פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
27/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 12:00

פניות ציבור בנושא: מטרדי ריח מחוות המיכלים של ק.צ.א.א באשקלון ובאילת

חברי הוועדה: אלון טל – מ"מ היו"ר

יוראי להב הרצנו
גבי לסקי

צפי בן שאול - ראש תחום תעשיות מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אבי מושל - יועץ בעניין הגנת סביבה, חברת ק.צ.א.א - קו צינור אירופה אסיה

מלכה עמירה - מחלקת הגנת הסביבה, חברת ק.צ.א.א - קו צינור אירופה אסיה

איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

אליאב אנגלמאייר - ראש מטה, קצאא

חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

אור משה - רכז פעילות ציבורית לשמירה על מפרץ אילת ו, החברה להגנת הטבע

יובל ארבל - סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, צלול - עמותה להגנת הים והחופים

רונן אלוש - תושב דרום אשקלון, נציגי פונים

תמר קידר - עו"ד, תושבת אשקלון, נציגי פונים

לילי קידר - תושבת אשקלון ופעילה סביבתי, נציגי פונים

תומר גלאם – ראש העיר אשקלון, עיריית אשקלון
מירב הדרי – יו"ר ו.שפ"י ואיכות סביבה, זיקים - מועצה אזורית חוף אשקלון
שמוליק תגר – מזכיר העמותה, עמותת הסביבה מדבר וים אילת
ורד דפנה – תושבת אשקלון ופעילה סביבתי, נציגי פונים
יוני ספיר – יושב-ראש עמותת שומרי הבית
מיטל אמיתי

אתי שבתאי

הדס צנוירט

מטרדי ריח מחוות המיכלים של ק.צ.א.א באשקלון ובאילת

שלום רב, אני מתכבד לפתוח ישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות ציבור. היום כ"ח בסיון התשפ"ב, 27 ביוני 2022. היום אנחנו נדון בתלונות שהגיעו לוועדה, הרבה תלונות, בעקבות ריחות שכנראה נובעים מפעילות שוטפת במתקן קצאא באשקלון. הבנו שאולי יש מיכלים נוספים עכשיו במהלך הדיונים. בתור אחד שעשיתי דוקטורט בבריאות הציבור, למדתי כמה דברים. למדתי שלא כל ריח נולד שווה. מצד אחד יש ריחות שאולי דוחים אנשים מסוימים, לא אוהבים את זה, אולי של רפת או משהו רקוב אך לא מהווה סיכון בריאותי, ויש ריחות שמביאים איתם סיכונים בריאותיים אמיתיים, אם זה חשיפה לבנזין או כייקלים אחרים.

הדבר השני שאני זוכר ועדיין כנראה נכון שיש ריחות שמצליחים להתגבר על מגבלות האנליטיות של הכימייה. היום אנחנו יודעים שיש לפעמים ריכוזים מאוד-מאוד מזעריים. אי אפשר באמת לתפוס ריכוזים של מזהמים מסוימים ודווקא האף של האדם מספיק רגיש כדי לתפוס את זה. לכן לפעמים כשאין לכם ניטור רציף חייבים דווקא לסמוך על הריחות.

קיבלנו הרבה תלונות וחשבנו לנכון לקיים דיון מיוחד. ככל שהתחלנו לפתח את הבדיקה התברר שזה לא רק ריחות ממתקן קצאא באשקלון אלא גם תושבי אילת מתלוננים. לכן חשבנו שנכון להעלות את הסוגיה. נשמע תושבים, חלקם מתעכבים. אני שמח שנמצאת אתנו לילי. כתושבת, מה את שומעת מהשכנים ומה מרגישה כתושבת אשקלון?

בוקר טוב. אני לילי קידר, תושבת אשקלון מזה 58 שנים. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מאוד קשה של מיקודי ריח מאוד קשים. אנו מעריכים שמקורם בחוות המיכלים של קצאא. זה גורם לנו להרגיש תחושה קשה מאוד, שאנו נמצאים על זמן שאול, פצצת זמן. יש ימים שמקור הריח מכניס אותנו לבתים. אנחנו אמורים להסתגר. אנחנו מפסיקים את סדר היום שלנו. הילדים הקטנים שלנו פשוט נחנקים. אני אומרת מילים קשות אבל זה מה שקורה בעצם.

אנחנו יודעים שבאשקלון התחלואה מאוד גבוהה, תחלואת הסרטן מאוד גבוהה. אני לא רוצה לשייך את זה. אני לא רוצה לקבוע עובדות. המון אנשים סובלים מכאבי ראש בעיקר כשיש התפרצות הריחות הללו, וללא ספק נושא הרגשת החנק מאוד ברורה. זה עד כדי כך שאתה פשוט צמא למים ושום דבר לא עוזר לך כדי לצאת מתחושת החנק.

מה המרחק בין הבית שלך למתקן קצאא שזה כנראה מקור הריחות?

קצאא זה באזור התעשייה הדרומי ואני גרה בקצה הצפוני של העיר, כלומר קו אווירי של 9 ק"מ.

ובכל זאת אלה ריחות מספיק חזקים כדי להגיע.

מאוד חזקים. כמובן אנחנו מנסים לפתור את העניין. מרימים טלפון ל-106, לרשות המקומית. מרימים טלפונים לאיכות הסביבה. יש לנו קבוצות. זה עולה. אנשים מדברים בתוך עצמם וגורמים לאנשים אחרים לא לצאת מהבתים כי המצב הוא כה חמור שאנו מרגישים בסכנה ממשית.

שוב, מה שאנו רוצים לבקש מהוועדה ומכבוד יושב-ראש הוועדה לבצע סקר סיכונים של חברה בלתי תלויה. אנו לא רוצים שקצאא יביאו את האנשים שלהם ולא רוצים ששום גורם אחר יביא את האנשים. כלומר שמישהו יקבע שתגיע חברה בלתי תלויה ותבצע סקר סיכונים ונדע אחת ולתמיד האם זה באמת המקור בקצאא או בטמבור. יש לנו מספיק מפעלים באזור התעשייה שם שיכול להיות שגם הם מזהמים. יכול להיות שזה קצאא ועוד מפעל. שלא נפיל הכול רק על קצאא. אין לנו שום כוונה לפגוע ספצפית בקצאא. לכן אנחנו רוצים לדעת את האמת.

דבר שני שאנו חושבים שנכון לעשות, לרכוש שתי תחנות ניטור ולשים אותן מחוץ לגדרות קצאא. שקצאא לא יגידו לנו שזה מקום ביטחוני, אסור להיכנס לשם וכו'. יש גדרות. אני מכירה היטב את אזור התעשייה, הייתי מנהלת אגף תעסוקה וניהלתי את אזור התעשייה. יש מספיק מקום. כפי שקצאא ידעו לבנות מיכלים ללא אישור בסמוך לגדרות שלהם כך אנו יודעים היכן לשים את תחנות הניטור – כמובן בשיתוף גורמי הרפואה, איכות הסביבה, עיריית אשקלון וכו'. אנו רוצים להוכיח מאין מגיע המקור.

תודה רבה הגב' קידר. מאוד חשוב. אני שמח שנמצא אתנו פרופ' חגי לוין, יושב-ראש הרופאים לבריאות הציבור. הייתי רוצה שתתייחס להשפעה בריאותית של דליפות ממיכלי דלק, והאם לדעתך יש פה פוטנציאל לסיכון בריאותי מהריחות שכנראה מריחים את זה ממרחק של 9 ק"מ. אני הייתי במקום ודיברתי עם אנשים שגרים בסמוך. שם הם באמת לא יוצאים מהבית בעת האירועים. בבקשה.

שלום, אני יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. למען הגילוי הנאות, אני גם יועץ למשרד להגנת הסביבה בנוגע להשפעת זיהום אוויר על הבריאות אבל כאן אני כיושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור.

השפעות של הריח עצמו אנו מעדיפים להתייחס אליו כאל זיהום ריח ומדברים על גורמים שיכולים להשפיע על ההשפעות הבריאות של מטרדי ריח – תדירות, עוצמה, משך, אופי והמיקום. כשמדברים על ההשפעות הבריאותיות, קודם כל זה תלוי בחומרים עצמם שנפלטים. יש לבדוק אותם. כפי שציינת אדוני יושב-ראש הוועדה, האף מאוד רגיש ויכולות להיות השפעות מסוגים שונים. אפשרות אחת היא השפעה פסיכולוגית של חשיפה לחומרים. אפשר למדוד את הריכוזים בדם ובשתן וכן הלאה ואנו יודעים שחלק מהחומרים הספציפיים הללו זה חומרים מסוכנים ישירות לבריאות ואפשר לראות את ההשפעות הבריאותיות שלהם ולהעריך אותן.

אבל יש תופעה נוספת, והיא כפי שיש לנו תחושה רעה כשאנו נחשפים למשהו שהגוף שלנו לא אוהב וגורם לנו רצון להקיא, גורם לנו כאב ראש – התחושה היא אמיתית. לא משנה ביולוגית, פיסיולוגית אם החומר הוא כזה או אחר. העובדה היא שאם הגוף שלנו מגיב אליו בצורה כזו שזה מכניס אותנו למצב שזה משהו שדוחה אותו. יש אנשים רגישים יותר וכתוצאה מכך הם בפועל נמנעים מלצאת מביתם. מרגישים תחושת מחנק, תחושה לא טובה – יש פה השפעה בריאותית על בריאות הציבור.

האם לדעתך מי שחי עם חשיפות תדירות לריחות קשים ואולי מסוכנים זה משפיע על בריאות הנפש, על רמת הסטרס שהם חיים ביום-יום?

בהחלט. אני יכול לחפש ולהביא מחקרים ספציפיים אבל הדבר הזה לא נחקר מספיק אבל נחקר. ראו שבמקומות שבהם יש חשיפה של ציבור לזיהום ריח שתופס כמטרד רואים ירידה בשלומות של הציבור. רואים עלייה במצבים מסוימים. זה לאו דווקא מצבים שיש להם אבחנה פסיכיאטרית אבל קשיים בשינה, בריכוז מעבר לתופעה של אנשים מרגישים גירוי – זה תלוי בחומר, והעובדה שאנשים נמנעים מפעילות. אם אדם בפועל נמנע מפעילות גופנית או חברתית, כבר נגרם לו נזק בריאותי. לכן לא הייתי מקל ראש ומתייחס לדברים האלה כאל מטרד, כפי שלמדנו גם בחשיפה לעישון הכפוי על הנזקים הבריאותיים שלו – אנחנו מדברים פה על חומרים שאל"ף, יכולים להיות מסוכנים כשלעצמם בריאותית באופן מדיד, ובי"ת, יש להם השפעות עקיפות אם תרצה, שבהחלט משפיעות בריאותית על בריאות הציבור. תמיד בחיים כשיש משהו שאתה לא שולט בו, לא רצית אותו וכופים אותו עליך – הציבור מתנגד יותר. כאן חשוב שהמדינה תעשה ככל שביכולתה כדי לצמצם. זה מה שמדינות אחרות עושות. גם למשל חולי אסטמה – הטריגר להתקף אסטמה לא חייב להיות ביולוגי מדיד. אם האדם חשוף לחומר שמזיק לו וכך המוח שלו מגיב, בפועל יכול להיות התקף אסטמה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אם תרצה להגיב, אתה מוזמן. צפי בן שאול, ברוכה הבאה. ראש תחום תעשיות מחוז דרום של משרד להגנת הסביבה. האם את מכירה את הסוגיה של חשיפת תושבי אשקלון ואילת לריחות שמקורם במתקני קצאא?

בהחלט. גם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלאנשים אין אינטרס סתם להתלונן ולהתקשר באמצע הלילה או לא באמצע הלילה. הם מרגישים משהו. יש לנו מוקד של הגנת הסביבה 24/7 שאמון על קבלת תלונות מהציבור. אם נתמקד בתלונות ריח, ויש מפגע ריח שתושב מרגיש, המוקדן יודע אילו שאלות לשאול אותו.

האם היו אירועים באזור אשקלון או אילת שגרם לפליטות שגרם לציבור גדול לסבול מריחות?

בהחלט. לאורך השנים היו, וכפי שציינה לילי, היו מספר אירועים. חלקם – יש להבין – הריח לא תמיד ניתן לקשור אותו למקור כי ריח תלוי ברוח, במטאורולוגיה, בהרבה דברים. כל תושב שמתלונן צודק, כי למה שאנשים ימציאו? אך יש להבין את המגבלות שלנו כרגולטור, כאנשי מקצוע. אם מתקשר מישהו, ולפעמים לוקח זמן כי בדיוק כיוון הרוח השתנה ואנחנו לא יכולים והריח התפוגג ואנו לא יכולים לשייך את זה לשום מקור. לאו דווקא קצאא. אבל באחריות אני יכולה לומר שבארבע חמש השנים האחרונות לפחות כל אירוע שיכולנו לשייך את זה – אם אנחנו מדברים על קצאא, אבל כפי שלילי ציינה, יש עוד עוסקים בדלקים באזור. אנחנו לא מדברים עליהם כרגע. אירוע שיכולנו לשייך, נקטנו בהליכי אכיפה.

מה עשה המשרד להגנת הסביבה כשנודע להם שהיה אירוע ונגרמו ריחות חזקים או בלתי סבירים?

נגיד עכשיו אזרח תושב אשקלון מתלונן שהוא מרגיש ריח דלק. המוקדן יודע לשאול אותו לפי פרמטרים שהם יודעים כדי לאפיין. אנחנו בודקים מטאורולוגיה, לראות את כיוון הרוח. אנחנו גם בודקים, יש לנו נוהל להגדרת מפגע ריח.

כמה זמן לוקח למשרד לעשות את הניתוח הזה?

זה מיידי. עניין של דקות. יש לנו כוננים גם באיגוד ערים באשקלון- - -

נאמר שמגיעה תלונה, ואנחנו מדברים בסיפור של קצאא – מה- - -

נאמר שקיבלתי שלוש תלונות ממקורות בלתי תלויים. הגיעו למקור לפחות שלוש תלונות – לפעמים זה הרבה יותר, אם אנחנו מדברים על האירוע שהיתה התקלה במיכל שראיתי ששמתם את זה כנושא לדיון – בדרך כלל זה כמויות תלונות. קודם כל זה מטאורולוגיה, מוציאים כונן לשטח שיכול להגיע גם תוך עשר דקות. הוא איש שעבר הכשרה של המשרד, הכשרת צוות מריחים. הוא יכול למלא דוח בעל תפקיד, שזה עובד שהוכשר וזה לפי פרמטרים. כמובן מתאימים את זה למטאורולוגיה. המקרה במירכאות או לא במירכאות הקל – ניקח את המיכל שהיתה לו התקלה האמורה שהזכירו בנושאים להיום. היו הרבה תלונה אך גם היתה הסיבה – ידענו שהיתה תקלה, היה דלק שגרם למטרדים. מייד קישרנו את זה והתחלנו מיידית בהליך אכיפה – הוצאנו צו להסרת מפגע שקצאא הונחו מיידית לטפל במפגע. אבל זה המקרים שאנחנו מצליחים לשייך. קורה שגם אנחנו, אפילו עשר דקות מספיק שלא נוכל לשייך את התלונה למקור מסוים, לאו דווקא קצאא.

יש לכם תחנות ניטור סביב מתקנים שעשויים להיות בעייתיים, שכשמגיעה תלונה תוכלו לומר: סביר להניח שזה מכאן כי אתם מנטרים חריגה מהכללים המותרים?

כן, יש לנו מערך של תחנות ניטור בכל הארץ. זה חשוף גם לציבור. זה מנטר כל מיני מזהמים.

כמה תחנות ניטור יש לכם באשקלון?

אם מדברים על קצאא יש לנו 2 רלוונטיות. יש תוכנית שאושרה להקמת עוד מערך גלאי ניטור על גדר קצאא.

יש הספק? מקימים עוד תחנה כי מצאתם שהיכולת הגיאוגרפית לא מספיקה או שההספק של תחנות הניטור לא מספק?

היום יש לנו 2 תחנות – אשקלון וזיקים. בזיקים זה מנטר בנזין. ויש עוד דרישה שיש תוכנית מאושרת להקמת מערך של גלאים, אנלייזרים של כל מיני חומרים שרלוונטיים לפעילות של קצאא על הגדר של קצאא. בנוסף המנהלת של המרכז שלנו של תחנות הניטור הוציאה דרישה – היא יכולה לפי חוק – להקמת עוד 2 תחנות ניטור.

האם המידע שאתם אוספים והמידע שהצגת פתוחים, זמינים לציבור?

בהחלט.

כי שמעת את התחושה של הגב' קידר שתחושת האזרחים היא שאירועים קורים ואין להם בסיס לדעת.

זה פתוח. גם חבר הכנסת שיושב לצדך יגיד את זה. זה פתוח לציבור, ויותר מזה – מה שקשור לפליטות, לאו דווקא קצאא, זה חשוף לציבור. גם אם מדברים על מפעלים אחרים. מידע של פליטות צריך להיות חשוף לציבור. אני לא יודעת שהיתה פנייה אליי והסתרנו משהו. זה גם באינטרנט. הנתונים שתחנות הניטור מנטרות זה באינטרנט. זה לא בשליטת קצאא – זה מפוקח על ידינו. צריך להבין מה זה דרישת ממונה להקמת תחנה – זה אומר שהחברה נדרשת להקים אבל הפיקוח, ההנחיות המקצועיות של המשרד.

במהלך חמש השנים האחרונות אמרת שהמשרד פותח לעיתים – קרובות או לא – בהליך אכיפה מינהלי. כמה כאלה היו מול קצאא אשקלון, כמה מול אילת, ומה היה הסיכום מבחינת עיצום כלכלי שהוטל או קנס? והאם לאור תדירות האירועים לא שקלתם להגיש כתב אישום? כי מדובר בהעמדת אנשים בסכנה.

אתחיל עם אשקלון. אשקלון, האתר של קצאא הרבה יותר גדול. יש הרבה יותר פעילות שם. מה שהסברתי, שלא כל תלונה על ריח תמיד אפשר לשייך. אני יכולה לומר באחריות שאם הצלחנו לשייך לקצאא, התחלנו בהליך אכיפה מינהלי שזה הוצאת התראה. במקרה הספציפי הזה שהיה בנובמבר 2020, ידענו שקרתה תקלה במיכל. הוצאנו צו להסרת מפגע.

הריחות האלה – השאלה אם יש הרתעה כדי להימנע. אם אין לך נתונים, תוכלי לברר? כמה התרעות יצאו? כמה שימועים מינהליים קרו? כמה הסתיימו בתשלום קנס?

המקרה של הגג ואז היתה עוד תלונת ריח, היתה התרעה שזה התחלה של הליך אכיפה מינהלי. יש שימוע אצל מנהל המחוז בהמשך להתרעה. שני המקרים הללו אוחדו להמלצה לפתיחה בחקירה. זה הועבר לפני זמן לחקירה של המשטרה הירוקה שזה גוף עם סמכויות של המשרד. הם סיימו את החקירה והועבר ללשכה משפטית. זה היה ב-2020.

אחרי שנתיים זה עבר. זה נראה לך הגיוני שלוקח כל כך הרבה זמן? מה היו צריכים לדעת במשך שנתיים שלא ידעו ביום שקיבלתם את התלונה?

אני לא החוקר. לא יכולה לענות לך.

זה חוזר על עצמו.

אחזור לשאלת היושב-ראש – כמה מקרים היו שפתחתם בהליך כלשהם? עזבו מיצוי. בשנה האחרונה.

באילת היה מקרה אחד של תלונת ריח בעת ניקוי מיכל – המערכת שהיתה אמורה למנוע את זה, לא מנעה. התחלנו בהליך אכיפה. באשקלון – ב-2021 – היו שלושה הליכים בתחילת הליך אכיפה מינהלי.

נסתפק בזה כרגע.

הדרישות שלנו למשרד למניעת מפגעים, יש לנו היתרים שאנו אמונים עליהם כמו היתר רעלים, כמו תנאים ברשיון עסק. עכשיו למשל את הדרישות המקצועיות שלנו למניעת אותם מפגעים, עשינו עבודה מקצועית מאוד יסודית ומקיפה. הכנסנו לתנאים בהיתר רעלים שיצאו גם לקצאא אילת וגם לקצאא אשקלון. כרגע זה בהליך משפטי. הקפיאו אותם. שם יש המון דרישות שאמורות לטפל גם במפגעי הריח וגם למנוע אותם.

בינתיים לא חושב שיש הרבה הרתעה.

דווקא יש הרבה.

תכף תרחיבי. אשמח לשמוע גם מאחרים. אני רוצה לשמוע מהמתלוננים. שמוליק תגר, מוותיקי פעילה הסביבה במדינת ישראל – אני מכיר אותו 30 שנה. אנו מתכבדים לארח אותך. עשה הרבה דברים באילת. אחד הדמויות החשובות. שמח שמגיע לפה עם חולצה פתוחה כהרגלו. תוכל להסביר איך אתה רואה כתושב אילת ותיק את הסוגיה של ריחות ממתקן קצאא? בבקשה.

המצב הוא כזה. שלא כמו באשקלון שיש אפשרות שהריח בא מכל מיני מקומות כי יש כל מיני חברות וכל מיני מיכלים, באילת יש רק חברה אחת שמתעסקת בנפט – קצאא. יש לנו שני אתרים – רמת יותם וזה שקרוב לשפת הים. האתר של רמת יותם שבו נמצאים המיכלים הגדולים, וזה לא בדיוק כפי שהגב' אמרה כי באשקלון יש 1.9 מיליון טון של דלק ובאילת יש 1.5 טון דלק. כך שאין הבדל גדול מבחינת קיבולת בין אשקלון לאילת. המתקן של רמת יותם באילת שנמצא מעל העיר, גדר המפעל מרוחקת 160 מטר מהווילה הראשונה בשכונה הקרובה אליה. שכונת שחמון שמאכלסת היום כ-22,000 משפחות נמצאת במרחק של בין 400 ל-600 מטר מאתר המיכלים של קצאא.

בשנה האחרונה היו לנו לפחות 32 פעמים שתושבי אילת פנו גם למוקד העירוני וגם למשרד לאיכות הסביבה באמצעות הכנה למלחמה בזיהום והודיעו על ריחות. אתה מכיר את אילת – יש לנו כל הזמן רוחות צפוניות. זה לא כמו אשקלון שהרוח משתנה. המיכלים ברמת יותם נמצאים צפונית לשכונת שחמון. ברור שכל רוח הכי קלה, כל ריח הכי קל שיוצא מרמת יותם, מגיע לשכונה. בנו בתקופה האחרונה שני רובעים מאוד קרובים למיכלים. בנייתם הסתיימה לפני שנה וחצי. אנשים שם מתלוננים ללא הרף על ריחות. קצאא התקינה יחידות מסודרות לשריפת גז שנזרק בזמן מילוי מיכלים מהאוניה. היחידות האלה נמצאות במתקן על שפת הים, סמוך לכביש הערבה שהולך לכיוון מצרים. כשנוסעים על הכביש, מי שנוסע לחוף אלמוג, החוף הדרומי באילת, ברוב המקרים כשקצאא עובדת, מקבל ריחות. לעיתים קרובות אפשר להרגיש את זה כשיושבים בחוף הים של ריף הדולפינים שנמצא בערך 200 מטר, 100 מט מהמתקן ששורף את הריחות. לא תמיד המתקן עובד. זה מתקן יקר מאוד.

אתה חי לא מעט שנים באילת. ממתי הבעיות האלה קיימות? תוכל להצביע על מגמה לטובה או לרעה מבחינת תדירות ועוצמת הריחות שאתה סופג?

זה תמיד היה. אני זוכר את זה משנות ה-70'. אבל אז לא היתה שכונה שבנויה במקום הזה. שכונת שחמון החלה להיבנות בקדנציה של רפי הוכמן ב-91'. עכשיו היא בגמר סיום. נשארו שם עוד עבודות לשנה שנתיים אבל כשיגמרו את השכונה יהיו בה 25,000 משפחות.

תודה רבה. רונן אלוש, ברוך הבא. שמענו על הבעיות, אבל הבנתי שאתה עשית פוסט דוקטורט בנושא של ריחות קצאא. איך אתה מאפיין את הבעיה? תן לנו תמונת מצב כאזרח מעורב שחקר את העניין.

אני נדרשתי לעניין באותו אירוע מהותי של זיהום האוויר שהיה לנו ב-21'. אני גר בשכונות הצפוניות של אשקלון בקו אווירי של כ-10 ק"מ משם. הריחות האלה היו חריפים מאוד, הרגשה של גז שחונק אותך. בגלל שאני כל כך רחוק מקצאא, לא האמנתי שזה מקצאא. בדקתי את מיכלי הגז שלי בבית והתברר לי שזה כלל לא שם. מה שהפריע לי, שבאותו בוקר קמתי ב-06:00 באירוע שהתחיל ב-04:00 וכשהתקשרתי למוקד העירייה אף אחד לא ידע כלום עד סביבות 08:00 ומשהו. כלומר זה אירוע שנמשך ארבע שעות ובמהלכו נפלטו חומרים מסוכנים בעליל ונשמו אותם 160,000 תושבים. מסכנים מה קורה עם אותם 40,000 תושבים שנמצאים בטווח של 4 ק"מ בלבד מקצאא.

יש אזרחים שמתלוננים על השפעה בריאותית, בחילות, כאבי ראש או כל תסמין אחר?

כן. רק באירוע עצמו אני ידעתי על שישה שאושפזו בעקבות האירוע. שניים מהם התראיינו בתקשורת, ואם אני שלא בדקתי, אליי הגיעו שישה – אני מניח שהרבה יותר.

מעבר לזה יש שמועות על דוח שכתב פרופ' ביבי, הוא מומחה לריאות בבית חולים ברזילי שמצביע על – לא קראתי את הדוח לצערי, אני מת לקרוא אותו – על עלייה מזעזעת בכמות הילדים שצריכים משאפים, סובלים מברונכיטיס ומאסטמה. אם לפני 25, 30 שנה אחותי למשל חולת אסטמה, היתה אחת מתוך 100, 150 ילדים, באשקלון, אומרים שהיום אחד מארבעה ילדים באשקלון צריך סיוע נשימתי בשלב מסוים של הצעירות שלו בחיים שיכול להתפתח לדברים חמורים יותר.

מה שהפריע לי בדיון של זיהום האוויר שהיה, עצם זה שארבע שעות דלף חומר ואף אחד לא ידע עליו, כשלקצאא יש כל האמצעים – מה שהם רוצים בשביל לדווח כמו שצריך בזמן האירוע, וגלגול העיניים שדיווחנו לכיבוי והם היו אמורים לדווח, כל מיני תשובות כאלה, מצביעים על בעיה קשה מאוד של שכנות לא טובה. אני לא מאלה שאומרים שקצאא צריכה להיעלם כי קיבלנו את המתנה מפי גלילות ומהרצליה ומרמת השרון אז אנחנו צריכים להתמודד איתה. הכוונה שלנו שיתנהגו כמו שכנים טובים – שקיפות – מה שאין היום בקצאא, זה להפסיק להסתתר תחת האצטלה של חברה ביטחונית. היום כל ילד יודע מאיפה קונים את הנפט, במיוחד אחרי הסכמי הבראה. אין שום סיבה להתעטפות הזו תחת האצטלה הביטחונית שלא קיימת. כולם יודעים ש-50% מהמניות היו פעם של האיראנים. מספיק עם זה. צריך שתהיה שקיפות, אם זה בנושא ההיתר הסביבתי, אילו חומרים נמצאים שם, מה הכמויות, מה נפלט. שיתוף פעולה אמין ופתוח יותר עם הציבור ולא כפי שקורה היום. לצערי אני נמצא פה היום כי איגוד ערים לאיכות סביבה באשקלון לא מתפקד בנושא של קצאא. המשרד להגנת הסביבה לא מתפקד בנושא של קצאא למעט רני אמיר שעושה עבודה מדהימה בזיהום ים. אגב מספר שבועות לפני האירוע שלנו היה אירוע נוסף של זיהום ים שנחקר באמצעות רני אמיר. באירוע הזה במרחק של פחות מק"מ מקצאא נמצאים מתקני התפלת המים של אשקלון והסביבה, דורעד וחברת חשמל ועוד. באותו אירוע זיהום ים נשפכו חומרים מסוכנים, נפט גולמי, לים למרחק עשרות מטרים למתקן התפלה.

היו דיונים בעבר בכנסת בנושא המים. נא לסיים בקשר לריחות. מה אתה ממליץ לוועדה?

לצורך הגילוי הנאות, אני הגשתי את התביעה הייצוגית נגד קצאא של 100 מיליון שקל על האירוע הזה. איני איש איכות סביבה במהותי אבל האירוע הזה צעק.

נראה לי שאתה ממש איש איכות סביבה. זאת מחמאה גדולה.

קצאא ביקשו גישור. אני הסכמתי בתנאי שמי שיהיה בגישור זה נשיא בית משפט עליון לשעבר. היתה הסכמה לזה.

אני לא יכול להתייחס. שאלתי מה אתה רוצה מהוועדה.

2 תחנות ניטור ברמה בין לאומית שיהיו בגדרות של קצאא מבחוץ, אבל שסוף-סוף נדע מי מזהם. שתיים, היתר סביבתי מעודכן בשקיפות. שלוש, כמות חומרים שנפלטת בשקיפות. ארבע, תחקיר. קרה כאן אירע יותר מיממה של זיהום אוויר מטורף. למה קרה האירוע? אילו צעדים ננקטו כדי שלא יקרה? מי נענש על האירוע אם בכלל? למה אירוע כזה לכאורה- - -

זה נמצא בחקירה.

כל הדברים הללו אחרי שנה ומשהו לציבור מגיעות תשובות.

תודה רבה. בבקשה.

אני רוצה להוסיף משהו מאוד מהותי לוועדה. בשנת 2017 הותקנו התנאים המחמירים החדשים לקצאא לצורך רשיון עסק. מי שאחראי לתת את רשיון העסק זו עיריית אשקלון. בעקבות הבקשה שלי לפי חוק חופש המידע ביקשתי לדעת מי בודק האם קצאא עומדת בתנאי הרשיון המחמירים. יודעים מי בודק? אף אחד. כלומר היום יש לקצאא תנאים ורשיון עסק ואף אחד לא בודק. דרישות למניעה, פליטת חומרים ממיכלי העסק לרבות בזמן ניקוי המיכלים. הוא דיבר כרגע על אירוע נקודתי. אני מדברת עם תושבי דרום העיר אשקלון. הם סובלים מריחות. נחנקים. הם מורעלים. נכון שאנו לא יודעים מי מרעיל אותם. סביר להניח שזאת קצאא. אף אחד לא בודק. מוזמנים לפה ראש העיר, איגוד ערים לאיכות הסביבה. הם לא פה.

הם בזום. עו"ד קידר, דבריך ברורים.

מתי בדקו?

תכף נקבל תשובות.

התושבים מורעלים מחברה מזהמת.

ראש העיר אשקלון, תומר גלאם. תוכל להתייחס לדאגות של תושבי העיר ומה עיריית אשקלון עושה כדי להבטיח את בריאות הציבור לתושבים המקומיים?

ניגוד עניינים.

לא יודע אם הוא עובד אצל קצאא. בבקשה. לא בזום. מצטער לשמוע. מישהו מזיקים, מועצה אזורית חוף אשקלון? בבקשה. מירב הדרי. לא נמצאת. יש מישהו שמייצג את איגוד ערים או העירייה? בבקשה. ברוכה הבאה. שמעת את הדברים הקשים. רציתי לדעת מה עיריית אשקלון ואיגוד ערים לאיכות סביבה באזור אשקלון עושה כדי לצמצם למינימום את החשיפה של תושביה לחשיפה לריחות אולי רעילים?

שלום לכולם. אני מנהלת מחלקת תעשייה באיגוד ערים לאיכות הסביבה אשקלון. אדבר בשם האיגוד. מי שמכיר את פועלו של האיגוד יודע שהוא מעורב כל העת במה שקורה במתחם קצאא. מכיר היטב פעילותה של קצאא, את מטרדי הריח ואת התלונות שאינן פוסקות ומטפל כל העת. אנו מפעילים מערך כוננים באיגוד 24/7 שבכל אירוע סביבה, אירוע ריח שמגיע גם מקצאא כונני האיגוד מגיעים למקום ומנסים לאתר את מקור הריח, הפליטה.

כמה אירועים בחמש השנים האחרונות היו שנאלצתם להשיב לתלונות הציבור על ריחות?

כל שנה בקצאא יש עשרות אירועים – משמעותיים. ריח בכל העיר אשקלון מגיע גם לאזורים הצפוניים בשכונות באשקלון. מדובר בעשרות אירועים.

הריחות קשים יותר בחורף, בקיץ? או כל השנה?

תלוי בכיווני הרוח. לא יכולה לומר לפי עונות השנה. לפעמים יש דליפה, לפעמים זה סתם פעילות שוטפת של קצאא, כלומר פריקה וטעינה של מיכלים. תלוי. כפי שצפי הממונה על התעשיות במשרד להגנת הסביבה, מחוז דרום, ציינה – קשה לאתר אירועי ריח.

אני מניח שאת כבר יכולה לזהות ריח שמקורו במתקני קצאא. האם יש לכם כלים לאכיפה? והאם את רואה שיש ירידה? אנו מניחים שקצאא לא מעוניינת שיהיו אירועי ריח. האם בחמש השנים האחרונות המצב סטטי או רואים ירידה משמעותית בתדירות אירועי ריחות?

סמכויות האכיפה לא נמצאות בידי איגוד הערים לאיכות הסביבה אלא בידי המשרד להגנת הסביבה. האיגוד הוא זרוע שנותנת את המענה בעת אירועי סביבה – המקצועי. גם ההיכרות שלנו עם קצאא מאוד טובה. עשינו אין ספור סיורים במקום. אנו מעורבים בהיתר הרעלים שלהם, ברשיון העסק שלהם. אנו מציבים כל העת דרישות. לעניות דעתי ככל שתהיה יותר בקרה ופיקוח על קצאא, כלומר אמצעים בקרתיים על פעילות קצאא, יכולת האכיפה של המשרד גדלה, והדרישה של האיגוד כל העת – להכניס בתנאי קצאא אמצעי פיקוח ואכיפה. לא תלויים בנו.

בתור אשת מקצוע שאולי מגיעה בתדירות הכי גבוהה, האם לדעתך הנהלת קצאא עושה כל מה שניתן לעשות? לו מיניתי אותך מנכ"לית קצאא, המצב היה כמו שהוא שאין מה לעשות או יש אפשרות להשקיע בצעדים שיצמצמו עוד ויתר היקף ותדירות הריחות?

חד משמעית לא. קצאא לא עושה כל שביכולתה למנוע מטרדי הריח. יש מה לעשות וזה תפקידנו – לדרוש הכנסת תנאים גם ברשיון העסק וגם בהיתר הרעלים של קצאא כדי למנוע את הסבל המתמשך של תושבי אשקלון. יש לנו הרבה דרישות והצבנו אותן גם בפני המשרד להגנת הסביבה וגם בפני קצאא.

אני שמח שראש עיריית אשקלון נמצא אתנו. מר תומר גלאם, בבקשה. הושמעו פה טענות רבות על ריחות מאוד-מאוד קשים כנראה, גם רעילים. מה עיריית אשקלון עושה כדי לתת בריאות ציבור סבירה לתושביה?

נתחיל ממה המדינה עושה.

נגיע לזה.

אענה לך. קודם כל היא משתמשת בכל הכלים שברשותה כדי לפקח בצורה משמעותית. לצערנו – פניתי גם למשרד להגנת הסביבה. האיגוד לא מקבל את הכלים והאפשרות לבקר ולפקח בצורה אינטנסיבית כזו שיכולים לפתור את הבעיה בצורה משמעותית. יש מפגעי ריח שחוזרים על עצמם, וכדי שלא יהיו אותם, ולתפוס את זה כשזה קורה, צריך שיהיה אישור למפקחים להיכנס, לתת להם את כל הכלים של הפיקוח והטכניים כדי להביא את זה לידי מימוש. לצערנו זה לא קורה כי זה לא נכנס ברישוי עסקים. כשיש המגבלה הזו קשה לנו לפקח על קצאא.

קצאא מנסה לעשות הכול כדי שלא יהיו אותם מפגעים, אבל יש מפגעים והמטרה היא לצמצם אותם ככל הניתן. תושבי אשקלון סובלים לא פעם ולא פעמיים ממפגעי הריחות שגם פוגעים בצורה משמעותית במצבם הבריאותית. רואים זאת בסקרים שיוצאים והבחינות שנעשות לגבי מצב התחלואה. כנראה יש ממשקים בין הדברים.

שמענו מעו"ד קידר שיש לקצאא רשיון עסק מעיריית אשקלון שיש בה תנאים מאוד ספציפיים בקשר לזה. אתם מצליחים לפקח ולהבטיח את קיום הדרישות האלה? והאם אתם מצליחים לדווח לציבור בהקשר אכיפת חוק רישוי עסקים? רשיון עסק זה של ראש עיר. אתה מפעיל את סמכויותיך?

חוסר התקנות שלא באות לידי ביטוי לטובת התנאים ברשיון עסק שלוקים בחסר, צריך לעשות את התיקון. זה עבר לשרה והשר הקודם והשרה הנוכחית. לצערי אף אחד לא מספיק אמיץ כדי להתמודד ולקבוע את התנאים. מי שקובע את התנאים לגבי קצאא זה אך ורק המשרד להגנת הסביבה. אם אנחנו יכולים לקיים עוד 700 ישיבות, אבל ככל שלא ישנו את התקנה ולא יכניסו את התנאים המחמירים לאותו עניין של רשיון העסק, נמצא עצמנו על הדיון הזה הולך וחוזר, ועל אותם מקרים שפוגעים בצורה משמעותית בתושבים עצמם. כולם יודעים מה המשמעות של רמת הפיקוח והתנאים של רשיון העסק.

אנחנו שמענו אולי שיש קשיים. מפקחים או אנשי מקצוע של איגוד ערים לא מקבלים נגישות לקצאא? עד כמה אתה מרגיש שהאנשים שיש לך לקבל הסברים ולהציע פתרונות מקבלים נגישות לשטח בזמן אמת בזמן אירועים ובעקבותיהם?

יש נציגת האיגוד שיודעת להציג את זה בצורה הכי מקצועית ועשתה זאת. יש דברים שחייבים לשנותם ברשיון העסק. זה בסמכות השרה.

אני מציע שתישאר אתנו. אנחנו נשאל את הנציגים של המשרד להגנת הסביבה את השאלה שאתה מעלה. בבקשה.

לפני שהיא תתייחס אני רוצה לחזור לעניין הכמויות שהחבר שמוליק מאילת אמר. המשרד מאשר את הכמויות לקצאא בהיתר הרעלים. עובדתית אשקלון זה פי חמישה בכמויות. זה לא נכון לומר שאשקלון ואילת זה היינו הך.

הקרבה של שכונת שחמון?

אין מה לעשות. הפעילות באשקלון בריאה.

זו לא תחרות בריאה. זו מזוהמת וזו מזוהמת.

לגבי האירועים רציתי לחדד – אירוע שלא מגיע למוקד להגנת הסביבה אלא מתקשרים- - -

בבקשה – שמענו על אזלת יד שיטתית של המשרד להגנת הסביבה. אני מניח שיש לך תשובה לזה. אני רוצה שתתייחסי לכמה דברים – אל"ף, האם תנאי ההיתר באמת מספיק מחמירים? מה היערכות המשרד מבחינת תגובה בזמן אמת לעבירות חוזרות ונשנות? וגם לאורך הזמן הרב שחל בין אירוע לכתב אישום? מה אנחנו צריכים לחקור? מישהו רואה שהיתה דליפה, היו ריחות. אני כותב כתב אישום תוך שעתיים. זה לא מי תהום מתחת למפעלי רותם.

שלום, אני מהלשכה המשפטית, סגנית היועצת המשפטית לענייני אכיפה. אני גם ממונה על תחום האכיפה הפלילית והעיצומים הכספיים במשרד. מהנתונים שנאספו על ידי מחוז דרום יש כ-36 אירועי ריח שדווחו משנת 2020 מאילת ואשקלון. הבעיה עם אירועי ריח כפי שאמרה יפה צפי, שקשה לקשור בין אירוע ריח למתקן מסוים גם בגלל הסיבות שצפי מנתה וגם כי יש מתקנים אחרים באזור. יחד עם זאת, אין אירוע ריח או מטרד ריח שמדווח שלא נבדק. או שייצא כונן מהמשרד באופן מיידי או מהאיגוד. כל אירוע ריח ייבדק. לגבי אירוע הריח שנכלל פה באירוע הריח של הוועדה – לא רק שנעשה בגינו גם הליך מינהלי מסודר ושימוש בסמכות להוצאת צו הפסקה מינהלי; גם נפתחה חקירה. לא יכולה להרחיב.

נלך לאילת. אין עוד מקורות אפשריים. כמה פעמים הגשתם כתבי אישום?

איני מכירה אירועי ריח שהתגבשו לכדי כתב אישום באילת.

היו עיצומים כספיים?

לא שאני יודעת. יכול להיות שמדובר במצב שבו האירועים האלה לא ניתן היה להוכיח באופן ודאי שהיוו חריגה מהיתר שאפשר להטיל עיצום כספי או שאפשר היה לפתוח בגינם חקירה.

אבל שמעת את המומחית מאיגוד ערים. אני מניח שאתם עובדים בשיתוף פעולה. היא מתעדת מצב שיש בהחלט אירועי ריח שאפשר לייחס את זה, לפחות העדות שלה.

באותם מגיעים שמגיעה תלונה שנפתחת בגינה חקירה המשטרה הירוקה או אם זה אירועים של זיהום ים – היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית – חוקרים את העניין. אנחנו מקבלים את התיק שיש בו הראיות הנדרשות ונעשה כפי שצריך ומאפשר לוחות זמנים. אפתח סוגריים ענקיים – אני מניחה שלא נדבר פה על ענייני כוח אדם ומיעוט בפקחים ובתובעים. אסגור סוגריים.

אנחנו איתך. הלוואי שהיו פי שנתיים.

אבל אם יגיע תיק כזה – יוגש, או אם תגיע המלצה לעיצום כספי – יותר.

לו היית תושבת דרום אשקלון לא היית מרגישה תסכול שלמרות 36 תלונות למשרד להגנת הסביבה לא וצא כוח אדם לפחות לטפל בזה? כי אם היו שניים, שלושה תיקים, אחריות אישית למנהלים, אולי היחס היה יותר רציני מצד המזהם.

בדקתי. יש מעט מאוד תיקי ריח שהתגבשו לתיקי אישום. הסיבה לכך שחקירה נמשכת יותר זמן, כי תיקים באופן כללי של תעשייה שעוסקים בזיהום אוויר או בחומרים מסוכנים- - -

צוות מריחים זה לא דבר יקר. אפשר להכשיר אזרחים להיות צוות מריחים.

אבל בסוף אתה מגיש כתב אישום, ואתה צריך לחקור, ובסוף התיקים האלה תמיד יש בהם חוות דעת מקצועיות. בסוף יש היתרים ותנאים וצריך לבדוק והדוחות. וכשיש דגימות או בדיקות יש גם שרשרת משמורת. כשמנהלים תיק פלילי, כל הדברים האלה צריכים להיעשות בצורה מאוד טובה. צריך מספיק כוח אדם לזה. צריך שהמפקח יהיה מחויב- - -

אז את מאשרת מה שאמר ראש העיר שמשרד להגנת הסביבה- - -

אני רוצה להשלים את התמונה. בגלל הבעייתיות הגדולה בנושא, בין היתר על רקע זה שקצאא ביקשה להרחיב את הפעילות, המשרד חידש את היתרי הרעלים בחודש מרס והתנה אותם בשורת תנאים נוספים שמטרתם היתה בין היתר בדיוק זאת – להוסיף דרישות בנושא מתקני טיפול באוויר, להגביר את- - -

הם עומדים בכל הדרישות?

התנאים האלה לצערנו הוקפאו כי הוגשה עתירה על היתרי הרעלים האלה, גם על התנאים- - -

מי הגיש את העתירה?

קצאא.

חברה ציבורית באה- - -

לא ביקשנו למנוע. ביקשנו לשבת יחד עם המשרד להגנת הסביבה, עם אנשי המקצוע, ולהבין מה המגבלות החדשות. לאור מה הם נותנים אותם. נקבל כל מה שיטילו עלינו. עד היום כל מה שהטילו עלינו – עשינו.

אני רוצה להבין. כל התנאים החדשים הוקפאו אבל ההיתרים קיימים כי הם יכולים להמשיך לאסוף את כל החומרים.

ההיתרים הישנים נמצאים בתוקף.

בלי תחנות איתור. כלומר המצב כרגע יותר גרוע ממה שהיה קודם.

התנאים הקודמים עדיין בתוקף. מה שלא הצלחנו כרגע להכניס לתוקף – וזה מה שהמשרד רצה- - -

אבל הייתם צריכים להאריך את ההיתר של החומרים. הארכתם את ההיתר אבל עדיין אין תנאים חדשים אז למה לא מקפיאים את ההיתר כדי שלא יחזיקו את החומרים האלה עד שהתנאים האלה לא ייכנסו לתוקף?

כי אם לא נאריך את ההיתר, המתקנים האלה ימשיכו לפעול.

אבל אתם מאריכים היתר כשאתם חושבים שצריכים תנאי פיקוח מסוימים שלא מקיימים אותם אז שלא יאריכו. כל עוד אין הפיקוח החדש, למה להאריך להם את ההיתר?

חשוב לומר שהיתה פה בקשה להגדיל באופן משמעותי את הכמויות. המשרד כרגע הקפיא את המצב, לא אפשר להגדיל את הכמויות. שלח את קצאא לשיעורי בית. אמר: אני רוצה סקרי סיכונים, בדיקות. אחרי שתנוח דעתי שננקטו כל האמצעים, נעשו כל הפעולות, הותקנו כל המתקנים, נבחן.

שמענו טענות על כך שמפקחים או אנשי מקצוע של איגוד ערים אינם מקבלים נגישות בזמן אמת באירועי זיהום. את מכירה תופעה כזו? מה ניתן לעשות כדי להבטיח שצוות האכיפה יוכל להיכנס? אגב שמענו סיפור בנושא זהה בנושא בתי זיקוק לפני שבוע – חברת הכנסת לסקי יזמה דיון בנושא ושמענו אותו דבר מאיגוד ערים חיפה שלא נותנים להם בתי ספר להיכנס, להגיע כשיש אירועי זיהום.

כן הכנסנו בהיתר רעלים את הנושא של ייתנו לעובדי האיגוד להיכנס.

זה היום בתוקף?

אני יודעת שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עובדי האיגוד. גם באירועים, גם הצו שהוצא – הגיע עובד של האיגוד, אדם בשם רם. הגיע ראשון לזירה במקרה שהיתה התקלה במיכל. עובדי האיגוד הם ממש זרוע הביצוע שלנו בשטח ועובדים אתנו גם בהוצאת היתרים, גם בפיקוח. למען הסר ספק הכנסנו את זה גם בתנאים שבכל עת ייתנו להם להיכנס.

יש פה עמותת צלול, שעוסקים בזה בצורה אינטנסיבית, בבקשה.

שלום, אני רוצה להראות שניים שלושה שקפים במצגת. אני ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול. באתי מחיפה כי אני חושב שזה דיון מאוד חשוב. מטרדי ריח שהם זיהום אוויר – האף שלנו מזהה את החומרים שאפשר להריח, אבל יש חומרים שאי אפשר להריח כמו בנזן שזה חומר מסרטן, בכל ריכוז. אין ריכוז בטוח. ישב פה פרופ' חגי לוין, משרד הבריאות יוכל לאשר זאת. חברת קצאא למרות שהיא גרמה להרבה אירועים, ותכף אראה כמה אירועי זיהום – זה המצגת של קצאא.

אז פשוט תדבר.

בבדיקה שערכנו ב-15 השנה האחרונות היו יותר מ-50 אירועים שונים גם של זיהום ים, גם זיהום אוויר וגם זיהום קרקע, וזה מדיווחים או של המשרד להגנת הסביבה או דיווחים שאומתו בתקשורת. ספציפית, בחצי שנה באילת, ממרס עד נובמבר, מערך של פעילים שראיתם – שמוליק קודם ונוספים, ואי מדבר בשם קואליציה רחבה של ארגונים שאנו מתמודדים עם ניסיון ההרחבה של פעילות קצאא, קרוב ל-40 אירועים של דיווח אמת, של אנשים שעברו או ליד מתחם קצאא בחוף, מכלול חוף, או אנשים שהסתובבו בעיר והריחו גלי הריח שמגיעים מהמתחם ברמת יותם, ורואים לפי הקיבוץ של התלונות של האנשים שהעבירו לנו את זה שקצאא היא המקור. אפשר לנתח את זה לפי התאריכים והרוח וכו'.

קצאא למרות כל האירועים האלה תובעת כחברה ממשלתית, עותרת כנגד החלטת המשרד להגנת הסביבה לא לאפשר להם במצב הזה להכפיל שינוע הנפט פי 5 באילת ופי 2 באשקלון. בבקשה- - -

אם אנחנו דנים פה בעתירה, זה שונה.

תתמקד לא בהיקף.

אתמקד באשקלון ובהיתר הרעלים שפורסם לציבור, הגיע לציבור, לא סודי. לא צריך להיות סודי. שם אתם – היקף שינוע הנפט עד 2021 – כרגע זה המצב, שהוקפא – מותר לכם לשנע 10 מיליון טון נפט בשנה. זה גורם להרבה מאוד מטרדי ריח וזיהומים. אתם רוצים להכפיל את זה פי 2 ל-20 מיליון, למרות שמשרד להגנת הסביבה לא מסוגל לפקח ולאכוף. זה לזלזל בחיי הציבור, באיכות החיים שלו ובבריאות שלו. זה צריך להיפסק ומייד.

תודה רבה. נציגי קצאא – כאזרח אשאל – הייתם מתחלפים עם תושבי דרום אשקלון שנחשפים לכאלה ריחות? שמענו גיהנום. הוא גר כ-9 ק"מ וסבל. אנשים – ישבתי איתם – פשוט לא יוצאים מהבית. מה אתם עושים כדי למנוע את זה? האם זה בלתי נמנע ומשמעות מתקן כזה זה ריחות בלתי נסבלים לציבור או שמא אפשר לעשות יותר ומה כן?

שלום, אני ראש המטה בקצאא. קודם כל, בפתיח – הישיבה הזאת נקבעה שבוע שעבר. לא זומנו. ביקשנו להיות מזומנים רק אתמול וחבל כי בדרך כלל אנו רואים שלא נותנים לקצאא לדבר. יש לנו מנהלת מחלקת הגנת הסביבה בקצאא המהנדסת מלי.

הוזמנתם כמו כולם.

זה התפרסם ורק אחרי כן פנינו וביקשנו.

אני מוכן להתנצל על שההתראה היתה קצרה. גם ההתראה לחברי כנסת שהכנסת מתפזרת היתה קצרה. בעקבות סיורי שטח שעשיתי החלטתי שמן הראוי לקיים את זה ואני מתנצל על הזמן הקצר. מניח שזה לא פעם ראשונה שאתה שומע על הסוגיה. תמיד מוכן שקצאא תדבר.

נכון, אנחנו גם קיבלנו אותך יפה אצלנו בביקור ואבקש לתת למנהלת מחלקת הגנת הסביבה אצלנו לדבר.

שלום, אני מנהלת מחלקת הגנת הסביבה של קצאא ותושבת העיר אשקלון ומגדלת את בתי בעיר. נציג כמה נתונים. בחרנו לנכון לפרוס אותם בפניכם. סיכום תלונות ריח במהלך השנים האחרונות בקצאא. יש להבין שכל תלונה שמתקבלת בציבור מגיעה אלינו, בין אם דרך רגולטורים ישירות אליי או לאחרים במטה או למוקד קצאא שיש לנו קו פתוח לציבור. כל תלונה כזו מתקבלת, מתועדת ומטופלת. אנו בודקים כל תלונה ותלונה. מתעדים אותה וכל רבעון המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים, צפי ו-וורד שיושבות אתנו מקבלות את הנתונים האלה, את הסיכום של התלונות שהתקבלו. זה חלק מדרישות רשיון העסק.

מה זה אומר ש-5% מבעיות הריח נובעים ממך?

כל תלונה שהתקבלה בעיר- - -

אנחנו לא בית משפט ולא הולכים לתבוע אתכם.

הטבלה מציינת שבסופו של דבר מספר התלונות שהתקבל הוא כזה ומספר התלונות שנמצא איזשהו קשר לקצאא, שקצאא דיווחה – שנמצא על ידי המשרד להגנת הסביבה, אנחנו דיווחנו- - -

יש קושי להוכיח. את אחראית. את חושבת שבמהלך 2020 היה רק אירוע אחד?

כן. כשיש אירוע ששייך לקצאא, קצאא דיווחה והוא מטופל מול המשרד להגנת הסביבה. איני מסכימה עם האמירה שאיננו נותנים לאיגוד להיכנס. כל אירוע שכזה שדווח הם הגיעו, סיירו – ברוב הפעמים איתי; בערבים ברוב הפעמים עם הצוות שלנו שנמצא במתקן. יש גישה מלאה וכל המקרים האלה טופלו או על ידי המשרד או על ידי האיגוד.

כי אשת המקצוע של האיגוד ציינה שזה עשרות מקרים שאתם מייצרים. היא קצת יותר אובייקטיבית. את אומרת שהיא טועה.

אשמח שהיא תראה על אילו מקרים היא מתעדת.

אפשר להעלות אותה חזרה?

אשמח שהיא תציין מקרים ספציפיים.

אלא אם כן היא מתכוונת להרבה פניות על אותו אירוע.

המספר שמצוין הוא מספר האירועים. יכול להיות שבאירוע מסוים התקבלו מספר תלונות מתושבים. אנו מחשיבים אותו כאירוע אחד בודד.

שמענו מהחברה שבשנת 2020 היה אירוע ריח אחד שהם אחראים עליו, ב-21' – שניים, וב-22' – רק אחד. זה תואם את הניסיון שלך כמי שמגיעה ראשונה ומפקחת? בבקשה.

אגיב לשני דברים. אחד, לגבי הכניסה למתחם קצאא. אציין שזה ממש לא מדויק ולא נכון. אנחנו ניגשים לאירוע ריח, מעוכבים בכניסה לפעמים גם שעה. זה גם כתוב בדוחות הריח שאנחנו מגישים למשרד להגנת הסביבה. לכן עלתה דרישה מהמשרד כפי שמחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה ציין, דרישה מצד האיגוד לטפל בנושא הכניסה בעת אירועי ריח. זה שאנחנו נכנסים מייד באירוע ריח זה ממש לא נכון. לפעמים זה גם אחרי שהם מתחילים טיפול באירוע הריח.

אני מבין שאין לך נגישות ואת אומרת שזה יותר ממקרה אחד ב-2020 או שניים שהיית שם בענייני ריח?

ודאי שהיה יותר מאירוע אחד. היו אירועי ריח גדולים משמעותיים שהצביעו ישירות על המקור כקצאא. היו עוד אירועי ריח גדולים שאנחנו שייכנו את מקור הריח לקצאא.

אני רוצה לשאול את הגב' צפי בן שאול, את מסכימה שהיה יותר מאירוע אחד ב-2020 שנבע מקצאא?

אמרה איריס קודם – היו כ-35 אירועים.

היא טוענת שאחד. שארבעה היו מ-20' עד עכשיו.

יש להבין איך זה עובד. יש הרבה פעמים שאי אפשר אחרי זה לשייך כי לפעמים חולף זמן. היו הרבה תלונות ולא הצלחנו לשייך, כי כשהגענו לשטח או מכל מיני סיבות.

את חייבת לתת לציבור תשובה – למה אתם מעכבים את אנשי איגוד ערים?

אני שוב טוענת שאיננו מעכבים את אנשי איגוד ואני את ורד ליוויתי לא מעט פעמים. הם מגיעים לשער וצריכים לעבור את הביטחון. לפעמים להם לוקח זמן עד שמגיעים יותר מ-10 דקות, לוקח זמן עד שמגיעים אלינו. היא מתקשרת אלינו ומקבלת אישור כניסה מיידי. אחד מאתנו מלווה אותה.

אני לא שואל כשופט אבל דבריה נראו לי מאוד אמינים.

יש בינינו מחלוקת ונשמח לפתור את זה מולה.

את מוכנה להתחייב פה שמעתה והלאה ברגע שוורד, שאנו מכירים מי היא- - -

לא מכירה מקרה שהגיעה ולא נכנסה מייד אחרי הביטחון, ורד וכל מפקח שהגיע.

נעקוב אחרי זה.

היא צריכה לעבור את הביטחון כמו כל אדם ולהיות מלווה על ידי עובד קצאא. גם נציגי המשרד להגנת הסביבה יוכלו להעיד כי גם הם מגיעים אלינו לא מעט פעמים.

נחזור למצגת. תזכרי שלפחות איגוד ערים לאיכות סביבה- - -

אני מכירה את הטענה ולא מסכימה.

חושבת שהם באים וחוש הריח שלהם מוטעה.

כן. יש בינינו מחלוקת איך נכנסים לקצאא.

כמה זמן לוקח להיכנס?

5, 10 דקות. אני רוצה שהיא תגיד לי מקרה ספציפי שעוכבה שעה בחוץ.

יותר חשוב לי מהעיכוב הפער שהיא אומרת שהיו עשרות מקרים.

אשמח שהיא תגיד לי אילו אירועים היא מדברת שאיני מכירה שקושרו לקצאא. אני אישית מתעדת כל תלונה שמתקבלת, את התהליך של הטיפול, יודעת איפה היא עומדת ואיפה היא נגמרת מול המשרד להגנת הסביבה.

רק כשיש תלונות מבחוץ? יש לך הנגישות הראשונית. את לא צריכה תלונה כדי לדעת שיש ריח.את מתעדת בעצמך כשיש ריח?

מטרד ריח קורה כשהוא מגיע לציבור ולרצפטור הציבורי. אם יש תהליך שקורה ובתוך קצאא אנחנו מזהים, נטפל בו מיידית.

כמה כאלה?

לא יודעת לומר.

כמה אירועים כאלה שלא הגיעו לציבור?

אנחנו מתקן לטיפול ואחסון בדלק. בתוך המתקן כל עוד זה לא מגיע לציבור אנחנו מטפלים- - -

אין מצב שיש ריח במפעל ולא מגיע לשכונה אחת.

יש לנו הרבה עובדים שחיים בקצאא. אנחנו מרב שעות היממה שלנו בקצאא. אם היו כאלה מטרדי ריחות גם אני לא יכולתי לשבת במשרד שלי ובטח מפעילי החברה לא היו יכולים לפעול שם. מספר הפעמים שקורה שם משהו כזה כפי שאת מתארת הוא מזערי אם בכלל.

כמה? או כן או לא?

גם אני מוסמכת לניטור ריח, כמו המשרד להגנת הסביבה.

כבוד היושב-ראש, מאחר שמדובר בחברה ממשלתית אני חושבת שהם צריכים להעביר לוועדה פרסום הנתונים שלהם. נראה את הנתונים שיש לאיגוד, למשרד, ושיהיה קבוע. שתהיה חובת פרסום נתונים פעם בחודש. שנוכל לראות בדיוק מה הם אומרים, מה אומר המשרד ומה האיגוד. נראה שהנתונים מסתדרים.

בבקשה.

אמרו פה שקצאא הוא לא המקור היחיד שנמצא באזור התעשייה. העלינו על המפה כדי שתראו את כומת הפוטנציאל של גורמים נוספים שיכולים לגרום למטרדי ריח. לא הוספתי פה תחנות דלק, וגם זה יכול להיות מקור לריח. כדי לקבל פרספקטיבה על כמות המקורות שקיימים באזור התעשייה, לכן גם אם הרוח היא מאזור התעשייה מטאורולוגיה כפי שאומרת צפי, יש לשייך אותה למקור הספציפי שממנו הגיע.

אני רוצה להציג שני מקרים שעוררו הרבה רעש בעיר. קיבלנו טלפונים גם מהאיגוד, גם מהמשרד. היו פרסומים בפייסבוק, בווטסאפ. אני תושבת אשקלון – מכירה את זה. אחד המקרים הוא בפברואר בשעות אחר הצהריים. קיבלנו טלפון. החברה קפצה ובדקה את כל המקורות שלה. חברת קצאא היום מבצעת ניתוח מטאורולוגי על ידי תוכנה ייעודית, מטאוטק. הרצנו את התוכנה – לדעתי המשרד להגנת הסביבה מכיר אותה – וראינו שכיוון הרוח בכלל לא מכיוון קצאא. תוכלו לראות בחץ האדום היכן קצאא ממוקמת והיכן היה כיוון הרוח. בדיעבד גילינו שהאירוע נחקר ונמצא שהיה מאשדוד. לא קיבלנו על כך דיווח. התושבים אני מניחה לא דווחו על כך ועדיין נשארה התפיסה שזה מקצאא כי אנו רואים את זה בפרסומים בתקשורת או בפייסבוק של התושבים.

אתם הראשונים שיש לכם אינטרס לעשות תחנות ניטור מחוץ לגדרות.

יש לנו תחנה אחת בזיקים ואחת באשקלון – תחנות שהוקמו בדרישה של- - - בתיאום איתה. המיקום, אם מחוץ לגדר או בתוכה – לא באמת רלוונטי מלבד העובדה שהקישור של חשמל, מפה או משם. האוויר הוא אותו אוויר.

עוד אירוע. גם בחצי השנה האחרונה – זה חלק מהתלונות שספרתי שהצגתי בשקף הראשון. ב-6.6 בשעות הבוקר פרסומים בכל המקומונים. כשמריצים את התוכנה של הניתוח המטאורולוגי רואים שהכיוון מגיע מדרום מערב. אנחנו בודקים את זה כל הזמן. רואים שרוח שהיא לא מכיוון קצאא, זה רק שניים מהמקרים שבדקנו שבחרנו להציג פה.

אני מבין ויכול להיות שיש אירועים אבל איך את מתייחסת למה שראינו באילת? כי שם אין עוד מקורות שאני מכיר.

תחנות דלק גם יכולות להיות מקורות. באילת כמות התלונות שהתקבלה היתה נמוכה. כשיש אירועים שהרוח היתה צפונית ולא מכיוון קצאא – יש אירועים כאלה.

יש שני מתקנים של קצאא באילת.

כשיש כיוון שאנחנו יודעים שהוא מקצאא והיה אירוע, הוא דווח וטופל. כפי שאמרה צפי, היו גם אירועים כאלה שהגיעו לשימועים. כל שאר האירועים אם הם לא מכיוון קצאא, הרוח היא צפונית לצורך העניין וזה לא המקור – לא יודעת לומר מה המקורות הנוספים.

לטענתכם היו ארבעה אירועי ריח בשלוש השנים האחרונות. כמה היו באשקלון?

הצגנו גם את אילת. היו שם שני אירועים ב-2021 שבהם היה קשר לקצאא. התקבלו סך הכול עשר תלונות ולא נמצא קשר בשאר התלונות.

והשניים שיש בטבלה זה באילת ו-0 באותה שנה?

בטבלה תוכל לראות גם את אשקלון וגם את אילת, התלונות והאירועים שקושרו או שנמצאה בהם מעורבות של קצאא ומטופלים מול המשרד להגנת הסביבה.

ורד, בבקשה. תמיד אנו שמחים לשמוע את האמירה שלך.

שלום, שמי מיטל אמיתי. אני מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה- - - כבר כשבע שנים. אני מצטערת שלא הצלחתי להשתתף בתחילת הדיון.

גם אנחנו מצטערים אבל ורד עשתה עבודה טובה בינתיים. את באה לחזק אותה או לסתור אותה?

קודם כל, לגבי הכוננים, באמת מונעים מכונני הסביבה להיכנס. באירוע האחרון 40 דקות אנו, כונני הסביבה של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו הזרוע הביצועית ואנו נותנים את המענה ומעכבים את הכוננים שלנו 40 דקות. זה לא סביר ולא יעלה על הדעת.

יש לך תאריך?

- - - ועל סמך זה לא ניתן להסיק על כל עשרות אירועי הסביבה ותלונות הריח שאו מקבלים באיגוד, במוקד העירוני ובמוקד הסביבה. אנשים מתלוננים על מטרדי ריח מאוד חמורים שגורמים להם לבחילות ולהקאות וכאבי ראש ואירועים קשים מאוד. ביקשנו לעדכן את התנאים ברשיון עסק, תנאים ישנים משנת 2011. דרשנו לעדכנם שיהיו מחמירים, עדכניים. הגשנו בקשה- - -

אני נאלץ לעצור אותך. היא באמצע דיבור. אם רצית להתייחס למצגת שלה – בבקשה. תוכלי להמשיך. כי איגוד ערים דיבר כבר, יפה מאוד, ורד היתה מצוינת. בבקשה.

שקף אחרון. דיברנו על תחנות הניטור ומה מנטרות. אמרת שיש שוני בין מטרד ריח לרמת זיהום. באשקלון יש לנו 2 תחנות. הנתונים האלה פרוסים לכל הציבור באינטרנט. אנו רוצים להציג את הנתונים בשנה האחרונה וכך זה נראה לאורך כל השנים האחרונות מאז הקמת התחנה ערך הסף שנקבע על ידי מדינת ישראל, זה ערך סף מאוד נמוך. נמוך בכפי 5 ממדינות ה-OECD וגם מדינת ישראל היא בין הבודדות בעולם שערך הסף הוא יומי. בדרך כלל זה שנתי. גם כשאנחנו נמדדים בערכים כאלה אתם יכולים לראות את התחנות שנכון, הן מנתרות את כל הסביבה אבל הן מנתרות את הרצפטור הציבורי לראות מה הוא נושם. הערכים מאוד נמוכים מתחת לערך הסף. זה בנוגע למסוכנות.

אם הקו הירוק הוא מה שהיה בפועל באשקלון, כל פעם שעולה מעל הקו הכחול זה אומר שיש חריגה?

לא. מעל הו הישר. יש שתי תחנות. הירוק זה אשקלון. הכחול זה זיקים. הערך הישר הוא ערך הסף. אם היה עולה מעליו אנו בחריגה. בחוק מותרת חריגה מספר פעמים בשנה כי זה ערך מצטבר ולא חד פעמי.

בדקתי באירוע כשנפלה רקטה, ב-20 במאי בערך השנה, ולא היו שינויים בערכים של התחנה בכלל. וכל העיר כן הרגישה.

לא יודעת איזו תחנה בדקת.

הייתי רוצה שתתייחסי למה שאמר פרופ' לוין ואני יכול לאשר את זה. בנזן – אין ערך סף.

זה ערך סף לבנזן, למסוכנות. למיטב ידיעתי יש ערך סף לריח לבנזן שהוא מאוד-מאוד נמוך. אני לא בטוחה שמכשירים בכלל יכולים למדוד אותו.

את סבורה שהציבור באשקלון לא נחשף לבנזן בכלל?

לפי התוצאות שאנו רואים בתחנות שהן בלב האוכלוסייה אנו לא רואים שיש חשיפה לערכים גבוהים של בנזן?

צריך להבדיל. יש ערכי סביבה שהם נותנים את הסף לעבירה על החוק, אבל כן רואים עלייה משמעותית בריכוזי בנזן אבל זה לא הפרת חוק.

באירועים ספציפיים יש עלייה אבל גם באירוע שהיתה עלייה, לא היתה חריגה.

לזה אני מתכוונת, שאנחנו רואים לפעמים עלייה משמעותית כזו או אחרת – הרי בנזן, אפשר להשוות את זה לתחבורה. יכולת חריגה מערכי סביבה, אז נכנסת להפרה של חוק. אבל רואים עליות ברמות כאלה ואחרות בתחנות.

שצריך לשייך אותם לפי מטאורולוגיה גם.

תרצי לסכם את עמדת החברה?

הצגנו כאן איך אנו רואים את הדברים בנוגע לתלונות הריח. אנחנו כחברה עושים כמיטב יכולתנו. אנו רואים בזה ערך עליון לא לגרום מטרדי ריח לציבור שסביבנו. אנו כן רוצים לחיות בשכנות טובה איתם. אנו מבצעים ככל שניתן ומתייחסים לכל תלונה בכובד הראש. נעשה כל מה שהמשרד להגנת הסביבה יבקש מאתנו במסגרת היתרים או רשיונות והרבה פעמים גם לא במסגרות האלה אלא באופן פרטני אנחנו עושים ומבצעים. לכן חשוב בעיניי לדעת את כל הנתונים. אנו גם מדברים עם הציבור וחשוב לנו שתדעו גם את הנתונים האלה.

כולם מדברים פה על להוסיף את התחנות מחוץ לגדר. כדי לדעת באמת מה המקורות זה לא רק קצאא. צריך לדעת מה המקורות במקומות אחרים ואני לא יודעת היום אם חברות אחרות בכלל נדרשות לניטורים האלה כמו קצאא ולכן לומר: קצאא, קצאא זו אמירה שלא בדקו אותה עד הסוף.

תודה. משרד הבריאות, בבקשה. האם משרד הבריאות מעורב בזה? בודק? שוקל את החשיפה של תושבי אשקלון?

שלום לכולכם. אני אפידמיולוגית סביבתית. אין למשרד הבריאות לבדוק חשיפת חומרים. אנו מקבלים מידע מהגנת הסביבה לגבי רמת ריכוז החומרים באוויר. אני רוצה להבהיר לגבי ערך הסביבה של בנזן ומה משמעות החשיפה אליו. אין סף בטוח כי מדובר על חומר מסרטן. כל ערך מעל ערך 0 עלול להיות משמעותי מבחינת השפעות בריאותיות של בנזן על בריאות האוכלוסייה.

מבחינת משמעות ערך סביבה והעליות מתחת לערך הסביבה, עדיין יש פוטנציאל של השפעות בריאותיות. מבחינת התייחסות לערך הסביבה זה לטובת המשך פעילות במשק ולטובת יכולת האכיפה של הגורם שאחראי על ביצוע אכיפה כזו.

לגבי המצב הבריאותי במחוז אשקלון, לאחרונה אנו רואים נתונים שמתייחסים לתחלואת סרטן במחוז אשקלון. להצביע חד משמעית אם מדובר במקור קצאא לדעתנו זה כרגע בלתי אפשרי אבל אנו כן רואים שיש קמת תחלואה משמעותית באשקלון.

יוני ספיר, יושב-ראש עמותת שומרי הבית.

תודה. אני רוצה להסביר לנוכחים מה המשמעות של הריח. הריח מגיע מהחומרים הארומטיים של תרכובות אורגניות עם קשר כימי מסוים שידועות כבעלות ריח חזק. יש חפיפה מאוד גבוהה בין החומרים הארומטיים לאורגניים שלקוחים מתעשיית הגז והנפט. החומרים האלה מכונים בתעשייה VOC. בחלקם הגדול הם כאלה.

אתמול עשיתי ניתוח של תחנות הניטור באשקלון רבתי. קודם כל באשקלון 150,000 תושבים, 3 תחנות ניטור בלבד. אמרה נציגת המשרד שתיים אבל ראיתי באתר המשרד 3. זה 1 ל-50,000. כדי לתת רפרנס – בחיפה ומפרץ חיפה יש 17 תחנות, אז צפיפות הדיגום והניטור נמוכה באזור.

שנית, התחנות הללו מרוחקות כולן מקצאא – 2.5 ק"מ ומעלה. פיזור הזיהום יותר, 1 חלקי R בריבעו ו-2.5 ק"מ כבר אין כמעט בכלל.

שלישית, התחנות הללו ברובן לא מודדות את החומרים האורגניים הנגיפים שדיברנו עליהם קודם. שתיים מתוכן מודדות רק בנזן. יש עשרות של חומרים כאלה אבל רק בנזן. אותן שתיים שמודדות רק בנזן הן שתי תחנות שמופעלות על ידי הגורמים המזהמים. במקרה אחד זה קצאא, מקרה שני זה נובל אנרג'י. יש עוד 5 תחנות מחוץ לאשקלון, בסביבה ובישובי הסביבה, כולן מרוחקות, בין 5 ל-10 ק"מ מקצאא. אף אחת מהן לא מודדת חומרים אורגניים נגיפים. כפי שאמרתי, מדובר בצפיפות דיגום נמוכה, תחנות מרוחקות, מדידה על ידי מזהמים. אין מדידה של חומרים- - -

תודה רבה.

אנשים שהורשו על ידי המשרד לזהות ריחות אלה מריחי השטח. השיטה הזאת סובייקטיבית ולא מספיק מדויקת. אני מזכיר מי שזוכר את רפי גינת שעשה בכלבוטק, הביא טועמי יין מקצועיים ונתן להם לטעום יין שהרפרנס היה יין שרקח בעצמו. אף אחד מהם לא זיהה את היין האמיתי. אני חושב שזו שיטה לא טובה.

מה הפתרון – ניטור על הגדר – דיברנו על זה קודם. אנחנו יכולים לעשות את זה מחר בבוקר. טכנולוגיה של- - - האמריקאי בהינתן תקציב, ועד אז המשרד להגנת הסביבה או איגוד ערים חייבים לבצע את זה בעצמם אבל לא במועדים קבועים. אני מזכיר את ההונאה של מתקן ההטפלה בסורק שבוצעו שם - - - במועדים קבועים.

זה בפיקוח. זה בדיוק מה שאמרנו על בז"ן. זה צריך להיות שלכם.

ניגש לסיכום. הוועדה התרשמה שתושבי אשקלון ותושבי אילת חשופים לריחות רעילים ושליליים בתדירות בלתי סבירה בעליל. העובדה שיש כל כך מעט תביעות לאור האמירות ששמענו מאיגוד ערים מעורר תמיהה אם באמת המשרד להגנת הסביבה מקדיש את המשאבים הנחוצים כדי להתמודד עם מקור כזה. ואם יהיו כאלה דברים, אם האכיפה תגדל, נדע אם המצב הוא כפי שטוענת קצאא, היא בסדר שמדובר באירוע אחד בשנה בלבד בממוצע.

אנו מבקשים בהתאם להצעה של חברי הכנסת עם חברת קצאא כחברה ציבורית, ממשלתית, לחשוף את כל המידע שלכם. מה שנאמר פה הוא נכון. אתם רוצים להיות שכנים טובים אבל מייצרים את העוינות והחשדנות של הציבור. אני פונה אליכם. אומרים שאור השמש הוא החיטוי הכי טוב. אם אתם רוצים ששמכם הטוב יחזור, תפתחו את העניין הזה. שוב – הוועדה קוראת לחברת קצאא לתת באופן מיידי לכל מי שעובד באיגוד ערים, במשרד להגנת הסביבה, בכל אירוע ולא לשמוע על עיכובים כאלה ואחרים. זה בלתי נסבל, בטח על חברה – ניחא בתי זיקוק שמטרתם למקסם רווחים; אתם אמורים לשרת את הציבור. בשביל זה קיימים. לא לחסום את נציגי הציבור כדי לנתח אירועי זיהום.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לשקול להקדיש קצת יותר משאבים לניתוח התחלואה בתוך אשקלון. אם אתם יוצאים עם קול קורא, אפשר להגדיל את המידע כי כנראה יש תחלואה. יש כמה מקורות אפשריים. אז אנו מבקשים שתשקלו את זה.

בעיקר אני פונה למשרד להגנת הסביבה. היינו רוצים לשמוע אולי תוך חודש, האם יש לכם אפשרות באמת לשפר את מערך הניטור? אל"ף להצמיד את זה לגדר כפי ששמענו- - -

יש תוכנית מאושרת.

מתי היא תהיה בפועל?

בזמן מאוד קרוב, על הגדר, כולל עוד טחנות ניטור. כשהתחלתי את דבריי הזכרתי את זה.

אני פונה גם לאיריס. כמוך אני מכיר היטב את חוק מפגעים 1961. אנחנו מסתכמים על ידע שהיה קיים לפני 60 שנה. לכן אני מבקש שהמשרד ישקול את היכולת לעדכן את החקיקה בישראל בנושא ריחות. ברור שיש ריחות חזקים ובלתי סבירים אבל בסך הכול אף אחד לא חולה ואין בזה שום השלכה בריאותית. ויש ריחות שהם קטלניים. לכן אני חושב שטוב היה לעשות בדיקה ואולי לשדרג ובוא ניתן פנים של 21' לחוק מפגעים בהקשר הזה כי כנראה שהניטור המושלם עוד לא יהיה הרבה זמן.

אדוני היושב-ראש, אולי אנחנו צריכים להעניק בחקיקה יותר סמכויות לפקחים של האיגודים, שמי שמונע את כניסתם מיידית זה הופך לעבירה פלילית עם קנס? אישית, לא של החברה.

אני חושב שזה רעיון טוב. אני פונה אליכם חברת קצאא ומצטער שאני מקשה עליכם אבל הייתי אצלכם ושמעתי שפעם במאה שנה יש אירוע ואז יש עוד אירוע. לכן הרקורד הסביבתי העלוב שלכם במהלך השנים יוצר מבחינתי חוסר אמון. אני פונה אליכם כחברה ממשלתית – תחזירו את האמון הזה. תהיו שקופים. אולי תזמין גורם אקדמי ללוות אתכם כדי שיוכל לדווח באופן בלתי תלוי שיש מאמץ אמיתי כי התחושה של הציבור שמדובר בחברה שמתנהגת כאחרונת החברות הפרטיות המזהמות, אבל זו חברה ממשלתית ואני חושב שמגיע לנו שהבעלים שלכם קצת יותר. זה פנייה אישית – לא לכם אלא לממונים עליך.

מודה על הסבלנות ולכל מי שהגיע. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:21.