פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
22/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 8:30

הצעת חוק השעיה או פיטורין של עובדי הוראה החשודים בעבירות מין ואלימות, התשפ"ב-2022, של ח"כ שרן מרים השכל

חברי הוועדה: משה טור פז – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון

ענת אורנשטיין - מנהלת אגף בכיר משמעת וטוהר המידות, משרד החינוך

לירון ספרד - ממונה יעוץ משפטי - מחוז ירושלים, משרד החינוך

שלומית גרינפילד - רפרנטית חינוך, משרד המשפטים

עו"ד גיא דוד - מנהל אגף המשמעת, נציבות שירות המדינה

ורד וידמן - מנכ"לית המועצה לשלום הילד

מיה אוברבאום - מנהלת תחום קשרי ממשל וקידום מדיניות, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית

אדם קרן - ס.ליועמש סגן מנהל תחום דיני עבודה בע. תא, מרכז השלטון המקומי

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

הדס צנוירט


הצעת חוק השעיה או פיטורין של עובדי הוראה החשודים בעבירות מין ואלימות, התשפ"ב-2022, פ/3571/24

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. מפאת קוצר הזמנים, ובגלל שאנו מעוניינים להעביר את החקיקה הזו בחקיקת בזק בגלל חשיבות החוק הזה והצורך בו, אחרי הדיון הקודם צמצמנו מאוד ממה שרצינו לעשות. נמתין שמשרד הפנים יפתח לרשויות המקומיות את המערכת כדי לזהות את העובדים ברשות המקומית, והאוצר יתקצב את זה. אלא אם כן נוכל להמשיך בעוד כשישה חודשים מהנקודה שבה עצרנו. לשם כך אנו חוזרים לכיוון נוסח הצעת החוק המקורית, שמדברת על אנשי הוראה במערכת החינוך. נירה, תוכלי לעבור על השינויים וההסבר?

קודם כל הערה – נוסיף את סעיף המטרה, כי מדובר בתיקוני חקיקה יותר מצומצמים. מבחינת אחידות החקיקה, סעיף מטרה בחוק שמתקן חוקים אחרים והוא לא עומד בפני עצמו וזה מעט חוקים, מפאת אחידות החקיקה, סעיף המטרה פחות מתאים. נוריד אותו.

מה שנשאר כרגע על הפרק זה שני תיקונים משמעותיים, היסטוריים. לא כל מה שרצינו ושסיכמנו עם משרד החינוך לאור עניין התקצוב. אחד מהם מתקן את חוק חינוך ממלכתי, ומוסיף סעיף שאומר שמנכ"לית משרד החינוך יכולה לפטר מורה, אם מצאה שיש בהתנהלותו משום השפעה מזיקה על קטינים או חומרה מיוחדת.

למה לא מורידים את זה לדרגת מפקח מחוזי? דיברנו על זה גם כן פעם קודמת.

נכון. שוחחנו על זה והבהרנו שאנחנו מבקשים הגורם הבכיר במשרד מבחינה מקצועית כלומר מנכ"לית המשרד, מנכ"ל המשרד הם אלה שיהיו בעלי הסמכות, בדומה להסדר שקיים היום גם בחוק פיקוח על בתי ספר לגבי עובדי בעלויות שגם שם המנכ"ל הוא שמקבל את ההחלטה. יכול להיות שנגדיר במסגרת תקנות או במסגרת הנחיות מינהליות כמו חוזרי מנכ"ל את סדרי השימוע. יכול להיות שמי שיערוך את השימועים הוא המנכ"ל פיזית. יש מקרים שבהם אנחנו חושבים שנכון שהמנכ"ל יערוך את השימוע בעצמו והוא זה שיקיים את ההליך. יכול להיות שיאציל את הסמכות לקיים את השימוע למנהלי המחוזות.

דיברנו על כמה מקרים שעלו לשימועים ולא התפתחו לשום דבר. לדעתי היו שלושה מקרים שבהם פוטרו מורים. לא בהכרח בגלל הסמכות. כל העניין של העברת מידע והשיניים וההיכרות המעמיקה, ניסיון לדחוק את זה הצדה או לוותר.

המקרים שהתיקון אמור לטפל בהם הם מקרים שצפו למשרד ומגיעים למשרד אבל בכלים הקיימים של חוק שירות המדינה משמעת. בטח לא דרך הליכים פליליים, אי אפשר היה לקדמם. למשל – נתנו מספר דוגמאות בדיונים הקודמים - כי הורים לא מוכנים שהילד שלהם ייחקר בהליך פלילי או ייתן עדות במסגרת הליך פלילי. הדבר הזה מונע את היכולת להעמיד לדין אבל התשתית העובדתית שקיימת בידי המשרד היא מספקת ברמה כזו שמאפשרת לנו לומר שברמה המינהלית הוכח שיש השפעה מזיקה בהתנהלות. אנו לא חוששים מהיעדר דיווח. יש גם הסדרה של חובות דיווח, בטח בחוק העונשין, וגם דיווח לאו דווקא על עבירות פליליות, גם במסגרת חוזר מנכ"ל – שמגדיר לבתי הספר את מדרג הפעולות שאמורות להיות במקרים – גם באירועי אלימות או באירועי אקלים לא תקין בתלמידים וגם בטח בנושא פגיעת עובדי הוראה בתלמידים וילדי גן. אני חושב במובן הזה שמנהלים לא – גם מנהלים לא רוצים שעובדי הוראה שסרחו או שהתנהלו בצורה לא תקינה יישארו במערכת. במובן הזה אנו לא חוששים. אנו גם לא מרגישים שיש תופעה של תת דיווח או היעדר דיווח. המצב הוא שיש לנו פה כלי חדש, שיאפשר לנו לפעול. הסמכות העליונה, המקצועית במשרד החינוך שהיא מנכ"לית משרד החינוך היא תקבל את ההחלטה הזו בצורה בלתי תלויה, בצורה מקצועית, כפי שעושה לגבי עובדי הבעלויות בחוק פיקוח. אם יהיה צורך להאציל סמכות או לקבוע כללים אחרים של מי יערוך את השימוע מטעם המנכ"ל - אפשר יהיה לעשות זאת במסגרת תקנות, לאור האפשרות הקבועה בחוק חינוך ממלכתי לתקן תקנות. אני מזכיר, שגם ביקשנו שעל החלטה של המנכ"ל יש אפשרות להגיש ערר לשרת החינוך. יש פה ממש הליך מינהלי סדיר, תקין במודל שדומה למודל שמתקיים בחוק פיקוח.

פעם ראשונה מורים עובדי מדינה יוכלו, אם סרחו ולאו דווקא יש הליך פלילי על הפרק, יש כלי לטפל בהם – לפטר אותם.

אני מזכיר – דרך המלך לקדם פיטורים של עובדי מדינה ובתוך כך עובדי הוראה שמועסקים בידי המדינה זה באמצעות בית הדין למשמעת אבל יש מקרים שאי אפשר לקיים חקירות משמעת. אלה המצבים שאנו חושבים שהחוק הזה יביא משמעותי, שלא היה כיום. לא היה היום בידי מערכת משרד החינוך האפשרות לסיים העסקה באופן יזום של מורים שלא על רקע פדגוגי. כמובן, יש אפשרות לגמישות בהעסקה. פיטורים פדגוגיים זה הליך אחר מאוד מקצועי שמדבר על המקצועיות של העובד, מבחינת היכולות הפדגוגיות שלו. פה אנו מדברים על התנהלות לא תקינה.

למה הורדנו גם את הסעיף שאם היו מעל 3 תלונות בתקופה מסוימת, או חובת השעיה וחובת פיטורין בהקשר של תקיפה מינית.

את מדברת על אמת המידה. אנחנו עכשיו מדברים על כל העבירות – לא רק על עבירות מין או אלימות. המכשיר החדש הזה בחוק חינוך ממלכתי מאפשר לפעול כלפי מורה בכל התנהגות. לא רק אם עבר עבירה. זה מרחיב.

כשאנו מבינים שיש עובד הוראה שחזר ועבר על עבירה מספר פעמים, נחקר מספר פעמים, התלוננו מספר פעמים ופעם אחר פעם החליט המשרד לא להשעות, לא לפטר.

אסביר מה הכלי הזה ייתן. אם היו כמה תלונות וכמה פעמים המשטרה סגרה את התיק – זה המצב שיש קושי. אי אפשר לעשות כלום.

את רוצה להיות מעל המשטרה?

זאת שאלה. אני אתן לך דוגמה. היה מורה בבית ספר במרכז הארץ, שפגש שלוש תלמידות שלו באתר שנקרא מסתבר שוגר דדי, אתר שבו מציעים מין תמורת כסף. הוא ידע שזה התלמידות שלו ובגלל שנרשמו באתר שהן מעל גיל 18, הוא יכול היה לדבר איתן ולעשות איתן כל מיני דברים על גבי האינטרנט בלי שתיפול עליו הבעיה החוקית כי אם הן הצהירו שהן מעל 18, מבחינת המשרד שדן בזה, הוא לא עבר עבירה פלילית.

בדיוק עכשיו - זה הכלי שייתן לנו אפשרות לפעול.

אם היו 3 תלונות כאלה?

ואם היו שתיים? ואם אחת?

העובדה שהמילים "עבירות מין ואלימות" ירדו מהנוסח- - -

זה לא קשור לנוסח הזה.

זה קשור לנוסח הזה ועוד איך.

לא לחוק חינוך ממלכתי. שם אף פעם לא היתה התייחסות.

אנחנו רוצים להוסיף התייחסות.

החוק הזה המטרה שלו לא להתמודד עם המישורים הפליליים. המישורים הפליליים המובהקים מתמודדים היום באמצעות חוק שירות המדינה משמעת. אני רוצה להתייחס לדוגמה הספציפית שנתנה יושבת-ראש הוועדה. המשטרה סגרה את התיק, אבל אין ספק שהאדם עשה את זה. אבל ברף הפלילי החליטו לא להעמידו לדין, ואז האפשרות שהמשמעת תוכל לקיים הליך בבית הדין למשמעת שרמת ההוכחה הנדרשת שם היא כמעט כמו בהליך הפלילי לא יתאפשר. אנו צריכים להחזירו למערכת כי אי אפשר להעמידו לדין, המשטרה סגרה את התיק. אבל בתיקון החדש, שאנו מבקשים, נפנה. יהיו לנו כל החומרים ונוכל להוכיח ברמה המינהלית שזו הרמה הנדרשת בתיקון החדש, נוכיח ברמה המינהלית שיש פה השפעה מזיקה על קטינים או חומרה יתרה, וזה בדיוק אירוע של חומרה מיוחדת. אנחנו כמשרד נעצור את אותו אדם ונגיד לו: אתה לא ראוי להיות יותר עובד חינוך.

זה בסדר. אני עדיין רוצה כדי שלא יהיה שום ספק בעניין, להוסיף סעיף ד שיקבע שמנהל – לא נתקן את ב. ב נשאיר, ג נשאיר. ד – במקרה שראה המנהל – צריך למצוא את הדרך באמת להגדיר את זה, התנהגות שקשורה בתקיפה אלימה או בתקיפה מינית, ויש – אפשר לומר חשד סביר? שנה וחצי המורים, כולם ידעו שהוא עושה את זה, ולא פיטרו אותו.

אני מבקשת להתייחס. גברתי היושבת-ראש, מה שאנו עושים פה, זה חידוש. את מציעה צמצום.

לא, לא. אני מבינה שזה חידוש ושזה צעד דרסטי מבחינת משרד החינוך. אך משרד החינוך בעינינו עובד בצורה איטית, מסורבלת. תמיד קשה לשנות אצלכם דברים. פה אנו רוצים התקדמות למאה שבה אנחנו נמצאים היום. מה שנעשה, לדעתי, אנחנו נוסיף סעיף ד – במידה שלעובד ההוראה אותה התנהגות השפעה מזיקה קשורה בתקיפה מינית או באלימות, והמנהל לא פיטר את אותו מורה, הוא יהיה מחויב בדיווח. בפסקה (ב), אם המנכ"ל של משרד החינוך- - -

באמצעות ועדה. אנחנו מדברים על ועדה עצמאית ובלתי תלויה. הוועדה זה גורמים במטה, הלשכה המשפטית, כוח אדם בהוראה. תלו אם יש צורך אבל גם הקב"ט.

רשאי לפטר עובד, כלומר המנכ"לית יכולה לפטר אותו אם היא רואה בהתנהגות שלו השפעה מזיקה. אני רוצה שאם אותה התנהגות של השפעה קשורה – וזה בסעיף נוסף - בתקיפה מינית או באלימות, תנמק הוועדה ותסביר מדוע לא פיטרה את אותו אדם.

היא עושה זאת בכל מקרה.

כמה זמן ביקשתי פרוטוקולים על שלושה מורים שפיטרו?

ההגדרה של תקיפה מינית ואלימות הן מהמשפט הפלילי. אם נכניס הגדרות מהמשפט הפלילי למשפט המינהלי, נוצר פה עירוב שלא נוכל למלא את זה. ההפך, העובד יגיד: המשטרה אמרה שאין פה תקיפה מינית. מה פתאום אתם אומרים שיש פה תקיפה מינית? אנחנו אומרים שההתנהגות שלך שאין ספק שיש בה אופי מיני אבל היא לא עלתה לכדי ההגדרה המוגדרת כהטרדה מינית לפי חוק למניעת הטרדה מינית – לכן המשטרה- - -

אני רוצה לעשות סימולציה מהירה. המקרה ששרן העלתה – מה קרה עד היום ומה יקרה בחוק החדש?

עד היום המשטרה החליטה לא להעמיד לדין. אנחנו מדברים על מישור עובדי המדינה. מה שאנחנו מתארים על עובדי מדינה, יש הסדר אחר לעובדי בעלות שהיינו יכולים לממש את זה. אומר לכם מה היה קורה אם זה היה עובד בעלות. אם המשטרה היתה סוגרת את התיק הזה לעובד שאינו עובד מדינה – עובד הוראה לא על ידי המדינה, והיה לנו מידע על ההתכתבויות האלה, מה שהיינו עושים ואנו עושים – פונים למשטרה, לפרקליטות, מבקשים לקבל את חומרי החקירה לפי הנחיה 14-8 של פרקליט המדינה. היינו מקבלים את חומרי החקירה כי היינו אומרים: אנו רוצים לבחון אפשרות לשלול לו אישור העסקה. רואים את החומרים, רואים שהאדם מתכתב, רואים שהוא מודה בהתכתבויות. אנחנו אומרים: נכון שלא העמידו אותך בפלילי אבל עובדתית, ברמה המינהלית - עשית את זה. אתה יצרת קשר עם תלמידות שלך, הצעת להן הצעות על גון מיני. זה לא מה שמצופה מעובד הוראה. יש פה השפעה מזיקה ברורה על תלמידים. נשלול לך את אישור ההעסקה. מקיימים הליך שימוע, שומעים אותו, נותנים הליך הוגן. זה פיטורים של רגולטור. כלומר אנו שוללים לו את אישור ההעסקה ואומרים: אתה במערכת החינוך לא יכול להיות, אבל זו סמכות שהיתה לנו רק כלפי עובדים שמועסקים בבתי ספר ברשיון. אם היה אותו אירוע אחד לאחד עם עובד מדינה, אי אפשר היה לפטר אותו כי הוא היה כפוף לחוק שירות המדינה משמעת. מנהל אגף המשמעת נמצא פה, בשירות המדינה. מנהלת אגף המשמעת במשרד החינוך נמצאת פה. יכולים לתאר לך מקרים שבהם התיק נסגר ברמה הפלילית ואי אפשר היה למרות שהיו יכולים לבקש חומר חקירה – אי אפשר. בחקיקה חדשה אפשר יהיה לעשות- - -

כמה זמן זה לוקח? מחכים עד שכל הנושא של המשטרה יסתיים?

אנחנו לוקחים צד, אבל כשיש משטרה בתמונה ויש חקירה פלילית הוא יושעה. אנחנו לא מחליפים את רשויות החוק - אם יש משטרה היא בתמונה. אנחנו לא משבשים חקירה. אנחנו לוקחים צעד אחורה, ממתינים לקבלת חקירות. אבל אם אדם חשוד בביצוע עבירת מין, 99% מהמקרים גם יושעה עד שיתברר מצב הדברים בעניינו.

לכן יש פה שני סעיפי חוק שקשורים אחד לשני. אם מדברים על הסימולציה שאמרת, אם יש אירוע כזה – אחרי שהחקיקה תעבור – יהיה אירוע. קודם כל יש סמכות רחבה יותר להשעיה של המנכ"לית. ידיעה לא כבולות ב-30 ימים. אנחנו מדברים על 90 ימים – זה כבר מאפשר מרווח נשימה גם לרשויות החוק. ואוז נכנס הנציב בתמונה ואנחנו בכלל בסיטואציה אחרת. אם התיק הזה בסוף ייסגר מהשיקולים שאמרו פה – ההורים לא רוצים וכו', יש פה כלי שבגדר מהפך. אנו משנים את מידת ההוכחה. אם פעם היינו אומרים: צריך מעבר לכל ספק סביר ואין לנו כי הילד לא נחקר בחקירות ילדים, עכשיו יש לנו.

לא רק זה. עכשיו יש למשל תיק, של עובד הוראה שמושעה על ידי המנכ"לית בתיק של איומים על מנהל בית ספר והצוות. לא פגע מינית אבל עשה דברים איומים ופליליים. יכול להיות שבתיק הזה – כמו בהרבה תיקים של סחיטה באיומים, כמו נפגעי עבירה - אין לנו מתלונן. בתיקים האלה הוא יצטרך לחזור. כרגע יש לנו 30 יום. יכול להיות שהנציב יוכל להשעות, אבל אם משיקולים אחרים שנמצאים בסעיף 47 לחוק לא יהיה - הוא מחר חוזר. זה תיק למשל שיכול להיכנס לסעיף של השפעה מזיקה והוא לא מין ואלימות, אבל אפשר לראותו כאלימות והוא חמור. אנחנו נותנים פה פתח ויש פה באמת מהפך. זה סעיף הכרחי לעובדי המדינה בעיניי.

את הסעיף ההכרחי הזה אנו מכניסים. אין שאלה שיש בו צורך.

אני מסכימה שהסעיף הזה סופר חשוב, אמור לעשות שינוי משמעותי במיוחד סביב נושא נטל ההוכחה המינהלי לעומת הפלילי. אמנם, ירדו מהתיקון הזה – אני לא מדברת רק על חוק חינוך ממלכתי. אני מדברת על התיקונים לחוק הפיקוח על בתי הספר שירדו וגם לתיקונים לחוק שירות המדינה משמעת. ירדו הסעיפים שהיו במקור שהמחוקק אומר: עבירות מין ואלימות עוד לפני הרשעה יש להם חומרה מיוחדת. שם אנו מצמצמים את שיקול הדעת. יש כל מיני תיקונים שהם לא תקציביים שאפשר לעשות. זה רגע היסטורי. אתם יודעים כמוני כמה שנים היו ניסיונות לתקן את זה. לכתוב את המילים: עבירות מין ואלימות, גם של הגשת כתב אישום, גם של פתיחת תלונה, שהמחוקק יגיד שיש פה חומרה מיוחדת, ולהקטין את שיקול הדעת. אחר כך גם אתם תיאלצו להתמודד עם להוכיח מה זה השפעה מזיקה, מה זה חומרה מיוחדת. זה לא תקציבי ולמה ירדו כל התיקונים?

את אומרת בדיוק הפוך.

לא. חוק הפיקוח על בתי הספר. היום כתוב, שהגשת כתב אישום זה נגד קטין בתוך המוסד החינוכי. תורידו את זה.

אבל בדיוק באותו סעיף יש סעיף שאומר שאם הוגש כתב אישום – קודם כל אנחנו בכלל לא דנים כרגע על חוק פיקוח, אבל אם העלית אותו, אנו לא צריכים לתקן את 18א1, כי יש לנו 18א2, שאומר: על כל המקרים האחרים שבהם הוגש כתב אישום אבל לאור החומרה, הנסיבות ואופי העבירה יש אפשרות להשעות – כלומר יש לנו סעיף סל, 18א2 של כל המקרים. אני חי בעולם המעשה, ובעולם המעשה, כשיש כתב אישום על עבירות מין, בין אם זה בתלמיד בבית הספר או בתלמיד מחוצה לו, אנו מתלים. השינוי הזה נשמע יותר טוב, אבל מבחינת משמעות, לא יהיה שוני מבחינת ההליכים לפי חוק פיקוח. בחוק חינוך ממלכתי אנו בכלל לא במישור הפלילי. אז לערב עכשיו את המישור הפלילי לחוק חינוך ממלכתי זה יפגע בתהליך.

ההערה שלי מדברת על חוק הפיקוח.

אני רוצה להמשיך. מירה, תקריאי את הכול.

סעיף 1 ירד. סעיף 2 הופך להיות סעיף 1: תיקון חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, אחרי סעיף 18 יבוא- "הפסקת עבודתו של עובד הוראה 18א. (א)בסעיף זה-

"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך; " עובד הוראה"- עובד הוראה במוסד חינוך רשמי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המנהל הכללי רשאי לפטר עובד הוראה- - -

למה רק רשמי?

כי החוק הזה הוא רק על עובדי המדינה. על הרשמיים.

ההסדר בחוק פיקוח מדבר גם על בעלויות.

היום אנחנו סוף-סוף משווים את היחס כלפי עובדי הוראה שהם עובדי מדינה כפי שקיים, לגבי עובדי בעלויות, עובדי כל הרשות הפרטיות.

(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המנהל הכללי רשאי לפטר עובד הוראה לאחר שנתן לעובד ההוראה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי יש בהתנהגותו משום השפעה מזיקה על קטינים או חומרה מיוחדת. (ג) עובד הוראה הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפטרו כאמור בס"ק (ב), רשאי לערור עליה לשר החינוך, בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

תיקון חוק פיקוח על בתי ספר.

בהמשך לסעיף הזה של חוק חינוך ממלכתי, יש צורך ליצור תיקון בסעיף 16 בחוק הפיקוח שמדבר על מניעת המעבר של עובד ממוסד למוסד. כלומר יש סעיף בחוק הפיקוח היום שאומר שאם הוא פוטר מבית ספר מטעמים פדגוגיים, הוא לא יקבל אישור העסקה לעבור לבית ספר אחר.

זה בדיוק מה שיושבת-ראש הוועדה הדגישה וחזרה בהמשך לדבריה של נירה. אנחנו רוצים למנוע דלתות מסתובבות. אם פיטרו אותך ממערכת החינוך הרשמית, אנחנו לא רוצים שתגיד: אז אלך להיות במערכת החינוך הלא רשמית. כשמישהו נפסל להיות מתפקיד עובד הוראה, הוא פסול מכל המערכת, והתיקון העקיף הזה לחוק הפיקוח להשוות בדיוק את המצב שכמו מי שפוטר בפיטורים מבחינה מקצועית, פיטורין פדגוגיים, מי שפוטר בפיטורין לפי סעיף 8א לחוק חינוך ממלכתי לתיקון, גם הוא לא יוכל אוטומטית להיכנס למערכת החינוך הלא רשמית. אנו מבטיחים פה שמי שסרח – אין דלתות מסתובבות. לא ייכנס למערכת.

2. בחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969- - -

שנייה, מה טווח הזמן מרגע היוודע דבר העבירה ועד לפיטורי אותו מורה?

את משתמשת במונח דבר העבירה. אנחנו בחיי הפליליים. במישור הפלילי אנחנו נמצאים בעולם של חוק שירות המדינה משמעת. שיש לנו השעיות, שיש לנו הליך של בית לדין למשמעת. מרגע שהתיק נסגר, או בכלל לא הגיע לכדי הליך פלילי, אנחנו בהחלט נרצה למנוע חלילה פגיעה אפשרית נוספת או השפעה מזיקה נוספת ונקדם את ההליך הזה בצורה הכי מהירה אבל כמובן יהיה הליך הוגן. כשאנחנו פוסלים מישהו מתפקיד עובד הוראה, זה פגיעה בחופש העיסוק, זה פגיעה בפרנסה. העבודה של אדם היא חלק מהותי מהאישיות שלו, מהיותו אדם. אנחנו נבטיח שהליך כזה יהיה הליך הוגן, סדור, עם זכות טיעון. ברגע שאנו מפטרים מישהו לפי הסעיף הזה, הוא לא יכול להיות עוד מורה. אולי זה מישהו שהיה 15, 20 שנה מורה. נבטיח הליך הוגן. נעשה את זה כמה שיותר מהר, אבל בצורה תקינה, מסודרת, עם אפשרות זכות טיעון. נשמור פה על כל כללי הצדק הטבעי. אין פה כוונה – זה כלי שיורי שנשתמש בו במידתיות, בתבונה.

אבל בסוף בית המשפט מעל זה. הוא יכול לגשת לבית המשפט.

ודאי. לא רק זה. הגדרנו גם שעל החלטה של המנכ"ל אפשר ערר לשרה, ועל החלטה של השרה אפשר להגיש בקשה לתביעה או צו מניעה בבית דין לעבודה. מדובר במישהו שהוא במערכת יחסים במדינה. זה לא בג"ץ אלא בית דין לעבודה.

אם נפתחת חקירה נגד עובד הוראה, גם בבעלויות, גם ברשויות המקומיות וגם במדינה, משרד החינוך מקבל על זה מייד מידע. זה פוש. יש קישור למערכת המשטרתית. השלטון המקומי מ-12 ביולי, כשיקים תשתית לזה, יש לו לפי החוק גם אפשרות לקבל את זה על העובדים שלו. לכן עלה פה רעיון שנחייב אותם שהם יכולים לבדוק על כל עובד שהולכים להעסיק ממוסד חינוך את העבר הפלילי לפחות הרשעיות, כפי שבודקים אגב על פקחים.

גם מב"דים. אפשר להציע תיקון לחוק הפיקוח? אני מדגישה, חוק הפיקוח – חוק הפיקוח היום מדבר על עבירות מין ואלימות שבוצעו בקטין בתוך בית הספר. זה לא רלוונטי, אם עבירת המין בוצעה בקטין בתוך המוסד החינוכי או מחוצה לו. אם כבר עושים תיקון, יש להביא את העבירות של מין ואלימות בקטינים בכלל, בלי קשר להיכן בוצעו. זה סעיף 18. הזדמנות לתקן את זה. אין לזה שום היבטים תקציביים.

אם נפתחת חקירה על עבירה מינית שהתבצעה באינטרנט ולא בבית ספר? לירון, יש לכם בעיה שנחזיר את זה?

אני רוצה להוסיף למה שהיא אמרה, שלפי הדוח שלנו, 63% מהמקרים הם מחוץ לכותלי בית הספר, אז יש חשיבות יתרה להוסיף את הסעיף הזה.

נסביר מה הבעיה. אם ההתליה היא – לפי ההצעה של ורד מנכ"לית המועצה לשלום הילד, אם נוריד את הסיפא של הסעיף שם, זה אומר שאין שיקול דעת למנכ"ל משרד החינוך וזה הליך אוטומטי. יתלה. כלומר הוגש כתב אישום בביצוע עבירת מין או אלימות חמורה - הוא חייב להתלות. הסעיף הזה יוצר פגיעה מידתית גדולה מאוד במובן הזה, שהפגיעה היא כזו שאין שיקול דעת, עובד ייגש לבית דין ויראו שלא היה פה הליך. יש פה הרחקה אוטומטית ממוסד חינוך כלפי מי שהוגש נגדו כתב אישום.

הסעיף הספציפי של 18א1 אומר, שאם הוגש כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע הלומד במוסד חינוך, המנכ"ל יתלה את האישור אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור ולא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע. כלומר יש פה צמצום אבל למה הוא לא יתלה, במקרים האלה. מה שוורד מציעה, אין בו צורך כי סעיף 18א2 הוא סעיף סל שאומר שהמנכ"ל רשאי להתלות אישור אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד חינוך. כלומר במקרה שהוגש כתב אישום על עבירת מין או אלימות בקטין – הוא פגע בבן של השכן שלו, בבת של השכן שלו. בבן שלו. בכלל מחוץ למוסד החינוך. ברור שנתלה את האישור. אין פה שאלה בכלל. אם תצמצמי את שיקול הדעת, את יוצרת פה בעיה מבחינה חקיקתית, מבחינת שיקול הדעת של המשרד.

לירון, אני לא מבינה מה אתה אומר כי כתוב שעבירת מין כלפי קטין במוסד החינוכי.

את רוצה להוריד את הסיפא.

גם אני הערתי לכם משהו – כרגע כתוב פה משהו, כפי שאמרתי לך אתמול בשיחה הפרטית שלנו, שלדעתי לא ראוי שיהיה כתוב, שאם הורשע עובד הוראה בעבירת מין או אלימות חמורה בקטין או מי שהוא אחראי לו – בתוך כותלי בית הספר. מה זה משנה בכלל? אנו רוצים להוריד את "כותלי בית הספר". אני בשוק שהעבירו את זה ב-2014.

נעשה סדר. המנהל הכללי יתלה אישור לפי סעיף 16, אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע – להוריד את הלומד במוסד חינוך, כלומר לא קשור למוסד החינוך שלו, ומשאירים את הסיפא – אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לא להתלות את האישור.

הלומד במוסד חינוך לא מתייחס רק לחסר ישע?

לא. קטין או חסר ישע הלומד במוסד חינוך. אנו לא מפרשים זאת כפי שאמרת. הסעיף הזה מדבר על מורה שפגע בתלמיד שלו.

מוסד החינוך – המוסד שבו עובד המורה המתעלל. ואם זה היה בבית שלו עם הילדים שלו חלילה?

אתם רוצים להוריד את "הלומד במוסד חינוך"? אבל להשאיר את הסיפא. אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לא להתלות את האישור, ונשאיר: וכי לא ייגרם לקטין או לחסר הישע נזק. תעשו את זה גם לגבי עובדי שירות.

נכון. נעשה אותו תיקון – לא להשאיר אותו בספר החוקים - בסעיף 22.

בסדר. בסעיף 22 אין את זה.

היתה פה אפליה בתוך החוק עצמו.

אני מבינה שאנו מורידים גם "בקטין או בחסר ישע".

לא. רק "הלומד במוסד חינוך". בבגיר – זה נכנס ל-18א2.

ההגדרה של עבירת מין או אלימות חמורה בחוק הזה היא מאוד מצומצמת. היא בטופ של העבירות הכי חמורות. זה לא שאנחנו פוסלים אותו על כל דבר אלא זה רצח וניסיון לרצח באלימות.

הסעיף השיורי של 18א2 ייתן לזה מענה. כי החומרה היא כלפי הקטין. עובד חינוך, הזיקה שלו היא כלפי קטינים, כלפי מי שהוא אמור להוות דוגמה ומודל אליהם.

ואם הוגש נגדו כתב אישום של בחורה בת 19?

אז ייכנס ל-18א2. ראוי לצמצם את שיקול הדעת של מנכ"ל משרד החינוך כשמדובר בפגיעה של מורה, מי שאמור לשמש דמות ומודל לקטינים, בקטינים. כשיש לנו אירוע אחר- - -

בעינינו- - -

אם הוגש נגדו כתב אישום.

אז 18א2 ייתן לזה מענה.

זה שיש לכם כלי זה נכון אבל זה עדיין משאיר יותר שיקול דעת מאשר כאן שאנחנו אומרים "כשהגישו כתב אישום", אנחנו מתייחסים לזה הרבה יותר ברצינות. ברירת המחדל היא להתלות אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות שלא. מבחינתי אם הוא מואשם באונס של בחורה בת 18.5 עדיין צריך להתלות לו את האישור.

אין פה נציגים של משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה פלילית.

אנו מורידים את העניין של כותלי בית הספר. אם נצליח להגיע לשנייה ושלישית, נדון בעניין הזה, נביא את משרד המשפטים ונבין את המשמעות של זה.

אם עושים את ההרמוניה – גם 22א1, המקבילה ל"הלומד במוסד חינוך" זה "לא ייגרם נזק לקטין או חסר ישע שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו", אז תורידו את "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו", כדי לעשות את ההרמוניה החקיקתית פה. זה 22א1, תורידו את הסיפא, "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו".

בסדר.

אם שוללים אישור העסקה לפי חוק הפיקוח, הוא לא יחזור לעבוד בבית ספר פרטי אחר, נכון?

לא. חוק פיקוח חל על כל בתי הספר שפועלים ברשיון.

רציתי לוודא.

2. בחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 , בסעיף 16(ב)(4), אחרי המילים "פוטר מבית ספר" יבוא "לפי סעיף 18א. לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, או".

כאן נוסיף את התיקונים שדיברנו עליהם, כלומר בסעיף 18א נוריד את המילים "הלומד במוסד חינוך" מסעיף קטן (א1) ובסעיף 22 לחוק הפיקוח נוריד את המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו בקטין או בחסר ישע", כדי להבהיר שאנחנו נשארים בעבירת מין או אלימות בקטין או בחסר ישע.

תשנו גם: משרד החינוך. לא משרד החינוך והתרבות.

צריך לעבור על כל החקיקה ולסדר הכול.

או בשל חומרה מיוחדת.

הממונה על נוסח החוק – ברור שזה שני דברים נפרדים. יש ה"או" המפרידה". אלה שלושת התיקונים שאנו עושים בחוק הפיקוח, 18א1 ו-22א1.

3. תיקון חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963. בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 , בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא- "(ג1) על אף האמור בסעיף (ג), השר רשאי להאריך את השעייתו של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה- - -

למה השר ולא המנכ"ל?

זה גם המנכ"ל כי יש סעיף אחר כך שאומר שסמכויות השר מוענקות למנכ"ל. בכל מקום בחוק מדברים על שר, ואחרי זה יש הסמכה כללית למנכ"ל.

על אף האמור בסעיף (ג), השר רשאי להאריך את השעייתו של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001 , מעבר לתקופה האמורה בסעיף (ג)(30 ימים), עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף 47 לחוק זה או עד לקבלת הודעה בכתב מנציבות השירות כי אין בכוונת נציב שירות המדינה להפעיל סמכותו בשלב זה להשעות את העובד ממשרתו בשירות המדינה לפי סעיף 47 לחוק זה, ובלבד שתקופת ההשעיה הדחופה לא תעלה על 90 ימים."

פה הייתי רוצה להוסיף עוד סעיף.

פה אנו עושים תיקון רוחבי עצום לחוק שירות המדינה משמעת. אנחנו לא מדברים פה רק על עובדי הוראה. זה חוק גנרי שמדבר על כל עובדי המדינה וההגדרה של מוסד לפי חוק מניעת העסקה של עברייני מין הוא לא רק בית ספר או גני ילדים. אנו מדברים פה על כל מוסד שלומדים בו קטינים או ששוהים בו קטינים, מעונות ים, משפחתונים, מעון יום לפעוטות, מרכזי תרבות ונוער. חבל שחבר הכנסת דוידסון עזב כי זה משליך גם על חינוך לא פורמלי במובנים מסוימים. מכוני כושר, מועדוני ספורט שבהם מתאמנים קטינים. גן ילדים, גן חיות, גן שעשועים, תנועת נוער. כל מקום כזה שבו במקרה מועסקים עובדי מדינה. כמובן שחלק מהמוסדות האלה הם פרטיים ולא מועסקים בהם עובדי מדינה אבל אם במקום מסוג זה מועסקים עובדי מדינה, הבשורה שהחוק הזה מביא הוא שההשעיה הדחופה היא כבר לא 30 ימים – יכולה להגיע עד 90 ימים. כלומר אותה השעיה שבמסגרתה אנחנו ממתינים לחוות דעת הפרקליטות כדי להחליט אם להשעות בהשעיית נציב, מוארכת היום ל-90 ימים. גיא דוד, תרצה להרחיב מה המשמעות בהשעיה דחופה?

זה אחת הלקונות שיש לנו היום. יש לנו מצד אחד נושא ההשפעה המזיקה, המקרים שבו אנו לא יכולים להעמיד לדין, המקום שבו אנחנו נופלים הכי הרבה זה הפער בין תחילת הטיפול הפלילי עד האפשרות להשעיית נציב. היום ה-30 יום לא מספיקים. בדרך כלל אנו זקוקים ל-60 יום. תלוי בהתקדמות החקירה. לפעמים אפשר ב-30 יום. בדרך כלל ב-60 יום אנו בשלב של השעיה. הבעיה הזו קיימת באופן כללי בכל עובדי המדינה אבל איפה שיש קטינים הבעיה קשה יותר, כי החקירה יותר קשה לה להתחיל ולהתקדם בגלל הצורך בחוקר ילדים, בגלל הצורך בהסכמת הורים. הפער הזה נסגר פה במעבר ל-90 יום.

השירות שנעשה פה בתיקון הזה הוא רלוונטי קודם כל למערכת החינוך אבל רלוונטי מאוד לבתי חולים שבהם יש קטינים ולמעונות של משרד הרווחה. בשני המקומות האלה יש אותו פער. הרבה פעמים הם קטינים במצבים קשים יותר, שעוד יותר קשה להגיע למצב של גביית עדות, וזה אומר לסגור לנו את הפער הזה במקום שאנו מתחננים לסגור. אני בתפקיד 4.5 שנים. לדעתי 4.5 שנים פחות יום אני מבקש לתקן את זה.

נביא את התיקון הזה, ואני מבקשת להוסיף, שאם נפתחה חקירה פלילית, או אם הוגש כתב אישום, כלומר שיש ראיות לעניין עבירת מין או אלימות, כאשר הוגש כתב אישום, המנכ"ל ישעה את העובד עד סיום ההליכים, ויוכל להלין גם את שכרו.

אם אפשר לפתוח את סעיף 47א1 לחוק שירות המדינה משמעת. יש שם: עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות בקטין או בחסר ישע או שעליו היה אחראי במסגרת עבודתו, ישעה אותו נציב השירות ממשרתו בשירות המדינה אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים – בדיוק מה שדובר.

אני רוצה להוסיף פה תיקון של הלנת שכר.

הנושא של השכר מוסדר באופן רוחבי בכל נושא ההשעיה. שינוי שלו כפי שאמרתי בדיון הקודם, הוא שינוי שיש להבין את המשמעויות שלו. עובד מפוטר, יש לו זכויות כלכליות מסוימות. הוא זכאי לפיצויי פיטורין, הוא רשאי למשוך כסף מקופת הגמל שלו.

הוא יכול להתפטר.

אם הוא מתפטר הוא לא זכאי לפיצויי פיטורין, הוא לא זכאי לדמי אבטלה. יש לזה השלכות. הוא לא מפוטר והוא מקבל זכויות פחותות מעובד מפוטר.

או שהוא נמצא במשך 5, 6, 7, 10 שנים במצב של הליך בבתי משפט, כל פעם דוחה את הדיונים וממשיך לקבל שכר ממשרד החינוך.

כשזה המצב יש לנו אפשרות לפנות לבית הדין ולבקש הקטנת שכר. ואנו עושים את זה. כשההליך הפלילי מתמשך באשמת העובד, אנו מבקשים הקטנת שכר, אבל הרעיון שאוטומטית יישללו זכויות שכריות הוא חורג מהתיקון הזה.

אני מאפשרת שיקול דעת למנכ"ל.

מי שמשעה זה לא המנכ"ל אלא נציב שירות המדינה.

אני מצטערת אבל כאשר יש מקרים מזעזעים חייב להיות שיקול דעת פה. אנחנו קוטעים את השכר.

יש שיקול דעת – הוא רק מופעל על ידי בית הדין למשמעת, שעוסק בדיוק בדברים האלה. הוא עוסק בזכויות של עובדי מדינה. השלילה מהסוג שגברתי מציעה מחייבת עבודת מטה מקיפה על השאלה הזאת.

נאפשר את זה לקריאה ראשונה, ולקראת קריאה שנייה ושלישית תכינו עבודת מטה, למה לא צריך לעשות את זה. חשוב לי שתהיה פה האמרה הזאת.

לא מזמן קיצרו את הפחתת השכר מחצי שנה לשלושה חודשים. אפשר לבטל את זה לגבי- - -

נכניס את זה כסעיף שאנו מאפשרים למנכ"ל או למי שצריך את הלנת השכר במקרים של אלימות ותקיפה מינית. אם יש עם זה בעיה לקראת שנייה ושלישית נדון בזה לעומק.

לא נכניס את זה כי אין לנו הסכמה של הממשלה. אבל נבדוק את זה לקראת שנייה ושלישית ונסביר את המשמעויות הרוחביות ואת הפגיעה בחופש העיסוק המשמעותית שיש פה, את הפגיעות החוקתיות, שהתיקון מציע. לא נכניס את זה עכשיו.

תיקון בחוק המשמעת הוא על כל עובדי המדינה. לא רק על עובדי הוראה.

הוא תיקון רחב מאוד.

ברשויות המקומיות יכולים לשלול שכר בהשעיה, כמו אצלכם.

אותו דבר כמו בשירות המדינה.

יש להם האפשרות להלין שכר?

כל אחד והסדר ההעסקה שלו ברשתות הפרטיות. מה שיש להם בהסכם העבודה. חוק הפיקוח לא חל בנוגע למערכת יחסי העבודה שבין בעל הרשיון לעובדים שלו.

אין במגזר הפרטי שלילת שכר בגלל התנהגות לא הולמת. גם אין השעיה במגזר הפרטי.

כי במגזר הפרטי אפשר פשוט לפטר. זאת הבעיה. במגזר הציבורי אי אפשר לפטר.

אבל במגזר הפרטי הבעיה בדרך כלל הפוכה, שלא מפטרים, מטעמים אחרים.

אני לא חושבת.

גברתי חושבת על- - - אני חושב על מוסדות אחרים שאנחנו מכירים, שנתקלים. לא מפטרים כי אולי אותו מורה קשור למישהו או שייך לצד מסוים. השיקולים הם אחרים לגמרי. אצלנו זה מופעל על ידי גורם חיצוני, נציב שירות המדינה, מנכ"ל המשרד. זה גורמים חיצוניים שרואים את טובת המערכת. במערכת הפרטית השיקולים הם אחרים לגמרי. לכן כל כך חשוב חוק הפיקוח והאפשרות לשלול את ההעסקה.

אבל חוק פיקוח אם אנחנו מתלים, למעסיק אין לו שיקול דעת. ואם לא ייענה להחלטות המנכ"ל של משרד החינוך, הרשיון יישלל. לא יהיה זכאי כלל לתקצוב.

הוגש כתב אישום?

ודאי. לירון, לגבי 16(4), אנחנו אומרים: העובד פוטר לפי 18א, אבל אם הוא פוטר לא מטעמים פדגוגיים מהמוסד החינוכי שלימד בו אנו גם מתכוונים שאתם יכולים לא לתת לו אישור? אם פוטר מטעמים לא פדגוגיים מרשת מסוימת? דיברת על דלתות מסתובבות.

כשיש צמצומים במוסד חינוך, זה לא יכול לעצור אותו אדם מלהיקלט לבית ספר אחר, אם הוא פוטר על רקע צמצומים למשל.

אבל אם פוטר על רקע התנהגות לא נאותה?

מישהו צריך לבחון ברמת הרגולטור את שיקול הדעת שהיה. כשמוסדות חינוך מפטרים עובד על רקע התנהגות לא נאותה, לרוב נקבל על זה דיווח. למשל, דוגמה להתנהגות לא נאותה – יכול להיות שהממונה על הטרדה מינית ברשת מסוימת החליטה שעובד הטריד מינית. אין הליך פלילי כי הנפגעת בגירה והחליטה לא להגיש תלונה למשטרה, אבל הרשת החליטה לפטר אותו כי הטריד מינית, כי כך קבע הממונה. אין פה עולם פלילי בכלל. אנו בפנים הארגון. במקרים כאלה אנחנו מבקשים – אין פה הסדרה שלמה, אבל אנו רוצים לצעוד אליה, אנחנו רוצים לבקש מאותו מעסיק פרטי שיגיד לנו: אני פיטרתי את העובד הזה כי הטריד מינית כדי שלא יעבוד ברשת אחרת וגם שם יטריד מינית.

למה לא לכתוב פה שפוטר לא רק מטעים פדגוגיים אלא בגלל התנהגות לא נאותה?

אין לנו יכולת לבוא ולדעת מראש אם אותו עובד פוטר מראש בהתנהגות לא נאותה על ידי המעסיק הפרטי. מישהו צריך לבחון את זה בעיניים מינהליות, בעיניים של רשות שלטונית. אני לא יכול להיבנות רק מההחלטה של גוף פרטי.

לא, אתה תבדוק אותה.

שאלה לנציב שירות המדינה, כמה פעמים פניתם בשנה האחרונה על נושא של אלימות או תקיפות מיניות לבית הדין לעבודה במצב שהוגש כתב אישום כדי להלין גם את השכר?

אנו לא פונים לבית דין לעבודה אלא לבית דין למשמעת שהוא בתוך נציבות שירות המדינה. זה הליך הרבה יותר פשוט. אני לא יודע להגיד מספרים. אנו עושים את זה. ולא רק במורים או בדברים מהסוג הזה. בהשעיות שמתארכות שיש בהן כתב אישום- - -

מה הקריטריונים?

העמדה שלנו, כשההשעיה נמשכת שנתיים ומעלה והוגש כתב אישום. הרבה פעמים זה לא הרבה זמן אחרי כתב האישום. הרבה פעמים בשנתיים לא מוגש כתב אישום. רוב הפעמים בשנתיים אנחנו עומדים בלי כתב אישום. יש לקחת זאת בחשבון. אבל זה הקריטריון שלנו, או מצבים שבהם הנאשם דוחה את הדיונים. אז לא מחכים שנתיים.

ברגע שהוא מגיש את ההארכה הראשונה אתם ישר מגישים בקשה להלנת שכר?

אנחנו יודעים מה קורה בהליך. או זה הליך אצלנו ואז אנחנו מכירים את בקשות הדחייה, או הפרקליטות מעדכנת אותנו שההליך נדחה בגלל בקשות דחייה של הנאשם – אנחנו פונים לבית הדין ומבקשים. בניגוד לבית הדין לעבודה, זה נערך בלי דיון אפילו. זו בקשה בכתב. אנחנו פונים למשרד, מקבלים נתונים של העובד, חוות דעת סוציאלית, מגישים את זה לבית הדין. הוא עונה בכתב. בית הדין מחליט בכתב, לא דיונים, לא משהו שנמשך.

נשים שלושה קריטריונים לבקשה להלנת שכר מבית דין למשמעת שיהיה ברור שלא ימתינו שנתיים שלוש.

זה סעיפים אחרים בחוק. זה יצטרך עבודה לקראת הדיון הבא, כי צריך עכשיו נוסח לתיקון חוק שלא דיברנו עליו, לא ראינו אותו, לא בחנו אותו משפטית.

לגבי סעיף 47א1(1), לאור התיקון שעשינו בחוק הפיקוח, או אני כבר לא זוכר באיזה מהחוקים - גם פה כתוב: בקטין או בחסר ישע אשר עליו היה אחראי – במסגרת עבודתו – את זה אפשר למחוק כדי להשוות בין החוקים. כשזה מותנה שהפגיעה היא בתוך מקום עבודתו – להוריד.

נכון. תודה. נעשה אחידות בכל החוקים.

חוק המשמעת רשויות מקומיות זה העתקה מפה – צריך אולי גם לתקן שם.

אני שמה לפרוטוקול, שאף אחד לא יכריז על זה כנושא חדש, לקראת קריאה שנייה ושלישית אני מבקשת להוסיף את הסעיף שמדבר על חובת הלנת שכר כאשר מגיעים לקריטריונים מסוימים בעבירות של אלימות ושל תקיפה מינית. אנחנו ננסח את זה. כאשר מוגש כתב אישום.

במקום הלנה לומר שלילה. לא הלנה.

הפחתה. אם אומרים את זה אחרי שישה חודשים או שנתיים זה מוגזם.

פעם חצי שנה היינו נותנים מחצית משכורת. המחוקק את זה קיצץ לנו לשלושה חודשים. צריך קוהרנטיות בין החוקים.

נעשה מדרג. שישה חודשים אפשר לעשות חצי. אחרי שישה חודשים במקרים אלה ואלה שנגדיר עם קריטריונים, הם יעצרו את זה.

כשנגיע לזה ונדון בזה, נראה איך זה משפיע על יתר סעיפי החקיקה. אם צריך, נאחד.

הסעיף המקביל – מה שגיא ביקש, בחוק הרשויות המקומיות משמעת, הוא 20(1ג).

כדי לעשות את ההסדר הזה רוחבי, התיקונים לגבי שינוי עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע עליו הוא אחראי או במוסד חינוך – אנו עושים פה האחדה, וגם בחוק שירות המדינה משמעת אנו מתקנים סעיף 47א(א1) ומורידים את המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" ויוצרים תיקון עקיף נוסף לחוק הרשויות המקומיות משמעת בסעיף 20(1ג), ומורידים גם כאן את המילים: עליו אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו. זה כל עבירת מין או אלימות חמורה בקטין היום, תהיה סטנדרט בכל החוקים האלה שברירת המחדל הוא השעיה.

אני רוצה להעלות את ההצעה הזאת להצבעה. הצעת חוק פיטורין של עובד הוראה והשעיית עובד לשם הגנה על קטין חסר ישע, תיקוני חקירה, התשפ"ב-2022, אני מעלה את הנוסח כפי שהתקיים הדיון עכשיו עם התיקונים שהוצגו להצבעה. מי בעד? נגד?


הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

אני קובעת שההחלטה עברה. אני מבקשת להכין את הנוסח צ'יק-צ'ק, שנוכל להעלות את זה למליאה לקריאה ראשונה.

תודה רבה לכולם. רק אומר לפרוטוקול, שמתקיימים עיצומים ויש משבר אדיר כרגע במערכת החינוך הישראלית. המורים שובתים, הילדים בנמצאים בבית. כשהמליאה תיסגר – מאמינה שתיסגר יחסית היום מוקדם – נקיים דיון חירום בוועדת חינוך לעניין המשבר במערכת החינוך ולנושא תקציב המדינה. מצב בלתי אפשרי ובלתי נתפס מה שקורה בימים האחרונים. להודיע לחברי הוועדה בבקשה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:50.