פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



31
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
27/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 10:30

הערכות לקראת תום תקופת ההתארגנות ליציאה מישראל של עובדים זרים בענף הסיעוד

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

משה נקש - מנהל, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

שריי גבאי נוריאל - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

נועה נאמן - עו"ד, היחידה הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה

דורון רז - יו"ר, איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל

מאיה בנדס - יועצת משפטית, מטה מאבק הסיעודיים בישראל

איתן בנימין - מיסד ומנהל השדולה, השדולה הישראלית למען קשישים

נורית מילשטיין - בת לאם סיעודית, השדולה הישראלית למען קשישים

רון אובוז - עו"ש, שותף במשרד אובוז בורלא ושות' עורכי דין

רענן שנהב - עובד סוציאלי, אופק רגב עובדים זרים בע"מ

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם"

לירון כהן - עו"ד, חוקרת, איתן-מדיניות הגירה ישראלית

דפנה שגל פודור - עו"ד לענייני הגירה ועובדים זרים

רון בונדי - שדלן, איגוד חברות נותני שירותי הסיעוד בישראל

תומר ורשה - עו"ד לענייני הגירה ועובדים זרים

מרינה פולינובסקי - רכזת תחום סיעוד, "קו לעובד"

נעה בן שבת

מיכל דיבנר-כרמל

אפרת שלמה, חבר המתרגמים



הערכות לקראת תום תקופת ההתארגנות ליציאה מישראל של עובדים זרים בענף הסיעוד

בוקר טוב לכולן ולכולם, הוועדה של עובדות ועובדים זרים מתכנסת היום לאור סוגיית ההארכת תקופת ההתארגנות, מבחינתנו נקבע הדיון הזה לפני שבוע בערך, כי אנחנו מבחינת הוועדה ראינו צורך חשוב לפני שהכנסת מתפזרת, או בזמן שהכנסת מתפזרת להבטיח למטופלים ולמטופלות שאליהם אני מחויבת מאוד, שאנחנו לא נתפזר לפני שהכל יהיה ברור ושאנחנו נבטיח שהם בידיים טובות, הם מטופלים ומטופלות, ושהם יקבלו את מלוא התשובות וכל מה שראוי, כל מה שצריך על מנת שבעצם יהיה מישהו לצידם, יסעד אותם בכבוד, ויתייחס אליהם, גם שבני המשפחות שלהם ירגישו שהם לא מופקרות ומופקרים.

אני מאוד שמחה שרשות האוכלוסין ושרת הפנים איילת שקד, הוציאה את המכתב אתמול, לאור הבקשה שלנו שאנחנו רואות עין בעין את האינטרס המשותף של אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, שצריך בהחלט להבטיח שתקופת ההתארגנות שאמורה להסתיים בחודש יוני הקרוב, היא תוארך והיא תוארך עד סוף השנה.

אני באופן אישי חושבת שצריך להאריך אותה יותר, אנחנו יודעות שאנחנו בתקופת הבחירות, אנחנו יודעות ויודעים שזו תקופה מאוד מורכבת, אנחנו יודעות ויודעים שחוסר ודאות שאלפי מטופלות ומטופלים שחיים בתוך הסיפור הזה כבר הרבה שנים, הם לא צריכים לשאת על הכתפיים שלהם את כל הסיפור הפוליטי הכל כך מורכב.

אז אני מברכת מאוד את שרת הפנים, רשות האוכלוסין על שיתוף הפעולה, על המכתב שיצא אתמול, ולכל הארגונים ולכל השותפות והשותפים שלנו בכל המשפחות המדהימות והמדהימים שכותבים לנו כל הזמן, ודוחפים, ותודה גם לוועדה, למיכל דיבנר כרמל וליעל אורבך, על העבודה המדהימה שהן עושות והן ממשיכות לעשות, על מנת לתת את התשובות הכי טובות לאוכלוסייה הזאת.

אז אני רוצה בהחלט לפתוח את הדיון ולקבל תשובות מרשות האוכלוסין לגבי תקופת ההתארגנות, היא תוארך עד סוף השנה, אני רוצה באופן ברור מאוד מאוד מאוד שנקבל תשובות ברורות לכל האוכלוסייה הזאת, על מנת להבין על מי היא חלה בעצם, כי כשיצאנו לתקופת ההתארגנות עד סוף יוני, אנחנו באופן אישי היינו מוצפות בכל כך הרבה שאלות ממשפחות, על מי זה חל, ומי זה יהיה ולמה, היה בלבול, היה כאוס מאוד מאוד גדול, אנשים לא ידעו, אנשים לא הבינו, ולכן אני רוצה כרגע שנסדיר את היחסים שלנו מול האוכלוסייה הזאת, ואני רוצה שהדברים יהיו מאוד מאוד ברורים.

אז אני בהחלט רוצה לתת זכות דיבור למשה נקש ושריי גבאי, עוה"ד מרשות האוכלוסין, כן, תגידו לי במדויק ובצורה מאוד בהירה, על מי תקופת ההתארגנות הזאת חלה?

בוקר טוב, למעשה תקופת ההתארגנות הזאת חלה על כל מי שחלה עליו תקופת התארגנות קודמת שאמורה להסתיים בסוף החודש הזה.

אז בוא נסביר אותה.

זאת אומרת, כל מי שהגיש בקשה אלינו לוועדה הומניטרית, הבקשה שלו נדחתה בין אם על הסף או בין אם לאחר דיון בוועדה, כל האוכלוסייה הזו שקיבלו דחייה בתקופה הזאת, הארכנו להם.

איזה תקופה?

מ- 1 למרץ 2020, אבל למעשה זה חל על כולם, אני אתן טיפה היסטוריה אוקי? מתחילת הקורונה פחות או יותר, מרץ 2020, 1 למרץ 2020, כל מי שנדחה בוועדה בין אם על הסף או בין אם בדיון בוועדה, קיבל תקופת התארגנות, התקופה הזאת הוארכה מספר פעמים, וביולי 2021 העברנו את הוראת השעה, שקראה לכל אותם אלה שנדחו בתקופה הזאת, ועמדו בתנאים שנקבעו בהוראת השעה, לפנות אלינו ואנחנו נוכל לאפשר את הארכת הרישיון בצורה מוסדרת, זאת אומרת להבטיח התארגנות ולאשר קבוע.

אז רגע, אז מה- 1 למרץ 2020, כל מי שהגיש לוועדה ההומניטרית ונדחה, הוא נכנס בעצם לתקופת ההתארגנות נכון?

נכון.

עכשיו מי שבעצם לא הבין את הבירוקרטיה ומי שהוא לא הגיש?

מי שלא הגיש לא הסתמך על החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה, ולכן תקופת ההתארגנות לא חלה עליו, אנחנו נתנו התארגנות למי שאנחנו אמרנו לו אנחנו לא יכולים לאשר את הבקשה שלך, או אנחנו לא חושבים שצריך לאשר את הבקשה שלך, אבל לאור המצב אנחנו נותנים לך תקופת התארגנות.

מי שלא פנה, אז מן הסתם הוא לא נכלל, בדיון הזה גם התקיים בהוראת השעה הקודמת, וגם אז הוחלט בסופו של דבר, שכל מי שהגיש בקשה ונדחה והסתמך על הודעה של הרשות, יכל להיכלל בהוראת השעה, אגב באותה הוראת השעה, בסביבות 500 איש הגישו בקשה, והבקשות שלהם אושרו, זאת אומרת לא התארגנות, ממש אושרו והעובד שובץ לעבודה קבועה מוסדרת אצל אותו מטופל.

בהוראת השעה הקודמת חלו מספר תנאים שהיו כתובים, כמו שהעובד לא עבר 13 שנה וכו'.

שריי גבאי נוריאל, יועצת משפטית באגף הסיעוד ברשות האוכלוסין. רק אציין שחוץ מהקבוצה שנקש התייחס אליה, נכללים גם עובדים זרים שהוגש בעניינם הליך משפטי, בעקבות החלטת דחיה, שההליך המשפטי נפתח בתקופה הקובעת, החל מה- 1 למרץ, אפילו אם ההחלטה התקבלה עוד קודם לכן, אבל אם נפתח הליך משפטי בתקופה הקובעת, הם גם נכללו בהוראת השעה.

זאת אומרת זה בעצם אותה אוכלוסייה כי הם הגישו ונדחו ואז הגישו, אבל כמו ששריי גם אמרה, נכון גם מי שהגיש קצת לפני ה- 1 למרץ וקיבל מבית המשפט תקופת התארגנות שנכנס אל 1 למרץ והלאה, גם הוא נכנס, החידוש של שריי נכון בעניין הזה, אז גם אלה נכנסו לתקופת ההתארגנות.

עכשיו שאלה לגבי האנשים שלא ידעו, לא היו פנויים, לא הבינו את כל הסאגה הזאת שהם נכנסים לתוכה, והיא הקבוצה הבאמת משמעותית.

אני לא יודע אם זה באמת קבוצה משמעותית, אנחנו לא יודעים.

אז אוקי, אתה יכול להגיד לי, יש לנו הערכה?

אם הם לא פנו אלינו אנחנו לא יודעים מי אלה, אנחנו יודעים מי פנה אלינו.

אולי אני אעשה הבחנה.

בבקשה.

בין כאלה שבאמת דיברת עליהם לפני זה, שבכלל לא הגישו בקשה, בקשה אלינו לוועדה, אז אני אומר, אמרנו את זה גם בהוראת השעה הקודמת ואני אגיד גם עכשיו, עובדים או מטופלים שעשו דין לעצמם, ואנחנו לא רוצים הרי להכשיר כאלה, והמשיכו להעסיק ולא פנו לרשות, אנחנו כמובן לא רצינו וגם לא נרצה להכליל אותם ולתת להם את אותה פריבילגיה, שלמעשה זה להעדיף אותם על פני כאלה שפעלו לפי הספר, באו והניחו בפנינו בקשה, אז על כאלה אנחנו לא מדברים, אנחנו מדברים על עובדים שפעלו לפי הספר, הניחו בפני הרשות בקשה, קיבלו תקופת התארגנות, בפנינו, או בפני בית הדין או בפני בית המשפט המחוזי, ואותם אנחנו רוצים באמת להכשיר ככל שזה ניתן, זה קבוצה אחת.

אם הכוונה היא לאלה שלא ידעו על הוראת השעה, וגם כאלה היו לא הרבה, אני מסכימה עם נקש לא הרבה, איפה ראינו את זה, במסגרת ההליכים, אז במקרים שבהם באמת הוכח לנו, וגם בית משפט קיבל את העמדה הזאת, שבמקרים שבהם הוכח לנו שהיה ניסיון לפנות או היה באמת חוסר ידיעה שלא קשורה למטופל, שהלשכה הנחתה אותו לא נכון או משהו כזה, אנחנו באמת באנו לקראת, אנחנו לא אטומים.

במקרים שלא הוכח לנו שבאמת היה פה חוסר תום לב באי הגשה או משהו כזה, אלא נניח קשר שנוצר מאוחר, דברים שלא נרצה לכלול לא כללנו בתוך הוראת השעה, אנחנו הפעלנו פה שיקול דעת ואנחנו נמשיך להפעיל שיקול דעת, במקרים מוצדקים אנחנו נכניס תחת הוראת השעה.

עכשיו אני אמשיך את ההיסטוריה שהגיעה כבר להווה, אז כמו שאמרנו מ- 1 למרץ 2020, מי שנדחה הייתה הוראת שעה ואישרנו שם את כל מי שהגיש ועמד בתנאים, ומאז גם המשיכו להגיש מן הסתם בקשות, וגם אנשים, דרך אגב השאלה שלך עכשיו תופסת משנה תוקף של רלוונטיות, מכיוון שמי שלא ידע אז, מאז ועד היום הוא בטח ידע, זאת אומרת זה היה בדיון, והייתה הוראת שעה וכולם ידעו, ולכן המשיכו להגיש בקשות, גם כאלה שעמדו בתנאי הסף וגם כאלה שלא עמדו בתנאי הסף, וכל מי שנדחה מאז ואת היום נכנס לאותה תקופת התארגנות עליה אנחנו מדברים היום, שהייתה אמורה להסתיים בסוף החודש והוארכה עד סוף השנה.

אני כן אציין וגם ציינו את זה בהודעה, שאנחנו במקביל מקדמים, כמובן שגברתי היו"ר מכירה ושותפה לעניין, כן מקדמים הוראת שעה שתסייע גם לאלה שנדחו בתקופה הזאת, ויותר מזה, הם גם ייקחו בחשבון כאלה שבמקרה איך שהוא אולי פספסו את ההזדמנות בהוראת השעה הקודמת והם עומדים בתנאים, זה גם דבר שחשוב להכיר.

אוקי, אבל מהיום בעצם אנשים לא יכולים לכלול את עצמם, הם לא יכולים להגיש לרשות, כי בעצם תקופת ההתארגנות היא מוארכת בלי שתכלול אנשים חדשים שבעצם מגישים בקשה?

לא לא, מי שיגיש עכשיו בקשה, ייכנס לתקופת ההתארגנות החדשה, גם אם הוא לא עומד בתנאים, לא בטוח שהוא ייכנס להוראת השעה, אנחנו נדבר על זה כשנדבר על הנושא של הוראת השעה, אבל לתקופת ההתארגנות מן הסתם אם אנחנו דוחים, אנחנו ממשיכים לתת את תקופת ההתארגנות גם למי שיידחה הלאה, ועד ה- 31 לדצמבר.

אז בעצם כל מי שרוצה להגיש לוועדה ההומניטרית, הוא מוזמן להגיש.

זה תמיד נכון.

הוא תמיד.

כן, להגיש ואנחנו נבחן מי שעומד בתנאים אנחנו נעביר אותו לדיון ומי שיידחה יקבל תקופת התארגנות.

יש פה להט, כולם מתערבים לי, מדהים חופש, מה מותק שלי מה את רוצה להגיד, בבקשה.

אני רק רציתי לשאול, שמי שמגיש מעתה והלאה הוא גם חלה עליו תקופת ההתארגנות, מי שמגיש עוד שבועיים ונדחה על הסף או בוועדה, גם עליו זה חל?

נכון.

כן יופי אוקי בסדר.

אז למעשה כמו שאמרתי, גם מי שידחה קדימה יקבל את תקופת ההתארגנות, תקופת ההתארגנות הוארכה עד סוף השנה, ואנחנו עובדים במקביל לקדם את הוראת השעה, שאני מקווה שנצליח למרות התפזרות הכנסת, גם להעביר אותה בפגרה ולקדם את הדבר הזה.

גברתי, מה קרה המבט הזה, מה עשינו, איפה טעינו?

לא בכלל לא טעות, קודם כל אני חושבת שזו הוראה מאוד חשובה.

שם לפרוטוקול.

עו"ד נועה נאמן מיחידת הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה. אני פשוט נתקלתי בבעיות, גם הצפתי את זה בפני רשות ההגירה, הם יודעים את זה על עובדים שלא הגישו בקשות כי הם לא ידעו על זה, אבל הם כן עבדו דרך ביטוח לאומי, הם קיבלו אישור מביטוח לאומי לעבוד דרך חברות סיעוד, ומבחינתם הם חשבו שהכל בסדר.

היה שם איזה שהוא בלבול בין ביטוח לאומי לרשות ההגירה, והעובדים האלה לא הגישו בקשות לוועדה ההומניטרית ובעצם הם נסעו לחו"ל שהם גילו שכל הכסף שנצבר להם בפיקדון נוכה, כי אחרי שישה חודשים שהם כביכול לא חוקיים פה הכסף הולך מבחינת המדינה, ועובדים כאלו פנו אלינו ליחידה שלנו.

אז אוקי, השאלה שלך היא מצוינת, ובוא נקבל עליה תשובה, אני אבהיר את זה בשביל שגם אני אגיד לעצמי לנסות להבין, אז בעצם את אומרת, יש עובדות ועובדים זרים שעצם העובדה שהמשיכו להתנהל מול הביטוח הלאומי מבחינתם הם כשרים, אז לא היה להם את הצורך בעצם לפנות לרשות?

ביטוח לאומי איפשר לחברות סיעוד להמשיך להעסיק עובדים זרים שלא הגישו בקשות לוועדה הומניטרית, ומבחינת העובדים הזרים ברגע שהם עבדו דרך חברת סיעוד הם היו מסודרים.

אבל גם אז אנחנו התעקשנו ואמרנו לביטוח לאומי, להודיע כל הזמן לכולם, שהם צריכים לפעול על פי הנהלים ועל פי החוקים, והרבה מאוד כן פנו אלינו, אני לא אחראי על אלה שלא פנו אלינו.

מהעובדים?

מהמשפחות שביקשו את העובד, פנו אלינו, וגם זה מה שביקשנו ואמרנו לביטוח לאומי לעשות.

אנחנו גם מבהירים את זה בכל פורום אפשרי, והלשכות מודעות לזה היטב, שעובד זה לא יכול להיות מועסק פה ללא אשרה, זה תנאי בסיסי, כניסה לישראל, הם מכירים את זה, זה בזכותונים, זה בנהלים, זה לשכות פרטיות שמנחות אותם ומכירים את הדבר הזה.

אבל אם הביטוח הלאומי ממשיך נגיד כן, הם ממשיכים לקבל את הקצבה שלהם בעצם אז מה?

הקצבה ניתנת למטופל הסיעודי.

לא השכר.

אז שנייה אני אסיים, הקצבה ניתנת למטופל הסיעודי, ובאמצעותם משולם הכסף לעובד, זה לא מעניק לעובד אשרה, זה בכלל לא הפן של העובד, העובד הזר עדיין יודע שהוא מדבר עם רשות האוכלוסין.

זה לא מסדיר מעמד.

זה לא מסדיר מעמד של עובד זה, ומרבית העובדים גם מודעים לזה.

נכון בדיוק, לא שרי אבל אנחנו מכירות את הסיפור הזה, בגלל זה גם היה לנו את הניסיונות האלה לנסות להקל על המטופלים מבחינת ההעסקה של העובד, יש המון מטופלים ובני המשפחות שלהם, שלא כל כך ערוכים, לא כל כך מבינים, לא כל כך יודעים, ואני יכולה להבין אותם, בטח ובטח בשנתיים האחרונות עם הקורונה.

השאלה היא כזאת, האם האנשים שכן המשיכו לקבל את המשכורת שלהם מחברות הסיעוד דרך הביטוח הלאומי, הם נכללים לתוך תקופת ההתארגנות?

אם הם הגישו בקשה הם נכללים, אם הם לא הגישו לנו בקשה הם לא נכללים.

עכשיו הם יכולים להגיש?

זה בדיוק מה שאמרתי לפני כמה דקות, אם מישהו טעה והתבלבל, והוטעה ולא משנה מה הסיבה, ולא הגיש לנו בקשה לפני הוראת השעה הקודמת, אז מן הסתם אחרי שהוראת השעה עברה והנושא הזה עלה לכותרות, וכל חברות הסיעוד וכל הלשכות הפרטיות הכירו וידעו, והביטוח הלאומי הכיר וידע, אז היו צריכים לפנות אלינו מאז, ושוב גם עכשיו עדיין אפשר לפנות, עומד בתנאים נוכן לדון, לא עומד בתנאים נדחה וניתן את תקופת התארגנות.

אוקי, אז בעצם אתם אומרים הדלת פתוחה, שיפנו עד סוף.

תמיד הייתה.

כן בסדר, תמיד הייתה הדלת פתוחה ועכשיו היא תיפתח עוד יותר, וכל מי שבעצם יכול ורוצה, הדלת פתוחה אצל רשות האוכלוסין, להגיש בקשה ותקופת ההתארגנות היא חלה עליהם.

אבל נועה את בעצם שואלת מה עם כספי הפיקדון שלהם?

הפניות שנעשו אלינו, זה מעובדים שכבר חזרו לארץ מולדתם, והופתעו לגלות שבעצם הם לא ידעו שהם מועסקים כאן בצורה שהיא לא חוקית, וכל כספי הפיקדון נוכו להם.

מה את אומרת שריי?

לא אז בינתיים ביקשו מהייעוץ המשפטי של רשות ההגירה, ביקשו בשני המקרים המסוימים האלה, שתוגש בקשה מיוחדת על בסיס סעיף מסוים בנוהל, אנחנו נעשה את זה ונקווה שהתשובה תהיה חיובית.

במקרים חריגים הרשות מפעילה שיקול דעת, בוחנת ונותנת פתרונות.

לי אין יכולת לדעת רק בכמה מקרים מדובר, אין לי מושג.

כרגע הגיעו לנו שתיים, נועה את אמרת בעצמך.

כן כן.

אנחנו לא מכירים תופעה.

אוקי, אז אנחנו בתוך הוועדה, אני קוראת מתוך הוועדה לכל עובדת או עובד זר, משפחה שמעסיקה, העסיקה, אכפת לה ורוצה לטפל ולמצות את הזכויות של אותם מטפלות ומטפלים, ברגע שהם נפלו בדיוק במקום הזה שהביטוח הלאומי כן שילם, ונוכו להם בעצם, נמחקו להם כל כספי הפיקדון שלהם, הם מוזמנים בעצם לפנות לזרוע העבודה, ולטפל בסוגייה הזאת.

כן מיקרופון ושם לפרוטוקול.

רענן שנהב מלשכת אופק עובדים זרים. אני רוצה להתייחס למה שנועה נאמן ושריי גבאי, אני רוצה באמת לפתוח כאן משהו ולהגיד למה העובדים האלה איבדו את הניכיון, כי למה הם עבדו בחברת סיעוד ולא הגישו בקשה, כי הם לא עבדו מתוך מטרה לעבוד קבוע אלא עבדו כמחליפים.

בתקופה של השנתיים האחרונות מאז שלמעשה העובדים התחילו לצאת לחו"ל עכשיו, הרבה עובדים שאמורים להיות - - -

גם מחליף צריך לקבל אשרה.

ברור שמחליף אבל היום זה לא השמות שהלשכות מבצעות, זה בדרך כלל חברות הסיעוד, עורכי דין.

חברת סיעוד לא יכולה לבצע השמה של עובד זר.

לא יכולה אבל עושים את זה.

אז היא פועלת בניגוד לחוק.

מה השאלה שנהב, מה השאלה?

ברור, הנקודה היא לא מי עושה את ההשמה, על פי רוב היום מי שעובד כמחליפים, זה עובדים שנגמרה להם האשרה, כי אלה שב- 51 עד 63 חודשים מחפשים עבודה קבועה לטווח ארוך, כדי שמישהו יגיש אותם לוועדה ההומניטרית.

אז מה השאלה? כל מי שעומד בתנאים לעבוד כמחליף יכול לעבוד כמחליף, אתמול קיבלתי שיחת טלפון, של למה אנחנו מאפשרים ליותר מידי עובדים להיות מחליפים, אז אתה יודע, כל אחד רואה את זה מהנקודה שהוא נתקל בה.

העניין הוא כזה, אני פשוט לא נתקל במצב שהיום עובד בא ורוצה לעבוד כמחליף הם רוצים עבודה שנשבץ אותם לעבודה כדי שיוכלו להגיש אותם לוועדה הומניטרית.

התופעה של המחליפים ידועה לנו, ידוע שעובדים זרים לא מתים על תקופות קצרות.

ולכן הם נשארים ולא מוגשים תחת הוראת שעה ומאבדים את הפיקדון.

ולכן תיקון 32 קבע באופן מפורש בכל הקשור לוועדה הומניטרית, שאותם אלה המחליפים בין 51 ל- 63, לא יוכלו לבוא בפני הוועדה ההומניטרית, רק לאחר שהם סיימו 63, אבל מה לעשות היה נסיבות קורונה, התבקשנו להקל, פרצנו את הדבר הזה, אני מקווה שלאחר שתחלוף הקורונה, נוכל לחזור לתת מענה למחליפים בכך שנחזור להנחיה המקורית.

אני בעד לחזור להנחיה המקורית כדי שיהיה מאגר.

תודה שנהב.

אבל השאלה שאני רוצה להפנות לרשות ההגירה, נגיד אותו מעסיק קיבל עכשיו עובד לחודש, שהעובד הזר שלו הביא, והוא הפנה אותו לוועדה, יגיש אותו לוועדה והוא יידחה כמובן כי הרישיון שלו הרי תפוס, האם הוא יקרא תחת הוראת השעה?

לא הבנתי את השאלה, אם הרישיון שלו תפוס אז הוא תפוס, הוא לא יכול להגיש אותו, זאת אומרת אם הוא תפוס הוא לא יכול להגיש אותו לוועדה, מגיש מי שצריך את העובד שיעבוד אצלו לא כמחליף, לא מגישים לוועדה מחליפים, מגישים לוועדה עובדים קבועים, זה עונה לך.

לצורך העניין הוא יוגש והוא יידחה על הסף, האם הוא ייכלל בהוראת שעה?

לא, הוא לא כי עוד פעם, זה לא מישהו שבכלל בא ובוועדה נקרא לזה, מי שמבקש עובד קבוע פונה לוועדה, לצורך החלפה לא פונים לוועדה, יש לזה פתרונות אחרים.

תודה אוקי, נקש אתה רוצה להמשיך?

לא.

סיימנו?

כן.

מיצינו את הסיפור הזה של כל מי שנכלל בעצם בתוך תקופת ההתארגנות?

כן.

תגיד לי, יש לנו פתרונות לגבי אוכלוסיות סופר סופר רגישות, מורכבות, שאנחנו בעצם הגיעו אלינו, היה בכי מאוד גדול, היה עצב מאוד גדול על חוסר אונים, אני מדברת על דמנטיים, אני מדברת על אונקולוגיים, על משפחות, מה יש לנו להגיד להם?

זה בדיוק המהות של הוועדה ההומניטרית, כשאנחנו באים לדון בתיקים בוועדה ההומניטרית, זה מה שאנחנו מסתכלים וזה מה שאנחנו מחפשים וזה מה שאנחנו רואים בתיקים, את האוכלוסיות הקשות, ולהם אנחנו נותנים ואמורים לתת את התיעדוף לפי הוועדה ההומניטרית, זאת אומרת אנשים שבאמת יש להם את הקושי למצוא עובדים זרים, שהם מונשמים, שהם מאוד מבוגרים, כל הפרמטרים, חולים אונקולוגים, זה המקרים שאנחנו מתעדפים במסגרת הוועדה ההומניטרית, זה בעצם מה שאמור לתת להם את הפתרון.

אוקי, אתה חושב נקש שתקופת ההתארגנות היא צריכה להיות בסוף דצמבר?

אני חושב שזה תקופה ארוכה ומשמעותית ואני מקווה שעד שנגיע אליה, יהיה את הבשורות מצד הוראת השעה ואז כן.

איך? אין כנסת, יש לנו בחירות בנובמבר אולי, וסליחה שאני פה פורשת.

הבטחנו כבר בעבר לעשות את זה, אני מקווה שנצליח גם הפעם, אני חושב שהחשיבות ברורה לכל חבר כנסת, וזה לא נראה לי שיש פה קואליציה אופוזיציה בנושא הזה של סיעודיים לדעתי.

בוא ננסה לעשות את זה עכשיו, היום, בסדר אוקי תודה רבה.

יש לנו איתן בנימין, השדולה הישראלית למען הקשישים בבקשה.

בוקר טוב, איתן בנימין, השדולה הישראלית למען הקשישים. גברתי היו"ר, מכובדיי, הייתי רוצה להפנות שאלה לנציגים של רשות האוכלוסין וההגירה ולדעת, אנחנו מבחינתנו המעסיקים, רוצים לדעת את ההיקף של הפתרון, אם כיום חסרים 20 אלף עובדים זרים בסיעוד, כלומר יש מחסור של עובדים זרים, אנחנו רוצים לדעת בדיוק כמה בקשות הוגשו, לאיזה היקף של מענה זה נותן למעסיקים, אנחנו רוצים לדעת פחות או יותר לראות איפה אנחנו נמצאים, אם זה נותן מענה רק ל- 1000 או 2000 איש אז לא עשינו שום דבר כמעט, אנחנו צריכים מענה הרבה יותר רחב, לפחות של 50% בשלב הזה.

50% מה? אתה אומר שיש מחסור כל כך גדול?

זה לא אני אומר זה הם אומרים.

לא, הם לא טענו מעולם שיש לנו מחסור כזה.

בטח, בדוח הבין משרדי הם כתבו את זה במפורש שיש מחסור של 20 אלף, זה כתוב במפורש, אנחנו רוצים לדעת איזה מענה, ואיזה היקפים זה נותן.

אוקי, בבקשה נקש.

אז אני אתייחס לנושא הזה, זה לא כתוב במפורש זה לא נכון, אתה מוזמן להראות לנו את זה, יכול להיות שנכתב שזה מה שנטען, אבל זה לא מה שרשות האוכלוסין אומרת, אנחנו להיפך, לאורך כל השנים אומרים שאין את המחסור הזה, ואנחנו מכירים את הפער בין בעלי ההיתרים לבין העובדים הזרים החוקיים, שהוא בסביבות 20 אלף, אבל זה לא המחסור בעובדים זרים, זה לא הצורך בעובדים זרים, הפער הזה קיים, אני בתחום הזה 19 שנה, אז 19 שנה שאני מכיר אני יכול להעיד רק על זה בסדר? פער שקיים בין בעלי היתרים, זה מן הסתם משתנה, אבל זה עדיין פער גדול של הרבה אלפים לאורך כל השנים, ואז לא צעקו שזה מחסור של 20 אלף.

אז אני אומר עוד הפעם ועשינו גם סקר בעניין הזה, ובדקנו וראינו שהרבה מאוד אנשים מוציאים היתר, בשביל לשמור אותו לתקופת הצורך, או שיש כאלו שהוציאו היתר ורצו להעסיק, אבל ראו שזה יקר אז החליטו בסוף לא להעסיק.

יש הרבה סיבות ללמה אנשים מוציאים היתר ולא מעסיקים עובדים זרים, הפער הוא לא 20 אלף בשום פנים ואופן.

אני בחודש האחרון טיפלתי באיזה מקרה די מורכב שהגיע אלינו, ואנחנו ככה בלשכה וגם אני באופן אישי טיפלתי במקרה, של אישה שבעצם מחפשת לבן זוג שלה שהיה באירוע מוחי והמצב מאוד מאוד קשה, קלטה עובד זר שאומרת שהוא היה סבבה וכייף ועשה עבודה מצוינת ונאמן, אבל פשוט החליט לעזוב, החליט לעזוב את העבודה והוא תכנן ללמוד בבריטניה באנגליה, ואומרים שבכלל יש לנו תחרות מול המדינה הזאת מבחינת עובדים זרים, יש תחרות מאוד גדולה, אני לא יודעת כמה אנחנו מבינות את האירוע.

דבר שני, ברגע שהוא בעצם, זכותו לעזוב את המטופל שלו, ואז היא אמרה לי אבתיסאם אני חייבת המשפחה שלי מתפרקת ואני חייבת עובד זר, אז אמרתי לה אז תיקחי, אז אמרה אבל אין לי, הוויזה היא רשומה על אותו עובד זר שהוא לא רוצה לעבוד, הוא רוצה להתכונן למבחנים כשהוא עדיין גר בישראל.

הייתי צריכה בעצם להתערב בשביל לקחת את הוויזה של אותו עובד זר, על מנת לשחרר את המשפחה הזאתי ממנו, ובאמת זה קרה, זה קרה בשיתוף פעולה מדהים מול ענבל משאש, ופתאום הסוגייה זאת, מה אנחנו עושות איתה בעצם, איך אנחנו מביאים גם לידיעת הציבור הרחב, ברגע שהם נתקלים בסיטואציה כזאת, שהם לא יכולים לקחת עובד זר כי הוויזה על שם עובד אחר שהוא לא בדיוק רוצה, מה אנחנו אומרות להם?

אני אתייחס לזה משני הכיוונים, אוקי?

בבקשה.

קודם כל מהכיוון של המטופל, של המעסיק המטופל הסיעודי, ברגע שהסתיימה ההעסקה של עובד זר אצל מטופל סיעוד, ויכול להיות מכל מיני סיבות, כי העובד החליטו לפטר אותו, או כי הוא החליט להתפטר, או מהסיבה שאת ציינת, אותו מטופל סיעודי יכול באופן מיידי לקלוט עובד אחר שקיים בתוך ישראל, בהנחה והוא מוצא עובד באופן מידי, ההיתר שלו לא תפוס, הוא יכול לקלוט באופן מידי, המגבלה שחלה עליו היא להזמין עוד עובד מחו"ל.

נכון.

נכון, עכשיו גם לעניין הזה, וזה המקרה שהגיע אלי לוועדה, גם לעניין הזה יש לנו מענה, ויש לנו ועדה שמתכנסת, זאת אומרת בעניין של ימים בודדים, ובוחנת מקרים שבהם אומרים, למרות שההיתר תפוס, עשיתי ניסיונות השמה או כל מיני סיבות שלא הצליח למצוא עובד מתאים עם הכשרה מתאימה, או משהו כזה מתוך ישראל ואני רוצה להביא מחו"ל, הוועדה במקרים רבים גם מאשרת להביא בכל זאת עובד זר אחר מחו"ל.

אז זה קיים, פונים באמצעות הלשכות הפרטיות, הן מכירות את זה, פונים כל הזמן ואנחנו מטפלים בבקשות האלה.

אז אני רוצה להגיד לך, שלא כל הלשכות הפרטיות, לפחות מה שהתנהלתי בקייס הזה שטיפלתי בו, הלשכה הפרטית לא עשתה שום דבר בסוגייה הזאת, האישה הזאת הייתה צריכה לפנות לחברת הכנסת שתעבוד בשבילה, בכייף ובאהבה והצלחנו ואני יותר מאושרת משעזרתי לה.

אבל אני לא חושבת שהלשכות הפרטיות באמת או שהם לא יודעות, אולי צריך לעדכן את זה, צריך להבין את זה, אני לא יודעת בדיוק מה שמה צריך לתפור, אבל העניין הזה הוא לא מספיק תפור, ובאמת המענה היה מאוד מהיר, אני לא יודעת אם זה בגלל התערבות של חברת כנסת, אבל אני סומכת עליכם שאתם עושים עבודה מצוינת, אבל הסוגייה הזאת צריך מאוד להבהיר אותה.

אז קודם כל אני חושב שזאת במה די מכובדת בשביל להבהיר אותה, אבל אנחנו יותר מזה, עשינו גם כנס עם כל הלשכות הפרטיות והבהרנו את הסוגייה הזאת עוד פעם, ועוד דבר שאנחנו עושים בעניין הזה זה לשנות אולי אפילו את שיטת ההגשה, להפוך להם את זה למקוון, שיהיה להם יותר פשוט ונוח להגיש לנו.

אה, זה מעולה.

אז אנחנו עובדים על זה, הן מכירות ואם הן לא מכירות אז אנחנו נדאג שיכירו וידעו, זה גם כתוב בנוהל שלנו, זה גם מפורסם באתר זה לא סוד.

עכשיו אני חוזר שנייה לצד של העובדת או של העובד, כשעובד עוזב אז יש עליו מגבלות, זאת אומרת עובד לא יכול להחליט טוב אני עוזב כי אני רוצה להתכונן למבחנים, ואני מכיר את המקרה, אז במקרה הזה אם העובד הזה יצא מהארץ אז זה לא באמת ישפיע עליו, אבל עובד שיעזוב שלוש פעמים במשך שנתיים מסיבות לא מוצדקות, בפעם הרביעית הוא לא יוכל להירשם אלא אם כן נערוך לו שימוע וכל מה שצריך, אז יש גם מגבלות על העובדים הזרים בעניין הזה.

נגיד העובד הזר הספציפי הזה שבעצם הוא עוזב והוא מחליט ללמוד, תוך כדי שהוא כאן, מה אתם עושים כלפיו? מה בעצם?

תראי, עובד שעוזב מן הסתם יש לו את תקופת ההתארגנות שלו ובין מעסיקים.

ובשלושה חודשים האלה הוא יש לו את התקופה.

נכון, ואם אחרי השלושה חודשים הוא למעשה בר הרחקה.

אני מבינה, אוקי. אז עכשיו יש לנו את דורון רז.

גברתי היו"ר אפשר להעיר הערה על הדברים שהוא אמר?

לא, אנחנו צריכים לתת לאנשים נוספים זמן לדבר. בבקשה, דורון אתה רשום.

אני רשום אבל אני חושב שאני אתן את זכות הדיבור לאחרים. אז אני רק מברך על ההארכה, רק להבנתי בדצמבר אם לא יהיו שינויים, יצטרכו לעשות הארכה נוספת ותהיה בעיה כי לא תהיה כנסת ולא יהיה שרים ואחרים, אני חושב שהיה נכון בימים האלה, להאריך את זה לפחות עד כהונת הכנסת הבאה, כי אם לא תצליחו לעשות אז יהיה בעיה.

לא לא אני אחדד, לא אמורה להיות בעיה, כי גם בממשלת מעבר יש שרים, וזה סמכות של השרה להחליט ולא צריך בשביל זה הליך חקיקה, אז לא תהיה בעיה, אם נגיע לגשר ונצטרך נעשה את זה, אני מקווה מאוד שנצליח לפתור את זה לפני באמצעות הוראת שעה.

אמן, תודה רבה.

נורית מילשטיין, מיקרופון, שם מלא ותפקיד.

שמי נורית מילשטיין, אני בת לאם סיעודית, אני בת יחידה עד לפני פחות משנה לזוג הורים, היום לאם סיעודית אבא שלי נפטר לפני פחות משנה בגיל כמעט 94, היום אימא שלי בת 94, שבע שנים דמנטית, אני סועדת את הורי באופן יום יומי, וחווה את הקשיים הרבים הרגשיים, הנפשיים, אני גם אם חד הורית.

שבע שנים קשות, בעיקר בשנתיים האחרונות ברגע שהגיעה הקורונה וסגרו אותם בבית, זאת קטסטרופה שבאמת קשה לתאר אותה, תוך כדי הקורונה, המטפלת שהייתה לנו שלוש שנים החליטה שהיא מתפטרת, כי היא לא הסכימה להישאר בסגרים בבית, כי היא רצתה לצאת, לא יכולנו לאפשר את זה, אבא שלי היה במצב מאוד קשה, ובכלל אני והבן שלי גזרנו על עצמנו בידוד בבית, כדי שנוכל לבוא ולעזור ולהיות, ולנסות שתהיה פחות התדרדרות.

העובדת התפטרה, חיפשנו, חיפשנו גם שלחתי למיכל, יש פה טבלה של השנתיים האחרונות של חיפושים של מטפלת.

חיפושים זה ראיונות וזה? מה זה טבלה?

ראיונות, פנייה לתאגידים, טלפונים ושמות של עובדות, קודם כל זוג מעל גיל 90 כל התאגידים אמרו לי חבל לך על הזמן, תייבאי עובדת, עכשיו בעיה עם אישה דמנטית לייבא עובדת, אז ברור מה הבעיה, כל החיפושים לצערי.

אני הסכמתי שזה נכון קשה, אבל למה אמרת מובן למה זה בעיה?

כי אישה דמנטית עיקר הטיפול הוא בקשר, בתקשורת ברגע שאין לה עם מי לדבר, אין מי שמבין אותה, זה אבוד, זה פשוט אבוד, וזה סבל של כולנו, גם של המטפלת שתבוא וגם של אימא שלי וגם של המשפחה. ולראייה אנחנו כל השבע שנים האלה, אני רואה את החשיבות של זה, אני שם כל יום.

יש לה מטפלת עכשיו? יש לי דפיקות לב חזקות, אני אומרת וואו איך את מחזיקה מעמד, אז יש לה מטפלת?

יש לה מטפלת.

כמה זמן?

שנתיים.

יופי.

כן, בגלל שהיה את צו השעה והאפשרות להעסיק מטפלת לא חוקית, אז סוף סוף מצאתי מישהי שגם היא עבדה 12 שנה וטיפלה בזוג, היא סיימה לטפל והגיעה אלינו, אז לקחנו אותה, לא חשבנו מי ידע בכלל שזה הולך להיות כזאת קטסטרופה של שנתיים, וכן היא איתנו שנתיים, כל פעם אנחנו עם דפיקות לב של מה יהיה מה יהיה, אבא שלי בינתיים נפטר, היא סעדה אותו באמת בחסד עליון, בגלל הקורונה החלטנו שאנחנו עושים את הכל בבית והיינו לצידו עד נשימתו האחרונה ואחרי.

ניסינו לפני חודשיים, עשינו ניסיון שלצערנו כשל, כן להביא עובדת חוקית שהיא שנתיים בארץ, ללא עברית אבל אמרנו ננסה, העובדת שאצלנו שנתיים אמרה אני לא הולכת עד שאני לא רואה שאימא בסדר, היא נשארה, שילמתי שתי משכורות, נשארה נשארה, לצערנו הניסיון כשל, כי העובדת החדשה אחרי חודש ביקשה העלה של 1,000 שקל במשכורת, ואם אני לא אעלה לה היא תלך, ביקשה לצאת שעתיים כל יום, אני מצטערת אבל אני לא יכולה לאפשר את זה, פניתי לתאגיד, הוא אמר לי אם את לא תשתפי פעולה, העובדת תלך והיא תקבל את זה במשפחה אחרת, וזה מה שקרה, אז אחרי שבוע היא הלכה, והמטפלת ששנתיים איתנו ממשיכה להיות.

מה הבעיה שהמטפלת שעדיין אצלכם?

שהיא הרבה זמן בארץ ולא אישרו לנו, הגשתי בזמנו איך שהיא הגיעה אלינו, הגשתי בקשה לוועדה הומניטרית, נדחינו על הסף, עכשיו אחרי שהעובדת החוקית הייתה רשומה על אימא שלי, הוסרה הקודמת בביטוח לאומי או בכלל, הגשתי שוב מיד איך שהעובדת החוקית עזבה, כדי שיהיה ברור שיהיה פה רצף ואנחנו לא חידשנו פה שום דבר, רק ניסינו להיות בסדר, וכן להביא עובדת חוקית כדי שיהיה לנו שקט, כי גם יש את האיום שלא תקבלו גמלת סיעוד מביטוח לאומי, אז גם עכשיו נדחינו, אנחנו מה אני אגיד לך.

כמה שנים העובדת הזאת אצלכם?

שנתיים.

סליחה בארץ, 12 שנה?

היום 17 שנה, היא הייתה 15 שנה, היא סיימה לעבוד במרץ והגיעה אלינו באוגוסט.

אני מבינה, שריי היא בעצם זה קייס לגבי הוראת השעה ששנינו אנחנו ואתם אתם ואנחנו רוצות לקדם נכון?

אני לא מכירה את הסיבות הפרטניות אבל יכול להיות.

סליחה עוד משהו, אתה אמרת - - -

משה קוראים לו.

סליחה משה, מגיעים אליכם בדיוק המקרים הספציפיים האלה של דברים שהם יוצאי דופן של אנשים שהם דמנטיים אונקולוגים, אימא שלי בת 94 עברה את 94, היא דמנטית כבר שבע שנים, אני מניחה שאתם מבינים ששבע שנים דמנציה זה הזיות, זה באמת לא רוצה להכביד, אבל מה יותר מזה, עובדים אחרים לא רוצים, אחד מהתאגידים אמרה לי תשקרי, אל תגידי שהיא בת 94 כי אף אחד לא ירצה לבוא בכלל לראיון.

כן, נורית תודה רבה שמענו.

אני רק בקצרה אתייחס לזה, מה שאני אמרתי זה המקרים שמגיעים בפני הוועדה, מקרה שלא עומד בתנאי הסף לא מגיע בפני הוועדה, ואין לנו את היכולת ואת האפשרות לבחון את הדברים האלה שדיברתי עליהם.

אף אחד לא מעיין בזה בכלל, הוא נדחה עצם העובדה שזה לא עומד בתנאי הסף.

זה לפי הוראות החוק, אם זה ייכנס בגדר הוראת השעה שתהיה או לא, אנחנו נצטרך לראות מה בסוף יהיה הנוסח הסופי של הוראת השעה, לדעת את הדברים ספציפית ואז נוכל לראות אם זה ייכנס או לא.

ואתה מתכוון שזה מגיע אליכם כשזה מגיע לערר, זה מה שהתכוונת?

סליחה?

זה מגיע לשולחנכם כשזה מגיע לערר?

לא, זה מגיע לשולחננו כשזה עומד בתנאי הסף הקבועים בחוק.

הבנת למה הוא התכוון? יש הוראת שעה שגם רשות האוכלוסין, משרד הפנים גם אנחנו מקדמות, שיכול להיות שזה בעצם כל הסיפור הזה של תנאי סף במקרים האלה שצריכים להשתנות.

כן, כי הלוואי והיינו יכולים לבחור משהו אחר באופציות.

ברור אני מבינה, תודה ששיתפת אותנו.

תודה על כל מה שאת עושה, באמת תבורכי.

בכייף, מרינה פולינובסקי היא איתנו מקו לעובד בזום, יש לנו זום היום, היא לא נמצאת? היא עסוקה? בסדר אז תגידו לה שאנחנו פה, אוקי תודה לך.

עורכת דין דפנה פודור, בבקשה.

שמי עו"ד דפנה שגל פודור, ואני רוצה רגע להתחיל מהחוסר, אז אני מסתמכת על סקר שהרשות ביצעה ולמדתי אותו, שמדבר על חוסר של 19 אלף , כמעט 20 אלף.

פער לא חוסר.

כן פער, ומשה דיבר על מעסיקים שהוציאו היתר כדי להשתמש בו אחר כך, אבל הסקר גם מדבר על 36% שמעסיקים מתוך הפער הזה, 36% מעסיקים עובד זר, זה אומר שהם מעסיקים עובד זר לא חוקי, המשמעות היא 7,100 מעסיקים של עובד זר לא חוקי בהתאם לסקר, ועוד 6,000 שחיפשו בשלושת החודשים האחרונים.

אז אנחנו במדברים פה בהתאם לסקר של רשות האוכלוסין וההגירה, על 13 אלף, או שמעסיקים לא חוקי, או שלא מעסיקים ומחפשים ולא מוצאים בטווח של שלושה חודשים, אז זאת המשמעות.

עכשיו אנחנו נמצאים פה חצי שנה אחרי שהיינו פה בפעם הקודמת ודיברנו על למה למשוך.

את היית כאן לפני חצי שנה, אנחנו פה כל שבוע.

בהקשר הזה, אז אנחנו נמצאים פה אחרי שלפני חצי שנה דיברנו על למה אנחנו מחכים לשנייה האחרונה ובוא נעביר איזה שהיא וודאות למטופלים, אני רוצה לשקף ודיברתי על זה גם עם שריי, המוסד לביטוח לאומי התחיל להתקשר למטופלים סיעודיים ולהגיד להם שאם הם לא מסדירים את המעמד של העובד הלא חוקי שנמצא אצלם מכוח תקופת ההתארגנות, הם מפסיקים לקבל את הגמלה שלהם, את הקצבה ושוק הסיעוד הוא בהיסטריה.

אני רק אציין את התשובה שנתתי ואני אומר אותה גם פה, ביטוח לאומי מסתמך על התקופות שקבועות כרגע, הוא רואה שאו-טו-טו עומדת להסתיים תקופת התארגנות אז הוא עושה את מה שצריך לעשות.

מתחילים להתארגן בעצמם.

משניתנה על ידינו תקופת התארגנות נוספת, אני לא ביטוח לאומי, אבל אני מניחה שמה שהוא יעשה - - -

עדכנו אותם באופן מידי הם מודעים לזה.

אני יכול להגיש שביטוח לאומי כבר עדכן אותנו.

דורון חכה.

אני רק אסיים ואני אומר שביטוח לאומי בדרך כלל כן עוקב אחר העדכונים שלנו ומתאים את עצמו או את תשלום הקצבאות בהתאם להודעות, ומשאנחנו עדכנו את תקופת ההתארגנות אני מניחה שהם יעדו את אותו הדבר.

אני גם מניחה.

כנראה כבר עשו לפי מה שדורון אומר.

פשוט זה קרה שלושה ימים לפני שאנשים כבר באמת מטפסים על הקירות, כי הם לא יודעים מה יקרה עוד שלושה ימים, ולכן אנחנו עכשיו יש גרייס של חצי שנה, ותודה רבה על תקופת ההתארגנות, ותודה לגברתי על המעקב העיקש והדבקני, יש חצי שנה גרייס, אני חושבת שצריך לתת לשוק הזה איזו שהיא וודאות אחרי שנתיים לחוקק את הוראת השעה.

נכון, אנחנו היינו על זה, רק פשוט הפלתם לנו את הממשלה.

אני יודעת, אני יודעת, אני בטוח לא.

אז כן אני אגיד, שמתקדימים קודמים לא את כולם מעניין דברים שלא קשורים בתקנות איו"ש, כמו שעבר חוק שקשור באנשים עם מוגבלויות, אני מניחה שגם החוק הזה לא יקים את כל חברי האופוזיציה על הרגליים, ולכן ככל שאפשר להמליץ המלצות הייתי שמחה שבאמת יהיה וודאות, אני אגיד לגבי החוקים, וקראתי גם את התזכיר של גברתי וגם את תזכיר החוק של רשות האוכלוסין וההגירה, למקרה שנורית דיברה עליו אין פתרון ממשי.

למה?

בהוראת החוק של גברתי יש איזה שהוא פתח לחריגים, אבל בהוראת השעה שעוסקת בכל מי שהגיש בקשה הומניטרית ונדחה, אין פתרון לדבר הזה, ואני חושבת - - -

אני אומר, בתזכיר החוק הממשלתי שהוגש על ידי השרה שלנו, השרה שקד, נקבע שם שמי שביום ה-1 למרץ 2020 מלאו לו 13 שנים, לא יוכל להיכנס בהוראת השעה, הרציונל היה שוב, אנחנו לא רוצים להכשיר פה מעמד של עובד זר שנמצא פה שנים רבות, לאור תקדימים שהיו ופסיקה שנתנה מעמד קבוע בעקבות הדבר הזה, ולכן אנחנו תמיד עושים את האיזונים, בכל זאת אנחנו רשות האוכלוסין וההגירה, וזה גם אינטרס ממשלתי, תמיד עושים איזונים אל מול שיקולי הגירה, והגבול צריך לעבור איפה שהוא, וסברנו שנכון להעמיד את הגבול במקרה הזה, זה יוצא שעובדים יוכשרו של 15 שנים, אפילו מעבר למה שהחוק קובע היום 13.

אז סברנו ששם, יחד עם זאת אני אומרת שוב, זה עדיין לא הובא לדיונים, יכול להיות שהתנאים ישתנו, אנחנו לא יודעים מה יהיה הנוסח השוני, אז צריך גם להגיד את זה.

נכון, אז חשוב לי להגיד בעניין הזה, שאנשים הסתמכו עד עכשיו במשך שנתיים על הוראות בעניין תקופת התארגנות, ובהוראות לעניין תקופת ההתארגנות, לא היה כתוב לא 13 שנים, לא 15 שנים, לא היה שום קריטריון.

כן אבל בדחיה המקורית שלהם היה כתוב, בדחיה המקורית כתוב שזה מעל 13 שנה ולכן לא ניתן לאפשר, וגם בהתארגנות אנחנו מבקשים ומודיעים שזה התארגנות למציאת עובד חליפי, לא להעסקה.

מה שיותר חשוב מזה, שבהוראת השעה הקודמת ב-21 ליולי, התנאים שלה לא כללו משום מה 13, אנחנו עוד פרצנו את זה קצת יותר בהוראת השעה הנוכחית.

נכון, אבל יש כאלה שמעסיקים ממש ממרץ 2020 עובד זר, לקחו את מי שיש, וכרגע הם נמצאים שנתיים עם עובד זר, ויש איזו שהיא, אנחנו כאילו מדברים פה על הפריבילגיה כי אפילו הבסיס של להעביר הוראת שעה הוא מוטל בספק, אבל כן חשוב להבין שלא היו קריטריונים בתקופת ההתארגנות ואנשים לקחו את מי שהיה.

זה לא נכון, החוק הוא חוק והוא קיים כל הזמן, זאת אומרת שאי אפשר להתעלם ממנו.

לא אבל אם אתם פרצתם את החוק.

אנחנו לא פרצנו, אני רוצה לדייק, כשאנחנו אמרנו שאנחנו מאפשרים תקופות התארגנו לשהייה, זה לא אומר שנתנו אשרה או שהבטחנו באיזה שהוא שלב שתינתן אשרה, אמרנו כרגע יש בעיה בכניסת עובדים והחלפת עובדים חדשים, ולכן כרגע אתם יכולים להישאר ביחד, אגב אנחנו גם לא אמרנו יכולים להישאר ביחד, אנחנו אמרנו שהעובד יהיה לא בר אכיפה, זה מה שאמרנו, זה לא אומר שפרצנו את גבולות החוק.

יתרה מכך, כשאנחנו הסדרנו חוקית את הוראת השעה, אני עוד פעם מזכירה, שעשינו צעד מבחינת חוקיות, אמרנו בפירוש שעדיין הגבול הוא 13, גם אחרי תקופות התארגנות שניתנו, אז לא עשינו שום צעד אחר שמבהיר שהתפרצו פה הגבולות.

אני לא מסכימה, אני גם אגיד זה כבר ממש כניסה לעניין משפטי, אבל אני אגיד שהחוק, חוק עובדים זרים וחוק הכניסה לישראל, הוא בכלל לא מתיר את תקופת ההתארגנות הזאת, אבל אם כבר היא נפרצה וניתן לעובדים זרים להתחיל השמות אצל מטופלים שאין קשר בין ההיתר לבין הוויזה, לא מקושר אצלכם, אז צריך להביא בחשבון שיש אנשים שהסתמכו על הדבר הזה, לא כולם משפטנים ואנשים רואים שאפשר להעסיק, מתחילים להעסיק, גם בחוסר ברירה, כי באמת חסרים פה עד היום, חסרים בהתאם לסקר שלכם, לפחות 13, אז אנשים התחילו העסקה, וצריך להביא בחשבון גם את העניין הזה.

בעניין אחד אני מסכימה איתך וחשוב שזה יאמר פה, את צודקת, אין סמכות מפורשת בחוק לתת תקופות התארגנות, אז מה זה אומר שאנחנו לא צריכים לתת תקופות התארגנות?

לא זה אפילו עבירה, מה שזה אומר זה שצריך - - -

אפשר כי הפרשנות שלנו אומר שמכוח, בדיוק אנחנו לא נתנו שום אשרה, ואם לשרת הפנים יש סמכות לתת אשרה, אז בוודאי שיש לה סמכות פחות מזה, להגיד לך בינתיים תישאר אתה לא בר אכיפה, זה סמכות אכיפה וזה אפשרי.

ואני רק אומרת, אם אתם עומדים על דעתכם שבאמת הפרשנות לא מאפשרת תקופת התארגנות, אז מה זה אומר שלא היינו צריכים לתת תקופת התארגנות?

לא, זה אומר שצריך לתת איזה שהוא פתרון חוקי, שיסדיר את הדבר הזה, ובקשה אחרונה, אני מבקשת כן להבהיר כי גם בהודעות על תקופת ההתארגנות, בן אדם מהיישוב לא מבין שהוא צריך להגיש בקשה ולהידחות, לא כולם נמצאים פה בוועדות בכנסת, אז כן להבהיר את הדברים יותר.

דיברנו על זה כאן, גם גברתי היו"ר הזכירה את זה כמה פעמים, וקראה מפה לאנשים, וזה כן במה מכובדת שאנשים שומעים, ומעבר לזה אמרנו את זה, וכל הלשכות הפרטיות יודעות, וכל חברות הסיעוד אגב שגם נמצאים פה בדיון גם מכירים את זה, וגם ביטוח לאומי מכיר את זה, אז יותר מזה קצת קשה לבוא אחד אחד ולהגיד לו בוא תגיש.

בסוף אני אגיד לך שאני מקבלת אנשים שביקשו להגיש והלשכה הפרטית אמרה להם אתם תידחו אין לכם טעם.

שנייה, אני חושבת שדיברנו על זה בתחילת הדיון העלנו את הסוגייה הזאת, הבנו את הסוגייה הזאת, נתנו את התשובה, ברגע שיש באמת הוכחה על אנשים שלא ממש ידעו והכל, אפשר להגיש אליהם, אבל בסופו של דבר אני חייבת לציין, מאז כניסתי לתפקיד ואני יו"ר הוועדה, הסוגייה הזאת אנחנו מפיציים אותה, באופן אישי אני עובדת בזה, בפייסבוק שלי, אנחנו באטרף, אנחנו עולים לתוכניות שאני חושבת ושהיינו שותפות בעצם בתוכניות רדיו, להסביר לאנשים מה צריך לעשות כי איכפת לנו וחשוב לנו, אז יש אנשים שאולי גם עם כל הכבוד, מה אנחנו נרדוף אחריהם?

אפשר להכניס בהודעה, להכניס שורה, התנאי הוא, להבהיר את הדבר הזה.

אני מסכימה שהיה בלבול, ואני מסכימה שהיה כאוס, והמון שאלות ואי הבנות הגיעו אלינו לקבל, וניסינו והכל, אנחנו עכשיו הגדרנו את הדברים האלה, אני בסיכום אגיד את הדברים מאוד ברור, ואם אני אטעה שזה סביר, אז תתקנו אותי, אבל הדבר הזה ייצא מהוועדה, את מוזמנת להפיץ, כולם מוזמנים לדבר על זה, שהדברים יהיו ברורים, אנשים גם צריכים לעזור לעצמם עם כל הכבוד, אנחנו נעשה את העבודה שלנו, אבל יש אנשים שצריכים לדעת, אתה מחזיק עובד זר, אתה צריך מינימום להבין את מי אתה מחזיק בבית שלך, ומה הזכויות שלך ושלו.

אוקי, אני רוצה לתת את זכות הדיבור למרינה מ"קו לעובד". היא איתנו בזום?

כן שלום, מדברת עו"ד מרינה פולינובסקי מ"קו לעובד", רכזת סיעוד. רציתי לשאול שתי שאלות, קודם כל לגבי תקופת ההתארגנות, האם היא חלה רק על מי שהבקשה נדחתה לגופה או גם בקשות שנדחו על הסף בשל אי עמידה בתנאים?

זהו? תודה מרינה, כן תשובה מר נקש.

חלה כמו שאמרנו פה באריכות ודי אחידות בדיוק שעשינו, חלה על כל מי שנדחה, בין אם זה על הסף או בין אם זה לאחר דיון בוועדה.

תודה, אוקי. בבקשה מאיה בנדס.

עו"ד מאיה בנדס, מטה מאבק הסיעודיים, שוב תודה לגברתי היו"ר שמבצעת את המעקב באופן תדיר, בעצם עוה"ד דפנה פודור אמרה כמעט את כל מה שהיה לנו להגיד בנושא, אני רק רוצה לגעת בנקודה אחת, שגם בדיון האחרון שהתקיים בנושא לפני כחצי שנה, ביני לבין מר נקש היו חילופי דברים, של למה להגיע כל פעם לדקה ה- 90, מר נקש אמר מה פתאום, אנחנו לא מתכוונים להגיע עוד פעם לדקה ה- 90 והנה אנחנו עוד פעם בשעת השין, בדקה ה- 90.

אבל היה פה הליכים שעשינו במקביל וחיכינו לקבל הוראת שעה.

אני רק רוצה לציין שאנחנו עובדים על הוראת השעה הזו, כבוד היו"ר יודעת את זה, מכירה את זה הרבה מאוד זמן, אבל לצערנו לא בשליטתנו.

אבל אפשר גם לפני שלושה חודשים לבוא ולהגיד, אנחנו רואים שזה ייקח קצת זמן, בינתיים נאריך את ההוראה.

אנחנו לא יכולים לדעת כמה זמן זה בדיוק ייקח, הליך חקיקה הוא הליך סבוך, אנחנו תלויים בוועדות, אנחנו תלווים בממשלה, אנחנו תלויים בהרבה מאוד דברים, אנחנו מבחינתנו את הנוסח העמדנו.

אני רק אשמח לסיים, אז עוד פעם אנחנו בדקה ה-90, עוד פעם אנחנו מקבלים המון פניות, גם במטה מאבק הסיעודיים וגם אני באופן אישי בעבודה שלי, מאנשים שקיבלו טלפונים גם מחברות סיעוד, וגם מביטוח לאומי, שאו-טו-טו ב-30 ליוני הקצבה נלקחת מהם, והיו עד אתמול בערב בחרדה עצומה עצומה לאיך עכשיו אנחנו ממשיכים לממן את הטיפול הזה, רק נקודה למחשבה, התווכחנו על זה אז, אנחנו מדברים על זה גם הפעם, אני כן אשמח לדעת שהדברים נמצאים בשליטה ולא נגיע עוד פעם לדקה ה-90, נמצא את עצמנו בוועדה בעוד חצי שנה בתקווה, ונדון עוד פעם למה שוב אנחנו בדקה ה-90.

טוב יקירתי, אני לא אתן להם לענות על זה, אני דווקא אענה על זה.

אני מפקחת על החברים שלנו ומשרדי הממשלה, ואת האמת צריך להגיד אותה, באמת, הם עושים עבודה מצוינת, הסוגייה הזאת של קידום החקיקה, אנחנו אוכלים אחת לשנייה את הראש, אנחנו יושבים בשעות לא שעות ובימים לא ימים, ובחפירות אין סופיות, ומגיעים למצבים שבהם אנחנו נכנסים וצוללים לפרטי פרטים של בני אדם וסיפורים ולא חסר.

הכוונה שלנו, לא כוונה העבודה לקדם את החקיקה באמת כבר כמה חודשים טובים, ולא ראינו בחירות באופק ולא היה לחץ של אנחנו מתפזרות או קורה משהו, אנחנו ידענו שתהליך מתקדם, יש לי את החקיקה שלי, ויש לרשות את החקיקה שלה, וזה משהו שעבדנו עליו בטירוף, וזה לוקח זמן וכן לוקח זמן, וטוב שזה גם לוקח זמן, כי צריך לבחון את כל האלמנטים ואת כל הדברים, וחיי בני אדם, ורווחתם וחוקיותם והכל.

אז אני יכולה מנקודת המבט שלי להגיד ולהסתכל על רשות האוכלוסין וההתנהלות שלה, במיוחד ענבל משאש ושריי ומשה נקש, ואנשים שאני עובדת צמוד ובמיוחד בסוגיות האלה, אני חייבת להגיד שהם עושים באמת את המקסימום, ותוך כדי העבודה השוטפת שהם עושים בכל כך הרבה זירות.

אז מהבחינה הזאת אני יכולה באמת לתת להם את הציון על העבודה המדהימה שהן עושות ועושים.

הסוגייה למה אנחנו מגיעות לדקה ה-90, אני מסכימה איתך, אני מסכימה איתך, סוגייה שעלתה כמה פעמים בדיון הזה, אז אנחנו גם בוועדה לא מחכות עד הדקה ה-90, ואנחנו כן מתחילות לחפור, ולשמחתי הרבה גם רשות האוכלוסין והשרה כן נענים לבקשות שלנו, אנחנו אומרים, מתריעות, צריך לקיים את זה, צריך לקדם את זה, אנחנו דורשות, אנחנו מבקשות, אנחנו מאוד נשמח והדברים כן קורים.

אני מאוד מאוד מאוד מאחלת לנו, באמת מאחלת לנו, שהחקיקה תתקדם בהקדם האפשרי, ואז אנחנו נוכל להביא גם בשורה ענקית אחרי כל כך הרבה שנים של באמת בלגן וכאוס.

אני מציעה לא להוריד את הרגל מהגז, ממשלת מעבר לא ממשלת מעבר, אני באמת מאמינה שהחוקים האלה אולי יעברו.

אנחנו נוריד את הרגל מהגז רק אם תהיה תאונה, אנחנו בכל הכוח עושות מה שצריך.

אני רק אוסיף על הדברים של גברתי, הרשות יודעת שאני מאוד מעריכה, שתינו, כולנו מאוד מעריכים את העבודה שלהם, הם עושים עבודה נפלאה וגם יש ביננו תקשורת מצוינת, ואנחנו על המון דברים מסכימים ורואים עין בעין, וגם בתוך המון הערכה והמון הסכמה יש גם חילוקי דעות, וגם הדברים האלה צריכים תמיד להיאמר לדעתי.

אני מודה לך, אני רוצה לתת לאלכס פרידמן, שלום חברי מה שלומך?

ברוך השם, קודם כל אני מסכים עם קודמי ושותפי גם לגבי ה- 13 שנה, גם לגבי התאריך סיום של תקופת ההתארגנות, אני חושב שאם אנחנו הולכים לבחירות ב- 1 בנובמבר, ה- 31 בדצמבר מאוד מאוד גבולי, יכול להיות שיהיה שר או שרת פנים חדש חדשה, ואז כל הנושא הזה לא יהיה מוכר, ואם היום אנחנו פה בדקה האחרונה, כשנגיע לחדשים זה יהיה עוד יותר קשה ולא פשוט, זה בנושא הזה.

שני דברים שאני חייב להגיד, הראשון לגבי מה שנאמר פה קודם לגבי הוויזה והעובד שטס ללמוד בחוץ לארץ, אני לא מבין למה צריך בן אדם עם מוגבלות או קשיש, להיות כבול למישהו, למה צריך ועדה בשביל לשחרר אותו, אין בעיה שהעובד צריך תקופת התארגנות, אבל למה בזמן הזה הוא צריך להיות תפוס בוויזה ודברים כאלה, בעיני זה, דיברנו על זה הרבה ואני חושב שחייבים לעבוד על זה, ועדה זה גם מיותר, זה דורש משאבים, זמן, לא חושב שזה צריך להיות, כדאי שנחשוב על זה, למרות שדיברנו על זה לא פעם.

והדבר האחרון, זה דווקא מעניין שאני מדבר אחרון, אני בטוח שאנחנו עוד נפגש פה בדיוני פגרה, אבל אני חושב שכולם יסכימו פה, ואנחנו חייבים לך תודה ענקית על השותפות, על העשייה, על הרצינות בהובלת התהליכים, כמו שאמרת הרגע, את תשבי להם על הוריד גם בהמשך.

לא התפקיד שלי לשבת להם על הווריד.

זה מה שבאתי להגיד, גם בנושא הקודם, חבל שכולנו צריכים לשבת על הורידים של כולם והתהליכים לא קורים מעצמם בתוך המובן מאליו, אבל באמת מגיע לך תודה רבה, אנחנו מאוד אוהבים אותך, ומאחלים לך בהצלחה בדרך הלא פשוטה בארבעת החודשים הבאים.

תודה, תודה רבה, תודה על השותפות איתכם, לא הייתי מסכמת את העבודה כלשבת אחד לשני על הוריד, כמו שהייתה שותפות מדהימה ומאתגרת וכל כך חשובה ומלמדת, זה מה שהיה, אז תודה אלכס.

אני רוצה לתת לעו"ד תומר ורשה בזום.

כן שלום. אז קודם כל באמת תודה רבה, אני מצטרף לכל התודות, לברכות על כל הדברים הטובים שעשית בוועדה, חשוב רק להדגיש דבר אחד לכל המשפחות שכרגע שומעות את הבשורה שיש הארכה של תקופת התארגנות, יש כאן איזו שהיא אי הבנה שצריך לחדד.

בעצם מדובר על כל אותן משפחות שהגישו בקשות ונדחו, ועכשיו מקבלות עליהן את הדין שהן צריכות להחליף את המטפל, ולכן בעצם רשות האוכלוסין האריכה את תקופת ההתארגנות, כדי שהם ימצאו מטפל חלופי, כל אותן משפחות שרוצות היו לשמור על המטפל הקיים ולהילחם עליו, לא יכולות להמתין בלי לעשות שום דבר לאותה הוראת שעה.

כפי שראינו בהוראות שעה קודמות, הן לא חלו על כל המשפחות, גם בתזכיר שהוצג עכשיו, יש שם התייחסות באופן חלקי בלבד למשפחות, אנחנו גם כן הערנו על התזכיר הזה כל מיני הערות, אנחנו עוד לא יודעים מה התקבל ומה לא, אבל ידוע לנו שנגיע לדצמבר, ייתכן שזה יהיה גם לאחר מכן, ואז יגלו כמה משפחות, כמות גדולה יחסית, שהחוק החדש לא יחול עליהם.

מה שחשוב להדגיש, זה שאין הארכה להגשת עררים. מי שקיבל סירוב ורוצה להילחם על העובד שלו, על המטפל, חייב להגיש ערר לבית הדין לעררים, אחרת יהיה שיהוי וההחלטה המנהלית תהפוך לחלוטה, הוא לא יוכל עוד לנקוט שום הליכים בעניין.

עד 31 בדצמבר 2022, זה רק הארכה למי שהמטופל מוכן שהמטפל יעזוב. אם הוא יגיש את הערר בעוד חצי שנה הוא יידחה על שיהוי, יש רק 30 ימים ממועד ההחלטה ולכן זה מאוד מהותי לעשות את האבחנה הזאת, בין משפחות שמקבלות עליהן את הדין, לבין משפחות שכן היו רוצות להילחם על המטפל, ושם צריך לנקוט הליכים כבר עכשיו, ייתכן שלאחר הגשת הערר בית הדין יעכב את ההליכים וימתין, אבל יהיה ערר בבית הדין שישמור על זכויות המשפחה, נקודה מאוד חשובה.

וואו, טוב תודה רבה על ההבהרה, רק לדמיין את הסיטואציה שכל כך הרבה משפחות עכשיו יתחילו להתנהל בבתי משפט ועורכי דין, וואלה.

אין אופציה אחרת.

כן כן, בסדר אבל אני מהזווית שלי ככה מסתכלת ואני אומרת איך הגענו למצב כזה, באמת איך הגענו למצב כזה, אני לא רוצה לגזול מכם את הפרנסה, אני רוצה שתתפרנסו, שתעשו אחלה עבודה.

אם אפשר רק במשפט אחד.

שנייה תומר רגע, זה לא קשור, אבל אני אומרת, לא מספיק הסיטואציה והמשפחה והמורכבות, אני מסתכלת על נורית שהציגה את הסיפור שלה, אם חד הורית מטפלת בשני הורים, אבא שלה נפטר, אימא שלה דמנטית בת 94, עם הילד שלה עם כל החיים ועם כל המורכבות, עם הזה ועם הזה וגם עכשיו צריכה לפנות לבית משפט, וואו מה קרה?

אני לא באה אליך בטענה אבל אני אומרת, זה רק מסביר את גודל האירוע, כן בבקשה תומר.

אנחנו אמרנו בפנייה שעשינו לרשות האוכלוסין עכשיו במענה לפרסום תזכיר החוק, אנחנו באנו ואמרנו תתנו לכולם, תתנו לכולם כי יש פה מצוקה, פשוט תאשרו קטגורית את כולם, עכשיו דווקא מכיוון שיש בחירות, דווקא מכיוון שהליך החקיקה יכול להתעכב, זאת ההזדמנות להגיד יש כאן נסיבות חריגות ומצוקה אמיתית, אנחנו מאשרים את כולם ומיישרים קו, אני לא צריך את העבודה הזאת של משפחות סיעודיות קשות יום כדי שמעמדם יוסדר, אבל חשוב להבהיר את הדברים, אם הרשות תגיד אנחנו מישרים קו ואנחנו כבר אומרים שבכוונתנו לפרסם הוראת שעה שתאשר את כולם אני אשמח מאוד, מכיוון שזה לא המצב כפי שראינו מההיסטוריה, חשוב שכל אחד יהיה מודע לזכויותיו.

תודה רבה, תודה לך, אוקי אני רוצה לסיים עם עו"ד אובוז.

שלום, עו"ד רון אובוז ממשרד אובוז בורלא. אני מצטרף לכל הדברים שנאמרו פה, הרבה דברים חשובים, אני לא אחזור על מה שנאמר.

כן, לא לחזור, בוא תסכם.

אני יודע מה לא לחזור, רק לחדד מספר דברים. תקופת ההתארגנות התחילה לפני כמעט שלוש שנים, זאת אומרת היא תגיע לשלוש שנים בסוף דצמבר, והיא התחילה כתקופת התארגנות, עכשיו להתארגן לשלוש שנים זה כבר לא תקופת התארגנות באמת, זה אנשים שכבר מעסיקים שלוש שנים את העובד שלהם.

והבעיה – אני מחדד את הבעיה שנגעו בה – היא בעיקר עם אלה שלא נכנסים להוראת השעה, אלה שמעסיקים מעל 13 שנים, וגם הם לא נכנסים ב-15 שנים שאמרו בתזכיר החדש, ולא ראינו נתונים מהרשות לגבי כמה משפחות מדובר, כי בהערכה שלנו מדובר בעשרות משפחות, בוא נגיד פחות מ-200 לדעתי של משפחות שמעסיקות עובדים שלא נכללים בהוראת השעה, הם כבר תלויים בעובדים האלה, הם כבר יותר משנה, יותר משנה וחצי, כמעט שנתיים או יותר עם המטפלים האלה, ואין להם פתרון, והם מוכרחים להיות נכללים בתוך ההסדר שיבוא בהוראת השעה אם תבוא, צריך לקחת אותם בחשבון גם כן.

וההצעה הפרקטית לגבי העניין הזה, כי שריי העלתה את החשש וזה חשש מובן, של השתקעות בישראל וכל הנושא הזה של מעל 13 שנים, אנחנו מבינים את המדיניות הזאת, מדיניות ההגירה של ישראל מעל 13 שנה, אבל כשיש פה תקופת התארגנות כל כך חריגה ומשבר כל כך חריג, אז לתת את הפתרון הזה, אפשר לעשות גם דברים יצירתיים. למשל אנחנו יודעים שיש דיפרנציאציה בין סוגים של עובדים בסיכון שלהם להשתקע בישראל, יש הבדל.

אני מבינה אדוני את כל הסוגייה.

לא זה לא דבר שעלה אף פעם, הכוונה שאם יש עכשיו בערך 100 משפחות שלא נכנסו להוראת השעה, מתוכם יש עובד גבר עם משפחה של שלושה ילדים בפיליפינים, הסיכוי שהוא ישתקע בישראל הוא נמוך יותר מאשר עובדת רווקה בת 30, והאבחנה הזאת צריכה להיעשות, כאשר אנחנו רוצים לעזור לכל אחד ואחד, בתוך המסגרת של הרצון שלו להשתקע בישראל, למרות שיש פה את המצוקה הזאת, אני רק אומר שאפשר לחשוב על דברים טיפה יצירתיים, וכמובן לכלול גם את אלה שלא פנו לרשות, באו ואמרו מי שלא פנה לרשות בבקשה הומניטרית, הוא לא נכלל בכלל בתוך הוראת השעה ואין לו שום פתרון, אנשים לא ידעו מזה כמו שאמרו פה.

כן אנחנו היינו בסוגייה הזאת, אני מודה לך.

אז אני אומר שהפתרון זה לכלול גם את האנשים האלה, גברתי עוד כמה דברים ברשותך.

אני רק מזמינה אותך לקרוא את הנסיבות של הפסיקה שבה הוגשה בקשה למעמד קבוע.

אני מכיר, אני מכיר את זה אז תחתימו אותם.

זה לא בדיוק רווקות שאין להם ילדים.

אז תחתימו אותם שהם לא יוכלו להגיש שום בקשות אחרי זה.

עכשיו לגבי מכתב הסירוב, מי שפנה לוועדה הומניטרית ונדחה, מקבל מכתב סירוב, פה אומרים לנו, עכשיו הוא יש לו אפשרות להשיג את העובד עד סוף דצמבר, חצי שנה, במכתב כתוב לו, עלייך להודיע לעובד שהוא צריך לעזוב את ישראל בתוך 30 יום.

אז המשפחות, הבלבול הזה נגרם גם מהרשות, משפחות באות אלי ואומרות לי לא אני רוצה להגיש ערעור, אבל אתה לא צריך להגיש ערעור יש לך עכשיו עובד חצי שנה, לא כתוב שאני צריך תוך 30 יום הוא צריך לעזוב.

אז למה במכתב סירוב לא כתוב שנכנסת עכשיו לתקופת התארגנות יש לך חצי שנה להתארגנות, בסוף החצי שנה הוא צריך לעזוב, אבל לא מובן בשום מקום שיש לו את הזכות הזאת להמשיך ולהעסיק את העובד, והבלבול הזה נבע גם בביטוח לאומי, רק לאחרונה ביטוח לאומי הוציא איגרת שמסדרת את העניין הזה.

עכשיו מה שזה גורם, אני מנסה להגיע לנקודה שגם דיברה עליה נועה, לגבי נושא הפיקדון, הפיקדון הוא לא בעיה רק של מי שלא הגיש בקשות הומניטריות, גם מי שפנה לוועדה הומניטרית ונמצא כבר כמה שנים בתוך תקופת התארגנות, כשהוא יגיע לנתב"ג וייצא מהארץ, הוא יאבד את הפיקדון שלו, הוא נחשב עובד לא חוקי, ככה הם מגדירים אותו, עובד לא חוקי.

למשל עובד שפנה אלינו, שלאותו אחד יש דרכון והוא הודיע שהוא רוצה לחדש דרכון, פנה לשגרירות, השגרירות אמרה לו תביא לנו אישור שאתה חוקי בישראל, אומר אין את האישור, אני בתקופת התארגנות, אני כבר שנה וחצי בתקופת התארגנות, באו ואמרו לו, לא זה לא אומר שאתה חוקי.

אובוז, אתה - - -

לא גברתי, ההגדרה הזאת אם אתה חוקי או לא חוקי, לא נכון לתת לבן אדם לעבוד פה שנתיים וחצי, לקבל את הגמלאות ובסוף להגיד לו אתה לא חוקי פה, ותאבד את הפיקדון שלך, זה גם יוצר תדמית שלילית, כי אם היו יודעים את זה, הם לא היו באים לעבוד, היו לוקחים את הפיקדון ונוסעים, אז היה לי פה עוד מחסור יותר גדול ממה שיש.

תודה רבה, תודה לך.

דבר אחרון גברתי.

אני חייבת לסכם.

דבר קטן אחרון, לגבי הוראת השעה, המועד הקובע בהוראת השעה, המועד הקובע בהוראת השעה תמיד נקבע שלושה חודשים אחורה, עד עכשיו זה היה ככה, למה הרציונל המובן כדי שיהיה איזה שהוא ותק טיפולי של לפחות שלושה חודשים של אנשים שהסתמכו.

עכשיו מה שקרה, זה שיש אנשים שלא לקחו את העובד ויום אחרי זה פנו לוועדה, רצו לבדוק שיש התאמה בין העובד למעסיק, עבד אצלם חודש, חודשיים, שלושה, ואז פנו לוועדה. עכשיו איחרו את הרכבת, ועכשיו הם נכנסים באיחור, ואז בסוף בהוראת השעה, יצא להם כמו מה שקרה בהוראת השעה הקודמת, שכל מי שפנה לוועדה בין מרץ ליולי, לא נכלל בתוך הוראת השעה.

אבל החוק בעצמו קובע מועדים להגשת בקשה לוועדה הומניטרית, אתה לא יכול להעסיק חודש חודשיים שלוש ארבע חמש ואז לבוא אלינו, יש מועדים שקבועים בחוק שצריך לפנות, אגב בהזדמנות הראשונה, אבל לכל היותר אחרי 90 ימים, שזה מתיישב עם ההוראה שקבענו בהוראת השעה.

אבל אנחנו מדברים על מצב של משבר, שאין עובדים, שלוקחים מי שיש.

זה לא קשור, משבר לא מונע מבעדך, ברגע שמצאת מישהו פוטנציאלי, לגשת אתו לוועדה הומניטרית.

כשאתה יודע מי זה.

משבר לא מייתר את הנהלים והחוקים.

אנשים פנו אליכם, אמרו להם אין לך מה להגיש, אתה לא עומד בתנאי סף, חבל שאתה בא לפה בכלל.

לא אבל שריי הם לא עומדים בתנאי הסף, ואז הם חושבים שהם יידחו על הסף.

אם יש מי שבוחר לא לגשת ולא להגיש בקשה, ולא לפנות אלינו בכלל וליידע אותנו שהוא מעסיק, אז - - -

אם הוא פונה אחר כך יש ממש אפשרות מאוד מאוד קלה לבדוק את הביטוח הרפואי שלו, לבדוק מתי הוא התחיל לעבוד שם, וכאלה שמעסיקים באמצעות חברת סיעוד, יש להם גם תלושי שכר ויש חוזה, יש ממש אפשרות מאוד קלה.

אני נזהרת במיוחד בעקבות דיון שהיה לי עכשיו לאחרונה בבית הדין, אני נזהרת עם הסיפור של ביטוח רפואי, כי כבר הבנו שביטוח רפואי יכול להינתן רטרו גם בלי הרבה בדיקות, אז אני אומרת את זה בסוגריים ואני נזהרת עם הדבר הזה, זה לא אסמכתה לכלום, גם בית הדין אמר את זה.

בלי שום קשר שוב אני אומרת, לא הקלות קורונה ולא הוראת השעה, לא מייתרת את החוקים והנהלים הרגילים של הרשות, וצריך שיהיה פה סדר והסדרה, ועובד זר שמתחיל לעבוד אצל מטופל, גם אם הוא חושב שהוא עלול להידחות, הפתרון הוא לא להמשיך לשהות באופן בלתי חוקי מתחת לרדאר; אלא לגשת לרשות, לקבל את הסירוב, להחליט אם הוא רוצה כמו שאמר פה חברי תומר ורשה, יכול לפנות להגיש ערר, יכול גם לא.

אבל הוא צריך להיות אקטיבי, הוא לא פתאום פרווה, אוקי אני חושבת שהסיפור הזה הוא ברור והובן.

אני בהחלט רוצה לסכם את הדיון, דיון הארכות לקראת תום תקופת ההתארגנות ליציאה מישראל של עובדים זרים בענף הסיעוד. מאוד חשוב לי להעביר את המסר, מסר מאוד מאוד ברור למשפחות הסיעודיות, בדבר משמעות של הארכת תקופת ההתארגנות, מאוד מאוד חשוב.

1. תקופת ההתארגנות תינתן לעובד שהגיש בקשה להסדרה בוועדה הומניטרית, וקיבל דחייה על הסף, או בהליך משפטי, הליך המשפטי יכול להיות גם לפני ה- 1 למרץ 2020.

אני אוסיף, גם אם הוא נדחה על הסף בוועדה, וגם אם הוא נדחה לאחר דיון בוועדה.

ואני רק אדייק, לא ההליך המשפטי יכול להיות לפני, ההחלטה של הוועדה, ההחלטה שלה יכלה להינתן לפני בכפוף לכך שההליך הוגש בתוך התקופה הקובעת.

אוקי, ואנחנו מדברות על התקופה הקובעת מה-1 למרץ 2020, עד סוף תקופת ההתארגנות שזה 31 לדצמבר 2022.

בהתאם לנוסח שמונח כרגע לא, בהתאם לנוסח שמונח כרגע, זה עד ה-31 למרץ 2022.

זה תקופת ההתארגנות?

לא לא, זו התקופה הקובעת, מי שהגיש בקשה בין 1 למרץ 2020 ל-31 למרץ 2022 ונדחה זו התקופה הקובעת, או שתקופת ההתארגנות שנתן לו בית הדין, נכנסה אל תוך התקופה הזאת, זאת אומרת 1 למרץ ועד 31.

אבל כרגע אנחנו מדברים על תנאים שמצויים בנוסח הנוכחי שקיים, בהינתן שזה היה עובר עד יוני, אני לא יודעת מה יהיה, יכול להיות שבתקופה הקרובה זה ישתנה, אני לא יודעת מה יהיה.

אז בעצם בלבלתם אותי, עכשיו עוד לא יצאנו מהוועדה ואני כבר מבולבלת, אני מבקשת לחדד את זה. אז תסביר לי, אני אקריא את המשפט ואתה תתקן.

תקופת ההתארגנות תינתן לעובד שהגיש בקשה להסדרה בוועדה ההומניטרית וקיבל דחייה על הסף בוועדה, או בהליך משפטי.

נכון.

בתקופה שבין ה- 1 למרץ 2020 עד סוף תקופת ההתארגנות, כרגע ל- 31.12.2022.

זה נכון, כל מי שאמרת עכשיו מקבל תקופת התארגנות, עד דצמבר 2022.

יופי סיכמנו?

נכון.

אז מה קרה פה?

כי היה קצת בלבול עם הוראת השעה.

כשאמרת התקופה הקובעת, שאמרת את המילה התקופה הקובעת, המינוח של הוראת השעה אז חידדנו לעניין הזה.

הבנתי, אז חברים בקיצור, הגשתם מה-1 למרץ 2020, נדחיתם על הסף או הייתם בהליכים משפטיים והכל, מ-1 למרץ 2020 עד 31 לדצמבר 2022, הגשתם, נדחיתם הכל, אתם נכנסים, ואתם יכולים גם לגשת עכשיו ולהידחות, אתם נכנסות ונכנסים לתקופת ההתארגנות, נכון? אף אחד לא אומר לי לא, אז כן, תודה רבה.

2. תקופת ההתארגנות תחול אך ורק על מי שהגיש ויגיש בקשה במהלך התקופה ויידחה או נדחה.

אני קוראת לרשות האוכלוסין, בקשה אחרונה אני מקווה שאנחנו נתראה יותר, אני קוראת לרשות האוכלוסין להוציא הודעה מסודרת ברוח זו ממש, גם קצרה, אתן יודעות לעשות את זה, שתדגיש שהתקופה חלה רק לאחר דחיית הבקשה, ולהפיץ אותה לציבור המטופלות והמטופלים, לעובדות ולעובדים וכמובן ללשכות הפרטיות, בשביל לא לייצר שום בלבול.

אני כמובן רוצה להגיד תודה רבה למיכל דיבנר כרמל, אני רוצה להגיד תודה רבה למאיר מישאל, הדובר שלנו לוועדה, עשית עבודה מצוינת, תודה לך, תודה לחברות שלנו מהכנסת, מפעילות הזום, קצרנית הפרוטוקול, תודה רבה לך אדוני מאחורי המסכים, תודה ליעל אורבך על שנה מדהימה ומהממת של עשייה בוועדה, תודה לנועם עינב על הדוברות של הלשכה שלי, תודה לכם.

תודה לרשות האוכלוסין על דרך כל כך ארוכה ומעניינת ומלמדת, למדתי המון המון המון. תודה לזרוע העבודה, משרד הכלכלה, תודה לכל המשרדים, תודה לארגונים האזרחיים, לחברות סיעוד, ללשכות הפרטיות, לעורכות הדין ולעורכי הדין, לכל מי שהגיע ולכל המשפחות שהגיעו וחשפו בפניי את הסיפורים האישיים שלהם, ובאמת הייתה לי זכות מדהימה, מדהימה, אני לא מסכמת, אבל להגיד תודה זה תמיד נפלא.

הייתה לי זכות מדהימה לפגוש את החלקים הכי פגיעים של החברה הישראלית, הייתה לי הזכות להקשיב ולפעמים גם להתרגש ולבכות איתכם, ולפעמים גם להתעצבן על כל כך הרבה בירוקרטיה מיותרת לפעמים, והייתה לי זכות באמת באמת להיות חלק מהוועדה המדהימה הזאת, שנתנה קול לאנשים שהם לפעמים חסרי קול. אז תודה.

ולנו הייתה הזכות להכיר אותך, לגמרי.

תודה רבה.

יצקת תוכן מאוד משמעותי ועזרת להרבה אנשים, וגם לנו למשרדי הממשלה לקדם הרבה דברים ועל כך באמת התודה גם לך.

לגמרי, מכולנו.

תודה, הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.