פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 326
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ל' בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 20:30

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
גבי לסקי – מ"מ היו"ר
ענבר בזק
איתן גינזבורג
סימון דוידסון
צבי האוזר
שרן מרים השכל
לימור מגן תלם
אורי מקלב
אוסאמה סעדי
שלמה קרעי

דוד ביטן
יבגני סובה
אלכס קושניר
שמחה רוטמן

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

דין לבנה - עו"ד, היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

רועי אביחי שויקה - עו"ד, מ"מ היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

עמי ברקוביץ - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

עילם שניר - עו"ד, רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רותם ברמלי - רפרנט תכנון ובינוי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר

דגנית סנקר לנגה - מנכ"לית משרד העלייה והקליטה

אולגה דדון - סמנכ"לית לענייני דיור, משרד העלייה והקליטה

תומר מוסקוביץ - מנהל רשות האוכלוסין וההגירה

אלי לוי - ראש אגף מרשם וביומטרי, מנהל אגף ועדת הבחירות, רשות האוכלוסין וההגירה

דניאל שגיא - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

דרור אופן - ראש מטה שרת העלייה והקליטה

מיכל שמואלי - עו"ד, הממונה על המפלגות, רשות התאגידים

יולי גת - יושבת ראש איגוד בתי אבות

גור בליי
אלעזר שטרן

איל קופמן

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, כ/931

ערב טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022, כ/931.

נמצאים אתנו ממשרד המשפטים עורך דין עמי ברקוביץ ועורך דין עילם שניר. ממשרד האוצר מר רותם ברמלי. מוועדת הבחירות המרכזית עורך הדין רועי שויקה, עורך הדין דין לבנה שנמצא אתנו ב-זום. מר אלי לוי מרשות האוכלוסין. עורכת הדין מיכל שמואלי, הממונה על המפלגות, ב-זום. מר ישי פרלמן מרשות המיסים.

תודה לחבר הכנסת מקלב ולחברת הכנסת לסקי שהצטרפו אלינו. תודה לחבר הכנסת מקלב ולחברת הכנסת לסקי שנמצאים איתנו מתחילת הדיון ועוד לפני תחילתו.

מכובדיי, אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. על כן אנחנו נקריא שוב את הצעת החוק אחרי שהוטמעו בה שינויים בעקבות הדיון אתמול ואם תעלינה סוגיות וכולי, נשמח לאמצן.

ניגש ישר להקראה.

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022

הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים וחמש

מטרה ותחולה

בסעיפים הראשונים, בסעיף 1, 2, 3 ו-4 כמעט ולא היו שינויים מהנוסח שהיה בפני הוועדה אתמול. ככל שיש, אני אציין אותם.

1. מטרה

מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש, בשל סמיכות הזמנים בין מערכת הבחירות האמורה למערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ומערכות הבחירות שקדמו לה, וקיומה בעת התמודדות מתמשכת תחלואה של נגיף הקורונה החדש.

2. תחולה

הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

כל ההוראות שנקרא עכשיו בתוך פרק א' הן הוראות שעה שאך ורק לקראת הכנסת ה-25. בהמשך, בפרק ב', יש גם תיקוני קבע.

3. פרשנות

למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) התשכ"ט-1969 (להלן – חוק הבחירות לכנסת).

4. העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש

(1) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום בחירות לכנסת העשרים ושלוש או הבחירות לכנסת העשרים וארבע וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין את העסקתו כאמור. בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן:

(1) הכנסת.

(2) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם.

(3) מבקר המדינה.

(4) רשות מקומית.

(5) תאגיד שהוקם בחוק.

בהתאם לבקשת הוועדה שינינו את הסדר ומחקנו את לשכת נשיא המדינה.

(2) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממנה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה.

(3) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד.

(4) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי – לא יועסק העובד בוועדת בחירות. סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה.

(5) (1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) עקב כך שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך.

(2) לא יראו היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש כאמור בסעיף קטן (א) כהפסקה ברציפות עבודתו של העובד ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו אצל הרשות הציבורית.

זה אותו סעיף שהיה בקריאה הראשונה עם תיקוני ניסוח קטנים שנתבקשו.

אנחנו מדברים על סעיף-סעיף או על הכול?

אנחנו מדברים על סעיף-סעיף.

סיימתי לקרוא את סעיף 4 לעניין גיוס עובדים.

האם יש הערות? ועדת הבחירות, משרדי הממשלה? חברי הכנסת? הלאה.

5. הוראות לעניין מכרזים

על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 –

(1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים. ואולם, בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום התפזרות הכנסת העשרים וארבע לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים בלא מכרז לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו.

(2) התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, בתנאים הזהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם ועדת הבחירות המרכזית, אינה טעונה מכרז אם ועדת המכרזים מצאה כי ההתקשרות נדרשת נוכח התפשטות נגיף הקורונה החדש או שמטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז בפרק הזמן הנדרש למימוש ההתקשרות ובלבד שהתקשרות כאמור ששוויה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(3) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום.

האם יש הערות לנוסח הזה שדיברנו בו אתמול בהרחבה? הערות מצד הממשלה? לא.

אם יש לי נסיבות מיוחדות, למה אני צריכה לציין במפורש קורונה? בסעיף 5(2) כתוב "אינה טעונה מכרז אם ועדת המכרזים מצאה כי ההתקשרות נדרשת נוכח התפשטות נגיף הקורונה החדש או שמטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז".

כי הקורונה היא לא דחיפות. יש דחיפות ויש קורונה.

באמת, למה זה מותנה בקורונה?

זה לא. זה "או".

אני הייתי מוריד את המילים האלה. אני מסכים עם גבי. אין כאן סיבה. יש נסיבות מיוחדות. אם תהיה קורונה, תהיה קורונה. למה צריך את הסעיף של הקורונה?

הקורונה לא פוגעת ביכולת לעשות מכרזים.

לא שהיא לא פוגעת. יכול להיות שהקורונה כן פוגעת אבל מסמיכים נסיבות מיוחדות מאלף סיבות מיוחדות ולכן למה אתה מתייחס לקורונה?

ההסמכה היא לא כללית - או מטעמי דחיפות.

מטעמי דחיפות אבל למה התקשרות נדרשת? כששמעתי את ההסברים של ועדת הבחירות המרכזית באילו סיטואציות יכולים להשתמש בזה, נתנו להם כל סיבה של דחיפות או אפילו כל סיבה של יעילות הייתי נותן להם.

זה בתיאום עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר.

רוצים לצמצם את זה. אני אומר כאן אמירה עקרונית שהיא נכונה. אני אומר שכל סעיף שיש בו אלמנט של קורונה, המילים האלו, אני מבקש שהן יהיו מותנות בהתקיימות מצב חירום או מצב מיוחד. כאן אני מסכים גם למצב מיוחד ולא רק מצב חירום. אני לא חושב שאנחנו צריכים להכניס את הקורונה לחקיקה כשאין מצב חירום.

זה קשור גם לעיכוב במידה מסוימת בשרשרות האספקה. זאת אומרת, דברים שהם לא קשורים למצב הבריאותי.

לכן אני אומר שיש לכם מטעמי דחיפות. קורונה, חוקקנו חוק מיוחד שאומר שקורונה מותנית במצב חירום או במצב מיוחד.

לטעמי זאת הוראת שעה. דעתי שונה מדעתך . הסיפור לא צריך להיות מותנה בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד. חוק הסמכויות דורש הכרזה כדי לפגוע בזכויות.

לא רק.

לא רק, בסדר גמור. בעניין הזה אני מציע שאם אתה רוצה, תגיש הסתייגות. אני לא מחליף.

אני מבקש הסתייגות. אני מגיש על זה הסתייגות. אני מבקש שהמילים "נוכח התפשטות נגיף הקורונה החדש" יהיו בתוקף רק במקרה שמוכרז מצב מיוחד או מצב חירום במשק.

הכרזה על מצב בריאותי?

על מצב מיוחד או מצב זה על פי חוק הקורונה.

אם אין עוד הסתייגויות, אנחנו עוברים לסעיף 6 והוא סעיף התקצוב. אני מבין שיש בקשה של משרד האוצר שנושא המקדמה לא יעוגן בחקיקה ראשית. יש כבר בקשה של האוצר לוועדת הכספים על העמדת מקדמה של מחצית מן הסכום בו מדובר. נמצא איתנו יושב ראש ועדת כספים שיבקש לומר דברים לפרוטוקול אבל אני כן מבקש מעורך דין שויקה להבין האם די מבחינתכם בהבאת הפנייה ובהתחייבות או באמירה של יושב ראש ועדת כספים לגבי הטיפול ואם כן, מה אנחנו כן רוצים שייכתב בסעיף התקציב.

בכלל. אם יש בו צורך בכלל.

בעיניי יש צורך בכלל כיוון שזאת ההוראה שקובעת שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא הממונה על מימוש התקציב. הוראה זו מתחייבת.

לא. זה בכל מקרה אם האוצר מעביר מקדמה. השאל האם לאוצר מותר להעביר מקדמה כשאין תקציב.

בוודאי שכן.

לא יודע. תגיד אתה. אתה בוועדת הכספים. לא אני.

אדוני יושב ראש ועדת כספים.

בעקבות הדיון שהיה כאן אתמול, משרד האוצר התחייב להכין פנייה תקציבית לוועדת כספים וכך באמת עשה. היום קיבלנו פנייה שמספרה 161 עד 162 ועניינה העמדת מקדמה לוועדת בחירות מרכזית לצורך התארגנות למערכת הבחירות הקרובה. סכום המקדמה הוא 282,308 אלפי שקלים. היא צריכה לעבור איזשהו הליך פרוצדורלי בתוך ועדת הכספים, בדיקה של הלשכה המשפטית, ולאחר מכן היא תפורסם באתר הוועדה. יומיים לאחר מכן אני אוכל להצביע עליה. לכן מבחינתי משרד האוצר עמד בהתחייבותו כלפי מה שאתה דרשת ממנו.

מנכ"לית הוועדה ניסתה לשוחח מספר פעמים עם נציג האוצר וזה לא הצליח. אנחנו באופן עקרוני עומדים על הסעיף. לאור הדברים של יושב ראש ועדת כספים אני אבקש לבדוק מולה שאכן זה בעינו עומד. כרגע אנחנו עומדים על הסעיף כמו שהוא. לנוכח דבריו של כבוד יושב ראש ועדת הכספים, אני כרגע בודק את זה.

אני רוצה לומר את הדבר הבא. אני מבקש שמנהלת ועדת הבחירות המרכזית תעמוד בדין ודברים עם יושב ראש ועדת כספים לליבון העניין. אני מבקש שזה ייעשה עכשיו.

היא מגיעה לכאן.

אני מבקש שהדיון ייעשה. אני רוצה לומר שסעיף 134 לחוק הבחירות קובע שוועדת הכספים תאשר את התקציב. אנחנו צריכים להיות במצב שכאשר החוק הזה מאושר, ברור לנו באותה שנייה ועדת הבחירות מוסמכת לפעול. מרגע החוק הזה, ועדת הבחירות צריכה להיות מסוגלת להתחיל לנהל את התקציב לבחירות. לכן אני לא בטוח שאנחנו יכולים להימנע מסעיף בעניין התקציב בחוק הזה. אם אנחנו נותרים רק עם סעיף 134, עולה שהתקציב שעומד לרשות של ועדת הבחירות המרכזית הוא רק מרגע אישור ועדת הכספים. יש כאן איזשהו עניין שצריך לפתור. אני לא אפתח בעניין הזה דיון כיוון שבסופו של דבר השורות התחתונות מוסכמות עלינו. רק צריך לראות כיצד זה מעוגן.

יותר מזה. אני לא יודע איך בלי סעיף כזה מותר ליושב ראש הבחירות להוציא את הכסף.

זה מה שאני אומר.

בלי קשר לוועדת כספים. גם אם ועדת הכספים הייתה מתכנסת עכשיו ומעבירה את הכסף.

אני רוצה להסביר. יש הוראה בחוק הבחירות שמסדירה את נושא התקציב. היא אומרת שהתקציב מאושר על ידי ועדת כספים והוא באחריותו של יושב ראש ועדת הבחירות.

נכון.

יש הוראה כללית שמסדירה.

נכון, אבל כל עוד לא אושר תקציב.

נכון. אני מסכים. לכן, בעיניי כל עוד לא אושר התקציב, אם לא תהיה כאן הוראה שאומרת שמועברת מקדמה ושניתן לממש אותה.

שאלת המקדמה היא שאלה אחת. השאלה השנייה של ההוצאה, היא העיקר כאן. גם אם עכשיו יושב ראש ועדת כספים מתחייב שעוד לפני שאנחנו מסיימים כאן את הישיבה, כבר ההעברה מאושרת, העברת המקדמה מאושרת אצלו בוועדה, הוא יושב ראש ועדת הכנסת לא יכול לחתום.

לכן אני אומר שהאמירה על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת צריכה להיות.

נכון. מסכים.

כן. זה חייב חקיקה.

המקדמה. לא מהחלק השני.

נכון. לכן אני אומר שגם אם ועדת הבחירות המרכזית חיה בשלום עם ההתחייבות של יושב ראש ועדת כספים, לאור העובדה שהפנייה להעברת מקדמה כבר הוגשה לוועדת הכספים, עדיין, בלי שום קשר למקדמה, אני מבקש מעורך הדין שויקה ומהיועץ המשפטי של הוועדה לבדוק האם אנחנו לא נדרשים להוראה פוזיטיבית שאומרת שעל אף האמור בסעיף 134 א, ב, ג, כי על פניו - - -

השאלה אם ועדת הבחירות תוכל להציג לנו מה הם עשו בשנים קודמות. הרי זאת לא פעם ראשונה שפורצות בחירות וועדת הבחירות צריכה להגיש תקציב לאישור. בדרך כלל היא מוציאה כספים עוד לפני שוועדת הכספים מאשרת.

לכן אני אומר שאני גם לא רוצה לפתוח את הדיון המשפטי. אנחנו עוד ניקח הפסקה ונבדוק את זה. יכול להיות שתבואו ותאמרו שלשיטתכם, עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, הממשלה, בסדר, ההוראה מספיק - - -

חברים, אנחנו מקיימים כאן דיון מסודר. דוד, שב. אין שום בעיה עם התקציב. דוד, כאן זה לא מתנהל כך.

זה לא חשוב מה מתקיים. יש לנו עוד שעתיים.

דוד, סליחה, שב בבקשה. די. מספיק.

מה זה מספיק?

היושב ראש, מה זה?

שלמה, חבר הכנסת קרעי.

אין תרבות דיון כזאת.

חבר הכנסת קרעי, תודה.

נכנסתי כי אמרו שיש בעיה.

אתם תעשו את הבדיקה הזאת ותבדקו איך אנחנו מעגנים את זה.

בכל מקרה תקריא את סעיף 6.

6. תקציב ועדת הבחירות המרכזית

(1) על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת ביום תחילתו של חוק זה, יעמיד אוצר המדינה חצי מתקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים וארבע לסעיפיו, לרבות השינויים שנערכו בו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית והוא יהיה ממונה על הוצאתם.

(2) על הצעה של ועדת הבחירות המרכזית לתקציב הבחירות לכנסת העשרים וחמש יחולו הוראות סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת ויראו את התקציב שהעמיד אוצר המדינה לפי סעיף קטן (א) כמקדמה על חשבון תקציב זה.

אם אין הערות נוספות, אנחנו מבקשים לקבל מכם נוסח ואם נצטרך לשם כך לעשות הפסקה, נעשה.

רציתי לשאול לגבי מקבצי דיור.

עוד לא הגענו לזה. אנחנו קוראים מסודר.

איך מסודר? אתה קפצת לסוף.

אנחנו בסעיף 6.

אני לא צריך עזרה. אנחנו בסעיף 6. אני עובר לסימן ד', לסעיף 7.

הבנתי שאין לך סבלנות.

יש לי המון סבלנות.

סימן ג': ניהול הבחירות לכנסת העשרים וחמש

סימן ג' כולל הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים וחמש כאשר קוראים סעיפים מסוימים בחוק הבחירות לכנסת בצורה שונה מהקריאה הרגילה.

סעיף 7 הוא סעיף שמדבר על עקרון הריתוק לקלפי והוא אומר שלמעט הוראות מסוימות, הצבעות לפי סעיפים מסוימים ופרקים מסוימים יש את עקרון הריתוק לקלפי. ברשימת אותם סעיפים ואותם פרקים שיש בהם הסדר על הצבעה של מעטפות כפולות, עכשיו מוסיפים את י3א ואת י3ב, שאלה הפרקים שנקרא בהמשך שהם ההצבעה של חולים ומבודדים והצבעה בבתי אבות.

זה תיקון טכני שמונה את אותם דברים שהתווספו.

7. חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) התשכ"ט-1969 ייקרא כך:

(1) בסעיף 7, במקום "י3" יבוא "י3, י3א, י3ב".

(2) בסעיף 21(ו), בסוף יבוא "ובלבד שביום הבחירות סיעה לא תחליף את נציגה בוועדת קלפי מסוימת יותר מפעמיים, אלא אם כן יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שבתחומה פועלת ועדת הקלפי התיר זאת". הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן לתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות (התמודדות עם נגיף הקורונה החדש) (הוראות שעה), התש"פ-2020.

(3) אחרי סעיף 24 יבוא:

"24א. קיום ישיבות בהיוועדות חזותית

(1) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, והתקיימו נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל, בין היתר, את נושא הישיבה ואת האפשרות המעשית לכנס את חברי הוועדה, להורות כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), אפשר לקיים את ישיבת הוועדה בדרך של היוועדות חזותית אף אם יושב ראש הוועדה לא החליט לכנסה כאמור באותו סעיף קטן, אם הסכימו לכך כל חברי הוועדה. הסכמה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתהיה אף לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית.

(3) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.

בכל מקרה, כדי לקיים היוועדות חזותית, חייבת הסכמה של כל חברי הוועדה.

לא. יש שתי חלופות. בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב).

לא. ב-(ב) כתוב על אף האמור בסעיף קטן (א).

נכון. סעיף קטן (א) זה שיקול דעת של יושב ראש הוועדה בהתקיים תנאים מסוימים וסעיף קטן (ב) אומר שגם אם לא התקיימו התנאים המסוימים שבסעיף קטן (א), חברי הוועדה יכולים, אם יש הסכמה של כל חברי הוועדה, לקיים.

למרות שהיושב ראש .

אלה בעצם שני מסלולים שונים.

(4) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית.

(5) ישיבה לפי סעיף זה המתקיימת בדרך של נוכחות חברי הוועדה בחדרים שונים במתקני הוועדה, תתקיים כך שנוכחות חברי הוועדה בכל אחד מהחדרים תהיה ככל האפשר בהתאם לייצוג הסיעתי בוועדה.

(6) החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע. הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת.

(7) ראה משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול.

(8) הוראות סעיף 24(א) עד (ז) יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה.

(9) בהזמנה לישיבה המתקיימת לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה.

(10) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת".

הערות לעניין סעיף ההיוועדות החזותית.

אני הייתי חבר ועדת בחירות מרכזית במשך שנים רבות ואני יודע שחברי כנסת לא מקבלים גמול על ישיבות אבל חברי ועדה שהם לא חברי כנסת מקבלים גמול. אם מקיימים ישיבה בהיוועדות חזותית, זה נחשב כישיבה רגילה ומקבלים עליה גמול?

כן.

התשובה היא כן. זאת נחשבת ישיבה רגילה.

התשובה היא לפרוטוקול מטעם נציג ועדת הבחירות המרכזית.

אתמול דיברנו ואמרנו שנדבר על זה אחרי הקריאה הראשונה האם זה ראוי שדיונים בנוגע לפסילות ייערכו בהיוועצות חזותית.

לא. אני מבקש שיירשם במפורש שדיון על פסילת רשימות או מועמדים לא יהיה בהיוועדות חזותית.

אנחנו לא רוצים אבל אמרנו שנדון בזה היום.

אתמול אתה אמרת שאם המועמד לפסילה מוכן, זה בסדר.

זה החריג, אבל הכלל צריך להיות שעושים את זה בפניו.

צריך לקבוע במפורש.

עורך הדין שויקה, התייחסותך.

אנחנו הצהרנו כבר בהכנה לקריאה ראשונה שפסילת רשימות לא תהיה בדרך של היוועדות חזותית. בכל מקרה, כרגע זאת הוראת שעה רק לכנסת הנוכחית וכתוב במפורש גם בשיקולים של היושב ראש שהוא ישקול את נושא הישיבה. על כל פנים, הצהרנו שפסילת רשימות לא תהיה בהיוועדות חזותית.

אז בוא נכניס את זה.

בוא נכניס את זה במפורש.

אין לנו התנגדות. אני אזכיר שכאשר מגיפת הקורונה הייתה בעיצומה במערכת הבחירות לכנסת ה-24, קיימנו את דיוני הפסילה בנוכחות.

פסילה לא ב-זום.

לא היה ב-זום.

הדיון הזה שקוראים מן היציע, נגמר. מי שרוצה לדבר, מרים את היד כי אחרת לא נצא מכאן היום.

תודה למנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית.

היועץ המשפטי, אני מבין שאתם מציעים לא להכניס.

אני מעדיף לא להכניס הוראה מסוימת ואני גם אסביר לכם למה. ההצעה של חברת הכנסת לסקי לכתוב בצורה מפורשת לגבי דיוני פסילה. אני חושב שזה מסוג הדיונים שלא נכון לקיים אותם.

אז מה הבעיה להכניס?

החשש שלי הוא שכיוון שלא נעשה מיפוי מדויק על כלל סוגי הדיונים - - -

לא, יש הבדל.

בעיניי עדיף לא למנות סוג מאוד ספציפי של דיון. יש כאן את שיקול הדעת שמבנה את שיקול הדעת של יושב ראש הוועדה בצורה ברורה ושהוא מתייחס לנושא הישיבה. זה דבר שהוא חייב לשקול אותו. אני גם מזכיר שיש חובה של נסיבות מיוחדות. זאת אומרת, מלכתחילה שיקול הדעת שלו - - -

אתה לא כותב שזה מצב מיוחד כמו בחוק הסמכויות, כי אתה אומר נסיבות מיוחדות. אני אומר שפסילת מועמדים ופסילת רשימות, זה הליך מעין שיפוטי.

כן. לא רק זה אלא שמענו בוועדה שגם בזמן הקורונה הם ביצעו בפני הוועדה.

זאת שלילת זכות. זה שונה מכל סוג אחר.

האם אפשר לעשות את זה לא במיפוי אלא לומר שהליכים שמתקיימים על פי סעיף זה וזה - - -

על איזה סעיף אתם מדברים?

על פסילת רשימות. 7(א).

על פסילת רשימות לא ב-זום.

אנחנו נכין נוסח שמבהיר.

זה ממש דיון רציני.

נכון. כל הדיונים בוועדת הבחירות הם רציניים. יעיד על כך גם חבר הכנסת קרעי.

הנושא של פסילות, תהיה הערה שדיונים של פסילה לא מתקיימים. חבר הכנסת מקלב שאל האם גם במקרה של כינוס רגיל של הוועדה, במקרה שיש חבר ועדה - - -

לא. גם על פסילה כשהוא חבר. בזמן הקורונה נתנו לחברי הוועדה

השאלה אם יש פרוצדורה של השתתפות של חבר ועדה. יש חבר ועדה שנמצא בבידוד, האם הוא יכול להצטרף ב-זום?

זה באמת החיסרון אם ייכתב אחרת בחוק.

היושב ראש, תפילת ערבית. תעשה הפסקה לכמה דקות.

אנחנו נחזור בשעה 21:30. לפני כן נסגור את העניין הזה.

המשמעות של התוספת של הוראה כזאת, כמו שנאמר כאן עכשיו, היא שאם יש חבר ועדה שהוא חולה קורונה, הוא לא יוכל להשתתף.

הוא לא יוכל להשתתף גם בתהליך הדחה?

פעם שעברה מי שהיה חולה קורונה, השתתף מרחוק.

אנחנו נכתוב הוראה.

ואם הוא חולה במשהו אחר? אם הוא מאושפז?

גם אם חבר כנסת מאושפז או חולה בבית וזאת לא קורונה, בואו. אחרת אין לזה סוף. את העיקרון הזה אנחנו לא מחדשים עכשיו בחקיקה. נבדוק אם אנחנו יכולים לנסח כך שיש עיקרון כללי שדיונים בנושא פסילה - - -

יש ממלא מקום.

לא. בפעם הקודמת עשינו דיון פיזי בנושא פסילה וחלק מהחברים שלא יכלו להגיע, הצביעו דרך הטלפון.

על זה אנחנו מדברים. אנחנו צריכים להסדיר את זה בחקיקה. אני מבקש שתבדקו.

הדיון היה פיזי באולם ואנשים היו ב-זום והצביעו דרך הטלפון.

אני חושב שהנוסח הנוכחי הוא זה שנותן את המענה לזה, אבל אם אתם רוצים שנבדוק – נבדוק. הנוסח הנוכחי גם מתייחס לנושא הישיבה, גם יש כאן התחייבות של מנכ"לית הוועדה שהישיבה תהיה פיזית וגם נוציא קישור זום למי שלא יכול להיות.

צריך לקבל החלטה. יש כאן אמירה של מנכ"לית ועדת הבחירות. אנחנו נבדוק אם אנחנו מביאים גם על דעת הוועדה איזשהו ניסוח. זה לא כל כך מסובך. אפשר לקבוע הוראה כללית שאומרת שכעיקרון ישיבות בעניין סעיפים שנוגעים לפרוצדורות הפסילה יתקיימו ב-זום ובנסיבות מיוחדות רשאי יושב ראש הוועדה לאשר גם כאן השתתפות.

זה בדיוק מה שכתוב בסעיף.

הקביעה העקרונית שישיבות של פסילה לא מתנהלות בהיוועדות חזותית, זה לא קיים כאן ולא רוצים להשאיר את זה לשיקול דעתו של יושב ראש הוועדה. זה לגיטימי.

הוא שופט. אתה לא סומך עליו?

נוותר על ההערה הזאת.

הסעיף הזה, זה דבר שאנחנו נבדוק. אנחנו נשוב ונתכנס בשעה 21:30.

(הישיבה נפסקה בשעה 21:09 ונתחדשה בשעה 21:30.)

אני מחדש את הישיבה. ידידיי ממשרד האוצר ומהוועדה, אתם מוזמנים להשתמש בלשכתי אם צריך עוד לנהל שיג ושיח.

לפני שנעבור לנושא של ההצבעה בבתי אבות, לפרק הבא, עורך הדין שויקה.

אנחנו נעשה את זה בהמשך. לגבי זום בקורונה, נעשה מיד. רצינו לקדם את העניין של התקציב.

מה מסתמן לעניין התקציב

המנכ"לית מדברת בחוץ עם נציג משרד האוצר. היא הייתה איתם בשיח כל היום.

מה הבעיה עם התקציב?

אין בעיה עם התקציב. אנחנו כרגע עיגנו את העניין של המקדמה בגובה מחצית התקציב הקודם בחוק. האוצר מבקש לא לעגן את זה בחקיקה.

לא. עזוב.

דוד, אני איתך.

אתה זוכר שדיברנו בהתחלה ומה אמרתי לכם? אם לא יהיה כתוב, האוצר יעשה להם בעיות.

האוצר כבר הגיש פנייה לוועדת הכספים וחבר הכנסת קושניר התחייב שברגע שהייעוץ המשפטי עושה את הפרוצדורה, הוא מעביר את זה. אני כאן הולך על פי דעתה של ועדת הבחירות המרכזית. ועדת הבחירות המרכזית תעמוד על עיגון בבקשה. גם בלי המקדמה, צריך להבין מה כן מעגנים כי אחרת אנחנו בבעיה עם סעיף 134.

כל השנים הם התנגדו לעיגון הזה.

אני יודע.

ותמיד זה עבר כי זו הדרך היחידה.

הכול בסדר. אני אומר שוב שמעבר לסוגיית המקדמה, יש כאן סוגיה אחרת שצריך לבוא ולומר כי כרגע סעיף 134 בחוק הבחירות אומר שיש לכם תקציב מהרגע שזה אושר בוועדת כספים. אם הייעוץ המשפטי בא ואומר שאין לכם מניעה להשתמש בתקציב לפני שאושר בוועדת הכספים, מצוין. אם לא, יהיה סעיף מפורש שמסמיך אותם לזה.

זה בדיוק הבירור שניסינו לעשות כרגע. למעשה גם אם תאשרו את זה בהוראת החוק, את המקדמה צריך להעביר דרך ועדת הכספים.

אבל זה יעבור דרך ועדת הכספים.

אני זכרתי שהמקדמות לא עברו דרך ועדת כספים. אנחנו בדיוק העלינו גם את החשבת. אנחנו צריכים להבטיח שזה באמת יאושר ויעבור כי אחרת אין לי איך להתחיל לעבוד.

אם המחוקק קובע שתועמד מקדמה, בסדר.

אפשר להתייחס לזה? גם הנוסח בחוק, בהצעת החוק, מדבר על כך שהאוצר יעמיד מקדמה. הוא מטיל עלינו מחויבות. אנחנו העברנו את התקציב, הדרך שלנו להעביר תקציב מסעיף לסעיף היא באמצעות פנייה לוועדת כספים. אין דרך אחרת לעשות את זה. לכן גם אם הסעיף הזה יישאר, יידרש אישור של ועדת כספים בשביל לאשר את המקדמה בכל מקרה.

זה בסדר.

האישור הזה יגיע.

האישור הזה יינתן. אני רוצה להבין בפשטות את העניין. סעיף 134 אומר שהתקציב עומד לכם רק מרגע אישור ועדת הכספים. האישור של התקציב בוועדת הכספים כנראה יגיע בעוד כמה שבועות מכיוון שכפי ששמענו ממנכ"לית ועדת הבחירות לוקח זמן לגבש את התקציב המלא. כך היה בעבר. אני רוצה להבין האם לכן אנחנו נדרשים לסעיף הזה שאומר שהמקדמה עומדת לרשותכם בלי קשר לאישור התקציב. קיבלת מקדמה ויש את זה או שהכול בסדר כי כך נהגתם תמיד ואין בעיה עם סעיף 134. יש כאן שאלה משפטית. אין כאן שאלה של מדיניות. הם מעמידים לכם מקדמה, בחצי כבר הוציאו את הפנייה. אלכס קושניר הודיע שהוא יכנס את הוועדה.

צריך את ההסכמה של ועדת הסכמות.

ככל שזה מתקדם, האירוע, המסקנה היא שעם כל הצער כלפי הרצון שלכם לא לחוקק את זה, כרגע הסעיף עומד בעינו. חברים, חבל, גם אין זמן, עד שאני לא אדע שעל פי החוק – וזה עניין של היועצים המשפטיים, מהרגע שהחוק הזה עובר יש לרשות הוועדה להתחיל לפעול במסגרת התקציב שניתן לה, אז אנחנו נשאיר את הסעיף הזה.

לאורך כל השנים, למיטב ידיעתי, התקבלו מקדמות ללא סעיף מפורש בחוק. כך זה עבד.

אני גם אמרתי. אנחנו קיבלנו מקדמות.

עורך הדין דין לבנה, אנחנו עם שאלה משפטית. סעיף 134 לחוק הבחירות קובע שהתקציב עומד לרשות ועדת הבחירות המרכזית לניהולו של יושב ראש הוועדה עם אישור התקציב בוועדת הבחירות. אנחנו יודעים שזה לא יקרה מחר ואתם צריכים להתחיל לפעול מחר. מה המסגרת, לא של המדיניות? זה שתקבלו מקדמה בגובה חצי התקציב של פעם שעברה – זה סגור. מה המסגרת הנורמטיבית המשפטית שמסדירה את היכולת שלכם לפני אישור ועדת הכספים להתחיל להשתמש בתקציב דרך המקדמה? האם אנחנו יכולים לעשות את זה מבלי סעיף מפורש בחוק? זו שאלה משפטית.

השאלה היא שאלה טובה.

תודה. והתשובה?

כבר נדרשנו לשאלה הזו בעבר. אכן כדאי שיהיה סעיף שמסמיך את הוועדה לעשות שימוש במקדמות בהתאם להנחיות יושב ראש הוועדה, גם אם מקבלים את הצעת משרד האוצר – ולא הייתי כאן ולכן אני לא יודע מה הוחלט – שלא לחייב את המקדמות בחקיקה. כלומר, לכתוב שככל שיתקבלו מקדמות, הן יועמדו לרשות יושב ראש הוועדה.

האם זה מוסכם?

זה בסדר.

ינוסח סעיף שלא נכנס. צריך לומר שעל אף האמור בסעיף 134 אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברת מקדמה על חשבון התקציב - - -

בהנחה שוועדת הכספים היא זאת שמאשרת את העברת המקדמה.

זה תקציב המשכי. זה לא ועדת הכספים.

ברגע שיש תקציב מאושר, הדרך להעביר כסף מסעיף לסעיף היא באמצעות ועדת כספים. אין דרך אחרת. כך זה עובד.

אבל זה נכון לעכשיו.

מה שייכתב בחוק זה שעל אף הוראות סעיף 134 הועברה מאוצר המדינה מקדמה לטובת תקציב או על חשבון תקציב.

זה בנוסף למה שהחלטנו בקריאה הראשונה?

לא. זה במקום.

למה במקום?

זה מה שהוחלט כאן.

סליחה, עוד לא הוחלט כלום.

רגע. האוצר - - -

האוצר לא מקובל עלי.

זה בסדר שהוא לא מקובל עליך אבל אנחנו דנים כאן ונראה. האוצר ביקש שבמקום לקבוע בחוק חובת העמדת מקדמה בחוק, הם ביקשו לעשות את זה על ידי זה שהם כבר הוציאו פנייה לוועדת כספים. ההתחייבות לפרוטוקול לוועדת הכספים, וכן לעגן בחוק שהועברה מקדמה. אז ניתן להשתמש במקדמה על אף הוראות סעיף 134.

אני אלך איתך אבל עד אמצע הדרך. תקשיב. יהיה כתוב עוד סעיף שאומר שכל הנושא הזה של ההעברה, אלא אם כן ועדת כספים אישרה תוך נגיד 7 ימים את העניין הזה.

זה לא עוזר לחוק כי החוק מבקש ממני להגיש פנייה. זאת המשמעות של הסעיף.

עם כל הכבוד, אני לא רוצה להיות בידיים של ועדת הכספים.

אתה בכל מקרה בידיים שלה.

לא, לא נכון. בחוק הזה אני לא. אני לא יודע מה יקרה. אתה רואה מה קורה כאן. אני לא מוכן. אני רוצה שוועדת הבחירות תתחיל לעבוד ממחר בבוקר ולכן אני רוצה שיהיה לה תקציב. לא להיות תלוי באף גורם פוליטי בעניין הזה, לא בוועדת כספים ולא בוועדה אחרת. לכן אני לא מוכן שיהיה כתוב שוועדת כספים תאשר או לא תאשר. אחרי הבחירות שתאשר מה שהיא רוצה. אני חושב שאסור לנו.

אני חייב לומר, אדוני היושב ראש, שלייצר תלות של ועדת הבחירות לתפקוד המיידי שלה בגורם פוליטי שנמצא בידי מפלגה אחת. אני רוצה להזכיר שוועדת הבחירות היא כנסת קטנה, היא גורם מאוזן. כאן אתה נותן את כל ועדת הבחירות בידיים של גורם פוליטי אחד.

גם אם הסעיף הזה יישאר, זה יעבור לוועדת כספים.

לא, לא נכון.

יש את הצהרת יושב ראש ועדת כספים.

ואם הוא לא יעמוד בהצהרה? מה אני אעשה?

דוד, שמענו, הבנו. רותם, אני מבין את המורכבות כאן. בהיעדר סיכום אחר שיבהיר את החובה להעמיד מקדמה, אנחנו לא נתקדם. אני כן רואה כאן מורכבות עם סעיף 134 ולכן אני מבין את הקושי שלכם. אני אומר שהסעיף כרגע נשאר.

אבל הוא לא נותן מענה למה שעלה כאן.

הוא כן נותן.

בכל מקרה זה יגיע לוועדת כספים.

לא. לא נכון.

למה שיגיע?

יש לך חוק שאומר לך שאתה מעביר מקדמה. אתה הולך לוועדת הכספים?

תקציבים, בהתאם לחוק יסודות התקציב, עוברים באישור ועדת כספים.

אבל חוק יסודות התקציב הוא חוק כללי. זה חוק ספציפי שנותן לך הוראה, למשרד האוצר, להעביר מקדמה בגובה מסוים.

חברים, אפשר לסיים את הסעיף?

הוא אומר שגם אם יהיה הסעיף הוא הולך לוועדת כספים.

תכתוב שלא הולכים לוועדת כספים.

אני לא אכתוב שלא הולכים לוועדת כספים. הסעיף כרגע נשאר כפי שהוא.

מצוין. אדוני היושב ראש, אני בכל זאת מבקש להבין. מאחר שנציג האוצר אמר משהו לפרוטוקול, אני מבקש הבהרה לפרוטוקול. אם הסעיף בחוק נשאר כפי שהוא, האם הפרשנות של משרד האוצר כרגע היא שגם אם כתוב בחוק שאתם תעבירו מקדמה, אתם לא תעבירו את המקדמה בלי אישור ועדת כספים.

אני לא משפטן ואני מבקש מהייעוץ המשפטי של משרד האוצר לעלות לדיון.

אני אשמח לקבל התייחסות מאחר שנאמר משהו לפרוטוקול שבעיניי הוא מאוד מטריד.

אנחנו מעבירים תקציבים באמצעות ועדת כספים.

אבל כשאין לכם חוק ספציפי.

רותם, אנחנו רוצים לבוא לקראתכם לא תוך הפרת העיקרון שהוועדה עומדת עליו. זה שזה לא קרה בפעמים הקודמות, כך נבנית חקיקה. בפעם הקודמת לא דייקו בסעיף. אני חושב שגם בפעמים הקודמות הייתה בעיה עם סעיף 134 כי מה לעשות, סעיף 134 אומר שוועדת הכספים, יש לה את התקציב מרגע אישור ועדת הכספים. העניין הזה לא נראה לנו.

עמדת הוועדה כרגע, כפי שעלתה בקריאה הראשונה. תגיעו להוראת סעיף שהיא מספיק ברורה, עם ועדת הבחירות המרכזית, על דעת משרד המשפטים – בבקשה. לא יהיה מצב שאנחנו מפה להבא מתקנים את זה. אין לי שום בעיה קונספטואלית שבניגוד ל-99.9 אחוזים מההעברות התקציביות שהמקדמות לא מנויות בחוק, הסיפור של הבחירות הוא טריטוריה מיוחדת בה הפרדת הרשויות, הרחקת הפעולה של ועדת הבחירות המרכזית מכל השפעה פוליטית, ומה לעשות, במשרד האוצר יושב שר, בוועדת הכספים עומד יושב כראש, הכול בסדר.

ובמקרה שניהם מאותה מפלגה.

לא משנה. ידעתי שתאמר את זה אבל זה ממש שלא משנה. בסופו של דבר תמיד מאשרים תקציב בחירות בתקופה שהיא אחרי פיזור הכנסת, אז גם הכול מורכב בוועדת הסכמות. לכן אני אומר שוב שיכול להיות בפעם הראשונה עלינו על העניין, חידשנו חידוש. נכון לעכשיו אני אומר לפרוטוקול שאין בזה כדי לקבוע שום דבר לעתיד, אין בזה תקדים, זאת הוראה מיוחדת לדיני הבחירות.

אתם רוצים פתרון אחר? הפתרון של הפנייה וההתחייבות של קושניר לא מניחה את דעת הוועדה -תביאו על דעת היועצים המשפטיים – עמי, משרד המשפטים, אם צריך שתיכנסו לזה, תיכנסו, אבל מה לעשות שיש את סעיף 134 שצריך להתגבר עליו.

אנחנו תלויים יושב ראש ועדת כספים.

אנחנו עוברים לפסקה (4). נקרא את הפסקה כדי לצאת ידי חובת הקראה. נשתדל לא להעיר בזמן ההקראה. אנחנו יודעים שיש כאן עניינים רגישים. לאחר מכן נקיים דיון. אני מזכיר שאתמול אמרתי לפרוטוקול שבסוף צריך להביא נוסח לקריאה ראשונה. אתה לא מביא לקריאה ראשונה שתי אופציות.

כבר קרו מקרים. יש כאלה שיגידו שקרו מקרים אפילו ביממה האחרונה.

בסדר. אנחנו הבאנו נוסח אחד. אמרנו לפרוטוקול שיש דיון. בואו נקרא את כל הסעיפים הרלוונטיים. אני כבר מודיע שאחרי שנטפל בבתי האבות. נמצאים איתנו אנשי רשות האוכלוסין.

ורשות המיסים.

לגבי רשות המיסים, כשנגיע לסעיף כי להם יש סעיף. לגבי הסיפור שהעלה חבר הכנסת מקלב, החששות מנושא הנפקת תעודות הזהות, זה לא מעוגן כאן בסעיף. אחרי הסעיף הבא נעצור כדי לשחרר את אנשי רשות האוכלוסין ונשמע מהם הבהרות לעניין תעודות הזהות. רשות המיסים כאן ותכף נגיע לסעיף הרלוונטי.

אני מנצל את ההזדמנות כדי לברך את עמיתנו יועצו הנאמן של הרב מקלב על המינוי שלו להנהלת בתי הדין הרבניים. ברכות. עורך הדין גוטמן מונה ליועצו של מנהל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן-דהן.

ברכות.

אני רוצה לאחל לך מקרב לב שעד שנבטל את בתי הדין הרבניים או לפחות את המונופול של בתי הדין הרבניים שתשפיע הרבה טובה שם.

את היכולת שלכם לבצע, ראינו.

אתם טענתם שבשנה אחת זרענו סופה והרס. אז דווקא שיבחתם את יכולת העשייה שלנו. אבן לא זזה בחומה הבצורה של בתי הדין הרבניים.

אדוני היועץ המשפטי, אנא.

(4) אחרי סעיף 116יז1 יבוא

פרק י3א: הצבעה בבתי אבות

116יז2 הגדרות פרק י3א

"בית אבות" – כל אחד מאלה:

(1) מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965.

(2) בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012.

(3) בית דיור לגיל הזהב שמשרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו מנהל ומתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל דיירים שנמצאו זכאים למגורים בו בהתאם לכללי משרד הבינוי והשיכון.

(4) מתחם דירות ציבוריות שמתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל עולים חדשים חסרי דירה שהגיעו לגיל פרישה שנמצאו זכאים למגורים ולפי כללי משרד העלייה והקליטה. לעניין זה – "גיל פרישה", כמשמעותו בחוק גיל פרישה התשס"ד-2004.

"דירה ציבורית" – כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998.

"דייר" – מי שמתגורר בבית אבות.

"נגיף הקורונה" - נגיף הקורונה החדש.

"השר הנוגע בדבר" – כל אחד מאלה, לעניין בית האבות שבפיקוח משרדו: שר הרווחה והביטחון החברתי, או שר הבינוי והשיכון, או שר העלייה והקליטה.

116יז4 קלפיות בבתי אבות

(1) בבית אבות שמתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל לפחות 75 דיירים תוצב קלפי אחת לפחות. יושב ראש הוועדה המרכזית, בהסכמת סגניו, רשאי להחליט על הצבת קלפיות גם בבתי אבות שמתגוררים בו פחות מ-75 דיירים, בהתחשב בהיקף התחלואה בנגיף הקורונה ולמגבלות שיוטלו לשם מניעת התפשטות הנגיף.

(2) דייר רשאי להצביע בקלפי המוצבת בבית האבות שהוא מתגורר בו.

(3) בקלפי בבית אבות יהיו רשאים להצביע גם שוטרים שהוצבו שם לשם שמירה על הסדר, וכן עובד הצוות של בית האבות, אם נוכח מנהל בית האבות או מי שהוא הסמיך לכך כי קרוב לוודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות בהצבעה שלו בדרך אחרת נוכח עבודתו. לעובד צוות כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי בבית האבות, לפי טופס שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

(4) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור השר הנוגע בדבר ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי האבות ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שיקבע יושב ראש הוועדה.

(5) לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות יקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, את בתי האבות שבהם יוצבו קלפיות. הקלפי תעמוד במקום מרכזי במידת האפשר בבית האבות שהוא נוח לגישה לדיירים. יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית האבות לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר או עם מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית אבות תוצב יותר מקלפי אחת.

16יז4 תחולת הוראות

(1) הוראות סעיפים 116יד עד 116יז יחולו על הצבעה בבית אבות, בשינויים המחויבים, אולם הוראות סעיף 21(ו) לא יחולו.

(2) לעניין סעיף 75(ב), הדייר רשאי לבחור את המלווה מקרב אלה:

(1) אדם שאין הגבלה על כניסתו לבית אבות לפי הגבלות מכוח חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגף הקורונה.

(2) דייר אחר בבית אבות.

(3) מזכיר ועדת הקלפי.

116יז5 כללים להצבעה בבתי אבות

יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות בבתי אבות, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הנפקת אישורי הצבעה והעברת רשימת בתי האבות לפי סעיף 116יז3(ג) ו-(ד), וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי האבות של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי.

תודה. נמצאת איתנו ב-זום יולי גת, יושבת ראש איגוד בתי אבות. אני מבקש התייחסות קצרה.

ערב טוב ותודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה להתייחס לשינוי שנעשה לגבי מספר האנשים בבית האבות שיהיה זכאי שיהיה בו קלפי. השינוי שנעשה למינימום 75 אנשים שנמצאים בבית אבות. השינוי הזה יוצר סיטואציה שכ-70 בתי אבות שנמצאים תחת פיקוח משרד הרווחה בחוק פיקוח על המעונות, לא יהיו זכאים לקלפי. אני לא מבינה מדוע נעשה השינוי. אלה אנשים שהקימו את המדינה וזכותם הלגיטימית היא להצביע. זאת תקופה בה הם נדרשים לבית אבות בשל מצבם הגופני בעיקר, היכולת להגיע אל הקלפי וגם בתקופה שהם אוכלוסייה שנדרשת מאוד לשמור בנושא קורונה, לאו דווקא תחלואה אלא להימנע מלהגיע למקומות ציבוריים ותימנע מהם זכות לגיטימית. אני רוצה להשמיע את קולם ולבקש שוב לדון בנושא הזה ולא להגביל את המספר ל-75 אנשים. אנחנו בבית אחת מבטלים זכות של כמה מאות אנשים ונדמה לי שאנחנו צריכים לשמור על זכותם. תודה רבה.

תודה. כרגע בהצעת החוק כפי שהיא היום – והיה בנושא הזה דיון בנשיאות ועדת הבחירות וכולי ותכף חבר הכנסת רוטמן יעלה הערה שאני לא מקבל - בשיקול דעתו של יושב ראש הוועדה, בהסכמת הסגנים, שזה חשוב, זאת בעצם הסכמת כל סגניו, אפשר גם להציב קלפי במקום שיש פחות מ-75 אנשים. בהינתן המנגנון הזה - ההמלצה על המספר הגיעה מוועדת הבחירות ובסופו של דבר כן צריך לחשוב גם על יכולות הפריסה של קלפיות והפעלת קלפיות, אני חושב שההסדר הוא סביר. הייתה הצעה להעלות את המספר ל-100.

זה התחיל ב-30.

זה התחיל כשלא היה בכלל. הייתה מערכת בחירות שהייתה הקטנה ל-30. פעם לא היה לא ל-75 וגם לא למספר אחר.

אני חושב שהמספר 75 מייצג איזושהי נקודת ביניים. בעיניי זה מחייב את השארת שיקול הדעת. בעיניי שיקול הדעת הוא ממילא מצומצם ברמה הפרוצדורלית כי הוא מחייב את הסכמת כל הסגנים. זאת לא יכולה להיות החלטה בלעדית של היושב ראש. לכן אני כבר מקדים את דבריו של חבר הכנסת רוטמן שמיד יאמר, אני לא מציע להטיל עוד מגבלה שנדרשת הכרזה על מצב מכוח חוק הסמכויות מכיוון שאנחנו ערים למצב שכבר היום אנחנו לא נמצאים עם הכרזה ועדיין העולם הזה של המוסדות לאזרחים ותיקים כן נמצא תחת מגבלות מכוח תוכנית מגן אבות ואימהות שלא תלויה בהכרזה. אני חושב שאם מחר תבוטל תוכנית מגן אבות ואימהות, בסדר, זה מצב אחר אבל לצערי אנחנו לא בכיוון הזה.

אולי כדאי לבדוק גם עם משרד הבריאות מבין כל החלופות שיש כאן להגדרה של בתי אבות, את התחולה של תוכנית אבות ואימהות, לשמוע את זה ממשרד הבריאות.

לזה מיד נגיע.

מה מבין הסעיפים האלה מדבר על מקבצי דיור?

מיד נגיע לזה. לא נקדים את המאוחר. נעשה דבר דבור על אופניו. מיד נגיע לדיון במקבצי הדיור. אני בכוונה רוצה להסתכל קודם על ההוראות הכוללות ואחר כך נדבר על התחולה.

חבר הכנסת רוטמן, אתה רצית להתייחס לנושא של ההכרזה.

אני אמרתי את זה. מאחר שדיני בחירות מורכבים ומאוזנים ותמיד יש קהלים שרוצים להנגיש להם ודמוגרפיות שרוצים להנגיש להם, וכל אחד מושך לכיוון שלו. זה בסדר גמור. אבל בסופו של דבר לבחירות יש עקרון אחד שחולש עליהם וזה עקרון השוויון. כאשר אתה מייצר קבוצה שמקבלת הקלות בהטבת הקלפי, והיום אפשר מאוד מאוד בקלות לייצר דמוגרפיות וערים מסוימות, ובאמצעות החקיקה לייצר תגבור הצבעה. לא סתם. תגבור הצבעה זה עד כדי כך משמעותי לקבוצות קהלים מפולחות שהכנסנו את זה במסגרת חוק 15 שזה הופך גוף פיקוח בגופי בחירות. הכנסנו בפסיקות שלי יושבי ראש ועדות בחירות שאפילו שלט תמים כמו צאו להצביע נחשב תעמולת בחירות ואפילו לא אומרים לאיזו מפלגה להצביע כי באמצעותו אתה יכול למקם אותו בשכונות מסוימות על פי כל מיני מבחנים דמוגרפיים ולייצר אי שוויון בבחירות אם אתה עושה אותו. לכן חשוב שהוא יהיה מזוהה. ההסדרים שהם כביכול תמימים, אף אחד הוא לא מאחורי מסך כשהוא דוחף אותם ולא סתם כאשר הסוגייה הזו עלתה להצבעה, התייצבה כאן מפלגה אחת בהרכב מלא כי כנראה שהם עשו את החשבון שלהם למה הם דוחפים את הדבר הזה.

אני אומר שכלל זה כדי לקרוע איזשהו מסווה שכביכול מדובר באיזשהו נושא שאיננו פוליטי. הוא נושא פוליטי. לא סתם מפלגה מסוימת דוחפת אותו ומקדמת אותו.

עם זאת, למרות שזה נתן יתרון פוליטי לקבוצה מסוימת, מצב הקורונה המיוחד שהיה במדינת ישראל במערכות הבחירות האחרונות הוביל לזה, ורואים בסיפה שהוא מנוסח בשפה של קורונה, במצב הזה הוא הוביל להסכמה גם של הוועדה - כי יש לזה עלויות כספיות כבדות, וגם של החברים האחרים בוועדת הבחירות ובעצם גם בכנסת – לאשר את זה בגלל מצב הקורונה. זה אושר.

אי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו. אם אין מצב קורונה והמשק כולו לא במגבלות. תמיד יש מגבלות, תמיד אפשר לעשות אקסטרה זהירות אבל אז הוראת השעה הזאת יכולה להפוך להוראת נצח. מאז קום המדינה ולפניה קשישים הם אוכלוסייה יותר פגיעה למחלות. זה לא אירוע חדש.

אתה מציע את ההערה שלך על כל הסימן?

אני אומר שיש לי הסתייגות שכתובה וגם תוגש שאומרת שכל הסימן מותנה. בכלל. אני חושב שבוודאי ובוודאי שההוראה הספציפית שכתובה במפורש בסעיף הקורונה, שמאפשרת להקטין עוד יותר ובעצם לייצר עידוד הצבעה מתומרץ לקבוצה מאוד מאוד מוגדרת באוכלוסייה, הסעיף הזה חייב להיות מותנה בסעיף הקורונה, כמו זה. צמצום של ההסתייגות. שתי הסתייגויות מקבילות שעושות אותו הדבר. אני חושב שזה דבר נכון. אני כן אומר - וכדאי לשמוע את עמדת ועדת הבחירות - שאני הבנתי שמאחר שבכל מקרה, כמו שאמרת, זה מותנה בהסכמת כל הסגנים, ומאחר ובכל מקרה זה יעשו שימוש בסעיף הזה ככל הנראה רק באמת עם כלו כל הקצים, יש לו המון השלכות - - -

רגע, רוטמן, אם אתה רוצה להגיש הסתייגות, תגיש, אבל כל הנושא של בתי האבות עכשיו הוא הוראת שעה. נכון להיום המצב הוא שיש את התוכנית הזאת של משרד הבריאות ולכן הסתייגות שהכול חל בקורונה היא לא רלוונטית. מה שרלוונטי זה הסעיף הזה שמדבר על פחות מ-75.

זה מה שאמרתי.

לא. אמרת הסתייגות כללית.

לא.

אמרת הסתייגות כללית על הכול ו-. אני או מר שההסתייגות על הכול היא לא רלוונטית. אין טעם. שם, מכיוון שכתוב היקף תחלואה, מה זה היקף תחלואה? אמרנו שמכיוון שמדובר כאן בהסכמה פה אחד של השופט ושל כל הארבעה, אני הרי יכול למנוע את ההפחת מ-75 אם אני לא מסכים. גם אני וגם ארבל יכולים לעצור את זה ואז תחליט מה אתה רוצה.

אני אומר שמאחר שזה קו שאני דיברתי עליו בכל הסעיפים, קו עקבי, שמה שקשור לקורונה, אנחנו לא מייצרים כאן מדינה בתוך מדינה. אם יש במדינת ישראל מצב חירום קורונה, מתייחסים לקורונה כי אחרת כל רשות עושה שבת לעצמה בענייני הקורונה. אגב, בכנסת זאת הייתה קטסטרופה כאשר כל רשות עשתה לעצמה מה שהיא רוצה בנושא הקורונה.

אלה שתי הסתייגויות שאני מבקש. עכשיו אפשר לעבור לנושא מקבצי הדיור.

לפני שאתה מתחיל. צלצל אליי טופורובסקי ואמר שאנחנו עשינו פשרה, זה תמורת זה. לא עשינו שום פשרה. מהתחלה אמרתי – כל הישיבה הקודמת, אם אתה זוכר - - -

מה זה זה תמורת זה?

לא יודע. הוא אומר אתם הסכמתם ל-75, הם הסכימו ואני אמרתי שאני אוריד את מקבצי הדיור. מעולם זה לא היה. זה דבר וזה דבר. אני אמרתי מהתחלה שלגבי מקבצי הדיור אני לא מסכים בשום פנים ואופן ללא קשר ל-75. צריך להבהיר לו שאין כאן הפרת סיכום או משהו כזה. הוא פשוט לא יודע מה היה. אתם בקואליציה, אז תגידו לו.

הוא כבר לא בקואליציה. הוא התפרק. הם הגישו הסתייגויות עכשיו על החוק נגד הקואליציה.

אני כבר לא יודע מי בקואליציה ומי באופוזיציה.

את הדיונים בין הנהלת האופוזיציה להנהלת הקואליציה תנהלו, הכול בסדר. אנחנו כאן ב-ד' אמותיו של הדיון. חבר הכנסת ביטן ביקש להתייחס לסעיף של מקבצי הדיור לעולים.

בפעם הקודמת הסברתי את זה באריכות.

אם אתה רוצה לשוב ולהסביר, בבקשה.

לצערי הרב ישראל ביתנו - היא מתעקשת על הסעיף הזה - חושבת שבחירות הן בחירות לוועד בית. זאת אומרת, בכל בניין צריכים לשים קלפי.

בתסריט הזה היינו כבר אתמול.

מה לעשות, אתמול היינו בהכנה לקריאה ראשונה ועכשיו אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נשאלתי אם אני רוצה לחזור על הדברים. חושבים שהבחירות הן לוועד הבית ובכל בניין צריך לשים קלפי. נתחיל מזה שיש הבדל גדול בין בית אבות שם מדובר בקשישים ממש לבין מקבץ דיור שלא כולם קשישים, לא בגיל של בית אבות. בדרך כלל יש גם אחרים, יש גם בגיל הרבה יותר צעיר וכולם שם מחבר העמים. כשהייתי יושב ראש ועדת העלייה והקליטה ניסיתי לעשות מקבצי דיור לאתיופים. אמרתי שבאים עכשיו 2,000 אתיופים, נעשה להם מקבצי דיור, אמרו לי: לא, אי אפשר כי הכול הולך כרגע לחבר העמים. אין שם אוכלוסייה מכל הגוונים והסוגים שיכולים להצביע למפלגות אחרות.

אתה טועה ובגדול.

אני לא טועה. למה כולכם נעמדים על הרגליים האחוריות? כי שם מצביעים לליכוד? אף אחד אם לא מצביע לליכוד.

דיברתי על יוצאי אתיופיה.

תבדוק מה קורה באשקלון.

כאן מדובר על 11 אלף בוחרים. 11 אלף בוחרים, כשאתה בספירת מעטפות כפולות נמצא על הקצה למנדט. ברור שיש חשיבות לעניין הזה שאחוז ההצבעה במקומות מסוימים היה גבוה. זה עוזר למפלגה אחת. לא לחינם במעטפות כפולות, שימו לב, ישראל ביתנו קיבלה עוד מנדט ומפלגת העבודה קיבלה עוד מנדט בגלל בתי אבות.

כשיש מאבק בין גושי שכל התוצאה נעה סביב 60-60, 61-59, 62-58, לכל דבר כזה יש משמעות פוליטית בבחירות הדמוקרטיות ובתוצאה הסופית.

אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים. אפשר גם לבקש למשל שבכל בניין בו יש 100 דיירים, לשים קלפי. לשים קלפי בכל מיני בניינים, בכל מיני מקומות. אין גבול לדברים האלה. ברור שזוהי החלטה פוליטית שמסייעת למפלגה ספציפית שהיא ישראל ביתנו ומשפיעה גם על תוצאת הבחירות באופן ברור, בספירה של המעטפות הכפולות, בספירה ובתוצאות כאשר אין שום איזון בגלל העניין הזה. אני אומר שבעניין הזה אנחנו נתנגד באופן טוטלי לכך. אני מסכים עם בתי האבות, הגעתי לפשרה לגבי המספר ואני לא מתווכח על זה. לגבי הנושא של מקבצי דיור, אני התנגדתי גם בוועדה, התנגדתי גם בקריאה הראשונה ואני מתנגד לזה באופן מובהק. אני לא חושב שההחלטות של ועדת הבחירות או של הכנסת בעניין הזה צריכות להיות פוליטיות. אנחנו צריכים לנהל את מערכת הבחירות באופן כזה שלא יהיו פוליטיות באופן ברור. כאן זה פוליטי באופן ברור ואני לא מוכן שזה יקרה. אנחנו נילחם על זה באופן מובהק.

תודה אדוני. ברשותכם, אני רוצה להציע שנשמע את היועצת המשפטית של משרד הבריאות.

אני רוצה להתייחס ספציפית למה שהוא אמר.

בסדר. בבקשה.

זה קצת דבר והיפוכו לבוא ולומר שבריכוזים אלה יש מצביעי ישראל ביתנו ואנחנו לא צריכים להסתכל בעיניים פוליטיות. זה פחות או יותר כמו שיבוא לכאן מקלב ויגיד שהוא נגד שיעשו הצבעות בבסיסי צה"ל כי אין להם מצביעים שם. מבחינתי האמירה בגלל ששם יש מצביעים של מפלגה אחרת ולכן בואו לא ניתן להם להצביע – זאת הכי השפעה פוליטית.

אני מציע לשים גם קלפי בכל בניין בשכונה י"א בבאר שבע. יש שם הרבה מבוגרים וצריך לשים להם קלפי.

אנחנו יושבים הרבה בדיונים ואני מעולם לא התפרצתי לדבריך אבל אתה באופן קבוע מתפרץ לדבריי.

אל תדאגי. את תשבי בבית אחרי הבחירות.

קרעי, לא אצלי.

למיטב הבנתי אותם אנשים במקבצי דיור, אין להם כתובת. אלה לא אנשים שיש להם כתובת כמו למשל חיילים או אנשים בצבא. אם אני טועה, תקנו אותי. אם אנשים נמצאים במקבץ דיור, זה הבית שלהם. אין להם מקום אחר. זה לא כמו שאנחנו יכולים לומר לאנשים אחרים, למשל סטודנטים שעכשיו לומדים בבאר שבע שילכו להצביע בחיפה. אין להם כתובת אחרת. אם לא הייתה להם קלפי במקום המגורים שלהם, איפה הם יצביעו?

תהיה להם קלפי באזור.

אני מבקש לפנות באמצעות ה-זום לעורכת הדין דניאל שגיא מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. אני מבקש את התייחסותך לסוגיה ואת עמדת משרד הבריאות.

לחדד לגבי המסגרת המשפטית. כמובן שאנחנו לא נוקטים עמדה כזו או אחרת אם ועדת הבחירות רוצה להציב קלפי במקום מסוים. זה לא המנדט שלנו להחליט. לחדד יותר את המסגרת המשפטית. כשאתם מדברים על תוכנית מגן אבות ואימהות, ככל שהיא קשורה לחובת בידוד או להגבלות על מבקרים, היא לא קשורה להכרזה על מצב חירום או על ההכרזות של מצב בריאותי מיוחד. היא קבועה בצו בידוד בית מכוח פקודת בריאות העם. אם תראו את צו בידוד בית, אתם תראו שם את כל ההגדרות של מוסדות – קוראים לזה מוסד בריאות ומוסד רווחה – ואלה המוסדות שמוגדרים כמוסדות מגן אבות ואימהות. יש כאן בתי חולים עם מחלקות סיעודיות שמאושפזים בהם תשושי נפש, סיעודיים מורכבים, יש כאן הפירוט של כל המסגרות האלה. בצו היום, ההגבלות שקבועות לגביהם, אלה רק הגבלות שקשורות למבקרים. היום יש הגבלות שקשורות וכל מי שמגיע לבקר באותם מוסדות צריך לעשות בדיקה ביתית או בדיקת אנטיגן מוסדית שלילית או להצהיר עליה ואז הוא מורשה להיכנס. בתקופת האומיקרון הייתה הגבלה על מספר המבקרים עצמם. היו שלושה מבקרים, זה הפך להיות מבקר אחד, זה השתנה. כל השינויים האלה נעשים במסגרת צו בידוד בית ולא במסגרת הכרזות על מצב חירום או מצב בריאותי מיוחד. זה משהו שחשוב לנו לחדד.

מה לגבי מקבצי דיור? את חושבת שהבחירות יישארו שוויוניות אם ישימו קלפיות שם?

זאת לא שאלה אליה.

זאת לא שאלה למשרד הבריאות. מה קשורה השאלה?

אל תגידי לי מה קשורה השאלה. אל תתנשאי.

היא לא קשורה.

לא שאלתי אותך. לכן את לא מבינה אותה. שאלתי את היועצת המשפטית.

היא לא קשורה אליה.

מה את קופצת?

זה לא קשור. לכן אני קופצת.

משתגעים מזה שאולי לא יהיו קלפיות במקבצים של ליברמן. אז מה? אז לא יהיה לכם.

חבר הכנסת קרעי, תודה רבה אדוני. עורכת הדין שגיא, את רוצה להוסיף עוד משהו?

לא.

תודה רבה.

שאלתי אותה שאלה. אדוני היושב ראש, אני מבקש שהיא תתייחס. מה זה השאלה אם את רוצה? אני שאלתי שאלה ואני מבקש התייחסות.

אדוני, אתה מוכן להירגע?

אני רגוע מאוד. אני מבקש התייחסות של היועצת המשפטית.

בפעם הבאה שאתה מעוניין להזמין שאלה, תבקש רשות דיבור ותקבל ותשאל שאלה.

אתה לא הפרעת לי בשאלה. אתה הסכמת לשמוע את השאלה.

תודה.

השאלה שנשאלה כאן היא האם מחילים מגן אבות ואימהות במקבצי דיור.

עורכת הדין שגיא.

מקבצי דיור, ביררנו את זה גם אתמול וגם היום, הם מוסדות ששייכים למשרד העלייה והקליטה או שיכון ובינוי. הם לא מוסדות לא שלנו כמשרד בריאות ושל הרווחה ולכן לפי הגדרתם בצו הם לא בגדר ההגדרה.

כשעיינו בנוהל של מגן אבות הם מופיעים ספציפית.

נכון.

אשמח אם תוכלי להסביר את ההבדל בין הנוהל לבין הצו וגם להתייחס לפרקטיקה. האם זה מופעל בפרקטיקה באותם מוסדות, ואם כן, מה הצד הנורמטיבי לכך.

למיטב הבנתנו, ממה שהבנו היום, יש הרבה מקבצי דיור שמחילים על עצמם לא מכוח הוראות חוקיות את אותן מגבלות ולמעשה גם אנחנו וגם רווחה – הרבה פעמים בגלל בקשות שלהם – מכלילים אותם בנהלים שהם לא מחייבים כי הם לא מכוח שום הוראה חוקית.

למה זה בנוהל שלכם? אם מישהו מחיל על עצמו, זה בסדר, אבל אני חושב שדין הראה לנו נוהל שבו זה מופיע. אז מה פשר הפער הזה?

אני לא יודעת באיזה נוהל ספציפי מדובר, האם זה נוהל של בריאות או רווחה.

שאלת חידוד. אפשר?

כן.

בזמן הקורונה, כשאתם הפעלתם את כל הנהלים, מקבצי הדיור היו חלק מזה. אי אפשר היה להיכנס סתם למקבץ דיור. על זה פחות או יותר מה שמדברים כאן כאשר מדברים על מגן אבות. אי אפשר להיכנס למקבץ דיור של משרד השיכון, משרד הקליטה, בזמן הקורונה ללא אישור של משרד הבריאות.

היא בדיוק אומרת לך שלא כך. שאין שום הוראה חוקית.

אני מסביר לך מה היה בתקופת הקורונה. אם היא לא יודעת את הנוהל, זה לא אומר שזה לא נכון.

אני רוצה לברר. מיד נשמע את ההתייחסויות. אני מבקש להבין באיזה נוהל מדובר. אני ביקשתי שאו מנכ"ל משרד העלייה והקליטה או מי מטעמו.

זה הנוהל שמפורסם באתר משרד הבריאות.

באתר שלכם, בתוכנית שחתום עליה פרופסור גמזו בהיותו אחד מפרויקטי הקורונה, תוכנית מגן אבות ואימהות, אני מבקש שתבדקי האם בנהלים יש מעמד לצווים ותקנים, יש גם מעמד לנהלים והשאלה בסופו של דבר היא שאלה פרקטית, האם מתחמי הדיור הציבוריים של הממשלה – אני רוצה לעשות הבחנה בין מסגרות שלא כפופות - - -

מאיזה תאריך הנוהל?

מ-2020. זאת התוכנית, אבל בואו נבדוק.

אני אבדוק את זה שוב. אני רק אחדד שוב. בדקנו את זה היום. כהוראות חוקיות זה לא מוחל עליהם, כנהלים בפרקטיקה – שוב, אני מדגישה – הרבה פעמים זה חל. זה לא מחייב.

מכיוון שזה פרסום של משרד הבריאות, יש פרקטיקה אבל יש כרגע תוכנית.

אדוני, אמרה לך שאין חוק כזה. היא אומרת לך שלא. פתאום היועצת המשפטית לא מקובלת עליכם? מה קורה אתכם?

חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת ביטן, תירגעו.

היועצת המשפטית אומרת לך שאין הוראה חוקית. זה שיש נוהל למי שרוצה להחיל על עצמו, זה בסדר.

חבר הכנסת קרעי, תודה. אני אבקש תשובה מכם לגבי מהות הנוהל הזה שמפורסם אצלכם באתר. אני מבקש תשובה ממשרד העלייה והקליטה לגבי הנהלים, אילו מוסדות שמנוהלים על ידי משרד העלייה והקליטה. אני מבקש לדעת מה המדיניות של משרד העלייה והקליטה. הם מנהלים את המקום. אני מבקש לדעת האם המתחמים האלה פועלים במסגרת תוכנית מגן אבות ואימהות מבחינת משרד העלייה והקליטה, כן או לא.

חבר הכנסת קרעי, ביקשת לדבר.

מה שאתה אומר, בוא קודם כל נברר אם זה חל.

אדוני היושב ראש, תודה. קודם כל, שמענו עכשיו את היועצת המשפטית שאומרת שאין שום הוראה חוקית שמחילה את תוכנית מגן אבות על מקבצי דיור. לכן הדבר הזה צריך להימחק באופן מיד מהחוק שמופיע לפנינו. גם אם נגיד ויש נוהל שבתוכו יש התייחסות למקבצי דיור משנת 2020, אין לזה שום משמעות. אם החוק כבר לא חל ואין הוראה חוקית שתקפה לגביהם, כל אחד עושה שם מה שהוא רוצה. אף אחד לא מפקח ולכן למה שניתן את מה שאנחנו נותנים לבתי אבות גם למקבצי הדיור?

דבר שני. כל קלפי ששמים באופן מיוחד, גם בבתי אבות אבל שם האיזונים בין הקורונה לבין השוויוניות, כנראה התגברה. הקורונה מתגברת על הבחירות שצריכות להיות שוויוניות. זה שאתה מנגיש קלפי ומקרב אותה לאדם שבמקום שילך לקלפי, כמו שכל אזרח בישראל הולך, זה פוגע בשוויוניות של הבחירות. אני לא מבין איך היועצים המשפטיים לא מעלים את זה על נס באופן הכי משמעותי. יש בניינים שלמים בבאר שבע ובמקומות נוספים בפריפריה שחיים בהם אנשים מבוגרים עם עובדים סיעודיים והם לא יכולים ללכת לקלפי. מה הסיפור? אז לא יהיו לכם מקבצי דיור. אי אפשר לעשות מה שרוצים. זה לא פוליטי, זאת לא ועדה פוליטית כאן.

תודה. חבר הכנסת רוטמן.

יש לי כמה שאלות אינפורמטיביות לוועדת הבחירות. אני מנסה להבין מה סדר הגודל ועל מה מדובר כאן כי אנחנו מדברים, מדברים, מדברים ויכול להיות שבסופו של דבר נגלה שמדובר בהמון או במעט. יש לכם בוודאי פילוח. אני אשמח לקבל נתונים וגם אם אפשר איזשהו פילוח גיאוגרפי של האירועים. זאת אומרת, כמה קלפיות עשיתם וכמה אתם צופים שיהיו, כי הרי בפעם הקודמת היו 30 ועכשיו יהיו 75 אנשים, כך שזה יהיה שונה. מה הפערים, מה המספרים ואם אפשר איזשהו פילוח גיאוגרפי לפי מחוזות? זאת שאלה אינפורמטיבית ואחר כך יש לי שאלה נוספת.

נתחיל במספרים. אני אתן את זה לפי סך הכול. זאת אומרת, כמה סך הכול בעלי זכות בחירה היו במקבצים בבתי אבות ולאחר מכן נעשה את זה בנפרד בתי אבות ומקבצים. אנחנו מדברים על בעלי זכות בחירה.

בסך הכול אנחנו מדברים במקבצים ובכלל בתי האבות על בעלי זכות בחירה. דיירים - 44,429. יש גם את אנשי הצוות שיכולים להצביע. בסך הכול 50 אלף בעלי זכות בחירה. זה במקבצים ובתי אבות ביחד ב-360 מוסדות.

זאת אומרת, שמתם 360 קלפיות.

לא. זה תלוי.

יכול להיות יותר. 360 אתרים.

כן. אלה בתי אבות ומקבצים.

יש לכם פילוח של בתי אבות?

רק במקבצים, בסך הכול – אחר כך אפשר יהיה לתת פילוח לפי מספר שהוא תחת 50 וכולי - יש 65 מקבצים, יש 10,593 דיירים. זה במקבצים.

זאת אומרת, שישית מהאירוע, אלה מקבצים.

20 אחוזים.

65 מתוך 360.

אמרתי דיירים ולא בעלי זכות בחירה.

זה שישית מהאתרים אבל זאת חמישית מהמספרים.

נכון. דיירים – 10,593. אנשי צוות – 454. סך הכול בעלי זכות בחירה – 11,047. אלה רק המקבצים. זאת אומרת, המספר הראשון שנתתי פחות המקבצים, יביא אותך לבתי אבות. יש לנו גם על זה נתונים.

יש לך פילוח גיאוגרפי לפי מחוזות?

יש לנו לפי ועדות אזוריות.

בסדר. לפי ועדות אזוריות.

אתה רוצה את כל המוסדות או רק את המקבצים?

מקבצים. בואו נתחיל במקבצים.

ירושלים – 2. ירושלים זאת רק העיר ירושלים. ועדה אזורית צפת, שזה כל האזור, מקריית שמונה עד צפת וכל היישובים בסביבה – 1. עמק יזרעאל – 3. באזור עכו והגליל המערבי – 5. חיפה העיר – 7.

זה לפי ועדות אזוריות.

אלה ועדות אזוריות.

זה לא לפי מחוזות.

לכן אני מדגישה אם זאת עיר. חיפה היא לבד. ועדה אזורית חיפה היא רק העיר חיפה – 7. כל אזור הקריות בצפון – 4. אזור חדרה, שזה כל היישובים גם מסביב לחדרה, זה מתחיל קצת אחרי נתניה – 3. אזור השרון שזאת העיר נתניה וכל היישובים בסביבה – 2. ועדה אזורית פתח תקווה – 7. אזור רמלה-לוד, שזה שוב רמלה-לוד וכל היישובים בסביבה – 3.

פתח תקווה היא אזור.

כן. ועדה אזורית רחובות שהיא רחובות, נס ציונה, ראשון לציון ועוד ישובים – 5. בתל אביב, מפתיע, אין בכלל. אזור דן, דן הוא אזור רמת גן, בני ברק, הרצליה, כל האזורים הללו - 1. אילון – 1. אילון הוא ועדה שכוללת את בת ים, חולון וכל האזור הזה. אשקלון – משהו לא הגיוני – 15 מקבצים.

זה מייצר הטעיה מאוד מאוד גדולה.

יש שם גם הרבה יוצאי אתיופיה. זה מה שהסברתי לחבר הכנסת ביטן. הוא פשוט לא מקשיב.

חשוב שנדע איזו הטעיה זה מייצר.

באר שבע – 5. באר שבע זאת לא רק העיר באר שבע אלא זו ועדה ענקית ואני יכולה לומר שהיא בערך 20 אחוזים משטח מדינת ישראל, באר שבע עד אילת כולל כל הפזורה. מרכז צפון – 1. מרכז צפון זה כל היישובים כמו אלעד. זה חצי מפתח תקווה.

זה יו"ש.

כמה יש כאלה?

שם יש 1.

ביו"ש אחד, בתל אביב אפס, ו-15 באשקלון. זאת הטעיה. באזור המרכז בכלל לא.

יש עוד אזורים שהם מקבצים.

נכון, ויש עוד הרבה אזורים שהם מקבצים. בעצם יו"ש זו ועדה אחת. כל יו"ש נמצא בתוך ועדה אחת?

לדעתי לא הכול. מרכז צפון, זה כפר סבא.

מרכז צפון וכל יו"ש בתוכה?

לא. גם חלק מיו"ש ביהודה.

יש בוועדה אזורית יהודה.

איך תחולת תקנות יו"ש רלוונטית לכם? אם אנחנו נאשר את החוק הזה ותקנות יו"ש בתוקף או לא בתוקף, מה תעשו אם זה שביו"ש?

שמחה, אלה אזרחים שחזרו לגבולות מדינת ישראל ויצביעו.

אני שואל מה נעשה איתם.

הם יוכלו להצביע בפתח תקווה.

מכובדיי, אנא תנו תשובה קצרה.

אני אחדד את השאלה.

הם לא צריכים חידוד. הם מבינים. יש לכם תשובה לעניין פקיעת תקנות יו"ש ומה המשמעות?

יש לי תשובה חלקית.

אנא, תן אותה בקצרה. אנחנו נוכל לפתוח את הדיון הזה אחרי שנסיים את הדיון על מקבצי הדיור. ננהל דיון מסודר.

סעיף 147 לחוק הבחירות מסדיר את הצבעת תושבי יו"ש בצורה מסוימת. הוא קובע כך: "על אף האמור בחוק זה ובכל דין אחר, יכללו בפנקס הבוחרים בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין נמצא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל והם יהיו רשומים להצביע במקום מגוריהם לפי הוראות חוק זה".

הבעיה המרכזית היא שכאשר תקנות יו"ש יפוגו, ככל שיפוגו, חוק מרשם האוכלוסין לא יחול יותר.

כלומר, סעיף הבחירות יחול אבל חוק המרשם לא יחול.

נכון. למעשה יש סוג של לקונה שאין לי כרגע פתרון לפתור אותה.

לא תהיה בעיה ביהודה ושומרון.

אני בעיקר רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת רוטמן ולדחות על הסף את השאלות והרמיזות שלך. אתה רומז על הדברים ומציג כאן את התמונה כאילו במקבץ הדיור הזה, ספציפי כזה או אחר, מתבצעת תעמולה לכיוון מפלגה אחת. ראשית, אני מזמין אותך לבקר ביום הבחירות.

ביקרנו.

לא ביקשתי שתפריעו לי. אני הקשבתי כאן בקשב רב ושמעתי את כל הדברים. תנו לי שתי דקות להגיב. דוד, גם אתה דיברת בגזענות מושלמת. תן לי לומר משהו. כל השאלות שלך והרמיזות שלך, תראה את השידור החוזר של ערוץ הכנסת ואחר כך אני אדבר איתך. כשאתה מדבר כאן על אוכלוסייה ספציפית, אותו דבר אני יכול להגיד למה בקיבוץ מסוים שיש אוכלוסייה מסוימת, איך אני יכול לדעת כדי לשים שלט מסוים. קודם כל, יש את חוק הבחירות.

לא דיברתי על זה. לא דיברתי על תעמולה.

אתה דיברת בדיוק על זה. אתה שאלת באיזה מקום גיאוגרפי נמצא מקבץ דיור כי אז אפשר לשים שלט במרחק של כמה מטרים מהמקבץ. תגיד לי, אתה לא חושב שאתה מדבר כאן בגזענות? אם אני אשאל עכשיו באיזה מושב גרה אוכלוסייה כאת או אחרת, למשל אוכלוסייה חרדית או אוכלוסייה דתית ואז ליד המושב הזה אני אדע לשים שלטים למען הציונות הדתית. זה בדיוק מה שאתה עשית כאן. תסתכל על השידור הזה.

לא יאומן איך אתה מעז לדבר על גזענות. פשוט לא יאומן.

תסתכל על השידור הזה ותתבייש לך. תודה רבה.

אני מוותר על זכות התגובה.

האשימו אותי בגזענות.

דוד, לא האשימו אותך.

האשים. האשים.

מקבצי הדיור זה רק חבר העמים.

זאת מפלגה שרוצה לשלוח חרדים עם מריצות למזבלה והיא באה להטיף לנו על גזענות.

חבר הכנסת קרעי, תודה. שמענו. יבגני, אני מבקש. חבר'ה, די. אפשר לקיים דיון? די. שקט. על מי מנוחות. חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

תודה אדוני היושב ראש. חבריי חברי הכנסת. בעניין הזה של ריתוק לקלפיות, אני רוצה להעלות שתי הסתייגויות. אנחנו מדברים על בתי אבות ועל מקבצי דיור והכוונה היא להקל על האנשים האלה שמתגוררים במקומות האלה את הגישה ולהנגיש את הזכות החוקתית של הזכות לבחור.

אני מעלה - קיימנו הרבה דיונים גם כאן וגם בוועדת הפנים, וועדת הבחירות מכירה את הסוגייה הזאת – את הסוגייה של התושבים בפזורה ב-35 ישובים בלתי מוכרים שם יש 150 אלף תושבים. קרעי, אתה יכול לקפוץ.

לא, לא אמרתי כלום.

אולי נעשה הצבעות באוהלים בפזורה.

למה לא?

בכל אוהל נשים קלפי.

לא בכל אוהל. בכל ישוב. יש ישובים בהם גרים אנשים.

היישובים לגמרי לא חוקיים.

למה לא חוקיים? הנה, הממשלה מתחילה להכיר בהם. הממשלה התחילה להכיר בהם.

הממשלה הלכה הביתה.

גם הממשלה שלך בזמן נתניהו הכירה בחלק מהיישובים.

גם היא הלכה הביתה.

ביישוב שלי אין קלפי וגרים בו יותר מאשר 75 אנשים.

אני אומר שצריך למצוא פתרונות לאזרחים האלה על מנת שהם יממשו את זכות הבחירות. לא יעלה על הדעת שהם צריכים לעבור 100 קילומטרים ו-70 קילומטרים כדי לממש את זכות ההצבעה שלהם.

חבר הכנסת סעדי, מה ההצעה הקונקרטית?

עוד אין לו הצעה. הוא רוצה לשמוע.

צריך לדעת מה אומרת ההסתייגות.

ההסתייגות שלנו היא להציב קלפיות ביישובים הלא מוכרים, ב-35 היישובים הלא מוכרים. קלפי אחת לכל ישוב.

הלא חוקיים.

מכובדיי, שמענו. אנחנו גם נשמע התייחסות של מנהלת ועדת הבחירות לנושא הנגשת ההצבעה באותן סיטואציות. דיברנו על זה. גם כאן היה על זה דיון.

הסתייגות שנייה. הייתה הצעת חוק שעברה בטרומית על כתובת לצורך הבחירות.

נכון.

עוד לא הגיעה לקריאה שנייה ושלישית אבל כמעט הייתה הסכמה מקיר לקיר שצריך לתת ביטוי לעניין הזה של כתובת לצורך הבחירות ושאנשים יוכלו לתת מקום מגורים מבלי שזה יפגע בכתובת הקבועה שלהם. אני מזכיר שיש לנו למשל אלפי אנשים שגרים בבאר שבע אבל הכתובת שלהם היא בצפון והם לא רוצים להעביר את הכתובת לצפון כי הם יאבדו למשל מעונות וכולי. גם סטודנטים. אני מציע הסתייגות שסטודנט שלומד באוניברסיטה בבאר שבע, בחיפה וכולי, כל סטודנט, אני לא מדבר על סטודנט ערבי או על סטודנט יהודי, אם הוא יבוא לקלפי באזור האוניברסיטה שלו ויציג כרטיס סטודנט, יתירו לו להצביע במעטפה כפולה.

תודה. נמצא איתנו ב-זום דרור אופן, ראש מטה שרת העלייה והקליטה. אם דרור לא איתנו, נמצאת גברת אולגה דדון, סמנכ"לית לענייני דיור. שלום. אנחנו מבקשים להבין. מקבצי הדיור הציבוריים הם בניהול של משרד העלייה והקליטה.

נכון.

אנחנו מבקשים להבין מה המדיניות שלכם מבחינת תוכנית מגן אבות ואימהות במתחמי הדיור הללו.

מאז פרוץ הקורונה מקבצי דיור של משרד העלייה והקליטה פעלו תחת המטריה של מגן אבות ואימהות בדומה להוסטלים של משרד הבינוי והשיכון. כל ההנחיות שהונחו וניתנו על ידי מגן אבות ואימהות הופעלו במקבצי הדיור אצלנו.

האם זה המצב גם היום?

כעת אין הנחיות לגבי מקבצי דיור והוסטלים של משרד הבינוי והשיכון ושלנו. אנחנו כמובן נמשיך להיות כפופים להנחיות תחת מגן אבות ואימהות בכל הנוגע לטיפול בקורונה.

דבר והיפוכו.

אני מתקשה להבין האם כרגע תוכנית מגן אבות ואימהות מופעלת במתחמי הדיור שלכם מכוח ההחלטה שלכם.

לא. כרגע לא. במצב השגרה, לא.

וזה מופעל בבתי אבות אחרים, נכון? דין.

לפי מה שאמרה נציגת משרד הבריאות.

עולה כאן שאלה בהיבטים של שוויון. זאת אומרת, ההצדקה הבסיסית לתת את הפתרון הזה של קלפיות באותו מקום, דיברנו עליה שהיא בהוראת שעה.

אני יכול לשאול את אולגה שאלה?

כן.

תן ליועץ המשפטי להשלים משפט. אני רוצה לשמוע מה הוא אומר. הוא אמר משהו שהיה חשוב לי.

שלמה, רוגע. ראש חודש. הכול בסדר. שומעים הכול.

רק להשלים את הדברים. כמו שאמרנו, גם בשיח שלנו עם ועדת הבחירות דובר על כך שההצדקה לפרק הזה ולכן הוא גם נעשה בהוראת שעה, זה עניין הקורונה. בכל זאת ברור שיש איזשהו יתרון בזה שאתה שם את הקלפי במקום מסוים ומאפשר את ההנגשה הזאת. לכן מבחינתנו השאלה האם מחילים מגן אבות ואימהות במוסדות מסוימים, היא מאוד מאוד רלוונטית לשאלה האם הם צריכים להיכלל בדבר הזה. בחלופות האחרות מחילים בהן מגן אבות ואימהות ואז נראה שבאמת להנגשה הזאת יש הסבר והצדקה מסיבות בריאותיות, אפידמיולוגיות. ככל שאין באחד מהדברים האלה, במקבצי דיור למשל אין החלה, זה מעורר שאלות של שוויון.

אני אשמח להתייחס לנושא של קלפיות. אנחנו בעד להעמיד קלפיות גם במקבצי הדיור בתקופה הזאת כי זה ימנע התפשטות של קורונה. מדובר באוכלוסיית קשישים ומאוד חשוב לאפשר להם להצביע במקומות, להנגיש להם את ההצבעה ולמנוע יציאתם החוצה למקומות הומי אדם וזאת כדי למנוע התפשטות.

אתם מונעים מהם היום לצאת החוצה בכלל?

לא. אנחנו לא מונעים.

תודה רבה.

גם בבתי אבות כרגע לא מונעים.

זאת המלצה שלדעתי זה מאוד חשוב.

גם בבתי אבות זו המלצה?

לא. אין מניעת יציאה.

מה שחשוב בעיקר זה מניעת כניסה.

אנחנו נברר את העניין הזה. מנכ"לית משרד העלייה והקליטה נמצאת איתנו? לא.

בינתיים אני יכול להתייחס, אדוני?

כן. בבקשה.

קודם כל, אני מחזיק את הנוהל של מגן אבות ואימהות ואני קורא מהנוהל, כללי, סעיף 2.2.1.

דיברנו על זה. היא אמרה שזה לא תקף עכשיו. כבר קראנו את זה ודיברנו על זה. היא אמרה שזה לא תקף.

אני יכול להשלים?

רק תדע שאנחנו כבר מכירים את זה.

מגן אבות ואימהות היה תקף גם במקבצי דיור, גם בהוסטלים של משרד השיכון וגם בכל בתי האבות. לכן אני לא רואה שום סיבה להחריג.

נושא שני, מבחינת האוכלוסייה. את זה אני אומר לכם כמי שהיה מנכ"ל משרד הקליטה ומכיר את זה מקרוב. מבחינת הזכאות, אין שום הבדל בין אנשים שמתגוררים בהוסטלים של משרד השיכון לבין העולים שמתגוררים במקבצי דיור של משרד הקליטה. אלה אותם אנשים והחלוקה היא שליש-שני שלישים. זאת אומרת, יש תור של משרד העלייה והקליטה ועל פי הזמינות של הדירות האנשים משובצים או בהוסטלים או במקבצי דיור. לכן אין שום הבדל בין שני המתקנים הללו. ההבדל היחיד הוא שהם מנוהלים על ידי שני משרדי ממשלה שונים. חוץ מזה, אין שום הבדל.

לכן אני חושב שאין שום סיבה להחריג את מקבצי הדיור מהסעיף הזה. להפך. אם אנחנו רוצים לשמור על בריאותה של האוכלוסייה של גיל הזהב בישראל, אנחנו חייבים לאפשר את זה. אגב, אנחנו לא יודעים מה יהיה המצב של ההדבקה ביום הבחירות ואם חס וחלילה יהיה מצב הדבקה גבוה יותר מהיום -למרות שגם היום הוא גבוה – אנחנו כבר לא נוכל לעשות כלום ולא נוכל לבצע שום שינוי.

לכן אני חושב שצריך להשאיר את הסעיף הזה. צריך להשאיר את מקבצי הדיור בתוך החוק.

אני רק אציין שלמיטב זיכרוני – ויתקנו אותי אנשי ועדת הבחירות אם אני טועה - בהינתן מצב חירום איום ונורא כמו שאנחנו מדברים עליו, אתם יכולים לייצר קלפיות מיוחדות בעוד מקומות. יש סמכות כללית כזאת.

זאת לא סמכות כללית אלא זאת סמכות פרטיקולרית של כלכלות מסוימות.

אם במקום מסוים אי אפשר לקיים הצבעה בגלל ש-.

אם כבר יש בו קלפי ואני צריך לקיים הצבעה. אני לא יכול לפתוח קלפי איפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.

בוודאי. בכל מקרה אנחנו לא רוצים לתת לכם את האפשרות לפתוח קלפי היכן שאתם רוצים ומתי שאתם רוצים. זה לא הדיבור. אבל אני אומר שבמצב חירום שייצר שוב סיטואציה של סגירות מוחלטות, או שבכל מקרה נתכנס כמו שהעבירו אז בזמן אמת, גם תוך כדי תקופת בחירות, חוקי קורונה כי כולם הבינו שיש מצב חירום, או למה ניתן עכשיו את הסיטואציה הזאת כשזה לא המצב החוקי שעומד לפנינו.

מכובדיי, אנחנו נחזור לסוגיה הזאת. שמענו את העמדות השונות ונחזור לסוגיה הזאת בהמשך. בואו נמשיך בהקראה. יכול להיות שעוד כיוון בין להכריע לכאן ולהכריע לכאן, צריך לבוא ולחשוב על איזשהו ניסוח שאומר שככל שיוחלו נהלים דומים לעניין הקורונה גם על מתחמי וכולי. צריך לחשוב על העניין הזה של תחולת נהלים על ידי המשרדים. אם אנחנו באמת נהיה במציאות מורכבת מבחינת התפרצויות תחלואה, צריך לראות איך אנחנו נערכים לזה.

בוא נשאיר את זה לשיקול דעת של יושב ראש ועדת הבחירות וסגניו.

סגניו זה כבר פורום פוליטי. השאלה כאן היא שאלה של מדיניות בנושא הקורונה. אנחנו נחזור לנקודה הזאת.

אנחנו נחכה לחבר הכנסת מקלב – הוא בריאיון – לעניין רשות האוכלוסין.

אנחנו עוברים לפרק י3ב. אדוני היועץ המשפטי, אנא הקרא את הפרק.

תראה מה זה. כל ליברמן הלכו מכאן. לא קשור לפוליטי, לא קשור למצביעי ישראל ביתנו. כל הסיעה הייתה כאן והלכה כשסיימנו לדון בסעיף הזה.

יפה מאוד. הלכו לעבודה. הכול בסדר. שמתי לב שגם חברנו דוד ביטן יצא. חבר הכנסת קרעי, קח את הזמן. בלי לחץ. תותיר חותמך על ציבור המאזינים.

פרק י3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה

116יז6 הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה

(1) בפרק זה -

"חייב בבידוד" – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי הוראות סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, לעניין נגיף הקורונה, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור.

"נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel coronavirus 2019- nCOv).

"קלפי ייעודית" – קלפי המיועדת להצבעה של בוחרים שהם חייבים בבידוד.

(2) בוחר שהוא חייב בבידוד רשי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית, והוא רשאי לצאת ממקום הבידוד למטרת ההצבעה בלבד, בדרך ובתנאים שייקבעו בהוראות לפי סעיף 116יז8.

(3) (1) משרד הבריאות ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של חייבים בבידוד בעת מסירת הרשימה וחלוקה לפי חולים וחייבים בבידוד אחרים, ויציין לגביהם את הפרטים שלהלן, כפי שדיווח החייב בבידוד למשרד הבריאות בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם:

1) שם פרטי ושם משפחה.

2) מספר תעודת זהות.

3) כתובת מקום הבידוד.

(2) מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה במועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ובלבד שהעברת המידע הראשונה לא תהיה לפני יום ה-14 שלפני יום הבחירות.

(4) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה) לשם ניהול הבחירות בעת התמודדות עם נגיף הקורונה, והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ-14 ימים מאותו היום.

(5) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות לחייבים בבידוד כך שבכל רשות מקומית תיקבע קלפי ייעודית אחת לפחות לחייבים בבידוד. מקומות כאמור ייקבעו בהתחשב במידת האפשר בנוחות הגישה אליהן עבור הבוחרים ובצורך למנוע הידבקות בקרב הציבור בעת ההצבעה ובעת ההגעה למקום הקלפי. היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום השישי שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מעת לעת. לעניין זה, "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שרשומים בה בעלי זכות בחירה.

116יז7 הרכב ועדות הקלפי בקלפי ייעודית

(1) ועדות הקלפי הייעודיות יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית. מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, וכן יושבי ראש, ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית.

(2) על ועדות קלפי ייעודיות יחולו הוראות סעיפים 21א ו-24(ט1), בשינויים המחויבים.

117יז8 סדרי הצבעה בקלפי ייעודית והגעה אליה

(1) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם מנכ"ל משרד הבריאות, יקבע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות של חייבים בבידוד, ובכלל זה הוראות בדבר הגעה למקום הקלפי וחזרה ממנו, סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת וההבחנה בין קלפיות המיועדות להצבעת חולים ובין קלפיות המיועדות להצבעת חייבים בבידוד אחרים, אם ההבחנה נדרשת. ההוראות ייקבעו בשים לב לחשיבות שבמתן אפשרות לכל בוחר לממש את זכותו להצביע בבחירות, תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות.

(2) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות, שעות ההצבעה וסדרי ההצבעה בהן ודרכי ההגעה המותרות אליהן לחייבים בבידוד לפי הוראות סעיף זה ותפרט את ההוראות החלות על סוגים שונים של חייבים בבידוד באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה לה יעילה ונגישה לקבוצות השונות באוכלוסייה.

(3) חייב בבידוד המבקש להצביע בקלפי ייעודית יזהה את עצמו כאמור בסעיף 74 ויציג אישור או הצהרה על היותו חייב בבידוד כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א).

(4) המצביע בקלפי ייעודית ישים את המעטפות הנזכרות בסעיפים 74א ו-75(א) לתך מעטפה שנייה. על גבי המטפה החיצונית יצוין, באופן שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א), שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שייקבעו בהוראות כאמור, והמצביע יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.

(5) ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו).

116יז סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית

הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי פרק זה".

אני מבין שאין הערות לפרק זה. תודה.

שאלה. יש לנו מידע ממשרד הבריאות כמה מבודדים יש כעת? זאת פרוצדורה מטורפת.

גבי, קחי את ראשות הישיבה.

(היו"ר גבי לסקי)

שמעתי שחב הכנסת קרעי טוען שיצאנו. אז הנה, חזרנו.

יש לנו תשובה?

לפני כן אני רוצה להשיב שהשאלה היא לא כמה מבודדי יש היום אלא כמה יכולים להיות ואתז ה היום אף אחד לא יכול לדעת.

נכן, אבל בכל זאת כמה יש היום?

לדעתי אתמול היו 13 אלף חולים ביום אחד.

לא חולים. מבודדים.

אין היום מבודדים. יש רק חולים.

יש חולים שלמעשה הם מבודדים. הם הקבוצה היחידה. אם אלה 13 אלף ביום ואלה חמישה ימי בידוד, אני מניחה שבסביבות 30 אלף אבל לא בהכרח כולם בעלי זכות בחירה. אין לנו את הפילוח הזה.

כמה זמן מראש אתם אמורים לדעת?

כיוון שיש רק חמישה ימי בידוד, למעשה אנחנו לא יכולים לדעת את המספר הסופי שיהיה ביום הבחירות אלא ביום החמישי שלפני יום הבחירות ולהעריך אותו.

בתוך חמישה ימים אתם יכולים להעריך?

זה מה שעשינו בפעם הקודמת. תוך יומיים וחצי הקמנו קרוב ל-800 קלפיות באוהלים. מבצע מורכב מאוד, אבל זה מה שעשינו כי אחרת אין לנו דרך אחרת.

נכון לעכשיו, לפי אתר משרד הבריאות, יש 67,865 חולים פעילים. זה המון.

(היו"ר גלעד קריב)

אנחנו בתוך גל שישי.

אם אלה המספרים שיהיו ביום הבחירות, ונקווה שלא, זה גם אומר שנצטרך להקים יותר מקלפי אחת בכל ישוב כי אנחנו ממפים. משתדלים למפות את האזורים בחמשת הימים הללו ולדעת היכן יש ריכוז יותר גדול או פחות גדול של חולים ובהתאם להתאים את מספר הקלפיות.

תודה. אנחנו נעשה עצירה עם קריאת סעיפי החוק. חבר הכנסת מקלב שב אלינו. אני רק אומר לגבי הדיון הקודם. יכול להיות שאחד הדברים שאנחנו צריכים להכניס בחוק, אני מבין את העניינים הפוליטיים, נקרא לזה כך, סביב המתחמים. מבין. יש כאן סוגיה שאף אחד לא מתכחש אליה. זה בסדר גמור שיש גם היבטים פוליטיים והתנגדויות פוליטיות אבל בואו גם נזכור שאנחנו יכולים להגיע ל-1 בנובמבר או ל-25 באוקטובר בעיצומו של גל תחלואה משמעותי ולמציאות בה אין דרך פרלמנטרית לרוץ ולעשות תיקוני חקיקה ברגע האחרון.

וברגע האחרון לא נוכל להיערך.

נכון. אני רוצה לומר שבהינתן העובדה שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, ראינו שבעיצומם של גלי הקורונה, מתחמי הדיור הציבורי לאוכלוסייה הוותיקה נכללו בזה, גם אלה שהם במסלול של משרד השיכון וגם אלה שהם במסלול משרד העלייה והקליטה. בסופו שלד בר ההבחנה היא איזה משרדים מנהלים. יכול להיות שצריך להכניס לחוק אמירה שהעניין הזה, המנגנון הזה חל ככל שהמנכ"ל הרלוונטי – בחלק מהמקרים זה מנכ"ל משרד השיכון ובחלק מהמקרים מנכ"ל משרד העלייה והקליטה - הסיבה והאינסנטיב להסדר הזה היא מתחום הבריאות. היא לא מתחום הנגשת זכויות ההצבעה הכלליות. מי שקובע האם הנהלים האלה, הנהלים המקבילים, חלים - זה מנכ"ל המשרד המפעיל. זה לא השר.

יש אמירה שבמקום שאין נהלים מקבילים, מתחדדת השאלה של השוויון. אבל אם אנחנו נהיה במצב שבסוג מסוים של מתחמים הנהלים קיימים ויש קלפיות ובסוג אחר של מתחמים, דומים באופיים, הנהלים גם מופעלים ואין קלפיות – גם פגענו בשוויון.

גם בבית של חמי, אדוני היושב ראש, אנחנו מחילים נהלים של קורונה. הוא בן 96. לא נכנסים ולא באים לבקר כי חוששים מהקורונה. מה זה איפה שמחילים נהלים שהם לא חוקיים? אין סמכות חוקית.

חבר הכנסת קרעי, גם כאשר מפלגתך ניהלה את המאבק בקורונה, בהוראות של הבחירות שהתנהלו באותה תקופה היו הוראות מיוחדות לגבי מתחמי מגורים של אזרחים ותיקים.

נכון. כי התוכנית חלה עליהם באופן חוקי.

לא שמעת מה אני אמרתי. אני אמרתי שמכיוון שהנושא הזה הוא דינמי ואנחנו נמצאים בתקופה דינמית, אולי הפתרון שלא קיים כרגע בכלל בחוק, כי למשל בוא נאמר שאין תוכנית מגן אבות ואימהות, שעוד חודשיים הקורונה נעלמת ואין מגן אבות ואימהות, אז זה עדיין חל על בתי אבות בלי קשר אם יש נהלים או לא. גם אז יש שאלה של שוויון. סוגיית השוויון קיימת. אדם גר בדיור מוגן פרטי, אז יש לו קלפי במרחק של 100 מטרים מחדרו. אדם מבוגר גר בביתו ואין לו קלפי במרחק של 100 מטרים. עדיין ועדת הבחירות המרכזית שוקלת במסגרת הניסיון לבצע הנגשה של הצבעה גם את ההיבט הזה בלי קשר לקורונה. כרגע אנחנו תחת מסגרת הקורונה.

אני שב ואומר שלהוראת השעה הזאת שצריך לחדד את העניין ולומר שבאותם מתחמי דיור של אזרחים ותיקים שהוחלו עליהם הוראות, צריך להחליט אם זה מכוח צו או מכוח החלטות מנכ"ל אבל להותיר לדרג מקצועי במקום בו מוחלות הגבלות קורונה והודיעו להם 30 ימים לפני הבחירות. זה לא דקה לפני הבחירות שעשו ליום אחד נהלים ושמטו. במקום שבו רואים שחודש לפני כן מוחלות הוראות קורונה מיוחדות, אז יש מקום לפריסה הזאת. במקום שאין הוראות קורונה, יכול להיות שלא, בגלל היבט השוויון.

אתה תגרום להחלת הוראות קורונה באופן פוליטי ולא באופן מקצועי. אתה יכול לנענע בראש מצד לצד, אבל ברור לך שזה מה שיקרה. לכן צריך להשאיר שיקול דעת ליושב ראש ועדת הבחירות.

אם אתה רוצה, אין בעיה. אם אתה אומר שיקול הדעת הוא ליושב ראש ועדת הבחירות ולא החלטה בהסכמת כל סגניו, כי אז זה גם עניין פוליטי.

לא כל. ברוב.

זה פוליטי. עשית את זה עוד יותר פוליטי ממנכ"ל. אם ההצעה שלכם היא שהדבר תלוי ביושב ראש ועדת הבחירות שצריך להכריע, זה דבר אחד ואז אתה יודע שזה לא פוליטי. אז יושב ראש ועדת הבחירות יבחן את הסוגייה באיזה מהמתחמים האלה יש נהלים מיוחדים שמצדיקים את העניין הזה לאור התחלואה.

אדוני היושב ראש, אני הייתי סגן בוועדת הבחירות בבחירות הקודמות ואני הסכמתי, זה היה בהסכמת כל הסגנים, כשהייתה תקופת קורונה. לא השתמשנו בבריאות של אזרחים ותיקים כמנוף פוליטי, כקרדום לחפור בו. אבל כשאתה אומר שזה יהיה תלוי בהחלת נהלים של גורם פוליטי, בוודאי שישתמשו בזה.

שמעתי את מה שאמרת ויכול להיות שהפתרון הוא יושב ראש ועדת הבחירות, כדי למנוע פוליטיזציה של העניין. יכול להיות. כמו שאתם בצדק מבחינתכם באים ואומרים שאתם רוצים לחדד כאן רגישות פוליטית, בואו גם לא נתעלם מעשרות אלפי אנשים שנמצאים היום במצב של מחלת קורונה. בואו לא נתעלם מהעובדה שיש עלייה בכל הימים האחרונים במספר החולים הקשים. זה שלא רצים ישר לסגר ולהכרזה על מצב בריאותי מיוחד, לא משנה את העובדה שציבור האזרחים הוותיקים נקרא היום לצעדי הגנה מיוחדים ומאוד יכול להיות שנתעורר בעוד שבוע אחרי שנחוקק את החוק הזה ונהיה כבר בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד. בואו ניצור חוק שהוא גם מקפיד בשוויון אבל הוא גם חכם לעניין הזה של הקורונה. אני גם מבקש שבעניין הזה תנסו אתם לחשוב.

אם אפשר להתייחס לשתי ההצעות.

אתם יודעים מה עמדתו של יושב ראש ועדת הבחירות בסוגייה הזאת?

לעניין ההצעה שיושב ראש הוועדה יקבע את המוסדות בהתאם למצב וכולי. נוכח העובדה שאנחנו רואים כאן שהסוגייה הזאת הפכה לפוליטית, אני חושבת שלא נכון יהיה להכניס את יושב ראש ועדת הבחירות לסיטואציה בה הוא יידרש להחליט על מוסד כזה או אחר.

זה לא מוסד כזה או אחר.

וחלילה יהיו טענות כאלה ואחרות כלפיו שהיה כאן איזשהו מניע. אני חושבת שנכון להשאיר אותו בחוץ. זה שופט בית משפט עליון.

בסדר.

ההצעה השנייה לגבי גורמים מקצועיים. מניסיוננו הייתה קצת בעייתיות עם זה ואני אתן דוגמה למה זה היה בעייתי. לפי החוק, בפעם הקודמת עד מועד מסוים אותם גורמים שצריכים להעביר את הרשימות של המוסדות השונים, היו צריכים להעביר עד יום מסוים לפני הבחירות, לפי החוק, כדי שאנחנו נוכל להיערך בהתאם לקלפיות הללו. לצערי אותם מוסדות המשיכו להעביר לנו רשימת כאלה עד ליום הבחירות ונאלצנו בשלב מסוים לא לקבל. אם נידרש לדבר הזה, כנראה שתהיה בעיה. זה לתשומת ליבכם.

אני אומר שוב. אנחנו נמצאים במצב שבו – תעזבו את העובדה שחוק הקורונה עומד בתוקפו עד סוף השנה – מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש תתנהל כאשר חוק הסמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה נמצא בתוקפו. אין כרגע הכרזה ואנחנו יודעים שיש חוק שאנחנו באיזושהי מציאות של קורונה.

אני אומר שוב שברור שאסור להשתמש בעניין הזה לטובת איזושהי הטיה של השוויון או של הנגישות אבל גם אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו עדיין עם נגיף הקורונה. כרגע האוכלוסייה היחידה שיש לגביה הוראות מיוחדות זאת האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים. אני לא מדבר על עובדים במוסדות רפואיים. אנחנו לא יכולים לחוקק היום חוק שבסופו של דבר יעמיד אותנו במצב שבאמת צריך להגן על אזרחים ותיקים במתחמי דיור. דרך אגב, אני גם רוצה לומר שאני בהחלט חושב שגם צריך לחשוב על האזרחים הוותיקים הבודדים וכולי. כאן אני לא מדבר רק על הדיור הציבורי. למה בתי אבות כן? כי אנחנו יודעים מהתפרצויות שההתפרצויות האלה מתפשטות במהירות יותר גדולה במתחמים בהם יש ריכוז של אזרחים ותיקים שבסופו של דבר גם חולקים את אותן מערכות של שירותים. בחלק מהמקומות האלה יש מועדונים בהם יושבים ביחד. אנחנו יודעים שהיו לנו התפרצויות במתחמי מגורים משותפים של אזרחים ותיקים. בואו נחשוב איך פותרים את הבעיה.

אני רוצה להבין מה העמדה שלכם. איך אנחנו יכולים להיערך בצורה מיטבית שגם לא פוגעת בעיקרון השוויון אבל לתת הגנה על אזרחים ותיקים.

נתתי לך את הפתרון, היושב ראש. מרגע שיש מצב בריאותי כמו שאתה מתאר, אף אחד מסגני יושב הרש לא יגיד שהוא לא רוצה להגן על האזרחים. זה מה שהיה בפעם הקודמת. גם בפעם הקודמת זה היה תלוי במצב שיהיה. הנה,. תשאל את אורלי.

אבל לא בהסכמת הסגנים.

בפעם הקודמת אמרנו תלוי מה המצב שנראה חודש לפני הבחירות ולפי זה נחליט כמה קלפיות נשים ואיך לעשות.

לא, הם היו בפנים. זה לא היה תלוי. הם היו בפנים.

אני מבין שמנכ"לית משרד העלייה והקליטה ב-זום.

הכתיבו לה מה לומר? די. כבר שמענו אותה.

לא שמענו.

זאת השנייה. אולגה. סליחה.

אני דומה אבל אני לא אולגה. אני רק אומר כי תוך כדי הדיון שלכם המאוחר יותר התחדד לי שאתם שואלים לא רק אם יש נהלים תחת מגן אבות ואימהות אלא אם יש נהלים פנימיים כבר היום. על זה אני מחדדת ואומרת שלאורך כל התקופה יש לנו נהלים שנוגעים לדיגומים, לבדיקות, לבידודים, לאוכל, למצב של פינויים, הנחיות שעוברות למנהלות הבית שלנו לאורך כל התקופה. אם תרצו, אנחנו נשמח להראות את זה.

אנחנו מדברים על נהלים שקשורים למגע עם אוכלוסייה אחרת. האם אתם חוסמים מבקרים מלהיכנס למתחמים האלה כמו שבבתי אבות שהם תחת מגן אבות?

אני לא בטוח שהיום בבתי אבות חוסמים.

זה שיש נהלים של בידודים, גם לי בבית יש נהלים של בידודים.

בבתי אבות היום אף אחד לא חוסם כניסה לאף אחד.

אז מה בדיוק עושה התוכנית הזאת?

זאת בדיוק הבעיה.

גברתי המנכ"לית, סיימתם?

כן. תודה רבה.

מה המלצתכם?

כמו שנאמר על ידי הסמנכ"לית שלי וכמו שהתקיים בבחירות הקודמות, ההמלצה שלנו היא להקים קלפיות בתוך המקבצים שלנו. חד משמעית.

אני כרגע ממלאת מקום יושבת ראש ועדת הבריאות. כל הנושא של צו בריאות העם, נגיף הקורונה החדש, במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה אני ניהלתי את כל הדיונים. בכל הנושא של מגן אבות ואימהות אני יכולה להגיד לכם בצורה מאוד מאוד מפורשת שלפני כשבועיים ניהלתי תיקון נוסף ושם הסבירו לי באופן מפורש ממשרד הבריאות שהם לא מבטלים את בדיקות האנטיגן בכניסה וגם לא מבטלים את עטיית המסכות. הסיפור של דיור מוגן כאן ודיור מוגן שם, בתי אבות כאן והוסטלים כאן, זה איפה ואיפה כרגע שאתם מנסים לעשות.

הטיעון של משרד הבריאות היה מפורש מאוד. הם חוששים כל העת מהתפרצות המגיפה בקרב הגיל השלישי. הם אמרו באופן מפורש שהם נותנים הנחיות לכל שאר המוסדות שלא קשורים למגן אבות ואימהות. עטיית מסכות וניסיון להיזהר. אני כאן מדברת גם על סיטואציה מלפני חודש וחצי כאשר לא הייתה התפרצות נוספת של זן נוסף של אומיקרון, שם ניסיתי לבדוק האם הם מוכנים להוריד חלק מהמגבלות והם אמרו בצורה מפורשת שלא. לגיל השלישי הם לא ממליצים. במסגרת מגן אבות ואימהות הם פשוט אוסרים. זאת הייתה הדעה של משרד הבריאות רק לפני כשבועיים.

מכובדיי, תודה לכל המשתתפים. לאור השעה אני שם את העניין הזה בצד. נמצא איתנו ב-זום מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה מר מוסקוביץ, עמיתנו וידידנו. תודה שנשארת עד שעה מאוחרת.

נושא בעול עם חברו.

מר מוסקוביץ, חבר הכנסת מקלב העלה אתמול את האתגר שניצב לפנינו בהבטחת זכות ההצבעה של אזרחי ישראל לאור התורים והעיכובים הגדולים בהנפקת תעודות זהות. ראינו דוגמאות כאשר לאנשים נקבעים תורים להנפקת תעודת זהות חודשים קדימה. מה אנחנו עושים במציאות בה לאזרחים אין תעודות זהות והם נדרשים להצביע או לחדש את התעודה.

אני רוצה לשאול את רועי. היום ההצבעה יכולה להיעשות באמצעות תעודת זהות ובאמצעות מה?

תעודת זהות, דרכון ורישיון נהיגה.

תשובה אחת יש לנו לעניין. יש שלושה סוגי מסמכים שניתן להשתמש בהם. איך אנחנו מתמודדים עם מצב שבו לאדם אין אף אחד מהמסמכים האלה? אנחנו יודעים שלמשל צעירים חרדים לא מוציאים רישיון נהיגה בגיל 16 או 17. יש קבוצות שלמות באוכלוסייה שלא מסתובבות עם רישיון נהיגה.

מוציאים אבל לא מספרים לרב. כך סיפרו לי.

אתה הסברת היטב אבל אני רוצה להוסיף מילה ולחדד. תוך כדי דיון אתמול כדי לראות האם הבעיה היא אמיתית והיא רלוונטית, עשינו ניסיון תוך כדי הדיון להזמין תור. התור הראשון שקיבלנו היה ה-10 בנובמבר.

אני רוצה לחדד ולומר שקיבלנו תשובה מוועדת הבחירות שיש חוק שאומר שבועיים אבל התברר שכאשר אתה בא ומצליח להיכנס למשרד הפנים, אם באת עד שבועיים לפני תאריך הבחירות, הם מחויבים להנפיק לך את התעודה אבל אנחנו מדברים על מי שלא מצליח להגיע, על מי שלא מקבל תור. לכן החוק הזה לא מכסה לנו את הבעיה.

מר מוסקוביץ, מה אנחנו עושים?

נמצא איתנו גם אלי לוי שביקשתי ממנו להצטרף. יש לו כאן שני תפקידים חשובים. האחד, הוא מנהל אגף מרשם ביומטרי אצלנו ברשות והוא גם סגן מנהל אגף בוועדת הבחירות והוא אמור לעבור ממש בימים הקרובים לתפקיד הזמני שלו בוועדת הבחירות, תפקיד שלצערי הוא נאלץ לבצע אותו יותר מדי פעמים בשנים האחרונות. אם כן, הוא בשני התפקידים.

קודם כל, ברור שאנחנו נעשה הכול כדי שכולם יוכלו להצביע. כמו שאמרו כאן קודם, עדיין אפשר להצביע עם רישיון נהיגה. בעיניי, בעתיד נצטרך להמליץ לכם לבטל את הדבר הזה כי רישיון נהיגה הוא כבר לא אמצעי זיהוי טוב אבל כרגע בטח שנוכל להמליץ המלצה כזאת. מה שאנחנו כן נעשה, אנחנו קיבלנו גם חוות דעת משפטית שנצטרך לתקף אותה, שגם יהיה אפשר יהיה להצביע עם תעודת זהות שפג תוקפה. יש הרבה אנשים שקובעים תור לתעודת זהות כי תוקף תעודת הזהות שלהם פג.

זה לא פותר את הבעיה.

מכובדיי, תומר ב-זום ואין סיכוי לנהל דיאלוג עם ה-זום עם קריאות ביניים.

תומר, לא הבנו.

גם אם לאדם יש תעודת זהות שתוקפה פג, הוא יוכל להצביע.

אבל כבר אין. הוא האריך לכולם.

לא. מה פתאום?

לא הארכנו לכולם. אם תרצו, אלי אחר כך יסביר במפורט. לקבוצה גדולה של 2 מיליון אנשים הארכנו אבל יש הרבה מאוד אלפים שלא הארכנו להם והם קובעים עכשיו תורים כדי לחדש את התעודה. התעודה שלהם, גם אם פג תוקפה, אפשר להזדהות באמצעותה בפני ועדת קלפי וזה פותר בעיה של כמה אלפי אנשים.

מעבר לזה אני אומר לכם כאן, אני מתחייב לזה, שאנחנו נאפשר לכל בן אדם שיגיע, בין אם הוא קבע תור ובין אם לא, בתאריכים שאנחנו נקבע, נעמיד את כל המערכות שלנו, כולל מרכז הדרכונים הזמני שלנו שמנפיק דרכונים זמניים, ונעשה מאמץ. אני לא יכול כרגע להתחייב אבל נעשה מאמץ להתאים אותו גם להוצאת תעודות זהות זמניות, לא ביומטריות. כרגע לא צריך תיקוני חקיקה בשביל זה. אנחנו נעשה כל דבר שבתקופת הבחירות, מי שאין לו מסמך מזהה, יקבל מאיתנו מסמך מזהה.

תודה. אני רוצה לשאול את מנכ"לית הוועדה איך אתם תופסים את מעורבותה של הוועדה בנושא הזה. אני מדבר מבחינת פיקוח. אומר לנו ראש רשות האוכלוסין שהם לוקחים על עצמם למצוא פתרונות בהתקרב הבחירות, לתת מענה לאותם אנשים שאין להם שום מסמך מזהה. אין להם רישיון נהיגה, לא הוציאו דרכון והם צעירים ואין להם תעודת זהות. אני שואל את עצמי האם משימת הפיקוח מוטלת עלינו, מוטלת על ועדת הפנים, או שבעצם ועדת הבחירות רואה את תפקידה מכוח זה שיש לה גם איש קשר עם משרד הפנים, שהוועדה בהתנהלות שלה כמי שאחראית על הוועדה תקיים בנושא הזה דיוני מעקב, תבדוק האם אכן יש תוכנית התמודדות של רשות האוכלוסין עם הסוגייה הזאת.

אם לא, המשמעות היא אחת, וכאן אני אומר את זה גם לידידיי מהאופוזיציה שהסכמתם תידרש בוועדת הסכמות, יכול להיות שלא תהיה ברירה והוועדה שלנו, או ועדת הפנים, תצטרך לקבוע בחודשים הקרובים דיוני מעקב כדי לעקוב אחרי ההתחייבות של משרד הפנים להיות ערוכים. דרך אגב, יכול להיות שיצטרך להיות תור מיוחד לאנשים בתקופה ויפרסמו שאנשים שאין להם מסמכים, בחודש מסוים יהיה כפתור באתר משרד הפנים של זימון התורים, זימון תור של אדם שאין לו תעודה מזהה.

צריך לברך את חבר הכנסת מקלב שחמישה או ארבעה חודשים לפני הבחירות מעלה את הסוגייה הזאת כאן ומציף אותה וטוב שכך. כאשר לאדם אין מסמך מזהה, לא עוזרים תיקוני חקיקה. זה לא שאתה יכול להאריך תוקף. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לרשום את התחייבות רשות האוכלוסין להציג תוכנית להתמודדות עם העניין הזה. אם זה לא במנדט שלכם, למרות שבעיניי יש לכם נגיעה בדבר, אנחנו נצטרך לכנס כאן.

אדוני היושב ראש, אפשר לבקש שאלי לוי יתייחס?

כן. מר אלי לוי. מר לוי, אני רואה שאתה נהנה מערב במרפסת. מה יותר מרגיע מלדבר עם חברי כנסת בשעה 11:15 בלילה?

אדוני, אתה יכול למסגר את הדיון על מה בכלל מדברים? בן אדם שאין לו תעודה בכלל? הוא אמר לך שפג תוקף הוא מאריך.

הסביר חבר הכנסת בוסו שיש למשל הרבה אנשים צעירים שאין להם.

יש אלפי אנשים שאין להם תעודת זהות.

כמה זמן לוקח להוציא תעודת זהות?

הם צריכים לקבוע תור. התור הראשון בנובמבר.

ברשותכם, אני רוצה לחדד. תעודת זהות שפג תוקפה עדיין תקפה.

יש צעירים שעוד לא הוציאו תעודת זהות.

הבעיה היא לא תעודה שפג תוקפה.

חברים, הגדרנו את הבעיה. חבר הכנסת מקלב, היטבת להציג את הבעיה. מר לוי, בבקשה.

לפני שבועיים, בלי קשר לבחירות, הוצאתי הנחיה ללשכות לתת עדיפות למי שמגיע להוציא תעודת זהות במקום תעודת זהות שאבדה, לתת לו עדיפות ולקבל אותו כמזדמן ולנפק לו תעודת זהות, גם אם אין לו תור. זאת אוכלוסייה של בגירים מעל גיל 18 שאיבדו את תעודת הזהות שלהם ואין להם דרכון. קבוצה כזאת, אנשים כאלה שיגיעו אלינו ללשכה ויבקשו לקבל תעודת זהות, יקבלו תעודת זהות.

מה קורה עם צעירים שטרם הנפיקו את תעודת הזהות ראשונה שלהם?

אנחנו מנפקים תעודת זהות לצעירים החל מגיל 16 ואפילו לפני. אנחנו עובדים במהלך השנה עם המון מוסדות חינוך דרך משרד החינוך ועם המון בתי ספר, ישיבות וכולי. אנחנו מוציאים לכל התלמידים תעודות זהות במסגרת בית הספר.

אבל אלה מתחת לגיל 16.

אני ננזף כאן על ידי היועץ המשפטי שאנחנו מערבבים דיון פיקוח ודיון חקיקה. יש סוגיה. שמענו. כתבנו בפרוטוקול. אנחנו נכנס דיון מעקב בוועדת החוקה בכפוף לוועדת ההסכמות כדי לעקוב אחרי הסוגייה הזאת. נצטרך שההוראה וההנחיה הזאת של הטיפול המהיר באנשים שאיבדו את תעודת הזהות תורחב גם לאנשים שלא הנפיקו תעודה וצריכים תעודה לטובת הבחירות.

הצפי שלנו לפני בחירות הוא עשרות אלפי תעודות זהות.

זה אומר שהם ייתנו עדיפות לאנשים מעל גיל 18 ולא לילד בן 16 שנורא בוער לו להוציא תעודת זהות.

אנחנו מבקשים, ובזה אנחנו מסיימים את הנקודה, מרשות האוכלוסין, במידה ואתם צריכים גם להתדיין בנושא עם ועדת הבחירות, לעשות זאת. בשבועות הקרובים אנחנו נבקש מכם להציג לנו תוכנית להתמודדות עם הבעיה הזאת.

יש תשובה אחת שהם אמרו שהם כן יאמרו. לכמה אנשים יש מספר זהות אבל אף פעם הם לא הוציאו תעודת זהות לא רק בגיל 18. כאלה שאין להם כתובת כאן.

שיש להם מספר זהות ואין להם מען.

אני יכול להתייחס לסוגיה הזאת. הרב מקלב שואל כמה אזרחים שהם לא תושבי המדינה.

לא. זאת לא הסוגייה.

אבל זה רלוונטי למשהו אחר.

ביקשנו בפעם הקודמת לשאלה הזאת.

דיברנו על זה בקריאה הראשונה.

אלי, כמה אנשים הם אזרחי המדינה והם לא מתגוררים כאן במדינת ישראל?

לא. לא התשובה הזאת. אזרחים שאינם תושבים, זו שאלה מאוד מעניינת אבל יש אזרחים שאינם תושבים שיש להם רובריקה של מען אצלכם במרשם. יש כאלה שהם אזרחים שאין להם מען.

אני אחלק את התשובה לשני חלקים. האחד, אזרחים שהם לא תושבים, כלומר, שהם הודיעו שהם חדלו להיות תושב לפי סעיף 11 לחוק מרשם האוכלוסין. כאלה יש לנו 182 אלף פלוס כמה מאות. כאלה שהם כביכול אזרחים ושאין להם מען בכלל, שמחוק להם המען, יש 16 אלף אבל רובם ככולם הם אזרחים שעברו את גיל 110 ומחקנו להם את המען לפי תקנות מרשם האוכלוסין (מחיקת מען) לתושבים שמוגדרים לא פעילים.

למה לא 120? מי קבע שבגיל 110 אנשים מתים?

הכנסת.

זה בחוק.

לא בסדר. צריך לתקן את זה.

אלי, תודה. אנחנו נקבע דיון מעקב בסוגיה הזאת.

אנחנו ממשיכים בהקראה.

5) בתוספת, בסופה יבוא:

"כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות".

זאת התוספת שנעשתה לבקשתו של חבר הכנסת מקלב, הוראת שעה כמו שהיה בבחירות האחרונות שמוסיפה לאתם עובדים שמנויים בתוספת שפטורים בגלל אופי ההעסקה המיוחד שלהם ביום הבחירות או ביום הבחירות וביום שאחריו, פטורים מחלק מחוקי המגן ובחלק מההיבטים, הם מקבלים שכר גלובלי, פטורים מחוק שעות עבודה ומנוחה ומהוראות שקשורות לחוק הגנת השכר. לצד התפקידים הסטטוטוריים גם עובדים אחרים של מפלגות או של ועדת בחירות, בהתאם להצעת חבר הכנסת מקלב.

8. הוראות שעה לעניין סדרי בחירות

הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים ושתים), התש"ף-2020 והוראות הבחירות לכנסת (אחריות להעברת חומר ההצבעה וטיפול במעטפות ההצבעה) (הוראות שעה), התשפ"א-2021, שנקבעו לפי סעיף 145(ד) לחוק הבחירות לכנסת, יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

דיברנו על זה אתמול. אלה ההוראות היותר ספציפיות שעודכנו בהקשרים של בחירות על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. מאריכים אותם גם לבחירות הקרובות.

9. תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה)

בסעיף 17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) (1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית, רשאי, לאחר ששקל, בין היתר, את מהות הדיון ואת היכולת המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים, או לבקשת הצדדים, וקיבל את הסכמת הצדדים לעניין זה, או לבקשת הצדדים, להורות כי הדיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית.

(2) דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם".

השינוי הוא לגבי דיונים לפי חוק דרכי תעמולה. בהתאם לעמדת הוועדה אתמול, הדיונים האלה יכולים להיעשות בהיוועדות חזותית רק בהסכמת כל הצדדים.

עד כאן לגבי הוראות השעה.

אני מבין שאין הערות. אנחנו עוברים לפרק של תיקוני חקיקה.

פרק ב': תיקוני חקיקה

10. תיקון חוק הבחירות לכנסת

בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969 –

(1) בסעיף 24, סעיף קטן (ה) - בטל.

אני מזכיר שזה עניין טכני של התאמה שדובר עליו אתמול לגבי ביטול הסעיף שמדבר על מילוי מקום על ידי סגן.

לגבי ההצבעות במעטפות כפולות יש שורה של תיקוני התאמה.

(2) בסעיף 68א(ה), במקום "ואת מענו" יבוא "ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות".

(3) בסעיף 70(ג) במקום "50" יבוא "70".

גם זה משהו שדיברנו עליו אתמול. זה שינוי המועד בו עושים תיקון של הקלפיות, בודקים מקומות שלא מתאימים לקלפיות כתוצאה משינוי בנסיבות.

(4) בסעיף 70א(א) בסופו יבוא "ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי לפי הוראות סעיף 116יט(ב) ו-(ג).

זאת ההוראה שנדמה לי שחבר הכנסת קרעי התייחס אליה. זאת הסמכות שניתנת לנשיאות ועדת הבחירות המרכזית להתקין הוראות מיוחדות לגבי קלפי מסוימת, אם יש נסיבות המונעות את המהלך התקין של ההצבעה ואז אחת האופציות היא לאפשר הצבעה במעטפות כפולות למשל באמצעות האוטובוסים כפי שנעשה בבחירות האחרונות.

העובדים הזרים ביום הבחירות מקבלים 200 אחוזים?

כבר תיקנו את זה. לא.

איך הגעת לזה עכשיו?

זה עוד תיקון. כל שאלה שאנחנו שואלים אתם אומרים מה הקשר. זה לא יאומן. רק לכם יש שאלות קשורות.

אפליה מתמשכת.

העלבת אותנו חזק.

אני? אתכם?

זה מה שהוא אומר.

הוא נהנה מהעלבון. זה מצב קיומי.

אתה נהנה להעליב.

אני נהנה להעליב? אני.

עכשיו אתה העלבת אותו.

זה עוד קולות בפריימריז.

ממר אמסלם אני לא נעלב. אז ממר קרעי?

יש להם הרבה מתפקדים.

יש לו הרבה רפורמים. כל נשות הכותל מתפקדות אצלו.

סוף כל סוף מישהו מודה שיש הרבה נשות כותל.

200 נשות כותל ועוד כמה אריתראים. כמה אריתראים גייסתם?

שלמה, תירגע כבר.

ראית מה זה? מרב מיכאלי חסמה שאף אחד לא יוכל להתמודד מולה. בתקנון שלכם בפעם הקודמת הייתה אפשרות למזכ"ל המפלגה לקצר פז"ם. עכשיו היא חסמה את האפשרות הזאת. מי שלא התפקד לפני ה-18 בינואר 2022, לא יכול להתמודד מולה. אם אייזנקוט יבוא וירצה להתמודד עכשיו, הוא לא יכול.

הוא יעשה כמו היושב ראש שלך וישריין מקום 3, 5 ו-10.

את מדברת על שריון. תראי את מפלגת העבודה, כולה שריונים ואי אפשר להתמודד.

אם אני אתערב, זה רק יגביר. חנוך לנער על פי דרכו.

עוד פעם אתה מחנך אותנו?

אתה מבין? כך הם. התנשאות.

תעזבו. זה חסר תקנה.

גם כשאתה אומר דברים טובים, אתה אומר דברים לא טובים.

זה עכשיו הדיון? בואו נמשיך.

חברת הכנסת תלם, ישבת כאן מאחור ונחת. את יכולה להמשיך.

חבר הכנסת קרעי, אתה מפריע ליועץ המשפטי.

(5) בסעיף 74(ג), בסופו יבוא "ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו. בלי לגרוע מהוראות סעיף 79א, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לגוף חוקר לשם עריכת חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה ובתקופת תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), למסור מידע כאמור שהוא חיוני למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית".

זה אומר שבזמן שמסמנים, לצד מחיקת שמו של המצביע מסמנים גם את שעת הצבעתו. אפשר למסור את המידע, אם הוא חיוני לגוף חוקר, לעבירה פלילית של עבירות לפי חוק הבחירות, זיופי בחירות וכן הלאה. בתקופה שבתוקף חוק הקורונה, גם לשם חקירות אפידמיולוגיות.

דין, שאלה. כתוב אמנם בלי לגרוע מהוראות סעיף 79א אבל בסעיף 79א זאת אמנם הוראה לעניין שמירת המסמכים, שמירת חומר הבחירות, אבל יש שם כל מיני מבחנים – אם יש חשד ואם יש צורך בבדיקה. מבחינתכם אלה מבחנים שמסתדרים אחד עם השני? כאן מדובר על כך שזה חיוני לגוף החוקר לשם חקירה פלילית ושם מדובר על מבחנים טיפה שונים. אמנם זה לעניין שמירה.

שם זה לעניין שמירה. זאת אומרת, לא להשמיד בחלוף הרבה זמן לאחר הבחירות.

אבל אז לפי מה מוסרים את זה? בסעיף קטן (ב), הזכאות, הכללים שאז התקנו, אלה יותר כללים של אנשים שמבחוץ.

לאנשים אחרים. אם רשות חוקרת פונה אלינו בצו. כאן הם לא צריכים צו בשביל הדבר הזה, אבל על דברים אחרים – הם צריכים צו.

זאת אומרת, כאן בעצם מקלים איתם.

כן.

גם בלי צו.

כן.

(6) בסעיף 79 -

(1) בסעיף קטן (ה), במקום "יושב ראש ועדה אזורית וכן יושב כראש הוועדה המרכזית" יבוא "יושב ראש ועדה אזורית, יושב ראש הוועדה המרכזית, וממלאי מקומם".

(2) בסעיף קטן (ו), אחרי "או מרכזית" יבוא "וממלאי מקומם".

זה לעניין התיקונים בפרוטוקולים שלך ועדת קלפי שמאפשר גם לממלאי מקום לחתום.

(7) בסעיף 90(ג), במקום "במהלך 72 שעות" יבוא "במהלך 168 שעות" ובסופו יבוא "(בסעיף קטן זה – מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו".

זה אומר שהנשיאות של ועדת הבחירות יכולה להורות שהבחירות בצה"ל יתחילו שבוע קודם ולא שלושה ימים קודם, לפני מועד סגירת הקלפיות. נדמה לי שזה נספר מהמועד של הסגירה של הקלפיות הרגילות.

עכשיו אנחנו עוברים לשורה של הוראות טכניות שכבר נדונו אתמול.

(8) בסעיף 110(א), המילים "האחראים יחתמו על המעטפה החיצונית" – יימחקו.

(9) בסעיף 116ד(ג), במקום "שם אביו, ומספר זהותו במרשם האוכלוסין" יבוא "מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות".

(10) בסעיף 116יח(ב), במקום "ואת מענו" יבוא "ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות".

(11) בסעיף 116יט(ב), במקום "ואת מענו" יבוא "ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות".

(12) בסעיף 120, במקום "לפי סעיפים 24 או 80" יבוא "לפי סעיף 24 או מזכיר ועדת קלפי".

סעיף 80 הוא אות מתה. הוא לא קיים.

אורלי, מה לגבי פרסום אחוז הצבעה? בפעם הקודמת אמרתם לנו שאין מספיק זמן לעדכן את התוכנה.

נגיע לזה בסוף.

לא, זה לא היה רק זה. זאת הייתה החלטה של נשיאות הוועדה.

לא. אין נשיאות. רוצים את זה בחוק. הפעם לא יעזור לכם. אנחנו רוצים את זה בחוק.

תציעו הסתייגות.

למה? אולי תסכים איתנו ונכניס את זה.

אנחנו באמצע הקראה.

אני מוסיף הסתייגות.

(13) בסעיף 144, המילים "וממס בולים על ייפוי כוח" – יימחקו.

(14) בסעיף 145(ד), במקום "60" יבוא "90", ובמקום "רשאית הוועדה המרכזית" יבוא "רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו, או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב ראש בפני הסגנים".

זאת האפשרות שלו לקבוע הוראות שעה.

אפשר להעלות הצעה? ביום הבחירות נותנים אחוזי הצבעה כלליים, ארציים. אנחנו מעוניינים שבחוק ייכתב שאפשר לקבל לפי ערים. אנחנו רוצים לקבל אחוזי הצבעה גם לפי ערים, בכל עיר ועיר. זה חשוב למהלך מערכת הבחירות. משום מה הוועדה לא מאפשרת את זה ואנחנו רוצים שזה ייכתב בחוק כדי שהם יעשו את זה.

השופט אמר שלכם כך צריך חוק.

כל המפלגות צריכות את זה. לא רק הליכוד.

בעבר המאוד רחוק ועדת הבחירות הייתה מפרסמת נתונים במהלך יום הבחירות ולא רק ברמה הארצית אלא גם ברמה של פילוחים מסוימים.

אנחנו מדברים על פרסומים תוך כדי הבחירות.

ביום הבחירות, תוך כדי הבחירות, בכל שעתיים אנחנו מפרסמים כיום את אחוזי ההצבעה הארציים, בסך הכול. עד שעה 10:00 הצביעו 20 אחוזים בכל רחבי הארץ. זה נתון מצטבר. בכל שעתיים אנחנו מוסיפים את הנתון. הסיבה שאנחנו עושים את זה היא כדי לא להטות את מהלך ההצבעה.

מה יש כאן להטות?

אני מבקש רשות דיבור אחריה.

תרשו לי להשלים את המשפט ואז תתייחסו כי חבר הכנסת מכיר את הסוגייה הזו כי הוא העלה אותה בנשיאות ועדת הבחירות בכנסת הקודמת.

גם אני העליתי את זה אז.

נכון. גם חבר הכנסת ביטן העלה. אז התקבלה החלטה שלא לעשות את זה.

אמרתם שזה בלתי אפשרי.

אמרנו כמה דברים.

אמרתם שזה בלתי אפשרי. אז תעבדו קצת יותר קשה.

אנחנו תמיד מוכנים לעבוד קשה.

חברים, זה לא דיאלוג. בבקשה תשובה.

הנושא הזה גורם לאפשרות שכביכול ועדת הבחירות עשויה להטות את תוצאות הבחירות במהלך יום הבחירות ואני אתן דוגמה מה קרה בעבר הרחוק. היו פרסומים עד שעה 4:00 וכולי. בשעה 4:00 פרסמנו נתון בפילוחים מסוימים ואז היה מגזר מסוים שאחוזי ההצבעה בו היו נמוכים לאותה שעה והיה בליץ תקשורתי באותן שעות של חברי הכנסת מטעם אותו מגזר כדי להעלות את אחוזי ההצבעה. באה טענה כלפי ועדת הבחירות המרכזית שבעצם היא גרמה באותה מערכת בחירות באופן הזה להטיית התוצאות במהלך היום. שאילו היא לא הייתה מפרסמת את הפילוחים הללו, זה לא היה קורה. לכן מאז התקבלה החלטה בוועדת הבחירות שלא לפרסם את הנתונים האלה בפילוחים אלא רק ברמה הארצית.

על ידי מי התקבלה ההחלטה.

זו הייתה החלטה של נשיאות ועדת הבחירות.

מה זה הנשיאות? הנשיאות יכולה להחליט?

יושב ראש הוועדה וסגניו. הנשיאות החליטה שלא לעשות. זה עלה בפעם הקודמת.

זה עלה פעם אחת. לא נכון, אתם אומרים שאתם לא מסוגלים לבצע את זה.

הם מסוגלים.

זה לא עניין של לא מסוגלים. אנחנו מסוגלים לעשות הכול.

מה הבעיה?

אם תאפשר לי לדבר, אתה תשמע מה הבעיה. אין בעיה. העניין הוא שבהתאם להחלטה הזו המערכת שפותחה, פותחה בהתאם להנחיות הללו. אנחנו לא אוספים את הנתונים ברמה הזאת ולא יכולים לפלח אותם. שוב, זו נקודה מהותית לפני הנקודה הטכנולוגית, האם אפשר או לא אפשר.

אבל מהותית זאת לא פרורוגטיבה שלכם להחליט. המפלגות רוצות להביא אנשים לקלפי ולדעת מי הצביע ומי לא.

אני לא ישבתי בהרבה ועדות.

אז תן למקצוענים לדבר.

עוד מעט. הכול בסדר.

תרשום אותי בבקשה. אני רוצה להתייחס. כל פעם שאנחנו מצביעים, אתה כועס.

לא. אני כועס כל פעם שאתם מונעים מבן אדם להשלים את דבריו.

המשפט האחרון שרציתי לומר. המידע הזה מצוי היום בידי כל הסיעות, כל רשימות המועמדים, כי היום כל סיעות הכנסת היוצאת, יש להן ייצוג בוועדות הקלפי, שלושה חברים בכל ועדת קלפי בהתאם לגודל. זה אומר שיש ייצוג ומי שאין לה חברים, שולחת גם משקיפים.

את אומרת דבר והיפוכו. את אומרת שגם כך יש לכם את המידע. מה הבעיה שתפרסמו לכולם? שיהיה שווה לכל נפש.

אני אסביר למה לא. אני אחזור על הדברים. אתם גורמים פוליטיים. ועדת הבחירות היא לא גורם פוליטי.

תודה. חבר הכנסת ביטן, ביקשת זכות דיבור. בבקשה.

על מנת לדייק את הדברים. כל פעם שביקשתי - והייתי מספר פעמים חבר ועדת בחירות, חבר נשיאות – אמרו שלא מסוגלים לעשות את זה. קודם כל, זאת הייתה התשובה. אחר כך אמרו שגם לא רוצים לעשות את זה. אני אומר שאם אתם לא רוצים, עם כל הכבוד, זה עניין לחקיקה.

תמיד הסברנו בדיוק את הרקע.

אני מבקש. הוא יציג את עמדתו. הוא מוזמן להציג הסתייגות לנוסח.

אולי אני אשכנע אותך.

אולי תשכנע את חברי הוועדה. אם ייקבע בחוק, יקבע בחוק. אם לא יקבע בחוק, לא ייקבע בחוק.

אתה לא מאיים עלינו.

חס וחלילה. דוד, די.

מה זה די? אתה יושב ראש ועדה, זה נכון, אבל כל חבר כנסת יכול להתייחס.

קיבלת זכות דיבור.

בינתיים אתה מפריע לי ולא אני לך. אין לי בעיה שתפריע לי. אני לא אתלונן על זה.

הנתון הזה מצוי בידי הוועדה ואין שום בעיה שתוכלו לעשות את זה. להעביר רק משהו כללי בלי להעביר לפי ערים – כאשר אתם יכולים לתת את הנתון הזה - זה לא במקום. זה גם לא מפריע. כל מה שאת אומרת שזה משפיע על התוצאות של הבחירות, זה לא נכון. אם זה מצוי בידינו כמו שאת אומרת, בטח אם אתם מספקים את הנתון, זה לא משפיע.

זאת בדיוק הנקודה. מי מציג את הנתונים.

לא. תקשיבו. זה דיון מורכב, מרובה סעיפים, מרובה עניינים, אנחנו עוד לא בחצי מהדרך.

לא. אנחנו כבר בסוף.

לא. אנחנו לא בסוף. אנחנו ממש לא בסוף.

ההצבעה היא ב-7:30. יש לנו עוד זמן.

יאמר את דבריו חבר הכנסת ביטן, יאמר את דבריו חבר הכנסת קרעי ונראה.

אם אתם אומרים שהנתונים בידינו, אנחנו יכולים לעשות אותם לבד, אז אין שום בעיה שתמציאו אותם אלינו. אם אנחנו רוצים להשפיע על הבחירות באמצעות הנתונים, אנחנו יכולים לעשות את זה לבד באמצעות הנתונים שבידינו. לכן הטיעון הזה נופל באופן ברור.

ברור שאנחנו יכולים עכשיו להוציא כספים רבים על מנת לקבל את הנתון הזה שמצוי בידכם. אחר כך אתם באים וטוענים שאנחנו מבזבזים הרבה כסף בבחירות. אז בואו תעזרו לנו לא לבזבז את הכסף הזה בפעם הזאת ותמציאו לנו את הנתון הזה. אם אנחנו מקבלים נתונים לגבי כל עיר ועיר - כל המפלגות צריכות את זה, מהקטנה ועד הגדולה. אם זה היה ניתן רק למפלגת הליכוד, אז נכון, זה משפיע על התוצאות. לעומת זאת, אם זה ניתן לכולם, יש שוויון. יותר מזה, רק במפלגות גדולות עם תקציבים גדולים יכולים לקבל את הנתונים האלה ולעבד אותם. הנציגים שלהם בוועדות הקלפי. מפלגות קטנות לא מסוגלות. הסיוע שלכם יוצר שוויוניות הרבה יותר גדולה מאשר מפלגה גדולה שעושה את זה באופן עצמאי ולבד. מרצ לא יכולה לעשות את זה עם הנציגים שיש לה בקלפיות. לנו יש נציגים בכל הקלפיות ואם אין לנו, יש לנו תקציב לעשות את זה. אתם כן צריכים לעשות את זה למען השוויוניות. זה שאתם לא מסכימים, זה תמיד מעורר אצלי שאלה למה אתם לא רוצים לעשות את זה, כי השופט לא רוצה? עם כל הכבוד לשופט, מי שקובע זה אנחנו ולא השופט.

תודה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מצטרף בכל מילה לדבריו של חבר הכנסת ביטן ואני רוצה להוסיף ולומר. עדיף לנו לקבל נתוני אמת מוועדת הבחירות באופן רשמי מאשר שיתרוצצו נתוני פייק ניוז מכל מפלגה ועל ידי כתב שמקבל איזשהו נתון מאיזה מטה של מפלגה כלשהי. זה יוצר הרבה יותר רחש בחש מאשר נתוני אמת שיפורסמו בכל שעה עגולה.

אורלי, אנחנו דיברנו בזמנו על כך שהכיוון צריך להיות ספר בוחרים ממוחשב בו בעצם נבטל את המעטפות הכפולות, שכל אחד יוכל להצביע בכל קלפי והנתונים של הספר הזה יהיו מפורסמים לפי מספרי ברזל לכל נציגי המפלגות. זאת אומרת, זה העתיד. אם בעתיד הזה אנחנו נוכל לדעת, לא רק אחוז הצבעה לפי העיר אלא בכל קלפי כמה אנשים הצביעו ואיזה מספרי ברזל הצביעו בה, אני לא רואה שום מניעה שבינתיים, בשלב הביניים הזה, יפורסמו אחוזי הצבעה. אני באמת באמת לא מצליח להבין את המניעה הזאת.

זה יעזור למפלגות הקטנות.

יש את העניין של השוויוניות, העניין של הפייק ניוז שלפעמים מתרוצץ והעניין הזה של לחסוך המון משאבים כאשר אנחנו צריכים לשים בכל קלפי בן אדם שישב עם אלקטור או עם תוכנה אחרת ויקליד מי הגיע ומי לא הגיע. אנחנו רוצים לדעת באופן כללי, לפחות באותה עיר.

לכן אני מציע להוסיף את סעיף (15) בסעיף 10 שיורה להם לפרסם בכל שעה עגולה.

תודה. אני רוצה לשאול אתכם. היה והמחוקק יחליט שהדבר ראוי, אתם יכולים להיערך לזה.

אנחנו צריכים לבחון עם החברה שמתחזקת לנו את המערכת הזאת, מה היכולת שלה עכשיו בלוחות הזמנים האלה לערוך את השינויים. מי שעוסק במערכות ממוחשבות יודע שצריך לעשות בחינה לתיקונים האלה, לשדרוגים האלה, צריך לבחון את המערכת וכולי.

מה התקציב של ועדת הבחירות?

אין בעיה. זה לא עניין תקציבי. אתה יודע את זה.

אתם אומרים לו לעשות והוא צריך לתכנן כך את התוכנה.

אמרתי. אנחנו יכולים לבדוק את זה ולתת תשובה.

בסדר.

לבדוק זו בעיה כי צריך לסיים את החוק הלילה.

אנא תבדקו. תעשו עכשיו בדיקה. יש לכם את האנשים שלכם. אתם יודעים שאנחנו הלילה בלילה לבן.

אני מבקש, חבר הכנסת ביטן וחבר הכנסת קרעי, שתגישו הסתייגות בעניין.

הנה, הגשנו. נשלחה לגורי.

מצוין.

תאמין לי, זה טוב לכל המפלגות.

מכיוון שזה עניין שעולה עכשיו, חברי כל הסיעות יבדקו את עמדת סיעתם בעניין הזה.

ברשותך, אדוני, אני מבקשת, אם אפשר עדיין, לקחת לתשומת לב חברי הוועדה שישקלו את הנקודה האם ראוי שוועדת הבחירות היא זו שתפרסם את הנתון שעשוי להטות או סיעות הכנסת שאכן הן גורמים פוליטיים.

למה להטות? את קובעת שזה מטה?

שעשויות להטות. יש הבדל כאשר סיעות הכנסת יעשו את זה או הוועדה.

רציתי לשאול משהו בעניין הזה. אמרת שכבר פעם אחת זה היה. האם יש החלטה שיפוטית שאומרת שזה לא בסדר?

הייתה החלטה בנשיאות ועדת הבחירות המרכזית בכנסת האחרונה. עלתה בקשתו של חבר הכנסת קרעי שהיה סגן יושב ראש הוועדה. הבקשה הזו נדחתה. יושב ראש הוועדה בשעתו סבר שזה דורש חקיקה. זה הועלה.

אם כן, זה עניין של חקיקה ולא עניין של הטיה.

הבקשה הועלתה ונדחתה.

הערה יישומית. כל שעה, זה לא ריאלי. עד שמקבלים את המידע מהקלפיות.

אם זה כל ארבע שעות, אתה לא צריך את זה.

אתם אמרתם כל שעה.

זה לא ריאלי.

אני מבהיר שאין סיכוי בעולם שיהיה לנו כל שעה את המידע מהקלפיות.

אנחנו מפרסמים כל שעתיים ואני אדייק יותר את הדברים.

אין לי בעיה. שיהיה כל שעתיים.

אני מגיש לך הסתייגות נוספת. כל שעתיים.

עד 8:00 בערב יהיה לי.

אני רוצה לדייק גם את העובדות. אני אספר איך אנחנו עושים את זה. בעבר היינו עושים סקר מהלך הצבעה שבסופו של יום, כאשר היינו בודקים את זה מול נתוני האמת, מול תוצאות האמת, הוא היה מדויק אחד לאחד, באחוזי ההצבעה. זה היה מבוסס על 400 קלפיות מדגם. היום שינינו את השיטה, כבר כמה מערכות בחירות, ואנחנו שולחים הודעות לכל מזכירי ועדות הקלפי במהלך היום ומבקשים מהם לדווח לנו נתון חוזר. אני מדגישה שלא כל המזכירים מחזירים לנו תשובה במהלך היום. נניח יש 13 אלף קלפיות, לעתים חוזרות תשובות מ-10,000 קלפיות, מ-8,000, מ-7,000, תלוי בעומס בקלפי. צריך לקחת את זה לתשומת לב. את היתר אנחנו משלימים באמצעות נוסחה שעושה לנו הלמ"ס, באמצעות סקר שמשלים את זה.

הסוגייה ברורה. תוגש הסתייגות.

למה זה לא ממוחשב?

ביקשנו שיהיה ספר ממוחשב. לוקח שנים להיערך.

עברה שנה מהבחירות.

תודה. ההסתייגות תוגש.

הוגשה.

אנחנו בסעיף 11. תכף נקח הפסקה, אנשים צריכים להתרענן.

דוד, ההצבעה מחר בבוקר?

אמרו לי שבשעה 7:30 בבוקר.

יש לנו זמן. צריך עוד להדפיס בדפוס. אנחנו נעמוד במה שסיכמנו.

רק שתבינו. כל האירוע הוא רק התוכנית של קרעי שאני מחר ב-7:00 לא אכניס ספר תורה לכותל המערבי בחסות החסינות. זה הדבר היחיד שמכתיב את לוחות הזמנים.

זה מספיק חשוב.

אני יודע.

כדי למנוע ממך להכניס טלפיים לבית קודש הקודשים.

אם הוא יקבל את כל ההערות שלנו, נראה איך אנחנו מכניסים אותו.

לא. בשום פנים ואופן לא.

אתה רואה את ההבדל בין תנועת החרות הלאומית הליברלית מבית מדרשו של ז'בוטינסקי, ומה קרה לה.

אתה חושב שז'בוטינסקי היה נותן לך להכניס טלפיים רפורמיות לבית קודש הקודשים? ממש לא.

מסתבר שכנראה את כתביו של ז'בוטינסקי אתה לא מכיר, אבל אני אזמין אותך לחברותה על תפיסותיו של ז'בוטינסקי בענייני דת ומדינה.

מוזמן. אני מכיר.

בעניינים האלה הוא כנראה היה יותר קרוב אלי מאשר אליך.

לז'בוטינסקי היה רב רפורמי?

לא היה לו רב וזה כבר אומר לך משהו.

איזה רב הוא היה מכבד?

אין יהודי שאין לו רב.

עשה לך רב וקנה לך חבר.

נמשיך בהקראה. סעיף 11.

אלה התיקונים ששולבו מתוך הדיונים בוועדה בנושא של חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

אני יכול לקרוא לרוטמן כי הוא ישב אתכם בכל הישיבות? אולי נעשה הפסקה של כמה דקות.

נעשה הפסקה. ניתן לאנשים להחליף קצת כוח. נחזור לדיון בשעה 00:10.

אני מציע שלא נתווכח יותר מדי, אלא נשב אצלך בחדר לגבי כל מיני דברים שאנחנו רוצים להבין ואז נעשה ישיבה.

חברים, אנחנו נחזור בשעה 00:15 להמשך הדיונים. אם צריך לשבת, בוא נשב.

(הישיבה נפסקה בשעה 23:59 ונתחדשה בשעה 01:15.)

יום חמישי, א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022

אני מחדש את הדיון. זו הצעת חוק שאנחנו רוצים להעביר אותה מחר כדי לסיים את יום החקיקה ולא לגרור את זה לשבוע הבא. בכל הדברים אפשר להגיע להסכמה. זה אמנם למערכת הבחירות הזאת אבל אפשר ללמוד למערכת הבחירות הבאה.

אני רוצה להסביר, למי שלא היה, היכן אנחנו עומדים כרגע והייעוץ המשפטי יסייע לנו. לעניין ההצבעה בבתי אבות, מתחמי דיור, חבר הכנסת קושניר וחבר הכנסת ביטן יביאו לנו הצעת פשרה שתתבסס על כך שהמספרים במתחמי הדיור יהיו יותר גבוהים.

עדיף ליצור מספר אחר אבל אחיד כי אם לא, אתה יוצר בעיות של חוסר שוויון. תעלה את המספר, תוריד את המספר, אבל תעשה אותו אחיד.

אפשר לדבר גם על הבחנות בין הסוגים השונים.

בינתיים תקריאו את החוק.

הקראנו.

לא סיימנו אותו.

אנחנו נקריא עכשיו את מה שנותר. יש כאן סעיפים שנוריד מהחוק. נקריא את זה עם השינויים.

אני אסביר. אנחנו בסעיף 11, תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).

11. חוק הבחירות (דרכו תעמולה)

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) התשי"ט-1959 –

(1) בסעיף (1) במקום "לעיריות או למועצות מקומיות" יבוא "לרשויות המקומיות".

זה עניין יותר נוסחי, כדי לוודא שזה חל גם על ועדים מקומיים ועל סוגים אחרים של רשויות.

סעיף ההגדרות הוא סעיף טכני. זאת רשימה של הגדרות.

(2) אחרי סעיף (1) יבוא:

1א. הגדרות

בחוק זה –

"בחירות מקדימות" - כהגדרתן בסעיף 28(א) לחוק המפלגות.

"גוף הקשור לסיעה" ו"גוף פעיל בבחירות" - כהגדרתם בחוק מימון מפלגות.

"חוק מימון מפלגות" – חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

"חוק המפלגות" - חוק המפלגות התשנ"ו-1999.

"חוק הרשויות המקומיות (בחירות)" - חוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965.

"חוק הרשות השנייה" - חוק הרשות השנייה, טלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990.

"חוק השידור הציבורי" - חוק השידור הציבורי הישראלי, התשי"ד-2014.

"חוק התקשורת, בזק ושידורים 198", .

(1) מועצת תאגיד השידור הישראלי שמונתה לפי חוק השידור הציבורי.

(2) מועצת הרשות השנייה, טלוויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק הרשות השנייה.

(3) המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין שהוקמה לפי סעיף 6(ב) לחוק התקשורת.

(4) מורשה לשידורים זה תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי בעל זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים כהגדרתם בחוק הרשות השנייה.

(5) בעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק התקשורת או מפיק ערוץ עצמאי כהגדרתו בסעיף 6מג לחוק התקשורת".

נעשה כאן שינוי בהתאם להסכמות שגובשו מחוץ לוועדה. השאלה מה חל גם מחוץ לתקופת הבחירות. ההסכמה שהתגבשה מחוץ לחדר הוועדה היא שיימחק (3), הוא יורד ובעצם סעיף השקיפות שעליו ידובר עכשיו, התחולה שלו תהיה רק בתקופת הבחירות.

זה תיקון שאנחנו מכניסים. החוק הזה הוא חוק שעוסק בבחירות העשרים וחמש. עוד נראה איך אנחנו מטפלים.

מאוד רצינו לעבוד, ועבדנו ישיבות ארוכות, על הנושא של תיקון חוק דרכי תעמולה כקבע אבל מה לעשות, גם זה אחד מהדברים יחד עם המטרו שנתקעו.

אני חייב להדגיש שהוועדה תבין שהתיקון הזה הוא תיקון קבע. זאת אומרת, המשמעות היא שברגע שמחילים את זה - - -

בכל תקופת בחירות בעתיד אלו יהיו הכללים.

בכל תקופת בחירות שהיא לא תקופת בחירות זה לא יהיה. זאת אומרת, תתחיל הכנסת העשרים וחמש ולא תהיה חובת השקיפות.

כמו שאין גם היום. לא משנים את המצב.

הפסיקה של השופט מלצר חלה רק בתקופת בחירות.

כמו המצב היום. זה לא משנה.

כן.

אנחנו משאירים את המצב הזה.

לבחירות האלה, שככל הנראה מתחילות מחר, זה קצת יותר מתקופת הבחירות. האם אנחנו רוצים שהסעיף יחול כבר מחר? כי אחרת הוא יחול רק בעוד 20 ימים.

השאלה אם זה חל מהתפזרות הכנסת.

אם נעשה את זה על השגרה, צריך להוסיף עוד תקנים לוועדת הבחירות לשוטף.

אני לא רוצה לסבך את זה. מתקופת הבחירות. יש כאן עיקרון חשוב של שקיפות שאנחנו מחילים בחקיקה.

סעיף השקיפות, לפי הסיכומים, נותר בעינו כפי שהוא כתוב כאן. אני אקריא אותו.

(3) בסעיף 2, במקום "2א, 3, 4" יבוא "2א. 4".

(4) אחרי סעיף 2א יבוא:

"2א1 שקיפות בתעמולת בחירות

(1) לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של הפלגה שהגישה את רשימת המועמדים.

(2) בסעיף זה -

"מודעת בחירות" – כל אחת מאלה:

(1) תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם.

אגב, להוסיף ל"מי מטעמם" את המשפט האומר "או בתיאום עימם", כמו בהחלטה? יש צורך בכך? כמו בהחלטה של השופט מלצר.

חשבנו על הסעיף הזה. חשבנו על כל מילה בסעיף הזה.

בסדר.

(2) תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום.

או משהו שנעשה על ידי המתמודד, גוף קשור, גוף פעיל או באיזושהי צורה עם זיקה אליו או גם אם זה אדם פרטי או עמותה לא קשורה, גם זה חייב להיות בשקיפות אם זה פורסם בעבור תשלום.

אם זה פורסם בעבור תשלום. תוכן ומה שמכונה תוכן ממומן.

"מתמודד בבחירות" – כל אחד מאלה:

(1) מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית.

(2) מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1).

(3) מועמד בבחירות לראש רשות מקומית.

(4) סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות.

(5) נבחר הציבור, כהגדרתו בסעיף 28א לחוק המפלגות.

(3) סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי זה: בפסקה (1) להגדרה "מודעת בחירות", במקום "מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם" יקראו "מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו".

זה מה שיגיע לפתחכם, דברים בהקשר שלך הפריימריז.

איך זה מגיע היום?

יש דברים שקשורים לפריימריז שמגיעים אלינו.

עד היום זה לא הגיע אליכם. שקיפות לא הגיעה אליכם עד היום.

שקיפות כן הגיעה.

גם לא הייתה.

לא. שקיפות כן הגיעה אלינו בהיבטים מסוימים כי תעמולה גם בפריימריז יכולה להיות גם תעמו תעמולה כללית ואז זה הפך להיות כך.

התחולה בפריימריז היא גם 90 ימים

כן. אם הפריימריז הם מחוץ ל-90 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, זה לא יחול.

כרגע לכאורה זה לא חל.

אני רק מחדד.

נכון, כי זה חל בתוך המסגרת של 90 הימים.

מפלגה שעושה פריימריז בזמן כהונת כנסת כדי להיערך יותר טוב, לחסוך זמן, אנחנו לא מחילים את זה.

סעיף 3 זה הסעיף של האיסור על תעמולה בכלי שיט או בכלי טיס.

(5) סעיף 3 – בטל.

בסעיף 4 יש שינוי שנובע מזה שהסיכומים הם להוריד את ההוראה לעניין הרמקולים מהפריימריז. תהיה כאן רק הוראה שתחול על הבחירות הכלליות ואז בעצם מתקנים את (א).

(6) בסעיף 4, במקום הסיפה החל במילים "פרט לשימוש", יבוא "פרט לשימוש ברמקול באסיפות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות. אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לעניין שימוש ברמקולים שנקבעו בדין אחר".

כמו למשל תקנות הרעש.

פסקה (ב) יורדת.

כן.

(7) בסעיף 10 -

(1) בסעיף קטן (א), פסקה (1) – תימחק.

זאת ההגבלה על גודל המודעות של ה-50 עד 70 סנטימטרים.

ותודה לאורי מקלב.

אני רציתי להוריד גם את הרמקולים אבל החזרתם את זה.

(2) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) נוסף על האמור בסעיף 2(א)(1), מודעה מודפסת תישא את שמו של המדפיס שהדפיס אותה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו".

(3) בסעיף קטן (ב) פסקה (5) – תימחק.

אלה ההתאמות לסעיף השקיפות הכללי שחלות על מודעות מודפסות.

אני מבין שכרגע הוועדה רוצה להוריד את כל יתר הפסקאות מ-(8) ועד (13) מה שבעצם אומר שלא ייגעו בכל הנושא של השידורים ברדיו ובטלוויזיה.

לצערנו הפעם זה לא עלה בידינו.

ממילא גם צריך למחוק את ההגדרות.

הפעם לא הצלחנו.

הבהרה לנוסח.

אני אבהיר לפרוטוקול מה הכוונה. הכוונה שעל פי הסיכומים שדובר עליהם מחוץ לחדר הוועדה ההורדה של זמני שידור פר חבר כנסת ברדיו ובטלוויזיה, הוחלט שלא ייכללו בנוסח וכנ"ל גם כל מה שקשור בשידורי תעמולה. גם הרחבת הפטור ואחריות אזרחית ופלילית וגם ההתאמות הנוספות.

זו הכוונה ואפשר לומר לפרוטוקול. אנחנו מאוד היינו רוצים להחיל את ההסדר או דומה לו או תוך דיון. צריך לעשות שם רפורמה אבל הזמן לעשות את זה היא לא חלקית ולא אגב חוק הבחירות.

אני רוצה להלין על דבר אחד. אנשים שהיו בוועדות הרבה זמן ובאים לקראת סוף הדיונים. אין לי שום בעיה לקבל את הדעה הזאת אבל היה את כל הזמן לבוא לישיבות הוועדה ולכבד אותנו. אנחנו באותו בניין. אנחנו כל כך הרבה שעות וימים חשבנו, שקלנו, שמענו אחרים. אפשר לקבל החלטה כזאת שלא לשנות את זה אבל למה זה היה צריך להגיע כך?

להפך. אנחנו לא רוצים עכשיו לשנות את זה.

זה לא היה מחטף.

לא. זה כן.

לא, מחטף זה לא היה.

אני חוזר בי מהמילה מחטף. אני מקבל.

היה דיון.

אנחנו ישבנו כאן. עמדה של מפלגה בכנסת הייתה צריכה לבוא לדיון.

בהחלט.

אורי, אתה צודק. אני רק אומר בנושא הזה שהיה דיבור על כל מיני סעיפים במסגרת תיקון חוק דרכי תעמולה. היה דיבור באמצע ובסוף של החוק הזה ששינויים ייעשו בסופו של דבר בהסכמה של כולם. כלומר, סטטוס קוו הוא סטטוס קוו, שינוי דורש הסכמה.

חוץ ממך שאתה לא חבר בוועדה, יש מפלגות אחרות שלא מגיעות לכאן.

חבר הכנסת מקלב העיר את הערתו והיא נרשמה בפרוטוקול.

סעיף 7(א)(2)(3). נוסף על האמור בסעיף (א)(1), "מודעה מודפסת תישא את שמו של המדפיס שהדפיס אותה ודרכים ליצירת קשר עמו". בהוראה הקודמת נאמר שמודעה שכתוב עליה את אות המפלגה או את הסמל שלה או את שם המועמד, הייתה פטורה מהמדפיס.

זה גם וגם. את שם המדפיס.

לדעתי בחוק המקורי.

לא. היא נושאת גם את מענו של המדפיס וגם את אם המזמין פעל מטעם מפלגה וכולי, את האות. שני דברים. זה גם וגם.

לא שינינו כאן כלום.

עד כאן דרכי תעמולה.

עכשיו אנחנו בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות וכאן מעגנים בהוראת קבע את מה שנעשה בפעם שעברה.

דילגת על הפטור.

לא נוגעים בזה.

לא נוגעים בזה כי לא נוגעים בדקות שידור.

תשאירו לנו את הפטור. זה לא במחלוקת המפלגות.

אני לא נכנס לדיונים עמוקים. זו הבקשה של ועדת הבחירות. אני מכניס אותה לנוסח. זה בנוסח.

אני אבהיר לפרוטוקול שבנוסח תישאר פסקה (10) שאומרת:

בסעיף 15ב, במקום "תאגיד השידור הישראלי לא יישא" יבוא "ועדת הבחירות המרכזית ותאגיד השידור הישראלי לא יישאו". מאסדרי השידורים והמורשים לשידורים לא יישאו. הכונה שלא יישאו באחריות אזרחית ופלילית.

תסביר שאין משמעות לפלילי.

כן. אני רוצה להסביר שאין משמעות לאחריות פלילית על ועדת הבחירות המרכזית כי זאת מדינת ישראל, משרד ממשלתי. זאת רק אחריות אזרחית שגם היא, ספק אם היא קיימת.

כדי למנוע תביעות.

מכובדיי, הנושא הוכרע. זה הנוסח. ממשיכים.

12. תיקון חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות

בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996, בסעיף 1 –

(1) בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות".

(2) בהגדרה "תשלום", במקום הסכום הנקוב בה יבוא "18,000 שקלים חדשים".

דין, אתה יכול להסביר את ההסדר ולהזכיר? זה עלה כמה פעמים בדיון.

כן. חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות הוא חוק ייחודי שמדבר על כך שמי שמועסק בתקופה הסמוכה לבחירות על ידי הרשות הממונה על בחירות או על ידי אחת מהמפלגות המתמודדות, לא משלם מס הכנסה רגיל על השכר שלו, אם השכר שלו עד תקרה מסוימת, אלא משלם מס מיוחד בגובה 25 אחוזים. זה כדי למנוע צורך בתיאומי מס של מאות אלפי אנשים בתקופה מאוד מאוד קצרה ולאפשר ודאות בשכר. החוק קובע תקופה מסוימת של תקופת בחירות ותקרת שכר. המבוקש הוא להגדיל גם את התקרה וגם את התקופה בהתאם למה שהיה בבחירות קודמות.

אני חזור לרגע למודעות. אני חושב שזה מיותר. סליחה.

לא, סליחה, אתה לא חוזר למודעות.

זה עניין ניסוחי.

אני רוצה להסביר. נגמר. אני בשלבי כינוס החוק הזה. אני לא חוזר אחורה. מי שרוצה, יגיש הסתייגות. אנחנו הקראנו נוסח. יש כאן הרבה מאוד סוגיות. אנחנו ישבנו וסיכמנו. מי שרוצה, חברי הכנסת מוזמנים להגיש הסתייגויות. אנחנו עכשיו בחתירה לסיום.

יש כאן חובה חדשה שלא הייתה עד היום. זה עניין ניסוחי.

סיימת בענייני המיסוי?

כן.

תודה. גובה המס כרגע זה נשאר אותו הדבר. מי שרוצה, שיגיש הסתייגות.

גינזבורג דיבר כאן על המיסוי.

אני דיברתי עם איתן. דיברנו עם רשות המיסים. הורדת המס, יש בה גריעה בהכנסות המדינה. זה אירוע. אני חוזר על האמירה שהוועדה הזו בקדנציה הבאה צריכה להקים ועדת משנה לעניין דיני בחירות ואם היא לא תקים ועדת משנה, טוב שתעשה שייבה אחת לשבועיים. עכשיו אני אומר לטובת האוצר. אי אפשר באבחת חרב לבוא ולומר שאנחנו מורידים מהכנסות המדינה וכולי. יש טענה שצריך להוריד את המיסוי? נעשה דיון מסודר לקראת מערכת הבחירות הבאה ונסדיר את העניין.

זה יהיה בהסתייגות גם בלי דיון משותף.

בסדר. חבר הכנסת איתן גינזבורג לא מגיש את ההסתייגות. דיברתי איתו. הוא לא מגיש את ההסתייגות. אם מישהו רוצה להגיש, שיגיש.

סעיף 13, הוא התיקון שדובר עליו בהכנה לקריאה ראשונה, לקצר את תקופות הזמן לרישום מפלגה חדשה. הוועדה החליטה שזאת תהיה הוראת קבע ולא הוראת שעה בתקופת הבחירות. לכן עשינו בהתאם כמה תיקונים לנוסח.

13. תיקון מפלגות

בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 –

(1) בסעיף 1, בסופו יבוא:

"תקופת הבחירות לכנסת" – כהגדרתה בחוק המימון.

(2) בסעיף 4(ב), אחרי "ארבע עשרה ימים מהגשתה" יבוא "ובתקופת הבחירות לכנסת – בתוך ארבעה ימים".

(3) בסעיף 6 -

(1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובתקופת הבחירות לכנסת – בתוך עשרה ימים".

(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "או לדחותה" יבוא "ובתקופת הבחירות לכנסת – ימסור לבאי כוח הצדדים הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה".

זאת אומרת, הוראת הקבע היא שבתקופת הבחירות לכנסת שמוגדרת בהתאם לשאלה אם זה הפיזור או הכנסת במועדה וכן הלאה, באותה תקופה יהיה קיצור של תקופת הרישום של מפלגה חדשה".

תודה.

יש עוד את הנושא בקשר למשקיפים.

האם יש סיכום?

נשמע אותם.

סוגיית היכולת של משקיפים להצביע, העמדה שלכם לאחר בירור.

הגענו להסכמה שאנחנו נבצע מעין פיילוט לפעם הנוכחית ונראה בכמה נתונים מדובר. הגענו להסכמה שזה יהיה ובלבד שהמשקיף שהה בקלפי לפחות שש שעות ומעלה.

אבל זה מחייב עיגון בחקיקה.

כן.

אנחנו נכניס את זה לנוסח. שש שעות, דיברנו שזה יהיה אחיד עם חבר ועדת בחירות מרכזית. אמרנו שניצור אחידות.

כן.

זה חשוב מאוד. צריך לברך את חבר הכנסת מקלב.

חבר הכנסת מקלב ראוי לכל הכבוד.

לא מקלב. מי שיזם את זה.

חבר הכנסת שיפמן.

אורלי, זה לא ייצור עומס על המזכירים?

זה עלול לייצר עומס.

לנקודה הזאת של המשקיפים. סיכמנו?

כן.

תודה. חבר הכנסת מקלב, יש לך עוד משהו?

מה עם שתי ההסתייגויות שלי?

אתה יכול להגיש ההסתייגויות.

הגשתי. השאלה אם יש תשובה. על הכפרים הלא מוכרים ועל הסטודנטים.

כל מי שירצה להגיש הסתייגויות, יגיש הסתייגויות. אני רוצה לשאול היכן אנחנו עומדים בנושא הזה של ההתמודדות שלכם עם הנגשת ההצבעה בכפרים הלא מוכרים.

קודם כל, אנחנו מצטערים מאוד שההצעה לכתובת נוספת לצורכי בחירות לא עברה כי היא הייתה פותרת המון סוגיות כולל את הסוגייה הזאת.

אפשר להכניס את זה כאן, כהוראת שעה.

לא. אי אפשר.

צריך להזמין את רשות האוכלוסין שתגיד לכם שרק בעוד חמש שנים יהיה ניתן לתקן את המערכת.

חברים, הדיון הזה התקיים. אפשר להגיש הסתייגות. תוגש הסתייגות. כולנו יודעים שלא תהיו ערוכים.

מה שאנחנו יכולים לעשות בנקודת הזמן הנוכחית - אנחנו לא אנשי בשורות גדולים - בכפרים יש מרכזי שירות שיש בהם בתי ספר, גני ילדים וכולי. לפני כשבועיים-שלושה ערכנו סיור והיינו בפזורה. ראינו את המקומות. אנחנו יכולים להעביר יותר קלפיות למרכזי השירות אבל צריך לזכור שלאותם אנשים אין כתובת ואנחנו נעביר לפי שם השבט. המשמעות שיכולה להיות, ואני אדגיש את זה, היא שיהיו אנשים שייפגעו ולמעשה יצטרכו ללכת יותר. למשל, אני אתן דוגמה את שבט עזאזמה שמתחיל בשגב שלום, ממשיך לירוחם, מצפה רמון וכולי, שטח של עשרות קילומטרים, היום יש להם 12 קלפיות בשגב שלום. מאוד יכול להיות שחלקם גרים מאוד גרים לשגב שלום ואז זה יותר נוח להם אבל חלקם יותר מרוחקים. אם נעביר אותם למרכזי שירות שהם לא בהכרח קרובים ליישוב שלהם, הם עשויים להיפגע. חלק ירוויחו מזה, חלק פחות אבל זה הפתרון שאנחנו יכולים לתת.

יש לכם הערכה לכמה אנשים זה יסייע?

צריך לבדוק את זה.

חבר הכנסת סעדי, אתה ציינת כאן 150 אלף אבל כנראה אלה כל תושבי הפזורה.

כן.

מדובר בערך ב-37 אלף בעלי זכות הצבעה.

מאחר ולקחו את האפשרות שארגונים או אנשים יסיעו את האנשים האלה, יש אפשרות להעמיד להם הסעות?

אנחנו מעמידים הסעות מדי בחירות. לצערנו הרבה הן לא מנוצלות.

אני אף פעם לא שמעתי על זה.

מעמידים אוטובוסים.

מעמידים אוטובוסים והם עומדים ריקים, הולכים ריקים וחוזרים ריקים. יושב ראש הוועדה אזורית, השופט במחוז, מתערב באופן אישי ביום הבחירות ואני עצמי מאשרת הסעות נוספות אבל לצערי לא עושים בהן שימוש רב.

איך אנחנו יכולים לקבל את הזמנים של ההסעות והמיקום כדי שנעזור לכם להפיץ את זה?

אנחנו נפרסם את זה. הבעיה היא שקיבלנו דרישה להפעיל לא עשרות אוטובוסים אלא עשרות ג'יפים שנוהגים בהם נהגים מקומיים וכמובן לזה לא ניתן להסכים. זה מה שאמרו לנו בפעם הקודמת: אל תפעילו אוטובוסים, תפעילו ג'יפים עם נהגים מקומיים.

היכולת שלנו היא להפעיל אוטובוסים ולא רכבים פרטיים. לצערנו לא עושים שימוש באוטובוסים. שוב, אני מדגישה שאנחנו נעשה ככל שיש מקום באותם מרכזי שירות לאותה כמות קלפיות. אנחנו מדברים על היקף קלפיות גדול בשגב שלום ובלבד שיהיה במרכז השירות מספיק מקום.

לגבי הנושא של פרסום נתוני ההצבעה ברשויות. דומני שיש כאן רצון של חברי הכנסת. יש כאן דעות. הדברים יכולים ללכת לכאן ולכאן, שדווקא פרסום הנתונים מונע מניפולציות לעניין.

השאלה אם זה נדרש להכניס לחקיקה.

לגבי פרסום אחוזי הצבעה, זו הייתה גם עמדת יושב ראש הוועדה, שזה דורש חקיקה.

חבר הכנסת רוטמן, אני רוצה להציע שאתם תגישו הסתייגות בנושא הזה של פרסום נתוני ההצבעה.

כל שעתיים.

צריך לדייק את הניסוח כי לפעמים יש עיכובים וזה לא בהכרח בדיוק שעתיים. זה תלוי בעיבודים וכולי.

אנחנו נעבוד עם חבר הכנסת קרעי כדי לדייק את הנוסח כך שיהיה ברור שזה מהנתונים ככל שהגיעו.

שנמסרו.

שנמסרו. אני בכוונה רוצה שזאת תהיה הסתייגות כי אני חושב שהשעה מאוחרת וצריך לתת למפלגות השונות, לכבד אותן, לתת להן לראות את עמדתן בעניין, להתייעץ עם מנכ"לים, עם ראשי המפלגות. אני לא רוצה להציג את זה כרגע בנוסח. זה דבר שעלה רק לפני שעתיים כאן, למרות שקיימנו דיונים ארוכים לקראת הקריאה הראשונה. תגישו את זה כהסתייגות. אנחנו ניידע את כל המפלגות, מי שנמצא כאן, קחו את העניין הזה.

יש גם פורום.

מה שיוחלט, אנחנו נבצע.

יודגש שזה על בסיס הנתונים כפי שנמצאים בידי ועדת הבחירות.

נצטרך למצוא את הניסוח. אולי במקום כל זמן מסוים, נניח לפחות שלוש פעמים במהלך יום הבחירות כדי לא לכבול אותנו לשעות כי במידה ותהיה חריגה, אנחנו נמצא את עצמנו מפירים את החוק.

בסדר. אפשר גם לקבוע את מספר הפעמים. אולי ארבע פעמים במועדים שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות, בהסכמת הנשיאות וכולי. אנחנו נעבוד על ההסתייגות הזאת ונציג אותה.

ארבע פעמים לקראת סוף היום.

יעבדו על זה. בסוף ועדת הבחירות מייצגת את כל סיעות הבית. היא מעין כנסת זוטא. אנחנו לא יכולים לרדת כאן לרמת רזולוציה.

אנחנו מתחילים להיכנס לבעיות עם נהלי הכנסת מבחינת שעות.

אני רוצה לפרוטוקול. חבר הכנסת קרעי, היה דיון לגבי ההסתייגות שלך. הייתה כאן נכונות כללית לגבי פרסום לפי אזורים של אחוזי הצבעה אבל אנחנו ננסח את זה. דובר על ארבע פעמים ביום הבחירות.

זה מעט מדי.

זה מה שוועדת הבחירות ביקשה.

לא. אורלי, ארבע פעמים ביום, זה מעט מדי.

אתה יודע שאם אפשר יותר, נעשה יותר. אנחנו ביקשנו לפי מספר פעמים ולא כל שעתיים כדי שלא תהיה חריגה.

אתם מפרסמים ארצי. כל כמה זמן אתם מפרסמים ארצי?

כל שעתיים. ההגדרה היא כל שעתיים. בפועל זה לא יוצא בדיוק שעתיים. לפעמים שעתיים וחצי ולפעמים שעתיים ו-50 דקות. זה תלוי.

אין בעיה. באותו זמן.

הארצי לא קבוע בחוק?

לא קבוע בחוק. אז אני לא מפרה חוק.

אפשר לומר שאם פרסמה ועדת הבחירות המרכזית.

לא. אין צורך. אפשר להוסיף ניסוח יותר מרוכך שזה לא כל שעתיים אלא בהתאם לנסיבות. בהתאם לאילוצים.

לפחות ארבע פעמים ביום. אם נוכל, יהיה גם יותר.

כל שלוש שעות לפחות, זה בסדר? זה משהו שיכול להיות מוסכם על אורלי.

רגע. כדי שנוכל להתקדם, אני מציע לקבוע את העיקרון המסמיך בחוק גם לגבי האחוז הארצי וגם לגבי האחוז ברשויות המקומיות. לקבוע שוועדת הבחירות תפרסם במהלך היום נתונים אודות אחוז ההצבעה הארצי והרשויות באופן שייקבע על ידי יושב ראש ועדת הבחירות בהסמכת הנשיאות. או על ידי הנשיאות ובהסכמת היושב ראש.

בסופו של דבר יש ועדת בחירות, יש לה נשיאות, זה גוף שמשקף את הכנסת, הוא נמצא בדיאלוג עם היכולות של ועדת הבחירות. נשים את העיקרון המסמיך וניתן לוועדת הבחירות לקבוע אם זה כל שלוש שעות או כל ארבע שעות.

לא. אני רוצה בתדירות.

הנשיאות תקבע.

לא. אני רוצה בתדירות שלא תפחת משש פעמים במהלך יום הבחירות.

לא. אתה מכשיל אותנו.

שש פעמים זה כל שלוש שעות.

יש 15 שעות הצבעה.

שלמה, אני יכול להציע הצעה? לקבוע את העיקרון המסמיך.

שלא יפחת מחמש פעמים. מה הבעיה? שלא יפחת מחמש פעמים ביום. חמש פעמים זה כל שלוש שעות.

אתה יודע שזה לא מה שיהיה.

די. זכות הדיבור אצל חבר הכנסת רוטמן. תוך חצי שעה אני מביא את החוק להצבעה.

יש לי הסתייגויות.

אתה תציג את ההסתייגויות שלך אבל עוד לא הגענו לזה.

כאשר אתם מוציאים נתוני הצבעה, כאשר אתם מפרסמים נתון הצבעה ארצי, אתם בעצם אספתם אותו מכל הרשויות כי אחרת אין לכם משהו חדש. העיקרון המסמיך כפי שהציע היושב ראש, זה רעיון טוב. האמירה היא שבכל עת שמתפרסם הנתון הארצי, יתפרסם בצמוד אליו הנתון לפי הרשויות.

לא. הנתון הארצי הוא משוקלל גם מדיווחים שאנחנו מקבלים מהקלפיות וגם מסקר שמגבה את מה שאנחנו לא מקבלים.

משלים.

הרבה פעמים אנחנו פונים למזכירים, מקבלים בחזרה את המידע, כשמעבירים את המידע, הוא לא אחיד כי הם מגיעים לטלפון כשמצביעים ובחלוף זמן. לכן אנחנו יכולים לקבל חלק מהנתונים בשעה 9:00, 9:05, 9:10, 9:15.

הבנו. אורלי, אפשר לקבוע בחוק לא פחות מחמש פעמים במהלך היום?

ממוצע. לא חמש בשעה וזהו.

חמש פעמים במהלך היום. חמש פעמים ביום. אני מבקש שהנשיאות תוסמך בנסיבות מיוחדות לאפשר ירידה מזה. זאת הנשיאות ולא היושב ראש.

לא.

אין ירידה.

במידה ואפשר יהיה יותר, יהיה יותר.

חמש פעמים. סגרנו.

כן. סגרנו.

אבל זה יהיה כהסתייגות.

לא.

זה יהיה כהסתייגות.

אם הסתייגות, אני רוצה כל שעה, כל שעתיים.

כל שעתיים, בסדר גמור. זה יהיה כהסתייגות. כל שעתיים.

למה?

כי אני צריך לתת לעוד מפלגות שלא נמצאות כאן לבחון את העניין.

בעיה שלהן. מה זה לא נמצאות? כל דיון אתה אומר את זה.

בסדר, הבנתי. שמעתי.

כל התיקונים שעשינו אמרת שצריך לתת למפלגות?

אדוני, זה הנוסח שאני מביא כיושב ראש הוועדה. לא מתאים לכם, בעיה שלכם.

אבל מה הבעיה? יש הסכמה של ועדת הבחירות.

מכיוון שאני אתן לכל המפלגות את האפשרות לבדוק את העניין. לא העליתם את זה לקראת הקריאה הראשונה אלא העליתם את זה לפני שלוש שעות וזו החלטה שלי. נקודה. לא מתאים לכם, מה לעשות?

אנחנו רוצים גם הסתייגות כל שעתיים וגם לא יפחת מחמש פעמים ביום.

בסדר.

תרדו לארבע כי בלילה, בדיווח האחרון, אנחנו כמעט לא מקבלים.

אם אני מסכים לארבע, אתה שם את זה בחוק?

לא. אני נותן למפלגות אחרות את ההזדמנות לבדוק את זה.

מה יש לשאול? כולם רוצים.

כולם רוצים. גם בנשיאות כולם רצו והשופט אמר שצריך חוק. אף אחד לא מתנגד לקבל מידע.

יש לנו עוד מעט בעיה עם היועצים המשפטיים שתמנע הצבעה על החוק הזה מחר.

גור, אני רוצה שתשאיר את ההסתייגות שלי לגבי השעתיים, כל שעתיים, ואת ההסתייגות של השעה תהפוך אותה ל"לא יפחת מחמש פעמים ביום".

אין בעיה. אנחנו ממשיכים.

הוא עקשן. גם אני מתעקש.

אתה ביקשת להציג איזושהי בעיה בנושא המודעות.

אנחנו רצינו לשמר את המצב הקיים בנוגע למודעות המודפסות. המצב הקיים בקשר למודעות המודפסות לפי הניסוח בחוק הוא שמודעה מודפסת שנושאת את סמל שמודעה מודפסת שנושאת את סמל הרשימה או את שמה וכדומה, לא צריכה את שם המדפיס כי עולה ממנה ישירות מי המדפיס ומי המזמין. אנחנו יודעים שהמפלגה אחראית עליה. לעומת זאת אם זאת מודעה שאיננה מטעם מפלגה ואיננה נושאת את שמה וכדומה, שם יש עליה חובת מדפיס. אנחנו העברנו את ההוראה לכללי, על כל סוג פרסום וכדי לשמר את סוגיית המדפיס השארנו הוראה של מדפיס. זה סעיף 7(א2)(3). נוסף על האמור בסעיף 2(א1), "מודעה מודפסת תישא את שמו של המדפיס שהדפיס אותה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו", צריך לחשוב ניסוחית איך אתם שמים את ההמשך, אבל לומר אם לא מדובר במודעה שכאמור אינה נושאת שם הגוף או המתמודד או האות או הכינוי או את רשימת המועמדים.

אפשר לחבר ולומר שמודעה שלא נעשתה על ידי מתמודד או כל גוף הקשור לסיעה.

לא. לדעתי: לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת. פשוט תעביר את זה ל-2(א)(1א). "לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו ואם פעלה... מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או את הכינוי של הסיעה, של הרשימה" וכאן תוסיף שבמודעה מודפסת.

ניתן לנסחים לעשות את העבודה.

כן. זאת בעיה ניסוחית.

אתה רוצה שאם זה מטעם רשימה, לא צריך את המדפיס.

אם זה מטעם רשימה ונושא את השם, את הגוף, את האות, את הכינוי, את הרשימה. אם זה מטעם רשימה שלא נושא שום דבר, זה לא צריך.

אני מבין שלעניין מתחמי הדיור הציבורי אין הסכמה לפשרה. אם כך, הנוסח שיונח מטעם הוועדה יהיה הנוסח שהיה בקריאה הראשונה. אני מניח שיש הסתייגות שלכם.

כן.

הסתייגות להוריד את זה, את פרק מתחמים.

הסתייגות להוריד את סעיף מתחם הדירות עצמו.

זאת הסתייגות שלכם?

זאת הסתייגות שהגשתי. ההסתייגות השלישית שלי.

מכובדיי, אני רוצה לשאול האם מעבר להסתייגויות הוצגו יש עוד הסתייגויות.

אני רוצה לנמק את ההסתייגויות.

אני אתן לך לנמק אותן. אני רוצה קודם כל לשאול האם יש עוד הסתייגויות. האם חוץ מההסתייגויות שהוזכרו, יש עוד הסתייגויות?

כל מה שדיברנו, הכנסת לחוק.

כן. הקראנו את זה.

חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה לנמק את ההסתייגויות?

כן. בוא נתחיל אחת-אחת.

כמה הסתייגויות יש לכם?

אני חושב שנשארו שתיים או שלוש. על השלישית דיברנו. אני שלחתי שש הסתייגויות. את שתי הראשונות הורדנו.

תגיד לנו איזה הסתייגויות.

תגיד לנו מה כן.

הסתייגות 3, 4 ושתי ההסתייגויות הנוספות.

אתה יכול להקריא לנו את ההסתייגויות?

כן. בוודאי. אני אעבור הסתייגות-הסתייגות. תודה אדוני יושב הראש.

ההסתייגות הראשונה היא ממוספרת 3. סעיף 7(4), פרק י3א בהגדרה בית אבות, סעיף קטן (4) – יימחק.

סעיף קטן 4 בעצם מגדיר את אותם מקבצי דיור שכמו שהבנו לא חלים לגביהם הכללים של מגן אבות. מחילים או לא מחילים. אנחנו מבינים שכאן ניסיון פוליטי להציב קלפיות במקומות פוליטיים שמשויכים למפלגה אחת מסוימת ולכן בעינינו, כדי שתהיה שוויוניות בבחירות, אם לא מציבים קלפי בכל שונה בבאר שבע, בכל בית, בכל בניין שבו גרים אנשם מבוגרים – לא צריך גם במקבצי הדיור האלה.

אני רוצה לומר משהו. היה היה סופר בוורשה, קראו לו זאב ז'בוטינסקי. ב-1932 הוא פרסם מאמר ביידיש – ריפאום אידנטום. שם הוא כותב: "דבר אחד אני יודע בבירור, שכל התנועה הרפורמית על כל ענפיה, הגרמנית, האמריקאית והבריטית, מבחינה היסטורית היא ברכה לבטלה. אני שייך לדור שעומד רחוק מאוד מהעיסוק בדת מבחינה רגשית. בעולם האורתודוכסי יש הרבה דברים שאני לא אוהב ולכן הרפורמים היו אמורים למצוא אצלי סימפטיה, אבל קשה מאוד להרגיש סימפטיה לדבר שאין בו ממש. קשה מאוד להרגיש סימפטיה לדבר שאין לו שום זכות קיום וחיות, הוא לא משחק תפקיד בפיתוח העם היהודי ואינו יותר מהובי כמו אספת בולים. הרעיון היחיד שלהם זו ההתבוללות. אם הרפורמים לא היו קושרים את הרעיונות שלהם עם הרעיון הנמוך והפחדני של התאבדות של העם והתבוללות, אז אולי היה נתפס הרעיון החדשני וכולי וכולי וכולי". זה ז'בוטינסקי שדיברת עליו בהדרת קודש קודם לכן.

תודה. תמשיך בהסתייגויות. ננמק את כל ההסתייגויות ונצביע.

היועץ המשפטי מציע שנעשה הצבעה.

מי בעד קבלת ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי? 2. מי נגד? 5. מי נמנע? 1

הצבעה
בעד – 2
נגד – 5
נמנעים – 1
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

רוויזיה.

אני מדלג על הסתייגות 4. אני אחזור אליה אחר כך. שתי ההסתייגויות הנוספות ששלחנו, זה מה שדיברנו קודם, שוועדת הבחירות תפרסם - זאת אחת ההסתייגות - בכל שעתיים את שיעור ההצבעה העדכני בחלוקה לפי הערים, או - הסתייגות שנייה - לכל הפחות חמש פעמים במהלך יום הבחירות.

אני מנסח את זה קצת אחרת.

תנסח איך שאתה רוצה. אני לא רוטמן.

ועדת הבחירות תפרסם נתונים אודות אחוז ההצבעה.

אני לא נכנס לפרטים. תנסח איך שאתה רוצה.

אתה אומר שוועדת הבחירות תפרסם נתונים אודות אחוז ההצבעה הארצי לפי אזורים פעם בשעתיים.

מה זה אזורים?

לפי רשויות מקומיות.

לפי הערים. לפי רשויות מקומיות. כן.

אחת לשעתיים. זאת ההסתייגות שלך.

כן.

מי בעד קבלת ההסתייגות של חבר הכנסת שלמה קרעי, פרסום כל שעתיים? מי נגד? מי נמנע?

ההסתייגות הבאה. פרסום לפחות חמש פעמים ביום הבחירות.

אני אומר לחבריי מהקואליציה שאני מתכוון להצביע נגד כדי לאפשר לסיעות הקואליציה לבחון את העניין ואם נחליט לתמוך, נתמוך מחר במליאה.

מי בעד קבלת ההסתייגות? 3. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות אחרונה. אני מבקש בפרק ב', תיקוני חקיקה, להוסיף סעיף 14 שעניינו תיקון סעיף 61 לחוק הכנסת. תיקון. אישור מליאת הכנסת לפרישה מסיעה.

(1) בחוק הכנסת התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 61 במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) פרש חבר מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע הכנסת את דבר הפרישה לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה בסמוך לאחר הפרישה. החליטה ועדת הכנסת שלא להציע לכנסת לקבוע כאמור, תהיה החלטתה סופית.

(2) בסעיף קטן במקום "לא תקבע ועדת הכנסת" יבוא "לא תציע ועדת הכנסת לקבוע".

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "על החלטת ועדת הכנסת" יבוא "על החלטת הכנסת".

(4) בסעיף קטן (ד), במקום "חבר הכנסת שוועדת הכנסת הודיעה על פרישתו" יבוא "חבר הכנסת שהכנסת קבעה את דבר פרישתו".

(5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שניתנה לאותו חבר כנסת הזדמנות להשמיע את דברו. חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין".

הוראת מעבר.

הוראות סעיף 61 לחוק העיקרי כנוסחן בחוק זה יחולו גם לעניין החלטה של ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו שהתקבלה בכנסת שבה התקבל חוק זה ערב קבלתו. החליטה ועדת הכנסת כאמור, יראו בהחלטתה כהמלצה אשר תובא לאישור הכנסת בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה וההחלטה לא תהיה בתוקף עד אישורה על ידי הכנסת.

זאת ההסתייגות.

סעיף 15 – המטרו יעבור.

המשמעות של ההסתייגות, בקצרה, אני אסביר במשפט אחד.

זה לא חוק פרסונלי.

אני רוצה להסביר משהו. אנחנו קרובים להפר את הוראות הכנסת לגבי עובדי הכנסת והיועצים המשפטיים. די. כל הערות הביניים האלה מיותרות. אם זה לא היה מה שמטריד, היינו יושבים כאן לילה שלם. עשינו את זה הרבה פעמים בשמחה ובששון אבל עכשיו בואו ניתן את הדעת על יועצים משפטיים שנמצאים כאן ממש משעה 7:00 בבוקר ברצף של טיפול בהמון המון חוקים ובטירוף הדעת למול הנסחות. אם כן, די.

וכל הכבוד להם.

נכון. בואו נסיים.

אנחנו מלאים סימפטיה ואני בטוח שהם שמחים שהם יוצאים לחופשה של ארבעה חודשים בזכות הממשלה הכושלת שלכם.

אין ספק. סיימת?

אתם הייתם בחופשה שנה שלמה.

תן לי להשלים. אתה הפרעת לי. אם לא היית מפריע, הייתי משלים מזמן.

שלמה, מספיק. זה לא מכובד. תסיים.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להסביר במשפט אחד את ההסתייגות. המשמעות שלה היא שהחלטת ועדת הכנסת לגבי פרישה של חבר כנסת מסיעתו תהיה המלצה שתובא לאישור מליאת הכנסת. זה תקף לגבי החלטות שיתקבלו גם בכנסת הזו, ערב תחולתו של חוק זה.

קרי, שקלי.

זה לא פרסונלי.

שקלי, סילמן, לא משנה, מי שתחליטו. כל מי שיפרישו אותו עכשיו.

זה בכלל לא פרסונלי.

סיעת ימינה התפרקה לרסיסים, כל אחד במקום אחר, למה שקלי לא?

מסכן שקלי.

נכון, זה לא בסדר. היום בנט הוכיח שמה שהוא עשה הייתה טעות.

אדוני הישוב ראש, תצביע.

אני חייב לציין שלפי הנוהל של היועצת המשפטית לכנסת לגבי של ההסתייגויות, אי אפשר להכניס הסתייגויות שהן לחלוטין לא קשורות לנושא של החקיקה.

קשורות לפיזור הכנסת. עם כל הכבוד, זה פרק של תיקוני חקיקה של כמה חוקים שונים שנוגעים לפיזור הכנסת. זה עוד תיקון.

חבר הכנסת קרעי, אין לך זכות דיבור עכשיו. היועץ המשפטי באמצע דבריו. אתם עכשיו מפסיקים ועכשיו היועץ המשפטי יסיים את דבריו. אם תרצה להגיב, תקבל זמן קצר להגיב. הכרעה בעניינים האלה היא של הייעוץ המשפטי.

אני אומר שאנחנו נעשה בדיקה לגבי הדבר הזה אבל עקרונית לפי הנוהל אנחנו לא יכולים להכניס את זה בגלל שזה עלול להיות פגם בהליכי חקיקה, בין היתר בגלל שזה דבר שבעצם לא היה עליו שום דיון בוועדה. הוא לא קשור לנושאים השונים שעסקנו בהם גם היום וגם אתמול. לכן אנחנו עלולים להיות במצב שיכול להיכנס לחוק משהו בלי שהוועדה בעצם נתנה עליו את הדעת בכלל ובלי שעבר קריאה ראשונה כמובן.

גם בנוגע לפרסום תוצאות הבחירות שעכשיו הכנסנו הסתייגות, עסקנו היום.

למעט דבר אחד. לגבי הנושא הזה, הוא הועלה והוא נדון בהרחבה במסגרת הדיון.

אדוני היועץ המשפטי, לשיטתכם הדבר לא יכול להיות במסגרת הסתייגות אבל אני מבין שאתה עוד רוצה לבדוק.

אי אפשר למנוע העלאת הסתייגות.

אפשר רגע לעצור? תודה. האם מקובל עליך שאנחנו נצביע על ההסתייגות הזאת? ככל שהיועצת המשפטית לכנסת תחליט שיש מניעה, ההסתייגות לא תעלה. תחליט שאין מניעה, ההסתייגות תעלה. מקובל עליך?

כן.

תודה.

אני רוצה להגיב לדברים שהוא אמר.

לא.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול.

אחרי ההצבעה. אחרי שאני אנהל את ההצבעה.

בסדר. מקובל.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הערה קצרה שלך לפרוטוקול.

גור, שני דברים. ראשית, ההסתייגות נכנסה בפרק של תיקוני חקיקה בה תיקנו מספר חוקים שקשורים לפיזור הכנסת. גם הנושא של פרישה מסיעה והתמודדות בבחירות קשורה לפיזור הכנסת. לכן בעיניי זה שייך וקשור לחוק הזה.

דבר שני. גם בנוהל ששגית פרסמה היא כתבה שאם מדובר בהסתייגות אחת – ודיברתי איתה על זה בצורה מפורשת – גם אם היא לא קשורה שמבקש חבר כנסת להכניס ולדון בה ולדבר עליה בוועדה, אפשר לאפשר הסתייגות אחת כזאת כשהוא מדבר עליה, להכניס גם אם היא לא קשורה לחוק. עשינו את זה בוועדת הכספים כשהכנסנו את ההפחתה של מס רכישה מ-8 אחוזים ל-5 אחוזים בחוק לא קשור בכלל. זה נכנס ועבר לספר החוקים.

היה על זה דיון נרחב.

שום דיון. תוך עשר דקות זה נגמר.

אני צריך לבדוק כי לפי הנוהל, זאת ההנחיה.

אם צריך דיון, אני רוצה שנעשה דיון כמה שצריך על ההסתייגות הזאת.

לא.

אני אגיד לך מה עשינו.

חבר הכנסת קושניר, זה הסתיים. היועץ המשפטי יבדוק את זה.

כן.

הנוהל לא בא לשנות סדרי בראשית.

חבר הכנסת קרעי, הסתיים.

הוא בא להתוות.

חבר הכנסת קרעי, הסתיים. הערת. תודה.

נבדוק את זה.

חבר הכנסת רוטמן, אתה רוצה להגיש הסתייגות?

כן. אני אנמק אותה.

הסתייגות ראשונה. סעיף 21א(ד) יימחק ובמקומו יבוא -

"(ד) מי שביום הבחירות הוא בן 18 ומעלה, כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי ובלבד שבאותה קלפי מכהן מזכיר נוסף שגילו לפחות 21 שנים".

אני אעביר לכם את זה כתוב.

גיל 20. זאת אומרת, בן 18 לגיל 20.

נימקתי בהרחבה במהלך הדיונים ולכן לא אנמק אלא אומר במשפט שהמטרה כאן היא להחזיר את המצב למצב שהוא היה לפני התיקונים, לפני שתי מערכות בחירות או שלוש מערכות בחירות, כאשר מאז נמנע מאנשים מתחת לגיל 21 להיות מזכירי קלפי, ולהחזיר את המצב לקדמותו עקב הפגיעה בחופש העיסוק והסיבות האחרות שאמרתי במהלך הדיונים. אני מבקש לתמוך בהסתייגות.

תודה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש, כדי שמה שאמר היועץ המשפטי, לא תהיה לו אפילו אחיזה במציאות, שמי שמבקש להתייחס להסתייגות הזאת, שתאפשר לו להתייחס עכשיו.

לא.

אם לא, אני טוען טענת נושא חדש על השינויים.

בסדר.

אני מבקש גם התייעצות סיעתית עכשיו. או שתיתן למי שרוצה להתייחס דקה אחת להתייחס ונעשה את זה כמו שצריך.

למה?

להסתייגות שלי. הוא אומר שלא היה דיון. יש כאן נוכחים בדיון. מי שיש לו משהו לומר על ההסתייגות הזאת, אני רוצה שהוא יאמר.

כבר הצבענו.

אבל היועץ המשפטי אומר שאין דיון.

אני סיימתי את ההצבעה.

אני יכול לטעון נושא חדש. אתה עוד לא הצבעת על הסעיף.

עזוב את זה.

בבקשה ממך, תן למי שרוצה להתייחס, שיתייחס.

אני שמעתי ואני אשקול אחרי היוועצות עם היועצים המשפטיים.

זו הייתה ההסתייגות שלי.

יש כאן שתי הצבעות.

כן. על שתי החלופות. אני מסכים שתהיה הצבעה אחת על שתיהן.

מי בעד קבלת ההסתייגות המשותפת על שני נוסחיה של חבר הכנסת רוטמן? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

חבר הכנסת סעדי, בבקשה, תציג אתה הסתייגויות שלך ונמק אותן.

העליתי שתי הסתייגויות ונימקתי אותן. אחת לעניין הפזורה והשנייה בעניין הסטודנטים. לעניין הסטודנטים ביקשתי, ואני מציע שסטודנט שיציג תעודת סטודנט שהוא סטודנט באוניברסיטת באר שבע, הוא יכול להצביע בקלפי במעטפה כפולה וכנ"ל גם בתל אביב. אנחנו רוצים להקל על הסטודנטים שלא יצטרכו לחזור למקום מגוריהם למרות שיש הסעות והתחבורה בחינם אבל הסטודנטים לא יפסידו יום לימודים בגלל בחירות.

אין לימודים באותו יום.

אנחנו מצביעים. מי בעד קבלת ההסתייגות שנומקה עכשיו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

עכשיו תצביע על ההסתייגות השנייה בקשר לפזורה.

מה ההצעה?

נימקתי אותה. היא בשם הרשימה ולמליאה.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לפני שאני אתייחס לבקשה של חבר הכנסת קרעי, אנחנו רוצה להיוועץ עם היועצים המשפטיים. האם למי מחברי הכנסת כאן יש עוד הסתייגויות שהוא מבקש להעלות?

אני יכול להתייחס למה שאמר קרעי?

רגע. אני רוצה להיוועץ עם היועצים המשפטיים.

לפני שתצא להפסקה.

אני אתן לך. אנחנו נצא להיוועצות סיעתית של חמש דקות. לאחר מכן אני אחזור ואומר מה ההחלטה שלי, אחרי ההיוועצות עם היועצים המשפטיים.

אני חושב שההסתייגות היא במקומה כי היא קשורה לענייני הבחירות והיא חלק מהבחירות. היא לא סוגיה אחרת שבכלל לא קשורה לבחירות, במיוחד שאנחנו מדברים - למרות שאני נגד והצבעתי נגד – אבל אני חושב שזה לא מסוג הדברים שחוות הדעת של היועצת המשפטית שאמרה שצריך להכניס חוק שלא היה בכלל דיון עליו, מבלי שעבר קריאה ראשונה, למרות שהיו מקרים שכן הכנסנו דברים כאלה ואפילו בלי קריאה ראשונה ושנייה.

מלבד האמירה העניינית שאני מצטרף למה שנאמר. אין ספק שאנחנו יושבים כאן על תיקון דיני בחירות וכאן אנחנו עוסקים בתיקון דיני בחירות. גם כאשר זה באמת לא ענייני, אני בהחלט חושב שמקומו של היועץ המשפטי להעיר ולהגיד שלדעתו אם תקבלו הסתייגות פלונית, ואפילו להגיד את זה לפרוטוקול, זאת תהיה פגיעה בהליכי חקיקה. זה בהחלט מקומו של היועץ המשפטי וזה תפקידו וחשיבותו. ובכל זאת אין לו יכולת לא למנוע את העלאת ההצבעה על ההסתייגות. גם ליושב ראש הוועדה אין את היכולת לשיקול הדעת למנוע העלאה. זאת בעצם טענת נושא חדש שמי שמוסמך לדון בזה ועדת הכנסת. גם אם הוצבע או לא הוצבע, גם אז ליועץ המשפטי, גם ליועץ המשפטי של הכנסת וגם ליועץ המשפטי של הוועדה, אין יכולת למנוע מלהעלות את הנוסח למליאה.

לפני שנצא להיוועצות סיעתית, היועץ המשפטי יבהיר משהו לפרוטוקול לעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת בסוגייה של האישור בוועדת הכספים.

בהתאם להתייעצויות שערכנו עם הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים, בעניין הדיון שהיה קודם לעניין הסעיף שמתייחס למקדמות, העמדה המקובלת בלשכה המשפטית בכנסת היא, כפי שאמר נציג האוצר, שגם אם כתוב בנוסח הנוכחי שמונח בפני הוועדה שהאוצר יעמיד מקדמה לבחירות, המשמעות היא שזה צריך להיעשות דרך המנגנון של העברה תקציבית. זאת אומרת, משרד האוצר פונה לוועדת הכספים ומבקש העברה תקציבית.

כך גם אנחנו רואים את הדבר.

זאת הפרשנות והמשמעות של ההוראה הזאת.

דיברנו על הקטנת המס בתשלום ביום הבחירות.

איתן חשב להגיש את לזה כהסתייגות.

איתן משך את זה.

הוא משך את ההסתייגות.

אפשר להגיש הסתייגות להוריד ל-20 אחוזים?

אתה יכול להגיש הסתייגויות עד שאנחנו מצביעים.

תוריד ל-20 אחוזים. זאת הסתייגות.

אתה מעלה הסתייגות. אתה רוצה לנמק אותה?

להוריד את המס על תשלומים לפעילי יום בחירות ל-15 אחוזים.

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו יוצאים להיוועצות סיעתית.

למה? היינו שלושה.

אבל היו 4 נגד.

5.

היו 5 נגד.

אנחנו יוצאים להיוועצות סיעתית. חוזרים בשעה 02:24.

(הישיבה נפסקה בשעה 02:19 ונתחדשה בשעה 02:24)

אני מחדש את הישיבה.

לאור מצוקת הזמנים והרצון שלנו לסיים, אתה רוצה למשוך את הרוויזיה?

כן. משכתי. גם את הנושא החדש משכתי.

עוד לא הצגת את הנושא החדש.

אבל טענתי.

איימת.

אני מושך את האיום.

האם מי מבין חברי הכנסת מבקש להתייחס להסתייגות?

מכיוון שאין זמן, אני מאמץ את הדברים שאמר קרעי.

אני אומר רק משפט אחד. אני חושב שזאת פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שיש בן אדם ולידו יש תג מחיר. שיקלי - 160 מיליארד שקלים, פרויקט מטרו.

עבאס זה 50.

אדוני היועץ המשפטי.

רציתי להגיד בהתייחס לגופו של ההסדר שאני חושב שהוראת המעבר כאן יכולה לעורר קשיים.

בגלל ההיא עברה ייעוץ משפטי.

היא יכולה לעורר קושי בגלל שהיא מחילה על מעשה שהוא כבר מעשה עשוי, משנה אותו בדיעבד לפי התוצאות של הדבר הזה כי בעצם היא אומרת שמה שעבר פעם בוועדת כנסת זה לא מספיק בדיעבד אלא צריך גם להעביר אותו במליאה.

הרבה פעמים תחולת חוק היא רטרואקטיבית.

לא. זה דבר די חריג.

תודה אדוני היועץ המשפטי. יש עוד משהו?

לא. מעבר לזה, אני חושב שדווקא בהסדר כשלעצמו יש הגיון שהדבר הזה נדון, לא רק בוועדת כנסת אלא גם במליאת הכנסת בגלל ההשלכות.

דומה להסרת חסינות.

אין הסרה אלא בדומה להחלטה על הסרת חסינות בשל ההשלכות המשמעותיות שיש לזה על חבר כנסת ועל זכויותיו.

אני מודה ליושב ראש ולכל החברים על הדיון הפורה בהסתייגות.

אבל לא על התוצאה.

התוצאה תהיה במליאה. אל תדאג.

אני מבקש להעיר עוד הערה אחת שחשוב לומר אותה לפרוטוקול. ברור שהיה כאן דיון ער לגבי נושא מקבצי הדיור או מתחמי הדירות הציבוריות בניהול משרד העלייה והקליטה. הנושא לא הגיע לכדי הסכמה ולכן הוגשה הסתייגות. אבל כן אני חושב שחשוב להבהיר שללא קשר לתוצאה הסופית של הדיון, כל סוגי דיור שמנויים בסעיף הזה, ארבעת הסוגים, כולם מתייחסים לאזרחים ותיקים שמוגדרים כקבוצת סיכון לעניין הקורונה. אני אומר את זה כדי שהדברים יהיו ברורים בפרוטוקול. הכנסת תכריע מחר אם זה כלול או לא אבל הרציונל המסדר, כפי שגם הובהר על ידי ועדת הבחירות המרכזית בעת הזו, כפי שאנחנו שמענו גם את הדוברים מן החוץ, הוא הנושא של היות האזרחים הוותיקים קבוצת סיכון לעניין הקורונה.

אחרי ההערה הזאת לפרוטוקול, אנחנו ניגשים להצביע על הצעת החוק בנוסח שהוקרא עם כל התיקונים.

מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית? דומני שאין מתנגדים.

הצבעה
אושר פה אחד

הצעת החוק אושרה פה אחד. תודה לכולם.

אני מבקש להודות קודם כל ליועצים המשפטיים ודרכם לכל היועצים המשפטיים שמלווים את הוועדה שעבדו מסביב לשעון על הרבה מאוד הצעות חוק. תודה לנציגי ועדת הבחירות המרכזית בראשות המנכ"לית אורלי עדס. תודה לנציגי משרד האוצר ויתר המשרדים. תודה לצוות הוועדה, לסדרנים, למשמר הכנסת. כולנו מאוחדים ברצון שתהיה מערכת בחירות הגונה, שוויונית, מתוקנת.

יישר כוח.

תודה ליושב ראש.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 02:29.