פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



84
ועדת הכלכלה
26/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 285
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בסיון התשפ"ב (26 ביוני 2022), שעה 10:00

הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
צבי האוזר
אורי מקלב

ינון אזולאי

ערן דוידי - מנכ"ל משרד המשפטים

ניר גורדון - עו"ד, מנהל תחום מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

מאיה טריגר - מנהלת תחום מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

מיכל רשף - עו"ד, משרד המשפטים

תמר שטיינר - מ"מ סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

ברקת שמאי - עו"ד, אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

שושי פרידמן סומך - עו"ד, משרד המשפטים

עידו חי - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יובל דאדון - רופא אחראי, מנהל מרב"ד, משרד הבריאות

תמי פרידמן - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יהודה יעקב רשתיאן - סגן רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

סימונה זילבר - ראש תיאום ייעוץ וחקיקה, המשרד לביטחון הפנים

יאיר מתוק - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

יעל טלמון - ייעוץ וחקיקה, את"ן משטרת ישראל

דקלה פוגל - חטיבת התביעות, משטרת ישראל

דנית גלעד - חטיבת התביעות, משטרת ישראל

דורון תשתית - מנהל המרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה והגבייה

אושרת דיין אליהו - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגבייה

מורן כרמון - ראשת התחום הכלכלי, הסניגוריה הציבורית

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

פנחס מיכאל - עו"ד, לשכת עורכי הדין

איתי עצמון
אביגל כספי

עידית חנוכה

הילה לוי


הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021

בוקר טוב, אנחנו פותחים את דיוני ועדת הכלכלה לשבוע זה, והמאמץ המרכזי של ועדת הכלכלה הוא לסיים חקיקה שפתחנו בה. לפנינו חוק הפרות תעבורה מינהליות. למעשה, היקף החוק – כ-40 עמודים – והמשמעויות שלו למדינה ולאזרחים, הוא חוק שראוי להיות בחוק ההסדרים. לבקשתו של שר המשפטים אנחנו עושים מאמץ גדול לחוקק אותו. אם נפגוש פה אי הסכמות ווכחנות יתר על המידה בין גופים ובין משרדי הממשלה, כנראה לא נצליח לסיים אותו היום. אנחנו צריכים לעבור על עוד 30 עמודים. זה יחייב אתכם לצאת להפסקות, לסגור דברים ביניכם, ולהגיע אלינו עם הסכמות, כמו גם דגשים של הוועדה, שיוטמעו בתוך החוק.

אנחנו מכוונים לראות שאין פה פגיעה לא מידתית באזרחים, במעבר מעבירה פלילית לעבירה מינהלית. זה הקו שמנחה אותנו. הקו השני הוא נגישות לציבור, זמינות המידע לציבור ויכולת הפעולה של הציבור. ניתנו לזה התייחסויות ומענים, וביקשנו עוד כמה דברים.

אנחנו נעבוד כך שכרגע נרוץ על דברים מוסכמים, ונסמן את סוגיות המחלוקת. שמענו מהמשרד לביטחון פנים שתי דאגות שיש לו, וגם לוועדה יש דגשים למשרד המשפטים לגבי פריסת המקומות שבהם יינתן השירות הזה, למי שהוא פחות דיגיטלי ופחות עם אוריינטציה. נאסוף את נקודות המחלוקת, וייתכן שנעשה הפסקה במהלך היום, שתוקדש לפתרון נקודות המחלוקת, כמו שאנחנו עובדים בכל זמן.

אנחנו בעמוד 10, ממשיכים בהקראה. אם אלה סעיפים קצרים, מקריאים שניים-שלושה סעיפים; אם זה סעיף גדול ומהותי, מקריאים אותו, מסכימים ומצביעים. מסמנים בצד כל סעיף שלא הוצבע. איתי, בבקשה.

אני מציע שנתקדם מסעיף 10, וככל שההצעות של משרד המשפטים יהיו מקובלות על הוועדה, ניתן יהיה להצביע עליו. הסעיף הזה נוגע לתוספת פיגור על אי תשלום קנס במועד. אני מזכיר שבדיון הקודם עלתה שאלה לגבי שיעור תוספת הפיגור, ולפי המוצע היא 35% מהקנס. ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מהמועד לתשלום – 5% נוספים. עלו כאן הצעות שונות לפתרונות, ואני מציע שנשמע התייחסות קצרה. אם אפשר להכריע בסעיף הזה, אפשר להתקדם.

דיברתי עם מנכ"ל משרד המשפטים, ומבחינתו הנושא הזה יותר פתוח. הוא מוכן לשנות בו גם לשיעור ולמספרים קצת שונים מאלה שהוצגו פה. בבקשה, אנשי משרד המשפטים.

תודה רבה. רק למען הסדר הטוב, אני אגיד שגם לא הצבענו על סעיפים 5 ו-8. יש כוונה לחזור אליהם בהמשך?

כן.

נעשה הפסקה על דברים לא מוסכמים, ותנסו לפתח הסכמות ולנסח. אחרי זה נחזור לוועדה ונצביע.

בעקבות הערות הוועדה שנשמעו בדיון הקודם, עשינו בחינה נוספת של הדברים ושל שיעור תוספת הפיגור. אני אזכיר שכבר היום, בהתאם לחוק העונשין, שיעור תוספת הפיגור עומד על 50%. בהצעת החוק הממשלתית הצענו להוריד את השיעור הזה ל-35%, ובעקבות הערות הוועדה והערות היו"ר, אנחנו מציעים להוריד את זה לשיעור של 30% מהקנס, ו-5% נוספים כל חצי שנה. הסכום הזה נועד לתת איזשהו ביטוי לשוני המהותי שיש לנו, מהעובדה שאלה כבר לא עבירות פליליות, ומדובר בהפרות מינהליות. מצד שני, לתמרץ את התשלום וליצור איזון גם בשים לב לחומרה של אותם מעשים. אני אעביר את רשות הדיבור למרכז לגביית קנסות, ככל שהם ירצו להרחיב ולהסביר קצת יותר טוב את הרציונל.

יש שינוי מוצע מבחינתכם?

כן. השינוי הוא ששיעור תוספת הפיגור יהיה 30% חלף 35% מהקנס בשל הפרת תעבורה מחלקו שלא שולם, לפי העניין, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מהמועד לתשלום הקנס, 5% נוספים מהקנס בשל הפרת תעבורה מחלקו שלא שולם, לפי העניין.

5% היו גם בנוסח המקורי.

נכון. השינוי הוא מ-35% ל-30%.

ואיך ניתן מענה למצב שבו מצטברים לחובתו של המפר סכומים גבוהים, והוא עלול לא לקבל על כך הודעה?

אני מנהל המרכז, ואני אענה על כך, ברשותך. אנחנו מודיעים כל הזמן לחייב על החוב שלו. קודם כול, ברגע שמגיע הקנס למרכז לגביית קנסות אנחנו שולחים לו הודעה; אחר כך שולחים שבוע לפני שמתווספת הריבית הראשונה של 30%; אחר כך אנחנו שולחים לו דרישה ראשונה; אחר כך דרישה שנייה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואם זה לא עוזר, אנחנו שולחים אדם הביתה. כל הדברים האלה נועדו כדי ליידע אותו.

אני רוצה להוסיף ולומר, שיש הצעת חוק שבה בקרוב מאוד האזרח יוכל לפרוס את הקנס עוד לפני התווספות הריביות, לפי טבלת מנהל. אנחנו מקווים שזה יעבור בכנסת הזאת. לכן, יש לו את כל הכלים לדעת על החוב, לפרוס אותו או לשלם אותו. אני מזכיר, רוב רובם של אזרחי ישראל – 95% - משלמים במועד, ובכלל לא נזקקים לתוספת. הדבר הזה מיועד לאותם 5% שלמרות כל התזכורים והאזכורים, הנדנודים והניג'וסים, מחליטים לא לשלם. לכן, אנחנו חושבים ש-30% זה עדיין דבר שלא ממוטט אותם, אבל כן מבהיר להם שקנסות הם לא המלצה ולא הלצה, וצריך לשלם אותם.

אחר כך עומדת להם הזכות לפנות להפחתת פיגורים, אם הם נמצאים באמת במצב סוציו-אקונומי שמנע מהם לשלם את הקנס, או כל מצב אחר שהוא איננו סוציו-אקונומי. לדוגמה, אם אדם לא קיבל את ההודעה והוא מוכיח לנו, אנחנו באים לקראתו.

אני ראשת התחום הכלכלי בסניגוריה הציבורית ואני אבקש גם להתייחס. אנחנו חושבים שנקודת ההתייחסות שנמצאת כיום בחוק העונשין, של 50%, היא לא כל כך טובה. כבר הייתה הסכמה, כולל של מנהל רשות האכיפה והגבייה הקודם, תומר מוסקוביץ', על כך ש-50% הם תוספת מוגזמת בעליל. הייתה הצעת חוק ממשלתית בהכנה להפחתה ל-25% בפלילי. היא קודמה על ידי שר המשפטים דאז ניסנקורן, ובגלל השינויים הפוליטיים זה לא קודם, אבל זה ה-state of mind הממשלתי שהיה אז, לא כל כך מזמן.

חברים, גם את זה נשאיר בצד. מנכ"ל משרד המשפטים יגיע עוד מעט, ונכריע בדבר הזה בהסכמה. בואו נמשיך בהקראה.

סעיף 11 – גבייה. (א) קנס בשל הפרת תעבורה וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי חוק זה לטובת המדינה, ייגבו לאוצר המדינה, ועל גבייתם יחול חוק המרכז לגביית קנסות.

(ב) על אף האמור בסעיף 3(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, קנס בשל הפרת תעבורה ישולם למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בסעיף זה – המרכז לגביית קנסות) עד תום התקופה, כאמור בסעיפים 9(א) או 18(ד), לפי העניין, אף אם טרם הגיע מועד פירעונו. ואולם, המרכז לגביית קנסות לא יפעל בהליכי גבייה לפי החוק האמור, אלא בחלוף המועד לתשלום הקנס.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 27, ישולם לקופת הרשות המקומית. הוראת פקודת המסים (גבייה), יחולו על גבייתו של קנס בשל הפרת תעבורה, כאמור בסעיף קטן זה, שלא שולם במועדו, לרבות תוספת הפיגור לפי סעיף 10(ב), כאילו הוא מס כמשמעותו באותה פקודה.

הסעיף הזה נועד להבהיר את אופן הגבייה. כמו שמובהר פה, ככל שמדובר בקנס שמשולם לאוצר המדינה, יחולו עליו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות. בסעיף קטן (ב) אנחנו מציעים שהגבייה תהיה החל מהיום הראשון, וזה בדומה להסדר שקיים כיום. כפי שהתייחס ראש המרכז לגביית קנסות, למעשה עוד לפני כן, זה עובר למרכז ואפשר לשלם את זה למרכז. הם גם אלה שמעדכנים את הדברים.

סעיף (ג) מתייחס למקרה הפרטני של קנס שהטילה רשות מקומית. במקרים אלו, גם בהתאם לדין הקיים היום, הוא משולם לקופת הרשות המקומית. הוספנו בסיפא שלא הופיעה בהצעת החוק ממשלתית, שהוראות פקודת המסים (גבייה), יחולו על גבייתו של הקנס, בגלל השינוי בהגדרה של קנס בשל הפרת תעבורה. היינו צריכים ליצור התאמה כך שיובהר, שגם פקודת המסים (גבייה), חלה על הגבייה של הקנסות האלה.

לא הבנתי את ההבהרה. ההבהרה היא שינוי לעומת המצב המשפטי היום?

כן. הגבייה של אותם קנסות היום, נעשית בהתאם לפקודת המסים – גבייה, בשים לב לכך, שמדובר בקנס פלילי. בגלל שכרגע לא מדובר יותר בקנס פלילי אלא ביצור חדש של קנס בשל הפרת תעבורה, היה צריך להוסיף את ההבהרה הזאת, על מנת להבהיר שהוראות פקודת המסים – גבייה, חלות גם במקרה הזה.

מה ששאלתי, האם במצב הנוהג היום, רשויות מקומיות גובות לפי פקודת המסים (גבייה).

אכן.

יש עוד הערות לסעיף הזה?

מי בעד סעיף 11?
הצבעה

סעיף 11 אושר.

סעיף 11 מאושר פה אחד.

אפשר להקריא את סעיפים 12, 13 ו-14.

פרק ה' למעשה מדבר על הקמה של בית דין לתעבורה, וזאת בעצם ערכאה שיפוטית שתדון בעררים על הדוחות. נתחיל בהוראות שלו.

הקמת בית דין לתעבורה, ערר וערעור.

12. הקמת בית דין לתעבורה.
שר המשפטים יקים בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, שתפקידו לדון בעררים לפי סעיף 18 (בחוק זה – בית דין לתעבורה).

13. מינוי חברי בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה.
(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירת ועדה כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי העניין, ראש בית דין לתעבורה וחברי בית דין לתעבורה.

(ב) ראש בית דין לתעבורה או חבר בית דין לתעבורה יהיה אזרח ישראלי הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, הבקיא בדיני תעבורה ובתחומי המשפט המינהלי.

(ג) הוועדה לבחירת ראש בית דין לתעבורה תהיה בת שלושה חברים, והם:
(1) המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה יושב הראש;

אני מסבה את תשומת ליבכם לכך, שיש שוני שהועבר לקראת הדיון, ואני כבר אסביר אותו.

(2) עובד מדינה שהוא משפטן, הבקיא בתחומי המשפט המינהלי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה.
(3) נציג ציבור הבקיא בדיני התעבורה, שימנה נציב שירות המדינה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) הוועדה לבחירת חברי בית דין לתעבורה תהיה בת שלושה חברים, והם:
(1) שופט בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש;
(2) ראש בית דין לתעבורה;
(3) נציג ציבור כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (ג).

(ה) שר המשפטים רשאי, בהסכמת ראש בית דין לתעבורה, למנות חבר בית דין לתעבורה, אחד או יותר, לסגן ראש בית הדין לתעבורה; פקעה כהונתו של סגן ראש בית הדין כחבר בית דין לתעבורה, תפקע גם כהונתו כסגן ראש בית הדין לתעבורה.

(ו) הודעה על מינוי חבר בית דין לתעבורה, סגן ראש בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה.

באתר האינטרנט תהיה רשימה מעודכנת של מי שמכהן, ולא רק הודעה על מינוי?

זאת לא הוראה שקבענו בחוק והאתר לא קיים. כן.

אז אפשר יהיה להוסיף את זה.

אני סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה. בכובעי השני אני גם ראשת בית הדין לעררים מענקי קורונה. נהוג לרשום באתר האינטרנט של בית הדין גם קורות החיים של הדיינים.

אני לא מדבר על קורות החיים אלא שתהיה לציבור נגישות למידע. זה לא רק מרגע שממונה אדם לתפקיד, אלא בכלל רשימה של מי שמכהן.

זה נהוג, וכבר היום זה קורה. אני לא בטוחה שצריך לכתוב את זה.

יש הוראות כאלה בחקיקה.

אני מכירה שגם בבתי המשפט וגם בבתי דין אחרים, ולדעתי גם בחוק הכניסה לישראל, אם אני לא טועה, לרוב אנחנו כן כוללים רשימה. זה לא מסוג ההוראות שכתובות בחקיקה ראשית.

יש דוגמאות כאלה.

אני לא מכירה שיש את זה בחקיקה ראשית מניסיוני בבתי דין מינהליים, ואני מאמינה לך שיש. זאת פרקטיקה שקיימת כאמור גם בבתי המשפט.

14. חבר בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה עובדי מדינה.

חבר בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה יהיו עובדי מדינה.

סעיף 12 קובע בעצם את הבסיס להקמת בית דין לתעבורה, שהוא בית דין שהוקם במשרד המשפטים. המטרה היא שזה יהיה תחת משרד המשפטים, וזאת נקודה שתחזור בפרק הזה. בעצם, להבטיח את העצמאות השיפוטית של בית הדין כערכאה שיפוטית, וזה תואם גם את סעיף 3 לחוק בתי דין מינהליים, שקובע שבענייני שפיטה אין מרות על חבר בית דין, זולת מרותו של הדין. למעשה, אנחנו מפרידים בין הרשות שמקבלת את ההחלטה – המשטרה או משרד התחבורה, שקובע גם את המדיניות כחלק מהאחריות של שרת התחבורה על פקודת התעבורה ותקנות התעבורה – לבין הגוף שידון באותן החלטות. הוא יישב תחת משרד המשפטים, ויש לו גם ניסיון בתפעול ובהקמה של בתי דין, ופועלים תחתיו כבר כמה בתי דין אחרים. למעשה, זה יוקם תחת משרד המשפטי, וזה תואם גם את הנחיית היועצת מספר 2.3203 בדבר מדיניות הקמת בתי דין מינהליים.





בכל הנוגע לחברי בית הדין, בגלל הרגישות והרצון להבטיח עצמאות שיפוטית, למעשה אנחנו מציעים לעגן במסגרת החוק את אופן מינויים, כך שזה יהיה על ידי ועדה, בדומה לוועדות איתור שאנחנו מכירים גם מתפקידים אחרים. הוראה דומה קיימת גם בחוק הכניסה לישראל. הוועדה היא בעצם ועדה שונה לראש בית הדין לתעבורה ולחברי בית הדין לתעבורה, בגלל מאפיינים שונים של התפקידים. בכל הנוגע לראש בית הדין לתעבורה, אנחנו מציעים שמי שיעמוד בראש הוועדה יהיה מנכ"ל משרד המשפטים, שיהיה גם היושב-ראש. אני מסבה את תשומת ליבכם לשינוי, שיהיה שם עובד מדינה שהוא משפטן או בקיא בתחומי המשפט המינהלי, שתמנה היועצת המשפטית לממשלה.

הסיבה לשינוי הזה היא בגלל המאפיינים של תפקיד ראש בית הדין. ראש בית הדין, מעבר להיותו גורם שיפוטי, הוא גם גורם ניהולי של מי שאמור לעמוד בראש המערכת הזאת ולהכווין אותה. בגלל המאפיינים האלה, אחרי בחינה ודיון נוסף שקיימנו בנושא, סברנו שיותר מתאים שיהיה נציג של היועצת המשפטית לממשלה. דווקא שופט בדימוס פחות רלוונטי לאותם היבטים, וזאת להבדיל מחברי בית הדין, שם האופי השיפוטי של אותם תפקידים הוא האופי הדומיננטי. אנחנו מציעים שהשופט בדימוס יהיה יושב-ראש הוועדה שתבחר את הדיינים, ופרט לשני הגורמים האלה, יישב גם נציג ציבור, שאותו ימנה נציב שירות המדינה בשים לב לכך שם יהיו עובדי מדינה – גם ראש בית הדין וגם חברי בית הדין.

אין צורך להגיד שיחולו עליהם כל הדינים שחלים על עובדי המדינה? יש דוגמאות בחקיקה, אומנם לא רבות, שכתוב שיחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים) וכולי, אבל בחנתם את זה והחלטתם שלא.

אין צורך מעצם העובדה שקבענו שהם עובדי מדינה. כמובן, הם כפופים לכל ההוראות שחלות על עובדי מדינה.

בשים לב להערת הייעוץ המשפטי לוועדה, הוספנו בתנאי הכשירות של ראש בית הדין וחבר בית הדין, את הבקיאות בדיני התעבורה ובתחומי המשפט המינהלי. שני התחומים האלה למעשה באים לתת ביטוי לייחודיות של בית הדין ולתחומי העיסוק השונים שלו. מצד אחד, גם דיני התעבורה, כפי שמכירים כיום; מצד שני, גם הייחודיות של המשפט המינהלי, על כל הדינים ומה שכרוך בכך.

אני נציג לשכת עורכי הדין, ואני מבקש להעיר. הגשנו גם נייר עמדה מקדים, ואנחנו סבורים שבהרכב הוועדה שבוחרת את הדיינים ואת ראש בית הדין, צריך להיות נציג של לשכת עורכי הדין. נציגי הלשכה נמצאים היום בוועדה לבחירת שופטים, ואנחנו טריבונל שהוא מעין שיפוטי. זה קיים בחקיקה רבה, ויש לנו נציגים בוועדות רבות – בוועדה למינוי סניגורים, בוועדה למינוי שופטים צבאיים, קאדים. לא נכון לנתק את עורכי הדין, שהם בעצם מייצגים וייצגו את האזרחים מהוועדה שתבחר את המועמדים עצמם. אין סיבה שייגרע חלקנו בוועדה.

עמדת המשרד בבקשה הזאת.

אני אבקש להפנות להוראות שקיימות בחוק הכניסה לישראל. גם שם מדובר בגוף שיפוטי – בית הדין לעררים שפועל מחוק הכניסה לישראל – ואין שם נציג לשכת עורכי הדין. אני אבקש להגיד, שיש פה נציג ציבור הבקיא בדיני תעבורה. למעשה, יש משפטן שהוא נציג ציבור, ואנחנו סבורים שיש בזה על מנת להגשים את התכליות של נציג לשכת עורכי הדין.

למה אותו נציג ציבור לא יכול להיות נציג הלשכה? זה לא מספיק?

לעמדתנו מדובר בעובד מדינה, ולכן יש מעורבות וחשיבות של נציב שירות המדינה.

גם שופט.

עובד מדינה הוא נציג ציבור או נציג המדינה? זאת שאלה, לא?

הפסקה השלישית היא נציג ציבור, ולא מישהו שהוא עובד מדינה.

כמה חברי ועדה יש בסך הכול?

שלושה. זה גם מה שנהוג בוועדות מהסוג הזה.

אני אבקש להגיב לדברים שנאמרו. קודם כול, חוק הכניסה לישראל הוא אחד החוקים היחידים שבהם אין נציג לשכת עורכי הדין, אבל המינוי שם הוא של שר המשפטים. יכול להיות שגם שם צריך לתקן. כל דיני התעבורה נדונים היום בפני שופטים, שממונים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, וללשכת עורכי הדין יש שני נציגים בוועדה. כרגע אנחנו רוצים למנות שופטים אחרים בהרכב אחר.

נשאיר את השאלה הזאת פתוחה. מנכ"ל משרד המשפטים יהיה פה, וישמע גם את ההסתייגות שלך. נשמע ממנו את עמדת השר, אם יש גמישות בנושא הזה.

למען הסדר הטוב, אני אציין שגם פה מדובר במינוי של שר המשפטים לפי בחירה של ועדה – סעיף 13(א), ועל כן אבקש להסב את תשומת לב הוועדה לסעיף 5 לחוק בתי דין מינהליים. שם כתוב שהרשות תמנה חברים לבית הדין, וגם שם אין מעורבות של נציג לשכת עורכי הדין.

אני רוצה לקבל תשובה מפורשת מה עמדת שר המשפטים לבקשה הזאת במהלך היום. תדלגו על הסעיף הזה.

אולי נדלג רק על הפסקה, ועל השאר אפשר להצביע. זאת פסקה (3) בסעיף קטן (ד).

גם ב-(ג).

ההערה שלכם היא גם וגם?

כן, לכל הוועדות.

(ד)(3) מפנה לנציג ציבור.

אין לנו בעיה עם נציג ציבור, אבל ב-(ג) וב-(ד) אנחנו רוצים להוסיף נציג לשכת עורכי הדין.

האמור פה לא מונע מינוי של נציג לשכת עורכי הדין, במסגרת המינוי של נציג ציבור. אם הוא אדם שבקיא בדיני תעבורה, אפשר למנות גם נציג לשכת עורכי הדין.

כן.

נצביע בניכוי הסעיפים האלה?

אפשר, אבל אני כן מציע לכתוב שרשימה, כפי שהיא תתעדכן מעת לעת, של הרכבי בית הדין לתעבורה, תפורסם באתר בית הדין. יש הוראות כאלה, נכון שלא לגבי בתי משפט, אלא לגבי מועצות, ועדות מייעצות וגופים קולגיאליים שונים, שקיימים בחקיקה. אנחנו חושבים שנכון שתהיה נגישות לציבור למידע הזה.

נגישות ושקיפות.

על איזה סעיפים לא נצביע כרגע?

אנחנו מדברים על סעיף 13, פסקה (3), הן לסעיף קטן (ג) והן לסעיף קטן (ד). מעבר לזה, אנחנו מצביעים על סעיפים 12, 13 ו-14 עם התיקון.

מי בעד סעיפים 12, 13, 14 למעט סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ב-13?

הצבעה

סעיפים 12, 13, 14 למעט סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ב-13 אושרו.

הסעיפים מאושרים פה אחד, למעט הסעיפים הקטנים שיוצבעו בהמשך.

נא להקריא את סעיפים 15, 16, 17.

תקופת כהונה
115.
חבר בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה ימונו לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.

הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה
116.
(1) חבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לראש בית דין לתעבורה, ולעניין ראש בית דין לתעבורה – למנהל הכללי של משרד המשפטים.



(2) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה, יעבירו שר המשפטים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:




(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת האחראי על בירור תלונות, לכהן כחבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; בסעיף זה, "האחראי על בירור תלונות" – כמשמעותו בסעיף 14א(א) לחוק בתי דין מינהליים;




(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;




(3) על פי החלטת הוועדה כאמור בסעיף 13(ג) או (ד), לפי העניין, שהתקבלה לפי המלצת האחראי על בירור תלונות בהתאם לסעיף 14ב(ב) לחוק בתי דין מינהליים.;



(3) שר המשפטים לא יפסיק את כהונתו של חבר בית דין או ראש בית הדין לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.

סמכויות ראש בית דין לתעבורה
117.
הסמכויות הנתונות לחבר בית דין לתעבורה לפי פרק זה יהיו נתונות גם לראש בית הדין לתעבורה.



אני אתייחס לסעיפים. ראשית, בכל הנוגע לתקופת הכהונה, למעשה מוצע לקבוע בחוק תקופת כהונה קצובה. זה תואם את הרציונל של החלטות ממשלה 4062 ו-447, בדבר קביעת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים. למעשה, מדובר בתפקיד שיש הרבה חשיבות לעצמאות השיפוטית ולעצמאות של אותם תפקידים. משום כך, אנחנו סבורים שנכון לקבוע תקופת כהונה אחת, וכמו שאמרתי, זה תואם את הרציונל שיש לגבי קציבת כהונה באופן כללי בשירות המדינה.

בכל הנוגע לסעיף 16, מוצע להסדיר את ההוראות לעניין הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה. ההוראות של הפרק הזה נועדו להבטיח את העצמאות של בית הדין, וחלק מהשינוי הוא שלמעשה אנחנו מסדירים במפורש את העילות. זה בא להחליף את סעיף 14 לחוק בתי דין מינהליים. זה תואם גם עילות אחרות שיש לנו בשירות המדינה. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם להפניה לאחראי על בירור תלונות, וזה נוסח שנתייחס אליו במסגרת התיקונים העקיפים לחוק בתי דין מינהליים. זה נועד ליצור תפקיד שהוא מקביל לנציב תלונות הציבור על שופטים. זאת פונקציה שלא קיימת היום בכל הנוגע לבתי דין מינהליים, ואנחנו מציעים במסגרת הצעת החוק הזאת, להסדיר גם את המצב הזה, כך שיהיה גורם עצמאי, בעל שיעור קומה, שידון בתלונות עליהם. פה אנחנו מסדירים איך הוא משתלב במנגנון הזה, ומה יהיו תפקידיו.

יש הערות לסעיפים?

אין הערות. אנחנו מצביעים על סעיפים 15, 16, 17.

הצבעה

סעיפים 15, 16, 17 אושרו.

אין מתנגדים ואין נמנעים. הסעיפים מאושרים.

נא להקריא את סעיפים 18, 19, 20.

ערר על החלטה להטיל קנס 18. (א) על החלטה להטיל קנס ניתן לערור לבית דין לתעבורה.
(ב) ערר לפי סעיף זה יוגש בתוך 90 ימים מיום ההמצאה, ואם הגיש העורר השגה בשל אותה הפרת התעבורה – בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה בהשגה.
(ג) בית דין לתעבורה רשאי להאריך את המועדים האמורים בסעיף קטן (ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) הגיש מפר ערר על החלטה להטיל קנס, יהיה המועד לתשלום הקנס בשל הפרת התעבורה 30 ימים מיום שניתנה החלטה סופית של בית דין לתעבורה בערר או פסק דין של בית משפט, לפי העניין, המאשרת את ההחלטה להטיל קנס, אך רשאי בית דין לתעבורה או בית משפט, לפי העניין, לצוות שהקנס בשל הפרת התעבורה ישולם בתוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע, ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת פיגור כאמור בסעיף 10 לגבי תקופת הדחיה.
ניהול הליכי ערר באמצעות מערכת מקוונת 19. (א) בית דין לתעבורה ינהל את הליכי הערר, לרבות הגשת כתבי בי-דין ומסמכים נוספים וצפייה בהחלטות ובמועדי דיון, באמצעות מערכת מקוונת כפי שקבע שר המשפטים; לעניין זה "מערכת מקוונת" מערכת מחשבים שבאמצעותה פועל בית הדין לתעבורה ומתנהלים הליכים משפטיים.
(ב) משרד המשפטים יפעיל עמדות שירות, שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת לצורך ההליכים כאמור בסעיף קטן (א).
דיון בערר
20. (א) בית דין לתעבורה ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצא מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.
(ב) החליט בית דין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן מצא מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" – אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו.
(ג) בקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ישקול בית דין לתעבורה, בין השאר, את השאלות המרכזיות המתעוררות בהליך, מורכבות ההליך, היקף הראיות וסוגן ונימוקי הבקשה, ככל שהוגשה.
(ד) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין אופן קיום דיונים בפני בית דין לתעבורה, ובכלל זה הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכל בשים לב, בין השאר, לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שיבטיח קיום הליך נגיש ומתאים לצרכי אדם עם מוגבלות ובשים לב למאפייניהם הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 –
(1) מקרים שבהם יתקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, ועריכת התאמות נגישות נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(2) אפשרות להורות, בהחלטה מנומקת, על קיום דיון בנוכחות הצדדים.

תסבירו, בבקשה, ותתייחסו להוראות שעוגנו בנוסח בעקבות בקשות הוועדה.

אני אתחיל עם סעיף 18. זה בעצם הסעיף הבסיסי שמגדיר את ההוראות לעניין הגשת ערר. ההבהרה לגבי הגשת ערר היא על החלטה להטיל קנס על כך מה שכרוך בכך, למשל גם על ההשגה, ככל שיש, וגם אם יש טענות לגבי המצאה. כל ההיבטים שכרוכים בכך, הם בסמכות בית הדין לתעבורה.

המועדים תואמים את המועדים שקיימים כיום לפי סעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי. בית הדין, בדומה לכללים אחרים שאנחנו מכירים במשפט המינהלי, רשאי להאריך את המועדים מטעמים מיוחדים שיירשמו. הוראות דומות מופיעות גם בחוק בתי דין מינהליים, גם בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

סעיף קטן (ד) לסעיף 18 נועד להבהיר, כי בניגוד לכלל במשפט המינהלי, שהגשת ערר לא דוחה את ההחלטה המינהלית, בענייננו, הגשת ערר כן דוחה את ההחלטה המינהלית, כלומר דוחה את התשלום. זה אומנם חורג מהכלל במשפט המינהלי, אבל מכיוון שזה תואם את המצב הקיים, סברנו שנכון להשאיר את אותו מצב גם עם המעבר להליך המינהלי.

סעיף 19 הוא בעצם הסעיף הבסיסי, ונועד לקבוע את הבסיס לאופן קיום ההליכים, שזה ניהול באמצעות מערכת מקוונת, וכן להניח את הקרקע לקיום הליכים ב-ODR - Online Dispute Resolution, ניהול סכסוכים מקוון. זה חלק מהייחוד שיש. בעקבות הערות הוועדה, כפי שנשמעו גם בדיונים הראשונים, הוספנו עיגון מפורש על החובה של משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שייתנו מענה למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת לצורך ההליכים. נוספה גם הוראת שעה שמתייחסת לפריסה של אותן עמדות שירות, וגם זה בעקבות הערות הוועדה. אתם רוצים שאני אתייחס לזה עכשיו, או כשנגיע להוראת השעה?

נפרט את הוראות השעה. אמרנו לכם לבדוק אולי מספר גדול יותר של עמדות שירות, והיגיון גיאוגרפי. אחרי כמה שנים ייבדקו השימוש והנחיצות של העמדות האלה, אבל גם בתקופת המעבר תהיה נגישות כזאת.

אולי כדאי שכן תגידי כמה מילים על הוראת המעבר.

כפי שאמר היו"ר, בעקבות הערות שנשמעו מהוועדה, אנחנו מציעים לקבוע כהוראת שעה, שבמשך שלוש שנים לאחר כניסתו של החוק לתוקף, יוקמו 10 עמדות שירות בפריסה ארצית רחבה. מכיוון שיהיה מדובר באיזושהי תקופת הסתגלות, גם של האזרחים וגם של כל מה שכרוך בכך, יהיו לנו לפחות 10 עמדות שירות בפריסה רחבה – צפון, דרום. זה נועד לאפשר גמישות, כדי לראות איפה באמת יש צורך. יכול להיות שיש אזורים, שבהם נראה שיש ביקוש יותר גבוה, או אזורים שבהם יש ביקוש יותר נמוך. אני מסבה את תשומת ליבכם לסעיף 48, שנוסף בעקבות הערות הוועדה.

יש לי שאלה, אדם יכול לסייע לאדם אחר?

כן.

הוא לא חייב להיות עורך דין?

לא.

כלומר, אין פה עניין של הפרת חוק.

אנחנו מניחים שהרבה אנשים ייעזרו באנשים אחרים.

אם אני מסייע לאדם בהפרה מינהלית, האם זה סוג של ייצוג?

הוא לא ייצג אותו. תהיה בתוך המערכת אפשרות גם למייצג להיכנס, למי שרוצה אפשרות של עורך דין בצורה מסודרת. תהיה לך אפשרות להיעזר בקרוב משפחה או במכר, שיעזרו לך למלא. בסופו של דבר, אם נגיע למצב של דיון ויהיה צריך לשאול - - -

לא בדיון, בפרוצדורה מקוונת.

לא תהיה בעיה. הוא יוכל לסייע לו למלא, ובסוף האדם יצטרך לחתום שאכן אלה הדברים ולתת הצהרה. בוודאי, אנחנו מניחים שחלק ניכר מהאנשים ישתמשו בשכן או במכר.

אני מבין. האם לא יהיה מצב שיגידו, שרק עורך דין יכול לעשות את זה?

אני נציג לשכת עורכי הדין, ואני מבקש להתייחס למה שהועלה פה. המעבר לאמצעים מקוונים עלול לייצר – ברגע שמאפשרים לאדם אחר, שהוא לא עורך דין, לסייע, הוא ייעצר גם בדברים אחרים. לא רק קרוב משפחה ואח יעזרו למלא טופס, אלא יקומו כל מיני מרכזים או חברות או איגודים, שיפנו לאזרחים כדי לסייע להם, ועל הדרך כבר יעניקו ייעוץ משפטי. אנחנו מנהלים תיקים רבים רבים כאלה ביחידה להגנת המקצוע שלנו. כביכול זה נחזה להיות סיוע ביורוקרטי, אבל בפועל יש שם ייעוץ משפטי מלא. אתם תצטרכו לתת מענה לזה, ובזמן שאדם מילא טופס, גם להבהיר איך הוא מילא, על ידי מי הוא מילא, והאם ניתנה לו באמת רק עזרה טכנולוגית או גם ייעוץ, האם הוא רשאי, ובאיזו עילה להגיש את הערר ולתקוף את הדוח. זה כבר ייעוץ משפטי פר אקסלנס.

לא בטוח שזה המקום להתייחס. שיקומו מרכזים וייקחו תשלום עבור השירות הזה. תתמודדו איתם, כמו שאתם יודעים להתמודד איתם במקומות אחרים.

בסוף אתה מייצר מערכת, שתבוא אל האזרח, תגבה ממנו כספים ותגיד לו: כן, יש לכם עילה, נעזור לכם, רק תשלמו כך וכך כסף. הם יגישו את זה על פארש, כי הייעוץ הזה לא נכון.

לבקשת הוועדה, משרד המשפטים מעמיד למעלה מעשר עמדות שיסייעו לאנשים לעשות את זה ללא תשלום. זה חלק מהשירות שאנחנו נותנים לאזרחים. אם אדם ירצה להסתייע בקרוב משפחה, כמובן בלי תשלום, ודאי זה ראוי, זה נכון וככה עושים את זה. אם יקומו גורמים שייקחו על זה תשלום, ויפירו את איכות המקצוע, לשכת עורכי הדין יודעת להתמודד עם הדברים האלה. תתמודדו עם זה בהמשך.

אין תחום שמוגדר ומעוצב נכון בחקיקה, שאין בו חברות שעושות מניפולציה על האזרחים. אפילו בדירוג אשראי מבטיחים להם שישנו להם את הדירוג, אבל הם לא מסוגלים לעשות את זה. אין תחום שאין בו נוכלים שינצלו, אבל אם אדם יכול לפנות בעצמו, בחינם, או בעזרת קרוביו להיכנס לאינטרנט ולעשות את מה שהוא צריך, זה נראה לנו סביר ומידתי. אם מישהו ינצל לרעה את החוק הזה, גם רשויות החוק וגם אתם תדעו להילחם בהם.

בהחלט. אני רק אומר שהתמודדו עם זה במיסוי מקרקעין, והדרך הייתה בהזדהות אישית, ובכך שהעמדות האלה נמצאות במשרדי מיסוי מקרקעין.

זאת עמדה, אבל אם מישהו עושה את זה מהבית?

זה מינימום של שמירה.

לא הבנתי. אתה רוצה לנייד את כולם לעמדות האלה? המיעוט שבמיעוט הולכים לעמדות האלה.

לא, לא. פתחתי ואמרתי, או בהזדהות אישית ממשלתית, או - - -

הזדהות אישית נראית לי דבר טוב ונכון. אי-אפשר שאדם יפנה, בלי לדעת שהוא זה שפנה.

יש טפסים מקוונים בלי הזדהות אישית.

אי-אפשר שאדם יפנה ויערער על דין שנקבע לו, בלי שנדע שהוא אכן זה שפנה. יש לזה פתרון בחוק, לא?

אבל זה לא ערעור. כאן מדובר על סיוע בשביל לנהל את ההליכים. מכיוון שמוצע לשנות את בררת המחדל, כך שהטענות יהיו באמצעות הגשת מסמכים בכתב, והדיון יהיה באמצעים טכנולוגיים, יושב-ראש הוועדה העלה את הצורך בסיוע לאנשים שאינם נגישים לאמצעים האלה, אנשים שאין להם מה שנקרא אוריינות דיגיטלית מספקת. אני לא בטוח שצריך להיכנס לשאלת ההזדהות כאן, כי ממש מדובר על סיוע כדי לממש את הזכות.

חשוב שאם אדם פעל מהבית, נדע שזה הוא.

ודאי חייבת להיות הזדהות.

אם הוא הזדהה, ומישהו עושה את זה למענו – אם מישהו ניצל אותו לרעה, זה כבר משהו אחר.

אתם חושבים שצריך לחדד עוד משהו בנוסח?

אני רוצה להוסיף. נציגי לשכת עורכי הדין חברים בצוות היישום, וככל שנקבל מהם הערות איך לעצב את המערכת, לאסוף את הנתונים ולעצב את עמדות השירות בצורה שתסייע – זה אינטרס משותף שלנו, שלא ייכנסו מאכערים בדרך ויגבו תשלום היכן שאנחנו יודעים לתת בחינם בצורה מקצועית. אנחנו נהיה קשובים, כמובן, ונשמח לעשות חשיבה משותפת יחד איתם, לראות איך אנחנו מונעים את זה, עד כמה שאפשר.

תודה.

ברשותכם, אני אתייחס עכשיו לסעיף 20, שרק הצגתי. סעיף 20 מתייחס לאופן הדיון בערר. גם פה, בעקבות הערות הוועדה, נוסף סעיף קטן (ג), שלמעשה נועד להסדיר את השיקולים שישקול בית הדין, כאשר הוא מחליט בדבר מתכונת הדיון. השיקולים שמנויים בסעיף הזה תואמים גם את החששות שעלו בוועדה, וגם עבודת מטה פנים משרדית שנערכה במשרד המשפטים, בין השאר לאור הלקחים שהיו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת הקורונה, גם בוועדות הערר שהוקמו בנושא של מענקי קורונה, גם דיונים שהיו בבית הדין לעררים, והתנהלו בהסכמה.

סברנו שזאת גם שאלה של מורכבות ההליך, סוג השאלות המרכזיות שמתעוררות בהליך – אם מדובר במחלוקת משפטית או במחלוקת עובדתית; היקף הראיות, סוג הראיות – האם מדובר בראיות מצולמות, למשל, או בעדויות שיש; כמובן, גם נימוקי הבקשה ככל שהוגשה. סברנו שאלה השיקולים המרכזיים, והסעיף הזה נועד להכווין את בית הדין בכל הנוגע לשיקולים, מבלי להגביל את שיקול הדעת השיפוטי, שגם הוא חשוב. בסופו של דבר, הדיין יראה את התיק שלפניו, וצריך להכריע מה הדרך הנכונה לנהל אותו, באופן שיבטיח את עשיית צדק בעניינם של הצדדים.

שאר ההוראות בהקשרים האלה, בדומה לחקיקה אחרת, ייקבעו כמובן בתקנות. אני מבקשת להבהיר שמדובר בתקנות חובה גם בכל הנוגע לסעיף 19, לעניין המערכת המקוונת. כתוב: כפי שקבע שר המשפטים, וגם בכל הנוגע לאופן קיום הדיונים.

אני רוצה שיהיה כתוב, שביטול העמדות לאחר שלוש שנים, יהיה באישור ועדת הכלכלה. שתהיה בקרה על מה שקרה עם העמדות האלה.

למען הסדר הטוב, סעיף 19(ב) הוא לא הוראת שעה. כלומר, החובה של משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות, היא לא בהוראת שעה. זאת חובה שתישאר, והוראת השעה היא לעניין המספרים עצמם, והפריסה הרחבה. אחרי שלוש שנים נוכל לדעת האם זה מחייב או לא. 19(ב) הוא הוראה קבועה, שמוצע להוסיף לחוק, והיא לא תימחק.

זאת אומרת שבעוד 20 שנה יהיו עמדות כאלה על פי חוק?

ואם תרצו לבטל עמדות, תצטרכו את האישור שלנו?

לא, הם ישאירו עמדה אחת. לפי החוק הם יעמדו בכללים.

השירות יכול להינתן בכלים שונים. יכול להיות שאחרי שלוש שנים - - -

שאלה פשוטה. יש עמדות, הן עובדות במשך שלוש שנים, והגעתם למסקנה שצריך רק חמש עמדות. אתם מחליטים לבד, או זה בא לוועדה? אני לא רוצה שתחליטו לבד. אני רוצה שעוד עין תבדוק מה קרה עם זה. לכן, אני רוצה שביטול עמדות לאחר הוראת השעה יהיה באישור ועדת הכלכלה. זה לא תמיד נעים לממשלה, שהוועדה דורשת תחנות בקרה, אבל זאת נראית לי דרך טובה לבדוק את היעילות של העבודה.

בסדר גמור. אנחנו מבקשים להשאיר גם את הנקודה הזאת לבואו של המנכ"ל.

תשאירו את זה לדיונים. בבקשה, המשרד לביטחון פנים.

בוקר טוב, אני מהייעוץ המשפטי של אגף התנועה. קובץ הסעיפים האלה מדבר על הדרך לתקוף את הדוח, לערער על הדוח, ואנחנו מבקשים להוסיף הבהרה, שהמנגנון שנקבע עכשיו, של תקיפה ישירה, לא משנה מהמצב המשפטי הקיים, ששולל אפשרויות של תקיפה עקיפה, בין אם בתביעות אזרחיות, ובעיקר בתביעות ייצוגיות, שנוגעות לקנסות האלה. לא לשנות מהמצב המשפטי שבו, בין אם הקנס פלילי ובין אם הוא מינהלי, הוא לא מס או תשלום חובה או אגרה, שבגינם ניתן לתבוע ייצוגית את המדינה.

התייחסות להערה הזאת, משרד המשפטים.

אנחנו מסכימים עם מה שנאמר. אני אבהיר שגם היום אי-אפשר להגיש תובענות ייצוגיות בגין קנסות מדוחות בררת משפט. גם לאחר מכן, הכוונה היא שלא מדובר בתשלום חובה כמשמעותו בחוק התובענות הייצוגיות. במובן הזה, אין לנו כוונה לשנות מהדין המהותי, שחל גם היום.

באופן עקרוני אתם מוכנים שם להטמיע - - -

זה לא שינוי נוסחי. זאת הבהרה שנאמרה.

הסעיף הזה הוא ליבת ההערה של לשכת עורכי הדין, וכל השאר היה דברים יותר טכניים. מהות הבעיה בחקיקה הנוכחית היא הסעיף הזה. בעצם, מעבירים דין פלילי לדין מינהלי. בדין מינהלי רגיל בודקים את כושר ההחלטה של הגורם שקיבל את ההחלטה – האם הוא שקל את השיקולים הראויים או כל דבר אחר. הדיון כאן הוא עובדתי. כשאנחנו תוקפים דוח, אנחנו שואלים האם המצלמה באמת צילמה את הרכב שלי או רכב אחר; האם השוטר באמת ראה אותי, או סתם רשם דוח בגלל שצפרתי לו והוא התעצבן, או כל דבר אחר. אי-אפשר לעשות את זה בהתכתבות. לנהל משפט בהתכתבות בדיון עובדתי, לא בדיון רעיוני, זה דבר שחייבים בו את נוכחות הצדדים. לעשות חקירות לשוטר, לבדוק שבאמת הוא עשה את כל הדברים שהוא צריך.

לכן, אנחנו מבקשים לשנות את בררת המחדל. בררת המחדל פה היא שזה יהיה בהתכתבות, ובן אדם יגיש תצהיר, שבו נאמר: זה לא אני. איך ראש בית הדין יכול להחליט אם זה הוא או לא על סמך תצהיר? אומרים: אם בית הדין ירצה, זה יהיה בהיוועדות חזותית, ואם הוא עדיין הוא ירצה, זה יהיה באופן פיזי. אנחנו רוצים שזה יהיה הפוך, כך שזה יהיה פיזי. אם הצדדים יסכימו – כמו שעשינו בחוק הפלילי – היוועדות חזותית רק בהסכמת הצדדים. אם יסכימו הצדדים להסתפק בתצהירים, מצוין, אבל קשה לי לראות צדדים שיסכימו להסתפק בתצהירים.

המצב שבו זה יהיה בתצהירים בלבד, לא יאפשר לאזרח לעמוד על זכויותיו, ולא יאפשר לו לבצע את החקירה של העובדות כמו שצריך. יש לי סיפורים מפה עד הודעה חדשה, על דוחות שבוטלו בבית המשפט לאחר שהעובדות התבררו.

נמצאים כאן נציגי המשטרה ונציגי משרד המשפטים. כולם יודעים שכאשר מגיעים לדיון פיזי, יושבים עם התובע קודם לכן ורואים את הראיות.

תגיד קצר ולעניין.

אני אומר באופן שהוא הכי לעניין. אנחנו סוברים שאין מקום לנהל דיון בתצהירים. צריך להיות דיון בכל תיק, למעט אם הצדדים הסכימו שלא יהיה.

תודה. התייחסות.

אני רק אגיד שהסניגוריה הציבורית גם מצטרפת להערה הזאת. גם אנחנו חושבים שצריך לשנות את בררת המחדל – לא ללכת עד כדי הסכמת הצדדים, אבל כן לשנות את בררת המחדל ולהשאיר שיקול דעת לבית הדין. לאפשר לצדדים שמבקשים כנוכחות, שזאת תהיה בררת המחדל. ההנחה היא שרוב האנשים לא יבקשו את זה, אבל במקרים שמבקשים, כן לקיים.

הזכירו כאן את בית הדין למשמורת, שהוא מאוד דומה.

בית הדין למשמורת מחליט על משמורת לאנשים.

ופה מדובר על הגבלת תנועה של אנשים, על לקיחת רישיון של אנשים.

חבר'ה, בלי וכחנות. אמרת את עמדתך, שמענו את הסניגוריה. משרד המשפטים, בבקשה.

אני מבקשת להזכיר את הנתונים שהוצגו פה בדיון השני, שהציגה הנהלת בתי המשפט וכבוד השופט אביטל חן. 6% בלבד מהתיקים שנוגעים לעבירות תעבורה – גם בררות משפט וגם הזמנה לדין – מגיעים להוכחות. 6%. 6% זה החריג, זה לא הכלל. אני חושבת שהמספרים מלמדים על כך. לכן, להגיד שכיום התיקים מגיעים להוכחות ולמעשה, זה מה שמכריע כשאנחנו מדברים על 6% בלבד? אני חושבת שזה קצת לא תואם את המצב בשטח. אני חושבת שבשים לב לנתונים שהוצגו, שלמעשה מייצגים גם את המצב בשטח, בררת המחדל שקבענו תואמת את המציאות. ולא רק שלא מרעה את מצבו של האזרח – אני אומרת שוב, 6% בלבד הם אלה שבסוף מגיעים לכך שההליך שלהם מתברר והם מנהלים הוכחות וחקירות בבית המשפט – אלא שהיא מאפשרת יותר גמישות והתאמה של כל מקרה למורכבות שלו.

אני מזכירה שיש לנו הרבה מקרים שבהם מדובר בעבירות מצולמות. עניין של חקירות בעבירות מצולמות הוא לא בהכרח רלוונטי. בסוף יש לנו צילומים של הדברים, הדיין יכול לראות, להתרשם. בחלק מהמקומות, האפשרות לקיים היוועדות חזותית יכולה לתת מענה הולם, והדיין יכול באמצעות אותה היוועדות חזותית להתרשם מהצדדים, וגם מהימנעותם. הדיין הוא גורם בעל שיקול דעת שיפוטי ושיקול דעת עצמאי, ואנחנו עושים הכול בחוק כדי להבטיח את זה. בסופו של דבר הוא יכול לזמן את הצדדים לדיון פרונטלי. אם זה יהיה אותם 6%, זה באמת תואם את בררת המחדל, ואת הסדר שנקבע במסגרת הצעת החוק.

אני מבין שאתם מתנגדים להערות האלה. תשאירו את זה פתוח, ואנחנו נדון בזה עם המנכ"ל. הבנתי שזה נושא שמאוד חשוב לו בתוך החוק. הוא יהיה פה היום. שימו את זה ברשימה, ולא נצביע על המרכיב הזה כרגע.

יש לי הערה לסעיף 20(ג). אני חושב או מהרהר, שצריך להכניס לשיקול בית הדין לתעבורה גם את מספר ההרשעות של אדם. אם יש שור מועד – אנשים עם 40, 50 או 60 הרשעות, שמטרילים את המערכת – אני חושב שזה אחד השיקולים שבית הדין צריך לשקול.

חשבנו שהדיין לא חייב להיחשף מלכתחילה לנתונים על מספר ההרשעות. אם אתה רואה הרשעות קודמות של אדם, באופן טבעי זה יכול ליצור הטיה מסוימת. אנחנו רוצים להבטיח שלאותו אדם, לאותו מפר יהיה הליך ראוי, ויבדקו את המקרה שנמצא בפני הדיין, ולא מבחינה סטטיסטית. השיקול של מספר ההרשעות יכול להיות שיקול רלוונטי בשני מקרים: המקרה הראשון, החלטה של התובע האם זה באמת המקרה שמתאים לעבור בו להליך הפלילי, בגלל אותה מועדות, בגלל אותה חומרה מצטברת של אותו אדם. אני מזכירה שבהתאם להצעת החוק, סעיף שהקראנו בדיון הקודם והצבענו עליו בסעיף 2א רבתי, יכול התובע להחליט להגיש כתב אישום בדיוק במקרים האלה, בין השאר בגלל החומרה, המועדות וההבנה שהליך מינהלי לא מתאים פה ולא מספיק. הדבר השני, עניין הרצידיביזם – מפר תנועה מועד. שם זה מביא לכפל קנס, וזה גם ביטוי של זה. כמובן, ככל שעולה השיקול הזה או עולה טענה בעניינים האלה, הדיין יוכל להיחשף למידע הזה.

אני חושבת שצריך להיזהר מלחשוף את המידע הזה עוד קודם לכן, בגלל החשש מהטיות שיכולות להיווצר.

אני מסכים איתך. הרי בסוף מדובר על אופן קיום הדיון. אני לא בטוח שהשיקול הזה הוא שיקול רלוונטי לעניין הזה.

אני חושב שהאינטרס הציבורי מורכב, והתפיסות המסורתיות האלה, בהינתן היקף גדול, אינן משקללות תופעה של עבריינים מועדים חוזרים ונשנים. הן עיוורות לעניין הזה. הציבור נפגע בעיקר מהאנשים האלה. הציבור לא נפגע ממישהו שבמקרה עשה עבירת תנועה. הוא אדם נורמטיבי. הסיפור הוא עם אנשים שנתפסים פעם אחר פעם בעבירות מהירות ובעבירות אחרות. המערכת עיוורת לעניין.
את מפנה לסעיף 2?

אני מפנה ל-2א(ג).

איפה זה כתוב?

לא כתבנו את זה, אבל זה חלק מהשיקולים שהתייחסנו אליהם גם בדיון, שיכולים להנחות את התובע.

האם אפשר להוסיף את זה? או שכבר הצבענו?

הצבענו.

אני חושב שהאינטרס הציבורי הזה צריך לבוא לידי ביטוי, ואני חושב שהוא לא בחקיקה. אדם שהוא עבריין מועד או שור מועד, שחוזר פעם אחרי פעם, צריך להבין שההתנהגות הזאת עולה לו.

חבר הכנסת, שיטת הנקודות שדיברנו בה ארוכות פה, בדיוק נועדה לדבר הזה. עבריין תנועה שיש לו עבירה אחת, צובר נקודות. כשהוא צובר כמה נקודות, הוא מגיע לקורס נהיגה מונעת ולשלילה. זה ההסדר שנועד לטפל באנשים האלה. אני לא בטוח שאת התיק הספציפי צריך לנהל לרעתו, בגלל שהוא עבריין מועד. הוא לא צריך לקבל החמרה בהליך הספציפי או בהרשעה או למצוא אותו אשם בעבירה ספציפית.

כמה שנים שיטת הנקודות?

אתה צודק, אדוני, וגם דיברנו על הצורך ברפורמה בשיטת הנקודות.

אני רוצה לייצג את האזרחים הנפגעים. יש פה תפיסה מסורתית טובה וראויה על זכויות נאשמים. אין פה בגירות, חידוד ושימת דגש על זכויות הנפגעים. לכאורה זה נשמע טריוויאלי, והרי כולנו מטפלים בדין הפלילי בזכויות הנפגעים. אני טוען שההסדרים הקיימים לא מביאים לידי ביטוי את אותם דברים שהאבות המייסדים לא חשבו עליהם. "האבות המייסדים" של ההסדרים האלה לא חשבו שיהיה שור מועד. חשבו שיצר האדם טוב מיסודו, מקסימום ניתן לו נקודות. אני רק מדבר, ואתם בטח מכירים את הסטטיסטיקה, על אותם מעטים שהם עבריינים סדרתיים. המדינה מתקשה לטפל בהם. האם בנושא הזה אנחנו לא עוצמים עיניים או ממשיכים הלאה באותה גישה מסורתית? אנחנו צריכים לצאת מגדרנו, ובהינתן שכבר נוגעים בזה – הרי עכשיו לא יגעו בזה בשלושים השנים הבאות – איפה אנחנו מעדכנים את התפיסות בניואנסים שפספסנו בסבבים הקודמים? ופספסנו את זה.

הרפורמה הזאת נועדה, בין היתר, כדי לפנות את בית המשפט לטפל בעבריינים האלה. בעבירות החמורות ובעבירות מסכנות החיים הוא יפנה את בית המשפט לטפל באופן מהיר יותר בעבירות האלה. דיברנו גם על הצורך ברפורמה בשיטת הנקודות. יכול להיות שצריך לשנות שם. יכול להיות שעבירות מסוימות צריך להחמיר בהן בשיטת הנקודות, ועבירות אחרות צריך להקל בהן. אני חושב שאלה הכלים שעומדים בפנינו. לא בטוח שבמסגרת החוק הזה נכון לטפל בדבר הזה.

תודה.

אני רק מבקש להגיב על הנתון שנאמר פה, שרק 6% מגיעים להוכחות. אני לא יכול לחלוק על הנתון הזה, אבל ראוי שהנתון שיהיה בפני הוועדה הוא כמה תיקים כבר בשלב ההקראה, משתנה סעיף האישום שלהם לסעיף קל יותר, או שהם מבוטלים לגמרי לאחר מפגש פיזי בין האזרח לבין התובע.

הדינמיקה שמבקשים להגיע למשפט. בסוף, הדיון המשפטי הראייתי הוא אפילו פחות מ-6% וסוגרים דילים בחוץ. בפועל לא מתנהלים המון דיונים משפטיים אמיתיים פליליים על בסיס ראיות, מתוך כל עבירות התעבורה. ממש אחוז או שניים, והכול נסגר בדילים לפני המשפט.

אבל העבריינים המיומנים תמיד יטרידו את המערכת. הם תמיד יערערו, הם תמיד יבקשו.

המקרה הזה קצת סוגר להם אופציות.

אני לא בטוח.

טיפה. אנחנו לא רוצים לסגור יותר מדי.

אדוני היושב-ראש, תאר לך שיש למישהו 30 הרשעות, וב-30 המקרים הוא ביקש ערר. האם במקרה ה-31 אנחנו צריכים לתת את דעתנו לזה? או שאתה אומר, כל עבירה היא בפני עצמה ובשם עיקרון כך וכך, אני עיוור לעובדה שב-30 הרשעות קודמות ביקש 30 עררים. זה מה שאני אומר.

אנחנו לא יודעים מי המועד. 10? 20? 30?

לא משנה. בכוונה נתתי מספר שתסכים שהוא מועד.

אני מקבל את הדברים. אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין המקומות. המעבר מפלילי למינהלי, כמו שהעירו פה. אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון, שגם יפנה את בית המשפט ובאמת ייתן לו לטפל, וגם למרות שזה הליך מינהלי, יהיה לאנשים ההליך הכי הוגן והכי נכון להם. אנחנו חושבים שהאיזון פה הוא האיזון הנכון כרגע.

ומה עם שיקול שנוגע למספר העררים שנדחו? אדם הגיש בקשה בסעיף הזה 27 פעמים.

אם נדחו לו עררים, שיטת הנקודות פועלת. הוא אמור להיות בשלילה.

הוא מבקש להיות נדון לא באופן מקוון, אלא בבית משפט. הרי מה אומר סעיף 19? בכל דבוקת הסעיפים אמרנו שהצדדים יכולים לבקש דיון, ואז בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו. אמרת: מה שיקול הדעת של בית המשפט להחליט על דיון? שיקול בית המשפט הוא מורכבות וכולי, כל הדברים שהם לטובת העבריין הפוטנציאלי, וטוב שכך. אנחנו צריכים לאפשר לאזרח להגן אל מול המערכת. טוב, טוב שכך.

אם כבר 30 פעם ביקשת הליך ודחיתי, אני גם רוצה שבית המשפט יידע את זה. מה יקרה? הוא יזהם את שיקול דעתו?

ודאי. הרי אם שופט נחשף בהליך פלילי להרשעות קודמות של נאשם, הוא נפסל מייד בשלב הכרעת הדין. זה מידע שנחשף בפני בית משפט רק בשלב שאחרי שיש הרשעה, וטוענים לעונש. שם זה רלוונטי ובא לידי ביטוי. בשלב הכרעת הדין, בשאלה האם יש אשם או אין אשם, אסור בשום פנים ואופן שבית משפט ייחשף.

אני לא חושב אם יש אשם או אין אשם. אני חושב האם לקיים דיון או לא לקיים דיון.

צביקה, לא נצליח להתקדם בחוק בדיונים העקרוניים הללו.

תמשיך, בבקשה. רק לפרוטוקול ההיסטורי, אני מבקש שיזכרו את זה.

ההיסטוריה תשפוט, כפי שאמרו. על מה אפשר להצביע כרגע?

אם אני מבין נכון, רק על סעיף 18.

נצביע על סעיף 18. סעיפים 19 ו-20 פתוחים, ויוגדרו בהפסקה שנעשה. מי בעד סעיף 18?

הצבעה

סעיף 18 אושר.

סעיף 18 אושר פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיפים 19 ו-20 יוצבעו אחרי שיוסכמו. נא להקריא את סעיפים 21 עד 25.

ביקורת שיפוטית
21. בית דין לתעבורה מוסמך לאשר את ההחלטה להטיל קנס, לבטלה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שקיבל את ההחלטה.
סדרי הדין, סדרי המינהל ודיני ראיות בבית דין לתעבורה 22. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין, סדרי המינהל ודיני ראיות שיחולו בבית דין לתעבורה.
(ב) ראש בית דין לתעבורה יהיה אחראי בפני שר המשפטים על ביצועם של סדרי הדין וסדרי המינהל לפי סעיף קטן (א) ולשם כך יהיה רשאי לקבוע הוראות מפורטות בעניינים אלה:
(1) סדרי מינהל וסדרי עבודה פנימיים של בית דין לתעבורה;
(2) דחיית מועד דיון והחלטה בבקשה להארכת מועד;
(3) דיון והכרעה בבקשות המוגשות לאחר שבית דין לתעבורה נתן החלטה סופית;
(4) אופן קיום דיונים;
(5) עניינים נוספים של סדרי דין וסדרי מינהל כפי שקבע שר המשפטים.
תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים
23. ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט לפי סעיפים 5, 7, 8, 13, 14, 16, 17, 18, 22, 26(א) ו-(ג), 37, 41 ו-45, יחולו על ערר ועל בית דין לתעבורה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו-(ה) לחוק האמור יהיו נתונות לבית משפט שלום לענייני תעבורה, או לבית משפט לעניינים מקומיים או לבית משפט שלום במקרים המפורטים בסעיף 24(ג).
ערעור על החלטת בית דין לתעבורה 24. (א) על החלטה סופית של בית דין לתעבורה בערר ניתן לערער לבית משפט שלום לענייני תעבורה, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה הסופית.
(ב) על החלטה אחרת של בית דין לתעבורה ניתן לערער לבית משפט שלום לענייני תעבורה, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט שלום לענייני תעבורה; לעניין זה, "החלטה אחרת" –
(1) החלטה שניתנה לאחר ההחלטה הסופית ואינה נבלעת בו;
(2) החלטה בעניין סמכות עניינית;
(3) החלטה בעניין פסלות חבר בית דין;
(4) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
(5) החלטה בעניינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ערעור או בקשת רשות ערעור, לפי העניין, כאמור באותם סעיפים קטנים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 27, יוגשו לבית משפט לעניינים מקומיים; ואולם אם אין בית משפט לעניינים מקומיים שאזור שיפוטו בתחום הרשות המקומית שמפקח מטעמה הטיל את הקנס בשל הפרת תעבורה, הערעור או בקשת רשות ערעור יידון בפני בית משפט שלום.
(ד) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום הקנס בשל הפרת תעבורה, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.
רשות ערעור על פסק דין של בית משפט שלום לענייני תעבורה 25. על פסק דין של בית משפט שלום לענייני תעבורה או של בית משפט לעניינים מקומיים או של בית משפט שלום, בערעור לפי סעיף 24, ניתן לערער לבית משפט מחוזי, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט מחוזי.

מה התוספת שלך?

המילים: או של בית משפט שלום. אני כבר אסביר.

אני אתחיל להתייחס לסעיפים כסדרם. הסעיף הראשון שהקראתי, סעיף 21, מדבר על היקף הביקורת השיפוטית. למעשה, זה הסעיף שמגדיר את סמכויות בית הדין לתעבורה. הביקורת השיפוטית המקובלת היום היא הביקורת השיפוטית, כפי שקבועה בסעיף 21. זאת בעצם הסמכות לאשר את ההחלטה, לבטל אותה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שקיבל את ההחלטה, כלומר לרשות המינהלית. זה יכול להיות, למשל, כאשר בית הדין סבור שהרשות המינהלית צריכה לבחון דברים נוספים, לקיים השלמות או לבצע כל פעולה אחרת שהוא חושב שנדרש במסגרת הדיון.

זה שונה מסעיף 37 לחוק בתי דין מינהליים, וכמו שאמרתי, זאת למעשה הביקורת השיפוטית שמקובלת היום, והיא נהוגה גם בבתי דין אחרים, למשל בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל, וגם בוועדות הערר במענקי הקורונה. אלה, למעשה, בתי הדין האחרונים שהוקמו.

יש לך נתונים על ההסדרים שקיימים, בתחומים שבהם חל חוק בתי דין מינהליים?

אין לי נתונים סטטיסטיים.

לא סטטיסטיים אלא איזושהי סקירה קצרה על התחומים השונים, וההסדרים שקבועים לגבי כל אחד מהם.

אתם רוצים שאני אתייחס לסעיף הזה, או להמשיך להסביר על שאר הסעיפים?

אני שואל לגבי הסעיף הזה.

אני אחדד ואומר, שזאת שאלה של שינוי, כלומר האם אנחנו מעניקים לבית דין תעבורה גם סמכות לשנות את ההחלטה. הסמכות לשנות היא מה שאנחנו נוטים להגדיר כביקורת שיפוטית רחבה. זאת ביקורת שיפוטית, שחורגת מביקורת שיפוטית קלאסית, במובן הזה, שערכאה שיפוטית נכנסת לנעליה של הרשות, ויכולה גם לקבל החלטה אחרת במקומה.

המודל הזה נהוג בעיקר, כאשר אנחנו מדברים על טריבונלים, שיש להם מומחיות מיוחדת. למשל, יש בתי דין שיושבים שם פרט לגורמים בעלי ניסיון שיפוטי, גם גורמים בעלי מקצועיות ייחודית – כלכלנים למיניהם, מהנדסים, רופאים. באותם מקרים בהם הטריבונל הוא מקצועי, נוטים גם כן לקבוע סמכות לשנות. מקרים אחרים שבהם נהוג לקבוע ביקורת שיפוטית יותר רחבה, הם מקרים שנוגעים ממש לבסיס של זכויות האדם, למשל מעצרים מינהליים. במעצר מינהלי זאת החלטה שמקבלים בה ביקורת שיפוטית, היא מגיעה לבית משפט מחוזי, וגם שם יש סמכות לשנות.

מכל הסיבות האלה, חשבנו שזה לא מתאים למאפיינים של ההחלטה הנוכחית הזאת, ואני מזכירה שלבית הדין יש כלים אחרים להתערב. הוא יכול לבטל החלטה להטיל קנס, הוא יכול להחזיר את זה לרשות בחזרה לבחון את זה. גם כיום, הסמכות לשנות, למשל להחליט על סעיף עבירה אחר, היא לא סמכות שנתונה לבית משפט.

הוא יכול לכתוב: אני מחזיר לכם לבחינה מחודשת, וממליץ לכם לבחון את הפחתת הקנס, או כל המלצה אחרת שיש לו?

בכל הנוגע להפחתת הקנס, זאת סמכות שלא נתונה לרשות המינהלית.

הוא לא קיבל החלטה; הוא המליץ לכם לבחון.

לגורם האוכף עצמו אין הסמכות הזאת.

אתה ערערת, והוא יכול או להטיל קנס, או לאשר את ההחלטה או לבטל, או להחזיר את העניין. האם ניתן לו להחזיר את העניין עם איזושהי המלצה? ואז להם תהיה סמכות להקטין קנסות, או דבר אחר?

אני אבהיר. הוא יכול להחזיר את זה עם הוראות. אם, למשל, הוגשה השגה, והרשות לא בחנה את ההשגה או לא התייחסה לכל הנתונים הרלוונטיים. הוא יכול להחזיר אליה לבחון מחדש. הוא גם יכול להחזיר אליה עם הנחיות שאומרות: ביטלתי את הקנס שניתן בהפרה מסוג X, אבל תבחני הפרה מסוג Y. זה משהו שבית הדין יכול להחזיר.

בכל הנוגע לסמכות ההפחתה, זאת לא סמכות שנתונה לרשות המינהלית. כלומר, אנחנו מדברים על מודל של קנסות קצובים וקבועים – 100, 250, 500. לכן, לרשות המינהלית אין סמכות להפחית מיוזמתה את הקנסות. כמובן, בשלב גביית החוב יש לנו סמכויות לפרוס תשלומים, להפחית תוספת פיגור, אבל הסמכות הזאת לא נתונה לרשות המינהלית. לכן, בית הדין לא יכול להחזיר אליה עם הוראות בעניין הזה, כי זאת לא סמכות שנתונה לה. בית הדין גם לא יכול להפחית את הקנס מיוזמתו בהקשרים האלה, כי זאת לא סמכות שנתונה לרשות המינהלית. לכן, גם אם הוא נכנס בנעלי הרשות, זאת לא סמכות שקיימת לרשות המינהלית עצמה.

סמכות ההפחתה היא נושא שחשבנו שהוא לא מתאים, ולא נכון להכניס אותו.

תמשיכי להסביר גם את הסעיפים האחרים.

סעיף 22 מבוסס על סעיף 82 לחוק בתי המשפט. זה נועד למעשה להסדיר את סמכויות ראש בית הדין. תפקיד ראש בית הדין הוא תפקיד שקבוע גם כיום בחוק בתי דין מינהליים, אבל ההוראות בעניין הזה הן מינוריות יחסית. אנחנו סברנו שאגב החוק הזה, נכון ליצור בכל הנוגע לבית הדין הזה, מעין מקבילה למנהל בתי המשפט במובן זה, שיהיו לנו סמכויות של ראש בית הדין גם לקבוע הנחיות, שיאפשרו אחידות בכל הנוגע לאופן התנהלות הדיינים השונים והדיונים השונים.

ברגע שאנחנו מסדירים את זה, זה משהו שייעשה באופן שקוף, יפורסם ויאפשר גם לציבור המתדיינים לדעת את הדברים. כמובן, מדובר בדברים שכפופים לתקנות, כלומר מבחינת המדרג הנורמטיבי יש לנו את החוק, יש תקנות שיקבע שר המשפטים, ולאחר מכן, בהיבטים יותר תפעוליים, יהיו גם אותן סמכויות של ראש בית הדין. זה צורך שעלה גם מהשטח, כדי לאפשר את אותה גמישות, ולאפשר לראש בית הדין את הדברים שממש נוגעים להתנהלות בפועל.

סעיף 23 מדבר על תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים. חוק בתי דין מינהליים הוא חוק מסגרת, שקובע הוראות כלליות בכל הנוגע להתנהלות בתי דין מינהליים. ככלל, מדובר בחוק שניתן להתנות עליו בהתאם לסעיף 4 לחוק. סעיף (ב)(ג) קובע שההוראות של החוק יחולו ככל שאין הוראה אחרת. ההוראות שמוצע להחריג הן בעיקר הוראות שאינן רלוונטיות, ומקרים בהם יש הוראה פרטנית כבר במסגרת החוק שלנו.

למשל, בעניין הביקורת השיפוטית.

למשל, בעניין הביקורת השיפוטית, אבל יש עוד החלטות שנוגעות להרכב חסר או מוטב שיתחלף שם דיין. פה, בגלל שמדובר בדן יחיד, הדברים לא רלוונטיים. יש כל מיני סעיפים שנוגעים לסמכויות יו"ר בית הדין, אבל כאמור, בגלל שזה דן יחיד, זה משהו פחות רלוונטי. יש גם דברים שנוגעים לאופן קיום הדיונים, וגם פה אני מזכירה את סעיף 20, שקבע הוראות פרטניות בהקשרים האלה.

בכל הנוגע לסעיף 24, כמו שאמרנו תהיה לנו זכות ערעור, שהיא ככלל לבית משפט שלום לענייני תעבורה. בכל הנוגע להחלטה אחרת בהליכים מינהליים, מכיוון שמדובר בהליכים שצריכים להיות הליכים מהירים ויעילים יותר, האפשרות לתקוף החלטות ביניים, החלטות אחרות, יותר מוגבלת. זאת הוראה שקבועה גם בסעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, וגם בחוק הכניסה לישראל. בעצם, צמצמנו את זה לאותן החלטות מהותיות כדי לאפשר הליך מהיר. כמובן שאפשר לתקוף את כל ההחלטות במסגרת הערעור על ההחלטה הסופית.

בכל הנוגע לסעיף קטן (ג), הוא נועד להתאים להסדר הקיים היום, שקנסות שמטילה הרשות המקומית נדונים בבית משפט לעניינים מקומיים. ככל שאין בית משפט לעניינים מקומיים, בבית משפט שלום. זאת סיפא שהוספנו, כי לא בכל אזור יש בית משפט לעניינים מקומיים, וכדי להסדיר מה קורה ככל שאין לנו בית משפט לעניינים מקומיים באותו אזור. זה התיקון שמופיע, והוא שונה מהצעת החוק הממשלתית.

לגבי סעיף 25, הקראתי להוסיף גם שם את בית משפט שלום, על מנת שזה יהיה תואם לניסוח של 24(ג), שמתייחס גם לסמכות של בית משפט שלום. 25 מסדיר את הגלגול השלישי, שזאת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט שלום.

תודה. הערות לסעיפים אלה. איתי, תתחיל.

(היו"ר צבי האוזר, 11:10)

אני מבקש להעיר לסעיף 21 בעניין היקף הביקורת השיפוטית. הדברים עלו כאן קודם בעת ההסבר, אבל אני מזכיר שסעיף 37 לחוק בתי דין מינהליים – כאן אנחנו עוברים ממסלול פלילי למסלול מינהלי, שהוא קרוב במאטריה. זאת בעצם המאטריה הרלוונטית, בית דין מינהלי – הסעיף קובע שבית הדין המינהלי רשאי לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את העניין עם הוראות לרשות שהחליטה.

אני חושב שבהתחשב בכך שאנחנו בכל זאת מדברים כאן על מודל חדש, שיש לו השלכות על הזכויות של המפירים, אנחנו עוברים מהליך פלילי להליך מינהלי, אין הגנות שקיימות בדין הפלילי. לדעתי ראוי לתת סמכות יותר רחבה לבית הדין מבחינת הביקורת השיפוטית. אנחנו מבקשים להתאים את הנוסח לנוסח שקיים היום בחוק בתי דין מינהליים, כמובן על כל הפרשנות שנלווית להוראות האלה. בעיניי זה יהיה הסדר מאוזן יותר.

גם הסניגוריה הציבורית מצטרפת להערה הזאת.

כמו שאמרתי קודם, אני יודעת שזאת ההוראה שקבועה היום בסעיף 37 לחוק בתי דין מינהליים, אבל זה לא הגישה המקובלת היום. כאמור, יש רציונל מתי נכון לקבוע ביקורת שיפוטית רחבה יותר, ואני לא חושבת שהמקרה הזה נופל לגדר אותם מצבים. אני מדגישה שוב, שלבית הדין יש כלים נוספים. כלומר, באותם מצבים שבהם בית הדין יחשוב שהיה נכון ללכת לסעיף הפרה אחר, הוא יוכל להעלות את הצדדים ולשוחח איתם על כך. הוא גם יוכל להחזיר אותם לקיים שיח ביניהם, ואם צריך לתת תוקף להסכמת הצדדים בנושא הזה, הוא יוכל להחזיר את הנושא לבחינה של אותו גורם, שקיבל את ההחלטה. הוא יכול גם לבטל את ההחלטה הקודמת שניתנה בהקשר הזה.

אני חושבת שלבית הדין יש מספיק כלים, כדי לאפשר את אותה ביקורת שיפוטית אפקטיבית, ועל מנת לאפשר סעד יעיל ומתאים בנסיבות העניין. צריך להבין מה המשמעות של הדברים, והכוונה היא שבית הדין ייכנס לנעליים של התביעה. גם במשפט הפלילי, נושא של המרת סעיף עבירה הוא לא דבר שנעשה כדבר של מה בכך. זה לא משהו שנהוג היום אלא באותם מקרים שבהם הצדדים מגיעים להסכמות, שזה המקרה שהתייחסתי אליו קודם, או במצבים מאוד מאוד חריגים לאחר שהתקיים דיון והוכחות, על כל מה שכרוך בכך.

במאטריות דומות, בכמה מקרים החרגתם את סעיף 37 מבחינת תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים? צריך לבחון, כמובן, גם מבחינת היקף התחומים, וגם באופן ענייני על מה מדובר. מי בעצם המפירים הפוטנציאליים. אני חושב שהמעגל של המפירים הפוטנציאליים מאוד מאוד רחב.

כמו שאמרתי, הסמכות לשנות היא הסעיף להמיר סעיף הפרה. אמרת ובצדק, שאנחנו דנים פה בחוק חדשני ובמודל חדשני. אני לא יכולה להגיד לך על מקרים דומים, כי בסוף מתקיימת פה מאטריה חדשנית. אני יכולה להגיד שמניסיוני, בכל בתי הדין שהקמנו בחקיקה בשנתיים האחרונות, התנינו על הסעיף הזה. כאמור, גם בחוק הכניסה לישראל, שהיא גם חקיקה מודרנית יחסית. גם שם החרגנו את הסעיף הזה.

אבל היום יש לבית משפט סמכות להפחית את הסכום.

הסמכות שנתונה במשפט פלילי, וזה חלק מההליך הפלילי. סמכותו להפחית עונש, ובחלק מהמקרים יש לו סמכות להעלות את הקנס. זה גם משהו שחשוב להגיד. כלומר, הסמכות לשנות בהקשר הזה, שהיא חלק מהסמכות של גזירת העונש, עובדת לשני הכיוונים – גם להפחית וגם להעלות. אני מניחה שאף אחד שיושב פה סביב השולחן לא יציע שניתן לבית הדין את הסמכות לקבוע קנס גבוה יותר.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 11:16)

הצעתי בתמצית היא לא לחרוג ממה שקיים היום בחוק בתי דין מינהליים.

אני מהמשרד לביטחון פנים. מיכל ציינה את ההיבטים המשפטיים, גם של החקיקה המודרנית. במקרים דומים אמורה להיות ביקורת שיפוטית יותר מצומצמת. אני אתייחס גם להיבט המהותי שציין חבר הכנסת האוזר, לגבי העובדה שהיינו רוצים שאנשים שיש להם טיעונים אמיתיים, יגיעו לדיון בבית המשפט. אנחנו לא רוצים את כל הרעות החולות שיש כיום בבית המשפט לתעבורה, שם יש מסחרה של התנהלות, כי בן אדם מנסה. אין לו שום טיעון, אבל הוא רוצה שפשוט ימירו לו את הסעיף לסעיף אחר, שיש בו פחות נקודות. אין לו שום סיכוי, ומגיע לו קנס, והוא רוצה סתם לנסות.

אם זה מתנהל כמסחרה, למה הכול נסגר במסדרונות של בית המשפט, וזה באמת לא מגיע לשופט?

בדיוק.

אתם מסכימים לזה. מגיע נהג שעבר עבירה, ואתה אומר שזה מתנהל כמסחרה, ואתם שותפים כמשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל למסחרה הזאת.

המטרה של החוק הזה - - -

עזוב את המטרה של החוק הזה. עד כאן אתם שותפים למסחרה הזאת? כך אתה מודה פה.

המצב היום הוא שיש קשיים שגורמים לכך, שבתי דין לתעבורה לא מצליחים לטפל בתיקים המורכבים, הקשים, משום שהם עמוסים בתיקים מהסוג הזה. בעקבות כך, המחוקק שינה את המצב ורוצה שיהיו בתי דין מינהליים, שידונו ברוב התיקים האלה. המטרה היא שבית הדין הזה לא יהיה איזשהו בית דין בתווך, כי גם עם החוק הזה, יש לאותו נהג זכות ערעור לבית דין לתעבורה. המטרה שלנו היא שאנשים שיגיע להם יומם בפרק זמן סביר, וכדי שלא ייווצר העומס הזה, לשופט תהיה הסמכות לאשר, לבטל או להחזיר את זה בצורה מינהלית לרשות. שימוש בחקיקה שהיא יותר מיושנת ואינה מתאימה פה, כמו שציינה מיכל, יכול להוביל לכך שאנחנו פוגעים בכל תכלית החקיקה ופוגעים בציבור הנהגים. וזה מה שאני לא רוצה.

נשאיר את זה פתוח ולא נצביע על זה. נשמע גם את עמדת השר לביטחון פנים בעניין. אני מבין שהמשרד לביטחון פנים נגד השינוי, וגם משרד המשפטים נגד השינוי והאפשרות לשנות החלטות. הסניגוריה הציבורית, מה עמדתכם?

אנחנו תומכים בסמכות להפחית את הקנסות.

שכן תהיה אפשרות לשנות החלטה.

אנחנו כמו הסניגוריה. הסעיף הזה הוא דוגמה לכך, שלקחו משהו ממשפט פלילי שלא מתאים לדיני התעבורה. הניסוח צריך להיות פחות עמום. מה הוא יכול להגיד לשוטר? תגבה עדות נוספת? תקרא שוב לנהג? איזה ראיות הוא יכול לתת? זאת לא החלטה מינהלית רגילה. לכן, צריך שלבית הדין תהיה סמכות לשנות את סעיף האישום.

אנחנו נתדיין בזה היום. מנכ"ל משרד המשפטים הצטרף אלינו, ברוך הבא. כרגע לא נצביע. נעשה הפסקה בצוהריים לכל הסוגיות שבמחלוקת.

מתוך סעיפים 21 עד 25, מה מוסכם וניתן להצביע עליו?

למעשה על כל הסעיפים, למעט סעיף 21.

אנחנו נצביע על סעיפים 22, 23, 24, 25.

הצבעה

סעיפים 22, 23, 24, 25 אושרו.

פה אחד. מקלב, אתה איתנו בהצבעה הזאת? יש סעיף אחד פה שהוא לא מוסכם, של שינוי. אותו גורם שאפשר לערער מולו, תהיה לו סמכות לא רק לבטל או להחזיר לדיון את הקנס, אלא גם יוכל לשנות את הקנס. אם כבר ערערו, תהיה סמכות לשינוי.

רק להפחתה?

זה שינוי. הפחתה היא בעצם שינוי. הם אומרים שהוא יכול לבטל או להחזיר לדיון נוסף, אבל הם לא רוצים שתהיה לו סמכות לשנות. הסניגוריה בעד שתהיה סמכות לשנות.

אנחנו בעד.

עוד לא הצבענו על זה. הצבענו רק על הסעיפים המוסכמים, שהם 22 עד 25. סעיף 21, נדון בו בהפסקה, ואולי גם יש דרך לרבע את המעגל. תהיו יצירתיים ותביאו רעיונות איך עושים את זה עם הגמישות או בנסיבות מסוימות או משהו. אנחנו נצביע על סעיפים 22 עד 25, וסעיף 21 שהוא במחלוקת, לא יוצבע עכשיו.

איך המשך הדיון, עם ההסתייגויות שלנו?

אם אתם רוצים להציג אותן עכשיו, נקריא אותן ונצביע עליהן.

לגבי סעיפים שטרם הוצבעו.

נהיה פה כל היום, ואם אתם רוצים אפשר גם בהמשך. מה שאתם רוצים.

נעשה את זה בהמשך.

נשמע את ההסתייגויות ונצביע עליהן עכשיו.

על איזה סעיפים כבר הצבעתם?

עד 25, אבל חלק לא הוצבעו.

פתאום התחלת לעבוד מהר?

לא, אני תמיד עובד מהר. זאת הבעיה שלי. אז מעבידים אותי עוד יותר מהר.

יש לנו מספיק אמון בעבודה משותפת, כך שגם אם קורה משהו, אלה הסתייגויות מאוד קריטיות.

אם אתם רוצים להקריא ונצביע עליהן עכשיו, סבבה. אני רוצה לכבד את זמנך. אם אתה רוצה לבוא בעוד שלוש-ארבע שעות ולעשות את זה, גם מוזמן. אנחנו נהיה פה.

אני אומר שוב, שרק על סעיפים שהוועדה לא אישרה אפשר להגיש הסתייגויות.

אומר היועץ המשפטי שעד סעיף 25 אין לנו מה להגיש הסתייגויות, מלבד אלה שהצבעתם עליהם.

תבדקו בהפסקה, שתהיה בסביבות 12:45.

בינתיים אתה עושה הצבעות על סעיפים?

על מה שמוסכם.

אבל אתה לא יודע מה ההסתייגויות שלנו.

תיקחו את הסעיפים הלא מוסכמים, אלה שלא הצבענו עליהם. הם יכולים להסתייג על מה שכבר הצבענו?

לא.

אבל יש חמישה-עשרה סעיפים שלא הוסכמו, והם לא יוצבעו לפני ההפסקה. תראו את המספרים, ועליהם תגישו הסתייגויות.

בסדר גמור, תודה.

ממשיכים. סעיפים 22, 23, 24, 25 מאושרים פה אחד ללא נמנעים, ללא מתנגדים.

סעיף 21 לא יוצבע כרגע, עד שיוסכם.

נא להקריא סעיפים 26, 27, 28.

פרק ו': סמכויות שוטר והסמכת מפקחים נוספים
סמכויות שוטר
לשם אכיפת הפרות תעבורה 26. לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, יהיו נתונות לשוטר הסמכויות הנתונות לו לפי החיקוקים כמפורט להלן, בשינויים המחויבים:
(1) סעיף 23(ב) ופרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ;
(2) סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, לעניין חפץ שבוצעה בו הפרת תעבורה, או שעשוי לשמש ראיה בהליך משפטי של הפרות תעבורה. הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודה האמורה יחולו גם על תפיסת חפצים על ידי שוטר מכוח סמכותו לפי פסקה זו;
(3) תקנה 9(ב) לתקנות התעבורה.

הסמכת פקח או עובד רשות מקומית כמפקח
27. (א) פקח שהוסמך לפי סעיף 3 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה לשם אכיפת עבירות תעבורה בתחומי רשות מקומית, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת הראשונה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה, כולן או חלקן, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיפים 4 עד 7 לחוק האמור בכפוף לחובות ולסייגים לפי אותם סעיפים.

(ב) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 27א1(ב) לפקודת התעבורה, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה לפקודת התעבורה, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיף 27א1 לפקודת התעבורה.

הסמכת עובד ציבור כמפקח
28. (א) שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בסעיף זה – השר) בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להסמיך עובד ציבור להיות מפקח לפי חוק זה, שיהיו נתונות לו הסמכויות המנויות בסעיף קטן (ד), כולן או חלקן, לשם אכיפת הפרות תעבורה, כולן או חלקן; לעניין זה, "עובד ציבור" – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 , וכן עובד תאגיד שהוקם לפי חוק שחל עליו דין משמעתי על פי דין.
(ב) לא יוסמך עובד ציבור למפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה ולא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה, שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הוא ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ד), כפי שהורה השר;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
(ג) הודעה על הסמכת עובד ציבור כאמור בסעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
(ד) לשם אכיפת הפרות תעבורה, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א), סמכויות פיקוח כמפורט להלן:
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

הוספנו את סעיף קטן (ה).

(ה) מפקח לפי סעיף זה, לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ד), אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.
(2) יש בידו תעודה חתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי הדרישה.

נא להסביר.

הפרק הזה מתייחס לסמכויות שיהיו נתונות לשוטרים ולגורמי אכיפה נוספים, למפקחים נוספים. זה מדבר או על עובדי רשויות מקומיות – סעיף 27, או על עובדי ציבור – סעיף 28. בכל הנוגע לסעיף 26, זה נועד להסדיר את סמכויות שוטר. הסמכויות שנתונות לשוטרים כיום, הן בשל חשד לביצוע עבירה או כדי למנוע ביצועה. נוכח השינוי הנורמטיבי שאנחנו מציעים, שזה בעצם חלף עבירות, אנחנו מדברים על הגדרת הפרות מינהליות. נדרש גם להסדיר את הסמכויות שיהיו נתונות לשוטר.

התייחסנו ממש באופן מאוד נקודתי, ותוכלו לראות הפניה לסעיפים פרטניים. אלה הסמכויות שראינו, שנעשה בהן שימוש בכל הנוגע לאותן הפרות, לאותם מעשים שהמשטרה אוכפת גם היום, ובאמת נדרשים. השינוי שהוקרא לפרוטוקול בסעיף 26(2), שמתייחס לסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי – סמכות התפיסה – הגבלנו את זה רק למקרה שזה חפץ שבוצעה בו עבירת תעבורה, או שעשוי לשמש ראיה בהליך משפטי, ולא גם לתפיסה מניעתית, שזאת אחת הסמכויות שקבועה בסעיף 32. זה, בין השאר, בעקבות הערות הייעוץ המשפטי לוועדה, וגם בגלל שכיום זה תואם את הפרקטיקה מתי תופסים חפצים, כאשר מדובר בהפרות, בסוגי המעשים שאנחנו מדברים בהם.

בכל הנוגע לסעיף 27, מדובר בסעיף שנועד ליצור את הקישור בין החוק לייעול הפיקוח באכיפה ברשויות המקומיות (תעבורה), לבין החוק הנוכחי. המטרה היא להיבנות מהוראות החוק המאוד מפורטות שקבועות שם, ומסדירות את המנגנון של הסמכת פקחים, לרבות הכשרה וכפיפות לנהלים של המשטרה; הכשרה של שר הבט"פ. למעשה, להחיל את אותן הוראות ואת אותם איזונים גם פה. הסמכויות של רשויות מקומיות מוסדרות גם במסגרת החוק לייעול ופיקוח, והצענו גם תיקון עקיף שתואם את זה. גם במסגרת סעיף 27(א)1(ב) לפקודת התעבורה, שם מדובר על עבירות מצולמות ברשויות המקומיות.

סעיף 28 מדבר על הסמכת עובד ציבור כמפקח. גם היום יש לנו הסמכה להסמיך גורמים נוספים לאכוף עבירות תעבורה. היום זה מוסדר מכוח סדר הדין הפלילי. הסעיף הזה יותר מודרני מההסדרים שקבועים כיום, במובן זה שהוא גם מגביל את זה לעובד ציבור. הוראה דומה מופיעה בסעיף 39(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), וגם הוא קובע דרישות. אלה הדרישות שאנחנו רואים בסעיף קטן (ב). גורמי האכיפה הנוספים שיש לנו הם של משרד התחבורה וברשות שדות התעופה, כאשר ברשות שדות התעופה זה מדבר על עבירות חניה. אולי זה לא יהיה רלוונטי בשלב הראשון, אבל אנחנו בונים את החקיקה כך, שהיא תהיה גם צופת פני עתיד.

השינוי שהוקרא בסעיף קטן (ב) הוא כדי להתאים את הנוסח לנוסח החוק לייעול הפיקוח והאכיפה ברשויות המקומיות, שיוצר הגבלה לא רק על מי שהורשע בעבירה, אלא גם על מי שהוגש נגדו כתב אישום. לפעמים, כבר בשלב של הגשת כתב אישום, יש בכך כדי ללמד על איזשהו פסול, שמפאת החומרה או מפאת הנסיבות, לא ראוי להקנות לו את אותן סמכויות פיקוח. אני מזכירה שמדובר על הקניית סמכויות פיקוח לגורמים שיוכלו להפעיל אותם כלפי אזרחים.

זה גם תואם את המודל בכלל, כשמדובר לגבי מפקחים ופקחים.

נכון, זה תואם. פה התייחסנו גם לעבירות וגם להפרות, בגלל הקשר הענייני שקיים. כלומר, הפרה מינהלית לא תהיה רלוונטית לכל מינוי, אבל ספציפית, בגלל שאנחנו מדברים על מישהו שכל תפקידו הוא לאכוף הפרות תעבורה מינהליות, חשבנו שקיים קשר ענייני. כשמדובר באותם מפירים מועדים, שחבר הכנסת האוזר התייחס אליהם קודם, או מישהו שעבר הפרות שהן בדרגה הגבוהה ביותר, זה יכול להוות שיקול רלוונטי.

דבר נוסף הוא התוספת שבסעיף קטן (ה). בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, הוספנו הוראות לעניין תג זיהוי ולעניין תעודה, כאשר מדובר במפקח שאוכף את הדברים. נגיד שמדובר באכיפה בשטח, וכיום עיקר האכיפה שמדברים עליה של עובדי ציבור, זה או חניה או עבירות מצולמות, כך שזה לא תמיד רלוונטי. למען הסדר הטוב, הוספנו את זה כדי שזה יהיה קבוע בחוק, כך שככל שיהיה מגע עם אזרחים, יהיו אותם מסמכים.

שוטר או פקח שלא נושאים תג זיהוי, מה עונשם בחוק? אני לא סתם שואל את זה. הוספנו את זה פה, וזה טוב. ואם הוא עובר על זה? כשאנחנו מכניסים את זה בחוק, צריכה להיות משמעות לנשיאת התג שלו. אנחנו רואים מקרים שבהם שוטרים מנצלים את זה, ומורידים את תג הזיהוי שלהם כדי שלא יזהו אותם, במיוחד כשמדובר בהפגנות. לכן אני שואל מה עונשו של אותו שוטר או פקח, שלא נושאים את התג? אם אין עונש, חבל שנכניס בחוק סתם מילים.

זה ברור ששוטר או פקח לא יכולים לתת דוח בלי שהשם שלהם מופיע על גבי הדוח? אי-אפשר לתת דוח אנונימי.

אני יודע שאי אפשר לתת דוח בלי השם שלהם.

על זה אנחנו מדברים כאן.

אמרתי מראש שאני לא מדבר על הדוח עכשיו. שאלתי שאלה, ואני מתפלא על כך שאתם מגיעים לפה ולא יודעים לענות על שאלה כזאת פשוטה.

מה סמכויות הפקח לתת דוח?

אני לא מדבר רק על פקח, אני מדבר גם על שוטר.

אבל הוא מדבר פה עכשיו על פקח. למה לעשות היקש משאלת התיוג בהפגנות, שהיא שאלה כאובה עם הרבה מאוד פולמוס ציבורי, לעבודה יום-יומית של פקח, שכל סמכותו על פי חוק זה, היא לתת דוח. הדוח חתום עם שמו, והדיון הוא על עבריין תנועה.

לא נכון, זה לא רק לתת דוח. סמכותו של פקח לא נגמרת בדוח.

בחוק הזה, סמכותו היא דוח.

אסור לשאול שאלה בגלל שהחוק הזה הוא דוח? שאלתי שאלה פשוטה, שאלה צדדית, וביקשתי לדעת את התשובה. אמרתי מראש שזאת שאלה צדדית, ואני מבקש לדעת האם יש בחוק איזושהי ענישה לשוטר או לפקח, שלא נושאים תג? אצל הפקח זה פחות מהותי, ואצל השוטר זה יותר מהותי. השוטרים נמצאים בכל מקום, בכל הפגנה, בכל אי סדר. השאלה שלי פשוטה, והייתי רוצה לדעת אם תוך כדי הדיון תוכלו לבדוק את זה. אני אשמח מאוד.

תנסח את השאלה שלך.

האם יש איזשהו עונש בחוק לשוטר או לפקח שלא נושאים עליהם תג?

תשיבו על זה אחרי ההפסקה. תעשו בדיקה ותשיבו אחרי ההפסקה.

אני יכולה לענות, אדוני.

אם יש לך תשובה סופית ומפורשת עכשיו.

כן. אני מחטיבת התביעות במשטרת ישראל. חלק מסמכויות השיטור יכולות להתבצע רק לאחר הזדהות. המשמעות היא, שאם שוטר בנסיבות שהוא אמור היה להזדהות - אני–לא מדברת על החריגים, שגם הם קבועים בחוק – לא עשה את זה, ואחר כך נקט באיזושהי סמכות שמנויה בחוק, יש משמעות לחוקיות אותה הפעלה של סמכות. זה ברמה הכללית.

הטיעון לפיו שוטרים מסתירים את שמם בכוונה, אני לא מכירה את זה.

לא, לא, לא. אני לא ביקשתי תגובה בעניין הזה. אמרתי שאני מכיר, והיו גם כמה דיונים בוועדה לביטחון הפנים בעניין הזה.

אני אתן לאדוני מענה. ככל שדברים כאלה מתבצעים, וכפי שאני אומרת, הם לא מתבצעים, לטעמי, מדובר בהליך משמעתי, ומשטרת ישראל אמורה לטפל בו.

אני לא ארחיב את הפולמוס סביב העניין, האם הם עושים את זה בכוונה או לא. אחרת, למה שוטר הולך בלי התג? אני יכול להראות לך עשרות צילומים בעניין הזה, עשרות מקרים שאני נפגשתי בהם, ואני נמצא בשטח. אי-אפשר להגיד שזה לא נעשה בכוונה תחילה. אני לא רוצה להיכנס לפולמוס, כי זה לא נושא הדיון. את אומרת שזה עלול להשליך על הסמכות.

כן. אני יכולה לחשוב על סיטואציה של שוטר שאין לו תג – זה משהו תיאורטי – ואותו אדם סבור שזה פקח או שומר שהוא לא רלוונטי. השוטר אומר לו לעשות כך, הוא לא עושה, ויכולות להתבצע פעולות אכיפה אחרות. יכול להיות שכאשר נראה את הסיטואציה, נבין שבאמת הייתה טעות בשל היעדר ההזדהות. יש לזה משמעות.

יש לזה משמעות, אבל זה לא נחשב עבירה של שוטר. אולי רק בדין המשמעתי.

אין לזה עבירה לפי החוק.

לכן אני מתפלא למה אנחנו צריכים את זה. אם הוא כותב בדוח את שמו, בסדר.

הסיבה לכך היא שהוא לא רשאי לעשות שימוש בסמכויות שלו אם הוא לא מזדהה. כלומר, אם לא הזדהית ואתה לא נושא את התעודה הזאת, הדוח - - -

ואם אין לו תג, הוא כותב את הדוח וחותם עם השם שלו?

זה בטל. הדוח ניתן בחוסר סמכות. זה לא סעיף עונשי, אלא הדוח בטל.

ענית לי משהו קצת יותר מפורט. תודה.

באתי להבהיר את זה. אני גם מפנה לסעיף 6 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה ברשויות המקומיות (תעבורה), שקובע כלל דומה בכל הנוגע לפקחים של רשויות מקומיות, וגם פה.

אדוני, אם אפשר להתייחס, אני מהמרכז לשלטון מקומי. מאחר שכל הדיון הזה כבר כן נעשה לפרוטוקול, אני מבקשת להבהיר לוועדה הנכבדה, שקיימנו דיונים עם האחראית על היחידה להנחיית התובעים, ועם עורכת הדין יפעת רווה בשאלה של הפרטים שצריכים לשים בתג המזהה, כתנאי לכך שהתג אכן ייחשב כתג מזהה. בשים לב לעובדה, שיש לצערנו התנכלויות למפקחים ולבני משפחותיהם, במיוחד ביישובים קטנים. אומנם אנחנו פחות מדברים על נושאי העבירות שיש כאן, אבל אנחנו מדברים על עיקרון התג המזהה.

הסיכומים שאליהם הגענו, הם שאנחנו נעשה שינוי, כך שיהיה זיהוי חד-חד ערכי של מספר זיהוי של אותו אדם, שנותן את הדוח, אבל לא בהכרח את השם ושם המשפחה שלו. זה שוב, מאותו מקום של התנכלויות שקיימות. צריך לאזן בין זכות הציבור לדעת ולערור על התנהלות לא תקינה של אדם שמפקח ונותן דוח, לבין ההתנהלות המאוד קשה שאנחנו פוגשים ברחוב.

נכנסנו לנושא שהוא לא מעניין החוק הזה כרגע.

וגם על זה יש מה לדבר. אגב, אני מסכים שיש הבדל בין פיקוח עירוני לבין משטרה. ברור שיש הבדל, בגלל שהם באותה שכונה. אני מסכים איתך שזה שונה משוטרים.

אוקיי. סעיפים 26, 27 ו-28, עם השינויים שהוקראו. מי בעד, מי נגד.

הצבעה

סעיפים 26, 27, 28 עם השינויים אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 26, 27, 28 מאושרים.

נא להקריא את סעיפים 29, 30, 31, 32.

פרק ז': מרשם התעבורה המינהלי

מרשם התעבורה המינהלי 29. (א) לשם יישום הוראות חוק זה, תנהל משטרת ישראל מאגר מידע שיכלול נתונים כמפורט בסעיף קטן (ב), לגבי כל מפר (בחוק זה – מרשם התעבורה המינהלי).
(ב) מרשם התעבורה המינהלי יכלול, בין השאר, נתונים אלה (בפרק זה – פרטי רישום):
(1) שם המפר ופרטי הזיהוי שלו;
(2) הפרת התעבורה שביצע המפר ומועד ביצועה;
(3) גובה הקנס שהוטל על המפר בשל הפרת התעבורה;
(4) מועד תשלום הקנס בשל הפרת תעבורה;
(5) מידע על ההליך המשפטי הנוגע להפרת התעבורה, ובכלל זה החלטות בהליך המשפטי ומועד קבלתן.
(ג) פרטי הרישום יימסרו למשטרה, באופן מקוון, על ידי מפקח או גורם אחר המוסמך לנהל הליך משפטי לפי חוק זה או לגבות קנס בשל הפרת תעבורה.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייכללו במרשם התעבורה המינהלי פרטי רישום לגבי החלטה להטיל קנס שבוטלה.
(ה) נמצא כי נפלה טעות ברישומו של פרט רישום, יפעל הגורם שמסר את פרטי הרישום כאמור בסעיף קטן (ג) לתיקון הטעות במרשם התעבורה המינהלי.
(ו) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.

שמירת סודיות
30. אדם שהגיע אליו מידע לפי פרק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.

מסירת מידע ממרשם התעבורה המינהלי לגופים ולבעלי תפקידים 31. (א) משטרת ישראל תמסור מידע ממרשם התעבורה המינהלי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בתוספת השנייה, לשם מילוי תפקידיהם ובהתאם לתנאים הקבועים בתוספת האמורה, אם נקבעו.
(ב) שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה.

עיון במרשם התעבורה המינהלי 32. כל אדם זכאי לעיין בפרטי הרישום על עצמו שבמרשם התעבורה המינהלי.

שמירת סודיות
30. אדם שהגיע אליו מידע לפי פרק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.

מסירת מידע ממרשם התעבורה המינהלי לגופים ולבעלי תפקידים 31. (א) משטרת ישראל תמסור מידע ממרשם התעבורה המינהלי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בתוספת השנייה, לשם מילוי תפקידיהם ובהתאם לתנאים הקבועים בתוספת האמורה, אם נקבעו.
(ב) שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה.

עיון במרשם התעבורה המינהלי 32. כל אדם זכאי לעיין בפרטי הרישום על עצמו שבמרשם התעבורה המינהלי.

מחיקת פרט רישום 33. (א) פרט רישום יימחק מהמרשם בתום התקופה כמפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – תקופת המחיקה):
1. לעניין מפר שהוא בגיר במועד ההחלטה הסופית – שמונה שנים מהמועד כאמור;

אני מסבה את תשומת ליבכם לכך שיש שינוי מהנוסח שהועבר לוועדה.

1. לעניין מפר שהוא קטין במועד ההחלטה הסופית – שש שנים
מהמועד כאמור.

זה שונה מהיום?

היום זה שמונה שנים. כתבנו עשר, ואחרי בדיקה חוזרת ראינו שבעצם זה שמונה, ומכאן השינוי.

אם יש שינוי ממה שיש היום, אני אשמח שתגידי לנו.

כמובן, בסדר גמור. השינוי שעשינו דווקא נועד להתאים למצב היום.

(ב) נרשמה במרשם התעבורה המינהלי הפרת תעבורה נוספת שביצע מפר בתקופת המחיקה של פרט רישום אחר, תיקבע תקופת המחיקה של כל פרטי הרישום לפי תקופת המחיקה המאוחרת ביותר.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יימחק פרט רישום לגבי מפר עד לתשלום מלוא הקנס שהוטל עליו בשל הפרת התעבורה.
(ד) לא יימסר מידע על פרט רישום שנמחק, ומידע על אודותיו לא יובא בחשבון לצורך קבלת החלטה בעניינו של אדם, אלא לגורמים המנויים להלן:
(1) משטרת ישראל;
(2) בעלי התפקידים המנויים בפרט 11(ב) עד (ז) או בפרט 12 לתוספת השנייה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(3) היועץ המשפטי לממשלה;
(4) בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה) בסעיף זה, "מועד ההחלטה הסופית" – המועד שבו ההחלטה להטיל קנס הפכה להחלטה סופית להטיל קנס.

אני מציע שנעבור לעמוד 45, לתוספת השנייה, שעניינה: גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע ממרשם התעבורה המינהלי. לאחר מכן, תסבירי בכלל את הוראות הפרק.

תוספת שנייה
(סעיף 31(א))
גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע ממרשם התעבורה המינהלי
(1) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – לשם מתן רישיון שהוא מוסמך לתת לפי חיקוק, או לשם חידושו, התלייתו או ביטולו.
(2) רשות הרישוי – לשם מתן רישיון או היתר לפי פקודת התעבורה ולשם ביצוע ההוראות לעניין שיטת הניקוד לפי סעיף 69א לפקודה האמורה.
(3) רופא מוסמך או ועדת ערר – מידע על מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה העומד לבדיקה של רופא מוסמך לשם מתן אישור רפואי לנהיגה לפי תקנה 194 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ; בפרט זה, "ועדת ערר" – כמשמעותה בסעיף 55א לפקודת התעבורה.
(4) מפקח או גורם מוסמך כהגדרתו בסעיף 7(א).
(5) היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע.
(6) המשטרה הצבאית.
(7) בית משפט או בית דין, באחת מאלה:
(א) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;
(ב) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי.
(8) פרקליט צבאי או תובע צבאי.
(9) עורך דין אשר קיבל ייפוי כוח לכך מהאדם שהמידע עליו; לעניין זה "עורך דין" – לרבות מתמחה המועסק על ידו.
(10) גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
(11) עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
(א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950 ;
(ב) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955 ;
(ג) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 ;
(ד) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 ;
(ה) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966 ;
(ו) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969 ;
(ז) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 ;
(ח) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 .
(12) הממונה על רישוי אומנה כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם בחוק האמור.
(13) קציני מבחן.

מה עמד בבסיס הקביעה של הרשימה הזאת?

זה מתקשר גם לשאלתו של חבר הכנסת, ואני אפתח בהערה מקדמית. במסגרת החוק הזה אנחנו מציעים לקבוע מרשם תעבורה מינהלי, שיהיה מרשם תעבורה עצמאי ונפרד מהמרשם הפלילי, כפי שקיים כיום. כיום, בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי – יש חוק שאמור להחליפו, חוק המידע הפלילי, והוא ייכנס לתוקף עוד פחות מחודש – המרשם התעבורתי הוא למעשה תחת המרשם הפלילי. הוא אומנם מנוהל תחת קטגוריה שונה, אבל הוא כפוף לכל ההוראות שחלות על המרשם הפלילי. כחלק מהחוק הזה, ובגלל השינוי המהותי שאנחנו מציעים במעמד של ההפרות האלה, אנחנו מציעים להפריד את המרשם למרשם נפרד.

כחלק מהמעבר הזה ניסינו לקבוע הוראות שיאזנו מצד אחד בצורך להגן על המידע הזה ולהגביל את הגישה אליו, ומצד שני, ייתנו ביטוי לעובדה שבסוף לא מדובר במידע פלילי. לכן, גם ההגנות יכולות להיות קצת שונות. הצענו לקבוע במסגרת החוק הזה את העיקרים שקיימים כבר היום בהוראות חוק המרשם הפלילי, דברים שחשבנו שהם באמת מהותיים, והם עומדים בבסיס, אבל בגלל שאנחנו מציעים גם שוני בחומרה של הדברים, חשבנו שאין צורך להחיל את מלוא ההוראות.

בכל הנוגע לגורמים שהצענו, שתתאפשר להם גישה למרשם, עברנו על התוספת שקבועה היום בחוק המרשם הפלילי ובחוק המידע הפלילי, ובשיח יחד עם המשטרה וגורמים נוספים רלוונטיים, ניסינו להבין מי הם הגורמים שהיום מבקשים לעיין במידע התעבורתי. כמו שאמרתי, הוא תחת המרשם הפלילי, אבל קצת בקטגוריה שונה. ניסינו לשמור את אותם גורמים, שהמידע הזה אכן רלוונטי להם. לא כל הגורמים שזכאים לעיין במרשם הפלילי, המידע הזה בכלל רלוונטי לגביהם, וניסינו לצמצם את זה למינימום הנדרש.

כפי שתוכלו לראות, אנחנו מדברים על גורמים שעוסקים בהליכים שיפוטיים, למשל, אם אנחנו מדברים על עבירות תעבורה שממשיכות להיות נדונות בבית משפט, אגב דיון בעבירות תעבורה שנשארות פליליות, הפרות תעבורה גם יכולות להיות רלוונטיות. משרד התחבורה, כמובן, רשויות הרישוי, גורמים של משרד הבריאות שפועלים מכוח פקודת התעבורה ותקנות התעבורה. אלה גורמים שבאמת נוגעים בהליכי הרישוי.

לצד הגורמים האלה יש את אותם גורמים של עובדים סוציאליים למיניהם. קיימנו התייעצות בנושא הזה עם משרד העבודה והרווחה, ועלה שגם העובדים הסוציאליים, במסגרת ההחלטות שלהם, לפעמים כשעולה שאלה הם מסתכלים כדי לראות מידע רחב ולקבל את ההחלטות המושכלות. אני מדגישה את המובן מאליו, שאלה אנשים שמתעסקים עם אוכלוסיות מאוד מאוד מוחלשות, ויכול להיות שאותו מידע יהיה רלוונטי גם למה שהם עושים, ככל שהם רוצים לראות סימני אזהרה או שאלות שעולות. גם להם המידע הזה רלוונטי.

אני רוצה לשאול לגבי פסקה (10) – גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי. זה מאוד רחב.

יש כללים כלליים ופסיקה כללית, שמבהירה מתי אתה מתחשב במידע ומתי לא. המידע הזה לא יהיה רלוונטי בכל מינוי, אבל הוא כן יכול להיות רלוונטי במינוי, של אותם גורמים שמתעסקים ספציפית בנושאים שקשורים לתעבורה או לאכיפה תעבורתית. למשל, אם אתה רוצה למנות גורמים במשרד התחבורה, שזה עיסוקם. הכללים לגבי המידע הרלוונטי ואיזה מידע צריך לשקול, זה משהו שמוסדר מכוח הפסיקה של בית המשפט העליון, מכוח הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, הנחיות נציב שירות המדינה, ככל שמדובר במינויים של הנציבות. זה לא משהו שבא להגיד שהמידע הזה תמיד רלוונטי, אלא בא לתת הסמכה במקום להתחיל לפרט בכל מינוי ומינוי. אני מסכימה שזה לא תמיד רלוונטי לכל מינוי.

השאלה היא אם אתה לא פותח את זה בכך שאתה משאיר את זה ככה. כמו שאתה יודע להביא חוק משנת 1966, והרשימה הארוכה הזאת, אולי כדאי לצמצם את זה? אם אנחנו רואים שמה שקשור לתעבורה בתפקידים כאלה, צריך לצמצם את זה. אין עניין להשאיר את זה פתוח, ולהגיד: נסתמך על.

נכון. אני גם מזכיר שיש חקיקה שקובעת, שבין התנאים למינוי יש התחשבות בעבר פלילי. כלומר, קודם כול, חקיקה, ויש אחר כך גם פסיקה והנחיות.

נכון. הנוסח שמופיע בחוק המרשם הפלילי מדבר על יועצים משפטיים או ככלל מדבר על מינויים.

מה הנוסח המדויק בחוק החדש, בחוק המידע הפלילי?

זה נכנס תחת כמה פרטים שונים. זה עושה הבחנה בשים לב לזהות הגוף, אבל בסופו של דבר הוא יוצר את ההסמכה הזאת כמעט בכל מינוי.

הערה לסדר. אנחנו נסיים את ההסבר וההערות עד סעיף 33. אחרי זה היועץ המשפטי שלנו יסקור את נקודות המחלוקת, ואחרי זה נוציא אתכם להפסקה עם משימות.

אני רוצה שתסיימו להסביר עד סעיף 33, הערות ונצביע על מה שאפשר להצביע.

יש לי הערה לעניין הזה. אני מבין שלקחתם את ההסדרים הקודמים, וניסיתם להתאים אותם. מה קורה עם דברים שלא הופיעו פעם והם רלוונטיים היום? לדוגמה, חברות האוטובוסים מקבלות רישיון מהמדינה. אלה חברות שפועלות על פי רישיון. האם הן כן יכולות? אני מנסה להבין למה זה חשוב.

זה קיים בתוספת, לא?

לא קבענו את זה במפורש. לא הסברתי על שאר הסעיפים.

כתבתם: לשם מתן רישיון או היתר לפי פקודת התעבורה.

תסבירי את הסעיפים, ויהיו הערות לסעיפים הספציפיים הללו, בבקשה.

ראשית, צריך להבחין בין השאלה של הרישוי, כלומר אם אני באה לתת למישהו את הרישיון הנדרש לנסוע באוטובוס. מי שבוחן את זה הוא רשות הרישוי, והיא רשאית לעיין במידע הזה, כמובן. ככל שמדובר בחברת האוטובוסים עצמה, זאת המשמעות של סעיף הסודיות. לא החלנו את כל ההגנות שקבועות במרשם הפלילי, ובמובן הזה אדם יכול לתת הסכמה לעיין במידע שנוגע אליו. במקרה הזה, חברה פרטית, בהסכמתו של אדם, יכולה לבקש לעיין במרשם. זה תואם את הוראות חוק המרשם הפלילי, כפי שהן קובעות היום. בנוגע לחוק המידע הפלילי, ההוראה הזאת קצת שונתה, אבל חשבנו שלא נכון להחיל את אותו הסדר מחמיר של חוק המידע הפלילי גם בענייננו, ובשים לב שמדובר במידע שיכול להיות לו עניין לציבור, והשלכה על בטיחותם של אנשים. כמובן שהמטרה העיקרית של החוק הזה, יחד עם דיני התעבורה, היא להציל חיי אדם, להגן על חיי אדם.
אני אתייחס להוראות, כי באמת לא עברתי על הסעיפים באופן מסודר. כמו שאמרתי, ההפרדה באה לשקף את השוני. מרשם התעבורה יוקם במשטרת ישראל. סעיף קטן (ג) תואם הוראות שנקבעו גם כיום בחוק המידע הפלילי, סעיף 2(ב), שמטיל את החובה על גורמי האכיפה השונים, על המפקחים השונים, למסור את המידע למשטרה, על מנת ליצור מרשם אחד שיכלול את כלל המידע הרלוונטי. כלל המידע הרלוונטי יאוגד במקום אחד, וזה תואם גם את המגמה של חוק המידע הפלילי.

בכל הנוגע לשמירת סודיות, השינוי מפרק לחוק זה היה על מנת להבהיר שזה חל על כל מי שמקבל מידע לפי הוראות חוק זה. זה יכול להיות גם גורם מוסמך, אלה יכולים להיות גם מפקחים. גם הגורמים האלה מחויבים בסודיות. כפי שציינתי, זאת לא הוראה מחמירה כמו בחוק המידע, במובן הזה, שזה לא מחריג גם תצהיר או הצהרה. אפשר יהיה למסור את הדברים בהסכמה.

בכל הנוגע להוראות בדבר מחיקת פרט רישום, לא מדובר במחיקה פיזית אלא הגבלה משמעותית על האפשרות למסור את המידע. בחוק המידע הפלילי יש הבחנה בין תקופת התיישנות לבין תקופת מחיקה. בהצעת החוק הזאת סברנו שאין הצדקה להבחנה הזאת, ולכן התייחסנו לזה פעם אחת כמחיקה, וגם התקופות הן בעצם חיבור של שתי התקופות שקבועות בחוק המידע הפלילי.

לדעתי, עניתי על כל השאלות, ואם יש עוד שאלות, בבקשה.

תחזרי רק על ההתיישנות והמחיקה.

יש הגבלה בחוק המידע הפלילי בין תקופת התיישנות לבין תקופת מחיקה.

פה בעצם גרעתם.

לא. איחדנו את התקופות האלה.

איחדתם אותן לרעה, לצד מי שהיה לו את חוק ההתיישנות. הארכתם מחוק ההתיישנות. כמה שנים זה עכשיו, כשזה מאוחד?

בחוק המידע הפלילי – אותן תקופות, כלומר שש שנים. ההתיישנות פירושה פעם אחת התיישנות, ולאחר מכן מחיקה. אלה שתי תקופות שונות.

כלומר, זה היה חייב לעבור בכל מקרה את שני השלבים האלה. עכשיו אתם מזיזים את חוק ההתיישנות ורק את המחיקה אתם משאירים.

כן.

אנחנו לא גורעים מאותו אדם?

אנחנו חשבנו שזה לא גורע ממנו. ההבדלים בין התיישנות למחיקה הם לא מאוד גדולים. הם כן משמעותיים כמדובר על מידע פלילי. פה חשבנו שזאת דקות, שלא צריך להיכנס אליה, בשים לב למידע שמדובר בו. כן שמרנו על אותן תקופות, כלומר לא הארכנו את התקופה מבחינתו של אדם, ובסופו של דבר עשינו איחוד בין שתי התקופות. אם שם הייתה חלוקה לארבע וארבע, פה קבענו שמונה. לכן, יש לנו שוויון מבחינת התקופות.

יש גורמים שונים שיכולים להיחשף בתקופה כזאת. כל תקופה כזאת של התיישנות ומחיקה, מפחיתה את מספר הגורמים שיכולים להיחשף למידע.

נכון, אבל אני מסבה את תשומת ליבכם לכך שהרשימה הזאת מלכתחילה הרבה יותר מצומצמת מחוק המרשם הפלילי.

אין גורמים שלא היו יכולים להיחשף בתקופת המחיקה, ועכשיו ייחשפו משום שהיא התארכה? דווקא פחות גורמים יכולים להיחשף בתקופת המחיקה.

המחיקה מאוחרת להתיישנות.

נכון, ולכן פחות גורמים יכולים להיחשף בדלתא שבין התיישנות למחיקה. אני שואלת האם גורמים שלא יכלו להיחשף, עכשיו יוכלו להיחשף?

לדעתי, מרבית ההגבלות הן מתקופת המחיקה, אבל אני צריכה לוודא.

תודה. יש עוד הערות לסעיפים הללו?

כן, שתי הערות. ראשית, לגבי הסעיף של שמירת סודיות. קבוע איסור על העברת המידע, ולא קבועה בצידו סנקציה פלילית. רצינו לקבל את המידע היכן זה קבוע, ומדוע זה לא נקבע פה בצורה מפורשת.

ההוראה העונשית בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות מוסדרת בחוק הגבלת הפרטיות. יש שם הוראה עונשית כללית, שחלה על פגיעה בפרטיות, ולכן סברנו שלא נכון לקבוע פה הוראה עונשית פרטנית, כי יש הוראה כללית שחלה, ונותנת מענה גם פה.

פגשנו את הנושא הזה בכמה חוקים, ואם יש חוק כללי שדורש מעובד ציבור לשמור על סודיות ופרטיות, זה מספיק לעת עתה. מה עוד?

בסעיף 29(ה), במקרה שנמצא שיש טעות ברישום של פרט, האחריות לתיקון הטעות היא על הגורם שמסר את פרטי הרישום. מצד שני, בסעיף 29(א), האחריות לניהול המאגר מוטלת על המשטרה. נוצר מצב שבו האחריות לתיקון הטעות היא למי שאין לו סמכות לתקן את הטעות. אם, למשל, הרשות המקומית צריכה לתקן פרט ברישום, לא ברור מהסעיף שיש לה אפשרות לתקן אותו. כלומר, יש עליה חובה לתקן אותו, אבל אין לה אפשרות לתקן אותו. היא לא זאת שמנהלת את המאגר.

אני אבהיר. ראשית, צריך להגיד שהמערכת עוד לא בנויה. כמו שאמרנו, הסמכות היא אומנם על המשטרה לנהל את זה, אבל ספציפית איך זה יעבוד והאם לגורמי אכיפה שונים תהיה אפשרות לתקן בתוך המערכת או רק להעביר בקשות למשטרה – אלה הוראות שיוסדרו בשלב מאוחר יותר. אני מזכירה שייקבעו תקנות בכל הנוגע להעברת מידע בין התחומים השונים.

סליחה שאני קוטע אותך, אבל את מטילה פה חובה.

אני אתייחס גם לגופם של דברים.

ותגידי מתי יגיעו התקנות.

אני מבטיחה להתייחס לכל הדברים. לגבי האמירה שאני מטילה חובה על מי שבהכרח לא תהיה לו אפשרות לערוך או לתקן, אני אומרת שזה לא בהכרח יהיה המצב, וזה תלוי במערכת ובאפיונים שלה, כפי שיהיו בעתיד. יכול להיות שתהיה להם אפשרות לערוך, ויכול להיות שלא. מצד שני, הרציונל שלנו היה להטיל את החובה, על מי שהמידע נמצא אצלו. כלומר, מי שיכול לבדוק את מהימנות המידע. ככל שמישהו טוען שנפלה טעות, הגורם שהטיל את הקנס והגורם שטיפל בו, הוא הגורם שמוסמך ויודע לבדוק האם המידע הזה נכון או לא נכון. נניח שרשות מקומית הטילה קנס, ובטעות, כשזה הוזן במערכת, הוזן סעיף הפרה לא נכון. אדם רואה את זה, ומבקש לתקן את זה. אם פונים למשטרה, למשטרה אין יכולת אמיתית לבדוק את זה, כי זה לא דוח שלה. היא תידרש לפנות לרשות המקומית, לחכות לתשובתה, לחזור בחזרה ורק אז לתקן. אנחנו סברנו שנכון להטיל את זה על הגורם שלו יש את המידע, והוא יכול לבדוק את הדברים.

לגבי השאלה איך זה ייעשה בפועל, אני מזכירה מראש שלרשות המקומית/לגורם האוכף יש את החובה לעדכן את המשטרה. גם פה, השיח בין הרשויות השונות הוא אינהרנטי להצעה שלנו. כלומר, זה כבר מוסדר בסעיף (ג), העובדה שרשות מקומית, לשם הדוגמה, צריכה להעביר את המידע הזה למשטרה, זה משהו אינהרנטי. בהקשר הזה אני לא רואה שוני מהותי בין הרישום המקורי לבין החלטה לתקן. אני אומרת שוב, שבסוף צריך לזכור שכאשר אזרח פונה, עדיף לו לפנות לגורם שבאמת יודע את המידע, יכול לבדוק אותו, יכול לאמת אותו, וגם יכול לראות את הצורך. בין אם אחר כך הוא ייתן לו אסמכתה שאיתה הוא ילך למשטרה, ובין אם הרשות המקומית תעדכן את המשטרה – זאת רזולוציה של תקנות.

הכוונה היא להתקין את כל התקנות שנדרשות. זה מוסדר בפרק ח' – הוראות שונות, סעיף 36 – ביצוע ותקנות. הוא מתייחס גם שם לתקנות שצריכות להיקבע בכל הנוגע למרשם. אין שם מועד, אבל כמובן, הכוונה היא שזה יקרה לפני שהחוק ייכנס לתוקפו, כדי להסדיר איך יעבדו הנהלים של המרשם. אגב, זה חשוב לא רק לאזרחים; זה חשוב גם לנו כדי שהגופים השונים שמעורבים בחוק הזה, ויש לא מעט כאלה, יתנהלו ביניהם, ולהסדיר את הממשקים השונים.

אני שואל בכוונה על התקנות, כי אני פחות פעיל בוועדה של מיכאל ביטון, אבל אני יותר פעיל בוועדת הכספים, ואנחנו מכירים כמה זמן לוקח לתקנות עד שהן מגיעות, וכמה עיכובים קורים בגלל זה. יש לנו היסטוריה שלמה עם זה.

לכן, אני שואל מתי התקנות יגיעו. אם את אומרת שהן יגיעו לפני החלת החוק - - -

החוק הזה לא מתיישם בלי התקנות, והממשלה רוצה להאיץ את אישור החוק. ראוי שהיא תתחייב על לוחות זמנים, מתי יגיעו התקנות.

אם יש טיוטת תקנות, ראוי להביא אותה לפני זה, כדי שחברי הכנסת שרוצים ומשתתפים בדיונים יוכלו לראות אותה.

לדעתי אין.

יש לנו כמה תקנות מסוגים שונים.

מתי תביאו? אנחנו רצים איתכם מהיר על חוק, ואנחנו אמורים לראות ריצה מהירה על תקנות. אל תשאירו לנו את זה בערפל, שכדאי לרוץ עם חוק, ואתם לא תתחייבו על לוחות זמנים של תקנות. תשאירו את זה להפסקה, ותתחייבו תוך כמה זמן יונחו התקנות האלה על שולחן הכנסת. הן לא באישור ועדה, אבל אנחנו נכניס עדכון לוועדת הכלכלה. דיווח שאכן התקנות הגיעו והן עובדות.

אני מבקשת להסב את תשומת ליבכם לכך, שהחוק בכוונה אמור להיכנס לתוקף לפחות שנה ממועד אישורו, ולא בכדי. נדרשת עבודת הכנה משמעותית.

בסדר. בלי הרבה מילים משפטיות. מתי יהיו התקנות? לא לבלבל את המוח. תגידו לנו בהפסקה מה מועד התקנות ומה מועד הדיווח לוועדת הכלכלה, כשהשר יכניס את התקנות לתוקף.

יש עוד הערות לסעיפים שהוקראו? כן, שלטון מקומי.

ההערה היא לתוספת השנייה שהוקראה יחד עם ההערות. ההקראה של פסקה 10 חידדה אצלי דיון בפסקה (10). פסקה (10) לתוספת השנייה מדברת על גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי, והיא מתבססת על חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, כפי שהוסבר לוועדה. בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים יש תיקון עקיף לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות. שם היועץ המשפטי לרשות המקומית רשאי לקבוע סוגי תפקידים וסוגי עבירות רלוונטיות לאותם תפקידים, שנעשים בין בהעסקה ישירה ובין במיקור חוץ. כולנו מכירים את הסוגיה של נהגי הסעות תלמידים, שבהחלט חשוב לדעת לגביהם מרשם של הפרות התעבורה המינהליות.

לכן, בגלל שהנוסח בפסקה (10), ולפי ההסבר, במהות לא הייתה בינינו בכלל מחלוקת, צריך לנסח אותו קצת אחרת כשמדובר על העסקה במיקור חוץ, ולא תפקידים בשירות הציבורי אלא תפקידים שהרשות המקומית מוסמכת ונדרשת לטפל בהם.

או שהרשות המקומית תוכל לקבל את המידע.

העובדה שאפשר לבקש את זה בהסכמה לא מספיקה לכם?

לא, לא, לא.

יש שיטות שאומרות: אנחנו לא נשאל ואתה לא תספר.

במועצות אזוריות יש העסקה ישירה של נהגי הסעות תלמידים, כמו שכולנו מכירים את האוטובוסים הצהובים. ברשויות המקומיות יש יציאה למכרזים, ואז אין סוגיה של הסכמה בין עובד למעביד, כי זה מיקור חוץ. כתוצאה מההסברים שלך הבנתי פתאום שהנוסח לא נותן מענה.

אנחנו מדברים על כל מיני דברים שהם במעגלים המופרכים והרחוקים רחוקים לצורך המידע הזה. המידע הזה הוא קריטי מנקודת המבט של האינטרס הציבורי למי שמסיע אנשים אחרים. הייתי מחיל חובה על מי שמסיע אנשים, לקחת את המידע הזה. אתם כל הזמן חוטבים שבבים וניתזים עצים.

חבר הכנסת האוזר, אני חייבת לומר שהתקלה כאן היא שלי, מכיוון שמשרד המשפטים תיאם מולנו כל דבר וכל עניין במה שנוגע לשלטון המקומי. החידוד הזה עלה אצלי רק תוך כדי הדיון, ואני מתנצלת בפני הוועדה שזה בשלב כל כך מאוחר.

אני דווקא מאוד אוהב שאת יודעת להגיד שעלית על משהו עכשיו, ואת גם מתנצלת על כך שזה עולה עכשיו. אנחנו לא נצביע על זה, ובהספקה תטפלו גם בסוגיה הזאת. אם תביאו נוסח מוסכם, נקדם.

יש עוד הערות לסעיפים שהוקראו?

אנחנו הולכים להצבעה על סעיפים 29, 30, 31, 32, 33 למעט התוספת שתנוסח בהפסקה.

מי בעד הסעיפים שציינתי?

הצבעה

סעיפים 29, 30, 31, 32, 33 למעט התוספת אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 29, 30, 31, 32, 33 למעט התוספת, מאושרים פה אחד.

היועץ המשפטי של הוועדה יציג את הנקודות שבמחלוקת. המנכ"ל, תרשמו אותם. אנחנו נותנים לכם שעה ורבע לטפל בכול, לחתוך עניינים, והיכן שאתם לא מצליחים לחתוך, ניאלץ לדון כאן. יש דברים שחשובים מאוד לוועדה, כמו היכולת לשנות או לא לשנות בערעור, הנגישות וכולי.
שאר הדברים הם גם ביניכם, בתוך הגופים – תנסו להביא הסכמות. שר המשפטים הביא את החוק הזה, לשאול אותו איפה שצירך לחתוך. נתכנס שוב בשעה 14:00. תגיד את הנקודות לטיפול.

לפי הרישום שלי יש שבע נקודות שטרם הוכרעו: הנושא הראשון, סעיף 5 להצעת החוק – אופן המצאת הדוח – האם לקבוע איזושהי בררת מחדל? כרגע יש שיקול דעת פתוח למפקח בשטח להחליט איך תימסר ההודעה על הקנס; סעיף 8 – השגה על החלטה להטיל קנס, לרבות קציבת המועד למתן תשובה לאזרח; סעיף 10 – תוספת פיגורים; סעיף 13 – שתי פסקאות (3) לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בעניין מינוי נציגי ציבור בוועדות לבחירת ראש בית הדין וחברי בית הדין; סעיף 19 – לעניין בררת המחדל של דיון בכתב; סעיף 20 והוראת השעה לגבי עמדות השירות.

הפוך, הפוך. סעיף 19 לגבי עמדות השירות; סעיף 20 לגבי בררת המחדל.

סליחה, התבלבלתי. סעיף 21 – לעניין הביקורת השיפוטית.

והתוספת. אלה הדברים לטיפול המנכ"ל מול הגופים. בשעה 14:00 יתחדש הדיון. אם נראה שיש התקדמות ואתם צריכים עוד זמן להתדיין - - -

הגשת הבקשה היא רק באופן מקוון?

לא. יהיו עמדות שייפתחו בארץ למי שקשה לו דיגיטלית. פותחים עשר עמדות. הם אומרים שהסיכוי שישתמשו בהן הוא אפסי, כי אתה יכול מהבית, ומישהו יעזור לך.

יש בעיה לאנשים מבוגרים, ולאנשים שלא מחזיקים אינטרנט.

תהיה להם עמדה.

הסיכוי שהם יגיעו לעמדה ולא לשכן שיש לו אינטרנט, הוא לא גבוה.

בוא נראה, בוא נראה. שלוש שנים, עשר עמדות מצפון עד דרום. נראה מה מתפתח.

אלה האתגרים, תודה שהתקדמנו. תהיו גמישים, יצירתיים, חכמים ומידתיים. ותביאו פתרונות לכל מה שעלה כאן. תודה רבה, אני עושה הפסקה בדיון עד שעה 14:00.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 14:53.)

חברים, נא לשבת ולשמור על השקט. אנחנו מתחילים.

שלחנו את הצדדים לבחון הסכמות בסוגיות שתיארנו לפני ההפסקה, והן עדיין במחלוקת בחקיקה הזאת. אני אבקש ממנכ"ל משרד המשפטים להציג את ההתקדמות ואת הסוגיות המוסכמות. ננסח אותן אחת-אחת ונצביע עליהן, ואז נראה מה נשאר לנו. יש עוד הקראה שלא סיימנו, אבל קודם כול ננקה את החלק של העבר, ונמשיך בהקראה. בבקשה, המנכ"ל.

תודה, אדוני היושב-ראש, קודם דיבר היועץ המשפטי על שבע נקודות במחלוקת, ואני אעבור עליהן אחת-אחת. את חלקן אני אגיד, ואת חלקן אני אתן למיכל לפרט יותר.

הנקודה הראשונה דובר בה בעולם ההמצאה, איך ממציאים. חשבנו שצריך להיצמד להצעת החוק הממשלתית ולאשר מסירה או באופן ידני או בדואר רשום, אבל נוכח בקשת הוועדה אנחנו מוכנים לעגן בנוסח איזשהו שיקול דעת למסירה בדואר רשום באופן קבוע. מיכל, את רוצה לדבר על הנוסח?

אפשר ישר להקריא.

לסעיפים האלה הוגשו הסתייגויות.

ההסתייגויות לפני ההצבעה?

כן.

המנכ"ל, לפני ההצבעה אנחנו חייבים לאפשר את ההסתייגויות, אם ישנן.

על מה שכבר הייתה הצבעה, הייתה הצבעה. התאמנו את ההסתייגויות לסעיפים שעדיין לא הוצבעו. לפני כן, ברשותך, אנחנו רוצים להגיד מספר משפטים.

אנחנו רואים את החוק הזה כחוק שבא לפגוע בהגנה על האזרח, כשהוא צריך להגיע לבית משפט, כשהוא נאשם בכל סוג של עבירה שהחוק הזה מדבר עליה. האזרח יקבל פחות הגנה, וזאת אקסיומה ברורה בעניין הזה. עצם הצעת החוק, שבאה ומתארת מצב קשה בבתי משפט – יש עומסים גדולים מאוד, מחכים הרבה, תורים גדולים ולא מצליחים להגיע לדיון – זאת לא סיבה שיכולה להצדיק מהלך כזה של ביטול בתי משפט, או שמבררת משפט לעבירות קנס, יעברו להפרות תעבורה.

אדוני היושב-ראש, אתה תבין אותי יותר בקלות, בוודאי חבר הכנסת ינון אזולאי יבין אותי. אולי גם המנכ"ל יודע. ישב לידי בחור צעיר בישיבה. היינו צעירים מאוד. הוא התקשה בהבנת התוספות. הוא היה מוחק את התוספות. איך הוא התמודד עם בעיה? הוא מחק אותה. יש לנו בעיות בבתי משפט, בעיות קשות מאוד. במקום להביא הצעה איך אנחנו מייעלים, איך אנחנו מתגברים כוח אדם או דברים נוספים שאפשר לעשות, אבל לא לפגוע באפשרות לקבל משפט צדק.



בסופו של דבר, אתם הופכים את נטל ההוכחה מהמדינה, המשטרה או התובע לאזרח. זה מהפך. למה אנחנו צריכים להסכים לדבר כזה? זאת לא פגיעה באנשים? אנחנו עוטפים את זה כך, שאנחנו רוצים מאוד לעזור ולהתמודד עם בעיות שיש בבתי משפט. זאת לא יכולה להיות סיבה, ואי אפשר להסכים עם זה שנגיע להצעת חוק, שעושה מהפך בחלק הזה.

אין לי ספק שאנחנו נראה הגברה של דוחות, ולו מסיבה אחת. אני רוצה לתת דוגמה איך נפגע הצדק. אותו שוטר שנותן דוח, הוא יודע שהוא עשוי להיקרא לחקירה. הוא צריך לכתוב את הדוח טוב, הוא צריך לזכור את הסיפור, אולי מישהו תיעד את זה. הוא יודע שהוא עשוי להגיע לבית משפט, ושם הוא ייחקר. כשהוא לא יעשה את זה טוב, האזרח לא יואשם, כמובן, וגם הוא יצא לא אמין, לא מקצועי. אני מדבר על המערכת כולה, ולא דווקא על אותו שוטר ספציפי.

כשלא יצטרכו להגיע לבית המשפט, היד על ההדק תהיה מאוד קלה. אין מי שיבקר את זה. כמה סמכות שתיתנו לאותו אחד, בין אם הוא יכול יותר או פחות, זה לא יהיה כמו שיש היום. לא צריך שכל המקרים יגיעו לבית המשפט, כדי שזה יהיה גורם הרתעה. מספיק שמגיע אחוז מסוים, אז אזרח לא יודע אם הוא ייפול לאחוז הזה או לא. אכן, זה תהליך של אנשים שעושים את מלאכתם הרבה יותר בדקדקנות, הרבה יותר בשיקול דעת והרבה יותר באחריות ובאמינות. אם אנחנו מורידים את כל גורם ההרתעה הזה, נפרוץ את זה ויהיה קל.

רואים את זה לפעמים בתקנות תעבורה, בחוק עזר עירוני. אנחנו רואים לא פעם, שיש יד קלה, והוא לא צריך להתמודד. הוא כותב דוח, ואחרי זה אנשים לא מגיעים להישפט. הוא יודע שאם ירצו – יאכלו, ואם לא ירצו – לא יאכלו, אבל כשאנחנו מדברים על עבירות תעבורה, זה הרבה יותר חמור. יש לזה גם יתרונות, ואני לא מתעלם מכך שזאת לא עבירה פלילית, וזה סוג אחר של עבירה מינהלית. אני לא מתעלם מהדברים האלה, אבל כל זה עדיין לא מצדיק את כל הרפורמה ואת כל השינוי המהותי שאנחנו עושים.

עברתי על מסמכים שהגיעו, גם הנתונים שאתם הבאתם, ולא כולם מסכימים לנתונים האלה. ראיתי את המסמך של לשכת עורכי הדין, והם לא מסכימים להרבה נתונים. יש נתונים שהובאו בפני הוועדה, ויש גם מספרים אחרים. יש עוד חומרים שהגיעו לוועדה, בין אם מלשכת עורכי הדין או מאחרים, ואני חושב שאנחנו נעשה עוול לאזרחים אם נאשר את החוק הזה. יש לנו סדרה של הסתייגויות שהגשנו, וינון אזולאי הכין את זה. בגלל זה יש לו את הבכורה. אנחנו גם נטען טענה של נושא חדש, ואני כבר מודיע לך, אדוני. אתה מתנהג איתנו ביושר, ואני אומר לך את זה כבר עכשיו מראש.

על כל מה שרק אפשר נטען נושא חדש.

לפני שינון יתייחס אני אגיד כמה דברים.

אנחנו נבקש לנמק את ההסתייגויות. לא תמיד עשינו את זה כאן בוועדה.

חבר הכנסת מקלב, אני מכבד את הדברים. חלק מהדברים שאתה פתחת בהם, הם דברים שאני אמרתי בדיון הכללי שבו התחלנו את החוק הזה. הלכנו לזה בצורה מורכבת. יש פה באמת מעבר ממסלול פלילי למסלול מינהלי, ויש בו יותר יעילות, מצד אחד, אבל אולי הפרת חלק ממעמדו של האזרח להתדיין עם ראיות פליליות, וחובת ההוכחה שבמקור הייתה מוטלת על מערכת האכיפה.

הצד השני של זה, הוא העובדה שבתי המשפט שהגיעו לגודש ולהצפה, לא עשו את תפקידם דווקא בעבירות החמורות ובמהירות התגובה לעברייני כביש חמורים, שגם לקחו חיים, פגעו ופצעו, והיו מועדים. בגלל היצף הדיונים, דינם לא נקבע בזמן, לא במהירות ולא בנחישות שהמערכת המשפטית הייתה צריכה לפעול.


החוק הזה, לבקשתו של שר המשפטים, הוא חוק חשוב. הוא אחד מגולות הכותרת של העשייה שלו. כיבדנו את בקשתו לדון, והכנסנו בתוך החוק כבר לא מעט שינויים, שקצת מאזנים. הם לא מבטלים את ההבדל בין פלילי למינהלי, בין המסלולים, אבל יוצרים קצת איזונים. עוד נזרע תיקונים ואיזונים במעלה החוק.

אני שומע את הדברים שלכם, אני מכבד את האמירה שלכם. לצערי, זה יבלום את החוק, וכמעט יקטין את הסיכויים שבכלל אפשר יהיה להשלים אותו במושב הזה. אני כן קורא לכם במעלה הדרך לשקול להסיר גם את הטענה לנושא חדש, וגם חלק מההסתייגויות. אם יש נושאים מהותיים בחוק, שנוכל לתקן ויניחו את דעתכם, וזה יהיה דיון ענייני, נוכל עם המנכ"ל והשר לבחון הסכמות ודברים שהם בנפשכם, לא את עצם ביטול קידום החוק, אלא תוכן שנתקן בהתאם למשוב שתביאו, זה יהיה מבורך.

ינון, בבקשה.

מבירור שאני ערכתי, אני לא חושב שיש במליאה סיכוי לחוק לעבור. אין לו רוב, אבל אני לא אחשוף יותר מזה.

אני תמיד אומר לגדולים מאיתנו, שאנחנו בסך הכול באים ומרימים את האצבע. אנחנו עושים את העבודה הטובה, השחורה – כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה. לצערי, אני לא יודע כמה דיונים קיימת בעניין.

היו כמה דיונים.

אני אומר לצערי, כי אני פחות עסוק בוועדת הכלכלה. כמו שאמרתי, אני עסוק בוועדת הכספים. כשהגעתי היום עברתי על סדר-היום של הוועדות, וראיתי את החוק הזה. אני רוצה להגיד לך שהחוק הזה הוא פגיעה באזרח הקטן בראש ובראשונה, כמו שאמר הרב אורי.

זאת לא פעם ראשונה שאני אומר את הדברים בוועדה.

אני אומר את הדברים בפעם הראשונה, ממה שאני שומע, ממה שאני יודע. יכול להיות שיש בחוק רצון טוב, אבל התוצאה שלו היא פגיעה באזרח, במיוחד באזרח החלש. נכון שיש כאלה שייקחו עורכי דין, יש להם כסף והם ישקיעו כמה אלפי שקלים בשביל להוריד נקודות ולהוריד את גובה הקנס, אבל המלחמה שלנו לא צריכה להיות לטובת העשירים.
אם אנחנו רוצים שלא יהיה כל הסיפור של הקנסות, שיהיה תקציב לאנשים שעברו עבירות. אפשר לחוקק חוקים אחרים בעניין הזה, אבל לא להגיד שאנחנו לא יכולים להגיע לבית המשפט. האזרח הקטן שקיבל את הדוח שלו, ולא משנה אם זה 1,000 שקל, או 750 או 250 או 1,500 שקל, צריך לקבל על זה עונש. אבל כשהוא מגיע לבית המשפט, רואה אותו השופט או שהולכת שם מסחרה, ומשטרת ישראל שותפה לה. אלה לא דברים שאני אומר, אלא נציג המשרד לביטחון פנים אמר את זה. אגב, זאת אמירה בעייתית שמשרד ביטחון הפנים שותף למסחרה. אני טוען שזאת לא מסחרה, אלא מגיעים לשם ומנסים להגיע לעמק השווה. זה דבר מוצדק, להגיע למשהו מוסכם, משהו שיחסוך דיונים נוספים בבית המשפט, את התיקים העמוסים שיש שם. לקרוא לזה מסחרה? אבל אם אתה קורא לזה כך, ואנשי המקצוע שלך נמצאים שם ועושים מסחרה, קטונתי. אני טוען שהאזרח לא בא לעשות מסחרה.

אני יכול לדייק את הדברים האלה?

בהמשך, לא עכשיו.

אלה דברים שאמרת, ואני חוזר עליהם. מגיע אותו אזרח שקיבל קנס 1,000 שקל, רואה אותו השופט או התובע המשטרתי שנמצא שם, ואומר לו: אני יכול לחלק לך לתשלומים, אני מבין מה קרה, יכול להיות שזה נשמע אחרת.

אני חייב לספר לך סיפור על מור אבי, זיכרונו לברכה, שהיה השר לשירותי דת. הוא היה אצלי בשבת וחזר ממני בשעה 12 בלילה. מהדורת החדשות נפתחת במילים: חבר הכנסת דוד אזולאי נתפס נוהג במהירות 232 קילומטר. אני קצת מכיר את אבא שלי, וגם אם תחבר את הספרות ביחד, אולי הוא הגיע לזה. אני מתקשר אליו, שואל אותו: מה קורה? הוא אומר לי: אני לא יודע על מה מדברים בכלל. אחרי כל הרעש והבלגאן התברר שהשוטר הקודם לא איפס את אקדח הלייזר שלו. אם הוא היה שולח את זה באינטרנט, או אם הוא לא היה חבר כנסת, מה היה קורה איתו? אגב, לקחו לו את הרישיון, ולמוחרת החזירו לו אותו עם שליח מיוחד. אם הוא לא היה חבר כנסת, הוא היה שולח באינטרנט, והיו אומרים לו: השוטר אמר שזה ככה, ונגמר הסיפור.

אני רוצה לראות מי היה יכול לבוא ולערער אחרי מה שהיה. הרי היום, כשאני ניגש לערער בבית המשפט, השוטר אמור להגיע בשביל לתת עדות מולי. בדרך כלל השוטר צודק. מה אנחנו אומרים: השוטר יכול לרשום בקלות דעת איך שהוא רוצה; הוא לא ינסה להגיע לדין ודברים אם זה נכון או לא נכון; אם זה עם לייזר, אנחנו מכירים את הבעיות עם הלייזר; אם זה עם מצלמה, אנחנו גם מכירים את הבעיות.

אני אומר לכם, במקרים רבים האזרח מגיע בלי עורך דין. הוא מגיע ואומר: זה אני, האזרח הפשוט, תשפטו אותי לפי האמת שלי. גם אם צודקים, הוא מבקש לפרוס את הקנס כי הוא נמצא במצב קשה. החוק אומר שהאזרח לא יהיה מול שופט, מול בשר ודם אלא מול מחשב. להיות מול מחשב פירושו לך תדבר עם המחשב, עם איזה בלוק. לך תספר שהדוח לא הגיע, כן הגיע. בפני השופט אתה יכול לבוא, יש מישהו שמדבר. גם מירה תעיד על דוחות שלא מגיעים לחייב, וכמה שנים החוק בנושא נמצא בוועדת הפנים. אנחנו מכירים את הבעיות האלה. ברגע שאתה אומר שהוא לא יכול לראות שופט והוא רואה רק מחשב – אני לא מדבר על האנשים המבוגרים. אמרתם שתפתחו עשרה מוקדים, ואני לא יודע איפה הם יהיו – ברגע שהוא לא יכול לראות אדם בשר ודם כמוהו, זה נועד לכישלון, זה נועד להגיד לאזרח הקטן: אנחנו לא מתחשבים בך, ואתה אובייקט להוציא ממנו כסף. זה מה שאנחנו רוצים לעשות, זה מה שיקרה, ואנחנו לא מעוניינים להגיע לדבר כזה.

אם הייתם אומרים שאם הוא מגיש בקשה תהיה לו הנחה בנקודות, תהיה לו הנחה בכסף, תהיה פריסה לתשלומים או כל מיני דברים אחרים, אבל הדברים האלה לא קורים. אנחנו לא מתחשבים באזרח הקטן, והתקדמות היא לא תמיד הדבר הטוב ביותר. אנחנו יודעים שהדבר הזה עדיין לא התנסה בהרבה מקומות, בארץ בוודאי שלא. לכן אני אומר, שאסור לתת לזה להתקדם, במיוחד לא ביום כזה, שזה יום אחרון לפני פיזור הכנסת. אין עניין לקדם את זה בחטף, במיוחד שיש פה מתנגדים, וזהו.

תודה רבה.

אני רוצה להגיב בשלושים שניות. אני רוצה להגיד לחברי וידידי, אני חושב שאנחנו צריכים לזכור איזה אזרח אנחנו מייצגים כאן. יש פה בלבלה. המערכת הזאת, אתה מעמיד אותה באמצע הסיפור, כאילו יש אזרח קטן, והמדינה מנסה להוציא ממנו כסף. האזרחים שאנחנו מגינים עליהם, הם אותם אלפים ורבבות, שנפגעים בתאונות דרכים. עברייני תחבורה פוגעים בהם, דורסים אותם, מסכנים את חייהם יום-יום, שעה-שעה, ומערכת אכיפת החוק לא מסוגלת לאכוף כי היא תקועה. היא תקועה באלפים אלפים של פעולות, שלא מאפשרות לטפל ולהגן על האזרח.

אנחנו לא מגינים על ההוא, שבמקרה החריג האקדח זייף או המצלמה זייפה, והוא, רחמנא לצלן, נאלץ לעמוד מול המדינה שהולכת לשלוח יד לכיסו ולגנוב אותו. על כל אחד כזה שאצלו האקדח זייף, יש 10 אלפים איש שסיכנו את חייהם, ואנחנו לא מגינים עליהם. אנחנו תקועים בעבר, במערכות מיושנות, ומאפשרים לרקמה של עבריינות – במקרה הזה, עבריינות תחבורה – לפרוח ולפגוע, ולסכן חייהם של אנשים. אנשים מפחדים לשלוח את ילדיהם לכבישים, ומפחדים שבניהם ובנותיהם ינהגו ברכב, כי יש נהגים מסכנים חיים. זאת ההגנה הנדרשת, זה האינטרס הציבורי.

בכל פעם אתם לוקחים מקרה קשה, והופכים אותו לחוק מקולקל. אי-אפשר לקחת את ההוא שהאקדח זייף אצלו, ועל פי זה לקבוע את הסדרי האכיפה, שכולם מיועדים לעברייני תנועה. אפשר להביא לכאן משפחות של פצועים, של הורים שכולים ושל אחרים שנפגעו בגלל חוסר יכולת לאכוף בכבישים. אחת הסיבות, לא הסיבה היחידה, היא מערכת אכיפה מסורבלת, שלוקחת את האנשים האלה שנוסעים במהירות או חוצים קו לבן, ומאפשרת להם לתקוע את בתי המשפט, ולא לטפל בעבריינים. אי-אפשר להתעלם מאלה שתוקעים את בתי המשפט, ואחרי זה אי-אפשר לטפל בעבריינים הגדולים בגינם, ולהגן עליהם מסיבות של טעויות מערכתיות. אי-אפשר להניח שהטעות המערכתית היא הנוהג, היא הגורם הפועל, ובה צריך להילחם.

יש פה איזשהו בלבול יוצרות, ולכל אלה שצופים בנו בטלוויזיה יש תחושה, כאילו המדינה מתנכלת לאנשים. אנחנו מפגינים בפני הציבור חקיקה לא רצינית, כאילו אנחנו מגינים על עבריינות.

צביקה, אני מסכים איתך שאנחנו באים להגן - - -

נכון, אז בוא נתקדם. בוא נפתח את הפקקים האלה.

יש לי אחות שהיא וכל משפחתה נפצעו בתאונת דרכים קשה, כשהם לא היו אשמים. הם עברו ניתוחים ועד היום המשפחה סובלת.

ומה קורה עם העבריינים?

יש לי דוד, אח של אבא שלי, שהוא נכה על קביים. גם אני ניצלתי בעבר מתאונת דרכים.

ומה קורה עם העבריינים? כמה שנים לוקח לטפל בהם?

צביקה, לגבי תאונות דרכים, אני בוגר תאונות דרכים. המשפחה שלי נפצעה, גם אחותי, גם גיסי והילדים שלהם, ועד היום הם סובלים מזה.

אתה צריך לדחוף את זה הכי הרבה.

אני מוכן לדחוף את זה ואני מוכן לעשות, אבל צריך לדחוף את זה לא ברגע האחרון, לא ביום האחרון. אני אומר לך, צביקה, אנחנו לא באים להגן על עבריינים, אבל יש הרבה אנשים – מנתונים של 2018, מתוך 1.2 מיליון, 140 אלף, זה קצת יותר מ-10% - שנסגרים במסדרונות של בית המשפט.

כי אי-אפשר לנהל מולם - - -

חברים, הדיון הזה היה צריך להיות לפני הקראה והתייחסות לסעיפים. לא כולם היו, וזה בסדר, והדברים נאמרו עכשיו בעד הליכה איטית לקידום החוק, אבל גם ההפך. חלק מהאזרחים נפגעים מהיעדר החוק הזה.

רוב האזרחים נפגעים.

כל אחד עם הפרשנות שלו. תגיעו לקו הסיום, ונמשיך בעבודה הרגילה. ינון, משפט סיום.

בחוק הזה יש דברים טובים, אני לא אומר שלא, אבל גם אותם צריך להביא בצורה נכונה, ובזמן נכון. לא יקרה כלום אם הוא יתעכב בעוד כמה חודשים. ממילא הוא לא נכנס מייד לתוקף. אני מאמין שאפשר יהיה להגיע להבנות. תפתח בית משפט לתעבורה, שיהיה ממש מול אנשים ולא מול מחשב. אני מציע שנוסיף ונעשה כל מה שרק אפשר, ואי אפשר להמשיך במצב כזה. לכן, צביקה, לא צריך שזה יהיה ברגע האחרון. אני איתך, מוכן לעזור ולסייע ולעשות הכול, בגלל שאני מבין ויודע מה זה נפגעים בתאונות דרכים. דווקא מהמקום הזה אני מוכן לעשות, אבל לא ברגע האחרון.

כמה משפטים יש בשנה?

140 אלף מ-2018.

91 אלף מהם, אלה עבירות קנס, העבירות הפשוטות עם קנסות של 250 שקל או 500 שקל, שתוקעים. על זה אנחנו מדברים.

אדם שקיבל קנס של 250, נראה לך שהוא משועמם? או שזה בן אדם שאין לו, וזה לא סתם אדם עשיר שמדברים עליו. הוא לא ישלם כמה אלפי שקלים לעורך דין.

הוא חצה קו לבן – הוא ישלם.

חברים, די, מספיק. אפשרתי את כל הנאומים עד הסוף. מספיק.

רק להגיב בשישים שניות. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת האוזר, נכנסת אולי בסוף דבריי או בכלל אחרי דבריי. אני חושב שהדברים שאתה אומר אפילו מסוכנים. אתה יוצא מנקודת הנחה, אולי נכונה, שמערכת האכיפה לא בסדר. קודם כול, אני לא יודע אם מערכת האכיפה לא בסדר או מערכת בית המשפט לא בסדר. אתה אומר שיש עברייני תנועה, ואנחנו מבקשים לא להתמודד עם זה. אנחנו מבקשים להתמודד עם עברייני התנועה דרך בית המשפט. אתה רוצה לבטל את בתי המשפט? אין זכות להגנה? אין זכות לצדק? אדם שמואשם במשהו, אין לו זכות לבוא ולדון בבית המשפט? אין לו את הזכות הזאת? זה מה שאנחנו מבקשים.

בתהליך שאתם עושים, אתם מבטלים את הזכות הזאת. אתם מטילים את נטל ההוכחה על האזרח ולא על התובע. אתה מקשה עליו, ובכלל לא מאפשר לו לעשות את כל התהליך הזה. הוא מואשם. בכך שזה לא עבירה פלילית, אתה עוזר לתאונות הדרכים? תגיד לי, אתה עוזר בכך שאתה הופך את זה? אם אתה מדבר בפאתוס על העבירות שהורגות אנשים, ואיך אנחנו נותנים לעברייני תנועה להסתובב, בזה שאתה הופך אותם ללא פלילי - - -

כן, כי אני מפנה את בתי המשפט לטפל בעבריינים האלה.

די, מספיק. חברים, אלה היו נאומים עקרוניים במשך חצי שעה. זה מעל הסביר. מספיק. המנכ"ל, נקודות מוסמכות.

דיברנו קודם כול על סוגיית ההמצאה. מיכל, תקריאי את התוכן.

אם נעבור על זה, גם נצביע. אם יש נושא חדש, אין הצבעות.

בעצם אי-אפשר לסיים את הדיונים היום.

אפשר להצביע?

אפשר להצביע על חלק מהסעיפים, אבל לא לסיים.

על כל סעיף שלא הוצבע, נטען נושא חדש.

הזכות לנושא חדש, לא צריך לנמק אותה לפי מה שנהוג בכנסת.

אני יודע. מי שמוסמך להכריע בטענה הוא רק ועדת הכנסת.

לא הבנתי. אם זה נושא חדש, אי-אפשר להצביע, נכון?

אם זה נושא חדש.

אני אשמע את ההסכמות, ואני אנעל את הדיון. תגיד על מה היו הסכמות. לפי מה שבדקתי, חוק שהצבענו על חלקו – הצבענו כבר על שליש, אולי יותר – זכאי ועומד גם למושב הבא.

אם יהיה דין רציפות.

אם הם ירצו להמשיך באותם סעיפים שלא הוצבעו. עבודה שנעשית פה, נחשבת, אבל כרגע אנחנו לא יכולים להצביע.

אתה מתכוון דווקא לשליש?

הוא התכוון לרציפות הדיון בהצעות חוק.

בכל הצעות חוק שאחרי קריאה ראשונה.

יש מצבים שבהם היושב-ראש בוחר להצביע על הכול מחדש, אבל לפי החוק של הכנסת, סעיפים בחוק שכבר הוצבעו והתקדמו, אפשר להמשיך מאותו מקום. זאת ההחלטה של היושב-ראש הבא, מי שזה יהיה. המנכ"ל, זה מצער ובהחלט חשבתי שנוכל בעבודה מאומצת מבוקר עד לילה להביא את החוק הזה לידי סיום, אבל ללא הצבעות, אנחנו בבעיה. מה אתה מציע?

אני מציע לנסות ללכת לוועדת הכנסת.

ועדת הכנסת פעילה היום? אפשר לעשות את זה מיידית? תמיד יש אופציה שחברי האופוזיציה יחליטו לחזור בהם, המנכ"ל. אולי תעשו דין ודברים עם האופוזיציה? אתה רוצה להגיד מה הפשרות או לא?

תראו מה אני מציע, אנחנו ננעל את הדיון לעת עתה. אם תהיה התקדמות או הסרת נושאים חדשים עד השעה 17:00, נחדש את הדיון. אם האופוזיציה תסיר את הטענות לנושא חדש, נמשיך להקריא ולהצביע. אם עד 17:00 לא נקבל שום בשורה, לא יהיו היום יותר דיונים. אני מצפה לקבל תשובה עד השעה 17:00, או אם תגיד לי שוועדת הכנסת מתכנסת בשעה מסוימת עוד היום, ותסיר את הטיעונים לנושא חדש. אז נוכל לחדש את ההצבעות. כל עוד אני אדע שזה קורה, יכול להיות שאני אקבע מועדים עוד היום. כרגע, יש שתי אפשרויות: או הסרת נושא חדש, וחידוש הדיונים עד השעה 17:00, או ועדת הכנסת שתתכנס ותסיר אותו.

אנחנו יוצאים להפסקה, ונודיע בכלים של הוועדה האם הדיונים יחודשו היום. חברים, אני מודה לכולם, הרי בכל זאת עבדנו פה כמעט יום שלם. אני מקווה שאולי יהיה פתרון בין אופוזיציה לקואליציה. תודה רבה לכולם, אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:22 ונתחדשה בשעה 17:23.)

שלום, אנחנו בהמשך הניסיון לחוקק את חוק המעבר בכנסות ממסלול פלילי למסלול מינהלי, על כל המשתמע מכך.

בצוהריים נטענה טענת נושא חדש בתהליך החקיקה, דבר שלא יאפשר להצביע על סעיפים שלא הוצבעו עדיין. טענת חברי הכנסת מקלב וינון אזולאי הייתה, שהנושא החדש ייטען על כל סעיף, פחות או יותר. אנחנו יכולים רק לדון ולהקריא, ולא נוכל להצביע היום, עד שהמשבר הזה ייפתר או במסלול של הסרת טענת נושא חדש, או בהתכנסות ועדת הכנסת, שתדון בטענה הזאת ותסיר אותה מסדר-היום. כרגע לא נקבע מועד לכינון ועדת הכנסת לסוגיה הזאת, והדבר היחיד שמתאפשר לנו הוא המשך הקראת החוק ללא הצבעה. לכן, נמשיך בהקראה מהנקודה שהפסקנו בה, ללא הצבעה. בבקשה.

תודה רבה. הגענו לפרק ח' – הוראות שונות.

הפעלת סמכויות מפקח כלפי ישראלי באזור
34. מפקח יהיה מוסמך להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה גם כלפי ישראלי שביצע הפרת תעבורה באזור; לעניין זה, "אזור" ו-"ישראלי" – כהגדרתם בתקנות המובאות בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 , כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.

מדובר בסעיף שנועד להחיל את זה כלפי ישראלים באזור. יש פה סעיף שאנחנו מבקשים להוסיף, ולא מופיע בנוסח שנמצא מולכם. זהו סעיף 35, ואני אעדכן את המספור.

המספור בכל מקרה יתעדכן בשלב הניסוח.

בסדר גמור.

שמירת דינים – סמכות תובע צבאי.

אין באמור בסעיף 2א כדי לגרוע מסמכותו של תובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי, לפי סמכותו מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, בשל עבירת תעבורה שהוגדרה כהפרת תעבורה.

בגלל שבשלב הזה אנחנו לא מחילים את המנגנון גם בכל הנוגע לסמכות תובעים צבאיים וסמכות לפי חוק השיפוט הצבאי, אנחנו מבקשים להבהיר שבכל מקרה אנחנו יוצרים סעיף של שמירת דינים, ושומרים על הסמכות שלהם. גם כיום הסמכות שלהם היא מכוח חוק השיפוט הצבאי, וזה סעיף שנועד להבהיר את היחס בין הוראות החוק לבין סמכותם.


זכות עיון 35. (א) מפר רשאי לעיין בחומר הנוגע להפרת תעבורה שבשלה הומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס, ולהעתיקו, ובלבד שבקשת המפר לעיין בחומר כאמור הוגשה לא יאוחר מתום שנתיים מיום שהומצאה לו ההודעה כאמור.
(ב) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הגבלות לעניין היקף הזכות ואופן מימושה.

ביצוע ותקנות
36. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) סדרי הדין בערעור לבית משפט לענייני תעבורה; סדרי הדין בערעור כאמור יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט לעניינים מינהליים בהתאם להוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 , בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;

(2) סדרי רישום של פרטי רישום במרשם התעבורה המינהלי, ואופן ניהול המרשם;
(3) האופן והמועד למסירת פרטי רישום מהגורמים המנויים בסעיף 29(ג) למשטרה ומהמשטרה לגופים ולבעלי התפקידים הזכאים לקבלו לפי סעיף 31.
(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת ערר לבית דין לתעבורה.
(ג) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון פנים והשר הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, כי הסמכויות הנתונות לשוטר לפי סעיף 2א(א)(2) ו-(ב), יהיו נתונות גם למפקח, בשינויים שיקבעו בצו; בסעיף זה, "השר הממונה" – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 27 – שר הפנים;
(2) לעניין מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 28 – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
(ד) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
(ה) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בהסכמת השר לביטחון הפנים.

תודה, הסבר.

בכל הנוגע לסעיף 34, כיום הישראלים באזור כפופים למערכת המשפט הפלילית.

אמרת שעד השעה 17:00 נחליט וכנראה הדיון לא יתחדש.

לא יכולים להצביע, רק להקריא מה שנשאר.

אנחנו הבנו משהו אחר, אבל אנחנו פה בשביל לעבוד.

זה טוב לעבוד.

קודם כול, אני מציין את החריצות שלך ואת הדבקות במטרה, אבל כפי שאמר ינון, הבנו שאמרת שעד השעה חמש צריך לקרות אחד משני דברים: או שאנחנו נמשוך את הטענה לנושא חדש, או שוועדת הכנסת תדון בטענת נושא חדש. כנראה שני הדברים האלה לא קרו. אני רוצה להגיד לך שאני נמצא פה במקרה. היה לי ממש עימות עם משמר הכנסת ועם יושב-ראש הכנסת, והוא דרש מאיתנו להתפנות מהחדר. כבר לא הייתי אמור להיות פה.

גם אותי פינו מהחדר. המקום היחיד שמותר להיות בו, זה בדיון הזה. אנחנו נישאר פה עד מחר. מקלב, אתה צריך מיטה מתקפלת או שק שינה?

אמרת לנו עד חמש.

אני לא יכול להצביע.

נאמר שהדיון לא יימשך, ועובדה שגם המנכ"ל לא נמצא פה. ביקשת ממנו להגיד את ההסכמות, והוא לא אמר אותן.

זה על דעתו. עושים הקראה של החוק ולא עושים הצבעות. אי-אפשר להצביע, קיבלנו את דין התנועה.

אנחנו נבקש לנמק את ההסתייגויות.

ברשותכם, אני אסביר את הסעיפים שהקראתי. לגבי סעיף 34, כבר היום יש החלה של המשפט הפלילי על הישראלי באזור, בהתאם לתקנות שמופנה אליהם בגוף הסעיף. המטרה היא ליצור את ההתאמה הזאת גם במסגרת החוק החדש. במקביל, יש עבודת מטה נפרדת לבחינת אימוץ ההסדר במסגרת תחיקת הביטחון החלה באזור, גם בשים לב למורכבויות הבין-לאומיות והחוקתיות. זה דבר שנבחן במקביל, וממילא זה לא דבר שנעשה מכוח החוק הישראלי.

בכל הנוגע לסעיף שביקשנו להוסיף, לעניין סמכות התובע הצבאי, בגלל שבשלב הזה אנחנו לא מחילים את זה על מערכת השיפוט הצבאית, וסעיף 2א מתייחס לחוק סדר הדין הפלילי, זה נועד להבהיר מבחינת שמירת דינים, שאין בכך כדי לגרוע מהסמכויות לפי חוק השיפוט הצבאי.

סעיף 35 נועד לשקף את המעבר למנגנון מינהלי. מכיוון שאנחנו מדברים כעת על הליך מינהלי, הזכות לעיין בחומרים הנוגעים לאותה הפרת תעבורה, קמה ממועד קבלת ההחלטה. זה בשונה מהליך פלילי, שם הזכות לעיין במידע ובחומרי חקירה, קמה לאחר הגשת כתב אישום, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף 35 בא להבהיר שהזכות לעיין קמה ממועד קבלת ההחלטה, כך שאדם יהיה זכאי לעיין בחומר הנוגע אליו, עוד לפני שהוא מחליט להגיש ערר, ועוד לפני שהוא מגיש ערר, כך שיעמוד לפניו כל החומר. הוא יוכל לשקול את הצעדים איך נכון לפעול, וכמובן, שיגיש ערר על בסיס מלוא המידע הרלוונטי.

ערר מהפעם הראשונה, או לאחר שהוא נדחה?

לפני הפנייה הראשונה לערכאות שיפוטיות. אגב, זה גם מתכתב עם טענות שאנחנו שומעים גם היום. מכיוון שהזכות לעיין בחומר חקירה בהליך פלילי קמה לאחר הגשת כתב אישום, כיום אדם לא זכאי לעיין בכל המידע לפני שהוא מבקש להישפט. פה, למעשה, הוא כן זכאי לעיין במידע הזה לפני פנייה ראשונה לערכאות שיפוטיות.

איך הוא מעיין בו?

זאת פרוצדורה שתוסדר בהמשך.

אם אתה מביאה חוק, אני רוצה לדעת איך יעיין בזה, כמה זמן לוקח לו לקבל מאז שהוא מגיש. את כל הפרוצדורה אנחנו צריכים לסגור בחוק עצמו, ולא לחכות זמן רב. כולם אומרים לא. למה לא?

אני רוצה להשלים את הדברים שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, ואז תשיבי לשנינו. זאת הייתה גם הערה שלנו. אתם קובעים כאן את הזכות של המפר לעיין, והיא זכות מאוד מאוד מהותית וחשובה בהליך הזה, ובמודל החדש שאתם מציעים כאן. למעשה, ניתן לפרש שהמימוש של הזכות מותנה בהתקנת תקנות על ידי שר המשפטים, תקנות שלא טעונות אישור ועדת הכלכלה. לוועדה אין שום אפשרות להשפיע על תוכן המימוש של הזכות הזאת.

הם גם אומרים שהתקנות לא יבואו לפני אישור החוק.

אנחנו לא יודעים האם הן יותקנו לפני כניסת החוק לתוקף, אבל נניח שכן, ואנחנו לא יודעים מה ייקבע שם.

הזכויות של המעיין צריכות להיות ברורות, בקווים כלליים.

קיומה של זכות העיון אינו מותנה בקיומן של התקנות.

זה לא ברור מהנוסח.

אני אשלים את זה, כי זאת נקודה חשובה. הזכות לעיין במידע שעומד בבסיס ההחלטה המינהלית, היא זכות שהיא חלק מעקרונות הצדק הטבעי של משפט מינהלי, והיא קיימת ממילא גם מכוח הדין הפלילי בפסיקת בית המשפט העליון. זה אחד מהעקרונות הבסיסיים מאוד. אנחנו רצינו לקבוע את זה באופן מפורש למען הסר ספק, ובגלל השינוי מהמשפט הפלילי. לכן, חשוב לי לציין שזה לא מצב שאי התקנת תקנות, לא יאפשר את מימוש הזכות. הזכות תקום ממילא, ולאזרח תהיה הזכות הזאת בין אם יהיו תקנות ובין אם לאו.

דווקא זה מחזק את מה שאני אומר, שאני לא רואה תוך כמה זמן הוא יוכל לקבל, באיזו דרך הוא יוכל לקבל. אומרת שותפתך, ברקת, שזה בתקנות. דווקא בגלל מה שאת אומרת, אני לא צריך לחכות לתקנות, ואני רוצה שזה יחוקק פה כדי שנוכל לדעת את הזמנים.

ככלל, זה לא מסוג הדברים שמתאימים לחקיקה ראשית או נקבעים בחקיקה. זה חלק מהליך מינהלי שהוא פנימי, וכמו שאמרתי, כמעט בכל חקיקה שבה יש סמכות לקבל החלטה מינהלית, האדם זכאי לקבל את המידע שעומד בבסיס ההחלטה, גם אם זה לא נקבע בחוק. זה לא מסוג הדברים שמצריכים את הרזולוציה של חברי הכנסת. אני מבינה את השאלות ואני אומרת שוב, שהדגש והחשיבות של זה שאנחנו קובעים את הזכות הזאת במפורש, ואת המועד למימושה – לפני מועד הערר. במובן הזה, יש פה איזשהו הסדר ראשוני ובשורה.

זה כן מעוגן בחוק.

זה סעיף מיטיב.

היום המצב הוא שאתה לא יכול לקבל את חומר החקירה לפני שמגישים נגדך כתב אישום, וגם אז יש מועדים מאוד מאוד ספציפיים. רוב האנשים מגיעים לבית המשפט, ולא בהכרח שהם קיבלו את כל החומר לפני כן. יש פה סעיף מיטיב, ואנחנו עדיין בונים את המנגנון מה הדרך הכי טובה להגיש את זה לאזרח. אנחנו רוצים שזה יהיה באופן מיידי, וברגע שהוא ייכנס למערכת, הוא יוכל לראות את כל החומר. לא המקום פה בחקיקה לעשות את כל ההסדרים. הכוונה לעשות פה סעיף שמיטיב ועוזר לאזרח לקבל את כל החומר, וגם כדי שהוא יבין אם הוא רואה את עצמו מצולם עם הטלפון ביד, יכול להגיד שהוא לא רוצה. זאת בדיוק הכוונה.

גם היום מקבלים צילום, אבל הצילומים כנראה לא מספיק ברורים.

לגבי צילום יש הסדר פרטני.

גם היום לא ברור מי הנהג, ואם הוא עם טלפון או לא. זה רק לתשומת ליבם של כל חברות הפוטו למיניהן, שהמשטרה עובדת איתן. אני מבין שאתה אומר שזה סעיף מיטיב, אבל בסעיף (ב), זה מגביל: שר המשפטים יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הגבלות לעניין היקף הזכות ואופן מימושה.

מצד אחד, אתה אומר שזה סעיף מיטיב וזה משהו חדש שאנחנו נותנים, ומצד שני השר יכול לקבוע הגבלות. אין לי בעיה שהשר יקבע והשר יגביל, אבל כשאנחנו לא מכירים את התקנות ולא יודעים לקראת מה הולכים, אתה כבר שם את הסייג הכי גדול שאומר: השר יקבע. כך אני לא בטוח שזה סעיף מיטיב.

אני רוצה להמשיך את מה שאמרתי קודם לכן. אני רוצה להגיד לכם גם מהקשרים אחרים, שראיתי כבר חוות דעת שהתייחסו לסעיפים מסמיכים, שמנוסחים כך כתקנות חובה. כלומר, ללא התקנות, לא ניתן בעצם לממש את הזכות. ראיתי ושמעתי על מקרים כאלה, ואם אתם אומרים שלא לכך הכוונה, צריך לכתוב את זה אחרת, ובעצם לבטא את העיקרון שציינתם כאן, שלמפר יש זכות, ושר המשפטים רשאי לקבוע הוראות. אני חושב שההוראות האלה צריכות להיות באישור ועדת הכלכלה, אבל הסמכות היא רשות. אתם תתקינו את התקנות האלה, אבל המפר לא יצטרך לחכות עד שיותקנו תקנות, כדי לממש את הזכות שלו.

נעביר את זה גם לרשימת הנושאים לטיפול.

יפה, אהבתי את הגישה שלך.

למען הסדר הטוב, אני אגיד שבכל הנוגע לצילומים, יש לנו הסדר פרטני שמופיע כבר בהודעה, בסעיף 4, שהוקרא והוצבע בדיון בשבוע שעבר. שם אנחנו אומרים שבהחלטה להטיל קנס הנסמכת על צילום ממכשיר אכיפה, יצרף המפקח את הצילום כבר להודעה עצמה.

היום זה כבר מגיע בפועל כשיש תמונה. בדוחות חניה זה מגיע היום באופן קבוע.

בדוח החניה שאני קיבלתי זה לא הופיע. בחלק מהמקרים כן, ובחלק מהמקרים לא.

שלא יהיה מצב שאדם יפסיד את הזמן של הערר לפני שהוא קיבל את החומר. איך אנחנו מוודאים את זה? איך נדע מה לוחות הזמנים?

אם אני מבין, כל מהות הזכות אמורה להיקבע בתקנות. לכן אמרתי שהתקנות האלה מהותיות.

אבל החוק לא תלוי בתקנות.

כרגע לא.

אדוני היושב-ראש, תיקח לתשומת ליבך שאולי כניסת החוק לתוקף תהיה גם עם הבאת התקנות?

דרשנו מועד לתקנות ומועד דיווח לוועדה. עוד לא קיבלנו את זה. זה אחד הנושאים שיהיו ברשימה. בואו נמשיך בהקראה.

הסעיף הבא, סעיף 36, הוא הביצוע והתקנות. הקראתי אותו קודם, ואני מסבירה כעת. ראשית, בכל הנוגע לסדרי הערעור בבית משפט לענייני תעבורה, נוסח דומה קיים גם בסעיף 13(2) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, וזה נועד להבהיר את המתכונת שבה יהיה הדיון. ככלל, דיון בערעור מינהלי הוא דיון שמתקיים בדומה לסדרי הדין האזרחי בכל הנוגע לערעור. זה נועד להבהיר איך אנחנו רואים את האופי של אותו הליך. יש פה הוראות, כמו שציינו, גם לעניין המרשם. זה נושא שהקראנו קודם, ומוסדר בפרק ז'.

נושא האגרות הוא באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, גם בהתאם לחוק יסודות התקציב.

לבסוף, הוספנו את סעיף קטן (ג) בשים לב להערות הייעוץ המשפטי של הוועדה. כיום, במסגרת סעיף 2(א), איחדנו את הסמכות של מפקח להגיש אישום בנסיבות מחמירות לשוטר. סעיף (ג) נועד לאפשר את ההתאמה בצו, ככל שיוחלט בהמשך לתת את הסמכות הזאת גם למפקח. זה ייעשה באישור הוועדה, כמובן, כי מדובר בסמכות שהיא רחבה. למען הסדר הטוב, אני אציין שנסיבות מחמירות נקבעות היום לגבי עבירות, שרשויות מקומיות וגורמי אכיפה אחרים שהם לא שוטרים, אינם אוכפים.

לא הבנתי את הסעיף הזה.

נסיבות מחמירות הן נסיבות שמפורסמות ברשומות, כלומר בהודעה של ראש את"ן באישור שר המשפטים ושרת התחבורה. למשל, אחת הנסיבות המחמירות היום הן נסיעה ברמזור אדום, אם חלפו מעל 5 שניות מהמועד שבו הרמזור השתנה לצבע אדום. בנסיבות אלה, על אף שנסיעה באור אדום היא ככלל בררת משפט היום, אם עברו מעל 5 שניות, המפקח בשטח יכול לתת הודעה, שיוגש נגד הנהג אישום, ותומצא לו הזמנה לדין לפי חוק סדר הדין הפלילי. כדי לאפשר איזושהי אחידות באכיפה, המטרה היא לקבוע את הדברים האלה מראש וברשומות, כדי שבאותם מקרים נחזור בחזרה להליך הפלילי.

בחוקי התעבורה יש את הרזולוציה הזאת?

פר עבירה קונקרטית, ופר נסיבה קונקרטית. זה בכזאת רזולוציה.

יש לשוטר טכנולוגיה שתגיד כמה שניות עברו מאז שהוא עבר באור אדום?

ספציפית, הדוגמה שנתתי נוגעת למצלמות רמזור ולא שוטר בשטח.

תני לנו דוגמה אחרת.

אני יכולה להגיד מהן הנסיבות המחמירות היום. לגבי אור אדום, יש נסיבות מחמירות נוספות, חוץ מ-5 שניות, והן הפרעה או סיכון, כניסה לצומת כשיש רכב אחר מכיוון אחר, הרשעה קודמת בטווח שלוש שנים; יש נסיבות מחמירות של תקנה 44 – פרסה באופן שמסכן או גורם סטייה או בלימת פתע של רכב אחר; אי מתן זכות קדימה להולך רגל, תוך קרבה מסוכנת להולך הרגל במעבר חציה, ולא כשהוא על המדרכה. אלה הנסיבות שמבקשים לאמץ גם כאן. יש עוד נסיבות מחמירות, שהן פחות רלוונטיות לענייננו, ולא ייכנסו לכאן.

איזה נסיבות אתם רוצים להכניס בסעיף?

הנסיבות המחמירות שהקריאה סימונה, הן עבירות שהיום רק שוטרים אוכפים. לכן, הסמכות הזאת לא רלוונטית למפקחים. יש תהליך אחר מכוח החוק לייעול פיקוח ואכיפה ברשויות מקומיות (תעבורה), שגם מותנה באישור הוועדה, ככל שנראה שהם אוכפים יותר עבירות שיש בהן ממד שמסכן חיים, ומתאים לקבוע שהנסיבות מחמירות, וככל שיעלה הצורך הזה, נוכל להוסיף את הסמכות הזאת גם למפקח ולא רק לשוטר. כאמור, כיום זה רלוונטי רק לשוטרים, כי רק הם אוכפים את העבירות הללו.

אני אחזיר אותך לדיון הקודם שבו הסכמתי איתך, שמפקח בפיקוח לא יצטרך להיות עליו תג במקרים מסוימים. אבל כשאת הופכת אותו לשוטר, אני לא חושב שיש צדק בכך. בעולם ההוראה, למשל, המורה בכיתה צריכה להיות גם אחות, גם סייעת וכולי. אתם הופכים את הפקח גם לשוטר תנועה וגם לפקח עירוני. אולי צריך לחשוב שזה עניין תקציבי בכלל, וצריך להוסיף להם כסף. אני לא בטוח שהפקחים יסכימו להגיע למקום הזה, במיוחד הפקחים הוותיקים. יכול להיות שפקחים חדשים, זה מה שהם ירצו. מבחינת החוק, מה דינו של שוטר מול פקח עירוני? איזה סמכויות יש לזה ואיזה לזה מול האזרח? לכן, לדעתי זה לא המקום להכניס את הפקח למקום הזה בכלל.

אם יורשה לי, אדוני, אני אשמח להשיב לשאלה.

קדימה.

בתשובה למה שאמר חבר הכנסת אזולאי, בנוסח הכחול, במקור, הסמכות לעסוק בסוגיות של נסיבות מחמירות, הייתה נתונה גם לשוטר וגם לפקח. הייעוץ המשפטי לוועדה הציף את הסוגיה – תודה לכם על זה. קיימנו דיון עם משרד המשפטים, והבנו שנכון להיום, אין לפקחים שלנו עבירות שיש בהן נסיבות מחמירות, כמו שיש בעולם הפלילי, ולכן אין מה לייבא תורת עבודה בעניין הזה לעולם ההפרות המינהליות.

עם זאת, אנחנו יודעים שפקחי התעבורה שלנו, ויש לנו פקחים שמוסמכים לאכיפה של עבירות תעבורה, יכולים להיות מוסמכים בהמשך, במסגרת תיקון של צווי התעבורה, במסגרת תיקון של חקיקת משנה. לכן, רצינו לדעת שאם יהיה תיקון שיסמיך את הפקחים שלנו בעתיד לבצע אכיפה של עבירות מקבילות, במסגרת חקיקת משנה – הרי גם עבירות נת"צים שיש היום או עבירות של אופניים חשמליים שיש היום, הן עבירות שמקבילות לאכיפה של המשטרה.

הן לא מקבילות בכביש. היטיבו להסביר לי בדיון הקודם, שהתקיים פה, שהסמכות שניתנת לפקח עירוני היא לא בכביש. בכביש צריך מהימנות ושם אי-אפשר לשים מי שאינו שוטר תנועה כי הוא יכול לסכן את הכול. עכשיו אנחנו מדברים על נסיבות חמורות, שנעשות בכביש, ולא סתם בכביש. פתאום אנחנו נותנים את זה עכשיו לפקח?

חבר הכנסת מקלב, לא השלמתי את תשובתי. בהחלט, אנחנו לא מעוניינים נכון להיום באכיפה בכביש, לא בגלל שהעובדים שלנו לא מיומנים ועובדי משטרת ישראל מיומנים מאוד. גם מתנדבי אגף התנועה של משטרת ישראל מיומנים יותר מאיתנו. לא זאת הסיבה לכך שאנחנו לא מעוניינים לבצע אכיפה בכביש. אנחנו לא מעוניינים לבצע אכיפה בכביש, מכיוון שזה לא נושא שלשיטתנו ולתפיסתנו צריך להיות חלק מהעשייה של הרשות המקומית מול התושבים.

אולם, יכול להיות שלעתיד לבוא, תמיד בשיח עם הממשלה ותמיד בתיקון של חקיקת משנה, שמגיעה לאישור ועדת הכלכלה, יהיו סמכויות שכן נרצה לאפשר סמכות מקבילה לפקחים שלנו. לא היינו רוצים שבמקרה כזה, לעתיד לבוא, כתוצאה משיח, יסמיכו את הפקחים שלנו לאכוף עבירות שיש בהן גם סוגיה של נסיבות מחמירות. הדוגמה שנתנה עורכת הדין רשף, נציגת משרד המשפטים, היא דוגמה שדווקא יכולה להיות דוגמה רלוונטית לגבינו. אכיפת מצלמות של מעבר ברמזור אדום במתחם של רשות מקומית, יכול להיות שזה משהו שנחשוב, בשיח עם הממשלה, שאנחנו אמורים לעסוק בו. יכולים לעסוק בו בסמכות מקבילה.

ברשותך, אדוני, אני רק מבקשת להשלים את התשובה לחבר הכנסת אזולאי. בהנחה שיכול להיות שזה דבר שנרצה להיות מוסמכים לגביו, או אז, לא היינו רוצים לייצר חוסר שוויון בסוגיה של נסיבות מחמירות בין אכיפה על ידי שוטר לבין אכיפה על ידי פקח, ולו רק משום שהסוגיה של נסיבות מחמירות תיעשה בתיקון לחוק בשלוש קריאות.


לכן, הנוסח שעליו אני שמחה שהוסכם בין הייעוץ המשפטי לוועדה לבין משרד המשפטים – עלינו הוא בוודאי מוסכם – הוא שהיה ויהיו עבירות לעתיד לבוא, שבהן יש נסיבות מחמירות, ושבהן ירצו להסמיך את העובדים שלנו, אפשר יהיה לתקן בצו את הסעיף שעוסק בסוגיה של נסיבות מחמירות, כדי להשוות את האכיפה של השוטרים לאכיפה של הפקחים בסוגיות האלה.

אני רק אדגיש נקודה שמירה התייחסה אליה, ואני רוצה לחדד. המטרה היא שהתוצאה, בין אם תלך להליך מינהלי או להליך פלילי, לא תהיה תלויה בזהות הגורם האוכף. כלומר, משעה שהסמכנו רשות מקומית לאכוף הפרת תעבורה, שאנחנו רוצים לקבוע בה נסיבות מחמירות, אם אנחנו לא נותנים את הסמכות הזאת למפקח, המשמעות היא שהמסלול שאליו אתה תנותב, יהיה תלוי בשאלה אם שוטר תפס אותך או פקח תפס אותך. זה מצב שיוצר אי שוויון ואיזושהי שרירות.

אם הוא ירצה לערער, איפה יהיה הדיון?

באותו מקום.

אני לא מסכים למה שאמרה מירה. אני טוען שזה לא צריך להיות פה, אבל אם ילכו לכיוון הזה, הכסף צריך ללכת לעירייה לפי הפקח שנתן, ולא למשטרה.

אני לא חושב כך. זאת מוטיבציה שלילית של הרשות.

אם היו לוקחים את זה למשכורת השוטרים, הייתי בעד.

לא, זאת מוטיבציה שלילית.

לכן אני אומר שכרגע אני בכלל לא מסכים לזה. אם כן, צריך להיפתח דיון לאן הכסף צריך ללכת.

זה סעיף שמוסדר בהצעת החוק, והקראנו אותו קודם. סעיף 11(ג), שהוצבע ואושר, נאמר: על אף האמור בסעיף קטן (א), קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד של רשות מקומית, כאמור בסעיף 27, ישולם לקופת הרשות המקומית. מה שחבר הכנסת התייחס אליו, אכן הופיע בהצעת החוק.

אנחנו נגד הסעיף עצמו, אבל אם כן - - -

ינון, אני מגיע מלא מעט שנים שהייתי בהן ברשות מקומית. כבר עברתי את הסאגה הזאת, של כל התושבים שמרגישים שהפקח מקבל פנקס בתחילת היום, והוא צריך לסיים אותו או חצי ממנו. גם שמענו איך אנשים יצרו דוחות כשאנשים לא יודעים אם זה מדרכה או מגרש, ועל זה שילמו 500 שקל. מי שבוגר שלטון מקומי, במיוחד בעיר גדולה, מכיר את הבעייתיות הזאת. אתה רוצה שההכנסות יהיו לרשות המקומית? זה עוד מסלול הכנסה שלה.

אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי ובמישור העקרוני אני שואל גם את היושב-ראש. אני לא זוכר שמקדימים סעיפים לדבר שעוד לא בא לעולם. כדי לתת הסמכה למפקחים צריך לעבור עוד הרבה – מה הם צריכים, מה ההכשרה שלהם. אנחנו יודעים באיזו מסגרת נמצא שוטר ומה ההכשרות שלו. אנחנו יודעים למה הוא מחויב. שוטר יודע כמה אמינות צריכה להיות לו מול האזרח, וכמה אחריות צריכה להיות לו. פקח עירוני לא עובר את אותו הדבר.

פקח שסורח, זה לא אותו דבר כמו שוטר שסורח. אם שוטר שהוא לא פועל על פי דין או שעושה מלאכתו רמייה או בצורה שטחית, יש לו הרבה מנגנונים. אין לפקח את כל המנגנונים שעוצרים את זה. אני רוצה לתת היום את האפשרות, אם ניתן לפקחים? דרך המלך, לדעתי, היא קודם כול להחליט שפקחים נותנים דוחות גם על נסיבות חמורות וכולי, ואם נעשה תיקונים לחוק, יהיו לזה השלכות לכל מיני חוקים רלוונטיים.

זאת הכוונה שהייתה כאן, בסעיף הזה.

אם היינו מביאים הסתייגות לחוק תעבורה על חניה בבתי חולים, הייתם אומרים לנו שזה לא קשור לעניין. הרב מקלב אומר דבר פשוט, שכאשר נגיע לשם, דיה לצרה בשעתה.

או דיה לרווחה בשעתה.

אני רוצה להציג מה היה בדיונים הפנימיים שלנו עם נציגי הממשלה, ולמה גובשה הפשרה הזאת. הגדרה של מפקח לפי הצעת החוק, היא שוטר, וכן כל מי שהוסמך כמפקח לפי הוראות פרק ו'. הוועדה דנה קודם לכן בהגדרה רחבה של מפקחים, שכוללים שוטרים, פקחי רשויות מקומיות, וכן עובדי ציבור אחרים, ככל שיוסמכו.

הסעיף במקור, בהצעת החוק, קבע שלגבי כל סוגי המפקחים, אם התקיימו נסיבות מחמירות, מודיע המפקח לאותו אדם כי הוגש נגדו אישום, ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. זה הסעיף שהיה בהצעת החוק במקור, כפי שעברה בקריאה הראשונה. אנחנו ראינו קושי בהסדר הזה, בין היתר משום שהנסיבות המחמירות והפרשנות שלהן, חשבנו שנכון ששוטר שעובר הכשרה ממושכת, והוא גורם אכיפה הרבה יותר מובהק, ראוי שהוא יפעיל את הסמכויות האלה, ויפרש את אותן נסיבות מחמירות, ולא כל מפקח בהגדרה רחבה.

המהלך שנעשה והוקרא בסעיף 2א להצעת החוק, הוא צמצום בחזרה של ההוראה לעניין נסיבות מחמירות רק לשוטרים – אפשר לראות את זה בעמוד 3, בנוסח שמונח בפניכם, סעיף 2א(ב) – אבל כמהלך צופה פני עתיד, ומכיוון שזה היה במקור בנוסח הממשלתי, והגדרה של מפקח מאוד רחבה, אפשרנו בסייגים הסמכה לשר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים והשר הממונה, כפי שמוגדר כאן, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לתת את הסמכויות האלה גם למפקח בשינויים שייקבעו בצו. יכול להיות שזאת סמכות רשות, כי יכול להיות שלא יהיו שינויים. היה צריך לנסח את זה קצת אחרת.

הוועדה תקבל, אם תקבל, בקשה כזאת, תבחן את כלל ההיבטים שהטרידו, בין היתר, גם אותנו, כשבאנו בדברים עם נציגי הממשלה על הסעיף הזה. זה לא יהיה מהלך אוטומטי, והוא דורש שורה של אישורים בשל המורכבות של הדבר.

במילים פשוטות, כרגע רק שוטרים. אם בעתיד ירצו להסמיך אחרים, יצטרכו לעבור דרכנו, וזה צריך להיות על דעת השרים.

למה כתוב פעם אחת בהתייעצות ופעם אחת בהסכמה?

זה תואם את ההסדר שקיים היום בחוק המידע הפלילי. גם שם יש הבחנה בין היבטים שבהם מספיקה התייעצות, לבין מקרים שבהם נדרשת הסכמה, וזה גם עניין המהותיות וההשלכות שיש לזה כלפי הממשלה.

התעכבתם על אופן ההעברה בין החלטות של ועדות ערר למיניהן, לבין עדכון משרד התחבורה בסטטוס של אותו מערער? אני נתקל היום בהרבה פניות של אנשים שהיו בשלילה או לא היו בשלילה. המידע לא עובר בין הרשויות המוסמכות לבין מה שקורה בשטח. אחד ביטל את הדוח, ואני מניח שעד שערר לא נדון, ההחלטה המינהלית קיימת, נכון? אדם שהגיש ערר, מתי זה חל? ברגע ההגשה זה מקפיא את התהליך?

לא שילם עדיין את הקנס.

כלומר, כל זמן שלא קיבלו את הערר שלו, הוא נשאר בסטטוס של ההחלטה המינהלית? הוא הרי צריך לשלם את הקנס, כתוב על זה משהו?

יש הוראות בתחילת הצעת החוק.

הבהרנו קודם, שבניגוד לכלל הרגיל של משפט מינהלי, במקרה שלנו, הגשת ערר דוחה את התשלום. כיום, למשל, המקבילה היא הרשעה. זה באמת נחשב שהוא לא הורשע, ואז ההחלטה עוד לא נכנסת לתוקפה, אלא לאחר החלטה של בית הדין.

כמובן, כל עוד הוא לא שילם את הקנס. אם אדם שילם, רואים בכך החלטה חלוטה.

נכון, אלא אם כן הוא ביקש להגיש ערר באיחור, ובית הדין קיבל את בקשתו לדון בכך באיחור. אלה סעיפים שהקראנו גם הצבענו עליהם.

אנשים מפחדים לא לשלם את הדוח.

יש תופעה של אנשים שהלכו להישפט, ובינתיים שלחו להם כפל קנס.

אנחנו רואים את זה עכשיו עם דוחות הקורונה. אנשים קיבלו דוחות בסכומים גדולים מאוד, הם פנו, ונימקו את הפנייה שלהם. הם הוכיחו שהיה מותר להם לפי החוק או שלא שמעו אותו, לא כתבו, לא נתנו לו ביד ועוד ועוד דברים. התשובה של ההחלטה המינהלית היא: דחו את הערר שלך.

זה לא מינהלי.

ספציפית, דוחות קורונה זה פלילי וזה לפי חוק העבירות הפליליות.

אזרח פנה אליי אחרי שקיבל דוח על מהירות. הוא הגיש ערר אחרי פחות מ-90 יום, ומייד לאחר 90 יום קיבל תוספת של 50% לקנס.

זה המצב כשאתם מבקשים להשאיר את החוק כמו שהוא היום. אתה מלין על החוק הקיים.

אתה אומר שעד עכשיו זה היה לקוי, וככה זה צריך להיות.

לא, הפוך, הפוך. הצבענו על התיקון של המצב.

תיקון המצב לא צריך להיות בכך שאתה הופך את הצורה איך להתדיין, אם זה יהיה מול שופט - - -

הפוך. נתנו הגנות והצבענו קודם על הסעיף. אתה מבקש להשאיר את המצב שעליו אתה מלין.

אני אומר מה המצב שקיים כרגע, ומה שקורה במקרים כאלה. יכול להיות שאתה מביא את זה עכשיו לתיקון, אבל דיברנו על כל מה שלא טוב בחוק הזה.

הבאתי דוגמה מהקורונה, כדי להראות כמה הזכויות של האזרחים נפגעו. אנשים שפנו וערערו על דוחות הקורונה, לא התייחסו אליהם בכלל, לא ענו להם. הם קיבלו כסף קנס, על אף שהם ערערו, ושם זה היה משמעותי. כשאין לך אפשרות לעמוד מול בית משפט, או כשאתה רוצה למצות את הזכויות שלך, אתה נפגע חד משמעית. אנשים שילמו ולא היה להם כוח להתמודד. שילמו שלא כדין. אנחנו גם יודעים איך ניתנו הדוחות באופן שרירותי. לא כתבו בכלל בדוח מה אתה אומר, לא נתנו לך את הדוח ביד.

חבר הכנסת מקלב, זאת ההצלחה דווקא להצלחה של המנגנון שאנחנו מציעים בחוק הזה. המנגנון של בית דין מינהלי מוכח כבית דין שנותן שירות טוב יותר לאזרחים, גם כשהוא מתבצע באופן מקוון.

איפה זה הוכח?

אני מכהנת כראשת בית הדין לערערים מענקי קורונה, הוצאות קבועות – אתם מכירים את המענקים האלה – והפעילות של בית הדין לוותה על ידי מחקר מלווה חיצוני, אובייקטיבי לדרישת ועדת הכספים בשעתו בראשות חבר הכנסת גפני. המחקר מוכיח בצורה מאוד מאוד ברורה את שביעות הרצון המאוד גבוהה של העוררים. אני יכולה לומר לכם שאתם מוזמנים להתרשם בעצמכם מהנגישות למשפט.

קודם כול, אני שמח ואני מאמין לך שזה ככה.

אני יכולה לתת לך את התוצאות של המחקר.

ועדת הכספים שמה דגש על זה, ושם זה לא פלילי לגבי הקנסות.

זה לא נכון.

אם היית אומרת את זה בוועדת הכספים, הייתי מבקש לשלוח לנו את הנתונים.

המחקר יצא בשבוע שעבר, ואנחנו נשלח.

חבריי חברי הכנסת, כפי שאומרים במליאה, תעשו דיונים עקרוניים אבל לא מוגזמים. נא להקריא את סעיף 37.

הכול ענייני, אדוני היושב-ראש. לא היה דבר אחד שלא היה ענייני.

אני יודע. רק אמרתי, לא מוגזמים. זה טוב, עולות פה סוגיות אמת.

פרק ט' – תיקונים עקיפים.

תיקון פקודת התעבורה
37. בפקודת התעבורה –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "בוחן נהיגה" יבוא:
""בית דין לתעבורה", "החלטה להטיל קנס", "החלטה סופית להטיל קנס", "הפרת תעבורה" – כהגדרתם בחוק הפרות תעבורה מינהליות;";
(ב) אחרי ההגדרה "מסוף לתחבורה ציבורית" יבוא:
""חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021;";
(2) בסעיף 12א –
(א) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי סעיף 18 לחוק האמור – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה;";
(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "בלא הרשעה" יבוא "או שהודעה על החלטה להטיל קנס שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בוטלה בהתאם להוראות החוק האמור, לפי העניין";
(ג) בסעיף קטן (ד), במקום "בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "בעבירה על הוראה המנויה בתוספת השלישית או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין";
(3) בסעיף 25 –
(א) בסעיף קטן (א) –
(1) ברישה, במקום "בעבירות אלה" יבוא "באלה";
(2) אחרי פסקה (10) יבוא:
"(11) ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות".
(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "בעבירות תעבורה" יבוא "או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות";
(ג) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)" יבוא "בסעיף קטן (א)(1) עד (10), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א)(11)";
(4) בסעיף 27 –
(א) בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בית המשפט" יבוא "או בית הדין", אחרי "בעבירת תעבורה" יבוא "או בהפרת תעבורה", ואחרי "לעניין העבירה" יבוא" או ההפרה";
(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "קנטור" יבוא "קנטור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה.";
(5) בסעיף 27א(א), בסיפה, אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין";

אני אתן למיכל הפוגה לקול, ואני ממשיכה במקומה.

(6) בסעיף 27א1 –
(א) בכותרת השוליים, אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "והפרות תעבורה";
(ב) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "והפרות תעבורה";
(ג) בסעיף קטן (א1) אחרי "עבירה" יבוא "או הפרת תעבורה";
(ד) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות.";
(ה) בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיפים קטנים (ב) או (ב1)";
(7) בסעיף 27ב(א), אחרי "עבירת תעבורה" יבוא "או הפרת תעבורה";
(8) בסעיף 27ב1(א), אחרי "עבירת תעבורה" יבוא "או הפרת תעבורה";
(9) בסעיף 27ג –
(א) בסעיף קטן (א), בסיפה, בכל מקום אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין" ואחרי "בעת ביצוע העבירה" יבוא "או ההפרה";
(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין";
(10) בסעיף 27ד(ב)(2), אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין";
(11) בסעיף 34 –
(א) בכותרת השוליים, אחרי "עבירות" יבוא "או הפרות תעבורה";
(ב) אחרי "עבירה" יבוא "או הפרת תעבורה", אחרי "לעיניו" יבוא "או שההפרה כאמור בוצעה לעיניו" ואחרי "העבירה" יבוא "או ההפרה, לפי העניין";
(12) בסעיף 62 –
(א) בפסקה (4), אחרי "לעבירה" יבוא "או להפרת תעבורה";
(ב) בפסקה (5), אחרי "עבירה" יבוא "או הפרת תעבורה";
(13) בסעיף 65ד –
(א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "מערכת לדיווח ומעקב", אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";
(ב) בסעיף קטן (ד) –
(1) בפסקה (1), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";
(2) בפסקה (2), אחרי "עבירת תעבורה" יבוא "או הפרת תעבורה";
(14) בסעיף 68 –
(א) בכותרת השוליים, במקום "העונש לעבירה" יבוא "דין העובר";
(ב) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי עבירה על תקנה לפי פקודה זו המהווה הפרת תעבורה, ויחולו לגביה ההוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות";
(15) בסעיף 68א –
(א) בסעיף קטן (א), אחרי "עבירה המנויה בתוספת השמינית" יבוא "ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "נעברה עבירה המנויה בתוספת" יבוא "נעברה עבירה או בוצעה הפרת תעבורה לפי חיקוק המנוי בתוספת";
(16) בסעיף 69א –
(א) במקום כותרת השוליים, יבוא "תקנות לעניין שיטת הניקוד";
(ב) בסעיף קטן (א), אחרי "שבהן הורשע בעל רישיון נהיגה" יבוא "או על הפרות תעבורה שניתנה בשלהן החלטה סופית להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות" ואחרי "סוג העבירות" יבוא "וההפרות" ואחרי "על עבירה שבה הורשע" יבוא "או על הפרה שניתנה בשלה החלטה סופית כאמור";
(ג) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "או בנוסף לכל החלטה של בית דין לתעבורה או בית משפט לאשר החלטה להטיל קנס בשל הפרת התעבורה שביצע, לפי העניין";
(ד) בסעיף קטן (ד), אחרי "בשל עבירת תעבורה" יבוא "או בשל הפרת תעבורה" ואחרי "יורשע בעבירה" יבוא "או אם תינתן לגביו החלטה סופית להטיל קנס, לפי העניין";
(ה) בסעיף קטן (ה)(1), בכל מקום אחרי "העבירות" יבוא "או הפרות התעבורה";
(17) בסעיף 70 –
(א) בפסקה (20), אחרי "או על תנאי הרישיון" יבוא "או עקב ביצוע הפרת תעבורה";
(ב) בפסקה (23)(א), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";

(18) בסעיף 70א(ז), אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "או קבע בית דין לתעבורה במשפטו של בעל רכב על הפרת תעבורה לפי סעיף זה", אחרי "רשאי בית המשפט" יבוא "או בית הדין לתעבורה, לפי העניין" ואחרי "ייתן לו בית המשפט" יבוא "או בית הדין לתעבורה, לפי העניין";
(19) בסעיף 77ד, בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "או בשל החלטה סופית להטיל קנס שניתנה לגביו לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות".

אני אסביר. התיקון העקיף לפקודת התעבורה נעשה, כאשר בכל מקום שבו העבירות שאליהן מתייחסת הפקודה הן עבירות שמוצע להעבירן להיות הפרות מינהליות, למעשה התאמנו את החוק. מרבית התיקונים, כפי ששמתם לב, אנחנו אומרים עבירת תעבורה או הפרת תעבורה; החלטת בית משפט או החלטת בית הדין.

כלומר, משעה שיש לנו מנגנון חדש של הפרות תעבורה, מרבית השינויים נועדו להתאים את זה כך, שבמקרים המתאימים, כאשר מדובר בדברים שהיום הם בבררות משפט, ואמורים להיות הפרות תעבורה, זה יתייחס הן לאפשרות שזה פלילי, נוכח האפשרות במקרים המתאימים להגיש כתב אישום, והן לאפשרות שזה ידון ויוחלט בהליך המינהלי, בהתאם להצעת החוק.

מרבית התיקונים, כאמור, הם טכניים יחסית, ואני אעבור בקצרה על חלק מהדברים כדי להסביר. בכל הנוגע לסעיף 12א, מדובר בהוראות שנוגעות לנהג חדש. סעיף ב(2) היום מתייחס למצב שבו לנהג חדש נמסרה הודעת תשלום קנס, כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי, מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית. העבירות המפורטות בתוספת השלישית הן פקודת התעבורה, ואת כולן מוצע להעבירן להצעת החוק הנוכחית, שיהיו הפרות מינהליות. לכן, הודעת תשלום קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי אינה רלוונטית יותר. משכך, אנחנו מציעים להחליף את הסעיף הזה.

בגלל שמוצעת תכולה מדורגת להוראות הצעת החוק, כך שלא כל העבירות יעברו בבת אחת להיות הפרות, אלא בשתי פעימות, לעניין הסעיף הזה מוצע ספציפית, נוכח שיחול כהוראת שעה בתקופת הביניים שבה יהיו לנו במקביל גם הפרות מינהליות, וגם עבירות קנס, הודעת קנס כמשמעותה בסעיף 228. כאמור, זה בגלל שכל העבירות בתוספת השלישית צפויות לעבור למסלול החדש.

לא הבנתי איך שניהם יחולו באותו זמן בהוראת השעה.

כיום הניסוח אומר שנמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס, כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי. זה התייחס לשתי האפשרויות: נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס, כמשמעותה בסעיף 228, או הודעה על החלטה להטיל קנס בשל הפרת תעבורה. כלומר, שני המסלולים האלה יהיו במקביל.

החוק הזה קובע את הסיווג. בהמשך תראו תוספת שבה מפורטות כל עבירות התעבורה, שיהפכו להיות הפרות תעבורה.

אנחנו לא כל כך בקיאים בזה, משום שבשנים האחרונות יש לנו רכב ליסינג, אבל עוזריי לחשו לי מה המשמעות לגבי הביטוח, על מחיר הביטוח.

השאלה אם מפעילים את הביטוח. אנחנו לא מומחים לענייני ביטוח.

תעריף הביטוח נקבע היום לפי מספר העבירות שעשית.

תאונות.

אני גם זכרתי תאונות, ואומרים לי שגם עבירות תנועה.

ספק אם הביטוח יודע על עבירות, אלא אם כן האדם מדווח באופן עצמאי. אין לו מידע כזה.

זה לא התחום שלנו.

לדעתי, זה מסוג הדברים שמוסדרים בחוזר המאוחד של המפקח על הביטוח. שם באמת יש הוראות גם לביטוח חובה, דברים שאפשר להתחשב בהם כדי להשלים. יכול להיות שיידרש לעשות את ההתאמות האלה, בשים לב לדברים האלה. אני מסתייגת, כי זה לא משהו שמוסדר היום מכוח פקודת התעבורה אלא מכוח הוראות אחרות.

ביטוח חובה יש לו מדרגות אגרה לפי שווי הרכב. לא שמעתי שזה קשור לעבירות.

אני חושב שיש קשר לנקודות.

סעיף 25 לפקודת התעבורה נוגע בסמכויות שופט תעבורה, ואלה סמכויות של בית הדין לתעבורה. אנחנו מתאימים את זה כאן להוראות המוצעות בהצעת החוק, כך שבית הדין לתעבורה יוסמך לדון גם בערעורים ובבקשות רשות ערעור על החלטות בית הדין לתעבורה.

בכל הנוגע לסעיפים 27 ו-27 רבתי למיניהם, מדובר בהוראות פרטניות הנוגעות לראיות, ולחזקות שחלות בהליכים שנוגעים לתעבורה. אנחנו מציעים להחיל את אותן ראיות ואותן חזקות גם בפני בית הדין, עם אותו רציונל. כלומר, אלה חזקות וראיות שקיימות גם כיום בהליך הפלילי בפני בית המשפט, ואנחנו מציעים להחילן גם בהליך המינהלי.

באופן כללי, בהליך המינהלי הוראות הקבילות הן הוראות קצת שונות. למשל, חוק בתי דין מינהליים, סעיף 21, מתייחס לכך שלא יחולו דיני הראיות, פרט לדיני הראיות בנוגע לראיות חסויות. למען הסר ספק, ובשים לב לכך שמדובר, כאמור, בהוראות שחלות גם כיום, אנחנו מציעים את התיקונים האלה, שיבהירו שיחולו גם בהליך החדש.

סעיף 27 זה הודעה בכתב ודוח בוחן; 27א רבתי נוגע לצילום רכב כראיה קבילה; סעיף 27א1 זה הסעיף של האכיפה על ידי רשויות מקומיות. אני מזכירה שהתייחסנו אליו כשדיברנו על הסמכת פקחים של רשויות מקומיות; סעיף 27ב רבתי נוגע לאחריות בעל רכב; סעיף 27ב1 רבתי נוגע לאחריות הבעלים של בעל חיים או המחזיק בו; סעיף 27ג רבתי הוא לעניין טכנוגרף; 27ד נוגע לרשומה אלקטרונית כראיה קבילה.

בואו נמשיך.

תיקון פקודת המשטרה
38. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 , בסעיף 5(3), בסופו יבוא "וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי
39. בחוק סדר הדין הפלילי, בסעיף 225א –
(1) בסעיף קטן (א1), פסקה 2– תימחק;
(2) בסעיף קטן (א2), במקום "בפסקאות (1) ו-(2) יבוא "בפסקה (1)", והמילים "או הודעת תשלום קנס" – יימחקו;
(3) בסעיף קטן (א3), ההגדרה "רכב חדש" – תימחק.

תיקון חוק בתי המשפט
40. בחוק בתי המשפט –
(1) בסעיף 37(ב)(4), אחרי "שאינן פשעים" יבוא "או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור באותו סעיף";
(2) בסעיף 55, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021."

סעיף 38 מדבר על תפקידי המשטרה, ובשים לב למה שמוצע כאן להסמיך שוטרים לאכוף גם הפרות תעבורה, אנחנו מציעים להוסיף גם, כחלק מהתפקידים שלהם, התייחסות לאכיפה של הפרות תעבורה, כמוצע בהצעת החוק הנוכחית.

בכל הנוגע לתיקון סדר הדין הפלילי, אגב הבחינה של הוראות החוק הנוכחיות, ראינו שיש היום הוראה שקבועה בחסד"פ ואינה רלוונטית יותר, וזאת הפסקה שאנחנו מציעים למחוק. היא מתייחסת לתקופת המצאה מיוחדת, אם מדובר ברכב חדש או ברכב מסוג שקבע שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. ראינו שהלכה למעשה, אין צורך בסעיף הזה יותר, וגם לא נקבעו רכבים מסוגים מיוחדים שדורשים המצאה מסוג אחר. לכן, כמו שלא הצענו לקבוע את ההוראה הזאת במסגרת החוק שלנו, אנחנו מציעים למחוק את זה מחוק סדר הדין הפלילי, כי מדובר בהוראה שאין בה צורך יותר.

בכל הנוגע לתיקון חוק בתי המשפט, מוצע להתאים את הסמכויות בהתאם לסמכויות שאנחנו מציעים בחוק הזה לעניין מנגנוני הערעור. בכל הנוגע לסמכות גם לעניין של בית משפט שלום, גם לעניין של סמכות בית משפט לעניינים מקומיים. כאמור, זה נועד להשלים את מנגנוני הערעור שאותם כבר הקראנו ודיברנו קודם לכן.

תיקון חוק בתי דין מינהליים 41. בחוק בתי דין מינהליים –
(1) בסעיף 4 –
(א) בסעיף קטן (א), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה";
(ב) בסעיף קטן (ב) אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה";
(2) בסעיף 14, סעיף קטן (ב) – בטל;
(3) אחרי סעיף 14 יבוא:
"אחראי על בירור תלונות 14א. (א) שר המשפטים ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שופט של בית משפט מחוזי או שופט של בית המשפט העליון, בדימוס, לאחראי על בירור תלונות על התנהגות חברי בית דין המנוי בתוספת השנייה, במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים על ידם (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות).
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו מונו חברי בית הדין, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה.
(ג) הוגשה תלונה על חבר בית דין כאמור בסעיף קטן (א) (בחוק זה – נילון) והחליט האחראי על בירור תלונות לברר את התלונה, יודיע על כך לנילון וכן לראש בית הדין שבו מכהן הנילון וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ד) הוגשה תלונה והיה למנהל הכללי של המשרד הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו מוקם בית הדין אשר בו מכהן הנילון יסוד סביר להניח שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההתנהגות שלגביה הוגשה התלונה, הנילון אינו ראוי לכהן כחבר בית דין, רשאי הוא להשעותו מתפקידו כאמור; אולם לא יעשה כן המנהל הכללי אלא לאחר שקיבל את עמדת ראש בית הדין שבו מכהן הנילון ועמדת האחראי על בירור תלונות, ולאחר שנתן לנילון הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין.
(ה) האחראי על בירור תלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון, והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני ראיות.
תוצאות בירור תלונה 14ב. (א) מצא האחראי על בירור תלונות שהתלונה הייתה מוצדקת ,יודיע על כך בכתב למתלונן, לנילון ולראש בית הדין שבו מכהן הנילון, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי האחראי על בירור תלונות לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.
(ב) מצא האחראי על בירור תלונות שהתלונה הייתה מוצדקת, רשאית הרשות הממנה, לפי המלצת האחראי על בירור תלונות, לתת לנילון נזיפה או התראה, להעבירו מכהונתו, להתלות את מינויו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להמליץ שלא להאריך את כהונתו; היה מינוי חבר בית הדין כאמור מותנה בהמלצה או בבחירה של ועדה שהוקמה לפי דין, תובא בפני הרשות הממנה, לצד המלצת האחראי על בירור תלונות, גם עמדת הוועדה לעניין זה.
(ג) מצא האחראי על בירור תלונות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למנויים בסעיף קטן (א) ורשאי הוא לפרט להם את תמצית ממצאיו.
(ד) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיע הנילון או ראש בית הדין שבו מכהן הנילון, לאחראי על בירור תלונות, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של האחראי על בירור תלונות, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר הממונה על המשרד שמכוחו מוקם בית הדין שבו מכהן הנילון.
חובת סודיות 14ג. (א) האחראי על בירור תלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע האחראי את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; האחראי על בירור תלונות וכל אדם אחר כאמור יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים שר המשפטים או השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו מוקם בית דין, לפי העניין, וכן ראש בית הדין המפורט בתוספת השנייה, לקבל לידיהם, לפי דרישתם, עותק מכל חומר או מידע המצוי אצל האחראי על בירור תלונות שהושג במסגרת פעילותו, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים.
(ג) האחראי על בירור תלונות רשאי לפרסם את החלטותיו, בלא ציון שמו של הנילון ופרטים מזהים אחרים, אם מצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות לטעון את טענותיו.
החלת הוראות מחוק נציב תלונות הציבור על שופטים 14ד. בעניין שלא הוסדר בפרק זה, רשאי האחראי על בירור תלונות לנהוג לפי הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים המחויבים, אם אין בכך דבר שאינו מתיישב עם פרק זה או עם מהות התפקיד.";
(4) בסעיף 53, אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה";
(5) בתוספת –
(א) בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה";
(ב) בסופה יבוא:
"30. בית דין לתעבורה לפי סעיף 12 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021";
(6) אחרי התוספת הראשונה יבוא:

"תוספת שנייה
(סעיף 14א)
(1) בית דין לתעבורה לפי סעיף 12 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021;
(2) ועדת ערר לפי סעיף 12 לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020;
(3) ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

אני מסבירה את כל התיקון, ובעצם מדובר בתיקון עקיף לחוק בתי דין מינהליים.

אני חושב שהתיקון הזה דורש הסבר משמעותי, מכיוון שלא מדובר רק על החלה של הוראות החוק לגבי בית הדין לתעבורה שיוקם כאן, אלא על הסדר רחב יותר.

אני אבקש להבחין בין שני תיקונים שמוצעים במסגרת הסעיף: התיקון הראשון, והוא תיקון נקודתי יחסית, הוא להוסיף לתוספת לחוק גם את החוק הנוכחי שלנו, את בית הדין לתעבורה שמוקם לפי הצעת החוק הנוכחית.

התיקון העקרוני יותר נוגע לסמכותו של אחראי על בירור תלונות, וכמו שציין היועץ המשפטי, מדובר בתיקון רחב יותר. כפי שציינתי קודם, כשהתייחסתי לבית הדין, אחד הדברים שאנחנו רוצים כשאנחנו מקימים בתי דין מינהליים, זה את העצמאות השיפוטית. זה בעצם העיקרון שקבוע כבר בסעיף 3 לחוק בתי דין מינהליים, ונועד להבטיח את עצמאותם. כיום אין לנו גורם מקביל לנציב בירור תלונות על שופטים, כלומר, אם יש את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ומכוחו יש גורם עצמאי שבוחן איזה תלונות מוגשות על שופטים, אין איזשהו גורם מקביל, כאשר מדובר בדיינים, כלומר בגורמים שיפוטיים שיושבים בבתי דין מינהליים.

מטרת התיקון הזה היא ליצור איזושהי פונקציה מקבילה, כשמדובר בגורם מאוד בכיר, של שופט בית משפט מחוזי או שופט עליון בדימוס, שיהווה מעין ערכאה או גורם עצמאי, שיוסמך לדון באותן תלונות. היום אין גורם שאמון על כך, וזה מעלה איזשהו קושי תפעולי, ולא ברור מי הגורם שאמון לדון בדברים האלה. אני מזכירה שאנחנו רוצים ליצור ערכאה עצמאית, ואם אנחנו מביאים את התלונות האלה לבירור אצל מנכ"ל משרד או אצל גורמים אחרים, כשהמדינה היא צד בפני ההליכים האלה, זה יוצר מתח מסוים. המטרה היא ליצור גורם עצמאי, שיהיה האותוריטה והסמכות לדון בדברים האלה.

הסעיף זה גם נועד להחליף את סעיף 14 לחוק בתי דין מינהליים, שמדבר על הפסקת כהונה. סעיף 14(ב) מתייחס לסמכות להעביר מכהונה, במקרים של הרשעה שיש עימה קלון. זה סעיף שדה פקטו אין בו היום שימוש, והסעיף הזה נועד להחליף אותו, וליצור מנגנון מובנה יותר, ברור יותר, וגם יאפשר מענה לקושי שעולה בפועל.

אני אדגיש שהוראות החוק הזה מבוססות על חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, וכן גם על סעיף 3ד לחוק הוצאה לפועל, שגם הוא קובע מנגנון של אחראי על בירור תלונות. הסעיף קובע את הפרוצדורה שיש, פחות או יותר, הוא מעגן את הסנקציות, כלומר מה הנפקות של זה שמצאנו תלונה מוצדקת, ועוד הוראות משמעותיות שחשבנו שנכון לעגן, כגון חובת הסודיות. זה גם דבר שחשבנו שמהותי לקבוע במסגרת החוק, וסעיף כללי שמדבר על החלת הוראות מחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים.

אחראי על בירור תלונות בחוק הוצאה לפועל, שם מדובר בסעיף הרבה יותר רזה, אבל פה, מכיוון שמדובר בהסדר רוחבי, ויש גם אפשרות להרחיב אותו לגבי ועדות ובתי דין נוספים, חשבנו שנכון לקבוע הסדר יותר מלא. גם בחוק הוצאה לפועל, לומדים על סמכות האחראי שם מחוק נציב תלונות השופטים. זאת גם הייתה פסיקה של בית המשפט העליון, שכבר עושה את ההיקש הזה, וגם קובעת באופן מפורש. חשבנו שפה, כדי ליצור איזושהי ודאות ולהסדיר את הסמכויות, נכון לקבוע את ההוראה הזאת באופן מפורש.

תהיה כתובת מיוחדת לקבל תלונות?

מקלב, אנחנו רוצים לסיים את ההקראה בשעה שמונה, לטובת כלל הציבור.

עוד היום גדול.

אתה רוצה לעשות את זה בראשי תיבות? אתה יכול לסיים בשבע.

יש דבר כזה?

הסברת שההוראות האלה יחולו רק על שלושה בתי דין?

בשלב ראשון אנחנו אכן מציעים להחיל אותם רק על שלושה בתי דין, שהם גם בתי דין של משרד המשפטים. זה חלק ממהלך רחב יותר של משרד המשפטים, להסדיר את בתי הדין המינהליים, כולל הקמת מינהלת בתי דין מינהליים, שתהווה גוף מטה מתכלל. לאחר שהחוק הזה יעבור, הכוונה היא לעשות פנייה מרוכזת לשאר בתי הדין, ולהרחיב את הסמכות של האחראי על בירור תלונות, בשים לב למגבלות ולעובדה שאנחנו מדברים בתיקון עקיף במסגרת חוק. לא עשינו את זה אגב החוק הזה, אבל אני מסבה את תשומת ליבכם גם לסעיף 14א(ב), שמדבר גם על אופן עדכון התוספת השנייה. אכן, הכוונה בהמשך היא להמשיך לבחון ולהרחיב את הסמכות. כאמור, זה צורך שגם מאוד עולה מהשטח.

כמה הערות שהיו לנו. ראשית, סעיף 14(ד) מכיל באופן כללי את ההוראות מחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, אבל הוא כותב: בכל עניין שלא הוסדר בפרק זה, במסגרת סמכויותיו של האחראי על בירור תלונות. אין את כל החלק של תחילת החוק, שעוסק בשאלה איך ממנים את אותו אחראי על בירור תלונות. כתוב: שר המשפטים ימנה, אבל לא מוסדר מתי תום הכהונה, איך מעבירים מכהונה, השעיה, איחוד משרה וכולי. אלה הוראות שלא קיימות ביחס לאחראי על בירור תלונות.

היינו רוצים הסבר לגבי משהו חדשני שמופיע כאן ולא מופיע בחוק נציב קבילות על שופטים, וזאת הסמכות שמופנית למנכ"ל המשרד ביחס להשעיה. האחראי על בירור תלונות צריך להעביר את עמדתו, ולא ממש מברר את התלונה עצמה, כמו בתוצאות בירור תלונה. כמו כן, עוד פירוט לגבי פרסום החלטות, איך זה הולך בנציבות קבילות השופטים ואיך זה מוסדר פה ב-14(ג)(ג).

ראשית, בכל הנוגע להוראות על מינוי של האחראי על בירור התלונות עצמו, הצענו לקבוע ששר המשפטים ימנה בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון שופט של בית משפט מחוזי או שופט של בית המשפט העליון בדימוס. אנחנו קובעים פה מינוי בהסכמה על ידי שני גורמים מאוד מאוד בכירים, והכשירות גם מעוגנת במסגרת החוק הזה. במובן הזה, זה מחליף את סעיף 3 בכל הנוגע לכשירות הנציב. יש סעיפים אחרים שסברנו, שאין צורך לקבוע אותם, למשל עניין ממלא מקום. יש הוראות כלליות שמדברות על האפשרות למנות ממלא מקום.

מועד הבחירה – שם הייתה איזושהי קציבה מתי בדיוק צריך למנות, ונראה לנו שזה לא נדרש בהצעת חוק מסוג כזה, וגם משך כהונה. בסוף יש כללים כלליים שחלים על מינויים, וחשבנו שבתפקיד הזה לא נדרש לקבוע את כל הדברים האלה. אני מדגישה שבחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מדובר בהקמת יחידה שלמה. פה אנחנו לא קובעים מנגנון שהוא באותו היקף, ולכן זה לא נדרש לטעמנו. אם יש דברים פרטניים שנראה לוועדה שחסרים, כמובן אפשר לשקול את זה, אבל אנחנו חשבנו שזה מספיק. בשים לב לכשירות של הגורם שאנחנו מציעים למנות, חשבנו שיש בזה מספיק בשר ומעמד.

בכל הנוגע לסמכות ההשעיה, שזאת סמכות שמוסדרת בסעיף 14א(ד), מדובר על מקרה שהוא מאוד מאוד חריג, כלומר ככל שבאמת עולה מצב, שרואים מהתלונה איזשהו צורך מיידי. אני מזכירה שדיינים הם גורמים שיש להם סמכויות שיפוטיות, והם דנים בעררים של אנשים שבאים בפניהם בהליך משפטי. אנחנו נותנים להם הרבה סמכויות, ולכן נכון ליצור את המקרים האלה במקרים מאוד מאוד חריגים, כשאנחנו רואים שצריך מענה מיידי. המחשבה לתת את זה למנכ"ל הייתה מעין סעד זמני או איזשהו צו ביניים, כי ההבנה שהאחראי על בירור תלונות לא בהכרח יספיק לברר את התלונה לגופה. באותם מקרים חריגים חשבנו שנכון לאפשר את האפשרות לאיזשהו מענה מיידי, ובמקביל, כמובן, ימשיך ההליך המלא, כולל הבירור עם כל מה שכרוך בכך. אם זה כרוך בשמיעת גורמים נוספים, ולראות איזשהן חקירות, ראיות, את מי שהגיש את התלונה, את הדיין הנילון, את ראש בית הדין אם יש צורך. אנחנו מדברים על מקרה שצריך בו מענה מיידי. גם בנוגע לעובד מדינה, יש סמכות כזאת שנתונה לנציב שירות המדינה, והיא גם סמכות לאפשר השעיה.

מנכ"ל משרד הוא לא נציב שירות המדינה. מנכ"ל משרד זה משרת אמון, איש פוליטי, לעומת נציב שירות המדינה. את נכנסת פה למקום קצת יותר צר.

נכון. ניסינו לחשוב מי הגורם שיכול לקבל את ההחלטה, וחשבנו שמדובר במקרה שיכול להיות בו גם צורך ניהולי שיעלה. זה כן חלק מהייחוד של בתי הדין, אבל אני מסבה את תשומת הלב לאיזונים. במסגרת הסעיף מוצע לקבוע, שהוא לא יעשה את זה, אלא לאחר שקיבל את עמדת ראש בית הדין ושל האחראי על בירור תלונות, ולאחר שניתנה לנילון הזדמנות לטעון את טענותיו. בהקשר הזה קבענו את הצורך לקבל התייחסות של שני הגורמים האלה, מתוך מחשבה שהוא יצור את האיזון. אני מדגישה שוב, שמדובר בסמכות באותם מקרים חריגים, אחרת זה יחייב את בירור התלונה לגופה, דבר שיכול לקחת זמן. בסוף, חשבנו על אותם אנשים שבאים בפני אותו דיין באותה תקופה.

בסעיף 14א(א), למה צריכה להיות הסכמת נשיא בית המשפט העליון, ולא התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון?

זה נהוג.

נא להקריא את סעיפים 42 עד 44, ואחרי זה עד הסוף.

אני רק אציין שבכל הנוגע לתוספת, זה צריך להיות 31 ולא 30, מכיוון שבינתיים היה תיקון אחר לחוק בתי הדין.

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב
42. בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 –
(1) בסעיף 2 –
(א) אחרי ההגדרה "הנדסאי" ו"טכנאי מוסמך" יבוא:
"החלטה סופית להטיל קנס", "החלטה להטיל קנס", "הפרת תעבורה" – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות;";
(ב) אחרי ההגדרה "חוק הגנת הצרכן" יבוא:
"חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021;";
(2) בסעיף 8 –
(א) במקום "התנאים לקבלת הרישיון," יבוא "התנאים לקבלת הרישיון, בהתקיים אחד מאלה:";
(ב) הסיפה החל במילים "אם המבקש הורשע" תסומן כפסקה (1), ובה במקום "לטעון את טענותיו" יבוא "לטעון את טענותיו;";
(ג) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) אם ניתנה לגבי המבקש החלטה סופית להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת תעבורה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או שניתנה לגביו החלטה להטיל קנס לפי החוק האמור והוגש ערר על ההחלטה או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם ניתנו בהם החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.";

(3) בסעיף 10(א), אחרי פסקה (7) יבוא:
"(7א) ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת תעבורה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שניתנה לגביו החלטה להטיל קנס לפי החוק האמור והוגש ערר על ההחלטה או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם ניתנו בהם החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין;".

אני רוצה לעצור אותך ולשאול לגבי התיקון הזה. אתם משווים את המעמד של עבירות פליליות ועבירות משמעת להפרות התעבורה, ככל שמדובר בהחלטה על ביטול רישיון, התליה, הגבלה או סירוב לחדש. כלומר, אלה עילות שקיימות היום בחוק הרישוי, לגבי שורה ארוכה של רישיונות, הן לפעילויות בתחום הרכב והן לעיסוק? כלומר, יחידים שעוסקים במקצועות בענף הרכב. רציתי לדעת האם זאת תהיה תחילתה של איזושהי מגמה בחקיקה, לראות את הפרות התעבורה באותו מישור, כמו עבירות פליליות.

אנחנו מכירים את המודל הרגיל בחקיקה, כאשר בסעיפים אלה, שחוזרים על עצמם – ביטול רישיון, התליה, הגבלה או אי חידוש – מתחשבים בדרך כלל בעבירות פליליות, שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן לא ראוי, למשל, שאותו גוף יחזיק ברישיון וכולי.

צריך לשים לב לקשר הענייני שיש לנו. אני מסכימה שלא בכל מקרה צריך להתחשב בהפרות מינהליות כשאני באה לתת רישיון או איזשהו רישוי, אבל פה ספציפית אנחנו מדברים על רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. משכך, ובהתאם לקשר ענייני שקיים, חשבנו שזה שיקול רלוונטי. אני אגיד שזה תואם את המלצות הצוות הבין-משרדי, שעל בסיס המלצותיו מבוססת גם הצעת החוק. ישבו שם ברשות שני נשיאי שלום, וגם הם המליצו שהפרות תעבורה ייחשבו לעניין רישוי ומקצועות תעבורתיים. כאמור, זה נוכח הקשר הענייני. לא מדובר פה במגמה שהיא בהכרח רחבה, אלא ספציפית בהקשרים האלה.

אני מבין. אני מכיר עוד כמה דברי חקיקה, שנוגעים לענייני תחבורה יבשתית ויש בהם סעיפים דומים. שם לא החלתם את ההוראות האלה.

החלנו את זה במרבית המקרים. ככל שיש מקרים נוספים שפספסנו, ואתה חושב שהם רלוונטיים - - -

יש. לצערי, בגלל לוחות הזמנים לא הספקנו לבדוק, אבל יש עוד.

- - - גם בפקודת התעבורה, גם בכל הנוגע לפקחים שעוסקים ספציפית בנושאים האלה. אני מזכירה שיצא לנו להתחשב בזה, וגם במסגרת החוק הזה.

תיקון חוק לייעול הפיקוח והאכיפה
43. בחוק לייעול הפיקוח והאכיפה –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:
"החלטה להטיל קנס", "החלטה סופית להטיל קנס", , "הפרת תעבורה" – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות;";
(ב) אחרי ההגדרה "ועדת הכלכלה" יבוא:
""חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021;";
(2) בסעיף 3(ב), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) לא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח, או לא הוגש ערר על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם ניתנו החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין, , בעניינו;";
(3) אחרי סעיף 9 יבוא:
"עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה 9א. הייתה עבירת תעבורה הפרת תעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, יהיה פקח רשאי להטיל על אדם קנס בשל הפרת התעבורה אם היה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם ביצע הפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות."

תיקון חוק מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה)
44. בחוק מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשע"ח-2018 , בסעיף 16(א)(1)(ב), בפסקה (16א) להגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות המובאת בו, במקום "קנס מינהלי" יבוא "קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ב-2021 וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי החוק האמור", במקום "לגבותו" יבוא "לגבותם" ובמקום "לא ייגבה הקנס" יבוא "לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור".

תסבירו בקצרה את שני התיקונים העקיפים.

התיקון המוצע לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה תואם את סעיף 27 להצעת החוק, שמדבר על הסמכת פקחים של רשויות מקומיות לאכוף גם הפרות מינהליות. למעשה, הסעיפים האלה נועדו להשלים את אותן הוראות של הצעת החוק שלנו.

כחלק מבחינת כשירותם של הפקחים הכנסנו גם התחשבות בהפרות תעבורה, והתייחסתי לדברים קודם לכן.

בכל הנוגע לחוק למרכז לגביית קנסות, הוראת השעה קובעת אפשרות של רשות מקומית להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות חובות, שחבים לרשות המקומית. יש שם התייחסות לסוגים שונים של חוב, ובמסגרת אותה הוראת שעה, מוצע להתייחס גם לקנס בשל הפרת תעבורה.

נמשיך.

הסעיף הנוכחי הוא נוסח ששונה מהנוסח שהועבר לוועדה לפני הדיון, בעקבות הערו שהתקבלו מהייעוץ המשפטי לוועדה.

פרק י"א: תחילה ותחולה בהדרגה, הוראות מעבר והוראת שעה

תחילה ותחולה בהדרגה
45. (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 69א לפקודת התעבורה, כנוסחו בסעיף 37(16) לחוק זה. לא הותקנו תקנות כאמור עד אותו מועד, או שוכנע שר המשפטים כי לא הושלמה היערכות להפעלת החוק, ידחה שר המשפטים בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד התחילה בשתי תקופות נוספות, שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.

אני רק אגיד בקצרה, שחשבנו שמועד תחילה של חוק צריך להיקבע בחקיקה ראשית בצורה מפורשת וברורה. ככל שמבקשים אפשרות לדחות את המועד הזה, זה גם צריך להיות באישור ועדת הכלכלה. מכאן הנוסח שהוקרא עכשיו.

זה יבוא בתיקון בחוק?

מה שהוצע במקור – אם תראו בנוסח שמונח בפניכם – תחילתו של חוק זה היא במועד שיקבע שר המשפטים בצו. חשבנו שזה הסדר שהוא לא ראוי ולא נכון לקבוע אותו, מכיוון שתחילה של חקיקה ראשית, לא צריכה להיקבע בצו שקובע שר.

יש עוד דברים שצריכים להיות תלויים בכניסת החוק לתוקף? רק נושא התקנות.

כמו שציינו קודם, יש גם תקנות חובה, למשל התקנות שנוגעות לדיונים במתכונת מקוונת או בהיוועדות חזותית. גם שם יש תקנות חובה, וכתוב שזה בהוראות שיקבע השר. ספציפית, התייחסנו לתקנות לפי סעיף 69א רבתי לפקודת התעבורה. אלו תקנות התעבורה שקבועות כיום, והן קובעות את מנגנון הניקוד. מכיוון שמדובר בנושא שהוא מאוד מהותי באכיפת דיני התעבורה היום, וחלק מרכזי מהמדיניות הקיימת, זה אכן נושא שחשבנו שנכון להתנות את כניסת החוק לתוקף בתיקון אותן תקנות. נציין שאלה תקנות שהן לא בסמכות שר המשפטים אלא בסמכות שרת התחבורה.

בהסכמת שר המשפטים.

אם כל החלק הטכנולוגי לא יהיה מוכן, בקופת בחירות לא נותנים מכרזים - - -

החוק לא יוצא לדרך.

הוא יהיה, חבר הכנסת מקלב, משרד המשפטים בהיערכות.

כבר היום אתם יודעים?

כן, כן.

דובר על נקודות, וכותבים לי פה כיצד לחסוך במחיר ביטוח חובה לרכב – הכדור בידיים שלכם. אם אין לכם היסטוריית תאונות, אם לא שללו את רישיונכם מסיבה כזאת או אחרת, אם לא צברתם נקודות בשל עבירות תנועה. אם התנאים האלה נכונים למשך שנים רבות, הביטוח שלכם צפוי להיות נמוך.

זה ביטוח רשות.

ביטוח חובה.

זה ביטוח רכב, לא חובה.

הכותרת היא: מחיר ביטוח חובה לרכב.

זה משא ומתן עם חברות ביטוח.

ממשיכים.

(ב) חוק זה יחול בהדרגה לגבי הפרות תעבורה, החל במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי הפרות תעבורה שדרגת הקנס שנקבעה לגביהן בחלק ב' לתוספת הראשונה היא א' עד ג', למעט הפרות תעבורה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה – במועד כאמור בסעיף קטן (א);
(2) לגבי הפרות תעבורה שדרגת הקנס שנקבעה לגביהן בחלק ב' לתוספת הראשונה היא ד' עד ו' ולגבי הפרות תעבורה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה – בתום חצי שנה מהמועד כאמור בסעיף קטן (א).

אני אציין לגבי הסעיף הזה, שרק חלף ההתייחסות לדרגת הקנס א' עד ג', בשים לב לדיון שהיה בוועדת הכלכלה בצו התעבורה עבירות קנס. שם הוסכם והוחלט לשנות את המתכונת של דרגת הקנס, וחלף זה להתייחס לסכום הקנס, ולקבוע בתוספת את הסכומים עצמם. גם פה, נבקש לעשות את ההתאמה הזאת, כלומר להתייחס לסכום הקנס ולסכומים בפעימה הראשונה בין 100 ל-500, ובפעימה השנייה בין 750 ל-1,500. כאמור, זה תואם את צו התעבורה שהוועדה החליטה עליו רק לאחרונה.

מנגנון התחילה שמוצע בסעיף קטן (ב), הוא מנגנון תחילה מדורג, על מנת לאפשר לבית הדין אפשרות להיערך, ולהעביר את התיקים אליו בהדרגה. הכוונה היא להעביר לפי חומרה, כאשר בכל הנוגע לתקנה 54, מדובר בהפרות מהירות. אלה תיקים שהם גם מורכבים יותר, וקיים יותר קושי לפצל בגלל הקשר הענייני שקיים בזה, בין מהירויות מסוג אחד למהירויות מסוג שונה. לכן חשבנו שכל ההפרות האלה יעברו בפעימה השנייה בבת אחת, חלף הפיצול שלן בתקופת הביניים, בין ההליך המינהלי להליך הפלילי.

למרות שגם בעבירות מהירות הוא מוזמן מיידית לבית המשפט, כשהוא עובר מהירות מסוימת.

זאת הזמנה לדין, וזה יישאר בכל מקרה, גם אחרי שכל הצעת החוק תיכנס לתוקף. זה יישאר בכל מקרה. כיום יש מהירויות בדרגות שונות מבחינת סכומי הקנסות – חלקן בדרגות הנמוכות יותר – 100 עד 500, וחלקן בדרגות הגבוהות יותר. חשבנו שאותן לא נכון לפצל.

באווירה האינטימית שיש פה, אני רוצה לשתף אתכם בדברים שאנשים לא יודעים. הילדים שלי אמרו לי בשבת על כביש גולדה מאיר, בדרכי לביתי. לא ידעתי שהורידו את המהירות מ-70 ל-50. הייתה תאונה קשה בערב שבת, ולא ידעתי על זה. אני נוסע שם יום-יום. דיברנו על כך שהירוק מתחלף מייד לאדום. הילדים שלי הסבירו לי שבמהירות 70 יש איתות, ואם זה במהירות 50, אין איתות, והרמזור מתחלף מייד מירוק לאדום. גם אלה דברים שהדור הצעיר יודע.

בכביש ירושלים-תל אביב יש ארבעה נתיבים. באיזו מהירות מותר לנסוע?

100.

90.

אולי תלוי באיזה חלקים.

מתל אביב לירושלים, מלטרון עד הכניסה לירושלים. ארבעה נתיבים.

אני מראה לך כמה חוסר מודעות יש.

סיימתם את ההקראה, ידידיי? תקריאו.

הוראות מעבר

46. (א) עבירה של ברירת משפט כאמור בסעיף 228(א) לחוק סדר הפלילי המהווה הפרת תעבורה, שעבר אדם ערב תחולתו של חוק זה לגבי אותה הפרת תעבורה בהתאם להוראות סעיף 45(ב), לא יחולו לגביה הוראות חוק זה וימשיכו לחול לגביה ההוראות לפי חוק סדר הדין הפלילי ולפי פקודת התעבורה כנוסחן ערב המועד כאמור.
(ב) כל עוד לא נקבעו הוראות לעניין נסיבות מחמירות הקשורות באדם שביצע הפרת תעבורה או בביצוע הפרת התעבורה, לפי סעיף 2(ב), יחולו הוראות אלה:
(1) יראו בנסיבות המחמירות שנקבעו בהוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, התשנ"ד-1993 , לפי סעיף 29(ב) לפקודת התעבורה, לעניין עבירות קנס לפי תקנה 44 ולפי תקנה 67 לתקנות התעבורה, ואשר עמדו בתוקפן ערב תחולתו של חוק זה לגבי הפרות תעבורה לפי התקנות האמורות, כנסיבות מחמירות לעניין הפרות תעבורה לפי אותן תקנות;
(2) יראו בנסיבות המחמירות שנקבעו בהוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, התשס"ט-2008 , לפי סעיף 29(ב) לפקודת התעבורה, לעניין עבירות קנס לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, ואשר עמדו בתוקפן ערב תחולתו של חוק זה לגבי הפרות תעבורה לפי התקנה האמורה, כנסיבות מחמירות לעניין הפרות תעבורה לפי אותה תקנה.

הוראת שעה לעניין סעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה
47. על אף הוראות פסקה (2) בסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה, כנוסחה בסעיף 37(2)(א) לחוק זה, בתקופה שמהמועד כאמור בסעיף 45(ב)(1) עד המועד כאמור בסעיף 45(ב)(2), יקראו את פסקה (2) בסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך:
"(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 18 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין".

אני אגיד שהוראות 46 ו-48 הן הוראות מעבר והוראות שעה. 46 בסעיף (א) נועדה להסדיר מה קורה עם דוחות לפני שהחוק נכנס לתוקף; סעיף קטן (ב) מדבר על החלה של נסיבות מחמירות ככל שלא נקבעו נסיבות מחמירות אחרות מכוח החוק הזה. הוא בעצם נועד ליצור איזושהי המשכיות לנסיבות המחמירות שקבועות גם כיום, ורלוונטיות גם במצב החדש.

בכל הנוגע להוראת השעה המוצעת בסעיף 47, זה נוגע לעובדה שבתקופת הביניים יהיו לנו גם הפרות מינהליות וגם הודעות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי. זה בעצם נועד להתאים את ההוראה, כך שתתייחס גם להפרות וגם להודעת הקנס.

תוספת ראשונה
חלק א'
(סעיף 3(א))
שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה
שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה יהיה אחד מהסכומים אלה, בשקלים חדשים: 100, 250, 500, 750, 1000, 1500, כמפורט לצד ההפרה המינהלית בחלק ב'.

לפני שאני אתחיל את חלק ב' הארוך, אני אגיד שלמעשה החלק הזה תואם את ההערות של הוועדה בצו התעבורה עבירות קנס, שמתייחס לסכומים, חלף דרגות. התאמנו את הנוסח כבר פה.

חלק ב'
(ההגדרה "הפרת תעבורה" וסעיף 3(א))
לכל מונח בחלק זה תהיה המשמעות הנודעת לו לפי פקודת התעבורה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

אין צורך להקריא את כל החלק של התוספת. הוועדה תעיין ומעיינת בנספח, אבל אני מבקש שתסבירו באופן מהותי מה ההפרות שנכללות כאן, האם זה צילום מצב של מה שקבוע היום בצו התעבורה עבירות קנס, או אם יש שינויים.

הסעיף הזה מבוסס על צו התעבורה עבירות קנס. השינויים שהוכנסו בו בהשוואה גם לנוסח שהועבר לייעוץ המשפטי, אבל הוא לא הנוסח שנמצא בפניכם. אנחנו רוצים להכניס את השינויים שעליהם הוסכם בוועדת הכלכלה ממש בשבוע שעבר. נוספו עבירות חדשות, ושונו קצת הסכומים בצו התעבורה. כמובן, אנחנו נתאים את התוספת לאותם שינויים שכבר אושרו בוועדה. הכוונה היא להעביר לסמכות בית דין לתעבורה להפרות מינהליות את סעיפים 1 ו-2 לצו התעבורה עבירות קנס, שמדבר למעשה על עבירות תעבורה, שמכוח פקודת התעבורה.

בכל הנוגע לחוקי העזר, סעיפים 3 ו-4 לצו התעבורה עבירות קנס, בשלב הראשון, כמו שציינתי גם בדיונים הקודמים, אנחנו לא מציעים לכלול אותם בהצעת החוק, מכיוון שזה דורש בחינה ושיח נוסף יחד עם השלטון המקומי, בשים לב להיקפים שבהם מדובר, כשמדובר בחוקי עזר.

כמו שאמרתי, בכל הנוגע לסעיפים 1 ו-2, מדובר בתמונת ראי של מה שקבוע כבר כיום. כאמור, זה ייעשה כמובן בשינויים שאושרו בוועדה רק בשבוע שעבר, ומטבע הדברים לא נכללו בהצעת החוק הממשלתית.

כפי שציינת, אנחנו נשנה גם בדרגת הקנס, כך שיהיה מדובר על סכום ולא על האותיות. עוד לפני הדיון בצו התעבורה עבירות קנס, בדיון שניהל חבר הכנסת איתן גינזבורג, חשבנו שכדי לציבור תהיה נגישות טובה יותר למה שכתוב בתוספת, צריך שיהיו קבועים הסכומים ולא אותיות ודרגות.

מה יקרה אם יחליטו להגדיל את הקנס?

כל שינוי של התוספת טעון אישור של ועדת הכלכלה.

כל שינוי בסכומים?

כן. כמו המצב המשפטי היום.

סיימנו את ההקראה, נכון?

כן.

יש את התוספת השנייה, אבל הקראנו אותה קודם, כשדנו במרשם.

יש לי עוד עשר דקות. אני רואה שלאופוזיציה יש 163 הסתייגויות. אני אומר, ראשית, שתורידו. ואם לא הורדתם, לפחות תגידו משהו כללי. לא נקריא את כל זה.

מה אתה רוצה?

יש 163 הסתייגויות. אני מציע להוריד חלק, אבל אם אתם לא רוצים להוריד - - -

מה זה דחוף לעכשיו?

זה עכשיו.

לא, לא, לא. אדוני היושב-ראש, תכבד הסכמים, תכבד את מה שהיה.

מספיק באנו לקראתך.

לגבי ההסתייגויות, אני מציע שתקטינו את הכמויות – זה לשיקולכם. לגבי ההצבעות, אם יהיו, זה רק אחרי דיון בוועדת הכנסת. ועדת הכנסת מתכנסת מחר בבוקר, ובהתאם לכך נכנס את הוועדה. זמן הוועדה מאוד מוגבל, ואם נצליח, ננסה להצביע ולגמור.

אתה יודע שהתייעצות סיעתית היא חמש דקות?

כן. כפול 163. זה אומר שלא - - - מחר. יש דרכים שונות למנוע את החקיקה, וזאת אחת מהן. אני אומר, אולי ידבר איתכם שר המשפטים.

לא, לא צריך. ראית כמה דברים צריכים לחזור לפה עם תשובות, וצריכים להתכונן. אנחנו לא רוצים להכביד על משרד המשפטים.

אני רוצה להודות לכל אנשי המקצוע שהיו פה מהבוקר, כמעט עשר שעות עבודה, אם לא יותר. עבדתם בלילות והכנתם.

אני חושב שיש אנשים שרצו לחזור לוועדה, ולא הצליחו בגלל שלא נתנו להם להיכנס.

יש לנו מחר שעה לקיים את ההצבעות ולסיים. אם יהיו 163 הסתייגויות כפול 5 דקות, כנראה לא נצליח. שני תנאים צריכים לקרות כדי שהחוק יסתיים ויעבור אצלנו: הראשון, שתתכנס ועדת הכנסת ותסיר את הנושא החדש. השני, שחלק מההסתייגויות יצומצמו או יוגדר זמן מוסכם לדיבור עליהן, ובא לציון גואל. אני מניח שמשרד המשפטים וכל האחרים ינסו עוד הלילה עד הבוקר להגיע להסכמות. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:11.