פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 324
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ל' בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 12:30

1. הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 7) (הארכת תקופת התיישנות של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"ב-2022, של ח"כ מיכל שיר סגמן
2. הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב-2022, של ח"כ מיכל רוזין

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

מיכל רוזין
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

ד"ר תמר קלהורה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אתי ליבמן עפאים - עו"ד, פרויקט נפגעי עבירה, משרד המשפטים

מיה אוברבאום - עו"ד, מנהלת תחום קשרי ממשל וקידום מדיניות, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

שרון מן אוריאן - עו"ד, ראשת תחום נזיקין, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

טליה ג'מאל

איל קופמן

אהובה שרון, חבר תרגומים





הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 7) (הארכת תקופת התיישנות של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"ב-2022, פ/1859/24 כ/890

הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב-2022, פ/1935/24 כ/890

מכובדיי, צוהריים טובים לכולם. חברת הכנסת רוזין, תודה שהצטרפת אלינו. בוודאי חברת הכנסת שיר תגיע מתי שהוא.

גם עאידה. הן יורדות מהמליאה.

אנחנו בדיון, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, על שתי הצעות חוק פרטיות, האחת של חברת הכנסת מיכל רוזין ושל חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הצעות שמיזגנו בדיונים קודמים - הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב-2022, פ/2217/24 ו-פ/24/1935. הצעה נוספת היא הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 7) (הארכת תקופת התיישנות של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"ב-2022, פ/1859/24 של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.

חלף הרבה זמן מאז הדיון הקודם ולכן אני מבקש מהיועצת המשפטית להבהיר את מסגרת הדיון שלנו בשתי הצעות החוק. מטרתנו היא לאחד את הצעות החוק ולהביא נוסח מוסכם. אני מבין שיש עוד צורך לבדוק עניינים שונים שהתשובה לגביהם לא ברורה. הצעת החוק שתצא מהוועדה תצא בנוסח שאנחנו מאמינים שהוא נוסח שגם מיטיב וגם מיישם את התכליות של החקיקה הזאת אבל גם נוסח שלא מעמיד סכנות לדברי חקיקה אחרים או לפרקטיקות אחרות בדין האזרחי ובדין הפלילי.

אני מקדם בברכה את נציגות משרד המשפטים, דוקטור תמר קלהורה ועורכת הדין אתי ליבמן עפאים. שלום גבירותיי. נמצאת איתנו עורכת הדין מיה אוברבאום מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

כאמור, חברת הכנסת רוזין כבר איתנו. גברתי היועצת המשפטית, אנא הכניסי אותנו ברזי החקיקה. הזכירי לנו את רזי החקיקה.

אנחנו מדברים כרגע על התיישנות אזרחית בעבירות מין. יכולת להגיש תביעה אזרחית נזיקית בעניין עבירת מין שנעשתה בקטין בעיקר, בקטין או עד גיל 21 על ידי בני משפחה. יש לנו כאן שתי הצעות חוק.

אני אתחיל מהצעת החוק של חברת הכנסת שיר סגמן. הדבר הראשון שהיא מבקשת לעשות בהקשר של עבירת מין בקטין – זאת הכותרת הכללית כרגע – שהתנהל בעניינה הליך פלילי, קובע היום החוק שתקופת ההתיישנות להגשת הליך אזרחי תוארך בשנה מהיום שפסק הדין הפלילי נעשה חלוט. היום זה קובע את זה רק ביחס לעבירות מין בקטינים. הצעה אחת של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן היא לבטל את ההחרגה הזאת ולקבוע שזה יחול, לא משנה מתי נעשתה עבירת המין, בין אם זה בקטין ובין אם זה בבגיר, תקופת ההתיישנות תוארך בשנה מעבר לפסק דין פלילי חלוט.

הדבר השני שאנחנו מתייחסים אליו הוא לגבי תקופת ההתיישנות האזרחית באופן עקרוני. היום החוק קובע שתקופת ההתיישנות האזרחית בעניין עבירת מין בקטין שלא הוגש בעניינה כתב אישום, הוא למעשה עד גיל 35 וכאשר כן הוגש כתב אישום, כן התנהל הליך פלילי, ההתיישנות האזרחית נגמרת או בגיל 25 או שנה מיום שפסק הדין הפלילי נעשה חלוט, לפי המאוחר.

הצעת החוק של מיכל שיר סגמן שהתבססה על דוח ועדת ברלינר בזמנו באה והציעה שאם כתב האישום הוגש עד גיל 18, זה לא "יפגע" בהתיישנות האזרחית. מאז דוח ועדת בלינר גם ישבה ועדה בין-משרדית בנושא הזה. הם הציגו בפנינו כאן בוועדה את שלבי העבודה לאורך הזמן ואנחנו מבינים שיש גם הסכמה של הממשלה להגיד שזה לא משנה מתי הוגש כתב האישום, כתב האישום עצמו לא אמור להשפיע על תקופת ההתיישנות בהליך האזרחי, בטח כאשר הנפגעת או הנפגע לא שולטים בעצם ההליך הפלילי, לא בהגשה שלו ולא בתזמון ולכן יש כרגע הסכמה בהקשר של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן לבטל את ההחרגה ולקבוע שלא משנה אם הוגש הליך פלילי או לא הוגש הליך פלילי, תקופת ההתיישנות הבסיסית בהליכים אזרחיים היא עד גיל 35. מעבר לזה, ככל שהוגש הליך פלילי, יוארך בשנה.

זאת המסגרת של הצעת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.

יש לנו את ההצעה של חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן. חברות הכנסת האלה הציעו דבר נוסף. היום ההתיישנות האזרחית עד גיל 35 היא אך ורק נגד הפוגע. התפיסה הרציונלית בבסיס הדבר, כשזה נחקק בזמנו, הייתה לבוא ולהגיד עד גיל 35 זאת תקופת התיישנות מאוד מאוד ארוכה, יכול להיות שצדדים שלישיים לא יודעים מה היה, קשה מאוד לדעת מה היה, קשה מאוד להתגונן בתביעות כאלה שמוגשות אחרי הרבה מאוד זמן, ולכן הרציונל של המחוקק בזמן אמת היה לבוא ולומר, בסדר, הפוגע, עם כל הכבוד, ההצדקה המוסרית לכאורה לא להאריך לו את תקופת ההתיישנות היא נמוכה יותר, מן הסתם הוא יודע אם הוא פגע ולכן עשו את זה רק נגד הפוגע.

באות חברות הכנסת ומציעות גם נגד צדדים שלישיים וגם בטענות של רשלנות בפיקוח במוסדות שזה סוג אחד. הדיון הקודם נסוב הרבה סביב הנושא של בני משפחה שמסתירים או עוזרים. אמרו שגם כאן אנחנו רוצים להאריך את תקופת ההתיישנות.

בדיון הקודם ולקראת הדיון הקודם הממשלה התריעה, ובצדק, שיש כאן קושי. באמת יש כאן שני אינטרסים מתנגשים בצורה מסוימת. מצד אחד אנחנו יודעים שהנפגעים והנפגעות בעבירות מין, בטח בקטינים, לוקח זמן להתגבש ולהיות מסוגלים להתמודד עם ההליך הזה. אנחנו יודעים שמספר התביעות האזרחיות שמוגשות נורא נמוך. מצד אחד אנחנו מנסים למצוא את הדרך איך להגדיל את זה ולתת להם את הנגישות לסעד הזה שהן זקוקות לו, ומצד שני באמת יש קושי אמיתי של גופים ומוסדות וצדדים שלישיים להתמודד ולהגן על עצמם בתביעות אחרי 25 שנים או אחרי 30 שנים. לכן ניסינו למצוא איזון בין שני האינטרסים המנוגדים.

ההצעה של הממשלה שבאה בעקבות אמירה של חבר הכנסת רוטמן בדיון אמרה בואו נשתמש בנטלים בפקודת הנזיקין, יש שם נטל שנקרא הדבר מדבר בעד עצמו, סעיף 41 לפקודת הנזיקין שאומר בהוכחה של תביעת רשלנות, אם יותר סביר שהאחריות הייתה לנתבע, אם הנכס שגרם לו נזק היה בשליטה מלאה של הנתבע ויותר סביר שהנתבע אחראי - ואנחנו לא יודעים מה בדיוק נעשה שם – אז אנחנו יכולים להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע. הממשלה אמרה, בסדר, בואו תגידו שבין גיל 28 לגיל 35, כאשר התקופה כבר מאוד מאוד מאוחרת ומאוד קשה להתגונן ומאוד קשה לנו כמי שלא היה אחראי ישיר אלא רק רשלנות ופיקוח לדעת מה הי, בואו ותגידו ששם לא מעבירים את הנטל.

הוועדה הכניסה את זה לתוך הצעת החוק לקריאה ראשונה תוך הסבר גם לפרוטוקול וגם בדברי ההסבר של ההצעה. כתבנו והסברנו שהדבר הזה מורכב וצריך עוד בדיקה, מה המשמעויות. זאת התעסקות בעולם קצת אחר של פקודת הנזיקין ואנחנו רוצים לבדוק מה המשמעויות והאם זאת הדרך הנכונה לאזן בין שני השיקולים הנוגדים.

אנחנו, הייעוץ המשפטי לוועדה, עשינו עוד הכנה לקראת הדיון היום ואנחנו חושבים שזה מורכב. אנחנו חושבים שגם יש כאן מורכבות לשונית. סעיף 41 לפקודת הנזיקין, אמנם מוחל גם על בני אדם בסיטואציות מסוימות, בעולמות של רשלנות רפואית משתמשים בדבר הזה, אבל בעולמות של עבירות מין גם עד גיל 25 בהקשרים שלנו, שהיום אפשר לתבוע, גם בעולמות של תקיפת קטינים בעבירות אלימות במוסדות חינוך וגם בעולמות של עבריינות מין כנגד בגירים במוסדות אחרים כמו השב"ס. לא מצאנו דוגמה אפילו אחת לפסק דין שבו נעשה שימוש בפסיקה, בפסק הדין, בנטל הזה.

לכן נראה לנו היום לבוא ולומר שזה לא חל מגיל 28 עד 35, עלול להשתמע שזה כן חל עד גיל 28. אנחנו לא יודעים איך הדבר הזה יפורש בפסיקה, זה מעולם לא נעשה וגם ברמה הלשונית של החזקה עצמה אנחנו חושבים שיש בעייתיות עם זה שהמחוקק עכשיו יבוא כאילו על הדרך בהצעה הזאת ויגיד שנכס שלא נקבעה שליטה מלאה עליו, זה לכאורה מורה שעושה עבירת מין.

לכן אנחנו מנסים להביא לאיזון אחר. זאת ההצעה שאושרה בקריאה ראשונה והיא החלופה הראשונה שהבאנו בפניכם. יש כאן עוד שתי חלופות.

בהקשר הזה אני רק אוסיף שהטענה הזאת של הנטלים נטענת כמעט בכל תביעת נזיקין, גם בהקשרים האלה. התובעים והתובעות טוענים את זה כמעט תמיד. אנחנו גם רואים התייחסות לזה בפסיקה אבל כאן אנחנו לא רואים פסקי דין שנשענו על הדבר. בכל מקרה, נשמח לשמוע גם את עמדת הממשלה בהקשר הזה ובעיקר של הפרקליטות.

זאת ההצעה הראשונה שנמצאת בפניכם.

החלופה השנייה שאנחנו כלשכה משפטית הצענו היא חלופה אולי באמצע במובן מסוים של במקום להאריך עד גיל 28 בלי נטלים, נאריך עד גיל 30 בלי העברת נטלים ואז הפרקליטות כאילו מרוויחה את ההגנה שאין כאן הארכה עד גיל 35 אלא רק עד גיל 30 ואנחנו לא מתעסקים בעולם הזה של הנטלים.

יש כאן עוד כמה הצעות אבל כרגע להבנתי אלה שתי ההצעות העיקריות שעל סדר היום.

תודה. התייחסות של חברות הכנסת המציעות או שאנחנו רוצים קודם לשמוע התייחסות של הממשלה?

אולי נשמע את התייחסות הממשלה.

אני מבין שגם היה שיח עם הפרקליטות ותכף נשמע את הפרקליטות.

אני רוצה לומר שאכן לאחרונה היו כל מיני שיחות ובדיקות ובסופו של דבר נמסר לי שהפרקליטות - - בנוסח בקריאה הראשונה.

את מדברת על הצעת החוק שלי.

כן. הצעת החוק שלך היא מוסכמת. זה עולה בקנה אחד עם המלצות הצוות שעובד על הדוח של נפגעי עבודה.

כמו שאמרנו בדיון הקודם, הבעיה המרכזית של חלוף הזמן היא הבעיה הראייתית. היא בעיה ראייתית שפועלת נגד כולם. היא פועלת גם לרעת התובע, גם לרעת הנתב והיא פועלת גם לרעת האינטרס הציבורי.

לכן בהתייעצויות שערכנו לקראת הקריאה הראשונה בהשתתפות נציגי הפרקליטות, דובר על כך שמבחינתנו גם השהיה של המרוץ עד גיל 28 – זאת אומרת, דחיית הגשת התביעה עד גיל 35 – היא לא רצויה אבל אם לא יתאפשר להעביר את הנטל, מבחינתנו זה משהו שאנחנו מעדיפים אותו. זאת אומרת, הדגש הוא לא כל כך על הזמן, האם התביעה תוגש עד גיל 30 או עד גיל 35. אם יותר לתובע לנסות להעביר את הנטל, זאת אומרת, לבוא ולומר בהתקיים תנאים א', ב' ו-ג', הנטל הוא על הנתבע להוכיח שהוא לא התרשל, מבחינתנו זה מחסל את מעט הסיכויים שעוד נותרו להגיש את התביעה וזה לא כל כך משנה אם זה עד גיל 30 או עד גיל 35.

זו מטרת הממשלה בהסכמה שלה לחסל את הסיכוי להגיש תביעה?

לא. אחת הבעיות בתביעה נגד מוסד, הבעיה שמוסד – להבדיל מאדם – המטרה היא לא לחסל תביעות. המטרה היא להיות מסוגל להתגונן בפני תביעה.

אני חייב לומר שאני לא מצליח להבין את הביטוי שנאמר כאן שזה יחסל את הסיכוי לתביעה.

זה יחסל את הסיכוי להתגונן מפני התביעה.

אם לא יעבור הנטל.

אם כן יעבור הנטל.

לא ברור. סליחה.

אם לא ברור, אני אבהיר.

על זה דיברנו. אני רוצה לדייק כי זה משפט שחשוב להבין. מבחינתכם – ואולי אני לא שמעתי טוב ואולי הדברים לא הובהרו עד דיים – לשיטתכם, אם נישאר עם ההסדר הקיים לגבי הנטלים, בהינתן חלוף הזמן וכאשר אנחנו מדברים על מוסד, זה מחסל את הסיכוי להתגוננות.

כן.

לא את הסיכוי להצליח בתביעה.

את הסיכוי להתגוננות. זאת הייתה הכוונה.

חשוב להבהיר את זה. בסדר גמור.

הסיבה היא די פשוטה כי בסופו של דבר מדובר על אילו ראיות צריך להביא כל צד ומה המשקל שצריך לתת להן, מה הכמות, מה המשקל ומה הצורך.

בתביעה שמוגשת אחרי הרבה שנים, גם בתוך תקופת ההתיישנות, הסיכוי של מוסד להתגונן מול תביעה כאשר האחריות היא לא פרסונלית והוא צריך לנסות ולמצוא מסמכים ולמצוא אנשים, גם כך היא מאוד קטנה. זאת אומרת, גם בתוך תקופת ההתיישנות היא מאוד קטנה, קל וחומר כאשר מדובר בתביעות שלא היה בגינן הליך פלילי כמו שמוצע בהצעת החוק המקורית. זאת אומרת, כשלא היו הליכים של חקירה ודרישה ואין פסק דין. הרי אם יש פסק דין, אין מחלוקת שלא צריך את סעיף 41 ואין בעיה לתובע להוכיח את התביעה שלו. הוא לא נזקק לכלל הזה שמשמעותו העברת הנטל כי יש לו פסק דין חלוט ואז פקודת הראיות נותנת לו יתרונות דיוניים והתביעה למעשה במצב כזה, גם אם היא מול צד ג', היא כבר עוברת בעיקר לדיון בשאלת הנזק כי מול שאלת אחריות בנסיבות האלה כבר קשה מאוד להתגונן.

אם אפשר לציין שזאת בעצם החלופה השלישית שנמצאת בפני חברי הכנסת, שזאת הייתה ההצעה שלנו. בגלל שההצעה של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן מרחיבה את הקבוצה נגד הפוגע עד גיל 35, אז באנו ואמרנו שגם כך היום זה לא יהיה רק מי שלא התנהל בעניינו הליך פלילי אלא גם אם התנהל הליך פלילי. ולכן הצמצום כאן יכול להיעשות בדרך הזאת של לבוא ולומר שאנחנו מאריכים עד גיל 35 לצדדים שלישיים רק אם היה הליך פלילי. כלומר, רק אם גם המדינה שוכנעה שהאירוע עצמו התקיים והלכה עם ה לבית משפט.

אתם יודעים מה אחוז כתבי האישום בעבירות מין שמגישה הפרקליטות.

אני רוצה לומר שאני מסכימה. זאת אומרת, אני לא חושבת שהצמצום לכתבי אישום הוא דבר טוב בדיוק מהסיבה שאמרת.

כן, אבל ברגע שאתן מדברות על כך שזה יכלול רק את הקבוצה שיש בידיים שלה פסק דין פלילי, זאת אומרת שאנחנו מצמצמים את האפשרות לצדק הזה לקבוצה מאוד מאוד קטנה.

אני מסכימה.

ואז מה עשינו?

אני חשבתי לאורך כל הדרך שהתועלת המרכזית של ההצעה הזאת היא לא בהיצמדות לכתב האישום אלא דווקא לגבי אותם אנשים שמכל מיני סיבות לא התנהל בעניינם הליך פלילי ובגיל מאוחר אם אזרו אומץ או שהיה זיכרון ולראשונה הם באו והגישו תביעה נגד הפוגע ונגד המדינה.

התגובה לא הייתה אליך אלא לגבי החלופה השלישית.

אנחנו ביום מאוד מאוד עמוס. אני מבין שיש היום הסכמות בין חברות הכנסת המציעות לבין הממשלה.

לא צריך לשנות נוסח. הנוסח שעלה לוועדת שרים לחקיקה. זה עלה לקריאה ראשונה עם סעיף 41. עליו אנחנו מדברים.

זה מה שהגיע לאישור ועדת השרים לחקיקה.

הכול בסדר. אני מבקש לשמוע את עמדת הפרקליטות ואחר כך נברר את הנוסח, נקריא ונצביע.

אני ראשת תחום נזיקין בפרקליטות המדינה. אני מתנצלת על שלא הגעתי לדיון ואני ב-זום. יכול להיות שתצטרכו יותר לכוון אותי ולומר לי למה אתם בעצם מצפים. אני אפתח ואומר שאנחנו בהחלט מודעים לקשיים ולחסמים שעומדים בפני נפגעי ונפגעות עבירות מין בהגשת תביעות נזיקין וכרגע נעשית עבודה במשרד המשפטים לנסות לחפש דרכים להסרת החסמים. העמדה שלנו לא באה מהמקום, חס וחלילה, של לנסות להגביר את החסמים האלה או לא להסיר אותם.

היועצת המשפטית רוצה לקבל את עמדתכם גם לפרוטוקול באיזושהי סוגיה.

אנחנו נמקד את הסוגייה. העניין הוא רק סעיף 41. לגבי סעיף 41, האם אתם לא חוששים שהיום המחוקק בא פעם ראשונה ומחיל את זה ומתייחס לזה בהקשר של עבירות מין? עד היום אנחנו לא רואים בדיקה שהשתמשה בסעיף 41 כדי לקבוע חבות. לכן, האם אתם לא חוששים שכאשר אנחנו באים ואומרים שסעיף 41, אי אפשר להשתמש בין גיל 28 ל-35, המשמעות היא שהמחוקק בדרך קצת לא אלגנטית אומר שזה כן חל עד גיל 28 בפעם הראשונה על גב ההצעה הזאת? זאת בעצם השאלה.

אלה בעצם שני דברים נפרדים. יש את סעיף 41 והוא חל באופן כללי על תביעות נזיקין וזה סעיף שהתובע מנסה להעלות אותו ולטעון שבגלל החלות של הסעיף הזה הוא לא צריך לעמוד בנטל הראיה אלא הנתבע צריך, מעביר את נטל הראיה ומאוד מקשה במובן הזה על הנתבע. זה סעיף שחל בהתאם. זאת אומרת, הוא חל תמיד או יכול לחול תמיד. האם מחילים אותו בסיטואציה של עבירות מין או פגיעות חמורות מהסוג הזה, זו שאלה נקודתית בהתאם למקרה הספציפי שעולה בפני בית המשפט. באמת שאני לא יודעת. אני לא עשיתי את הסטטיסטיקה, אני לא יודעת אם מישהו עשה אותה, לא יודעת אם זה הצליח למישהו. האם זה יכול לחול? בוודאי שזה יכול לחול.

זה ברור, אבל זאת הרחבה.

זה שהמחוקק אומר שהסעיף לא יחול במקרים ספציפיים, בעיני לא צריך לקרוא מתוך זה שבהכרח חל במקרה אחר אלא הוא יכול לחול בהתאם לנסיבות.

האמירה הזאת חשובה לפרוטוקול וזאת העמדה של הגורמים המוסמכים, גם משרד המשפטים וגם הפרקליטות.

כן חשוב לנו להגיד שאנחנו תומכים במה שתמר אמרה.

אנחנו מקווים שכך תהיה גם דעתם של בתי המשפט אבל זה סיכון שאתם לוקחים על עצמכם.

זאת לא שאלה של דעה של בתי המשפט. השאלה היא מתי זה מוחל, האם בית המשפט מקבל את הטענה. בית המשפט יקבל את הטענה במקרה ספציפי. בית המשפט בדרך כלל לא נותן פסיקה רוחבית שאומרת שסעיף 41 תמיד יחול במקרה כזה וכזה או תמיד לא יחול במקרה כזה וכזה. הוא דן במה שבא לפניו.

תודה. אני מעלה להצבעה את המיזוג של שתי הצעות החוק. זה אומר שכמובן הדברים גם מחייבים את אישור ועדת הכנסת ולכן האישור הוא על תנאי שיינתן אישור מוועדת הכנסת לנושא המיזוג.

לשלושת חברות הכנסת הנכבדות שנוכחות כאן יש זכות הצבעה כנציגות סיעתן. אנחנו מעלים להצבעה את המיזוג של פ/2217/24 ו-1934/24 עם הצעת החוק פ/1859/24. את הכותרות הקראנו.

מי בעד המיזוג?

הצבעה
אושר

המיזוג אושר פה אחד.

אנחנו עוברים להקראת הנוסח המשולב על ידי היועצת המשפטית של הוועדה ואחר כך נצביע על הנוסח המשולב.

הנוסח לא בפניכם אבל הוא שילוב של הקריאה הראשונה, כמובן בכפוף אחר כך לשינויי נוסח.

חוק ההתיישנות (תיקון מס'... ) התשפ"ב-2022

1. תיקון סעיף 18א

בחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 18א –

(1) בסעיף קטן (א), המילים "נגד הפוגע בו" – יימחקו.

(2) אחרי סעיף קטן א) יבוא:

"(א1) הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) לא יחולו בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע בנפגע, בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו".

(3) סעיף קטן (ג) - בטל.

2. תיקון סעיף 18ב2

בסעיף 18ב2 לחוק העיקרי, המילים "שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו 21 שנים, לפי העניין" - יימחקו.

תודה. האם מישהו מחברות הכנסת - ואני מניח שהתשובה שלילית – מעוניינת להציג הסתייגויות? לא. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה.

אני יכולה להציע הסתייגות והם יבטלו אותה או לא יסכימו לה?

כן.

את גם מנמקת אותה?

לא. אני מוותרת על ההסתייגות.

אני אציע לחברות הכנסת המציעות לרשום אתכן לבקשת רשות דיבור.

כן. בהחלט.

יישר כוחכן חברותיי על קידום הנושא. תודה לכן נציגות משרד המשפטים. לא פניתי לאיגוד מרכזי הסיוע.

האיגוד שמח.

אתם בוודאי תומכים ותומכות.

הן יהיו יותר שמחות אם נעביר גם את יחסי הממון.

בוודאי שנעביר את יחסי הממון.

לפני ההצבעה אני רוצה לומר משהו שלדעתי ייתמך לחלוטין על ידי שלושתכן. בצד השמחה הגדולה על אישור החוק הזה – ואני מקווה במליאה בעוד כמה שעות – אני כבר אמרתי הבוקר שהעובדה שיש מחלוקת סביב חוק הפיקוח האלקטרוני היא לא רק בושה וחרפה. בושה וחרפה, אפשר לדבר על חוק המטרו, על הוויזות לארצות הברית, אבל כאן זאת ממש שפיכות דמים של ממש ואני לא מהסס לומר את זה לפרוטוקול. אני מתכוון לומר את זה פעם אחר פעם במליאה בכל ההצעות שיעלו.

הכותרת הבאה כבר בדרך.

פשוט מצב של שפיכות דמים. לא יאמן שמחוקקים בבית הזה, מטעמים פוליטיים צרים, לוקחים על עצמם אחריות ישירה לשפיכות דמים של נשים במדינת ישראל. זה הרבה יותר מבושה וחרפה. זאת ממש פשיטת רגל מוסרית. אני מקווה שהתבונה והמצפון בעיקר ייכנסו בראשם ובליבם של מי שמונעים כרגע את קידומו של החוק, חוק ששווה להשאיר עליו את המליאה פתוחה עד מחר בלילה כדי להעביר ולסיים את חקיקתו.

מי בעד אישור הצעת החוק הממוזגת?

הצבעה
אושר

בכפוף לאישור ועדת הכנסת.

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה לחברותיי. יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 12:58.