פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



50
ועדת הכספים
29/06/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 311
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ל' בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 9:00

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, של חה"כ בצלאל סמוטריץ', חה"כ אלכס קושניר, חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ משה גפני, חה"כ שלמה קרעי, חה"כ מיכאל מלכיאלי, חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה ארבל, חה"כ חיים ביטון, חה"כ אורית מלכה סטרוק, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ דסטה גדי יברקן, חה"כ דוד ביטן, חה"כ גילה גמליאל, חה"כ קרן ברק, חה"כ ישראל כץ, חה"כ דוד אמסלם, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ אופיר אקוניס, חה"כ יעקב אשר, חה"כ מאיר פרוש, חה"כ יריב לוין, חה"כ יואב גלנט, חה"כ אופיר כץ, חה"כ אמיר אוחנה, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ איתמר בן גביר, חה"כ משה אבוטבול, חה"כ אופיר סופר, חה"כ אבי דיכטר, חה"כ גלית דיסטל אטבריאן, חה"כ אלי כהן, חה"כ אוריאל בוסו, חה"כ יואב בן צור, חה"כ אבי מעוז, חה"כ יבגני סובה, חה"כ יוסף שיין, חה"כ לימור מגן תלם

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אוסאמה סעדי
מוסי רז
נירה שפק

בצלאל סמוטריץ'
יעקב טסלר

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין
אביעד פרידמן - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

אפרת פרוקצ'יה - היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

אילן רויזמן - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

ד"ר אפי צמח - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פרופ' אייל זמיר - הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים

אמנון מרחב - מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ניצן פלדמן - סמנכ"לית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אהוד נדב - יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

קובי פלקסר - ייעוץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יצחק חסיד - יו"ר ועדה מוניציפלית, התאחדות בוני הארץ

מבשרת נבו - שדלן/ית, מייצג/ת את התאחדות הקבלנים בוני הארץ

שלומית ארליך

טמיר כהן

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, מ/1548

בוקר טוב לכולם. היום ה-29 ביוני 2022, ל' בסיון התשפ"ב. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה. אנחנו נעבור עכשיו להקראה של הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מספר 9), התשפ"ב-2022. שלוש הצעות חוק שמוזגו, אחת ביוזמתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שנייה הצעת חוק שלי, שמוזגו להצעת חוק ממשלתית.

עברנו פה תהליך מאוד מאוד משמעותי בחוק הזה, דנו בכל היבטיו ואתמול הגענו למתווה שהוסכם על ידי כל חברי הוועדה. במהלך הערב הלשכה המשפטית ניסחה את החוק כפי שחברי הוועדה ביקשו וכרגע אנחנו נעבור להקראה של החקיקה.

רק לפני זה אני לא יכול שלא להגיד מזל טוב לנבחרת ישראל בנוער בכדורגל שעלתה לגמר אליפות אירופה, עד גיל 19. הישג מטורף, באמת. אף אחד לא ציפה.

כמה מהם מאשדוד, יש מאשדוד שם, לא?

נבחרת אשדוד לנוער. זה באמת הישג מדהים ואני מאוד מקווה שהם גם ינצחו ביום שישי בגמר, ושתהיה לזה גם המשכיות, שאותם חבר'ה כשהם יגדלו יוכלו לעשות את אותם דברים אחר כך כשיהיו בוגרים.

או שיהיו חברי כנסת. זה גם סוג של כדורגל, אחד מוסר לשני, אחד בועט בשני אפילו.

אנחנו נעבור להקראה. הממשלה, בבקשה.

בוקר טוב, עו"ד אילן רויזמן ממשרד הבינוי והשיכון.
הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מספר ...), התשפ"ב-2022

תיקון סעיף 5א
1.
בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א –



(1) בסעיף קטן (א) –



(1) ברישה, במקום "שחלפו שישים ימים" יבוא "שחלף חודש", ובמקום "מהמועד החוזי" יבוא "מתום חודש מהמועד החוזי";



(2) בפסקה (1), המילים "כשהם מוכפלים ב-1.5" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "שתחילתה במועד החוזי" יבוא "שתחילתה בתום חודש מהמועד החוזי וסיומה בתום ארבעה חודשים מהמועד החוזי.";



(3) בפסקה (2), במקום "תשעה" יבוא "חמישה", ובמקום "המועד החוזי ואילך" יבוא "המועד החוזי וסיומה בתום עשרה חודשים מהמועד החוזי.";



(4) אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור תקופה שתחילתה 11 חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.";





(2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "הפיצויים בעד שישים" – תימחק;

איפה ה-125%?

125% כבר קיים בחוק, אז זה התלבש על חלק מהניסוחים הקיימים שם.

פסקה (1)(ג).

(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:



"(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו אם מתקיים לגבי האיחור במסירת הדירה אחד מאלה:



(1) הוא נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד;



(2) הוא תוצאה מנסיבות כאמור בסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, ומתקיימים לגביו שאר התנאים הקבועים באותו סעיף."




סיימנו את סעיף מספר 1 של הצעת החוק.

אני רוצה שתקריא את סעיף 18, את המשמעות שלו ותסבירו באמת מה בעצם נכנס בגדר סיכול היום שאתם יודעים להצביע עליו. אמרנו סיטואציות של מלחמה, קורונה, מגפה, זה לא חל בהתאם לדיני הסיכול הנוקשים שחלים היום. מה כן חל? מה אתם יודעים להגיד שכן חל?

סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) עוסק בפטור בשל אונס או סיכול החוזה. הוא מדבר על מקרה שבו הייתה הפרת חוזה כתוצאה שנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש ולא יכול היה למנען וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים. לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

כוח עליון.

כוח עליון, נסיבות קיצוניות מאוד, כפי שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, קורונה ונסיבות דומות לא הוכרו כמהוות גורמים המסכלים את החוזה.

אני לא בטוח שזה נכון.

המבחן, רק נסביר, זה משהו שאדם לא ידע, אבל גם לא יכול היה לדעת. זה לא סיכון שניתן היה לצפות אותו ולהקצות אותו מראש. מדובר כמובן במקרים מאוד קיצוניים וספציפיים.

אני רק רוצה לציין שהאמירה שקורונה לא הוכרה כסיכול היא לא אמירה מדויקת. ממש לא מדויקת. מה זה סיכול? אגב, זה גם משתנה. גם בקשר למלחמות, אני רוצה להזכיר שיש פסיקות של בתי משפט שאומרות שנכון שבשנות ה-70, פסק דין שג"מ חניונים, המלחמה לא הייתה סיכול, אבל יש פסיקות מאוחרות יותר מהעת האחרונה שמוכנות יהיו בתנאים מסוימים לראות סיכול גם כמלחמה, דובר על מלחמת לבנון השנייה.

לא, אבל חבל לדון על זה. הרעיון הוא להבהיר מה שממילא בפסיקה די התקבל, גם בשנים האחרונות, יש כל מיני עיכובים שהם נצפים ודובר עליהם הרבה בדיונים האחרונים, רשויות מקומיות וטופס 4 והיתרי בנייה ועוד ועוד. אלה אמורים להיות מגולמים כסיכון ידוע מראש אצל הקבלן ולא להיות מגולגלים על הרוכש.

בכל אופן נבהיר גם, לעניין הסיכול, לעמדתנו גם אם הוא לא היה נכלל במפורש במסגרת החוק הוא היה חל מכוח הדין הקיים.

אנחנו מבהירים.

הוספת סעיף 5ג
2.
אחרי סעיף 5ב לחוק העיקרי יבוא:


הצמדה
5ג.
(1) תשלום שמשלם קונה למוכר בעד רכישת דירה לא יוצמד למדד כלשהו ולא תתווסף עליו ריבית כלשהי, למעט בשל איחור בתשלום בהתאם להוראות סעיף 5ב.

תסביר.

סעיף 5ב לחוק המכר מדבר על ריבית פיגורים בנסיבות מסוימות. זה סעיף שכבר קיים ואנחנו רצינו להבהיר שלמעט אותה ריבית פיגורים, שקיימת ממילא בחוק, לא תתווסף ריבית אחרת.

או הצמדה, למעט –

או הצמדה כמובן, למעט המפורט להלן.




(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), צדדים לחוזה מכר רשאים להסכים ביניהם כי עד מחצית מכל תשלום תוצמד למדד תשומות הבנייה, ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו.

רק הערה. במתווה שהצגתם אתמול המילים 'ובכל תשלום' לא הוזכרו. זאת אומרת אמרתם שרק התשלום הראשון של ה-20%. גם שאלתם אותנו בחדר של יו"ר הוועדה כמה בדרך כלל אנשים משלמים בחוזה, אמרנו כ-15%, ואמרתם כשהצגתם את המתווה שרק התשלום הראשון שמשולם, עכשיו הוספתם שגם 20% מכל תשלום - - -

בוא נבהיר.

לא, לא, לא, לא 20% מכל תשלום.

זה מה שכתוב.

על זה בדיוק אנחנו גם רצינו לומר שלדעתנו הנוסח הקיים לא בטוח שהוא מסביר, כי הסיכום אתמול בוועדה היה שהתשלום הראשון או 20%, לפי הגבוה מביניהם - - -

ה-20% הראשונים.

רגע, לפי הגבוה מביניהם, הוא פטור ממדד כלשהו.

חבר'ה, לא כולם ביחד מדברים.

דובר בוועדה ש-20% הראשונים, שהם יכולים להיות משולמים במועד כריתת החוזה ולכן שאלנו מה באמת נעשה היום בפועל, והבנו מכם שבאמת מדובר בסדר גודל של 20% ראשונים שמשתלמים במועד כריתת החוזה. החשש היה שלאחר כניסת החוק לתוקף ייעשה שינוי כך ששיעור שונה ישתלם במועד כריתת החוזה ולכן אמרנו ש-20% הראשונים הם אלה שלגביהם זה לא יחול.

אבל היה רציונל לא להצמיד את התשלום שמשולם במועד כריתת החוזה.

אמנון, רצינו למנוע מצב שבו התשלום הראשון הוא שקל אחד והתשלום הבא הוא בעוד ארבעה, חמישה, שישה חודשים.

אבל אפשר לשלם 10% ובעוד שנה עוד 10%.

אין שום בעיה, אז 20% לא יהיו מוצמדים.

אבל אני אגיד רק שהנוסח כרגע לא מטפל במצב שבו התשלום הראשון הוא 30%. מה שאנחנו אמרנו בפעם הקודמת, שאם יהיה 30% יש בעיה, אני אגיד לכם למה. יש חוזים שאנחנו מכירים שבתשלום הראשון יושבים ומודדים לפי מדד קודם, גם חוזים כאלה ראינו, ואנחנו רוצים לוודא שבתשלום הראשון אין לי מדד, התשלום הראשון אמור להיות ללא מדד בכלל.

אין יותר מדד טרום חוזי.

מדד למה? זה המחיר החוזי.

בואו נסכם את העיקרון ואז נדייק את הניסוח. העיקרון צריך להיות כזה, 20% הראשונים שישולמו על חשבון מחיר הדירה הכולל לא מוצמדים לכלום, נקודה. לא משנה מתי הם משולמים.

מה ההיגיון בזה?

זה מבוסס על זה שהתנהגות השוק היום היא על דרך הכלל שכ-20% משולמים במועד כריתת החוזה. מכיוון שזאת התנהגות השוק הנוכחית אנחנו רוצים להשאיר אותה ואנחנו לא רוצים להשפיע על התנהגות השוק באופן שבו, כפי שאמר היושב ראש, ייקחו שקל אחד ויידחו את כל היתר כדי כן לקבל עליו הצמדה.

אבל, חבר הכנסת סמוטריץ', היה היגיון - - -

לא, אמנון, אין פה דיון עכשיו. אין דיון. רק אני נותן פה זכות דיבור.

לכן ה-20% הראשונים לא מוצמדים בכלל, 80% הנוספים מסך כל המחיר החוזי, כל תשלום חצי מוצמד חצי לא מוצמד. האם זה מנוסח מספיק טוב או לא, אפשר לדבר על זה.

עכשיו נדבר רגע על הסיטואציה שאותה הציגה אפרת, ולכן אנחנו גם ניסחנו ככה. במצב שבו עם כריתת החוזה משולמים 30% אז באמת 20% לא מוצמדים ואנחנו אמרנו - - -

לא, כל ה-30%.

אז זה לא כתוב.

זה בהתאם לרוח שהביעה הוועדה. 20% הראשונים לא מוצמדים. ברור שאם משלמים את זה במועד כריתת החוזה אז אין פה את פערי הזמנים שדורשים את ההצמדה ולכן אנחנו שיקפנו את מה שהוועדה אמרה, ש-20% הראשונים במועד כריתת החוזה או לאחר מכן, כדי שלא - - -

אבל אם משלמים 30% אז יש הצמדה?

לא, אין, כי זה משולם הרגע.

לא, אבל אומרת שלומית שיש לפעמים מדדים טרום חוזיים.

לא, מדד טרום חוזי לא יכול להיות כי אז הוא משפיע על הכול.

זה כבר המחיר החוזי, זה כבר מגולם במחיר החוזי. אם זה 100 שקל של לפני 100 שנה, נכון להיום המחיר החוזי של יום כריתת ההסכם זה השווי של ה-100 שקל כולל מדד היום. זה המחיר החוזי, זה הגדרה של מחיר חוזי.

לא, אבל אני רוצה לוודא שהוא מופיע כמחיר חוזי.

הבעיה היא שנותנים טיוטה באיזה שהוא מועד ואז אומרים לבן אדם שהמחיר הוא זה פלוס מדד תשומות הבנייה ביחס לאיזה שהוא מועד של חצי שנה קודם. אנחנו רואים חוזים כאלה.

את מתכוונת להרשמה. זה לא חוזה, זה הרשמה. ברגע שבא לקוח ועושה הרשמה, יש לו מדד וכשהוא מגיע לחוזה אומרים לו שהמדד לפי ההרשמה. זה מה שאת מתכוונת.

אז אין דבר כזה.

חבר'ה, זה הנוסח, איתו אנחנו מתקדמים.

זאת אומרת שגם אם אדם משלים את ה-20% אחרי שנתיים מכריתת החוזה אותם 20% לא מוצמדים?

נכון, לא יהיו מוצמדים.

רק שנבין מה זה אומר מבחינת הרוכש. יש רוכשים, בוודאי הזוגות הצעירים, שהם לוקחים 90% משכנתא, זה אומר שידרשו מהם היום, קבלן סביר ידרוש מהם את ה-20%, אתה צריך לשלם לי די בהתחלה. הוא יצטרך לקחת את המשכנתא בהתחלה.

נכון.

הלאה. הסעיף הבא. אני מבקש להתקדם לסעיף הבא.

מה זה המילים, שלומית, 'או לפני כל תשלום אחר'?

זהו, את זה, אדוני, אולי צריך לתקן כי זה לא משקף את הכוונה.

לפני כל תשלום אחר הכוונה היא ל-20% הראשונים.

אז למה צריך לכתוב לפני כל תשלום אחר? ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי, ה-20% הראשונים.

לא, כי אם אתה כותב הראשונים, הראשונים זה כאילו מחלוקת מה הראשונים.

כאילו שאנחנו כותבים פה מועד כריתת החוזה, עוד לפני כל תשלום.

זה צריך להיות מנוסח כ-20% ממחיר הדירה.

לא, אבל ה-20% האלה יכולים להיות גם בתשלום האחרון.

המחיר החוזי. אני לא מבין, אפרת, אתמול היה לכם יום שלם לדון בניסוח הזה.

ועל זה היה ויכוח ואמרנו שנעלה את זה בוועדה. אני לא שלמה עם הנוסח, אמרתי את זה גם. אולי נכון לנסח את זה ש-20% פטורים ללא קשר. 20% אין מדד תשומות הבנייה ואין שום מדד, מעבר לזה כל תשלום מעבר – זה לא כל כך כתוב.

אני לא יכול לאפשר מצב שבו 20% האחרונים יהיו פטורים ממדד, זה לא הגיוני. בגלל זה ראשונים.

20% ראשונים. כתוב מועד כריתת החוזה, ואז מה שיקרה שאם כרתת את החוזה בתאריך מסוים ושילמת בו, לצורך העניין, 7%, 2% או כל דבר אחר, ואחר כך יבואו בטענות ויגידו לא, אבל - - -

אי אפשר, את מציבה כאן תנאי. את בעצם כותבת שה-20% האלה פטורים רק אם הם משולמים במועד כריתת החוזה.

לא, לא.

זה הניסוח שלך.

לא, כתוב, 'המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר'.

אז 20% הראשונים. אתה שילמת 10% בעוד שנה שילמת עוד 10%, זה 20%.

זאת אומרת ש-60% ממחיר הדירה לפי הנוסח הזה לא יהיו מוצמדים.

לא נכון, 20% לא יהיו מוצמדים.

20 ועוד 50 מה-80.

נכון, זה מה שדיברנו אתמול, 40% הצמדה. באזורי המרכז אתם מרוויחים הרבה ביחס להצעה הממשלתית ובאזורי פריפריה זה אחרת.

נקודת המוצא הייתה שממילא 20%, כמו שאתם אמרתם.

אנחנו לא מסכימים לזה כמובן.

בסדר, כבר אתמול אמרת.

כן, משרד המשפטים, בבקשה.

אני רק רוצה להעיר, כמי שהיה פה אתמול בישיבות נוסח, אני חושב שהכוונה תשתקף, זה מה שאני חושב, אם ייכתב, זו הייתה הכוונה - - -

שייכתב מה?

אני רגע מדבר על המהות.

לא, אדוני, תקשיב, אני לא פותח את הדיון הזה שוב. כולנו מבינים את הכוונה, תגיד מה צריך להיות מנוסח.

ייתכן שצריך להיות מנוסח: ובלבד שהמחיר שמשולם במועד כריתת החוזה או 20% מהמחיר החוזי המשולמים לפני כל תשלום אחר, הם לא יוצמדו.

לא, ואז הוא ישלם שקל, זו הכוונה שלך?

לא, לא, לא, כיסינו את זה.

לפי הגבוה.

אדוני, כיסינו את זה, כמובן לפי הגבוה.

אבל אז עוד פעם, במצב שבו בכריתת החוזה הוא משלם 30%, נכון שבפועל כשהוא משלם אותם באותו מועד של כריתת חוזה אז לא חלה הצמדה כי אין פערים של זמנים.

אז מה הבעיה לכתוב את זה? כי אנחנו אומרים שיש מקרים שזה לא קיים, אז מה הבעיה לכתוב את זה? זה כל מה שאנחנו אומרים. הרי זה מה שסוכם, סוכם התשלום הראשון - - -

לא.

אבל הצמדה למדד טרום חוזי לא רלוונטית. זה המחיר, זה כבר מגולם במחיר.

אבל מה הם עושים? הם מעבירים טיוטת הסכם שכתוב המחיר שהוא יוצמד לאיזה שהוא מדד מלפני – יש מעטים שעושים את זה, אבל עושים את זה, שהוא מוצמד לאיזה שהוא מדד לפני חצי שנה.

נו אז?

ואז באים אנשים אלינו בשאלות - - -

אבל זה המחיר החוזי.

אנחנו חושבים ש - - -

לא, זה המחיר. הלאה, הסעיף הבא.

(3) הצמדה כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה עד למועד שלא יאוחר ממועד המסירה כפי שנקבע בחוזה המכר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב בביצוע התשלום כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד.

תסביר.

המועד האחרון שאפשר יהיה להצמיד אליו את מחיר הדירה יהיה מועד המסירה, כפי שנקבע בחוזה. הכוונה היא שאם המסירה מתעכבת משמעותית המדד לא צריך ליפול על הרוכש, אלא אם כן - - -

מה זה משמעותית? גם אם היא מתעכבת ביום.

סליחה, מתעכבת בכלל, אחרי מועד המסירה, ההצמדה לא צריכה ליפול על הרוכש, למעט אם העיכוב בתשלום נבע ממעשה או מחדל - - -

לא, לא צריך לכתוב 'העיכוב בתשלום', למעט אם עיכוב בביצוע המסירה, ותלך לכאמור בסעיף קטן (ג)(1).

נכון, בדיוק, זה כולל גם נסיבות של סיכול. כל עוד יש את הנסיבות של למעלה, אם זה סיכול או אם זה מעשה או מחדל של - - -

אפשר להוסיף או כתוצאה מסיכול.

לא, עוד פעם, העיכוב הוא לא בביצוע התשלום, העיכוב הוא במסירה.

חבר הכנסת סמוטריץ' הפנה להגדרה למעלה והוא צודק, לדעתי.

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב בביצוע המסירה, לא התשלום –

בנסיבות שבהן המוכר אינו חייב.

חכה, אדוני.

אני עוזר לו.

לא צריך לעזור לו, הוא מסתדר לבד.

כאמור בסעיף קטן 5א1(3)(ג).

עוד פעם, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב במסירה, כאמור בסעיף 5א(ג).

כן, את מכניסה גם את הסיכול.

זה כמו פיצוי.

כן, זה fair enough.

כן. בבקשה.

(4) בסעיף זה –
"מדד תשומות הבנייה" – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים או מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים, לפי העניין, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד ההצמדה;

איזה סעיף?

הגדרת מדד.

כן, סעיף קטן (ד) הגדרה של מדד תשומות הבנייה.

סעיף 3 להצעת החוק, תיקון סעיף 7א.

סעיף 3, שהיה במקור, שהתייחס לנושא של הוצאות עורכי דין ירד מהנוסח בהתאם לסיכום בוועדה.

תיקון סעיף 7א
3.
בסעיף 7א(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לרבות בכתב" יבוא "על איחור במסירה לפי סעיף 5א או".

בוא נדבר על זה רגע. שוחחנו על זה בבוקר גם עם יושב ראש הוועדה וגם עם שתי היועצות המשפטיות. אנחנו בסוף רוצים למנוע מצב שבו קבלנים מחתימים את הרוכש בעל כורחו במעמד המסירה על ויתור על כל תביעה ואומרים לו: תשמע, לא תחתום לא תקבל את הדירה. כדי לנסות למנוע את זה רצינו לתקן את סעיף 7א(ב) ולקבוע שגם ההוראה הזו היא קוגנטית.

ואז הועלה חשש שאנחנו בסוף חוסמים כל מיני גמישויות, שהן כן בריאות בשוק, של להגיע לאיזה שהיא פשרה, נניח אומר הקבלן: נכון, איחרתי לך בשלושה חודשים, בוא אני אשדרג לך את המטבח וכו'. זאת אומרת מצב שבו הרוכש מקבל פיצוי, לא כופים עליו לוותר על זכויותיו כי אחרת הוא לא יקבל את הדירה, אלא הוא מקבל פיצוי בגין האיחור, רק הוא לא מקבל אותו בכסף אלא בשווה כסף, באיזה שהוא משהו שנוח לשני הצדדים. החשש שהועלה זה שאם אנחנו מנסחים את הסעיף הזה כפי שהוא אז אנחנו מונעים גם את האפשרויות האלה.

זאת אומרת לצורך העניין אסור יהיה לפי החוק להגיע לפשרה.

אני לא חושש מזה במסגרת הליכים משפטיים, כי הרי ברור שאם יבוא רוכש שהגיע לכזו פשרה ויילך לבית משפט ויתבע יגידו לו: אדוני, זה לא תום לב, בסוף קיבלת פיצוי, אמנם לא בכסף אלא בשווה כסף. החשש הוא שהקבלנים לא יגיעו לפשרות כאלה כיוון שהם לא ייקחו את הסיכון שאחר כך מישהו יתכחש לפשרה ויילך לתבוע.

מה שהציעה אפרת זה שבמקום לעשות את התיקון בסעיף 7ב נעשה אותו בסעיף 7א. 7א קובע שאי אפשר להתנות אלא לטובת ה – ושם אולי לחדד שמדובר גם על הסעיף הזה. ואז אם זה לטובת הרוכש, כי הוא קיבל פיצוי - - -

למה צריך לחדד את זה? זה כתוב.

אבל 7א ממילא חל על הכול.

וזה כתוב.

שוב, אני עדיין שואל את עצמי, אני חושב שהסכנה – הפרקטיקה שקיימת היום, ודובר על זה פה לא פעם ולא פעמיים, אני מכיר אותה גם באופן אישי - - -

רגע, בצלאל, בוא נשמע את פרופ' זמיר, בבקשה.

כן, מאחר שזה הסעיף היחיד שהקשבתם לי אז אני חש כלפיו אחריות, כל השאר זה סמטוכה שאני לא אחראי לה. הנקודה של 7א(ב) כפי שאושר - - -

רק, אדוני, שתדע שהייתה פה עבודה קשה ולא יפה להגיד פה סמטוכה שלא הייתה. ככה הערת ביניים.

סליחה, זה ניסוחים אקדמיים.

אני לא מבין אקדמיה, אז לכן אני מעיר את זה.

אני מתנצל.

ולעניין הסעיף, בבקשה.

אבל באקדמיה גם מדייקים.

אני מתנצל. הרעיון כאן זה לא שאי אפשר יהיה להתפשר, אלא שאי אפשר יהיה להתפשר תחת לחץ ולכן יש כאן שלוש נסיבות - - -

לא, שאי אפשר יהיה לתבוע לוותר על זכויות. להתפשר זה טוב.

תן לי לגמור את המשפט. הרעיון זה שאי אפשר יהיה לוותר אם הוויתור הוא תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה, תנאי לביצוע תיקונים בדירה או תנאי למסירת הדירה. אלה הם המקרים שבהם מחזיקים את הקונה במצב שהוא הכי פגיע, אם לא תחתום לא תקבל את הדירה, אם לא תחתום לא תוכל להעביר את הזכויות, אם לא תחתום לא נבצע את התיקונים.

בכל נסיבה אחרת מוסכם על הכול שאפשר להתפשר. לכן מה שצריך להבהיר בניסוח זה שמה שכתוב כאן בסיפה, אם זה מהווה תנאי בלה בלה בלה בלה, זה חל לא רק על אי התאמה, אלא זה חל גם על ויתור על תרופות בשל איחור במסירה.

אוקיי, אם נהפוך את זה ככה שיהיה 'בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ויתור לרבות בכתב', נכניס שם על איחור במסירה – אה, בעצם זה מה שעשינו עכשיו.

בעצם הסיפה צריכה לחול על שתי החלופות ואז זה באמת ממתן את זה. כלומר רק אם זה באמצעי לחץ אז אנחנו מחילים את שתי החלופות. אפשר לנסח את זה, זה פשוט סדר המקום.

הדרך לעשות את זה, מה שצריך לעשות זה במקום קשר לאי התאמה או אי התאמה יסודית יהיה כתוב בקשר לאיחור במסירה, או אי התאמה או אי התאמה יסודית.

אז עשית את אותו דבר.

לא, ואז הכול כתוב 'המהווה תנאי', המהווה תנאי זה מתייחס למילה ויתור. אז כל ויתור, אם הוא הושג תחת לחץ, כתנאי למסירה, כתנאי לתיקון, כתנאי להעברת זכויות אז הוא לא תקף.

אבל גם כל פשרה היא תחת לחץ.

אז צריך להכניס כתנאי למסירה.

כתוב, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לביצוע תיקונים או להעמדת הדירה לרשות הקונה בטל.

אז בעצם הנוסח יהיה כך: מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ויתור לרבות בכתב, על זכויות מצד קונה או קונה המשנה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א או לאי התאמה או אי התאמה יסודית, המהווה תנאי - - -

את לא צריכה את המילים 'לפי סעיף 5א'. איחור במסירה הוא איחור במסירה.

בדוגמה, כבוד היושב ראש, שאתה נתת מקודם, שנתתי לו תמורה במטבח או בדברים כאלה, אני חושב שאם אנחנו משאירים את הנושא של תיקונים בהקשר הזה אז אנחנו שוב לא מאפשרים את הדבר הזה. אני חושב, וזו גם לדעתי הכוונה של הדיון המקורי, אם הקבלן, אם המוכר, לא מאפשר מסירה או מתנה את המסירה בוויתור הזה, אז אין תוקף לוויתור, אבל הדברים האחרים, אין שום סיבה - - -

לא הבנתי, הוא לא יבוא לעשות לי תיקונים בדירה כי אני תבעתי אותו וזה לגיטימי?

לא, לא, תיקונים בדירה זה אחר כך, זה במועד מאוחר יותר, זה לא במועד המסירה.

אבל אני גם לא מוכן שהוא יתנה בזה.

לשדרג מטבח זה בהחלט יכול להיות תיקונים, להחליף מיקום של קיר זה בהחלט יכול להיות תיקונים.

עקרונית, בסעיף 7א, אם אתה רוצה עדיין לקחת את ההתניות רק של הלחץ, שאני לא מעבירה לך את הדירה בגלל ההתניה הזאת, אז תכניס את זה באמת ל-(ב) בהתאם לנוסח, לא שקיים, אלא הנוסח המוצע, שבעצם רק במקרים האלה. ואז אתה אומר, רק כאשר נותנים לך תנאי כזה שאתה לא נכנס אלא אם כן אתה חותם אז זה בטל.

אולי נכתוב במפורש שהוויתור הזה לא יכול להיעשות במעמד המסירה?

בדיוק ככה.

לא, גם מה שכתב זמיר. פה יש כפל מבצעים, בנוסף. אני אומר, מה שהציע פרופ' זמיר ולכתוב בנוסף שוויתור כאמור לא יוכל להיות במעמד המסירה, בכל מצב. כתנאי למסירה.

כל ויתור שנעשה כתנאי למסירה הוא בטל. זה הכלל.

כתוב, והמהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה לביצוע תיקונים או להעמדת הדירה.

זאת המשמעות, אני מונעת ממך להיכנס כדי שתסכים איתי על זה. זה מה שאתה רוצה בעצם ולכן אם אתה - - -

רגע, אי אפשר ביחד.

- - - הזה על החלק של ההצמדה שאתה מבקש, על האיחור שאתה מבקש, נראה לי בסדר.

תקריאי רגע.

הסעיף ייראה ככה: בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ויתור לרבות בכתב על זכויות מצד הקונה או קונה המשנה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א או לאי התאמה או אי התאמה יסודית, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה לביצוע תיקונים בדירה, או להעמדת הדירה לרשות הקונה, בטל.

בסדר.

אחלה. סעיף הבא.

תיקון סעיף 11
4.
בסעיף 11 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) חוק המכר (דירות) (תיקון מספר 9), התשפ"ב-2022 (בסעיף קטן זה – תיקון מספר 9), לא יחול על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של תיקון מספר 9; על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, כנוסחו ערב יום התחילה של תיקון מספר 9."

אני לא מבין, בשביל מה צריך לכתוב את זה באופן אקטיבי?

צריך לכתוב את זה באופן אקטיבי.

למה?

כך נהוג, כך נעשה גם ביחס לתיקונים אחרים שנעשו בחוק המכר, כדי שזה יהיה ברור שזה יחול רק על - - -

אבל למה? אני הרי רוצה להחיל את זה גם אחורה. אז אל תכתבי ואם –

אז לא.

למה? אתם טוענים הרי שאם אנחנו לא כותבים במפורש שהוא חל רטרואקטיבית אז ברור שהוא לא צריך לחול רטרואקטיבית, בשביל מה צריך לכתוב את זה בצורה מפורשת?

כי אנחנו טוענים גם שצריכה להיות ודאות.

שמה?

שיהיה ברור על מה זה חל ועל מה לא. וכך גם נהוג לעשות ביחס ל - - -

אני שואל אותך, אני רוצה לתרחש מצב שהחוק בוודאי לא חל רטרואקטיבית באופן מלא, אבל אני כן רוצה מצב שנניח שתגיע תביעה לבית משפט, של רוכש שכבר רכש, שלא מבקש להחיל את החוק, אלא הוא מעלה טענה משפטית, נניח מתחום עשיית עושר שלא במשפט או מתחום חובת קיום חוזה בתום לב וכו' והוא ירצה להתבסס על רציונלים, על העובדה שגם המחוקק מכיר בזה שזה הדבר הצודק והנכון.

הוא לא בא ואומר שהוא עכשיו תובע מכוח החוק, כי זה הוא לא יוכל לעשות גם בלי הסעיף הזה. את בסעיף הזה מונעת עכשיו אפשרות של רוכש שמנהל תביעה על עסקה שהוא כבר חתם, בעילות, שוב, שהן מכוח החוזה שהוא חתם עליו - - -

אז זה לא משנה מה - - -

לא, אם אנחנו כותבים באופן מפורש שהדבר הזה לא חל אז יגידו לו: תקשיב, המחוקק ביקש - - -

על החוק? אתה אומר שהוא יעלה טענות שהן - - -

לא, הוא יעלה טענות שמבוססות על הרציונל שבחוק הזה ונשענות - - -

רציונל שהן רטרואקטיביות.

שנייה, אני טוען שהחוק הזה, בסוף גם אם אנחנו, לצערי, מחוקקים אותו כרגע רק מכאן ולהבא, מבוסס על רציונלים של צדק, של הוגנות, של תום לב וכו' ושל חלוקת סיכונים נכונה.

ועל הסתמכות, יש גם רציונל במשפט של הסתמכות.

אם אדם מבקש עכשיו במקרי קיצון, ויש מקרי קיצון, הרבה, שקיבלתי בימים האחרונים, על מדדים טרום חוזיים ואנשים שהכריחו אותם לחתום על כל מיני חוזים ולא הייתה להם ברירה וכו' וכו', ירצה אדם להעלות טיעון וכן להתבסס על רציונלים של החוק.

הוא יוכל בכל מקרה.

לא, אם אתה כותב במפורש - - -

לא, גם במקרים אחרים בית המשפט כשהוא בא לפרש דין קיים ואחר כך המחוקק שינה אותו, אז גם אם השינוי לא חל על הדין הקודם הוא משפיע על הפרשנות של הדין הקודם. כך שאם זה מה שמטריד אותך - - -

אז אני שואל, למה צריך את הסעיף המפורש הזה?

כי זה המקובל בחקיקה נאותה, כך היה מקובל בכל התיקונים הקודמים, כך זה נעשה.

לכן אני מציע, שלומית ואדוני היושב ראש, אני מבין את הסעיף הזה, אבל אני מבקש להוריד את הסיפה לפחות, לא צריך את הסיפה. את אומרת שהחוק הזה לא יחול על דירה של חוזה, מה שיחול ברור שזה החוק. שלומית, ברור שהחוק הישן הוא שיחול, אבל לאור ההערה של האקדמיה - - -

זה לא ברור. שוב, זה סעיף שמנוסח בכל תיקון. אנחנו לא נשנה אותו.

לא, בכל תיקון אנחנו אומרים שזה לא חל רטרואקטיבית.

זו המשמעות שיכולים לקרוא - - -

אבל מה שיחול, ברור שמה שיחול זה החוק הקיים, אבל אני אומר שיכול להיות שיבוא בית משפט ויגיד לאור החוק הזה והתיקון החדש הזה אני רוצה להקיש מהחוק הזה אולי פרשנות.

זה מה שאני טענתי.

לכן אניע אומר לפחות את הסיפה, 'על דירה כאמור יחולו'.

אז הוא יקיש, זה רק לא חל. זה לא רק שאי אפשר יהיה להקיש.

אדוני, אני אענה אולי מכיוון אחר, מאחר שהחוק הזה יקר לליבו של המחוקק ורוצים שהתחילה שלו תהיה תחילה מיידית, השאלה שלי היא למה לעורר ספקות פרשניים חוקתיים בהקשרו? הרי ברגע שיתעורר הספק הזה, הנה בכל התיקונים הקודמים ציינו את זה באופן מפורש, כאן המחוקק שתק ולא כתב את זה באופן מפורש, מיד תוגש עתירה בעניין הזה שמא מדובר פה בתחולה רטרואקטיבית וכל הדבר הזה יעכב.

מה אכפת לך?

לא, בצלאל, הם צודקים.

תן לי לסיים, ואז בית המשפט העליון יקבע, בוודאות, בסבירות כמעט ודאית, שהפרשנות היא שזה לא רטרואקטיבי וכו' וכו' ועד אז תתעכב תחולת החוק.

לא, לא.

זה מה שיקרה, למה? כי אנחנו מוציאים חוק שמעורר ספק.

תן לי לנסות לענות. הרי בוודאי שלא יתעורר ספק ותחולת החוק לא תתעכב ביחס למקרים עתידיים. הרי היה פה ויכוח, אתם הצגתם עמדה משפטית שלפיה לא נכון שהחוק יחול רטרואקטיבית. זכותכם, אני מכבד את עמדתכם, אני הצבתי עמדה משפטית אחרת.

אני לצערי, כיוון שאני רק חבר כנסת זוטר מהאופוזיציה, לא יכול לכפות את עמדתי. לו הייתי חזק יותר היום הייתי כופה את עמדתי ומכניס בחוק הזה גם תחולה רטרואקטיבית בסיטואציות שעליהן דיברתי בצורה מאוד מפורשת אתמול. אתם, לשיטתכם, שטוענים שאין סיכוי בעולם שבית המשפט יפרש את החוק עם תחולה רטרואקטיבית, מה אתם צריכים לכתוב את זה?

אני רוצה להשאיר פתח שלו אני צודק בטענתי אז בית המשפט עוד יקבל את טענתי ויחיל אותו רטרואקטיבית. אני מבקש ממך, אתה לא מוכן להחיל אותו רטרואקטיבית? לפחות תן לי להשאיר את הפתח הזה.

אבל הטענה היא כפולה.

התחולה לא תתעכב, הרי אף אחד לא יתווכח עם זה שמכאן והלאה החוק הזה חל. שום הליך משפטי שיעסוק במקרה עבר לא יעכב את תחולת החוק לתוקף מכאן והלאה. כן, יהיה דיון משפטי ותן לבית המשפט להכריע אם אתה צודק או אני צודק.

בצלאל, אתה פועל מעבר למסגרת החוק כדי לתת איזה שהוא פתרון לאירוע הזה.

אבל מה אכפת לך להשאיר לבית המשפט להכריע בוויכוח המשפטי בינינו?

אני אגיד לך, הדבר האחרון שאני רוצה, שהחוק הזה בצורה כזו או אחרת יתעכב או ייפסל על ידי בית המשפט.

הוא לא. עוד פעם, אף אחד לא יוכל להעלות טענה שמכאן והלאה הוא לא חל.

אני כן רוצה לומר משהו. ככל שתבוא הטענה של רטרואקטיביות באופן כללי בית המשפט יבחר לבחון את כל החוק, אנחנו צריכים להבין את זה, הוא יבחן את כל החוק ואת כל האיזונים.

הוא יבחן את כל החוק ממילא מכיוון שהם ייקחו אותו לבג"צ בעוד יומיים.

כן, אבל אז בית המשפט לא - - -

חבר הכנסת סמוטריץ, זה הנפקא מינה. כרגע הערכתי היא שגם אם החוק יילך לבג"צ הסיכוי שהוא ייפסל הוא קלוש ביותר. אם מוסיפים, אם מרעידים את המיתר הזה, את העצב הפתוח של רטרואקטיביות כן או לא, אתה מביא בכוח את הדבר הזה לבחינה שיפוטית חוקתית על כל סעיפי החוק והשאלה היא למה, למה?

טוב. הסעיף הבא, תחילה.

אני פה רוצה להעיר שכמה שפחות יותר טוב בנושא התחולה, כי אחרת מה שקורה - - -

מיידי מיידי. זה לא, זה יותר גרוע מזה.

אני אסביר משהו.

שנייה, אני רק רוצה שיקריאו רגע את החקיקה.

רק אני רוצה שיירשם לפרוטוקול על הסעיף הקודם שנלחמתי כמו אריה ונפלתי כמו זבוב.

נלחמת כמו להקת אריות.

אני רק אעיר לגבי הסעיף הקודם שאנחנו כממשלה הסמכנו אתכם להחליט. יש סעיף מפורש בהחלטה של ועדת השרים לחקיקה שכל סוגיית הרטרואקטיביות תוחלט בכנסת בהתאם לייעוץ המשפטי של הכנסת.

איזה גלגול של אחריות, חבל על הזמן. בבקשה.

בדרך כלל הכנסת מבקשת סמכות, קיבלתם סמכות.

אלכס, עד שנותנים לנו סמכות אתה מתלונן עליה?

באמת כל הכבוד.

אני מודה לך על הסמכות, אדוני השר.

תחילה
5.
תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.

אני מציע שהשר יפתח.

השר, בבקשה.

דווקא אני רוצה להעיר על זה. זה הרי סעיף גנרי שהוא רץ כשחשבו שהחקיקה תלך הרבה יותר מהר ובסופו של דבר, בתנאים שיש כרגע בשוק, וגם לאור הנוסחה שבסוף הכנסת קבעה שהיא הרבה יותר פשוטה שאנחנו חשבנו מלכתחילה אין שום סיבה שזה לא יהיה מיום הפרסום ברשומות. זה גם רלוונטי להרבה זוכים בהגרלות ממשלתיות שאוטוטו צריכים לחתום על חוזים.

יש כאלה שבצורה כזאת או אחרת פיתו אותם או לחצו עליהם לחתום לפני שהחוק נכנס לתוקף והם היום מצטערים על זה מאוד. אז בואו לא נגדיל את העוול. אם לא הצלחנו לתקן - - -

לא, יכול להיות, כבוד השר, שה-30 יום האלה ינצלו אותם עכשיו ויתחילו להחתים אותם.

בוודאי. אין שום סיבה שזה יהיה במיידי. אני אסביר לכם עוד משהו מבחינתנו כמשרד, הרי אנחנו החלנו את החוק בלי שהחוק חוקק כתנאים שלנו במכרזים ממשלתיים שכרגע פתוחים תלויים ועומדים, אנחנו בנינו על השיטה הקודמת. עכשיו כרגע מאושרת פה שיטה חדשה שהיא בסדר, מבחינתנו היא יותר גסה, אבל היא יותר פשוטה אז יש לה גם יתרונות וגם חסרונות וסמכנו את ידינו על הבקשה של הכנסת ללכת בנוסחה הזאת. לכן המשמעות היא שאנחנו צריכים לתקן את כל המכרזים שלנו עכשיו לשיטה הזאת. לא, הפוך, אנחנו לא צריכים היערכות, אנחנו רוצים שהחוק ייכנס - - -

אנחנו לא צריכים היערכות, אנחנו ביום מתקנים את זה, אחרת אני מקפיא את כל המכרזים של רמ"י, זו טעות. זה עושה נזק לשוק.

אבל מי מתנגד?

אני מבקש לחדד עוד דבר יותר מזה. בדרך כלל תקופת היערכות שנותנים לכניסת חוק לתוקף נועדה למנוע בלגן ולייצר סדר, כאן התוצאה תהיה הפוכה לחלוטין. מה שיקרה עכשיו זה שניכנס לחודש של מניפולציות בשוק ושל איומים וכפייה ואני לא יודע מה וחוסר ידע וריצה.

להיפך, מי שרוצה, קבלן שמצדו צריך זמן להיערכות, אם יש לו מה לעשות אחרי החוק הזה, הרי אם הוא כבר זכה במכרז קודם אלה התנאים, אין לו מה לעשות עם זה, אבל נניח קבלן בשוק הפרטי שעכשיו רוצה להגיד: שנייה רגע, החוק שינה לי, אני צריך היערכות, אני משנה דברים, הוא יכול לקחת את הזמן, הוא לא צריך אותנו בחוק.

הוא משלם פחות על הקרקע. מציע פחות על הקרקע, זה מה שאנחנו מצפים שהוא יעשה.

אני אומר, במכרזי מדינה הוא מציע פחות על הקרקע, בשוק פרטי הוא רוצה לעדכן עכשיו מחירים או תנאים, שייקח את כל הזמן שבעולם, אף אחד לא מכריח קבלן להחתים רוכש מחר בבוקר. מי שירצה חודש, חודשיים, שלושה להיערכות, שיישב על חוף הים, יחשוב, ייערך, יפנים, יעשה מה שהוא רוצה. לכן אנחנו לא צריכים לאפשר בחוק זמן לקבלן להיערך, אף אחד לא כופה אף קבלן לעשות שום דבר מחר בבוקר.

אם אנחנו ניתן את הזמן הזה הוא יפעל הפוך ממה שבדרך כלל אמורה לתת תקופת היערכות, אמרתי, לסוג של מניפולציות גדולות על השוק ובעיקר על הרוכשים, באופן שיכריחו אותם לחתום בתקופה הזאת במגוון דרכים כדי שהחוק לא יחול עליהם. לכן זה מסוג החוקים שאסור לתת זמן לעשות עליו מניפולציות, הוא חייב להיכנס לתוקף בשנייה שהוא מפורסם ברשומות.

ואני אומר יותר מזה לגברתי היועצת המשפטית, אתם צריכים לעשות הכול כדי שאם הוא עובר היום במליאה הוא יפורסם הכי מהר ברשומות. יש לנו סוף שבוע, שאף אחד ממנו לא חותם על כלום, ומיד ביום ראשון ייכנס לתוקף.

אדוני, אני רק רוצה מהפרקטיקה של הקבלנים. אני עכשיו לא מדבר על מכרזים, המכרזים עם הדין שלהם, אני מדבר על השוק הפרטי. בשוק הפרטי ניתנות הצעות, יש הצעות כרגע פתוחות, אני לא יודע על כמה דירות. ההצעות האלה, נקבע בהן מועד סף לקיבול לכן הן מוגדרות, יש כאן פרופסור לדיני חוזים, הן מוגדרות בחוק כהצעות בלתי הדירות, שאי אפשר לחזור בהן.

לא, זה לא נכון.

זה החוק. הצעה שנקבע בה מועד לקיבול היא הצעה בלתי הדירה.

אלא אם יש פתאום שינוי נסיבות כזה דרמטי כמו שינוי של המצב החוקי שמשנה את כל - - -

לא, אין את זה בחוק.

בצלאל, תן לו להשלים טענה.

תיכף נשמע את הייעוץ המשפטי של הוועדה, הם יעזרו לך.

בבקשה.

ההצעות האלה הן בלתי הדירות. בהצעות האלה, שוב אני מדבר על השוק הפרטי, תומחרו דברים מסוימים בהתאם להנחות מסוימות. עכשיו אנחנו משנים להם את ההנחות.

מתי הן ניתנו, ההצעות?

גם היום או גם אתמול.

השוק יודע כבר שלושה חודשים שאנחנו בדרך לתיקון הזה.

השוק לא יודע מה ייצא בתיקון הזה.

לא לתיקון הזה.

ואני מזכיר לכולם שגם בהצעה המקורית היה 30 יום לזה. הצעות כאלה בדרך כלל בשוק הפרטי הן הצעות בלתי הדירות לתקופה של בין שבועיים לחודש. זה המינימום שצריך היום קבלן כדי שלא יתפסו אותו בתמחור ישן שהוא נתן הצעה כשאני מניח שאף אחד לא התכוון לזה.

לא, אתה לא מבין. אם שבועיים אז תן חודשיים כבר, זה לא משנה.

זה מאוד משנה. בצלאל, שנייה.

אתה יכול עכשיו שידפקו לך אלפי אנשים.

כן, אבל אנחנו כן משנים פה נורמה קיימת. אנחנו עושים פה תיקון שהוא משמעותי, שיש לו גם משמעות וצריך גם להבין שצריך לתת לשוק להיערך.

השוק, מי שרוצה להיערך ייערך. מי מפריע לו להיערך? את לא צריכה לקבוע את זה בחוק.

אבל מסבירים לך פה שלא, בצלאל, אתה לא רוצה להקשיב.

אבל אני שם את זה - - -

נכון, גם אני.

אבל בסוף, כשאני שם את זה על ה - - -

אתה יודע מה? תעשה תחולה מיידית ותכתוב ספציפית שהצעות בלתי הדירות שניתנו לפני כניסתו של חוק זה לתוקף אפשר יהיה לחזור בהן במשך שבועיים. מה אתה רוצה, לפתור לו בעיית קצה? תפתור לו בעיית קצה, אל תכניס את כל השוק לכאוס.

משרד המשפטים.

אז קודם כל הטיעון שדיני החוזים יכולים לחייב עוד לפני שנכרת חוזה הוא נכון ולכן התיקון יחול פה בעצם על התחייבויות שכבר נכרתו וזו בעיה.

תחריג את זה.

עכשיו מעבר לזה אני רוצה להעלות שני דברים אחרים רק לצורך אפשרויות החשיבה. טיעון אחד הוא ענייני, טיעון אחד אני לא יודע איך לנסח אותו, ג'נטלמני. הטיעון הענייני אומר שבסוף עשינו פה תיקון משמעותי, הן ביחס לעיכוב במסירה, הן ביחס להצמדת מחירים. כן צריך לתת לשוק להיערך, כן צריך לתת לשוק לגלם את הסיכונים, בסופו של דבר על אף מה שאמרת, חבר הכנסת סמוטריץ'.

הטיעון הג'נטלמני, אני רק אומר, אני רוצה להזכיר שבדיונים הארוכים שנעשו פה הרבה תשובות שניתנו פה לטענות נגד החוק היו: בסדר, אז הקבלן יכול לגלם את זה, בסדר, אז הקבלן יוכל לגלם את הסיכון, בסדר, אז הקבלן יוכל לשלם את המחיר.

תשמעו, משרד המשפטים פה נכנס לכל מקום, אפילו לנימוסים והליכות?

אביעד, אביעד.

אביעד, אני מתנצל שאני מביע - - -

לא, סליחה, ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה שהחוק הזה מקודם בהסכמה של משרד השיכון בלבד, למשרד המשפטים אין סיי לגבי הנוסח מטעם הממשלה.

אדוני השר - - -

ותפסיקו לעבוד אצל הקבלנים, יש גבול.

אבל, אדוני השר, אני חייב - - -

יש גבול למה שקורה.

אני חייב לענות לשר.

לא, שנייה, אני רק אומר שמי שמנהל את הוועדה הזאת זה אני, אדוני השר.

אבל מי שמייצג את עמדת הממשלה זה לא אני ולא הוא.

אין בעיה, אבל אם אני רוצה לתת זכות דיבור למשרד המשפטים אז אני אתן לו זכות דיבור. ואני מזכיר לך שבהצעת החוק הממשלתית כתוב 30 יום.

אז אני הסברתי לך - - -

אז אם הייתם כותבים את מה שכותבים לא היה פה דיון בכלל. אז בואו נגיע לפתרון. בבקשה, משרד המשפטים.

תודה רבה, אדוני, ענית במקומי. ענית במקומי, זה מה שאושר בוועדת השרים. בוועדת השרים גם נאמר שזה ייעשה בתיאום עם משרד המשפטים.

תודה רבה. מנכ"ל משרד השיכון.

אני אסביר. אמנם זה נכתב בתוך הדברים האלה. כשזה נכתב בתוך ההחלטה הזו קודם כל הזמן שחשבנו חשבנו שהוא יהיה הרבה יותר מהיר, אבל מה שיותר חמור, זה היה לפני שהוחלט במועצת רמ"י על זה שכל ההחלטות של מועצת רמ"י יהיו צמודות לחקיקה שתגיע פה בוועדה ועשינו את זה בהסכמה, ואני חושב שזה נכון.

המשמעות של כל יום שעובר, ואם עושים 30 יום, זה לדחות מכרזים של המינהל וחתימת חוזים. זה לעכב את השוק בתוך שיא משבר, לעכב אותו ב-30 יום, אין לזה סיבה.

עם כל הכבוד למשרד המשפטים אני פה מייצג את הממשלה, אני הסמכות המקצועית בנושא הזה. מי שסופג אחר כך את הנושא הדיור ומי שאחראי על המכרזים האלה זה אני. אז הנימוסים והג'נטלמניות וכל הדברים האלה הם בעיניי לא רלוונטיים.

ובכל זאת אי אפשר להתעלם מזה ששוב יש פה תיקון שהוא תיקון משמעותי שהתקבל, שהמתווה גם השתנה, שצריך לתת לשוק להיערך לזה.

יש לי פתרון.

אז אני אומר להיערך זה לא 30 יום.

אביעד, יש לי פתרון. היושב ראש, אני רוצה להציע פתרון. קודם כל רק בשביל הפרוטוקול אני מזכיר שההצעה הזו מוזגה בשתי הצעות פרטיות ובהצעות הפרטיות התחולה היא מיידית. אז בוא נדבר מהותית.

כשאנחנו ממזגים אנחנו הולכים לפי הנוסח הממשלתי.

בסדר, אבל גם הנוסח ההוא היה קיים. אני רק רוצה לומר ככה, שוב, אני חושב שמקצועית החוק חייב להיכנס לתוקף באופן מיידי, גם כדי לא לעכב שיווקים וחתימת חוזים וגם כדי לא לייצר עכשיו מרדף ותחרות של ספקולציות ומניפולציות. שמעתי אכן את הבעיה, לכן אני מציע להוסיף סעיף, שתחילתו של חוק זה באופן מיידי עם פרסומו ברשומות. על אף האמור הצעות בלתי הדירות שניתנו לפני כניסתו לתוקף יהיו הדירות ב-30 היום שלאחר כניסתו לתוקף.

אתה רק מתעלם מהזכות של הקבלנים להיערך ושל השוק להיערך לאירועים.

אז הקבלן עכשיו יכול לתקן, נתתי לך.

אבל תמשיך לפעול כמו דחפור, לדחוף את החוק הזה, זה בסדר.

נתתי לך זמן להיערך. הנה אני אומר לך - - -

זה חוק מעוות שזכותכם להמשיך לדחוף אותו.

אבל נתתי לך עכשיו פתרון, שלמרות שהחוק נכנס לתוקף, אם אתה נתת הצעה בלתי הדירה, זה מה שהצגתם, נתת הצעה בלתי הדירה לפני כניסתו לתוקף יש לך חודש לחזור בך מן ההצעה, על אף האמור בחוק.

אני לא יכול לחזור.

בצלאל, אחד העקרונות שאנחנו מנסים לעשות פה בחוק הזה זה לפשט, גם לפשט ולייצר ודאות. אני מסכים עם כל מה שאתם אומרים, ש-30 יום זה הרבה.

אבל אפשר לצמצם.

אתה נותן שבועיים, אין הבדל. אתה נותן שבועיים תן כבר 30 יום.

יש הבדל, יש הבדל של שבועיים בדיוק.

אין הבדל במהות כי המניפולציות יקרו בשבועיים האלה.

איזה מניפולציות יכולים לעשות?

איזה מניפולציות? אמנון, אנשים שלפני שבוע ושבועיים כפו על הדיירים שזכו במכרזים שלהם לחתום על חוזים למרות שלפי תנאי המכרז הם לא חייבים. זה בושה וחרפה. אל תשחקו אותה עכשיו ראש קטן. אני בלילה קיבלתי פניות מזוגות צעירים תמימים שלא היה להם מושג ירוק ושלפני שבוע הקבלן אמר להם: תבואו לחתום, כי אם לא תחתמו יבטלו לכם את הזכייה, למרות שהם לא חייבים לפי החוק. שקרנים. ואני אומר לך שאני אממן, אני אממן לרוכשים האלה בתי משפט נגד הקבלנים, אלה שפעלו בתום לב.

אנחנו מוכנים להצטרף לזה.

אז תפסיקו כבר.

אבל זה 2% מהשוק, אל תהפוך ציבור שלם לרמאים, כבוד חבר הכנסת.

אני לא הופך ציבור שלם, אבל אל תתעלמו - - -

זה מה שאתה עושה, עם כל הכבוד ואתה יודע שיש לי המון כבוד.

אמנון, אני לא הופך ציבור שלם - - -

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

אמנון, אני לא הופך ציבור שלם חס וחלילה, לא הופך ציבור שלם חס וחלילה - - -

אולי הטיעון הוא חלש אז אתה מרים את הקול.

אבל אני לא מוכן לתת פרצה לגנב.

כך אתה עושה. יש פה ציבור שלם שזה מה שאתה עושה.

חס וחלילה, לא ציבור שלם, אבל יש קבלנים שעשו את זה, לצערי הרב.

אז תעמיד אותם למשפט. אנחנו גם נתמוך בזה.

אני לא אעמיד אותם למשפט כי אני לא יודע אם אני יכול להעמיד אותם למשפט, כי יגידו שהוא חתם עכשיו ברצון. אז אני לא מוכן לתת עכשיו שבועיים או חודש וגם לא שבועיים של מניפולציות כאלה שמי שייפול ברשתם זה אנשים שלא רואים את הדיון שלנו ולא יודעים שאי אפשר להכריח אותם לחתום.

אתה דורס את השוק, זו זכותך לדרוס את השוק.

לא, אני לא דורס כלום, ניתן לך עכשיו שבועיים-שלושה לחזור בך מההצעות הבלתי הדירות שנתת.

הוא לא יכול.

תקשיב, אני רק לפני חודשיים העברתי פה חוק שנכנס לתוקף באופן מיידי ואחר כך - - -

ואז מה קרה? אז היו כמה טלפונים לשלומית של אנשים שלא ידעו מה לעשות. מה קרה?

לא, לא עניין של טלפונים לשלומית. חברים, בצלאל, אני מקבל טלפונים והודעות ופניות בדיוק כמוך, אני חושב שכולם מקבלים את זה, ולכן אני חושב ש-30 יום זה באמת הרבה, אבל מצד שני, גם בגלל שעשינו פה תיקון משמעותי בהסדר, שהוא לא דומה למה שהיה בחוק הממשלתי, אני חושב שאנחנו כן צריכים לתת זמן היערכות.

תסביר לי היערכות למה. בואו תפרטו את זה לפרוטות, עזבו רגע תיאוריות משפטיות. לך לשוק, לפרקטיקה, תסביר לי למה צריך להיערך.

תמחור העלות, יש פה חוק כלכלי.

תמחור עלות במה?

כל הדיונים, כמו שנאמר פה.

אתה רוצה זמן לתמחור עלות?

גם.

קח את הזמן, מי אמר לך להחתים את הרוכש מחר? קח את הזמן, תשנה את התמחור ותחתים.

בצלאל, יש הרשמות שכבר חתמנו עם רוכשים לפני שבועיים, מה קורה איתם?

ביום ראשון-שני זה יפורסם.

זו הבעיה שלי, לכן אני לא מוכן לתת לך גם בשבועיים הקרובים לחתום עוד פעם ולהכניס את הרוכשים האלה למלכודת.

אבל לפעמים הדייר מקבל הטבה, בצלאל.

הדייר לא מקבל שום הטבה, ראינו כבר מה שווה ההטבה הזאת.

אמנון, אני אגיד לך משהו. קודם כל אני יכול להסכים עם הזמן שאפשר לתת, כן או לא, אבל אני אגיד לך שאני העליתי את הסיפור אתמול ושלשום של הרוכשים שהכריחו אותם לפני שבועיים.

בצלאל, זה לא הגיוני. אני יכול הכול, אבל זה לא הגיוני.

זה לא שאני מטיל רפש על כל הקבלנים, אבל אתם כאיגוד, יש לכם חלק בזה, אתה יודע למה? כי אם הייתם קצת יותר באמת פעילים בעניין, לא נקרא לזה הוגנים, אבל קצת יותר פעילים הייתם צריכים להגיד להם: חבר'ה, תירגעו, יש משהו פה, לפחות תיידעו את הרוכשים. לא יידעו אותם, אמרו להם שזה לא יעזור. לא שלא יידעו אותם, אמרו להם שזה לא יעזור להם.

- - -

אבל מה זה קשור? הוא אומר לו, אני רוצה לעכב את זה, הקבלן אמר לו: אתה לא מעכב את זה כי זה לא יעזור לך. הוא שאל אותו והוא אמר לו שזה לא יעזור לו.

ינון, אסור לי כאיגוד להגיד למישהו לעכב חוזה כי אחרת קופצים עליי רשות התחרות.

אמנון, לא אמרתי לך להגיד - - -

ואומרים לי שאני מתערב בשוק ואסור לי. אסור לי להגיד דבר כזה.

אמנון, לא אמרתי את זה. אמרתי מן ההגינות היה להגיד להם, אם מישהו רוצה, לפחות תיידעו אותו שזה נכון, לא לשקר לו.

מה נכון?

שעומד להיכנס חוק שאם הוא לא חותם חוזה זה יהיה גם עליו, על אותם מכרזים שאנחנו מדברים.

משרד השיכון, יש לו פרסומים.

לא, אל תיקחו אותי למשרד השיכון. אבל אתם כממשלה, השר זאב אלקין, אתה יודע איפה הבעיה שלי עם הממשלה? כי אני חושב שהממשלה הייתה צריכה קודם כל, מצד אחד אתה אומר לנו: תחליטו אתם. כשאנחנו באים להחליט אז אתה בא ואומר לנו: תשמעו, אני רוצה את זה עכשיו מיידי. אמרת שהלשכה המשפטית - - -

הסמכות היא שלכם.

אני יש לי אצבע פה, נכון? אני רוצה גם אני מיידי, אבל אני חייב גם לשמוע, פה בוועדה תמיד זה הלך ככה ואתה יכול לשאול את אלכס. עם כל הכבוד, תמיד, היו פה ויכוחים סוערים על הרבה חוקים, גם עם הלשכה המשפטית הלוך חזור הלוך חזור, אבל בסוף זה היה בהבנה כדי גם להגן על תביעות בבג"צ.

ועל כל החוקים.

הגענו למשהו מסוים. יש לך בעיה של מכרזים? אין בעיה, אתה תדחה את המכרז. אל תפתח אותו, תגיד עוד חודש, לא יודע, תמצא את הפתרון. למה אתה בא אלינו שאנחנו אשמים בזה כחברי כנסת ולא רוצים לעשות? אנחנו רוצים, שלחת אותנו לפה, אז היו פה שינויים בחוק, היו פה בהרבה דברים שינויים, גם במה שלא רצינו וויתרו המציעים גם על ההצעות שלהם, מה שהם חשבו שצריך לעשות, והם התיישרו עם ההצעה הממשלתית, אין שום סיבה שעכשיו הם יתיישרו - - -

רק הפוך, הממשלה קיבלה את הנוסח שלכם.

נו באמת. בסדר. לכן אני אומר שגם הכבוד - - -

הפוך, הממשלה הקשיבה ליושב ראש הוועדה וקיבלה את ההצעה שלו.

הכבוד צריך להיות גם לדעה של הלשכה המשפטית בכנסת. אני אומר, להוריד את ה-30 יום זה המון, אבל בואו ננסה למצוא משהו כדי שבאמת נצא בהבנה ושתהיה פה חשיבות, שלא כל אחד רוצה לעשות למען הרוכשים האלה או למען הקבלנים האלה. אנחנו רוצים דבר אחד, שייצא פה משהו שבסופו של דבר לא יהיו עתירות והוא יהיה טוב לרוכשים.

תודה רבה. נירה שפק, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת. אני מבינה את מה שנאמר כאן לגבי הצורך של הקבלנים להיערך, ואני שואלת מי מתייחס ומי מגן על הצרכנים בצורך להיערך, מי דואג לזה שהצרכנים האלה, אותם אלה שרוצים לקנות את הדירות, לא בשבועיים או בזמן שאתם רוצים יחתימו על חוזים. ואני לא אומרת טוב או לא טוב, אין לי אפשרות משפטית לתת את אותה תרופה שאתם מבקשים גם לצד השני ומפה הבעיה.

התשובה היא כזאת, קודם כל החוק הזה לא נולד אתמול בערב, החוק הזה יושב על המדוכה כבר הרבה זמן.

נכון.

וקבלן שרצה לשים גז, ללחוץ עם הרגל על הגז כבר שם גז לפני שבועיים ושלושה וחודש וחודשיים. זאת אומרת קבלן שרצה להחתים ולהאיץ את החתימה, חברים, אם הוא לא עשה את זה הוא לא מבין את הביזנס שלו ואתם מבינים את זה בדיוק כמוני.

כנ"ל לגבי ההיערכות. על אותו משקל כבר שלושה חודשים - - -

במשך כל הדיונים אמרתם שהחוק חל על החלק הקטן של מחיר הדירות כי ממילא רמ"י בהחלטת המועצה הסדירה את רוב השוק, אז ממה נפשכם? אתם עושים את החוק הזה בריצת אמוק, מה שרק מראה כמה החוק הזה הוא פסול.

גם בחוזים של רמ"י יש חתימה מול הקבלן.

לגבי ההיערכות, הקבלן - - -

כשכולכם מדברים אף אחד לא מבין כלום.

רק לגבי ההיערכות, הקבלן ידע וכל השוק יודע עד לרגע זה שלחוק הזה תהיה הוראת תחולה של 30 יום אחרי פרסומו.

מאיפה השוק יודע? לא הבנתי.

כי זה בהצעת החוק.

בסדר, היו עוד דברים בהצעת החוק ששינינו.

שיניתם פה את הכול.

שינינו פה את הכול.

זה הדבר ש - - -

לא הבנתי, לפני רגע אמרת שכולם יודעים. לפני רגע סתרת את עצמך בגלל שאמרת שכבר חודשים יודעים שזה בדרך וכולם האיצו תהליכים כדי לחתום מהר. אם ידעתם מראש לפני חודש למה הזדרזתם?

נכון, ולגבי ההצעות לדוגמה שבדרך הוא יודע שיש לו 30 יום להיערך. הוא לא יוציא הצעות כאלה.

אז אמרתי שאני מוכן בחוק להכניס סעיף שיאפשר לכם לחזור בכם מהצעות שניתנו על סמך המצב - - -

אבל זה יכול להיות רק מקרה אחד מתוך רבים, בצלאל. פרופ' זמיר, בבקשה.

תודה. שתי הערות. א', ההצעה שאומרת לחזור מההצעות בלתי חוזרות וכו'. אני מציע לא בלהט הרגע הזה לעשות שינויים לעניינים שמוסדרים בחוק החוזים חלק כללי.

לא, אני עושה את זה עכשיו, לשבועיים. נותן חלון של שבועיים.

נקודה שנייה, אתם תוכלו להמשיך להתווכח, אני רק רוצה להעיר דבר אחד. אם אני צודק בניתוח שלי, שהצגתי כאן, יכול להיות שאני לא צודק, אם אני צודק דחיית כניסת התוקף ב-30 יום אומרת דחיית הקפיצה במחירים ב-30 יום. אם אתה עושה את זה לפני כן המחירים יקפצו מיד אחרי הישיבה.

טוב, נו. נישאר חלוקים.

כדאי לאיים גם בדבר הזה.

עכשיו תגידו שגם הוא עובד בשביל הקבלנים.

לא, אנחנו מאוד מעריכים אותו כאיש אקדמיה משפטי, לא בתחום של השוק.

אני רק אומר למה מבחינת המשרד יש דחיפות לקבל את ההחלטה כמה שיותר מהר. כרגע בעצם יש לנו שתי הוראות שלא עולות בקנה אחד. יש לנו את ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל שמבוססת על הצעת החוק הממשלתית ששונתה. עכשיו אנחנו נמצאים בתפר בין דין שכרגע חל על המדינה שהוא שונה מהצעת החוק הממשלתית.

אבל זה רק סותר.

יש שם עוד כמה תנאים.

הדין שכרגע קיים זה מועצת מקרקעי ישראל, בגלל שחוזים רבים אמורים להיחתם בשבוע הבא כבר ואנחנו רוצים לוודא שהדין החדש, שלא ייווצר פער בין סוגים שונים של אנשים ובלגן בתוך המערכת, אנחנו רוצים לוודא שהדין החל הוא בעצם החוק כפי שעבר, אחרת אנחנו באיזה שהיא סתירה בין אנשים. מבחינת הוודאות אנחנו חושבים שיותר - - -

אבל התחייבתם שהחלטת המועצת תותאם לחוק.

לא התחייבנו, אמנון, קודם כל. זכותה של מועצת להחמיר יותר.

זה מה שנאמר פה.

לא, זכותה של מועצת מקרקעי ישראל לשים תנאים יותר מחמירים מהחוק, היא לא יכולה לשים תנאים יותר מקלים. היא יכולה למשל להחליט שכל המכרזים הממשלתיים יהיה אפס הצמדה. אני שוקל את זה, בהחלט.

אמרנו אתמול גם שמועצת הרשות היא סוברנית לקבל החלטות ושיש לנו שותפים שם, שאנחנו יכולים להמליץ.

חברים, אני רוצה שנתקדם.

בסדר, אנחנו מחכים לפרוטוקול, נראה. אתם כנראה לא - - -

שנייה, שנייה. אפרת, לגבי מה שאמרת, דווקא ההיערכות, כל עוד החוק לא נכנס לתוקף הדין הקודם קיים ולכן זה נותן לכם כמשרד זמן גם להיערך.

לא, אבל מה - - -

שנייה, לא להתווכח איתי, שמעתי אותך. מה שאני מציע, שיהיה כתוב פה 14 ימים במקום 30 יום וככה להצביע על החוק.

יש הרבה חתימות על חוזים ממשלתיים שנובעים מתוקף לחתום, אנשים שזכו בהגרלות.

ב-6.7.

בדיוק, בסוף השבוע הראשון של יולי.

נו בסדר, אז הם ידחו טיפה את החתימה.

לא, הם לא יכולים.

הם לא יכולים לדחות, כי זה התנאים.

אז אין בעיה, תשנו את התנאים בממשלה.

לא, אי אפשר, כי הקבלן זכה על דעת זה שיש - - -

בסדר, אין בעיה, אז תיתנו לו עוד שבוע, לא יקרה כלום.

אלכס, אתה לא מבין, הוא לא יכול, הוא לא יכול להכריח את הקבלן.

אני מבין מצוין, בצלאל. אני רק מבין דבר אחד, שלוקחים פה את כל הכדור הזה, מגלגלים אותו אל הכנסת, למרות שבהצעת החוק הממשלתית כתוב 30 יום.

אבל זה לא נכון, עשינו עוד תיקונים בהצעה הממשלתית.

שנייה, שנייה, רגע. יש פה צורך אמיתי של השוק להיערך לאירוע הזה, כולל המשרד הממשלתי עצמו, ואני לא מוכן בלהט הרגע לעשות פה פעולות שאחר כך אנחנו נצטער עליהן. אני לא מוכן לזה. עשינו פה תיקון כל כך משמעותי, באמת מהפכה, עכשיו אנחנו מתווכחים על שבועיים? אני חושב שזה פשוט ויכוח מיותר.

לא, אנחנו לא מתווכחים על שבועיים.

אתה מתווכח על שבועיים.

אנחנו מתווכחים על אלפי אנשים ש - - -

זה לא אלפי אנשים. אתה הופך פה ציבור שלם לדמון, זה לא יפה מה שאתה עושה. אני מוחה על זה. דיברנו על זה לכל אורך הדיונים.

אבל אני כל הזמן אמרתי שאני לא הופך אתכם לדמון - - -

אבל אתה אומר את זה ומיד עושה ההיפך.

אבל אתה יכול להתעלם מזה שיש הגרלות שעד ה-6.7 - - -

כל ההחלטה שלך מוכוונת על איזה שהיא טענה של אחוזים, כמה מקרים בודדים, שאני לא מזלזל בחומרה שלהם, אבל אי אפשר להפוך את כל החוק - - -

לא, אומר לך השר, אמנון, שיש שורה של הגרלות שצריכים לחתום על חוזים עד ה-6.7.

אז שהשבועיים עיכוב האלה אלה יהיו השבועיים האחרונים שהממשלה מעכבת משהו.

אבל יחריגו פה אלפי אנשים שהחוק - - -

אני יכול להציע משהו? חבר הכנסת קושניר, אני מציע שיהיה עשרה ימים מיום הפרסום ברשומות.

לא, 6 ו-7 ביולי, יש המון חתימות, אביעד. אתה לא סופר נכון.

יש המון חתימות. אתה מוציא אלפים מהחוק הזה.

מצדי תכתבו תאריך 6 ביולי בלי קשר לפרסום ברשומות, אין לי בעיה.

אני מסתכל על המכרזים. עם ה-6 ביולי אני יודע לחיות, 7 ביולי אני יודע לחיות.

אבל ב-6 ו-7 ביולי יחייבו הרבה אנשים לחתום לפי החוזה הישן.

אביעד, כמה מכרזים יוצא לך ב-6 ביולי?

אני בריצה של הרבה מכרזים עכשיו.

עזוב הרבה מכרזים, יש לך הרבה מכרזים שעוד חודשיים יוצאים ל - - -

יש הרבה החתמות על מכרזים ב-6 וב-7 ביולי.

מתי תכנסו את מועצת רמ"י לדון בשינוי?

היא לא צריכה.

אני לא צריך, אני יכול לעשות את זה גם בהחלטה, אני לא צריך לכנס מועצה.

כי המועצה הסמיכה את המשרד.

אז את ההתאמה הזו תעשו במיידי?

בוודאי. אני יכול לפי החלטת המועצה - - -

בוודאי, ברגע שיחוקק החוק אנחנו נוריד מכרזים מהאוויר, נתקן את מה שצריך לתקן.

טוב, אנחנו לא נצביע על החוק, אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:04 ונתחדשה בשעה 10:17.)

טוב, חברים, בנוסח בסעיף 5 יופיע שתחילתו של החוק זה יהיה מ - - -

אדוני היושב ראש, סליחה שאני מתפרץ לדבריך, הרב גפני לא נמצא פה כרגע אז אני מבקש לראות בשינויים כנושא חדש, עוד מעט הוא יגיע.

לא, בשום אופן. מה אתם עושים? תגיד לי, אתם השתגעתם? תגיד לי, אתם השתגעתם? אתם יורים בי. מה, תגיד, אתה השתגעת?

אפשר לירות בך?

לא, זה לא יקרה.

אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:19 ונתחדשה בשעה 10:38.)

אדוני היושב ראש, אני מושך חזרה את הנושא החדש.

תודה רבה.

אנחנו רוצים דיווח למה משכת.

אני אגיד לך למה, קיבלנו עוד חצי מיליון דירות למגזר החרדי ב-50% הנחה.

ינון, אתה לא מדייק, שני מיליון.

ביהודה ושומרון.

מוסי, חצי מיליון דירות ביהודה ושומרון.

כן, ובוא נראה אותך לא מצביע על החוק הזה עכשיו.

חברים, אחרי באמת דיונים מאוד משמעותיים בחוק הזה ודרמות לא פשוטות, גם לקראת הסוף, בסך הכול אני חושב שאנחנו מביאים פה בשורה מאוד מאוד משמעותית לציבור רוכשי הדירות בישראל. אנחנו בעצם משנים את הדיספרופורציה שקיימת בין הכוח של הרוכש אל מול הכוח של הקבלן וזה אני מתייחס בעיקר לסעיף של מתן פיצוי בגין איחור.

דבר נוסף שהוא חשוב לא פחות, שזה החל מהיום שהחוק נכנס לתוקף, הצמדה לא תהיה אפשרית לאחר מועד המסירה, שזה גם, אני חושב, בשורה מאוד מאוד חשובה, וגם בכל מה שקשור להצמדה עצמה. עשינו פה איזון לפי דעתי שהוא איזון מאוד מאוד נכון שמחלק את הסיכונים בין כלל השחקנים במגרש הזה ואנחנו מצמידים רק 50% מהתשלומים מעבר לאותם 20% שלא מוצמדים, כלומר 40% מהדירה הולך להיות מוצמד.

ואני רוצה להגיד תודה לשר השיכון, למנכ"ל משרד השיכון, לצוות של משרד השיכון שהיו פה איתנו במשך באמת כל הדרך, לאורך כל הדרך. אני רוצה להגיד תודה ליוזם החוק, שיזם אותו במקביל אליי ביחד עם המשרד, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. באמת עשינו פה דרך מאוד מאוד ארוכה ביחד כדי להגיע לתוצר הסופי הזה. אני רוצה להגיד תודה ללשכה המשפטית, לשלומית באופן אישי, אחרי כל המאמצים שנעשו פה כדי שהחוק הזה יעבור.

אני גם רוצה להגיד תודה לקבלנים, שלמרות אי ההסכמות אנחנו עשינו פה דרך ארוכה ומאוד מאוד משמעותית וקיימנו דיונים ענייניים. ושוב פעם, למרות אי ההסכמות הצלחנו לשמור באמת על השיח המכבד והשיח - - -

וגם קיבלנו לא מעט מההערות.

כן, ושיח משמעותי ומקצועי. קיבלנו גם הרבה מאוד מההערות. יש פה דברים נוספים שאנחנו חייבים לקדם מחוץ למסגרת החוק, וזה בעיקר השיח שהתחלנו עם המפקח על הבנקים לגבי הגדלת מימון ולגבי יכולת לייצר מכשיר פיננסי שחשבון הליווי יוכל להיות מוצמד אליו כדי לאפשר הקדמות תשלום.

אנחנו שמענו כאן התחייבות של משרד השיכון לגבי השינויים בכל מה שקשור להתנהלות במכרזים, בכל מה שקשור לקרקעות וגם אביעד אמר שזה יוחל באופן מיידי.

וגם לגבי ועדת חריגים שמאפשרת את חמש השנים.

וגם לגבי ועדת חריגים. אז אני לא טוען שאנחנו משנים פה ומתקנים את כל העיוותים שקיימים בשוק הנדל"ן, אבל אני חושב שבכל מה שקשור לשינוי הפירמידה שבה עד היום יושב לו הרוכש ומחזיק את כל שוק הנדל"ן ואת כל הסיכונים על הכתפיים הצרות שלו, שינינו את זה ואנחנו מחלקים את הסיכונים בצורה הרבה יותר מאוזנת והרבה יותר נכונה.

לכן אני מבקש שנצביע על הסעיפים של החוק לפי הסדר ואז אני אתן כמובן לחברי הכנסת להשלים. אם כך, הצעת חוק המכר (דירות). סעיף מספר 1, מי בעד?

כנוסח הוועדה.

עם התיקונים שהתקבלו בוועדה.

עם התיקונים שהתקבלו בוועדה.

מה סיכמתם רק לגבי הכניסה לתוקף?

שבעה ימים מיום הפרסום.

הצבעה
אושר.

מי בעד סעיף מספר 2?

סעיף 2, אנחנו הכנסנו בו תיקון בנוסח שמופיע בפניכם, בסעיף (ג), 'ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב במסירה כאמור בסעיף 5א(ג)'. זהו, אתה יכול להצביע עליו.

מי בעד סעיף 2? בצלאל.

אני לא מצביע, אין לי זכות הצבעה.

הצבעה
אושר.

סעיף 3 המקורי נמחק, סעיף 3 שמופיע בהצעת החוק הוא תיקון לסעיף 7א וגם שם ייכנס תיקון כך שאחרי 'קונה המשנה בקשר' יבוא 'על איחור במסירה לפי סעיף 5א או', שזה בהתאם למה שדובר בוועדה.

מי בעד? סעיף 3 התקבל.

הצבעה
אושר.

סעיף 4, מי בעד? סעיף 4 אושר.

הצבעה
אושר.

וסעיף אחרון, סעיף 5.

סעיף 5, התחילה תתוקן כך שבמקום 30 ימים מיום פרסומו יהיה שבעה ימים מיום פרסומו.

מי בעד? גם סעיף זה התקבל.

הצבעה
אושר.

תודה רבה, החוק אושר והוא יובא למליאה במהירות האפשרית.

תודה רבה לכולם, באמת.

אתה רוצה להגיד כמה מילים?

כן. תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני באמת רוצה להודות לך ולחברי הוועדה ולחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שבאמת יצאנו לדרך שלושתנו כאן לשינוי דרמטי בכל מה שקשור בהתנהלות עבור הזוגות שקונים היום דירה במדינת ישראל. התיקון הזה יחסוך לאנשים, למשפחה ממוצעת שקונה היום דירה, בין 100,000 ל-150,000 שקל על רכישת הדירה. זה דבר לא קטן. מאוד מאוד משמעותי.

לא נכון.

אני יודע שזה היה מסע חקיקה לא פשוט בלוחות זמנים לא פשוטים בכנסת בתפקוד מאוד מאוד מורכב. אני מאוד מאוד שמח שזה אחד מהמקרים הלא רבים בכנסת הזאת - -

לא, בוועדה פה היו הרבה כאלה.

- - שבו הצלחנו לייצר באמת שיתוף פעולה חוצה מחנות בין קואליציה לאופוזיציה לטובת האזרחים ואני באמת מאוד מאוד מקווה שאנחנו היום במליאה כמה שיותר מהר נשלים את החקיקה, נדע לפרסם את החוק ברשומות כמה שיותר מהר והוא ייכנס לתוקף כי כל יום של הכניסה הוא רלוונטי להמוני אנשים כאן במדינת ישראל.

תודה רבה. בצלאל סמוטריץ', בבקשה.

אז קודם כל באמת תודה גם לשר, גם לך, אדוני יושב הראש, לכל החברים, לכל הצוות, אני באמת חושב שעשינו כאן תיקון חשוב ודרמטי. אמנון, אני רוצה להתנצל על ההתפרצות קודם, אני חושב שזעקתי זעקה של הרבה מאוד אנשים שהסוגיה הזאת כואבת להם.

אני כן רוצה לומר כך, אנחנו הרי מנסים, וזה מאמץ משותף שלנו ושל המפקח ושל עוד, לא חשוב, למנכ"ל המשרד ולי עוד אתמול היו שיחות על עוד כמה רעיונות שבהם אפשר יהיה לעזור, בסופו של דבר אנחנו כן מחויבים לתת מענה גם לרוכשים שכבר רכשו ומוצאים את עצמם באמת מול שוקת שבורה, הן ביחס להגדלת המשכנתא, הן ביחס להקדמת תשלומים ועוד ועוד.

אנחנו נתאמץ מאוד, אבל בסוף זה לא יילך בלי רצון טוב גם שלכם, ואני אומר בצורה חד משמעית, שוב, עמדתי המשפטית שאפשר היה להחיל את החוק הזה גם אחורה, אם אנחנו נראה בתקופה הקרובה, שממילא הכנסת לא יכולה לחוקק, שאנחנו אכן מצליחים להגיע להסדרה ולהסכמות טובות שבסוף נותנות מענה לאנשים שכבר חתמו להיות עם ראש מעל המים, אז בסדר, נסתפק בזה גם אם זה לא יהיה מושלם.

אני אומר כאן, אם נראה שהסיפור הזה לא מושלם, אני בכנסת הבאה אביא חקיקה נוספת שתחיל את זה גם, שוב, בסיטואציות מסוימות וכו', כפי שאני מאמין, גם על הסכמים שנחתמו בעבר. ואני מוסיף את עמדתי שנאמרה גם אתמול, אני חושב שהכיוון שאליו השוק צריך ללכת, אדוני השר, אמרתי את זה אתמול בהרחבה, זה ביטול הצמדה מוחלט בשוק הדיור. זה ישנה אכן את כל ההתנהגות של השוק הזה, פחות מכירות על הנייר, יותר מכירות בשלבים שכבר קרובים למכירה, כמו בארה"ב ובמדינות אחרות.

זה בעיניי הרבה יותר נכון, המון המון מהעיוותים הם תוצר של זה שהפירמידה הזאת בנויה הפוכה וגם את זה ננסה לעשות, בעזרת ה', בקדנציה הבאה. אז עשינו חלק ויש עוד לאן ללכת, תודה לכולם.

תודה רבה. ולדימיר בליאק.

תודה רבה, אדוני. אני קודם כל רוצה להודות גם לך, גם לשר ולמנכ"ל ולכל הגורמים על העבודה המאומצת על החוק הזה. אני חושב שגם הפעם הוכחנו, כמו בכל השנה האחרונה, אגב זה מסכם מאוד יפה את התקופה של השנה האחרונה בוועדת הכספים, שאנחנו עבדנו שונה. עבדנו שונה, כמובן בהובלה שלך, בכל חוק ניגשנו בצורה מקצועית, עניינית והצלחנו להקשיב לכל הגורמים ולשלב את האופוזיציה ובסופו של דבר להגיע לתוצאה הכי טובה למען אזרחי ישראל. אני מאוד מקווה שנמשיך גם בכנסת הבאה, תודה.

אנחנו מבטיחים שבכנסת הבאה, כשאתם תהיו באופוזיציה, אנחנו מידה כנגד מידה נתנהג איתכם באותה הוגנות ובאותה ענייניות שהתנהגתם איתנו בוועדה הזאת. אלכס, אתה יודע שאני מפרגן לך מתחילת השנה, אני מקווה שזה לא פוגע לך בפריימריז שאין אצלכם, אבל אתה באמת ניהלת את זה אחרת מראשי ועדות אחרות.

אנחנו לא מסכמים את הקדנציה עכשיו, חכו.

אגב, אני גם אזכור את הפיליבסטר שעשית לי בדיוני התקציב בלילה.

אשר על כן ולמרות האמור.

ינון, בבקשה.

קודם כל אני מברך כמובן על הצעת החוק שעברה ותעלה היום בעזרת ה' לקריאה שנייה ושלישית. בצלאל, לקחת את זה וזה באמת דבר שהוא טוב לרוכשי הדירות. אלכס, גם אתה כיושב ראש ועדה, הובלתם את זה בצורה מכובדת, בצורה נאותה.

אדוני השר, שמע, אני חייב להגיד לך שסוף סוף יצא משהו טוב מהמשרד שלך. אבל באמת, אדוני השר, אני חייב לפרגן פה לצוות שלך ולמנכ"ל בראש. יש לך צוות מיוחד שגם מלבד החוק הזה אנחנו פונים, מקבלים מענה. יש בינינו חילוקי דעות, יש בינינו על העניין של הציבור החרדי בקרית גת, אני חייב להזכיר לך דווקא במעמד הזה שהציבור החרדי באמת קיבל מכה גדולה גם בדיור ובכל מיני מקומות ובשאר הדברים שקיבלנו מכה, אבל הייתי מצפה ממך שבציבור החרדי לפחות, לפחות, לא להוריד את ההישגים שכבר היו.

חבר הכנסת אזולאי, בסטטיסטיקה שהראינו בוועדת הכלכלה כמות השיווקים עבור הציבור החרדי בשנה הזאת הייתה יותר גדולה מהתקופה של חבר הכנסת לשעבר ליצמן במשרד השיכון.

קודם כל תמיד אומרים שהשר הבא אחריו זוכה לגזור את הסרטים, אז כנראה שגם בזה השתמשת. אבל לגופו של החוק, אני אמרתי את זה גם במהלך העבודה, החוק הזה הוא טוב, הוא לא מושלם, זה עוד פלסטר, צריך לעשות הכול על מנת להביא פה תכנית מיוחדת שבאמת תועיל ותוריד את מחירי הדירות ויש מה לעשות, יש המון מה לעשות, אבל לא בפלסטר על פלסטר, והבאתי דוגמה את החוק לאנשים עם מוגבלויות שעבר ב-2.5 מיליארד ₪. זה מה שצריך לעשות, לאגם את הכול, לעשות משהו ועם כל המשרדים, ולא לזרוק בוועדת הפנים, ועדת הכלכלה, ועדת הכספים, זה צריך להגיע לאיזה שהוא מקום.

הכול בוועדת הכספים.

הכול בוועדת הכספים. כן, אפילו שאלכס יהיה חבר באופוזיציה, אבל אני אומר לך שאנחנו נעבוד בשיתוף פעולה, הוא יודע את זה, שיש בינינו גם עכשיו. תודה רבה לכם.

אתה יודע למי ניתנה הנבואה, ינון.

אלכס, אל תדאג, אני עוד אברך אותך גם בהחלפת המשמרות, לא איתי, אבל תודה רבה לכולם, צוות וקבלנים. ולמשרד המשפטים, למרות שאתם יודעים לעשות הרבה בעיות, אבל תודה רבה לכם. וכמובן הלשכה המשפטית, שלומית, אני מבין שאת צרודה מכל המאמצים שהיו פה ולא מהחולי, אז לכל הלשכה המשפטית, שלומית, תמר, תודה רבה לכם.

אני מתנצל בפני שאר חברי הכנסת, אני שר תורן, אז אני צריך להתחיל לנוע לכיוון המליאה.

אתה יודע שהייתה לי שאילתה אליך ואמרתי, אל תדאגו, נראה אותו פה, אז אמרו לי: לא, הוא העביר את זה לשקד.

אגב, השר, אני מצטרף לדברי ינון על הצוות שלך, לרבות המנכ"ל וגם דור, ואני הצבעתי בעד החוק.

אני מברכת על ההצעה הזאת שבאה להיטיב עם האזרחים וכן אני רוצה לצדד בעשייה שלך ובעבודה שלך ושל צוות הוועדה, אלכס. אני רוצה גם לצדד בעבודה של מנכ"ל משרד השיכון, שאני מאוד מעריכה. שיהיה לנו בהרבה הצלחה ושנצליח להביא עוד דברים טובים. לצערי לא הספקתי להצבעה, אבל אני כן בעד ההצעה.

אדוני היו"ר, אפשר לומר מילת סיכום גם מצדנו?

כן, אמנון.

רק תגיד לנו, אמנון, אם זה לאוזניים שלנו או לאוזני השופטים בבג"צ.

גם וגם.

אז שמישהו יעמוד לידו ויידע מתי להוריד את המיקרופון.

קודם כל אני תמיד זוכר את מה שאשתי אומרת לי, להתחיל בדברים הטובים. אז להתחיל בדברים הטובים, באמת היה פה דיון ברמה מקצועית מדהימה מצד כל חברי הכנסת. אנחנו הרגשנו את האוזניים הקשובות והכרויות לכל הרחשים פה שעלו מהציבור, בין אם זה ציבור הקונים ובין אם זה ציבור הקבלנים. אני מזמן לא נהניתי להשתתף בדיון שאני לא מסכים לשום דבר שיצא ממנו.

אז מבלי לקלקל את החגיגה ואת אווירת סיום הקורס אני רוצה לומר שהתאחדות הקבלנים סבורה שהחוק הזה הוא חוק לא טוב, שלא יעשה שום דבר טוב לא לשוק הדיור, וגם לצערי הרב לא לרוכשים. הוא ירבה קושי, ירבה כשלים, הוא כנראה גם ירבה דיונים בבתי המשפט, לא רק בגלל עתירות כאלה ואחרות שלנו, אלא התדיינויות בין רוכשים לקונים. אני באמת מקווה שבקדנציה הבאה כולכם תהיו פה כדי לתקן את העיוות שגרמתם פה. תודה רבה.

תודה רבה.

אני לא יכול להתחייב לך שכולם יהיו פה.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אמנון, אני מקווה שבאמת אנחנו נצא מכאן כולנו וניאבק במחיר וביוקר המחיה ובמחירים המופקעים שאין להם תקדים בכל העולם. צריכים כולנו לשלב ידיים, להוריד את המחירים. אני לא בטוח אם באמת זה יוביל לתוצאה, אבל כל יוזמה שתבוא על מנת להקל, לצמצם, להפחית, להוריד אנחנו נתמוך. אנחנו רואים שכל היוזמות עד היום להוריד לא צלחו והמחירים ממשיכים להאמיר ולעלות. גם בציבור הערבי, גם בחברה הערבית, המחירים עולים בצורה חבל על הזמן.

אדוני היושב ראש, אני מברך, מודה לך ולצוות שבאמת הגענו עד הלום, אבל אני אומר שצריך לשנס מותניים ולשלב ידיים על מנת למצוא פתרונות לצעירים. גם בשכירות שמענו ושומעים את הקולות של הזעקה של הצעירים שעכשיו הם נמצאים באוהלים. צריך למצוא פתרונות ולתת פתרונות, החוק הזה הוא צעד, אבל הוא לא יביא את המזור ואת העזרה שאנחנו רוצים לתת לזוגות הצעירים, לכלל הזוגות הצעירים.

הוא יעשה ההיפך.

נקווה שלא.

תודה. חברת הכנסת נירה שפק בבקשה.

תודה. אני רוצה קודם כל לברך אותך, כבוד היושב ראש ואחד מיוזמי החוק, ואת בצלאל, שהבאתם כאן חוק שהוא חוק חשוב. החוק הזה, מעבר לחקיקה שלו העלה לסדר היום את הנושא של יוקר המחיה והמענה לזוגות הצעירים וזה נושא שצריך להיות על סדר היום שלנו.

אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק חשוב והוא חוק טוב, אבל הוא לא חוק שלם. נדרשות לחוק הזה השלמות ודיברנו עליהן, ואם נישאר רק עם החוק הזה ולא נדבר על האופניים, שכבר דיברנו עליהם, אז כנראה אנחנו נמשיך לשים מה שנקרא פלסטר ולהמשיך להיפצע במורד. אבל לבוא ולהגיד שבגלל זה לא נעשה כלום, פה אני לא מסכימה.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה הנושא של שינוי הגישה. כל ועדת חקירה שנבחרה או כל דבר שנעשה והגישה הייתה בוא נראה איך לא, זה פוגע. כשאתה בא ואומר מלכתחילה שהחוק רע, ואני פונה פה אליכם, הקבלנים, אנחנו נלך לבג"צים ונלך לבתי משפט ונוציא צווים וכל זה, אני רוצה לומר, עצרו רגע, עצרו רגע ותחשבו. אם אנחנו באים ומתחילים ישר בבוא נפוצץ ובואנה זה לא טוב, בואו נעצור רגע ונחשוב, איך לא? אנחנו יודעים לבד, איך כן? דורש את כולנו לעבוד ביחד.

יש לנו הצעה סדורה, הצענו הצעה סדורה לטיפול בשוק הזה.

אני אגיד כאן משפט קצת ציני, כבר דיברתם על מה יהיה בבחירות הבאות, כל אחד שנורא רוצה לחוקק מוזמן להתמודד באחת המפלגות ולבוא ולשבת על שולחן המחוקקים. כרגע זה לא המצב.

אתם נציגים שלנו, אנחנו עובדים באמצעותכם.

ולכן, כמו שאמרתי בדיונים, לאורך כל הדיונים, ואתה יודע שייצגתי, אני בכל אופן, אני חושבת שאני לא היחידה, ראינו את כלל המעגל ואני חושבת שהפייריוּת גם צריכה להגיד כאן שאין כאן צד נקי, אבל אתה יודע מה הבעיה שלי? הבעיה שלי עם הרוכשים שהם הצד המוחלש ולכן הם צריכים לקבל את תשומת הלב הזאת ולטפל.

בצלאל נתן כאן דוגמאות ואתה אמרת, בצדק, שזה לא מאפיין את כולם, לא, זה לא, אבל מצד שני גם אמרתם: מה, אתם חושבים שלהיערך, קבלן שידע טוב שזה מה שהולך לקרות והוא קורא את השוק הוא ידאג כבר להקדים את החוזים. פה זה נאמר, על השולחן הזה. אני ככה קצת התכווצתי כשזה נאמר.

אז אני אומרת, החוק הזה הוא חוק טוב, הוא חוק שנותן מענה וכן, יש דברים להשלים ואנחנו נעשה אותם. צריך לדבר על השלם. וזה, אלכס, אני ממש מבקשת ממך, כי אני בונה על זה שאנחנו נהיה כאן ונמשיך ונתרום, אז להמשיך להתעסק עם כל מה שדיברנו וסיכמת והסכמת איתי שאכן צריך לעשות את המענה השלם. תודה, באמת תודה לכל היוזמים ולכל מי שפה כמובן, נהניתי.

אם כך אז אנחנו נסיים את הדיון בחוק הזה וכפי שאמרתי, הוא יעבור למליאה מהר ככל שניתן על מנת שגם ייכנס לתוקף מהר ככל שניתן.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.