פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 155
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 15:00

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022.

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
מוסי רז

משה טור פז
אוסאמה סעדי

מיכל צוק-שפיר - ראשת בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל, משרד המשפטים

רינה דביר - רח"ט האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

גיל גרינברג - מנהל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עירית ויס ויסבלום - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ליאור ברס - פעילה למען זוגות בין-לאומיים בישראל

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

רונית רבי


הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022

שלום לכולם, אנחנו בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, מ/1513. בדיון הקודם הקראנו את נוסח החוק, כולל התיקונים. נותרה סוגיה שקשורה לערר, לזכות של הערר של המסורבים. סוכם בין היועץ המשפטי שלי לייעוץ המשפטי של המשרד, שראשת בית הדין לעררים תיתן כאן הערה שלה לפרוטוקול. אבל לפני כן, אנחנו מבקשים ממיכל צוק-שפיר ראשת בית הדין לעררים להסביר על המנגנון הקיים, ואז להוסיף את ההערה שלך. בבקשה, גבירתי.

בשמחה. תודה לכבוד יושב-ראש הוועדה. אנחנו מערכת שעושה ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות האוכלוסין, וגם היום יש לנו עררים על החלטות לסרב את הכניסה לישראל. יש לנו תורנות של הדיינים שלנו. גם אני דיינת, והדיינים שלי ביחד איתי. כשמתקבלת החלטה על ידי ממונה ביקורת הגבולות לסרב את כניסתו של מישהו לישראל ניתנת לו ידיעה, הודעה על כך שהוא יכול להגיש ערר, ואז הוא פונה.

עד עכשיו זה היה קורה כשהוא בתוך ישראל, בתוך נתב"ג, עכשיו זה קורה כשהוא אי שם באיזשהו שדה תעופה, אז תסבירי לנו בדיוק איך זה עובד. האם באמת יש לו את כל הזכות להגיש את הערר, לא ינפנפו אותו, הוא ידע לגשת לזה? תסבירי לנו את המנגנון.

בשמחה. אגיד לאדוני שכבר היום יש מקרים שעררים מוגשים מחו"ל, זאת אומרת שאנחנו יודעים להתמודד עם זה. אז יש גם היום מקרים שאנשים מבקשים בחו"ל, מקבלים תשובה שלילית, ומגישים, גם זה קורה. המערכת יודעת להתמודד עם זה. אני חושבת שיש פה שני אינטרסים שצריך לשמור עליהם. כמובן שאף אחד לא רוצה לפגוע בנגישות למערכת, זה התפקיד שלנו. אנחנו בעצם מערכת שיפוטית בתוך משרד המשפטים, ואנחנו לא רוצים לחסום את הגישה אלינו. מצד שני הדיינים, שהם כמו שופטים לעניין הזה, רוצים לדעת את העובדות, ולכן בעצם נדרש התצהיר. זאת בעצם איזושהי חובה בתקנות שלנו, מוגש ערר, תצהיר וייפויי כוח.

החשש שהועלה בפניי לפני הדיון זה שבאמת הדבר הזה יציב איזשהו מחסום בפני אנשים. אני רוצה להניח את דעתה של הוועדה, ולומר שגם היום בדין הקיים החוק מאפשר לנו, דווקא מכיוון שאנחנו בית דין מינהלי שיכול להיות יותר גמיש מבית משפט, אז לדיינים יש סמכות לסטות מדיני הראיות הרגילים, ובמקרים המתאימים לא לעמוד על דרישה להביא ייפויי כוח שנחתם מול תצהיר קונסולרי, וכו', שיכול לסרבל את העניין. ועושים את זה במקרים המתאימים. היו לנו תיקים שאנשים אמרו לדיינים: אני לא יכול להביא, כי זה מרחק של כך וכך שעות מעיר הבירה, כי זה מורכב. כל עניין ונסיבותיו. אני חלילה לא רוצה לומר שאפשר לוותר בכל מקרה, כי אתה כן רוצה לדעת שאדם הצהיר בפני מי שמוסמך, ויש ערך לנושא התצהיר. אלו תיקים שהרבה פעמים התצהיר זה הדבר היחיד שמצרפים להם.

מה שהצענו לעשות כדי לפתור את הבעיה, כי אני חושבת שהיא מובנת לכולם, אין מחלוקת - - -

הוא מסורב בעל פה או בכתב?

בכתב. הוא בעצם מקבל - - -

ואז הוא גם מקבל קישור לאן הוא צריך לפנות כדי לערער?

כך זה אמור להיות.

את זה אנחנו רוצים לשמוע ממשרד הפנים, בבקשה.

בדיוק, כי נגיד שאדם סורב, הוא לא בקיא מי יודע מה בפרטים, ואז מה הוא יעשה? איך הוא ידע לאן הוא צריך לפנות? מישהו מפנה אותו לקישור הזה?

על זה אני חושבת שרשות האוכלוסין תדע להשיב.

אחרי שתשלימי נברר את זה אצלם.

ברגע שהוא מקבל הודעה כזאת הוא יכול להגיש. אגב, לנו יש גם מוקד טלפוני 24/7, יש נציגים שיושבים שם ויודעים לתת לו - - -

ואז גם צריך לראות את המספר בסירוב.

כן, בוודאי, זה אמור לפעול כך. אני יכולה לומר לאדוני שמגיעים. יש לנו תיקים כאלה, ולא מעט.

שמסורבים כשהם בחו"ל, מחו"ל.

יש גם וגם. הרוב מסורבים בארץ. אבל למשל, מישהו ביקש אשרה מסוג מסוים ולא קיבל, הוא יכול להגיש את הערר.

ביקש ויזה - - -

בדיוק, כמו שאמר היועץ המשפטי של הוועדה. כדי לסדר את הסוגיה הזאת, מצד אחד לדיינים יש שיקול דעת, ואני לא מתערבת להם בהחלטות. אבל כן נוציא איזושהי הנחיה ונפרסם אותה, שיהיה כתוב בה בדיוק לשקול את הדברים האלה, שמצד אחד אתה לא רוצה לחסום את הגישה; ומצד שני, לשקול מתי אתה כן צריך את התצהיר, מתי אתה צריך להקפיד.

כדי לא לדבר גבוהה גבוהה אני אתן לאדוני דוגמה. אם למשל, מקרה דחוף, מישהו טוען: אני צריך להיכנס, חלילה וחס, יש לי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא על ערש דווי. אז זה מקרה שדיין צריך להפעיל שיקול דעת, ולא להעמיד איזה מחסומים יותר מדיי גבוהים שיחסמו את הגישה למערכת. אז מבחינתנו זאת המטרה, אעשה את זה בזהירות.

בהנחה שהמניעה עליו מאפשרת לו להיכנס. לפעמים הוא נחסם כי בכל מקרה לא רוצים שהוא יגיע.

יש כל מיני, יש סיפורים ביטחוניים, יש כל מיני סיבות למניעה.

נכון, הגירה, מלא סיבות.

אבל העניין אצלנו שאנחנו ערכאה שיפוטית של - - -

ואת תמליצי לרשות האוכלוסין לצרף לטופס של הסירוב כתובת, מספר טלפון, כדי שלא נזרוק את האדם למדבר, ונגיד לו: לך תערער – שהוא ידע לאן הוא צריך לפנות. את תמליצי להם לעשות את זה?

אני חושבת שזה חשוב. אדוני אומר פה, ואני מסכימה למסור את המידע לאנשים. אני יכולה לומר שלפי מספר העררים אנשים יודעים, ושמאז שהוקמו בתי הדין מספר ההליכים עלה ביחס למה שהיה קודם. אני לא יודעת שיש בעיה של יידוע, אבל הינה עורכת הדין ויס נכנסה - - -

בואי נגיד שכאשר עושים את זה מנתב"ג הם יותר משוחררים פסיכולוגית, כי הם לא צריכים או-טו-טו לעלות על מטוס ולהגיע לארץ, הם נמצאים בארץ, ואז זה נעשה קצת יותר בצורה נוחה.

הם צריכים להיפגש עם עורך דין, וזה יותר קל.

אבל אם הוא בחו"ל ולא ברור לו איך הוא פונה ולמי הוא פונה, אנחנו מסרבים לו, וגם אומרים לו: מבחינתנו לך תשבור את הראש. אז את אומרת שאת בעד שבטופס הסירוב יופיעו בבירור הכתובת שהוא צריך לפנות אליה ומספר הטלפון, כדי שהוא יעשה את זה ויקבל את הזכות המלאה שלו לעשות את זה.

כן, מבחינתי זה ודאי מקובל. גם מבחינתנו, כבוד יושב-ראש הוועדה, כל אופן הפנייה אלינו, אפילו איך מגישים ערר, אנחנו פועלים בצורה שמאוד מנגישה את המידע לציבור. ברגע שזה עובר אלינו אז כל פרסום, ממש לפרסם באתר שלנו זה קיים כבר היום, איך צריך להגיש ערר, מה הדרישות בשפה יומיומית, בצורה הכי ברורה שאפשר.

מאה אחוז. אני רוצה להודות לך. תומר רוזנר היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

שתי נקודות שהייתי רוצה, גב' צוק, אם תוכלי להבהיר אותן. על פי המצב הנוכחי כיום ערר מקוון אפשר להגיש רק באמצעות עורך דין.

נכון.

ומי שאיננו מיוצג צריך להגיש אותו באופן ידני. במצב החדש שייווצר, שבו סירובי כניסה עלולים להינתן בכמות גדולה יותר ממה שהם ניתנים היום לגבי אנשים שאינם מיוצגים באותו שלב, האם לא נכון, או שבעצם אנחנו חושבים שזה נכון שתקדמו במערכת בתי הדין את האפשרות להגשת ערר מקוון גם על ידי בלתי מיוצגים, אחד. ושתיים, שגם האפשרות להגיש ערר תהיה נגישה בשפה שהיא לאו דווקא עברית, כי מן הסתם חלק גדול מהמסורבים יהיו זרים.

על השאלה השנייה אני צריכה לחשוב. על השאלה הראשונה אומר שכבוד היועץ המשפטי מתפרץ לדלת פתוחה, זה לגמרי בתוכנית העבודה שלנו, ואני חושבת שזה מהלך חשוב מבחינת השירות לציבור, גם ללא קשר להצעת החוק שעומדת כרגע בפני הכנסת. ולכן בכוונתנו כן לפתוח את המערכת שלנו גם לבלתי מיוצגים, כולל בהקשר הזה בהמשך לשאלת כבוד יושב-ראש הוועדה, גם לשנות את כל המערכת באופן שהיא תהיה יותר מכוונת ללא מיוצגים, לא לעורכי הדין.

לגבי השאלה הנוספת, התקנות שלנו בעצם מדברות על באיזה שפה מוגש הערר. יש גמישות בהקשר הזה, יש תצהירים שאנחנו מקבלים גם בעיקר באנגלית. אבל בסוף צריך לזכור שבכל זאת עברית זאת שפה רשמית כאן.

אם אפשר פשוט את דברי ההסבר לפחות.

את זה אנחנו עושים. זה גם בתוכנית, וזה בהחלט רעיון חשוב. אנחנו בכל זאת בית דין שעוסקת בהרבה שפות. כמובן שמספר השפות מוגבל. נעשה את זה בשפות המרכזיות, באנגלית, בערבית.

ברור.

זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות כבר השנה.

זאת אומרת שהנושא הזה יטופל במהלך השנה הקרובה?

כן. ושוב, זה גם נושא שאנחנו מטפלים בו. עשינו עכשיו מתיחת פנים של האתר, ובמסגרת הדבר הזה אנחנו גם מכניסים, במיוחד בעמודים החשובים האלה, הוראות שהן בשפות נוספות. אז גם בהקשר הזה הוועדה מכוונת לדברים שהם בהחלט בטיפול.

אני רק מציע, אדוני היושב-ראש, רוח גבית למהלך הזה, שהוועדה גם תקרא למשרד המשפטים לזרז ולהשלים את התהליך של שדרוג המערכת גם לאפשרויות האלה במסגרת ההחלטה של הוועדה. אבל זאת כמובן החלטה של הוועדה. יש לי עוד שאלה.

היועצת המשפטית של משרד הפנים, אחרי שתומר ישלים עוד שאלה, תעני גם על הדרישה שהוא העלה.

הנושא השני לגבי ההנחיה שגברתי דיברה עליה. בעיות שעלולות להיווצר הן לאו דווקא בנושא שאלת התצהיר וייפוי הכוח, זה גם יכול להיות לגבי אימות מסמכים שמצרפים לבקשה, אם ישנם, זה יכול להיות לגבי קביעת מועד דיון שעלול לפגוע במי שלא יכול להגיע לדיון. אני מציע לגברתי לשקול את ההנחיה שהיא עתידה לפרסם ולהתייחס לכל החסמים הפרוצדורליים שעלולים להיווצר במצב הזה, ולאו דווקא לנושא של התצהיר וייפוי הכוח.

מקובל.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

תודה, אדוני היושב-ראש. רציתי לשאול את כבוד יושבת-ראש ועדת הערר, אנחנו נתקלנו בהרבה מקרים שמגיעים אנשים מחו"ל ונכנסים לנתב"ג, ומייד מחליטים לגרש אותם בחזרה. הם רוצים להגיש ערר, למצות את הזכויות שלהם, אבל אפילו אין מספר שעות לאפשר להם. הם ישר, מייד באותה טיסה או שמעלים אותם על טיסה אחרת, ולא ניתנת להם אפילו האפשרות למצות את ההליכים ולהגיש ערר, ואז הם מוטסים בחזרה. התערבנו כמה פעמים, והמצאנו מסמכים. ואחרי שבוע-עשרה ימים הם חזרו עוד פעם ונכנסו. מבחינת מיצוי הזכויות – אנחנו יודעים שיש ועדות ערר – אבל הבעיה שזה לא מונגש, ולא ניתנת להם האפשרות אפילו למספר שעות לקחת עורך דין או לפנות בעצמם לוועדות ערר.

מבחינת הנגישות שלנו, ברגע שמוגש ערר הוא מועבר לדיין, ודיין נדרש לזה ממש באופן מיידי.

אני יודע שאתם מונגשים ואתם מטפלים בזה מייד. הבעיה שתינתן האפשרות בכלל שהוא יגיש את הערר, שהערר יגיע אליכם. אם זה הגיע אליכם אין בעיה.

משרד הפנים צריך לתת את התשובה הזאת. מי שצריך לתת את התשובה לעניין הזה לדעתי אלו נציגי רשות האוכלוסין, שהם בעצם אלה - - -

אז הינה, גם הם כאן.

נכון.

אבל אני חושבת שזה גם מתקשר למה שאמר יושב-ראש הוועדה קודם בהקשר למתן התשובה לאנשים, שתהיה מספיק ברורה האפשרות להגיש ערר. אני יכולה לומר בביטחון שזה גם פשוט במובן הזה שלא צריך הרבה בשביל להגיש ערר, וגם לא צריך עורך דין – צריך בשביל התצהיר, אבל אתה יכול לכתוב בעצמך וללכת לעורך דין שיחתום לך על התצהיר, וזה לא עולה הרבה כסף.

אבל זה תהליך של כמה שעות.

לכתוב את הערר?

לכתוב, לקחת לעורך דין, להחתים אותו, לשלוח את זה.

להתייעץ איתו.

ובדרך כלל הם מעוכבים, ולא נותנים להם את האפשרות לצאת מנתב"ג. משאירים אותם, ומייד מטיסים אותם בחזרה באותו מטוס.

זאת באמת שאלה לרשות מתי מטיסים אותם. אבל אני יכולה לומר שיש המון תיקים שמגיעים אלינו שאנשים לפני טיסה ואומרים: אני עומד לטוס, ואפילו כותבים את המינימום. אף אחד לא דורש ממנו עכשיו איזו דיסרטציה. אפילו ראיתי הרבה עררים, חלקם אגב ממש עמוד ומשהו שרק כתוב שאנשים מבקשים לעכב את ההרחקה, וכותבים ממש בכמה מילים, ולכן זה לא אמור לקחת הרבה זמן. אבל באמת בשאלה של העניין עצמו אנחנו כמובן לא מדברים בשם הרשות, והם יוכלו להשיב.

עכשיו הם ישיבו. אוסאמה, יש לך הסתייגויות?

כן.

אתה מבקש לנמק את ההסתייגויות או לשמוע תשובות בינתיים?

נשמע תשובות.

אז תנו תשובות גם לאוסאמה וגם לשאלה של תומר, בבקשה.

הסיטואציה בנתב"ג היא שזה לא שדקה אחרי הסירוב הם עולים למטוס, גם אף אחד לא מכריח אנשים לעלות בכוח. זאת אומרת שאם מישהו אומר: לא, אני נשאר פה כי אני רוצה לעמוד על הזכויות שלי ולהגיש ערר, אז לא מכריחים אותו לעלות על מטוס. הם יכולים לפגוש עורך דין שם, אין הגבלה לפגוש עורך דין שישב איתם, ייעץ להם, יחתים אותם על תצהיר, וכו'. וכמו שאנחנו יודעים, הרבה אנשים עושים את זה. וברגע שזה מוגש לבית הדין אז גם יש את העניין של צווי ביניים שמעכבים הרחקה. הסיטואציה היא לא שבן אדם עולה ישר למטוס. בסוף העניין של החוק הזה זאת לא ההתנהלות בנתב"ג. אבל ההתנהלות בנתב"ג מפוקחת כבר הרבה שנים, ולאנשים שם במתקן מסורבים יש את הדפים שלהם, והם יכולים ליצור קשר עם עורכי דין. לא מונעים מהם שום זכות או פנייה לעורך דין, וזה נעשה בשגרה כעניין של יום ביומו.

לא ענתה.

מה הייתה השאלה הנוספת?

השאלה לגבי יידוע המסורבים – בין בנתב"ג, אבל בהקשר שלנו זה יותר בנושא של מי שמסורב בחו"ל – לגבי דרכי הגשת ערר.

בהחלטת הסירוב כבר היום בנתב"ג יש למטה משפט שאפשר להגיש ערר לבית הדין לעררים - - -

אבל השאלה אם יש פרטים. שאל יושב-ראש הוועדה לגבי הפרטים, איך מגישים, מה עם מספר הטלפון של המוקד, האם יש את הפרטים האלה?

מכתב הסירוב, מה הוא מכיל? סורבת וטו לא או - - -

יש את הסיבה שדיברנו עליה בבוקר, הוא מקבל בכתב שהוא סורב, והסיבה היא או שיקולי מניעה - - -

את הסיבה הבנו. ולך יש זכות לגשת לערר באמצעות - - -

ואפשר להגיש ערר לפי זה וזה לבית הדין לעררים.

אבל אתם מפרטים את הפרטים או לא?

היום אנחנו לא מפרטים את הפרטים. גם יש גבול למה שיש בטופס.

אז כדאי כן.

היום את לא מפרטת כי הוא עושה את זה מהארץ. עכשיו זה השתנה, אז אני רוצה להוסיף שטופס הסירוב יכלול את כתובת בית הדין, מספר טלפון, שהוא פועל 24 שעות. שבעה ימים? 24/7?

24/7.

24/7, כדי שהבן אדם באמת ידע, מי שירצה לערער ידע לגשת. לא אומרים לו: סורבת, וסלאמאת.

ליידע אותו על זכויותיו.

גיל הנהן בראש שזה בסדר מבחינתו.

אז נפעל לשלב את זה. אני לא יודעת אם זאת תהיה הפניה לאתר שלכם או טלפון, אלו גם עניינים של מקום.

גם וגם, נו, באמת, להוסיף עוד שורה.

העיקר שתהיה הפניה.

נדאג לזה.

אם עושים את זה אז זאת כבר לא בעיה, הפניה לאתר, מספר טלפון פעיל 24 שעות. כל מה שמאפשר זכות ערר אפשר לשים שם. לא צריך לחשוש מזה. כי אם הערר מתקבל כנראה שהסירוב גם לא היה מוצדק.

אנחנו לא חוששים. אנשים מגישים עררים היום. רובם נדחים, אגב, גם על זה יש לנו סטטיסטיקה. אבל בסדר, זה חלק מהעניין.

אדוני היושב-ראש, לא הייתי בדיון בבוקר כי הייתי בדיון אחר, לא הספקתי להגיע, אבל הבנתי שרשות האוכלוסין אמרה שיש להם רשימה ממוחשבת של מנועי כניסה, והם לא הולכים לעשות בדיקה של כל מיליוני נוסעים ביציאה מהארץ או בכניסה לארץ. השאלה אם באמת יש רשימה כזאת ממוחשבת.

זה מכוון לנכנסים.

תומר מהנהן. לנכנסים?

יש, יש, כן, זאת נקראת רשימת מוכללים.

מוכללים?

כך זה נקרא.

כן, נכלל בסירוב.

מה הפרטים שלה אני לא יודע.

אני יכולה להסביר, אנחנו לא מסתירים שום דבר.

מי מכין אותה, איזה עילות, מה הקריטריונים?

בביקורת גבולות יש מערכת של כל הנתונים של אנשים שהיו כאן, אנשים שהגישו בקשות לכניסה ועוד לא נכנסו, וכו'. במערכת הזאת יש הכללות שיכולות להיות בין של המשטרה או של שב"כ או שלנו. למשל, אדם - - -

דווקא אתה מעביר את החוק? לא מצאו מישהו אחר חוץ ממך?

בגללך הביאו אותי לפה.

נשאלו שאלות, אנחנו עונים, בינתיים אנשים מגיעים.

למשל, אדם שהיה כאן ונשאר כמה שנים שלא כחוק, וניסה בכל דרך לקבל מעמד, ובית הדין לעררים הורה לו לצאת, והוא לא יצא. אז מבחינתנו הוא בן אדם שלא רצוי פה, ואם הוא לא יגיש בקשה מראש והיא תיבחן, והוא יעלה שיקולים - - -

משהו כמו, אמרנו ברוך שפטרנו, עכשיו הוא רוצה לחזור.

בסדר, אז הוא יגיש – לא כל האנשים רצויים.

לא להיבהל, הכול בסדר.

אנחנו לא נבהלים.

לא כותבים את זה בסירוב, "ברוך שפטרנו", אבל - - -

אדם שהורחק בצו הרחקה הוא גם מוכלל לסירוב, כי אם הוא יבוא לפה הוא שוב ינסה להשתקע. אז יש אנשים שהם ברשימה של אנשים שאם הם לא יגישו בקשה מיוחדת וישכנעו אותנו למה באמת חשוב לתת להם להיכנס, אז הם באמת לא - - -

אוסאמה, בעיקרון סיימנו דיון מהבוקר.

אני יודע.

עכשיו התכנסנו כדי לשמוע את כבוד ראשת בית הדין לעררים, ושמענו אותה.

שאלתי את השאלה בהמשך לדיון בבוקר, וזהו.

והתוספת הטובה שהטופס יכלול הפניה ברורה לכתובת הערר, טלפון 24 שעות, קישור לכתובת אינטרנט, ואז באמת הוא ידע לעשות את העבודה כמו שצריך. אוסאמה, אתה רוצה להחשיב את הדברים שאמרת כנימוק להסתייגויות או שעדיין תרצה לנמק.

אפשר, אבל רק בקצרה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתנגדים לחוק הזה. אנחנו מבקשים לבטל את סעיף 1 לחוק, את סעיף 1(א).

בתוך סעיף 8.

כן, בתוך סעיף 8. את סעיף קטן (א1)(2). לבטל את סעיף 8א2 8א(א), זה בעניין המאגרים שישמרו אותם 45 יום, ורק אחרי זה יימחקו.

אני רק אומר לך שאם אתה מבטל את הסעיף הזה אז הם יכולים לשמור אותם לנצח.

לא, לכן אני אומר.

הוא אולי מציע לשמור אותם לנצח, למה אתה כועס?

לא צריך בכלל לאגור אותו. אני מתנגד לכל החוק.

אז לא תגיד לבטל, תגיד במקום 45 ימים לכתוב אפס.

כן, כן.

אני עוזר לך להסתייג.

בשביל מה אתה יושב-ראש.

לכתוב אפס ימים.

בסעיף קטן (ב) גם לבטל – (ב)(1).

ב-8א.

בקיצור, לבטל את הכול.

כן, כן, אבל אתה יודע, זה בשביל ההסתייגויות למליאה. יכולתי לבטל את כל החוק.

את כל חוק הכניסה.

לבטל את כל חוק הכניסה או רק את התיקון?

אני אומר, אי-אפשר לבטל, לכן אני - - -

אתה רוצה להיכנס לאמריקה בלי ויזה, אוסאמה, או עם ויזה?

לא רוצה להיכנס.

אז אלה שירצו, אתה רוצה להמשיך לתת להם לסבול?

לא.

נו?

בסעיף קטן (ג), אני מתנגד שהמידע הזה יישמר.

אז בעצם למחוק את (ג)?

כן, למחוק את (ג). זהו. ואני מגיש את זה בשם הרשימה המשותפת כולה, נגיש חתימות.

היות שאוסאמה לא חילק את ההסתייגויות שלו ל-1, 2, 3 ו-4, אנחנו נצביע - - -

תצביע על כולן.

אז נצביע על החמש בחבילה אחת, כי הוא גם הציע לבטל את כל החוק בחבילה אחת.

הוא לא יכול. התקנון לא מאפשר.

אני מתנגד לחוק.

מתנגד לו בסעיפים.

ומבטל כל סעיף וסעיף.

אז מי בעד ההסתייגויות שהגיש חבר הכנסת אוסאמה סעדי? מי נגד ההסתייגויות? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגויות – 1
נגד – 2
נמנעים – 1
ההסתייגויות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי לסעיף 8 לא נתקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו. עורכת דין ליאור ברס, פעילה למען זוגות בין-לאומיים בישראל, האם יש לך התייחסות למה שהוסיפה כבוד ראשת בית הדין לעררים?

אתה לא יכול באמצע הצבעה. אחרי ההצבעות. התחלת הצבעות, אפשר לתת לה אחרי ההצבעה.

הצבעתי על ההסתייגויות.

אבל אתה כבר בהצבעות, אתה לא יכול לתת לה עכשיו.

אחרי ההצבעה נעבור אליה. חברי הכנסת, אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, מ/1513, כולל ההערות לפרוטוקול שניתנו על ידי ראשת בית הדין לעררים, וכולל - -

כל ההערות שהצגנו בבוקר.

- - ההערות שנתנו על הנוסח שהוקרא בבוקר, כולל התיקונים – מי בעד ההצעה? מי נגד ההצעה? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
נמנע – 1
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, נתקבלה.

אני קובע שהצעת החוק עברה. תודה רבה, חברי הכנסת. עכשיו אני עובר אלייך, ליאור ברס, בבקשה.

שלום, אני רוצה לשים פה נקודה. שמעתי את דבריה של ראשת בית הדין לעררים, ורוב הדיון שהתקיים פה למעשה בנוגע לעררים לוקח בחשבון את מה שקורה היום, שאלו עררים שברוב המשמעותי שלהם מוגשים אחרי סירוב כניסה בישראל, אחרי שבקר גבולות מדבר עם הנוסע, שואל אותו, מתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי ופנים אל פנים. וכמעט לא הייתה התייחסות למה שעכשיו בתיקון הזה, שלמעשה עבר, למה שהוא יכיל.

מה שיקרה זה שאנשים ברשימה השחורה או ברשימת ההכללות, איך שלא תקראו לה, הם יגיעו לכאורה בתמימות לשדה תעופה בחו"ל, באוקראינה, בארצות הברית, בבלרוס, בצרפת, לא משנה, יעשו צ'ק-אין לטיסה – תקנו אותי אם אני טועה – ואחרי איקס זמן דיילי הקרקע של חברת התעופה, שבה הם טסים, יגידו להם: לא, אני לא יכול להעלות אתכם למטוס.

בדרך כלל ברוב המקרים הם לא יוכלו להשלים את הצ'ק-אין.

אני מבינה שזה קורה אחרי הצ'ק-אין כל התהליך של העברת המידע על ידי המערכת האוטומטית החדשה שאנחנו מתחילים פה, נכון?

ברוב המקרים הם לא יוכלו להשלים את הצ'ק-אין.

אני מנסה להבין, הבן אדם הזה נוסע, הוא יכול להיות תייר, יכול להיות גם שיש לו כוונות מאוד רעות, בסדר, אני מבינה, אבל הוא יכול להיות תייר, יכולות להיות טעויות. זה מה שהכי מפחיד אותי, טעויות. - - -

אמרת את הדברים האלה גם בפעם הקודמת. יש לך בעיית זום, בקושי שומעים אותך, על כן גם את לא שומעת אותנו. בכל מקרה, אני רוצה להודות לך בשלב הזה. אמרת גם את הדברים בדיון הקודם. תודה רבה לך.

רבותיי, אני מבקש רוויזיה על הצעת החוק, שתיעשה בעוד חצי שעה, בשעה ארבע.

צריך אישור.

אי-אפשר.

דקה פחות מארבע, מה זה משנה.

אתה לא יכול.

אני לא יכול?

אתה יכול מחר בבוקר.

מה שהלשכה המשפטית אומרת. אז אפשר לקבוע למחר בבוקר.

בסדר. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:32.