פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת הכלכלה
22/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 8:30

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022 (פ/2340/24) (כ/911), של חה"כ שרן מרים השכל, חה"כ יעקב אשר, חה"כ גילה גמליאל, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ צחי הנגבי, חה"כ קרן ברק, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ עידית סילמן, חה"כ רות וסרמן לנדה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

קרן ברק
גילה גמליאל

אורנן שטיינברג - עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

ענבל אבנון - יועצת לשר התקשורת

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

עדן בר טל - יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מישל קרמרמן - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דוד בן בסט - יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

עידו מור - יו"ר Eco 99 FM

גיל צפוני - מנכ"ל ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל

זהר אלטמן רפאל - לוביסטית ציבורית, לובי 99

ליאור חריש - שדלן, יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

איתי עצמון
טל פוקס

עידית חנוכה

ירון קוונשטוק



הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022 (פ/2340/24) (כ/911)

בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים בסדרת חקיקה והשלמות חקיקה. מביאים את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב. חוק של מספר חברי כנסת- שרן השכל, יעקב אשר, גילה גמליאל, יעקב מרגי, צחי הנגבי, קרן ברק, מירב בן ארי, עידית סילמן ורות וסרמן לנדה. החוק עבר בקריאה ראשונה במליאה השבוע, ואנחנו רוצים להשלים את החקיקה. את הדיון הכללי אנחנו לא יכולים לעשות, עשינו כבר. אנחנו עכשיו מאשרים נוסח. יש פה קצת הבדלים בין הנוסח המקורי של החוק, שאושר בעבר, לבין הנוסח שהובא בפנינו, אבל להערות הוועדה הוספנו כמה תיקונים. נקריא את זה, נראה אולי נעשה שינוי או שניים ונאשר. נא להקריא את הנוסח כרגע.

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022.

תיקון סעיף 35
1.
בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, בסעיף 35 –



(1)
בסעיף קטן (א) –




(א)
הרישה עד המילים "ותנאי הזיכיון" תסומן כפסקה "(1)" ובה, במקום "לשלוש תקופות נוספות" יבוא "לארבע תקופות נוספות";




(ב)
הסיפה החל במילים "הארכת תקופת הזיכיון" תסומן כפסקה "(2)";




(ג)
אחרי פסקה (2) יבוא:




"(3)
הארכת תקופת הזיכיון בתקופה הרביעית תהיה רק לגבי בעל זיכיון שביום תחילתו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022, זיכיונו הוארך לתקופה השלישית; נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה הרביעית תהיה מנימוקים מיוחדים הנוגעים, בין היתר, להיבטים כלכליים.";



(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ג)
החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות."



אני אסביר בקצרה. מדובר בתיקון לסעיף 35 שעניינו הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי. הסעיף הקיים היום מאפשר למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להאריך את תוקף הזיכיון ללא מכרז, כלומר בניגוד לעיקרון שקיים בחוק, רק לשלוש תקופות נוספות. וכאן מוצע לאפשר הארכה לתקופה רביעית. כלומר, זה התיקון הראשון – במקום לשלוש תקופות נוספות יבוא לארבע תקופות נוספות.

בפסקה (3) שהקראתי מוצעות הוראות מיוחדות לגבי הארכת תקופת הזיכיון בתקופה הרביעית. אני מזכיר את חוות דעתי בדיון הקודם לעניין הארכה פעם נוספת של זיכיון ללא מכרז. התנהל כאן דיון, בין היתר, שנוגע לטעמים לדעת המציעים של הצעת החוק להארכה הזו, והבנו שהיו גם קשיים כלכליים שנובעים בין היתר מתקופת הקורונה, אבל לא רק. ולכן בנוסח של הצעת החוק החלטת הוועדה הייתה לכתוב, שמדובר על נימוקים מיוחדים שנוגעים בין היתר להיבטים כלכליים. כלומר, לא נקבנו בצורה מפורשת במשבר הקורונה כטעם מיוחד, אלא קבענו - - -

לא דיברנו על משברים כלכליים, דיברנו על היבטים שהיו והשלכות של השנים האחרונות, לא בהכרח כלכליים, ולא התבקשנו לציין כלכליים.

לא, זאת הייתה החלטת הוועדה.

זה מה שנכתב בהחלטה אולי, אבל ממה שאני זוכרת לא תחמנו את זה להיבטים כלכליים. אפילו התעקשנו שזה לא יהיה באמירה חד משמעית לגבי ההיבט הכלכלי.

גם בנוסח המקורי של החוק מופיעה המילה "שיקולים כלכליים". זה לא איזו בשורה כזאת.

אבל לא צריך לציין את זה בהכרח בתוך ההיבט של השיקולים.

אתם מבקשים למחוק "הנוגעים, בין היתר, להיבטים כלכליים"?

לא, את ה"מיוחדים" אני מבקשת למחוק.

את ה"מיוחדים" אני כן ממליץ להשאיר.

שנייה, תכף ניגע לגבי המיוחדים. לגבי הכלכליים, בהחלט צריך, אפילו אמרתי אם יהיה צורך - - -

רגע, אם זה נמחק, "בהיבטים כלכליים" - -

לא צריך לכתוב "בין היתר". להשאיר את זה פתוח.

- - ההיבטים הכלכליים - - - האחרון נשאר? המושג הזה כבר מופיע – "משיקולים כלכליים" ב-35(א).

לא, מיכאל, אין צורך לחדד את זה, כי זה עלול ליצור בעיות בבית המשפט בהמשך, וזה מיותר לחלוטין.

למה חשוב? דבר חופשי.

בוודאי. אני אגיד למה בעיניי כן חשוב להשאיר את התיבה "מנימוקים מיוחדים".

עדיין לא הגענו למיוחדים.

הוא מסכים להוריד את הכלכליים, אז בוא נדבר על מיוחדים.

אני לא חושב שחייבים להתייחס דווקא להיבטים הכלכליים. השיקולים האלה אכן קיימים גם היום בסעיף 35(א) לחוק. אני כן חושב שנימוקים מיוחדים חייבים להישאר כאן.

זה מושג ידוע בחוק?

זה מונח קיים במאות דברי חקיקה. וכאן אנחנו מדברים, שוב, על מקרה חריג. אלה הטעמים בכלל שעמדו בבסיס הצעת החוק, לפי מה שאנחנו הבנו. אנחנו שמענו כאן על הקשיים הכלכליים, על חוסר הוודאות שבו נמצאים בעלי תחנות הרדיו האזורי שמשדרות היום. אבל אני כן הזכרתי לכם, חברי הכנסת, שמדובר בכל זאת על חובת מכרז פומבי, ולמכרז יש תכלית. אני לא אחזור שוב על כל חוות הדעת שנתתי בפעם הקודמת.

לא, אנחנו גם מסכימים עם הטיעונים האלה.

נכון. ולכן אני אומר, כאשר החוק קובע חובת מכרז פומבי, ויש לנו סעיף שקובע חריג, גם היום הוא חריג, הוא קובע שאפשר להאריך לשלוש תקופות נוספות, ובכוונה מונה שיקולים נוספים. כאן ההארכה היא פעם רביעית, ולכן חשבתי - - -

תודה. עדן בר טל.

תודה, אדוני. אנחנו ברשות השנייה רוצים להתריע, שהכנסת שיקולים מיוחדים תהיה פתח גם לצרה אופרטיבית וגם לצרה משפטית מבחינתנו.

למה?

הנושא של נימוקים מיוחדים גורר אותנו בעצם לעבודות יתר. הייתי אומר שהיועץ המשפטי שלנו, כשהוא יראה את הנימוקים המיוחדים, בשינוי מהחקיקה הקיימת, יהיה ברור שהוא יפרש את זה שצריך יהיה להביא נימוקים שלא היו במסגרת החוק הקודם, ולכן הם יצטרכו להיות בדרגת שכנוע כזאת, שקודם כול, מה שרציתם לעשות פה לא יקרה, לא תייצרו ודאות לאותם ערוצים שצריכים לגשת ולהראות בשוק שיש להם חיים. הורדתם את הוודאות ברמה - - -

מה הנוסח שאתה מציע?

- - -

אין לי זמן, קרן. קרן, ביקשתם חצי שעה לדיון הזה ב-08:00 בבוקר. אם זה לא ייגמר עכשיו לא יהיה פה חוק. מה הנוסח שאתה מציע?

הייתי מסתפק בנוסח של הנימוקים הקיימים וזהו זה, ואנחנו ננמק ונפרסם את הנימוקים.

מה זאת אומרת "הנימוקים הקיימים"? 35(א)?

כן, מה שכתוב היום ב-35(א) מספיק.

אם אנחנו כותבים במקום "מנימוקים מיוחדים" - -

מנימוקים שיפורטו בהמשך.

רגע, גילה. - - הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה רביעית תהיה מנומקת, בין היתר - - -

זה כתבנו כבר.

לא, אבל זה אותו דבר.

לא, יש הבדל. יש חובת הנמקה, ויש טעמים מיוחדים, כלומר סיבה מיוחדת - - -

אבל אף אחד לא הציע את זה, אז למה אתה מתעקש על המושג הזה אם אף אחד לא העלה אותו?

אנחנו לא רוצים אותו.

אני העליתי אותו בדיון הקודם והוועדה אישרה אותו.

אתה אומר שהעלית את זה על בסיס היבטים כלכליים ונימוקים.

כי זה מה ששמענו.

לא, היבטים כלכליים הורדנו כבר.

בסדר, אז מציעים לך - - -

אבל זה בדיוק העניין.

תהיה מנומקת. אתה אפילו כתבת את המילה "תהיה". תהיה מנומקת.

לא, אבל זה כבר כתבנו.

בטעמים הנוגעים בין היתר להיבטים - - - ותהיה מנומקת, בלי המילה "מיוחדים".

איתי, תכף תתחיל להתפלפל לנו מה זה מיוחד, אז אנחנו מנמקים בלי מיוחדים.

איתי, זה ריאל פוליטיק. אנחנו רוצים הרי פה לייצר להם ודאות. זה הסוף של האירוע הזה. אנחנ ורוצים להאריך בתקופה מסוימת, אנחנו לא רוצים להגיד משהו, ואז לתקוע לעצמנו סכין בגב, כאילו רק אמרנו וזה לא התקיים. איך שכתבת את זה, אומרים לך – הרי יש לך מועצה שלוקחת אחריות. היא יושבת, היא דנה. זה לא אחד חותם על זה. הם דנים על זה, הם ממילא צריכים לנמק את עצמם. תכתוב שהם צריכים לנמק, הם אחרי זה לוקחים את האחריות על זה. אנחנו לא רוצים ביד אחת כאילו לתת ודאות, וביד שנייה לסרס את הוודאות הזאת. אז כדי לא לעשות את זה, כדי שנלך לכיוון אחד, בלי אחד קדימה אחד אחורה, אל - - -

אנחנו רוצים כמה שפחות פרשנויות.

שמישהו ינסה להרוס את זה.

היום בפרשנות שלך ושלנו "מיוחדים" יכולים להיות מאוד מיוחד, ולאחרים המיוחד יכול לקבל פרשנות שונה, שעלולה להרוס את תכלית החוק. ומכיוון שאנחנו בעד ליצור בהירות מרבית ולא לאפשר מרחב אפשרויות לבתי משפט או לאנשים שמוכנים - -

לתקוע את זה.

- - לפגוע בזדון, אז אנחנו פשוט אומרים את הדברים בצורה הכי ברורה שיש. איתי, אין צורך ב"מיוחדים", אפשר הנמקה ללא מיוחד.

אני רוצה להתייחס. כמובן שאתם, חברי הכנסת, מוסמכים לקבל את ההחלטות, אני רק מייעץ לוועדה. עצתי לוועדה, על בסיס העקרונות המשפטיים שאני מכיר, של השיטה שלנו, היא שחובת מכרז יש לה תכליות, ולכן אם מאריכים פעם רביעית בלי מכרז צריך נימוקים מיוחדים. אבל כמובן שאתם רשאים להחליט אחרת. זאת הייתה העצה שלי הוועדה, וזאת הייתה החלטת הוועדה בדיון הקודם.

אנחנו רוצים משיקולים פרקטיים.

אבל המושג הזה שהבאת "נימוקים מיוחדים" לא מישהו תרם אותו פה, זו תרומתך לדיון. אז אפשר לבחור עוד צורת ניסוח לאותו רעיון.

אבל יש לכך משמעות מהותית.

אז אפשר לכתוב: נימוקים שיפורטו בהמשך.

תציגי את עצמך.

אני מלובי 99. קודם כול אני חושבת שהנוסח המוצע הוא מאוד מאוד סביר. מדובר, שוב, בהארכה רביעית של זיכיון – לא הארכה ראשונה ולא שנייה. באמת אני חושבת שנימוקים מיוחדים יכולים לתת פה את הסיבה והתכלית להארכה הזאת, אחרי שלוש הארכות, כשנקודת המוצא היא מכרז.

אבל הרגולטור אומר לך שאין בזה תכלית, שאם את כותבת את זה הוא לא יודע להביא לך החלטה. את מגבה את הרגולטור? אבל הרגולטור אומר: זו מילה לא מעשית.

שזה יעכב את זה.

מה זה יעכב? השאלה מה התכלית.

אל תשאלי אותי. תשאלי את הרגולטור, הוא פה.

הוא צריך לתת לנו אופק כלכלי.

רגע, בן בסט, סליחה. חבר'ה, לא יהיה פה שוק, אני מבקש.

לתת אופק כלכלי בוודאי, כאשר הצד השני של זה, אני מדברת על מה שאמר חבר הכנסת קרעי בדיון הקודם, שוב, תכליות המכרז זה לייצר גם תחרות. אם יש כאן מתחרים שרוצים להיכנס לשוק הזה, ויכולים להביא הצעה תחרותית, והם רואים בזה איזשהו פוטנציאל גם להרוויח ולהיכנס לשוק הזה, למה לסגור אותם?

דיברנו על זה ארוכות בישיבה הקודמת - - -

אבל אף אחד לא סוגר. ואומר לך הרגולטור עצמו, שאם זה נכתב כך אני לא יודע לעשות כלום.

אז מה שאני רוצה להציע, אולי כן להוריד נימוקים מיוחדים, לא להוריד, אבל להוסיף כאן, שהרגולטור יאזן את זה מול שיקולי תחרות.

ודאי.

כך שרגולטור, כשיעמדו בפניו כל השיקולים - - -

היבטים כלכליים ושיקולי תחרות.

היבטים כלכליים ושיקולי תחרות - - -

תזכרו שגם הנוסח הקיים כבר יעיב על רמת הוודאות. גם בנוסח הקיים. אני פשוט רציתי להקל על אדוני ועל הוועדה ואמרתי: תשאירו את נוסח החוק הקיים, שהמחוקק שחוקק את זה – עכשיו אם אנחנו מוסיפים כל תנאי נוסף, כמו תחרותי, אנחנו בעצם פה - - -

רגע, עדן. ב-35(א) כתוב: באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ותחרותיים.

אנחנו נגד זה וזה.

בסדר, אתם נגד, אנחנו מחפשים פשרה.

לא, אני רוצה להסביר לך גם מדוע. אבל אנחנו לא צריכים פשרה הכל מחיר. לפעמים יש דברים שצריכים פשוט לעשות אותם, ולא חייבים פשרות כל הזמן.

לא, כן חייב פשרות. אני רוצה להקשיב לרגולטור, גילה, ואני לא אאשר פה חוק שהוא לא על דעת היועץ המשפטי שלי ולא על דעת הרגולטור.

הוא הרגולטור.

אז אני עכשיו עושה ביניהם גישור, ואם אין גישור לא יהיה חוק.

אין בעיה. עדיף שלא יהיה חוק לפעמים מאשר - - -

אז אני רוצה בין שניהם לדעת מהם הם יכולים לחיות איתו. עם הדבר הזה שאמרתי עכשיו אתה יודע לחיות?

שיקולים כלכליים כן, שגם אצלי זה נטל אדיר שיקולים כלכליים - - -

כי אין לו יועצים כלכליים בכלל.

גם היום זה קיים. זה נטל אדיר?

שנייה, גם היום זה קיים זה נכון, רק המצב שונה ממה שהיה כשחוקקו את זה. זאת אומרת, אתה מתייחס לזה כרף רצפה. אם היית שואל את ההמלצה שלי לוועדה, הייתי אומר שתשאירו לנו מנימוקים שיפורסמו, נקודה. לאור מה שדובר פה, אמרתי לפחות כפשרה, אז תשאירו את מה שכבר מהווה נטל משמעותי.

המושג הזה שהוא קיים כבר.

שהוא קיים – כלכליים. אני הייתי מוותר על זה. אני חושב שזה יקשה עלינו ואני חושב שזה יזמין עתירות משפטיות.

איתי, אני לא מבינה למה אתה מטיל דופי - - -

אגב, פה זה כבר קיים. למה לשנות חוק?

לא, לא בחוק. אני אומר, החוק הקיים כבר היום מונה - - -

אני רוצה על בסיס שיקולים הנוגעים בין היתר להיבטים כלכליים, בלי מיוחדים.

בלי מיוחדים.

בסדר? על בסיס שיקולים. ואז זה משאיר לך גם חופש, והמושג כלכליים הוא רחב לכל היבט שאתה רוצה.

וגם את הנושא - - - שדיברתי עליו פעם שעברה זה גם יהיה שיקול.

שיקולים כלכליים יש לו תוקף גם ב-35(א)(1) וגם ב-35(א)(3).

אולי שיקולים שונים?

למה להוסיף שונים? הוא אמר שיקולים, למה אתה צריך שונים? כתוב: הנוגעים בין היתר. למה להוסיף מילה?

או שונים או מנומקים. צריך מילה אחרי - - - בעברית.

היא נעצרת באמצע.

זה צמד מילים אמור להיות.

לרבות כלכליים?

אבל משיקולים משהו צריך – שיקולים שונים, שיקולים - - -

מיכאל, אני לא מבינה למה אתם מכניסים שיקול כלכלי שיהיה מחויב. לפעמים יש שיקולים שהם לא בהכרח כלכליים - - -

השיקול הכלכלי מופיע כבר בחוק. בחוק הראשי כתוב: תקופות נוספות וכתוב שיקולים כלכליים. אז מה זה מפריע לך? זה כבר קיים בחוק.

זה לא מפריע, אני רק חושבת שזה - - -

אבל זה קיים בחוק.

זה ניסוח מצמצם.

זה לא תופעה חדשה בחוק הזה.

בין היתר כלכליים. לרבות.

בין היתר כלכליים.

יש הבדל אבל בין זה שאתה מחייב שיהיה שיקול כלכלי בקבלת ההחלטה, ושזה יצריך דוחות כלכליים עכשיו שיצטרכו להציגם.

זה גם היום.

לא מחויב. היום אתה רוצה לחייב את בחוק, וכרגע זה לא חייב.

חברים, ממילא יש לרשות השנייה את הדוחות שלנו.

חברים, תקשיבו לניסוח של התיקון היחיד בחוק הזה: נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה רביעית תהיה, בין היתר, בהתחשב בהיבטים כלכליים. זה כל מה שאנחנו כותבים: בין היתר, בהתחשב בהיבטים כלכליים.

בין היתר זה בסדר.

זה הנוסח.

עוד פעם תקריא.

נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה רביעית תהיה, בין היתר, בהתחשב בהיבטים כלכליים. והמושג היבטים גם מופיע במקור, כך שאין פה איזה חידוש או חיזוק או משהו שלא מופיע.

אנחנו מקבלים את זה. אבל אני מבקש שזה יורד גם בדברי ההסבר.

אין דברי הסבר בקריאה שנייה ושלישית.

אין דברי הסבר בקריאה שנייה ושלישית, ומה שצריך בנוסח יתוקן. לובי 99.

מקובל עליי.

לפני זה, שאני לא אשכח, היועץ המשפטי שלנו רצה שאני אשאל אותך אם זה ברור בנוסח תקופה רביעית, תקופה חמישית. רק לבדוק שמה שאין סתירה - - -

אנחנו כרגע אומרים תקופה רביעית. מי שירצה לשנות את זה ישנה את החוק.

אני לא מבין את השאלה.

לא, מבחינת הניסוח עצמו זו הארכה רביעית וזו התקופה החמישית. לראות שלא יכולה להיות אי בהירות.

השתמשנו באותה טרמינולוגיה שקיימת היום בחוק, כי גם היום בחוק כתוב: בתקופה השלישית. אז התקופה עכשיו היא התקופה הרביעית. הרי התיקון היה במקום שלוש - - -

זה לא ייצר אי בהירות?

להבנתי לא.

אם שינית חוק, והיה כתוב בו שלישית ועכשיו רביעית, אז או שהייתה טעות בהתחלה, אבל כרגע זה הרביעית. כן, לובי 99.

חוק הריכוזיות קובע שכשמקצים זכות בתשתית חיונית מחויבים להיוועץ עם ועדת הריכוזיות ועם הממונה על התחרות. יש שם חריגים מסוימים. זה חל גם על הארכת זכות. רציתי לשאול: האם זה משהו שאמור לחול גם במקרה שלנו?

רשות התחרות קיבלה את האפשרות להתייחס לחוק הזה בכל שלביו, ולא שמענו שעוינת את הארכת התוקף.

לא עוינת - - -

לא, אבל היא קיבלה את ההזדמנות. וחוץ מזה, לא מוארך פה כלום. הרשות השנייה תשמע את כל הרגולטורים האפשריים לפני שהיא תעשה את זה.

זו החלטה שלהם. אנחנו רק מאפשרים להם לקבל החלטה.

תודה. אז הנוסח כבר הוקרא. התיקון הוקרא. ואנחנו מצביעים.

אני מצביע לבד. מי בעד החוק הזה? אני. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן–1990 - - -

התיקון.

התיקון לחוק מאושר.

אני נועל את הישיבה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 08:48.