פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



22
ועדת הכספים
04/07/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 316
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב (04 ביולי 2022), שעה 12:00

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
מוסי רז
נירה שפק

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר

ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים

שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המסים, רשות המסים

רואי זרנצנסקי - מנהל תחום בכיר מקצועית מיסוי מקרקעין, רשות המסים

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המסים, רשות המסים

ישי פרלמן - רשות המיסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים

עינת גנון - סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ניצן פלדמן - סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יפית טווסי - סגנית מנהלת אגף, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ישי איצקוביץ - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נעם איצקוביץ - נלווה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

מאיר פרץ


הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022, מ/1517

שלום רב, היום יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב, ה-4 ביולי 2022. אני מתכבד לפתוח את הדיון בסעיף השני שעל סדר היום: " הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022". אנחנו מדברים על הטבות מס שנלוות לתמ"א 38. אתן לממשלה להסביר ואחר כך יש לנו כמה שאלות לשאול ולראות איך אנחנו מתקדמים, בבקשה.

יפתח עשהאל מאגף התקציבים. ההצעה הממשלתית כוללת הארכה של תוקף הטבות המס הקיימות יום לפרויקטים מכוח תמ"א 38. תוקפן של ההטבות פג בדצמבר 2021 וכעת אנחנו מבקשים להאריך. ההצעה הממשלתית המקורית דיברה על אוקטובר 2022, בזמן תהליך החקיקה עברה החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהאריכה את התמ"א בעוד שנה – לאוקטובר 2023 – ויש גם סעיף שמאפשר, סעיף 3 בהחלטת הוועדה שמאפשר לוועדה מקומית להאריך את התמ"א עד ה-18 במאי 2026, בין אם זה מכוח החלטה כללית ובין אם מכוח סעיף 23 לתמ"א 38. כעת, מבקשת הממשלה לתקן את ההצעה המקורית ולהאריך את זה עד דצמבר 2023.

לפני שאנחנו מדברים על המועד ברצוני לשאול כמה שאלות: פרטו באלו הטבות מדובר. הסבירו לנו מה ההבדל בין תמ"א 38 לבין חלופת שקד. הסבירו לנו מה קרה בתקופה שבה החוק לא היה בתוקף. האם כתוצאה מכך יש מישהו שנפגע ואיך אנחנו יכולים לתקן זאת.

רואי זרנצנסקי מהמחלקה המקצועית ברשות המיסים. נתחיל בשאלתך האחרונה – האם יש נפגעים. נתנו פתרונות במסגרת החלטות מיסוי. פתרון אחד זה למי שחתם לפני ה-31 בדצמבר 2021 והתנאים התקיימו לאחר ש - - - נדחה, והתנאים מתקיימים לאחר ה-1 בינואר 2022, במקרה שכזה יחולו הקלות התמ"א. נחיל את פרק 55 לחוק מיסוי מקרקעין על המקרים האלה. במקרה השני, מי שחתם אחרי, נתנו פתרון יותר בעניין של ההודעות ומחכים להארכת החקיקה. זה משהו שאי-אפשר לתת לו פתרון אלא באמצעות הארכת התוקף שצריך לעשות בחקיקה.

אתה אומר שלמרות שלא היה חוק בתוקף, בפועל כל הקבוצות האלה, שחתמו לפני ושחתמו אחרי, החקיקה תחול לגביהן ולא יהיו נפגעים. אני מבינה נכון?

נכון, בדיוק.

מה לגבי השאלות הנוספות ששאלתי?

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. חלופת שקד באה לתת מענה בעיקר לחוסר של הרשויות המקומיות במענה לצרכים הציבוריים. היא מאפשרת הוספת גן ילדים בקומת הקרקע ועוד מרכיבים שאינם מתאפשרים בתמ"א 38. בנוסף, היא קבעה את היקף זכויות הבנייה כזכויות ולא כתוספת קומות. זכויות הבנייה נגזרות מגודל המגרש וכמה אפשר לבנות באותו השטח, שתי האפשרויות מדברות על מה שאנחנו מכנים "התחדשות בניינית" שלא במסגרת ראייה רחבה אלא ברמה הנקודתית. עוד הבדל, חלופת שקד תיעשה במסגרת תוכנית ולא במסגרת היתר בנייה. ניתן יהיה להגיש את התוכנית בסמכות ועדה מקומית.

ומה החיסרון?

שאין את הראייה הכוללת של מתחמי פינוי-בינוי.

רגע, ברגע שאנחנו מדברים על תוכנית, מה קורה עם ההיתר אחר כך?

כל הכוונה בחלופת שקד היא שניתן יהיה להגיש ביחד את ההיתר והתוכנית כהליך אחד.

מה המצב החוקי של התוכנית, איפה אנחנו עומדים?

לשמחתנו הרבה הכנסת אישרה בשבוע שעבר את החוק.

כתוכנית, לא לביצוע.

נכון, אתה צודק. כרגע, כדי להפעיל את ההליך המקוצר של תוכנית והיתר ביחד נדרשות תקנות שמינהל התיקון שוקד עליהן במרץ רב בימים אלה.

מה לוחות הזמנים?

בדיוק, מה לוחות הזמנים?

אני לא יכולה לענות בשם מינהל התכנון אבל אמרתי ששוקדים על התקנות במרץ רב כדי שניתן יהיה - - -

אז אשאל את מוסי רז. מוסי, שוקדים עליהן במרץ, מה - - -

נערוך פריימריז על ה-"שוקדים" הזה ונודיע לך.

הבנתי. לעניין השאלה השלישית, על אלו הטבות אנחנו מדברים?

בתמ"א 38 היו הטבות שאותן אנחנו מבקשים להאריך. דחיית יום המכירה, מועד ההצהרה נדחה - - - -. בעיקרון, אפשר להגיד בגדול שגם הפטור בתמורות לדיירים עד 25 מטרים וכל ההוצאות שכרוכות בזה כל מה שכרוך בפרויקט מבחינת הדיירים פטור ממס שבח. בנוסף – מע"מ אפס כמובן, מע"מ אפס על - - -

מה זה - - - מעבירים אותו לגור בשכירות. מה רצית, שהוא ישלם עבור זה?

זה פטור, דיברנו על ההוצאות שכרוכות.

אתם מציגים את זה כמשהו ענק שנתתם. לקחו אותו מדירה, במקום לגור באוהל שמו אותו בדירה.

אבל אם אין את הפטור אז מדובר בתמורה שצריך למסות.

התמורה היא לא רק בשירותי בנייה אלא בכל מה שכרוך בזה.

"כל מה שכרוך בזה" זה נשמע טוב. אם אפשר לפרוט לנו בדיוק את ההטבות שיש בנושא של 38 ומה אנחנו.

יניב כהן מרשות המיסים. כוונתנו לכל העלויות הכרוכות שנותנים לדייר במסגרת העסקה, כגון עלויות הובלה לדירה החדשה, דמי שכירות, כל החיבורים של המונים, שכר טרחת עורך דין. כל העלויות הללו פטורות ממס שבח כי זו תמורה נוספת שהדייר קיבל. לגבי מע"מ, כל שירותי הבנייה שהם נותנים - - -

רגע, איני מבין, אם היום אני שוכר דירה אני צריך לשלם מס שבח?

אתה מכרת את זכויות הבנייה ליזם ובתמורה קיבלת מספר דברים. מה קיבלת?

הבנתי, הבנתי.

הוא לא מחשב את זה במחיר - - -

הם מחשבים את זה כעסקת מכר ואז פוטרים את זה ממס.

עסקת קומבינציה שנהנית מפטור - - -

אם הדירה שלו שווה היום מיליון שקלים וכשהוא מקבל, לא את ההטבות הנלוות, יש כאלו שמקבלים דירה וחצי או שתי דירות שזה יוצא בעצם שלושה מיליון, זה מס שבח שהוא כן ישלם?

אפשר לקבל דירה תמורת דירה, זה מה שהחוק מאפשר.

- - - זה לא משנה את המחיר?

- - -

כמו שאמר רואי, יש אפשרות לקבל עד - - -

עד 25 מטר זה בסדר, זה בתמ"א.

עד 25 מטרים מעבר לדירה הקיימת שהייתה לך.

זה בתמ"א.

אנחנו מדברים על התמ"א.

ותוכנית שקד?

שם אנחנו צריכים לייצר מנגנונים בהתאם למה שייקבע שם בסופו של דבר אחרי כל התקנות.

הבנתי, ובתמ"א עד 25 מטרים, אם הוא בנה והרחיב ל-30 מטרים. על חמשת המטרים הנוספים הוא ישלם מס?

באופן יחסי.

ואם העבירו אותו דירה לקומה החדשה שהוא בונה?

אין בעיה, בתמ"א 2 הורסים את הבניין - - -

לא, לא. בתמ"א 38 העבירו אותו לקומה החדשה.

בתמ"א 38 דילוג של דייר למעט מקרה חריג שזו הייתה דירה בקומה עליונה והקונסטרוקטור חייב את ההריסה של זה אז קפיצה של דירה בתוך הבניין זו עסקה רגילה, אין פה - - -

לא מדבר איתך על מקרה שחייבו. הוא היה גר בקומה ראשונה ורוצה לעבור לפנטהאוז.

זה משנה אם זה חיזוק או הריסה.

אנחנו מדברים על תמ"א 38-1 שזה חיזוק. הוא היה גר בקומה שנייה, היו ארבע קומות, נתנו לקבלן לבנות שבע קומות, עוד שלוש קומות על הקיים. הדייר רצה לעבור לקומה השביעית ולהשקיף לים. השאלה שלי היא האם בנושא הזה, ברור הרי שהדירה למעלה שווה יותר, זה לאו דווקא בתחום 25 המטרים כי הוא קיבל דירה חדשה ששווה יותר. פה אתם מחשיבים לו את המס?

אם לא היה צורך בהריסת הדירה הקיימת ובעצם זה רק - - - אז הוא לא בעסקת תמ"א 1 אלא בעסקת קומבינציה.

כי לקומה 2 הרחיבו את הדירה.

אבל יש מכירה של הזכויות בדירה שלו והוא קונה דירה חדשה. בעצם עושה עסקת קומבינציה רגילה.

אז הוא ישלם?

הוא ישלם, אלא אם כן הוא יכול להשתמש בפטורים האישיים שלו, יש מנגנונים רגילים כמו בכל עסקת קומבינציה של תמ"א 38.

נעבור רגע לתוכנית שקד. יש שם את הסיפור, ניתנה דוגמה קלאסית שרוצים לעשות גן ילדים וזה נשמע הכי טוב שיש. השאלה שלי היא האם בחוק זה יהיה רק גני ילדים או שמחר ירצו למקם שם מוסד אחר שעלול להפריע לדיירים או כל מקום אחר, נניח שהעירייה תרצה למקם את מלקת הגבייה שלה שם.

החוק קבע רשימה סגורה של תכליות, הן באות לשרת את התושבים הקיימים באופן מיידי – בתי כנסת, טיפת חלב, מעון – אבל אין הכוונה למחלקת הגבייה של העירייה אלא לשירותים מידיים.

רק של רשות המיסים.

כל מיני מוסדות שנויים במחלוקת.

יש בחוק רשימה סגורה.

נקבעה בחוק?

כן, נקבעה בחוק.

אתם מגבילים את יכולת הבנייה מבחינת אחוזי הבנייה?

כן, נכון מאוד.

בכמה מגבילים?

זה תלוי בסוג ההליך. בהליך של הריסה מגבילים עד 15% ובהליך של חיזוק עד 10%.

למה שראש רשות ירצה אם ההליך הוא עד 15%? הוא יגיד שהוא לא מעוניין. למה לא נותנים יד קצת יותר רחבה כדי שזה יעזור - - -

זה מה שהכנסת קבעה בחוק שכבר אושר.

נירה שפק, בבקשה.

אני לא מבינה, אני רוצה, כמו עוד אזרחים שמקשיבים לנו, להבין בשפה הברורה, שפת העם, מה המטרה, מה הפער שמכסים עליו, מה היתרונות ומה החסרונות. דיברתם כאן במילים גבוהות, כולם מדברים. אני לא יודעת, אני פותחת את המחקר של ה-ממ"מ על אודות תמ"א 38 שבו מפורטות המלצות וכן נושאים לדיון, כולל על רישוי מהיר כחלק מאישור התוכנית וכן היטל השבחה. אני בודקת תיאום וניתוח של התמ"א, מה יצא ומה לא יצא. אני מבינה שזו הערכה. אני רוצה לקבל את כל ההסבר בשפת העם, שכל אחד שמקשיב לנו יבין, תודה.

מי פה מומחה לשפת העם מנציגי הממשלה?

אני מבקשת מהממשלה, לא מנציגי הקבלנים.

יש לכם אופציה להצטרף לממשלה, יש מכרזים, אתם יכולים לגשת ואז תשבו בצד הזה.

או שתצטרפו עכשיו בבחירות.

הבחירות שלפנינו הן לכנסת, לא לממשלה. בבקשה, חברים.

תוכנית מתאר ארצית 38 זו החלטה של הוועדה הארצית לתכנון שקבעה תוכנית ארצית שמאפשרת זכויות בנייה להתחדשות הבניין הבודד. במסגרת זאת, יזם שמעוניין לחזק ולמגן את הבניין וגם להוסיף זכויות בנייה, רשאי לבוא לרשות בלי שיידרש להליך של תוכנית ( כי יש כבר תוכנית שאושרה), לא צריך ועדה מקומית ולא ארצית כי המועצה הארצית אישרה תוכנית כללית וארצית לנושא הזה. הוא לא נדרש לעבור הליך של תוכנית אלא רק נדרש להליך ההיתר. הוא צריך לבוא לוועדה המקומית ולבקש תהליך של היתר. הוא כבר יודע מהן זכויות הבנייה שיהיו לו בקצה והוא רק צריך לבקש את ההיתר מהעירייה. ברגע שיש את ההיתר הוא יכול לצאת לביצוע בהתאם להסכם בין הדיירים ליזם. במקביל יש את סעיף 23 מכוח תוכנית המתאר שמאפשר לוועדה מקומית לעשות תוכניות רובע ספציפיות. הרשות יכולה להגיד שהיא משנה את התמ"א בעניין של כל מיני קריטריונים – זכויות בנייה, תקן חנייה ועוד – לקבוע אזור ספציפי אצלה בעיר משיקולים של היתכנות כלכלית, תכנון עירוני ועוד.

אני רוצה שתסביר מה יוצא לרשות, מה יוצא ליזם-קבלן ומה יוצא לאזרח.

בסדר גמור. מבחינת האזרח, כשהוא מגיע לפרויקט של תמ"א 38 הוא מקבל תוספת שטח לדירה שלו ובניין חדש יותר, בניין ממוגן – אם זה הריסה ובנייה אז בניין חדש לחלוטין ואם חיזוק אז בניין משופץ – בניין ממוגן ועמיד בפני רעידות אדמה. היזם מקבל עוד זכויות - - -

האזרח מקבל גם שטח נוסף.

גם מרפסת וגם מעלית, האם המעלית היא מחויבת?

בדרך כלל מדובר בבניינים חדשים שגובהם מעל שלוש קומות אז מוסיפים מעלית.

כולל מעלית שבת.

זה יכול להיות גם בבניינים שכבר יש בהם מעלית. התוספות זה בהתאם להסכמות בין הדייר ליזם.

היזם נהנה מהכדאיות הכלכלית. הוא נותן תמורה לדיירים שלא נדרשו לתת לו שום דבר, בתמורה הוא מקבל עוד דירות שיוכל למכור בהמשך בשוק החופשי.

- - - בכל מקום אבל לזה אין פתרון.

תוספת סעיך 23 יכולה להוסיף זכויות בנייה וכאלה אבל נכון שרק בהתאם לזה שישנה כדאיות כלכלית.

ליזם באמת יש, לא בכל הארץ.

לך לקריית שמונה, נוף הגליל.

אופקים, דימונה.

יוזמת שקד גם לא פותרת את הבעיה הזאת.

אתה לוקח לי את כל השאלות.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

בגן של הנכד שלי אומרים: "בשיתוף פעולה".

הנה, גם פה.

גם בכנסת.

הכלי הזה קורה איפה שיש כדאיות כלכלית ליזם ומיד נפרט את הטבות המס שאמורות להגדיל את המעגל של הכדאיות הכלכלית.

כמה עולה למדינה ליצור את זה ומה היעדים של המדינה, איפה כן ואיפה לא?

מבחינת התחלות הבנייה, מבחינת המדינה, הרגולטור, תמ"א 38 עזרה למגן ולחזק יחידות דיור וגם הוסיפה עשרות אלפי יחידות דיור לאורך השנים. אם נסתכל על 2019 קיבלו היתרים מעל 14,000 יחידות דיור. בשנת 2020 מעל 10,000 יחידות דיור ובשנה האחרונה, 2021, מעל 13,000 יחידות דיור.

אם אני מסתכלת על הטבלה שמתארת את התחלות הבנייה מאז 2017 ועד 2020, יש פער בין מי שניגש וקיבל היתר, ובין מי שהתחיל ליזום וסיים. אתה יכול לתת לי את המגמות?

אין פה את הפילוח הספציפי.

לנו יש.

עינת, תרצי לענות על זה?

כן, בשמחה. יש פרק זמן שחולף בין הגשת הבקשה להיתר לבין הוצאת ההיתר בפועל. לצערנו, למרות שהליך אישור היתר בנייה אמור להיות קצר, משך הזמן להוצאת היתר בתמ"א 38 הוא 3.5 שנים. כמו שיפתח תיאר, אם בשנת 2021 הוצאו היתרים ל-13,100 יחידות דיור זה אומר שככל הנראה הבקשות הוגשו לפני ארבע שנים. כמובן שיש גרף שמתאר את העלייה לאורך השנים, מיום תחילת התמ"א על כל שינוייה. זאת המשמעות של פרקי הזמן ששאלת לגביהם.

במקום להאריך את הזמן של התמ"א, למה לא לקצר את הזמן של הבירוקרטיה?

הזמן של הבירוקרטיה תלוי בתקציבים לתקנים לרשויות המקומיות, לשכר - - -

לא לרשויות, אולי לוועדות. אם נעבור ביחד אני אמצא הרבה עובדים שיכולים לעשות את העבודות האלה. אולי בוועדות המקומיות והמחוזיות יש לתת יותר דגש.

התכוונתי לוועדות המקומיות שבודקות את ההיתרים.

יכול להיות שאחת ההטבות שאנחנו צריכים לעשות זה לתת עוד כסף בשביל להוסיף תקנים. אלכס, חסרים להם תקנים - - -

- - - אני יודע מאיפה לקחת.

היום היו פה עשרת תקני כוח אדם שעוברים ככה.

אני בטוח שיפתח יודע לדבר עם גל.

בדוח ה-ממ"מ שהועבר ב-25 בינואר 2022 יש נתונים מטרידים. נתון אחד לפיו אנחנו רואים שבקשות היו 7,665 בשנת 2020, ההיתרים היו 3,926 והאכלוס היה 1,337. מ-9% של בקשות מומשו רק 1.5%. מדובר בנתון מטריד. כשרואים את משך הבקשה בערים נבחרות – אשדוד, חיפה, תל-אביב, רמת גן וראשון לציון – אני רואה שמשך ההליך יכול להגיע גם ל-51 חודשים.

אני מסכימה איתך. ציינתי שבממוצע לוקח 3.5 שנים לקבל היתר, אחר כך יש את משך הבנייה בפועל – דווקא כאן לוחות הזמנים הם לא ארוכים – את צודקת, גבירתי.

כמובן שאנחנו יכולים לדון בתמ"א 38, יתרונות וחסרונות. אנחנו יודעים שהממשלה מבינה את החסרונות הרבים שיש בתוכנית ולכן קמה חלופת שקד שגם היא לא מושלמת ככל הנראה. אני בטוח שבמהלך הדיון על התקנות אתם תחשבו על כל המכשולים הבירוקרטיים שיכולים לקום בכל מה שקשור בתוכנית+היתר כדי שלא נגיע למצב שהאירוע ייתקע. כל תוכניות ההתחדשות העירונית הן דרכים לפתור את המצוקה בשוק הנדל"ן. כרגע אני רוצה לדון במועד שאתם מבקשים.

עוד שאלה, ברשותך.

בבקשה.

תמ"א 38 ותוכנית שקד מעניינות משתי סיבות: חיזוק מבנים בשל החשש מרעידות אדמה. הנושא הזה לא מטופל. אני מחזיקה דוחות רבים שתמ"א 38 מצוינת שם כחלק מהמענה והמצב במדינת ישראל לא טוב. בשבוע האחרון נאמר בחדשות שאחת ל-100 שנים מתרחשת רעידת אדמה, עברו 100 שנים. אני לא יודעת מה הקצב פה וזה מטריד. הנושא השני הוא יוקר המחיה. ככל שייבנו יותר דירות יהיו אופציות דיור נוספות. בשני הנושאים הללו אנחנו נסוגים לאחור. יש כאן שנים של הזנחה ולי חשוב לדעת – עם הארכת תאריך או בלי – האם הפלסטר הזה, בעיני זה פלסטר, אני רוצה לדעת איך זה מתייחס לתוכנית הכוללת. אפשר לאשר את הדחייה, סבבה, אבל מפברואר השאלות נשאלות והתוכנית - - -

- - - על רעידות אדמה?

אני מדברת בכלל. השנה היא שנת הרעד, גם במדינה ובפיקוד העורף. חוץ מלרעוד בכיסא כנראה שלא עשינו הרבה. אני רוצה לראות שהאזרח שמפנה לא מודח מהבית. שיפרו תנאים, יש יותר הוצאות, יש יותר דברים שהוא צריך לעמוד בהם, יותר ארנונה, יותר מיסי ועד. האם קיים גם מנגנון אחר כדי שהדייר יוכל להישאר? במקביל לזה ששדרגנו את הבית לא הגדלנו את יכולת ההשתכרות שלו. זו נקודה שעלתה הרבה במחקרים והייתי שמחה - - -

מה את אומרת, לתת לו שנה או שנתיים ארנונה באותו מחיר.

אני שואלת מה הפתרונות, אני לא יודעת, אני לא יושבת - - -

בהמשך לשאלה של נירה לגבי רעידות אדמה - - -

חברים, הדיון על היתרונות והחסרונות שאתם מעלים זה לגופה של תוכנית ומקומו בוועדת הפנים. תפקידנו הוא אישור הטבות המס כדי שהפרויקטים לא ייעצרו.

אז אני מדבר על אותן הטבות מס שאתה רוצה להמשיך ואנחנו רוצים שכמה שיותר ישתמשו בהטבות המס האלה. אמרה נירה דבר שהוא נכון, הרי כל תמ"א 38 נוצר לא בשביל להוסיף עוד דירות אלא בשביל לעשות חיזוק מבנים. אנחנו מוסיפים את ההטבות האלה. האם חשבתם, לא רק בהארכה, בהארכה אתם לא נותנים את היתרון ליזם בפריפריה. שם, בסופו של דבר, כרגע יש רעידות אדמה בצפון יותר מאשר בכל מקום אחר ושם אין את חיזוק המבנים. אנחנו מאריכים וזה נותן מענה במרכז אבל לא בפריפריה הצפונית, שם אין את המענה הזה, אז מה עשינו בזה שהארכנו?

מבחינת כדאיות כלכלית, יתקנו אותי מרשות המיסים, אנחנו נותנים פטור כמעט מלא, פטור כמעט ייחודי לתמ"א 38 כדי לאפשר שהוא יהיה כמה שיותר כלכלי בכמה שיותר מקומות ומאפשרים לרשות המקומית ליצור תוכנית מכוח סעיף 23 שתוסיף עוד זכויות כדי להרחיב את זה לעוד מקומות ברחבי הארץ.

אני אתקן אותך. מה שאמרת זה נכון ומובן אבל כל מה שאתה אומר נכון למרכז. הנושאים הללו לא עוזרים למרכז. תבוא לבנות בקרית שמונה, מטולה, נוף הגליל, ששם אנחנו יודעים שיש רעידות אדמה והם חשופים למתקפה מהצפון - - -

יש תוכנית מיגון הצפון שאושרה על ידי השר ליברמן והיא אמורה לתת מענה. זה לא קשור לתמ"א 38 אבל ממגנים במקומות שאין להם מיגון. זה לא קשור לתמ"א, זה נוסף, מהתקצוב הממשלתי.

זה צמודי גדר.

צמודי / סמוכי גדר.

לא רק.

בנוף הגליל זה נמצא?

לא.

למה, נוף הגליל זה אחד המקומות שאני מדבר עליהם.

מי כמוך מכיר את הנושא של יישוב תחת איום.

אבל רצית להכניס את ליברמן, שיחקת אותה.

תודה.

מה שהוא עשה הוא עשה, לפחות הוא הרים כפפה שלא הרימו כאן שנים.

אני מבקש להכניס את הדיון למסגרת, לא להתרחב לצפון.

נכון שצריך לעשות הערכה אבל אנחנו גם בעצמנו לא פלסטר וכשאני רוצה להאריך את זה אני רוצה לראות שנעשה הכול כדי שהתחולה הזאת תחול על כולם.

היו כל מיני רעיונות של קרקע משלימה וכל מיני דברים כאלה, איפה זה עומד?

לגבי הפריפריה ובדגש על אזורים בעלי סיכון ססמי גבוה, נכון שתמ"א 38 לא יכול לתת מענה גם עם הטבות המס, אנחנו רואים את זה ויודעים את זה. המדינה משקיעה תקציבים לחיזוק באופן ישיר של המבנים, חיזוק מפני רעידות אדמה. משרד השיכון מתקצב לאורך השנים חיזוק של מבנים כולל זה שיש לו תוכנית עבודה מסודרת לחודש הקרוב וזה נעשה ללא תוספת יחידות דיור אלא רק חיזוק מפנית רעידות אדמה. ממש בימים אלה אנחנו, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, פרסמנו קול קורא לרשויות המקומיות שנמצאות באזורי סיכון ססמי גבוה לתקצוב פרויקטים של פינוי-בינוי שאין בהם כדאיות כלכלית. אנחנו ניתן מענק לפרויקטים שיזכו, ממש ביום חמישי הקרוב זה מועד הגשת ההצעות על ידי הרשויות המקומיות כך שהממשלה עושה הרבה. עדיין, אני מסכימה שתמיד יש מקום לעשות עוד אבל הממשלה משקיעה תקציבים ופעולות בפריפריה.

לגבי המועד, אתם מבקשים להאריך את זה עד סוף שנת 2023, נכון? כאשר אני רואה את ההחלטה של תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים של המועצה אני בעצם רואה פה סעיף 3 שכותב כך: "למרות האמור בסעיף 2 ניתן להאריך עד 18 במאי 2026 בהינתן שלושה תנאים". השאלה היא אם אנחנו לא מייצרים פה שוב סוג של ייצור כלאיים שמצד אחד התוכנית יכולה להימשך ומצד שני הטבות המס לא קיימות.

נוצר ואקום בתקופה הזאת.

זה לא ואקום, זה ייגמר בסוף 2023. איך אתם מצפים מרשות מקומית או מוועדה מקומית עכשיו לקבל החלטה. ועדה מקומית מקבלת החלטה להאריך את זה אבל על סמך מה היא מאריכה אם אין הטבות מס?

ההצעה הממשלתית של סוף 2023 באה לאחר התייעצות עם היועצים המשפטיים של הממשלה. המטרה היא איזון בין הצורך ליצור ודאות בשוק ולתת ודאות של הטבות המס עד סוף 2023, אבל מצד שני לא לכבול את ידי הממשלה הבאה כך שאם היא תבחר לתמרץ בצורה אחרת או להשתמש בצורה אחרת בהטבות המס, לכן הצעה הממשלתית מדברת כרגע על סוף 2023.

ברגע שהממשלה הבאה והכנסת הבאה ירצו לשנות משהו יהיו הכלים לשנות. אפשר לחוקק, להתקין תקנות ועוד. היום אנחנו יוצרים מצב שיש אי-סנכרון בין מועדים, זה לא נכון.

אני מקבל את טענת היושב-ראש, מבחינת השיקול הממשלתי הטבות המס הן עד 2023 כדי לא לחוקק מראש אלא לשמור על המצב הקיים ומשם לתת את שיקול הדעת לממשלה הבאה.

חברים, בבקשה.

ישי איצקוביץ, היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ. נערך פה דיון רחב על ההתחדשות העירונית שכלל גם התייחסות לתחזוקה ועוד. כאן נתייחס רק לעניין המיסוי אבל בהחלט יש מקום לדון בשאלות שנשאלו. לגבי שאלתך השלישית בתחילת הדיון, אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים שהייתה פגיעה מכיוון שלא היה חיקוק בתקופה הזאת. כמי שחי את השוק גם מצד היזמים אני יודע שלאי-ודאות יש מחיר ובסופו של דבר זה גורם לעליית מחירי הדיור. לגופם של דברים אני רוצה להגיד כמה משפטים. יש כמה הנחות שכולנו מסכימים לגביהן: אף אחד לא רוצה ואקום משפטי או ואקום של מיסוי. דבר שני, התחדשות עירונית ותמ"א 38 לוקחות זמן. מעבר להוצאות ההיתר, מרגע שמתקשרים - - - ועד שמגישים את הבקשה זה יכול לקחת שנה או שנתיים, זאת לא עסקה של מחר בבוקר. דבר שלישי, אנחנו יודעים שהליכי חקיקה אורכים זמן רב. יש לנו הרבה ניסיון בשנים האחרונות מדברים שהבטיחו ובסוף לא חוקקו. אגב, בדיונים על חלופת שקד בינואר ובמרץ, עלה נציג המיסים ואמר: "אוטוטו זה יאושר". זה נאמר בינואר ולא אושר עד היום. דבר אחרון, אני חושב שכולם רוצים לצמצם את בעיית הדיור ולכן אי-אפשר לזנוח את נושא ההתחדשות העירונית שפותרת גם בעיה חברתית, מיגונית ועוד. בהקשר זה אציין שנאמר לא אחת שבמסגרת חלופת שקד גם יפחיתו את הרוב הנדרש להסכמות ולא קרה כך.

כפי שציין נכון יושב-ראש הוועדה, אין שום היגיון להאריך עד דצמבר 2023, יש לאפשר להאריך את זה עד 2026. החלטת המועצה שהתקבלה עוד לפני פיזור הכנסת קבעה את הכלל של 2026. יש כבר רשויות שקיבלו החלטות, חבר הכנסת אזולאי, דווקא בפריפריה – אשדוד ואשקלון – קיבלו החלטה להאריך עד 2025. יש פה חוסר סבירות קיצוני. אני חושב שחובה להאריך את זה עד 2026 ואגיד שנכון שיש פה שאלה משפטית שעולה לגבי תקופת מעבר. כמשפטן אני חושב שהקוהרנטיות המשפטית ורציפות וחוסר ואקום הם עקרונות הרבה יותר חשובים מהעיקרון של חוסר הוודאות, כאשר ההחלטה של המועצה הארצית התקבלה עוד לפני התפרקות הכנסת. מעבר לכך, חשוב להבין שחלופת שקד, ובזה אסיים, אושר אחרי הרבה מאוד דיונים, זמן ואי-ודאות. זה לא היה דבר של מה בכך, אנחנו רואים שפעם ב-3.5 שנים יש רפורמה בהתחדשות העירונית וזה, לצערנו, בגלל חוסר היציבות הפוליטית.

חלופת שקד זקוקה, לכאורה יצא מצב שהחוק תקף אבל חסרות תקנות, זו גם עילה לכך שתמ"א לא תוארך – למרות שלדעתנו היא צריכה להיות מוארכת. אנחנו מקווים שתקנות יותקנו כמה שיותר מהר משום שהסטטיסטיקה מראה שהתקנות אורכות לפעמים שנתיים ויותר. גם אם התקנות הללו יתוקנו, בעניין המס אנחנו חושבים שצריך להחיל את הפטורים של תמ"א 38 גם על חלופת שקד וברמת המינימום. כל מה שחל היום לגבי תמ"א 38 – 25 מטרים וכולי – יחול גם על חלופת שקד. תבוא הכנסת החדשה, הממשלה, ותעשה את התיקון הנוסף אם צריך. ברמת - - - בחוק כיום כתוב שהפטורים חלים מכוח תוכנית החיזוק. כל מה שצריך לשנות זה את תוכנית החיזוק, או להכניס שינויים מחויבים בתמ"א 38 ובחלופת שקד ולהאריך את זה. הדבר הכי נורא שיהיה זה ואקום שזה המצב שהוא גם מעלה את מחירי הדיור וגם מעצים את הבעיות האחרות שדיברנו עליהן.

תודה. משרד המשפטים לעניין המועד.

אני ליהי קושניר גינוסר. נודע לנו רק הבוקר שמבקשים להאריך את זה מעבר ל-2023. נתנו עמדה ביחס ל-2023. נועצתי בצוות הבחירות, הם צריכים עוד פרטים וכרגע אין לי עמדה. נמשיך ונברר את זה מול מי שאחראי על נושאי ריסון ואיפוק. העמדה שנאמרה מטעם אגף התקציבים היא עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר.

גיא גולדמן, בבקשה.

אני רק רציתי, דובר פה על הצורך לתמוך בפריפריה. רציתי לשאול את התאחדות הקבלנים אם היא תסכים להצעה להאריך רק לפריפריה.

גיא, באמת, לא. אם זה לעניין המועד בלבד.

גיא, ברוך הבא לפוליטיקה.

בפריימריז של איזו מפלגה אתה מתמודד?

שווי הטבות המס עומד על חצי מיליארד שקלים, הרוב המכריע מתבטא בהטבות מע"מ. חלק גדול לא הולך לפריפריה.

עינת, בבקשה.

הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית מקדמת היום 15 תוכניות כלל עירוניות שמתוקפן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה והן שמאפשרות את הארכת התמ"א כמו שקבעה המועצה הארצית עד 2026.

אנחנו נעשה את הדבר הבא, אני חושב שזה מבטא את דעת חברי הוועדה. אנחנו רוצים להאריך את תוקף החקיקה עד 18 במאי 2026. אני מבין שיש לכם צורך לברר האם זה אפשרי או לא אפשרי ולתת לנו את העמדה הממשלתית. נצא להפסקה ונחזור בשעה 13:00.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 13:23.)

טוב, אני רוצה לחדש את הישיבה. נשמע את עמדת הממשלה. משרד המשפטים, בבקשה.

לאחר התייעצות גם עם ועדת הבחירות וגם עם הגורמים הממונים עלי, ביחס להצעה להאריך עד מאי 2026, נאמר לי שאנחנו בונים את דיני האיפוק והריסון ביחס לרשות המבצעת. אנחנו בחנו עד סוף 2023 ובזה לא ראינו מניעה משפטית. ביחס ל-2026, הואיל ואין הצעה ממשלתית להאריך, אז אנחנו לא רואים מקום להביע עמדה משפטית.

אין עמדה משפטית?

כן.

25 דקות חיכינו כדי לגלות שאין עמדה.

מה העמדה של משרד האוצר?

מבחינה מקצועית אין מניעה להארכה. אם היועץ המשפטי של רשות המיסים ירצה הוא יכול להוסיף.

דיברנו על זה גם בתחילת הדיון. היועץ המשפטי של האוצר אומר שהתזכיר הופץ עד אוקטובר 2022, שווי ההטבות עליהן דיברתי קודם לא הוצג לממשלה בצורה מסודרת, לא עבר דיון ממשלתי, לא נבחן. זה מה שאסי אומר, דיברתי איתו עכשיו.

אין פה חסם תקציבי, יש פה חסם של ועדת בחירות.

ההחלטה כולה על כל המשמעויות שלה.

לא הבנתי.

ההחלטה להאריך את הטבות המס לא עברה דיון מסודר בממשלה. נקודת האיזון שמקובלת על היועץ המשפטי של האוצר היא סוף 2023. כל הרקע של ממשלת מעבר ובחירות רק מחמיר את הבעיה. הדיון המקצועי הוצג, אנחנו מדברים על השינוי שרוצים לעשות בהצעת החוק, האם הוא מתאפשר בעת הזאת.

הקוהרנטיות מלמדת שההחלטה להאריך התקדמה ולכן היא חלק, במקום שהטפל ילך - - -

זה עניין של עובדה. הממשלה לא קיבלה החלטה בנושא הזה, זאת עובדה. לגבי הטבות המס הממשלה לא קיבלה החלטה.

אני לא מצליח להבין, שאלתי שאלה פשוטה. הוועדה רוצה להאריך את זה עד 18 במאי 2026. האם קיימת מניעה משפטית מבחינת הממשלה להאריך את זה למועד המדובר?

מניסיוני עד היום מקובל שהיועץ המשפטי לממשלה הוא המודיע על מניעה משפטית. ליהי אומרת שהוא לא הספיק להידרש לשאלה הזאת בלו"ז הנוכחי. אנחנו, בייעוץ המשפטי של המשרד, אסי נדרש לזה אתמול ודיבר גם עם שלומית. קיימנו על זה דיון מסוים, לא חשבנו שתתבקש הארכה עד 2026, לכן זה לא הספיק לעלות בפני היועץ המשפטי לממשלה או לדרג בכיר כל-כך. בדרך כלל היועץ המשפטי הבכיר קובע לגבי מניעה משפטית.

ליהי, בבקשה.

כמו שגיא הציג, הדבר הזה לא עלה לדיון אצלנו. אין עמדה ממשלתית שנבחנה, לנו לא נאמר שיש עמדה ממשלתית לגבי הבקשה להאריך את זה עד 2026. נאמר לי - - -

איני שואל לגבי עמדה מקצועית ממשלתית, אני שואל מבחינת דיני איפוק וריסון. אם הכנסת מקבלת החלטה שהיא קוהרנטית עם המועדים של התוכנית, האם קיימת כאן בעיה? לא הצלחתי להבין את העמדה שלכם. אולי חשבתם שתאמרו תאריך ואנחנו נגיד אמן.

מבחינת ההחלטה של הכנסת להאריך, את זה אשאיר לשלומית ארליך. מבחינת החלטה של הממשלה להאריך – אין החלטה כזו. אנחנו בוחנים החלטות של הרשות המבצעת ואין החלטה שכזו.

דיברנו על זה, זה לא משהו שהוא חדש. התאריך שנקוב בהצעת החוק מתייחס לאוקטובר 2022 והוא לא רלוונטי. אני חושבת שכולם מבינים שבמצב הדברים של בחירות יש קושי. הן מבחינת סעיף 38 והשלכות נוספות. דיברנו איתכם עוד קודם לכן כדי להבין מה המצב. אני מבינה שמבחינת משרד האוצר, ודיברתי גם עם היועמ"ש של משרד האוצר, אתם רוצים להאריך עד דצמבר 2023 ואני מבינה שמבחינה מקצועית אין קושי בכך, כך מציג זאת יפתח. יתרה מזאת, נאמר שבכל זאת יש חקיקה ויש החלטה שמדברים על כך שהמועד שנקבע הוא ה-18 במאי 2026. אנחנו לא מצליחים להבין מכם, היושב-ראש רוצה לכוון למאי 2026 כדי שזה יעמוד בהלימה עם כל החקיקה שעוסקת בתחום הזה.

אני חושב שמיצינו את הדיון. היועץ המשפטי של האוצר חושב שיש להשאיר לממשלה הבאה לקיים דיון מסודר.

גיא, לממשלה הבאה יהיו כל הכלים לצורך קיום דיון מסודר ולשנות חקיקה, זה יהיה תפקידה של הממשלה הבאה וגם תפקיד הכנסת הבאה.

אני חושב שזה קשה יותר, אני לא זוכר הטבת מס שבוטלה, שלומית ותיקה כמוני לפחות.

אני זוכר הטבת מס שלא הוארכה והכניסה את השוק לקיפאון של שבעה חודשים, את זה אני כן זוכר, זאת הטבת המס המדוברת. איך אתה מתמודד עם זה, גיא, אני לא מצליח להבין אתכם, באמת.

איך אני מתמודד עם מה?

איך אתה מתמודד עם זה שאתה מכניס את שוק הנדל"ן, שהוא גם כך שוק בעייתי, לעוד אירוע של אי-ודאות. אנחנו לא יודעים מה יקרה פה בעוד שלושה חודשים ובעוד ארבעה חודשים, אנחנו לא יודעים מה גורלה של תוכנית שקד כי התקנות עדיין לא מוכנות. היום אנחנו נמצאים לאחר שבעה חודשי קיפאון בכל הנושא של תמ"א 38 בגלל שאף אחד לא ידע מה הולך לקרות עם המיסים האלה, אז בואו נתקע עוד פעם את השוק.

זאת בדיוק הסיבה שהיועץ של האוצר הסכים להאריך עד סוף 2023.

אבל יש רשויות שכבר האריכו את התמ"א, יש כבר היום, מה לעשות איתן?

אני לא יודע אם הטבת מס היא הדרך היחידה לסבסד פרויקטים.

כרגע זה מה שיש.

כרגע זה מה שעל השולחן. כשהאריכו את זה אז לקחו את זה בחשבון, גיא. אני לא מבין במונחים משפטיים ואני יכול לדבר על טענת ההסתמכות, אבל יכול להיות שאני מדבר שטויות, יכול להיות, אני לא פוסל את זה. יש רשויות מקומיות שהלכו על המהלך הזה מתוך ידיעה שיש הטבות מס שנלוות לתוכנית ופתאום אתה אומר: "2023". למה? ככה.

מליאת הכנסת ביטלה לפני שבוע צו מכסות חקלאיות וזה עשה בלגאן.

איך זה קשור?

אני אומר שכל הדברים האלה, הכנסת עשתה, אי-הוודאות הרבה יותר קשה.

גיא, באותו זמן הלכו והוציאו צו חדש.

רק על הדבש והביצים.

כי זה הצו שבוטל.

בוטל על עוד.

אני הגשתי את הערעור על הצו, היום עולה הצו על הירקות. כשאתה מבטל צו אתה מייצר צו אחר בשינוי קל, אין לזה משמעות. כשאתה בא בחקיקה אתה לא יכול להגיד שביטלת בשבוע שעבר והשוק לא ככה. כרגע יש תיחום מסוים של זמן. העיריות, על פי חוק, האריכו לעצמן עד 2025 או 2026. עכשיו אתה אומר שאתה לא נותן להם את הוודאות הזאת. אתה רוצה לתת הטבות אחרות? תן, אבל גם את זה אין. חייבים, אם כן, להאריך את מה שכרגע בחוק, זה ודאות.

נעבור להקראה של הסעיפים ולקראת סוף הדיון נחליט לגבי המועד.

ישי פרלמן מרשות המיסים.

"הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022

תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)
1.
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏, בסעיף 49לו2, במקום "ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ועד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)" ובמקום "עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "עד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)".

זה הסעיף שמאריך את הטבת מיסוי המקרקעין – הפטור ממס השבח. הסעיף הבא הוא הסעיף שעושה בדיוק את אותו הדבר אבל נותן את המע"מ אפס.

"תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה)
2.
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008‏, בסעיף 3, במקום "ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ועד יום ו' בתשרי התשפ"ג (1 באוקטובר 2022)".

זה מאריך את הטבת מע"מ אפס עד התאריך שיוחלט עליו.

"תחילה
3.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)".

זה נועד להסדיר את התקופה שמפקיעת הוראת השעה הנוכחית ועד היום, זה יהיה רטרואקטיבי ואף אחד לא ייפול בין הכיסאות. כל מי שחתם על עסקאות בין לבין יוכל ליהנות מהפטור ממס.

נאמר שמדובר בחיקוק שפקע ב-31 בדצמבר 2021 ואתם מבקשים להחיות אותו בחזרה. אנחנו יוצרים רצף מה-1 בינואר והלאה ואז בעצם זה יעמוד ברצף.

נצא להתייעצות סיעתית קצרה, נחזור בעוד עשר דקות. בינתיים תבדקו מה התאריך העברי של 18 במאי 2026.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:50.)

אני מחדש את הדיון. קיימנו התייעצות נוספת, תוכנית תמ"א 38 תקפה עד 18 במאי 2026. לגבי טענת כבילת שיקול דעת הממשלה הבאה אני חייב להגיד דבר פשוט ומובן מאליו שחשוב שייאמר: במידה שהממשלה הבאה תרצה לבטל את תמ"א 38 – היא תבטל. אם כך יקרה אזי לא תהיה משמעות להטבות המס המדוברות. אנחנו חייבים לייצר קוהרנטיות בין תוקף התוכנית לבין תוקפן של הצעות המס ובעיקר לתת ודאות לשוק, שהשוק ימשיך לעבוד. המצב שבו אנחנו נמצאים היום, לפני אישור החוק הזה במליאה, הוא מצב בלתי-נסבל שבו יש שבעה חודשים שהשוק תקוע, השוק בקיפאון כי אף אחד לא יודע מה הולך לקרות. אנחנו יודעים עד כמה הוודאות חשובה לשוק הנדל"ן ולכן אני מבקש לשנות את הנוסח בסעיף 1 ו-2 ל-18 במאי 2026 ובהתאם, בתאריך העברי, ב' בסיון התשפ"ו.

אני רוצה לפרגן לכבוד היושב-ראש - - -

רגע, אקצר, ממחר יש ועדת הסכמות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שעשינו עבודה טובה וגם היה שיתוף פעולה בדברים מסוימים. היו גם ויכוחים, היו גם הסכמות, בסך הכול השתדלת להיות הוגן בכל הנושאים. גם כשהיו ויכוחים עבדנו בשיתוף פעולה ובצורה הוגנת. לגבי הטענה בכפוף לחוק, אני מנסה לחשוב, דיברת על כבילת שיקול דעת, אני לא הייתי מסכים אבל כיוון שיש פה את הייעוץ המשפטי שאומר את זה אז אני סותם את הפה בעניין הזה. יותר מזה, זה דבר שהוא טוב ונכון ואני חושב שראוי לעשות זאת ובמהרה. צריך לעשות מעבר לכך ויותר למען הפריפריה. צריך לעזור להם לבנות כדי שישתלם להם.

מסכים עם כל מילה. לא נעשה היום סיכום של פעולת הוועדה מכיוון שחסרים פה הרבה מחבריה. נעלה להצבעה את הצעת חוק הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022. נצביע לפי סעיפים. סעיף מספר 1 עם התאריך החדש. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

אושר פה-אחד. סעיף מספר 2 עם התאריך החדש, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

אושר. סעיף מספר 3, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

גם סעיף מספר 3 אושר פה-אחד. החוק הוכן בוועדת הכספים לקראת קריאה שנייה ושלישית ויעלה להמשך דיון במליאה.

אני ויהדות התורה ביקשנו רשות דיבור במליאה.

בסדר גמור. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.