פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/06/2022

הכנסת העשרים-וארבע



הכנסת


מושב שני



פרוטוקול מס' 319
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ט בסיון התשפ"ב (28 ביוני 2022), שעה 16:00

חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
גבי לסקי – מ"מ היו"ר
איתן גינזבורג
לימור מגן תלם
אורי מקלב
אוסאמה סעדי

דוד ביטן
יוליה מלינובסקי
יבגני סובה
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שמחה רוטמן

אורלי עדס - עו"ד, מנכ"לית ועדת הבחירות
דין לבנה - עו"ד, יועץ משפטי, ועדת הבחירות
רועי שווקה - עו"ד, יועץ משפטי, ועדת הבחירות
עמי ברקוביץ' - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נעמה רוט - עו"ד, משרד המשפטים
דניאל שגיא - לשכה משפטית, משרד הבריאות
מיכל שמואלי - ממונה מפלגות, רשות התאגידים
רותם ברמלי - משרד האוצר
יהודה גודמן - עו"ד
רומן גרביץ'

גור בליי
אלעזר שטרן

איל קופמן

הילה לוי

חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022

שלום לכולם, ניתן כבר לומר ערב טוב, ברוכים המתכנסים והמתכנסות. ברוכים הבאים חברי הכנסת קושניר, מגן תלם וחבר הכנסת מקלב. אני מניח שיצטרפו אלינו נוספים.

אנחנו נמצאים בדיון ראשון בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022. הדיון שלנו עוסק בהצעת חוק, שמוצעת על ידי הוועדה מכוח סעיף 80 לתקנון הכנסת, וזאת תבוא כהצעת חוק של הוועדה אל המליאה לקריאה ראשונה. לאחר מכן, תשוב אלינו להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק נשענת, במידה רבה כמיטב המסורת, על הסיג והשיח שלנו עם ועדת הבחירות המרכזית, שמנהלת את תהליך הבחירות. רבות מן ההוראות בהצעת החוק הן יוזמתה של הוועדה.

בפתח הדברים אני מבקש לנצל את ההזדמנות לומר, שגם במציאות של כנסת סוערת וכנסת רוויית מתחים, לא כך ראוי לו להיראות השבוע האחרון של פעולת הכנסת; לא כך ראויות להיראות השעות האחרונות של פעולת החקיקה. אנחנו נמצאים בשיאו של אבסורד, ובמסגרתו ישנו סירוב עיקש של חלק מסיעות האופוזיציה, לקדם בהסכמה חוקים שהשפעתם המיטיבה על החברה הישראלית דרמטית, לא פחות מכך. הדוגמה הראשונה והמובהקת היא חוק המטרו, שהבית הזה שקד עליו במשך חודשים ארוכים. חוק מורכב, חוק שאמור להסדיר את מיזם התשתיות המרכזי של העשור הבא. פרויקט שאין ישראלי אחד שאינו מבין את חשיבותו. הניסיון לקחת את הפרויקט החשוב הזה, ואת עבודתה של הכנסת סביב החוק הזה בחודשים האחרונים כבני ערובה, לטובת גחמות פוליטיות לא ברורות, סדר יום שגם בתוך האופוזיציה עצמה מתקשים להבין אותו עד הסוף – מדובר במעשה שהוא ממש פגיעה בחברה הישראלית ובעתידה.

אני מאוד מאוד מקווה שבמהלך 24 השעות הקרובות, כל סיעות הבית – אני חבר בקואליציה, ואני יכול לקוות בראש ובראשונה לגבי עמדתם של הסיעות החברות בקואליציה – יעבירו מסר שלפחות ביממה הזאת, מה שעומד לנגד עיני 120 חברי וחברות הבית הזה, הוא טובתה של מדינת ישראל. לא כך הם פני הדברים בכל מה שנוגע לחוק המטרו, ואני מבין שקיימת גם התדיינות סביב סוגיה נוספת. גם היא, על פניה, בלתי נתפסת – הסירוב לקדם את ההבנות עם ארצות הברית סביב סוגיית הוויזות או דרישת הוויזות. זה כמעט דבר בלתי נתפס, שלצורך איזה הישג פוליטי, במירכאות – בעיניי זה היפוכו של הישג, כשהציבור הישראלי יבין מי הן המפלגות, ובעצם צריך לומר מי הם חברי הכנסת הבודדים שמנעו את ההתקדמות בשני הנושאים החשובים האלה.

אני מתכוון לעשות הכול, יחד עם חבריי, כדי שהסוגיה של חוק המטרו תיכלל בהסכמות בין האופוזיציה לקואליציה. אם פרויקט התשתיות המרכזי של מדינת ישראל לעשור הקרוב לא נכלל במסגרת ההסכמות, אז מה הטעם בהסכמות מלכתחילה? להבא, נביא את חוקי פיזור הכנסת, ונראה מי בעד פיזור הכנסת ומי נגד פיזור הכנסת שלא בתוך הסכמות. ללא חוק המטרו, אני שב ואומר, לא ברור בשביל מה לחתור להסכמות. כאמור, אני וחבריי וחברותיי לסיעת העבודה – אני יודע שיש סיעות נוספות בקואליציה, וחלק מהחברים נמצאים כאן, סביב לשולחן הזה – נעשה הכול כדי למנוע באמת את התקלה הזאת, שמעבירה מסר נורא לאזרחים ולאזרחיות של מדינת ישראל.

שיחות המסדרון שמתקיימות פה בין חברי קואליציה לאופוזיציה, סביב הסוגיה של הסירוב העיקש לשלב את חוק המטרו בהסכמות, מבהירות עד כמה גם חברי האופוזיציה לא מצליחים להבין את ההתעקשות המוזרה הזאת.

אל תכליל, אל תכליל.

בוא נאמר, חברי האופוזיציה מן המפלגה שמונעת את הכללתו של חוק המטרו.

אנחנו באופוזיציה ואנחנו מסכימים.

נכון. וטוב שאתה אומר את הדברים, חבר הכנסת סעדי. לא נרפה מן העניין הזה ביממה הקרובה.

אני מבקש, ברשותכם, לגשת אל החוק עצמו. מונח לפנינו נוסח, במידה רבה מטעם ועדת הבחירות המרכזית. אני כבר אומר בפתח הדיון, שקיבלנו הערות והצעות מצד סיעות שונות בבית. נמצא איתנו חבר הכנסת מקלב? נחבא אל הכלים? הוא יבוא, הוא יבוא. הוא שוקד על ההצעות. חלק מן ההצעות מגיעות מסיעת יהדות התורה, מחבר הכנסת מקלב. ישנן הצעות והתייחסויות נוספות, ואנחנו נדון בדברים, כמובן. אני מודיע שבכוונתי להציע שנשלב בתוך הצעת החוק הזאת סעיפים שדנו בהם באריכות בוועדה הזאת, בדיונים שלנו סביב חוק דרכי תעמולה, בדגש על הדרישה הברורה והטבעית, שמפלגות שעושות שימוש בכספי ציבור לטובת תעמולה, יחויבו בשקיפות מלאה ביחס לכל הפרסומים שלהן במסגרת תעמולת הבחירות. בוודאי זאת שממומנת מכספי ציבור. אנחנו נעלה את ההצעות הללו במסגרת הדיון.

אני רוצה להציע, חבריי היועצים המשפטיים, שתאמרו אתם דברי פתיחה. זאת הצעת חוק מטעם הוועדה, ולו על המסגרת הנורמטיבית שבה אנחנו עוסקים. אחרי הדברים שלכם, אלא אם עמיתיי יבקשו לומר גם דברי פתיחה, נפנה לוועדת הבחירות המרכזית לדברי פתיחה שלהם, ואז ניגש לקריאת סעיפי ההצעה ולהסברים הנדרשים. כפי שאמרתי, בכוונתי לשלב הצעות מתחום התעמולה לתוך דבר החקיקה.

אני מבין שהמליאה נפתחה, נכון? אני אציין שהמליאה נפתחה ויש לנו אישור, אבל אם תגענה הצבעות למליאה, ויהיו כאן חברים שיבקשו לצאת ולהצביע, אנחנו ניטול הפסקות בדיונים כדי לאפשר לחברים להצביע. אני ממליץ שהצוותים יעקבו אחרי המתרחש באולם המליאה, אבל בכל מקרה, יש לנו רשות והיתר מצד יושב-ראש הכנסת לקיים את הדיון הזה.

אם כן, אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

אחר צוהריים טובים, אנחנו נמצאים בהצעת חוק מטעם ועדת החוקה, במסגרת סמכותה לפי סעיף 80 לתקנון הכנסת להביא הצעות חוק שעוסקות בבחירות לכנסת. במקרה הזה, הצעת החוק מבוססת על פנייה שקיבלה הוועדה מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כבוד השופט יצחק עמית, שמפרטת שורה של תיקונים בחוקי הבחירות המבוקשים על ידי ועדת הבחירות, כדי לאפשר לה לנהל כסדרן את הבחירות הקרובות.

סליחה, אדוני היועץ המשפטי, שמתי לב שבלהט דבריי על המטרו, לא הזכרתי שנמצאת איתנו מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עורכת הדין הגברת אורלי עדס, ושני היועצים המשפטיים – הקבוע וזה שממלא את מקומו – עורך הדין דין לבנה ועורך הדין רועי שווקה. נמצאים איתנו גם עורך הדין ברקוביץ ועורכת הדין נעמה רוט ממשרד המשפטים, ונציג משרד האוצר, מר רותם ברמלי. מרשות התאגידים נמצאת איתנו מיכל שמואלי, הממונה על המפלגות. יש איתנו נציגה ממשרד הבריאות בזום.

כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בהצעת חוק מטעם הוועדה, בעקבות פנייה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כבוד השופט יצחק עמית. אני אזכיר שזה הפך להיות מעין ריטואל שחוזר על עצמו, לאור רצף מערכות הבחירות שאנחנו נמצאים בו, החל מחוק הוראות מיוחדות שהוחל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים – אלה הבחירות הראשונות שהיו בסמיכות לבחירות שלפניהן – אחרי זה שוב לכנסת העשרים ושלוש ולעשרים וארבע, ועכשיו לכנסת העשרים וחמש.

הצעת החוק מאוד דומה במרבית ההיבטים לזו הקודמת, כאשר בתחילת הדרך, עיקר ההוראות נבעו מהצורך לתת כלים לוועדת הבחירות המרכזית להתמודד עם בחירות שהן סמוכות לבחירות שהיו לפניהן, בכל מיני היבטים שנדבר עליהם – גיוס עובדים, מכרזים וכן הלאה. החל ממערכת הבחירות העשרים וארבע והעשרים וחמש, נוסף לעניין הזה גם עניין הקורונה – הצורך לתת מענה להצבעה בתנאים של קורונה. במידה רבה, בהצעת החוק הזאת יש הבדלים מסוימים, והיא כבר די דומה למה שהובא לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, כי כבר אז היו שני הנדבכים האלה: ההוראות שקשורות בסמיכות מערכות הבחירות, וההוראות הקשורות בקורונה. בשינויים מסוימים, שהוועדה תידרש להם, זה מה שמונח בפני הוועדה כעת.

תודה. גברתי, עורכת הדין עדס, האם אתם רוצים לפתוח?

אין לי מה להוסיף, למעט העובדה שאם יאושרו ההוראות האלה, זה יאפשר לנו לנהל את הליך הבחירות על הצד הטוב ביותר, תוך מתן מענה לאפשרויות של אירועים שונים ובהם התמודדות, כפי שציין גור, עם נגיף הקורונה. אני שומעת את זה ורואה את המספרים בכל בוקר – בערך 12 אלף חולים ביום – אבל פה במסדרונות אני שומעת שאין קורונה. אנחנו, כוועדת הבחירות, חייבים וזה מתוקף תפקידנו ומתוקף המשימות שהצבנו לעצמנו, לתת מענה לכל אזרח להצביע, ובין היתר, לכל מי שחולה בקורונה, בין אם מדובר ב-1,000 אנשים, ב-500 אנשים, ובין אם יהיה מדובר ביום הבחירות ב-50 אלף. אני מקווה שלא נגיע למספרים הללו. לכן, אנחנו מבקשים חלק ניכר מההוראות. חלק מההוראות הן תובנות מארבע מערכות הבחירות האחרונות, ותהליכים שהתגבשו תוך כדי המערכות הללו, ובאו לידי ביטוי בהוראות שנקבעו בעבר, והוכיחו את עצמן. אנחנו נתייחס בהמשך נקודתית לדברים.

תודה על דברייך, ואני מבקש להוסיף עליהן בלהט הכעס המוצדק, בעיניי, על פרשת חוק המטרו. לא פתחתי באמירות שאני חושב שהן מתבקשות במעמד הזה. אמירה ראשונה היא הכרת תודה לוועדת הבחירות המרכזית, שמופקדת על ניהול תקין וחוקי של הליכי הבחירות, שהם באמת היסוד של החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל. חשוב לציין שספק גדול אם צוותי העבר של ועדת הבחירות המרכזית, נדרשו להתמודד עם סוג העומס שאתם נדרשים להתמודד איתו בשלוש השנים האחרונות, גם מצד מגפת הקורונה וגם מצד האתגרים הפוליטיים, שהביאו אותנו לארבע מערכות בחירות תוך שנתיים, והינה, החמישית מתרגשת עלינו תוך שלוש שנים.

הדיון יהיה ענייני, כמובן, אבל מה שעומד מאחוריו זה באמת הכרת הצורך של כולנו כרשות המחוקקת, להעמיד לרשות ועדת הבחירות המרכזית, שהיא זרוע של הרשות המחוקקת במידה רבה, להעניק לכם את הכלים שנדרשים לכם, על מנת להבטיח שהוראות חוק היסוד, בכל מה שנוגע להליך הבחירות, תתקיימנה במלואן.

תודה, אדוני.

האם מי מחברינו מבקשים לומר דברי פתיחה? חבר הכנסת סעדי, בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב-ראש, זה באמת מצב לא נורמלי, וזה מעיד על המשבר הפוליטי העמוק במדינה. כמה? חמש מערכות בחירות?

כן.

אני לא יודע אם זה בגללנו, חברי הכנסת שנכנסו ב-2015, ואנחנו כאילו חברי כנסת ותיקים. ממש ותיקים. אני אישית בסך הכול ארבע שנים. חמש מערכות בחירות בארבע שנים.

אני שלוש.

אתה לא בשלוש כנסות.

שלוש כנסות, חמש מערכות.

איתן, שהיה ראש עיר במשך חמש שנים - - -

תקשיב, אוסאמה, זאת תהיה מערכת הבחירות השביעית שלי בארבע שנים. השביעית.

איתן, אתה מקצוען. אין ספק.

והוא מתכוון רק למערכות בחירות ברמה הלאומית.

לא, שתיים מתוכן מוניציפליות.

זה באמת מעיד על אי היציבות. לראש עיר יש חמש שנים, וחמש קדנציות זה עשרים וחמש שנים. אנחנו חמש קדנציות, וזה בקושי חמש שנים. זה מחייב היערכות, מחייב לעדכן ולהתאים את המערכות. לפני שהייתי חבר כנסת, הייתי במשך 15 שנים חבר ועדת הבחירות המרכזית, כך שיש לי המון שנים עם ועדת הבחירות. אני יודע מה זה ועדת בחירות, שצריכה לעשות, לנהל ולקיים מערכת בחירות אחת אחרי השנייה בסד זמנים – 90 יום, 100 יום. לכן, אנחנו צריכים לתת להם את כל הכלים.

תודה, אורלי, תודה דין, וגם לשופטים שעמדו בוועדות הבחירות הקודמות. אני חושב שאנחנו צריכים לתת להם את הכלים. לגבי הסעיפים הספציפיים, יש לנו הערות, וכשנגיע, נעיר אותן. תודה.

תודה. חבר הכנסת מקלב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כולנו עם אותה הרגשה שזאת לא אווירה חגיגית או חגיגה דמוקרטית. אנחנו עושים את זה מחוסר בררה, והולכים למערכת חמישית. בעצם אנחנו נאלצים ללכת למערכת הבחירות הזאת, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות אותה בצורה מיטבית.

יש גם יתרון לוועדת הבחירות, שהיא מיומנת מאוד, אבל כשזה קורה פעם אחר פעם - - -

אל תתאהבו בקונספט. הרב מקלב רואה קרן אור בכל דבר. ניצוצות של קדושה גם בדיוטה התחתונה.

יש יתרון בדבר הזה מבחינתכם, ועוד לא הצלחתם לנוח. הנתונים הם אותו דבר, פחות או יותר, אבל אנחנו לא הולכים למערכת בחירות מאוד מאוד מורכבת מבחינת הקורונה, כמו שהיה בעבר. אני מקווה שלא, אבל זה לא משנה אצלנו סדרי בראשית. אם כבר עברתם מצבים קשים, ושתי מערכות בחירות היו בתקופת קורונה, תעברו גם את זה.

אני חושב שזה הזמן להתייעל.

אנחנו מתייעלים, אדוני, בכל יום מחדש.

אם יש דברים שבזמן רגיל לא עשיתם, היום הכתפיים שלכם התרחבו ואתם יכולים לקבל על עצמכם עוד דברים, שאולי בפעמים אחרות לא עשיתם. אתם נמצאים בתוך המרוץ, ואני חושב שאתם יכולים לעשות עם עזרה שלנו.

אני יודע שיש לא מעט בעיות במערכת בחירות. המפלגות מתמודדות עם בעיות כספיות, ואנחנו נצטרך אולי לראות שאנשים גם יבואו לקלפי. שמעתי מחברי אוסאמה סעדי, שיש חשש שבחברה הערבית לא יבואו רבים להצביע.

יבואו, יבואו.

בכל אופן, בוודאי נצטרך לעשות את שלנו, ונברך אתכם שתצליחו לעשות את שלכם בצורה המיטבית.

אני יכולה להתחייב כאן, שוועדת הבחירות תעשה כמו תמיד את כל מה שצריך ואת כל מה שאפשר להצלחת מערכת הבחירות. אני חושבת שיש לנו קבלות על זה.

בהחלט.

אתם צריכים לדעת להגיע לדברים בצורה הכי יעילה.

אל חשש.

אני בטוח שכל המפלגות המתמודדות תדענה לגבות כראוי את עבודתה של ועדת הבחירות המרכזית.

האם יש חברים או חברות נוספים שמבקשים לומר דברי פתיחה? אדוני, סגן היושב-ראש.

הוא גם סגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

זאת הסיבה שביקשתי לדבר. ההצעה שמונחת היום בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט הוגשה על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ואושרה על ידי נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, לא בלי ויכוחים, לא בלי פשרות. כך זה בפוליטיקה, צריך להגיע לפשרות ולהסכמות.

הותירו בפני הוועדה מספר מחלוקות שהיו שם, ונראה לי בסדר גמור שהכנסת תכריע בהן. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית יודעת את עמדתי, ואני הייתי שמח אם הבחירות היו מתקיימות לפני החגים, בספטמבר, אבל אני מכיר גם את המגבלות של המערכת. בזמן כלשהו, כשלא תהיה כזאת תדירות של מערכות בחירות, צריך לחשוב האם אפשר לעשות את זה בצורה אחרת, ולא להיות מעוגנים רק ב-90 הימים שקובע החוק. אני חושב שאפשר לעשות את זה גם אחרת, אבל זה דיון למועד אחר.

נזכיר שהוועדה הזאת התחילה לעסוק בכמה הצעות חוק חשובות מאוד בנושא הכתובות, הנגישות להצבעה.

נכון. לצערי, זה לא הגיע לכדי חקיקה. הוועדה הזאת עשתה הרבה מאוד בנושא הבחירות, ואחת ההחמצות של הכנסת הנוכחית, היא שוועדת החוקה בראשות יושב-ראש הוועדה גלעד קריב, לא תמשיך לכהן בכנסת הנוכחית, ותסיים את החקיקות המשמעותיות כל כך שהיא הובילה בשנה האחרונה. אם תסקרו אחורה את הדברים שהוועדה הזאת עשתה, החל מהקורונה ועד דברים חוקתיים – זה פנטסטי.

הרוב אחרי קריאה ראשונה.

לא משנה, לא משנה. אני מדבר על העשייה של הוועדה. אלה דברים שזמן רב לא נעשו כאן, ונעשו בקדנציה הנוכחית. חבר הכנסת מקלב, אני בטוח שגם אתה תסכים שהתוצרים שיצאו מתוך הוועדה הזאת, היו תוצרים משמעותיים ובהסכמה רבה.

שעות רבות בילינו פה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני רק אוסיף על מה שאמר סגן היושב-ראש גם של הכנסת וגם של ועדת הבחירות המרכזית. אני מזכיר שהיה לנו חוק שעסק בכתובת לצורך הבחירות. אני אגיש את הדברים האלה כהסתייגות. היו מספר דיונים בוועדת הפנים לעניין ההצבעות של היישובים הבלתי מוכרים בנגב, וגם את זה נגיש פה.

עוד לפני ההסתייגויות אני רוצה לומר. יישאלו פה במהלך השעות הקרובות שאלות לגבי פתרונות אפשריים להנגשה טובה יותר של זכות ההצבעה, באותם מקומות שאנחנו יודעים שלא מתוך בחירה, יש מרחק גיאוגרפי ניכר בין כתובתו הרשומה של האדם לבין מקום מגוריו.
אני מבחין בין מי שהפער הזה נובע אצלו מתוך בחירה – הוא רשום במקום אחד וחי את חייו במקום אחר, דבר שמותר על פי החוק – לבין עשרות אלפי בעלי זכות בחירה, שנכפתה עליה המציאות שבה הם חיים את חייהם במקום אחד, וכתובתם רשומה במקום אחר. אנחנו יודעים שיש שינויי חקיקה שלוקחים זמן וכולי, אנחנו נבקש לשמוע מוועדת הבחירות המרכזית האם יש דרכים להקל בעניין הזה, ומה התוכניות שלכם. סליחה שקטעתי אותך, חבר הכנסת סעדי.

לא, סיימתי.

תודה, אדוני.

אם כך, אנחנו ניגש להקראה. כאמור, זאת הצעה מטעם הוועדה.

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש )הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה(, התשפ"ב– 2022

הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים וחמש

מטרה ותחולה

1. מטרה

מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

אני חושב שאפשר להשמיט את המילים בשל המועד שנקבע לבחירות, כי זה היה בזמנו, כשהמועד היה מאוד קרוב. אני מסיר את המילים האלה.

בשל סמיכות הזמנים בין מערכת הבחירות האמורה למערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ומערכות הבחירות שקדמו לה, וקיומה בעת התמודדות מתמשכת עם התפשטות תחלואה של נגיף הקורונה החדש.

מקובל?

1. תחולה

הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

מרבית ההוראות נובעות מהנסיבות המיוחדות, והן הוראות שעה רק לבחירות האלה, כפי שעשינו לכנסת העשרים וארבע ולכנסת העשרים ושלוש. הייתה תקווה שזאת הפעם האחרונה שיש את הסמיכות הזאת. גם פה אנחנו נאלצים לעשות, ויש הוראות ספורות שהן כבר תיקוני קבע, ונגיע אליהן.

רישום מפלגות

תיקון חוק המפלגות – מס' ... – הוראת שעה

1. חוק המפלגות, התשנ"ב– 1992, ייקרא כך:

1. בסעיף (ב), במקום "ארבעה עשר ימים" יבוא "ארבעה ימים";
1. בסעיף 6 –
1. בסעיף קטן (ב), במקום "שלושים ימים" יבוא "עשרה ימים";
1. בסעיף קטן (ג), אחרי "ההתנגדות או לדחותה" יבוא "וימסור על כך הודעה לבאי כוח הצדדים בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה".


יש בפניכם נוסח משולב, וזה בעצם קיצור של התקופות להקמת מפלגה חדשה. קיצור התקופות בהתחלה לרישומה של המפלגה, ולגבי השאלה תוך כמה זמן תפורסם הודעה בעיתונות וברשומות על הקמת מפלגה חדשה. במקום ארבעה עשר ימים – ארבעה ימים מההגשה תתפרסם ההודעה. לאחר מכן, קיצור של התקופה להגשת התנגדות לרישום מפלגה חדשה, משלושים ימים לעשרה ימים. וגם קביעה שלא קיימת בחוק הרגיל, לגבי תוך כמה זמן רשם המפלגות צריך להודיע האם הוא קיבל את ההתנגדות או לא, שזה תוך שבעה ימים מיום הגשתה. כל הרעיון הוא לדחוס את התהליך, כדי לאפשר למפלגות חדשות להירשם בקבועי זמן קצרים יחסית.

אני מבקש להבין, אם אנחנו כבר נמצאים בכמה מערכות בחירות וזאת ההוראה שלנו, ורק אחת מהן באמת הייתה בחטף, במובן של מערכת נושקת במערכת. אנחנו מצרים על כך שאנחנו הולכים שוב לקלפי כעבור שנה, אבל אם הבחירות תיקבענה לעוד מאה ומשהו ימים, למה אנחנו לא מבצעים בהקשר הזה תיקון בחוק?

חשוב להדגיש שכל הסעיף הזה היה בקשה לא מצד ועדת הבחירות, אלא מצד רשם המפלגות.

יכול להיות שהתפיסה הייתה צריכה להיות, שבתקופת בחירות, כשאתה יודע שקבוע תאריך - - -

לתקן את חוק המפלגות, כדי שיחריגו שם באופן קבוע.

גם עכשיו אנחנו עושים תיקון.

כאשר זה בתקופת בחירות - - -

אבל לא בין תקופות. תביאו תיקון, שאומר: מרגע שהוכרזה – נמצא את הניסוח. אם זאת התפיסה שלכם - - -

במקום שבכל פעם נעשה את זה.

בהחלט.

אם נגיע לקריאה שנייה ושלישית עד מועד פיזור הכנסת או ביממה הקרובה, אז בסדר.

הבנתי שכרגע אנחנו מדברים רק על הוראת השעה, ואין רצון להכניס תיקון קבוע.

מצד מי אין רצון?

אנחנו מדברים רק על הוראת השעה. אם אכן יש אפשרות להכניס תיקון קבוע, אנחנו - - -

אני מעלה את האפשרות.

ההתנגדות לא תהיה באופן קבוע עשרה ימים, מאחר ומדובר בפרק זמן קצר.

אנחנו בתקופת בחירות. בתקופת בחירות, אלה המועדים.

מקובל עליכם שזאת תהיה הוראת קבע?

אני אבדוק עם רשמת המפלגות.

תבדקו את הנוסח. מכובדיי, אני מעלה אפשרות. קודם כול, ועדת הבחירות המרכזית ורשם המפלגות צריכים לראות אם זה מתאים להם. וגם עמדת ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים חשובה. בואו נבדוק. אני מניח שניתן למצוא הגדרה. אם ניתן להפנות, מה טוב; אם לא להפנות, אפשר גם לומר שמרגע שנקבע מועד לבחירות, ובלבד שמועד זה הוא לא רחוק - - -

קודם כול, אני אבדוק עם רשמת המפלגות. דבר נוסף, אפשר לקבוע בתשעים ימים שלפני.

אני חושב שאפשר גם שתי הגדרות חילופיות. אם הבחירות במועדן, אפשר לומר שבתקופה של 120 הימים לפני הבחירות או 90 ימים.

בחוק מימון מפלגות יש הגדרה של תקופת בחירות, והיא מותאמת בכל אחת מהסיטואציות לחוק התפזרות, לבחירות מוקדמות. אפשר ללכת איתה, ובדרך כלל אנחנו הולכים איתה. לדעתי זה הכי טוב.

אם אני מבין, בעצם יש פה שלושה פרקי זמן. שניים מהם – הפרסום והדיון בבקשה – הם חובתו של הרשם, והצמצום פה בסדר. האם המעבר לעשרה ימים לצורך הגשת התנגדויות – אני מזכיר שהחוק קובע עילות שונות להתנגדות, כולל עילות מהותיות ולא פרוצדורליות – הוא מספיק?

מאחר ואנחנו נמצאים בפרק זמן של לפני מערכת בחירות, כל המערכת נדרכת. חוץ מהפרסום בעיתונים, יש פרסום אצלנו באתר. כל מי שמתעניין בסוגיה של רישום מפלגות, יש לו אפשרות לבחון את המפלגות שעולות לפרסום, ולבדוק אם הוא מעוניין להגיש התנגדות.

חשוב לומר לפרוטוקול, שאין פה, כמובן, שום הקלה בדרישות המהותיות לרישום מפלגה.

בוודאי, אין שום הקלה.

רק ייצור לוחות זמנים. זאת נקודה שאנחנו נברר, וככל שנצביע בקריאה הראשונה, לא נעכב לצורך הנוסח. נשאיר את זה לשנייה-שלישית, ונצביע בנוסח הזה בקריאה הראשונה.

נעבור לסעיף 4.

סימן ג': ועדת הבחירות
פרשנות

1. למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות לכנסת).

1. העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש

1. הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש או הבחירות לכנסת העשרים וארבע וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן:

(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) מבקר המדינה;
(5) רשות מקומית;
(6) תאגיד שהוקם בחוק.

1. עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה.
1. על אף האמור בסעיף קטן (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד.
1. על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה – לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה.

1. על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 –

(1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) עקב כך שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך.
(2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת
העשרים וחמש כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא
תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית.

אני מציע שוועדת הבחירות תסביר את הסעיף, שמאוד דומה למה שהיה בבחירות האחרונות, רק צמצמנו אותו למערכות הבחירות האחרונות.

לדעתי, הקראת את זה בלי התיקונים של הנוסח.

נכון, אנחנו מקריאים פה בלי התיקונים.

לפני שאני אבקש הסבר, אני רוצה להציב את השאלות הבאות: ראשית, פעם נוספת כמו בפרק הקודם, מה ההצדקה לקבוע דבר כזה בהוראת שעה, ולא לקבוע את זה בהוראה קבועה? האם מדובר באמת בדבר מיוחד? יכול להיות שהתשובה היא שיש פה כוח דרמטי בידי ועדת הבחירות המרכזית.

שנובעת, באמת, מהסמיכות של מערכות הבחירות, שנותנת לה את הכוח.

השאלה שלי היא האם זה באמת דבר חריג, או שאנחנו מצוות אנשים מלומדה? שנית, אני מבקש להבין מכם את היקפי השימוש בסמכות הזאת. אם אני מבין נכון, לא מדובר פה על הגבלה של הזמן, או אמירה שזה ליום הבחירות. זאת אמירה שלא מוגבלת בזמן לתקופת הבחירות. אני רוצה להבין האם הסעיפים האלה בעיקר נדרשים לכם כי ביום הבחירות צריך גיוס המוני? חבר הכנסת רוטמן, אתה ותיק ואני יהודי טרי. דבר נוסף, אני חייב לומר שמבחינת אסתטיקה של היררכיות שלטוניות, הייתי מרגיש יותר בנוח אם הסמכות שמוקנית ליושב-ראש הכנסת, היא סמכות שמוקנית גם למנכ"ל בית הנשיא. אני חושב שבית הנשיא, דומני שלא ראוי שאיזשהו גוף שלטוני יוכל לכפות משהו על מוסד הנשיאות. אני בכלל מעלה את השאלה האם יש צורך להכניס את לשכת נשיא המדינה לתוך ההגדרות של הגופים, ואם כן, אני מבקש שתינתן סמכות מקבילה למנכ"ל בית הנשיא. וזה לא בעקבות פנייה שלהם – אני אומר לפרוטוקול. ראיתי את זה, וזה קצת צורם אסתטית מבחינת המדרג השלטוני. בבקשה, גברת עדס.

אני אשתדל לתת תשובות לכל הדברים, אבל חשוב להכיר את הרקע. ועדת הבחירות המרכזית היא ועדה קבועה, כאשר יש לה גרעין מאוד קטן של עובדים, שעובדים בדרך קבע כל ימות השנה. מהגרעין הקטן הזה אנחנו מתרחבים בערך לאלף עובדים לכל תקופת הבחירות – שלושה-ארבעה חודשים. בחלק מהתפקידים כמו חשבות וסיום התחשבנות קצת יותר, אבל בעיקרון, רוב העובדים עובדים עד שלושה חודשים. זה יכול להיות גם חודש-חודש וחצי-חודשיים בהיקפי משרה שונים.

מאחר והם לא עובדים קבועים, ומאחר ומשימת הבחירות ב-35 השנים האחרונות היא לא משהו שמתבצע לפי החוק במועד שנקבע לפי חוק, וזה תמיד מגיע מהרגע להרגע, אנחנו מגייסים את רוב העובדים שלנו מקרב השירות הציבורי. זה היה בסיס ההעסקה שלנו בעבר. היום התמהיל קצת שונה, ויש לנו גם עובדים מהמגזר הפרטי. החיסרון בזה הוא שהעובדים הללו מהמגזר הפרטי לא חוזרים. אני לא מכירה מעסיקים שמאפשרים בכל פעם לצאת לתקופה של שלושה חודשים.

רוב העבודה בוועדת הבחירות מאוד מאוד ייחודית. זה מקצוע בפני עצמו, ואולי פעם צריך לחשוב איך ללמד עבודה בבחירות. ההתמקצעות מאוד משמעותית, ולניסיון יש ערך בלתי מוסבר. כאשר פורצות בחירות ולא צריך להסביר לעובד מה הוא צריך לעשות, והוא מתחיל לעבוד מהרגע, מתחילים את התהליך.

בשיא עונת הבחירות, כמה עובדים מועסקים על ידיכם?

אנחנו מגיעים בערך ל-1,100 עובדים ברחבי כל הארץ מהוועדה המרכזית שיושבת כאן במשכן הכנסת. תוך שבוע עד עשרה ימים מיום התפזרות הכנסת נקים 20 ועדות, וזו משימה בפני עצמה. זה אומר הקמה של כמו 20 מחוזות של משרד הפנים, כולל מבנים, תשתיות, תקשורת, גיוס עובדים וכל מה שכרוך בזה תוך עשרה ימים. זה מבצע מטורף, ועליו נוספת העובדה שאותם עובדים שאנחנו צריכים לגייס, צריכים לקבל היתרים מהגופים שבהם הם עובדים. זאת פרוצדורה שבגופים מסוימים היא קצת יותר ארוכה, ובגופים אחרים קצת יותר מהירה. תוך כדי כך, אותם עובדים צריכים לבצע פעולות שנקובות בחוק הבחירות, ויש להן מועד קבוע בחוק. דברים צריכים להתבצע עד היום ה-70, עד היום ה-80. השעון מתחיל לרוץ, והעובדים לא בהכרח נמצאים.

לצערי הרב, אנחנו נתקלים לא מעט, בעיקר בעקבות ריבוי מערכות הבחירות, בכך שמשרדים מסוימים – מנכ"לים או ממונים ישירים – מסרבים לא מעט לשחרר את העובדים לצורך עבודה בוועדת הבחירות. לעיתים, לצערי הרב – אני מתקשה אפילו להבין את זה – יש עובדים שמאוימים על ידי המנהלים שלהם.

את זה אי-אפשר להבין, אבל כן את הקושי של מנכ"ל לשחרר עובד.

מנגד, אנחנו מדברים על משימה לאומית חולפת, שאין לה פתרון אחר.

אני מניח שהמשכורת של אותו עובד שנלקח אליכם, באה מתקציבי הבחירות.

הוא יוצא לחופשה ממקום עבודתו הרגיל או יוצא לחל"ת, ומגיע לעבוד אצלנו. ואז מקבל את שכרו מאצלנו.

לא נתעמק בכל הסוגיות, אבל אני רוצה לשאול. מכיוון שהמשכורת של האדם בתקופת עבודתו עבור ועדת הבחירות משולמת מתקציב הבחירות, עקרונית, מתפנה תקציב במשרדים. האם קיים נוהל שמסדיר את סמכותו של מנהל יחידה שלטונית, שאחד מעובדיו נלקח, להעסיק תקן זמני? אם לוקחים אדם ליומיים-שלושה בשבוע של הבחירות, ניחא, אבל אם אדם הופך להיות עובד קבוע של ועדת בחירות אזורית ופתאום לוקחים אותו ליותר משבוע, אנחנו לא רוצים לפגוע בשירות הציבורי האחר.

זה חודשיים-שלושה.

אני מכיר מקרים שבהם אדם הולך לוועדה האזורית, נעלם לחודשיים-שלושה. למה לא לאפשר מילוי מקום או תקן זמני? יש דברים כאלה בשירות המדינה, לא? אין לזה עלות תקציבית.

אני לא אתעמק בסוגיה כי אני לא מכיר אותה, אבל אני חייב להגיד שמשך הזמן שלוקח לגייס עובד לשירות המדינה - - -

עובד זמני?

לא נראה לי שאפשר לגייס עובד. אני לא בטוח עד כמה זה אפשרי מבחינה פרוצדורלית, וכמה זה יעיל.

יש גמלאים. התהליכים האלה ארוכים, מכיוון שלא קיים נוהל מיוחד שמסדיר את היכולת להביא גמלאי לעבודה. אני מכיר הרבה מאוד מקומות בשירות המדינה, שיחסית מהר מביאים ממלא מקום.

אני לא מכיר נוהל מיוחד כזה.

האם אפשר להחיל על זה את נוהל ממלא מקום? כמו אישה שיוצאת לחופשת לידה.

לא נתקלנו במצבים שבהם באו מנכ"לים.

זאת אומרת שיש לנו אלף עובדים מיותרים בשירות המדינה?

לא, זה לא מה שאני אומרת. אני אומרת שלעובדים בשירות הציבורי יש אחריות ומחויבות אישית. גם כשאותו עובד יוצא לחופשה ממקום עבודתו ובא לעבוד בוועדת הבחירות, לא מפקיר את העמדה. בשעות הלילה המאוחרות מתעדכן, עושה את הדברים, אם צריך, גם במשרד שלו. אם בהנהלת בתי המשפט משחררים עובדים לעבודה בוועדת הבחירות, ועד היום העבודה בבתי המשפט לא נפגעה, יש סידור שמוציאים יום בשבוע, או שהוא יבוא יותר מאוחר לוועדת הבחירות. יש הסדרים.

בקיצור, פותרים את הבעיה.

כשהולכים לבחירות פעם בארבע שנים, זה בסדר. כאן מדובר באנשים, שבשלוש השנים האחרונות נעלמו לכמה חודשים מתפקידם במצטבר.

זאת לא בעיה אמיתית, ככל שידוע לי.

אצלך זאת בוודאי לא בעיה, כי את מקבלת עובדים מיומנים.

יש לי שיח עם אותם מנכ"לים שמשחררים עובדים.

את יודעת איך אנחנו יודעים שזה יוצר בעיה? כי אותם עובדים נתקלים לא אחת בקושי.

אתם מביאים את החוק הזה, כי כנראה המנכ"לים לא אוהבים את זה במיוחד.

זה לא אומר שיש בעיה בהיקף רחב במשרדים, שבהם העבודה נפגעה. אחרת, קרוב לוודאי שמנהל בתי המשפט והנשיאה לא היו משחררים כל כך הרבה עובדים.

כשאני שומע אנשים שאומרים לי שזאת לא בעיה מאוד מאוד רחבה, התשובה שלי היא שאפשר לפתור את זה בקטן. סימן שהפתרון גם לא מערכתי ודרמטי. בעיה קטנה – פתרון קטן. מספיק שזה עוזר למנכ"ל של משרד אחד, לא נעכב על זה. ככל שההוראה הזאת הופכת למעין הוראה שאנחנו רואים, כדאי לחשוב על זה. משרד האוצר, תקני כוח אדם תמיד קשורים גם בכם, תביאו את זה לפני נציבות שירות המדינה ותחשבו על זה. אם קיים נוהל ממלאי מקום, ואם ועדת הבחירות לקחה את העובד ליותר משבוע-עשרה ימים, תחילו את הנוהל. הרי אין פה שום תוספת תקציבית.

אצלם יש תמיד תוספת. אל חשש. עוד לא שמעתי פעם אחת שאמרו שאין תוספת.

לא, אתה טועה. זאת לא תוספת תקציבית, זאת עמלה.

אדוני היושב-ראש, כאשר לוקחים עובד ממקום עבודה פלוני ומשלמים לו משכורת, רואה את זה משרד האוצר ואומר: איזה יופי, חסכתי כסף כי זה בא מתקציב ועדת הבחירות וחוסך לו כסף. אתה אומר להם עכשיו: תעסיק ממלא מקום, וזאת התוספת התקציבית.

זה נפלא.

לא היית בחדר ועדת הכנסת. היית מגלה שכמו ארון הקודש, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מקומו אינו מן המניין. תקציב בחירות אינו מן המניין ואף אחד לא סופר אותו. כנראה זה לא באמת כסף.

זה כמו 15 המיליארד שהמדינה מרוויחה ממכירת קרקעות, שהם חוץ תקציביים לצורך צמצום גירעון בלבד.

מבחינת הסדר וההיררכיה, אני מצטרף להערתך, וגם אומר שכדאי שהסדר יהיה כך: 1. לשכת נשיא המדינה. 2. הכנסת. 3. הממשלה, משרדי הממשלה.

כדי להקל על העניין, כשם שאין פה את הרשות השופטת - - -

הרשות השופטת היא יחידת סמך. הרי אתה לא מגייס שופטים, ויש לך חוק מיוחד. יש שופטים לא עובדים, אלא יושבים בתפקיד ועדת הבחירות.

אני לא מדבר עליהם.

עובדי הנהלת בתי המשפט הם יחידת סמך של משרד המשפטים.

אין לנו התנגדות.

אז תורידו את נשיא המדינה.

ועדיין כדאי לרשום כנסת ואחר כך ממשלה.

חד משמעית. קודם כול הכנסת.

אפשר להוסיף את לשכת נשיא המדינה כמו הכנסת.

לא, לא. תורידו את לשכת נשיא המדינה.

בסדר.

חבריי היועצים המשפטיים, אני מבין שהמלצתם, שתתקבל על ידינו, כמובן, היא להותיר את העניין בהוראת שעה, מכיוון שמדובר בסמכות מאוד חריגה בנוף היחסים בין הרשויות.

כן.

אני מקבל את עצתכם, גם אם הדבר אומר שבכל פעם נחדש.

רק אם ימשיכו להיות בחירות בסמיכות גבוהה.

אגב, זה לא רק בעניין של סמיכות. לעיתים מתעוררות בעיות עם מנהלים שלא רוצים לשחרר עובדים.

מה עשיתם עד העידן המעניין שאנחנו נמצאים בו?

שיח עם מנכ"לים.

לא מכוח סמכות של חוק.

כן, אבל מרגע שיש סמכות כזאת בחוק, זה הרבה יותר פשוט.

הטענה היא שאתם מקבלים את הסמכות הזאת בגלל שיש לכם זמן קצר להיערך לבחירות, ויש לכם כבר עובדים מיומנים. בעוד ארבע שנים לא תצטרכו את זה.

לא, אנחנו נצטרך.

ברור שתצטרכו, ותמיד טוב לכולם יותר.

את העובדים המיומנים תמיד נצטרך.

אני רושם לפניי, אם אני מבין נכון, שהדבר מותנה, כמובן, בהסכמתו של העובד.

ברור, זה כתוב כאן מפורשות.

ראיתי, וזה דבר חשוב לומר לפרוטוקול. דבר שני, ואני לא אתעקש על זה כרגע מכיוון שזאת הוראת שעה, שהיה מקום אולי לחשוב שבסופו של דבר, יש סמכות אובר רולינג לנציב שירות המדינה. אם הדבר היה מגיע אלינו כהסדר קבע, הייתי אומר שהסמכות ברורה לי. אי-אפשר לשלוח אתכם לדבר עם מאות רשויות שלטוניות, ויכול להיות שהסמכות הזאת, ראוי לה ברגע מסוים להיות סמכות של קבע, אבל אז צריך היה לחשוב איך מנכ"ל משרד יכול לומר לנציב שירות המדינה: האיש באמצע פרויקט דרמטי שאני משיק בעוד חודש.

זה כבר נמצא פה. נציב שירות המדינה רשאי לפנות כבר היום ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, והוא מאזן.

אני לא מתעקש על זה עכשיו, כי יש פה הוראת שעה. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, יש לו תפקידים מסוימים. היה אפשר לכתוב שנציב שירות המדינה יש לו סמכות אובר רולינג, אבל הוא צריך להציע הצעה חליפית או להעמיד לרשותכם עובד מדינה. צריך להיות רגישים גם להשפעה על השירות הציבורי, במיוחד כשאנחנו בסמיכות כזאת של בחירות. דוד, יש לך הערה.

המצב הוא כזה, קשה מאוד להשיג עובדים בכל מקום, וגם בוועדת הבחירות. תראה מה קורה ברשות שדות התעופה, עובדים לא רוצים לבוא, לא רוצים לעבוד.

נהגי אוטובוס.

יש תוהו ובוהו. בוועדת הבחירות צריכים לארגן עובדים לתקופה מאוד קצרה, וזה קשה. גם עובדים מקצועיים שיש להם ניסיון. להתחיל עכשיו עם אנשים חדשים שאין להם ניסיון? זה לא בא בחשבון. לכן, בחוקים הקודמים נתנו תוספת שכר מיוחדת לעניין הזה, ואני רוצה שזה יהיה ככה גם עכשיו. אנשי הוועדה לא רצו להגיש את זה בעצמם, והם אמרו לי: אנחנו לא רוצים להגיש את זה בהצעת החוק שלנו. אני חושב שלאור הבעייתיות של העבודה הזאת – צריך ניסיון ומקצועיות, ואי אפשר ללמד את זה על הדרך – שיבואו לעבוד. צריך למעלה מאלף עובדים מכל הוועדות, ולא מדובר רק בוועדה הארצית. יש להם גם ועדות מחוזיות, שבהם אנשים עובדים שעות רבות. לכן, אני מבקש להכניס בחזרה את הסעיף שנותן תוספת שכר, כמו בבחירות הקודמות.

אז דובר על 20%?

מה הייתה התוספת, כבוד המנכ"לית?

אני אציין שזה לא היה בבחירות לכנסת העשרים וארבע.

אם לא הייתי חולה, הייתם מקבלים.

זה היה בבחירות לכנסת העשרים ושתיים והעשרים ושלוש, עד 35%.

אבל לא כולם קיבלו. השופט של בית המשפט העליון קובע כמה תהיה התוספת ואיך יקבלו אותה.

מה הייתה העלות התקציבית בכנסות האלה?

חבר הכנסת ביטן, זאת הייתה הוראה ייחודית?

לא. זה היה בשתי מערכות בחירות.

גברת עדס, איפה אתם עומדים בעניין?

אנחנו לא ביקשנו את זה.

מה הייתה העלות הכוללת?

אני לא יודעת לומר מה הייתה העלות הכוללת. היה מדובר בתוספת של עד 30% או עד 35%.

בפעם הראשונה בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, קבעו שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית יכול לקבוע עד 35%, ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש אמרו שההחלטות הספציפיות שהוא קיבל בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, יחולו בבחירות לכנסת העשרים ושלוש.

ואם יש שופט חדש?

לפי קטיגוריות, דוד.

אין לי בעיה שזה יהיה ככה, למרות שאני מוכן לתת לו אפשרות להחליט גם עכשיו.

ברשותכם, אני רוצה להבין. כשעובד ציבור נלקח או מוזמן לוועדת הבחירות, הוא מגיע עם שכרו בדרגה?

לא. יש לנו חוקת שכר משלנו.

יש לכם חוקת שכר בהתאם לתפקיד?

כן. יש לנו חמש או שש חוקות שכר.

זאת אומרת, יכול להיות שאדם יעבוד בתפקיד מסוים בדרגת שכר אחת במשרדו, יגיע אליכם ויקבל יותר.

כן, ויכול להיות שיקבל גם פחות.

לא כל העובדים הם עובדי מדינה, אבל גם אם פונים לעובד מדינה, הוא לא חייב. אתה חושב שהוא חייב לעזוב את העבודה שלו וללכת לעבוד אצלם חודשיים? על מנת לשאוב אותו, כדי שיהיה מוכן לעזוב את העבודה שלו ולבוא לעבוד בוועדת הבחירות, שזאת עבודה פי שלוש יותר קשה, צריך לתת לו בונוס. אחרת לשם מה הוא יבוא?

בתוספת לדברים האלה, העובדים היו באים על חשבון ימי החופשה, ואומרים: במקום שנצא לנופש ונהנה מחופשה, נרוויח. ברגע שהרבה אנשים מיצו את ימי החופשה לאור מערכות הבחירות התכופות, חלק גדול מהעובדים צריכים לצאת לחל"ת. כדי שהם ייקחו חל"ת הם צריכים לקבל הרבה יותר גבוה, כדי שהם יעזבו את העבודה שלהם. כשהיה מימוש ימי חופשה בתוספת המשכורת שלו, זה היה כדאי להם כי זאת הייתה משכורת שנייה. היום זאת לא תהיה משכורת שנייה אלא משכורת ראשונה.

אתה חייב לשאוב אותו, וכדי לשאוב אותו, אתה צריך לתת לו תוספת.

שמעתי מהעובדים דברים עוד יותר גרועים.

יושב-ראש הוועדה, שאלת במקור מה היה בסיס ההחלטה. זה מה שהתכוונת אולי לשאול. בסיס ההחלטה היה תדירות הבחירות. מכיוון שהכנסת העשרים ואחת התפזרה מהר מאוד אחרי בחירתה, אחרי 29 ימים, הבחירות לכנסת העשרים ושתיים היו ממש מספר חודשים אחרי כינוס הכנסת העשרים ואחת. אחרי זה באה הכנסת העשרים ושלוש, וגם שם זה היה בתדירות מאוד גבוהה. בכנסת העשרים וארבע, כשהיה אינטרוול של שנה, לא נתנו, אבל גם היום יש אינטרוול של שנה. צריך לבדוק האם יש מצוקה או לא, אבל זה היה ההיגיון שבבסיס ההחלטה – לתת אינסנטיב לעובדים לבוא לעבוד.

תמיד כשמדובר בשכרם של עובדים, בעיניי טוב לתגמל אנשים ככל שניתן לעבודתם, אבל בקשה מן הסוג הזה צריכה לבוא מן הגורם המבצע. טוב שחבר הכנסת ביטן מעלה את העניין.

לא נעים להם, מה אתה רוצה שאני אעשה?

ברוך ה', תכף נגיע לדבר על התקציבים. האמן לי, הכול נעים, הכול בסדר, הכול ראוי והגון כי אנחנו רוצים מערכת בחירות מוצלחת. אני רק אומר, שבדבר כזה צריך לקבל קודם כול חוות דעת.

הם פה, הם יכולים להגיב.

גם כדי להבין האם הם חוו מצוקה במערכת הבחירות האחרונה, שהגיעה אחרי שנה. נשמע את נציג האוצר.

אני חושב שראוי לקבל נתונים או תמונת מצב על העלות של הצעד הזה, לפני שמקבלים החלטה. כמו כן, לשמוע את עמדתו של הממונה על השכר במשרד האוצר, שיש לו ידע בתחום הזה, והוא יכול להתייחס.

הוא מוזמן להצטרף אלינו.

אנחנו נדבר איתו. סימסתי לו.

אין לי בעיה שזה יהיה לקריאה שנייה ושלישית, ועד אז יבדקו את הכול.

מדובר באלף עובדים מתוך שירות ציבורי מאוד מאוד רחב. אם חושבים שצריך לתת איזשהו בונוס בגלל תכיפות הבחירות, למה להטריד את שופט בית המשפט העליון, שהוא יושב-ראש ועדת הבחירות בקביעה פרטנית? הוא לא המנהל של העובד.

לא נכון מה שאתה אומר, ואני אגיד לך למה. כל העובדים רוצים תוספות כאלה ואחרות, וזה עד 35%. זה פר תפקיד, והוא לא קובע: אתה תקבל 15% כי קוראים לך שלמה.

אני חייב לומר, שאני אישית מוצא טעם לפגם בזה שיושב-ראש ועדת הבחירות, שהוא שופט בית המשפט העליון, עוסק בתנאי שכר של קבוצות כאלה ואחרות בתוך עובדי ועדת הבחירות. בוודאי שזה נעשה על פי המלצה שלכם.

אם יורשה לי, הבקשה לא באה מאיתנו, וועדת הבחירות לא הניחה את זה בפני ועדת החוקה.

הבנו שזה לא בא מכם. תסבירו מה התפקיד של השופט, מה הצרכים, איך מגייסים את העובדים. מישהו צריך להסביר את זה. אנחנו יודעים, כי אנחנו בנשיאות.

אני אתחיל מבראשית. העבודה בוועדת הבחירות בתקופת הבחירות, היא אינטנסיבית במיוחד. שעות העבודה הן מאוד מאוד ארוכות, הרבה יותר מעבודה בשירות ציבורי רגיל ובמגזר הפרטי. לוחות הזמנים כולם מוכתבים לפי חוק, ואני לא מכיר אף רשות ציבורית, שכתוב לה: ביום הזה את צריכה לעשות כך, וביום הזה את צריכה לעשות כך, אחרת את מפרה את החוק, ושוברת את רכבת הבחירות.

אי-אפשר לאחר, אין מועדי ב', ויום הבחירות הוא יום הבחירות, והכול צריך להיות מוכן לקראתו. זאת עבודה שהיא מאוד מאוד מוטת כוח אדם. לצורך כך, ועדת הבחירות בעצם מגייסת מילואים. מצוות מצומצם של כ-30 עובדים, גדלים בתוך מספר ימים למעל מאלף. העובדים האלה צריכים להסכים לבוא. לא ברור שאנשים מסכימים לבוא, בהתאם לתנאי השכר המקובלים בוועדה. כתוצאה מכך, באה הכנסת העשרים ושתיים והכנסת העשרים ושלוש, ואמרה: אני מבקשת לתת תוספת אחידה. התוספת הייתה אחידה לכל העובדים, בהתאם להחלטת השופט. השופט איזן, ואגב, הונחה בפניו עמדת הממונה על התקציבים באוצר, והוא שקל. הוא נתן החלטה מפורטת ומנומקת למה הוא חושב שזה השיעור שצריך להעלות – 32%.

זאת הייתה תוספת אחידה?

כן, תוספת אחידה לכל העובדים. זה נקבע במפורש בחוק, שהתוספת היא אחידה, כדי למנוע את הסוגיה של משא ומתן, זה כך וזה אחרת.

נשמע את עמדת הממונה על השכר. ככל שהדבר הזה ייכנס לחוק, אני חושב שהנושא של תוספת אחידה צריך להיות בהחלטה של יושב-ראש ועדת הבחירות, אולי באישור הנשיאות. אם אני מבין נכון, יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית מקבל החלטות לבדו, וההחלטות האלה הן בעלות גוון שיפוטי.

או חקיקת משנה.

יש לו גם החלטות מינהליות.

בסדר גמור, אני לומד. נשמע את עמדת הממונה.

צריך גם לזכור את הקושי המיוחד שעומד בפנינו כעת. אנחנו נמצאים בפתחו של קיץ, ומייד לאחר מכן באים החגים. מצופה מאנשים לעזוב את כל עיסוקם, לבוא לעבוד בחגים, בחול המועד, בערבי חג, בקיץ ללא מסגרות מעכשיו לעכשיו, כי הכנסת החליטה להתפזר עכשיו. היא לא אמרה: נעשה את זה במועד אחר, נחכה לאחרי אוקטובר. יש אנשים עם ילדים, שצריכים למצוא סידור, אנשים צריכים לבטל חופשות קיץ וחופשות בחו"ל. איני איש כוח אדם, ואני משוכנע שיהיו קשיים.

חבר הכנסת ביטן הוא רב ניסיון, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית נדבר על זה.

גם לנו חשוב שופט. שופט שומע את הממונה על השכר, שומע את כולם ומחליט בעניין הזה.

אני אבקש שזאת תהיה החלטה עם אישור של הנשיאות, אבל נדון ונשמע את הממונה.
סבתי הגדולה, הייתה לה אמירה ביידיש, שאמרה: גם כן קיץ יהודי – שבעה מתאבלים, שלושה בוכים וארבעים מתחננים. אלה שבעת שבועות העומר שמתאבלים בהם, שלושת השבועות של בין המצרים, שבוכים בהם, וארבעים הימים של אלול שמתחננים בהם. דיברת על חופשות הקיץ? הינה עוד קיץ יהודי ונפלא של מערכת בחירות לפנינו.

מכיוון שדין הוא אבא טרי והגיע לכאן באמצע חופשת לידה, מגיעות לו ברכות מהוועדה על היותו אבא.

אבא טרי שחושב על הקיץ הקרוב. צאתך לשלום ושובכם לשלום.

אדוני היועץ המשפטי, האם מיצינו את העניין? אורלי, עוד הערות? נעבור לסעיף 6.

הוראות לעניין מכרזים

1. על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב– 1992 –

1. התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים; ואולם, בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום התפזרות הכנסת העשרים וארבע לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים בלא מכרז לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו;

פה יש שינוי מסוים, ולבקשת ועדת הבחירות המרכזית, אני אקריא את הנוסח עם השינוי. הוא קצת מגביל את (2) לסיטואציות מסוימות.

1. התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג– 1993 – הכוונה למשרד ממשלתי - בתנאים הזהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם ועדת הבחירות המרכזית, אינה טעונה מכרז אם מצאה ועדת המכרזים כי ההתקשרות נדרשת נוכח נגיף הקורונה החדש, או שמטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז בסד הזמנים הנדרש למימוש ההתקשרות, ובלבד שהתקשרות כאמור ששוויה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו;

1. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום.

כאשר הותקנו תקנות חובת המכרזים, הן לא לקחו בחשבון את הייחוד של תקופת בחירות ואת לוח הזמנים שבו אנחנו עובדים. מי שמכיר, הליך מכרזים הוא הליך מאוד מורכב, ויכול לקחת שמונה-עשרה חודשים, ולעיתים אף יותר. יש מכרזים גם הרבה יותר ארוכים. גם את הצורך ברכש מיידי ומהיר, בהיקפים מאוד מאוד גדולים. אם אנחנו רוכשים, למשל, תיבות קלפי, אנחנו מדברים על עשרות אלפי פריטים בכמות מאוד גדולה. הפטור שקיים היום הוא להתקשרויות עד 50 אלף שקל, וזה בכלל לא רלוונטי. הוא מאוד נמוך, ונוצר מצב שזה מקשה על פעילות הרכש שלנו וההתקשרויות.

אני חושבת שגם משרד האוצר – החשב הכללי – מבין את זה, והם בעצמם ביקשו להגדיל את היקפי ההתקשרות ל-100 שקלים.

ברשותכם, אני רוצה לשאול האם סעיף (1) מוגבל לתקופת הבחירות?

כן, זה רק לבחירות. זה לא שנשתמש בסעיף הזה כדי לרכוש דברים שלא קשורים.

יש פה גם היבט של זמן, וגם היבט של תכלית. קודם כול, לגבי זמן אני רוצה להבין, מדובר בעצם על הוראה שנוגעת למכרזים שהתנהלו או התקשרויות בתקופה הזאת, שמוגדרת תקופת הבחירות.

כי זה מוגדר לצורך הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

לא, לא. זה לא מוגדר לתקופה; זה מוגדר לצורך. אם יום אחרי הבחירות הם יצטרכו לשכור מישהו, שיספור להם את הפתקים ברוורס, זה ייחשב לצורך הבחירות.

כתוב: הוראות סעיף זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים וחמש. רק דברים שקשורים לעניין הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

לא דברים שהם לתקופה שבין בחירות לבחירות, או לבחירות לכנסת העשרים ושש.

שמחה נתן דוגמה טובה. קודם כול, ההגבלה היא של תכלית ולא הגבלה של תקופה. דבר שני, לשיטת היועצים המשפטיים, האם לא היה נכון להכניס כאן אמירה קונקרטית, ברישא של סעיף קטן (1), לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, הדרושים לשם קיום, ודי בהוראה הכללית בסעיף המטרה?

זה בסעיף התחולה, סעיף 2.

אם יבוא החשב לאשר התקשרות שאיננה לצורך סעיף 25, הוא יעבור על החוק.

אין בעיה. דעתכם נחה, ולא צריך להזכיר את זה פעם נוספת.

זה היה גם בפעמים הקודמות, ואני מתחייבת שלא עשינו בזה שימוש מעבר למה שהיה צריך, לצורך אותה מערכת בחירות.

ועדת הבחירות המרכזית כפופה לביקורתו של מבקר המדינה, כמו כל רשות שלטונית?

בוודאי. יותר מכל רשות.

יותר מכל רשות.

אתה שומע את זה מכל רשות שלטונית, שאתה מדבר איתה.

אני לא מכירה משרד אחר, שקיבל בשנה שלושה דוחות.

אף משרד לא עשה שלוש מערכות בחירות של פעם בארבע שנים. באופן אמיתי, קיבלתם שלוש ביקורות ב-12 שנה. ריחמו עליכם.

שני אגפים במשרד מבקר המדינה עסקו בנו שלוש שנים.

אני ממשרד המשפטים. הממשלה עובדת עכשיו על רפורמה בדיני מכרזים, והולך להיערך תיקון די נרחב לתקנות. לכן, אם לוועדת הבחירות יש צרכים מיוחדים בהקשר הזה, אנחנו נשמח שזה ישולב ברפורמה בהקשר הארוך טווח.

כפי שכבר תואם איתם בבוקר.

סעיף קטן (2) דורש איזשהו הסבר?

קודם כול, אולי נסביר את סעיף 1. הסטנדרט הוא 50 אלף שקלים.

עכשיו מעלים את זה ל-150 אלף.

לא.

הם כבר הסבירו את זה.

חברים, מכיוון שמדובר בסעיפים שעוסקים בכספי ציבור, אני מבין שבהוראות קודמות במערכות האחרונות, הפטור ממכרז ניתן להתקשרויות עוד 120 אלף שקלים. עכשיו יש בקשה להגדיל מ-120 אלף שקלים ל-150 אלף שקלים.

היו התייקרויות משמעותיות, כפי שיודעים, לרבות שרשראות אספקה וכולי. אנחנו אפילו לא יודעים עדיין מה המשמעויות.

גם הסכום של 200 אלף?

לא, הוא נשאר אותו הדבר.

יש עוד הערות לסעיף 1?

סעיף 2, הסבר שלכם.

סעיף 2 עוסק במכרזים. הרי כל השירות הציבורי כפוף לתקנות חובת המכרזים בחוק המכרזים, ומקיים מכרזים, כולל משרדים אחרים והחשב הכללי. כך נוהגת גם ועדת הבחירות. חלק מההתקשרויות, יפוג תוקפן ואנחנו נצטרך לצאת למכרזים. כשוועדת הבחירות המרכזית יוצאת למכרזים בתקופת בחירות, ברור שכל הספקים שמתמודדים, מבינים שוועדת הבחירות נמצאת בסד זמנים, שבו היא זקוקה לשירות, למוצר או לטובין, ואין לה יכולת לבחור ולומר: נדחה את זה. לכן, גם המחירים בהתאם.

היכולת לחבור למשרדים אחרים, שכבר עברו הליך פומבי לצורך התקשרויות כאלה ואחרות, קיבלו הצעות, בחנו אותן ובחרו זוכים במכרזים – זה כבר עבר הליך תחרותי, שזה בעצם במהות וברציונל של תקנות חובת המכרזים – יכולה לאפשר לוועדת הבחירות במקרים מסוימים, להתקשר עם אותם ספקים שכבר את ההליך הזה, ולקבל מחירים קצת יותר טובים מכפי שהיא הייתה מקבלת. אני אתן דוגמאות למקרים שהיו בבחירות הקודמות. התקשרות לצורך רכישת מוצרים שעסקו בקורונה – אלכוג'ל, מסכות, סרבלים וכן הלאה. חברנו למכרז של המשטרה, והם קיבלו מחירים שאנחנו לא היינו מקבלים. אי-אפשר היה לקיים הליך פומבי, כי להליך פומבי יש לוח זמנים ארוך מאוד, שלא מתכנס ללוח הזמנים של הבחירות.

יש דברים שבהם אנחנו יכולים לקיים הליכים מכרזיים, כי השירות או הטובין נדרש לשלב יותר מאוחר. אבל כאשר אנחנו צריכים מוצרים וטובין מסוימים, שפס האריזה דורש בפרק זמן של שבוע, שבועיים או חודש, אם נעשה הליך פומבי, לא נוכל - - -

מי יושב בוועדת הפטור?

יש לנו ועדת מכרזים וועדת פטור לפי התקנות, שכוללת את מנכ"לית הוועדה, היועץ המשפטי והחשבת.

זאת אומרת, זה דרג מקצועי ולא יושבים שם נציגי חברות.

זה בדיוק לפי התקנות. זה לא דבר שאנחנו קבענו.

בדקתי עם רשמת המפלגות, והיא בהחלט מאשרת את הצעתך, אדוני. אנחנו נעביר נוסח.

בתיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. תודה, גברתי. חברת הכנסת לסקי.

עורכת הדין לסקי, השאלה שלי היא בנוגע למכרז. כמה זמן אחורה בוצע המכרז? יכול להיות שמשרד ממשלתי התקשר במכרז והכול נבדק, אבל זה היה לפני שנתיים. בשנתיים האלה היו המון שינויים בחברה וכולי.

אם הוא בתוקף והוא רלוונטי למשרד אחר - - -

יכול להיות שמתחייבים למסור טובין מסוימים במשך חמש שנים. הם לא הלכו ובדקו שוב את החברה, האם היא עומדת בכל התנאים.

קרה רק פעמיים שהשתמשנו. אגב, אני רוצה לומר שאנחנו לא משתמשים בזה באופן סיטונאי. הרי אנחנו עושים עשרות מכרזים בתקופת בחירות. לו היינו נצמדים להסמכה שניתנה לנו, לאפשרות החוקית להתקשר, תיאורטית יכולנו לא לקיים שום מכרז, ולחפש את המכרזים האלה בכל משרד. אנחנו לא מנצלים את זה, ועשינו את זה ממש במסורה בשני מקרים: חוסר מצלמות לקלפיות – 2,000 מצלמות מחברת בינת, התקשרות של המשטרה; ציוד לקורונה. ככל שזה היה בתוקף, וככל שהתנאים היו טובים ומיטיבים גם איתנו, ככל שבדקנו את הספקים, וראינו שהם יכולים לעמוד בלוחות הזמנים ולספק לנו את השירות כנדרש, לא הייתה מניעה.

צריך לזכור מדובר בסוף בחלופה מיטיבה על פטור מלא.

יש הבדל משמעותי בין 200 אלף ל-2.5 מיליון. הסכום משמעותית שונה.

ניקח לדוגמה את המסכות לקלפיות ולוועדות הקלפי. ועדת הבחירות הייתה צריכה להצטייד בזמן מאוד מאוד קצר במסכות לוועדת הקלפי. ועדת המכרזים של ועדת הבחירות הייתה יכולה לתת פטור מלא, לבחור את הספקים שלה ולהגיד: דחיפות בנסיבות העניין. אף אחד לא היה אומר שום דבר. ועדת הבחירות לקחה התקשרות שכבר עברה מכרז לאחרונה - - -

בדיוק. מה זה לאחרונה?

שההתקשרות עדיין בתוקף.

לא משנה גם אם זה לשנים קדימה.

זה דין כללי, וזה לא משהו מיוחד לכבודם. זה רק משווה את מעמדה של ועדת הבחירות המרכזי למה שכל משרד ממשלתי היה יכול לעשות בסיטואציה דומה. הם שייכים לרובריקה אחרת, כי הם לא חלק ממשרדי ממשלה.

מדובר על מכרז שעומד בתוקפו.

כן, כן. לא משהו שבוטל לפני עשרים שנה ואנחנו מחיים אותו.

זה אותו סכום של 2.5 מיליון? אין שינוי?

עד 2.5.

עד 2.5. מעל לזה, באישור ועדת הפטור. אני לא רואה שנגיע למעל ל-2.5.

זה הסכום שהיה גם קודם?

כן, בדיוק.

יש לכם אומדן כמה התקשרויות אתם עושים על פי הסעיף הזה?

בבחירות הקודמות שני מכרזים בלבד. יכולנו לעשות שימוש בעוד המון דברים.

בסדר גמור.

הרבה פעמים אנחנו מעדיפים לפרסם התקשרות משלנו, כי אז זה בתנאים שלנו בדיוק, ולא תנאים שכתב מישהו אחר.

סעיף קטן (3) – הכוונה לחוק חובת מכרזים.

בעיקר לתקנות.

הכוונה לתקנות חובת המכרזים.

מכובדיי, יש עוד הערות לסעיף?

אנחנו מגיעים לסעיף מאוד משמעותי בחוק הזה, והוא נושא קביעת התקציב. אני מציע שנשמע קודם כול את נציגת ועדת הבחירות. אני רוצה לומר בהקשר הזה שתי הערות פתיחה קצרות, ותודה ליושב-ראש ועדת הכספים שהצטרף אלינו, חבר הכנסת קושניר.

הראשון, שוועדת הבחירות צריכה למעשה יכולת פעולה מהיום הראשון של תקופת הבחירות. אין זמן לבזבז על הליכים ביורוקרטיים, שהם חשובים כשלעצמם, אבל הם לא מתאימים. זה ברור לנו.

הדבר השני, ואני אומר את זה לפרוטוקול, הוא שברורה לנו מאוד החובה שלנו למנוע, ולו למראית עין, אפשרות השפעה או התערבות של רשות מבצעת בפעילותה של ועדת בחירות מרכזית דרך המסלול התקציבי. אלה דיונים שמזכירים לנו גם את הדיון על תקצוב הרשות השופטת. הדברים האלה לחלוטין ברורים לנו.

באותה נשימה חשוב לי לומר, שיש עוד שני דברים שעומדים לנגד עינינו, האחד הוא סדרי העבודה של הבית הזה. בסדרי העבודה של הבית הזה יש ועדות שונות, שממונות על דברים שונים. ועדה אחת לא באה בנעלי ועדה שנייה. קביעת תקציב וגובה תקציב זה עניינה של ועדת כספים, ולא עניינה של ועדת חוקה. דבר שני שחשוב לומר בהקשר הכללי, הוא שהעיקרון הכללי הוא שכל גוף, צריך לראות את תקציב הפעולה שלו, לאשר את תקציב הפעולה שלו ולנהוג בזהירות ושקיפות. העיקרון הזה נכון גם כאן, וצריך לאזן.

כפי שאמרתי בשיחות מקדימות, הניסוח הנוכחי של סעיף 7, לשיטתי לא עולה בקנה אחד עם החיבור בין כל העקרונות הללו, ואנחנו צריכים למצוא פתרון אחר, שמצד אחד יבטיח את חופש הפעולה ואת העצמאות של ועדת הבחירות המרכזית, ומצד שני, יבטיח תהליכים נכונים של אישור תקציב, וביקורת ראויה של הבית הזה. חבר הכנסת קושניר, הייתה שיחה מקדימה גם שלך עם ועדת הבחירות המרכזית, וגם שלי. בואו נבין איפה אתם עומדים ומה מטריד אתכם בעניין הזה.

אבל לא קראנו את הסעיף.

אין לי בעיה שנקריא, אבל זה לא יהיה הנוסח. הנוסח הזה בעצם הופך את ועדת חוקה לקבוע בחקיקה ראשית - - -

לא, הוא לא הופך את ועדת חוקה - - -

יש את סעיף ב'.

נשמע את יושב-ראש ועדת הכספים. דעתי פחות נוחה מזה, שבחקיקה ראשית ועדת חוקה – לא משנה שזה על דרך הקישור לתקציב קודם. כרגע אנחנו יושבים ומדברים על תקציב ועדת הבחירות, לקראת בחירות לכנסת העשרים וחמש. הסעיף הזה אומר שאנחנו בוועדת החוקה נקבע בפועל את גובה התקציב של ועדת הבחירות לבחירות העשרים-וחמש, מבלי ששמענו איזושהי הצגה לגבי התקציב. מבקשים מאיתנו לומר: טוב, רבותינו בכנסת הקודמת - - -

אתה טועה, ואני אגיד לך למה. קודם כול, לא לחינם שמו בראש הוועדה שופט עליון.

שופט בית משפט עליון.

דבר שני, כל המפלגות מיוצגות במליאת ועדת הבחירות. המינהלת של הוועדה מביאה את תקציב הבחירות לאישור המליאה, מחולק לפי סעיפים – מה יוצא למה, ואיך יוצא למה. כולם משתתפים בעניין הזה, כולל השופט. אם צריך הצבעות, עושים הצבעות. זה לא שמאשרים פה, וזה הכול. על מנת למנוע מצב שבו יתחילו הליכים ביורוקרטיים גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת – באוצר ובכל מקום – אנחנו אומרים שתאשרו את התקציב של הבחירות הקודמות, ואחר כך גם התקציב הגדול וגם כל מיני שינויים יבואו לוועדת הכספים. מה הבעיה עם זה? יש פה פגיעה בכבוד של מישהו?

אדוני, אני חייב לשאול שאלה מבחינת ההתנהלות של הבית הזה. כשם שוועדת הכנסת יושבת כרגע ועוסקת בהיבט מסוים של פיזור הכנסת, אנחנו יושבים על הצעת החוק הזאת. מה הייתה מניעה שתבוא ועדת הבחירות המרכזית, או באמצעות הוראה בחקיקה ראשית.

עוד חוק? אתה מציע עוד חוק.

זה מחייב בהכרח עוד חוק? ועדת כספים.

אני אסביר את מה שאתה אומר. גלעד אומר לך, שבשביל להגיש את זה לוועדת כספים, אתם מעבירים את זה לאישור ועדת הבחירות המרכזית של הוועדה עצמה. תביאו את הצעת התקציב, מה שהוצע לכנסת העשרים-וארבע. ועדת הבחירות המרכזית תתכנס, תאשר בדרך שבה היא מאשרת, בווטסאפ או בכל דרך אחרת, בנהלים שלה, להגיש את הצעת התקציב הזאת לוועדת הכספים. ועדת הכספים תתכנס ותגיד כן או לא. לא צריך חוק. אם ועדת הכספים אומרת כן, נגמר האירוע. למה צריך להכניס סעיף חוק בשלוש קריאות, כשמספיקה החלטת ועדה אחת? בלי הסתייגויות ובלי כללים.

בואו נשמע את ההצעה החלופית. אולי אנחנו סתם מתווכחים.

איזה חלופית? זה עניין של סמכויות? אתה נעלב מזה?

אני לא נעלב משום דבר, אבל צריכות להיות ביקורת ובקרה.

הבקרה רק שלך? הבקרה היא גם של המליאה וגם של השופט.

של חברי ועדת הכספים. זה תפקידנו.

מה הבעיה? אני לא מבין. פתאום אתם נגד השופטים? חשבתי שהדברים יהיו יותר פשוטים. אנחנו לא נמצאים פה בריב סמכויות או בפגיעה אישית של מישהו, שלוקחים לו סמכות. אנחנו צריכים לנהל את מערכת הבחירות, ואנחנו לא עושים את מערכת הבחירות עצמה במובן הארגוני באופן פוליטי. למה? כי צריכים שהמערכת תפעל ותעבוד. זה טוב לכולם.

מה העניין הזה? לא הבנתי. עכשיו יש בעיה עם ועדת הכספים?

חבר הכנסת ביטן, רק רגע. אנחנו גם רוצים ללמוד מניסיונך.

זה לא רק אני. איפה גינזבורג? למה הוא לא פה?

חבר הכנסת ביטן, יש פה גם עמדה של הייעוץ המשפטי של הכנסת. הדברים האלה, למעט מקרה אחד שהיה בו לוח זמנים חריג - -

פעמיים, בכנסת העשרים-ושתיים ובכנסת העשרים-ושלוש.

- - שזה נעשה בדרך הזאת. אם זה מובא כך, אנחנו אמורים להצביע על אישור של תקציב בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים, מבלי שהתקציב הזה מוצג, אפילו את ההצגה הבסיסית ביותר בפני חברי הוועדה הזאת.

לא הוועדה הזאת. בפני ועדת כספים.

חברים, סליחה, זה בדיוק העניין.

כשאתה מביא העברה תקציבית לוועדת הכספים, אתה מציג סעיפים תקציביים פרטניים? לא.

בטח שכן.

לא נכון. אני ישבתי גם בוועדת כספים. אתה לא מציג את זה. פתאום פה אתה צריך סעיף-סעיף?

דוד, שנייה. אף אחד לא אומר הצגה של סעיף-סעיף.

אז מה אתם רוצים?

שהגוף שמופקד על אישור תקציב, ומדובר פה על חצי מיליארד שקלים, הוא הגוף שיעשה את זה גם כאן. אני לא רואה שום סיבוך ביורוקרטי. אני חושב שיש טעם לפגם, וזה לא קשור בריב סמכויות או בכבודו של איש. יש טעם לפגם בזה שבסופו של דבר, לא מובא בפנינו אפילו אקסל בסיסי של חצי מיליארד השקלים האלה. אני לא מצפה מוועדת הבחירות המרכזית לבוא לוועדת החוקה עם האקסל הזה. לשיטתי, ראוי שתקציב מן הסוג הזה יבוא לוועדת הכספים. אפשר לעשות את זה מהר מאוד, ולא צריך לעשות את זה בהוראת חוק. תכף נסביר גם את עניין המקדמות, ואפשר אפילו לומר שמקלים על זה שהפנייה לוועדת הכספים תהיה על דעת הנשיאות, אם רוצים לחסוך פרוצדורה של המליאה כולה.

צריך מליאה?

אישור התקציב מחייב על פי החוק - - -

מליאת ועדת הבחירות.

אולי ניתן לאורלי לדבר?

אני מאוד בעד.

אני אסביר. לא בכדי, תקציב ועדת הבחירות נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם להצעת ועדת הבחירות המרכזית. הרציונל שעמד מאחורי הסעיף זה הוא לייצר חוסר תלות בין הרשות המבצעת לבין ועדת הבחירות, כדי שלא יימנעו תקציבים מוועדת הבחירות ממניעים פוליטיים כלשהם, לביצוע תקציבה, ובצדק. זה הרציונל.

אני לא מכירה שום גוף במדינת ישראל, לרבות מבקר המדינה, הכנסת, לשכת בית הנשיא ותקציב המדינה, שעובר תהליך כזה מורכב כמו אישור תקציב ועדת הבחירות בכל כך הרבה בקרות. אני אסביר אותו בקצרה. הצוות המקצועי של ועדת הבחירות לוקח את תוכנית העבודה השנתית, אם זה תקציב שנתי, ואם זה תקציב בחירות, את תוכנית העבודה לבחירות, לרבות כל הפרויקטים החדשים המתוכננים, כל הפקות הלקחים. הכול הכול נכנס לשם, ומגבש הצעת תקציב.
הצעת התקציב הזאת מובאת לוועדת המשנה לכספים של ועדת הבחירות, שמורכבת מנציגי סיעות הכנסת. לאחר מכן היא עוברת דיון מעמיק על כל סעיף, פרט-פרט, לרבות כמה מטרים ארנונה אנחנו משלמים, מה עלות המטר לארנונה וכולי. ממש ברמה הזאת. לאחר מכן זה מגיע לדיון בנשיאות ועדת הבחירות המרכזית, שכוללת את יושב-ראש הוועדה או סגניו, ארבעה נציגים שהם נציגי ארבע הסיעות הגדולות של הכנסת. שוב, דיון מעמיק בכל סוגיה, בכל בקשה לתקן נוסף, בכל פיתוח מערכת חדשה ובכל פרויקט חדש. הנשיאות מחליטה אם היא רוצה או לא רוצה, מרחיבה, מקטינה או מצמצמת. זה מתוקן, מועבר למליאת ועדת הבחירות המרכזית. זה הדיון השלישי, שבו 35 חברי ועדת הבחירות, שהם סמי-כנסת, נציגי כל סיעות הבית הזה, דנים בהצעת התקציב. הם מקיימים דיון, תומכים, מתנגדים, צועקים וכועסים. הכול מתקיים שם, כמו במליאת הכנסת. אז זה מאושר, ורק לאחר מכן מגיע לוועדת הכספים של הכנסת.

כל ההקדמה הזאת הייתה כדי לומר, שכאשר הבאנו את הסעיף הזה, המטרה היא קודם כול לא לעקוף איזושהי סמכות, רשות וחלילה לא לבקש יותר כסף ממה שאנחנו חושבים שנחוץ לנו. ועדת הבחירות מוכיחה לאורך כל השנים – ויעיד על זה אגף התקציבים – שאנחנו כמעט הגוף היחיד במדינה, שמשיב את כל העודפים לאוצר, ולא עושה מרוץ בסוף שנה אחרי הרכש לצורך המשרד, ומשתמש בכספים הללו. לראייה, בבחירות האחרונות החזרנו 110 מיליון שקל, ועשינו כל מאמץ לחסוך בהוצאות.

הסיבה שביקשנו את זה היא שהתקציב של הכנסת העשרים-וארבע הוא תקציב מייצג. בחירות הן בחירות, וההוצאות הן אותן הוצאות. כמובן, אם יש דברים נוספים, פרויקטים חדשים, הם נכנסים ובאים בנוסף. אבל התקציב הוא תקציב, שעבר את כל שלבי האישור שתיארתי לכם, כולל ועדת הכספים של הכנסת. לכן, ביקשנו את זה בניכוי 110 מיליון שקלים, שהחזרנו לאוצר המדינה.

קיבלנו את הצעת יושב-ראש הוועדה, ולכן אמרנו שאם יש כאן התנגדות נחרצת לנוסח הזה, שיכול רק להקל עלינו כדי להתחיל את העבודה – המשמעות היא שאם לא מקבלים את זה ורוצים תקציב מפורט, אני כמנכ"לית הוועדה יושבת עם חשבת הוועדה, דבר שלא מקובל בגופים אחרים. אנחנו מגבשים סעיף תקציבי, כל סעיף, כל פרט וכל דבר. נשב כמה שבועות ונגבש את כל הפרטים.

זאת לא הכוונה.

לכן, חשבנו, ועל כך שוחחנו גם עם יושב-ראש ועדת הכספים.

כתוב פה שעל ההצעה של ועדת הבחירות המרכזית לתוספת תקציב, יחולו הוראות. אז לא. ברגע שאת מסיימת את מערכת הבחירות, לא רק על התוספת אלא על כל המערך של התקציב, תביאי את זה לוועדה. גם אחרי הבחירות. אם הייתה לך תוספת, לא היית מביאה לוועדה? תנסחי את זה אחרת.

לכן, אם יש כאן התנגדות נחרצת לדבר הזה, ההצעה היא שנשיאות הוועדה – אם תרצו, זאת תהיה מליאת ועדת הבחירות, שבראשה עומד השופט – תגיש לוועדת הכספים לאישור את תקציב הוועדה כפי שהיה בבחירות לכנסת העשרים-וארבע. עד שישים ימים או קצת פחות מכך מיום הבחירות, נביא לאישור ועדת הכספים את כל הפרטים.

חבר הכנסת רוטמן, הבקשה הזאת יותר נכונה. רק אל תאמרו שתביאו את התקציב של הפעם שעברה. שבו כמה שעות, וגם אם אתם לא מביאים תקציב מפורט, תביאו סעיפים כלליים. אחרי זה, אם צריך לעשות העברות בתוך סעיפים – אף אחד לא מצפה מכם להביא את התקציב ברמת הסעיף. שבו ותביאו הצעה, שתאושר בנשיאות, לתקציב הנדרש לכם הפעם. זה יכול להיות תקציב שהוא מסגרת, שלא יורדת לכל סעיף קטן, כמו שממילא קורה כשמאשרים תקציב מדינה. תביאו מחר תקציב כזה.

ככל שוועדת הבחירות רוצה להגיש תקציב שהוא פחות או יותר העתק-הדבק מהבחירות לכנסת העשרים-וארבע, אני מניח שאת ועדת הבחירות עצמה יהיה די קל לכנס להסכמה סביב הדבר הזה. לעשות את ההליך קצר או מהיר או מזורז, ובתוך ועדת הבחירות לאשר את הצעת התקציב, על בסיס התקציב שהיה ואושר בפועל לכנסת העשרים-וארבע. לעשות בלי שום הקלה פרוצדורלית, כי אין צורך בהקלה פרוצדורלית. אם יש בנהלים של ועדת הבחירות, שצריך לעבור קודם את ועדת המשנה ואז את הוועדה הכללית, ניחא. אולי אפשר לייצר הקלה, אבל אלה סדרי עבודה פנימיים שלהם, ואני לא חושב שצריך חקיקה לזה. אפשר לעשות החלטה מסמיכה, ואפשר לעשות החלטה בדיעבד שתכשיר את זה.

אם זה לא בחוק, הם לא מחויבים.

לא, לא. תקשיב שנייה.

מה אומר קושניר? אם זה לא בחוק, הם לא מחויבים.

מי לא מחויב?

האוצר. אם זה בחוק, הם מחויבים. על מה אתם מדברים, תגידו לי? המצאתם את הגלגל?

עכשיו הקמת את המדינה? לא היו פה 24 מערכות בחירות?

הרי הסעיף זה לא בא סתם.

בסעיף הזה בחוק יש שתי בעיות שתיארת: הראשונה, שזה מחליף את ועדת הכספים, ושנית, שאין פה הצעת תקציב. יש בעיה נוספת, שזה עוקף את ועדת הבחירות המרכזית. הרי התקציב הזה לא עבר הכנה של ועדת הבחירות המרכזית לפני ההגשה. זאת אומרת, דילגנו על עוד שלב בוועדת הבחירות עצמה.

לא נכון. לפי הנוסח הזה, זה לא נכון.

לפי הנוסח הזה דילגנו. ביטן, אתה לא בנחת, וזה קשה לי. תקשיב.

זה לא נכון.

למה אתה אומר שזה לא נכון? תקשיב. כדי לאשר תקציב ועדת בחירות, צריך להעביר אותו מנגנון בתוך הוועדה – ועדת משנה והוועדה הכללית, ועדת הבחירות. ועדת הבחירות מאשרת את הצעת התקציב, זה הולך לוועדת הכספים, וועדת הכספים מאשרת. לאוצר אין נגיעה בתהליך, למיטב ידיעתי. לאוצר יש מעמד רק בתור משלם, להעביר את הכסף.

ומתנגד תמידי.

ומתנגד תמידי.

חברים, סליחה. עם כל בדיחות הדעת שאנחנו מגלים, בוועדה הזאת משתדלים לתת לאנשים לסיים לדבר.

מהתיאור של ועדת הבחירות, והוא בהחלט מרשים – כן ירבו משרדי ממשלה כמותה, שהחזירו 110 מיליון שקלים – ומעיון קצר שעשיתי עכשיו כחבר ועדת בחירות טרי יחסית, שלא היה בפעם הקודמת, בהצעת התקציב של ועדת הבחירות המרכזית לבחירות העשרים-וארבע, היו שם כ-40-30 מיליון שקל לטובת קורונה.

יותר.

אולי אפילו יותר.

יותר. ולכן החזרנו 110 מיליון, אבל עדיין יש קורונה.

נכון. מצד אחד, ההיערכות לקורונה שונה עכשיו משמעותית, והיא תצטרך פחות כסף. במקום לייצר העברה והחזרה, הדרך שקבע המחוקק, ואין שום סיבה לסטות ממנה וכך כדאי לעבוד, היא לאשר את התקציב בלי סעיפי הקורונה. ואז ממילא אנחנו יודעים שאתם יודעים לנהל את זה, ועוד כנראה תחזירו חלק מהכסף. לאשר את הצעת התקציב בלי תקציבי הקורונה בוועדת הבחירות המרכזית, להביא אותה לאישור ועדת הכספים ולאשר.

אתה רוצה שוועדת הכספים תחתום על הצ'קים.

אני לא רואה סיבה לעבוד אחרת.

חבר הכנסת קושניר, בבקשה.

ראשית, מניסיוני בעבודה מול ועדת הבחירות המרכזית, זה אחד הגופים היותר מסודרים שיש במדינת ישראל. צריך לומר את זה. רק לפני כמה חודשים אישרנו את התקציב השוטף של ועדת הבחירות המרכזית, וגם שם, כמו שאמרת בצדק, לאגף התקציבים היו כל מיני הערות. בסופו של דבר, הסמכות היא של ועדת הכספים, וועדת הכספים קיבלה באופן מלא את דרישתה של ועדת הבחירות המרכזית. אלה היו אותן נפשות פועלות, חבר הכנסת ביטן, ולכן אתה פשוט לא מדייק בעובדות.

בכל מה שקשור לתקציב הבחירות, אני לא רואה שום סיבה לסטות מהתהליך שקיים ממילא. לא צריך בשביל זה לייצר חקיקה. אני מסכים שאפשר להקל בכל מיני פעולות פרוצדורליות. אני גם מסכים שוועדת הכספים לא תאשר את כל התקציב ברמת הסעיפים הקטנים, אלא תביאו אותו בשלב מאוחר יותר – לא שישים יום. נגיע לשלושים יום ויהיה טוב. ועדת הכספים צריכה לאשר את המסגרת ואת הסעיפים העיקריים של התקציב. אני חושב שזאת הדרך הנכונה.

אני אחסוך לכם את הדיון, ברשותכם. אני מושכים בחזרה את סעיף 7. אנחנו נעשה את התקציב כפי שאנחנו יודעים לעשות. זה ייקח קצת זמן, יגזול לנו זמן עבודה על חשבון הבחירות, אבל אני לא רוצה את הדיון הזה.

למה את לא רוצה ללכת להצעה שלי?

כי כדי להציג את התקציב לעוד שישים יום, אנחנו צריכים לעשות בדיוק את אותו הדבר. הקובץ שאני מחזיקה, שהוא פירוט שקל לשקל של 670 מיליון שקל שנעשו בפעם הקודמת, אני עדיין אצטרך לעשות. אני מעדיפה לעשות אותו בדרך המלך, מבלי שמישהו כאן בחדר, ולו בבדל מחשבתו, יחשוב שאנחנו מבקשים לעקוף תהליך כזה או אחר.

לא, לא היה חשד כזה.

ידענו להעביר תקציבים בעבר, ונעביר. ייקח לנו עוד קצת זמן, ואנחנו מושכים את הסעיף הזה.

- - -

בסופו של דבר התקציב יאושר. יש לנו הסבר לכל שקל שאנחנו מבקשים.

אני רוצה להציע הצעה. אני חושב שהצעתו של חבר הכנסת קושניר עדיין טובה יותר במובן הזה, שיהיו פה שני שלבים. תבואו לוועדת הכספים מחר או מוחרתיים, תציגו את מסגרת התקציב ותקבלו אישור למסגרת התקציב. תסגרו עם יושב-ראש הוועדה מתי מגיע תקציב מפורט ודיווח. אני חושב שזה יותר נכון.

בכל מקרה, דבר שאני מציע ואולי זה יניח את דעתך, דוד, מכיוון שיש פה סוגיה של היכולת שלכם לפעול מייד, אין שום סיבה שיתנהל משא ומתן ביניכם לבין האוצר לגבי הכסף שעומד לרשותכם ממחר בבוקר, אם הכנסת מפוזרת. אני חושב שהחוק הוא בדיוק המקום שבו צריך לקבוע, שהאוצר יעמיד מקדמה בהיקף של 50% מהתקציב של הבחירות הקודמות. בעיניי זו בדיוק הוראה שמתאימה לחוק הזה. ההוראה הזאת צריכה להיקבע על ידינו.

אין בעיה, הצעה טובה. שיהיה כתוב שוועדת הכספים תדון ביתר התקציב תוך תקופה שתיקבע.

אנחנו לא צריכים לחייב.

אני לא רוצה שירוצו אחרי הוועדה אם היא כן קבעה ישיבה או לא.

אני מסכים איתך. שוועדת הכספים תדון תוך שבעה ימים מיום הנחת התקציב.

אני חושב שאין מה לקבוע מועדים.

אני בעד ההצעה.

זה רק המקדמות, או בשילוב עם ההצעה של חבר הכנסת קושניר, שנביא לאישור ועדת הכספים את המסגרת?

אני חושב שבמקום. לדעתי במקום.

אורלי, זה יותר נכון לך. יש לך מסגרת, יש לך מקדמה ואת יודעת לפעול.

אבל שיהיה כתוב גם מועד.

מקדמות, ובנוסף לזה נביא לך את המסגרת לאישור?

אני לא בטוח שצריך מועד. חבר הכנסת רוטמן, באחד הגלגולים הקודמים היה לנו נוסח, שאומר משהו ברוח הזאת, ותגידו אם זה מקובל, אם זה משקף את ההסכמה.

אני אומר לנציג האוצר, שאם זה היה תלוי בי, כהוראת קבע, לא הוראת שעה, היה נקבע שביום פיזור הכנסת האוצר מעמיד מקדמה, שהיא 50% מגובה התקציב הקודם. כהוראת קבע. כדי להקים את קיר הברזל בין הרשות המבצעת לבין ועדת הבחירות.

אולי אני אקריא את הנוסח?

דוד, הייעוץ המשפטי של הוועדה יציע נוסח.

זה מבוסס על אחד הנוסחים שהתגלגלו בפעמים הקודמות. סעיף קטן (א), על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת – זה הסעיף שמביאים לוועדת כספים – ביום תחילתו של חוק זה, יעמיד אוצר המדינה חצי מתקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים-וארבע לסעיפיו, לרבות השינויים שנערכו בו לרשות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, והוא יהיה ממונה על הוצאתם. (ב) על הצעה של ועדת בחירות מרכזית לתקציב הבחירות לכנסת העשרים-וחמש יחולו הוראות סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת, ויראו את התקציב שהעמיד אוצר המדינה לפי סעיף קטן (א) כמקדמה על חשבון תקציב זה.

תוסיף את המועדים.

למה להתחייב למועדים?

ככה. כדי שהדברים יהיו - - -

דוד, אני מכוון לדעתך.

הסעיף הזה לא נותן הרשאה להוציא. אתה צריך להגיד שהסעיף הזה גם ייתן הרשאה להוציא.

כתוב שהוא נותן למנהל, הוא אחראי על ניהול התקציב.

חברים, אפשר גם לקחת הפסקה של רבע שעה כדי לנסח. אמרתי לכם, אנחנו מתקדמים כקצב התקדמות פרויקט לאומי בעל חשיבות.

כמו המטרו.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, שמתוך כבוד עמוק לתרומתו האדירה של שר התחבורה הקודם ישראל כץ, אנחנו קוראים לסיעתו להעמיד הומאז' לפעולתו בדמות אישור חוק המטרו לכבודו ולתפארתו של השר לשעבר ישראל כץ, נרו יאיר.

השר הקודם היה בצלאל סמוטריץ', אני מבקש.

כל שרי התחבורה לדורותיהם, מדוד רמז, זכרו לברכה, ועד ימינו. אני אציע להוסיף לחוק המטרו סעיף ראשון, שיהיה סעיף הכרת תודה, פאר וכבוד לשמו.

כשם שאנחנו מעמידים כאן סימן לחוסר ההתערבות הפוליטית, למרות שאנחנו לא חושבים שיש אבל זה מסר של הרשות המבצעת, זה בסדר גמור לומר שמרגע שוועדת הבחירות המרכזית הניחה על שולחן ועדת הכספים או על שולחן ועדה מוועדות הכנסת את התקציב, הוא יובא לדיון והצבעה תוך שבעה ימים.

אדוני היושב-ראש, בדרך כלל אנחנו לא מגבילים ככה את חופש הפעולה של ועדות הכנסת. זה מאוד לא מקובל.

אבל יש הצדקה לזה. אנחנו בתקופה רגישה.

השאלה היא האם הייתה פעם איזושהי בעיה, שוועדת הכספים עיכבה את האישור של תקציב ועדת הבחירות.

זה לא היה גם מול הממשלה, גם מול בית משפט.

יושב-ראש ועדת הכספים, אתה אומר לפרוטוקול שברגע שתובא אליך הבקשה, אתה פועל לכינוס הוועדה לאישור התקציב?

חד משמעית.

תודה.

אני מציע שיהיה ניסוח ברוח הזאת, ומייד נשמע את נציג האוצר. מבחינתי, גם בהסתכלות עתידית, מן הראוי שוועדת הבחירות המרכזית לא תיכנס למשא ומתן על גובה המקדמה. יום אחרי פיזור הכנסת אפשר בהחלט לבוא ולומר, שהתקציב שהיה הוא הבסיס לגזירת המקדמה. כשלא מעבירים תקציב מדינה זה 1 חלקי 12, והתקציב הקודם הוא תמיד בסיס טוב. חצי מהתקציב הקודם מועבר אוטומטית, לא באמצעות בקשה, לא באמצעות משא ומתן כדי להסיר צל צלו של חשש. זאת תהיה ההצעה שלי.

אולי תכניס את ההצעה כהוראה קבועה.

לא, תעזוב. אני לא רוצה שבעוד כמה רגעים תגיע הרשות המבצעת ותאמר: אתם עושים פה משהו קצת דרמטי. תעזוב. בוא נלמד. אם הוראת השעה תעבוד טוב, אולי נשקול. זאת תהיה הצעת הוועדה. כן, אדוני, נציג משרד האוצר. אין בדברינו כדי להטיל דופי על מה שהתנהל עד היום.

לזה רציתי להתייחס. בניגוד למה שנאמר פה בוועדה, משרד האוצר לא שותף. הוא לא מעורב, אין לו סמכות באישור תקציב, בקביעת תקציב. הסמכות הזאת מסורה על פי חוק ובצורה בלעדית לוועדת הכספים. אנחנו חושבים שהתהליך זה הוא תהליך נכון, שקוף ונתון לביקורת פרלמנטרית וציבורית, והוא צריך להישאר ככה. אני חושב שיש הסכמה על זה סביב השולחן.

בשנים האחרונות נתנו מקדמות. מעולם לא הייתה בעיה במקדמות; מעולם התקציב לא היה חסם לקיום בחירות ולהיערכות לבחירות. יש פה הוראת חוק שבאה לפתור בעיה שלא קיימת, לדעתי. מעולם לא הייתה בעיה, ונתנו את כל המקדמות שהיה צריך.

אם נתתם כל הזמן, מה אכפת לכם שזה יהיה בחוק?

אני מבין, ואני חושב שחקיקה על מקדמות זה משהו שלא ממש מקובל, בעיניי.

בעניין בחירות הוא יהפוך להיות מקובל מהפעם הזאת.

זאת החלטה שלכם. אני חושב שצריך להתייחס לתקציב הרגיל שאושר בוועדת כספים, קרי 444 מיליון, לדעתי. זה יהיה הבסיס ל-50%. אלה מקדמות שמספיקות ואפשר לשאול את חברי הוועדה.

רותם, אני קובע עיקרון, גם אם זאת הוראת שעה. אני לא נכנס לתקציב חריג, קורונה. יש תקציב שאושר למערכת הבחירות הקודמת, וזה יהיה העיקרון במקדמות. לוקחים את התקציב שאושר במערכת הבחירות הקודמת, ו-50% ממנו עומדים כמקדמות. זאת ההצעה.

אבל לפעמים הוא לא רלוונטי.

זאת מקדמה.

גם תקציב לפני שתי מערכות לא רלוונטי.

אדוני היושב-ראש, תקציב ביצוע בפועל.

תקציב ביצוע בפועל, ואם לא הוגש תקציב ביצוע בפועל?

לא, אין דבר כזה.

מקובל עליכם שההגדרה תהיה 50% מתקציב ביצוע בפועל של המערכת הקודמת?

כן.

זאת תהיה הצעת הוועדה.

אני חושב שתקציב הביצוע בפועל קושר את הידיים שלהם יותר מדי.

אבל אמרנו, לרבות השינויים שנערכו בו.

אני מציע שיהיה כתוב: התקציב על שינויו, כמו שעושים בוועדת כספים.

זה הכי נכון, כי יכול להיות שהוסיפו.

חברים, חבל לעשות את זה כך. עוד מעט תהיה הפסקה של 20 דקות, כי אנשים צריכים לשתות קפה. רבותיי, אנחנו הולכים לשבת פה עוד שעות ארוכות, ואני מודיע מראש.

רציתי ללכת למסיבת סיום, רק לקפוץ ולחזור.

אני מציע שתקפצי, זה חשוב. יש פה נציגים נאמנים. אורלי, אני מציע שתקפצי ונתאם איתך גם את ההפסקה שתילקח. יש לך נציגים פה, והכול בסדר. מסיבה תהיה. חברת הכנסת לסקי, את לוקחת לעשר דקות את ניהול הישיבה. אתם תסגרו ניסוח בהפסקה ונבוא אחרי זה.

(היו"ר גבי לסקי, 18:00)

50% מהתקציב על שינוייו.

לא מהתקציב אלא מהביצוע.

לא, מהתקציב על שינוייו.

סיימנו עם סעיף 7?

כן.

נעבור לסעיף 8.

סימן ד' – ניהול הבחירות לכנסת העשרים-וחמש.

חוק הבחירות לכנסת ייקרא כך –

(1) בסעיף 7, במקום "י'"3 יבוא "י3", "י3א", "י3ב".

בהצבעה יש את עיקרון הריתוק לקלפי, שכל אדם מצביע בקלפי שצמודה למקום מגוריו, ואלה החריגים לכך. התוספות י3א ו-י3ב, הן שני הפרקים, שני הסימנים שתכף אקריא. האחד עוסק בהצבעה בבתי אבות – הצבעה כפולה – והשני עוסק בהצבעת מבודדים במעטפה כפולה. אלה שני החריגים שנוספו פה לנושא עיקרון הריתוק לקלפי.

יש לנו ההסתייגויות שלנו.

תן לו קודם להקריא.

הוא מדבר על החריגים, ויש לנו החרגות.

בסדר, נקריא קודם.

זאת רק הכותרת.

לא הבנתי, איזה החרגות בניגוד למה שיש היום?

לא, זאת סתם כותרת.

זה רק שינוי בכותרת, ולא שינוי במהות של הסעיף. לא דנים בתוכן.

ניתן ליועץ המשפטי להקריא את זה.

זה רק הסעיף הכללי, שאומר שאלה החריגים לעיקרון הריתוק לקלפי. עוד לא דיברנו בפירוט על החריגים ותכף נגיע אליהם.

(2) בסעיף 21(ו), בסופו יבוא "ובלבד שביום הבחירות סיעה לא תחליף את נציגה בוועדת קלפי מסוימת יותר מפעמיים, אלא אם כן התיר זאת יושב-ראש הבחירות האזורית, שבתחומו פועלת ועדת הקלפי.

זה חדש, לא?

לא. זאת הייתה הוראת שעה גם בפעם הקודמת. אתם יכולים לנמק?

גם להגיד בשביל מה זה, וגם למה זה בחקיקה. הרי לכאורה אתם יכולים לעשות את זה בנהלים פנימיים שלכם.

בחוק כתוב שסיעה רשאית להחליט בכל עת, אני לא יכול בנהלים פנימיים. הדבר הזה נועד בשביל לצמצם מגעים. ככל שיש יותר החלפות, יש יותר אנשים שנכנסים ויוצאים מוועדת הקלפי.

זה נולד בקורונה.

נכון.

למה אנחנו צריכים את זה עכשיו?

יש עדיין קורונה.

מה פתאום? אנחנו לא מסכימים לזה.

אין בזה צורך.

אתה מגביל אותי - - - מה פתאום? אין דבר כזה.

אנחנו לא בתקופה של מצב מיוחד, לא במצב חירום. אין לזה הצדקה.

אתה מונע ממני להחליף? אם הוא חולה, ואחר כך הבאתי עוד מישהו וקרה לו משהו, אני לא יכול לשים אף אחד בקלפי? מה אתם רוצים? מה זה השטויות האלה? אין דבר כזה. אנחנו נחליף כמה שאנחנו רוצים, ואתם לא תמנעו מאיתנו.

לכל היותר, אפשר לחשוב – הרי עכשיו אנחנו מחוקקים, ואנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד שלושה חודשים. אני מבין את הצורך ואת החשש לזה. אפשר אולי להגיד שתכולתו של סעיף זה תהיה תלויה בקיומו של מצב חירום לפי חוק הקורונה.

לא, לא, לא. אני לא מוכן.

אם לא, אז לא. בפעם הקודמת זה היה בגלל הקורונה. תחשוב שכולם בסגר, ובסגר רוצים לצמצם מגעים.

אם יהיה סגר, נביא.

מה שהיה בבחירות הקודמות. אם נהיה במצב חירום קורונה לפי חוק הקורונה שחוקקנו, שבכל מקרה אתה מגביל מגעים וכולי, באותו מצב הם לא יצטרכו לבוא ולהריץ לחקיקה, אלא יוכלו להחיל את זה. אבל זה יהיה רק במצב חירום קורונה.

יש מצב חירום ויש מצב בריאותי מיוחד.

לא במצב בריאותי מיוחד.

אם יש סגר.

זה חירום.

זה חירום, רק בחירום.

למה אתם מונעים את זה? אני לא מבין את העניין הזה. מה, אתם רוצים להשתלט על הנציגים שלנו? מה הסיפור? לא הבנתי. אנחנו יכולים להחליף כמה שאנחנו רוצים.

אנחנו לא רוצים להשתלט.

לא, לא. על פי החוק אפשר להחליף פעמיים. זה לא שאתה יכול להחליף כמה פעמים שאתה רוצה.

לא, אתה יכול להחליף כמה שאתה רוצה.

אתה יכול להחליף כל שעה.

סליחה, לפי החוק אתה יכול להחליף כמה שאתה רוצה, ופה הם רוצים להגביל.

מה פתאום?

דוד, אני מבין מה שאתה אומר. בוא נכניס, כמו ששמחה אומר, מצב חירום.

אם הוכרז על פי חוק הקורונה מצב חירום כללי, אז המגבלה הזאת תחול.

צריך להכניס רק את החריג, ולא שום דבר יותר.

מה זה חריג? לא הבנתי. אני לא אוהב את הניסוחים האלה. אנחנו יכולים להחליף. אם יהיה מצב חירום, אז - - -

זה החריג.

זה מה שהצעתי.

זה לא שניים אלא שלושה.

כי זה לא מונע אם מישהו חולה או משהו כזה.

לא יוחלף יותר מפעמיים, זה שלושה אנשים.

נראה לי שיש הסכמה. מי ינסח את זה?

סעיף זה יחול רק אם הוכרז מצב חירום לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש.

בהתאם לסעיף זה וזה בחוק הקורונה, אבל חירום, לא מיוחד.

ממשיכים הלאה, סעיף קטן (3).

(3) אחרי סעיף 24 יבוא: "קיום ישיבות בהיוועדות חזותית".

24א.

(א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, והתקיימו נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת, רשאי יושב-ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה ואת היכולת המעשית לכנס את חברי הוועדה, להורות כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אפשר לקיים את ישיבת הוועדה בדרך של היוועדות חזותית, אף אם לא החליט יו"ר הוועדה לכנסה, כאמור בסעיף קטן (א), אם הסכימו לכך כל חברי הוועדה. הסכמה כאמור בסעיף קטן זה, יכול שתהיה אף לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית.
(ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת, ולהשמיע את עמדתם.
(ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה או מי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יו"ר הוועדה להתיר לחבר הוועדה או למי שנדרשה הזמנתו לוועדה שביקש זאת, להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית.
(ה) ישיבה לפי סעיף זה המתקיימת בדרך של נוכחות חברי הוועדה בחדרים שונים במתקני הוועדה, תתקיים כך שנוכחות חברי הוועדה בכל אחד מהחדרים תהיה, ככל האפשר, בהתאם לייצוג הסיעתי בוועדה.
(ו) החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע. הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יו"ר הוועדה אחרת.
(ז) ראה משתתף בישיבה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו, או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול.
(ח) הוראות סעיף 24(א) עד (ז) יחולו על ישיבת הוועדה לפי סעיף זה.

אלה ההוראות הרגילות – מניין, רוב, הזמנה, קוורום וכן הלאה.

(ט) בהזמנה לישיבה המתקיימת לפי סעיף זה, יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה.
(י) לעניין סעיף זה, היוועדות חזותית – תקשורת בין כמה מוקדים, המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

הסעיף הזה שנוגע להיוועדות חזותית גם נוצר בקורונה ובגלל התנאים של הקורונה. אנחנו לא שם. השאלה היא מה העמדה שלכם כרגע, כאשר לא צריך היוועדות חזותית?

אני חושבת שלמדנו מתקופת הקורונה, שאפשר להתנהל לא בהכרח בישיבות מהסוג הזה, וזה מייעל את העבודה, מקדם, וחוסך לנו המון זמן.

למה לא להפוך את זה להוראת קבע?

זה פשוט הפך לחלק בלתי נפרד מאיתנו.

מבחינתכם, אפשר לשנות את החוק ולהכניס את זה כהוראת קבע?

כן.

זה בכל זאת מעורר שאלות, לפני שהופכים את זה להוראת קבע, לראות מתי מתאים לעשות ומתי לא. לראות איזה סוג דיונים מתאים לעשות ואיזה לא.

יש יושב-ראש לוועדה והוא שופט בין משפט עליון. אני חושבת שאפשר לסמוך על שיקול דעתו כשהוא מחליט לקיים דיונים מהסוג הזה. שוב, הכול לצורך התייעלות וייעול וניצול זמן מיטבי בוועדת הבחירות. אני לא מכירה אף גוף שלא מקיים היום מחצית מהישיבות בזום.

בכנסת.

הכנסת מחוקקת. אנחנו לא מחוקקים.

לא כשהיא דנה בדיונים מינהליים.

יש פה נציג ממשרד המשפטים?

אני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. קודם כול, אני חושב שנכון להשאיר את זה כהוראת שעה לאור מה שאמר היועץ המשפטי, שמדובר במגוון רחב של סוגים של החלטות, וכשההסדר נולד על רקע הקורונה. במיוחד אני רוצה לומר, שיש סוגים רגישים של דיונים בוועדת הבחירות כמו הדיונים בנושא פסילות. אם יש מגבלות בהקשר של קורונה וסגר, אני מבין, אבל נושא כזה, למשל, שכרוך ממש בפגיעה בזכויות הפסילה, אני לא חושב - - -

לכן, גם כשהיה הסדר כזה, לא עשינו פסילות בזום. ברור ששיקול הדעת של השופט רלוונטי כאן.

עם כל הכבוד לשיקול הדעת, אני חושב שיש דברים שצריכים להיות מעבר לשיקול הדעת. לכן, לפחות סוג כזה של הליכים לא צריך להיכנס לשיקול דעת או להסכמה של כל החברים. נראה לי בעייתי.

חבר הכנסת רוטמן תכף יגיד שספק אם הסעיף הזה נדרש בחקיקה ראשית, כי ועדת הבחירות מוסמכת לקבוע את סדרי עבודתה, ולא מדובר בגוף שיפוטי.

תשאירו את זה כהוראת שעה. אמרנו שאנחנו עכשיו בהוראת שעה, אז בואו נתקדם עם הוראת השעה.

כשמעבירים את הדברים מהר, והכול בתוך איזו יממה - - -

זה העניין להשאיר את זה כהוראת שעה.

גם לא נתבקשנו לשנות את זה.

מה זה לא נתבקשנו? צריך להבין את המסגרת.

המסגרת היא הוראת שעה.

מה זה נתבקשנו או לא נתבקשנו? אנחנו הוועדה ואנחנו מכינים עכשיו לקריאה ראשונה. אנחנו מחליטים מה טוב ומה נכון. זה שוועדת הבחירות ביקשה, מה שהם מבקשים שנראה לנו טוב, אנחנו נעשה; מה שהם מבקשים ולא נראה לנו, לא. זה שהם ביקשו כהוראת שעה – אם אנחנו נחשוב שזה מתאים להוראת קבע, וחבל להחזיר את זה לפעם הבאה, כך יהיה. אני כן הייתי אומר, וברוח הדברים שאמר עורך הדין ברקוביץ', ואני חושב שהוא צודק, אפשר לקבוע שבנושאים מסוימים של פסילה וכולי, זה יהיה רק בהתקיים מצב חירום או מצב מיוחד.

חבר הכנסת רוטמן, זה כתוב מפורשות.

חבר הכנסת רוטמן, אני אסביר בדיוק את התהליך שאנחנו עברנו. בגלל לחץ הזמנים התחלנו לחשוב ולהגיד שבמקרה כזה אולי כן, במקרה כזה אולי לא. בדיוק את התהליך הזה אנחנו מעדיפים לעשות לא בלחץ.

כדי להפוך את זה להוראת קבע, אני חושבת שצריך לשמוע את עמדתו של יושב-ראש ועדת הבחירות. הוא פה?

זה על דעת יושב-ראש הוועדה.

גם יושב-ראש הוועדה עצמו אמר קודם, שמאחר ואנחנו בלוח זמנים כזה, אנחנו נתכנס על העניינים של הוראת שעה ולא על חקיקה קבועה.

אני גם לא חושבת שכרגע יש היסטריה. אנחנו משאירים את זה בהוראת שעה, ומצד שני, הסעיף מאפשר לכם לעשות את זה.

איפה הסעיף שמחריג באמת פסילות וכדומה? רצית להפנות למשהו?

כן. כתוב כאן מפורשות שרשאי יושב-ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה. אם אתם רוצים, אפשר להחריג את הפסילות.

אני חושבת שעורך הדין ברקוביץ' צודק, ובכל זאת, גם בהוראת שעה צריך להחריג את הפסילות. פסילות לא יהיו בכל מקרה בהיוועדות.

אלא אם כן כולם מסכימים.

הרבה מאוד חקיקה עוברת בהוראת שעה בכנסת הזאת, חלקה בצדק וחלקה שלא בצדק. אני חושב שהעולם מתקדם, ואחד הדברים הטובים המעטים שקרו בקורונה, הוא שנתנו למערכות להתייעל ולהתקדם, ולבנות תהליכים אחרים, יעילים יותר לעבודה. אני לא רואה שום איום בזה שנכניס את זה כהוראת קבע, כי בכל מקרה, לפני כל מערכת בחירות, החוק הזה עולה ונדון. אם למישהו יהיה צורך ורצון לשנות את החוק, הוא יוכל לשנות אותו. אבל אם לא, זה ירוץ ויעבוד.

אתם שוכחים שבראשות ועדת הבחירות המרכזית עומד שופט בית משפט עליון.

אני מנסה לשכוח את זה.

אני חושב שאפשר ללכת להוראת קבע בדרך בטוחה, כי זה נוסה כבר בפעם הקודמת. למרות שהיינו תחת מגבלות, כל הפסילות וכל הדיונים המהותיים והחשובים לא בוצעו באמצעות היוועדות חזותית, אלא הופעל שיקול דעת על ידי השופט. הישיבות המהותיות, כולל הפסילות, התבצעו באופן פיזי. אני לא עורך דין, אבל אני מפעיל היגיון בריא ואני לא רואה שום בעיה להפוך את זה להוראת קבע. ככל שאנחנו ניקח את החוק הזה ונעשה אותו יותר "קבוע", כך יותר נתייעל.

הייעוץ המשפטי, מה אתם אומרים על זה?

אני מבין בהחלט את הטיעון בעד בהקשר הזה, ובוודאי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט עליון, בוודאי אנחנו סומכים על שיקול הדעת שלו. ובכל זאת, אני חושב שיש טעם לעשות איזושהי הבניה של זה בצורה יותר מסודרת אם רוצים לקבוע את זה כהסדר קבע. להגיד איזה סוג מקרים כן, איזה סוג מקרים לא. דווקא בגלל שחברי ועדת הבחירות עסוקים וטרודים בעניינים של קמפיין, יכול להיות שיהיו לחצים לעבור הרבה יותר להיוועדות חזותית, ולא תמיד הדבר הזה הכי מתאים. לא לכבול אותו למצב שבו בלית בררה הוא יידרש לעשות את זה בהיוועדות חזותית, כי לא תהיה לו הבניה שאומרת: זה מצב שלא מתאים. כלומר, קצת להקל עליו, וזה גם חלק מהמחשבה.

אני הייתי מציע פרקטית, שאת 24א(א) שאומר שבסמכות יושב-ראש ועדה, לכאורה גם אם אין הסכמה מלאה של כולם, כן נתנה או נחבר למצב חירום קורונה, להחלטה של היושב-ראש שזה יהיה ככה. בסיטואציה שבה כולה מסכימים, אני חושב שאפשר להשאיר גם בלי קשר לחיבור למצב חירום.

גם בפסילות?

אם כולם מסכימים, כולל האדם עצמו, כולל מי שנדרשה הזמנתו.

אני חושבת שזה בעייתי.

זה לא מוגבל פה לקורונה. מדובר בנסיבות מיוחדות.

זה נעשה בגלל הקורונה, אבל זה לא מוגבל רק לקורונה.

סעיף (ב) מדבר על הסכמת חברי הוועדה, וזה בא כאשר היושב-ראש לא מפעיל את שיקול הדעת שלו. אתה אומר שזה יכול לחול גם על פסילה.

אני חושבת שאפשר להשאיר את זה כהוראת שעה.

זה לא פותר את הבעיה של עמי, כי לכאורה, גם פסילה אפשר יהיה לעשות. אני לא חושב שזאת בעיה שתקרה במציאות.

אם היו"ר, בנסיבות מיוחדות, לא יכול להתייצב, הוא יכול להעביר את ניהול הישיבות למישהו אחר? כלומר, שיקול הדעת עובר למישהו אחר?

במקרים חריגים, אם יש צורך, יש ממלא מקום, אבל לא נדרשנו לזה אף פעם. הוא שופט, לא חבר ועדה. הוא שופט בית משפט עליון.

הסעיף זה לא מטריאלי להצעת החוק. כדי שנתקדם, אני מציע שנשאיר את הסעיף הזה כהוראת שעה בנוסח הזה, ואנחנו נתחייב פה, שככל שלא יהיה סגר בארץ, הפסילות יתקיימו בכנסת באופן פרונטלי.

למה שלא נכתוב את זה?

אני מציע לכם שתתחייבו, שתבואו עם התיקון הזה לפני מערכת הבחירות, ויהיה אפשר לדון בו כמו שצריך.

תאפשרו לנו, שיהיה לנו מספיק זמן.

תנו לנו זמן מספיק להגיש לכם הצעת חוק.

4. בסעיף 70א(א), בסופו יבוא "ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי לפי סעיף 116יט(ב) ו(ג)".

נמק ופרט.

אני אסביר, ברשותכם. סעיף 70א מדבר על סמכויות מיוחדות שיש לנשיאות הוועדה, יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו ערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כדי לפתור בעיות שקורות ביום הבחירות או ערב יום הבחירות. בניין נשרף מהרגע להרגע, ואי-אפשר להקים בו קלפי. הסעיף הקיים נותן לנשיאות סמכות מאוד מאוד רחבה, הכוללת אפילו הארכת יום הבחירות באותה קלפי.

(היו"ר גלעד קריב, 18:30)

בסיטואציות מסוימות.

בסיטואציות מסוימות. חלק מהסמכויות הוא לפצל או לפתוח קלפי נוספת, להעביר קלפי ממקום למקום. מה שאנחנו מבקשים פה היא להסמיך אותם גם במקרי חירום המפורטים בסעיף 70א, גם לאפשר הצבעה במעטפות כפולות למקרה שפנקס הבוחרים, למשל, נפגע ולא ניתן לשחזר אותו. לכן, אנחנו לא יכולים לדעת מי הצביע ומי לא הצביע באותה קלפי, ואנחנו צריכים לדעת איך אנחנו יכולים להמשיך את ההצבעה. אם הפנקס הועבר למקום אחר או התלכלך, ואנחנו חייבים להמשיך לאפשר את זה.

הדגש הוא על מקרים מאוד מאוד חריגים.

התנאי להפעלת הסמכות הוא אם יו"ר הוועדה וסגניו ראו שיש נסיבות מיוחדות המונעות או עלולות לדעתם למנוע את המהלך התקין של ההצבעה. זאת אומרת, מלכתחילה זה רק במצבי קיצון מאוד מצומצמים.

אצלנו לא נהוג נסיבות מיוחדות ויהיה כתוב מה העילה המיוחדת?

אי-אפשר בשלב הזה, כי אי-אפשר לצפות את כל המקרים שקורים.

לא. נסיבות מיוחדות שיירשמו. כלומר, אם היושב-ראש והסגנים חושבים שיש נסיבות מיוחדות, שיהיה כתוב.

שההחלטה תהיה כתובה.

חברת הכנסת לסקי, אנחנו מתעדים את כל ישיבות הנשיאות.

בסוף יש החלטה כתובה שהשופט חותם עליה.

אבל זה לא פסק דין או החלטה של בית משפט.

יש לכם הסמכה כוללת, שאומרת דחייה, הפסקה וכל הוראות הנוגעות לדבר באופן שיראו לנכון. למה אתם צריכים עוד איזה קולב?

כל דבר שנוגע להצבעה במעטפה כפולה טעון הסמכה מפורשת בחקיקה. יש על זה פסיקה.

למה לא הוראת קבע לזה? חאלס, באמת.

מאותה סיבה. אין שום סיבה שהקודם לא יהיה בהוראת קבע.

בקודם העלו חששות.

אם יש עכשיו הסכמה על שניהם, אפשר את שניהם לעשות כהוראת קבע.

למה לא לעשות הוראת קבע? בקודם העלו בעיות, העלו חששות והייעוץ המשפטי אמר. פה אני לא חושב שאפילו הייעוץ המשפטי יש סיבה לא לעשות.

גם בקודם הוא אמר שאין בעיה.

אנחנו לא רואים מניעה.

מבחינתי אין מניעה.

גם אני לא רואה מניעה.

אני לא מדבר על הסעיף שנוגע לזום. אני מדבר על הסעיף הזה. אני מבקש שזה יעבור להוראת קבע.

טוב. האם אנחנו עוברים לפרק י3א? אחרי שנדבר על הפרק הזה, נצא להפסקה. מכובדיי, אחרי זה נצא להפסקה וגם נעבוד מעט על הנוסחים. אחרי שנחזור מההפסקה נביא נוסחים מטעמי בעניין התעמולה, שייכנסו להצעת החוק של הוועדה.

נקרא את פרק ההצבעה בבתי אבות, ואני מבין שיש כאן התייחסות של סיעת ישראל ביתנו.

גם לאוסאמה יש התייחסות.

רואים כמה זה חשוב להם.

מאוד חשוב לנו. בטח.

יש לנו כבוד עמוק לאזרחים הוותיקים. כן, בבקשה.

5. לפני כותרת פרק י'4, יבוא "פרק י'3א – הצבעה בבתי אבות".

הגדרות פרק י'3א. 116יז2.

בפרק זה –

"בית אבות" – כל אחד מאלה:

(1) מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה–1965;
(2) בית דיור מוגן, כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, תשע"ב–2012;
(3) בית דיור לגיל הזהב שמשרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו מנהל ומתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל דיירים שנמצאו זכאים למגורים בו, בהתאם לכללי משרד הבינוי והשיכון.

בפסקה (4) יש שתי אפשרויות להכרעת הוועדה, ואני אקרא אותן:

(4) מתחם דירות ציבוריות, שמתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל עולים חדשים חסרי דירה, שהגיעו לגיל פרישה כמשמעו בחוק גיל פרישה, תשס"ד–2004, ונמצאו זכאים למגורים בו בהתאם לכללי משרד העלייה והקליטה.

האופציה השנייה היא להוריד את (4).

"דייר" – מי שמתגורר בבית אבות.

אם משאירים את (4), צריך את ההגדרה של דירה ציבורית כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי, זכויות רכישה, תשנ"ט–1998.

"השר הנוגע בדבר", כל אחד מאלה: לעניין בית האבות שבפיקוח משרדו, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. או שר הבינוי והשיכון.

אם משאירים את מתחם הדירות הציבוריות, שר העלייה והקליטה.

116יז3. (א) בית אבות שמתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל לפחות 75 דיירים תוצב קלפי אחת לפחות. יו"ר הוועדה וסגניו יהיו רשאים להחליט על הצבת קלפיות גם בבתי אבות שמספר הדיירים שלהם קטן מ-75, בהתחשב בהיקף התחלואה בנגיף הקורונה ולמגבלות שיוטלו לשם מניעת התפשטות הנגיף. (ב) דייר רשאי להצביע בקלפי המוצבת בבית האבות שבו הוא מתגורר.
(ג) בקלפי בבית אבות יהיו רשאים להצביע גם שוטרים שהוצבו שם לשם שמירה על הסדר, וכן עובד הצוות של בית האבות, אם נוכח מנהל בית האבות, או מי שהוא הסמיך לכך, כי קרוב לוודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחת נוכח עבודתו. לעובד צוות כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי בבית האבות לפי טופס שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
(ד) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור השר הנוגע בדבר ליו"ר הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי האבות, ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שיקבע יו"ר הוועדה.
(ה) לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות יקבע יו"ר הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית את בתי האבות שבהם יוצבו קלפיות. הקלפי תעמוד במקום מרכזי במידת האפשר בבית האבות, שהוא נוח לגישה לדיירים. יו"ר הוועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית האבות לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר, או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית האבות תוצב יותר מקלפי אחת.

116יז4. הוראות סעיפים 116יד עד 116יז יחולו על הצבעה בבית אבות, בשינויים המחויבים, אולם הוראות סעיף 21(ו) לא יחולו.

הכוונה לאלה שחלים על בתי חולים. אלה החלפות בגלל הכניסה לבתי אבות.

שם בטוח צריך להגן על הקשישים.

את 21(ו) התנינו במצב חירום.

אבל פה זה בבתי אבות.

פה אנחנו אומרים שלא תהיה החלפה בכלל.

גם זה קשור למצב חירום.

מגן אבות עדיין בתוקף.

אם אין בררה - - -

סעיף 21(ו) מותנה בקורונה.

רק המגבלה של שלוש פעמים מותנית בקורונה.

אתה מפנה להגבלה שקיימת רק בזמן קורונה עכשיו, אחרי התיקון שהכנסת.

לא, לא. שמחה, זאת רק התוספת לסיפא. כבר היום לפני התיקון יש את 21(ו), שאומר שאפשר להחליף בכל עת. עכשיו אתה מחריג אותו, וזה אומר שאי אפשר להחליף בכלל.

אני אומר שתינתן אפשרות לשופט, בנסיבות מיוחדות, להחליף.

אלא אם כן יושב-ראש ועדת הבחירות האזורית, שבתחומה מצויה הקלפי, תחליט.

יושב-ראש ועדת הבחירות האזורית הוא גם שופט.

כן, כן. בגלל זה אמרתי יושב-ראש ועדת הבחירות האזורית.

אני רוצה להגיד הערה על כל הפרק, ואני בטוח שלאחרים יש עוד הערות. כל הפרק הזה שתוכו ומטרתו מאוד מאוד ברורים. היה לנו מגן אבות, הייתה סגירה של בתי אבות בגלל מצב קורונה. אני מציע לגביו בדיוק את אותו הסדר כשדיברנו על 21(ו) הסיפא, שהוא יחול בשינויים שידברו עליהם פה רק בזמן מצב חירום קורונה. זאת הצעתי, ואני לא רואה שום סיבה.

לא, רוטמן. זה לא נכון פה. בגלל שאלה קשישים, עדיף לא יותר מדי להחליף.

שמחה, מכיוון שאתה מומחה גדול לענייני קורונה משבתך בוועדה, גם היום, כשאין מצב בריאות מיוחד אפילו, עדיין מכוח חקיקות כלליות מופעלת תוכנית מגן אבות, שמטילה מגבלות מיוחדות על אוכלוסיית האזרחים המבוגרים.

בסדר, אבל לא ברמה כזאת שאנחנו מטילים עלות וכל כך הרבה קלפיות.

נסיים את ההקראה.

116יז4(א) בסיפא, בעקבות ההערה של חבר הכנסת ביטן, הוספתי את ההצעה שסעיף 21(ו) לא יחול. כלומר, בעיקרון אי-אפשר להחליף, אלא אם יו"ר הוועדה האזורית, שבתחומו נמצאת הקלפי, התיר זאת.

(ב) לעניין סעיף 75(ב) – הדייר רשאי לבחור את המלווה מקרב אלה:

(1) אדם שאין הגבלה על כניסתו לבית אבות לפי הגבלות מכוח חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה; דייר אחר בבית אבות או מזכיר ועדת הקלפי.

אלה האנשים שמלווים אותו להצביע, אם הוא לא יכול לבד.

116יז5. יו"ר הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות בבתי אבות, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הנפקת אישורי הצבעה והעברת רשימת בתי אבות לפי סעיף 116יז3(ג) ו-(ד), וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי אבות של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי.

אני רוצה לשאול, גברתי מנכ"לית הוועדה, בסיבוב הקודם שבו הופעלה הוראת השעה, כמה קלפיות נפרסו בבתי אבות?

היו כמה מאות. אני רוצה לציין שללא קשר לקורונה, בוועדת הבחירות רצינו להגיש הצעה לתיקון חקיקה עוד בכלל לפני שידעו שיש קורונה ומישהו חשב שזה יקרה אי פעם. המגמה של ועדת הבחירות היא להנגיש ככל הניתן את ההצבעה לכל אזרח. במסגרת הזאת, חשבנו שנכון יהיה להנגיש את ההצבעה גם לאוכלוסייה מבוגרת, בכל מקום שבו היא שוהה. ללא קשר לקורונה רצינו לעשות את זה.

באה הקורונה וחייבה אותנו לעשות את זה כדי להגן על האוכלוסייה הזאת. במועד שבו אנחנו נמצאים היום היו 13 אלף חולים במדינת ישראל. כפי הנראה, יש הרבה יותר. הקורונה קיימת, ואנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהיא תהיה גם בעוד ארבעה חודשים, כפי הנראה . לא משנה באיזה היקפים, וצריך לשמור על אותה אוכלוסייה.

דעתי כדעתכם. מייד נשמע את חבר הכנסת קושניר, ואני אציין שהנוסח שאני אביא מטעם הוועדה – הכול פתוח להסתייגויות, כמובן – יכלול את האפשרות בנוסח א'. אני לא רואה הבדל בהוספת סעיף קטן (4). יש שני מסלולים לזכאות לדיור לאזרחים ותיקים – יש מסלול אחד של משרד השיכון, יש מסלול שני של משרד העלייה והקליטה.

ידעתי שתעשו את זה.

בסדר, אפשר להגיש הסתייגויות.

אחרי ההפסקה נתייחס לזה?

לא. אני מציע שנסיים את ההתייחסויות לעניין הזה, ואז ניקח הפסקה. חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת ביטן.

קודם כול, אני מברך את החלטתך, אדוני היושב-ראש, על זה שהחלטת להשאיר - - -

זאת לא החלטה שלי. אני אומר איזה נוסח יגיע והחברים יצביעו.

זה שהחלטת להשאיר את הסעיף הזה בנוסח. יש לי שאלה טכנית, גור. בנוסח הקודם היה כתוב: מקבצי דיור:, ואז את הסעיף.

ההגדרה נכנסה לתוך הגוף.

בסעיף 116יז4, שמגדיר את כמות הדיירים, בנוסח הזה מופיע 75, למרות שבפעם הקודמת הופיעו 30. אני רק רוצה להבין למה השינוי.

אורלי, למה השינוי מ-30 ל-75?

ההצעה של ועדת הבחירות בפעם הקודמת הייתה 50, כי זה המספר המקובל בחוק הבחירות לכל מסגרת מיוחדת, שבה שמים קלפי מיוחדת, כמו בתי חולים, למשל. בוועדה החליטו לרדת ל-30, וזה גורם לעלות מאוד מאוד גבוהה למעט מאוד בוחרים, ולכן הצענו לחזור ל-50. בנשיאות הוועדה עלו הצעות לעלות ל-100, ומה שהרוב החליט זה 75.

איפה חל אותו מספר של 50? בתי חולים?

למשל, בבתי חולים.

איפה עוד?

בעיקר בבתי חולים, והמודל הזה דומה מאוד למודל של בתי חולים. אגב, אין מגבלה של 50 בוחרים.

אבל היו 30 בחוק הקודם.

במוסדות למוגבלים, כי זה כלול במאושפזים. זה כמו בתי חולים.

במסגרות מיוחדות למוגבלים בניידות.

בתי אבות ודיור מוגן אנשים יכולים - - -

זה די דומה, כי יש מחלקות סיעודיות.

לכן, 50 לא תופס.

30 כמו שהיה.

בוא תראה, הרי ידעתי שנגיע לזה. הם רוצים לגנוב את הבחירות.

עד כדי כך?

כן, כן. בזה גונבים את הבחירות, ואני אסביר לך למה.

אני חושב שאין שום סיבה להפלות בין מסגרת למסגרת. אם נקבע 50 עבור בתי חולים, אין שום סיבה שקשישים יופלו בסוגיה הזאת, היות ומדובר באנשים שרבים מהם עם קשיי ניידות. אני חושב שאנחנו לא יכולים למנוע מהם את הזכות הדמוקרטית לבחור, ואם אנחנו יכולים לסייע להם, אין שום סיבה להפלות. אני גם לא רואה איך זה מחזיק מים משפטית, למה שם זה כך ופה זה כך.

חבר הכנסת ביטן, בבקשה, אדוני.

קודם כול, אני לא מבין איך הנוסח של הוועדה מנוגד להחלטת הנשיאות.

על איזו ועדה אתה מדבר? אין נוסח של ועדת הבחירות.

הוא הסביר את כל התהליך המספרי.

ועדת הבחירות לא מציגה נוסח לחקיקה.

מה זה משנה? הם הרי הגישו הצעה, על מה אתה מדבר?

הוועדה שמה. ועדת חוקה, כשהיא שמה נוסח על השולחן, כפופה להחלטת הנשיאות?

לא, אבל ועדת הבחירות העבירה את נוסח הצעת החוק בהתאם להחלטת הנשיאות בשני נוסחים, וזה מה שמונח לפניכם.

ה-75 היה flat.

נכון.

קודם כול, נתחיל מזה - - -

שההצעה שלכם הייתה 100.

לא, לא. לא נכון. זה לא היה התהליך. ביקשתי 100, ובסוף היו 2 נגד 2, והשופט היה צריך להכריע. אמרנו לו: תכריע אתה, כדי שזה יהיה פה אחד. ואז הוא החליט על 75. לגבי הנושא של מקבצי דיור – שם השופט אמר במפורש, שהוא מקבל את העמדה שלי, והוא נגד הכנסת קלפיות במקבצי דיור. זה היה צריך להיאמר על ידי המנכ"לית והיועץ המשפטי, ומשום מה זה לא נאמר. לכן, במצב הזה הצעת השופט והנשיאות היא שלא יהיו במקבצי דיור. זה לא אומר שהוועדה לא יכולה, ולא אמרתי שהוועדה הזאת לא יכולה.

נתייחס לעניין. ישראל ביתנו באה לפה באופן מלא – רק שר האוצר לא הגיע.

אין לך מושג כמה מנדטים אנחנו.

לא משנה. היו פה כולם, והלכו. היה פה יבגני ועכשיו הלכה עוד אחת.

אני מזמין גם את כל חברי הכנסת של הליכוד.

בישראל ביתנו חושבים שהבחירות הן בחירות לוועד בית, כלומר בבניינים שלהם הם רוצים קלפי. אין ספק בכלל שבמקבצי הדיור, שיש בהם למעלה מ-11 אלף איש שמצביעים, הם כולם ישראל ביתנו.

הלוואי.

עזוב, נו, באמת. תפסיקו כבר עם ההיתממות הזאת שלכם. גם המנהל שסופר את הקולות או מוריד את האנשים הוא מישראל ביתנו.

אפשר לבדוק את תוצאות הבחירות.

אין היגיון ואין סיבה לעשות קלפיות במקבצי דיור, כשבאופן ברור ומפורש הם לא צריכים את זה. זה הכול עניין פוליטי ומפלגתי.

תסביר לי, בבקשה, מה ההבדל בין הוסטל של משרד השיכון לבין מקבץ דיור של משרד הקליטה.

למשרד השיכון נכנסים מכל האוכלוסיות, ואצלכם זה רק - - -

אז מה, אתה מפלה אוכלוסייה?

אתם מפלים. אתם מפלים מלכתחילה, כשאתם שמים שם קלפיות.

שמע, דוד, ממך לא ציפיתי לרמה כזאת של גזענות. באמת, ממך לא ציפיתי.

לא ציפית, אתה צודק. אל תעשו פוליטיקה מכל דבר. אם אתם רוצים שהמערכת הזאת תהיה נקייה בלי שום בעיה, תפסיקו עם העניינים האלה. מה זה בתי אבות? עם כל הכבוד למה שאמרה המנכ"לית, מה זה נגישות ושאנשים יצביעו? יש כאלה שהם במעמד בכיר יותר מבחינה כספית וכולי, והם יכולים ללכת לבית אבות. זה הרבה כסף. אבל יש הרבה קשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך שנמצאים בבית עם פיליפינית. הם לא יכולים לבוא ולהצביע, ולהם לא נותנים את האפשרות להצביע. אבל אלה שבבתי אבות, נותנים להם את זה.

דוד, מי זכאי לדיור ציבורי? אתה פשוט לא בכיוון בכלל.

אתה לא בכיוון. אתם חושבים שאתם יודעים הכול.

מי שנמצאים בדיור ציבורי הם אנשים שחיים מהשלמת הכנסה ולא ממעמד אקונומי גבוה. על מה אתה מדבר בכלל?

מה זה קשור לנגישות שלהם? מצב סוציו-אקונומי לא קשור לנגישות.

תן לי לדבר. אמרתי שאני לא רוצה להיות נגד בתי אבות, שתהיה להם קלפי, אבל צריך להיות היגיון, כך שהגודל יהיה מספיק, שמתאים לקלפי. חשבתי ש-100 הגיוני וסביר. אין להשוות בין בית אבות או דיור מוגן לבית חולים, ושם אני לא מתווכח על זה בכלל. 75 בבית אבות? אני רציתי 100. 75 נראה לי מאוד סביר, וזה לא מפלה אף אחד. כל הבחירות צריכות להיות שוויוניות, ואתה לא יכול לתת יתרון למישהו, שקל לו להגיע לקלפי, לעומת אחרים שלא יכולים להגיע לקלפי, והם באותו גיל. אדם בן 80 שגר בבית עם פיליפינית, לא יכול להגיע לקלפי. איך הוא יגיע לקלפי? אתה בא עם קלפי ניידת ונותן לו להצביע? אבל אם אתה מביא את הקלפי לבית אבות או לדיור מוגן, זה עד הבית שלו.

הטענה שלך היא לעניין הכמות?

הכמות קובעת. נכון.

אתה רוצה 75 אנשים?

אמרתי שזה מה שהמלצנו, על 75.

שיהיה 75.

אתם רוצים 30 אנשים.

לא, נישאר ב-75. שכנעת.

לגבי מקבצי דיור – אני לא עושה איתך הסכם.

חס וחלילה.

אתם חושבים שאני סתם מדבר מהאוויר? הבחירות האלה, גם הקודמות וגם לפניהן הולכות לפי גושים. אם היו 70-20 ולא משנה לאיזה צד, אני מבין. לא היינו מתווכחים. אבל מכיוון שזה 60-60 או 61-59 לכל דבר יש משמעות. בבתי אבות יש 50 אלף איש ו-11 אלף איש במקבצי דיור. מי קיבל מנדטים בספירת הקולות במעטפות הכפולות? העבודה קיבלה מנדט וישראל ביתנו קיבלה מנדט.

שכחת שיש שם חיילים?

לא, זה לא קשור.

למה? אלה אותן מעטפות כפולות ואין הבדל.

זה עניין הצ'ופצ'יק של הזרבובית. חסרים לך כמה אלפים, ואתה מקבל אותם פה. אלה קיבלו מנדט ואלה קיבלו מנדט.

אז מה אתה רוצה, לנצח בחירות על ידי מניעת זכות דמוקרטית של אזרחי ישראל?

זכות דמוקרטית כמו כולם. זה שגר במקבץ דיור, שילך להצביע בקלפי ליד המקבץ. אני צריך להביא לו את זה לאף, שיצביע איפה שהוא רוצה? הוא יורד מהבית ומצביע?

תסביר לי מה ההבדל בינו לבין - - -

באחוזי הצבעה אתה מצביע 90% ומישהו אחר מצביע 50%. על מה אתה מדבר, תגיד לי? מה הולך פה?

אי-אפשר לשכנע אותך, זה לא דיון ענייני באמת.

הדיון שלך ענייני, לבוא ל-30 איש בבית אבות. זה מאוד ענייני.

אמרנו שזה מה שהיה.

75, אני איתך.

מה זה הדבר הזה במקבצי דיור? אני רוצה שבכל מתחם של ארבעה-חמישה בניינים בשיקום שכונות תהיה קלפי. שיהיה להם נוח להצביע ממש ליד הבית. תגידו לי, לאן אתם רוצים להגיע? אם יש שוויוניות והגינות זה מה שקובע, ולא נעשה את הכול פוליטי. לפי זה, גם אני יכול לעשות פוליטיקה בוועדה על כל דבר ועניין. אתם רוצים ככה? בסדר, נעשה ככה, אין בעיה.

מאיפה מפלגת העבודה קיבלה מנדט במעטפות הכפולות?

מחיילים.

לפי התוצאות, אני חושב שישראל ביתנו והעבודה קיבלו.

גם אנחנו מקבלים ממקבצי הדירות.

בכל בחירות, המנדט ה-61 לא מגיע בגלל 15 אלף קולות. זה מאוד משמעותי ואתם לא מבינים. איך זה הולך? הרי יש הסכמי עודפים.

די, דוד, אני לא נכנסתי לעירייה בגלל 4 קולות. מה זה משנה?

אני רוצה לומר כמה דברים לפרוטוקול. קודם כול, כמנכ"ל משרד הקליטה לשעבר אני רוצה להעיר את תשומת לב הוועדה שסעיפים 3 ו-4, מבחינת האוכלוסייה הזכאית, אלה קשישים שמתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. חלקם מקבלים פתרונות ממשרד השיכון ואחרים מקבלים ממשרד העלייה והקליטה. אם מפרידים בין שני הסעיפים האלה, יש פה אפליה שלא תעמוד בשום מבחן משפטי. לכן, אני חושב שסעיף 4 חייב להישאר.

לעניין הרצון לקבוע את תוצאות הבחירות על ידי מניעה מאזרחים עם קשיי נגישות להצביע - -

תן לכולם, תן לכולם.

- - אני חושב שזאת אמירה פסולה. לעניין הכמות, אני חייב לומר שבהתחלה סברתי שצריכים להיות 50 מינימום, אבל בחלק הזה בדברי חבר הכנסת ביטן היה הרבה טעם, ולכן אני חושב שאפשר מבחינתנו לפחות להיות עם מינימום 75 אנשים לקלפי ניידת.

האם אתם רואים הבחנה בין 3 ל-4? ב-4 יכולים להתגורר כל בני המשפחה של האדם המבוגר.

זה לא נכון. גם ב-3 וגם ב-4 מדובר בקשישים בודדים או זוגות.

אני שואל, כי נמסר לנו שבמתחם הדירות הציבוריות יכולים להתגורר גם ילדיו הצעירים.

לא, מה פתאום? ממש לא, ממש לא. אלה קשישים שמתקיימים מקצבת זקנה והשלמה הכנסה.

אני רוצה לשאול שוב מה מערכת ההפרדה בין חברי ועדת הקלפי לבין הנגישות שלהם לקלפי? מה לגבי הפעילות שלהם להבאת המצביעים?

אני רוצה להגיד מילה בעניין, ואני לא אביך אתכם.

אנחנו לא יודעים מה קורה עם הבוחר עד לקלפי עצמה.

ראשית, אני רוצה להגיד שצריך קודם כול לחדד. לא מדובר בבתי אבות סיעודיים, שבהם אנשים מתקשים. לכן, ההשוואה לבתי חולים היא לא בת השוואה. מי שנמצא בבית חולים מוגדר בהגדרה, ולא משנה מה הסיבה. מדובר פה באנשים שהם בגיל פרישה. גם אני עוד מעט בגיל פרישה, עד 120. לכן, קריטריון של נגישות לא רלוונטי כלפיהם. אלה אנשים שגרים שם - - -

תזכור שתוכנית מגן אבות ואימהות עדיין בתוקף.

חבר הכנסת מקלב, ההנמקה העיקרית פה היא הנמקה של קורונה. לכן, אני מבין, זה בהוראת שעה. הבנו מוועדת הבחירות המרכזית שזה מבוסס על כך שאלה מקומות שיש בהם מגן אבות ואימהות.

היום זה לא.

לא. זה לא קשור לזה.

ההצעה הובאה במקור בשל הקורונה.

המנכ"לית אמרה בפירוש שהייתה להם מחשבה לבד - - -

לעשות את זה כהוראה קבועה, עוד לפני שהייתה הקורונה וידענו עליה.

אבל טרם סיימנו. לא הבאנו נוסח.

למה את לא שמה קלפי ניידת בבתים של הזקנים, שחיים עם פיליפינים? למה לא? אני לא מבין. לא מגיע להם לבוא ולהצביע? הם לא יכולים לזוז. מה הבעיה פה? אתם נותנים להם ללכת לקלפי למרחק, ושמישהו ייקח אותם במיוחד, אבל לשאר אתם תביאו קלפי מתחת לאף. אני מוכן שיהיה בכל מקום שאתה רוצה, אבל שייתנו גם לאחרים להצביע.

אני רוצה לגלות את דעתך, חבר הכנסת דוד ביטן, שבין אם תשים שם קלפי ובין אם לא תשים שם קלפי – הסתובבתי כמו רבים אחרים שמסתובבים ביום הבחירות. באים אליי פעילים מהמפלגה שלי, ושואלים איך יכול להיות שבמדינת ישראל בשנת 2022, באה קבוצה של דיירים מהדיור הזה, לוקחים אותם בצורה מאורגנת, ומי שמנהל אותם כל הזמן, מלווה אותם. אחרי שהם מצביעים יש טיול.

זה מותר להם. נגד זה אין לי מה לעשות.

לוקחים אותם, מביאים אותם.

הרב מקלב, נחתת בישראל היום? כל מפלגה דואגת להסיע את בוחריה. זה דבר מקובל, מה זה? זה גם דבר שאסור על פי חוק?

אני אשלים את דבריי. הם הולכים להצביע בבוקר כולם ביחד.

נו, וזאת בעיה?

יש אוטובוס ויוצאים לטיול. הם יוצאים לטיול, זה מותר?

זה אסור.

זה שקר, זה שקר גס. אתה יכול לבדוק את ההוצאות של מפלגת ישראל ביתנו, ותראה שזה שקר. זה לא קיים.

לא אמרתי שישראל ביתנו עשו את זה. אני לא אמרתי. יש מפלגה.

אבל אני אומר לך שאתה משקר.

מי מארגן את זה? הפעילות הסביבתית, אותו מעון, אותו מקבץ דיור.

זה פשוט שקר.

הם מארגנים טיול ביום הבחירות. התנאי הוא שאתה מצביע, ולמי ההצבעה.

זה פשוט שקר.

נגד זה אין לי מה לעשות.

אני רוצה לסיים את העניין הזה. דין, התייחסות לשאלות הייעוץ המשפטי. איך אתם רואים את ההבחנה בין 3 לבין 4?

ובאיזו מידה אתם אומרים שהקורונה היא ההסבר?

זה לא מתקשר לקורונה כבר מזמן.

למה? יש מגן אבות ואימהות.

בשלב זה, ההצעה מונחת בשל נגיף הקורונה. ככל שתובא הצעת קבע, תיעשה עליה עבודת מטה ונסביר גם את ההבדלים.

במקבצי דיור אתה עושה את זה בגלל הקורונה? אני לא מבין.

בשנה שעברה הבאנו את הצעת החוק הזאת עם ההגדרות האלה, ובראש הוועדה עמד חבר הכנסת יעקב אשר. הדיון נסוב סביב סוגיית הקורונה, ולכן זה היה.

מעכשיו והלאה אני אהיה אופוזיציה בוועדה.

דוד, הנוסח שמונח כאן - -

עזבי, גמרנו, נגמר. הבנתי את המסר.

- - אתה נכחת בישיבת הנשיאות ובגלל המחלוקת הובאו שני נוסחים. מה שסוכם בישיבת הנשיאות מצוי כאן.

בגלל שהכול פוליטי, יהיה פוליטי.

תגיד לי, אתה היית בנשיאות?

אני לא מדבר על הנשיאות, אני מדבר על מה שקורה פה.

זה משהו אחר.

הכול יהיה בסדר.

ומה לגבי ההבחנה בין 3 ל-4?

אין שם אנשים שהם לא בגיל מבוגר, ככל הידוע לנו.

האם מגן אבות ואימהות חל על מקבצי דיור?

כמובן, בוודאי.

למיטב הידיעה, כן.

נבדוק את זה.

כמו שאמרתי, כשהיה פה יושב-ראש הוועדה הקודם יעקב אשר, והעברנו את הסעיפים האלה, זה היה באמת בצל הקורונה. אבל גם אז אמרה מנכ"לית הוועד שהייתה להם מחשבה מוקדמת שהגיעה העת לשים בתוך בתי אבות, דיור מוגן וכולי קלפיות. הממשק בין האזרחים לבין הדיירים יצר הרבה בעיות, וזה גם הקל על אותם דיירים. אדוני היועץ המשפטי לוועדה, יש פה שילוב של הדברים. אז באמת זה היה סביב סוגיית הקורונה, וזה היה מאוד מאוד חזק, ונכון שהחוק עדיין תקף – הקורונה הורידה ראש ועכשיו מרימה ראש. אף אחד לא יודע מה יקרה באוקטובר-נובמבר, בתקופה של מחלת השפעת. לכן אני חושב שההסדר שהגענו אליו הוא נכון. התפיסה של הוועדה במקור לבתי אבות היא נכונה.

חבר הכנסת גינזבורג, ההנמקה של הקורונה כאן מאוד מרכזית, כי אם אתה מוריד את הנמקת הקורונה, קשה יותר להבחין בין אדם מבוגר שגר בביתו עם מטפלת, ואדם מבוגר אחר שנמצא בבית אבות.

אבל אז זה לא סעיף 4. זה כולל גם את סעיף 3 ואז ההבחנה היא בין מוסדות סיעודיים לבין מוסדות דיור מוגן.

לא, אתה נותן פה לכולם. על מה אתה מדבר?

חברים, אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה. מכובדיי, חבר הכנסת ביטן, אנחנו תכף יוצאים להפסקה. אפשר להעלות הסתייגויות ואנחנו נגיע להצבעה. מבחינתי, נתון מכריע הוא השאלה איזה מקבצי דיור לאוכלוסייה מבוגרת נכללים בפרויקט מגן אבות. מבחינתי, זה הפרמטר. אנחנו עוד לא בעידן של הוראת קבע להנגשת מקבצי דיור מסוגים שונים, ואגב, יש גם מסגרות טיפוליות לאנשים עם מוגבלויות, וזה לא קשור לבית חולים. גם בהם צריך לשים קלפיות.

יש שם.

נהדר. כרגע, הרציונל, בעיניי, הוא בכל מקום שבו חלה תוכנית מגן אבות ואימהות. המדינה קבעה שמבחינת פוטנציאל חשיפה, סכנה והתמודדות עם הקורונה, ואנחנו לא יודעים מה יילד יום עם הקורונה. מה שנמצא כרגע בתוכנית מגן אבות ואימהות צריך להיות לנגד עינינו. זה מה שצריך לבדוק, ולמיטב הבנתי, בהקשר הזה אין הבחנה. אלה שני מסלולים ביורוקרטיים – מקום אחד שהוא מוסדות בניהול משרד השיכון והבינוי, והמסלול השני הוא של משרד העלייה והקליטה. למיטב הבנתי, שניהם חוסים תחת ההסדרה של מגן אבות ואימהות, אבל נבדוק את זה.

בכל הנוגע למעון זקנים – דיור מוגן, בית דיור לגיל הזהב ובתי אבות, ואני שם לרגע בצד את מקבצי הדיור – אין מחלוקת שזה צריך להיות דבר שבשגרה, כמעט הוראת קבע.

כן, אבל לא נעשתה כאן עבודת מטה. הם אומרים שהקורונה קטעה את עבודת המטה של ההסדרה.

עבודת מטה לא הייתה, אבל בחירות היו והיה ניסיון מאוד מאוד מוצלח במקומות האלה.

מכיוון שהסעיף הזה נוגע בסוף בסוגיית הנגישות, שמשפיעה על עניין השוויוניות של הבחירות, חייבת להיות פה עבודה מסודרת, ולא להסתמך על הניסיון. אם לא היינו בכלל בתקופת הקורונה, היה מקום להיכנס לזה. אומנם אין הכרזה כרגע על מצב בריאותי מיוחד, והלוואי ולא נגיע לזה, אבל החוק עומד בתוקפו ותוכנית מגן אבות ואימהות מופעלת.

יש תוכנית מגן אבות ואימהות?

כן.

יש בקבצי הדיור?

כן.

מה אתה חושב, שעולים לא חולים בקורונה?

אנחנו נגיש הסתייגות.

תגיש הסתייגות ותסכן את אזרחי ישראל רק בגלל גחמות פוליטיות וגזעניות שלך.

אלכס, די. דוד, תגיש הסתייגויות.

אנחנו לא משחקים בנדמה לי. אתם עושים את הכול על מנת - - - אני אומר לך, אנחנו נגיש הסתייגות ונבקש קלפי ניידת לפי רשימות הביטוח הלאומי בכל בית שיש בו קשיש עם סיוע. זה הכול. לא יהיה דבר כזה, שמי שיש לו כסף או מעמד סוציו-אקונומי גבוה יקבל קלפי מתחת לאף, ומי שאין לו - - -

מקבצי דיור אלה אנשים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה?

- - - ללכת לדיור כזה, לא יהיה לו איך להצביע.

מכובדיי, נדון בזה גם בהצגת ההסתייגויות.

אין שום בעיה. תמשיכו לנסות לגנוב את הבחירות.

אנחנו יוצאים להפסקה של חצי שעה, ונחזור ב-19:40.

אין סיכום לגבי הסוגיה הזאת?

יבוא נוסח, ומי שרוצה להעלות הסתייגות, יביא הסתייגות. הנוסח יבוא עם א', ומה שמכריע מבחינתי הוא העובדה שזה בתוך מגן אבות ואימהות. אני לא יודע איך אני יכול לעשות הבחנה.

75 דיירים?

75. זה יהיה הנוסח שלנו.

תודה. אנחנו יוצאים להפסקה של חצי שעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 19:00 ונתחדשה בשעה 19:30.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו נמצאים בפרק י3(ב), ושהרב מקלב יצטרף אלינו מהמליאה נשעה להצעותיו. אנחנו כרגע קוראים את הפרק. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

לפני שיצאנו להפסקה קראנו את הפרק האחד, שהוא בעצם הוראת שעה ועוסק בהצבעה במעטפות כפולות במקום של בתי אבות כשם כללי – דיור מוגן, מתחם דירות ציבוריות ושמתגוררים בו אנשים בגיל פרישה, עולים בגיל פרישה.

עכשיו אנחנו עוברים לפרק י3(ב), וגם הוא עוסק בהצבעה במעטפות כפולות לעניין חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה.

116יז6. הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה.

(א) בפרק זה –

"חייב בבידוד" – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי הוראות סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, לעניין נגיף הקורונה, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור;

"נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019, Novel Corona Virus;

"קלפי ייעודית" – קלפי המיועדת להצבעה של בוחרים שהם חייבים בבידוד;
(ב) בוחר שהוא חייב בבידוד רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית, והוא רשאי לצאת ממקום הבידוד למטרת הצבעה בלבד בדרך ובתנאים שייקבעו בהוראות לפי סעיף 116(י"ז)(8).

אני אקריא את סעיף (ג) המתוקן.

(ג)(1) משרד הבריאות ימסור ליושב-ראש הוועדה המרכזית רשימה של חייבים בבידוד בעת מסירת הרשימה, בחלוקה לפי מה שהם חולים ומי שהם חייבים בבידוד אחרים, ויציין לגביהם את הפרטים שלהן, כפי שדיווח החייב בבידוד במשרד הבריאות, בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.
(א) שם פרטי ושם משפחה;
(ב) מספר תעודת זהות;
(ג) כתובת מקום הבידוד;
(2) מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה במועדים שיקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית, ובלבד שהעברת המידע הראשונה לא תהיה לפני היום ה-14 שלפני יום הבחירות.

זה קצת לא מתכתב עם מציאות הקורונה הנוכחית. זה מתאים להגדרות הישנות עם בידוד של 14 ימים.

רק על בסיס המידע הזה אנחנו נוכל לתכנן את פריסת הקלפיות.

כן, רק שבמציאות הנוכחית של הקורונה, הרשימה היחידה שבאמת תהיה רלוונטית, אלא עם תעבדו על דרך הסטטיסטיקה, זה חמישה ימים לפני.

בגלל זה הקלפיות נקבעות מאוד מאוד קרוב לבחירות.

זאת שאלה שאנחנו שאלנו, האם להגיד לפני היום ה-14 זה רלוונטי בהקשר הזה?

זה המינימום.

כדי שנוכל להתחיל לתכנן, ובסוף צריך לזכור שבאותו יום האנשים האלה כבר לא יהיו מבודדים, אבל זה ייתן לנו פחות או יותר תמונת מצב של תחלואה ונוכל לתכנן.

בסדר גמור.

אני ממשיך.

מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה), ולצורך ניהול הבחירות בעת התמודדות עם נגיף הקורונה, והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ-14 ימים מאותו היום.
(ה) יושב-ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שבהם יוצבו קלפיות לחייבים בבידוד, כך שבכל רשות מקומית תיקבע קלפי ייעודית אחת לפחות לחייבים בבידוד, שייקבעו בהתחשב במידת האפשר בנוחות הגישה אליה עבור הבוחרים, ובצורך למנוע הידבקות בקרב הציבור בעת ההצבעה ובעת ההגעה למקום הקלפי. היושב-ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מיום השישי שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מעת לעת.
לעניין זה –
רשות מקומית – עירייה או מועצה מקומית שרשומים בה בעלי זכות בחירה.

אולי תסבירו את הסעיף. הוא היה גם בנוסח הקודם.

בנוסח הקודם הייתה חלוקה לקלפיות מבודדים וקלפיות לחולים, ופה אין.

בנוסח הקודם, וזה מה שעשינו גם בפעם הקודמת, לאחר שקיבלנו את המידע שהוזכר קודם, תכננו את פריסת הקלפיות כאשר נקבעה רצפה מסוימת של קלפי אחת מכל סוג דאז – היום אין יותר סוגים, ואם יהיו, נוכל לשקול את זה – כדי להבטיח שלכל בעל זכות בחירה תהיה בסמוך אליו קלפי לחולים ולמבודדים לפי העניין. זה מה שאנחנו מציעים לעשות גם פה. אנחנו מציעים לקבוע רצפה מסוימת כדי שתהיה ודאות גם לנו וגם למפלגות שצריכות לתכנן את פריסת כוח האדם שלהן – לאן לשלוח חברי ועדת קלפי וכולי. אנחנו קובעים רצפה מסוימת. כמובן, אם מפת התחלואה תגיד שבירושלים יש, חלילה, ארבעים אלף חולים, תהיה הרבה יותר מקלפי אחת.

הרעיון הוא שביישוב קטן ככל שיהיה, תהיה לפחות קלפי אחת.

לא בהכרח יישוב. זאת רשות או מועצה מקומית.

נכון. יישוב זה הרבה יותר קטן.

116יז7
(א) ועדות הקלפי הייעודיות יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית. מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי לרבות היושבי-ראש, ייקבעו בידי יושב-ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית.
(ב) על ועדות קלפי ייעודיות יחולו הוראות סעיפים 21(א) ו-24(ט1) בשינויים המחויבים.

116יז8
(א) יושב-ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם סגניו וכן בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות יקבע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות הייעודיות של חייבים בידוד, ובכלל זה הוראות בדבר הגעה למקום הקלפי וחזרה ממנו, סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת; ההוראות ייקבעו בשים לב לחשיבות שבמתן אפשרות לכל בוחר לממש את זכותו להצביע בבחירות, תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות.

גם בסעיף (ב) יש תיקון שנוגע לחלוקה, שאני אקריא כבר, והוא לא נמצא כרגע בפני הוועדה.

(ב) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות, שעות ההצבעה וסדרי ההצבעה בהן ודרכי ההגעה המותרות אליהן לחייבים בבידוד לפי הוראות סעיף זה, ותפרט את ההוראות השונות החלות על סוגים שונים של חייבים בבידוד באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה לה יעילה ונגישה לקבוצות השונות באוכלוסייה.
(ג) חייב בבידוד המבקש להצביע בקלפי ייעודית יזהה את עצמו כאמור בסעיף 74, ויציג אישור או הצהרה על היותו חייב בבידוד כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א).
(ד) המצביע בקלפי ייעודית ישים את המעטפות הנזכרות בסעיפים 74א ו-75(א) לתוך מעטפה שנייה; על גבי המעטפה החיצונית יצוין, באופן שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א), שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שייקבעו בהוראות כאמור, והמצביע יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.
(ה) ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו).

116יז9 הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי פרק זה.";

אלה הוראות שמאוד דומות להוראות שאושרו בפעם שעברה. מתווספת אליהן הוראה שהתווספה כהוראת קבעה לחוק הבחירות לכנסת, שקשורה ליכולת לקבוע הגבלות בהתאם להגבלות.

זה כבר קיים.

כן, זה כבר קיים. זה חלק מהמכלול הנורמטיבי בהקשר הזה, שמאפשר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות ייעודיות.

זה אומר, למעשה, שהממשלה לא יכולה להגביל את הבחירות ביום הבחירות, ומי שקובע את ההוראות גם של הקורונה ביום הבחירות זה יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. זאת כדי שלא יקרה מצב - - -

ברור.

יש הערות של הייעוץ המשפטי לגבי הפרק הזה?

כבר הפנימו הערות שהיו לנו.

העניין של הפיצול לקלפיות של מבודדים. חשבתי שהיה שיח עם משרד הבריאות.

הסוגיה שמעלה עורך הדין ברקוביץ' היא שמשרד הבריאות ביקש שתהיה לפחות קלפי אחת לחולים וקלפי אחת למבודדים בכל רשות מקומית. היום אין חולים ומבודדים – אין הבחנה ביניהם – וגם המספרים הרבה יותר נמוכים. כמובן שככל שתהיה עד יום הבחירות הבחנה בין שתי האוכלוסיות, ויהיו כמויות יותר גדולות, ועדת הבחירות יכולה לעשות.

הרי בחוק הקודם הבחנת בין קלפי כזאת לקלפי כזאת.

כי בהוראות ההצבעה יש לי את הסמכות לעשות הבחנה ביניהם.

אני הבנתי שנציגי המשרד רוצים לדבר.

בבקשה. נציגי משרד הבריאות איתנו?

אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. נכון שהיום במצב התחלואה אין חובת בידוד מגעים, זאת אומרת אין היום מבודדים שהם לא מאומתים, אבל יש עדיין בצו יכולת בכל רגע נתון לתת הוראות פרטניות ולהכניס אנשים לבידוד. במצב התחלואה הנוכחי, שהולך ועולה מרגע לרגע, יש גם צפי גדול שתוחזר חובת בידוד מגעים באיזושהי קונסטלציה כזאת או אחרת, כנראה לא כל כך בעתיד הרחוק. שוב, עד מועד הבחירות אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה, ולכן אנחנו מבקשים לחזור לנוסח שהיה בכנסת העשרים-וארבע, שמאפשר לנו מלכתחילה לתת מידע שהוא מחולק למאומתים ולמבודדים. אחרת לא נוכל להעביר את המידע הזה ויעלה איזשהו חשש - - -

דניאל, זה כבר מוסכם.

נכון, שמעתי. אנחנו כן מבקשים לקבוע במפורש שתהיה קלפי גם למבודדים וגם לחולים. ככל ולא יהיו מבודדים, היא לא תיפתח.

מרגע שהחוק יקבע שוועדת הבחירות חייבת לפתוח קלפי אחת מכל סוג, יהיו 500 קלפיות כאלה ו-2540 מהן מיותרות.

זה מחייב לפתוח גם אם לא יהיו מבודדים?

כן, כי הסעיף קובע רצפה.

השאלה אם ההסמכה מספקת ואין בעיה, ככל שהמצב הבריאותי יצריך את זה.

ההסמכה מספקת, לא?

כתוב שתיקבע קלפי ייעודית אחת לפחות.

הדבר היחיד שאפשר לעשות, הוא שבסעיף (א) כתוב: ובכלל זה הוראות בדבר הגעה למקום הקלפי וחזרה ממנה. בואו נוסיף – הבחנה בין חולים למבודדים במידת הצורך. תכניסו את זה בהוראות הכלליות, ואז ברור שזה בתוך מתחם שיקול הדעת. זה פתרון מספק.

כל עוד אין מניעה, זה בסדר מבחינתנו.

הוראות בדבר הבחנה ככל שנדרש.

כן. הוראות להבחנה בין קלפיות להצבעת מבודדים וקלפיות להצבעת חולים ככל הנדרש.

סיימנו את הסעיף הזה.

הניסיון שלכם מהבחירות האחרונות עם הסיפור הזה, זה עבד בצורה טובה?

זה עבד בצורה נאותה. בסוף מדובר בפתרון ייחודי ומאוד מאוד רחב, בכוונה כדי לאפשר לכל אחד. ייתכן שזה יותר יקר בפן התפעולי ובפן הכספי.

לא ייתכן; בטוח.

ממה שאפשר היה לעשות אם היה לנו יותר מידע. צריך לזכור שוועדת הבחירות המרכזית, שמפעילה בחירות בכל המדינה, חייבת לפעול לפי מידע מאומת, בדוק וידוע. והקורונה היא חריג כי הקורונה משתנה כל הזמן. תדיר. בפעם הקודמת שינינו את מספרי הקלפיות עד יום לפני יום הבחירות.

בבוקר נסגרו קלפיות.

בגלל שלא היו מספיק חולים במקום מסוים, ולעומת זאת היו יותר חולים ביישוב אחר. זה מאוד מאוד חריג, וזאת פעולה שמאוד קשה לנו כארגון, כי לשלוח חבר ועדת קלפי למקום מסוים ולהגיד לו: התבלבלנו, זה לא פה אלא ביישוב אחר, זה מורכב. בפועל זה עבד טוב.

היו עשרות אלפים שהצביעו בקלפיות האלה?

בערך 10 אלפים-11 אלף. קצת הופתענו מהמספרים, אבל מבחינתנו, כוועדת בחירות, ברור לנו שגם אם היו 100 או 200 אנשים, אנחנו צריכים לתת להם מענה. העניין הוא שגם אם יהיו 100 או 200, אי-אפשר לדעת איפה הם יהיו.

הערפל כל כך גדול, שבסופו של דבר אנחנו צריכים את העניינים האלה.

לפני שנעבור לסעיף 9, חבר הכנסת מקלב ביקש להתייחס למספר דברים.

קודם כול, אני מאוד מודה לך על ההיענות.

אני אתחיל מהקל לכבד, ולא לפי הסדר, עם דברים שיכולתי להבין שיש בהם הסכמות.

בנייר שהבאתי לך, בסעיף 5, להוסיף כהוראת קבע סעיף 8 – כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת הבחירות. בפעם הקודמת זה נכנס כהוראת שעה.

תפנה אותנו לסעיף, חבר הכנסת מקלב, שנדע על מה להסתכל.

זה לא מופיע בנוסח, זה משהו שהוא מעלה עכשיו.

אין לזה סעיף. יש אנשים שיש להם החרגה, למשל על שעות נוספות. אנחנו מחריגים קבוצת אנשים בחוקי המגן.

חוקי המגן בלי פגיעה בעובדים, נוכח האפיון המיוחד של יום הבחירות.

אנחנו נותנים מסלול עבודה אחר, ואנחנו מחריגים מספר אנשים. הוספנו גם בפעם הקודמת עובד אחר של מפלגה או של ועדת הבחירות.

למה זה היה בהוראת שעה?

הכול נעשה בבהילות מאוד גדולה.

ההצעה של חבר הכנסת מקלב מתייחסת לסעיף 17ב לחוק, ואני לא יודע אם זה נמצא בפניכם. הסעיף עוסק בתגמול לבעלי תפקידים. זה נוסף לחוק הוראות מיוחדות הקודם, שבו נאמר שבגלל האופי המיוחד של ההעסקה, שהוא בדרך כלל ליום אחד ספציפי, והבעיות שזה יצר למפלגות, נוצר סעיף שבו נאמר: על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי הוא הסכם העסקה של בעלי התפקידים שבתוספת, יחולו עליהם הוראות מיוחדות, ואלה החרגות מחוקי מגן, או החרגה מהוראות שעות עבודה ומנוחה. השכר יהיה שכר גלובלי, וגם השתנה מועד לתשלום שכר העבודה שלהם. הדבר הזה הוחל בתוספת על שורה של עובדים – חבר ועדת קלפי, משקיף, מזכיר, מפקח טוהר הבחירות, אב בית במקום קלפי, מאבטח וסדרן. ובהוראת שעה – כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות. המחשבה הייתה שאולי אפילו קבוצה ריקה.

לא, זאת לא קבוצה ריקה. נלך קצת אחורה, כי אני רואה שיש פה כמה שתוהים. יום הבחירות הוא יום מיוחד. למשל, חוק שעות עבודה ומנוחה, שמדבר על תשלום על שעות נוספות, לא חשב לדבר על מישהו שמועסק ליום הבחירות כיום אחד, ומסיים בתום היום. אין שום סיבה לשלם לבן אדם הזה שעות נוספות, כשהוא ידע מראש שהוא מגיע לתשלום גלובלי מסוים.

אותו הדבר לגבי השכר הכולל. מישהו יפריש לפנסיה על יום אחד? בכזאת כמות של עובדים זה לא ריאלי. לכן, הוסכם בוועדה שדיני המגן האלה לא יחולו. כמובן, דיני המגן האחרים חלים ומדובר בבעלי תפקידים לכל דבר ועניין.

בתוספת כללנו בעלי תפקיד סטטוטורי, אלה שיש להם תפקיד לפי דין. גם המפלגות וגם ועדת הבחירות מפעילות ביום הבחירות בעלי תפקידים שאינם לפי החוק, החל מהרצים מקלפי לקלפי, אנשים שממריצים לבוא לקלפיות, אנשים שעומדים בצמתים. אי-אפשר להפנות אליהם, הם לא קיימים בשום מקום. אין רשימה שלהם. אבל אומרת המפלגה, למה האדם שאני מפעילה שיעמוד בצומת ויעבוד 14 שעות, וסיכמתי איתו מראש על תשלום של 600 שקל, אני צריכה להתחיל להפריד לו את השכר בין שעות רגילות לשעות נוספות? אין עליו פיקוח ואנחנו לא יודעים מי הוא. לכן, נכלל אז כהוראת שעה שכל עובד – אני לא יודע למה זה היה אז כהוראת שעה. אני לא זוכר.

חבר הכנסת מקלב מבקש להחיל את הוראת השעה פעם נוספת.

לא. להכניס אותה כהוראת קבע כמו יתר בעלי התפקידים.

כל האחרים הם הוראת קבע. גם את זה לעשות כהוראת קבע.

אתם רואים בעיה עם הוראת קבע? השאלה אם הספקתם לבחון את הסוגיה הזאת.

אנחנו לא קיבלנו תלונות על הפעלה של הסעיף הזה. בדרך כלל אנחנו מקבלים תלונות בתום יום הבחירות כגון לא שילמו לי בזמן, לא נתנו לי את זה ואת זה ועוד כל מיני תלונות.

גם על המפלגות?

גם על המפלגות. אנחנו אומרים להם שאין לנו סמכות, אבל נעביר את הפניה שלך למפלגה, כי בסוף כולם מכירים אותנו. אני לא מכיר שמאז הבחירות הקודמות שקיבלנו תלונה על הפעלת הסעיף זה, לא על ידינו ועל ידי עובדים בוועדת הבחירות.

הסעיף הזה הופעל על ידי המפלגות בהוראת שעה בפעם הקודמת?

כן. גם על ידינו. אני לא מכיר תלונה אחת, ואנחנו מקבלים הרבה תלונות.

האם ההכללה של העובדים האלה בהוראת קבע מצדיקה דיון קצת יותר רציני מזה שיש כרגע, מבחינת שיחה עם זרוע העבודה? אנחנו בחקיקה חפוזה, לצערי. אורי, אולי נעשה את זה פעם נוספת, ותרשמו אתם לפניכם שזה מסוג הדברים שכדאי להידרש אליהם מייד אחרי הבחירות הבאות. שתהיה פה ועדה, כמו שעשינו תיקונים שהשופט יזם ממש בישיבות הראשונות שלנו. אתה זוכר?

מעניין לעניין באותו עניין, זה נושא התשלום המיוחד ביום הבחירות. הרי התשלום עם ניכוי מס במקור, וצורת התשלום היא סוג של גלובליות. אני מדבר בעיקר ביום הבחירות ויום לפני הבחירות. המפלגות מעסיקות אלפי עובדים, שעל פי רוב אלה צעירים שבאים, מקבלים טלפון, עובדים, מקבלים את השכר שלהם והולכים משם. אין יחסי עובד-מעביד.

אני צריך ללכת. אתה רוצה להביא עוד סעיפים?

כן.

אתה יכול להביא אותם מחר?

לא. אנחנו מצביעים מחר על הבוקר. אין לנו זמן, לצערי. אלה דברים שנדונו בוועדה בכמה דיונים במסגרת הדיון בדרכי תעמולה. היה פה דיון ער וארוך, גם כולל ביום שני האחרון.

יש סעיף שקשור להגנת הפרטיות?

יש סעיף שדורש שקיפות בתעמולת בחירות. אין שום תיקון לחוק הגנת הפרטיות.

בעניין השקיפות היה קונצנזוס.

נעשו גם שינויים בהתאם לבקשה של חבר הכנסת רוטמן.

באופן ההעסקה המדובר אין יחסי עובד-מעביד אמיתיים. המפלגות אפילו לא יודעות את הכתובות.

סליחה, מכיוון שחבר הכנסת ביטן צריך לצאת. הדיון שהיה פה כבר כמה ישיבות, היו בו שלושה פרקים. האחד זה לבטל כמה הוראות אנכרוניסטיות.

כן, זה בסדר.

הדבר השני הוא סעיף השקיפות והדבר השלישי שהוא כן מהותי – אני אומר שוב, לא קיבלנו איזושהי עמדה או הסכמה - הוא שהייתה בקשה של ערוצי השידורים, בגלל תכיפות מערכת הבחירות, להקטין את זמן תעמולת הבחירות שמופקע מהם.

הם תמיד מבקשים מזה.

דוח ועדת בייניש טען שצריך בכלל לבטל. לא הלכנו על דוח ועדת בייניש, שזה דבר דרמטי.

מה זה שקיפות?

השקיפות פירושה שכל תעמולה מטעם מפלגה, גוף פעיל בבחירות או תעמולת בחירות בתשלום, צריכים לכלול את שם הגורם המפרסם.

יש את זה היום בפסקי הדין.

יש בהחלטה של מלצר, שהיא על חלק מהדברים, אבל היא לא מלאה. צריך לעגן את זה.

לקחתם את מה שאמר מלצר וכתבתם בחוק?

בשינויים מסוימים. כן, מאוד דומה.

גם דיברנו עם שמחה. שמחה העלה את הנקודות.

היה צמצום מסוים בהצעה בעקבות הערות של חבר הכנסת רוטמן.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, נחזור לאופן המיוחד של העסקת עובדים ביום הבחירות. מדובר בהעסקה של הרבה עובדים, ואין קשר אמיתי בין עובד למעביד. הם לא מכירים ויכול לבוא סטודנט שמביא איתו עוד 20 סטודנטים. יש מספרי זהות, נותנים את השכר ויש מישהו שאחראי עליהם. העסק נעשה בסוג של קניית שירות, ונושא המס גם לא רלוונטי כי יש ניכוי במקור. התשלום הזה לא יכול להיחשב כהוצאות ולא כהוצאות לשום דין. מה שקורה הוא שמחייבים כרגע, בגלל החוק הזה, להנפיק אלפי "תלושי משכורת" ולשלוח אותם לאנשים, שאתה מתחיל לאתר אותם. זה באמת מייקר. אנחנו מבקשים שמי שמבקש, יקבל.

היה לזה תקדים בעבר?

לא היה תקדים לא לכאן ולא לכאן.

אנחנו רואים בזה קושי של ממש. אנחנו לא רואים הבדל מכל מעסיק אחר, שמחויב לתת תלוש שכר.

הוא ייתן. אני לא אומר שהוא לא ייתן.

לא לפי דרישה. יש חובה אקטיבית על מעסיק לתת תלוש שכר, כשהמטרה שלה היא לשקף את הזכויות של העובד, כמה שעות הוא עבד וכולי. יש פה נגיסה במשהו עקרוני של זכויות קוגנטיות של דיני מגן, של דיני עבודה. יש פה משהו שיכול להיות תקדימי גם למקומות אחרים. בסוף אותו עובד יבוא איתכם בוויכוח – הוא יקבל לבנק 600 שקל, ויאמר: אני עבדתי עשר שעות.

שיבקש תלוש, מה הבעיה?

זה אומר שעכשיו העובד צריך לרדוף אחריכם. חלק מהרעיון של דיני המגן זה שהעובד לא צריך לרדוף אחרי המעסיק.

הוא לא צריך לרדוף, מכיוון שהוא קיבל את התשלום. הרי התלוש לא מיידי.

הוא חושב שהתלוש שהוא קיבל לא משקף את השעות שלו.

אין שום בעיה.

אם מחר, במסגרת ביקורת, רוצים לוודא באמת שמה שהמפלגה דיווחה כהוצאות שכר לעובדים - - -

המפלגה תהיה חייבת ברישום. אני לא אומר פטור מתלוש פירושו שלא צריך להנפיק. הנהלת החשבונות צריכה להיות כרגיל, אבל בעוד שלושה חודשים אתה מתחיל לאסוף כתובות ולשלוח להם את התלוש. התלוש הזה לא באמת תלוש ואין לו שום משמעות.

לא, זה לא נכון. זה נגיסה בחוקי המגן.

מכובדיי, אנחנו נמצאים באיזושהי מסגרת. אני לא מקיים דיון בשינוי דיני העבודה, שמתפרסים על פני כל זירת העסקה מבלי שמתקיים פה דיון מסודר בו אני שומע עמדה מסודרת של ועדת הבחירות המרכזית לעניין; רשם המפלגות שלא נמצא פה; זרוע העבודה במשרד הכלכלה; ייעוץ וחקיקה בתחום עבודה.

אולי אפשר לשאול את העמדה של ועדת הבחירות.

זה לא יהיה בנוסח.

אין שום בעיה. נחכה אולי לשנייה ושלישית ותזמין אותם.

בסדר גמור, נזמין. שיעלו בזום. נזמין אותם לדיון בין שנייה לשלישית.

אנחנו הרי רוצים לייעל ורוצים לצמצם. אין כאן שום דבר שבא לפגוע בזכויות של העובד. הפרקטיקה היא המדברת. הרי אם היה צורך, אף אחד לא היה רוצה להימנע מזה. הפרקטיקה אומרת שאין לזה דורש, אין בזה צורך. זה מסרבל מאוד בגלל האופי של ההעסקה. ההעסקה היא בלי היכרות, לא מכירים. הוא לא נמצא על ידך בכלל, ואתה כן יודע או לא יודע. הוא נמצא בעיר אחרת. אתה מקבל את הרשימות ואתה מנפיק לו את השכר שלו. אתה מנפיק לו גם תלוש משכורת, אם נקרא לזה תלוש משכורת. כל אחד שיגיד שהוא רוצה, ישלחו לו את זה.

בואו נתקדם.

דבר נוסף שאנחנו מבקשים להעלות הוא בנוגע להצבעה של משקיפי קלפי.

למשקיפים?

כן, אבל לא כל משקיף. למפלגות הגדולות יש בכל קלפי יושב-ראש או סגן יושב-ראש, וודאי יש להן ייצוג. למפלגות הקטנות אין, והן נאלצות לשלם ולשכור אנשים שיעבדו בקלפיות. חלק מהקושי זה גם שאדם צריך להצביע. כשאדם נמצא במשמרת בקלפי, אין לו אפשרות.

אורי, אתה יודע שאנשים הולכים להיות משקיפים ב-50 קלפיות. אתה יודע את זה.

הם עוברים מקלפי לקלפי, והם יכולים להצביע בקלפי הבאה.

לא, לא. אני מדבר על מי שהיה במשך משמרת שלמה של שש-שבע שעות בקלפי מסוימת.

משקיפים באים, הולכים ויוצאים. זה לא כמו חבר ועדה שנמצא שם, ולא יכול לצאת. אין לך שליטה על משקיף, אין לך שליטה על משקיף.

יש למזכיר הקלפי.

אם הוא יצא לשעתיים וחזר יגידו לו שהוא לא יכול להצביע?

מה העמדה של ועדת הבחירות?

הרי הוספנו עוד אנשים שיכולים, הוספנו עוד אנשים של טוהר המידות, הוספנו עוד מזכיר לקלפי. אתם מכירים את זה. דיברתם על קושי בעובדים? גם למפלגות יש היום קושי לגייס עובדים. ודאי זה יכול לפגוע בזכות הבחירה שלהם, ומה שקורה הוא שגם כשאומרים למשקיף שהוא חייב ללכת להצביע, הוא לא מצביע. הוא נמצא בקלפי והוא עושה את זה על חשבון ההצבעה שלו. זאת המציאות, ואנחנו מכירים את זה מתוך המציאות. ההצבעה שלו לא תמיד זמינה ברחוב הזה. על פי רוב, המפלגות שולחות אותו לערים אחרות, ולא תמיד יש נגישות בתחבורה. הרי אין בכל עיר את המאגר שלך, ואתה צריך לשלוח ממקום בריכוז מסוים עם הסעות. אלה דברים מאוד קשים.

אני אתייחס בכמה מילים. משקיפי ועדות הקלפי הם בעצם נציגים של כל רשימות המועמדים, שאין להם ייצוג כחברים בוועדת הקלפי. זאת אומרת, לפעמים יש 42-40 רשימות ויכולות להיות גם 50 רשימות. כל רשימת מועמדים יכולה לשלוח נציג מטעמה לקלפי, שיכול להשקיף. אלה אנשים שלא מקבלים שכר.

כמה קלפיות יש?

אם אנחנו מדברים על כ-13 אלף קלפיות, כאשר הם מתחלפים ויכול להיות שהם עובדים במשמרות, הפוטנציאל הוא של כ-100 אלף אנשים, ומדובר על הצבעה במעטפות כפולות. אני לא בטוחה שיש לזה הצדקה אמיתית, כי כפי שאמר גם חבר הכנסת גינזבורג, במקרים רבים הם עוברים מקלפי לקלפי. כמו שהם עוברים מקלפי לקלפי, הם יכולים לצאת ולהצביע. זאת להבדיל מבעלי תפקידים אחרים, שמרותקים לקלפי ולא יכולים לצאת במשך 15 שעות רצופות של מהלך ההצבעה. המזכיר לא יכול לצאת; מפקח על טוהר הבחירות לא יכול לצאת.

הוא לא מרותק מטעמכם, אבל מטעם המפלגה הוא כן מרותק. הוא צריך לדווח, הוא צריך לעשות.

מדובר כאן בפוטנציאל עצום של קבוצה אדירה, ולא בטוח שיש לזה הצדקה. זה יכול גם לעכב את הספירה במעטפות כפולות.

ואם מגבילים רק למשקיפים ששהו 12 שעות בקלפי.

משמרת זה שבע שעות.

אצלך. יכול להיות שברשימת מועמדים אחרת המשמרת היא ארבע שעות, כי הם עוברים מקלפי לקלפי.

מזכיר הקלפי ינהל רישום מתי המשקיף נכנס?

לא. המזכיר רושם רק את שם המשקיף, אבל הוא לא רושם באיזו שעה הוא נכנס, יצא, הלך וחזר. המשמעות תהיה שהוא צריך לנהל רישום על כל יציאה וכניסה, לוודא את רצף השהות שלו בקלפי.

לפעמים המשקיפים נכנסים לבדוק רק את הפתקים וממשיכים.

גם בפרוטוקול הוא כותב מתי הוא נכנס ומתי הוא יוצא.

לא, לא. לא נכון.

לא על משקיף.

הוא לא מחויב לכתוב מתי הוא נכנס ויוצא.

הוא מחויב לכתוב את שעות הכניסה והיציאה של חברי ועדות הקלפי ושל המזכיר. לא של המקיפים.

גם של המשקיפים.

הפוטנציאל יכול להיות עשרה משקיפים בחדר.

הוא חייב?

הוא חייב לכתוב את השם. לא את הכניסה והיציאה בכל פעם כשהוא נכנס ויצא מהקלפי.

תבדקי את זה שוב. אל תטעי אותנו.

למיטב זיכרוני, אין שעות כניסה ויציאה של ניהול של משקיף.

למזכיר הקלפי יש חובה לרשום גם את הכניסה והיציאה של המשקיף.

את השם של המשקיף שנכנס. לא מתי הוא נכנס ויצא. זה מכביד.

מכובדיי, שמענו.

יש פה מדריך משקיפי קלפי במשך שלושים שנה. אפשר לסמוך עליהם.

זה לא הדיון שלנו, וזה לא עניין של לסמוך עליהם. אנחנו סומכים על ועדת הבחירות המרכזית.

יש לי כאן טופס.

תקשיבו, אני חושב שצריך להבין איזה שינויים הם לא עניין של הוראת שעה, ולכן צריך לעבוד עליהם בין בחירות לבחירות ולהעלות את העניינים, לבין שינויים וחידושים שאפשר להכניס. אם היה מדובר על עניין פעוט, אבל זה לא העניין. הוספנו גם מאבטחים, גם את הפקחים, ויש פה פוטנציאל של עשרות אלפי משקיפים.

נניח שיש את הנטל הזה על המזכיר, לרשום את רישום הכניסה והיציאה, השאלה היא האם יש הצדקה אמיתית לתת את הזכות הזאת להצביע במעטפות כפולות, שמוקנית לאוכלוסיות מאוד מסוימות ובנסיבות מסוימות, כשבאמת נמנע מהן מלהגיע לקלפי במהלך כל היום. יש הבדל בין משקיף שהולך ומסתובב בין קלפיות לבינן. כמו שהוא מסתובב בין הקלפיות, הוא יכול לגשת הביתה ולהצביע.

יש משקיפים שמסתובבים בין הקלפיות ויש משקיפים שצמודים בקלפי.

האם כל מפלגה מוכנה להגיש לוועדת הבחירות יומיים לפני הבחירות רשימה של המשקיפים הקבועים שלה? נו, אתם לא רוצים. אבל אתם רוצים שוועדת הבחירות תתמודד עם עשרות אלפים.

אין לך רשימה.

זה העניין, אין רשימה.

אני מוכן, אנחנו מוכנים. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מציע שזאת תהיה הוראת שעה. אנחנו נמצאים פה לא משני צידי המתרס. לכם יש קשיים, ואתם רוצים שאנחנו נתחשב בקשיים האלה, גם בקשיים הארגוניים. גם למפלגות יש את זה, וצריכה להיות אוזן קשבת.

אנחנו קשובים בכל הדברים שהסיעות מביאות אלינו. תקשיב, אנחנו שומעים על זה כמעט לראשונה היום.

אני לא אקבל סעד מהמפלגות הגדולות.

קודם כול, לא היה איתנו שיח.

בכל מפלגה קטנה יגידו שיש בעיה.

אורי, אתה ואני באותו גודל.

תשאל את מנהל הבחירות שלך והוא יגיד את הבעיה הזאת. לשנינו זאת הקלה גדולה מאוד.

אבל השאלה מה המחיר שיהיה.

חברים, אנחנו בשלב של העלאת נקודות, ואני לא מתכוון לדון בכל נקודה. עלתה נקודה, ואתם יכולים לחשוב על זה הלילה. מטבע הדברים, אני לא יודע אם דבר כזה לא צריך לבוא קודם לדיון בוועדת הבחירות. זה לא עניין של קורונה, שאנחנו מתמודדים עם איזושהי מציאות. יש נציגים למפלגות בוועדת הבחירות, רוצים לעשות איזשהו שינוי שהוא לא הוראת שעה חירומית? לא ראוי להביא אותו להתדיינות בוועדת הבחירות, שיו"ר ועדת הבחירות ייתן את דעתו, שנשמע את עמדתו של יו"ר ועדת הבחירות.

ביום שבו מוקמת ועדת החוקה, צריכה להיות רשימה של עניינים לתיקונים שסיעות ומפלגות מציעות לחקיקת הבחירות. אולי היא צריכה להיות ועדת משנה של ועדת החוקה, שמציעים ליו"ר להקים ועוסקת בדיני בחירות ומקיימת את הדיונים עם ועדת הבחירות. תחשבו על זה. אורלי, תחשבו הלילה. אתם רוצים להתייעץ עם השופט? אתם רוצים לחשוב האם זה מתאים? חבר הכנסת מקלב מציע שזאת תהיה הוראת שעה, שמסייגים אותה רק למשקיפים שיושבים כל המשמרת או מינימום שעות. תבדקו, תחזרו מחר, ואפשר גם להתחייב שוועדת הבחירות תעסוק בזה כחלק מלקחי הבחירות הבאות, ותביא חקיקה מסודרת בעניין בהמשך. תחשבו.

סעיף אחרון, סעיף 5 בחוק יסוד: הכנסת, קובע שכל אזרח ישראלי בן 18 שנה ומעלה זכאי לבחור בכנסת. מה שקורה בפועל הוא שיש אנשים שלא יכולים לממש את זכותם מסיבה אחת, בגלל שהם לא רשומים בספר הבוחרים. למה הם לא רשומים? מכיוון שאין להם כתובת. ועדת הבחירות או פנקס הבוחרים יש בהם סייג, שצריכה להיות כתובת. אבל זה עומד בהלימה עם חוק היסוד. יש אנשים שהם בעלי זכות בחירה, ואנחנו גם רואים אותם כאזרחים ישראלים. זה בא לידי ביטוי כשהם באים לארץ, למשל בן של יורדים שמגיע לארץ עם דרכון זר. בכניסה לישראל אומרים לו: אתה נכנס עכשיו. אחרי זה הוא אומר: לא הייתי. בחזור לא תוכל לצאת מהארץ כי יש לך דרכון ישראלי. וככה אנחנו מתייחסים אליו.

יש אפשרות להתעלם מהם, ולעשות אותם שקופים שאנחנו לא מכירים בהם. אותו אחד שנותן כתובת של בית מלון, כי אין לו כתובת, מכאן ואילך אין לו זכות בחירה. גם אם הוא יביא דרכון ישראלי אין לו זכות בחירה, מכיוון שהוא לא נמצא בפנקס הבוחרים.

אני חייב לשאול, אתה רוצה 24 שעות לפני פיזור הכנסת להכניס כאן שינוי דרמטי בכל התפיסה שמי שיכול להצביע זה אזרח שרשום בפנקס הבוחרים?

מי שרשום יכול להצביע.

העיקרון אומר היום, שמי שיכול להצביע זה אזרח שרשום בפנקס הבוחרים. אתה מבקש עכשיו - - -

לא לשנות. להוסיף, להוסיף לפנקס הבוחרים.

אתה מבקש לחדש עכשיו חידוש דרמטי.

מה דרמטי פה? שאזרח ישראלי יוכל להצביע?

שאזרח ישראלי, שלא רשום בפנקס הבוחרים, יוכל להצביע. זה לא חידוש דרמטי?

מאז קום המדינה זה לא היה.

בסדר. הרבה דברים לא היו מקום המדינה.

תציעו את זה כהסתייגות. בנוסח של הוועדה זה לא יהיה.

בוא נתמודד עם זה באמת.

לא.

הבעיה היא השעה המאוחרת והעייפות. זה בסדר, אני יכול להבין את זה.

לא, לא, לא. בדיוק כמו שלא חשבתי לרגע להביא הצעות לשינוי לחוק דרכי תעמולה בפעם הראשונה הערב, וכבר קיימתי בנושא הזה דיונים במשך ארבעה חודשים – אני יכול להבין שינויים טכניים, שיפורים טכניים. לבוא ולשנות את עיקרון היסוד שאומר מי מצביע במדינת ישראל? עיקרון היסוד במדינת ישראל הוא לא שכל אזרח מצביע. עיקרון היסוד במדינת ישראל הוא שכל אזרח, שרשום בפנקס הבוחרים, מצביע. כולנו מכירים את הדיון הגדול על הצבעת אזרחים ישראלים שהם לא תושבים. המשמעות של התיקון הזה היא בעצם קביעה, שאזרחים ישראלים שהם לא תושבים, הם גם מצביעים. אבל זה לא העיקרון של דיני הבחירות במדינת ישראל, ואתם רוצים לשנות את זה על רגל אחת? בסדר, תגישו הסתייגות.

השינוי כאן לא דרמטי.

הוא לא דרמטי?

הוספה לפנקס הבוחרים אנשים שעכשיו יודעים מי הם - - -

אורי, זה לא הגיוני.

כמה יש כאלה? 500?

500? יש חצי מיליון אזרחים ישראלים שהם לא תושבים, וחיים בחו"ל.

אבל הם יכולים לבוא ויכולים להצביע.

אם הם רשומים בפנקס הבוחרים.

קודם נלחמתם על מקבצי הדיור בגלל שיש קבוצה מסוימת של אנשים שצריכה להצביע וכולי, עכשיו אתה רוצה להוסיף אנשים שאנחנו לא יודעים מי הם?

מה זה לא יודעים מי הם? הם אנשים, אזרחים ישראלים. ממשלת ארצות הברית וממשלת צרפת מאפשרת כאן להצביע עבור שם.

אורי, אין בעיה. היא הנותנת. הסוגיה הזאת מתנהלת בשיח הציבורי כבר ארבעים שנה, ואתה רוצה שהלילה אני אכניס את זה?

דבר אחרון, אני שואל את הייעוץ המשפטי שאלה. האם לדעתך, אם מישהו יגיש בג"ץ מתוך אלה - - -

איזה הוראה קיימת בחוק הכנסת, שאומרת מה?

שכל אזרח ישראלי יוכל להצביע, ובתנאי שיש לו מקום מגורים.

תגישו בג"ץ.

כל אזרח ישראלי בן 18 שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת. אף אחד לא קבע, וגם לא כתוב בחוק הזה, שבתנאי שיש לו כתובת. לא כתוב, אין הגבלה כזאת. מה קורה עם אחד שהוא הומלס?

כמה יש כאלה?

להערכתי, כמה מאות.

מאיפה אנחנו יודעים?

מבדיקות שערכנו בעבר, לפני הרבה שנים, כשרצו להעביר חקיקה על הצבעת ישראלים בחו"ל ונתבקשנו לבדוק, למיטב זיכרוני היו בשעתו כ-680-670 אלף אנשים. משהו כזה.

מי מדבר על אלה?

הם יכולים לבוא במטוס ולהגיד שהם גם רוצים להצביע.

זה הפוטנציאל.

כמה מאלה שלא גרים בארץ ולא רשומים בפנקס הבוחרים? לזרוק מספרים כשאין קשר בין המספר לדיון הזה, זה באמת לא הוגן. מה הקשר? כולם רשומים בפנקס הבוחרים?

אדוני, סליחה. מצידי, גם אם זה 50 אלף, אז מה? חבר הכנסת מקלב, יש הלכה פסוקה, אם אינני טועה, של בית המשפט העליון, שכאשר יש חקיקה שסותרת את הסעיף שמדבר על בחירות שוויוניות – זה סעיף משוריין – יש הלכה פסוקה משנות השישים, הלכת ירדור, אם אינני טועה, שאפשרה את פסילת החוק.

ברגמן מ-1969.

תודה, אדוני. גם כשהיינו בשנה א' משפטים הוא עלה עליי בכל הפרמטרים האקדמיים.

לא צריך להגזים, אדוני.

הרעיון שהוראת חוק רגיל לא סותרת חוק יסוד, שייך לחוקי היסוד של 1992, שיש בהם סעיף מפורש. אני לא בטוח שחוק ספציפי של הכנסת, שקובע שכדי אדם יצביע צריך להיות תושב ישראל או רשום בפנקס הבוחרים, ניתן לפסילה על פי השיטה החוקתית שלנו, מכוח הסעיף הלא משוריין בחוק יסוד: הכנסת. אתם רוצים לפתוח דיון חוקתי דרמטי? ראשית, הדרך לעשות את זה היא להגיש בג"ץ, ויהיה מאוד מעניין לדון בעניין. או לעשות דיון מסודר.

אני הרי לא משפטן, יש לי כאן עורך דין שיש לו מה להגיד. תגיד.

גלעד, אנחנו מתעסקים בהוראת שעה וזה באמת לא המקום.

חברים, הכול בסדר. זה דיון כבד והוא מתנהל רק ארבעים שנה במדינת ישראל, ואני לא אכריע בו בהוראת שעה בלילה. יהודה, זה רעיון יפה. אני חובב בג"צים ידוע, ואני מזמין אותך להגיש בג"ץ, במיוחד סביב הרעיון של פסילת חוק של הכנסת.

אני ויהודה כבר נפגשנו בבג"ץ, כשאני ייצגתי את הכנסת והוא הגיש גוטמן 3166/14.

אמרתי לכם, חברים, זאת תופעה. תודה. יש עוד נקודות, אדוני?

לא. הוא אמר שזאת אחרונה.

- - - בעניין הזה אנחנו נגיע למצב, שלאנשים לא יהיו תעודות זהות.

זאת לא ועדת הבחירות המרכזית.

מה שקורה היום, אתם צריכים לתת את דעתכם על כך.

זה משרד הפנים. אולי צריך להזמין נציג של משרד הפנים.

לא יהיו תעודות זהות.

להבדיל מהדיונים החוקתיים העמוקים שטוב לעשות אותם, אבל לא ברגע הזה, אני רוצה לשאול את ועדת הבחירות המרכזית האם היא נמצאת בסיג ושיח עם משרד הפנים?

קיבלנו פניות מחבר הכנסת אייכלר, וייתכן שגם מחבר הכנסת מקלב. אני לא זוכר, בדיוק בנושא הזה. טרם השבנו כי הפנייה התקבלה לפני מספר ימים. פנייתו תועבר למנכ"ל רשות האוכלוסין, ובה נפנה את מנכ"ל רשות האוכלוסין לסעיף 140 לחוק הבחירות, שקובע שכל בן אדם שביקש תעודת זהות בשבועיים שלפני יום הבחירות, רשות האוכלוסין חייבת לספק לו תעודת זהות. זה קבוע בחוק. אנחנו נפנה את תשומת לב ראש רשות האוכלוסין, וברור לנו שהם יעמדו בחוק.

ברור לנו שהם יעמדו בחוק – זאת אמירה יפה. אני רוצה להבין את הפרוצדורה, כי זה לא לדיון שלנו בחוק הזה. האם ועדת הבחירות המרכזית, מעבר להוצאת המכתב, היא גוף שאתם רואים אותו מעורב בטיפול בסוגיה הזאת במובן של הזמנת מנהל רשות האוכלוסין ומנכ"ל משרד הפנים לוועדת הבחירות? אני לא יודע אם יש לכם סמכות, אבל אני בטוח שהוא לא יסרב. יש שתי אפשרויות, או שהמשימה הזאת מגולגלת לפתחה של ועדת הבחירות המרכזית, כי יש בעיה, או שהמסר הוא שוועדת החוקה, כמי שאחראית על דיני הבחירות, בכפוף להסכמות של ועדת ההסכמות, אם הכנסת תתפזר מחר, תצטרך לקיים בדרך כלשהי דיוני מעקב, כי אנחנו יודעים מה קורה. יש היום בעיה, נקבעים תורים, וצריך לעשות דיון מקדים לוודא שהם באמת ערוכים. זה שהוצאתם מכתב שהם יעמדו בחוק? נו, אתה יודע כמה מכתבים יצא לי להוציא בחודש האחרון כדי שיעמדו בחוק?

אני רוצה להגיד שהחוק שדין מדבר עליו נוגע לאדם שהזמין, נרשם ועכשיו צריך להנפיק לו תוך שבועיים. כאן אדם לא נרשם, לא נותנים לו תור להירשם. לא מקבלים אותו.

יש פה סוגיה ואי אפשר להתעלם ממה שקורה.

אדוני, אני מוכנה לדבר מחר עם תומר מוסקוביץ', מנכ"ל רשות האוכלוסין.

אני מבקש שתהיה לנו תשובה מחר, האם ועדת הבחירות המרכזית, גם על דעת יושב-ראש הוועדה, לוקחת על עצמה לקיים דיוני מעקב – לא פיקוח. אין לכם סמכות פיקוח. התפקיד שלכם הוא כן להרים דגל לבית הזה – ירושלים, יש לנו בעיה. או שאתם תעשו את זה, או שאנחנו נצטרך לקבוע שתי בעיות. חבר הכנסת מקלב מעלה סוגיה אמיתית שצריך לתת עליה את הדעת. נצטרך לבוא בדין ודברים, ומכיוון שהכנסת תתפזר, קצת קשה לעשות את התהליכים האלה דרך הוועדה, למרות שיש ועדת הסכמות. אני מעלה שאלה אלייך ואל השופט עמית, האם אתם רואים פרוצדורה שבעצם ועדת הבחירות עושה בישיבותיה גם מעקב אחרי הסוגיה? אולי היא תיפתר. ואם לא, חבריי היועצים המשפטיים, אנחנו נצטרך לתת את הדעת איך עושים מעקב על העניין.

תודה, חבר הכנסת מקלב.

עורך הדין גוטמן אומר לי שהוא ניסה להזמין תור למשרד הפנים, וקיבל תור ל-10 בנובמבר.

חברים, קיימנו את הדיון גם פה וגם בוועדת הפנים של הכנסת. יש בעיה ויהיה פתרון.

יכול להיות שנצטרך לחוקק הוראת שעה. כמו שבקורונה עשו הוראות שעה, תצטרך להיות פה סוג מסוים של הוראת שעה לחוק מרשם. אני מבקש, אדוני המנכ"ל, שבכל מקרה, בלי קשר למעורבות של ועדת הבחירות, שמחר לדיון בקריאה שנייה ושלישית, ולו בזום, יוזמן מנכ"ל רשות האוכלוסין. נשמע ממנו התייחסות קצרה, שינחה אותנו.

זה לא אליכם.

ברור לנו. תכננו לפנות אליהם ושישיבו לנו.

זה יהיה קצר, אל תטריחו אותו לכאן. שיעלה בזום או ראש המטה שלו.

מכובדיי, אנחנו בסעיף מס' 9.

9. הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים ושתיים(, התש"ף–2020, והוראות הבחירות לכנסת (אחריות להעברת חומר ההצבעה וטיפול במעטפות ההצבעה) (הוראות שעה), התשפ"א-2021, שנקבעו לפי סעיף 145(ד) לחוק הבחירות לכנסת, יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש.

ועדת הבחירות המרכזית מוסמכת להתקין הוראות שעה שנוגעות לביצוע הבחירות, והיא עשתה זאת במערכות הבחירות הקודמות. מדובר על שתי הוראות שעה, שאנחנו חושבים שנכון לחוקק אותן כבר עתה לבחירות הבאות, ואני אפרט. הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים-ושתיים) מדברות על הסמכות על שמירה על סדר במקום הקלפי – להפקיד את המזכיר על כך – התאמות מסוימות שנעשו בטפסים, היכולת של מפקח טוהר הבחירות להיות נוכח בוועדת הקלפי ונדמה לנו שנכון שזה יהיה גם בבחירות הקרובות.

למה זה הוראת שעה ולא הוראת קבע?

כי לא היה לנו זמן מול משרד הפנים לתקן את התקנות. אמורים לתקן את התקנות ולא היה זמן.

למה לא לקבוע את זה בחוק?

כי זה בתקנות ולא בחוק. בחוק לא מתקנים תקנות.

אנחנו מאריכים את התוקף של התקנות באמצעות חוק?

של הוראות השעה, שגוברות על התקנות.

למה הוראות השעה האלה לא הופכות להיות ההוראות הקבועות בחקיקה הראשית? היינו פוטרים את הצורך בהתקנת תקנות.

אלה דברים טכניים, איך נראה טופס מסוים.

במהות הם צריכים לתקן את התקנות עצמן, והם לא הספיקו לתקן את התקנות.

זה חוק ראשי. מתקנים את התקנות בחוק ראשי.

בהשתרשרות.

אי-אפשר לעגן את זה בחוק וזהו?

לעגן כל מיני טפסים?

זה החוק הראשון שיש בו טפסים?

אין שום בעיה שמשרד הפנים וועדת הבחירות יאמרו שהם רוצים את זה בתקנות. השאלה היא פשוטה, האם אנחנו רוצים לכתוב: יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים-וחמש, או לכתוב שהן תהפוכנה להוראות קבע. אני לא יודע, תמצאו את הנוסח. שאחרי זה ילכו להתקין תקנות. אני לא מציע כרגע להכניס את ההוראות האלה בגוף החוק, אבל אתם אומרים שהוראות השעה האלה יעמדו בתוקפן עד הכנסת העשרים-וחמש? יעמדו בתוקפן עד אחרי הבחירות לכנסת השלושים, ועכשיו שילכו לתקן תקנות. לא שזה כזה חשוב, כי יחדשו את זה בפעם הבאה.

אנחנו סבורים שההוראות האלה צריכות להיות הוראות של קבע, ועוד לא היה סיפק בידינו לתקן את תקנות הבחירות. הפרוצדורה קצת ארוכה, במיוחד בתקופת בחירות, ולכן היינו רוצים להאריך את הוראות השעה. אתם רוצים להפוך אותן להוראות של קבע?

לא. זה לא אסתטי בחקיקה. יש מניעה לקבוע שהן תעמודנה בתוקפן לחמש שנים? למה חשוב לנו עד פרסום התוצאות?

נכון, אבל בפעם הבאה אני לא אוכל לתקן אותן כי הן בחקיקה.

הבנתי, יש בזה נקודה. איתן, זאת נקודה חכמה.

אני צריך לחזור לכנסת.

נשאיר את זה כך, ותודה על החידוד החשוב הזה.

סעיף 10 – תיקון חוק הבחירות.

זאת רעה חולה להביא הוראות שעה. אתה מדבר על אסתטיקה חקיקתית? זה ממש לא אסתטי, הוראות שעה בחוק.

נכון, מסכים איתך.

אני מציע שיזדרזו בתיקון התקנות האלה. הם מאלצים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים, חלילה נעשה דברים שמישהו אחר רוצה.

בסדר, ברור.

סעיף 10. אני קורא עם איזשהו תיקון שלא מופיע בנוסח שמופיע פה. זה בהתאמה לסעיף 24א של ההיוועדות החזותית.

בסעיף 17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, אחרי סעיף (א) יבוא:

(א1)(1) יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב-ראש ועדת בחירות אזורית, רשאי, בהתקיים נסיבות מיוחדות, ולאחר ששקל, בין היתר, את מהות הדיון ואת היכולת המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים, או לבקשת הצדדים, להורות כי דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית.
1. דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם."

אני רק אזכיר שסעיפים 17ב עד 17ד לחוק דרכי תעמולה הם בעצם הסעיפים שמאפשרים להגיש עתירות ליושב-ראש ועדת הבחירות בענייני תעמולה.

אני דעתי מאוד לא נוחה מזה.

אני אציין שבדומה להסדר של היוועדות חזותית, של ישיבות שהכנסנו בחוק המקורי, גם הסעיף הזה היה בפעם הקודמת בהקשר של קורונה, וכאן עשינו התאמה של המבחן שצריך להתקיים, וזה התקיימות של נסיבות מיוחדות, שקילת מהות הדיון וכולי.

אני רוצה להזכיר שעיקר הדיונים בפני יושבי-ראש ועדות הבחירות לפי סעיפים 17ב עד 17ד הם דיונים על סמך החומר בכתב בלבד. כלומר, למעלה מ-90% מהדיונים – עתירה, תגובה, צו או החלטה הדוחה. ללא דיון בכלל. אין חובה בתקנות ומעבר לכך, גם הצדדים לא רוצים כי רוצים צו מהר. לא רוצים צו בעוד חודשיים, להוריד שלט לא רלוונטי מהקיר של עיריית באר שבע. לעיתים יש מקום לקיים דיון כדי להגיע להסכמות, ובהיבט הזה, בנסיבות מיוחדות, אפשר לעשות אותו בזום. הרי אפשר היה לקבל את אותה הכרעה ללא דיון.

הכול טוב ויפה, למעט שפה מצא יושב-ראש ועדת הבחירות שהוא רוצה לשמוע את טענות הצדדים. יש הבדל בין ישיבה, גם אם היא ישיבה בעלת משמעות סטטוטורית, לבין הליך שהוא הליך שיפוטי או מעין שיפוטי.

תכף נשמע את משרד המשפטים, ואני רוצה להציע שהניסוח כאן יהיה שדרך המלך היא שדיון יכול להתקיים בהיוועדות חזותית רק בהינתן הסכמה של הצדדים, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות. דרך המלך לא כתובה כאן אותו הדבר. לא.

אחת הסיבות לכך שניסחנו את זה ככה – הניסוח שהגיע אלינו היה יותר משוחרר – היא בדיוק בשביל לשדר את זה שכאשר היושב-ראש מחליט שיתקיים דיון, הוא צריך להיות דיון בנוכחות פיזית. בדיוק בשביל לשדר את המסר הזה, הוספנו את המילים נסיבות מיוחדות. זה אומר שכאשר יושב-ראש הוועדה מחליט שהוא מקיים דיון, הכלל הוא דיון פיזי. אם יש סיבה מיוחדת – נסיבות מיוחדות שהוא מצא והוא צריך לשקול את מהות הדיון וכולי. בדיוק כיוונו לדברים שהיושב-ראש אומר, והפתרון או המענה שניסינו לזה הוא במילים נסיבות מיוחדות. זה משדר את זה, שמדובר על משהו חריג.

כרגע הוא אפילו לא צריך לשמוע את עמדת הצדדים לגבי קיום ההיוועדות החזותית. הוא יכול לקבל את ההחלטה בעצמו. חברים, עם כל הכבוד, יש פה הליך שיפוטי. לא צריך לשקול לפחות את עמדת הצדדים לגבי קיום הדיון בהיוועדות חזותית?

לא, כי הוא יכול להוציא החלטה בכתב.

הוא יכול להוציא החלטה בלי דיון בכלל.

הוא חושב ברמה השיפוטית שפה צריך להתקיים דיון. אתם לא חושבים שצריך לשמוע את עמדת הצדדים, אם הם רוצים דיון בהיוועדות חזותית?

אפשר לרשום: ולאחר ששמע את עמדת הצדדים בנושא.

זאת הוראת שעה?

כן.

אנחנו מוסיפים את המילים: ושמע את עמדת הצדדים לעניין זה?

לאחר ששקל, בין היתר, את מהות הדיון ואת היכולת המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים, ולאחר ששמע את עמדת הצדדים בעניין, או לבקשת הצדדים.

עורך הדין ברקוביץ', התייחסות שלכם.

אני מצטרף להסתייגות. הסעיף הזה נולד על רקע הקורונה, ועכשיו מדובר על הסדרה של הוראות חירומיות. שוב, מדובר פה בהליך שיפוטי בהקשר של זכויות שיש להן רגישות. הבנתי שבהקשרים אחרים זה מהלך חריג, ולכן אני לא רואה את הצורך הזה.

אנחנו צריכים להיות קצת זהירים בריצה שלנו להפוך את ההיוועדות החזותית לחזות הכול. זה לא טיעון טוב, הסיפור שאם הוא היה רוצה, הוא היה נותן החלטה בכתב. הטיעון הזה מעקר את תפיסת הנסיבות המיוחדות. הוא מעודד את השופט לומר, שבכל מצב הוא יכול היה לתת הוראה בכתב, וזה לא אמור להיות ככה. השופט קודם כול צריך להחליט שזה עניין מהותי, שהוא רוצה לראות בו את הצדדים מולו. הוא לא רוצה בכתב. אם הוא היה רוצה בכתב, כל הסעיף זה לא רלוונטי, ושייתן בכתב. כל הסעיף הזה נולד ברגע שבו השופט בא ואומר, זה מקרה שאני לא רוצה בכתב. זה שאתה אומר לי, שאם הוא היה רוצה הוא היה יכול לתת בכתב, אבל הוא לא רוצה לתת בכתב. הוא גילה את דעתו השיפוטית, שפה לא ראוי לתת החלטה מבלי לשמוע את עמדות הצדדים, שלא בכתב. אז עכשיו אנחנו הופכים את ההיוועדות החזותית לבררת מחדל, כי אמרתם שהוא היה יכול לתת בכתב. לא, הוא לא היה לתת פה בכתב.

אדוני, זאת לא בררת המחדל, וזה שיקול דעת של אותו שופט. השופט מצא שנכון לקיים דיון בנושא, אבל הוא מצא שנכון להגיד להם שיגיעו להסכמה.

אני רק אומר לך שבסוגיה הזאת, זה ממש מקרה קלאסי שיהיה בו מדרון חלקלק. לכן, כשבאו אלינו בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים, לא הסכמנו לסמוך על שיקול דעת שיפוטי, למרות שאנחנו מאוד מעריכים את שופטי ישראל, ולא להכניס תיבה כללית של נסיבות מיוחדות. נכנסנו שם לפרטי פרטים של סוגי דיונים, ולא משנה מה, לא קורים בהיוועדות חזותית. האם באמת כל קשת הדיונים בתעמולת בחירות מתאימה לנו על פי החוק הזה? כשהשופט יטיל קנסות - - -

אין לו סמכות להטיל קנסות.

אני לא זוכר. מה סמכויות הסנקציות שלו?

להוציא צו מניעה או צו הסג מלתקן הפרה של חוק דרכי תעמולה וחוק הבחירות לכנסת.

יש גם את העניין של הסכמת הצדדים אחרי שהוא שמע.

אני מבין שמדובר בהוראת שעה לבחירות לכנסת הקרובה, אבל מדובר גם על יושבי-ראש ועדת בחירות אזוריות, שדנים בתיקים מקומיים.

יש את זה עכשיו.

לא, זה רק לעכשיו, למערכת הבחירות לכנסת.

אבל השופטים האזוריים דנים בתיקי רשויות. אם במקרה בחודשיים האלה אני מגיש - - - יש סמכות.

אתם מבינים את השאלה?

אני מבין את השאלה. הסיבה לזה היא שהשופטים האלה מגויסים עכשיו גם להיות יושבי-ראש ועדות בחירות אזוריות, ויישבו בוועדות הבחירות האזוריות ויפעלו. ייתכן שכך יחסכו מהבן אדם לנסוע מבאר שבע למשרדי הוועדה ברחובות.

נצטרך לבדוק את העניין הזה מאוד לעומק להבא. אני חושב שכל מהלך שהוא מעבר לתקופת הקורונה מחייב הגדרה יותר פרטנית של הנסיבות והבניית שיקול הדעת השיפוטי. דרך אגב, בעידן של לא-קורונה, אני חושב שזה כפוף להסכמת הצדדים. שהצדדים יסכימו. היוועדות חזותית יש לה מחיר וזה לא יעזור.

אפשר גם כאן לרשום בהסכמת הצדדים.

אני הצעתי, אתם לא רציתם.

אמרת: לאחר ששמע את עמדת הצדדים.

כי אתם אמרתם שלא די בהסכמת הצדדים.

לא. לא אמרנו את זה.

בבקשה, תכניסו בהסכמת הצדדים.

ככל שזה יניח את דעתך, אנחנו מוכנים להוסיף בהסכמת הצדדים.

קרוב לוודאי שהצדדים ירצו את זה בדרך כלל, יותר מאשר השופט.

גם שיקול דעת השופט וגם הסכמת הצדדים?

אני לא בעד הרחבת היוועדות חזותית בהליכים שיפוטיים.

עם הנסיבות המיוחדות.

כן. השופט צריך להחליט קודם כול שיש סיבות מיוחדות, קרי קורונה, ואם אחד הצדדים עומד על זכותו להגיע - - -

למה אתה אומר שנסיבות מיוחדות זה רק קורונה?

לא, אני לא אומר. זאת הוראת שעה.

נסיבות מיוחדות יכולות להיות גם דחיפות.

אני מסכים איתך ועל אחת כמה וכמה הלכנו פה על שפה מרחיבה.

אנחנו מוסיפים: ולאחר שקיבל את הסכמת הצדדים לעניין.

ממשיכים.

אנחנו עוברים לשורה של הוראות קבע, שרובן טכניות במידה רבה.

סליחה, לגבי הסעיף הקודם, אם יש הסכמת הצדדים, אפשר להוריד את הנסיבות המיוחדות וכולי. היו שתי אופציות: חלופה של נסיבות מיוחדות או חלופה של בקשת הצדדים.

אני אישית מוכן להוריד את המילים נסיבות מיוחדות, אם יישארו המילים: לאחר ששקל, בין היתר, את מהות הדיון ואת היכולת המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים. זה מקום שמכניס את הקורונה, למשל, והוא אומר שיש מניעה לקיים. בעיניי, הסכמת הצדדים יותר חשובה מהנסיבות המיוחדות, כי יש פה הליך שיפוטי. שיסכימו לו. אבל השופט צריך לשקול את מהות הדיון, ובכל מקרה הוא צריך להחליט שזה מתאים להיוועדות חזותית. תיבת הנסיבות המיוחדות יכולה להיגרר לכל מיני דברים. לעותר יש בר מצווה לאחיין בשעה ארבע בעפולה.

אנחנו מסירים את הנסיבות המיוחדות, אבל מוסיפים את הסכמת הצדדים.

נעבור לפרק ב', תיקוני חקיקה שהם טכניים ברובם. אני אקריא אותם ואולי דין יסביר במה מדובר אחד-אחד.

11. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969–

(1) בסעיף 24, סעיף קטן (ה) – בטל;

בעבר, כאשר יושב-ראש ועדת בחירות אזורית נעדר, היה סגן של יושב-ראש ועדת בחירות אזורית שמילא את מקומו, לפי בחירת ועדת הבחירות האזורית. היום ביטלנו את זה בהוראה קודמת, כי קבענו שיהיה ממלא מקום שופט לכל שופט, ולכן אין צורך בזה. זה תיקון שהיינו צריכים לעשות קודם.

(2) בסעיף 68א)(ה) במקום "ואת מענו" יבוא "ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות";

בהסדרים הנוגעים היום לשאלה מה רושמים על המעטפות הכפולות, יש אי התאמה בין החוק לבין התקנות לבין סוגים שונים של מעטפות כפולות. ממילא היום הכול בתקנות ואנחנו לא מתכוונים לתקן את התקנות, ואין צורך שזה יהיה בחקיקה.

איזה פרטים אתם קובעים שם בדרך כלל?

שמו של האדם, מספר הזהות שלו, איפה הוא הצביע.

כתובת, מספר קלפי.

דרכים שניתן על פיהן לזהות את הבוחר, אם אנחנו לא מצליחים לפי תעודת זהות.

(3) בסעיף 70(ג), במקום "50 "יבוא "70";

זה הסעיף שנוגע לשינוי מקום קלפי. מפת הקלפיות נקבעת היום עד היום החמישים שלפני יום הבחירות, כאשר ועדת הבחירות המרכזית רשאית לשנות אותה החל מהיום השבעים. אבל אם מצאנו ביום ה-51 שאנחנו צריכים לשנות מקום קלפי כי הבניין לא קיים יותר – מה שקרה בעבר – אנחנו צריכים לחכות ליום השבעים בשביל לעשות את השינוי, ולשלוח את ההודעה לבוחר. כדי להתאים את המועדים הקיימים, כדאי שזה יהיה back to back.

הסעיף הזה יותר מהותי, ויש אולי מחשבה לעשות פה שינוי. זה משהו חדש שעשו בבחירות האחרונות, כשציינו ליד הבוחר באיזו שעה הוא הצביע.
(4) בסעיף 74(ג), בסופו יבוא "ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו; בלי לגרוע מהוראות סעיף 79א, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור למשרד הבריאות מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית או לגוף חוקר לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה";

איזה חוק?

חוק הבחירות לכנסת. בסעיף 74(ג) כתוב היום שאחרי שאתה מצביע, תעביר ועדת הקלפי קו על שמו ועל יתר פרטיו. התוספת פה היא שחוץ מלמחוק אותו, לציין את שעת הצבעתו, ויש הסמכה להעביר את השעה הזאת או לחקירה אפידמיולוגית למשרד הבריאות, או לחקירה של עבירות שקשורות בעבירות בחירות.

עבירות של בחירות בחוק הזה אני מוכן לקבל, אבל לא חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות. חבר'ה, איפה אנחנו נמצאים?

זה היה רלוונטי בשיא הקורונה.

זה היה רלוונטי, ואנחנו לא יודעים מה יהיה. זה רק אם נידרש, וזה לא מחייב. אם משרד הבריאות יפנה אלינו לחקירה אפידמיולוגית מסוימת, אנחנו העברנו את הפרטים.

קודם כול, זה חייב להיות תלוי בהכרזה על מצב חירום.

בסדר, ברור.

אין לנו בעיה עם זה.

תיאורטית, אתה יכול לעשות חקירה אפידמיולוגית במצב בריאותי מיוחד.

נתנו את זה כשמשרד הבריאות פנה אלינו בבקשה.

היום זאת מציאות אחרת.

הקורונה יכולה להרים שוב את הראש.

זה הוראת שעה?

לא. זאת הוראת קבע.

לא תהיה אמירה כזאת בהוראת קבע.

אולי החלק של החקירה האפידמיולוגית כהוראת שעה.

אולי נעשה את זה הוראת קבע שתלויה בתוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה.

רק על החלק של החקירה האפידמיולוגית.

זאת רק הסמכה.

יש הסכמה על זה.

זה מותנה בתוקפו של חוק הקורונה.

ואז זה הופך להוראת קבע?

הכול יהיה בהוראת קבע, למעט החקירה האפידמיולוגית שתהיה תלויה בתוקפו של חוק הקורונה.

(5) בסעיף 79 –

(א) בסעיף קטן (ה), במקום "יושב-ראש ועדה אזורית וכן יושב-ראש הוועדה המרכזית" יבוא "יושב-ראש ועדה אזורית, יושב ראש הוועדה המרכזית, וממלאי מקומם ";
(ב) בסעיף קטן (ו), אחרי "או מרכזית" יבוא "וממלאי מקומם";

פה מדובר על תיקונים בפרוטוקול בליל הבחירות לפי ראיות שהיו בפניהם. אנחנו רוצים להיעזר בממלאי מקום השופטים כדי להקל את העומס על השופטים הקבועים.

הסעיף הבא נוגע להרחבת ההצבעה של החיילים.

(6) בסעיף 90(ג), במקום "במהלך 72 השעות" – אלה 72 שעות שלפני יום הבחירות, יבוא "במהלך 168 שעות" ובסופו יבוא ("בסעיף קטן זה – מועד סגירת הקלפיות) ובלבד שקביעת מועדי ההצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות, תהיה בהסכמת יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו";

הרחבת זמן ההצבעה בצה"ל, הכפלתו כמעט.

היום זה מתחיל במוצאי שבת, ועם אפשרות להקדים את זה ליום רביעי. זה לא מחייב. עשינו את זה בפעם הקודמת.

ההצבעה רצופה בכל אחד מהשלבים האלה?

לא. השר מכין תוכנית איפה כן ואיפה לא.

אני מבין מה קורה בפרקטיקה, אבל על פי החוק היבש זה אומר שמהלך ההצבעה יכול להיות במשך כל 168 השעות.

זה כמו שהיום יש 72, וזה לא אומר שזה מתקיים ברצף. מה שמתחיל במוצאי שבת זה בדרך כלל מוצבים רחוקים, או יחידות שיודעים לגביהן שהחיילים יוצאים לאימון ביום ראשון, יהיו בשטח ולא יוכלו להצביע ביום שלישי. צה"ל יודע לעשות את ההבחנה הזאת, ועובדתית אין היום הצבעה רצופה של 72 שעות. זה לא קיים. על בסיס זה, להרחיב את זה. גם בפעם הקודמת, ביום רביעי שלפני יום הבחירות הצביעו בחלק מהבסיסים, לפי תוכנית שהכין צה"ל והבאנו אותה לנשיאות, והיתר הצביעו ביום הבחירות הכללי. לא התקיימה הצבעה רצופה.

הדבר הזה די משמעותי. בסופו של דבר, אנחנו מאפשרים להתחיל את ההצבעה שבוע לפני יום הבחירות.

כמו ששליחים בחו"ל מצביעים 11 ימים לפני. זאת גם הצבעה מוקדמת.

הכמויות אחרות.

אלה סדרי גודל אחרים. לכן, באמת, צריך להגיד שהארכה מעבר ל-72 שעות צריכה להיות באישור הנשיאות. כן צריך לקחת בחשבון שזה כהוראת קבע, וזה דבר משמעותי. זה שינוי משמעותי, וגם הוא התחיל מהקורונה כדי שלא תהיה התקהלות יתר בקלפיות בצה"ל.

אגב, הוא סייע בהעלאת אחוז ההצבעה.

זה נראה לנו הגיוני, וחשוב שהוועדה תהיה מודעת לכך שזה משהו משמעותי ולא משהו טכני.

(7) בסעיף 110(א), המילים "האחראים יחתמו על המעטפה החיצונית" – יימחקו.

יש מעטפה חיצונית מסוימת שעליה האחראים על ההצבעה בנציגות חותמים. אין לזה שום הצדקה וזה סתם מיותר. אין את זה באף מעטפה חיצונית אחרת.

יש עכשיו רצף נוסף של דברים טכניים.

(8) בסעיף 116ד(ג), במקום "שם אביו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין" יבוא "מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות";
(9) בסעיף 118יח(ב), במקום "ואת מענו" יבוא "ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות";
(10) בסעיף 116יט(ב), במקום "ואת מענו" יבוא "ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות";

למה בקלפי אסירים צריך לציין את שם המצביע, שם אביו, מספר זהותו וכולי?

לא, אנחנו מוחקים את זה. זה קבוע היום בחוק וזה מיותר. אנחנו רוצים למחוק את זה ולעשות נוסח אחיד על המעטפות החיצוניות. זה מה שהסברתי קודם על כך שעל כל מעטפה חיצונית כתובים פרטים אחרים.

(11) בסעיף 120, במקום "לפי סעיפים 24 או 80" יבוא "לפי סעיף 24 או מזכיר ועדת קלפי";

סעיף 80 הוא סעיף שבוטל, ולכן מבוטלת ההפניה אליו, ומרחיבים את האיסור הפלילי שיש על הפקרה של חומר הצבעה גם על המזכיר ולא רק על היושב-ראש.

היה שינוי מסוים, שאמר שמי שאחראי היום על העברת החומר הוא המזכיר ולא היושב-ראש. פעם זה היה היושב-ראש, הוא היה נציג מפלגה, והיו עם זה כל מיני קשיים, ואני מניח שאתם מבינים אותם. בנוסף לכך, הם היו הולכים ומשאירים את המזכיר עם חומר ההצבעה. הגיוני שאם הוא צריך ללוות את החומר, שתהיה עליו סנקציה אם הוא עלול להפקיר אותו.

משרד המשפטים, מקובל עליכם?

מקובל שיש מלווה נוסף?

כן, זה בתקנות.

אם אנחנו כבר מתקנים את החוק, במקום שיהיה כתוב 20 אלף לירות, למה לא כתוב שקלים? אני יודע שיש הפניות ואני מבין, אבל כבר מתקנים את החוק. למה צריך להשאיר את המילה לירות?

יש המון סעיפים עם המילה לירות בחוק הבחירות. אין לי בעיה לשבת ולתקן אותם באופן אחיד, אני חושב שמשרד המשפטים לא יודע להגיד לי מה הסכומים בשלב זה.

זה גם לא אני.

כן, אני יודע שזה לא אתה.

אתם מתקנים את הדברים, למה להשאיר פה קנס של 20 אלף לירות?

זה סוג המתח שיש בין מה הם רוצים לעשות לצורך התפעול.

כמה זה 20 אלף לירות היום?

זה הופך להיות הקנס לפי חוק העונשין.

יש המרה.

החוק צריך להיות ברור לא רק למשפטנים, גם לאזרחים.

צריך לשנות את כל הסעיפים, ויש הרבה.

נבדוק את זה לקראת שנייה ושלישית.

אני רואה בהמשך, שאתם אומרים 18 אלף שקלים חדשים. פעם לירות ופעם שקלים?

זאת חקיקה מאוחרת יותר.

לא, אתה מסתכל על חוק אחר.

(12) בסעיף 114, המילים "ומס בולים על ייפוי כוח" – יימחקו;

אין יותר מס בולים. זה סתם כתוב בחוק. אנחנו עושים קצת סדר וניקיון.

(13) בסעיף 145(ד), במקום "60 יבוא 90", ובמקום "רשאית הוועדה המרכזית" יבוא "רשאי יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש את זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב-ראש בפני הסגנים";

סעיף 145(ד) הוא הסעיף שמסמיך את הוועדה, ועכשיו מסמיכים את הנשיאות לקבוע הוראות שעה בענייני בחירות לצורך אותן בחירות ובהתאם לנסיבות. בכל מערכות הבחירות הקודמות הרחיבה הכנסת את הסמכות הזאת ליום ה-90, כי אין שום הצדקה שזה ימתין ליום ה-60, בהתחשב בכך שיש פעולות שאנחנו צריכים לעשות כבר בין ה-90 ל-60, שנקבעות בהוראות השעה המתאימות. ההסכמה בנשיאות הייתה שזה יועבר לנשיאות, כי זה גוף יותר גמיש וקל לדיון, אבל אם אחד מהסגנים מבקש, זה עובר למליאה.

בסוף יביאו אתכם למצב שבו בחירות אפשר לקיים גם בפחות מ-90 יום.

אין בעיה. צריך לשנות הוראות בחוק לגבי הפעולות המחויבות.

אנחנו מאוד לא אוהבים את החודשים האלה.

מכובדיי, אנחנו חייבים לחתור לסיום.

הסעיף הבא הוא תיקון קבע לחוק אחר.

12. בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996 –

(1) בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות;";
(2) בהגדרת "תשלום" במקום הסכום הנקוב בה, יבוא 18,000 שקלים חדשים".

חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות קובע שעובדים שמועסקים בעבור הוועדה או בעבור מפלגות בתקופה מסוימת, והם מקבלים עד שכר מסוים, למעשה לא משלמים מס הכנסה רגיל אלא משלמים מס אחיד בגובה 25% - מס מיוחד – ואי-אפשר לקבל ממנו זיכוי, ניכוי וכל הקלה אחרת. הדבר הזה נועד גם לצרכי העסקה מאוד מאוד רחבה של מאות אלפי אנשים בתקופה הזאת, וגם לצרכי רשות המסים שלא יכולה לעשות תיאומי מס לכל כך הרבה אנשים. מה שהחוק קובע זה סוג של מיצוע. יש אנשים שקצת נהנים מזה, יש אנשים שקצת נפגעים מזה, אבל בסוף הם יודעים כמה כסף הם מקבלים בעבור התקופה.

חוק מיסוי מדבר על תקופה שהיא לא רלוונטית, ולכן אנחנו מרחיבים כל הוראת שעה, ועל סכום שהוא מאוד מאוד ארכאי. אנחנו מציעים כבר לעגן את מה שהיה במערכות קודמות, לתקופה קצת יותר ארוכה ולסכום קצת יותר גדול.

מה הסכום?

18 אלף שקלים. זה היה 8,800 שקלים.

תקופת הבחירות מוגדרת היום כעד שלושה ימים לאחר הבחירות, אבל בגלל כל המבצעים שהנהגנו בוועדה, של בדיקות טוהר הבחירות וכל הנושאים הללו, בעצם תקופת ההעסקה מתרחבת. ככל שהיא מתרחבת, הסכום שמשכרים יותר גבוה, ואז זה כבר לא רלוונטי. תקופת הבחירות מבחינתנו מתמשכת הרבה יותר זמן. בעבר היינו מתחילים בהדרכות שבועיים וחצי-שלושה לפני יום הבחירות. היום אנחנו מתחילים אותם חודש וחצי קודם.

הנושא הזה הוא על דעת רשות המסים, ידידי מהאוצר? אני יודע שזה לא האגף שלך.

אני לא מרשות המסים. אפשר להתקשר אליהם ולבדוק.

מה שמטריד אותי זה ה-25%. זה מס גבוה למי שעובד יום אחד כמה שעות.

זה חוק המסים.

אז מה אם זה חוק המסים? זה קבוע איפשהו בחוק, ואנחנו עושים פה תיקונים עקיפים. אני חושב שצריך להפחית את אחוז המסים האלה.

אני מציע שתגיש הסתייגות ונדאג מחר להזמין את הנציגים.

אני אשמח אם נקבל התייחסות. אני חושב ש-25% לאנשים שעובדים ביום הבחירות – אלה הרבה מאוד אנשים – בסוף הם באים ביום הבחירות לכמה שעות, ואחרי זה חותכים להם 25% מ-800 שקל - - -

אולי היה ראוי להגדיר פה מעין שתי מדרגות מס. זה מסבך.

זה מאוד מסבך.

אנחנו מדברים על עשרות אלפי עובדים שבאים לכמה ימים.

תקבעו 15%.

אתם רוצים להקל? בסדר. שיהיה 15%.

שלא נזמין את רשות המסים, והם יבקשו לקבוע 50%.

רוב האנשים שעובדים ביום זה, הם לא אנשים שמשלמים 50% מס.

קודם כול, תודה לחברנו מוועדת הבחירות המרכזית. חבר הכנסת רוטמן כתב לי שהוא בדרכו, והוא רצה להעלות את הסוגיה של ההגבלות על גיל המזכירים. אני אינני מכיר את הסוגיה.

במערכת הבחירות הקודמת העלינו את גיל המזכירים לגיל 21, מטעמים רבים.

ההגבלה היא מהצד הנמוך של הגיל.

כן, והם רוצים פחות. הם רוצים גיל 18.

הם רוצים להוריד את זה בחזרה לגיל 18. הייתה עתירה לבג"ץ ובג"ץ לא קיבל את העתירה.

אני שייך לאלה שחושבים שבגדול, באופן עקרוני, מגיל 18 עד גיל 21 או מגיל 18 עד 20 אנשים לא צריכים לעבוד. הם צריכים לשמור על מדינתם או לעסוק בשירות אזרחי. אלא אם יש להם פטור מיוחד.

אני הייתי מעלה את הגיל.

אם זאת הכוונה, הבינותי. חשבתי שיש אולי מגבלה גילאית מהצד השני.

אני חושב שצריך להעלות את הגיל. למזכיר יש היום יותר סמכויות מהעבר. הוא צריך להיות הרבה יותר אסרטיבי כלפי ועדת הבחירות, וזה תפקיד אחר ממה שהוא היה בעבר.

יש הרבה יותר מתיחות בקלפיות.

השאלה אם יש לנו תקדים.

לא הייתי נוגע בזה עכשיו.

השוטר גם יכול להיות בגיל 21.

אבל הוא עובר הכשרה.

אגב, באותה הצעה הצענו בשעתו להעלות את גיל חברי ועדות הקלפי, כשבחוק הגיל היה 16. לא הצלחנו מעבר ל-17.

לא נתפס בעיניי שבשעה שחבר'ה בני 19 משרתים בשירות צבאי או בשירות לאומי ומחויבים לזה, חברים אחרים ילכו לעבוד.

אז תעלה גם את גיל ועדת הקלפי.

ועדת קלפי זה בתשלום?

כן.

אם זה היה תלוי בי, הייתי מעלה.

זה תלוי בך.

נדמה לי שגם שם העלינו את זה מגיל 16 לגיל 17.

בשנה שעברה העלינו ל-17. נו, באמת, ילדים שמשחקים טטריס כל היום. אנחנו רואים את זה.

גודמן, שקלנו בכובד ראש את האפשרות של חבר'ה בני 19, אבל לא נראה לנו הגיוני. אם הם משרתים בצה"ל, שישרתו בצה"ל.

דיברתי על בנות שעושות שירות לאומי.

שיהיו בשירות לאומי. בשירות לאומי עובדים? ואם הם תלמידי ישיבה, שיישבו וילמדו עוד דף.

יום הבחירות הוא יום שבתון.

לא, לא, לא.

בשירות הלאומי יש יום שבתון? חידוש גדול. אני לא שמעתי שאדם שנמצא בשירות לאומי כתחליף לשירות צבאי יכול לעבוד תוך כדי. מר גודמן, בקשתך נשקלה בכובד ראש, נדחתה. תגיש הסתייגות. רק שתראה שאני מתון, כי אם זה היה תלוי באיתן, בכלל הוא היה כורת את הענף.

טופורובסקי תמך בזה בפעם הקודמת.

טופורובסקי צעיר ברוחו, ואני לא. אבל הוא התקדם מהר, הוא יושב-ראש קואליציה, ואני הקטן רק יושב-ראש ועדת חוקה.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר כדי שנוכל לשחרר את רותם מאגף התקציבים, ברשותך, רציתי לומר לפרוטוקול שבנושא הסעיף על התקציב אנחנו ננהל שיח בינינו עד מחר, וניתן תשובה לוועדה.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, שהאוצר מוטרד מתקדים של קביעת סעיפים תקציביים בחקיקה ראשית. האוצר רוצה לבוא בדין ודברים עם הוועדה ולהניח את דעתם בזה שמחר בבוקר תהיה פנייה להעברת מקדמה מוכנה לפני ועדת הכספים, בבקשה. בסדר גמור. אני תמיד בעד התדיינות.

במסגרת בניית יחסים חדשים עם אגף התקציבים, אנחנו ננהל שיח ונראה לאן אנחנו יכולים להגיע.

אם הייתי יודע, הייתי פונה אליכם בכל הבקשות שלי לרותם.

בגדול, מה שטוב במערכת יחסים עם אגף התקציבים, זה שהאופי של בן הזוג לעולם לא משתנה. אנשים יכולים להתחלף, אבל האופי של בן הזוג כבר 40 שנה אותו אופי. אני לא מתייאש.

אנחנו מאוד שונים ומגוונים באגף.

הוא רצה להבטיח לי המון הבטחות בחוץ.

אנחנו צריכים להקריא את הסעיף דרכי תעמולה?

כן. לא הקראנו את הכול. לא הקראנו את הנושא של זמן שידור.

חברים, הקראנו את רוב הסעיפים של חוק דרכי תעמולה, דנו בהם והייעוץ המשפטי אומר שזה בסדר. הדבר שלא הקראנו הוא הסעיף שעוסק בקיצור זמנים. נקריא את זה, וכרגע זה עומד על הירידה משתי דקות לאחת בעבור כל חבר כנסת. ברדיו המספרים שונים. יש בקשה של הערוצים לרדת גם מזמן בסיס 7 לפחות. הם ביקשו 4 ואני חשבתי שאפשר 5, אלא אם אתם אומרים לי שזה מעלה ומחדד יותר את הסיפור של השוויון.

אנחנו סבורים שבכל מקרה צריך 61.

הוא אומר שקיצור שידורי התעמולה דורש רוב של 61.

למה?

בהסדר עצמו יש משום מתן הטבה למפלגות קיימות על פני מפלגות חדשות.

לא. כרגע יש פה העצמת ההטבה מבחינה יחסית למפלגות חדשות.

קודם כול, יש קיצוץ. גם ההורדה מ-7 דקות ל-5.

אם בעניין הזה אתה חושב, לא נוריד מ-7 ל-5.

מעבר לזה, מכיוון שבסופו של דבר, כל הסדר שקובע את זמני השידור הוא כשלעצמו קובע משהו. אתה לא מסתכל רק על הדלתא. הדבר הזה מתייחס אחרת למפלגות קיימות ולמפלגות שאינן קיימות. לכן אנחנו חושבים שזה גם דורש 61. בכל מקרה, הדברים האלה יעברו ברוב מאוד גדול.

נקווה. אני משאיר כרגע את המספרים האלה, את הירידה מ-2 ל-1 והישארות ב-7. יכול להיות שמחר נציע להוריד את ה-7 ל-5 או ל-4. אני אומר פה בגילוי שאני עדיין ממתין להבין מהמפלגות את עמדתן, כי בדיון לא היו נציגי כל המפלגות. ביקשתי מהנהלת הקואליציה לעסוק בעניין, והיו נציגי אופוזיציה בדיון.

נשלב את זה בנוסח לקריאה ראשונה.

זה יהיה בנוסח. אם מחר בבוקר נחזור ונציגי הנהלת הקואליציה יאמרו שאין הסכמה קואליציונית יכול להיות שנצטרך לסגת מזה.

בייניש המליצה בכלל לבטל את זה.

אבל בייניש אמרה במקביל שאפשר לקנות פרסום. לא היה לנו זמן בכלל להיכנס לדיון הזה.

צריך לזכור שיש כאן מי שמייצג את הרשימות הקיימות, את סיעות הכנסת, אבל אין מי שייצג את הרשימות החדשות.

לפחות בנוסח הזה שיפרנו את מצבן של הרשימות החדשות, כי השארנו 7 דקות. לכן לא הורדתי כרגע ל-5, כדי שלא תעלה טענה שפגענו בזמן החשיפה של החדשות.

פגענו ברדיו.

מה לגבי מודעות בעיתונים יומיים? למה אנחנו מגבילים את המודעה בעיתונים יומיים, שבועיים או בירחונים במודעות שלא גדולות מ-40 אינץ'.

מקלב ביקש שינוי.

חבר הכנסת מקלב אמר שיש לו כל מיני מחשבות שונות, והוא לא חזר אלינו. הדבר היחיד שכרגע ישנו, הוא שלפחות על פי המוצע, תרד ההגבלה על מודעות חוצות.

מה הבעיה עם עיתונים? למה להגביל את העיתונים?

עלו כל מיני גרסאות, ואנחנו חשבנו שאפשר להוריד את מגבלת הגודל, אבל לחבר הכנסת מקבל היו כל מיני הצעות נוספות.

מה דוח בייניש אומר? מפחדים מהשתלטות, מקנייה.

הרעיון בעיתונים הוא שלא רוצים שמפלגה אחת תשתלט על עיתון.

שיש לה ממון.

איתן, הרציונל הוא שלא תהיה השתלטות של מפלגה אחת יותר גדולה על כל שטחי הפרסום.

לדעתי, המגבלה של 40 אינץ' בעיתונים ממילא לא רלוונטית.

כתוב שם "מודעה אחת לא תעלה על 40 אינץ', ובכל מקרה, במשך שלושה חודשים, 10,000 אינץ'".

זה סעיף שמתייחס לעיתונים, וזה לא היה התיקון.

אני מדבר על זה עכשיו.

האם 40 אינץ' הם בכלל מגבלה רלוונטית?

זה שוב נובע מהשיקולים הכספיים והאמצעים שעומדים לרשות כל רשימה. זה בערך חצי עמוד.

40 אינץ' זה רבע עמוד. מה ענק בזה? מי אמר שזה ענק?