פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת הכלכלה
29/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 298
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ל' בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 08:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב-2022, של ח"כ לימור מגן תלם

חברי הוועדה: לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר

חוה אתי עטייה

אילנה מזרחי - עו"ד, מנהלת צוות אזרחי, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

הילה דוידוביץ בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

עידן דיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, אל על

מרים אילדיז - ראש אגף שירות, אל על

שלמה עם שלום - רמ"ט מנכ"ל דוברות וקשרי ממשל, אל על

איתי עצמון

עידית חנוכה

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב-2022, פ/2958/24

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת הכלכלה הבוקר בנוגע להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ב–2022, הצעת חוק פרטית שלי כיוזמת, ויש לנו הצעת חוק נוספת זהה של חה"כ אתי עטייה, אנחנו נעשה מיזוג של ההצעות.

כן, הוועדה יכולה למזג את ההצעות בהצבעה.

בוקר טוב, חה"כ עטייה, אנחנו מעלים להצבעה את ההצעה למיזוג ההצעות, שהן הצעות זהות. מי בעד המיזוג?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 0
נמנעים – 0
המיזוג אושר

המיזוג אושר פה אחד, אנחנו הצבענו בעד וההצעה ממוזגת. אני אומר כמה משפטים על הצעת החוק, כיוזמת ההצעה, ואחר כך כמובן ניתן לאתי עטייה לומר כמה משפטים כיוזמת.

למעשה, מדובר בהצעת חוק שמכניסה את חברות התעופה לתוספת לחוק הגנת הצרכן, תוספת שבעצם מדברת על הגופים שיש להם חובת מענה תוך שש דקות, וחובה גם לתת שלוחה ייעודית, שתהיה שלוחה ייעודית לביטול עסקה. אני חייבת לומר שאני גם יו"ר הוועדה להגנת הצרכן, וקיבלתי הרבה תלונות בנושא הזה, שבעצם אנשים מתקשים להשיג את חברות התעופה, וכשרוצים לבטל עסקה אין מענה.

למעשה, כשבדקתי את זה אני באמת גיליתי שרוב הגופים כלולים בתוספת, הם חייבים לתת מענה תוך שש דקות ולתת שלוחה ייעודית, אבל חברות התעופה משום מה הוחרגו ממנה בעבר, ולכן היה חשוב להכניס אותם גם לתוספת.

בוועדת שרים, אנחנו הגענו להבנות לגבי כמה התניות שאחר כך, איתי, אתה תקריא אותם. זה בעצם עיקר הצעת החוק, ויוזמת נוספת, חה"כ אתי עטייה, בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב, בהצלחה רבה. אני מברכת על הדיון, זה לא מובן מאליו בתקופה של כמעט פיזור הכנסת, שהשגת את ההסכמות ועשית את הכל, ולא ויתרת כדי לקדם את ההצעה, ואני מקווה שבעזרת השם אולי גם נקדם אותה גם במליאת הכנסת.

עוד היום.

כן? את אופטימית?

אני אופטימית. אנחנו נמשיך להילחם על זה.

טוב, אז את תביאי אותה לקריאה שנייה ושלישית - - -

לא, הפעם זאת דווקא את כנראה, כי זה קיש, אז זאת כנראה תהיי את.

אז זהו, אז אני אומרת שזה מיטיב עם הרבה אוכלוסיות, גם עם האזרחים הוותיקים, זה גורם לעוגמת נפש גם בתקופה הזאת של עונת הקיץ, לפני הזמנת כרטיסי טיסה ועומס ולחץ, ואני מקווה שבעתיד נמשיך להרחיב את זה לעוד חברות, זה חשוב מאוד.

אני שמחה שאני שותפה איתך בקידום הצעת החוק, ובעזרת השם נמשיך בשליחות הציבורית לחוקק חוקים חברתיים, בייחוד כל סיעוד הבית. תודה, ובהצלחה שיהיה לנו.

מצוין, תודה רבה חה"כ אתי עטייה. כן, חייבים לומר באמת שזה חוק שבא כמובן להקל על הצרכנים, בעיקר בתקופה כזו שבה אנחנו נכנסים לתקופה של קיץ, לתקופה של חגים. הצעת החוק הזו תקל עליהם מאוד, ואני מקווה שאנחנו נעשה הכל כדי להעביר אותה בחקיקה.

איתי, הקראה בבקשה.

כן, אני רוצה להגיד גם כמה משפטים לפני ההקראה. הצעת החוק בנוסח המקורי, עניינה היה שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה, ואכן, כפי שציינת, בוועדת השרים לענייני חקיקה, השגתן הסכמה להסדר מעט שונה, ולכן מכאן גם הנוסח שמונח על שולחן הוועדה, שכולל ב"עקוב אחר שינויים" את אותם תיקונים שעליהם הסכמתם.

באופן עקרוני, כפי שאמרת, הכוונה היא להחיל את הוראות סעיף 18ב רבתי, שעניינו מתן שירות טלפוני חינם גם על חברות התעופה הישראליות, המונח המשפטי הוא "בעל רישיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה" - - -

אז איך זה עולה בקנה אחד עם היעדר אפליה לחברות הישראליות שהוזכרו בוועדת השרים לחקיקה?

אבל למה אתה קוטע אותי באמצע המשפט?

לא, אתה תקבל את כל התשובות, זה קיים. זה ההסכמות שהגענו אליהן, הן קיימות, ההסכמות פה כבר, בגוף החוק.

סליחה.

עוד נקודה שהוסכם בה, זה שהחובה הזאת תחייב את חברות התעופה רק אם מדובר בעסקה שנרכשה מהן ישירות, כלומר, לא דרך צד שלישי, למשל סוכני נסיעות או אתרי אינטרנט אחרים, ומדובר על שירות טלפוני, בניגוד להסדר הרחב היותר שקיים היום בסעיף 18ב רבתי לחוק, ששם מדובר על שירות טלפוני לגבי נושאים הרבה יותר רחבים, כמו טיפול בתקלות, בירור חשבון, סיום התקשרות. כאן מדובר, אם אני הבנתי נכון, רק על ביטול עסקה.

נכון, אנחנו צמצמנו את זה לחלוטין. אמרנו שבכל מקרה אין פה עניין של תקלות וכיוצא בזה, כמו שיש למשל בחברות אינטרנט או תקשורת, וצמצמנו את זה.

נכון, אבל יתר החובות הקבועות בסעיף 18ב רבתי, להבנתנו, כן אמורות לחול, ובפרט החובה לתת מענה אנושי בפרק זמן שלא יעלה על שש דקות, בכפוף כמובן לכל ההסדר המפורט שקיים בסעיף קטן (א1) בסעיף 18ב רבתי.

נכון, מדויק.

נקודה אחרונה, היא שניתנה תקופת היערכות של תשעה חודשים.

זה לבקשת חברות התעופה ולבקשת שרת התחבורה, כן.

נכון, עכשיו אני כן אזכיר נקודה נוספת. בהחלטת ועדת השרים נקבע שבמהלך הדיונים בוועדה, תתבצע העמקה במתן מענה לסוגיות נוספות. עכשיו, כמובן שאנחנו בשלב של הכנה לקריאה ראשונה, וברור שבלוחות הזמנים האלה, כשאנחנו ממש לפני פיזור הכנסת לא ניתן כרגע ללבן את כל הסוגיות הרלוונטיות בנוגע להסדר המוצע.

אני משוכנע שככל שהצעת החוק תתקדם, בשלבי החקיקה הבאים, יהיה צורך אכן להעמיק בעוד סוגיות, ובפרט בסוגיית היקף התחולה של הצעת החוק. כרגע, חוק הגנת הצרכן חל על עוסקים ישראליים, זו התחולה של החוק, ואני מניח שנציגי הממשלה עוד רגע ירחיבו בנושא זה. אז שאלת ההרחבה והתחולה גם על מפעילים אוויריים זרים זו שאלה שצריך לבחון אותה, זו שאלה משפטית שצריך לבחון אותה.

כן, זו שאלה מורכבת. בינתיים הורדנו את זה, וגם באמת דיברנו על כך שזה יחייב את חברות התעופה לבטל רק עסקה שנרכשה על ידי הצרכן ישירות מחברות התעופה.

כן, נכון מאוד.

כן, סעיף ד.

אולי ניתן לנציגי הממשלה שידברו עכשיו?

כן, בבקשה, נציגי הממשלה, רק לומר שם ותפקיד לפרוטוקול.

אילנה מזרחי, מהלשכה המשפטית ברשות להגנת הצרכן. אנחנו רוצים קודם כל להבהיר דבר שהוא מאוד בסיסי בעניין הזה. הוראות חוק הגנת הצרכן, מבחינת עמדת המדינה, חלות על כל עוסק שמכווין את הפעילות שלו לצרכן הישראלי. זאת אומרת, שאם יש עוסק זר שהוא פונה בשפה העברית, והוא עושה את ההתאמות הנדרשות באתר האינטרנט שלו, אז הוא נכנס לקטגוריה הזאת והוראות החוק חלות עליו, בסדר? זאת לא הבחנה בין עוסק ישראלי או לא.

זה חל גם על חברות התעופה הזרות?

על כל עוסק שמכווין את הפעילות שלו לצרכן הישראלי.

רגע, אני רק אשלים, כרגע זה לא מעוגן כמובן בחקיקה.

נכון.

אנחנו בוחנים את הנושא. משרד המשפטים גם יצא בקול קורא בנושא הזה כדי לבחון את הנושא הזה ואז לחשוב גם על כל הענפים השונים, אבל כרגע זו העמדה העקרונית. הנסיבות שבהן באמת ייחשב עוסק כמכווין את פעילותו זו גם לא רשימה סגורה, מבחינתנו יש כל מיני אינדיקציות, אבל אין לנו איזו עמדה קונקרטית על חברות התעופה. כמו שאילנה אומרת, זו עמדה עקרונית כללית. אם נקדם חקיקה, אז נצטרך באמת לבחון גם האם יש הצדקות להחריג או לא להחריג ענפים כאלה או אחרים.

אבל אז השאלה, אם אפשר, היא האם הנוסח שמנוסח בסעיף 18ב1, כמו שמוצע, לא יוצר באמת איזושהי הבחנה, ואם הוא כן יוצר, אז האם אפשר לנסח אותו בצורה שהוא לא ייצר את ההבחנה הזאת?

מה ההצעה שלך?

תהיי יותר ספציפית, אנחנו על הסעיף, כן?

כן, אז כשאנחנו מדברים על עוסק שהוא בעל רישיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי תעופה, אני מניחה, אני לא יודעת, אני רוצה לשאול, האם זה כולל עוסקים זרים?

לא, בעצם ההסדרה בחוק רישוי שירותי התעופה מדברת על בעלי רישיונות, רישיונות שמקבלים מרשות התעופה האזרחית, ויש גם הסדר אחר שהוא מה שנקרא "היתר הפעלה", וזה היתר שניתן לחברות הזרות, שבעצם יוכלו להפעיל טיסות מישראל ואליה. אני לא בטוח שאפשר עכשיו לקבוע את זה, בשלב הזה, בלי שבחנו את זה לעומק, אני לא בטוח שזה נכון.

יכול להיות שאולי נכתוב בדברי ההסבר, שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, ועדת הכלכלה תבחן את החלת ההסדרים גם על חברות התעופה הזרות, באמת כדי למנוע, אני לא יודע אם לקרוא לזה אפליה, אבל למנוע קביעת הסדרים שונים לגבי אותן חברות בעצם. כל החברות האלה, גם הישראליות וגם הזרות, מפעילות טיסות מישראל ואליה.

בדיוק, הוועדה תבחן את זה אז, מצוין.

אז אני הייתי מציעה שבדברי ההסבר ייכתב באופן מפורש שיישקל לבחון את האפשרות להחיל את זה על כל עוסק שמכווין פעילות לצרכן הישראלי.

אבל מה זה כל עוסק?

גם אם הוא עוסק זר.

כן, אבל מדובר על חברות תעופה, לא על עוסקים באופן כללי.

לא, אבל אנחנו מדברים רק על חברות תעופה.

כן, כן.

אז צריך להיות ספציפיים, על חברות התעופה.

אני מדברת בתוך עולם התעופה, על חברות התעופה שמכווינות פעילות לצרכן הישראלי.

אז לא כל עוסק, אלא חברות תעופה.

כן, שמפעילות טיסות מישראל ואליה, אבל השאלה היא האם הכוונה היא להחיל את זה למשל גם על טיסות שהרכישה מתבצעת במלואה מחוץ לישראל? זו גם שאלה. כי למשל חוק שירותי תעופה, מה שנקרא חוק טיבי, חל על כל חברות התעופה שמפעילות טיסות מישראל ואליה.

לא, זה לא נכון.

מי אמר פה לא נכון?

כן, זה כתוב במפורש.

השבוע, טיסות וויז לא חל עליהם החוק הזה.

הוא חל, הוא חל, הן לא מקיימות את החוק אולי, אבל הוא חל.

אולי הן מתעלמות, אבל הוא חל.

לא, כתוב שהן כבר פטורות מזה, היה פסק דין וזאת עוד אפליה.

לא.

לא, אבל פסק דין זה לא חקיקה, אבל רגע, שלומי, אני תכף אתן לך את זכות הדיבור כמו שצריך.

תודה.

כן יהיה צריך לשים הערה, נגיע לגשר ונחצה אותו אבל צריך להבין מה זה אומר על שאר החוק.

אז ההערה של הגנת הצרכן, אני חושבת שזאת הערה נכונה, אנחנו נרשום אותה לפרוטוקול ואנחנו נבחן אותה.

נבחן את זה, רק בדברי ההסבר נכתוב את זה.

כן, ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נשב על זה ונבחן את זה לעומק.

כן, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

כן, שלומי, בבקשה, בוקר טוב, תציג את עצמך, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אז קודם כל אני מאוד מודה. אני שלומי עם שלום, אני סמנכ"ל אל על, וקודם כל אני רוצה לברך אתכם, אותך במיוחד שאת מובילה את החוק הזה, אני חושב שזה חוק חשוב.

וחשוב לציין שעשינו הכל בשיתוף פעולה גם איתכם.

נכון, נכון, אני רוצה לברך, אני חושב שזה חוק חשוב, חוק שנותן סוג של פתרון והגנה על הצרכן. אנחנו בעצמנו באל על, לא רק לעניין של ביטולי הטיסות, יש לנו יעד לסוף ספטמבר, ודיווחנו על זה לוועדה אחרת פה בכנסת, להגיע לשש עד שמונה דקות לכל הפונים במענה הטלפוני.

שזה הכי טוב שיכול להיות.

אז אנחנו עובדים על זה, וזה היעד שלנו.

לספטמבר?

סוף ספטמבר הזה, אנחנו מגייסים עוד 150 נציגים אחרי שירדנו מ-450 לעשרה בחל"ת, עלינו ל-150 ואז ל-300, ויש לנו יעד לגייס עוד כ-150.

אני מאוד שמחה לשמוע.

אז זה היעד שלנו, ואנחנו גם חושבים שהתפקיד שלנו זה כמובן לתת שירות לצרכן, הלקוחות זה הדבר הכי חשוב שיש לחברת התעופה.

אבל, על מה אנחנו מלינים פה היום? או מה אנחנו חושבים שצריכים לעשות כדי שהחוק באמת ישיג את ייעודו, לפי הבנתנו? אז קודם כל, רק כדי לתת איזושהי תמונת מצב, ככל שהחוק יעבור כמו שהוא כאן - - -

אנחנו כרגע בהכנה לקריאה ראשונה, אני מדגישה.

אני יודע, וזה המקום גם להגיד את הדברים האלה.

כדי שיהיה לזה דין רציפות גם.

אוקיי, אבל אני אומר, החוק, כמו שנראה שהוא כרגע בלי ההערה שנאמרה פה על ידי נציגי הממשלה, הוא לא יביא בשורה גדולה לצרכן הישראלי, והוא יוסיף עוד אפליה, ואחרי זה, אני ברשותכם כן רוצה לפרט לפרוטוקול את האפליה שיש על התעופה הישראלית מהמחוקק. תכף אני אפרט אותה, ברשותכם, תנו לי דקה לעשות את זה כי אין לנו הרבה ברירות.

כן, כי אנחנו מאוד קצרים בזמן, בבקשה.

אז מה קורה כאן? בנתב"ג לאל על יש 20 אחוזים נתח שוק, מתוכו כ-80 אחוזים נמכרים על ידי סוכנים. זה לא חל על ידי צד שלישי כי אני לא יכול לגעת בהזמנה, הוא מכר לו שם גם מלון, גם רכבים, כך שרק על 20 אחוזים מהכרטיסים שאל על מוכרת יחול החוק הזה של שש הדקות. אני כמובן מחיל אותו על כל הנוסעים שלי.

כל היתר זה חברות תעופה זרות שמפנות טיסות לישראל, והאחרות או ישראייר וארקיע שהן בערך עוד חמישה אחוזים מהשוק, כך שזה לא נותן איזושהי בשורה, שכל בן אדם שקנה כרטיס טיסה ורוצה לבטל אותו, יש לו ערוץ. זה רק אותם 20 אחוזים או 30 אחוזים שקנו ממני ישירות, שהן לא מהוות חמישה או שישה אחוזים מנתב"ג. כלומר, לא נתנו מענה לרוב המכריע של הנוסעים, ולכן, ההערה שנאמרה כאן היא מאוד חשובה, שהיא תחול על כל מי שמפעיל טיסה לישראל.

והיא נרשמה ואמרנו שנטפל בה.

אולי הניסוח הכי פשוט הוא כמו שהציע ידידי מהמחלקה המשפטית.

כן, היועץ המשפטי של הוועדה כבר רשם את זה כהערה, ואנחנו מטפלים בזה.

בסדר גמור, אוקיי. אני רק רוצה לציין כאן היום, כי אני מניח שצופים בנו, אז יש עוד ערוצים מאוד זמינים כבר היום לטפל בזה, ואנחנו נפתח קו ייעודי לביטול הטיסות, כמובן אם החוק יעבור. אז קודם כל, אפשר בעמוד האינטרנט של אל על להגיש בקשה לביטול ומבטלים, אפשר לשלוח פקס, אפשר לעשות פנייה - - -

שלומי, אני באמת - - -

רגע, רגע, אני אומר, בוואטסאפ - - -

לא, לא אנחנו לא באים עכשיו לשמוע - - -

טוב, סליחה.

אני לא רוצה לספר לך מהצד השני את כל התלונות שאני קיבלתי שלא עונים, לא בוואטסאפ ולא במייל, אז בוא נאמר שעדיף לא לפתוח ולא להיכנס לזה.

שנייה, אוקיי, אני מקבל את זה.

באמת, אני אומרת, אני יו"ר הוועדה להגנת הצרכן, ובאמת קיבלתי הרבה תלונות ואני לא רוצה להיכנס לזה. כרגע, אני רוצה באמת שנהיה ספציפיים לגבי החוק הזה.

טוב.

קיבלתי את ההערה שלך בנוגע לחברות הזרות, היועץ המשפטי רשם, מטפלים בזה.

רק כדי להשלים את התמונה. תראו, יש היום הרבה מאוד אפליות שהמחוקק, כל אחד בתחומו, הוא מחוקק על הישראלי - - - (רעש רקע)

אנחנו לא טסים מעל סעודיה, אייר אינדיה טסה מעל סעודיה, אנחנו לא טסים מעל סעודיה לאמירויות, האמירויות כן טסות. נגיד אם אדם רוכש כרטיס באל על כדי להגיע לתאילנד, והוא רוכש דרך האמירויות, הוא יגיע יותר מהר עם טיסה עם עצירת ביניים. אין חוק "טוס כחול לבן" כמו שיש “Fly America” או חוקים אחרים. גם ככה, הבית הזה צריך לדעתי לתמוך בתעשייה כחול לבן ובתעשייה כחול לבן.

אם יש לך הצעות חוק נוספות, שלומי, אני אשמח שתגיש אליי ואני בשמחה אטפל ואקדם כל מה שרלוונטי.

יש לי, אני אשמח לפנות, תודה. שוב, לסיכום, אנחנו מאוד מברכים על זה, אנחנו חושבים שזה חוק נכון, אנחנו רק מבקשים שהוא יחול על כולם בצורה שווה.

אז ראשית, תודה לך על ההתייחסות בנוגע לתחולה על כולם. כמו שאמרתי, היועץ המשפטי של הוועדה רשם את זה בפניו, בדברי ההסבר זה יופיע, ובישיבה של ועדת הכלכלה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית אנחנו ניתן על זה את הדעת, לגבי ההרחבה.

עידית, היה עוד מישהו שביקש זכות דיבור? לא, אוקיי, אז אם כך אנחנו עוברים להקראה ולהצבעה.

השם כמובן השתנה, הוא היה: תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה, ואנחנו נשנה את השם כך:

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ב–2022

הוספת סעיף 18ב1
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 18ב יבוא:



"מתן שירות טלפוני לשם ביטול עסקה עם חברת תעופה
18ב1.
הוראות סעיף 18ב יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עוסק שהוא בעל רישיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 לעניין שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפנייה של הצרכן המבקש לבטל עסקה שערך עם בעל הרישיון, ובלבד שהתקיימו כל אלה:






(1) ההתקשרות בעסקה שאותה מבקש הצרכן לבטל הייתה עם בעל הרישיון באופן ישיר ולא באמצעות צד שלישי ובכלל זה נותן שירותי סוכנות נסיעות;






(2) הוראות סעיף קטן (א1)(1) ו-(2) של סעיף 18ב לא יחולו."



כלומר, זו בעצם ההחרגה של ההוראה הרחבה, שקובעת היום שעוסק שמנוי בתוספת השנייה ייתן מענה בעצם בנושאים הרבה יותר רחבים - - -

כמו שירות לקוחות ותיקונים, תקלות וכדומה, פה צמצמנו את זה.

נכון.

יש סעפים שחלים בהמשך רק על התוספת. זאת אומרת, אנחנו הבנו שבמכוון הם לא הוכנסו לתוספת, גם כי יש עוד סעיפים של דיווח לוועדה, או בהמשך שמפנים לתוספת, אבל אנחנו מבינים שזה כנראה מכוון.

את רוצה להעיר?

איזה סעיפים? תגידי לנו.

ב-18ב, יש בהמשך נגיד עוד סעיפים של חובה, אולי הם גם פחות רלוונטיים - - -

לא, זה לגבי ההחרגה, כלומר, אם מחריגים עוסקים מסוימים - - -

כן, אולי זה פחות רלוונטי, אבל הטכניקה שנבחרה היא לא בעצם להכניס לתוספת, אלא באמת להחריג.

התלבטנו לגבי הנושא הזה, כי אם היינו בעצם קובעים בתוספת השנייה את "בעל רישיון להפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה", כל ההוראות האלה, באופן מאוד רחב, היו חלות.

נכון.

אז אנחנו נבחן את זה, אני לא יודע אם יהיה לנו מספיק זמן.

זה כבר עניין של נוסח, כן, אבל הרעיון הוא שהחרגנו.

כן, עניין של נוסח. השאלה היא האם יש עוד הוראות שאת חושבת שצריך להחריג?

לא, אנחנו הבנו את ההצעה בעצם כך שהיא מחילה רק את הנושא של שש דקות לעניין מענה טלפוני חינם לעניין ביטול עסקה.

שש דקות וקו ייעודי לביטול עסקה, אז הבנתם נכון, מדויק.

נכון, אבל זה לא רק שש דקות, מן הסתם גם לא צריכה להיות חובת גילוי לגבי מספר הטלפון, כלומר יש כאן עוד סט של הוראות בסעיף 18ב. אני לא הבנתי כך את ההחלטה, לכן שאלתי אם יש לכם הערות, והעברתי אליכם את הנוסח אתמול.

אני רוצה לשאול שאלה. למה הכוונה "החרגת עוסקים נוספים"?

יש מנגנון, מכיוון שהתחולה של סעיף 18ב רבתי היא הרבה יותר רחבה ונקבעה חובה בשנת 2018 בתיקון מספר 57 בעצם לתת מענה אנושי מקצועי במשך המתנה שלא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, אבל מכיוון שיש רגולציה שונה שחלה על סוגי העוסקים המפורטים בתוספת השנייה, למשל חברות התקשורת שיש לגביהן הוראות ברישיונות שנותן משרד התקשורת, אז ניתנה בעצם אפשרות לרגולטורים גם לקבוע החרגה או הוראות קצת אחרות. אני לא אפרט כרגע את כל ההסדר שם, אבל יש גם חובת דיווח אם באמת ניתן אישור לחרוג ממה שנקבע בחוק, ברגולציה הפרטנית.

הבנתי.

בעיקר על חברות תקשורת.

אני חושב שאז דובר בעיקר על חברות תקשורת, אבל הדין הוא יותר כללי.

כן, כן. אוקיי, אפשר להמשיך?

רגע, איתי, סליחה, פשוט ראינו את הנוסח ורק קיבלנו אותו, ומטבע הדברים והנסיבות, לי לא יצא להתעמק בו המון. אז (א1)(4)(א) כן חל, להבנתך, על חברות התעופה? נניח וייקבע להם משהו, כי (4)(א) מפנה לתוספת.

מה זה 4(א)? את מתכוונת לפסקה (א1)(3)

"נקבעו לפי דין אחר..."

אה, הבנתי.

כי הוא מפנה לתוספת בעצם, לזה שחברות התעופה לא - - -

אז אפשר להחריג, אם זה כרגע לא רלוונטי אז אפשר אולי להחריג את ההוראה הזאת.

אפשר גם לבחון את זה בהמשך.

לא, אם עכשיו את חושבת שזה לא נכון, אפשר להחריג. כמובן שנבחן את כל ההסדר בקריאה השנייה והשלישית, אבל אפשר להחריג כרגע להבנתי.

להבנתי אפשר להחריג את זה. בכל מקרה אפשר להחריג את זה אבל אתה יכול גם כמובן לבחון את זה.

בסדר, אז אנחנו הוספנו את ההחרגה.

תחילה
2.
תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו.

כן, זה מה שאמרנו, שניתן זמן להתארגן, אם זה מבחינת כוח אדם וכדומה. יש פה מישהו ממשרד האוצר?

אין עלות תקציבית.

אין עלות תקציבית? טוב.

אין, מצוין.

אה, יפה.

אוקיי, אם ככה אני מביאה את הצעת החוק להצבעה להכנה לקריאה ראשונה. מי בעד? אתי?

אני לא רשאית להצביע.

אה, את לא רשאית להצביע.

הצבעה

בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – 0
הצעת החוק אושרה

אוקיי, הצעת החוק אושרה פה אחד כהכנה לקריאה ראשונה. אנחנו ניקח בחשבון את כל ההערות, ונבחן את כל הנושא של ההרחבה.

אני מודה לכולם ונועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 08:52.