פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



9
ועדת הבריאות
04/07/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב (04 ביולי 2022), שעה 13:44

עדכון משרד הבריאות על תחלואת הקורונה ואבעבועות הקוף

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

עמיחי בקרמן - תלמיד

ד"ר ליאור הכט שגיא - מטה ההסברה, משרד הבריאות

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת



עדכון משרד הבריאות על תחלואת הקורונה ואבעבועות הקוף

היום 4 ביולי 2022, ה' בתמוז התשפ"ב, השעה 13:44. אנחנו נשמע עדכון של משרד הבריאות על תחלואת הקורונה ואבעבועות הקוף.

נמצאת אתנו בזום ד"ר ליאור הכט שגיא ממשרד הבריאות. אנא תציגי לנו בגדול, כי אנחנו רוצים לראות מה קורה. אנחנו שומעים על עלייה גדולה מאוד בתחלואה.

אתמול היה דיון בקבינט הקורונה על תמונת המצב. קצת סיכום על מה שעלה שם: אנחנו רואים עלייה בתחלואה של חולים קשים, עלייה בתחלואה של חולים בכלל במדינת ישראל. אנחנו רואים את זה גם כאן בכנסת, שיש כאן הרבה חולים. אני בטוחה שיש גם תחלואה שאנחנו עדיין לא יודעים עליה, שאנחנו לא מכירים את הנתונים לאשורם. על כמה אנחנו עומדים בערך, מה כמות המאומתים בימים אלה?

הכנתי מצגת עדכונים. הכנו נתונים גם על קורונה וגם על אבעבועות הקוף. נתחיל מקורונה. נתונים עדכניים נכון להיום בבוקר:

מקדם ההדבקה נמצא בסך הכול בירידה אבל עדיין הוא מעל 1, וזה אומר שעדיין יש איזו התפשטות, אבל אפשר לראות בעיניים גם את המגמה שלו, שהוא יחסית בירידה. יש פה כמה מקדמי הדבקה שונים: אחד על סמך בדיקות ומאומתים, אחד על סמך חולים קשה. אדגיש שוב, יש מגמת ירידה, אבל עדיין זה עומד מעל 1, וזה אומר שאנחנו עדיין באיזו מגמה של התפשטות, אם כי אטית יותר.

זה שקף שמסכם את תמונת המצב העדכנית מבחינת אשפוזים. בבתי החולים נכון להיום בבוקר מאושפזים 1,173 מטופלים, מתוכם אפשר לראות את החלוקה: 682 במצב קל, 117 במצב בינוני, 286 במצב קשה, 63 במצב קשה מאוד. בשקפים הבאים נוכל לפרט מעט יותר על כל מדד.

זה לוח המאושפזים בבתי החולים מבחינת דרגת החומרה שלהם. אתם יכולים לראות שבהחלט הייתה מגמה של עלייה, אבל בימים האחרונים אנחנו מזהים מגמת התמתנות, ואולי אפילו ירידה, ואגיד את זה בזהירות. אפשר לראות את זה בשיפוע של הגרף. אני אומרת את זה בזהירות, זה דבר שאנחנו עוקבים אחריו כל הזמן.

מבחינת התפלגות המאושפזים, חולי הקורונה והמחלימים במוסדות של אשפוז כללי, אפשר לראות בחלוקה לפי מחוזות. בסך הכול נראה שמחוז מרכז, במיוחד מחוז תל אביב, הוא עם עומס גדול יותר מאשר בפיזור הגיאוגרפי של צפון ודרום, אבל בהחלט יש מאושפזים בכלל המחוזות.

מבחינת ילדים – בבתי החולים מאושפזים נכון להיום בבוקר 66 ילדים. כשישה ילדים במצב קשה. אנחנו עוקבים אחריהם כל הזמן. מבחינת המגמה אנחנו יכולים לראות שבהחלט הייתה עלייה באשפוזי הילדים. נזכיר שגם בגלל האומיקרון היה לנו איזשהו "פיק" של אשפוזי ילדים. אנחנו רואים מגמה דומה, אם כי נמוכה יותר מאשר בשל האומיקרון, צריך לציין את זה. המגמה דומה אבל ה-"פיק" נמוך יותר.

מה אנחנו עושים עם העלייה הגדולה בתחלואה, גם עם החולים הקשים? אין שינוי מבחינת המדיניות של משרד הבריאות כרגע, כלומר לא מבקשים לעטות מסכות וזה נשאר בגדר המלצה לציבור. אנחנו רואים את הפקקים הענקיים בנתב"ג. מה אנחנו עושים עם זה?

כרגע אנחנו עוקבים אחרי הנתונים. ראינו עלייה גדולה וכרגע רואים התמתנות כלשהי ואולי אפילו, אני אומרת את זה בזהירות, התחלה של ירידה. יש כל הזמן דיונים, כל הזמן הערכות מצב, מסתכלים על הנתונים. כרגע ההמלצה לציבור היא המלצה, זו לא חובה, על עטיית מסכה בחללים סגורים, מלווה בהסברה מסיבית ואינטנסיבית בשביל שהציבור יבין שהוא צריך בעצמו לקחת את האחריות ולעטות מסכה בחלל סגור. נכון שאין הגבלות.

בנושא מדיניות – אשמח שנפנה את השאלות לפרויקטור בדיון הבא, אבל נכון שכרגע לא היה שינוי במדיניות וזה נשאר בגדר המלצה.

אני באופן אישי, גם לאור הנתונים, קובלת על ההחלטה הזאת. אני חושבת שבטח במקומות שהם דיונים פנימיים, שולחנות עגולים, חדרי ועדות כמו שקיימנו היום, מקומות שנמצאים בהם אנשים בסיכון, נתב"ג – אין בעיה, הורדתם את הבדיקות. אנשים מכל העולם נמצאים שם בצפיפות במשך המון שעות, הולכים, חוזרים. אני חושבת שמסכות זה המינימום, בטח לאנשים שנמצאים בסיכון. אני חושבת שזו צריכה להיות הנחיה לציבור במקומות מסוימים. אנחנו רואים את העלייה המדאיגה בתחלואה. אפשר למתן אותה, אפשר לחסוך אותה. צריך לראות מה עושים עם זה.

אני גם לא רואה את ההיערכות של משרד החינוך – ודיברנו על כך כמה פעמים – לאותם מאווררים שאמורים להגיע עוד מעט. אני מבינה שלגבי חיסוני ילדים יש התקדמות ויש הוראה של הצט"מ.

אנחנו נעדכן, בהחלט.

גברתי היושבת-ראש, ברשותך רק אסיים את העדכונים ואז נענה על כל השאלות במרוכז.

מבחינת יולדות ונשים בהיריון – אפשר לראות שבהחלט הייתה מגמת עלייה אבל עכשיו אנחנו במגמת ירידה והתייצבות.

מבחינת חולים המאושפזים במצב קשה – הייתה לנו גם פה עלייה. במהלך סוף השבוע אתם יכולים לראות את מספר החולים קשה וקריטיים. אתמול ראינו התחלת מגמה של התמתנות וירידה, אבל זה מוקדם ואנחנו ממשיכים לעקוב.

חלוקה לריצוף וריאנטים – אנחנו יכולים לראות שגם בקרב חוזרי חו"ל, גם בקרב מידע מן הקהילה וגם בקרב המאושפזים הווריאנט השולט במדינת ישראל כרגע הוא ה-5.BA. זאת מגמה שאנחנו רואים אותה בכל העולם, היא לא מפתיעה אותנו. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הריצופים. אעדכן שזה כבר יותר מ-50%. קחו בחשבון שלגבי הריצופים שאנחנו רואים לוקח זמן עד שאנחנו מקבלים את התשובות אז אנחנו מסתכלים מעט לאחור. אנחנו יודעים שהיום ה-5.BA הוא הווריאנט הדומיננטי והשולט.

לפני שאנחנו עוברים לאבעבועות הקוף, מתי מדינת ישראל מתחילה לחסן את הילדים מתחת לגיל חמש?

במהלך השבוע שעבר התקיימו ארבע ימי דיונים מרתקים מאוד ואינטנסיביים מאוד בארצות הברית, יומיים ב-FDA ועוד יומיים ב-CDC. בתום הדיונים הללו יצאה הנחיה להמליץ על חיסוני הילדים בארצות הברית. הצט"מ, שהוא המקבילה אצלנו, התכנס מיד לאחר מכן לדיון, שבו הוצגו הנתונים גם של חברת פייזר וגם של חברת מודרנה, והשבוע התנהל עוד דיון, עם הצגת נתוני תחלואת הילדים והצגת כל הנתונים המקצועיים. הצט"מ הצביע והתוצאות התפרסמו. כרגע ההחלטה נמצאת אצל מנכ"ל משרד הבריאות ואני מעריכה שבימים הקרובים תצא ממנו ההודעה.

כלומר עוד אין הנחיה על ידי משרד הבריאות לחסן.

זה כרגע על שולחנו של המנכ"ל אחרי שכלל הדיונים המקצועיים התבצעו וההמלצות התפרסמו על ידי הצט"מ.

אנחנו יודעים אם בכלל יש למדינת ישראל חיסוני ילדים בפועל?

יש לנו פלקונים שאפשר למהול אותם למינונים שונים, אבל יש גם תהליך רכש מתקדם להבאת הפלקונים הייעודיים לארץ. התהליך הזה נמצא בשלבים מתקדמים מאוד.

הוועדה קוראת לרכש חיסונים כבר המון המון זמן. לא רק רכש חיסונים אלא להתחיל להיערך לקראת זה. אנחנו יודעים שיש כאן שלוש מנות: אחת בפייזר ושתי מנות במודרנה. אני יודעת שיש כאן 13 שבועות להתמגנות מלאה בקרב ילדים. אם אנחנו נגיע בנתוני תחלואה שימשיכו כך לעלות ונעבור את הקיץ הזה בגל גדול מאוד, אנחנו רואים שבסוף מספר החולים הקשה בבתי החולים עולה. אנחנו רואים את הדוברות של כל בית חולים מוציאה בכל בוקר בכל קבוצות הווטצאפ של רשתות הבריאות למיניהן את הנתונים, אנחנו עוקבים אחרי זה.

אנחנו מבינים שבסופו של דבר יש לנו אחריות להגן על האוכלוסייה המבוגרת. ההגנה על האוכלוסייה המבוגרת שנמצאת תחת סיכון היא גם דרך אותם ילדים ונוער, בטח היום כשהם נאלצים להגיע לסבא ולסבתא המבוגרים ששומרים עליהם בקיץ בהיעדר אפשרות של ההורים לקחת חודשיים חופש או מספיק קייטנות ולהיות איתם. ולכן אני חושבת שדווקא כאן אנחנו נמצאים בסיכון גדול יותר לאוכלוסייה המבוגרת יותר.

צריך לצאת כבר עם חיסוני הילדים, ולא רק זה, גם לבדוק לגבי הילדים בגילאי חמש ומעלה האם חיסנו את כולם, האם קראנו לכולם, האם אפשר לעשות תזכורת דרך קופות החולים לכל הילדים שעדיין לא עברו חיסונים. ילדים שעברו חלק מן החיסונים, שקיבלו רק חלק מן המנות – יש כאלה שלנתנו להם מנה ראשונה. אנחנו יודעים מה הפער בין המנה הראשונה למנה השנייה שילדים קיבלו. האם כולם כבר התחסנו? מה שיעור הילדים מעל גיל חמש שחוסנו באופן מלא? אנחנו יודעים להגיד נתונים, פחות או יותר?

כן. היינו מעל 20%, אבל צריך לקחת בחשבון שהמכנה של הנתון שאת מבקשת משתנה כל הזמן. למה? כי קבוצות הגיל משתנות, נוספים ילדים חדשים בני חמש וילדים אחרים יוצאים מקבוצת הגיל הזאת כי הם חוגגים את יום הולדת 11.

נכון, הוא נתון משתנה, אבל צריך לומר שהנתון עדיין נמוך מאוד. בכל שלב שבו בדקנו היינו סביב הנתונים האלה, של 20%. צריך לומר שזה נתון נמוך.

תמיד אנחנו שואפים לעשות הרבה יותר טוב. יש עבודת הסברה גם של איגוד רופאי הילדים, גם של משרד הבריאות, גם של קופות החולים. גם כשאנחנו מסתכלים לדוגמה על ארצות הברית אנחנו רואים שאנחנו לא היחידים שמתקשים בהסברה ואנחנו יודעים שיש חשיבות רבה מאוד לחסן את הילדים.

נכון. ליאור, זה שאנחנו יודעים את זה, זה שאנחנו אומרות את זה – זה לא מספיק. משרד הבריאות צריך לקחת כאן אחריות ולצאת עם זה קדימה. אנחנו בחופש הגדול עכשיו. יש כאן איזו הזדמנות, כי אם אנחנו רוצים להחזיר את כולם לבתי הספר מוגנים בהתמגנות מלאה, ולא להתחיל להכניס כיתות שלמות לבידוד, אז אנחנו צריכים לקחת אחריות על הדבר הזה. בסוף זה מורים שיהיו חסרים בתוך המערכת, זה ילדים שיהיו חולים.

אני לא יודעת אם אתן יודעות, נמצא כאן עמיחי בקרמן, שהוא תלמיד, שמדבר על כך שיש היום לדוגמה בגרות במתמטיקה מועד ב' 5 יחידות, ויש ילדים שלא הלכו לבחינה כי הם חולים בקורונה ואין להם אפשרות להשלים.

אתקן אותך, עידית. אני לא תלמיד אלא תלמיד לשעבר.

הוא ייצג תלמידים.

אתמול בלילה פנתה אליי תלמידה בכיתה י"א. אמרו לי: כמי שנמצא כאן בכנסת יש לך את הקול. תעשו משהו, לא הגיוני שממשיכים ככה ללכת. והנה יותר חמור, היום אין מועד נבצרים לחולי קורונה. זה אומר שמי שהיום נבחן במועד ב', מה עם אלה שהם חולי קורונה? איפה הטיפול בהם? זה מה ששילת חדד אמרה, ויש להם פתרון. הילדים אומרים: קחו לנו את החופש הגדול ונעשה את זה. זה מה ששילת כתבה בפוסט שלה. שלחתי לעידית, אתם יכולים לכתוב בפייסבוק "שילת חדד" ולראות את הפוסט החשוב שלה בנושא הזה. באמת לא הגיוני שהם לא יכולים להיבחן ותלך להם הבגרות, במיוחד שילת שדיברה על עצמה, שהיא תלמידת י"ב ובעוד רגע היא תלך לשירות צבאי. למה שזה יהיה על השירות שלה, שהיא תחזור לעשות בגרות?

גם מכאן אנחנו נפנה את השאלה הזאת למערכת החינוך. הם לא נמצאים בדיון הזה כרגע, וגם מפאת הזמן הקצר אין לנו אפשרות, אבל אנחנו צריכים להתחשב בעובדות הללו. יש ילדים שנמצאים עכשיו במבחני בגרות. בסופו של דבר אין מועד מיוחדים לחולי קורונה. אנחנו צריכים לקחת גם את זה בחשבון. זה אירוע שהמדינה צריכה להיערך אליו בצורה הרבה יותר מסודרת. השאלה מה עושים בהיבט הזה.

אני חושבת שכל העבודה המשותפת שצריכה להיעשות בין משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרדים שונים, עבודת צוות, אנחנו תמיד אומרים בבריאות הציבור: צריך להסתכל על האוכלוסייה מכל הכיוונים כי בסופו של דבר, כפי שאמרת, גברתי יושבת-הראש, האוכלוסייה קשורה האחד לשני. אם הנכד נדבק ומדביק את הסבא או את הסבתא, או כמו שאנחנו מדברים למשל על עולם הפוליו, אשאיל את זה משם, שאנחנו מדברים על חיסוני ה-bOPV, החיסון החי-מוחלש, כשמגיעים הורים ושואלים אותנו: רגע, אבל הילד שלי כבר מחוסן בחיסון של הזריקה, למה אני צריך לתת לו גם את הטיפות? אז אנחנו מסבירים: בתוך הבית יש תינוק צעיר שעדיין לא התחסן, יש סבא או סבתא עם דיכוי חיסוני. בסופו של דבר אנחנו חיים כולנו ביחד מחוברים האחד לשני. ככל שנהיה מוגנים יותר אנחנו נגן על אותם אנשים שלא יכולים להתחסן.

אנחנו כוועדה ניסינו לעזור המון בדוברות של הדברים האלה החוצה, להדהד את המסרים, אבל אני רואה שיש גבול כמה אנחנו יכולים לעשות את זה. יכול להיות שצריך לחשוב על קמפיין קצת יותר רחב, קצת יותר משמעותי, שיוכל לכלול. הנה אנחנו רואים אבעבועות קוף והנה אנחנו רואים קורונה והנה אנחנו רואים פוליו, והרבה דברים צפים ועולים וחוזרים גם.

כלומר מבחינת משרד הבריאות אין כרגע שינוי במדיניות. גם לאור העלייה בחולים הקשים אנחנו לא רואים עדיין שינוי במדיניות, לא של מסכות, לא מסכות בחללים סגורים, לא בנמל תעופה וגם לא במטוסים, צריך לומר. אני חושבת שיש כאן פספוס, כי מצד אחד אנחנו לא עושים קמפיין מטורף על התחסנות והתמגנות, לוודא מי עדיין לא השלים את כל הרצף של החיסון או למי זה חסר. אנחנו יודעים שהמבוגרים שלנו עברו חיסונים וככל שהזמן עובר מאז מתן החיסונים היעילות של החיסון הולכת ופוחתת ולכן יש רבים שנדבקים בפעם השנייה והשלישית ויש לזה השפעות מרחיקות לכת. אני חושבת שהחיבור של שני הדברים הללו, של הירידה ביעילות חיסונית, חוסר התמגנות מלאה של האוכלוסייה, ומנגד של וריאנטים חדשים שנכנסים – הורדנו את הבדיקות בנתב"ג, אנחנו לא בודקים וריאנטים חדשים שעלולים להיכנס, שזה אולי לא ה-5.BA אלא אחרים שיהיו כאן וכדומה, ואנחנו גם לא מחייבים מסכות בחללים סגורים לשבים מחו"ל. אני חושבת שאנחנו קצת מאבדים את המומנטום ואת המנוף שכרגע יש לנו לקראת גל נוסף.

נכון שיש הכרזת מדיניות. כל הזמן הנושאים האלה נמצאים על השולחן ועוקבים אחריהם, אלה נושאים שנדונים יום-יום.

רציתי לגעת בנושא הבדיקות בנתב"ג. נכון שהוחלט על ביטול הבדיקות בנתב"ג בשל שיקולים רחבים מאוד והסתכלויות שונות. אנחנו כן עובדים קשה מאוד על הבאת דגימות ממטופלים מן הקהילה שהם עשרה ימים ממועד נחיתתם בנתב"ג. אנחנו משקיעים בזה המון מאמץ ואנרגיה בשביל לחפות על ביטול הבדיקות בנתב"ג וזה נותן לנו תוצאות יפות יחסית. את זה אני אומרת בהקשר של ניטור וריאנטים חדשים, שאנחנו מקבלים מודיעין, או אוספים מודיעין אקטיבית מן העולם ולמעשה גם מחפשים את הווריאנטים אצלנו בישראל. אנחנו כן עושים את כל המאמצים בגדר מה שאפשר לעשות כרגע.

בסדר גמור. אני לא אומרת שלא. אני חושבת שזה אולי לא אתך, כי בסופו של דבר קובעי המדיניות במשרד זה השרים, המנכ"לים ואנשים אחרים, לא אתם דווקא שמייצגים את הפן המקצועי הרפואי. מבחינת מדיניות לדעתי זה צריך להשתנות, צריך קצת לעצור סוסים כרגע לאור העלייה המשמעותית בנתוני התחלואה שאנחנו רואים וחווים אותה בבתי החולים הלכה למעשה. אנחנו בעומסים גדולים מאוד של שלל דברים ואני לא חושבת שמדינת ישראל באמת ערוכה לאירוע הזה.

כמה משפטים לגבי אבעבועות הקוף, כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון. גם כאן יש לנו עלייה בכמות הנדבקים.

נכון. הבאתי לכם נתונים עדכניים. תודה לפרופ' זהר מור וד"ר אמיליה אניס מן האגף לאפידמיולוגיה שעזרו לי באיסוף הנתונים, לד"ר מיכל סביון – יש הרבה מאוד אנשים שעושים עבודה טובה מאוד.

אסביר שבעקומה אפידמיולוגית אנחנו מסתכלים על המאומתים לאבעבועות הקוף לפי תאריך הדגימה החיובית ואנחנו מסתכלים על האפידמיולוגיה, כלומר אנחנו רוצים לדעת האם אותם מטופלים נדבקו בחו"ל, או נדבקו מתייר שהיה במדינת ישראל, או נדבקו בארץ, כי אנחנו רוצים לראות את האפידמיולוגיה של המגפה.

אם אנחנו מסתכלים לאורך ציר הזמן משמאל לימין אנחנו רואים שני דברים.

ראשית, יש לנו בהחלט עלייה במאומתים. היא לא מפתיעה אותנו, אנחנו רואים מה קורה בעולם, יותר מ-6,000 מאומתים ביותר מ-40 מדינות בעולם, אז לא מפתיע אותנו שגם בישראל יש עלייה במאומתים. תיכף ניגע במה אנחנו עושים לגבי זה.

הדבר השני שחשוב להראות פה הוא שגם האופי האפידמיולוגי של ההדבקות משתנה. מה זה אומר? אם בהתחלה המאומתים הראשונים היו כאלה שנדבקו בחו"ל או כאלה שנדבקו מתיירים שהגיעו מחו"ל, אנחנו רואים שבימים האחרונים המגמה הזאת משתנה ובהחלט כבר יש הדבקות בתוך ישראל. אנחנו מתאימים את הפעולות שלנו, את הניטור שלנו, את ההסברה שלנו בדיוק לדבר הזה, ותיכף אפרט. אני מבטיחה לקצר בדבריי.

יש סך הכול 50 מאומתים נכון להיום בבוקר. יש עוד כמה דגימות שנמצאות בעבודה. חשוב להדגיש, כל המאומתים נמצאים במצב טוב ושוחררו לבידוד בביתם. אנחנו עושים מעקב יום-יומי ונמצאים איתם בקשר יום-יומי. כולם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, מה שאנחנו קוראים לו MSM, וכפי שאמרתי אנחנו רואים שינוי באופי האפידמיולוגי לכיוון הדבקה בתוך הארץ.

כפי שהזכרתי קודם במשפט, מבחינת תמונת המצב בעולם אנחנו רואים עלייה חדה במקרים, גם בפיזור הגיאוגרפי וגם במספר המאומתים. כבר חצינו את רף ה-6,000 וזה הולך ועולה.

בשקף הבא אפשר לראות את הפיזור הגיאוגרפי. מרבית המדינות בעולם דיווחו כבר על לפחות מקרה אחד. אנחנו רואים שזה בעיה או התפשטות עולמית.

ארגון הבריאות העולמי התכנס השבוע לדון בהתפרצות הזאת של אבעבועות הקוף בעולם ובדרכי התגובה. הייתה החלטה ראשונית של הארגון, עם אמירה שהם רוצים להתכנס בימים הקרובים ולשקול שנית את ההחלטה שלהם. אנחנו כמובן נעדכן. אנחנו עוקבים אחרי ההנחיות של ארגון הבריאותי העולמי כל העת.

מפאת קוצר הזמן נדלג על השקף הבא.

אגיד מילה על נושא התרופות והחיסונים. דיברנו על זה גם בשבוע שעבר. תהליך הרכש לחיסון דור שלישי החדש נמצא במגעים אינטנסיביים מאוד ומתקדמים מול החברה. אנחנו מחכים להגעת החיסונים בכמות הגדולה אל הארץ. כן הצלחנו להשיג כמות ראשונה של החיסונים, כבר יש לנו חיסונים מן הסוג הזה במדינת ישראל, אמנם עוד לא בכמות גדולה מאוד אבל בכמות ראשונית. בהחלט יש לנו כבר מענה לתת לאנשים שיידרשו לכך.

חושבים לחסן את כל האוכלוסייה כנגד זה או כרגע עדיין לא?

היום בערב יתכנס צט"מ מיוחד ייעודי לדון בנושא, עם כל אנשי המקצוע שמתמחים בעניין, ויהיה דיון ייעודי בנושא. במקביל אנחנו עוקבים גם אחרי המדיניות של מדינות אחרות בעולם ואנחנו לחלוטין מתואמים בעניין הזה.

אותו דבר גם לגבי התרופות – יש לנו תרופה שקיימת במדינת ישראל לטיפול במקרה הצורך למישהו מאוכלוסיות הסיכון, ובמקביל יש רכש אינטנסיבי של התרופות מן הדור החדש ואנחנו מתקדמים מאוד בעניין הזה.

מילה אחרונה שחשוב לי להגיד על הסברה – אנחנו פועלים בכמה מישורים. קודם כול במישור הצוותים הרפואיים, הצוותים הסיעודיים. אנחנו קיימנו כבר וו'בינג-אר אחד ואנחנו מתכננים מיד אחרי הצט"מ שמתכנס הערב וו'בינג-אר נוסף לעדכונים לצוותי הרפואה. קודם כול להעלות מודעות, שנית לעדכן אותם בהנחיות שמשתנות, בחיסונים, בתרופות, בכל המידע החדש שמצטבר.

הדבר השני שאנחנו עושים, אנחנו עובדים בצורה צמודה ואינטנסיבית עם הקהילה הלהט"בית בישראל, עושים את זה בשיתוף פעולה מלא איתם, ברגישות מלאה. הצגתי כאן שתי דוגמאות לפרסומים שאנחנו עושים בתוך הקהילה עצמה ומגיעים לחשיפה יפה מאוד. אני בהחלט יכולה להגיד שיש מטופלים שמגיעים למיון ומספרים לנו: בעקבות הפרסומים שלכם נדלקה לי נורה אדומה, עלה לי חשד ובאתי להיבדק.

תודה.

תודה רבה, ליאור הכט.

כמה מילים שלנו לסיכום.

ד"ר ליאור הכט, ביחד עם ד"ר שרון אלרעי-פרייס וכל הצוות שלכם במשרד הבריאות, קודם כול אני רוצה להגיד לכם מילה אחת: תודה רבה על המקצועיות שלכם, תודה רבה על כך שאתם לא מפחדות ולא מפחדים להגיד את העמדה המקצועית שלכם, שלעיתים אולי לא נשמעת פופולרית במדינת ישראל, או ביחס לאוכלוסיות מסוימות שחושבות שאולי היא לא מספיקה מתאימה להן או פופולרית עבורן. אנחנו גם כנבחרי ציבור וגם כחברי כנסת נמשיך להגן עליכם ולומר שההתנהגות צריכה להיות ראויה, השיח בטח צריך להיות מכבד וכל דבר שלא תואם את הקו הזה צריך להיאכף בצורה מידית ובמידה הנכונה. יש לכם את הגב המלא שלנו בתוך ועדה ובתור חברי כנסת. אנחנו מעריכים את המקצועיות של משרד הבריאות בהיבטים הללו ואנחנו רוצים להודות לכם על הנכונות לבוא לכאן, להביא את הדברים, לומר אותם פעם אחר פעם, להסביר אותם לציבור, לא לפחד ולעשות את השליחות שלכם, שהופקדתם עליה, את מה שאתם נשבעתם לו בשבועת הרופא שלכם. אז יש לכם גם את הגב שלנו ואנחנו מאוד מאוד רוצים ורוצות, ואני באופן אישי מבקשת להודות על זה.

קודם כול, תודה רבה ליושבת-הראש על הדברים החשובים מאוד הללו. רציתי להגיד בהזדמנות הזאת, אנחנו תמיד נמשיך עם האמת המקצועית. אנחנו לא ניתן לשום גורם כזה או אחר לגרום לנו לסטות מילימטר מן הדרך המקצועית ומן הדרך המדעית. תודה רבה על הדברים החשובים שלך.

אנחנו באמת דורשים ומבקשים שזה לעולם לא יגרום לכם לסטות מדרככם וממה שמנחה אתכם. אנחנו נמשיך ונלווה, וגם נדרוש תשובות, וגם נעמיס עליכם עבודה כשצריך, אבל באמת בשיתוף פעולה ובראייה אדירה לטובת בריאות הציבור.

אני רוצה להודות לך, מירי, על הנכונות ועל השותפות ועל מאור הפנים, ולא בעצבים ובכעס עלינו. הרבה פעמים שיגענו פה את כל המערכות באמת לטובת בריאות הציבור וראייה שאנחנו לא רק נבחרים אלא מרגע שנבחרנו אנחנו הופכים להיות שליחי ציבור, שליחים של העם.

אני רוצה להודות לצוות המקצועי ובכלל לצוות השר וגם לשר על הרגעים המשמעותיים שהם עמדו כאן לרשותנו. אין ספק שאני חלוקה עליו בהרבה דברים אבל היו גם הרבה דברים שלטובת הציבור ידענו לשתף פעולה ולהביא אותם, וגם אם לא תמיד שיתפנו פעולה תמיד טובת הציבור הייתה לנגד עינינו וזה מה שהכריע תמיד את הכף.

צריך לומר תודה גם לנועה היימן וגם לרועי רייכר ולדניאל פדון ולנריה ולגאיה ולתמר, לכל הצוות של משרד האוצר, שגם הרבה פעמים כשלא היו להם תשובות הם עשו את זה בחן ובנועם, ואנחנו תמיד לחצנו יותר – חיים הופרט, ספי מנדלוביץ', נחמן אש, באמת כל האנשים המקסימים שתמיד עמדו לשירותנו. אני חייבת לומר שהאנשים שממלאים את השדרה הציבורית של מדינת ישראל הם אנשים ראויים ואנחנו שמחים וגאים על כך, אז תודה רבה לכולם.

אני שמח שד"ר הכט עדיין אתנו. אני רוצה להעיר הערה מהזווית שלי כחוקר מגפות. יש היום מגמה בעולם של שינוי הזנים. אנחנו עוברים מן הזן הסיני שפתח את המגפה, קוביד 19, דרך דלתא ואומיקרון, לזנים הרבה פחות מדבקים. 5.BA הוא יותר מדבק והרבה פחות אלים. בעצם התחלופה הזו פירושה מגמה שבעוד זמן לא ארוך במיוחד הסיפור הזה של קורונה יהיה מאחורינו. מה דעתך על זה, ליאור?

אגיד לך את האמת, אנחנו תמיד מנהלים סיכונים והתפקיד של משרד הבריאות הוא לנהל סיכונים. לא רק לצפות בעקבות דברים שהיו ותרחישים שאולי ההתנהלות תהיה דומה. לומדים מן העבר, צופים את העתיד, אבל תוך כדי גם מנהלים סיכונים. אוי לנו אם אנחנו נאמין שאולי יהיה כאן טוב והזנים יהיו פחות אלימים ופתאום יגיע איזה זן מטורף שיפגע באנשים שיהיה לנו קשה להגן עליהם. אז ניהול הסיכונים הוא חשוב.

לא אמרתי שצריך להתעלם.

משפט אחרון שמתחבר גם לדברים שלך וגם למה שנאמר פה. במשרד הבריאות יש אנשי מקצוע משכמם ומעלה, שעובדים 24/7, שעורכים דיונים גם בשבת בבוקר ובחצות הלילה. גברתי יושבת-הראש יודעת באילו שעות אנחנו עדיין בעבודה או יוצאות מן המשרד. עושים את זה מכל הלב ובמקצועיות.

לשאלה המקצועית, אנחנו עוקבים אחרי הווריאנטים כל הזמן, לא רק במדינת ישראל אלא גם יש מערך מודיעין שהוקם ועובד בימים אלה ממש, שעוקב אחר הווריאנטים השונים בעולם. יש לזה חשיבות סופר קריטית, כי ככל שאנחנו מביאים את המודיעין מן העולם אנחנו יודעים להיערך מבעוד מועד ולהגיב בצורה הכי יעילה והכי כירורגית ומדויקת, עם מינימום השפעות על כלל הציבור.

ד"ר ליאור הכט, תודה רבה. את באמת מדהימה. אנחנו צופים לך גדולות ונצורות במשרד הבריאות ומחוץ לו. אמן.

תודה רבה לכם. אנחנו נועלים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:11.