פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



41
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/06/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 12:57

הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"ב–2022, של ח"כ יוראי להב הרצנו

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר
מוסי רז

אלון טל
אוסאמה סעדי

ליאורה עופרי - הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

דרור צוראל - מרכז מדעי לניטור ומחקר בים, המשרד להגנת הסביבה

יעל גודר - עוזרת משפטית, משרד הפנים

אורי צוק-בר - סמנכ"ל משרד החקלאות

יהודה יעקב רשתיאן - סגן רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

אילת פלדמן - ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

ערן ברוקוביץ - מרכז בכיר סביבה אוצרות טבע, משרד האנרגיה

יגאל גוטשל - רפרנט הגנת הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר

נטלי גולדרינג כברה - יועצת משפטית, מינהל התכנון

דרור אהרוני - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל

אלונה שמיר - מנהלת קשרי ממשלה והכנסת

יהושע שקדי - מנהל חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים הלאומיים

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

עומרי שליו - אקולוג באגף הייעור, קק"ל

אסנת בנימין - יו"ר צבא הגנה לעצים בישראל

גיל ססובר - יו"ר איגוד הדייגים בישראל

סעדו זיינב - יו"ר עמותת דייגי יפו, איגוד הדייגים בישראל

לירון אדלר

שוש אזולאי – ראש תחום פרלמנטרי

אלון דמלה

הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021, פ/1492/24

צוהריים טובים. מי שהתחיל בבוקר לא יודע איפה הוא נמצא בינתיים.

במיוחד היום היה מאוד אינטנסיבי.

כן. נכון, נכון. אני מדיון לדיון.

עכשיו אנחנו נדבר על אנטומיה של הטבע.

נכון, נכון. אז אנחנו מתחילים. כן, אני מבקש לשבת כל אחד במקום שלו. מתחילים את הדיון בהצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021, פ/1886/24 ו-פ/1492/24.

כן, שתי הצעתו שמוזגו.

של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חבר הכנסת אלון טל - -

חברי כנסת.

- - וחברי כנסת, כן. הרשימה ארוכה.

אז אני רוצה להתחיל במשפט-שניים של חברי הכנסת אלון טל ויוראי להב. אחרי זה נעבור ללירון מהייעוץ המשפטי. לירון תקריא את נוסח החוק. מי שיש לו הערה על סעיף ספציפי, הערה מהותית על סעיף ספציפי, ירשום אותה אצלו כדי לשמוע אותה בסיום ההקראה. אנחנו כבר עשינו ישיבה ממצה מאוד שבה השתתפו הרבה מאוד גורמים, נאמרו בה כל הדברים שהיו צריכים להיאמר. אני מבין שיש אנשים שיש להם מה לומר גם עכשיו. זה ייעשה בצורה ממוקדת לפי סעיף וגם דברים מתומצתים וממוקדים. אני לא אתן לאף אחד לנאום נאומים. הישיבה הזו היא לא ישיבת נאומים. זה נעשה בישיבה הקודמת. הכוונה היא להביא את החוק, אם אפשר, לקריאה ראשונה במליאה כדי לשמור גם על הרציפות של החקיקה. ועל כן יהיה הרבה זמן גם לדון בהמשך לקראת הקריאות הבאות בכל הסעיפים.

אז חברי הכנסת, כל אחד מכם יפתח במשפט וחצי. אין לנו הרבה זמן, כדי לעבור ללירון להתחיל להקריא את הנוסח. בבקשה, חבר הכנסת אלון טל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בכנסת הזאת היו אין-ספור דיונים בקשר למצב הטבע בישראל. ואני משבח אותך ואת הוועדה על תשומת הלב.

יחד עם זאת, מבחינת חקיקת סביבתית אנחנו לא מצטיינים. ולכן יש לנו הזדמנות היום לתקן את המצב ולקדם חוק שאולי מעגן בתוכו הרבה מאוד מהדיונים שקיימנו פה.

אני רוצה להודות לכל משרדי הממשלה שבמשך השבועות האחרונים התגייסו ברוח חיובית כדי לאפשר את זה. אנחנו ממש רק לקראת הקריאה הראשונה. ויהיו עוד תיקונים כפי שהזכרת.

מטרת החוקה ידועה. היא באמת שעם ישראל ואזרחי ישראל ידעו מה מצב הטבע. אם מינים הולכים להיכחד, שידעו מראש שאפשר להתערב בזמן ושנתחיל ליישם את אמנת האו"ם למגוון הביולוגי.

אני רוצה להדגיש את ההמשכיות. המטרה של החוק איננה להחליף את מערכת הניטור הקיימת. המטרה היא לחזק אותה, לתת לה מעמד סטטוטורי, לעבוד עם המוסדות הקיימים. ולשם כך אני רוצה להודות במיוחד למשרד האנרגיה שגילה לאחרונה הרבה מאוד, הייתי אומר, גמישות. אנחנו יודעים שיש בעצם היום שתי מערכות ניטור, אחת יבשתית ואחת ימית. הניטור הימי הוא מצוין. הוא על בסיס החלטת ממשלה בים התיכון, וגם יש בים אדום. ואנחנו מציינים את זה בקצרה, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית נדייק את זה כדי שלא יהיו אי הבנות. אבל בגדול יש לנו הזדמנות פה לקדם משהו שכל הציבור שאוהב טבע מחכה לו. מה מצב הטבע – נוכל באמת להגיד להם. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה, חבר הכנסת אלון טל. חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה.

הצעת החוק הראשונה שרציתי להביא לכנסת הזו הייתה הצעת החוק הזו, וניגשתי לחברי פרופ' אלון טל ואמרתי לו: אלון, מה דעתך על הצעת החוק הזו? הוא אמר לי: אני חושב שהיא נהדרת כי כתבתי אותה.

הוא הכי ירוק והכי טבעי, אלון.

לא. יש, יש מתחרים.

ויש עוד הרבה "הכי" ברשימת של אלון.

כן.

ולכן סיכמנו שאנחנו מקדמים אותה ביחד. ולכן אני מאוד מאוד שמח שאנחנו עושים את זה יחד. אני לא אחזור על הדברים הנכונים והצודקים של אלון. אני רק אומר שכדי לטפל במשהו צריך להכיר אותו. והמטרה של הצעת החוק הזו היא להכיר טוב יותר את המצב של הטבע שלנו על מנת שנוכל להגן עליו יותר טוב גם עבורנו וגם עבור הדורות הבאים שעתידים להגיע לכאן וליהנות ממנו. אם לא נדע, לא נוכל להתמודד. ועל כן ההצעה הזאת היא חשובה ואני שמח שאנחנו, ואני מקווה שנצליח להביא אותה לקריאה ראשונה כדי לשמור על דין רציפות שלה על מנת שנוכל לחוקק אותה בכנסת הבאה ביתר שאת. תודה רבה.

תודה, תודה, חבר הכנסת יוראי להב. אנחנו עוברים ללירון, לייעוץ המשפטי של ועדת הפנים. את מתחילה להקריא. אמרתי, מי שיש לו הערה מהותית ספציפית על סעיף מסוים, כותב לו את ההערה. אני לא מתכוון לפתוח את הדיון לנאומים ולא סתם לאמירות כלליות. אך ורק הערות שקשורות לסעיפים שלירון תקריא. מי שיש לו, נותן הערה. מי שאין לו, אין חובת דיבור בוועדה. הכול בסדר. בבקשה, לירון.

בסדר. אז אני אתחיל להקריא. חוץ ממה שמופיע כאן, יש עוד שני שינויים שנגיד ככה תוך כדי.
הצעת חוק דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"ב–2022
מטרה
1.
חוק זה מטרתו להביא ליצירת בסיס מידע רחב ונגיש לציבור בדבר מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, המגמות המאפיינות אותו והאיומים המשפיעים עליו, וכן בדבר פעילות הממשלה והגופים הציבוריים בישראל להגנה על המגוון הביולוגי, מניעה וצמצום הפגיעה בו ולקידום יישום אמנת המגוון הביולוגי, והכל לשם שיפור ההגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, מערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצרכיהם.

הגדרות
2.
בחוק זה –



"אזור שמור ליער" – כמשמעותו בפקודת היערות.



"אמנת המגוון הביולוגי" – אמנה בדבר שימור המגוון הביולוגי שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום 5 ביוני 1992, הפרוטוקולים והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם;



(היו"ר יוראי להב הרצנו, 13:04)



"גן לאומי", הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", "שמורת טבע" – כהגדרתם בחוק גנים לאומיים.



"דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל" – דין וחשבון שנערך לפי סעיף 3 בהתאם להוראות סעיף 4 ולתוצאות תכנית הניטור שקבעה המינהלת;



"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;



"המינהלת" – מינהלת דוח מצב הטבע שהוקמה בהתאם להוראות סעיף 5;



"המגוון הביולוגי" – תיאור השונות בטבע הבאה לידי ביטוי בכל רמות הארגון הביולוגיות-גנטיות בתוך כל מין, בין המינים בתוך מערכת אקולוגית מסוימת ובין המערכות האקולוגיות, ובכלל זה התייחסות למספר הפרטים מכל מין;



"חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998;



"מערכת אקולוגית" – מבנה ותפקוד של אזור נתון על כל מרכיביו הביולוגיים והפיזיים;



"מצב הטבע בישראל" – מצב המערכות האקולוגיות באזורים שונים בארץ ומצב המגוון הביולוגי בהם, בהתאם למגמות ולשינויים בהם, לאיומים, לסיכונים ולהשפעות שליליות עליהם;



"ספרים אדומים" – רשימת חיות הבר והצמחיים, לרבות צומח, בעלי חוליות וחסרי חוליות הנדירים או בסכנת הכחדה בהתאם לנהלי רישום בין-לאומיים מקובלים.



"שטח מוגן" – שמורת טבע, גן לאומי או איזור שמור ליער;



"שטח פתוח" – שטח המיועד בתכנית מתאר ארצית או בתכנית מתאר מחוזית לתכליות הבאות: שטח מוגן, שמורת נוף, שטח נוף כפרי פתוח, שטח חקלאי, נחל וסביבותיו, חוף רחצה, נופש מטרופוליני, פארק מטרופוליני או אזורי או תכלית דומה אחרת;



"שטח מיועד לתשתית" – שטח המיועד בתכנית מתאר ארצית או בתכנית מתאר מחוזית לתכליות הבאות: מאגר, דרכים, מסילות, קווי תשתית, כרייה וחציבה.



"השר" – השר להגנת הסביבה.

מתי אפשר להעיר?

בסוף הקריאה.

רק בסוף?

נכון. תרשום לעצמך את ההערות לסוף.

בסוף כל הקריאה?

נכון.

אוקיי.

אז אל תמהרי כל כך, לירון.

דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל
3.
(א) השר יגיש לממשלה ולוועדה, אחת לשלוש שנים, דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל (בחוק זה "דוח מצב הטבע"), לפי הוראות חוק זה; דין וחשבון כאמור יימסר עד ליום ט"ו בשבט של השנה העוקבת לשנה השלישית שחלפה מאז שהוגש הדין וחשבון הקודם.



(ב) השר יגיש לממשלה ולוועדה דיווח ביניים הכולל את תוצאות הניטור בהתאם לתכנית הניטור שקבעה המינהלת; דיווח ביניים כאמור יימסר עד תום 18 חודשים ממועד מסירת הדוח שהוגש לפי הוראות סעיף קטן (א).



(ד) המינהלת תכין ותביא לאישור השר את דוח מצב הטבע בהתאם להוראות לפי חוק זה ובמועדים הקבועים בחוק זה.



(ה) דוח מצב הטבע ודיווח הביניים שהוגשו בהתאם להוראות סעיף זה יפורסמו באתרי האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים של משרד ראש הממשלה; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הדיווחים כאמור.

מבנה הדיווח
4.
(א) דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל יכלול התייחסות להיבטים הבאים:




(1) פירוט פעולות הניטור והבדיקות שנערכו בהתאם לתכנית הניטור והמתודולוגיה לעריכתן וכן פירוט הגורמים שביצעו אותן;




(2) מצב המגוון הביולוגי כפי שתועד בפעולות הניטור בכלל היחידות הגיאוגרפיות תוך ציון מגמות שינוי במיני סמן כפי שיאושרו בתוכנית הניטור שקבעה המינהלת, בציון השפעות נצפות של שינויי האקלים על מצב המגוון הביולוגי;




(3) רשימת מיני חיות הבר והצמחים בישראל שהם נדירים או עומדים בסכנת הכחדה או סכנת הכחדה חמורה כפי שתקבע המינהלת, בהתבסס על הספרים האדומים;




(4) סקירת האיומים למגוון הביולוגי ולמערכות אקולוגיות בכל אזור בכלל היחידות הגיאוגרפיות, תוך ציון מגמות שינוי במצב האיומים ותגובת מיני הסמן לאיומים ולרבות איומים על מינים נדירים, מינים בסכנת הכחדה ומינים בסכנת הכחדה חמורה; בסקירה כאמור יפורטו איומים סביבתיים כגון התפשטות של מינים פולשים או מתפרצים, זיהום אוויר, מים או קרקע, זמינותם של מקורות מים, אובדן צפוי של בתי גידול, הידלדלות אוכלוסיות בעלי חיים, פגיעה אנושית בערכי טבע מוגנים וכל איום משמעותי אחר;




(5) תיאור פעילות משרדי הממשלה, ורשויות ציבוריות נוספות החייבות בדיווח לפי סעיף 11 (בחוק זה "גופים מדווחים") לפי המידע שמסרו גופים אלה בהתאם להוראות אותו סעיף, וכן חקיקה והחלטות ממשלה שיש בהן כדי להשפיע על מצב הטבע;




(6) דיווח על השינויים בהיקף השטחים הפתוחים והשטחים המוגנים בישראל, על שינוי ייעודם של שטחים פתוחים בכלל ושטחים מוגנים בפרט לייעוד אחר, ובכלל זה דיווח על אלה:





(א) פעולות שבוצעו בתקופה אליה מתייחס הדוח, לקידום תכנון והכרזה על שמורות טבע, גנים לאומיים, איזורים שמורים ליער, יערות טבעיים ויערות נטע אדם והיקף הגריעה שנעשתה בתקופה האמורה משטחים כאמור;





(ב) היקף השינויים שנעשו משטחים פתוחים לשטחים שאינם פתוחים, ובכלל זה שינויים של שטחים פתוחים לשטחים המיועדים לתשתית;





(ג) שינויים בצפיפות ובתצורות הצומח בשטחים פתוחים;





(ד) מצב המסדרונות האקולוגיים העיקריים;





(ה) היקף השטחים הפתוחים שהיו בהם שריפות חוזרות בעשור האחרון.




(7) פעילות הגופים המדווחים בהיבטים הנדרשים לפי אמנת המגוון הביולוגי וכפי שנקבע בתכנית הלאומית וכן פעילות הנוגעת לשימור הטבע והמגוון הביולוגי, לפי המידע שמסרו גופים אלה בהתאם להוראות סעיף 11;




(8) המלצות לפעולות נוספות לצמצום השפעות שליליות על המגוון הביולוגי, לשימורו ולשיפור מצב הטבע בהתאם לממצאי הדוח.

מינהלת דוח מצב הטבע
5.
(א) מוקמת בזה מינהלת להכנת דוח מצב הטבע וזה הרכבה:




(1) עובד המשרד להגנת הסביבה מומחה באקולוגיה, זואולוגיה או בוטניקה שמינה השר להגנת הסביבה;




(2) נציג הקרן הקיימת לישראל מומחה באקולוגיה, זואולוגיה או בוטניקה שמינתה הקרן;




(3) עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים בעל מומחיות באקולוגיה, זואולוגיה או בוטניקה שמינה מנהל הרשות כהגדרתו בחוק גנים לאומיים;




(4) נציג הגוף המקצועי שנבחר בהתאם להוראות סעיף 6 שהוא בעל מומחיות באקולוגיה, זואולוגיה או בוטניקה שמינה העומד בראשו של אותו גוף;




(5) נציג ציבור מקרב הארגונים שעניינם שמירה על הסביבה שמינה השר להגנת הסביבה.



(ב) בדיוני המינהלת העוסקים בדיווח לעניין מצב הטבע הימי – יהיה חבר בה גם עובד המכון לחקר ימים ואגמים בישראל שמינה המנהל הכללי של המכון.



(ג) חברי המינהלת יבחרו באחד החברים ליושב-ראש.

בחירת גוף מקצועי החבר במינהלת
6.
(א) לצורך הכנת דוח מצב הטבע בהתאם להוראות חוק זה, יתקשר המשרד להגנת הסביבה עם גוף מקצועי שיבחר, שהוא בעל מומחיות בביצוע תפקידים מסוג זה ואשר בכלל זה מתקיימים בו תנאים אלה:




(1) הגוף והחוקרים הפועלים בו הם בעלי ניסיון, ידע ומומחיות בתחום הטקסונומיה של טבע הארץ וכן במתן שירותי ניטור וסיקור של המגוון הביולוגי;




(2) לגוף ולחוקרים הפועלים בו היקף פרסומים אקדמיים מגוון ורחב בתחום המגוון הביולוגי והשמירה עליו;




(3) הגוף הוא בעל תשתית פיזית הנחוצה לקיום תכנית הניטור, לרבות ציוד ומערכות מידע נדרשות;




(4) בידי הגוף תיעוד רחב של המגוון הביולוגי בישראל.



(ב) גוף מקצועי שנבחר כאמור, ימנה מתוכו נציג שישמש חבר במינהלת, יסייע במתן ליווי מקצועי להכנת הדוח וכן בביצוע פעולות הניטור שקבעה המינהלת.



(ג) תקופת ההתקשרות של המשרד עם גוף מקצועי שנבחר לפי הוראות סעיף זה היא עד חמש שנים וניתן לשוב ולהתקשר עמו לצורך ביצוע הוראות חוק זה לתקופות נוספות כאמור.

תקופת כהונה, פקיעת כהונה והעברה מכהונה של חבר במינהלת
7.
(א) לא ימונה לחבר המינהלת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המינהלת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.



(ב) תקופת כהונתו של חבר המינהלת תהיה חמש שנים, ורשאי מי שמינהו להאריך את כהונתו לתקופות כהונה נוספות כאמור.



(ג) חבר המינהלת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:




(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו;




(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג במינהלת, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה או לעובד או חבר גוף המיוצג במינהלת.



(ד) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המינהלת, יועבר החבר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה וסמוך למועד התקיימות הנסיבה בהודעה בכתב:




(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המינהלת או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;




(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;




(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים לכהונתו כחבר המינהלת.



(ה) לא תופסק כהונתו של חבר המינהלת לפי סעיף זה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.



(ו) הפסיק חבר המינהלת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר או הגורם הממנה, לפי העניין, למינוי חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי.

החלת דינים
8.
חברי המינהלת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המינהלת ולעניין פעולותיהם בה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:




(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;




(2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;




(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏;




(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959– ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;




(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;




(6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969.

ניגוד עניינים
9.
(א) בסעיף זה –



"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב;



"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968;



"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;



"ניגוד עניינים", של חבר המינהלת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במינהלת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;



"קרוב", של חבר המינהלת – כל אחד מאלה:




(1) בן משפחה של חבר המינהלת;




(2) אדם שלחבר המינהלת יש עניין במצבו הכלכלי;




(3) תאגיד שחבר המינהלת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;




(4) גוף שחבר המינהלת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.



(ב) לא ימונה לחבר המינהלת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במינהלת.



(ג) חבר המינהלת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.



(ד) נודע לחבר המינהלת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המינהלת; היה חבר המינהלת האמור יושב הראש – יודיע על כך לשר.



(ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המינהלת שמונה לפי סעיף 5(א) (2) עד (5) ו-5(ב) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

תפקידי המינהלת
10.
המינהלת תהיה אחראית על ריכוז המידע והכנת דוח מצב הטבע להגשתו לשר ובכלל זה יהיו בידיה סמכויות ותפקידים אלה:



(1) לקבוע את רשימת המינים, המערכות האקולוגיות וערכי טבע נוספים לניטור ולהכין תכנית לניטורם; המינהלת תבחן מעת לעת, ולפחות אחת לשלוש שנים את הצורך בעדכון רשימת המינים ותכנית הניטור.



(2) לקבוע את החלוקה ליחידות הגיאוגרפיות אליהן יתייחס הדוח;



(3) לתאם ולרכז את פעולות הניטור ולפקח על ביצוען;



(4) לאסוף ולעבד את נתוני הניטור שנאספו ולהכינם לפרסום במסגרת הדוח;



(5) לאסוף מידע ממשרדי הממשלה ומהגופים המדווחים לפי הוראות סעיף11 לרכזם ולעבדם לפרסום במסגרת הדוח;



(6) להמליץ בפני השר על מדיניות רצויה בהתאם לתוצאות הניטור וממצאי הדוח;



(7) להתריע בפני השר במקרים של הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין או מערכת אקולוגית;



(8) תפקידים נוספים שקבע השר.

חובת דיווח של משרדי הממשלה ורשויות ציבוריות נוספות
11.
(א) הגופים הבאים ימסרו למינהלת את המידע הקיים ברשותן והדרוש לה לצורך הכנת הדוח בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג):




(1) המשרד להגנת הסביבה;




(2) משרד החקלאות ופיתוח הכפר;




(3) משרד האנרגיה;




(4) משרד התחבורה;




(5) משרד הבריאות;




(6) משרד הכלכלה והתעשייה;




(7) משרד החוץ;




(8) הרשות הממשלתית למים ולביוב;




(9) משרד הביטחון;




(10) מינהל התכנון;




(11) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;




(12) קרן קיימת לישראל;




(13) רשויות מקומיות.



(ב) השר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על משרד או על גוף המנוי בסעיף קטן (א), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין היקף המידע שיהיה על אותו המשרד או הגוף למסור למינהלת לצורך הכנת דוח מצב הטבע בהתאם להוראות חוק זה; היקף המידע שיימסר מרשויות מקומיות ייקבע בהסכמת שר הפנים.



(ג) המנהל הכללי של כל משרד או גוף החייב בדיווח לפי סעיף זה, או עובד בכיר שהוא מינה לכך, ימסור למינהלת את המידע כאמור בסעיף קטן (ב), המצוי בסמכותו ובאחריותו של כל משרד לפי כל דין ובאופן בו הוא מצוי בידו, עד חצי שנה לפני מועד עריכת דוח מצב הטבע; המינהלת תהיה רשאית לבקש ממי שמסר לה את המידע הבהרות והשלמת פרטים ביחס למידע שנמסר ככל שהדבר יידרש.



(ד) השר באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע גופים נוספים שתחול עליהם חובת דיווח כאמור בסעיף זה.

פעילות המינהלת
12.
(א) המינהלת תכין את הדוח ותגישו לשר שלושה חודשים לפחות קודם למועד הגשת הדוח על ידי השר לממשלה ולוועדה לפי הוראות סעיף 3.



(ב) לצורך הכנת דוח מצב הטבע, רשאית המינהלת להסתייע במומחים, לעניין מערכות אקולוגיות ומינים שהמומחיות בנוגע אליהם אינה מצויה בקרב חבריה או לעניין תחומים נוספים הכלולים בדוח לפי הוראות חוק זה.



(ג) המינהלת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תכנית לאומית במסגרת האמנה למגוון ביולוגי
13.
(א) בתוך 180 יום מיום הגשת דוח מצב הטבע הראשון לממשלה בהתאם להוראות חוק זה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שתכלול יעדים ארציים ואזוריים לשימור המגוון הביולוגי לשימוש בר קיימא בו ולצמצום הפגיעה בו, בהתבסס על ממצאי דוח מצב הטבע ומסקנותיו; הממשלה תבחן את הצורך בעדכון התכנית מעת לעת ולכל הפחות בכל חמש שנים.



(ב) התכנית הלאומית שאושרה לפי סעיף קטן (א) תיכלל גם במסגרת העדכון התקופתי שמוגש בהתאם להוראות אמנת המגוון הביולוגי.

ביצוע ותקנות
14.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

שמירת דינים
15.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

תחילה והוראות מעבר
16.
(א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; דוח מצב הטבע הראשון לפי הוראות חוק זה יוגש לממשלה בתוך שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.



(ב) גוף מקצועי שהמשרד התקשר עמו לצורך הכנת דוח מצב הטבע ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו נבחר לפי הוראות חוק זה ותקופת פעילותו תהא עד יום סיומו של הסכם ההתקשרות האמור.

תודה רבה.

זו ההקראה. אני רק, לפני שיישמעו הערות, קודם כול, שני תיקונים שככה סוכמו במהלך הבוקר, באמת, כמו שאמר פה חבר הכנסת אלון טל, עלו הערות לגבי הנושא של ניטור ימי ומבקשים חברי הכנסת להכניס פה משפט נוסף שבעצם יבהיר שדוח מצב הטבע יכלול את הדיווח – אני אקריא את זה עוד מעט – אבל בעצם דוח מצב טבע יכלול התייחסות לניטור הימי כפי שיהיה בדוחות שיוגשו לו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה שבעצם ימשיכו לעשות את הדברים כרגיל בהתאם להחלטות הממשלה ולאיך שהדברים נעשים עד היום.

גם בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת אלון טל, אנחנו באמת בהכנה לקריאה ראשונה. אנחנו, בגלל קוצר הזמן והנסיבות, באמת מבקשים – הנושא הזה ייכנס בצורה הזאת הכללית כשהבנה היא שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אפשר יהיה לדייק.

למה?

רגע, שנייה.

למה בקצרה?

אל תתפרצי, בבקשה.

אפשר יהיה לדייק יותר את הנושא הזה. ואם יצטרכו גם לעשות איזושהי התאמה של ההגדרות גם לזה. אבל בינתיים מוצע להוסיף משפט שייכנס בתוך סעיף 4 לחוק, הסעיף שמדבר על דוח מצב הטבע ומה הוא יכלול. אז זה סעיף, כל הפרטים שיש כאן, פרטים (1) עד (8), יישארו כמו שהם כסעיף 4(א) לחוק ויתווסף פה סעיף קטן 4(ב) בתוך סעיף 4, שיהיה כתוב בו: "דוח מצב הטבע יכלול דיווח לעניין איתור מינים ומערכות אקולוגיות גם בשטחי ים התיכון וים סוף בהתאם לדוחות בעניין זה שיעבירו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה למינהלת". זה שינוי אחד.

שינוי נוסף שהתבקש במהלך הבוקר הוא הנושא של ההתייחסות בדוח לשטחים פתוחים. נכללה פה גם הגדרה לנושא של שטחים שמיועדים לתשתית, וגם בתוך הדוח התייחסות של שינוי משטח פתוח עם התייחסות מיוחדת לשטחים שמיועדים לתשתית. הוער לנו שבעצם אולי אין סיבה כרגע להתייחס דווקא בצורה מיוחדת דווקא לשטחים שמיועדים לתשתית ולא למשל לשטחים שמיועדים לבנייה או לפיתוח אחר. ולכן הם מבקשים להוריד את ההגדרה של שטח מיועד לתשתית. ובהתאם בסעיף 4, בפסקה (6)(ב) יהיה כתוב: "היקף השינויים שנעשה משטחים פתוחים לשטחים שאינם פתוחים", ונוריד בעצם את ההתייחסות הספציפית לשטחים שמיועדים לתשתית. אלה שני תיקונים.

עוד משפט רק על המבנה של החוק באופן כללי. בעצם החוק מתאר פה דיווח, שמי שאחראי עליו זה השר להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה. הוא אחראי לזה שיוכן הדוח ואחראי לזה שהדברים יוגשו אליו, שהדוח יפורסם כפי מפורט פה בחוק. בעצם הכנת הדוח תיעשה באמצעות מינהלת שיהיו שותפים בה המשרד להגנת הסביבה, נציג מרט"ג, נציג מקק"ל, נציג ארגוני הסביבה ונציג של גוף מקצועי שייבחר על ידי המשרד להגנת הסביבה בהתאם לקריטריונים שכתובים כאן בחוק. הגוף המקצועי שייבחר, חוץ מזה שיש לו את הנציג במינהלת, בעצם הוא יסייע בפעולות הניטור ובהכנת הדוח.

מלבד זה, יש פה סעיף שמדבר באמת על הנושא של קבלת דיווחים ממשרדי הממשלה. היקף המידע שיתקבל ממשרדי הממשלה יהיה בהתאם לתקנות שייקבעו ויהיה כתוב בהם איזה מידע צריך להעביר, והדברים האלה יוסדרו בשלב מאוחר יותר בתקנות.

ונושא נוסף שיש כאן, ככה לקראת סוף החוק, הוא הנושא של תוכנית לאומית שיהיה צורך להכין אחרי שכבר יהיה דוח מצב הטבע הראשון. בעצם יש פה חובה להכין תוכנית לאומית שמתבססת על ממצאי הדוח ומציעה לקבוע מדיניות בהתאם למה שייכתב בדוח.

לירון, תודה רבה לך.

מדהים.

כן, חבר הכנסת טל, לפני שנפתח את זה להערות.

חובה נעימה באמת במסגרת ההבנות שעליהן הגעתי עם משרד האנרגיה, אני מבקש להכניס לפרוטוקול מספר הערות כדי לסמן את הכיוון מבחינתנו, מציעי החוק, לקריאה השנייה והשלישית ועל ידי להסביר שאכן זה הכיוון.

בבקשה. בקצרה, אלון.

הניטור בים התיכון יבוצע וינוהל בהתאם להחלטת ממשלה 4399. למינהלת לא תהיה סמכות לשנות את תוכנית הניטור הימי. המינהלת יכולה להשתמש בדוחות הניטור הלאומי הימי לדיווח מצב הטבע. לדיונים בנושא ניטור הימי בים התיכון יש לצרף חבר מינהלת ממשרד האנרגיה וחבר נוסף מהחברה לחקר הימים והאגמים. יש עוד שלושה. מטרת החוק – אנחנו מורידים, יש למחוק את הסיפא "משאב טבע", שכן משאבי טבע מוגדרים בחוק גז, נפט ומחצבים ואינם רלוונטיים לחוק.

עוד שניים קצרים. בסעיף 11 "חובת דיווח" – המידע העובר ממשרד האנרגיה למינהלת אינו יכול לכלול סודות מסחריים וביטחוניים. והאחרון – לתאם עם משרד האנרגיה שינויים לקראת הקריאה השנייה.

אז אנחנו כן מקבלים את ההבנות האלה וזה נכנס לפרוטוקול. אני מביא לך את זה.

אכן. תודה רבה, חבר הכנסת אלון טל. עכשיו אנחנו נפתח את זה להערות ספציפיות, וכמצוות או כהנחיית היושב-ראש, אני מבקש שאם יש לכם הערות ספציפיות לסעיף כזה או אחר ולא נאומים כלליים. זה לא השלב. כן, אדוני, רק להגיד מאיפה אתה בשביל הפרוטוקול ושמך המלא.

שמי יהושע שקדי, רשות הטבע והגנים.

כן, יהושע.

כמה הערות. קודם כול, באמת החוק הזה מייצב מצב קיים. אלה דברים שאנחנו עושים, ומבחינה הזאת אני שמח שהחוק עובר. יש פה כמה הערות קטנות, אבל אני חושב שהן משמעותיות.

בבקשה.

בקשר לחובת הניטור בים התיכון, אלון, צריך להוסיף גם את הניטור בים סוף. גם הוא יש לו תוכנית נפרדת שזה לא צריך להיות תחת המינהלת. אני חבר המינהלת. אז אני אומר לכם שאנחנו - - -

אני חושב שזה נמצא. אבל אם לא, אז אנחנו נוסיף את זה.

לא הקראת על זה.

אני הקראתי את המשפט. אני אקריא אותו שוב. בסדר?

לא. בסדר.

או שנרכז בסוף את כל השינויים.

נרכז את כל ההערות.

בואו נעבור.

מקובל.

מקובל עלינו.

לוחות הזמנים שאתם מציעים לא הגיוניים לחלוטין. להגיש דוח בט"ו בשבט, זה שלושה חודשים קודם. זאת אומרת, אנחנו צריכים לעבוד על פי לוח השנה העברי. מצטערים, אנחנו לא עובדים, אין אף אחד שעובד ככה. אז לכן צריך פשוט לאחר את זה. אולי א' בניסן זה גם כן בסדר, וחודשיים לפני זה להגיש דוח לוועדה וזה בסדר גמור.

ההערה נוספת שיש לי היא – איפה רשמתי את זה עכשיו.

יש לנו את לוחות זמנים?

רק תגיד לי אם אתם משנים את זה. רוצים להכניס את השינוי הזה.

בואו נלך על א' בניסן.

א' בניסן.

והתאריך הסופי ייקבע בקריאה השנייה.

בדיוק. לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

בינתיים, אנחנו רוצים לזרום עם רשות הטבע, אם אתם זורמים איתנו.

אני רק לא רוצה להכשיל את השר להגנת הסביבה, או את השרה להגנת הסביבה, בדיווח.

מאה אחוז.

אנחנו מתכוונים ל-א' בניסן.

א' בניסן מקובל.

חסרה הגדרה למסדרונות אקולוגיים. אתם רוצים שנדווח על המצב המסדרונות האקולוגיים? שלחתי לכם הצעה לניסוח של זה. וברשימת הדברים שאתם רושמים פה שצריך לדווח עליהם, אלה הדברים שלא נעשים היום על ידי תוכניות הניטור, בטח לא תוכניות הניטור האלה שמטפלות במגוון ביולוגי. לא קרקע, לא זיהום אוויר. זה לא קשור לזה. זה לא מגוון ביולוגי. כנ"ל יש שם אמירה על מים, מקורות מים, שינוי, זה לא המקום. וחבל לשים פה דברים שלא נצליח לדווח עליהם. כחבר מינהלת אני אומר שעל הדברים האלה אנחנו לא נצליח לדווח.

אני חושב שיש כאלה שחושבים שהשפעת זיהום אוויר והאקלים כמובן על הטבע הוא - - - ולכן אני מציע שהדיוק של השפה הזו זה יהיה לקריאה שנייה ושלישית. הינה, רשמנו את ההערה שאת לא חושב שזה. אני חושב שאיכות מים יכולה להיות מאוד מאוד רלוונטית לגבי נחלים.

אני מסכים לחלוטין שזה רלוונטי. גם יש עוד ארגון שמתעסק בדיווח על המים, על מקורות המים ועל הביולוגיה במים. בואו לא נערבב מין בשאינו מינו. אל תשימו על המינהלת פה דברים שהיא לא תצליח לעמוד בהם. זיהום אוויר בוודאי שלא. זיהום קרקע אף אחד לא בודק את זה במינהלת או מי שעושה את הדיון - - -

אבל זה לא אומר שזה לא צריך להיבדק.

אם צריך להיבדק, בבקשה.

אז המינהלת תחליט.

גם ככה אנחנו בקושי מצליחים לממן את זה. אז לא להוסיף.

מאה אחוז. אני חושב שהערה הזאת הובנה. עוד הערות, בבקשה? כן, גברתי.

שם הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי. אני מייצגת את כל המועצות האזוריות. אז אנחנו מברכים על החקיקה. אנחנו חושבים שהיא חשובה.
אנחנו רק מבקשים בהתייחס לסעיף 13(ב), הרשויות המקומיות, אני אתן דוגמה, למשל, את מועצות האזוריות, 85% מהשטחים הפתוחים נמצאים תחת השלטון האזורי. ואנחנו מבקשים שככל שחובת הדיווח חלה על הרשויות המקומיות, בנוסף להתייעצות עם משרד הפנים - - -

גברתי, את מתכוונת לסעיף 11 (ב), נכון?

11 (ב).

11 (ב), סליחה. אז בהתייחס לחובת הדיווח של רשויות מקומיות, אנחנו מבקשים שתהיה התייעצות איתנו, עם נציגי השלטון המקומי. אנחנו יודעים איזה מידע זמין בשטח, איזה מידע קיים. ולכן חשוב מאוד שאנחנו נהיה, וזה יופיע בחקיקה, שתהיה חובת התייעצות איתנו, שלא יגידו לנו, חלילה, אחרי זה להעביר מידע שלא נמצא אצלנו, שאנחנו לא יודעים לאסוף אותו, שאין ביכולתנו לאסוף אותו. ולכן חשוב מאוד שתופיע חובת התייעצות עם הנציגים של השלטון המקומי.

כרגע יש חובת התייעצות עם שר הפנים שאחראי על הרשויות המקומיות ומרכז את הפעילות שלהן.

אבל שר הפנים לא יודע בדיוק מה המצב בכל רשות ורשות. אני חושבת שבאמת האנשים שיושבים במשרד הפנים, עם כל הכבוד להם, לא יודעים מה המצב בשטח, איזה מידע נמצא אצל הרשויות המקומיות, איזה מידע הן יודעות לאסוף. ולכן נורא חשוב שכן תהיה התייעצות איתנו. אנחנו נמצאים בשטח. אנחנו יודעים להגיד בדיוק מה אנחנו יכולים לתת ולא יכולים לתת.

מאה אחוז. יש פה נציגות של משרד הפנים?

כן.

מה דעתך, גברתי?

כן, אדוני. תודה רבה על רשות הדיבור.

מה שמך?

שמי יעל גודר מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. אנחנו ביקשנו ועורכת הדין לירון נענתה לבקשתנו, ובאמת נערך שינוי. לא רק התייעצות, אדוני, אלא גם הסכמה של שרת הפנים בכל מה שנוגע לתקנות, להיקף המידע שיימסר מהרשויות המקומיות. בנוגע להערה של גברתי, זה לא הובא לפנינו בשלב מקודם יותר, כך שאני לא יכולה לתת לך איזושהי אמירה חד-משמעית מטעם המשרד. על פניו, זה לא נראה לי מופרך. אבל אני לא רוצה, אדוני, לקבוע.

אין לכם התנגדות להוספה של התייעצות?

על פניו לא נראה לי כרגע. אבל אני אבקש מאדוני להתייעץ עם הגורמים מעליי.

אני מניחה שאם יש התייעצות כזאת, בדרך כלל, אנחנו מהשטח מכירים שהתייעצות כזאת נערכת ממילא במשרד הפנים.

קורית ממילא.

כפי שאמרתי, אני מניחה שלא תהיה איזושהי התנגדות.

בסדר.

אני רק אבקש מאדוני להתייעץ עם הגורמים מעליי בעניין הזה.

טוב. אז היא תתייעץ. אם יש לך תשובה עד סוף הדיון, אז נהדר. ואם לא, אז נכניס את זה בשלב הבא. אני לא מוצא איזושהי התנגדות. גם חבר הכנסת טל מסמן לי שהדברים מקובלים עליו. תודה לך.

כן. בבקשה, אדוני. אני מזכיר, התייחסויות ספציפיות.

שמי עומרי שליו מאגף ייעור בקק"ל.

כן.

אנחנו כמובן תומכים ומברכים על החוק החשוב הזה. שתי הערות קטנות. אחת – אנחנו נשמח לעשות דיון על הגדרה של יער כשטח מוגן בהמשך של הדיון של החוק הזה; ושתיים – להוסיף קריטריונים ומדדים מתחום של שירותי המערכת האקולוגית, ויסות ותרבות, שגם חשובים להערכת מצב הטבע בישראל.

מאה אחוז. אלה שני דברים, נראה לי, מקובלים. אנחנו נעשה אותם לקראת הקריאה השנייה והשלישית כשיהיה לנו יותר זמן. תודה רבה לך, אדוני.

כן, גברתי. רק תקרבי את המיקרופון, כי אנחנו לא כל כך שומעים.

שמי אסנת בנימין, צבא הגנה לעצים. אז אחד, הגדרת מצב הטבע לא תואמת את הגדרת החוק הישראלי. כשאנחנו רוצים לשמור על הטבע, אנחנו לא יכולים לשמור על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי - - -

על איזה סעיף את מדברת?

אני מדברת על ההתחלה, שאנחנו אומרים מה הגדרת מצב הטבע, מהו מצב טבע. ההגדרה אומרת: מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי. אבל החוק הסביבתי הישראלי לא מדבר על מערכות אקולוגיות ולא מדבר על המגוון הביולוגי.

מה ההצעה שלך?

אני אגיע לזה. הוא לא מדבר על זה, אלא למשל חוק שמורות הטבע אומר: לשמור על כל המינים מהארץ ומחוצה לה. והוא מציין: נחל, עץ, אבן. הוא מציין את כל הדברים, בעלי חיים, בעלי כנף. זה החוק.

תודה.

רגע, לא. אני לא הגשתי רשימה, סליחה. סליחה.

לא. לפני שאת מתקדמת, אני אשמח לשמוע. הערת פה הערה משפטית. האם הנוסח הנוכחי הוא תקין משפטית, לירון?

תראה, אנחנו קובעים פה חוק חדש שמתייחס לכל מיני דברים, גם לדברים שיש בחוק הגנים לאומיים ושמורות טבע.

נכון. הוא לא יכול לבטל. אוקיי?

הוא לא מבטל.

האם הוא מבטל?

הוא מבטל. אני אראה למה. אוקיי? אז דקה.

אני יכול לומר פשוט שהחוק שמתייחסת אליו גברת בנימין נכתב ב-1963. מאז הלקסיקון וההבנה הבין-לאומיים השתנו. אני רואה את המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. אני חושב שהוא מכיר את המונחים האלה וכדאי שאנחנו נקשיב לו.

תודה רבה, אלון. בסדר גמור.

אני לא אתווכח איתו, כי הוא לא שומר על החוק. הוא יודע את זה. הלאה. הגדרות החוק – אני שמחה שזה מצחיק אתכם.

איזה סעיף, גברת בנימין?

אני התחלה. אז אמרנו, מצב הטבע לא תואם את הגדרות החוק הישראלי. והחוק הישראלי, אני מזכירה לכם, הוא הדמוקרטיה, נכתב בדמוקרטיה.

גברתי, אין פה מקום - - -

אנחנו רק קובעים חוק חודש.

זה דיון לא הראשון בנושא. במידה שיש לך הערות ספציפיות, אני אשמח לאפשר לך.

יש לי הערות ספציפיות. אני מבקשת, לא צריך לענות על כל סעיף.

אז בבקשה. אני כן רוצה לענות על כל סעיף, כי זאת המטרה של הדיון הזה.

בעמוד הראשון של הצעת החוק כתוב שזה לפי חוק שמורות הטבע.

על איזה סעיף את מדברת, גברתי?

בעמוד הראשון. היא קראה מאוד מהר, לא הספקתי לרשום את הסעיפים.

לא. אבל בסעיף של ההגדרות? על מה את מדברת?

לא. בהתחלה. בכל חוק שמורות הטבע, זה הכול לפי הגדרות חוק שמורות הטבע, נכון?

מה?

כן.

חוק שמורות הטבע. הוא מנהל את העניין.

לא. הכוונה פה להגדרה היא שכשנאמר פה בתוך החוק "גן לאומי", "רשות לשמירת הטבע" ו"שמורת טבע", אנחנו מתייחסים להגדרות שנמצאות בחוק שמורות הטבע.

יפה. אז עכשיו כך. פקודת היערות משולבת בחוק שמורות הטבע. חוק שמורות הטבע משולב בפקודת היערות. כל העצים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים מוגנים, הם ערך טבע מוגן. הם ערך הטבע עם ההגנה הגדולה ביותר שיש למינים בשמורות הטבע והגנים. אוקיי? אבל הגדרות המגוון הביולוגי כמו שהם קבעו לא תואמות את החוק. זאת אומרת, הם החליטו, למשל, אני אתן לכם שתי דוגמאות, הגדרת חוק שמורות הטבע, כל המינים מהארץ ומחוצה לה. פקודת היערות שומרת על כל העצים בארץ כאשר ערכי העצים הם היסטוריים, אקלימיים, תרבותיים. כל הדברים האלה הם חוק שמורות הטבע.

מה הקשר?

אוקיי. אני לא - - -

רגע, שנייה.

לא, לא. אני מבקש שתגיעי להערות הספציפיות, כי כרגע את נותנת נאומים שזה לא מקומם.

אני אגיע. שנייה. אתם יודעים את זה, זה קצת עצוב.

מה את חושבת שצריך לשנות? מה ההערה?

אז יפה. ההערה היא שפקודת היערות – כולם יודעים שמהנדס הגדול של הטבע, של האקלים, הוא העצים. הם צריכים לקבל את ההגדרות הספציפיות שלהם. אי-אפשר להגיד: מגוון אקולוגי ולתת להם להגדיר, כי הם הגדירו את כל העצים הגדולים בארץ כזרים ופולשים.

תודה. יש לך עוד הערות?

כן.

אז בבקשה.

אז אמרנו שהן משולבות. אני אשלח לך את סעיפי החוק וצריך לראות איך הם נכנסים.

כן.

הבעיה הגדולה ביותר היא שבעצם שמורות הטבע לא מנוהלות. ואת זה אני צריכה להגיד לכם. לא מנוהלות על פי חוק.

לאיזה סעיף את מתייחסת עכשיו, אסנת?

אני באותו סעיף של הכול לפי שמורות הטבע. שמורות הטבע בארץ.

אני לא מצליח להבין על מה את מדברת, אני מתנצל. אני מבקש - - -

את מבינה לאיזה סעיף?

אנחנו לא מבינים מה ההערה לסעיף. מה צריך להיות כתוב?

מה ההצעה שלך?

אוקיי. הסעיף שאמר שבשמורות הטבע וגנים לאומיים יהיה לפי חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, נכון?

כן.

לפי הגדרות החוק. יפה. היום הגדרות החוק לא חלות על תמ"א 1, שזו תוכנית המתאר שמנהלת שמורות הטבע והגנים. שנייה, את תרצי, אני אשלח לך את זה. עכשיו, בכל הגדרת מצב טבע - - -

אני רק שנייה אבהיר, בסדר?

כן.

הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה עכשיו היא הצעת החוק להכנת דיווח על מצב הטבע בכל מיני מקומות, לשטחים פתוחים.

לא לפי חוק.

זה החוק. אנחנו כותבים כרגע חוק חדש.

אז את מבטלת את החוקים.

אנחנו לא מבטלים את החוקים. אנחנו מתייחסים גם לשמורות הטבע והגנים הלאומיים, כמו שהם מוגדרים היום לפי החוק הקיים, וגם לשטחים נוספים כמו שמוגדרים בתוכניות, ויש כאן פירוט מה זה שטח פתוח. זה שטח שמוגדר בתוכניות כשטחים מסוימים. יש כאן התייחסות לכל מיני שטחים ולכל מיני סוגים של דברים. הכוונה היא שאותה מינהלת תוכל לקבוע את סוג הניטור שהיא עושה, איזה ניטור, אילו יחידות גאוגרפיות היא בודקת, איך היא בודקת, אילו מינים היא בודקת. ולפי זה היא תכין את דוח מצב הטבע. זה חוק שנותן מסגרת לפעילות של הכנת הדוח.

לירון, אני חושב שהדברים ברורים.

הכול ברור. רגע.

עכשיו, אם יש איזושהי הערה ספציפית לתיקון ספציפי בנוסח, בבקשה.

כן. אנסת, לרשותך עוד שתי דקות. תעלה את כל הטיעונים שלך ואנחנו נתייחס. עוד שתי דקות לרשותך.

עכשיו אני אומרת לך כי יתבצע משהו שהוא ברמת הונאה. ואני מציעה שלא תיכשלו בזה, כי ההגדרות לא חלות היום – אני יכולה לשלוח את זה – לא חלות על שמורות הטבע והגנים הלאומיים.

מאה אחוז. תשלחי לנו. תודה רבה.

רגע. לא תודה רבה. לא סיימתי. אובדן בתי גידול – מתעלמים. אוקיי? כשאנחנו מדברים על אובדן בתי גידול, צריך להתייחס. כשאנחנו כורתים עצים, יש אובדן עצום של בתי גידול וזה צריך להיכתב. טקסונומיה שהצעתם שם, אני לא יודעת באיזה סעיף. קראת את זה נורא מהר ולא הספקתי לכתוב את הסעיפים. טקסונומיה זה לא מחקר מקצועי, אני מצטערת. צריך להגדיר מחקר של הגופים המקצועיים הממשלתיים בארץ, לא טקסונומיה. טקסונומיה זה לקחת ולעשות עיסה מכל המחקרים וליצור משהו חדש. אנחנו דורשים מחקר מקצועי כשאתם מגדירים מינים ומגדירים מינים פוגעים. אוקיי?

טוב. תודה רבה.

רגע.

משפט האחרון, אסנת.

כשאנחנו מדברים על שמירת דינים, אוקיי? כתוב שם: שמירת כל הדינים. אז כדי לבצע, כדי לשמור על מינים מסוימים, למשל, אני אדבר על העצים - - -

משפט אחרון, בבקשה.

שנייה. בכל זאת זה חשוב. אתם מבטלים את החוקים.

משפט האחרון, בבקשה. יש עוד גורמים סביב השולחן שרוצים לדבר.

אף אחד לא מדבר על הדברים האלה. רוב האנשים פה הם חלק מזה. שמירת דינים שאנחנו אומרים - - -

יש פה משמר?

כשאנחנו מדברים על שמירת דינים – אני יכולה להגיד את זה או שגם את זה אסור לי?

אני מבקש משפט האחרון, גברתי.

זה משפט אחרון.

בבקשה.

כשאנחנו מדברים על שמירת דינים כדי לשמור על פקודת היערות, צריך קודם כול לנטר את העצים ולהגדיר אותם. זו ההגדרה. אבל הגדרת מגוון ביולוגי מבטלת את זה ועושה הגדרת מינים פולשים, צובעת את כל השטח בצהוב. דין אקליפטוס כדין חמציץ. מישהו הסכים לזה? לא, נכון?

תודה רבה.

אז שמירת דינים צריכה להיות לפי נהלי כל דין. בסדר?

תודה רבה לך.

זאת אומרת - - - לפני הכול.

מאה אחוז. הדברים שלך נשמעו ונרשמו. תודה רבה לך.

תודה.

הערות נוספות? בבקשה, גברתי.

שלום. צוהריים טובים. שמי אילת פלדמן ממשרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה.

בבקשה.

אז ככה. אני גם אפנה לסעיפים הספציפיים, לאור בקשתכם. יש לנו בסעיף 5 את הקמת המינהלת שיש לה תפקידים מסוימים שמופיעים בהמשך, בסעיף 10. אז ראשית, ראינו שההערות שלנו בעניין המינויים וניגודי העניינים הוטמעו בתוך הנוסח, וזה מצוין. תודה רבה.

גם הדברים שעלו כאן בדברים שאמרה לירון וגם בשיח לפני הדיון, אנחנו מדברים שאין כוונה להקים תאגיד סטטוטורי עצמאי. ובעצם ההבנה שלנו היא שצריך להיות איזשהו משרד ממשלתי שאחראי על המינהלת. זה רלוונטי גם לסעיף דיווח המידע. אם מדובר בדיווח של מידע לגורם שהוא מחוץ לממשלה, אנחנו בעולם אחר. יש חובת דיווח של המשרד להגנת הסביבה אל המינהלת. זה מעורר שאלה ביחס למה שהסבירה לירון שהכנת הדוח היא באחריות של המשרד להגנת הסביבה והוא נעשה באמצעות המינהלת. אם הכנת הדוח היא במשרד להגנת הסביבה, אז המשרד להגנת הסביבה, המידע נמצא בתוכו. אז התוספת הזאת של המשרד להגנת הסביבה לסעיף הדיווח היא מוזרה והיא לא קוהרנטית. ובאמת מבחינת עבודת הממשלה, יש תמיד אבא ואימא לגופים האלה.

כן. אני חושב שההערות שלך הן חשובות וראוי שהן ילובנו עד תומן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. יש לך עוד משהו שאת רוצה להוסיף?

כן. יש עוד שלושה דברים. אעשה את זה בקצרה.

בבקשה. בטח.

אז זו עודה הערה כללית שקשורה גם להערה הראשונה מבחינת תפקידי המינהלת, ששוב התשובה לשאלה הראשונה שאמרתי יכולה לתת מענה גם לזו, יש פה שאלה של סנכרון עם הסמכויות והתוכניות הקיימות של משרדי הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, אולי משרד החקלאות. התייחסתם לזה בקצרה ואני מבינה שזה יידון באמת לפני הקריאה השנייה והשלישית.

נכון.

ויש פה גם סמכויות של השר להגנת הסביבה לפי החוק המוצע. וגם צריך להסתנכרן עם חקיקה מוצעת אחרת, כמו חוק האקלים שהמשרד להגנת הסביבה הניח בתחילת החודש. אז צריך גם לחשוב על הסנכרון הזה.

הלוואי שיהיה חוק האקלים לקראת הקריאה השנייה ושלישית.

בדיוק. הללויה. אני מאוד מקווה.

כן. גם הממשלה שאכן הניחה הצעת חוק בעניין. ההערה הבאה שלי היא לעניין סעיף 6 שקובע חובת התקשרות עם גוף חיצוני שבאותו סעיף גם מוגדרים התנאים המהותיים שהגוף צריך לעמוד בהם. וההתקשרות תהיה לתקופות בנות חמש שנים כל אחת. הסעיף הזה לא לגמרי קוהרנטי עם דיני המכרזים והוא סוטה מהאופן המקובל שבו נעשה רכש. ובעצם רצינו לשאול למה לא לפעול לפי הדין הכללי. יש בתקנות חובת המכרזים פטורים מתאימים שאפשר להשתמש בהם במקרה הצורך. כאן גם יש קביעה של תנאים מסוימים לכשירות. אז זאת שאלה שאנחנו נשמח לשמוע הסבר מדוע יש כאן סטייה מהכללים הרגילים.

וההערה האחרונה שרציתי רק לציין היא שלפי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, החוק צריך לחזור לוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. אז רק לעדכן.

קודם כול, החלטה הזאת הייתה בהנחה שאין הסכמות. אבל אנחנו חושבים שהגענו להסכמות. וגם, למרבה הצער, הממשלה מתפרקת. ולכן אנחנו רואים את עצמנו פטורים מהדרישה הזאת. בטוח שהחוק יעבור לוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית ואז נקיים את זה. אוקיי? ולכן לצורך הרציפות ולוח הזמנים הבלתי אפשרי, סוכם עם יושב-ראש הוועדה ווליד טאהא שכרגע אנחנו נעביר את זה עם ההנחה שלפני שזה יעבור בקריאה השנייה והשלישית זה יעבור חזרה לוועדת השרים לחקיקה. אוקיי? אני מקווה שתקבלי את הנסיבות המיוחדות שבהן אנחנו נמצאים, כי להעביר את זה לוועדת השרים לחקיקה זה אומר להרוג את זה.

אז אני אדווח את מה שנאמר כאן פנימה בתוך הממשלה.

בבקשה. אני אשב עם שר המשפטים היום בצוהריים.

תודה לנציגת משרד המשפטים. בבקשה.

שמי דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה, היחידה להגנת הסביבה הימית. סעיף 5 (ב) כתוב: "בדיוני המינהלת העוסקים בניטור בדיווח לעניין מצב הטבע הימי". אנחנו לא רוצים שהמינהלת בכלל תדון בסביבה הימית, לא בניטור ולא בדיווח. המינהלת תקבל. יש לנו כבר מספיק ועדות מתעסקות, מנהלות את הניטור הימי. המינהלת, בסופו של דבר, תוכל לקחת את דוחות הניטור של הסביבה הימית מאתר המשרד ולשים אותם כנספחים או כפרקים כשלעצמם. אבל בכל מקרה אנחנו לא מוכנים שתהיה עכשיו עוד מינהלת שתדון, ואז עוד ועדה שצריך ללכת ולדבר בה. וגם שם אנחנו נידרש להגיש למינהלת את הדוחות. לא. שלא יהיה מצב שיש עכשיו עוד מינהלת מעל הוועדה שמעל הוועדה שמעלה הוועדה של האו"ם שמעל הוועדה הזאת והוועדה הזאת.

אני חושב שהכוונה שלי לפחות, אם אתה קראת את דוח מצב הטבע, מדובר במסמך שמצד אחד מדעי וגם ציבורי. הוא מאוד נגיש, הרבה יותר נגיש מהדוחות שלכם. המטרה שלו היא לחנך את הציבור וליידע את הציבור. ולכן כדאי שתהיה, לדעתי, התאמה בין שני הדברים שהציבור לא יידע רק על הניטור היבשתי. אבל מבחינת התוכן, מה שקראה כרגע לירון זה מה שהולך להיות. מערך הניטור הימי יישאר כמו שהוא. אבל אולי הנגשת המידע תשתפר לאור העבודה של המינהלת. אני מציע לך כרגע להשאיר את זה פתוח לקריאה השנייה והשלישית. אוקיי? זה הסיכום שלנו עם משרד האנרגיה כרגע.

אני מבין. אבל המינהלת לא תדון באופן הדיווח של הדוחות הימיים.

תדווחו איך שתרצו. אבל הנגשת המידע יכולה להיות אחרת. עם גרפים קצת יותר צבעוניים, אולי קצת הסברים. אני לא הייתי כרגע פוסל את זה על הסף. בואו נדבר על זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אוקיי? אף אחד לא מנסה לקחת לכם את הניטור.

לא. זה לא לקחת לנו את הניטור. אבל אני לא רוצה שעכשיו יתחילו להכניס לנו כל מיני דרישות שאני לא מוכן.

לא, לא. כאן אין דרישות. אין דרישות.

ולכן הניסוח מותיר הרבה מאוד חלל לעיצוב של זה בדיוק. אני מעריך שנלבן את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

טוב. לנו יש קושי עם זה. אנחנו לא רוצים שיהיה באוויר איזשהו מסמך שהוא לא טוב. המסמך הזה כרגע לא טוב מבחינת הניטור הימי, שאחרי זה יבואו לנו עם המסמך הזה ויגידו: קדימה, עכשיו אתם מחויבים להגיש לנו את כל הנתונים.

ומאחר שאנחנו נדרשים להגיע עם המסך הזה, ואני מעריך שנגיע איתו לממשלה הבאה לפני הקריאה השנייה והשלישית, אני מניח שלשר או לשרה להגנת הסביבה יהיה משקל בלראות איך מעצבים את זה יחד עם שר או שרת האנרגיה הבאים. ועל כן אני מציע פשוט להתקדם עם זה כך, כי זה הסיכום שלנו עם מול משרד האנרגיה, באופן שיאפשר את העברת החוק בקריאה הראשונה.

לנו יהיה קושי עם העניין הזה. ברגע שכתוב שהמינהלת תדון בים, זה בעייתי. כי אם היא דנה בים, זה אומר שגם אני צריך להיות שם.

אוקיי.

והיות שכרגע מי שמטפל לנו בים זה - - -

אבל כתוב שיש נציג שם במידה שידונו בזה. אבל זה ישתנה אלף פעם. אז אני מציע לך, אני לא מציע להיכנס לזה.

לא. יש נציג של המכון לחקר הימים ואגמים. הוא לא מייצג את הניטור באילת. הוא לא מייצג את תוכניות הניטור המקומי. הוא לא מייצג את הוועדות שלנו באו"ם, את תוכנית הניטור של האו"ם. אז לא. זה לא הולך.

בסדר. קיבלנו. ואני חושב שהכוונה שלנו, שאנחנו יוזמי החוק, גם נרשמה כאן וגם הובנה על ידך. ולכן אני מציע שנשאיר את זה ככה ונתקדם.

מה הלחץ?

יש לך עוד משהו שאתה רוצה לומר?

כן. עוד משהו. שוב, רק לחזק את הנושא ששקדי אמר מקודם על ט"ו בשבט. הניטור הימי נעשה פעמיים בשנה בעונות מעבר שאז מצב הים ותנאי הים מאפשרים לבצע את הניטור. הדוח מוגש בדרך כלל עד סוף יוני. עם הוועדות שצריכות להתכנס והכול, בדרך כלל סוף אוגוסט, תחילת ספטמבר, יש לנו את הדוחות הסופיים. אנחנו לא נוכל לשלוח שום דבר עד ט"ו בשבט. זה לא מעשי.

אבל התאריך הזה של א' בניסן הוא דוח של כל שלוש שנים בעצם.

אני מבין. אבל הוא יצטרך במקרה הזה להתבסס על הדוח של שנה שעברה שהוא כבר לא מעודכן, כי הדוח העדכני יפורסם רק באוגוסט, ספטמבר, במקרה הטוב.

אתה מעדיף שזה יהיה לפני ראש השנה? אני לא יודע.

מה אתה מציע?

אני לא יודע אם כדאי לקבוע תאריך.

כדאי מאוד, אחרת זה לא יהיה.

אם קובעים שמגישים כל שלוש שנים, אז צריך לקבוע עד מתי בתוך שלוש השנים האלה זה יהיה.

כן. מה ההצעה שלך?

אני מציע שנישאר עם א' ניסן. הסכמנו. ואנחנו נדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית אם יש תאריכים הגיוניים.

בסדר גמור.

לא באים להכביד עליכם.

ולגבי ההערה הראשונה שלך, אני חושב שיש מקום לדון בזה. אני חושב שנכון שנעשה את זה לפני הקריאה השנייה והשלישית כדי שנוכל באמת לעצב את הדברים מאחר שבאמת יש פה שינויי עמדות שהם די דחופים לא רק מטעם המשרד להגנת הסביבה, אלא מטעם הרבה מאוד משרדים שהעבודה שלנו מולם עוזרת לדייק את הצרכים של החקיקה הזאת. אני מודה לך מאוד, אדוני.

יש עוד מישהו? כן, שניכם.

שמי יגאל גוטשל ממשרד האוצר. לגבי סעיף 6 שעוסק בבחירת הגוף המקצועי של חבר במינהלת, יש לי שאלה שהיא שאלת הבהרה שאני חושב שהיא גם מהותית.

כן.

האם הכוונה היא להתקשר בכך לגוף אחד שיעסוק בתכלול כל המקטעים הרלוונטיים או שיש אפשרות גם להתקשר עם גוף אחד שעוסק בנחלים וגוף אחד שעוסק בימים וגוף אחד שעוסק בישיבה? מה הכוונה של המחוקק בנושא הזה?

אני חושבת כאילו - - -

פרופ' טל.

כן. פרופ' טל.

תחזור, סליחה.

שאלתי לגבי סעיף 6 של בחירת הגוף המקצועי החבר במינהלת. האם הכוונה בכך היא לגוף אחד או שיש אפשרות גם להתקשר עם כמה גופים כאשר כל גוף מתמחה בנושא ספציפי? למשל, ים, יבשה, נחלים.

הכנת המכרז היא כמובן באחריות השרה להגנת הסביבה. אני לא חושב שזה נכון שמחוקק יתפור מכרז זה או אחר. אני מניח ששיקולים של השר שממן את הסיפור הזה יהיו נכונים. ולכן אין לי תשובה. יכול להיות שהם יחליטו לחלק את זה שזוחלים פה ויונקים שם.

למה? מאיפה מגיע החשש שלך?

זה לא מגיע מחשש. זו שאלת הבהרה. אם זה כמה גופים, אז יהיו שלושה חברים במינהלת?

אני חושבת, כרגע כמו שהצעת חוק נכתבה, כרגע כן הייתה כוונה שיש איזשהו גוף מקצועי שמרכז את זה. זאת אומרת, יכול להיות שבתוכו יש, אני לא יודעת, ועדות משנה או משהו כזה. אבל כן יש איזשהו גוף אחד. לא חודד עד הסוף הדיון באפשרות שיהיו כמה גופים שמתקשרים ביניהם בדבר הזה. כל השאלות שאתה מעלה לגבי הנציגות שלהם במינהלת לא חודדו כאן עד הסוף. אולי זה גם כן משהו שאפשר לבדוק בהמשך.

אין לי ספק שאם תשלובת באמת תתאחד לצורך הנגישות למכרז וזה יהיה מעין גוף אחד מסיבות טבעיות, אז זה יישקל בהתאם. אני חושב, אנחנו לא נכנסים לשיקולי המכרז הזה. זה ממש לא מתאים לסיטואציות כאלה.

אני כן חושב שבנוסח הסופי תצטרך להיות התייחסות לאם יכולים להיות כמה גופים.

כמה גופים.

או בהכרח גוף אחד. ואם יהיו כמה גופים, האם נציג כל גוף יכול להיות במינהלת או לא.

זאת אומרת, אם מותירים את זה, לירון, פתוח, זה לא מעיד על כך שיכולים להיות כמה גופים או גוף אחד?

אני חושבת שכרגע השאלה כאן היא במקום, כי כאילו מאיך שזה כתוב עכשיו, כרגע זה עולה שזה גוף אחד.

גוף אחד. הבנתי. אחלה.

ושיש לו נציג אחד במינהלת. אני אומרת, השאלה הזאת לא חודדה עם כל האפשרויות שלה, המעשיות, הארגוניות. אבל אם רוצים לקראת קריאה שנייה ושלישית לדבר גם על הדבר הזה, אז אפשר.

מבין. עַלַא כֵּיפַק.

אני לא אחראי על השאלה אם זה צריך להיות לפני הראשונה או לפני השנייה והשלישית. נושא נוסף, זה מתקשר קצת למה שנציגת משרד המשפטים דיברה עליו, הוא שכשמשרד ממשלתי מתקשר עם גוף כלשהו, זה צריך להיות לפי חוק חובת מכרזים והתקנות שעל פיו. הסעיף למשל שהמתייחס לזה שתוקף ההתקשרות יהיה חמש שנים, אני חושב שנכון להסיר אותו וכאילו ולהיצמד למה שנקבע בחוק הכללי לגבי התקשרויות של משרדי ממשלה ולא לקבוע פה איזשהם אלמנטים ייחודיים לגבי ההתקשרות.

כתוב כאן בחוק.

אני לא יודע אם זה חסם משפטי או שמבחינתך אין חסם משפטי. אבל זה כן נושא שבעיניי חשוב.

הרעיון היה שבניטור של טבע, הזמן הוא מאוד מאוד חשוב. מדבור בתהליכים ארוכי-טווח. ולעשות ניטור לשנתיים-שלוש, זה פשוט לא רציני. ולכן אפשר לשאול את ד"ר שקדי מה - - -

אין שום בעיה. המשרד יוכל במסגרת תנאי המכרז לקבוע את זה. אני לא חושב שנכון בחקיקה לעגן את זה.

היה פה חשוב גם למציעים לקבוע כן כל מיני דברים שקשורים להתנהלות עם הגוף הזה כדי שיאפשר ניטור כמו שצריך ושיאפשר לבחור גוף שרוצים לבחור בו. זה לא סעיף שהוא הכרחי. אפשר להשאיר את הכול לתנאי המכרז. אבל היה כאן איזשהו רצון לעגן בתוך החקיקה מי יהיה הגוף הזה ואיך תהיה ההתקשרות איתו. כמובן בהתאם לדין הקיים. לא בסטייה מהדין הקיים. והיה חשוב כאן למציעים לעגן דברים בתוך החוק, גם הנושא של ההתקשרות יותר ארוכה.

אז אני כן חושב שלכל הפחות חשוב שלסעיף הזה יתווסף: "בכפוף לאמור בחוק חובת המכרזים ותקנותיו", או משהו בסגנון הזה.

מאה אחוז. בואו נוסיף את זה. תודה רבה לך. כן, נציג משרד החקלאות. תציג את עצמך רק, בבקשה.

שמי אורי צוק-בר, סמנכ"ל משרד החקלאות. יש לי שלוש הערות נקודתיות לסעיפים.

בבקשה.

יש רק הערה כללית, שגם אמרתי אותה בדיון הקודם של הוועדה, שאנחנו רוצים – קודם כול, מברכים על החקיקה וכו'. וגם נפגשנו עם אלון טל. אבל בשביל שנוכל לתת את תמיכתנו, אנחנו רוצים פשוט שזה יתואם, והסעיפים שהערנו עליהם ועדיין, לצערי, לא תואם איתנו. והיום קצת ישבתי עם הלשכה של אלון. אבל לא הגענו לסיכומים. ולכן מבחינתנו, התנאי להמשך התמיכה ולתמיכה בוועדת השרים הוא שמתאמים את הסעיפים שמפריעים לנו.

אילו סעיפים מפריעים לך?

אז עכשיו אני אציין נקודתית. בסדר?

כן. בבקשה.

פשוט לא אצליח להגיע לזה. גם הייתה איזו התחייבות שיהיו שולחנות עגולים לפני הקריאה הראשונה, ולא היו.

אז ככה. קודם כול, הנושא בסעיף 11 (ב), אני ראיתי גם ששיניתם עכשיו בנושא משרד האנרגיה, ורציתי להעיר גם לגבי משרד החקלאות, שר החקלאות. יש פה רק חובת התייעצות ולא הסכמה. ולכן, כמו שיש כאן משרד הפנים, תוקן מהתייעצות להסכמה.

באנרגיה זה לא.

כל משרד הסכים להיוועצות בלבד, למעט משרד הפנים, מכיוון שיש שם אחריות על כל הרשויות המקומיות.

נכון.

אוקיי.

אז חשבנו שזה עושה שכל. אנחנו לא נוכל להחריג אתכם כי אז כולם יוחרגו ואף אחד לא יגיש.

עכשיו, אם אני לא טועה, שמעתי את זה לגבי משרד האנרגיה.

לא, לא, לא. זו היוועצות.

לא. יש חובת היוועצות, למעט משרד הפנים.

אוקיי. אז אנחנו חושבים שצריך להיות גם תיאום או הסכמה לפחות.

תיאום יהיה. תיאום יהיה.

יש תיאום.

תיאום זה אומר שלא מקדמים את זה בלי שתיאמו איתנו.

יש כאן חובת התייעצות לגבי התקנות. חובת התייעצות יש לה כוח מאוד חזק עם המשרדים האחרים, רק רוצים בסופו של דבר תקנות שגם אפשר יהיה להתקין. ויש פה הרבה משרדים לדבר איתם.

בואו נגיד ככה, שאם אין בעיה, אז ההתייעצות וההסכמה הן היינו הך, כי ממילא צריכים לדבר עם המשרד ולהתייעץ איתו. ואם יש בעיה ואנחנו נתייעץ ויגידו לנו: יופי, התייעצנו, אבל אנחנו עושים אחרת, אז לא פתרנו את הבעיה. אוקיי? לכן אני חושב שצריך כאן הסכמה, אותו דבר. אוקיי. זו הערה אחת.

כן.

ההערה השנייה היא לגבי החברות במינהלת. יש כאן הרבה גופים סביבתיים, כולל המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רט"ג וכו'. אין כאן אף מומחה בתחום חקלאות. והחקלאות היא חלק מדוח מצב הטבע הזה. ולכן צריך להיות כאן גם ממוחה מתחום החקלאות במינהלת המקצועית הזאת. יש לנו אנשי מקצוע גם מהגנת הצומח וממינהל המחקר אצלנו. אפשר למצוא נציג שמומחה בתחום הטבע ולצרף אותו למינהלת.

המשרד להגנת הסביבה בדעה שהמינהלת הזאת מורכבת מגופים ששמים כסף על הניטור. האם יש למשרד החקלאות תוכנית ניטור אקולוגית? אני לא יודע.

קודם כול, משרד החקלאות שם כסף על ניטור. עושים ניטור, ואנחנו גם דיברנו על זה ואמרתי את זה אפילו פה בישיבה הקודמת כמה אנחנו שמים על ניטור בתחום ה-SIT ועוד כל מיני נושאים. יש את זה בפרוטוקול הקודם. אתם יכולים לראות. זה לא כחלק מהחוק, הכסף פה. אבל אנחנו שמים כסף על ניטור.

בעיניי, ההצעה שלך ראויה ואפשר לבחון אותה לחיוב לקראת הקריאה השנייה והשלישית בהקשר הזה. אם יש לכם גופים כמו שחבר הכנסת טל ציין משקיעים משאבים על מנת לנטר, אני לא רואה שום סיבה שהם לא יהיו במסגרת זו.

המכון הוולקני, הגנת הצומח וכו'. אלה הקריטריונים שהם הציעו ולכן אני מקבל את זה.

על כן זה מקובל עלינו ולקראת הקריאה השנייה והשלישית אנחנו נדאג לזה. מאה אחוז.

יש, כן. פירטתי על זה בישיבה הקודמת שהייתה בינואר.

אבל אני רק רוצה להגיד. השינוי הוא שאז הייתה ועדה מדעית. זה שונה ממינהלת שיזמו. זה בגלל זה.

נכון. אבל אין ועדה מדעית עכשיו, והמינהלת היא זאת שקובעת איך ייראה הדוח הזה. בסדר?

נכון. נכון. אוקיי.

אז זה חשוב. והדבר האחרון הוא בנושא של השטחים הפתוחים. זה נושא קצת עקרוני ואין לי משהו נקודתי לניסוח.

אוקיי.

אבל מהמעבר על הנושא הזה, זה – איפה זה? 4(6) או 6(4), איך זה הולך כאן? השטחים הפתוחים.

4(6).

4(6), סליחה. אז ככה. קודם כול, מעל 4 מיליון דונם בארץ הם שטחי חקלאות. וצריך כאן להיות ברור. אם החקלאות היא חלק מהדוח הניטור, אז צריך לבין, אם מדובר ב-(ב), למשל: "היקף הגריעה שנעשתה משטחים פתוחים", כי שטחים מוגדר כולל חקלאות. אז לפי ההגדרה כולל חקלאות, אז זה חלק מהשטחים הפתוחים. אז גריעה משטח פתוח לבניין, לתשתיות, לכבישים, ברור לי שזה חלק מהדיווח צריך להיות. אבל בסעיף (ג) כתוב: "שינויים בצפיפות ובתצורות הצומח בשטחים פתוחים". כאן אני לא חושב שזה יהיה נכון לדווח אם שינו ממטע לכרם או מכרם לחממה. זה לא מצריך שינויים, זה לא מצריך דיווח. זה חלק מהחקלאות. זאת אומרת, או שמחריגים בכלל חקלאות מהשטחים הפתוחים ולא מדווחים בכלל על החקלאות, ואז אין לי הרבה מה להגיד, או שבסעיף (ג) מחריגים את החקלאות פה כי זה לא מתאים. וזהו. גם "מצב המסדרונות האקולוגיות העיקריים", אז אפשר לדווח על מסדרונות האקולוגיים, אבל אני לא רוצה שעכשיו יתחילו להתערב לנו איך בנוי מסדרון אקולוגי מבחינה החקלאות, איזו חקלאות מותרת ואיזו חקלאות אסורה, כי יש לנו מספיק מסדרונות אקולוגיים.

הוא לא מתערב. הוא רק ידווח על מצב הטבע בתוך המסדרון, אתה מבין? זה לא חוק מסדרונות אקולוגיים. יש לי שאיפות שכן יהיה יום אחד חוק כזה. בינתיים זה רק ניטור. אז אני לא יודע. אבל אני מסכים איתך שאין צורך לדווח על שינוי מטע אבוקדו לפרי הדר.

אז צריך להיות ברור. מבחינתנו, צריך להיות ברור ששטחים פתוחים, ככל שהם כוללים חקלאות, הם לא דורשים שינוי בחקלאות. כל עוד זה חקלאות, זה חקלאות.

אז אנחנו נוסיף את הסייג הזה.

למעט חקלאות.

נוכל להוסיף "למעט שטחים חקלאיים".

כן. שטחים חקלאיים.

אוקיי. ולייתר שרפות וזה, בסדר. אין בעיה.

מאה אחוז. תודה רבה לך, אדוני.

רק להדגיש. הסכמתנו לחוק בוועדת השרים וכו' של השר היא בתנאי שמתקנים את דברים שהערתי עליהם.

אני משוכנע שזה יסוכם ברמת השרים, שאפשר לקדם את זה בקריאה הראשונה וילובנו כל הנושאים החשובים שטרם סוכמו פה בישיבה בזמן שהערת את הערותיך בהמשך, כי אנחנו רוצים לקדם את החקיקה הזאת.

רצינו להספיק לסיים את זה לפני.

אין לי ספק שהרוח היא חיובית.

קודם כול, כל ביקורת שתבוא ותגיד: זה נראה תהליך מזורז, מתקבלת בהבנה.

בטח.

גם אנחנו לא ציפינו שהכנסת תתפזר השבוע. אבל היות שכולנו מבינים את חשיבות החוק, אנחנו מבקשים את הרוח החיובית.

רגע, יש לנו עוד נציגה.

דרך אגב, באמת ועדת השרים, מה שציינה פה נציגת משרד המשפטים, באמת התנתה את זה בזה שזה חוזר לוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. זה כתוב בפרוטוקול. ראיתי את זה.

כן. אני אומר לפרוטוקול שאני מניח, אני לא מתחייב כי אני לא יודע אם אני אהיה פה, אבל אני מניח שיהיה רצון להתייעץ עם - - -

מאה אחוז.

אין בעיה.

יש לנו עוד נציגה אחת שרוצה לדבר. חשבתי שהיא כבר הלכה, אבל היא שבה ואנחנו שמחים על שובה. נציגת מינהל התכנון נטלי גולדרינג כברה.

היי. צוהריים טובים לכולם. אני נטלי. דיברתי עם לירון הבוקר. יש לנו כמה הערות נקודתיות שכמובן לקראת הכנה לקריאה השנייה והשלישית נשמח שנדייק אותן.

בבקשה, נטלי.

אחת לסעיף 2, ההגדרות, לעניין "שטח פתוח" ו"שטח מוגן". כן חשוב לנו שההגדרות יהיו תואמות למה שרשום לנו אצלנו בחקיקה ובתוכנית מתאר ארציות, על מנת שבאמת כשיגיע המועד שיבקשו מאיתנו דיווח שנדע לתת את הדיווחים המתאימים ואת מה שיש בידינו לתת. ובנוסף, יש לנו הערה לגבי סעיף 4 (א)(6)(ג), לדעתי, על מסדרונות האקולוגיים, שגם יש שם קצת - - -

נטלי, רשות נחל הקישון השתלטה עלייך. אז אם היא תתווסף, אנחנו מכירים את הערות של מינהל התכנון, לירון?

מה? כן, כן. בסדר, שוב, גם פה יצטרכו עוד תיאום ודיוק אולי של חלק מהדברים וזה באמת יתבצע לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בסדר גמור. יש מישהו סביב השולחן שרוצה להוסיף עוד משהו לפני ניגשים להצבעה? כן.

אדוני, בהמשך לבקשה הקודמת של השלטון האזורי, ביקשת שאני אבדוק מול הגורמים במשרד הפנים. נאמר לי שאנחנו לא רואים צורך בהוספה של חובת התייעצות במסגרת החוק עצמו, היות שההסכמה ממילא של משרד הפנים ניתנת לאחר בדיקת הנסיבות, ובין השאר מול השלטון המקומי.

אחלה. אני אשמח שבמידה שהשלטון המקומי רוצה להיכנס לשיח עם משרד הפנים בנושא הזה, אז הוא יעשה את זה, ואנחנו נעלה את הנושא בסוגיה הזאת שוב לקראת קריאה שנייה ושלישית. אבל כרגע אני חושב שנסתפק בזה.

אני רק רוצה רגע לסכם את השינויים שנאמרו.

כן. בבקשה.

שינוי אחד בהגדרות, שההגדרה "שטח מיועד לתשתית" תרד. ובהתאמה גם באותו סעיף 4(6)(ב), מה שיישאר זה "היקף השינויים משטחים פתוחים לשטחים שאינם פתוחים". כל ההתייחסות הספציפית לשטחים שמיועדים לתשתית אנחנו נמחק אותה. באותו סעיף, ב-(6)(ג) יהיה כתוב: "שינויים בצפיפות ובתצורות הצומח בשטחים פתוחים, למעט בשטחים החקלאיים". זה שינוי אחד. לגבי הנושא של הניטור הימי, התווסף סעיף קטן בתוך סעיף 4 שיהיה כתוב בו: "דוח מצב הטבע יכלול דיווח לעניין ניטור מינים ומערכות אקולוגיות גם בשטחי ים התיכון וים סוף בהתאם לדוחות בעניין זה שיעבירו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה למינהלת". זה הסעיף שהתווסף. תאריך לפרסום הדוח פעם בשלוש שנים יהיה ב-א' בניסן. לגבי סעיף ההתקשות, נכתוב שם שזה בכפוף לחוק חובת מכרזים. ועוד שינוי בנושא של החקלאות, דיברנו על הנושא - - -

"למעט".

"למעט השטחים החקלאיים", זה כרגע הכנסנו. שאר הדברים יסופחו - - -

כן.

לא. דיברנו גם על המינהלת.

המינהלת, אני מבינה שזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

כן. אמרנו שבמידה שתמצאו גופים שמשתתפים.

יש לנו גופים, ברור.

אז אני מציע שתציעו אותם כדי שנוכל להכניס אותם.

הגוף זה המשרד, ויש במשרד את גורמי המקצוע הרלוונטיים בהגנת הצומח, ובמכון הוולקני.

אני רוצה שנוודא את זה. נקיים שיח ונבין מה אנחנו בדיוק נעשה.

אנחנו רק בקריאה ראשונה.

כן.

מה שאני מבקש הוא שתיכנס הנציגות למינהלת גם של גורמי מקצועי בחקלאות. לא אמרתי עובדי משרד החקלאות. אמרתי, גורם מקצועי בחקלאות שיקבע אותו שר החקלאות.

אני יכול להגיד שבגרסה המקורית הייתה ועדה מדעית והייתם שם. התפיסה של המשרד להגנת הסביבה לגבי החוק השתנתה. יהיה פה עוד שר חקלאות חדש, ידבר עם שר הסביבה, ישכנע אותו, בבקשה. אני לא מתנגד.

אז, אלון, אני אומר שוב, זה אחרי, קראנו את החוק. זה אחרי שיח עם הנציגים של השר, עם הלשכה של השר.

הבנתי את זה. אבל זה לא בתשובה ממשרד להגנת הסביבה. אני לא יכול לעשות את זה ללא רשות.

אז אני אומר שוב, אנחנו נעשה יחד לקראת הקריאה השנייה והשלישית. וההצעה מקובלת עלינו ואנחנו נלבן אותה ונכניס אותה.

טוב.

מה עוד, לירון?

ואני תיארתי גם על הסכמה, ולא התייעצות.

לא. זה לא מקובל עלינו.

בסדר. זו גם הערה שנשארה פתוחה.

בסדר. מאה אחוז.

בסדר. דבר אחרון שכן שהבנתי שמבקשים כבר עכשיו להכניס חברי הכנסת הוא שבסעיף 5(ב) בנושא של הדיווח לעניין של הכנת הדוחות לעניין מצב הטבע, חוץ מנציג מכון לחקר הימים והאגמים, יהיה פה גם נציג משרד האנרגיה שמינה שר האנרגיה.

אני רק לשאול לגבי החזרה לוועדת השרים. במה זה מותנה? כי ועדת השרים החליטה את זה כשאישרה את זה. אז במה זה מותנה אם זה יקרה או לא?

הכנסת היא ריבון.

הכנסת תאשר את זה פה לקראת קריאה הראשונה. ובמידה שנחליט, בתיאום עם הסיעות השונות, גם של שר החקלאות, שזה יעלה לקריאה ראשונה, כך יקרה.

למרות שוועדת השרים - - -

הוועדה רשאית להחליט כאן שהיא יכולה להצביע על ההצעות.

מי שמנהל את הכנסת זאת הכנסת. זה לא הממשלה.

אנחנו לא כפופים לוועדת השרים לחקיקה, אדוני. אנחנו ריבון.

כן. הדברים ברורים.

כן, בסדר.

אלון טל ירצה לומר למשהו לפני ההצבעה?

אני מבקש להגיד - - -

אני הבנתי שיש שם גם הגדרה למסדרון אקולוגי. כי אחרת, זה - - -

טוב. ההגדרה למסדרון אקולוגי, כרגע אנחנו לא נוכל להכניס, כי גם על ההגדרה צריך עוד לדבר, וכבר הדיון צריך להסתיים.

אבל אני חושב שהדברים מקובלים ואנחנו נלבן אותם לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

ואנחנו נעשה את זה בקריאה שנייה ושלישית. פונים אליך. תתחיל להכין.

בדיוק.

ושוב לחדד גם את זה. האמת היא שיש לי רק עוד שינוי אחד ששכחתי להגיד. אני פשוט רואה שיש כאן הגדרה שמחקנו והיא כן מופיעה בהמשך החוק, הגדרה של "מין סמן". אז אני אקריא וכן אכניס אותה. ""מין סמן" – מין המייצג תכונה או מאפיין של המערכת האקולוגית שהוא חלק ממנה ויכול להצביע על איכות המערכת ועל השינויים בה". זה מופיע שם באחד הדיווחים של דוח מצב הטבע. אז נשאיר את ההגדרה.

כן, חבר הכנסת טל.

אז רק נשאר לי להודות. קודם כול, לך, אדוני היושב-ראש, באמת על כל התקופה הזאת. ללירון על הסבלנות והעבודה המקצועית המעולה. וגם לגברת יערה צעירי שבאמת עבדה לילות כימים.

ד"ר יערה צעירי, לא?

עוד מעט. ובאמת על התיאום. ותודה לכם על הרוח החיובית שאני מקווה שתלווה אותנו עד לקריאה השנייה והשלישית וכו'.

בהצלחה.

אני מברך אותך, חבר הכנסת פרופ' אלון טל. אני רוצה לומר לנציגי הממשלה ולכל מי שמאזין לנו או צופה בנו שיש עוד הרבה מאוד עבודה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו נעשה אותה יחד איתכם, עם השותפים במשרדי הממשלה ועם ארגוני החברה האזרחית ובסיוע אדיב ונדיב של תומר ולירון מהייעוץ המשפטי של הוועדה.

על כן אני רוצה להצביע.

עם כל השינויים שהוקראו.

כן. להצביע על הנוסח עם כל השינויים שהוקראו כאן: הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021, פ/1886/24 ו-פ/1492/24, של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ואלון טל. מי בעד? שניים. מי נגד? מי נמנע.


הצבעה

עברה.

עַלַא כֵּיפַק.

רוויזיה.

אני קובע שהצעת החוק עברה.

איך היא עברה? איך היא עברה?

אלון ביקש רוויזיה.

רוויזיה.

מאה אחוז. נרשם. תודה רבה. אני מסכם את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.