פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



39
ועדת ביטחון פנים
05/07/2022

הכנסת העשרים-וארבע





הכנסת


מושב שני


פרוטוקול מס' 121
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, ו' בתמוז התשפ"ב (05 ביולי 2022), שעה 11:00

1. גל התפטרויות במשטרת ישראל
2. פגיעה בתנאי משרתי השב"ס והמשטרה – של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה

אמיר אוחנה
מופיד מרעי

רנ"צ יעקב שבתאי - מפכ"ל משטרת ישראל

נצ"מ רועי ולדמן - עוזר מפכ"ל, משטרת ישראל

ניצב בועז גולדברג - ר' אמ"ש, משטרת ישראל

תנ"צ שלומי שגיא - רח"ט דוברות, משטרת ישראל

רפ"ק אורטל שלמה - רמ"ד תיאום מבצעי, משטרת ישראל

ענת מססה קינן - לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

איתן גולדפלם - את"ב – רמ"ד ארגון ותקינה משטרה, המשרד לביטחון הפנים

דניאל מקסימוב - את"ב – מנהל תחום פיתוח ארגוני, המשרד לביטחון הפנים

מאיר פוקס - מ"מ נציבת הקבילות, המשרד לביטחון הפנים

אריה ברנד - קצין בירור קבילות, המשרד לביטחון הפנים

קטי פרי - נציבת שירות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

פרומית כהן - גונדר, ראש אמ"ש, שירות בתי הסוהר

שי וקנין - סג"ד, מפקד לשכות גיוס, שירות בתי הסוהר

אמיר רשף - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רכזת ביטחון פנים באג"ת, משרד האוצר

אביה פרון - ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר

נוי סופר - אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, משרד האוצר

נורית יכימוביץ-כהן - ממ"מ

אביגיל שררה - מנכ"לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

אברהם ארבל - הנהלה, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

גאולה עטואר - הנהלה, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

יוכבד עמרני - הנהלה, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

חיים שרייבהנד - חבר, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

גל שרון - חבר, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

אייל שומרון - חבר, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

מוריה רצאבי - נציגת ארגון נשות השוטרים והסוהרים, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

לאה קריכלי

תמר פוליבוי



1. גל התפטרויות במשטרת ישראל
2. פגיעה בתנאי משרתי השב"ס והמשטרה, של ח"כ רות וסרמן לנדה (מס' 2959)

בוקר טוב לכולם, שלום אדוני המפכ"ל, תודה רבה אדוני המפכ"ל שהצטרפת לדיון החשוב הזה. אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון פנים. היום ה-5 ביולי 22', ו' בתמוז התשפ"ב. הדיון הזה קודם כל מתקיים לאחר שהכנסת יצאה לפגרה, לאור חשיבותו של הנושא אותו אני מלווה בוועדה כבר תקופה ארוכה. אני קודם כל מודה לחברי הקואליציה והאופוזיציה, שנתנו את הסכמתם לקיום הדיון. זה לא היה פשוט, אבל זה קרה, אז גם להם תודה על כך.

אני ביקשתי מהמפכ"ל שהסכים, מה שנקרא ללא היסוס, להצטרף לדיון ולהציג את המצב של משטרת ישראל. חשוב לציין את חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, שגם היא הגישה בקשה לדיון מהיר, שבשל היציאה לפגרה לא יכולנו לאשר אותו בימים הרגילים, ולכן ביקשתי וגם היא הסכימה לצרף אותו לדיון, אז תודה גם לך רות.

אני אגיד משפט אחד, ואני אתן לך את רשות הדיבור, כי אצלך הידע והנתונים, וגם הכנת מצגת יפה.

אולי אני רק ברשותך אומר מילה לפני, משום שהדבר הזה ניזום על ידי וזה משהו שאני נלחמת עליו כבר שנה שלמה.

קודם כל, הדיון הזה הוא דיון שהוועדה מלווה, ובלי קשר גם בדיונים מהירים מדברים אחרי המפכ"ל.

אני קודם כל רוצה להגיד מילה אחת לך, אדוני המפכ"ל, אתה נמצא בתקופה מאוד מאוד קשה ומורכבת למשטרת ישראל, תקופה שמאידך המשימות רבות והשחיקה גדולה, ולא רק שלמדינת ישראל יש מעט משימות, אלא להפך, הן רק גדלות והמורכבות גדלה, בטח לאחר מבצע שומר חומות. ועם זאת, לצערי לא השכלנו כמדינה לתגמל את השוטרים בהתאם. אני כבר אומרת את זה, כי בשנה האחרונה אני עוסקת המון בנושא של שכר השוטרים.

לצערי, אנחנו כבר ראינו רגע לפני איזושהי פריצת דרך של תקציב המדינה, אולם לצערי בגלל התפזרות הכנסת, נאלצנו כרגע לחכות עם תקציב המדינה, ועם זאת עדיין לא אמרנו נואש, יש עוד דרכים ויש עוד אפשרויות לקדם את הנושא הזה של שכר השוטרים.

אני רוצה להגיד מילה אחת גם לסוהרים ולשב"ס. יש לנו בעיה גם בשב"ס, אבל לאור צפיפות הנושאים, החלטתי להבדיל בין הדיונים, ובשבוע הבא ביום רביעי יתקיים דיון עם נציבת שב"ס, רב גונדר קטי פרי. ציינתי את זה, היא יודעת את זה, יש כאן צוות של שב"ס, ואני רוצה לתת לכם את כל הבמה, במה משלכם. לכן בעניין הזה דע לך שאנחנו אתך. חשוב לי גם שבאת וחשוב גם לנצל את הבמה הזאת של הכנסת, כדי שתוכל להציג את הנתונים. בבקשה, אדוני המפכ"ל.

קודם כל בוקר טוב גברתי, חברי הכנסת שנמצאים אתנו. אני מודה על הזדמנות לבוא ולהציג בפני הוועדה. אני מאמין שהיעד מספר אחד של מדינת ישראל הוא לדאוג לביטחון הפנים של אזרחיה, ואני אפרט. אין פה בכי ואין פה נהי. לא באנו פה לבכות עכשיו, ולא באנו לבקש איזה תוספות למותרות. אני הגשתי פירוט יתר. העיקרון פה הוא מדינת ישראל, תושביה ואזרחיה והשירותים שהם ראויים לקבל ממדינה מתוקנת.

במהלך השנה האחרונה אנחנו חווינו אירועים ביטחוניים רבים, שללא ספק ערערו את אבן היסוד של החברה הישראלית, החופש לחיות בביטחון בארצנו. נתחיל בשומר החומות שהיה ב-2021, נמשיך עם גל הפיגועים ב-2022, הפשיעה החמורה בחברה הערבית, הפשיעה לאורך כל ימות השונה, תוסיפו את חודש הרמדאן, תוסיפו את מצעדי הגאווה, תוסיפו את מצעד הדגלים. יש פה רצף וצבר של אירועים, שלא מסתיים, מבחינתנו הוא סביב השעון לאורך כל ימות השנה. אנחנו מתחנו את משטרת ישראל עד קצה גבול היכולת, והמחיר – המחיר הוא השחיקה, השחיקה ששילמנו. אנחנו עדיין משלמים את המחיר הזה של שוטרי משטרת ישראל ולוחמי משמר הגבול.

להתמודדות הביטחונית יש מחיר, גם בזמן האירוע והן באדוות הכלכליות, שמהדהדות חודשים ושנים על החברה. מדברים כל הזמן על מנועי הצמיחה. מנוע הצמיחה המרכזי והמשמעותי ביותר בכל חברה הוא הביטחון, וללא ביטחון, הכלכלה תתרסק. מדינה ללא ביטחון, ללא שרידות כלכלית, זאת מדינה בכאוס.

אתם שואלים את עצמכם, איפה זה פוגש אותנו? יש קשר ישיר בין תנאי השירות של שוטרי משטרת ישראל לבין הביטחון האישי של כולם, של כולנו. אני רוצה לספר לכם כמפכ"ל, לא אגיד מילה לגבי ההתמודדות היומיומית שלנו במשטרת ישראל. יש לנו שוטרים אמיצים. אם אני לוקח את השנה וחצי האחרונות, 2,249 זה הנתון שלפני יומיים, נכון לאתמול בלילה נפגעו לנו עוד שני שוטרים, אחד פגיעת ראש, והשני שבר את היד במהלך מרדף אחרי רכב גנוב. 2,251 שוטרים שנפצעו במהלך פעילות מבצעית.

בשנה האחרונה?

בשנה וחצי האחרונות.

יש לנו שבעה שוטרים, שנהרגו במהלך מילוי תפקידם.

גם בשנה וחצי האחרונות?

גם בשנה וחצי האחרונות. יש לנו שוטרים שיוצאים מדי יום מביתם, מסכנים את חייהם, עוצרים את האנשים שאף אחד מכם לא רוצה לפגוש – אתם לא רוצים לפגוש לא את המחבלים המתאבדים, אתם לא רוצים לפגוש לא את הרוצחים, לא את האנסים, לא את השודדים. הם קיימים באלפים, רובם נמצאים מאחורי סורג ובריח, אבל יש לנו עוד מאות שמסתובבים לנו וממררים את החיים שלנו ביום יום.

יש לנו שתי משימות מרכזיות, הראשונה היא קודם כל לתפוס את אותם מאות שנשארו בחוץ ומסכנים אותנו ביום יום, והשנייה, לוודא שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לחיות את חייהם בבטחה, יוכלו להסתובב ברחוב עם ראש מורם, מבלי להביט בחשש מעבר לכתף.

אני יכול להרגיע אתכם, אתם יכולים לסמוך על משטרת ישראל. יש לנו משטרה עוצמתית, יש לנו משטרה ערכית, יש לנו משטרה מקצועית. האנשים שמשרתים בה מונעים נטו מתוך שליחות ואהבת הארץ, וכן, אוהבים את אזרחי המדינה הזאת. אני לא נולדתי מפכ"ל אני גדלתי באשקלון בשנות ה-60, התגייסתי לצנחנים, אני משרת את המדינה למעלה מ-35 שנים. תחושת השליחות זורמת לי בוורידים, אני גאה במדים שאני לובש כל יום ומשרת את המדינה הזאת. לא מעט פעמים גם הקרבתי את עצמי, כמו רבים מחבריי, למען ביטחון המדינה. זאת הסיבה שאני נמצא פה, המדינה הזאת היא חשובה ויקרה לכולנו.

אמון הציבור ביכולת של משטרת ישראל להגן עליו היא נגזרת של עשייה מוכחת על בסיס יומי, שעה שעה, דקה דקה. קחו רק את השבוע האחרון עם הסיכול של כמות הפיגועים והרציחות שנמנעו במדינת ישראל, נכון לאתמול בלילה, נכון לשלשום, נכון ליומיים קודם, ותבינו את העשייה היום יומית, שחלקה הגדול לא מגיע לאוזניו של הציבור. הביטחון האישי הוא הבסיס של כל חברה, וביתר שאת של החברה הישראלית במציאות המורכבת בה אנחנו נמצאים כיום.

פני המדינה כפני המשטרה. אני מרשה לעצמי לומר, שמדינת ישראל נמצאת היום בקו פרשת המים. אנחנו צריכים להחליט איזו משטרה מגיעה לנו, איזה ביטחון מגיע לנו. זומנתי היום לוועדה על מנת לדון בשני נושאים, גברתי: אחד, תנאי השירות של שוטרי משטרת ישראל; שניים, גל ההתפטרויות.

צריך להישיר מבט ולומר בכנות, השנים האחרונות גבו מחיר יקר ממשטרת ישראל במספר מישורים: במישור הראשון, יש לנו ריבוי משימות, משימות מבצעיות כפי שאף משטרה בעולם לא מתמודדת איתן; האתגרים הביטחוניים, אתגר הקורונה שנפל באופן כמעט בלעדי, כל סוגיית האכיפה, על כתפי השוטרים; אתגרי הפשיעה החמורה ועוד. די בכך כדי שנוכל להבין, שהעבודה במשטרת ישראל היא עבודה מגוונת מאוד וגובה מהשוטרים מחיר אישי כבד.

המישור השני שאנחנו מדברים עליו זה קושי אמיתי בגיוס של שוטרים איכותיים, בגלל חוסר האטרקטיביות השכרית. אחר כך אנחנו ניכנס קצת יותר לנתונים, ותבינו כמה אנשים מגישים קורות חיים, וכשהם מבינים את השכר, עם איזה אחוזים מצומצמים אנחנו נשארים. העובדה שיש לנו קושי באטרקטיביות כרגע, מביאה לשחיקה גבוהה מאוד בקרב השוטרים שמשרתים בפועל. ראיתם את התכנית בטלוויזיה שלשום, ראש משמרת באחת הערים הגדולות, בנתניה, עם 18, 19 אירועים פתוחים. רבותי, מי שמבין בעבודת משטרה, מבין שניידת סיור במשמרת אמורה לטפל בשניים עד ארבעה אירועים. 18 אירועים פתוחים – תבינו איזה שירות אנחנו צריכים לתת ואיזה כלים עומדים לרשותנו.

ואחרי זה הוא עוד מתקשר להתנצל, שהוא בכלל לא מספיק, אז הוא גם עסוק בהתנצלויות, מלבד פתרון הבעיות.

תבינו ששוטר שיוצא למשמרת, אין לו זמן להיכנס לא לאכול, לא לשירותים, לא לטפל בשום דבר, והוא רץ מאירוע לאירוע. בסופו של דבר, זה מביא לפגיעה גם באיזון הנכון בין הבית לבין העבודה. אם מדברים על שקיפות, עשינו סקר בסוף שנת 21' במשטרת ישראל ובדקנו מה מפריע לשוטרים, סקר שביעות רצון – 71% מהשוטרים שענו לסקר, הצביעו על השכר כלא מספק, כגורם מספר אחד לעזיבה, וזה אומר הכול. אני חוזר על הקטע של העזיבה, שוטרים שעוזבים – יש לנו פחות שוטרים בשורות, פחות ניידות, ועם הפחות הזה אנחנו צריכים לעשות עבודה של יותר.

זו עובדה, שיש לא מעט מדינות בעולם, ועשינו סגר ובדקנו, כולל בארצות הברית, מדינות שהשכילו לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לשמר את שירותי המשטרה ולחזק את ביטחון הפנים, עשו פעולות: העלו שכר השוטרים, נתנו מענקי גיוס, שיפרו את תנאי השירות בתחנות האלה.

אנחנו כרגע עדים לאירוע משברי. האירוע הזה מחייב התייחסות לאומית מכל מי שהביטחון האישי חשוב לו. שוטר זה מקצוע, להיות שוטר זה מקצוע. שמירה על הביטחון שלנו, זאת המשימה שלנו. בלי חלילה לפגוע באף אחד מבעלי המקצועות האחרים, כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל שוטר זה לא מלצר וזה לא שליח של פיצה. כדי לעשות את העבודה של המשטרה, אנחנו צריכים כוח אדם איכותי, ורק שכר ראוי והולם ותנאי שירות שראויים למשטרה לאומית, יוכלו לייצר יציבות תעסוקתית של המשרתים בה.

אתם חייבים להבין, אדם שעומד בתור לדואר, לפקיד בבנק, בשדה התעופה או לחידוש דרכון, יכול להמתין חודשים, לא יקרה דבר. אבל אדם שמחכה לתגובה משטרתית באירוע מציל חיים, לא יכול לחכות. הוא לא יכול לחכות. כשלקצין משטרת יש 18 אירועים פתוחים, הוא צריך לברור איך הוא מתעדף את האירוע שהוא יותר חשוב, יותר חמור מאותה גברת מסכנה שסובלת מאלימות במשפחה וכרגע נשקפת סכנה לחייה או כל אדם אחר שנשקפת סכנה לחייו.

כואב לי להגיד את זה, אבל אנחנו מאוד מאוד קרובים לאירועי חירום, אירועים שמתרחשים מדי יום במדינת ישראל בכל מקום במדינה. אנחנו נמדדים בשניות, אנחנו נמדדים בדקות, אירועי רצח, אירועי אונס. יש פה שניות בודדות, שאם הגעת, הצלת או לא הצלת – מנעת או לא. אנחנו מתקרבים לנקודה, שלא רק שלא נגיע בדקות הספורות לאירוע, אלא יתכן שלא נוכל להגיע בכלל. נרצה, אבל לא נצליח.

ההגעה שלי לכאן נעשית היום בנקודת זמן קריטית. אני כאן בשמם של שוטרי משטרת ישראל, אין להם ועד עובדים, אין לנו יכולת לשבות. שביתה משמעותה פגיעה בחיי אדם ובביטחון הלאומי. הקריאה שלי היום היא לא עבור על ארגון שנקרא משטרת ישראל, לא עבור הארגון, לא עבור שוטרי משטרת ישראל, אלא עבור מדינת ישראל. רבותי, לאזרחי מדינת ישראל מגיע ביטחון אישי, מגיע להם שקט נפשי, מגיע להורים ולילדים להרגיש בטוחים בכל עיר או כפר. מגיע לכל קהילה להיות גאה במי שהיא ומה שהיא. מגיע להם להסתובב בביטחון וללא חשש. מגיע להם משטרה איכותית.

זו לא קריאת השכמה כרגע, זו נקודת שבר, ואני חושב שרוב הציבור נחשף לזה בחודשים האחרונים. בידיים שלנו לאחות את השבר הזה. אפשר לעשות את זה, ויש לזה פתרון פשוט מאוד. החזון של המשטרה בפיקודי זה לייצר עתיד טוב יותר, לנו, לילדינו, לנכדינו, להורינו. אנחנו משקיעים לילות כימים על מנת לייצר משטרה מבצעית, טכנולוגית ואפקטיבית יותר, ועם כל הצניעות, אפשר למדוד אותנו במעשים: בשנה וחצי האחרונות מבחינת הטיפול בפשיעה החמורה, במשפחות הפשע, תקיפה כלכלית, הורדה של רף האלימות במגזר הערבי – כל התחומים והנקודות שנגענו בהם.

אנחנו בונים מסלולי שירות אטרקטיביים; אפשרנו לשוטרים במטה לעבוד מהבית; חלק מהתפקידים שאותם אנחנו מציעים לשוטרים הם תפקידים היברידיים; אנחנו מגייסים סטודנטים במסלולים מיוחדים, תוך התחייבות לשירות במשטרה; אנחנו נמצאים בהישג יד, מרחק נגיעה ממתן שירותי משטרה מעולים, ממש כך, כי כשאני בא ובוחן את התוצאות – עוד פעם, אי אפשר ביום אחד לתת מכה ולפתור את התחלואות של מדינת ישראל, שכולן מתנפצות לפתחה של משטרת ישראל, אבל אנחנו בדרך הנכונה, אנחנו בכיוון. אנחנו זקוקים לגיוס איכותי כדי להשלים את המהפכה.

רבותי, אם לא יהיו לנו שוטרים טובים בקצה, שוטרים איכותיים, שוטרים בעלי יכולות שנדרשות משוטר במשטרת ישראל גם מבחינה אינטלקטואלית, גם מבחינה פיסית, גם מבחינת אינטליגנציה רגשית, אנחנו לא נוכל לתת את המענה שאנחנו רוצים לתת. חלום אפשר לחלום לבד, אבל חלום – אותו חלום שדיברתי עליו, של משטרה שצריך אותה במדינת ישראל, זה חלום שאתה חולם ביחד והוא מציאותי. כדי לגרום לזה לקרות, צריך להגדיל את שכר השוטרים. כדי לשפר את ההון האנושי ולגייס שוטרים איכותיים, גברתי, אני צריך את כל מי שיושב פה בשולחן הזה על מנת להגשים את החלום הזה של מדינת ישראל.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, ואני אשאיר זמן לאנשים שלי לדבר, אבל יש פה זעקה, וכדאי שנתפכח ונתפקס כאן ועכשיו, כי אם אנחנו לא ניתן את המענה הזה עכשיו ונפתור את השבר שמשטרת ישראל נקלעה אליו, אנחנו נפגע בביטחון של כל אחד ואחת במדינת ישראל. אני לא מאיים, לא באתי לתת פה תרחיש אימים. יש פה משטרה, שלאורך שנים לא קיבלה את הכלים, את האמצעים, בהתאם להתפתחות של מדינת ישראל. הגיע הזמן לעשות סדר. אם תהיה משטרה חזקה, המדינה כולה תהיה חזקה, לא יהיה פרוטקשן, ואז העסקים ימשיכו לשגשג; משפחות הפשע לא יוכלו להרים את הראש. אין פה ואקום, אנחנו טיפלנו, נתנו מכה מאוד מאוד משמעותית, אבל מחר בבוקר יקום דור חדש, שגם בו נצטרך להמשיך ולטפל. ככל שנהיה חזקים יותר, את הדור הזה אנחנו נוכל להרגיע.

וזאת הפניה שלי אליכם, לראות איך פותרים את הבעיה הזאת. אנחנו לא מדברים על כל משטרת ישראל. אנחנו מדברים על אחוז ספציפי בתוך משטרת ישראל, הדרג של השוטרים בשטח בשנים הראשונות שלהם, שצריך לשפר את השכר שלהם. לכל אלה שמדברים על הבכירים במשטרת ישראל אין את האחריות שמוטלת על כתפי מפקד תחנה, שבורח לו עצור, שנקלע לאירוע של אלימות במשפחה שלא הספיק לטפל בו בזמן והרשימה פה עוד ארוכה.

גברתי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על עשייתך החשובה – גם על הביקורת, אבל בעיקר על התמיכה והגיבוי הבלתי פוסקים במהלך כל השנה, תודה רבה. אני מאחל לכולנו שנצא עם בשורות מהדיון הזה לכל עם ישראל. תודה.

תודה רבה, אדוני המפכ"ל. תודה על הדברים הברורים והחדים שהשמעת. גם מי שנמצא כאן, אבל עוד הרבה חברי כנסת אחרים שדיברו אתי אתמול ואמרו לי: מירב, כל מה שנצטרך לסייע למשטרה, נעשה. אנחנו חייבים לזכור שכל הזמן אנחנו אומרים הצלחתכם הצלחתנו, אבל ככל שהמשטרה תהיה חזקה ומשמעותית, אנחנו נהיה חברה יותר טובה. חשוב לי לחדד, שאנחנו מדברים על אותם שוטרי בילוש, סיור, חקירות, ששם העזיבה גדולה, וכמובן על הדור של 10 השנים הראשונות, שם הנטישה היא הרבה יותר מסיבית. עם זאת, אני חושבת שיש תיקוני שכר שצריך לעשות לכולם. כרגע צריך קודם כל לעצור את הסוס הדוהר ואחרי זה גם לטפל בו כשהוא עוצר.

בועז, לפני שאתה מתחיל, כמה מילים לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה, ולאחר מכן נעבור למצגת שהכנתם. חבר הכנסת מופיד מרעי ידבר אחרי רות, ולאחר מכן ראש אמ"ש.

כבוד המפכ"ל, לכבוד הוא לא שבאת וכיבדת אותנו בנוכחותך. אני חושבת שזה מאוד חשוב, וגם כל האנשים המכובדים לא פחות שנמצאים פה. העובדה שיש פה נוכחות כזו היא אולי המחשה לעומק הבעיה.

אני התחלתי לעסוק בכל מה שקשור בפשיעה ואלימות בחברה הערבית הרבה לפני שנכנסתי לכנסת. הייתי בעשרות כפרים ערביים, ביקרתי משפחות שיקיריהן נרצחו, ביקרתי משפחות של חקלאים ואחרים שהעסקים שלהם נשרפו, גם במרכז, גם בפריפריה, ראיתי נשים שיושבות מחוץ לבית שלהן עד שתיים, שלוש לפנות בוקר מפחד ומחשש מאותן תופעות שאתה הזכרת; ראיתי לאורך שנים תופעה של פשיעה ואלימות מטורפים, כמו שאתה הזכרת אדוני; יצאנו מכלל שליטה מבחינת כל המשימות שיושבות על כתפי המשטרה. שמעת פעם אחת כבר בעבר, עליתי לארץ בגיל 17, את אותה תחושה שאתה מתאר, מה מניע אותך, אני באה מזווית שונה, אבל אותה תחושת שליחות. אני נראית קצת יותר עדינה ממך, אבל אני מוכנה לדפוק את הראש בקיר לגבי מה שאני מאמינה, ואני מאמינה בכם, ואני מאמינה באנשים האלה, אבל אני מאמינה מהקרביים שאם התשתית הזאת, האקסיומה הזאת, שגופי אכיפת החוק לא יקבלו משנה תוקף – והם לא קיבלו מספיק ב-10 שנים ויותר האחרונות, אוי ואבוי לנו. בתור מי שהמדינה חשובה לה, לא יכול להיות שמדברים על אפשרות להעליב עובד ציבור ואפשר להגיד כל מה שעולה על הדעת לשוטר או לסוהר. לא יכול להיות שהסוהרים עושים את העבודה של החצר האחורית וכל הציבור מסתכל בזלזול, בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, כשבארצות הברית ובעולם האנגלו-סקסי הנאור, אנשים מתקרבים לשוטר עם כל הביקורת, אבל הלב קצת דופק, לא מפחד בהכרח, אבל מיראה. קצת כבוד למי שמסכן את החיים, מי ששומר על החיים. ואני אומרת את זה מדם לבי, ולא רק פה, ולא רק יזמתי את הדיון הזה, אלא דיברתי לפני שומר החומות וגרתי בלוד 10 שנים וזעקתי: אין מספיק משטרה, אין מספיק תקנים, אין משכורות לאנשים שמחרפים את נפשם למעננו.

להגיד שכל הארגון הוא טלית שכולה תכלת? עבדתי עם פרס, כשהוא היה נשיא, אתה יודע מה הוא היה אומר? רות, המדינה היחידה בעולם שהיא טלית שכולה תכלת זה צפון קוריאה, אין ארגון שהוא טלית שכולה תכלת, ויש מה ללמוד. מפה ועד השיימינג, שהחברה הישראלית עושה לשוטרים ולסוהרים, שהם עמוד התווך, זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. זה כואב לי בגוף, ובתור מי שהולכת מקמפוס לקמפוס, מדברת עם סטודנטים שחווים אלימות והתנכלויות, בתור מי שגרה בלוד ומדברת עם אנשים, ערבים ויהודים, שמשוועים לשמירה, מדברים על תשתיות, על חינוך, על חינוך בלתי פורמלי, על תעסוקה, אבל לפני הכול, איך אמרת? זה הבסיס.

איך תהיה תעסוקה, איך יהיה חינוך, אם אנחנו לא מקבלים את הדבר הבסיסי ביותר – שמירה, הגנה על החיים שלנו? אם אימא לא יכולה לשלוח את הילד שלה למכולת, כי היא רועדת? מה זה משנה בסוף איזו אימא?

ואני אומרת לך, אני לא מקבלת על זה קרדיט. הרבה פעמים, גם אני – ביקורת. ואני אומרת לך ולכולכם, לפני הכול אני מצדיעה לכם בגאווה. אני עליתי לארץ הזו מתוך ציונות, גרתי בלוד מתוך ציונות, חייתי במצרים מתוך ציונות, אני עוסקת בנושאים הללו מתוך ציונות, גם במיגור הפשיעה בחברה הערבית מתוך ציונות. אגב, אני אומרת את זה בכל מקום שאני הולכת אליו, לקהל יעד ערבי ולקהל יעד יהודי, ואני אומרת: אמרנו, נלחמנו, דיונים מהירים, שאילתות, חוק שאני נלחמת עליו 10 חודשים תמימים נגד הפרוטקשן, דופקת את הראש בקיר, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. זה לא מספיק. אנחנו צריכים להבין, שעם כל הכבוד לתקציב של 2023, שרובו ככולו עוסק בסוגיה, כי נלחמנו, אין לנו זמן לחכות.

אותה אישה שאתה מדבר עליה שחווה אלימות, אותה אימא שכל חמש דקות בן אחר שלה נהרג. אין לנו זמן לחכות עד – הבחירות והממשלה החדשה ואישור התקציב והיריבויות בין קואליציה לאופוזיציה. מה זה חשוב? זו שעת חירום, ושעת החירום קוראת לתקצוב מיידי ומתן מענה.

אדוני המפכ"ל, לסיכום, בואו נקים באמת קול זעקה ביחד, כי אני יותר מפוליטיקאית. אנחנו מייצגים את הציבור. בואו נזעק את הזעקה שלך ושל הסוהרים ונקרא להעלאת המשכורות ולהביא את האנשים במידי למשטרה.

תודה רבה, חברת הכנסת רות וסרמן.

מופיד, בבקשה בקצרה כי עוד לא התחלנו את המצגת. אני גם אגיד לזכות רות, שאני, רות ואמיר אוחנה היינו כאן בנושא של העלבת עובד ציבור, שלושתנו במיעוט אל מול – בסדר, לפחות גם זה טופל.

תודה גברתי יושבת הראש, תודה למפכ"ל על הסקירה. אין ספק שבאירועים האחרונים שנגדעו לשמחתי, ואני מקווה שלא יחזרו, משטרת ישראל עם השוטרים תפקדו בצורה יוצאת מן הכלל באירועים. נכון, היו קורבנות, היו חללים למשטרה, אבל זה המחיר שאנחנו צריכים לשלם בסופו של דבר מול אירועים כאלה. אבל חשוב מאוד להגיד שהמשטרה פעלה בצורה יוצאת דופן.

יחד עם זה יש עדיין פשיעה, ואני לא מדבר כרגע על האירועים, אני מדבר על אירועי הפשיעה במגזר הערבי. כל יום אנחנו עדים למקרי רצח, כמעט כל בוקר. בשבת זה היה בבית ג'אן עם אחיו של ראש המועצה הקודם, באבו סנאן, בעראבה, בכל יום בבוקר אתה שומע שיש עוד רצח ועוד הרוג ועוד רצח ועוד הרוג.

אני בקי בתכנית של המשרד לביטחון פנים, מדבר עם סגלוביץ, מדבר עם השר כדי לראות לאן אנחנו מגיעים, איך אנחנו מתקדמים. ההתקדמות היא לא ברמה של הציפיות שאנחנו ציפינו. כדי שההתקדמות בהורדת הפשיעה תוכל להגיע למה שאנחנו כממשלה, ככנסת הצבנו לעצמנו, אנחנו צריכים שני דברים: ארגון חזק, ארגון אטרקטיבי, ארגון שכולם רוצים להיות שוטרים בארגון הזה – ואני בא ממערכת צבאית, שבסופו של דבר גאוות היחידה ואיכות היחידה מושכת בסופו של דבר חיילים, לוחמים, שוטרים למקום, ואני יודע שאתה מבין את זה, אני יודע שאתה רוצה להגיע לזה, ואני יודע שאתה צריך גם מי שיסייע כדי שאתה תגיע, כי אתה יכול להיות בעל הדעה – יכול להיות שאתה לא בעל המאה, אתה יכול להכין תכנית לארגון שלך, אתה רוצה להפוך את הארגון לאטרקטיבי יותר, אתה רוצה לתת הטבות לשוטרים כדי לאתגר אותם וכדי לשכנע שיגיעו למשטרה אנשי איכות, אבל התכנית הזאת לא יכולה לצאת לפועל, במידה שלא יהיה לזה גיבוי תקציבי.

אין ספק שכולנו מגויסים למטרה הזאת, אין ספק שהמשטרה צריכה למשול. ככל שהמשטרה מושלת בשטח, מצבנו הביטחוני טוב יותר – ואתה דיברת גם על הכלכלי, נכון אי אפשר לנתק את זה. כשמצבנו הביטחוני טוב יותר ומצב הביטחון האישי טוב יותר, כך נוכל להיות בתחום הכלכלי, החינוכי ושאר תחומי החיים חזקים יותר.

אני לא מפריד בין חוסן ביטחוני לחוסן חינוכי, לחוסן לאומי, לחוסן חקלאי, כל זה יחד מביא אותנו לחוסן לאומי. אנחנו פה גם כדי לשמוע וגם כדי להרים אצבע, שנוכל לסייע כמה שיותר לארגון שחשוב לכולנו – לכולנו מהצפון עד הדרום, יהודים ולא יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים. כולם רוצים שהמשטרה תהיה חזקה, משטרה עם יכולות. ככל שאתה תכין תכנית לארגון שלך, והתכנית הזאת תוצע כאן, אני לא חבר בוועדה, אבל אני מתחייב לבוא לוועדה ולתמוך בכל מהלך כזה, כי אני חושב שזה חשוב מאוד. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת מופיד מרעי.

ראש אמ"ש, ניצב בועז גולדברג, בבקשה אדוני, הכנת מצגת.

גברתי, מכובדי כולם, בוקר טוב. קודם כל, כמו שאמר המפכ"ל, אנחנו ארגון חזק, ארגון מצוין, ארגון שעושה עבודה חשובה בהרבה מקומות, אנחנו פרוסים על כל המדינה, והאנשים הנהדרים שלנו עושים כל יום כל דקה פעילות חשובה למען הביטחון האישי של כל תושבי מדינת ישראל. ועדיין, לאחר שלאורך שנים, לא גדלו, לא תקציבית ולא כמותית בכוח האדם - - -

אתה אומר דברים פשוט לא נכונים – גם מבחינה תקציבית וגם כמותית.

אמיר, לך יש את השקפים שלך שאתה תציג. אין פה עכשיו דו שיח.

אני אחזור שוב, לא גדלנו כמותית ולא תקציבית, מלבד בשנה האחרונה, ותיכף נדבר על השנה האחרונה. לגבי מה שאומר ידידי אמיר מהאוצר, לא משנה מה הכמויות עליהן מדברים, אם אני בשנה מגייס 1,300 ונפרד מ-1,300, אני לא גדל. מצד שני, אם אני גדל בכמות תחנות משטרה ופרוס על כל מדינת ישראל, כי אני צריך ורוצה לתת שירות טוב יותר בכל רחבי המדינה ואני לא מגדיל את כמות כוח האדם שלי פיסית, אני פוגע פעם אחת באנשים שלי בתור ראש אגף משאבי אנוש, כשאני שוחק את כוח האדם שלי שעובד, ומצד שני אני פוגע בציבור. בסוף כל המטרה של כולנו כמשטרה היא לתת שירות טוב יותר ואיכותי יותר לציבור בכל הנקודות במדינת ישראל.

גברתי, אני ארוץ מהר על השקפים. אנחנו רואים פה את המתפטרים – ב-2020 היו לנו 321 מתפטרים; ב-2021 קפצנו ל-621, יש הרבה סיבות משחיקה, דרך שכר, דרך אירועים קשים שעברנו כארגון; והשנה אנחנו עומדים כבר על כמעט 500, ואם נמשיך את הקצב הזה של המתפטרים, נגיע לסביבות 1,000. אנחנו עושים המון מהלכים פנים ארגוניים כדי לתת לאנשים שלנו שירות טוב יותר כדי לשמר אותם בארגון, ועל חלק אנחנו גם נדבר עכשיו.

מי עוזב אותנו? עוזבים אותנו לוחמים שלנו מתוך תפקידי השטח: 26% מהמתפטרים הם סיירים, 12% מהמתפטרים הם חוקרים, 11% בלשים, ואתם שמים לב שגם בדרך כלל כמות המתפטרים מאותו גוף היא גדולה מאותו אחוז של אותו גוף בארגון; 5% מהמתפטרים הם שוטרי תנועה; מג"ב 15.5%; 7% מהמתפטרים הם שוטרי יס"מ.

עשינו סקר אקלים ארגוני, שאלנו מעל 25,000 איש מה מציק להם, מה פוגע בהם, מה אנחנו צריכים כארגון לעשות טוב יותר כדי שהם יישארו אתנו, מה הם אומרים? הם אומרים בסוף שגובה השכר לא מספק. דיברנו על השוטרים הצעירים, תיכף אני אדבר עליהם. בסוף, הכול מתחבר ביחד – עם שחיקה, עם עומס, עם שעות רבות של עבודה, עם קושי אמיתי לאזן בין עבודה לבין הבית, ובסוף גם השכר הלא הולם. כשאני מדבר על השכר הלא הולם, ואני אומר כן, לשוטרים הצעירים שלנו משנה ראשונה עד שנה עשירית, מדרגת הגיוס עד רס"מ כולל, או לקצינים שלנו עד דרגת פקד כולל – אני לא מדבר פה על כל הארגון, אני לא מדבר על רס"בים, על רבי פקדים וכן הלאה, שאלה אנשים מצוינים שעושים עבודה קשה מאוד, אבל השכר שם הוא כבר שכר בסדר, יכול להיות שצריך יותר? יכול להיות. אני מעריך שכל מי שבדרגה חושב שהוא צריך לקבל יותר, זה נכון, אבל אנחנו מדברים נקודתית על הלוחמים שלנו עם השכר הנמוך, השוטרים הצעירים.

תראו מה זה אומר – מה זה עולה לנו? זה עולה לנו היום בפערים קשים מאוד ביחידות המטה, ביחידות השטח שלי בתחנות: 566 סיירים חסרים, 322 חוקרים, 198 בלשים, 133 שוטרי תנועה ו-500 שוטרי מג"ב, ותוסיף עוד לפחות 250 שוטרי יס"מ.

אני אגיד מילה מה זה עולה לנו, מה הפער? אם אני אומר שיש לי 84 תחנות משטרה, בכמות הזאת של הפער שאני לא נותן שירות, קודם כל אמרתי שאני לא נותן שירות פנים טוב לאנשים שלי, כי אני שוחק את מי שעוד נשאר, ואז האנשים שלי נותנים שירות חוץ פחות טוב לאזרחים, שזה משמעות החיים שלנו. בפערים היום אנחנו מדברים על 18 תחנות משטרה סגורות, 12,880 תיקי חקירה שיכולתי לטפל יותר, 2ף830 אירועי סיור שאני לא מטפל בהם בזמן, או לא מטפל בכלל, ושחיקה אישית של האנשים שלי, זה אומר אפס סיירים שלי שמבלים בסוף שבוע בשקט עם המשפחה שלהם. הפערים של כוח האדם הם גדולים, וכדי שאני אוכל להתמודד עם פערי כוח האדם האלה, אנחנו בטוחים שצריך להעלות את שכר השוטרים המתחילים.

עכשיו יש לך גיוסים אל מול עזיבות? לא דיברנו על המחוזות.

אנחנו נכון לאתמול עשינו סטטוס איפה אנחנו עומדים: גייסנו השנה 1,102 שוטרים, זה אומר גיוסים, כולל שינוי מקצוע. היו לנו שוטרים שמ"זים, שזה שוטר מועסק זמני, העברנו אותו למשרת קבע, היו לנו 150 כאלה, וסך הכול גייסנו 1,102 שוטרים חדשים לארגון.

עד עכשיו? יכול להיות שזה עוד יגדל?

עד עכשיו, זה יגדל, אנחנו נגיע ליעדים שלנו, מה שהמפכ"ל הנחה.


גייסנו 1,102, עזבו אותנו – כשאני אומר עזבו אותנו, זה אנשים שפרשו לפנסיה, אנשים שיצאו בעקבות ור"מ, ועדה רפואית, כאלה שפיטרנו וכאלה שהתפטרו. עד עכשיו התפטרו בערך 500. עזבו אותנו 996, מה שאומר שאנחנו כארגון לא התחזקנו, כי אלה שבאו, חלק גדול מהם אני צריך להכשיר בקורסים כדי שיהיו מוכשרים ויתנו שירות לציבור, ואלה שיצאו ממני אלה אנשים שכבר עבדו בשטח. זה אומר שלפחות עד שכל ה-1,000 פלוס יסיימו הכשרות וייכנסו לשטח ויסגרו את הפערים עם אלה שהלכו, אני סך הכול בתקופה הזאת פחות טוב בשירות לציבור.

מה שגברתי שאלה לגבי ההגירות, במחוז דרום לדוגמה עזבו אותנו 90, גייסנו עד עכשיו 78; במחוז חוף עזבו אותנו 85, גייסנו 50; במחוז ירושלים עזבו אותנו 100, גייסנו 62 וכן הלאה וכן הלאה. מה זה אומר מחוז ירושלים הגירה שלילית? אתן לכם דוגמה. יש לנו משימות שהן משימות ברזל, חשובות, שאי אפשר לוותר עליהן: מרחב דוד, שערים, משימות סטטיות, קשות, אזור הר הבית, חיכוך יום יומי בלתי פוסק.

סיכון חיים יום יומי.

סיכון חיים, זה המפכ"ל הדגיש. כל שוטר שלנו שיוצא וכל האירועים האחרונים בשנה האחרונה פלוס זה הכול גבורה מדהימה של אנשים שלנו, בין אם תוך כדי שירות ובין אם חדרה שלוחמי הימס האמיצים היו במקרה שם והצילו אותנו מאסון מטורף, שאני לא בטוח אם אנשים מבינים לאן היינו נגררים, אם הם לא היו שם במקרה.

הר הבית – אם אין לי את כמות כוח האדם הנדרשת, השער לא שומר על עצמו, זה אומר שאני לוקח ממקומות אחרים, מתחנות אחרות, מהיס"מ, ממג"ב. במקום שאני אתן שירות במקום אחר, אני צריך לסגור את הפערים שקיימים לי שם.

ספציפית להר הבית, כי דיברתי עם השוטרים ששמונה שעות עם אפוד קרמי - -

12 שעות, בלי החלפה.

- - 12 שעות, בלי אפשרות אפילו ללכת לשירותים, כמה חסרים בהר הבית נגיד?

לפחות 50 בכל זמן נתון.

בתחנת שלם בלבד חסרים 60 שוטרים. תחנת נתיבות היא 67 שוטרים, שתבינו את סדרי הגודל. זו כמות שמשביתה אזורים שלמים אחרים, כי אנחנו צריכים להביא שוטרים ממקומות אחרים לתגבר במשימות הברזל. כמו שאמר ראש אמ"ש, אי אפשר עכשיו להגיד שיש משימות בשערים, לא נהיה שם מאבטחים. גם מאבטחים אזרחיים לא מוכנים לבוא לעבוד לשם.

גם רואים עם מה הם מתמודדים, הם אפילו לא יכולים לשבת, ראיתי אותם.

בהר הבית, אזור אגן העיר העתיקה של ירושלים, הבינו גורמי המדינה האחרים בשנת 2015 שיש בעייתיות לגייס ולשמר את כוח האדם, כדי שאנשים יוכלו לעבוד שם, ולכן ניתנה תוספת שנקרא "מענק אגן העיר העתיקה". התוספת ניתנה לחמש שנים. התוספת הסתיימה, ועם התוספת שהסתיימה, גם חלק גדול מכמות כוח האדם שהיה צריך להיות שם, הסתיים גם הוא, ובצדק – אני אומר, זאת עבודה קשה, זאת עבודה שוחקת, זאת עבודה מסוכנת, ואנחנו צריכים לתגמל את האנשים שלנו, שעושים את העבודה הקשה מאוד הזאת בכל זמן נתון.

לגבי התפתחות שכר, אנחנו לא מסתכלים על כלל הארגון, אני לא מסתכל על כלל התפקידים. המפכ"ל הנחה להיות ממוקדים ולדאוג לכאלה שקשה לי לגייס. מצד אחד, אם אני אהיה אטרקטיבי מבחינת שכר, אני אדע לגייס יותר מהר ולסגור פערים שקיימים לי בשטח, ומצד שני אני אדע לשמר בשטח את אותם אלה שמתפטרים. גברתי, מי שמתפטר זה בדרך כלל משנה ראשונה עד שנה שמינית. לאחר מכן, כשהוא מתחיל להגיע לשנה תשיעית, עשירית לשכר נורמלי, הוא כבר קשור לארגון, ואני שמח על כך, ואני חייב לדעת איך אני עושה יותר טוב את השימור הזה של הדור הצעיר.

שוטר סיור חדש שמתגייס מקבל בשבעה חודשים הראשונים עד שהוא מסיים קורס, כ-8,500 שקל ברוטו. הוא מסיים את הקורס, השכר שלו עם גמול א' עולה ל-10,000, 10,250, ולאורך מספר שנים – ארבע, חמש שנים, הוא נשאר סטטי.

עד שנה חמישית זה 10,000 ברוטו?

כן, 10,500.

לא הבנתי. הוא חמש שנים בארגון, השכר שלו 10,000 ברוטו.

כן, 10,500, בערך 9,000 נטו. אנשים מתגייסים – חלקם צעירים, למרות שגיל הגיוס היום עלה – צעירים בלי משפחות. ברגע שהם מתחילים להתחתן, כשהם רוצים להגיע להישגים, כשהם רוצים להגיע לבית, משתנה להם כל ההסתכלות – גם השליחות, גם המוטיבציה. יש לי שלושה בנים בארגון, ואני חווה את הקשיים גם מתוך העבודה וגם מתוך הבית. אני רואה כמה הם עובדים, כמה הם משקיעים, כמה אכפת להם, ואני רואה את הקושי הזה שיש למי שמשנה סטטוס ומתחתן וצריך להתחיל לחשוב על בית ועל משפחה. או שהוא נוטש אותנו, או שמצד שני הוא נגרר לעבודות בשכר, שזה אומר שהוא עובד במשטרה קשה בתפקידים שלו, ואז הוא עושה עוד 50, 70 או 100 שעות נוספות עבודה בשכר בליווי כדורגל, ובסוף הכול גורם לשחיקה, הכול מייצר את התחושה הזאת, שאנשים אומרים: השעות שאני משקיע לעומת השכר שאני מקבל, לא הולמים לא את השעות ולא את הסכנה. אני מבקש שניתן מענה לדברים האלה. ברגע שנדע לשמר יותר טוב את הדור הצעיר הזה ולהביא יותר מהר דור צעיר חדש כדי למלא את השורות, כולנו נרוויח מזה. תודה.

תודה רבה, בועז ראש אמ"ש. תודה רבה גם על הנתונים האלה. קשה לי להבין איך אנשים בשנות ה-30 לחיים שלהם, חיים עם 10,000 שקלים ברוטו, בטח עם כאלה שעות. אמרת כאן נתון שאולי לא חודד, שאין לך אפס שוטר סיור היום, אמרת אפס.

אפם – אם הוא לא בחופש, חוץ לארץ או משהו. נניח שאת עובדת בשגרה שבוע שלם, את עובדת או שישי צהרים או שישי לילה או שבת בוקר.

אין לו שבת.

אין לו שבת מלאה בבית. הגענו למצב שאנחנו מבקשים מאנשי מטה לבוא ולתגבר את הסיור כרגע, על מנת לאפשר לאנשים לפחות להשלים שבת אחת עם המשפחה ועם הילדים.

ואני גם חייבת לומר שבאחד הסיורים שלי בשטח, פגשתי אופנוען סיור – גם דיברה על זה ראש אג"ם לדעתי, שאמרה שאותם אופנועי סיור נהרגים גם במילוי תפקידם, היא דיברה על כמעט שניים בשנה שנהרגים על האופנוע. כשדיברתי עם אותו שוטר סיור, הוא אמר לי: מירב, זה לא רק השכר, זה גם העובדה שאני גר בצפון ומקבל רב קו לנסיעות וישן עם עוד ארבעה חברים לחדר, כשהוא בן 30. אני אוסיף ואעלה, שזה לא רק שהשכר נמוך, גם תנאי העבודה. פגשתי אותם בכיכר דיזינגוף. פגשתי אופנוען מדליה, שעובד בכיכר דיזינגוף בתחנת לב תל אביב וישן בתל אביב, כי גם אין תנאים של שינה כמובן, וגם נסיעות לא משלמים לו. אני רוצה להעלות את מה שדיברת ולומר שגם התנאים לא קלים, בטח לשוטרים בהתחלה.

אמיר רשף מאגף תקציבים, בבקשה. יש לאמיר מצגת.

אני סגן הממונה על התקציבים.

שאחראי על ביטחון הפנים.

בין היתר על תקציבי המשרד לביטחון פנים וגופי המשרד לביטחון פנים. אני אפתח ואומר, שהמגמה שמתוארת כאן ספציפית בדיון הזה לגבי המשטרה היא איזושהי מגמה כלל עולמית שאנחנו מזהים אותה כתהליך כלכלי שקורה בכל העולם, שיש יותר עזיבות של מקומות העבודה, והמגמה הזאת לא פוסחת על המשק הישראלי ולא פוסחת על המגזר הציבורי, ואנחנו רואים את זה בעוד מקומות במגזר הציבורי, זה לא אירוע נקודתי.

שזה בעיקר אחרי הקורונה?

זה משהו שמאפיין את העולם אחרי הקורונה, וזה לא אירוע נקודתי למשטרה, וזה גם יתקשר אחר כך להיבט של ההצעות לפתרון שהמשטרה מדברת עליהן, שאני לא חושב ששם טמון המטמון.

מכאן אני רוצה לדבר על שורה של נתונים, שמציגים את הניתוח ואת תמונת המצב באשר למשאבי המשטרה ובאשר לשכר במשטרה. לגבי תקציב המשטרה, יש איזו אמירה שהמשטרה הוזנחה וששכחו את המשטרה, אני שומע את האמירות האלה יותר מפעם אחת, בין היתר בדיונים במקום הזה ובבית הזה. מה שאתם רואים בשקף הזה, זה תקציב המשטרה. תקציב המשטרה גדל לאורך השנים, ועומד בשנת 22' על כ-14 מיליארד שקל. יתרה מזאת, מי שרואה את הקווים הכחול והירוק, הם מתארים את שיעורי הגידול בתקציב המדינה בכללותו ותקציב המשטרה. הקו הכחול נמצא מעל הקו הירוק, מה זה אומר? שהחל משנת 2014, ואני מניח שהתמונה זהה גם לפני ואפשר להביא את הנתונים גם אחורה, ממשלת ישראל מתעדפת את משטרת ישראל, מגדילה את תקציב משטרת ישראל בשיעורים יותר גדולים ממה שגדל כל תקציב המדינה.

טוב מאוד, כן.

לכן אני חושב שהשקף הזה מראה, שהאמירה על הזנחה לא מייצגת.

אני רק אומר לך, שהעניין של הזנחה היה בעיקר על זה שלא מינו מפכ"ל שנתיים.

לא, אני שמעתי הזנחה בהקשר התקציבי, ואני שמעתי פה אמירה של ראש אמ"ש, ולכן התפרצתי לדבריו. הוא אמר: לא גדלו תקציבי המשטרה. הנה תקציבי המשטרה גדלו – גדלו.

אין בעיה, אתה מגדיל תקציב משטרה, כי מן הסתם האוכלוסייה גדלה. אם האוכלוסייה גדלה, מן הסתם אתה צריך יותר שוטרים, לא משנה שבמציאות גם זה לא קורה. אבל אפשר להמשיך, המשטרה צריכה לגדול, כי המדינה גדלה.

אני מניח, את יודעת מה? אני אגיד פה הנחה שצופה פני עתיד, שתקציב המשטרה ימשיך לגדול.

אני אתן לך דוגמה, עיר כמו חריש, היא כבר עיר לדעתי עם 30,000 תושבים – כשלא היתה חריש, אני יודעת, כי ב-2015 הקמנו את חריש עם כחלון, כמה שוטרים יש בעיר חריש? אתה יודע? תפתיע אותנו.

נקודה קטנה שעשינו העתק-הדבק ממקומות אחרים.

כמה? שני שוטרים? שלושה?

יש שם ניידת סיור.

ויש שם משפחות פשע.

30,000 תושבים, אז מן הסתם, אני רק אבהיר שכאשר האוכלוסייה גדלה, אוי ואבוי אם לא נגדיל את תקציב המשטרה, כי אז מי יטפל באוכלוסייה?

תקציב המדינה גדל יותר מגידול האוכלוסייה.

תמיד.

בנוסחה שמוגדרת פה בכנסת בחקיקה. תקציב המשטרה גדל בשיעור יותר גדול.

מצוין, ככה צריך. יופי, אנחנו מסכימים. אבל אמיר, זה השלב שאנחנו מסכימים, טוב מאוד.

אנחנו מסכימים. אני רוצה להגיב לעוד נתון שנזרק פה לחלל האוויר, שגם כוח האדם במשטרה לא גדל לאורך השנים. כמות התקנים במשטרה – יש גם שנתונים שהמשטרה מפרסמת מעת לעת, וגם שם רואים את הגידול במספר השוטרים בפועל.

אבל אמיר, ברשותך, כאיש תקציב וכלכלה, זה הבית של המחוקקים, ולכן אני רוצה לשאול שאלה.

לא.

אבל את שואלת שאלות, ואני מתעקשת.

אני מסתדרת, תודה.

אני מבינה שאת מסתדרת, אבל אני רוצה לשאול שאלה.

לא, את תשאלי בסוף. רות, את תשאלי את אמיר בסוף.

אבל זה מאוד רלוונטי.

אז את תשאלי את אמיר בסוף, לא אמרתי שלא תשאלי. אמיר, תמשיך.

גם בשנה הזאת, שהיא שנת המשבר ושנת הזעקה, כפי שנאמר כאן, המשטרה עד כה גדלה. האם היינו רוצים שהיא תגדל יותר? כן, בגלל זה נתנו לה יותר תקנים, והיא לא מצליחה לממש אותם מאי אלו סיבות, אבל להגיד שהמשטרה לא גדלה לא בתקציבים ולא בכוח אדם זאת אמירה לא נכונה, ואני מקווה שהשקפים האלה יוכיחו את זה.

השקף הזה משקף השוואה של השכר הממוצע במשטרות בעולם, ביחס לשכר הממוצע במשק באותה מדינה. יש פה מקבץ של מדינות, שהצלחנו לעשות איתן השוואה מהימנה, ואפשר לראות את הנתונים.

ההשוואה היא לא נכונה, המתמטיקה פה היא בעייתית אינהרנטית, משום שמדובר במהות של המשימות. יש פה בעיה, הנתונים לא משקפים מציאות של משימות.

אני לא מצליחה להבין מה את עושה – לא.

כבוד יושבת הראש, עם כל הכבוד.

עם כל הכבוד, אני מנהלת את הדיון, לא את.

נכון מאוד, ולכן אני מבקשת את רשותך להסביר שיש פה בעיה מתמטית בהצגת הנתונים.

חבל.

באמת חבל.

חבל, כי זה מפריע. אמיר, אתה תמשיך עם הדברים שלך, ואת תשמעי את הדברים.

אני אשתוק, עד סוף הנתונים הלא משקפים הללו.

תרשמי לך. תקשיבי, זה מיותר. אם את חושבת שמקובלת עלי השוואה לניו זילנד לשוטר, שמקסימום האתגר שלו זה - - -

אבל זה בדיוק מה שאני רוצה לומר, ויש כללים בוועדה, שאפשר להגיד קריאות ביניים. זה הכלל שאת לימדת אותי, כבוד יושבת הראש.

אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

גם פעם שלישית, אני אצא מהדיון, שאני יזמתי.

את לא יזמת, אני יזמתי את הדיון. בגלל שיש פגרה, גם לא היו דיונים מהירים, די כבר.

באמת לא מכבד.

ממש לא מכבד, אני מבקשת לשמור על שקט, עד שאמיר מסיים לדבר, ולאחר מכן את תשאלי.

אני אשמור על השקט.

בבקשה אדוני.

נתונים על השכר הממוצע במשטרה לפי גיל, אבל זה לא רק השכר הממוצע במשטרה. גם הצבנו כאן את השכר הממוצע במשק, שזה הקו התחתון מכל הקווים, זאת אומרת בכל גיל נתון השכר הממוצע במשטרה, גם לנגדים וגם לקצינים, גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק. בשלוש השנים הראשונות, שוטר ממוצע מרוויח כ-12,000 שקל.

איזה שוטר? איפה הוא השוטר הזה שמרוויח 12,000?

אני מדבר על ממוצעים.

מה זה ממוצע? מאפס ו-100, נתת 50 לכולם? מה זה ממוצע? לקחת שוטר שמרוויח 6,000 נטו עם מישהו שמקבל - - -?

ממוצע זה כלל השוטרים.

עזוב, תמשיך, אני לא אפריע לך.

תיכף ניגע בפערים. אני אעביר את רשות הדיבור לנוי מאגף שכר לדבר בקצרה.

לגבי הממוצעים, נגיד על שכר התחלתי של 12,000 שאמיר ציין, לקחנו שוטרים עם ותק בין אפס לשלוש שנים בהפרדה בין קצינים ונגדים, התייחסנו רק לנגדים, כי קצינים בדרך כלל בוותק יותר גבוה, כי הם מתחילים כנגדים, וזאת היתה התוצאה. כל מה שתראו פה אלה נתונים שנסמכים, אנחנו שואבים אותם מתלושי השכר ישירות של השוטרים.

יש לך תלוש שכר של שוטר שנמצא חמש שנים והשכר שלו 12,000 ברוטו? גם לי יש תלוש, ובתלוש זה 8,000 ברוטו.

אבל לי יש תלושים. נתונים זה יפה, אני פה עם תלושים. אני עם תלוש שכר של שוטר, שבסופו של דבר מביא 6,700 שקל.

למה לא הבאתם תלושי שכר?

אנחנו לא נביא תלושים.

חשבתי שאסור להפריע לו...

אין לנו תלושים, אנחנו לא מסתובבים עם תלושים. אנחנו לא עושים את זה, אנחנו רואים נתונים מצרפיים ומציגים לכם ניתוחים. אני לא חושב שהמפכ"ל רוצה שאני אסתובב עם תלוש של פלוני, אלמוני. אני לא חושב שהבקשה היא לעניין.

אין בעיה, אני אביא את התלוש.

נמצאת כאן אשת שוטר, והיא עם התלוש.

שכר במשטרה של שוטרים מתמידים – אני אציין שזה לא מתייחס פה לשינויי תמהיל, לקחנו קבוצת שוטרים שהתמידו במשטרה משנת 2018 עד שנת 2021 ובדקנו מה הגידול. רצינו לראות האם יש באמת איזושהי שחיקה. אנחנו לא רואים את זה. אנחנו רואים שיש גידול בשכר, זה כ-18% בממוצע מ-2018 עד 2021, שזה אחוז יחסית גבוה. למען הגילוי הנאות, גם אם מנטרלים את היעדר ביטחון תעסוקתי, שניתן בשנת 2019, מגיעים בערך לכ-12% עלייה, שזאת עלייה יחסית מכובדת בארבע שנים.

מבחינת תוספות שכר, בדקנו את תוספות השכר שניתנו לשוטרים בין 2018 ל-2020 בחלוקה לפי דרגות, מה היה גובה תוספת השכר.

אבל מה זה רלוונטי? זה בכלל לא אותו מפכ"ל, מה אכפת לי מה היה ב-2020?

זו אותה המשטרה.

מה זה קשור? זה אותו מפכ"ל?

המאבק השכרי הכי גדול של משטרת ישראל היה על תוספת אי קביעות בשנים האחרונות. תוספת אי קביעות היא תוספת אחוזית. מה שאת רואה פה אלה ההשלכות שלה. על זה המשטרה נאבקה, על תוספות של אלפי שקלים.

זה המפכ"ל שנאבק.

זאת היתה כפייה של בית המשפט, שחייב אתכם לתת את התוספת הזאת.

- - - ותוספות, כנראה זניחות ולא מספקות לדברי המשטרה, לשוטרים בשלבים התחלתיים.

לא, זה מאבק של השוואה לצה"ל.

זה היה המאבק הגדול של המשטרה.

מה שהם אומרים זה מקומם, זה לא נותן לי לשבת בנוח על הכיסא.

אם אני יכולה לשבת וקשה לי, גם את יכולה. מספיק עם זה. אביגיל, את תדברי. ישמעו אותך, הפרוטוקול ישמע. אני לא מסכימה עם שום מילה שיוצאת לו מהפה, אבל זה התפקיד שלו. הוא בא לעשות את התפקיד שלו. בבקשה אמיר, אני מודה שאני לא מסכימה עם שום דבר שאתה אומר.

זה שיקוף תמונת המצב של תוספות שכר שניתנו לשוטרים בשנים האחרונות.

עכשיו בוא נתקדם לפתרונות.

קיבלו אלפי שקלים.

בוא נתקדם ל-2022, מה אתם מציעים למשטרת ישראל היום מבחינת הנטישה בשיטור סיירים, חקירות, וכמובן לשוטרים צעירים?

בוא נהיה ריאליים ונדבר על נקודת הזמן שאנחנו נמצאים בה. היו דיוני תקציב, היה שיח כזה או אחר, וכרגע אין שיח כזה או אחר, כי בשלב הזה אנחנו לא הולכים לקראת אישור תקציב 23'. הוא כנראה יגיע בשלב יותר מאוחר, אחרי הבחירות, או אחרי שתיבחר ממשלה חדשה. מבחינת הציר שבו עובדות תוספות או הסכמי שכר חדשים, הדבר הזה נעשה לאור החלטות ממשלה קיימות בצורה של הצמדות: יש הסכם מסגרת עם ההסתדרות.

הוא לא רלוונטי הרגע.

הוא רלוונטי.

הוא לא רלוונטי, בטח לא החודש ולא החודשיים.

המשטרה לא רק מוצמדת להסתדרות, היא גם מוצמדת לצבא, ואחר כך הכול משתרשר.

שאלתי אותך אם זה רלוונטי, האם ההסכם עם ההסתדרות רלוונטי לחודש, חודשיים הקרובים?

הוא לא רלוונטי.

לא, אז למה אתה מעלה את זה? אני שאלתי אותך, מה הפתרונות שאתם מביאים.

זו הסיטואציה שהממשלה נמצאת בה.

אתה רוצה להגיד לי באיזו סיטואציה הממשלה? נראה לי שאני קצת בעניינים...

יש מחיר לזה שאנחנו הולכים לבחירות מהזווית התקציבית, המשאבית, הארגונית. מבחינת המשטרה יש לזה השלכות – דרך אגב, יש לזה השלכות על כל משרדי הממשלה ועל הרבה מהפעילות במשק הישראלי, אני לא חושב שאני מפתיע כאן אף אחד.

מה שצריך לעשות עכשיו זה להמשיך לעבוד ביחד משטרה ואוצר על ההסכמים הקיימים ועל הדברים שאנחנו מסוכמים עליהם, ולראות איך מוציאים אותם לפועל, איך כל צד עומד בהתחייבויות שלו.

כמו מה?

כמו לפטר עוד שוטרים במקביל לדבר הזה.

אמיר, אנחנו מכירים הרבה שנים. מה הפתרונות?

יש לנו הסכם שלמיטב ידיעתי הוצג פה, ולפיו אנחנו עובדים.

אתה מדבר על הסכם גג?

הסכם גג הוא הסכם תקציב, הוא הסכם של הרבה מאוד דברים.

דבר בצורה ברורה. אתה זה שנמצא באגף תקציבים, שאמון על המשטרה. הוצג כאן מצג אמיתי של נטישה גם של צעירים וגם של מקצועות שהם דרמטיים להצלת חיים, מה הפתרונות שהאוצר נותן חוץ מנפנוף עם הסכם הסתדרות שיהיה עוד חצי שנה או שנה? מה הפתרונות שאתה נותן?

אני חושב שהרבה מהפתרונות גלומים במה שהמשטרה יכולה לעשות במסגרת התקציבים שלה.

כמו מה?

יש ארגון מאוד גדול, שאמור להכין את זה. להגיד "אני רק צריך תוספות שכר", לא נראה לי מתכתב עם זה שתקציב השכר של המשטרה הולך וגדל לאורך השנים ולא מתכתב עם זה שהמשאבים שלה גדלים לאורך השנים. אני חושב שהמשטרה היא זאת שצריכה להיות אמונה על הפתרונות.

לא, אתה זה שצריך להיות אמון על הפתרונות.

תוספות שכר זה לא משהו שרלוונטי בנקודת הזמן הזאת.

אני יכולה בבקשה לשאול שאלת הבהרה?

לא, אני אשאל ואז את תשאלי.

בסדר גמור, גברתי יושבת-הראש.

קודם כל, יש דברים שלא שאלתי אותך תוך כדי, כי לא רציתי להפריע לך. איך אתה משווה עבודה של שוטר במדינת ישראל המורכבת, המשוסעת, המפולגת, לשוטר בניו זילנד או שוטר ביפן? כי עם כל הכבוד, אין שום קשר להתמודדות עם הכבשים בניו זילנד. הייתי במדינה הזאת, שם אתה רואה שוטר אולי פעם בחצי שנה.

תסביר לי את ההיגיון של הממוצע שאתם עושים בין שוטר שמקבל 6,700 נטו לבין שוטר שמקבל – מה עשית? לקחת שוטר של שנה שנייה שמקבל 6,700 שקל, ולקחת שוטר שעובד 20 שנה, כמה מקבלים אחרי 20 שנה? 20,000 נטו? השווית בין שניהם? מה עשיתם? איך עשיתם ממוצע? הסיפור הזה מדהים אותי.

צר לי שאת אומרת שאני רואה שוטר כל חצי שנה, כי זאת ממש לא המציאות. אני חושב שבשנה האחרונה אנחנו עובדים עם המשטרה בצורה די - - -

לא הבנת אותי, אמרתי שבניו זילנד אתה לא רואה שוטרים.

אני אשמח להתייחס.

אבל תבין מה אמרתי.

אני מבין מה אמרת.

אני אמרתי שאתה לא יכול להשוות בין שוטר במדינת ישראל לבין שוטר בניו זילנד, עם כל הכבוד לאתגרים המורכבים של ניו זילנד.

אני לא משווה בין עבודת השוטרים.

אז איך אתה משווה?

אני משווה בין שכר לבין מה שהצגתי לכם פה, שברמה השכרית ממשלת ישראל תעדפה את השוטרים שלה יותר ממה שממשלות אחרות עשו ביחס לשכר הממוצע באותו המשק. יכול להיות שזה נכון, אני לא אמרתי פה אמירה נורמטיבית, אני רק אומר שזאת אינדיקציה לזה שממשלת ישראל תעדפה יותר את שוטריה משאר המשק.

זה הגרף שהראינו. אנחנו הראינו שבכל גיל השכר הממוצע במשטרה – בגיל 23, בגיל 24, בגיל 25 – הוא מעל לשכר הממוצע.

תגידי לי, את אמיתית? את רוצה שאני אגיד לך כמה היועצת שלי משתכרת? אני הרבה זמן לא ראיתי כזה בלבול מוח. את רוצה שאני אתן לך פה שלושה עובדי מגזר ציבורי? נראה לך שמישהו פה מקבל שכר כזה של 6,700, שלא יכול אפילו לעשות שבת? אומרים לי: את כל הזמן עם הממ"זים. איזה ממ"זים? ישבתי בתחנה בלוד עם השוטר בניידת, אבא לשלושה ילדים. אשתו מורה והוא שוטר, שני אנשים ערכיים, ציוניים. הוא אומר לי: מירב, אני מביא 7,500 שקל נטו. על מה אתה מדבר? אז 10,000 שקל ברוטו. מה את משווה בכלל? זה תפוחים ותמרים. למה ההתמודדות כאן של עובד המגזר הציבורי, גם באוצר, זאת התמודדות של שוטר במחוז ירושלים או בהר הבית, או אפילו במעלה אדומים או אפילו בנתניה?

לא, גם שכר השוטרים הוא גבוה יותר מהמגזר הציבורי.

אני רוצה רגע להאיר משהו ענייני. מתמטית, אני בטח לא בתחרות אתכם, אתם המומחים ואתם נותנים את הדעת, אתם שומרים על הקופה, ומנגד יש פה דרישה. אבל אתם משווים – קודם כל, מהותית מתמטית ההשוואה היא בעייתית, כלומר: לעשות השוואה מחקרית כזו עם מדינות אחרות זה באמת כמו להשוות תפוזים לתפוחים, ואתם מבינים את זה יותר טוב ממני. האתגרים והמשימות כפי שהם הוגדרו, השתנו באופן מהותי לאורך השנים, ולכן לדבר על הגדלה, שהיא אינהרנטית, דבר של מה בכך כמעט, זה דבר שלא מצביע על מענה על הדרישה.

זה ברור שאתם מצד אחד של המתרס שומרים על הקופה, והם מהצד של הדרישה, זה ברור לחלוטין. כל אחד עושה את התפקיד שלו מבחינה מתמטית, הם דורשים ואתם אומרים לא. אבל פה יש עניין מהותי של חוסן לאומי, שמדובר פה ממש במצב משברי. יש נטישה המונית, זה משהו שממש מצריך תשומת לב מיוחדת – לא של טבלאות רגילות, שבאמת נותנות את המענה על גידול לאורך שנים, שזה מה שאתם מראים. אתם צריכים להראות גידול לאור צרכים, לאור המשבריות, והמשבריות היא לא סטטית.

אם אתה מסתכל על זה, בגלל זה אתה גם לא יכול לתת את המענה לשאלה של יושבת-הראש, איזה פתרון אתה נותן, כי הטבלה המתמטית לא נותנת את המענה לפתרון המתמטי.

במגזר הציבורי יש רופאים ויש אנשי קבע ויש כבאים ויש שוטרים - - -

בדיוק, לכן אתה צריך להסתכל כמו על המורה. כמו שמסתכלים על מורים, אפשר להסתכל על המורים הבכירים, שמשתכרים X, אבל זה לא משקף את הבעיה, ולהסתכל על המורה המתחיל שזאת הבעיה בהתגלמותה – אותו הדבר כאן. אם אתה מסתכל מתמטית באופן של מקרו, אתה לא מקבל ניתוח נכון – אתה יודע את זה יותר טוב ממני. פה אותו הדבר. איש מתמטי מבין את העניין.

השכר של השוטרים מוצמד להסתדרות ולצה"ל. המשטרה יכולה להחליט, והיא יכולה להודיע את זה פה, שהיא תסכים להצמדה שהיא לא דווקנית, ואז כשתהיה עוגת הכסף של השכר, אחרי שיהיו שאר ההסכמים, היא תוכל לחלק את זה בצורה שנותנת - - -

הדברים שלך מקוממים.

מאוד מקוממים, כי אנחנו קראנו את הסכם השכר. אנחנו קראנו את הסכם השכר הקיבוצי של השוטרים, זה בלתי מתקבל על הדעת. אין מצב שאתה חושב, שההסכם שנחתם בעל כורחם עם השוטרים, שכאמור אינם יכולים להתאגד, זה משהו שנותן איזשהו מענה על חוסן לאומי של המדינה.

לפני שראש אמ"ש מתייחס, יש כאן נציג של המשרד לביטחון פנים, בבקשה אדוני תתייחס, כי הבנתי שהיית בכל האירוע.

הבעיה היא מורכבת מאוד ונמצאת על שולחן המשרד מאז שהתחילה להתפתח, כבר מספר חודשים, עם המעורבות בכל הדקויות ובכל הפרטים, גם של הגורמים המקצועיים שלנו, גם של המנכ"ל, ואפילו של השר. השר העלה את הסוגיה באופן אישי גם בפני ראש הממשלה וגם בפני שר האוצר.

המשרד תומך בעיקרון בסוגיה של העלאת שכר השוטר המתחיל, בעיקר במקצועות הליבה. קיימת תוכנית. לקחנו את התכנית של המשטרה, ישבנו איתה, על הפרטים שלה. צריך עוד לדייק אותה, לחדד אותה, אבל בעיקרון עמדת המשרד היא ללכת בכיוון הזה. השר אף הציב את זה כנושא מרכזי בדיוני התקציב שהתחילו, ולצערנו נעצרו.

שנדע, לפחות היפותטית, מה ביקשתם לקראת תקציב 23' מבחינת שכר השוטרים?

יש חבילה של צעדים, בעיקר אחרי שניתחנו את הנתונים והגענו לאותה אוכלוסייה - -

סיור, בילוש, חקירות וצעירים.

של מקצועות ליבה, אותה אוכלוסייה שגם משתכרת 10,000 שקל ופחות, אותה אוכלוסייה שגם עוזבת יותר את המשטרה, שהיא בעיקר האוכלוסייה של השוטרים הצעירים שנמצאים בליבת העשייה וגם סובלים מהשחיקה הרבה יותר. הכוונה היא להתמקד באוכלוסייה הזאת, שמונה אלפי שוטרים בודדים ולטפל בה באופן נקודתי.

אתה יכול להגיד לנו, מה היתה הערכה התקציבית שתכננתם ל-23'?

התכנית של המשטרה נאמדה בכ-400 מיליון שקל, התכנית שהיא יותר מדויקת היא כבר בסדר גודל של 300 מיליון שקל, אבל אלה סדרי גודל שאנחנו עוד צריכים ללבן.

היפותטית, אם היתה לנו ממשלה ותקציב מדינה, המשרד לביטחון פנים היה מגיע, למרות מה שאמרו שהמשטרה גדלה ותקציב ביטחון הפנים גדל, הייתם באים עם העמדה הברורה, שאני כמובן גם גיביתי אותה, שצריך להגדיל את שכר השוטרים לצעירים למקצועות הנשחקים בין 300 ל-400 מיליון שקל. למרות הטענות של האוצר, המשרד לביטחון פנים אומר: יש לנו בעיה שאנחנו מכירים בה ואנחנו רוצים לפתור אותה.

הבעיה ניצבת מול עינינו.

לא, כי פה לא מבינים שיש בעיה, היא מול עינינו.

היא מול עינינו. את אותה ביקורת ששמענו פה, במסגרת הדיונים שמתנהלים מול משרד האוצר, בסוף כשמדובר בממוצעים בין 6,000 ל-36,000, ברור שבממוצע יכול להיות שאנחנו בסדר, אבל ברור שצריך לטפל - - -

בדיוק, זה הניתוח היותר מיקרו ונכון שמשקף את המציאות. הוא גם נותן מענה יותר הגיוני.

יכולים לוותר על ההצמדה, לעבור להצמדה לא דווקנית, ואז הם יוכלו לחלק את הכסף אחרת.

אבל לא סתם שאלתי את איתן, כי כמו שאתה הדמות המקצועית באוצר, איתן היה גם בכל האירוע של השכר, ולכן שאלתי אותו מה היתה העמדה של המשרד לביטחון פנים. אגב, אני יכולה להגיד לך, שאם היינו בסיטואציה אחרת, הוא גם היה מקבל גיבוי מלא.

אני הייתי בתחנה באילת, לדעתי לפני שבועיים, ואמרה לי שוטרת בתחנה שבאחד באוגוסט השוטרים של השטח אמורים לקבל מענק. למה אני שואלת? כי אני חושבת מה פתרונות הביניים, השוטר בסיור לא אשם שאין לנו ממשלה ותקציב, אבל הוא כן מחכה לאיזשהו מענק, כי הבנתי שזה גם לשוטרי הר הבית. תקצבתם את זה כבר ב-22'? אולי תביא להם משהו.

אני אתייחס לזה, זה משהו שאמיר גם התייחס אליו במסגרת הסכם גג שכר שנחתם בספטמבר 21'. הוא כולל מגוון רחב של נושאים וסוגיות, ובין השאר גם תוקצבו מענקים ל-22'.

מה גודל המענק? שנדע למי הוא מיועד.

אני לא יודע את הפרטים של גודל המענק, אבל כ-34 מיליון שקל סך הכול כחבילה שתוקצבה כדי להעניק מענקים.

שתוקצבה ומיועדת למענקים.

נכון, משרד האוצר יוכל להתייחס. הסיכום היה אמור להיחתם, אבל בגלל מחלוקות סביב סוגיה אחרת - -

ציין מה המחלוקת, גם אמיר יכול לציין.

- - סביב מסלולי שירות ופיטורי שוטרים.

לא, על הפיטורים, שמצפים מאתנו לפטר עוד שוטרים במצב שאנחנו נמצאים בו כרגע. האם אני היום עם המאזן של כמות המתפטרים – ברשותך, אני אענה רק על הסוגיה הזאת, כי זאת סוגיה שאני רואה שאמיר גם רוצה לענות, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן. הסכמים צריך לכבד. משטרת ישראל חתמה על הסכם גג שכר, במטרה לקבל משאבים להתעצמות, להתפתחות לאותם מענקים שהיינו אמורים לתת לאופנוענים. אנשים לא מוכנים לעלות על האופנוע. אנשים לא מוכנים להיות חוקרים. שוטרים לא מוכנים להיות כרגע באזור הר הבית. לקחנו מגוון ניתוח מאוד מאוד מצומצם לתת איזה פלסטר לשוטרים, ובתוך הפלסטר הזה היה 34.5 מיליון שקל של מענקים.

ההתחייבות של משטרת ישראל על מנת שאנשים לא יאריכו את השירות שלהם וייכנסו לתכנית פנסיונית, שהאוצר לא מוכן שאנשים יישארו בשירות אחרי חמש שנים. הסכמנו – וזאת היתה הפשרה, על מנת לקבל את המשאבים ואת התוספת לתקציב על מנת שנוכל להתקיים. ההסכם היה שאנחנו נפטר 8% מהמתגייסים החדשים לפי שנתונים – 8% בשנה הראשונה, 10% בשנה השנייה מאותו שנתון.

מהחדשים?

מהחדשים שמתגייסים כל חמש שנים.

אז למה לגייס אותם?

לא, אחרי חמש שנים.

אחרי חמש שנים? אחרי חמש שנים הוא רק נהיה שוטר.

לא, אחרי חמש שנים זאת הנקודה הנכונה לשער היציאה הארגוני.

אבל למה אחרי חמש שנים לגייס ולפטר? למה?

הרעיון שאחרי חמש שנים יש למשטרה אינדיקציה מספיק טובה לראות מי לא מתאים להמשיך את השירות.

אז אם הוא לא מתאים, יפטרו אותו בכל מקרה. כמה אחוזים אתה מחייב אותו לפטר אחרי חמש שנים?

17%.

8%.

בשנה הרביעית 17%.

אנחנו מדברים על מחזור 2017. אנחנו חתמנו על ההסכם בספטמבר 21'. הסכם גג שכר כולל הרבה דברים, המפכ"ל יתייחס ואני אתייחס אחר כך. אנחנו חתמנו על הסכם, שבו אנחנו צריכים בתום חמש שנים לפטר 8% ממתגייסי 2017 – 168. כרגע יש לנו לא מעט מתפטרים, יש לנו כאלה שאנחנו מפטרים, והמפכ"ל ביקש – בהגינות רבה, לא קבענו, לא אמרנו לא מקיימים הסכמים – לבחון את העניין, האם זה נכון כרגע כשיש לנו שוטרים בסדר, לא הכי מעולים, אבל גם לא כאלה שצריכים לפטר. אנחנו מפטרים איכות, לא כמות. מי שלא מתאים לארגון, בין אם הוא לא עושה את עבודתו נאמנה כשהוא לא שוטר תורם, או לחלופין עושה עבירות אחרות ואין לנו ברירה אלא לפטר אותו, אנחנו אומרים: נפטר איכות לקויה ולא כמותית, בגלל שחתמנו למשך תקופה, כי כרגע ממילא אנחנו בפערי איוש גדולים. כל שוטר כזה יכול לתת לנו פתרונות במקומות אחרים, ולכן ביקשנו לבחון את העניין. במסגרת בחינת העניין, נעצר עניין בנק המענקים, 34.5 מיליון שקל שגברתי דיברה עליהם, שבאחד באוגוסט היו צריכים להיות מחולקים.

כמה שוטרים היו אמורים לקבל את המענק הזה באחד באוגוסט?

אנחנו מדברים על סביבות 5,000.

אלה שוטרים של - -

- - שטח, לוחמים - -

אלה אופנוענים מהעיר העתיקה - -

- - חוקרים, סיירים, בלשים, רק במקומות בהם קשה לנו לגייס, לאייש ולשמר, זה בדיוק היה בנק המענקים, כולל מענקי מצוינות לטפח מצוינות.

גברתי, הממוצע זה די מעליב, ידידיי מהאוצר, כי אם אתה מחבר לשוטר בשנה הראשונה את לוחמי מג"ב וקציני מג"ב באיו"ש שזה א', א+ בהשוואה לצה"ל, ימ"מ, חבלה, טייסים וכל מיני חיבורים שהם מין בשאינו מינו, הממוצע הזה קצת מעליב.

כשאתה לוקח גם שוטרי המטה ואת השוטרים - - -

אמיר, הממוצע הזה קצת מעליב, אבל עזוב. הממוצע הוא מעליב.

בוא נמשיך הלאה. בעניין התוספת התקציבית, אני מזכיר לכולנו שהכול מתייקר במדינה, ואם אני רוצה לכלכל את האנשים שלי שיאכלו כמו בני אדם, כי מגיע להם, כי אי אפשר להשוות אותם לאף אחד אחר בעבודתו – אמיר, מעל 80% הם שוטרי שטח, אז עוד פעם להרים לנו את סיפורי המטה השמן וכל מיני דברים כאלה, שחשבתי שאנחנו כבר אחרי האירוע – אם אני רוצה שהאנשים יאכלו והניידות ייסעו וטכנולוגיה תתפתח, זה עולה כסף. המלחמה בפשיעה כל הזמן מתקדמת ואני צריך להתקדם.

בשקף לפי מחוזות המטה - - -

אני אראה לך, אתה מוזמן אלי.

אמיר, אני חייב להתייחס רגע למטה הגדול והמפואר. קודמי לתפקיד לקח סדר גודל של כמעט 150 שוטרים מהמטה, ניצב מוטי כהן, והעביר מהמטה 150 שוטרים לשטח. כשאני נכנסתי לתפקיד, לקחתי עוד 100 שוטרים מהמטה והורדנו לשטח, בסוף אתה צריך מישהו שינהל את הארגון הזה, אז לבוא ולנפנף כל הזמן באותו מטה, שחלקו אלה אנשים שהיו בשטח 30 שנים וחזרו בחזרה למטה, בואו נשים את זה רגע בצד.

גברתי, בשורה התחתונה, בא האוצר ואומר לי עכשיו, במצב הנתון: תפטר עוד 45 שוטרים, מעבר למה שפיטרנו – אני מדגיש את הנקודה שאמר פה ראש אמ"ש, שוטרים שלא מתאימים לארגון, לא יישארו בארגון, מי שלא עומד בסטנדרטים הערכיים ומי שלא עומד בסטנדרטים המבצעיים, לא יישאר בארגון. גם עכשיו בזמן שאנחנו מדברים, יש לנו רשימה של שוטרים שהארגון החליט שלמרות המצב, לא יישארו בתוך הארגון. אבל בין זה לבין לקחת עכשיו שוטרים נוספים, כשאין לי שוטרים בניידות – אנחנו כל חודש סוגרים תחנת משטרה, שאף אחד לא יתבלבל פה, 80 מתפטרים בחודש, זה תחנת משטרה.

ההתעצמות של התחנות והיחס שמדברים עליו – כשאני נכנסתי לתפקיד, הצגנו תכנית אסטרטגית מסודרת לממשלת ישראל, קראנו לתכנית 555. התכנית כללה התעצמות למשך חמש שנים, 5,000 שוטרים שחסרים במשטרת ישראל וחמישה מיליארד שקלים, זו היתה החלוקה. קיבלנו תוספת של 1,000 שוטרים למגזר הערבי, אני מודה לכולם, אז אנחנו עכשיו קיבלנו איזה פלסטר. שום שוטר לא הצטרף לא לתל אביב – אני מזמין אתכם לתחנה המרכזית הישנה, בואו תראו מה קורה שם. היתה שם גברתי וראתה עם מה מתמודדים שם השוטרים, יש לנו מדינה בתוך מדינה. אני מזמין אתכם לתחנת שדרות.

הייתי גם בנתניה ולוד.

תחנות שהתחילו עם 18,000 תושבים, עם 67 שוטרים, עומדות היום על 60,000 תושבים.

וכמה שוטרים?

השוטרים לא השתנו, נשארו 67. תחנת ראשון – התחלנו עם סדר גודל של 180,000 תושבים, עם סדר גודל של 180שוטרים, היום ראשון לציון מגיעה כמעט ל-300,000 תושבים, בלי עוד 600,000 שמגיעים לאזור כל יום. מישהו צריך לתת מענה לדברים האלה.

אז קיבלנו תוספת תקציבית, אז כל פעם מקבלים איזה פלסטר. היה שומר חומות, קיבלנו איזה פלסטר. חברים, זאת המשטרה של מדינת ישראל. אם לא יהיו מספיק שוטרים לתת מענה לאירועים, בסוף זה יעלה לנו בחיי אדם. יש גבול כמה אפשר לשחוק את השוטרים, להתחיל לנפנף כל הזמן עם הממוצע שכר הזה.

מי שחק את השוטרים? מי שחק? השכר שלהם רק גדל.

אתה יכול לנפנף בזה עד מחר, אמיר. אתה מנפנף, אתה מעוות את התמונה, ואתה נותן פה תמונה שמטעה את הציבור.

אני נותן תמונה מטעה?

כן, אתה מטעה את הציבור.

הנתונים הם הפוכים, אני מטעה את הציבור?

קודם כל, לא יהיה כאן דו-קרב, לא יהיה. יש כאן כמה מוזמנים שהגיעו במיוחד, ברשותכם אני רוצה לתת להם זכות דיבור וכולכם, גם האוצר וגם המשטרה, יתייחסו.

אני מנכ"לית ארגון נשות שוטרים והסוהרים. אני רוצה לפנות לאוצר, פשוט מקומם אותי כל מה שאתם אומרים פה, כי אנחנו כארגון נאבקנו שנים מול האוצר להכיר – כשאתה אומר לבטל את ש/33, מה שאתה אומר זה הדבר הכי גרוע, בזכות זה שאין לנו זכות לא לשבות, לא להפגין ולא לעשות שום פעולת מחאה כזאת או אחרת, הצמידו אותנו לצה"ל, למה? כי צה"ל מקבל מהאוצר את כל התוספות מתחת לשולחן, כמו אי ביטחון תעסוקתי, שהיינו צריכים להיאבק משפטית כל הארגונים של המשטרה מולכם, מול האוצר.

אתם אומרים שאתם עובדים עם המשטרה? אתם עובדים על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר, אתם כל הזמן עובדים עליהם, אם זה באי ביטחון תעסוקתי, ואם זה עם ניסנקורן, שרצו להחריג אותנו עכשיו ועוד דברים.

אני עובד על המשטרה?

כן, ועוד איך.

אתה תתייחס, אמרתי שאתה תתייחס.

אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי. אני לא הפרעתי לך.

לזה? שאני עובד על המשטרה? ואני עובד על השב"כ?

הסכם גג שכר זה הסכם שאתם אנסתם את המשטרה ואת שירות בתי הסוהר לחתום עליו.

גברתי היושבת ראש, אני מבקש שתחדלי מהדברים האלה. אני מבקש שתחדלי מהדברים האלה.

אוקי, אני אשתמש במילים עדינות יותר.

אביגיל, תעצרי שנייה עם כל הכבוד.

סליחה, אני מתנצלת, כל הדיבורים שלהם כל כך מקוממים אותי, כי אני נלחמת משפטית נגדם ואני יודעת מה השוטרים משפחות השוטרים עוברים.

אף אחד לא נגדך, אבל תתנהלי בצורה מכובדת. את לא יכולה להגיד דבר כזה, עם כל הכבוד לכמה שאת כועסת, ואני מבקשת להוריד את הטונים, זה לא כיכר כבוד פה, זה דיון בוועדה. גם אם תדברי בנועם, נשמע אותך אותו דבר, כמה שהכעס גדול.

אחרי שאני שומעת אותם מדברים ואני יודעת את שכר השוטרים ואני מכירה את משפחות השוטרים ואני רואה כמה גירושים יש מול השוטרים וגם הסוהרים – כשאני רואה את כל התמונה הזאת, זה כל כך מקומם אותי. המאבקים כבר שנים רבות מול האוצר, משטרה ושירות בתי הסוהר, זה סדין אדום.

גם היום אנחנו יכולים לבטל בהסכם גג שכר ולתת תוספות, לא רק מענקים. המפכ"ל אמר 1,000 שקל, 2,000 שקל, אבל הם מאלצים גם את המפכ"ל וגם את נציבת שירות בתי הסוהר לאורך כל השנים להתפשר. אנחנו לא צריכים להתפשר על חיי אדם. המפכ"ל אמר שזה יכול לפגוע בחיי אדם, ואני אומרת שזה כבר פוגע בחיי בני אדם. אנחנו רואים את זה, אנחנו רואים את אזרחי מדינת ישראל. אסור לנו, לממשלת ישראל, למדינת ישראל, לתת יד לאוצר להמשיך ולפגוע במשפחות השוטרים, במשפחות הסוהרים. אנחנו צריכים לעצור את הפגיעה בשכר, והנתונים שהוא מציג זה בדיוק מה שאמרו גורמי המשטרה. הוא לא יכול לקחת שכר שוטר מתחיל, חמש שנים; גברתי היושבת ראש, את יודעת מה זה גג שכר? עד ששוטר הוא שוטר באמת, זה חמש שנים, ואז הוא צריך ללכת הביתה. להביא שוטר חדש, ועד שהוא יוכשר להיות שוטר שיוכל להגן על אזרחי מדינת ישראל, צריך לקחת עוד חמש שנים ואז הוא גם מפוטר אחרי חמש שנים.

אין לנו משטרה במדינת ישראל חד משמעית. אני הייתי מציעה, שכל האזרחים במדינת ישראל, אולי גם משפחות השוטרים, צריכים לשים שלט בכל תחנת משטרה: אין לנו עובדים, המשטרה סגורה לקבלת תלונות או לקבלת כל סיוע אחר.

אביגיל, תודה רבה.

הצטרף אלינו גם השר לביטחון פנים לשעבר, חבר הכנסת אמיר אוחנה, שגם עזר לי לקיים את הדיון, אמרתי את זה גם בהתחלה. ברשותך, אני אתן למוריה רצאבי, אשת שוטר שביקשה לדבר. גם אומר לך שיש כאן דיון סוער, אתה כבר שולט בפרטים.

ערוץ 99 גילה לי הכול בדרך לכאן...

אז נשמע את מוריה, בבקשה, ולאחר מכן חבר הכנסת אמיר אוחנה.

אני מוריה רצאבי, אני נשואה לשוטר, רכז סיור בתחנת כפר קאסם, תחנה של המגזר. לא תכננתי להתחיל ככה, אבל אני פונה אליך, אני לא יודעת מאיפה אתה מביא את הנתונים – תתבייש, זה מה שאני אומרת לך, תתבייש. האחד לחודש היה לפני, ארבעה? שישה ימים? תתבייש. אני לא רוצה להגיד לך איך הבטן שלי התהפכה כשדיברת – התהפכה. זה מה שיש לך להגיד? זה השכר? אז אולי באמת תלך לתחנה שם ותראה ששבוע שעבר סייר בא לבעלי ואמר: אני הולך הביתה. אתה יודע מה זה סייר שהולך הביתה? זה עוד שש, שבע משמרות, שצריך לבוא במקומו מישהו. את מי יביאו? את מי? מי יגיע? בעלי – הוא יהיה שם במקומו, ואני עוד לילה בלי בעל, עוד חג בלי בעל, עוד יום בלי בעל, עוד בוקר לוקחת, מחזירה ולא יכולה לנהל קריירה בגלל זה. אני עם תואר ראשון במנהל עסקים, אני למדתי מפתחת אוטומציה, אבל כשאני באה לראיון, רוצים שעות, אבל לבעלי אין שעות, אין לי איך להתחלק אתו. בעלי יוצא לעבודה, הוא לא חוזר, ואתה יודע מה אני בלב חושבת? אם הוא יחשוב, הוא במגזר. הוא חי בתחנה שהם יושבים שם – אתה אומר: מטה, מטה. בעלי גם רכז וגם בסיור, איזה מטה? על מה אתה מדבר? על מה אתם מדברים? תגידו לי, על מה? איזה מטה? האנשים האלה באים הביתה גמורים, ובסוף החודש הוא צריך להשלים עוד 50 שעות בשכר, כדי לקבל את ה-2,000 שקל המסכנים האלה, כדי שיהיה לנו לממן לבניה את החוג, כדי שיהיה לנו לממן לנדב את הצהרון – למה? למה? בואו תגידו לי למה, ויש לי שני ילדים במעון. אני צריכה לבקש טובה מהמטפלת שהם יישארו אצלה עד חמש, כדי שאני אספיק לצאת מהעבודה בארבע ולחזור, כי אני לא יכולה לעבוד עד חמש, כי הבייביסיטר היום לא עולה 10 שקלים לשעה ולא 15 ולא 20.

אז על איזה שכר אתה מדבר? נראה לך שהחיים שלנו כאלה קלים? מה אתה חושב, אני אם חד-הורית לבעל שעובד שעות על גבי שעות ונמצא בתחנה שם, כדי שהתחנה תצליח, כדי שאנשים מהמגזר יראו שהמשטרה נכנסה למגזר וזה לטובתם, שהפשיעה תרד במגזר. והוא נותן את הנשמה, ואני לא רוצה להגיד לכם יותר מזה. הם בתחנת כפר קאסם. שבוע שעבר היה אזרח בגיל 70, שהוגדר כנעדר, בגלל האחדות שיש שם, אתם יודעים כמה שוטרים וקצינים הוקפצו מהבית? אבל אין ניידות שיחפשו אחריו. משעה אחת בצהרים, רק ברבע לתשע מצאו את הנעדר, חולה אלצהיימר, הבן אדם בלי מים. שוטר כזה שבא מהבית, אף אחד לא שילם לו על השעות האלה, ואתה יודע מה? נותנים לו פגרת חוב, אבל על מי נופלת פגרת החוב? על היחידה, היחידה משלמת את המחיר, כי על כל שוטר שנופל במשמרת, יבוא שוטר אחר. זה לא מורה שאם היא תיכנס למילוי מקום, אולי המנהלת תחליט לשלם לה, ואני גאה ביפה בן דויד, שבאה ונלחמת בכם, בגלל שהשכר של המורים נמוך.

אבל לנו כאן אין מי יילחם – אין מי יילחם, ואי אפשר שאישה של שוטר תבוא ותציב לו אולטימטום, או אני או המשטרה, תבדוק אותי. זאת לא מורה אז אולי המנהלת תחליט לשלם לה ונלחמת בכם, בגלל שהשכר של המורים נמוך. אין מי יילחם. ואי אפשר שאישה של שוטר תציב לו אולטימטום, תבדוק אותי.

מוריה, כמה זמן בן הזוג שלך - - -?

13 שנה, וכן, גם לי כבר נמאס, גם אני כבר אומרת זהו.

תעצרי שנייה, תנשמי. הוא 13 שנים במשטרה, הוא בתחנת כפר קאסם, אמרת שהתלוש הגיע לפני שלושה ימים, נכון? אנחנו ב-5 לחודש.

אני לא אפתח בפני כל מדינת ישראל את השכר שלו, אבל השכר שלו הוא לא 20,000, תהיה בטוח, ממש לו 20,000. אני לא יודעת מאיפה הנתון שאתה מביא, ואולי אם הבאת את הנתון הזה, זה כי בסיעתא דשמיא הצליחו לקבל החזר על איזה שכר דירה, כי זה שוטר צעיר, או החזר על המעונות או על החוגים, אולי, אולי הבראה שנכנסה החודש, זה עדיין לא מספק.

הבהרת את הנקודה לחלוטין.

תודה לך גברתי יושבת הראש, עכשיו אני אודה לך על ההתעקשות שלך לקיים את הדיון הזה, הכול כך חשוב. תודה למפכ"ל, למפקדים, לקצינים, לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה המצוינת שהגיעו לכאן.

אני אפתיע אתכם, קצת על עולם הפריימריז, אתם יודעים שאנחנו בתקופת פריימריז עוד חודש בערך. ובכל זאת בזמן הכול כך דחוק הזה היה חשוב גם לי לבוא לכאן. הפריימריז הקודמים היו לפני שלוש שנים, ב-2019, אז עוד לא הייתי שר בכלל בשום תפקיד, והתחייבתי לבוחרים לעשות שני דברים. אמרתי שאני רוצה שתבחרו בי גבוה בדירוג כדי להיות שר, ואני רוצה לעשות שני דברים בשונה משרים אחרים: אחד, אני רוצה להיות השר הראשון שמקבל החלטה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי – טוב, את זה כבר עשיתי – והדבר השני, אני רוצה להיות השר הראשון שבשנת תקציב יגיד: לקחתי פחות כסף מהציבור, ולא יותר כסף מהציבור. הרי כל שר בשנת תקציב מתגאה: הבאתי את התקציב הכי גדול למשרד הזה, למשרד ההוא. זה כסף של הציבור, ואני כליברל, שמקווה שתהיה לנו מדינה עם שוק יותר חופשי, הייתי רוצה לראות ממשלה יותר מצומצמת בהוצאות שלה ופחות מיסים ויותר כסף אצל האזרחים. לא ניכנס לכל הפילוסופיה הזאת – לא בביטחון הפנים.

אמיר מהאוצר יודע ומכיר אותי מהתפקידים השונים שלי. כשישבתי באחד האולמות כשר משפטים ואחמד טיבי איים עלי, אם אתה זוכר: אם לא תבטלו לנו את חוק קמיניץ, אנחנו נפסיק את התקציב למשרד המשפטים, זוכר? אמרתי לו: be my guest, תעזור לי לקיים את הבטחת הבחירות השנייה שלי. לא מאיימים עלי בהפסקת תקציב.

לא בביטחון הפנים. כשאנחנו מדברים על התפקידים של המדינה, בעיניי הם צריכים להיות הרבה יותר מצומצמים ממה שהם היום. לא אכנס לכל השקפת העולם, אבל אחד התפקידים שאליבא דכולי עלמא היא צריכה לספק, זה ביטחון אישי לאזרחים.

אנחנו משקיעים הרבה מאוד בצבא שלנו, בצדק. משקיעים הרבה מאוד, אבל אני רוצה להזכיר לכם שתפקידו של הצבא להיערך ולהיות מוכן למלחמה. השוטרים נמצאים במלחמה יום יום. הם לא מתאמנים ומתכוננים למלחמה, הם במלחמה יום יום – מול הטרור, מול הפשיעה, בשנתיים האחרונות גם מול הנגיף, איזה שוטר התגייס כדי לעצור התפשטות של נגיף? אף אחד, אבל הם עשו את זה, הם היו שם.

כשאנחנו מדברים על השוטרים, זה לא עוד עובדים במגזר הציבור, שכולם יקרים וחשובים. הם בחוד החנית. הם אלה שבמגע עם האזרח לממש את ההחלטות שמתקבלות כאן, שמתקבלות בממשלה. הם אלה שהכול בסוף מתפוצץ עליהם – בקור, בחום, בלילה, ביום. אין בישראל, לצערי הרב, שכר הולם לשוטרים, אני אומר את זה בצער רב. למרות שתקציב ביטחון הפנים אכן עלה, עלה משמעותית, אלה הנתונים, זה לא מגיע בסוף לשוטר. זה חשוב שהוא יעלה, אמצעים וכו'. שמעתי את המפכ"ל אומר: אנחנו סיכמנו והודענו 555, חמסה חמסה חמסה, נכון, לצערי הרב הממשלה התחלפה ואנחנו כבר לא שם כדי לממש את זה, אולי זה עוד ישתנה ונחזור, אבל כעת צריך להכיר, יש מצוקה גדולה, שוטרים פורשים, שוטרים מתפטרים, מי יעשה את העבודה הזאת? בסוף אנחנו רוצים שם את האנשים הטובים, כדי שישראל תהיה מדינה מתוקנת.

אמיר, אתה יודע שאני מעריך אותך, יש בינינו הרבה הסכמות. תמצאו את הדרך, אפשר למצוא את הדרך. יש דברים פחות חשובים ממה שאנחנו מדברים עליהם כאן עכשיו, יש דברים פחות חשובים. את שכר השוטרים צריך להעלות, וטוב שעה קודם. תודה.

תודה אמיר.

אני אתן את זכות הדיבור לעוד שני נציגי ציבור שביקשו, גל שרון מארגון השוטרים הבין לאומי, ולאחר מכן חיים שרייבהנד.

אני עורכת דין, אני שירתי במשטרה 33 שנים כמעט בכל תפקיד אפשרי. היום אני מכהנת כסגנית נשיא של ארגון השוטרים הבין לאומי וכיהנתי במשך 10 שנים כסגנית נשיא עולמי. אני מכירה מלפניי ולפנים את שכר השוטרים, לא דרך טבלאות ולא דרך גוגל ולא דרך איזה שהם סקרים כאלה ואחרים. אני נפגשתי עם עשרות אלפי שוטרים, כולל מפכ"לים, כמעט בכל העולם. הייתי סגנית נשיא של ארגון שמונה קרוב ל-500,000 שוטרים מ-68 מדינות.

קודם כל אני מחזקת את המפכ"ל ואת ראש אמ"ש על הדברים שהם אמרו. כדי להבין מה עובר שוטר, אני לא באה בטענות לאמיר, צריך להיות שוטר או אשת שוטר. מישהו שלא חי בתוך זה, לא יכול להבין מה זה להיות שוטר, כי שוטר כמו שאמר המפכ"ל, שוטר זה באמת מקצוע, ולא כל כך אחד יכול להיות שוטר.

באחד התפקידים שלי במשטרה יזמתי, יחד עם עוד אחרים, את הקמת לשכת הגיוס המרכזית. אני זוכרת שאז, זה היה במרחב ירקון, הקמנו את לשכת הגיוס המרכזית הראשונה. היה תור ארוך של אנשים שרצו להתגייס. עשינו גיבושונים כדי למיין, ובאמת לקחנו את הטובים ביותר. היום כשאני שומעת את מה שהמפכ"ל אומר, פשוט אין לי מילים, אין מילים – אין מילים.

היות ואני מכירה זה מקרוב, ושוב לא דרך סקרים ולא דרך עבודות, אלא מקרוב, את נושא תנאי השכר של השוטרים ברוב מדינות העולם, אני רוצה לומר שישראל היא המדינה היחידה בעולם ששוטרים מופעלים סביב השעון, סביב השעון במגוון משימות ומטלות. אין בעולם עומס כזה של שעות, של תחומים, של נושאים, של תגבורים – אין כזה דבר.

בארץ לצערנו, בניגוד למה שקורה בעולם, שוטרים לא יכולים להתאגד.

עניין השכר מרתיע שוטרים להתגייס – העומס הרב, חוסר הפרגון, הסכנות הרבות שנתקלים שוטרים במילוי התפקיד שלהם. כל אלה לא באים לידי ביטוי לא בשכר של השוטרים ולא בתנאי השירות של השוטרים. ככל שירבו ההתפטרויות ויגבר הקושי לגייס שוטרים צעירים, ככה יגבר יותר העומס על השוטרים שנמצאים, על השוטרים הקיימים.

אני מודה לך מאוד על הישיבה הזאת. אני מאוד מקווה, שזאת לא תהיה עוד ישיבה, עוד מלל שכולם פה מדברים ומדברים יפה. אני מציעה לחברי אמיר מהאוצר פעם אחת – אני מבינה שאתה נפגש הרבה מאוד עם הפיקוד הבכיר בישיבות – תצטרף למשמרת של שוטר, ואז אתה תרגיש ותראה. יש לנו משטרה מצוינת, אחת הטובות בעולם, ויש לנו שוטרים מעולים.

תודה רבה גל.

חיים, בבקשה.

אני היום עורך דין של ארגון נשות השוטרים והסוהרים, אני גמלאי של משטרת ישראל.

מה עשית במשטרה?

שירתי במחוז מרכז, ימ"מ מרכז, ימ"ר שפלה, טיפלתי בפשיעה חמורה 32 שנים. אני מרשה לעצמי היום להפר את החיסיון ביני לבין הלקוחות שלי, שוטרים וסוהרים, אבל אני אנסה טיפה לדבר מגרונם, מאחר שלא תמיד גם המפקדים שומעים באמת את מה שיש להם לומר, כי הם לא תמיד גם פתוחים עד הסוף.

אבל לפני זה אני רוצה לדבר על איזשהו שקף שדילגנו עליו והשקענו בו סביבות 10, 20 שניות- המספרים האלה. רבותי, המספרים האלה מזעזעים. אם אנחנו נדבר בטרמינולוגיה צבאית, זה שווה ערך לסגירת חטיבת צנחנים וחטיבת גולני ואולי חטיבת שריון. אלו המספרים.

האם צה"ל היה יכול להתמודד עם כזאת כמות של חטיבות שנסגרות בן הרף? הרי כשהיתה איזושהי מרידה קטנה בסיירת גולני ושישה לוחמים תפסו את הרגליים ונפקדו מהיחידה, כל המדינה סערה. אבל כשכמות כזאת של שוטרים פשוט קמים והולכים? רבותי, אנחנו נמצאים בטבורה של הסערה, וצריך להבין שאף אחד פה לא מתחנן לשקל כזה או אחר. צריך להבין, שאם השקל הזה לא יופנה היום – בעצם הוא היה צריך להיות מופנה אתמול – לארגון הזה, הוא יופנה מחר למקומות אחרים שיצטרכו לשקם.

המשטרה היא בסך הכול גוף בשרשרת המזון. מה שהיא לא מטפלת, גופים כנראה לפניה כשלו, וכנראה אחריה ייכשלו. לכן צריכים באמת לאחוז בכל הנמצאים. כשמדברים על שכר, אני מדבר עם שוטרים. רבותי, זה לא הפתרון שלהם, זה הפתרון האולטימטיבי כרגע, שהוא מעבר לפינה והוא בר הישג, אבל שוטרים מתמודדים עם מעללי משטרה מורכבים, שבכל שנותיי בארגון לא הכרתי, עם עוינות שלא נתקלו בה מעולם. היום להיות שוטר, זה לא לצוד לווייתנים באלסקה, זאת עבודה שאתה צריך להגיע אליה ולהאמין בה. אני מדבר עם שוטרים שאומרים: מה שמחזיק אותנו עדיין זה רק הציונות, ואנחנו היום מתמודדים עם דור ה-X, דור ה-Z, זה לא דור שאנחנו הכרנו שכל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, אנחנו כבר לא שם. היום מי שלא נוח לו, קם והולך. בסוף כולנו, אנחנו דור שגם אנחנו נצטרך להסתכל קדימה, אבל עוד מעט כולנו נשלם את המחיר הזה. לכן הפתרון הזה של לעשות מעשה, לעשות את המשטרה הזאת יותר מקצועית, צריך להיעשות. תודה.

תודה רבה. יש דיון על השב"ס בשבוע הבא.

הערתי את הערותיי באמצע, אין ספק שהיתה פה איזושהי מניפולציה בהצגת הנתונים. אני לא חושבת שזה חשוב לדיון המהותי. העובדה שניתנה תוספת בעבר – אני רק ביקשתי להדגיש, שהתוספת הזאת ניתנה אחרי החלטות של שלוש ערכאות משפטיות, שקבעה שהיה פה ניסיון לתת תוספת לצבא ולמצוא דרך שלא לתת אותה, למרות שהיא תוספת רוחבית. להשתמש בזה היום ולהגיד שבגלל שהתוספת ההיא ניתנה אז והיא ניתנה בצורה כזאת, היום המשטרה או שירות בתי הסוהר נקלעו לאיזשהו מצב שבגללו השוטרים והסוהרים החדשים מקבלים פחות, זה לא נכון. התוספת הזאת הגיעה. אם היא היתה מלכתחילה ניתנת בשכר בדיוק באותה שנה שהיא ניתנה בצבא, לא היתה שאלה והדברים היו אחרת. את זה ביקשתי תוך כדי להציג. אתה ניסית להעביר את זה לנקודה אחרת, היא לא הנקודה החשובה. הנקודה החשובה היא שמה שקורה במשטרת ישראל, קורה גם אצלנו, אבל בוודאי אלה משרתי הביטחון שיש לנו. הם אלה שמתמודדים עם הדברים האמיתיים, ואין לנו משטרה אחרת ואין לנו שירותי בתי סוהר אחרים, וזה מה שצריך לעשות – לעזור לנו, לארגונים הביטחוניים, לממש את הייעוד שלנו ולממש את השירות שלנו, וזה התפקיד שלכם באוצר, אתם צריכים לסייע לנו לעשות את הדברים. הבשורה לא תגיע אם נפטר יותר אנשים; הבשורה תגיע אם אנשים ירצו להגיע אלינו, אם אנשים יהיו מחויבים ונאפשר להם לעשות את עבודתם הכול כך כול כך קשה בצורה מכבדת. תודה.

תודה, אנחנו ניכנס לסיכום. אמיר, אתה רוצה להוסיף משהו?

המשך העבודה המשותפת בשנת 22' תלויה בעיקר במשטרה, כי מי שהקפיא את הסיכום וגם את הניסיונות להגיע לפשרות אחרי ההקפאה זה המשטרה. אני חושב שאפשר לחזור לחדרים הסגורים ולנסות להגיע להבנות לגבי המשך העבודה המשותפת בשנת 22' ומימוש הסיכום.

כשאני מגיע לכנסת ישראל, ואני מגיע לא מעט פעמים, אני מוכן ונכון לקבל ביקורת וביקורת נוקבת. אני חושב שבדיון הזה נאמרו דברים בצורה בוטה. אני לא רוצה לחזור פה על הפעלים שהשתמשו בהם כדי לתאר את מה שהאוצר עושה למשטרה ולשב"ס, ואני חושב שמצופה מחברי הכנסת לעצור את הדברים האלה כשהם נאמרים פה על השולחן.

האם יש לך תשובה לגבי העניין של המענקים של האחד באוגוסט שהשוטרים מחכים להם?

התייחסתי לזה ביישום הסכם של שנת 22'.

מה התשובה?

לפטר עוד אנשים.

התשובה היא שאפשר לחזור לחדר ולנסות להגיע לפשרות ולהבנות כדי להמשיך וליישם את הסיכום.

אני אתייחס בדברים שלי למה שנאמר פה, אבל כשאביגיל השתמשה במילה, אני עצרתי את זה.

אני גם התנצלתי.

וגם היא התנצלה, אז עם כל הכבוד, שמרנו על זכותכם לדבר לאורך כל הדיון, אבל אני אתייחס לזה בסיכום שלי. רות, את רוצה להוסיף משהו?

הכול בסדר.

קודם כל, תודה גברתי, הדיון הזה חשוב. חשוב לנו להציג את העמדה, להציג את זה שאנשינו הצעירים – צריכים לדאוג להם, אם אנחנו נדע לשמר את הדור הצעיר ולהביא דור צעיר מהר יותר. אנחנו עושים המון מהלכים – בהנחיית המפכ"ל מקצרים הליכי גיוס, עושים התאמות בקורסים, לא מקצרים קורסים, עושים התאמות כדי שהשוטרים יגיעו יותר מהר לשטח. אנחנו משתדלים לתת כמה שיותר לשוטרים, כמה שאנחנו יכולים. אני לא רוצה להשוות לגופים אחרים, שיודעים לתת הרבה יותר לצערי ממה שאני יודע לתת, בין אם זה בלימודים ובהטבות אחרות, שאני לא יודע לתת אותן, וגם חברתי משירות בתי הסוהר. אנחנו יודעים פחות לתת אותן, ואנחנו גוף ביטחוני ולכן דורשים שיתייחסו אלינו בהתאם.

לגבי מכסות הפרישה, מתישהו ב-2003, 2004, כשבארגון היו 1,350 מעל גיל 50, קבעו איזשהו מספר – 450, אף אחד לא יודע למה, אבל בוא נגיד שזה מספר הגיוני שאני יכול לחיות אתו, אם זה רק לפרישה מוקדמת. עבודת השוטר, כמו עבודת הסוהר, היא שוחקת מאוד. האנשים שלנו אנשי שטח, באיזשהו גיל – 45, 50 – נשחקים מאוד, הרבה יותר מכל עובדים אחרים, עם כל הכבוד לכולם, ויש לי המון כבוד לכולם, אשתי אחות, יש לי כבוד לכל המקצועות, גם לאחרים, לאנשים שלי יש לי יותר כבוד.

גברתי, היום עם אותם 550 – אפרופו מה שהאוצר הציג – אני מתמודד עם מעל 5,000 איש מעל גיל 50. עם כל הכבוד, אני לא רוצה לראות שוטרי שטח מבוגרים, שקשה להם לבצע את עבודתם, ואני מושך אותם כי אני לא יכול לתת להם יכולת לפרוש בצורה מכובדת. זה נושא שגם דיברו עליו, ואני אשמח שגם הנושא הזה במסגרת החזרה לשולחן הדיונים – אנחנו כל הזמן מבקשים לחזור לשולחן הדיונים, הקפאה של המשא ומתן לא טובה לנו ולא טובה לאוצר, ולא טובה בסוף למדינה, כי בסוף אני לא נותן שירות טוב לאזרחים, וזה נהיה יותר ויותר קשה, כי יותר עוזבים אותנו, ואני לא יודע להביא למקומות האלה אנשים. אם יהיה לי בנק מענקים, אני אדע להביא אנשים, אני אדע לשמר, ואני מבקש שהנושא הזה יקודם. ברור שאני אשמח – והמפכ"ל תומך – לחזור לדיונים כמה שיותר מהר כדי לקדם. תודה רבה.

כל מה שאמרתי, ייחדתי לשוטרים, משום שהם אלה שנמצאים בחזית, אבל אסור לשכוח גם את אנשי שירות בתי הסוהר - -

גם יהיה כאן דיון בנושא של השב"ס, גם הבטחתי להם.

- - שעושים את העבודה הקשה הזאת, בדומה מאוד לשוטרים, מאחורי הסורגים והרחק מעיני הציבור, שלא נקפח גם את זכויותיהם.

תודה על ההערה החשובה.

גברתי, תודה רבה על ההזדמנות להציג, לשקף את תמונת המצב שקיימת היום במדינת ישראל לגבי משטרת ישראל. אני חושב שנתנו פה את הנתונים.

אני חוזר על מה שאמרתי בפתח דבריי. מדינת ישראל צריכה משטרה חזקה כדי להתקיים ולשמור על ערכי הדמוקרטיה. ככל שנהיה חזקים יותר, המדינה תהיה חזקה יותר. אני לא נכנס פה לוויכוחים עכשיו, אבל אני אומר שהסכמים צריך לכבד, אבל גם צריך לעשות מדי פעם הערכת מצב ולראות מה הפגיעה, כי יש דברים שאי אפשר ללכת איתם עם הראש בקיר וצריך להתפשר. אני לא יכול מחר בבוקר לפטר עוד שוטרים במשטרת ישראל. אני נתתי את תמונת המצב, אנחנו כל חודש סוגרים תחנת משטרה. 80 שוטרים כל חודש זה תחנת משטרה.

השאלה אם מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מי שיושב פה כרגע מסביב לשולחן, רוצה לעצור את התופעה הזאת ולשמר את היכולות המבצעיות של משטרת ישראל, כי להוכיח את העשייה – אנחנו מוכיחים. העובדה ששוטר מקבל פחות כסף, לא מונעת ממנו לעמוד 24 שעות ולהתייצב כל פעם מול כל אתגר וכל סכנה. אנחנו לא באים לפה עבור הכסף, ובטוח גם לא השוטרים הצעירים, אבל כשיש לך 34,000 קורות חיים של אנשים שרוצים להתגייס למשטרת ישראל, שמביעים התעניינות, לוחמים בצה"ל, חבר'ה שהייתי רוצה לראות אותם אצלנו בארגון, וכשהם מבינים מה רמת השכר ובסופו של דבר פחות מ-7% מהכמות הזאת מתגייסת, זה צריך להדליק לנו נורה אדומה. אנחנו רוצים את מיטב בנינו בארגון הזה, ואני מדבר פה מדם לבי ומדם לבם של כל השוטרים עם תלושי המשכורת האלה. יש רוח, יש הקרבה, יש ציונות, אבל בסוף שוטר צריך גם להביא לחם הביתה. כשאני מסתכל לשוטרים שלי בעיניים ביחידות צבאיות, שוטרים שבאים עם כל הרוח והמוטיבציה ושירתו ביחידות צבאיות, אומרים לי: אדוני, אני מקבל 7,400 שקל בסוף החודש, לי קשה להסתכל לו בעיניים איך הוא גומר את החודש, איך הוא משלם שכר דירה – וזה כשהוא עוד לא נשוי, כן? – כי לא כולם מקבלים, וכל ההוצאות הנלוות.

לא ביקשנו חיי מותרות, אני מבקש שהשוטרים יחיו בכבוד. אני רוצה ששוטר יבוא עם חיוך, ימשיך להיות גאה במדים ובסמלי מדינת ישראל שהוא נושא על גופו, נמשיך לעשות את העבודה, נמשיך להשקיע בכל המקומות שאנחנו משקיעים, וככל שנתחזק, אנחנו גם נחזק את המדינה. גברתי, בשנה שעברה משטרת ישראל בתקיפה כלכלית כנגד כל ארגוני הפשיעה חילטה קרוב למיליארד וחצי שקל, זה כסף שחלקו חוזר לקופת המדינה. תחזקו אותנו יותר, אני אוכל לתקוף יותר. החלטנו להקים עוד שתי יחידות כלכליות כרגע, שיתקפו את אותו level של הפשיעה. אני לא מצליח לאייש את היחידות האלה, לאותן יחידות כדי לתקוף כלכלית ולהחזיר כסף למדינה, ולא ביקשנו פה עכשיו, באנו ומיצבנו את זה אני לא מצליח לגייס שוטרים לאותן יחידות, כדי לתקוף כלכלית ולהחזיר כסף למדינה.

מיצבנו את זה לקבוצה מאוד מאוד ספציפית של שוטרים, שנוכל לאפשר לה לחיות בכבוד וכדי שנוכל להביא את מיטב הבנים לשירות משטרת ישראל על מנת שיתנו שירות לכל אחד ואחד ממי שיושב פה ובני משפחתו. זאת ההזדמנות שלי להגיד תודה, אני מתחיל במשפחות של השוטרים, באלה שעומדים ואמורים לספוג את כל הלחץ, את כל הקללות, הגידופים, שהשוטר או השוטרת חוזרים איתם הביתה, את חוסר הסבלנות והקשב, כשאתה מגיע כבר מותש. פה זאת מילה לכל נשות או הבעלים והילדים והמשפחות של השוטרים. תאמינו לי, אני יודע מה זאת הקרבה של משפחה, מה המשפחה מקריבה על מה שאנחנו עושים כדי לתרום לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל, ואנחנו עושים את זה בכבוד, בגאווה, אבל תנו לנו את האפשרות לתת לשוטרים לחזור בכבוד הביתה.

לגבי הסכם גג השכר, אני אומר עוד פעם חתמנו על ההסכם. אנחנו מאוד מאוד רוצים לעמוד – ועמדנו – בכל התנאים, למעט סוגיה אחת של פיטורים. אני לא רואה מצב שאני מחר מפטר שוטר אחד במשטרת ישראל כדי לעמוד במכסות, ומחזיקים אותי כרגע בן ערובה עם כסף של מענקים, שאנחנו מחויבים לשוטרים. רוצים להתווכח? אפשר להתווכח, אבל אל תפגעו בשוטרים. תודה רבה גברתי, ותודה לך אדוני חבר הכנסת, גם על התמיכה והגיבוי לאורך השנה, אני מודה לך.

כמה דברים לסיכום הדיון. קודם כל תודה רבה אדוני המפכ"ל, שהגעת לדיון החשוב הזה, ובאמת על הדברים הברורים.

אני רוצה להודות לבועז, ראש אמ"ש. מהיום שאני בוועדה הזאת, יש לנו שיח טוב מאוד על כל הנושא, שבעיניי הוא דרמטי. אני גם אמרתי להם לפני שהגענו, שאני לא זוכרת מתי היה אירוע כזה מטלטל במשטרה. אמיר היה בעמדה הזו, אני לא חושבת שגם אתה נתקלת באירוע כזה מטלטל. ברור לי שכמו שאמר אמיר רשף, יש לנו גם אירוע בין-לאומי, אנחנו רואים את זה משדות התעופה, אנחנו רואים את זה במגזר הציבורי. אין עובדים, זה לא חדש, ואם יש עובדים, הם מתפטרים, הרבה יותר קל לעבוד מהבית, הרבה יותר קל להיות שליח של וולט, אף אחד לא יקלל אותך, אף אחד לא יצעק עליך, וכנראה תביא הביתה 15,000 שקל נטו. אלה החיים שאנחנו חיים מאז הקורונה. אנחנו רואים את זה כל יום בחדשות. כל יום בחדשות רואים את השירות הציבורי, את המגזר הציבורי ב-over משימות ועם מינימום עובדים.

עם זאת, ואחרי שאמרנו את זה – אני לא אומרת אבל, כי זה פשוט נכון – אין מה להשוות עובד מגזר ציבורי לשוטר, אין מה להשוות, כי בסוף הוא האדם שנמצא בניידת. אני הייתי בלילה בתחנות של נתניה, פתח תקווה, לוד ותל אביב. תחנות, לא מפקדי מחוז. תחנות, עם שוטר שאני מתעקשת גם שלא יבוא המת"ח, אני רוצה שמפקד המשמרת יישב אתי בניידת ואני רוצה לראות עם מה הוא מתמודד. כשאני רואה את המשימות הפתוחות על הטאבלט בניידת, ובמקביל אנחנו כבר ב-small talk, כי אלה שעות קטנות ואני שואלת אותו כמה הוא מרוויח ומה אשתו עושה, אין לי הגדרה אחרת מלבד ציונות ואידיאולוגיה, לא יודעת מה מחזיק אותו, ואהבה לעבודה הזאת, שזאת גם הרבה עבודה שלכם לגבות. אמרת בועז שאתם עושים הרבה דברים כדי להשאיר בארגון.

ביקשתי את התלושים לאורך כל הדיון. בסוף, אם שוטר סיור מתחיל עם 6,400 ואחרי שנים הוא מרוויח 8,600 - - -

נטו.

נטו, סליחה, בוא נלך לברוטו, באוצר אוהבים ברוטו. 8,000 ברוטו בשלוש שנים הראשונות, 11,000 ברוטו בחמש שנים הראשונות, ואחרי 11 שנים 12,500 ברוטו. ועם 12,500 ברוטו להביא 8,600 הביתה, עם שבתות, עם כוננויות ועם השלמות – אני רואה אותם משלימים שעות במגרשי הכדורגל על חשבון המשפחה, אני רואה אותם משלימים שעות במשאיות על רכבים כבדים של התנועה. אנחנו רוצים שהשוטר גם יהיה בבית.

השבוע היתה כתבה של יוסי מזרחי, שאומרת אשתו של השוטר: סוף סוף קיבלתי את הבעל שלי בחזרה. עומדת כאן אימא ואומרת: אני חד-הורית.

יש מי שחושב שהשוטרים מקבלים שעות נוספות, אז אולי כדאי להדגיש שלא.

כן, בואו נדגיש שלא, במקום ללכת הביתה ולהיות עם המשפחה ולעזור, הם משלימים שעות.

זה לא רק זה, זה שאם עכשיו יש עצור בתחנה ובעלי התחייב לילד שהוא יבוא למסיבת סידור שלו, הוא לא יגיע ואני אצטרך לתת את התירוץ למה אבא לא נמצא ועדיין תמשיך לחייך וגם אני.

אני יודעת, ולכן אני חושבת שהסיטואציה הזאת שאליה נקלענו, מצריכה פתרון.

אמיר רשף, אני אגיד לך, לתמר ולאביה, שאנחנו מלווים אתכם לאורך כל השנה והיינו בדיונים לא פשוטים, ועם כל הכבוד תמיד שמרנו על הזכות שלכם לדבר וגם כשנאמרה כאן מילה לא לעניין, גם היתה התנצלות וגם עצרתי את זה. אבל צריך לזכור שאנחנו חיים במדינה הזאת, ואנחנו יכולים להמשיך להגיד: הכול בסדר, הכול טוב, אין בעיה, ובמקביל השוטרים ימשיכו לעזוב – הם ימשיכו לעזוב.

לא סתם אמרתי לאמיר אוחנה, הוא היה שר לביטחון פנים. שאלתי אותו גם לפני הדיון. מהיום שנכנסתי להיות יו"ר ועדה, התיישבתי מול אמיר וביקשתי שיספר לי על האתגרים. לא דיברנו על שכר שוטרים. קיבלתי ועדה, הדבר הכי טריוויאלי בעיניי היה לשבת עם השר לשעבר ולשמוע מה האתגרים של המשטרה, של השב"ס, של הכבאות. לא דיברנו על השכר.

יש לנו בעיה אמיתית. אנחנו יכולים להמשיך להגיד: הכול בסדר, יש מלא כסף אצל המפקדים הבכירים. זה לא משנה את העובדה, שהם קמים והולכים, ובסוף אנחנו נשארים בלי שוטרים. אם בכתבה כל כך אוטנטית, לא משנה שגם הייתי בתחנה הזאת בנתניה וראיתי, שעומד מפקד תחנה ואומר לכתב: תראה, יש לי 18 אירועים פתוחים, הוא לא בא. הוא לא בא, ובשומר חומות התקשרו 100 ואף אחד לא בא, כי על שישה, 10 שוטרים בעכו גומרים את כל העיר העתיקה. חברה שלי שהיה לה דוכן בבזאר, אמרה לי: כבר שלוש פעמים כל לילה שרפו לי את הדוכן מחדש, אף אחד לא בא. כשבלוד מתקשרת אלי מנהלת כפר הסטודנטים שלי ואומרת לי: יש לנו בקבוק תבערה, אף אחד לא בא – עם כל הכבוד, זה לא עוד עובד במגזר הציבורי, זה מציל חיים.

אני קוראת לכם לחזור לשולחן, לשבת ביחד ולבחון איך כן אפשר להגיע בסיטואציה שנכנסנו אליה בשנה האחרונה, שבה יש קושי לפטר שוטרים, אבל למצוא איזשהו מנגנון ביניים. עם זאת, אני מבינה שהמענקים כאן עומדים ותלויים. כן להגיע לשולחן ולנסות לפתור, ובוודאי לתת לשוטרים האלה כסף שכבר אושר, 34.5 מיליון שקל, לתת להם את המענק. גם אני אפנה לראש הממשלה, לראש המפלגה שלי, שגם הוא יתכנס לתוך האירוע, כי אנחנו חייבים לדאוג להם לפחות למינימום של המענק הזה באחד באוגוסט.

עם זאת, אני כן קוראת לכם לחזור לשולחן, לשבת עם נציגי האוצר ולמצוא פתרון. אבל אנחנו לא יכולים להמשיך את האירוע הזה, שבו שוטרים נוטשים בתקופה כל כך מאתגרת למדינה. מישהו פה דיבר על חטיבה של הצבא, מישהו פה דיבר על אתגרים. ברור לי לגמרי שעם מה שאתם מתמודדים עכשיו, לא התמודדתם כבר הרבה שנים.

מכיוון שזה כנראה הדיון האחרון של הוועדה, בשבוע הבא יהיה דיון גם עם נציב הכבאות וגם עם נציבת שב"ס, אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להגיד לך יעקב שבתאי תודה על כל העבודה המשותפת, לצוות שלך, גם לולדמן שעכשיו כבר פחות כועס עלי, ולברוך – הצוות שלך וכל צוות הלשכה שלך שהיה אתנו בקשר כל השנה הזאת.

זאת פעם ראשונה שהוועדה הזאת הוקמה בכנסת – היא עשתה כאן עבודה מאוד מאוד מורכבת בשנה מורכבת, גם מיד אחרי שומר חומות. ניסינו לגעת בנושאים הכי חשובים למשטרת ישראל, מצד אחד לבקר ומצד שני לגבות. במהלך הדיונים השנה היו כל מיני כוחות, שהגדירו אותי כדוברת המשטרה. אני אומרת לכם בלי להתבלבל, היה לי הכבוד והזכות להיות בשביל משטרת ישראל, בשביל השב"ס ובשביל לוחמי האש. היה לי הכבוד להיות פה עבורכם – כן, גם מדי פעם למתוח ביקורת, זה התפקיד שלי, אבל לא לחבוט במשטרה. שמעתי על שוטרים שהיו מגיעים לוועדות כנסת ויצאו מצולקים, למה? אין בעיה למתוח ביקורת, למה צריך להפוך את המשטרה לשק חבטות? אין לנו משטרה אחרת. זאת זכות עבורי להיות בוועדה הזאת. אני מאוד מקווה שנמשיך, אמיר רוצה פחות, להיות כאן עבורכם.

תמשיכו, אבל בספסלים אחרים...

אני בטוחה שנלמד לשתף פעולה בכל מקום ולהיות כאן עבורכם.

בכל מקרה אני ממשיכה כיו"ר הוועדה לקדם את כל נושא השכר. מי שאמר פה, שלא יהיו רק דיבורים, גל לדעתי, אני מבטיחה לך שאנחנו ממשיכים בנושא הזה ואנחנו לא מתכוונים להרפות. ננסה לעשות כל מה שאפשר במסגרת המשא ומתן הפוליטי שאנחנו נמצאים בו.

תודה רבה על כל מה שאת עושה.

לפני שאת נועלת את הדיון, מותר להגיד מילה טובה בתקופת בחירות גם על חברות ממפלגה אחרת? מותר?

שלא יפגע לך בפריימריז...

בי זה לא יפגע, ברוך השם. מירב, אני חושב שהוכחת בשנה הזאת כמה הוועדה הזו היתה נחוצה, למרות שהיא מעולם לא היתה קיימת, בשורה של דיונים וסיורים שהתעקשת לבצע, גם כשזה היה קשה, גם כשזה היה כמעט בלתי אפשרי. חשפת לדעתי את חברי הכנסת, ורותי בהחלט אחת מהקבועות שהגיעו כמעט לכל הדיונים, אולי אפילו לכל הדיונים, ויש נוספים, לעבודה הכול כך חשובה הזאת של משטרת ישראל, של שירות בתי הסוהר, דברים שהציבור פחות רואה, וגם חברי הכנסת כחלק מהציבור פחות רואים. בזכות העבודה שלך והחריצות שלך זכינו לראות, ישר כוחך.

אני גם מצטרפת.

תודה רבה אמיר, תודה רבה לרות וסרמן לנדה, שהיתה אחת מיוזמות הדיון הזה וגם נמצאת פה לאורך כל הדיון.

אנחנו נמשיך לעבוד יחד. אני מודה לכולם, לכל מי שהגיע, כולל לארגונים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:16.