לעבוד. אנחנו באמת גם מבינים את העובדים שלנו שלא מגיעים, מצד אחד, ולרוב עוד לפני שאנחנו מקבלים שיפויים מן המדינה אנחנו כבר משלמים משכורות, אלא אם כן יש דברים חריגים מאוד, אבל מצד שני, יש פגיעה קשה. הפגיעה היא לא 1–0, כלומר נגמר המבצע ב-12:30 בלילה ב-7 בחודש והמפעלים מסובבים מפתח והכול חוזר לעבוד רגיל. התושבים שיצאו להתרעננות חוזרים, ואנחנו למודי ניסיון, לרוב אנחנו מחכים כמה שעות לראות שבאמת הפסקת האש קיימת והכול בסדר, וחוזרים איפשהו אחרי הצוהריים ב-8 באוגוסט במקרה הזה, או 24 שעות אחרי. גם על זה צריך לתת את הדעת ולא להגיד: נגמר המבצע, יאללה, עצרנו ומכאן סופרים.

דבר שהוא להבנה של העוטף, ממבצע למבצע זה משהו שנספג. אנשים חווים את זה יותר ואז גם ההיעדרויות גדלות. אם ראינו במבצעים קודמים שאחוז התפעול של המפעלים היה סביב 70%, ובמקרים גרועים 60%, בסבב הזה היינו כבר ב-40%. תבינו לאן זה מגיע. רשות המיסים צריכה להבין שגם לשם צריך ללכת השיפוי למפעלים, לתעשייה ובכלל לכלל העסקים. במקרה הזה אני מייצג את התעשייה.

זאת הבקשה שלנו, לשים לב איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. זה לא נגמר ביום שנגמר המבצע, זה לוקח עוד קצת זמן. יש מפעלים שהמכונות בעצם צריכות לעבוד רצוף וכאשר מכבים אותן לוקח שעות להפעיל אותן, ולא עוד פעם 1–0.

יש סיבה שלא הזכרת את אזור התעשייה של חוף אשקלון, מבקיעים? דיברת על אשקלון ויש לפניו אזור תעשייה שהוא מעבר ל-7 קילומטרים.

מבחינתי הכול אותו דבר. דרך אגב, אזור התעשייה הדרומי באשקלון, חציו ב-0–7 וחציו כבר עבר את ה-7. אנחנו מכירים את זה כי אנחנו מטפלים בזה ביום-יום.

אני מן ההסתדרות החדשה. הדברים בסך הכול נאמרו ואני רואה שיש פה קואליציה מקיר אל קיר מסביב לשולחן הזה בדבר החשיבות של הפיצוי. החשיבות היא בתשלום לעובדים שנעדרו וכמובן לעסקים. אני רוצה לקוות שהפעם תהליך התשלום אכן יהיה מהיר, התקנת התקנות והוצאת צו ההרחבה להסכם הקיבוצי שאנחנו נחתום, מן הסתם, לאחר התקנת התקנות.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות על זכות הדיבור ולברך את שר האוצר, את השרים הרלוונטיים ואת יושב-ראש הוועדה שכינס את הישיבה החשובה הזו. תודה רבה.

אני מאיגוד המסעדות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי 430 שקל. אם אני זוכר טוב, מירי, זה נקבע בתחילת 2020 במנגנון של ה-0–7, או אפילו לפני.

היה 370 שקל. בשומר החומות לאור בקשות - - -

ב-2020 זה היה 430 שקל כאשר עשינו את ה-0–7?

לא, זה היה 370 שקל.

המציאות בשטח היום היא שאתה לא יכול למצוא עובד בפחות מ-500 שקל ליום עבודה. אם מישהו חושב ש-430 שקל זה סכום גבוה מדי הוא לא מבין את המציאות. אני חושב שצריך לקחת בחשבון את יוקר המחיה ואת כל הדברים שקרו בשנים האחרונות ולהעלות את הסכום הזה, כי הוא נמוך ולא משקף את המציאות בת ימינו.

לעניין המתווה, אני חייב להגיד שרשות המיסים פיתחה מיומנות טובה מאוד בביצוע והוצאה לפועל. אנחנו חשים – לדאבוננו בגלל האירועים הרבים בשנים האחרונות – שזה עובד בצורה טובה מאוד.

איפה הבעיה? הבעיה היא אם מביאים מתווה מסורבל שאף אחד לא מבין אותו, שמתייחסים אל בעלי העסקים כאילו הם עבריינים אבל הם צריכים להוכיח אחרת, שם זה נתקע. לכן האחריות פה היא גם על רשות המיסים וגם עליכם, להביא מתווה קל, נעים, נוח, שלא יתייחסו לכולם כאילו הם פושעים, שייתנו את הכסף מהר ובזה תם ונשלם.

דבר אחרון שאני רוצה לדבר עליו, ברור לגמרי ש-0–7 לא רלוונטי. אין ספק שהעוטף נפגע הכי הרבה, אבל גם אין ספק שאשקלון נפגעת ואשדוד נפגעה וקריית מלאכי ורחובות וראשון לציון ותל אביב. אני אומר לך, אדוני, שביום שישי בתל אביב היו יותר מ-50% ביטולים, בראשון לציון מסעדות נסגרו, ברחובות אותו דבר. לכן ההסתכלות הזאת על קילומטרים היא לא רלוונטית לענף התיירות. הפגיעה היא רוחבית, היא בכל גוש דן, היא בכל הדרום. מספיק עם 0–7 או 0–40, זה לא רלוונטי.

בעניין הפיצוי, ברור שיש כאן עניין של חומרי גלם, שרשות המיסים כבר יודעת לטפל בו, ברור שבעניין העובדים יודעים לטפל. אני חושב שגם בנושא המחזורים רשות המיסים, אם היא רוצה, ואם אתם תדרשו את זה ממנה, מכיוון שמכמתים פה את המבצע על עניין של ימים, אפשר לבדוק גם ימים. מה הבעיה? אם מ-2 ועד 8 באוגוסט, אם זה שישה או שבעה או חמישה ימי עבודה - - -

2–5 באוגוסט רלוונטי רק לאזור מסוים מאוד וספציפי. זה לא רלוונטי לתל אביב ואפילו לא לאשקלון. אבל באזורים הרלוונטיים יש מ-2 באוגוסט.

מ-2 באוגוסט ברור לגמרי שבעוטף זה רלוונטי.

זה קיים.

כבר תיקנו את זה.

מעבר ל-7 קילומטרים, מעבר ל-40 קילומטרים צריך גם להפסיק להסתכל על זה בראייה הזאת ולקחת גם את עניין המחזורים. אפשר לבדוק מחזורים של שבוע עבודה. מה הבעיה?

תודה רבה. הנקודה ברורה, רק אין שם שבוע עבודה.

נציג התאחדות המלאכה והתעשייה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על המהירות. בדרך כלל לוקח זמן להביא אתכם לכאן.

פה אנחנו הבאנו אתכם. שמת לב?

שימו לב לדבר אחד, שאנחנו עוזבים את העבודה ובאים לפה.

יש מתווה אחד, מתווה צוק איתן. תיצמדו אליו. לא ייתכן שעסקים קטנים, החוליה החלשה שאני מייצג אותה, נמצאים בכי רע. לא נשב על הברכיים ונבקש נדבות, בכל פעם להגיע לפה ובכל פעם לחפש כל מיני תירוצים כאלה ואחרים. הגיע הזמן להתייחס אלינו באמת באמת – 614,000 עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל, שמייצרים 58% מן התוצר הלאומי, שמעסיקים 2.5 מיליון עובדים. אין אלינו התייחסות. כאשר מגיעה הבעיה, הממשלה שצריכה לטפל בדברים האלה – ואני יודע שבממשלה יש שלושה דברים: ביטחון, בריאות וחינוך. זה בסדר. אנחנו הפתרון, לא הבעיה. אבל הבעיה היום נופלת על כל המדינה, מדן ועד אילת. יש בעיה וצריך לטפל בה ולהיכנס אליה ולעשות את מה שצריך לעשות. לא ייתכן שיתחילו עם 430 וכל הדיבורים. תשבו, קחו לכם מתווה אחד, תסדרו אותו ותטפלו בזה, ותמשיכו בו לאורך כל הדרך.

תפסיקו בכל פעם שיש יומיים או שלושה להתעלם. יומיים–שלושה של עסק קטן שסוגר את שעריו, הוא מסכן לא יכול, כי הבנקים לא מתייחסים אלינו. הרי בקורונה הורידו לנו את המחזורים ב-50% בגלל תזרים מזומנים לקוי וירוד. אני חושב שהגיע הזמן להתחשבות. גם את הארנונה – את כל הדברים אנחנו משלמים. למי לשלם, לעובד? למי לשלם, למיסים? למי לשלם, למע"מ? יש בעיה ואני חושב שהיא צריכה לקבל פתרון.

אנחנו בשעת מבחן, ולא שכל עיניה של ממשלת ישראל יהיו רק לכיוון ההייטק שקוראים לו קטר הצמיחה של מדינת ישראל. אנחנו יודעים מה קורה היום בהייטק. רבותי, התעשייה במדינת ישראל צריכה להישמר. אנחנו עדים למה שקרה בקורונה. בקורונה ראינו שכל מדינה שיש לה תעשייה בריאה משלה הצליחה לשרוד את הקורונה, וזה לא מה שקורה אצלנו.

אדוני היושב-ראש, תודה על הזימון המהיר ותודה על ההתייחסות, אבל תשבו פעם אחת, תתוו מתווה אחד, בדומה לצוק איתן, ותפתרו את הבעיות לתמיד, ולא שכל הזמן נצטרך לעזוב את העבודה ולרוץ לפה ולהקים צעקה, המסעדות, העסקים – די, מספיק, עד כאן.

תודה, יוסי. ארגון מגדלי הירקות, בבקשה.

אני אדבר בשם החקלאים. אני מקיבוץ סעד ומארגון מגדלי הירקות. אני מדבר בעיקר בשם חקלאים שנמצאים בטווח הטילים, הקורנטים שמסתכלים עלינו, ואין מה לעשות, הטיל הזה, האיקס נמצא על שער השדות ומי שיוצא משער השדות מערבה, אם זה טנדר או אם זה טרקטור, פשוט מורידים אותו. לכן נאלצנו לעזוב את השדות ולא לגעת בהם.

לא רק הקורנטים. גם צליפה ישירה.

הקורנט הוא סוג של צליפה ישירה. וגם ירי ישיר, בהחלט.

הסבבים הללו הפכו להיות שגרת החיים שלנו. בואו נאמר שהלא נורמלי הזה הפך להיות הנורמלי שלנו. אנחנו צריכים לומר תודה למדינת ישראל ולחברי הכנסת שעשו הרבה מאוד דברים כדי שהחיים שלנו בעוטף עזה יהיו יותר נורמליים.

אבל בואו ננסה לטפל במשהו אחד שהוא לא כל כך נורמלי, וזה נושא הפיצויים. כשאנחנו גומרים סבב של שבוע מתחיל איזשהו סבב ארוך מאוד של החקלאי מול מס רכוש ולפעמים הדבר הזה אפילו לא נגמר עד לסבב הבא. את הדבר הזה אני מבקש לתקן.

בסבב הקודם, בשומר החומות, עשינו פיילוט. גילינו שיש מספר גידולים ששותפים כמעט לכל הגד"שים, הנזק דומה מאוד ובעצם לא צריך לשבת עם כל חקלאי ואפשר לטפל בזה במשותף. צריך להבין שלחלק מן החקלאים אין את היכולת לשבת מול פקידי מס רכוש, ששומרים על קופת המדינה, שומרים עליה טוב מאוד, ולפעמים טוב מדי. אמר לי הבוקר חקלאי מסוים: שכנעו אותי בסוף שאני צריך לשלם להם. לכן מה שעשינו עם מס רכוש, את אותם גידולים שמשותפים למרבית הגד"שים, ניהלנו את זה ביד אחת מול מס רכוש. זה היה טוב מאוד לחקלאים. הסיפור הזה חסך מהם המון משא ומתן. זה היה חלק ומהיר יחסית. אולי לא היינו מרוצים עד הסוף מן הסכומים אבל לפחות זה נגמר. בסך הכול מבחינתנו החקלאים הטיפול באותו נזק עקיף, שקשה להגדיר אותו ולכן הדיון הוא מורכב, אם אפשר לעשות את הדיון הזה במשותף אנחנו נשמח מאוד. יש לי הרגשה שגם למס רכוש חסכנו המון זמן.

ישבנו הבוקר, נציגים של הרבה חקלאים, עברנו על 17 גידולים שנפגעו, בעיקר בטווח של הקורנטים, מהם סימנו חמישה גידולים. אנחנו מבקשים שלגבי אותם חמישה גידולים הטיפול יהיה משותף, וכך הוא ייעשה מהר והכסף יגיע. ישב איתי מרכז גד"ש שהלך אתכם לא במסלול המשותף, הוא הלך בנפרד, ועד היום הוא לא קיבל את הכסף. הוא אמר לי: אני הפעם הולך במסלול המשותף כי זה היה חד וחלק. זה מה שאנחנו מבקשים. הדבר הזה מבחינתנו הופך את החיים שלנו ליותר נורמליים. אני מבקש שנלך במסלול הזה.

תודה רבה. בבקשה צביקה כהן ממשרד החקלאות.

צוהריים טובים לכולם. אני סמנכ"ל השקעות במשרד החקלאות.

אני רוצה להיות יותר קונקרטי. היו לי שיחות עם אמיר דהן ועם החקלאים. החקלאות נפגעה. כאשר היא נפגעה, היא נפגעה לדעתנו רק ב-0–7, וגם לא בכל 0–7. מצד שני, אי אפשר להוכיח נזק במסלול האדום אם לא דישנת, אם לא ריססת שלושה, ארבעה, חמישה ימים. הוכחת הנזק בעייתית מאוד.

לכן אמיר דהן ואני בשומר החומות מצאנו פתרון שנקרא מסלול שכר. בגלל שיש המון עובדים זרים בחקלאות – אין מספיק אבל יש המון עובדים זרים – מסלול השכר הרגיל של התקנות לא מתאים למבצעים האלה. אמיר, אנחנו מבקשים בחקלאות, ב-0–7, למצוא פתרונות גם במסלולי שכר לתקופות שנגדיר, למקומות שבאמת נסגרו, אבל גם למקומות רחוקים יותר צריך למצוא פתרונות כי גם ב-4.5 אולי לא באו לעבודה ארבעה–חמישה ימים. צריך לחשוב על זה.

ועוד נושא אחד, מה שאורן אמר על חמשת הגידולים, שבהם אין הרבה עובדים זרים. הגידולים בשטח פתוח צריכים טיפול קצת שונה, כמו בשומר החומות, כמובן לא באותה מידה.

יש לנו שלושה כיוונים בתוך ה-0–7: אחד הוא פתרון שכר, כמו בשומר החומות, רק למקומות שנסגרו ממש, ואחרי זה למקומות שנסגרו פחות. זה בדרך כלל יהיה לבתי צמיחה, איפה שיש הרבה עובדים זרים. ופתרונות לפי שטח פתוח בגבול, לבוטנים, לגידולים שאורן דיבר עליהם. כך אנחנו רואים את זה. נראה לי שלא מסובך מדי לסגור את זה. השאלה האם צריך בשביל זה תקנות או שאפשר לסגור את זה רק בהסכמות.

בגלל שהם זכאים למסלול האדום, וכפי שהסברתי המסלול האדום מכסה את הכול, ישבנו איתך ועם חקלאים ושמענו את הדברים. נמצא בתוך המסלול האדום חלקים שאפשר לאשר.

אנחנו צריכים לסגור את זה עד יום שלישי, עד התקנות.

אפשר גם אחרי.

זה לא בתוך החקיקה, זה חלק מן המסלול האדום.

הבנתי, אבל אנחנו לא רוצים להגיע לתקנות כשאנחנו לא סגורים.

אני מצטרפת למה שנאמר כאן. גם אם אפשר להסדיר את זה לא במסגרת התקנות, אנחנו רוצים להיות רגועים שבסוף לא ניתקל באיזה סעיף שחוסם. לכן טוב שהכול ייעשה ביחד. אני מכירה את ההסכם הזה ואני חושבת שהוא הסכם נכון וטוב והוא נותן מענה לרוב הבעיות. הנושא היחיד שלגביו אני שואלת גם את צביקה, הרי להרבה ישובים ב-0–7 הוקצו שטחים חקלאיים מעבר. אם החקלאי לא יכול לצאת לעבד אותם, האם יש לכם מסלול גם לזה? אמיר, אמרתי שהרבה ישובים מקבלים שטחים חלופיים מעבר.

אם זה ישובים שהעובדים לא יכלו לצאת לעבודה - - -

יכולים להיות לנחל עוז או לנתיב העשרה שטחים שהם קיבלו לעבד אותם לפי סוג הגידולים מעבר ל-7 קילומטרים. הם לא יכלו לצאת לשם.

מההיכרות שלנו עם השטחים, אני חושב שצביקה מכיר וגם אורן מכיר, לישובים שהיה קשה לאנשיהם לעבוד אין שטחים מחוץ ל-0–7 קילומטרים ברוב המקרים. אם יהיו מקרים, נבדוק אותם.

נירה, אנחנו לא מגישים בקשות על שטחים שיכולנו לעבוד בהם. מי שיש לו שטחים מרוחקים והוא עבד בהם לא יגיש בקשה. הוא מגיש בקשה רק על מה שהוא לא יכול היה לעבוד.

ברור. אם לא יכלו. זה לא אוטומטית, ואם לא יכלו. קיבלתי פניות בעניין הזה.

כפי שאמיר אמר, אנחנו נבדוק את זה. לא נראה לי שיש רבים כאלה אבל נבדוק את זה.

אני גוזל זמן מן הוועדה המכובדת, מחוץ לענייני דיומא. נמצא איתנו פה אדם יקר, ג'ואל ריינשטיין, שתומך ותורם של ישראל במשך עשרות שנים. אני עובר לאנגלית כי יש לו פה ילדים ונכדים.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי:)

אני חושב שזה רגע ייחודי לכבד את ג'ואל ריינשטיין, תומך ותורם למדינת ישראל במשך שנים רבות. הוא היה מעורב באוניברסיטת בן גוריון וב-JNF (קק"ל), באיפא"ק ובפרויקטים רבים נוספים. נמצאים פה ביחד אתו בנו לואיס, שממשיך אחריו והופך להיות מנהיג יהודי בקהילה היהודית האמריקאית, ושני הנכדים הצעירים, עושי הצרות, דניאל ויונתן. אנחנו שמחים מאוד שאתם בכנסת. שלושה דורות של מחויבות לישראל. תודה רבה, ג'ואל ומשפחתו, על שאתם נמצאים כאן.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי:)

מר ריינשטיין, אנחנו שמחים לארח אתכם בוועדת הכספים של הכנסת. תודה על מה שאתה עושה עבורנו במשך כל כך הרבה שנים וברוך הבא לישראל.

אני מפורום העצמאים של ההסתדרות. דבר ראשון, אני רוצה להגיד תודה רבה על הכינוס המהיר של הוועדה הזאת. אנחנו העברנו גם מכתב עם בקשות לוועדה. אני רואה שחלק גדול מן הבקשות כבר חשבתם עליהן מראש. אני שמח על כך שאתם חושבים מראש על בקשות שלנו, של העצמאים הקטנים, ואתם מביאים פתרונות לשולחן עוד לפני שאנחנו בכלל מבקשים אותם. כל הכבוד על זה.

אני רוצה להתייחס לסוגיה שעוד לא העלו כאן, והיא סוגיה של עצמאים קטנים שנותנים שירותים בתוך העוטף או עד 40 קילומטרים או 7 קילומטרים בתוך העוטף, אבל המשרדים שלהם נמצאים בנתניה, בחיפה, בחדרה. אם אני תאורן שהיה לי אירוע בכפר עזה ואני לא יכול להגיע לאירוע, המשרד שלי ממוקם בחדרה – אני לא זכאי לפיצוי. אם אני מפיק של אירועים – אותו דבר, אני לא זכאי לזיכוי או לאיזשהו מענק. ואם אני גרפיקאי שנותן שירותים לקיבוץ מסוים שנמצא בתוך העוטף, והם אומרים לי עכשיו: אנחנו לא רוצים לקבל את השירותים האלה כי אנחנו עסוקים – אני לא זכאי לשום מענק. למה? כי אני לא נמצא בתוך הטווח.

דיברו פה על לבטל את נושא הטווחים ולהתייחס לכל מקרה לגופו, כי יש פה המון עצמאים קטנים, פרילנסרים שנפגעים בדבר הזה, כי הם פשוט לא כלולים בהגדרה הנכונה. נתחיל מזה.

דבר שני, דיברו פה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק דיבר על זה קודם והעלו את זה בכמה וכמה לשונות: אנחנו יושבים פה היום בשל סיבה פשוטה מאוד – אין נוהל מסודר כזה. בכל פעם לוקחים איזשהו נוהל קודם, מדביקים לו עוד כמה חלקים, עוד כמה תקנות, מורידים תקנות, מתאימים תקנות, מבזבזים פה להרבה מאוד אנשים את הזמן. הדבר הכי חשוב הוא האי-ודאות. אנחנו שומעים פה על חבר'ה שעוד לא קיבלו פיצוי מסבבים קודמים. אני שמעתי באופן אישי על אנשים שעוד לא קיבלו פיצויים מאירוע הגעתון שאירע לפני עשר שנים. לחימה זה לא הדבר היחיד שישראל מתמודדת איתו, יש לנו גם תופעות טבע, מגיפות, דברים שאנחנו יודעים.

אנחנו מדינה שכן יודעת להפיק לקחים וללמוד קדימה. אנחנו ישבנו, פורום העצמאים, ביחד עם הביטוח הלאומי, גיבשנו נוהל. ישבנו ביחד עם רשות המיסים. לא ישבנו איתם בפועל על הדברים האלה אבל אנחנו רוצים לדבר איתם גם על הדברים האלה.

יש נהלים ברורים מאוד ופשוטים. כתבנו אפילו הצעת חוק ונשמח מאוד אם מישהו פה בחדר יקדם אותה – ודיברנו עם מספר אנשים שיושבים פה בחדר על הצעת החוק הזאת – חוק נוהל פיצוי בחירום, שיהיה מוסדר פעם אחת כפי שצריך ונפסיק לבזבז לכולם פה את הזמן. נשב פעם אחת, נסגור את הסיפור הזה וכל מי שיושב פה יידע מתי הוא מקבל את הפיצוי, כמה מגיע לו, מה הוא צריך לעשות אם זה יקרה עכשיו, אם זה יקרה בעוד שנתיים ואם זה יקרה בעוד עשר שנים.

אני רוצה להגיד תודה רבה על רשות הדיבור ובהצלחה לכל חברי הכנסת בהמשך הדרך עד הבחירות.

אני קצת מתרגש. שלום לכולם. אני גר במושב ברוש, בין שדרות לנתיבות. יש לי שתי חנויות צעצועים, האחת בשדרות והשנייה בנתיבות.

מין סיפור קטן, כי חברת הכנסת נירה שפק הזכירה בהתחלה שיש ילדים בני שנתיים שהם נפגעי חרדה. בעופרת יצוקה חזרתי מן הפסטיגל עם הבן שלי ונחת לידינו קסאם. אז לא הייתה כיפת ברזל. עברנו טיפולים איתו – אז לא היה מרכז חוסן וכל המרכזים למיניהם אלא לקחנו אותו אשתי ואני והשקענו וטיפלנו ואיכשהו הוא יצא מזה. לפני שבוע הוא השתחרר מסיירת גולני אחרי ששירת שם שלוש שנים. עם כל הדברים האלה אנחנו יודעים להתמודד.

יש דבר אחד שאני לא יודע להתמודד איתו: המצב הכלכלי שלנו. אנחנו עוברים סבבים על סבבים על סבבים ואנחנו תמיד נופלים בין הכיסאות. אני יכול להגיד שמ-2 באוגוסט, שמבחינתי התחיל המבצע, כי ירדתי ביום שלישי ב-75% ביחס ל-2021 וביחס ל-2019, יש לי ירידה של 75%. לי מיום שני עד ליום שלישי, כלומר אחרי הלחימה - - -

סליחה שאני קוטע אותך. עשית חישוב של מחזור יומי?

כן. יש לנו קופה ממוחשבת, אפשר לדעת בכל יום כמה כסף נכנס.

אז השווית את אותו תאריך לשנה קודמת.

כן. חסרים לי מיום שני ועד יום שני 220,000 שקלים בשתי החנויות. בהתחלה הירידה הייתה חזקה רק בשדרות, כשסגרו לנו את הכבישים, ואז ביום שישי הצטרפה נתיבות לתוך הירידה.

דיברו על כך שמסעדנים נדרשים לזרוק מלאי. אנחנו לא זורקים כלום, אבל אני קונה תיק לבית ספר, שהיום שווה משהו, ואני יכול לאחסן אותו, רק שקניתי אותו ב-170 שקל ובשנה הבאה אוכל למכור אותו אולי ב-20–30 שקל, כי אף אחד גם לא מחפש פוקימון, ואני נותן את זה כדוגמה.

מיתוג.

כן, הוא ממותג. האימא שנסעה לאילת כדי לברוח מן המלחמה קנתה שם את הציוד. שם יש גם פחות מע"מ ובכלל יש לה אטרקציה כוללת.

לי כבר אין איך לחזור למנהל הבנק, כי כבר באתי אליו בקורונה וביקשתי עזרה ובאתי אליו בשומר החומות וביקשתי עזרה ובחגורה שחורה, ויש לנו כל מיני שמות, וביקשתי עזרה. פעם היה סבב בכל שלוש שנים, זה הצטמצם לכל שנתיים ועכשיו כבר חולפת פחות משנה בין כל סבב. אין לי לאן ללכת עם זה, אין לי כבר מאיפה להביא את ה-220,000 שקל האלה. אז קצת מאבא וקצת מחמתי. אין לנו מאיפה להביא את הכספים האלה יותר, חבר'ה. אין לי איך לחכות שלאחר הבחירות. אני לא יודע מתי יחוקקו חוקים חדשים, אז אני לא יכול להגיד למנהל הבנק שלי שאחרי הבחירות יהיה איזה מתווה חדש שייתן לנו כסף.

כמה עובדים אתה מעסיק?

בשתי החנויות ביחד 20 עובדים, כולם מן העוטף. אף אחד לא יבוא מתל אביב לעבוד בשדרות.

אי אפשר כי גם את הרכבת עצרו.

תודה רבה על הרשות לדבר ועל הזכות להשמיע.

תודה שבאת. יפתח שטרן, בבקשה.

גם אני מתרגש. אני פעם ראשונה בכנסת. אני בן מושב תקומה. ב-20 ומשהו השנים האחרונות אני גר בקיבוץ מפלסים. קיבוץ מפלסים נמצא בערך קילומטר מן הגדר. אנחנו קוראים לזה כביש המנהרות – בטח כולם מבינים למה, בגלל התקופה של צוק איתן כשהיו המנהרות.

את המס הכי גדול שילמתי – אני מצטרף פה למה שנאמר – כאשר את הבת שלחתי לפני שנתיים לפנימייה ושם היא התחילה לקבל שקט. שני הגדולים שלי עוד איכשהו שרדו, אני לא יודע איך, אני חייב להגיד, והקטנה שלי לא. מפאת הצניעות שלה לא אספר את החוויות שילדה בת 16 צריכה לעבור, אבל היא התחילה לקבל הסדרת נשימה. אני אומר עוד פעם: זה המס הכי גדול.

ב-2019 הקמתי חברה תעשייתית משלי. אני לא יודע מה עבר לי בראש. הייתי מנכ"ל של חברה גדולה. הקמנו חברה בשדרות. אנשים שואלים אותי למה בשדרות – כי אני משם, זה כל מה שאני יודע, אנחנו מהאזור, כל המשפחה שלנו שם, כל האחים שלי מפוזרים שם. אני "מת" על השאלות האלה: אז למה אתה לא עוזב?

אני לא יודע להגיד על אשקלון או על אשדוד, אני יודע להגיד עלינו. בתקופות האלה אנחנו חבורה של זומבים. העסק שלי עד היום לא חזר לעבוד. האנשים אצלנו מפורקים, מבולבלים. זה התחיל ביום שני שעבר, כאשר הבת שלי לא הסכימה בכלל לחזור הביתה. העסק לא עובד.

העסק שאני הקמתי – ואני יכול להגיד שאנחנו הראשונים בארץ, הראשונים בעולם, בדחיפה חזקה של HP – הוא עסק שעושה אריזות גמישות. כל העולם הוא ב-Mass production ואנחנו על בסיס מכונות של HP עושים את זה בייצור מהיר מאוד, עם המון מותגים. זמן האספקה שלנו הוא עד שבוע. זה המיוחד בנו. זה עסק חדש, עסק טוב.

כשנכנסנו לעסק הזה, הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לשים מערכת מיגון, למקרה שיהיה לנו צבע אדום. כבר אז הייתי המום מכך שאמרו לי: אם אתה רוצה יש את חברת איתורן, אתה צריך לשלם 14,000 שקל בתשלום חודשי. אמרתי: אחים שלי, מה נהיה פה? גם על זה אני צריך לשלם? המזל שלנו הוא שמעלינו יש סוללה של כיפת ברזל אז איכשהו אנחנו יודעים. אגב, יש לי סוג של נכות אז אני אף פעם לא מצליח להגיע לממ"ד, אבל העובדים שלי גם לא מצליחים.

שומר החומות בלבל אותנו. היינו במצוקה נוראית. חברה שרק הוקמה, לא ידענו עוד מימיננו ומשמאלנו. הקורונה נתנה לנו זפטה, הכול נתן לנו זפטה.

נגמר שומר החומות ולא ידעתי מה לעשות בכל הנוגע לשכר ולפיצוי. התייעצתי אז עם נירה שפק האם נכון לי לנסות לפנות למס הכנסה. עדיין אין לי מטה ואין סמנכ"לי כספים.

אחרי הדיונים שהיו לנו כאן על שומר החומות, שהסבירו שיש מסלול ולא צריך לקחת סתם עורכי דין, אמרתי ליפתח: תפנה במסלול הישיר, אל תיקח עורך דין. הוא רוצה לספר לכם מה קרה לו כשהוא עשה את זה.

החלטתי ללכת על המסלול האדום. אני מודה שעשיתי טעות. כנראה אדום זה סדין אדום לרשויות. היו לי בסך הכול ב-פי-אנד-אל שלנו דוח רווח והפסד מאוד מאוד ברור ומסודר. הגעתי מחברה גדולה ומסודרת. שלוש שורות קפצו שם. עם שורה אחת נאלצתי להוציא עבודות מסוימות לקבלנות משנה במרכז. אני מזכיר, הלקוחות שלי הם כאלה שצריכים כאן ועכשיו. שנית, סעיף ההובלות – עלה לי בטירוף. אף אחד לא הסכים להגיע לאזור. הסעיף השלישי היה השכר. לצערי כשאני נמצא בסיטואציה הזאת, היא סיטואציה אומללה. אני אבא, אני בעל, אני הכול, ואני צריך לשבת על העובדים שלי, לגרום להם לבוא, כי אף אחד לא מחזיר לי כלום על מה שהולך לאיבוד.

באותה סיטואציה, בהמלצת נירה, החלטתי שאני מנסה גם ללכת לבד וגם במסלול האדום. אחרי שלושה ימים הבנתי שלבד אני לא יודע איך לקרוא את הדברים אז לקחתי את BDO והתחלתי לשלם להם סכומי כסף כדי שילוו אותי, אולי אני אראה משהו. מפה מתחיל למעשה המרוץ, כאשר המספרים שלי ברורים, שקופים, הכול כל כך פשוט לכל מי שיודע לקרוא, ונראה לי שכל האנשים פה אוכלים את זה לארוחת בוקר, צוהריים וערב ויודעים לקרוא. התחילה מלחמת התשה. אני חברה קטנה. הרגשתי כגנב: בוא תוכיח שהמשאית הייתה עם הסחורה שאמורה לעלות באותה הזמנה. – אחים שלי, פשוט אתה מסתכל על ה-פי-אנד-אל ורואה 12 חודשים, אתה רואה חודש אחד, מאי, שלוש שורות קופצות לשמיים.

באיזשהו שלב התייאשתי. כבר לפני חודשיים כתבתי לאותו פקיד ואמרתי לו: אחי, עזוב, תן לי את מה שמגיע לי, רד ממני. את השכר לא קיבלתי. אגב אני מאלה שהורדתי לעובדים שלי ימי חופשה. אסביר למה. יש לי עובדת מגדרה שלא ידעתי אם מגיע לה או לא, יש לי עובד בשדה ניצן, לא ידענו אם מגיע לו או לא, עובד שאשתו בבית או לא. אמרתי לכל העובדים: אני נותן לכולם חופשה. אגיד יותר מזה: עובד שמגיע לעבודה אני נותן לו בונוס, כי הרי למה שיבוא לי בפעם הבאה? אמרתי להם: ברגע שאני מקבל אני מחזיר לכם את זה. גם אף אחד לא אמר לי: תן את ימי החופשה ותקבל את הכסף. לא קיבלתי לא על זה, לא על זה ולא על זה. אגיד את שיא האבסורד, שביום של המבצע האחרון קיבלתי מייל שאני מסורב על הפעם הקודמת. אני לא מאלה שלא מטופלים. אני מטופל נהדר. אני מסורב.

אני רוצה לקטוע אותך לשנייה. תנשום, אתה גם מתרגש. העדות הזאת, על לעמוד במסלול האדום, גם של החקלאים, כואבת. למשל אומרים לחקלאי: אתה צריך לקבל כסף על העובדים, על התאילנדים. אומרים לו: תחתים אותם. אבל עברה שנה, חלק מהתאילנדים חזרו לתאילנד, אין להם סים. לרשות המיסים יש תיעוד של דוח הפרשה למיסי מעסיק, מתועד כמה עובדים היו לו באותו זמן. למה צריך להחתים אותו על עובדים זרים? למה מחתימים אותם? ובא התאילנדי ואומר: אני לא אחתום לך על זה אם לא תיתן לי כך וכך. פתאום לעובד יש אפשרות מיקוח.

זה לא נכון. בדקתי אתמול עם הגברת.

זה נאמר בנתיב העשרה שלשום.

לא להאשים תאילנדים. אני מייצגת חקלאים. תאילנדים – זה מסלול קל מאוד.

בבקשה, אמיר, אתה רוצה להגיב?

הוא אומר שהייתה בעיה והיא נפתרה אתמול.

לגבי התאילנדים, הבעיה הייתה אצל רואה החשבון שלה. הוא הגיש תביעה במסלול שכר ואנחנו יצרנו מסלול חקלאות מיוחד. הוא עשה טעות. התיק היה תקוע 300 ימים. בדקתי אותו אתמול. הוא הגיש על סכום נמוך יותר, ובגלל שהוא הגיש במסלול שכר, המסלול אומר: תשלח לו הצהרה.

קודם כול, כל הכבוד על הטיפול הספציפי הפרטני. אמרת שהתיק תקוע 300 ימים. כמה תיקים תקועים?

נגיע לזה, מיכאל.

תיק שפתוח 300 ימים מבחינתנו לא הוגש.

כמה לא סגרנו? כפי שמי שדיבר כאן קודם מקבל עכשיו תשובה על שומר החומות אחרי שנה, הוא התחיל את המאבק שלו וקיבל עוגמת נפש על המאבק הקודם.

אתם מכירים את האירוע הזה?

את זה אני לא מכיר.

אני מבקש שאחרי הישיבה אתם תכירו את האירוע הזה.

אמיר כבר התחייב לשבת איתו.

הטיפול הפרטני הוא מצוין, אבל אנחנו צריכים עניין עקרוני – לנקות שולחן לגבי העבר ולהראות הפעם משהו אחר. זה כל הסיפור.

מיכאל, אתה צודק. לרשות המיסים יש נתונים. העניין הוא שהזמן שלנו קצר ואני רוצה לתת לאנשים שנמצאים כאן לדבר. בבקשה.

אני רק רוצה להגיד תודה. אני מתנצל על ההתלהמות. אני חייב להגיד לכם, כולנו עדיין עם ורידים בולטים. באמת זו תקופה קשה. מרחוק זה לא נראה כך אבל בשבילנו זה כמעט שבועיים מבצע, בכל הזוויות, גם ברמת העבודה.

כמעסיק אתה מתמודד גם עם הילדים שלך וגם אתה צריך "לאנוס" את העובדים להגיע. זה מאוד לא נעים.

הפעם אני הולך על המסלול הירוק הפשוט. אני עדיין לא יודע מה להגיד לעובדים. אין לי כוח למלחמות. אנחנו גומרים סבב כזה מרוטים. אין לי כוח למלחמות. אמרתי גם לבחור אז מהרשות: בוא נעשה שיחה אחת ארוכה, בוא נפתור את זה ברגע. זה לא הלך. שילמתי ל-BDO, לכל העולם שילמתי. הפעם אני הולך על המסלול הפשוט. אותי זה קצת התיש. זה גם מנטלית גומר אותי. אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שאנחנו עוברים. מעבר לכול, זה פשוט בית משוגעים. מי שגר באזור שלנו – זה בית משוגעים. אנחנו רואים הכול, שומעים הכול, חווים הכול, מרגישים הכול. אתה יוצא מן הבית וכל היום שומע את המזל"טים. אנחנו חווים רצף של אירועים שהוא בלתי ניתן להכלה. אני לא יודע איך להסביר את זה אחרת. זה הרכב שחוסם, ופתאום הפלוגה של החיילים. מישהו דיבר פה על סיירת גולני – בצוק איתן עליתי לאיזו גבעה, ראיתי את כל החיילים שהגיעו והבנתי שהמדינה לא מבינה לאן היא הגיעה, הבנתי בדיוק כמה הרוגים יהיו. אמרתי לבן שלי: על גופתי המתה, אתה בחטיבות חי"ר לא תהיה. בסוף הוא הלך לדובדבן ובעקבות זה אתם לא מבינים כמה רגוע לי בראש.

מיליון תודות.

תודה רבה. אני מקווה שאחרי הישיבה יישבו איתך נציגים של מס רכוש.

אבל אני מקווה שזה לא המתודה של הכנסת, שנביא לפה 300 בעיות ונחכה לטיפול פרטני.

קודם כול, אם צריך אז נעשה את זה גם, אבל זה לא המתודה. לרשות המיסים יש נתונים והם יציגו אותם. אני רוצה שנתקדם.

אני ממסעדנים חזקים ביחד. שלום לכולם. אני כאן עם מסעדנים שב-2019 הובלנו איתם את המחאה במטרה להכניס את המסעדנים ב-7 קילומטרים מן העוטף לקבל את הפיצויים. לא אחזור על מה שכל המכובדים אמרו. זה אותו דבר, אותו עניין של מתווה, והכי חשוב: זמן אמת וסחבת של בירוקרטיה. לי חשוב יותר שתשמעו את המסעדנים עצמם שחווים את זה יום-יום משדרות. נמצא כאן ניר שוחט.

אני מסעדן בשדרות כבר 12 שנים.

אני רוצה להתחיל בטוב. אני חושב שאנחנו משתפרים ואני רואה את התסכול של אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים, שחוטף פה הרבה מאוד אש, והוא חוטף אותה גם מאיתנו ישירות. יש לי את הוואצאפ האישי שלו והשתמשתי בזה פעם–פעמיים. אבל אני לא חושב שכל הפתרונות נמצאים אצלם. צריך להעביר טיפה את הכדור אליכם, אחרי שאני מדגיש שמצבי כמסעדן, להבדיל מחברי שלומי אלקיים, השתפר. אני לא יודע אם הפתרון של כל חנות קסטרו או צעצועים הוא לשים מכונת אספרסו ולקרוא לעצמן בית קפה. אתה צוחק אבל אולי זה הפתרון הבא, אמיר, כדי שנהיה זכאים לתת להם.

אני רוצה שתבינו שמי שזכאי לתבוע במסלול האדום – דרך אגב אנחנו לא קוראים לזה המסלול האדום, אנחנו קוראים לזה המסלול המתיש. המסלול המחסיר הוא המסלול הירוק והמסלול המתיש הוא המסלול האדום. בשניהם לא נקבל את מלוא הפיצוי על מלוא הנזק שלנו.

כאשר אמרתי שלא הכול נמצא ברשות המיסים, כפי שאמר פה אחד מחברי הכנסת: תפתחו את היד. הם עובדים לפי תקנות ומי שצריך לאשר את התקנות זה ועדות הכנסת. יש לי דז'ה-וו כי הייתי כאן אחרי שומר החומות, שקראנו לו "שובר תזרים".

כמעט כל בעלי העסקים באזור הם גם תושבי האזור. צריך לברך על הטוב ואת המבצע הזה גמרנו בלי חללים. בשומר החומות איבדנו ילד בן שש שהתחבא בתוך ממ"ד, את עידו אביגל ז"ל. יאללה, איזה כיף, אז הצרות שלנו הן כסף, אבל זה הצרות שהכי קל לפתור. כתבו פה בכותרות "הוסר האיום מעל עוטף עזה". שום איום לא הוסר. גם אם זה זמנית, הוא לא הוסר. מי שגר שם נמצא כל הזמן בכוננות ובמתח שיא. אבל לפחות את האיום הכלכלי צריך להסיר. אני מקווה שהאוזניים שלכם קלטו שרוב הבעיה היא חוסר היכולת להוכיח את הנזק במסלול האדום. אין באמת הלימה בין הנזק שחווינו לבין מה שנקבל, ונהיה מותשים וגם נשלם לעורכי דין או למנהלי חשבונות למיניהם שיגישו לנו את התביעה, כי כפי שהוא אמר אנחנו לא יודעים באמת להסתדר עם זה בעצמנו.

לכן התקווה שלי היא שעד המבצע הבא, בואו נניח שבעוד שנה, אולי טיפה פחות, כבר תהיה איזו תקנה מוגדרת שלא תתחבא מאחורי המסלול האדום אלא תתייחס באמת בצורה ישירה, שלפיה אנחנו יכולים למלא איזה טופס מקוון ולקבל את הכסף כיאה למלחמות 2023–2024 שצפויות לנו, ואכן צפויות לנו. לא הגיוני שאתם מתכנסים פה תמיד אחרי מבצע ולא לפני מבצע. אני חושב שצריך לשנות את המדיניות ממדיניות שבר למדיניות מנע. הרי לא יפרוץ השלום, לפחות לא ב-20 השנים הקרובות, אני מניח, אבל לפחות תנו לנו הגנה כלכלית ידועה מראש, הסירו מאיתנו את חוסר הוודאות, הסירו מאיתנו את התשישות.

תנו גם כלים לרשות המיסים לעבוד, כי אני יודע שהם עובדים לילות כימים. הם נמצאים פיזית בשטח, אני פוגש אותם, הם מבקרים. באמת מחמאות על הטיפול בנזקים ישירים, אבל יש כאן בעיה עצומה בטיפול בנזק העקיף. לא מטפלים בנו, מסרבלים אותנו וגורמים לנו להרגיש כאילו אנחנו תובעים יותר מדי ושמגיע לנו יותר מדי. צריך שיהיה משהו מובנה מראש, מוגבל. אני מניח שאם תעשו סקר תגלו שכל העצמאים והמעסיקים באזור יהיו מוכנים לקבל מראש איזשהו פיצוי שמוגדר בחסר ובלבד שיידעו מראש שזה מה שיקבלו, בלי ויכוחים ובלי חובת הוכחה. תנו לנו להתמודד עם זה.

תודה רבה.

צוהריים טובים, תודה רבה. אני מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים. במקרה אני גם מתגורר בעוטף, אמנם לא ב-0–7 אבל בעוטף.

ראשית, אני רוצה להודות לחברים ממשרד החקלאות, גם צביקה כהן שמייצג אותם כאן וגם שאר החברים, לשר החקלאות, שיום אחרי פתחו זום, הקשיבו לבקשות שלנו והפעולות שלהם הן בהתאם, אז תודה רבה.

מדברים על 0–7, על 4–7, 48 שעות, 38 ימים. אנשים פה מגדירים את הדברים ברזולוציות של שעות וימים. אספר לכם שאף חקלאי שלא חייב – ואני עושה פה הפרדה, יש את אלה שמטפלים בבעלי החיים, אני גם במקרה רפתן, יש לי רפת, אני חייב ללכת לחלוב ואני הולך לחלוב. הנזק שלי הוא מזערי – לא ביקשתי כלום. באמת אני אומר. יחד עם זה, יש חברים שהם לא רפתנים ולא לולנים ולא חייבים ללכת. אם אתם חושבים שברגע שפיקוד העורף החליט שהסתיים המבצע אותו חקלאי יוצא לשטח לרסס – אתם טועים. יש לי חברה טובה שאיבדה את אחד הילדים שלה אחרי הפסקת האש. החקלאים לא יוצאים, גם אם הכריזו שנגמר המבצע הם לא יוצאים החוצה. אם מישהו חושב שהחקלאי ייצא ויסכן את עצמו הוא טועה, הוא לא יוצא החוצה. לומר שהמבצע הסתיים ב-7 בבוקר או ב-12 בלילה – לא. לרפת שלי אני לא הולך בלילה אחרי המבצע כי אני אומר: אם חלילה קרה משהו ופספסתי אז קרה. החיים שלי חשובים יותר מאשר אותם כמה שקלים, שהם לא מעטים.

דבר נוסף, מיגוניות. עשיתי הפרדה בין מי שחייב ללכת לעבוד ומי שלא חייב. חקלאי שיש לו ירקות ניזוק והוא יפוצה בכסף. רפתן יש לו משק של 10, 12, 20 דונם. זה שיש לו מיגונית אחת, אם מחר תהיה אזעקה זה לא יעזור לו, הוא לא ירוץ למיגונית, הוא פשוט ישכב. הייתי מבקש – אני לא יודע מי הכתובת פה – לבחון אפשרות לסייע במיגוניות נוספות לאותם חקלאים שמחויבים לצאת לשטח ולטפל בבעלי חיים.

דיברנו פה על ההצלחה של המבצע. גם אתמול שיבחתי את בני גנץ, שר הביטחון, אבל נזכור שההצלחה של החזית היא בחוסן של העורף. אם החקלאי יודע שהוא יפוצה בצורה מסודרת ובלי הרבה בירוקרטיה הוא יוכל להרשות לעצמו להישאר בבית ולהפסיד את אותו אחוז מן הגידול הנוכחי. אבל אם הוא יידע שהוא לא יפוצה הוא ילך לחרוש את השדה שלו, כי אין לו ברירה, כי הוא צריך את הכסף הזה. אם חלילה הוא ילך למרות הסכנה וייפגע זה ישב על הכתף של מקבלי ההחלטות כל היום, ותוצאות המבצע יהיו תלויות גם באותה החלטה של החקלאי הקטן, שהיה חייב לצאת ולעבד את החלקה שלו. תודה רבה.

תודה רבה שבאתם ודיברתם. כולנו הקשבנו פה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

אני מפורום הגנים הפרטיים. אנחנו כנראה קצת חריגים לנוף המבקשים לעניין הפיצוי.

אפנה לנירה שפק בפנייה אישית ואספר לה שיש לנו גן ילדים פרטי בנתיב העשרה שמכיל 50 ילדים, פעוטון נמשים, פעוטון מהמם, של נורית אברהם, שהיה סגור החל מן ההתרעה על המבצע, מסיבה אחת פשוטה, שזה התחיל בראשית אוגוסט. ההורים של הילדים הקטנים, של פעוטות בגילאי לידה עד שלוש, פשוט עזבו את הישוב ועברו למרכז. תשלומי הורים בחינוך הפרטי לחודש אוגוסט הם מלאים, אנחנו עובדים עד 18 באוגוסט, אבל התשלומים יורדים ב-10 לחודש. אנשים עברו מן הדרום אל המרכז ולא שולמו תשלומים אלה.

אנחנו גם הסקטור היחיד, ייחודי וייעודי, בניגוד לכל האחרים, שעדיין לא קיבל הרשאה לפעולה גם אחרי שהסתיים המבצע. תקנות לשעת חירום והחלטת פיקוד העורף והרשויות המקומיות היו על סגירה מוחלטת של מוסדות חינוך. חזרנו לפעולה רק ביום שלישי.

העובדות שלנו הן אימהות לילדים קטנים, שחששו, כפי שאמר כאן הרפתן החמוד – יש לנו שיר ממש יפה על פרות בגיל הרך – שאנחנו לא כל כך מהר מוציאים את האף של הקטנטנים כשמתריעים על הפסקת האש. לכן אני יכולה להגיד לכם שאצלנו הימים הלכו והתארכו. מספר הילדים שהגיעו למסגרות הצטמצם. תשלומי ההורים בוטלו והשכר לעובדים צריך להתקיים גם בחודש אוגוסט.

אנחנו ענף שממילא נמצא במשבר קיומי. אני קוראת לחברי הכנסת לדרוש כינוס של ועדת החינוך מכיוון שלא תהיה לנו יכולת לפתוח את שנת הלימודים, זו השנה הראשונה. אני 13 שנים פוקדת את הכנסת. מעולם לא קרה שלא נערך דיון על היערכות לפתיחת שנת הלימודים.

למה לא תיפתח השנה?

כי אנחנו ענף במצוקה. אנחנו אחרי הקורונה, אחרי מבצעים, אחרי בעיות תזרים מזומנים, מצוקת כוח אדם מטורפת, יוקר מחיה, מעבר של הגיל הרך למשרד החינוך. אין לנו יכולת להתרומם.

יש לנו פלח שוק גדול מאוד בדרום שנושק ל-40, כי גם גנים בתל אביב נסגרו וגם גנים בראשון לציון נסגרו. לצערי הרב הפיצוי הדל והקטן של 430 שקלים לעובד ליום לא יכסה את הנזק, כי אצלנו זה פגיעה של חודש עבודה, כי שכר הלימוד הוא שנתי ומתחלק ל-12 ואנחנו לא נקבל שכר בעבור חודש אוגוסט.

יש פה נציגה של ועדת החינוך שאומרת שביום שלישי צפוי דיון בוועדת החינוך על היערכות לפתיחת שנת הלימודים.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. דיון על היערכות לפתיחת שנת הלימודים יתקיים. זה חובה. אני ממש מודה לכם. על זה ייאמר אצל הילדים: "אחרון אחרון חביב". אני ממש מודה על הדיון הזה. גם אנחנו השכלנו. אנחנו מרגישים כחלק מן הציבור, על אף שאנחנו עוסקים בחינוך ואילו כאן עוסקים בכלכלה. החינוך הפרטי במדינת ישראל חולש על 77% מן הילדים בגילאי לידה עד שלוש. אצלנו מטופלים 350,000 ילדים, ופלח גדול מאוד בדרום שנופל תחת נטל יוקר המחיה סובל במקביל. לכן אני מודה על ההתייחסות. תודה רבה על קיום ישיבת ועדת החינוך ביום שלישי. אנחנו נהיה שם.

בדיוק על זה אלכס קושניר ואני דיברנו. יש כאן כמה דברים. תיארת מצב שבו ההורים החליטו לא לשלם. בחלק מן הישובים אומרים להורה, שגם כך לא עובד: אתה כן תשלם. ואז הוא אומר: תראו מה זה, גם לא קיבלתי משכורת וגם אני משלם. לכן, אמיר, צריך לראות איך עושים את זה, להוריד את הנתח של תשלומי ההורים.

איפה הבעיה עם זה? הגדירו כאן לפני דקה שזה יינתן רק לישובים שפיקוד העורף הגדיר שאין לימודים, אבל גם אם הוגדר, ניקח לדוגמה את קיבוץ כפר עזה, לכאורה גני הילדים היו צריכים להמשיך לפעול, אבל אם אקח כדוגמה את הנכד שלי בן חצי השנה, אף הורה לא יסכים שמטפלת על שלושה ילדים יריצו את הקטנצ'יק הזה, שאחד זוחל ואחד שוכב במיטה ואחד למטה. לכן הם מראש אמרו: אני לא מסכן את הילד שלי. דיברנו אלכס ואני וצריך לחשוב איך אנחנו עושים את זה, צריך לתת מענה לדבר הזה. זה נזק עקיף לכאורה אבל לפי התנאים שפיקוד העורף הגדיר זה לא תופס. אנחנו על זה.

תודה.

חייבים לקחת בחשבון שבגנים שעובדים עם ילדים, וילדים כמובן הם לא משחק, ברגע שיש הנחיה גורפת לא לפתוח את מערכות החינוך אנחנו נשארים מאחור. הרבה עסקים יכולים להמשיך לצאת לעבודה אבל הגנים נסגרים אוטומטית. טוב שכך, אבל חייבת להיות פה התייחסות.

הנקודה ברורה.

חברים, אנחנו חייבים לסיים את הדיון היום אבל ביקשנו כבר מוועדת ההסכמות בקשה לקיים דיון המשך של הדיון הזה.

אבל לא קיבלתי תשובה על התיקים. שלוש שעות אני מחכה לתשובה על שאלה אחת לגבי נתונים. כמה תיקים לא נסגרו משומר החומות? מישהו מסתיר את המידע ואני צריך להבין את זה.

מיכאל, אתה מוכן להקשיב לי? אתה יושב-ראש ועדה ואתה יודע שכאשר אתה מוגבל בזמן אתה חייב להפסיק.

אבל שאלה על נתון.

תן לי להמשיך את מה שאני רוצה להגיד.

קדימה.

תודה.

ביקשתי מוועדת ההסכמות שביום שני בשעה 9 נמשיך את הדיון הזה, ונתחיל בדיוק מן השאלה שאתה שואל, ואז יש לנו גם כך את המליאה. אני מקווה שוועדת ההסכמות תאשר את הדיון הזה.

במקביל נתקדם עם התקנת התקנות. עוד מעט נדבר על מה אנחנו מבקשים שיופיע שם. אני משאיר זמן ביום שלישי כדי שנוכל לאשר את התקנות.

קודם כול, תודה. אני איעדר אבל נציג מטעמנו ימשיך פולו-אפ על הדבר הזה.

סבב קצר של חברי הכנסת לפני שאני מסכם. נירה שפק, בבקשה.

לא הצגתי את זה ואבקש שתהיה תשובה: רשות האוכלוסין שלחה לכל החקלאים בעוטף מכתב, שנמצא אצלי וגם העברתי אותו, שמנחה את החקלאים בעוטף להוציא את העובדים הזרים מן האזור ולשכן אותם מחוץ לאזור. אני רוצה לדעת: מה הסמכות לתקנה הזאת? האם יינתן שיפוי על הדבר הזה? אמיר, האם הצלחתם כבר לבדוק את זה? רשות האוכלוסין כתבה: "נא להוציא את העובדים, הרכזים נא לפנות, משרדנו פועל לסייע לעובדים הזרים, להוציא אותם מן האזור, לעדכן שטיפלתם בהם". אתמול אמר לי חקלאי באשכול: עשיתי להם הפגה. מי שילם על הפגה לעובדים זרים? אני מבקשת שגם את זה נצרף לפתרונות כי מישהו נתן הנחיה בלי כיסוי, לא ברור לי איך.

זה היה בתקופת המבצע? החקלאים זכאים לקבל מסלול אדום. זה חלק מן השכר של העובדים.

להוציא אותם להפגה, לשים אותם בבית מלון מחוץ לאזור? שלחתי לך את המסמך הזה.

אני רוצה להגיד שני דברים קצרים. ראשית, לכאורה נוצרה כאן תחושה לא נכונה, וחשוב לי להבהיר שאין זה כך. עם רשות המיסים אני עובדת שנה ושלושה חודשים כחברת כנסת, ועוד לפני כן. קפיצת המדרגה שהייתה כאן, תפירת חליפה אישית – יש אצלי טבלאות אקסל של כל מי שפונה אליי ואני יודעת מרשות המיסים, מעמיר דהן, אני ממש משבחת אדם בפניו, על כל פרויקט. אני יודעת האם זה בערר, האם זה בבית משפט, איפה הייתה בעיה ב-X או ב-Y. בפרטו אני מרגישה בשנה הזאת, אפילו ברמה שאם יש הודעה קולית שהיא לא בסדר ומישהי במוקדנות עונה לא כפי שצריך אמיר מטפל; אם יש שמאים, ואני לא יודעת כמה מכם יודעים, יש שמאים שהם פרילנסרים, שאי אפשר לשלוט על כולם, ואחד מדבר לא כפי שצריך, טלפון לאמיר וזה לא קורה יותר. אני רוצה גם להגיד את הדברים האלה. יש לנו עוד מה לעשות. בכל ירי אתם מגיעים לאזור וזמינים לי. אמיר עונה לי ב-2 בלילה וב-6:30 בבוקר. הפרעתי לך ביום הולדת שלך, אז מזל טוב.

אמיר, זה לא בסדר שב-2 בלילה אתה עונה לנירה, וב-2:30 אתה לא עונה לי...

גם לעובדים שלכם מגיעה תודה. את מה שצריך יש לתקן ולשפצר ולשנות ולסדר, את כל מה שביקשו כאן, כי יפתח ושלומי וכולם מדברים מדם ליבם. תודה.

הוא גם ראה משהו בחדשות, התקשר ואיתר במקרה בעלת עסק שאני התחלתי לעזור לה. הוא איתר אותה וזה מרגש מאוד בעיניי. החבר'ה האלה באמת עושים עבודת קודש. אני לא עובדת ברשות המיסים. אני עובדת איתם בשיתוף פעולה כרואת חשבון. באמת כל הכבוד לכם, זה לא מובן מאליו. אין להם חיים בשלוש השנים האחרונות, אמיתי, אמיתי, אמיתי.

אנשי רשות המיסים, אל תתרגלו.

היה כאן פשוט חוסר איזון והייתי חייבת לאזן.

נירה העלתה נקודה. אחת הדאגות הגדולות ביותר של חקלאי, לא מספיק שהוא דואג לילדים, לבני המשפחה, הוא צריך לדאוג וחובתו לדאוג לביטחונם של העובדים הזרים שלו. לחלקם אסור לעבוד בשדות, כמו בנתיב העשרה, ולכן הוא עכשיו צריך לדאוג לאוכל שלהם ולביטחון שלהם. הממשלה צריכה לכסות עלויות של פינוי עובדים זרים, כמו כל אזרח. אם היא נתנה הוראת פינוי לישוב אז זה חל על העובדים הזרים, ואם עכשיו צריך לטפל באזור מסוים באזרחים אז צריך לטפל בעובדים הזרים באותו אופן. אי אפשר לפלג בין אנשים. אם אנחנו לא מטפלים בעובדים הזרים, הנטל על החקלאי והדאגה שלו הופכים להיות כפולים ומכופלים. זאת הערה גם לעיגון. נניח שעכשיו תעשה תקנות שעת חירום טובות יותר לפיצויים, תכניס את העובדים הזרים כמושג כדי שלא יגידו שהם לא אזרחי ישראל ואי אפשר לטפל בהם. העובדים הזרים צריכים להיות מטופלים, עם כל השיפוי וההחזרים, ובזמן אמת, כמו האזרחים, כי אם לא נטפל בהם החקלאי סובל, זה הופך להיות נטל עליו, והם גם לא ירצו לעבוד שם, לא יהיו לחקלאים האלה עובדים זרים בעתיד. עובד זר לא רוצה להיות במקום של טילים אם אנחנו, מדינת ישראל, לא נשמור עליו. זה נקודה אחת.

בשטח למדתי שמס רכוש ישיר עובד היטב ומס רכוש עקיף עובד פחות טוב. מס רכוש ישיר ומס רכוש עקיף זה אותו ארגון, נכון? זה לא בשני בניינים או בשני משרדי ממשלה שונים. במבט מובנה וחיובי, כמו בכל תחום, למשל בתחום עבירות בנייה, צריך לנקות את העבר ולמנוע עבירות חדשות. אתה מתייחס לחדש באיזו תוכנית אסטרטגית שהיא שונה מן העבר. לנקות שולחן לגבי העבר, לגמור את הטיפול בבקשות של שומר החומות, גם אם זה מסלול אדום, מהר, אפקטיבי, קטלני, לגמור, לנקות שולחן. לדווח לנו מה לא סגור לגבי שומר החומות וצוק איתן.

אבל עיקר הדבר, הנה עכשיו שעון חול נפתח, מבצע קצר וטיפול קצר. הייתי רוצה לשבת כאן בכנסת הבאה, כמו כולנו, ולשמוע: "הפעם טיפלנו גם במסלול אדום מהר". אם יש 1,000 בקשות ו-20 נתקעו זאת סטטיסטיקה טובה. אם תוך שלושה–ארבעה חודשים סיימנו מסלול אדום, מסלול עקיף, ומתוך 100% בקשות 2% תקועות, זה מעיד על איכויות ביצוע. זה לא יקרה אם מס רכוש ורשות המיסים ומשרד האוצר יטפלו בבעיה הזאת כמו בעבר. זה שולחן עבודה, זה קבוצות מיקוד, זה דיווח על בסיס שבועי לשר האוצר, זה להיכנס לאטרף ולהגיד, כפי שכל הממשלה שיפרה את הקשר עם האזרחים, עם רשויות מקומיות, עם עמותות, עם נכים, עם קשישים, כמעט לא היה תחום שבו לא היה שיפור של יחסי הממשלה עם האזרחים, גם פה נראה שיפור. תודה.

תודה רבה לאדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, על היוזמה בדיון ושוויתרת ליושב-ראש ועדת הכספים.

זה לא היה כך אבל אתה תמיד חיובי אז בסדר. נעגל את העסק. אני מבסוט עליך, תמשיך.

נשאלו פה שאלות והיינו מבקשים שבפעם הבאה תבואו עם התשובות. אגב אני חושב שהייתם צריכים לבוא מראש עם נתונים על שומר החומות, כי הייתם בטוחים שאנחנו נשאל על כך.

יש להם נתונים. פשוט אין לנו זמן להציג אותם.

את זה לא אמרו לנו.

יש לנו נתונים. אני ביקשתי והם הביאו את הנתונים. פשוט אין זמן.

אפשר לשלוח לנו?

כן. אתם יכולים להעביר לנו בכתב?

אפשר להעביר.

אז קודם כול, תודה רבה שהנתונים כבר קיימים, אז כנראה יש הפקת לקחים טובה ברשות המיסים, זה בסדר.

נירה, את פרגנת לאמיר, וגם אני מפרגן לכל העובדים שעושים. כנראה עכשיו אתחיל להעביר לך את כל הפניות שיש אצלי לגבי רשות המיסים כי אני אף פעם לא מקבל מענה. אני לא מקבל מענה בכלל, לא שאני מקבל מענה אחר. מירי, למה את מתנשפת? אני אומר את האמת.

תעבוד דרך נירה. זה עובד.

אני שמח שיש מישהו שנותן מענה. לפעמים גם תשובה שלילית היא תשובה. לפעמים רק לראות את האור הזה, או אחרי חודשיים–שלושה – זה לא בסדר, זה לא אמור להיות כך, המשרד לא אמור להתנהל כך. אני מפרגן לאמיר כי זה מה שאומרים. אני לא התנסיתי איתו, יכול להיות שאם הייתי מתנסה איתו אולי בצורה כזאת או אחרת הייתי מרוצה, אבל צריך גם להגיד את הביקורת. אמרנו דברים טובים אבל יש גם ביקורת. אם תרצו, אשמח להעביר אליכם את הפניות שלא טופלו.

ביום שלישי הבא, אם אנחנו רוצים לדעת אם בסופו של דבר הצלחנו בדיון, אם אותם אנשים שיושבים כאן בסופו של דבר ייצאו עם חיוך ויגידו: אנחנו רואים שהפעם אין בירוקרטיה, אז נדע שהצלחנו. אם נדע שבעוד שבועיים–שלושה כבר יתחילו לקבל את הפיצויים – כי זה צריך להיות קצר וקולע, מבחינת הזמן. אז עוד שבועיים, שלושה, חודש יקבלו ולא יצטרך יפתח להגיד פה: התייאשתי, עשיתי. לא צריך להגיע לכנסת ולא לנירה ולא לאלכס ולא לינון, לא לאף אחד שיושב פה כחבר כנסת, לא צריך שיהיו לך קשרים, אל תגיע. הוא צריך לקבל את זה בזכות ולא בחסד. כך צריך להיות, כי מגיע לו, כי הוא משלם מיסים בכל שנה ואין שום סיבה כאשר הוא זקוק למדינה, לרשות המיסים, שהיא לא תיתן לו את מה שמגיע לו, בלי טובות של אף אחד, כי מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד. אתם עובדים קשה בשביל זה, אתם עושים למען עם ישראל, אתם נמצאים בעוטף וגרים שם כל הזמן, גם בשבילנו, ולכן מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד.

אשמח מאוד אם תכניס לסיכום שלך את הדברים שדוברו כאן, ואני רוצה להתייחס לשלוש נקודות מרכזיות שהעלינו: המהירות; שייכלל כל נזק, כלומר שלא נתחיל לשחק בסוגי הנזקים ובקילומטרים. עזבו את כל הנושאים האלה. כמו במס רכוש, אם יש נזק תתייחסו לנזק כפי שהוא, זאת אומרת לפשט את התקנות, כפי שעשו בקורונה. בקורונה עשינו את זה, המדינה יודעת היום לעשות את זה. בעבר יכולת להגיד: זה ייקח זמן, צריך ללמוד. יודעים איך לעשות את זה, בקורונה עשו את זה, וזה נעשה בדרך שאם צריך להחזיר כסף גם יודעים לדרוש בחזרה את הכסף. תעשו את זה קליל וברור, כל מי שניזוק בכל התחומים, מרפתות ועד עובדים זרים, ממסעדנים ועד אולמות, מ-7.5 ומ-6.5 קילומטרים. כל ההתעסקות עם זה מיותרת. עברנו את זה בשלוש השנים האחרונות. תבואו אלינו בשבוע הבא עם תקנות מסודרות ופשוטות. כל מי שניזוק יקבל פיצוי. אם יצטרך להחזיר – יצטרך להחזיר. נגמור את הסיפור.

אין דבר כזה להחזיר, נגמר.

אחד הדברים שגורמים לבירוקרטיה הוא שאולי יהיה תשלום-יתר.

גמרנו עם האירוע של להחזיר. אני לא מוכן.

תעשו את זה פשוט.

מירי, את רוצה להגיד משהו?

דבר אחד חשוב לי להבהיר שוב, וגם אמרנו את זה בהתחלה. מבחינתנו אנחנו רואים חשיבות עצומה לתת מענה מקצועי ומהיר גם לנזק הישיר וגם לנזק העקיף. זה באמת אותה קבוצת עובדים, זה קרן הפיצויים שלנו.

אני שמחה מאוד על המחמאות שנאמרו פה בפני אמיר, ובצדק רב, גם לאמיר, גם לעובדים שלו, שעושים פה עבודה מדהימה ומאמץ גדול מאוד.

הבאנו לכאן את הנתונים לגבי הנזק העקיף ונציג אותם בצורה מסודרת בדיון שייקבע. חשוב לי לציין שאחוזי הטיפול גבוהים מאוד ורוב רובם של האנשים כבר קיבלו מענה טוב. יש מקרים שבהם מטבע הדברים כשמדובר בנזק עקיף שהוא קצת יותר מורכב הדברים נבדקים. לפעמים גם אנשים מבקשים הרבה מעבר למה שמגיע והדברים האלה נבדקים ונעשים בצורה מקצועית וטובה ומהירה. כל העבודה בעניין הזה בקרן הפיצויים נעשתה ונעשית בעומס גדול מאוד, עם הספק עצום, גם הפיצויים, גם מענק הקורונה, הכמויות שטופלו הן אדירות. צריך לזכור שהאחוזים הגבוהים מעידים על כך שהדברים טופלו במהירות ולשביעות רצון האנשים. אלה התגובות שאנחנו מקבלים בדרך כלל ביום-יום.

הדברים לא מושלמים. כאשר גוף מטפל במאות אלפי אנשים שצריכים לקבל שירות יכול להיות שיש גם דברים שהם לא מושלמים או פחות טובים, וכל אחד טועה, אבל התמונה הגדולה – ואנחנו נציג את זה בישיבה הבאה – מראה על עבודה מקצועית מאוד במאסות גדולות מאוד.

לצערי לא אהיה בישיבה הבאה וסוכם שתשלחו את זה בכתב לפני הישיבה.

אנחנו גם נשלח את הנתונים בצורה מסודרת וגם נציג אותם בצורה מפורטת. תודה.

מירי, חשוב לזכור, ואת צודקת אולי בנתונים, אני לא יודעת, אתם תציגו אותם, אבל בסוף לאותו בן אדם זה עולם ומלואו, זה מאה אחוז שלו, לא מעניין אותו סטטיסטיקה.

וגם אי-ההסכמה לא מעוגנת. נניח שמישהו דורש מכם יותר ממה שאתם מוכנים לתת ואתם מציעים לו סכום, הוא מבקש מכם את זה בכתב: "זה מה שאנחנו מציעים לך". את המכתב הזה הוא לא מקבל. אם יש התדיינות על כסף ממצים אותה בשלושה חודשים, שילך לתבוע בבתי משפט. אם יותר מדי אנשים עושים את זה אז משהו לא טוב. אם בודדים ילכו לבית משפט אז זה כנראה או טוב או ייאוש, כי יכול להיות שהם אמרו: אנחנו לא יכולים לריב עם רשות המיסים. הנתון הוא לא רק כמה מקרים טופלו, כמה תיקים נסגרו או לא נסגרו, אלא גם על משך הטיפול, כמה שנים התיק פתוח, מה התחנות, האם האדם קיבל מכתב בזמן, תשובה כתובה.

על הטוב צריך לברך אבל אין ארגון שלא יכול להשתפר.

זה מה שהם אומרים.

אבל לא להתבסס על העבר אלא לנקוט דרכי פעולה חדשות. זה מחייב שינוי. אולי צריך עוד שמאים, אולי לקלוט פרויקטורים, אולי אין לכם די עובדים, וזה הגיוני, אז להעסיק רואי חשבון חיצוניים לחודשיים–שלושה ואז הם עוזבים.

מיכאל, אני מצטער שלא עשינו ועדה משותפת כי אם היינו עושים את זה במשותף גם אתה היית רגיש ללוח הזמנים. עכשיו אתה לא.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון.

קודם כול, תודה רבה על הדיון, גם לרשות המיסים וגם לכל מי שהגיע לכאן, לחברי הכנסת ולכל מי שבא ודיבר.

עלו פה כמה נקודות חשובות מאוד. אני רוצה קודם כול לדבר על העקרונות.

יש לנו הרבה מאוד פתרונות שאנחנו חייבים לחפש לטווח ארוך. דיברו פה על איזשהו מתווה קבוע וברור, שכל עסק או תושב שנפגע יידע בדיוק מה מגיע לו ואיך מגיע לו, על מנת שלא נצטרך בכל פעם להתכנס פה מחדש ולדון במסלולים אדומים, במסלולים ירוקים, טווחים וכן הלאה. אבל זה לטווח ארוך, בזה כנראה נצטרך לטפל בכנסת הבאה.

בשבוע הבא, כאשר יאושר הדיון, ואני מאמין שהוא יאושר, נתחיל מכך שתציגו את הנתונים מן המבצעים הקודמים כדי שנוכל לראות איפה אתם עומדים. תשלחו את הנתונים האלה לפני הדיון לחברי הוועדה כדי שנוכל לראות ואנחנו נעביר את זה כמובן גם ליושב-ראש ועדת הכלכלה.

לגבי העקרונות של הפתרון שאנחנו מחפשים עכשיו, דיברו פה על יד נדיבה ויד קפוצה. אני חושב שהיד צריכה להיות הוגנת כי אנחנו לא צריכים לשלם מעבר ואנחנו גם לא יכולים לשלם פחות מדי. לכן האנשים צריכים לצאת עם תחושה של הוגנות, שהתייחסו אליהם בהוגנות והם קיבלו את הפיצוי שמגיע להם באופן הוגן. לכן אני לא אוהב את האמירה הזאת של יד נדיבה וקפוצה, אני חושב יותר על הוגנות.

דבר שני הוא המהירות, גם מהירות הטיפול וגם מהירות אישור התקנות כי אנחנו בלוח זמנים מאוד מאוד קצר ולכן צריך להזדרז.

נושא הפשטות – אני יודע שאתם רוצים להציג את התהליך של הגשת הבקשה במסלול הירוק. תראו לנו את זה בדיון הבא. אני יודע שהכנתם את זה. נוכל להראות גם לציבור וגם לחברי הכנסת עד כמה ההליך הזה פשוט מאוד.

יש כמה נקודות ספציפיות שאליהן אני מבקש שתתייחסו. זה כבר לקראת התקנות, אבל אם יהיו לכם תשובות לדיון הבא ביום שני, שאני מקווה שנוכל לקיים אותו, אז מה טוב.

דבר אחד הוא נושא התאריך. כמה אנשים, כולל נירה, דיברו על כך שהתאריך לפיצוי צריך להיות עד 9 באוגוסט, ויש בטיעון הזה הרבה מאוד היגיון, במיוחד לאלה שנמצאים בטווח 0–7 קילומטרים.

דבר שני, התחלתי את הדיון בכך שאמרתי שאנחנו חייבים לראות איך אנחנו מרחיבים מעבר לאותם שלושה ישובים שצוינו כאן את הפתרון לפני תחילת הלחימה. אנחנו מכירים את השטח, לא רק שלושת הישובים האלה היו תחת מגבלות, גם האנשים קיבלו החלטות לא לצאת מן הבית ולא לצאת לעבודה וגם לא יכלו לצאת. לכן חשוב שנתייחס לזה.

אפשר לבקש שזה יהיה בחינה של מערבית לכביש 232, הקו שתמיד מדברים עליו?

תמיד וגם במקרה הזה אני סומך על גורמי המקצוע. אני מבקש שתתייעצו עם פיקוד העורף. כל המלצה של פיקוד העורף מקובלת מבחינתי.

דבר נוסף, גני ילדים ומשפחתונים, דבר שהועלה כאן – חשוב מאוד, מ-0–7. חייבים למצוא לזה פתרון.

שמעתי פה גם הרבה מאוד טענות על נושא ימי חופשה, כן או לא. גם את זה צריך להסדיר פעם אחת ולתמיד.

היום התקנה אוסרת.

היום התקנה אוסרת לתת ימי חופשה אבל אנשים כן נותנים, מתוך פחד, כי הם לא יודעים אם הם כן יקבלו פיצוי או לא יקבלו פיצוי. צריך לראות מה עושים עם זה.

הבעיה היא שבסוף אתה לא יודע אם המעסיק החזיר לעובד את יום החופשה או לא.

זו נקודה למחשבה. הבעיה ברורה. אם אנחנו מבינים את הבעיה אז אולי נוכל גם להגיע לפתרון.

אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאנשים לא גונבים, ואז מתחילים.

ודבר אחרון, מ-7 עד 40 קילומטרים כל הנושא של עסקים שהיו להם חומרי גלם מתכלים, כמובן רק בתקופת הלחימה, הם חייבים לקבל פתרון.

זה לא רק חומרי גלם.

אני מדבר בעיקר על חומרי הגלם. אנחנו לא יכולים לפתוח מעבר לכך.

בדיון הבא נמשיך לדבר על שומר החומות, לקחים ונתונים, על פשטות ההליך בעתיד וגם על הנקודות הללו. אם עד אז התקנות יהיו מוכנות אז נוכל להתקדם.

המתווה לחקלאות גם הוא צריך להיות כמובן מוסדר ומסודר. זה צריך להיסגר כנראה בין משרד החקלאות לבין קרן הפיצויים. אני מקווה שביום שני תציגו לנו גם את זה.

וגם עובדי משק בית, המנקות שמגיעות לבתים. הם לא עצמאים, זה העניין.

הם במסלול השכר בכל מקרה. יש להם מעסיק והם מקבלים שכר, יש תלוש. אין בעיה.

אין להם תלוש. משלמים לביטוח הלאומי.

זה חוקי לכל דבר.

אני לא מכיר את זה. ננסה לפתור את זה. אני לא בטוח שנספיק. אני לא יודע אם יש לנו פתרון לזה עכשיו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45.