פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
ועדת הכנסת
27/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 8:45

1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב-2022 – הצעה מטעם הוועדה, הכנה לקריאה הראשונה והקדמת הדיון לפני הקריאה הראשונה.
מצ"ב חומרי רקע לדיון.
2. הקמת ועדת כנסת משותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009.
3. בקשת יושב ראש ועדת הכספים למיזוג הצעות החוק הבאות, והקדמת הדיון בהצעת החוק הממוזגת, לפני הקריאה השנייה והשלישית:
1. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 (מ/1548).
2. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב-2022 (פ/3064/24), של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת.
3. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב-2022 (פ3132/24), של חבר הכנסת אלכס קושניר.
4. בקשת יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה למיזוג הצעות החוק הבאות, והקדמת הדיון בהצעת החוק הממוזגת, לפני הקריאה השנייה והשלישית:
1. הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 (מ/1543).
2. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), התשפ"א–2021 (פ/905/24), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה.
3. הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021 (פ/1631/24), של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
4. הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021 (פ/2127/24), של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת.

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
יבגני סובה
יצחק פינדרוס

אלכס קושניר

מנכ"ל הכנסת גיל סגל
חשב הכנסת חיים אבידור
סגן חשב הכנסת נדב כספי
אילה פרוקצ'יה - יו"ר הוועדה הציבורית לעניין מימון מפלגות

שיבי פרומן - ראש מטה שר הרווחה והביטחון החברתי

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

רמי בן שמעון








הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב–2022

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, כ"ח בסיון תשפ"ב, 27 ביוני 2022. על סדר-היום: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב–2022, הצעה מטעם הוועדה, הכנה לקריאה הראשונה והקדמת הדיון לפני הקריאה הראשונה. חילקנו חומרי רקע. אנחנו מתכבדים בנוכחותה של כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה, תודה רבה שהגעת. אנו מכבדים אותך ומקדמים אותך בברכה.

מונחת בפנינו הצעת חוק בעניין תשלומים לעובדי הסיעות. אנחנו מבקשים לקדם את זה כהצעה מטעם ועדת הכנסת. מקורה של ההצעה בפניות של עובדי הסיעות, בעיקר לחבר הכנסת פינדרוס שטרח לקדם את זה וגם זה הגיע אליי. יישר כוח, חבר הכנסת פינדרוס, על הנחישות והיוזמה. היו לנו שיחות והצעות בנושא ובלי שום קשר ליציאה לבחירות רצינו לקדם את החוק. הנוסח שהנחנו בפני חברי הוועדה משקף את ההסכמות שהגענו אליהן ואני מקווה שההתפתחויות האחרונות בנושא הבחירות לא ימנעו את העברת החוק.

לפני שנציג את פרטי ההצעה אני רוצה להזכיר את הרקע לנושא. בשנת 2004 תוקן חוק מימון מפלגות ונוסף סעיף שבו הוסדר נושא השכר והתשלומים לעובדי הסיעות המכונים בחוק "צוות פרלמנטרי". החוק מגדיר אותם כ"עובדים של הסיעות או המפלגות שאינם עובדי הכנסת אבל הם מועסקים דרך קבע במשרדי הסיעה בכנסת ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית". התיקון נחקק בזמנו כדי להבטיח ששכר עובדי הסיעות ישולם מתקציב הכנסת בנפרד ממימון המפלגות ולא יהיה תלוי במצבן הכספי של המפלגות.

בדברי ההסבר לתיקון האמור הוסבר הצורך בתיקון כך: סיעות הכנסת מקבלות, מתוך תקציב הכנסת ובנפרד ממימון המפלגות השוטף, מימון חודשי לפעילותן בכנסת, המשמש לתשלום משכורות לעובדי הסיעה בכנסת וליתר פעולות הסיעה. מקורו של תקציב זה, המכונה "תקציב השירותים הטכניים", בהחלטה של ועדת הכנסת משנת 1966, והוא אינו מעוגן בחיקוק. מוצע לעגן את התקציב המשולם לסיעות לפעילותן בכנסת בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973, ולקבוע כי מימון זה, אשר יכלול גם תשלומים למנהלי הסיעות, ישולם לסיעות מדי חודש מתוך תקציב הכנסת.

בשנת 2014 תוקן שוב חוק המימון ונקבע כי השכר לפי החוק ישולם רק לסיעות המונות שני חברי כנסת לפחות.

לאחר חקיקת החוק ב-2004 יושב-ראש הכנסת התקין כללים מכוח החוק שפרטו את חלוקת הסכום בין הסיעות לפי גודלן, והוראות שונות הנוגעות לעבודת עובדי הסיעות, כמו שכר מינימום למנהלי הסיעות.

זה היה הרקע, עכשיו אני אפרט לגבי ההצעה שמונחת בפנינו. קודם כל, אנחנו מציעים להעביר את נושא את השכר והתשלומים מחוק המימון לחוק הכנסת, וכך להבהיר שהוא אינו חלק ממימון המפלגות. בהתאם, שלילת מימון או קנס המוטלים על סיעות בקשר למימון המפלגות לא יוכלו להשפיע על שכר העובדים. עם זאת, וכפי שקבוע כבר היום, מפלגה תוכל להוסיף לשכר ולתשלומים המשולמים לעובדיה סכומים מתוך מימון ההוצאות השוטפות שלה.

העברת ההסדר לחוק הכנסת תוביל גם לכך שסיעה תוגדר לפי המשמעות המקובלת שיש לה בהיבטים פרלמנטריים, וכך גם סיעה שנוצרה במהלך כהונתה של הכנסת בעקבות התפלגות, תהיה זכאית למימון עבור עובדיה, גם אם אינה מייצגת מפלגה ולכן לפי חוק המימון אינה נחשבת כסיעה.

בעקבות התיקון המוצע, הוועדה הציבורית לעניין זה תהיה הוועדה הציבורית שקמה לפי פרק ט' לחוק הכנסת, שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת וליועצים הפרלמנטריים. תהיה לה ראייה רחבה לגבי השכר והתשלומים לכל נושאי המשרה והעובדים בתחום הפרלמנטרי.

דבר נוסף, מוצע לשנות את הכינוי מ"עובדי הצוות הפרלמנטרי" ל"עובדי הסיעות", שזהו המינוח הרווח – ככה אנחנו גם קוראים להם בעבודה השוטפת. שינוי המינוח אינו משנה את אופי התפקיד, ומוצע להבהיר כי לא יחולו יחסי עבודה בין עובדי הסיעות ובין הכנסת, והם ימשיכו להיות עובדי הסיעה או המפלגה ולא עובדי הכנסת.

דבר אחרון, מוצע להרחיב את סמכות יושב-ראש הכנסת לקבוע כללים מכוח החוק, כי בחוק המימון יוחדה סמכות היושב-ראש רק לעניין חלוקת הסכום הכולל בין הסיעות. כמו כן, מוצע לקבוע כי הכללים ייקבעו לפי המלצתה של הוועדה הציבורית כאמור.

תחילתו של החוק תהיה ביום תחילתם של הכללים החדשים שיקבע יושב-ראש הכנסת באישור הוועדה הציבורית.

לעניין הסכום השנתי הכולל – מכיוון שהוחלט ששינויים ייעשו לפי המלצה של הוועדה הציבורית שלפי חוק הכנסת, בשלב זה מוצע להשאיר על כנו את הסכום הקבוע היום בחוק המימון ורק להעבירו לחוק הכנסת. בהמשך, העניין יובא לפתחה של הוועדה הציבורית, ולפי עמדתה יוחלט מהו גובה הסכום שייקבע בחוק.

כאמור, מכבדת אותנו כאן בנוכחותה כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה, שהיא יושבת-ראש הוועדה הציבורית לפי חוק מימון מפלגות. המסמך שהשופטת הכינה לקראת הדיון הועבר לחברי הוועדה והונח על השולחן. נשמח לשמוע כמובן את התייחסותה של השופטת. אנחנו מציינים כי לקחנו לתשומת לבנו את הדברים שכתבת כבר בהכנת נוסח הצעת החוק, ולכן למשל מוצע שהכללים שיקבע היושב-ראש יהיו לפי המלצה של ועדה ציבורית, עניין שלא היה קבוע בחוק המימון. אשמח מאוד, כבוד השופטת, לשמוע אותך ואחר כך נעבור לשמוע את חברי הכנסת. בבקשה, גברתי.

תודה רבה על הזמנת הוועדה לדיונים של ועדת הכנסת. יש לי מספר הערות במישור העקרוני ובמשור הפרטני להצעה שלפנינו. קודם כל, במישור העקרוני יש לי קושי עם העברת נושא תשלומי עובדי הסיעות מחוק המימון לחוק הכנסת בכל הנוגע למהות התשלומים האלה. העברה טכנית מחוק לחוק איננה משנה באופן מהותי את הטיב של התשלומים שמדובר בהם. התשלומים לעובדי הסיעות הם תשלומים לסיעות וככה גם אומרת ההצעה ובצדק. אלה תשלומים לסיעות, הם אינם תשלומים לחברי הכנסת.

חוק הכנסת מדבר בתשלומים לחברי הכנסת. התשלומים לצוות הפרלמנטרי הם תשלומים לעובדים של חברי כנסת, להבדיל מעובדי סיעות ולכן חוק הכנסת מדבר על מטריה אחרת לגמרי של תשלומים לחברי כנסת במסגרת תנאי העבודה שלהם, וביניהם גם לכוח האדם שמשרת את חברי הכנסת באופן אינדיבידואלי. הוועדה הציבורית לפי חוק הכנסת דנה במטריה הזאת.

כאן יש ניסיון להעביר תשלומים לסיעות שהם חלק מהותי ממימון המפלגות ובצדק קבע סעיף 2(א)(3) לחוק מימון מפלגות שישנם 3 מרכיבים למימון המפלגות: הוצאות הבחירות, הוצאות שוטפות ותשלומים לצוות הפרלמנטרי.

העברה טכנית לחוק אחר לא משנה את המהות הזאת ולכן במסגרת השיקולים של גובה יחידת המימון לא יהיה מנוס מהתייחסות לגובה התשלומים לעובדי הסיעות כחלק מושגי ממימון המפלגות, גם אם הם יהיו בחוק הכנסת. ולכן מהבחינה העקרונית המהותית יש קושי בהעברה הזו מפני שזאת מערכת נפרדת של שיקולים שההעברה טכנית בעצם לא תשנה אותה מפני שאנחנו בוועדה הציבורית לעניין מימון המפלגות ניקח בחשבון כאשר נדון בגובה יחידת המימון, אם ייתנו לנו ולא יעשו חקיקה ראשית שעוקפת אותנו, אנחנו נשקול את גובה התשלומים לעובדי הסיעות במסגרת השיקולים כמה מגיע לסיעה מימון מפלגות. המהלך הטכני הזה לא ישנה את שיקול הדעת של הוועדה למימון מפלגות במסגרת השיקולים של יחידת המימון, ולכן נדמה לי שהמהלך הזה הוא מהלך שלא לקח בחשבון את המהות האמיתית של התשלומים האלה.

נקודה שנייה. אני מניחה שהטענה להעברה הזאת, הנימוק העיקרי להעברה הזאת, זה שישנה כמובן זיקה בין שכר הצוות הפרלמנטרי לבין שכר הסיעות, וזיקה כזאת בוודאי קיימת. היא קיימת אבל לא רק לגבי שתי הקבוצות האלה. היא קיימת גם לגבי כלל הקבוצות בכנסת. גם עובדי הכנסת זה גורם שצריך להתחשב בו כאשר דנים בהעלאת שכר של עובדי הסיעות וגם מה קורה במשק כולו. זאת אומרת, לא יכולה להיות החלטה על העלאת שכר במנותק ממה שקורה במשק כולו ומה שקורה בקבוצות השונות בכנסת ולא רק בצוות הפרלמנטרי. ולכן המחשבה שהעברה לחוק הכנסת היא תיצור את הזיקה ההכרחית בין היועצים הפרלמנטריים לבין עובדי הסיעות, היא מחשבה, נדמה לי, חלקית והיא בוודאי לא משקפת את מה שכל גורם מוסמך להעלאת שכר חייב לשקול מבחינת הראייה הכוללת במשמעות של העלאה לגבי כלל המשק וגם לגבי מה שקורה בכנסת עצמה, מפני ששתי הקבוצות האלה אינן הקבוצות היחידות גם בכנסת.

נקודה נוספת, מדובר כאן איך שלא נביט על זה מכל כיוון, בשינוי שהוא שינוי שכורך איתו אפשרות של העלאת שכר גם בקריאה השנייה והשלישית, ואנחנו נמצאים בתקופת בחירות ומי כמוכם ער לקושי הזה.

אנחנו נמצאים לא רק בתקופת בחירות אלא במטריה שנוגעת לכנסת עצמה, לגורמים שהכנסת פועלת איתם. זאת חקיקה של הכנסת לעצמה. כאשר לוקחים את הגורם של תקופת בחירות וחקיקה לעובדים של הכנסת במטריה שמכל הבחינות, גם מבחינת הבחירות וגם מבחינת סוג החקיקה שהיא חקיקה שבעצם מקדמת אינטרס אולי מוצדק של הכנסת, צריך מאוד להיזהר מבחינת העיתוי. אני לא רואה סיבה והצדקה להיחפז עם החקיקה הזאת בשלב הזה שהוא שלב במיוחד רגיש, ואני חוששת שהמהלך הזה יזכה לביקורת ציבורית מוצדקת.

הוועדה הציבורית על פי הנוסח הקיים של ההצעה איננה מטפלת בסכום המקסימלי. יכול להיות שזה מחייב תיקון, כמובן אפשר לתקן את זה, אבל הסכום המקסימלי על פי ההצעה הקיימת איננו נושא לוועדה הציבורית אלא רק עניין הכללים. עכשיו, ברגע שאין שום סוג של פיקוח של גורם ציבורי חיצוני לכנסת לגבי העלאת הסכום המקסימלי, יש כאן בעיה, מפני שמדיניות הכנסת הצודקת לאורך כל השנים הייתה שתשלומים לחברי כנסת, לסיעות הכנסת, הוצאות משפטיות לחברי כנסת הכול בליווי או בפיקוח של ועדות ציבוריות. אין דבר כזה שיש חקיקה ללא ליווי של גורם חיצוני ובצדק. ולכן אם לא תהיה גם בנוסח הקיים ביקורת של ועדה ציבורית על הסכום המקסימלי ולא רק על הכללים, זה בוודאי ילקה בחסר.

עכשיו לגבי מספר טענות פרטניות פחות חשובות. התשלומים לפי ההצעה הם לסיעות. ואני שאלתי את עצמי לאור ההיסטוריה העגומה שהביאה למנגנון המיוחד הזה של תשלומים ישירים מתקציב הכנסת לעובדי הסיעות בגלל פיגורים של הסיעות בתשלומי השכר, איך הנושא הזה ייפתר בהצעה הקיימת, מפני שעל פי ההצעה קיימת התשלומים הם לסיעות.

בכללים. הרעיון הוא שזה יהיה בכללים כמו היום.

טוב. אם זאת הכוונה שיהיה תשלום ישיר מתקציב הכנסת לעובדים, אז הבעיה הזאת נפתרת, אבל בכל אופן זה לא עולה מהחקיקה.

גם היום זה לא בחוק. גם היום זה רק בכללים.

בסדר. עכשיו, לא הובאו שום דברי הסבר בפנינו שמציגים נתונים מבוררים מדוע להעלות. ואם להעלות, בכמה להעלות. שום דבר. ומה השלכה של ההעלאה הזאת על מגזרים אחרים במשק. איך הדבר הזה פועל איך יכול להיות שמדברים על העלאת שכר בלי שאנחנו יודעים כלום על נסיבות העלאה ועל ההצדקה להעלאה?

הניסיון להשוות בין – מעט מאוד הספקתי בימים האחרונים בעזרת חשב הכנסת וארבל קצת להבין את היחס בין היועצים הפרלמנטריים לבין עובדי הסיעות, ומה שאני מבינה במבט מאוד שטחי ולא מעמיק לגבי הנתונים זה שאין דמיון. אין דמיון במבנה השכר. בנקודות הפתיחה אין דמיון. נקודת הפתיחה של היועצים הפרלמנטריים היא הרבה יותר נמוכה, ואני מניחה שחשב הכנסת יסביר, ולכן לא יכול להיות מצב שהמוטו יהיה השוואה באחוזים: אלה הועלו ב-16% וגם את אלה נעלה ב-16% או ב-12%. זה מחייב בדיקה מאוד מעמיקה ביחס למהות של השחיקה, גם ביחס לקבוצות אחרות בכנסת וגם ביחס לקבוצות מחוץ לכנסת. צריך לבדוק את הדבר הזה.

עכשיו, אני הייתי מניחה שהאוצר יביע את דעתו, הממונה על השכר יביע את דעתו, אגף התקציבים יביע את דעתו. לכל הדבר הזה יש השלכה רחבה. ולכן אני מציעה להשאיר את הנושא הזה שאני מבינה שהוא נושא חשוב, הוא נושא שצריך להיבדק ולהיבחן, אבל הוא צריך להיבחן בהליך תקין שלא יגרור אחריו בצדק ביקורת ציבורית חריפה. אז אני מציעה להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא.

עכשיו מילה אחת על מהלכים שאינני יודעת אם התגבשו, אבל אני התוודעתי להבנה או למחשבה להעלות בחקיקה או להוסיף בחקיקה ליחידת המימון סכומים כאלה ואחרים בחקיקה ראשית שתעבור עוד בחקיקה עכשיו לקראת פיזור הכנסת, ואני רוצה להביע עמדה נחרצת ביחס למהלך חקיקה כזה מבלי להתייחס לגופם של דברים אם ההעלאה מוצדקת ובכמה צריכה להיות ההעלאה. ישנה ועדה ציבורית על פי חוק מימון מפלגות שהוקמה על פי אותה מדיניות של הכנסת שלא מעלים יחידת מימון ולא מתערבים ביחידת מימון ללא גורם ציבורי חיצוני שבודק את הדברים לעומק יחד כמובן עם נציגי הסיעות, הכול נעשה בשיתוף, אבל חקיקה שמתעלמת מהתהליך הזה ומנסה לקבוע עובדות חקיקה שמשנות את יחידת המימון בפועל ותקראו לזה בשם כזה או אחר, זה לא משנה, הוא מהלך שסותר את מדיניות הכנסת עצמה, סותר את החקיקה שהכנסת עצמה חוקקה.

דבר נוסף, אנחנו בשלב הזה, בוודאי תוך יום-יומיים, לא נוכל לדעת בכמה, אם צריך להוסיף ליחידת המימון, בכמה להוסיף ואיך לפעול בעניין הזה. אלה דברים שמחייבים בבדיקה רצינית. בעבר ניהלנו דיונים אין-ספור בנושא להעלות ופעם אפילו אם להוריד את יחידת המימון. וניהלנו ישיבות עם נציגי הסיעות והיו דיונים לגוף העניין ובסופו של דבר התקבלה ההחלטה. זאת אומרת, חקיקה מהסוג הזה אני מאוד מאוד מקווה שלא תקרום עור וגידים. תודה רבה.

תודה רבה, השופטת.

כעת ניתן לחבר הכנסת להתייחס ואחר כך מי שירצה לדבר עוד גם מבחינה מקצועית. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כבוד השופטת, אני רוצה להתייחס לרציונל ולדברים שכבוד השופטת אמרה. קודם כל, אתחיל בדבר העיקרי שהשופטת דיברה עליו: הפיקוח הציבורי. השורה הראשונה בחוק הזה הוא הוועדה הציבורית, הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 52.

זה בגדרה. זו רק הגדרה, זה עוד לא אומר.

אבל קודם כל, החוק הזה מאוד ברור. הרציונל שלו, ואני אסביר מאיפה הוא נולד, הוא שמי שכדאי שיפקח על הדבר הזה – לא שאנחנו חושבים שהוועדה הציבורית של מימון מפלגות היא לא ועדה ציבורית חשובה, אנחנו חושבים שהיא ועדה חשובה מאוד ולנושא מימון מפלגות אני חושב שהיא אפילו קריטית ואני חושב שצריך לשמוע אותה וקיבלנו החלטה, אם את זוכרת, בפעם הקודמת לשמוע את הוועדה ואני בטוח שגם הפעם ישמעו את הוועדה, אבל בסופו של דבר מכל אותן סיבות שכבוד השופטת ציינה, הוועדה צריכה להיות אותה ועדה שדנה על השכר של חברי הכנסת והעוזרים הפרלמנטריים בגלל הדברים שהשופטת אמרה, כי כשמסתכלים על שכר של אותם עובדים שנמצאים כאן, ונמצאים כאן מאחוריי עובדים, ובסוף אנחנו נגלה ששליש הם מנהלי סיעות ושליש הם עוזרים פרלמנטריים והם עושים פחות או יותר את אותה עבודה פה מאחוריי ויחד כתף אל כתף, וככה נראית הכנסת בגדול מימי שני ועד ימי רביעי, ובשנה האחרונה זה כמעט רצוף, זאת אומרת, זה בלי הפסקות בלילה, זה שני רצוף כמעט עד יום רביעי, אותם עובדים עובדים יחד, נמצאים יחד. עם אלה ועדה זו מנהלת משא-ומתן ואם אלה ועדה זו מנהלת משא-ומתן. זה נותן טעם לפגם. משם נולד הדבר הזה. זה נולד פה בדיון הראשון כשמינו את הוועדה הציבורית ואז נשאלו שאלות על מה הוועדה הולכת לעסוק ואז התברר לי לתומי כחדש פה יחסית, שבנושא הזה הם לא יכולים לדון כי זה בחוק אחר. וזה היה מאוד מוזר, כי בדיוק מהסיבות שהשופטת ציינה, כשאתה דן על תנאים – כבר לא מדבר על העלאת שכר – על מה כן ומה לא, אז פלוני ניגש לוועדה הזאת ואלמוני ניגש לוועדה הזאת כשהם עובדים יחד ונמצאים באותו מקום ובאותו מקום עבודה, והעבודה שלהם דומה ולא דומה, אבל צריך מישהו שנמצא בתוך העניין הזה ולכן זה מאוד מוזר, כי לא יכול להיות שאדם אחד הוועדה הזאת דנה ולצורך העניין הורידה לו את השכר והוועדה הזאת דנה והעלתה לו את השכר. משם נולד הצורך בחקיקה הזאת. זה לא נולד באיזשהו ניסיון למחטף.

נכון שבינתיים, מאז שחברי הוועדה כולם – דרך אגב, זו הייתה החלטה פה בוועדה, אם אני זוכר נכון, לפני 5 חודשים עם מינוי הוועדה, שהולכים לבדוק את העניין הזה מה לעשות משפטית. התבקשה ארבל אז לפני 5 חודשים לבדוק מה היא עושה עם הדבר הזה כי הדבר הזו הוא מוזר בסופו של דבר. ולכן לא מדובר כרגע על העלאה. כן, אנחנו נרצה לפנות לוועדה הציבורית לנושא שכר ולהגיד להם: חבר'ה, תגידו לנו מה צריך לעשות כצעד הבא. זה אחד.

לטענה המאוד חזקה ונכונה שאנחנו נמצאים ערב בחירות, לצערי הרב אנחנו כבר 4 שנים ערב בחירות, זאת המציאות בכנסת. אנחנו כבר 4 שנים בערב בחירות. אם התחלנו את הדיון הזה לפני 5 חודשים שזה היה 5 חודשים אחרי בחירות, אנחנו מוצאים את עצמנו בדיון הראשון בוועדה 5 חודשים לפני בחירות. זאת המציאות, הקונסטלציה הפוליטית כאן בכנסת, לצערי הרב. אני חייב לומר שאולי כאופוזיציה זה לא יפה שאני אומר לצערי, אני צריך להגיד כרגע לשמחתי, אבל בסוף זאת את הקונסטלציה שאנחנו נמצאים בה.

מערכת בריאה ונורמלית עובדת שיש Accountability למישהו אחד, לוועדה אחת, ולא מדבר על יושב-ראש הכנסת, אני מדבר על ועדה אחת שהיא רואה בראייה כוללת את העבודה הפרלמנטרית. ולומר את האמת, מרכז הכובד של העבודה הפרלמנטרית נופל על מנהלי הסיעות. לא עבודה הפוליטית, העבודה הפרלמנטרית, הלילות הלבנים שנמצאים כאן. לצורך העניין, היחידים שמותר להם להיכנס לפרסה ולמליאה זה עובדי הסיעות ולא העוזרים הפרלמנטריים. זאת אומרת, כשאנשים במדינת ישראל שממש משעמם להם והם מסתכלים בערוץ 99, אני לא בטוח שאני הייתי עושה את זה אם הייתי משועמם בבית, ורואים את חברי הכנסת בלילה, מי שמפעיל אותם מאחורה בסוף אלה עובדי הסיעות ולא העוזרים הפרלמנטריים. גם לפי הנוהלים של מנכ"ל הכנסת לעוזרים הפרלמנטריים אין רשות להיכנס לשם. רק לאחד מסיעה או לשתיים מסיעה שעוזרים למנהל הסיעה.

גם כשהאולם ריק שומעים רעש ממנהלי הסיעות.

כן. ושומעים את היושב-ראש כל הזמן מעיר למנהלי הסיעות להיות בשקט "מנהלי בסיעות, נא להיות בשקט". לכן המציאות הזאת שיש 3 ועדי עובדים, אני אומר במירכאות, לצורך העניין שהם מייצגים עובדים שעובדים באותו מקום, הוא לא בריא והוא לא נכון.

אז יכול להיות שהפתרון היה להעביר גם את העוזרים הפרלמנטריים ואת עובדי הכנסת לוועדה הציבורית של מימון מפלגות. אבל זה בטוח לא נכון שהעוזרים הפרלמנטריים נמצאים במקום אחד ועובדי הסיעות נמצאים במקום אחר. אין לי ספק שכל העלאה, ואני חושב שזה מה שצריך להיות ואני אומר את זה גם לעורכת הדין ארבל וגם למנכ"ל, כל שינוי, הסכם, כן יהיה, לא יהיה לא יהיה, תהיה העלאה, לא תהיה העלאה, חייב לעבור בדיוק כמו העוזרים הפרלמנטריים וחברי הכנסת את אותה ועדה ציבורית כי זה הרציונל של החוק הזה.

את יודעת מה, אני אגיד אפילו יותר, במקרה לעוזרים הפרלמנטריים בתוך ה-5 חודשים האלה הייתה העלאת שכר. כשאנחנו יזמנו את זה כאן בוועדה לפני 5 חודשים, לא היה מדובר על העלאת שכר בכלל. שאלתי אז על האפשרות שלהם להיכנס למחשבים ועל תנאי הלינה שלהם פה, ואז אמרו לי: לא, הם בחוק אחר. אמרתי: רגע, לא הבנתי, ב-3 בבוקר העוזר הפרלמנטרי שלי שלא יכול להיכנס למליאה בכל מקרה ומקסימום חיכה לי בחדר, הוא יכול ללון בירושלים ומנהלת הסיעה לא? נשמע לי משהו פה לא הגיוני. ומשם זה נולד.

אני מציע באמת לנתק את מה שקרה לפני חודשיים עם העלאת השכר של העוזרים הפרלמנטריים שהוא דיון שיהיה דיון והוא דיון מכובד מעצם הדיון שהעובדים זה לא נכון ולא הגיוני שיהיו להם כמה ועדי העובדים. כקוריוז אני תמיד אוהב להזכיר את מקום עבודתי הקודם בעיריית ירושלים והיה ועד עובדים רגיל וועד עובדי תברואה והם פשוט היו יותר על השיבר והצליחו לגרום להעלאות שכר יותר מהירות. נראה לי לא נכון שמערכת בה צורת העבודה היא שאנשים עובדים כתף אל כתף, תתנהל בצורה כזאת.

צריכה להיות איזושהי התנהלות שהמערכת מתנהלת ומישהו כן מסתכל על כל המערכת איך היא עובדת, בטח כשאופי העבודה הוא דומה ולא דומה, אבל באותה מסגרת. ולכן אני חושב שזה נכון שזה יהיה באותו חוק. מבחינתי שזה יהיה באותו חוק ובאותו מקום ובאותה הסתכלות ואני בטוח שהנושא הזה של מימון המפלגות, הוועדה של מימון המפלגות, תשקול את הדברים, תראה מה לעשות, איך להתייחס ליציאה הזאת, איך לא להתייחס. אין לי ספק, כי זה גם נכון. אני חושב שההיגיון והשכל הישר אומרים ששם זה צריך להיות.
ובנוגע לסכום, אני אומר שהוועדה ציבורית תדון. לא זה הנושא. הנושא הוא שצריכים להיות באותו מקום והם צריכים להיות באותה צורה. תודה. אני באמת רוצה להודות. זה לקח הרבה זמן שהגענו לבחירות ואני באמת הייתי מוטרד מזה בכל ה-5 חודשים האחרונים, יעיד על זה מנכ"ל הכנסת ויושב-ראש הוועדה שב-5 חודשים האלה הייתי מתקשר אליהם פעם ביומיים להגיד להם: חבר'ה, אנחנו בסוף נגיע לבחירות. רק שהם היו מהצד הקואליציוני, הם לא האמינו שזה יקרה.

תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השופטת, קודם כל, פינדרוס הסביר מצוין את חשיבות העבודה. אני רוצה להוסיף קצת את המימד האישי. יצחק, אתה גם יושב-ראש הסיעה, נכון?

הייתי.

בשנה האחרונה כיו"ר סיעת ישראל ביתנו, יושב-ראש סיעה בתוך הקואליציה זה מחייב גם דברים ושיתוף פעולה הדוק עם מנהל הסיעה. אני גם רוצה להתייחס גם לדברייך, כבוד השופטת. אין ספק שיש פה מקום לביקורת ציבורית, אין ספק שהוועדה צריכה להיות שקופה ככל שאפשר. אני חושב שזה גם נכון כל דבר שחבר כנסת מוציא, ואני חבר כנסת בסך הכול 3 שנים, אני שוקל אלא האם אני הולך עכשיו למחסן הכנסת ורוצה איזשהו מחשב, טלפון, אני תמיד חושב על הביקורת הציבורית שתבוא כי על כל שקל שאני מוציא מקשר לציבור אני יודע שבסופו של דבר אני אצטרך לתת דין וחשבון לציבור.

למנהל סיעה אין אפילו אפשרות לגשת למחסן הכנסת. בדרך כלל מנהלי סיעות יושבים בתוך החדרים של הסיעות ואם מנהל סיעה רוצה מה שנקרא לשפר את תנאיו, אפילו מכונת קפה – החשב יתקן אותי – אין לו אפשרות לעשות דבר כזה. לחבר כנסת כן, אבל מנהל הסיעה לא.

לגבי שעות הפעילות, אני חושב שבשנה האחרונה יש פה יותר הקשר פוליטי עם הלילות הלבנים וכל הפיליבסטרים שנעשו כאן על-ידי האופוזיציה. אני חושב שמנהלי סיעות ישבו פה לילות שלמים, בניגוד לחברי כנסת אין להם אפשרות להתקזז. אין דבר כזה קיזוז למנהל סיעה. אז מנהל סיעה נמצא כל הזמן. הוא יכול להיות מאז שמתחיל היום בשעה 08:00-07:00 בבוקר וזה יכול להמשיך 3 ימים רצוף, וכך היו ימים שהיינו ברציפות, גם חברי כנסת וגם מנהלי סיעות. אצל פינדרוס זה 24/6, אצלנו זה אפילו 24/7, בלי לפגוע בכבודה של השבת. אני הרבה פעמים מקבל ממנהל הסיעה שלי דברים בימי שישי ובשבתות, הכנות לוועדות הכנסת, הכנות לפעילות של חברי הכנסת. אין ספק שיש הבדל בין מנהל סיעה של סיעה גדולה למנהל סיעה של 7 או 8 ח"כים, אבל אי-אפשר לעשות את השכר בהתאם לכמות חברי הכנסת, אז ההבדלים הם לא גדולים.

אבל כפי שאני שומע ולא רק ממנהל הסיעה שלנו אלא גם משאר מנהלי הסיעות, אני חושב שיש פה תחושה ששכחו אותם. זו התחושה. עכשיו, התחושה היא דבר סובייקטיבי, אבל אני חושב שאם אנחנו מפרטים ומסתכלים סעיף סעיף ומנסים פה למצוא באמת לא לגבות בגלל שהם מנהלי סיעות וכולנו פה סוג של קליקה אחת, לא, אלא פשוט כי יש פה צורך באמת כפי שנאמר לראות את זה כמקשה אחת, גם את הוועדה שתדון בשכר של חברי הכנסת, השכר של היועצים. אני חושב שמנהלי הסיעות מבצעים עבודה יותר חשובה אפילו מהיועצים הפרלמנטריים ואני לא אוסיף לדבריו של חבר כנסת פינדרוס. אני מסכים איתו פה. רגעים נדירים בכנסת שאני מסכים עם פינדרוס בנושא הזה.

זה קורה לנו, זו לא פעם ראשונה.

פינדרוס, תצא כותרת פה: דיון על מנהלי סיעות מאחד את יהדות התורה וישראל ביתנו. אני חושב שבעניין הזה יש פה מקום באמת להתחשב בנסיבות העניין וכמובן גם לתמוך במה שמציעים כאן, מה שמציעה ועדת הכנסת. תודה לך על הדברים שלך. תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חיים אבידור, חשב הכנסת, בבקשה.

אני רוצה להזכיר מההיסטוריה: עובדי הסיעות היו בעבר עובדי המפלגות וקיבלו את השכר שלהם מהמפלגות, כפי שאמר היושב-ראש. מסיבות מסוימות החליטו להפסיק לתת את התשלומים מהמפלגות ולתת את התשלומים מהכנסת. למעשה, הכנסת נכנסה לפה כמעין לשכת שירות שמפעילה את המחשב שלה והיא למעשה משלמת את שכר הסיעות, אבל מי שבאמת שולט על תנאי עובדי הסיעות, מי ששולט על התשלום שמשלמים להם, כמה משלמים להם, מתי מתחילים לעבוד, מתי מסיימים לעבוד, הן המפלגות עצמן או בא כוח הסיעה שממונה על-ידי המפלגה והוא אומר לנו כמה כסף לשלם להם, איך לחלק את השכר שלהם והכול.

מפה לבוא ולהטיל עכשיו על תקציב הכנסת ועל הכנסת כל דבר ודבר בנושא הזה, אני חושב שזה לרוץ קצת יותר מדי קדימה. אני מקבל את העובדה שבאיזשהו מקום צריך לתת להם תנאים לעשות, למשל הנושא של בתי המלון או דברים כאלה, אבל אי-אפשר ללכת ולקחת עכשיו ולעשות מזה מצב שהכנסת תהיה אחראית על הכול, כולל מה שהם עושים במחסן הכנסת. הם לא יכולים לבוא למחסן הכנסת - - -

הבאתי את זה כדוגמה. זה לא זה לא העיקר. למשל ותק אין להם, נכון? אין דבר כזה.

למה לא? למנהלי הסיעות יש ותק. יש ותק מאוד גדול שהם קופצים בין השנים. יש ותק.

לא כל שנה.

אחד הדברים לא יפים בחוק.

חיים, אתה יכול לפרט?

יש ותק עד 9 שנים, מ-9 עד 14 ומעל 14 עם קפיצות מאוד מאוד משמעותיות. אז יש גם התייחסות לוותק.

אתה מכיר עוד מקום העבודה שהוותק נספר 9, 14? זה משהו שמישהו - - -

אין בעיה. באים עכשיו ורוצים לשנות את המדרגות בתוך הפריים עצמו. אבל זה גם מאפשר לסיעה לשחק בתוך הוותק לפי ראות עיניה. אז לכן אני מבקש לא ללכת ולהגיד לכנסת: עובדי הסיעות הפכו להיות עכשיו הבעיה שלך, תתמודדי איתה. כי אנחנו לא נהיה מסוגלים לעשות את זה במתכונת הקיימת. זה דבר אחד.

דבר שני שאני מבקש, אני לא אומר שלא צריך תוספת שכר ריאלית. לעובדי הסיעות ישנו איזשהו טייס אוטומטי של הצמדה למדד במהלך כל השנים. אבל מפה לבוא ולקבוע עכשיו שבגלל שהיועצים הפרלמנטריים קיבלו 16% לתת גם לעובדי הסיעות יש לקשר הזה השלכות מרחיקות לכת מפני שהבסיס שונה לחלוטין.

אי-אפשר לקחת את התוספת ולהגיד שאנחנו נותנים עכשיו את התוספת הזאת. יש לזה השלכות לגבי העתיד, יש לזה השלכות לגבי מגזרים אחרים. והיטיבה השופטת לתאר את המצב הזה. אז לכן אני מבקש, ואני לא אומר שלא צריך לתת, אבל אני מבקש שלפני שנותנים צריך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים: מה היה עד עכשיו, מה הבסיס של אלה ומה הבסיס של אלה וגם מה שקורה בכלל בסקטורים אחרים, ואז להחליט איזו תוספת לתת וכמה.

חיים, תודה רבה. מנכ"ל הכנסת, בבקשה.

אני אוסיף כמה דברים שבעיניי הם מאוד חשובים. תראו, בכנסת יש מספר אוכלוסיות וכל אחת מהן עם המורכבות שלה אתן דוגמאות: כמובן עובדי הכנסת צמודים לעובדי המדינה, משמר הכנסת כפוף לתנאי המשטרה והמשרות אמון שלנו שזה היועצים הפרלמנטריים ועובדי הסיעות, כל אוכלוסייה כזאת צמודה לחוק אחר. אז יש לנו מורכבות לא פשוטה ביום-יום ולא בהכרח חייבת להיות סימטריה בין הדברים, אבל לפעמים אנחנו מגלים אנומליות מאוד לא סבירות מבחינת התנאים.

בהקשר עובדי הסיעות, לרבות מנהלי הסיעות, מאחר ויש לינקג' ליחידת המימון אז המפלגות בוחרות האם הן מטיבות את התנאים או לא מטיבות את התנאים, כך שגם פה נוצרת לנו סוג של אנומליה מבחינת התנאים של אנשים שעובדים באותה משרה כתף אל כתף. לכן אני אומר שאני חושב שנכון ואנחנו מחויבים לדון בשכר ובתנאים של עובדי הסיעות. אני לא מתייחס כרגע לעמדת השופטת שמאוד ברורה לי, אני רק מציין שאנחנו נידרש ונכון שנעשה ונדון בתנאים האלה.

אני מסכים עם מה שחיים אמר. אבל הדיון לא צריך להיות ביני לבינו. זה צריך להיות בוועדה הציבורית. הדיון הזה, בדיוק הדיון הזה: כן יהיה מחסן, לא יהיה מחסן. צריך להיות איזשהו דיון. הרי אמרתי איך נולד החוק. כשאני באתי ושאלתי את הוועדה הציבורית: חבר'ה מה אתם אומרים, זה יוריד את - - - אמרו לי: לא, לא. אנחנו דנים בפלוני ובאלמוני לא. מישהו צריך לדון בזה. אני לא יודע, יכול שלא צריך להעלות, יכול להיות שצריך להעלות, יכול להיות שצריך להוריד. מישהו צריך לקחת - - -

זה בדיוק מה שאמרתי.

זה לא יכול להיות, סליחה, המנהל שעובד עם השיקולים הפוליטיים שלו במשרד שלו במפלגה, עם כל הכבוד למפלגה. בסוף יש פה אנשים שעושים עבודת חקיקה, ועבודת החקיקה היא שלהם והם נמצאים פה יחד עם האחרים. לכן זה הגיוני שזו צריכה להיות אותה ועדה באותו מקום. לא יכול להיות שהוא בוועדה הזאת והוא בוועדה אחרת. אני רואה מול עיניי את שני ועדי העובדים, להבדיל, בעיריית ירושלים.

אבל גם מספרית ביחס - - -

אלה משרות אמון, אין פה ועדי עובדים. אין יחסי עובד-מעביד.

גם העוזרים הפרלמנטריים הם במשרות אמון.

נכון. אני אומר שאין פה יחסי עובד-מעביד.

לכן צריך להיות איזשהו - - -

אבל מספרית ביחס למספר מנהלי סיעות ויועצים פרלמנטריים שלכל חבר כנסת מגיע 3 ובסך הכול מדובר על – כמה סיעות יש בסך הכול? 20? 14 סיעות?

- - - סיעה של אחד.

אבל אמרנו מינימום שני ח"כים. לא סיעת יחיד.

13 סיעות.

בסך הכול מדובר על 14 איש, 13 איש.

40 עובדים.

40 עובדים בסך הכול כי יש מנהל סיעה ומזכיר סיעה.

הוא מדבר על 13 מנהלי סיעות.

לא. אני מדבר גם על מנהל סיעה וגם על מזכיר סיעה, נכון? יש שניים לפחות.

תלוי בגודל הסיעות. יש כאלה שיש להן יותר.

אז פה יש את הגורם של גודל הסיעה. אז 40 יש בסך הכול ביחס למספר היועצים – כמה יועצים יש לך בסך הכול?

יש לך 120 כפול 3.

360.

יש לך גם יועץ רביעי ליושב-ראש ועדה. זה יכול ל-400 איש לפחות. אז אנחנו מדברים על 10% ביחס ליועצים.

חבר הכנסת סובה, תודה רבה.

אני חושב שלמען הנראות שוועדת הכנסת תבקש – אם נצביע על החוק הזה היום – מהוועדה הציבורית שתדון בנושא הזה. שהיא תקבל החלטות.

בסדר. אנחנו נהיה בקשר גם איתם. אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ארבל להקריא את הנוסח. אנחנו כרגע מדברים על הקריאה הראשונה. ככל שנרצה לקדם את החקיקה, אנחנו בוודאי נתחשב ניקח בחשבון את מה שאמרה כבוד השופטת פה בדיון ונתייחס לזה בכובד ראש.

בתקווה להכניס את זה לניקוי שולחן כי אם זה לא עובר קריאה ראשונה אז חבל.

אני מציע שוועדת הכנסת תפנה לועד הציבורית שטיפלה עכשיו ב-3 תיקים כאלה.

קיבלנו את זה. אנחנו ניקח גם את זה לתשומת ליבנו. ארבל, בבקשה.

באמת נאמרו פה דברים שצריכים להילקח בחשבון. אפשר לחשוב אם רוצים לעשות זה כבר בשלב זה או לאחר מכן, אבל הדברים הם משמעותיים. אני אציג כרגע את הנוסח, ולהחלטתכם אם אתם רוצים לשנות אותו לפי הדברים שנאמרו כאן או שאתם רוצים ללכת לפי הנוסח המוצע כאן לתקן את זה בהמשך.

מוצע לתקן את חוק הכנסת – אני לא אחזור על הדברים שאמר יו"ר הוועדה לגבי הרקע ועיקרי הדברים כי זה באמת זה באמת נאמר בצורה מסודרת. מוצעים תיקונים לחוק הכנסת. סעיף 67 הוא סעיף שהוא בפרק השדלנים, אבל הוא משתמש במונח של עובד בצוות פרלמנטרי, אז מוצע לשנות את הנוסח ל"עובד סיעה" כי זה יהיה המונח החדש שבו משתמשים בחוק הכנסת.

סעיף 2 מדבר על הוספה של פרק חדש לחוק הכנסת. בסופו של החוק, פרק י"ג, תשלומים עבור עובדי הסיעות:

"הגדרות – פרק י"ג 72. בפרק זה –

"הוועדה הציבורית" – הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 52;".

כפי שנאמר, הוועדה שמטפלת בשכר ובתשלומים של חברי הכנסת

"חוק מימון מפלגות" – חוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973;

"מפלגה" – כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992;".

סיעה – פה יש הגדרה חדשה שלא קיימת היום בחוק הכנסת אבל היא המשמעות שבה מתייחסים לסיעה היום בחוק הכנסת גם בפרק של התפלגויות ופרישה.

"סיעה" – חברי הכנסת שנבחרו לכנסת מרשימת מועמדים אחת או סיעה שהוקמה עקב התפלגות או מיזוג כאמור בסעיף 60;".

כלומר, זה לא מתחייב שסיעה תהיה מפלגה שמיוצגת בכנסת כפי שהיא מוגדרת בחוק המימון. עובד סיעה – זו הגדרה שומה למה שקיים היום בחוק המימון לעובדי הצוות הפרלמנטרי.

"עובד סיעה" – עובד של מפלגה או סיעה המועסק דרך קבע במשרדי הסיעה במשכן הכנסת ועיקר עיסוקו בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת, ומקבל שכר בהתאם להוראות פרק זה.".

כלומר, כבר בהגדרה מובהר של מדובר בעובדים של הכנסת או של המדינה אלא של המפלגה או הסיעה. שהעיסוק שלהם הוא במשכן, זאת אומרת, לא אנשים שיושבים במשרדי המפלגה מחוץ לכנסת ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית. יכולים להיות למפלגה עובדים נוספים שלא נכללים בתוך ההגדרה הזו.

"תשלומים עבור עובדי הסיעות

73. (א) סיעה המונה שני חברי כנסת לפחות" – זו הוראה שקיימת גם היום, זאת אומרת שסיעת יחיד לא זכאית – "זכאית למימון עבור שכר ותשלומים אחרים עבור עובדי הסיעה בהתאם לכללים שקבע יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף קטן (ד); בין עובדי הסיעות ובין הכנסת לא יחולו יחסי עבודה.".

זו שוב הדגשה בהמשך לדברים שאמר גם חשב הכנסת.

"(ב) (1) הסכום השנתי הכולל למימון שכר ותשלומים עבור עובדי הסיעות לא יעלה על" – כאן נקוב הסכום שקיים היום בחוק. זה יוצא סכום לא מעוגל כי זה סכום שצמוד למדד מדי שנה. נכון להיום הוא –"7,627,900 שקלים חדשים שישולמו מתקציב הכנסת.".

כלומר, כרגע לפי ההצעה אין העלאת סכומים למרות שברור שזה נמצא ברקע וככל שהוועדה הציבורית תמליץ על כך, זה גם יקרה.

"(2) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד ויעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) מפלגה המקבלת מימון לפי חוק מימון מפלגות רשאית להודיע לחשב הכנסת, בדרך האמורה בסעיף 14 לחוק האמור" – זה אומר באמצעות בא כוח הסיעה – "כי היא מבקשת להוסיף לשכר ולתשלומים המשולמים לעובדיה לפי סעיף קטן (א) סכומים מתוך הסכום שהיא זכאית לו למימון הוצאותיה השוטפות לפי סעיף 2(א)(2) לחוק מימון מפלגות.".

כבר היום זו גם הוראה קיימת. המפלגות יכולות להוסיף לשכר העובדים תשלומים מתוך המימון השוטף בלבד. עכשיו יש הוראה חדשה וחשובה:

"(ד) יושב-ראש הכנסת, לפי המלצה של הוועדה הציבורית, יקבע כללים לחלוקת הסכום האמור בסעיף קטן (א) בין הסיעות בהתחשב בגודלן, ולעניין עבודת עובדי הסיעות והשכר והתשלומים האחרים שישולמו להם.".
אגב, היום הסמכות של היו"ר – אין חובה בחוק להביא את הכללים לאישור הוועדה הציבורית, כך גם היה. אבל נאמרו פה דברים על-ידי השופטת שיש פיקוח של הוועדה הציבורית הקיימת על כל העניינים האלה. סעיף 3 מתקן את חוק מימון מפלגות ובעצם מוחק את כל ההוראות הקיימות היום בעניין הצוות הפרלמנטרי, כל אותן הוראות שעוברות לחוק הכנסת.

"תיקון חוק מימון מפלגות

3. בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 –

(1) בסעיף 1, ההגדרה "צוות פרלמנטרי" – תימחק;

(2) בסעיף 1ג(ג), במקום "בסעיפים 3א," יבוא "בסעיפים";

(3) בסעיף 2(א), פסקה (3) – תימחק;

(4) סעיף 3א – בטל.

תחילה והוראת מעבר

4. (א) תחילתו של חוק זה ביום תחילתם של כללי הכנסת (תשלומים לעובדי הסיעות) לפי סעיף 73(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.".

כלומר, כל החוק הזה יכנס לתוקף רק אחרי שיו"ר הכנסת, לפי המנגנון החדש, כלומר לפי המלצה של הוועדה הציבורית, יקבע כללים חדשים. אחרי שייקבעו אותם כללים, יבוטלו הכללים הקיימים והחוק הזה יכנס לתוקף ויימחקו ההוראות מחוק המימון.

"(ב) מי שהועסק כעובד בצוות הפרלמנטרי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מימון מפלגות, ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לקבל את שכרו לפי הוראות חוק זה מיום תחילתו ואילך.".

יש פה איזושהי רציפות בין החוקים. אלה הדברים.

בסדר גמור. תודה רבה. כעת נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים גם על הנושא של הקדמת הדיון לקריאה ראשונה.

מי בעד, ירים את ידו.

5 – פה אחד.

הצבעה

בעד הצעת החוק והקדמת הדיון – 5
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב–2022 והקדמת הדיון נתקבלו.

5 – פה אחד. אני מודה לכולם.

כדאי להגיד לפרוטוקול שההצבעה הייתה גם וגם.

כן, כן. אמרנו את זה.

הוא אמר.

גם על הצעת החוק וגם על הקדמת הדיון לקראת קריאה ראשונה.

אני רוצה להודות שוב לשופטת ואני חושב שבסופו של דבר כולנו רוצים לייעל את עבודת עובדי הסיעות ולתת להם את התנאים הראויים לכך. אני חושב שפה אין מחלוקת. תודה רבה גם לך חבר הכנסת פינדרוס.

אני אומר לשופטת שגם הפיקוח הציבורי הוא חשוב מאוד. אני מסכים.

לגמרי.

אני חושב שהוא צריך - - -

השאלה היא פיקוח ציבורי על-ידי מי לאור מהות התשלומים.

תודה רבה לכולם. אנחנו ממשיכים בישיבה. אנחנו ממשיכים כעת בסדר-היום של הישיבה הנוכחית. הישיבה הבאה שהייתה אמורה להיפתח ב-09:30 נדחית לשעה 10:00. אנחנו כרגע ממשיכים בישיבה הנוכחית.



הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, מ/1548, הצעת ח"כ בצלאל סמוטריץ'

אנחנו עוברים לסעיף ג'. יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת אלכס קושניר, בוא שב בבקשה. אני מבקש לשמור על שקט. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים למיזוג הצעות החוק הבאות והקדמת הדיון בהצעת החוק הממוזגת לפני הקריאה השנייה והשלישית והקדמת הדיון.

1. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022 (מ/1548).

2. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב–2022 (פ/3064/24), של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת.

3. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב–2022 (פ3132/24), של חבר הכנסת אלכס קושניר.

חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה.

בוקר טוב אדוני, בוקר טוב חברי הכנסת, צוות הוועדה, מדובר ב-3 הצעות חוק שבעצם מבטאות קונצנזוס בין כל סיעות הבית ומבקשות לעשות סדר בכל מה שקשור - -

עזוב, עזוב, אנחנו משוכנעים. אם אתה תנסה את זה, אולי תשכנע אותנו שלא. אנחנו משוכנעים.

- - בכל מה שקשור להצמדה של רכיבים כאלה ואחרים במחיר הדירה למדדים: מדד תשומות הבנייה ומדד המחירים לצרכן. הצעת החוק מבקשת לבטל את ההצמדה של רכיב הקרקע למדד תשומות הבנייה ולהשאיר רק את רכיב תשומות הבנייה שיהיה מוצמד למדד. מעבר לכך נעשים שם שני תיקונים בכל מה שקשור לאחריות של הקבלן במקרה של איחור במסירה, ומעבר לכך גם עושה סדר ביחסים בין עורך הדין של הקבלן לבין הרוכש. לכן אני מבקש למזג את שלוש הצעות החוק שהן בעצם מאוד מאוד דומות.

ועדת כספים כבר עשתה שני דיונים בנושא. היום יש דיון שלישי. ואני מאוד מקווה שנוכל לסיים את העבודה על החוק בהקדם ולהביא אותו למליאה ולכן אני מבקש גם למזג את החוקים וגם לקבל פטור מחובת הנחה.

בסדר גמור.

נעשה על זה שתי הצבעות.

בסדר גמור, נעשה על זה שתי הצבעות. מישהו עוד רוצה להתייחס לזה?

אנחנו רוצים להצביע בעד המיזוג.

אוקיי. תודה רבה. אז אנחנו נפצל את ההצבעות: נצביע על המיזוג ואחר כך על הפטור. מי בעד המיזוג, ירים את ידו.

ארבעה. פה אחד.

הצבעה

בעד הצעת יושב-ראש ועדת הכספים – 4
הצעת יושב-ראש ועדת הכספים למזג את שלוש הצעות החוק נתקבלה.

פה אחד.

מי בעד הפטור, הקדמת הדיון?

הצבעה

בעד ההצעה להקדים את הדיון – 4
ההצעה להקדים את הדיון בהצעות החוק נתקבלה.

פה אחד. תודה רבה.

עורכת הדין ארבל, את רואה שאני לא תמיד משתמש ב-D9, לפעמים בבובקט. תלוי בנסיבות.

אני אגיד לך מה אני מעדיפה?

תלוי בנסיבות. את יכולה לא להסכים איתי, אבל את יכולה להבין מאיפה זה בא לי.




הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, מ/1543, הצעת ח"כ חוה אתי עטייה

אנחנו נעבור לסעיף ד' ואחר כך נחזור לסעיף ב'. בקשת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה למיזוג הצעות החוק הבאות, והקדמת הדיון בהצעת החוק הממוזגת, לפני הקריאה השנייה והשלישית:

1. הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 (מ/1543).

2. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), התשפ"א–2021 (פ/905/24), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה.

3. הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021 (פ/1631/24), של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

4. הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021 (פ/2127/24), של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת.

אני רואה שיושבת-ראש ועדת העבודה לא נמצאת. ראש המטה של השר, אתה רוצה לומר משהו?

זה גם חוק ממשלתי עם הצעות פרטיות באותו נושא.

החוק הממשלתי מכיל את כל ההצעות הפרטיות. נערך על זה דיון ציבורי כ-10 חודשים, דיונים בוועדה, אושר לקריאה שנייה ושלישית.

מאה אחוז. אז נעבור כעת להצבעה. מי בעד, ירים את ידו.

שים לב, אם אני מצביע נגד זה נופל - - - אבל אני מצביע - - - בעד, בעד.

גם ההצמדה וגם הקיצור.

נפצל את ההצבעות לשתיים. עכשיו, מי בא המיזוג, ירים את ידו.


הצבעה

בעד מיזוג הצעות החוק – פה אחד
הצעת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה למיזוג הצעות החוק נתקבלה.

פה אחד. מי בעד הקדמת הדיון בקריאה שנייה ושלישית, ירים את ידו.

בעד.
הצבעה

בעד ההצעה להקדים את הדיון – פה אחד
ההצעה להקדים את הדיון בהצעות החוק נתקבלה.

תודה רבה.

אני עובר לסעיף ב' - - -

- - - למה זה לא מובא להכרעה לאיזו ועדה? נדון לאיזו ועדה להעביר.

זה לא על סדר-היום, אז אני לא רוצה. ננסה לעשות את זה במהלך היום, בסדר? זו הערה נכונה, פשוט זה לא מופיע בסדר-היום.

לחץ ציבורי חשוב.

אתה צודק. זה לא על סדר-היום, אז אני לא רוצה להתקדם. אבל אני אבדוק את זה. תודה.



הקמת ועדת כנסת משותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009

אנחנו עוברים כעת לסעיף ב' – הקמת ועדת כנסת משותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009.

מוצע להקים את הוועדה המשותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. החוק קובע כי הוועדה המשותפת תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, וישיבותיה יהיו חסויות. ועדה זו תפעל בנוסף לוועדת הכנסת המשותפת המורכבת מחברים מוועדת החוקה, הפנים והמדע ושהרכבה כבר נקבע.

סעיף 32(א) לחוק קובע כי הוועדה המשותפת תהיה בהרכב הבא: יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון והוא יהיה היושב ראש, יושב-ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בהתאם, ועדת הכנסת מציעה לקבוע רק את זהות חברי ועדת החוקה חוק ומשפט שיהיו חברים בוועדה המשותפת, כדלקמן: מהקואליציה – חבר הכנסת סימון דוידסון; מהאופוזיציה – חבר הכנסת אורי מקלב.

לפיכך, להלן הרכב הוועדה המשותפת ליישומים ביומטריים נכון להיום, וככל שיחולו שינויים בזהות החברים שקביעתם אינה נדרשת על ידי ועדת הכנסת, ישתנה הרכבה בהתאם:

יושב ראש – חבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון;

חבר הכנסת גלעד קריב, יושב-ראש ועדת הכנסת המשותפת;

מטעם ועדת החוקה – סימון דוידסון ואורי מקלב;

חברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים – חברי הכנסת צבי האוזר, איתן גינזבורג, יוסי שיין ומיכל רוזין.

נעבור כעת להצבעה.

התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית. אנחנו נחזור ב-09:51.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:46 ונתחדשה בשעה 09:51.)

תודה רבה. חזרנו מתייעצות סיעתית. אנחנו עוברים כעת להצבעה. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד הקמת הוועדה – פה אחד
ההצעה להקמת ועדת כנסת משותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009 נתקבלה.

פה אחד. אנחנו מאשרים את הקמת הוועדה.

אני נועל כעת את הדיון. הדיון הבא יהיה בשעה 10:00. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:52.