פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
124
ועדת הכלכלה
23/06/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 284
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, כ"ד בסיון התשפ"ב (23 ביוני 2022), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 23/06/2022
חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
פרק י"ב (חקלאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת]
מוזמנים
¶
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
נעמה קאופמן-פס - מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר אסף לוי - מנהל אגף גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אלונה שמיר - מנהלת קשרי ממשלה והכנסת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אפרת ורד - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אור מלכי - רפרנט חקלאות, משרד המשפטים
עמיהוד שמלצר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
גלעד קצב - רפרנט מים וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
חיים בורובסקי - רפרנט מים ותעופה, אגף התקציבים, משרד האוצר
יובל דוד חננאל - עו"ד, צוות מזון וקמעונאות, רשות התחרות
מתן בן שאול - יועץ משפטי, המועצה לענף הלול
מרדכי אלקבץ - מנכ"ל ארגון מגדלי העופות
שמעון ביטון - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות
טומי מנור - עו"ד, חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות
עמית יפרח - עו"ד, מזכ"ל תנועת המושבים
ירון סולומון - מנהל תנועת האיחוד החקלאי
דפנה כהן נוריאל - דוברת תנועת המושבים
הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית, עמותת אנימלס (לשעבר אנונימוס)
אמנון קרן - עו"ד, מנחה קליני, הקליניקה לצדק סביבתי, אוניברסיטת תל אביב
אלעד מלכא - מנכ"ל האינטרס שלנו
צחי בן עיון - יו"ר ענף העצמאים בהתאחדות, התאחדות המלאכה והתעשייה
לאה יוגב - חקלאית עצמאית, התאחדות המלאכה והתעשייה
דוד עגיל - חקלאי עצמאי, התאחדות המלאכה והתעשייה
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
שמואל לויט - מנכ"ל המועצה לענף הלול
דודו קוכמן - מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי
שי גליקסמן - מנכ"ל גליקסמן שיווק ביצים
ענבל לב - ע' יו"ר צער בעלי חיים בישראל
אריאל ארליך - ראש מחלקת הליטיגציה, פורום קהלת
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
פרק י"ב (חקלאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת], מ/1443
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בוקר טוב. ועדת הכלכלה מתכנסת ביום חמישי לאור חשיבות הדיונים והחקיקה שאנחנו רוצים להשלים. יש לנו יום ארוך כדי לעגן בנוסח חוק את ההסכמות בחקלאות, פה ספציפית בפרק של ענף ההטלה.
הוועדה בשנה האחרונה ידעה ימים מורכבים ואי הסכמות ומתחים ואני שמח שהיום זה יום שבו אנחנו מביאים נוסח שמעגן את ענף ההטלה בחקיקה ראשית ומסודרת והוא הוסכם ותואם גם על ידי שר החקלאות ומנכ"לית משרד החקלאות וגם על ידי כלל הארגונים היציגים של ענף החקלאות, המושבים, הלול וההטלה. אנחנו רוצים לתת תוקף להסכם.
אני חושב שזה שיעור גדול כמה אפשר להתקדם כשעושים הסכמות מול מצב שאנחנו כמעט שנה שלמה בווכחנות. ההסכמות, יש להן חולשה אחת בניגוד למלחמות, במלחמות אתה מדמיין שתשיג הכול ואתה אף פעם לא תשיג הכול ובהסכמות אתה לא תקבל את כל מה שרצית. אם יש הסכמות שמישהו קיבל את כל מה שהוא רצה כנראה מישהו אחר בהסכמות האלה נפגע.
אבל ההסכמות צריכות להיות ראויות, מכבדות, עם אופק ותקווה ועם גמישות ויכולת לשינוי עתידי, כי העתיד לא ידוע ושוק והתפתחויות זה דבר דינמי ולכן העובדה שאנחנו מסוגלים להביא היום הסכמות עשור קדימה, פלוס אפשרות לשלוש שנים הארכה, ובעשור הזה לעצב את ענף ההטלה, לשכלל אותו טכנולוגית, סביבתית, מיקומים, תשתיות, רגולציה וכל מדיניות אחרת, שלא נראה את המחזות המבישים שבכל שנה מישהו מתחנן שתהיה תקנה לענף ההטלה ושזה הופך להיות אבן ריחיים ודאגה אדירה ללולנים. לא נסתר מעינינו שיש דאגה בקרב חלק מהמגדלים וחלק מהרגולציה שתחול עליהם גם בשנים הקרובות, הצורך לצאת מתוך היישובים, הצורך לעבור ללולי חופש, הצורך לאתר מקומות, להביא השקעות, אבל ההסכמה גם מביאה מאות מיליונים מהממשלה ומביאה את זה בפריסה רב שנתית.
כל ההסכמות הללו לא שוות את הנייר שנכתבו אם לא יהיה יישום מלא ועיגון מלא של כל מה שמחייב חקיקה, נהלים, תקנות וצווים. אם לא נגבה את ההסכם במעשים, ביישום ובחקיקה מלאה אנחנו נידונים לפגוש פה בעתיד ויכוחים ומשברים. לכן אנחנו בחרנו את כל היום הזה להקדיש לענף ההטלה ולנסות לסכם את הדברים ולהצביע כדי שלפחות זה יעבור בוועדת כלכלה ואם אפשר אפילו בכנסת לפני שהיא מתפזרת. גם בנושא הזה יש קונצנזוס של אופוזיציה וקואליציה ואני חושב שגם סיעות האופוזיציה יתמכו בהסכם שמקובל על נציגי המגדלים.
אני אתן למנכ"לית משרד החקלאות לפתוח ולהציג בתמצית את ההסכמות, עוד כמה התייחסויות ואנחנו נלך לעבודה שחורה של הקראה סעיף סעיף והתקדמות. בבקשה, נעמה.
נעמה קאופמן-פס
¶
קודם כל תודה ליושב ראש ותודה גדולה גם ליועץ המשפטי לוועדה שעזר לנו, כי באמת גם הדיון הזה נקבע יחסית מהר אחרי ההסכם וכולנו עושים כאן מאמץ להגיע לסיכומים ויכול להיות שיהיה לנו עוד ככה צורך בהפסקה קטנה של הוועדה כדי לחדד כמה נושאים, אבל כמו שאמרת, להגיע לסיכום זה הדבר הנכון.
אני שמחה, אתה רואה אותנו שמחים עם הענף, מתקדמים, פותרים סוגיות. בעצם שתי הסוגיות המרכזיות שאנחנו צריכים לדון בהן היום כדי להתקדם בכל שאר רכיבי ההסכם, שהם המענקים והחתימה על עליית המחיר, זה הנושא של תיקון החקיקה הראשי שמדבר על הנושא התכנוני עד מתי, זאת אומרת עשר שנים פלוס שלוש שנות התכנון, והנושא של הגדרת מכסות דור ב', על כל המשתמע מכך, ששניהם צריכים להיות בחקיקה ראשית.
בהחלט יהיו עוד תיקונים שיבואו בתקנות מסוימות לוועדה, אבל זה בעצם מה שעובר בחקיקה ראשית בגדול. יש לזה כמובן ניואנסים והעברת החקיקה הזאת היא גם מכוננת, גם יש לה משמעות מאוד חשובה של גם מתן אופק ובהירות וגם היא תוכל לשחרר את הרכיבים האחרים שכולנו מאוד רוצים לשחרר.
פתחנו דף יפה וחדש עם הענף, כבר פתרנו מאז עוד סוגיות ועוד מענקים שניתנו, אפילו רק אתמול בטיפול בפסולת, ואני אומרת לכם שיש לי עוד מהלכים בקנה ואני חושבת שטובת הענף וטובת מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל מהנושא הזה תהיה מוכחת בהקדם האפשרי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בקצרה, אני רוצה קודם כל להתייחס לדברים שלך. אתה אמנם הקטנת את עצמך בעניין הזה, אתה אמרת שהסכמות זה דבר טוב, אבל צריך לזכור שההסכמות האלה במקרה הזה הגיעו לאחר מלחמות. היה כאן מתחילת הקדנציה, הנושאים האלה של הרפורמה בחקלאות נבלמו בוועדה הזו, אתה כיושב ראש ואנחנו כחברי ועדה חשבנו שזה היה דרקוני, זה היה דורסני באופן הזה והרפורמה הייתה חשובה אולי כדי להוזיל את המחיר, אבל לא לקחנו בחשבון ולא הסתכלנו על המצוקות ועל ההשלכות כלפי החקלאים.
היום אנחנו רוצים לבוא לרפורמה ולהסכמות שאמורות לאזן בין הרצון מצד אחד להוריד ולהוזיל את מחיר הביצה, וזה הדבר הכי חשוב לנגד עינינו, אבל בסוף של כל הדיונים האלה בחקיקה שבסופו של דבר האזרח יוכל לקבל את המוצר טוב, אבל גם זול עם תחרות כמו שהיה מקובל בכל השווקים, גם בשוק החקלאות, כדי להוזיל את המחירים. זה עדיין ענף שיש לנו הרבה מה לעשות בו ואנחנו רוצים לעשות בו וזה אחד הדברים שמייקרים את יוקר המחיה.
זה לנגד עינינו, אבל הכול צריך לעשות בשיתוף פעולה, השמירה על הפרנסה של אנשים, על מסורת של עבודה, על השקעות של אנשים, היא גם חשובה ולא פחות חשובה. במסגרת האיזון הזה זה הדבר שאנחנו רוצים לראות שנעשה. אנחנו שותפים, מבחינתי כאופוזיציה בוועדה, למהלך הזה, אבל אנחנו עוד נתאם איתך את המהלכים האלה, כאופוזיציה במסגרת של הסתייגויות או לא הסתייגויות, את זה נדע במשך היום.
אנחנו שותפים, אבל אנחנו אומרים דבר אחד, הוזלת המחיר, רפורמה, זה דבר חשוב, אבל עם שמירה על החקלאי, עם שמירה על המשק הזה שהוא יהיה אצלנו. אנחנו רוצים את כל ענף החקלאות, כולל ענף ההטלה, להשאיר אצלנו בבית, שהוא יהיה מתאים למה שאנחנו רוצים, אבל שיהיה אצלנו בבית, לא הכול להסתמך על להביא דברים מבחוץ. אנחנו חייבים לשמור על ענף החקלאות שיהיה אצלנו בבית.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה, חבר הכנסת מקלב, ואני גם רוצה דרכך ובעזרתך שתפנה גם ליושב ראש האופוזיציה וגם למרכז האופוזיציה, שנביא את החוק הזה ספציפית, נקי, בלי הסתייגויות, כי זה ממש צו השעה והוא טופל על ידי כולם. כשהיו פה דיונים על חקלאות כולם היו כאן, ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, כולם פעלו בעניין ורצו להביא את זה, ואם אנחנו יכולים לתת ודאות - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בדרך לפה, בהפסקה שהייתה בין הדיון הראשון לדיון הזה, היו לי שיחות עכשיו עם חבר הכנסת רוטמן ועם מנהלת הסיעה אצלנו, גב' גלבשטיין, אנחנו בודקים את העניין ואנחנו נראה איך העניין הזה יקודם. יש הסתייגויות לחלק. אני עוד כמה דקות אצא כדי לראות מה נעשה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה, תעשה את ההשתדלות, יש לנו עוד כמה שעות טובות על הדבר הזה. החוק שאנחנו דנים בו הונח כבר בספטמבר ופוצל מחוק ההסדרים. החוק הזה בשמו הרשמי, פרק י"ב, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום מדיניות כלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 לתקנון הכנסת, וכעת על גבי הנוסח המקורי שהונח כבר בספטמבר אנחנו משלבים את ההסכמות.
אני רואה שיש כמה דוברים שביקשו לדבר ויש הקראה שבה נעסוק בסוגיות ספציפיות שלחלק מהדוברים מפריעות. אז מי שרוצה להגיד משפט כללי יקבל שתי דקות עכשיו, מי שירצה על סעיף ספציפי לנמק, להסביר, לרצות לשים לב לאיזה ניואנס או איזה בעיה, זה נעשה סעיף סעיף ויש לנו פה עבודה יסודית.
עכשיו אני נותן אפשרות להערות כלליות של שתי דקות בלבד. בהקראה, אחרי כל שניים-שלושה סעיפים שאנחנו מקריאים אנחנו מאפשרים הערות ממוקדות לדבר. מוטי אלקבץ, בבקשה, ארגון מגדלי העופות.
מרדכי אלקבץ
¶
בוקר טוב, תודה לך, כבוד היושב ראש, על כינוס הוועדה הזאת היום. אני רוצה דווקא לפתוח בנושא אחר, אני רוצה להודות לנעמה בנוגע לטיפול שלה במשבר בפטן בימים האחרונים, משבר שנמשך כשבועיים, מול בעיה שהייתה עלולה לסכן את המשך קיום המגדלים בצפון בנוגע לאיכות הסביבה. נעמה, אני רוצה להודות לך בשמי ובשמם, גם על העמדת התקציב המיוחד של הטיפול בפגרי עופות ועל זה תודה. גם תודה צריכים להגיד.
בכללי, אנחנו נמצאים כאן היום, אני מקווה, בישורת האחרונה לפני שאנחנו מביאים איזה שהוא מרגוע לענף שמתנהל במטוטלת מזה שנים רבות. אנחנו נדרשים להיאבק כל שנה על המשך התכנון ואנחנו עומדים תחת איומים שהחמירו מאוד בשנה האחרונה, איומים שהביאו לכך שלולים במשק המשפחתי בעיקר, ורק במשק המשפחתי, נסגרו על פי הוראת השירותים הווטרינריים.
אני מאוד מקווה שההסכם שהושג לאחר משאים ומתנים ארוכים ומתישים ועם עליות וירידות, שהוא לא מגלם בו את כל השאיפות שלנו, אבל הוא נותן לנו הבטחה שלא נצטרך להגיע לכאן בסופו של יום כל דצמבר בכל שנה כדי להמשיך ולהבטיח את המשך התכנון, לפחות לא בעשר עד 13 השנים הקרובות. ויחד עם זאת, כפי שאמרת, הוא מעמיד תקציב משמעותי שאנחנו מקווים שעם השנים, אם נידרש לעוד, נמצא אוזן קשבת להגדלתו ותוך התייחסות גם לשכבת גיל שלא תוכל להמשיך ולשרוד, וגם שם אני מקווה שהתקציב יימצא כדי לאפשר להתייחס גם אליהם.
אין ספק שאנחנו נמצאים כאן היום בשלב הראשון כדי לקיים את ההסכם וקיומו תלוי בהליך שיתקיים כאן היום ולאחר מכן במליאת הכנסת. אז אני מודה לכם ואני מקווה שאנחנו באמת נגיע היום להסכמות שיפתחו את הדרך ואת המסלול כדי לקיים את ההסכם.
לאה יוגב
¶
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. שלום, אני ממושב שומרה שבגבול הצפון. אני קראתי את המסמך שמוגש פה ואני רוצה להגיד לכם שישנם מגדלים שהם משק משפחתי שהם מקום המדינה עד היום, מרביתם הם בין הגילים 70-60 ומעלה. העלויות שנדרשות מהם הן מבחינת היתכנות כלכלית בלתי ישימות, המשמעות של זה היא שהם יופרשו מהענף.
קראתי פה שכתוב פורשים, מי שפורש הוא פורש מרצון, פה הם יופרשו, סליחה על הביטוי, מאונס מהענף והם יישארו ללא פרנסה. בהמשך ראיתי שייתנו פיצוי של 100 מיליון לסך הכול הפורשים, אז אני חושבת שחסרים פה נתונים של כמה מגדלים יש שלא יעמדו בזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בגלל זה אמרתי, לאה, שכשנגיע לפרטים אז נדבר. אני לא אתן לך תשובה עכשיו, העובדה הזאת שאת מדברת עליה נידונה עמוקות, ההסכם הזה לא יתקדם בלי שמצאנו תשובות ראויות ואדם שמגדל בתוך יישוב וצריך להזיז את זה, דרשנו השקעות, דרשנו פיצויים, דרשנו יכולת להזיז את המכסה זמנית ללולים אחרים ועוד הרבה פתרונות לאנשים האלה כולל שנים לטיפול, כולל התניות שאם לא מתקיימות לא באים אליו בטענות.
אז את הפרטים של הדברים אנחנו נעשה סעיף סעיף. את צודקת שזה הסיפור הכי כואב, ובגלל זה גם לא חתמנו על ההסכם, רצינו שלחוליה הפגיעה ביותר, הוותיקים, האלמנות, המבוגרים, יהיה איזה אופק בשנים הקרובות לטפל בהם, לא באבחה. הרי אם לא היינו עושים את ההסכם הזה הלולים האלה היו נסגרים מיידית בצו צער בעלי חיים או בכל הוראה אחרת של הווטרינר.
האיגרת בעצם סגרה את הלולים הללו מיידית, אנחנו פתחנו אותם שלוש שנים קדימה, אבל הבאנו כסף להשקעות ודרשנו דרישות. נלך איתך פרט פרט וננסה גם להניח את דעתך שהוועדה הזאת, כל עוד אני בכנסת ובממשלה אני אלווה את ההסכם הזה יום יום שעה שעה. אנחנו לא נביא את כל התשובות היום, אבל את העיגון של הדרישות והכיוונים, זה מה שנעשה. עם עוד קצת סבלנות ותהיי איתנו כל היום נגיע לסעיפים האלה, תרצי לדבר על כל סעיף תהיה לך זכות דיבור שם. בסדר?
לאה יוגב
¶
אוקיי. רק משפט אחד נוסף, אנחנו המשקים המשפחתיים נמצאים בעלטה, אנחנו לא רואים, לא אופק, לא בהירות, אנחנו לא יודעים מה קורה, האם אנחנו נמשיך לגדל, לא נמשיך לגדל. השירות הווטרינרי - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
המנכ"לית הציעה הצעה נכונה. מתוך העומסים והלחץ עם פיזור הכנסת לעמוד בהסכמות היא לא ישבה עם מגדלים וסקרה בפניהם לאן הדברים הולכים ושתרגישו שגם נציגי המדינה הסבירו לכם ופירטו. אנחנו נעבוד היום, נעשה את העבודה המשפטית והחקיקתית, אבל יכול להיות שנעשה איזה שהיא הפסקה ואתם תשבו איתה חצי שעה או כמה שצריך לשמוע מכלי ראשון לאן זה הולך ואת המחויבות שלהם ואולי זה טיפה ירגיע חלק מהדאגות שהצגתְּ.
צחי בן עיון, בבקשה.
צחי בן עיון
¶
תודה, אדוני. ראשית כל, אדוני, אנחנו מגיעים לכאן היום לדיון בוועדת הכלכלה כאשר ביום שני כבר המצב של המגדלים הקטנים, שהם כולם עצמאים קטנים, בעלי עסקים קטנים, אנחנו מגיעים לכאן כבר חבולים. זאת אומרת אם אנחנו קיבלנו רק שלוש שנים ברוטו להמשיך לגדל בלולים הקטנים שלנו, המגדלים הגדולים קיבלו 15 שנה ברוטו. זאת נקודת מוצא לא טובה, מפלה, פוגענית, ואם היינו חלשים לפני כן אז היום אנחנו כבר על סף קריסה.
הנושא של האיגרת, ופניתי לאדוני ואדוני יודע, האיגרת הווטרינרית גם היום, אחרי אישור התקנות בוועדת החינוך, האיגרת הווטרינרית עדיין חלה ותקפה. מאות משקים קטנים סגורים, אין שום סעיף בהסכם שמדבר על אותם משקים סגורים, שיפתחו אותם לאלתר עכשיו, שייתנו להם אכלוס. כלוב זה כלוב, אדוני. זה בהיבט הזה.
דבר שני, אדוני, אם לא הייתה מופיעה המילה ביטול התכנון הרי מה קורה פה? יש פה דבר והיפוכו, יש פה מקל וגזר. אם המילה ביטול התכנון לא הייתה מופיעה בכלל ואומרים לנו: חברים, יש לכם עוד עשר שנים תכנון, יש לכם עוד 13 שנים תכנון, לא תצטרכו לבוא לוועדת הכלכלה, לא תצטרכו לבוא למדינה, ניחא, אבל כשאומרים לנו במעלה הדרך שכל זה מתבצע לאור ביטול תכנון, ביטול תכנון, אדוני, משנה סדרי עולם בענף ההטלה, החלשים, במקום לגדל את המטילות שלהם יודעים שאין להם מקום עוד להשקיע, אין להם אופק להשקיע, והם לא ישקיעו ואז כל הלולים הקטנים, אדוני, הולכים לגדולים.
לכן הייתי מבקש מכבודו, ואדוני יודע ודואג לחלשים, המילה ביטול תכנון שבהסכם לטעמנו היא מילה שצריכה לרדת מסדר היום. אפשר להסכים שהתכנון הוא עד עשר שנים, הוא עד 13 שנים, אבל המילה ביטול היא הרת גורל.
צחי בן עיון
¶
תודה, אדוני, על השאלה. יש הבדל גדול, אדוני, כי עד עכשיו כל שנה הגענו לוועדת הכלכלה והגענו לוועדת הכלכלה מכוח האינרציה ומכוח השנים של 70 שנה ולבוא להגיד בחקיקה ראשית, שזה לא היה קיים עד היום, בחוק מועצת הלול, אפשר לבוא כל שנה לוועדת הכלכלה, לבוא להגיד שאנחנו מבטלים לכם, אדוני, כשאומרים מבטלים לכם ישר פוגעים בקטנים כי לקטנים אין כסף להשקיע מיליונים, והתקציבים פה, נדבר עליהם בפרטים בהמשך. אדוני, אני מבקש מהכנסת את המילים 'ביטול תכנון' לבטל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
צחי, אני רק רוצה להבהיר לך כבר בשלב הזה, עמדת הממשלה הייתה לבטל את התכנון מיידית, זה היה חוק ההסדרים, ועמדת הממשלה הייתה לא להביא אפילו תקנה ל-2022. זה המצב שהיית בו. אתה מאלה שכתבו לי שנדאג שתהיה תקנה לענף הלול, אבל הסמכות להביא תקנה מתחדשת כל שנה והיא של שר החקלאות, אז אתה היית באי ודאות. הם רצו לבטל תכנון מיידית, ואחרי זה היו מספרים, חמש שנים, שבע שנים, והחבר'ה שלך רצו 20 שנה ו-30 שנה, הם לא התחילו בעשר ועוד שלוש.
הפשרה הזאת של עשור ועוד שלוש תלמד את כולם מה הולך להיות בענף הזה. יכול להיות שאחרי שבע שנים הממשלה תגיד שהענף הזה יציב, סביר, יעיל, אין מה להתעסק בביטול תכנון. לא תגיע לכאן כל שנה כדי לקבל תקנה. מי שמגדל ביצים לא יגיע כל שנה. מרגע שהחוק הזה בתוקף - זהו, העסק עובד, לא כל שנה תקנה. זו בשורה אדירה לעשור הקרוב.
אז מי שלא רואה גם את ההישג של היציבות והשקט בעשור הקרוב פלוס אופק של עוד שלוש שנים, פלוס בחינה לשנים האלה ושינויים, בעשר שנים המדינה משנה את פניה, אז אתה צריך לדעת להסתכל גם על הכוס המלאה. וכן, יש פה אסכולות, יש כאלה אומרים לא תכנון ויש כאלה אומרים כן תכנון עד הסוף. אתה אומר הכול תכנון ועולם כמנהגו נוהג, רק בעמדה שלך זה לא הביא תוצאה כל כך טובה למגדלים כי כל שנה הם עמדו פה כעניים בפתח, מתחננים ובוכים וחזרו לצפון עם דמעות מוועדת כלכלה והתביישנו שהם חזרו בוכים.
אז אנחנו נותנים לענף הזה איזונים בין עמדה מסוימת כלכלית שאומרת ביטול תכנון לעמדה אחרת שאומרת לעולם לא יהיה ביטול תכנון ונותנים עשר ועוד שלוש שזה 13 שנה לבדוק את המהלך והכול יכול להשתנות בעשור הקרוב.
צחי בן עיון
¶
אדוני, רק ברשותך להגיב למה שאמרת במילה אחת. כל זה היה יכול להיות נכון לולא היינו בוועדת החינוך ושם נגזר גורלנו, שלוש שנים לעומת 15 - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
רגע, תקשיב עד הסוף. מה שהגיע לוועדת חינוך לא הגיע על דעתנו והוא גם בוצע חד צדדית, אבל משקיבל ההסכם תוקף גם הצו של צער בעלי חיים שהגיע לוועדת חינוך קיבל התייחסות ונכלל בהסכם ועבר שינוי. האיגרת וענייני צער בעלי חיים לא נולדו עכשיו בדיונים על הסכמות. זה ריחף כחרב על צוואר הלולנים בשנים האחרונות.
צחי בן עיון
¶
אדוני, הדבר הכי בסיסי היה סעיף ראשון בהסכם, לבטל את הגזרה הזאת שיש מאות משקים, פניתי לאדוני לפני פסח, משקים שלמים, למה הם, מי שמייצג את הקטנים, לא מצא לנכון לפתור את הבעיה של הקטנים? למה אני עכשיו צריך לדבר בשם הקטנים ולבוא להגיד שאין להם מה לאכול, אדוני? זה לא סיסמה, אין מה לאכול. אתה לא דאגת לקטנים, נקודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אלקבץ, סליחה, אתה לא יכול לדבר עכשיו. אתה קיבלת יותר משתי דקות להביע עמדה, אני שומע את הדאגה. אני שמעתי את הדאגה ואנחנו עוד נעמיק בדברים הספציפיים שהעלית במעלה הקראת החוק.
אלעד מלכא, 'האינטרס שלנו'.
אלעד מלכא
¶
תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני אתייחס לחקיקה ולהסכם לא בהכרח כמקשה אחת מסיבה אחת פשוטה, החקיקה שמובאת לוועדה כאן מייצגת אינטרסים של צד אחד בלבד, כלומר הצרכן לא עומד להרגיש שום הקלה בכיס כתוצאה מהחקיקה המובאת לכאן. ללא הפחתה של המכסים, שאני מבין שדובר על זה בהסכם, אבל זה לא מעוגן בחקיקה, ללא הפחתה של המכסים באופן מיידי וגם עיגון של זה להמשך הצרכן לא יראה שום תוחלת במחיר הביצה בסופו של דבר כתוצאה מהחקיקה הזאת, מה גם שהיא מדברת על עשר עד 13 שנה שבהן יכולים לקרות המון המון דברים כמו ביטול החוק הנוכחי.
לכן כל עוד אין עיגון של הורדת המכסים, גם עכשיו וגם להמשך כבר בחקיקה הזאת, אנחנו חושבים שזה מייצג אך ורק אינטרס של צד אחד במפה ולא דואג לציבור הרחב כולו ולציבור הצרכנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתה בחור שיש לו רקע יהודי, נכון? כתוב בתלמוד, פשרה עושה קניין. מי שלא מבין, אתה מאלה שאוחזים שצריך לבטל את התכנון בישראל, נכון?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתה דווקא יש לך דיאלוג עם משרד החקלאות, אולי תברך אותם על קידום המדיניות שרצית.
אלעד מלכא
¶
אם אתה שואל את דעתי אני חושב שעשר שנים ועוד שלוש זה המון המון זמן שהציבור ימשיך להיאנק. אני מבין שנעשתה פשרה ולכן אני נועל את פי ביחס לפרק הזמן הזה. אני כן אומר, אני מבין שביחס להסכם כן דובר שם על הפחתת מכסים, הדבר הזה לא מעוגן בחקיקה ואנחנו יכולים להיות במצב שהדבר הזה מעוגן בחקיקה והמכס לא יופחת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מכסים לא קשורים לפה, המכסים הם בסמכות שר האוצר ואתה יודע שהוא בעד הפחתת מכסים, הוא עשה כמה פעולות כאלה לאחרונה.
דוד עגיל, משום כבודך שאתה פה, קצר ולעניין.
דוד עגיל
¶
אני רוצה לדבר קודם כל על מהות ההסכם. מהות ההסכם היא לא על דעתם של המשקים הפעילים, ונדגיש פעילים. מה שנעשה, זה לא סוד, אדוני, זה מול המשקים הגדולים, הטייקונים, תקרא להם כך או שלא תקרא להם, לא יודע איך. מכל מקום הנציגים שלנו, עם כל הכבוד, לא קיבלו את האישור לייצג אותנו ולא הביאו בפנינו שום דבר לאישור, מה גם שאתם לא החתמתם אותם שאין להם ניגוד עניינים. אז כל ההסכם הזה לא כופה עלינו כלום. אנחנו המגדלים הפעילים, למעשה איתנו יש לכם את העסק ולא עם אלה שעושים כל מיני עסקים על חשבון הגב שלנו. זה דבר אחד.
דבר שני, אני רוצה לדבר על יוקר המחיה. אנחנו מדברים על מחיר מפוקח על ידי משרד החקלאות, שבשנה האחרונה הכול בוזבז ופורק, ואם יורידו לנו, נגיד נגיד, ארבע אגורות לביצה, כשמשפחה צורכת 60 ביצים בחודש, כפול ארבע, 2.5 שקל זה לא יוקר מחיה. אתם תלכו למי שמייקר ברשתות, ולא לבוא על הגב שלנו. אנחנו כבר חמישה חודשים עובדים בהפסד. וכל אחד פה, מי שלא תיכנס לו משכורת בראשון בחודש הוא יעשה מעשה.
אז, אדוני, קודם כל יוקר המחיה בלייקר את מחיר הביצה, אנחנו מפסידים חודש חודש, אדוני, ואנשים לאט לאט קורסים. כל אחד לפי היכולות שלו, אבל בסוף כולם יקרסו.
מכל מקום, לגבי ההסכם, אני שוב פעם חוזר, יש עוד קבוצה, יש מגדלים פעילים ויש טייקונים ואנחנו מבקשים להיפרד מהם, כי הנציגים האלה, עם כל הכבוד, הם לא מייצגים אותנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מניח שיש לכם דרך דמוקרטית למנות את נציגיכם אחת לכמה שנים. הדמוקרטיה הפנימית שלכם, אנחנו לא נתעסק בה עכשיו, אבל מבחינת המדינה ועל פי חוק אלה הארגונים היציגים ואם אתם רוצים לשנות את המייצגים שלכם תפעלו בכלים הדמוקרטיים והחוקיים שעומדים לרשותכם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בטוח, תשמע, אני לא ראיתי ארגון שיש בו מאה אחוז הסכמות, תמיד יש אופוזיציה וקואליציה, גם בארגונים וגם בכנסת. אבל תודה, דוד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, אבל לא עושים הסכם עם כל חקלאי, עושים עם הארגונים היציגים שלו ואלה הארגונים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אתה לא מחליף אותם בהקמת עמותה, תחליף אותם בקלפי, תצביע נגדם. יש לך זכות הצבעה שם. לכל מי שיש מכסה הוא יכול להצביע בארגון ולהחליף אותם.
כן, עמית, בבקשה, קצר, כי אנחנו רוצים לעבוד, בינתיים זה היה כללי.
עמית יפרח
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כל אני גם מצטרף לדברים של יושב ראש ארגון המגדלים על החשיבות של ההגעה ליום הזה שבו אנחנו מיישמים ומחוקקים את ההסכמות בין הענף לבין המדינה. עברנו שנה מאוד מאוד לא פשוטה עם עליות ומורדות כאשר המטרה שלנו הייתה בסופו של דבר בראש ובראשונה להשאיר את הענף הזה במשק המשפחתי, לאפשר לענף הזה לשדרג את עצמו, לייעל את עצמו, להכניס את עצמו להשקעות שייטיבו עם המגדלים, גם הקטנים וגם הגדולים, ובעצם לייצר לו איזה שהוא אופק תכנוני.
דובר פה על 13 שנה, אני מעריך שלאורך השנים הקרובות, כאשר הענף הזה יתאים את עצמו למציאות המשתנה ויעשה את השדרוגים וההתייעלות גם המדינה תבין שבסופו של דבר התכנון מייצר גם עבורה יתרון גדול מאוד שיבטיח למדינת ישראל רציפות של ביצים ישראליות לאורך זמן במחיר סביר.
אגב, גם לצרכן יש פה בשורה, יש פה הורדת מכס שניתנה על ידי הענף לטובת הורדת יוקר המחיה ולכן בסופו של דבר, אדוני היושב ראש, ההסכם הזה, גם אם הוא לא מושלם ואף אחד לא קיבל את כל מה שהוא רצה, בסופו של דבר במרבית הדברים שרצינו להשיג השגנו בו, בעיקר את השארתו כענף למשק המשפחתי.
אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, תודה רבה על השנה האחרונה שהשקעת את כל כולך בצורך להגן על הענף הזה ובלמת את הניסיונות לאורך השנה האחרונה לפגוע ולבטל את התכנון באופן מיידי ולולא אתה אין ספק שהיינו במקום אחר הרבה פחות טוב. כינו אותך אדריכל ההסכם, ואני מסכים לחלוטין עם ההגדרה הזאת.
ואני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד לך תודה ולחברי הכנסת שהיו פה לאורך השנה האחרונה, גם של הלובי החקלאי וגם חברי הוועדה, גם לאדוני, למקלב כמובן, חבר הכנסת, תודה רבה על הכתף ועל העזרה ובסופו של דבר גם לשר החקלאות וגם למנכ"לית אני רוצה להודות שבישורת האחרונה של הקדנציה הזאת ידעו להגיע להסכמה הזאת שהיא הסכמה ארוכת טווח וגם לחבר'ה של האוצר שנמצאים פה, ואני מקווה שבאמת היום הזה יוציא את הענף הזה ואת המגדלים לדרך חדשה שתביא בשורה גם לענף וגם לצרכן הישראלי.
אריאל ארליך
¶
שלום. תודה רבה, אדוני היושב ראש. כפי שכבר הבענו את דעתנו כמה פעמים, אנחנו תומכים בביטול התכנון, אנחנו חושבים שהוא מזיק מאוד לצרכן הישראלי בעיקר, לכן לא תופתע שאני מתנגד לחקיקה הזו. אנחנו חושבים שהצעת החוק היא לא טובה והפשרה שהגיעו אליה היא פשרה לא נכונה, כי בראש ובראשונה היא סותרת את החלטת הממשלה הזו מאוגוסט 2021, שדיברה על ביטול התכנון, כי בפועל אין פה ביטול התכנון, יש פה איזה שהיא הצהרת כוונות למה יקרה בעוד עשר או 13 שנים, ולצערנו הרב המשמעות של דחיית הביטול לעוד 13 שנים כמוה כאי ביטול התכנון.
בנוסף לכך הותרת ועדת המכסות בידי המגדלים, כמו שהחוק הזה קובע באופן מאוד מאוד יוצא דופן, אין עוד דבר כזה למיטב ידיעתנו בחקיקה הישראלית שהוועדה שמחלקת את הרישיונות או את ההיתרים מצויה בידי הענף עצמו. זה חייב להשתנות וגם אם החוק הזה יעבור חייבים להכניס לפחות את שינוי החוק הזה שוועדת המכסות תהיה בידי משרד החקלאות, שאם לא כן גם כשתידרש הגדלה של המכסות, כמו שהחוק הזה מאפשר, כמו שהצעת החוק מאפשרת, זה לא יתאפשר כמו שלצערנו חווינו בחצי השנה האחרונה.
באופן כללי אני רוצה לומר שאם צריך לפצות מגדלים ותיקים שהולכים לפרוש מהענף אז צריך לפצות, אנחנו לא מתנגדים לזה, חס וחלילה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לממשלה כרגע יש רק 100 מיליון לפצות. כדי לפצות את הענף הזה תכפיל 3,000 מגדלים כפול מיליון וחצי ותקבל כמה מיליארדים. אז להגיד סיסמאות שלממשלה יש – אתה רוצה לחסוך לממשלה הוצאה ומציע להוציא עכשיו ארבעה מיליארד שקל כדי שיבטלו את הענף, וזו התייעלות אנרגטית מבחינתך.
אריאל ארליך
¶
אפילו אם נוציא ארבעה מיליארד שקל זה יהיה פחות ממה שזה הולך לעלות לאזרחי ישראל בעשור הקרוב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם יש לך ארבעה מיליארד שקל תקנה ביצים עשר שנים חינם לאזרחי ישראל. תעשה להם יוקר המחיה. לא הבנתי.
אריאל ארליך
¶
אדוני, תדע לך, אני רק אשלים את הנקודה הזאת, משפחה ישראלית חלשה, עם נאמר חמישה ילדים, משלמת כ-200 שקל בחודש על ביצים במקום 130-120 שמשלמים לפי הממוצע ב-OECD. אין סיבה שזה יהיה - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ונניח שהוזלת את הענף ב-5% או 10%, שזה בניגוד לכל תחום בישראל, כי הכול עולה, בית, חשמל, דיור, מים, מזון, אז נניח הוזלת את זה בעשרה שקלים, ב-5% הוזלה, אתה הצלחת להוריד למישהו את הבית, או את שכר הדירה או את עמידר שלו, את אלפי השקלים? אתה מתעסק בחמישה שקלים של הבן אדם?
לא שמענו אתכם בתחבורה הציבורית, שאנשים ישלמו מאות שקלים פתאום, כשלקחו לאנשים כסף מהכיס בערך צבור. לא שמענו אתכם דואגים על 500 שקל אובדן הכנסה של משפחה. אתה רוצה להוזיל בחמישה שקלים? בשביל זה להשאיר 3,000 בתי אב בלי פרנסה? אלה הפרופורציות שלך? זה החיסכון הכי גבוה ביוקר המחיה בישראל, חמישה או עשרה שקלים לחודש למשפחה?
לא ראיתי אותך ביוקר המחיה בתחבורה הציבורית, לא ראיתי אותך בהעלאת מחירים לדיור ציבורי, לא ראיתי אותך בבתים כשאין לאף אחד דיור בר השגה וזה עלה ב-30% בשנים האחרונות. לא שמעתי אותך שם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן, זו הייתה הזדמנות פשוט להגיד לך מה אני חושב על סיסמאות של בוא נפצה 3,000 חקלאים. תביא ארבעה מיליארד מחר אנחנו סוגרים את הענף. תביא. אל תדבר, תביא ארבעה מיליארד.
אריאל ארליך
¶
ברשותך אני אשיב. קודם כל לגבי שאר התחומים שאדוני היושב ראש דיברת עליהם, לפורום קהלת יש הרבה מאוד פרסומים וניירות עמדה בשלל תחומים, כולם מוזמנים לראות אותם. לא לכל התחומים, להרבה מאוד תחומים, אבל אני חושב שזה לא הנושא של הדיון הזה. ברשותך אני אומר, לא מדובר על חמישה שקלים, מדובר על מאות רבות של שקלים מדי חודש לכל משפחה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתה קודם כל לא הצגת את הנתונים האמיתיים, הנתונים שהוצגו פה לוועדה זה שמשפחה משתמשת ב-50 ביצים או משהו כזה בחודש או בממוצע כזה, לפי גודל משפחה כמובן. אם זה 50 ביצים והם עולים 50 שקלים ואתה הוזלת אותם ב-10% אז הוזלת למשפחה חמישה שקלים. הנסיעה המקומית בדימונה עלתה ב-200%, מ-2.4 ל-5.5, שתי נסיעות והלכו הביצים. נסיעה אחת והלכו הביצים. לא שמעתי אותך מתעסק בזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא שמעתי אותך עולה לשידור בוועדה ארבע פעמים על ההתייקרות בתחבורה הציבורית, על מאות שקלים שהלכו מהכיס של משפחות עניות, אם אתה כל כך דואג ליוקר המחיה.
אריאל ארליך
¶
אדוני, משפחה חלשה שיש לה חמישה-שישה ילדים זה לא 50 שקל בחודש, זה יותר לכיוון ה-300 שקלים בחודש, ואם תחתוך ב - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ממש לא, אתה מזייף מספרים. זה לא הנתונים, לא של משרד החקלאות ולא של אף אחד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
גם אם מישהו צרך 300 ביצים והוזילו את הסל הזה ב-5%, אז זה 15 שקל הוזלה, אל תזרוק פה מספרים.
אריאל ארליך
¶
מדובר, אדוני, על הוזלה, כפי שאמרתי קודם, לעומת ממוצע ה-OECD של בין 30% ל-40%, גם אם - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אגב, יש עוד נתון שאתה לא יודע, למרות שהענף הזה היה מתוכנן ב-2018 הוזלו מחירי הביצים. גם את זה אתה לא יודע, הענף הזה גם יודע להוזיל, לא רק לייקר.
אריאל ארליך
¶
תודה רבה. כשמדובר על חיסכון לכלל אזרחי ישראל ובפרט השכבות החלשות במאות שקלים בשנה, בסך הכול במיליארדים על פני שנים, מה שהתחלתי לומר זה שבהחלט עדיף שיינתן פיצוי למי שפורש מהענף מאשר להמשיך להחיות אותו - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תגיד, למה לא באת לעזור לי בתחבורה הציבורית, ארליך? למה השארת אותי לבד? גם שם הייתה התייקרות. קיבלת את הנתונים על התחבורה הציבורית? ראית את המספרים?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תסתכל על התחבורה הציבורית, תראה מה זה באבחה אחת בוועדת מחירים איך מכפילים נסיעה מקומית ב-270%, 200%, לא שמעתי על יוקר המחיה שם כלום. סתם, כי זה עניים וחרדים, פריפריה, סתם כי זה קרית שמונה, בית שאן, מצפה רמון, אופקים ואיזה שתי ערים חרדיות, אלה נושאים לא מעניינים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני מניח שגם אתה קיבלת מה שאני קיבלתי אתמול, שמשפחה עם חמש נפשות בחודש - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
קודם כל אתה אמרת בעצמך שבמקום 130 זה עולה 200, אלה הפערים כשאתה דיברת על משפחה של חמישה ילדים, שבע נפשות, אתה אמרת את זה מקודם בנושא הביצים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רק אומר שאנחנו קיבלנו נייר, אני מניח שגם היושב ראש קיבל את הנייר שאנחנו קיבלנו, לאור דבריה של שרת התחבורה אתמול בשאילתה על מחירי התחבורה הציבורית לאור הרפורמה החדשה, שהיא אמרה שזה רק מוזיל, אז קיבלנו ממוצע של משפחה עם חמישה-שישה ילדים שנמצאת בערי הפריפריה, או אפילו בערים שהן לא בפריפריה כמו מודיעין עלית וביתר עלית, זה כמעט 500, 470 או 480 שקל לחודש תוספת. תוספת לא כאילו, ממשית. גם אם נשים מעט זה מה שיהיה להם, כשנשים הרבה זה יכול להשתנות.
אנחנו מדברים על פעמיים בחודש שהם יוצאים מהעיר שלהם, זה כבר מגיע ל-500 שקל פער? זה מהותי. זה גם לפי הנתונים, OECD או לא, אלה פערים גדולים מאוד, זה עלות. ביצה אולי לפעמים אתה יכול לאכול או לא לאכול, אולי יש תחליף, אבל נסיעה אתה לא יכול, אתה לא יכול להגיע למקום הלימודים, אתה לא יכול להגיע לעבודה, אתה לא יכול ללכת לקופת חולים. לא מדברים כאן על אקסטרות ואלה הפערים ואלה דברים חשובים שזה באמת מציק מאוד.
הנושא של הביצים, דיברנו מקודם, יש כאן גם משפחות שמתפרנסות מזה, זה ענף שלם, צריך לתת את מערכת האיזון. להסתמך רק על יבוא מחוץ לארץ? זה מה שאנחנו רוצים לעשות? אנחנו יודעים, תראה מה שקורה עכשיו באוקראינה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מה ששווייץ יכולה להרשות לעצמה, לישראל יש את הצרכים שלה, את החששות שלה, את המצב שהיא נמצאת. יש כאן מגוון של שיקולים שצריך לקחת בחשבון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה רבה, אנחנו סיימנו דיון כללי, מתחילים את ההקראה ולעבודה. בבקשה, מקריאים שניים-שלושה סעיפים, הסבר, הערות ומצביעים. אם זה סעיף ארוך נעשה אחד, אבל אם זה קצרים נעשה –
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם בכל אופן מחליטים להגיש את ההסתייגויות, אם אתה מצביע על סעיפים איך אתה רוצה שנעשה את זה?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
גם אם יהיו, במשא ומתן שאני חושב שנוכל להגיע אליו אפשר למשוך אותן. זה לוקח עשר שניות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, תביא אותן, נכיר בהן, נצביע עליהן, נדחה אותן, יהיה זמן נאומים, אבל אני מעדיף שזה יהיה בלי הסתייגויות.
איתי עצמון
¶
אני מבקש רק להקדים משפט לפני תחילת ההקראה. הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה זה נוסח שהופץ אתמול, נוסח מעודכן, מטעמנו, מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה, שכולל שינויים משפטיים, תיקונים משפטיים על גבי הנוסח שהפיצו משרדי החקלאות והאוצר. ככל שיהיה צורך אני אסביר מה בדיוק טיב השינוי שאנחנו הצענו.
עמיהוד שמלצר
¶
הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021-2022), התשפ"א-2021, פרק י"ב: חקלאות
סעיף 66, תיקון חוק המועצה לענף הלול, ייצור ושיווק, התשכ"ד-1963. אדוני, אנחנו מדברים כאן על הוראת הקבע ואני מקריא.
תיקון חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963
66.
בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן – החוק העיקרי) -
(1) בסעיף 3, פסקה (1) – תימחק;
(2) סעיפים 31 עד 37 – בטלים;
(3) אחרי סעיף 37 יבוא:
"פיצוי מגדלי תרנגולות מטילות בשל ביטול התכנון בענף ההטלה
37א.
מגדל שנקבעה לו מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק לפי סעיף 31 עד ליום פרסומו של חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18), התשפ"ב-2022, והמשיך לייצר את מכסתו עד יום י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032) או עד למועד התחילה הנדחית שקבע השר לפי סעיף 68, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה בשל ביטול התכנון בענף ההטלה; שר החקלאות ושר האוצר יקבעו בתקנות את גובה הפיצוי, היקף המכסה המזכה בפיצוי, אופן תשלומו של הפיצוי ומועד התשלום.";
(4) בסעיף 46, סעיף קטן (ג) – בטל;
(5) בסעיף 49(א), פסקה (8) – תימחק;
אני כאן מכניס עוד סעיף, את ה-53.
עמיהוד שמלצר
¶
אני אקריא את זה ואז אנחנו נסביר פסקה פסקה. זה לא מופיע עכשיו בנוסח המעודכן, אבל אני קופץ להמשך העמוד, בעמוד השני, זה היה בהצעת החוק הממשלתית.
עמיהוד שמלצר
¶
כל פסקה (5) בסעיף 53, נכון. נסביר אחר כך כמו שאמרתי פרט פרט, פסקה פסקה.
(5) (א) בסעיף קטן (א) –
(1) פסקה (1) – תימחק;
(2) בפסקה (5), המילים "קביעת מכסות לשיווק תוצרת הלול לפי מועדים, וכן" – יימחקו ואחרי "והקפאתה" יבוא "של תוצרת הלול";
(ב) סעיף קטן (ב) – בטל;
(6) בסעיף 60, פסקה (4) – תימחק;
(7) בסעיף 67(א), פסקה (3) – תימחק.
בזה סיימנו את סעיף 66 ואני אסביר. אנחנו עכשיו מיישמים פה את ביטול התכנון כהוראת הקבע, הסעיף הבא מדבר על הוראת המעבר שתיכנס לתוקפה בעוד עשר שנים, ולשר החקלאות בהסכמה תהיה אפשרות להאריך. הפרט הראשון זה סעיף (3) פסקה (1), פה מדובר על סמכות של המועצה לתכנון את ענף ההטלה בהתאם להנחיות שר החקלאות. מאחר שמבטלים את התכנון כבר אין צורך להשאיר את הסמכות הזאת של המועצה.
איתי עצמון
¶
אני רק רגע עוצר אותך. הסעיף היום קובע לתכנן את היקפו של גידול העופות להטלה, לפיטום ולהדגרה. אז למעשה כל הפסקה הזאת בהסדר הקבע תימחק.
עמיהוד שמלצר
¶
נכון, כולל הפיטום שכבר לא קיים וההדגרה שכבר לא קיים, אז כאילו זה גם אפילו מצב קיים, אנחנו מתקנים מצב שהוא קיים.
סעיפים 31 עד 37 זה הפרק השלישי לחוק, זה התוכן העיקרי של ביטול התכנון. הפרק השלישי של החוק עניינו תכנון בענף ההטלה. סעיף 31 זה הסמכות של שר החקלאות לקבוע את המכסה הארצית, מה יהיה היקף גודל הביצים בכל שנה וכיצד היא תחולק. הסמכות הזאת תבוטל. סעיף 32 מדבר על סמכות של ועדת המכסות של המועצה לבצע את חלוקת המכסות בהתאם לתקנות שקובע שר החקלאות. גם זה, כאשר התכנון מבוטל אין צורך להותיר את הסמכות.
סעיף 33 קובע סמכות לוועדת ערר על החלטה של ועדת המכסות לעניין קביעת המכסות. גם הוא יבוטל. סעיפים 34 ו-35 מדברים בנוגע להעברת מכסות בין בעלי מכסות וזכות לקבלת פיצוי. משאין מכסות גם אין צורך להתעסק בסוגיה הזאת. וסעיף 37 מדבר על סמכות להסדיר הדגרת ביצים במדגרות שלאחר ביטול התכנון בענף - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תן לי שנייה לעשות דברים פשוטים. בעצם מה שאתה מסביר עכשיו זה המצב העתידי שאין תכנון. כיוון שאין תכנון כל מיני מצבים מתבטלים. זה יקרה או בעוד עשר שנים או בעוד 13 שנה, אבל ברגע שזה קורה אלה ההשפעות של ביטול התכנון פלוס הסעיף שאתה תסביר תיכף, שיש גם פיצוי. כדי לבטל צריך לפצות את בעלי המכסות, לפחות בעלי המכסות עד היום.
עמיהוד שמלצר
¶
אז מה שהקראתי עד עכשיו זה הצעד של ביטול התכנון, ביטול החקיקה, ועכשיו אנחנו מוסיפים סעיף שקובע פיצוי לאותם מגדלים בעלי מכסות בגין ביטול התכנון בענף. הפיצוי יינתן למגדלים בשני תנאים, פעם אחת, שיש להם מכסה אישית לייצור ביצי מאכל עד ליום פרסומו של החוק הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בעלי מכסות היום אם הענף יבוטל יקבלו פיצויים. כשאתה נותן הסבר אל תקריא את הנוסח המשפטי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
עד תאריך מסוים שלאנשים יש מכסות. אם בעוד עשר שנים יבוטל הענף הם יקבלו פיצויים.
נעמה קאופמן-פס
¶
מה התאריך הקובע בדיוק, בגלל שלמשרד המשפטים יש הערה לגבי זה, מה יהיה התאריך בדיוק, האם זה יהיה 1 בינואר או –
איתי עצמון
¶
לא, אבל זה בסעיף הזה או בסעיפים שלאחר מכן? כי בסעיפים שלאחר מכן זה תיקון שאנחנו הוספנו. אז זה לא בסעיף הזה.
עמיהוד שמלצר
¶
אבל עוד פעם אני מחדד, כמו שאמרו פה, זה דור א', זה בעלי מכסה לגבי מכסה שקיימת להם היום או עד ליום פרסום החוק הזה. יום לאחר פרסום החוק ואותו מגדל היה מקבל עוד מכסה, בגינה לא יינתן פיצוי.
עמיהוד שמלצר
¶
זה סעיף 37א. שר החקלאות ושר האוצר יקבעו את גובה הפיצוי, כמה זכאים, בגין מה ואיך משלמים.
נעמה קאופמן-פס
¶
לא. אם מישהו ממשיך לייצר אחרי ביטול התכנון ברור שהוא לא צריך פיצוי. זה מי שמפסיק לייצר בעקבות ביטול התכנון. זה חידוד חשוב.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האדם שיוצא מהענף. אם יהיה ביטול תכנון ואדם אומר שבתנאים כאלה הוא לא רוצה יותר לגדל ביצים, אז הוא זכאי לפיצויים. אם הוא ממשיך לגדל ביצים הוא לא זכאי לפיצויים.
אפרת ורד
¶
אני אחדד. למעשה יש לנו שני פיצויים שהנוסח הזה מסדיר. יש פיצוי שהוא פדיון, שהוא בשלב המוקדם יותר, המיידי.
אפרת ורד
¶
בזמן התכנון, בהתאם לסיכום עם המגדלים ועד הסכום שנקבע בסיכום, מגדלים שירצו לפרוש, יהיו תקנות שיסדירו את הפיצוי. בסוף התכנון, ברגע שיבוטל התכנון מגדלים שלא קיבלו פיצוי על פדיון והמשיכו לייצר את מכסתם הם יהיו זכאים לפיצוי.
אפרת ורד
¶
לא, אבל אני כן אגיד משהו בהקשר הזה. לדעתי יש בזה היגיון כי בעצם למעשה זה מי שנאלץ להפסיק לייצר.
איתי עצמון
¶
בדיוק. השאלה אם אנחנו נכתוב את זה בנוסח, מכיוון שאת אמרת דברים מאוד ברורים לגבי התחולה של ההסדר הזה, כלומר התקנות האלה יחולו רק על מי שיצא מהענף, כלומר לא עוסק יותר בגידול.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לאחר סיום התכנון. אבל לדעתי צריך לתת שם איזה שנה, כי נניח אומרים שעכשיו ביוני אין תכנון, בן אדם ביולי-אוגוסט כן ייצר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כי הוא יתחיל להתגלגל חצי שנה, שנה, יראה לא משתלם לו, סגר, אז יקבל. לא סגר, ממשיך להתפרנס. אז שנה או שנתיים?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
את רוצה להחזיר לנו? אני לא רציתי לריב איתך על זה, כי יש פה כל כך הרבה מורכבות. אני ממליץ שזה יהיה אצלנו, אבל לשיקולך.
נעמה קאופמן-פס
¶
אם התכנון הוא ל-X שנים וצריך להיערך לזה תקציבית, המדינה תצטרך לשים כסף בפיצוי הזה והוא משמעותי, אז אתה לא חושב ש - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז עוד יותר, כי יש לך שנתיים ליציאה. לא, מה שקורה, נניח שאת אומרת לי שבוטל התכנון, עוד עשר שנים, ואני עכשיו לא יודע אם בא לי או אם אני יכול לגדל ולהיות כלכלי, שלושה חודשים אני מגדל, אבל סוגר אחרי שלושה חודשים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בתוך שנה או שנתיים מיום ביטול התכנון, מי שיפסיק לייצר יקבל את אותם פיצויים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ברוך הבא לשר החקלאות, אנחנו עברנו להקראה. אם אתה רוצה להגיד משהו כללי, אחר כך נכניס אותך לגוב העניינים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני אוהב את זה, אתה רוצה לברך על המוגמר. אז הסוגיה פה הייתה, יש פה את הסעיף שאומר שבמצב של סוף תכנון יש מרכיב של פיצוי לבעלי המכסות הוותיקות ממועד שייקבע. אם היא מסבירה לך אתה מבין, אם אני מסביר אתה לא מבין?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שר החקלאות, אם בעוד עשר שנים נגמר התכנון, הסעיף הפותח פה מה קורה כשנגמר התכנון ומסדיר כל מיני, ביטול סמכויות, ביטול תכנון. בתוכו יש פיצוי למי שיפסיק לגדל ביצים, אבל אנחנו לא יודעים אם הוא יפסיק אחרי חודש, חודשיים, שלושה, כי אנשים ירגישו את השוק. אנחנו אומרים בוא ניתן להם שנתיים לצאת מהגידול, אם הם הפסיקו לגדל ביצים אחרי שנתיים מיום סוף התכנון הם לא יקבלו פיצויים, כי הם מגדלים, הם ממשיכים, מתפרנסים. אם הם יצאו מהגידול במשך אותן שנתיים - - -
שמעון ביטון
¶
הפיצוי לפי ההסכם, בתום תקופת ההסכם, תקופת התכנון, יש פיצוי בצורה גורפת לכלל המגדלים. מי שירצה להמשיך לגדל ימשיך לגדל. אין תכנון, כל אחד - - -
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אני אתן לך עצה. אני חושב שבעניין הזה לא נכון יהיה לקבל הכרעות - - -
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אף אחד לא יודע איך ייראה בסוף השוק בעוד עשר שנים, מי יהיו האנשים שנשארו, מי יהיו האנשים שלא נשארו. בסופו של יום ברור לחלוטין, אין לי פה את הנוסח מולי – איפה הנוסח הרלוונטי של סיום התכנון?
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
כתוב שייקבעו תקנות ואני מניח שלקראת המועד הזה יגידו גם מה הוראות המעבר ומה התקנות ומי כן ומי לא ועל מה זכאי לפיצוי ולא זכאי, ואם הוא כן יוצא מהענף, לא יוצא. יש פה כל כך הרבה סוגיות, ואם יש לו לול גדול והוא החליט שהוא מוכר אותו למישהו חדש.
איתי עצמון
¶
רגע, יש כאן נקודה מהותית שצריך לחדד כי אחרת יהיו בעיות פרשניות. ברגע שלא קובעים שמדובר על פיצוי שניתן למגדלים שיצאו או שלא יצאו מהענף זה יעורר שאלות וקשיים ביישום. אני חושב שכן כדאי, בטח משנאמרו פה דברים כל כך חד משמעיים, זה ישפיע על הפרשנות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
רגע, יש דברים אפילו יותר חשובים משר החקלאות בחדר הזה. יש ילדה, קוראים לה נעם, נעם היא ביישנית אז היא באה עם נדב אלימלך לבקר בכנסת. אנחנו מעודדים את עובדי הכנסת לבוא, אנחנו עושים בית ספר דמוקרטי בכנסת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היא ביישנית, אבל אנחנו נדאג לה לסוכרייה על מקל. כל הילדים שבאים לכנסת מקבלים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
צריך להבין, היועץ המשפטי, בואו נראה מה קורה היום, מי מקבל פיצוי היום, מי שמפסיק לגדל. מי שמפסיק לגדל מקבל פיצוי מהמדינה כי הוא הפסיק לגדל, נכון? זה התקנות.
איתי עצמון
¶
לא, אני אומר, המצב המשפטי היום הוא שבעל מכסה שהודיע למועצה על ויתור על מכסתו יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה, אבל אין היום גם תקנות לגבי הפיצוי.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
כן, זה הרוח. סביב זה גם יגיעו בסוף התקופה לתקנות הפיצוי הרלוונטיות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן, לא צריך עכשיו להכניס עוד, יש לנו מספיק בעיות פה ואם מקובל על השר - - -
איתי עצמון
¶
אני רוצה רק להפנות את תשומת ליבו של השר לכך שבנוסח כתבנו: יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה בשל ביטול התכנון בענף ההטלה. זה גם מה שכתוב בכותרת השוליים של הסעיף וגם בגוף הסעיף. ברגע שאומרים בשל ביטול התכנון - - -
איתי עצמון
¶
לא, רגע, שנייה. ברגע שכותבים את התיבה הזאת לא ברור האם הפיצוי הוא על עצם ביטול התכנון, כלומר אדם יכול להמשיך לגדל במשטר אחר, כלומר לא במשטר תכנון, או הוא אכן יוצא מה - - -
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אם מישהו רוצה להמשיך לגדל ולהמשיך לעסוק בענף אז על מה הוא מקבל פיצוי?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, איתי, אבל יש פה תקנות שלא הופיעו ועוד יופיעו. אנחנו לא נוסיף עוד ויכוחים על מה שיש לנו, יש לנו מספיק פה עוד מה לבדוק.
אור מלכי
¶
אני רק רוצה להצטרף לדברים של היועץ המשפטי, הנוסח כמו שהוא עכשיו, אפשר אולי להשאיר את זה פתוח להכרעה עתידית, אבל הנוסח כמו שהוא עכשיו לא כל כך משאיר את זה פתוח. עלולה לעלות טענה פרשנית שכתוב שמגדל שנקבעה לו מכסה אישית יהיה זכאי לפיצוי, כלומר הזכאות לפיצוי מתגבשת על סמך זה שהיית מגדל ולא על סמך זה שיצאת מהענף. אין שום אזכור לזה בחוק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
טוב, אז אם זה משתמע אז מספיק. תשאיר את זה כמו שזה משתמע. אני אומר לכם, לא להוסיף עכשיו סעיפים להתווכח.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
הצעת החוק הזאת נגזרת מההסכם בינינו. ההסכם בינינו מאוד ברור, הוא אומר שהתכנון יסתיים בתוך עשר שנים ותהיה אפשרות לשר החקלאות להאריך את התכנון בשלוש שנים נוספות, וזאת בכפוף להעברת תקנות פיצוי מוסכם. תקנות פיצוי מוסכם, פיצוי הוא על מי שמפסיק לגדל, ככל שיועברו כאלה. ככל שלא יועברו לא יועברו. לא הייתי נכנס עכשיו לאופן של תקנות הפיצוי.
טומי מנור
¶
אני מייצג את ארגון המגדלים. צריך להבין שיש הבחנה ברורה ברציונל של הפיצוי של היום והפיצוי שיהיה בסוף, משום שהפיצוי היום הוא פיצוי עבור מישהו שיוצא מהענף, כי יש מכסות ויהיו מכסות עוד עשר שנים ולכן הוא לא יכול לגדל. הפיצוי בסוף התקופה, אין יותר מכסות, אבל הפיצוי הוא עבור זה שאין יותר מכסות והמגדל חשוף כרגע למצב שאין מכסות, וכך גם נכתב בהצעת החוק. אז אם אתם עכשיו אומרים שזה יירשם בפרוטוקול הוועדה ואחר כך - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
השר, יש פה איזה ויכוח, אבל הנוסח הקיים מקובל עליהם וזה נוסח שאתם הבאתם, אני מציע להשאיר את זה ככה. ואם ההיגיון הברור שחלק מפיצוי נובע מזה שאין יותר מכסות, או שנפגעה הזכאות שלך לגדל בסביבה של מכסות, אז כתוב שהשר יחליט מה גובה הפיצוי.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
העיקרון הוא מאוד ברור, היום יש פיצוי שנקבע בהסכמה בינינו, מהו הפיצוי המוסכם למגדל שיוצא היום, כשהוא יודע שבוודאות יש לו תכנון עשר שנים קדימה וזה גובה הפיצוי שלו. כשיסתיים התכנון אני לא יודע בדיוק לאיזה פורמט הם יגיעו, אבל יהיה ברור שיהיה רפרנס להתייחסות. זה מישהו שהפסיק לגדל, זה הפיצוי שהוא קיבל. מה יקרה בעוד עשר שנים עם מי שממשיך לגדל וכבר גידל גם עשר שנים, שהוא יודע שאחרי עשר שנים אין לו זה, סביר להניח שגם הפיצוי יהיה בהתאם.
נעמה קאופמן-פס
¶
זה בעצם אומר שמי שלמשל ממשיך לגדל, הרי מה אנחנו יוצרים פה, איזה שהוא מצב בעייתי. במקום להגיד מי שזה לא יקבל, אפשר להגיד שייקבע שיעור הפיצוי או סכום הפיצוי - - -
מרדכי אלקבץ
¶
בנוגע לסעיף הזה, אני מבקש שיתווסף שזה גם ייקבע בידי שר החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכלכלה. לא יודע מי יישב כאן, אבל אני חושב שזה מאסט.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אפשר לעשות את זה? שאישור הפיצויים, התקנה הזאת, באישור ועדת כלכלה. נראה לי סביר, כי תהיה עוד עין שבודקת ושתהיה הוגנות בדבר הזה. אני חושב שזה ייתן פה – לא נשנה את הדברים, נעשה באישור ועדת כלכלה. אנחנו לא נהיה פה, אתם מבינים שאנחנו לא דואגים לעצמנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האמת, יכול להיות מעניין להיות עשר שנים בוועדת כלכלה. רציפות והמשכיות, זה יכול להיות מעניין. נראה למשל מה קרה לתחבורה הציבורית. אז השר?
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אני סבור שדווקא באישור ועדת הכלכלה יקשה על התהליך כי היום אנחנו עושים מנגנון שהוא לא באישור ועדת כלכלה, בתוך ההסכם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
במקור הייתה הצעה שהרבה דברים יגיעו לאישור ועדת הכלכלה בדיונים ביניכם, ואנחנו לא מחפשים סמכויות ולא מחפשים שליטה, אבל אולי איזה נקודות יותר רגישות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
משאירים את זה ככה. השר אמר שיש היגיון סביר ומה הפיצוי בפועל יהיה רפרנס למה ששולם היום, מה קרה בעתיד. אנחנו לא יכולים לדעת - - -
לאה יוגב
¶
אני מבקשת להתייחס לסוגיה שהעלו אותה כאן על פיצוי מיידי על חקלאים שעכשיו במסגרת התכנון יפסיקו לגדל. מאחר שאני באה מהשטח - - -
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
רגע, לא, אבל, מיכאל, אנחנו רוצים כן להוסיף משפט. הרי בסוף צריך להבין שנקודת הרפרנס היא מה קורה היום. אם היום אני פודה במחיר מסוים ברור לחלוטין שזו נקודת הרפרנס.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הוא מסכים למה שהוא אמר, השר אמר רפרנס של מה ששולם היום ישפיע על איך ישולם בעתיד.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
בסדר, אז זה ברור לחלוטין שבהמשך יהיה רפרנס למי שיוצא מהענף ויהיה רפרנס למי שנשאר בענף.
נעמה קאופמן-פס
¶
מכיוון שזה ברור אני הייתי מציעה, אדוני היושב ראש, בגלל שברור לנו ואנחנו מנסים לייצר מצב ודאי ואנחנו בסוף באים היום ואומרים שאנחנו נושאים באחריות לא להשאיר את זה לאיתי פלוס 13 או ליו"ר ועדת הכלכלה, אני מציעה שכן נחדד את הסוגיה. אז אני אומרת, היות שאנחנו כן נמצאים במצב שבו ברור לנו שגם תקנות הפדיון היום, שאנחנו מתכוונים לשלם היום, הם למי שיוצא מהענף וגם בני משפחתו לא עוסקים בענף, אני הייתי כן מציעה שנחדד את זה, גם בחקיקה וגם בפרוטוקול, כדי שלא יהיה מצב שבו - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל זה לא נידון ביניכם, זה עולה פה כאיזה אי ודאות. אבל למה? תשאירו את זה ככה, השר יחליט ולפי המצב בעתיד.
נעמה, תקשיבי לי. הדיון פה הוא כזה, שתי פגיעות אפשריות באדם עם כניסת התכנון, פגיעה אחת, הוא הפסיק לייצר, פרנסתו אבדה. פגיעה אחרת שעולה פה, שהיא רכה יותר, אבל לא פחות משמעותית, נלקחה ממנו הזכות לייצר על פי תכנון, שזה קניין כלכלי, אני יודע שיש ודאות, אני יודע שאני מוכר, קונה, ועכשיו שינו לי את הכללים. אז באים המגדלים ואומרים: גם זה דורש פיצוי, עצם זה שהפסיקו את הזכות הקניינית שלי לייצר בסביבת תכנון. אני אומר, לא דקדקתם דקדוקי עניות בדבר הזה, הבאתם נוסח מוסכם. גם אם יש בו אי בהירות, יהיו תקנות פיצויים שהשר יפרסם וזה יעוגן בעתיד ותשאירו את אי הוודאות הזאת. תמשיכו עשר שנים לדון.
מי שירצה עכשיו בהסכם הזה לתאר כל נקודה בלתי צפויה בעתיד או התפתחות שאנחנו רוצים לכסות אותה לא יהיה פה הסכם. יש פה אי ודאות, יש פה פרמטרים. אני אומר, הסכמתם על נוסח, לא העליתם את זה במשא ומתן תשאירו את זה כך. אם זה יהיה בסיס למאבק בעתיד, תריבו עוד עשר שנים, עכשיו בואו נביא הסכם. ככה אני אומר.
איתי עצמון
¶
כן, אני מתייחס לסעיף 37א, שעניינו הפיצוי, אז התיקונים שהוחלט עליהם, אם אני מבין נכון, יש תיקון אחד משפטי, שמדובר על המגדלים שנקבעו להם מכסות לפי סעיף 31 כנוסחו ערב פרסום התיקון. והתיקון השני הוא שהתקנות יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אמרתי כי אמרנו שהיא מכניסה את התיקון שלה, ואז היא מכניסה – אני מקבל את הצעת היושב ראש דווקא, היה פה נוסח שהסכימו עליו כבר המשרדים, הסכימו זה, בואו נדחה את המריבה הזאת בעשר שנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, זה לא רק מריבה, יכולים להיות עוד ארבע-חמש שנים, נתקרב לסוף תכנון, תבוא הצעת תיקון חוק שהפיצויים יאושרו בוועדה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אבל העתידי הוא פיצוי אחר. העתידי הוא פיצוי אחר, הוא לא פיצוי על פדיון מכסות, הוא פיצוי אחר.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
ומאחר שהוא פיצוי תקציבי זה פיצוי שיידרש עליו דיון עוד – אני לא הייתי רוצה לקבוע מסמרות עכשיו, לא לפה ולא לפה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, לא, אתה אחלה. גם אם לא היית בא זה היה מורכב, זה לא היה קל יותר. אנחנו על סעיף אחד תקועים שעה כבר, בוא - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא להתחייב? נגיד כשאתה עושה חוק אז הוועדה אומרת: המשרד ידווח, הוועדה תאשר.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
משני הצדדים מתעקש להיות צמוד להסכם, למה? כי כל אחד ירצה לעשות פה את ה – אני חושב שנכון, גם בפיצוי את מה שרציתם לפתוח, מה שהם רצו לפתוח אני לא רוצה לפתוח, ומה שאלה רוצים לפתוח - - -
נעמה קאופמן-פס
¶
סעיף 1(א) התכנון בענף ההטלה יסתיים בתוך עשר שנים עם אפשרות להאריך את התכנון בשלוש שנים נוספות באישור שר החקלאות, להלן המועד הקובע, וזאת בכפוף להעברת תקנות פיצוי מוסכם בגין מכסות שהיו קיימות עד 1 בינואר 2022.
נעמה קאופמן-פס
¶
אם זה נכון ואנחנו מקישים מהסעיף האחר של הפיצוי הנוכחי, שם כתוב במובהק שלא האדם ולא משפחתו עוסקים בענף ההטלה. אז אם לוקחים את זה לוקחים גם את זה. לכן אם אנחנו רוצים לגעת אז - - -
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אנחנו לא רוצים לגעת בהסכם, זה העניין. מוטי, תראה, בגלל שאני לא רוצה לגעת בהסכם - - -
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אנחנו נפתח עכשיו את מה שלא רשום שם, הם יגידו אז תפתח גם את מה שלא רשום פה.
מרדכי אלקבץ
¶
אבל כתוב בהסכם שהפיצוי הוא מוסכם, זאת אומרת בין מי מוסכם? בחוק לא כתוב שאנחנו בכלל כאן, כי אי אפשר, אני מבין שבחוק לא ניתן להכניס גורם שהוא לא ממשלתי, אז לפחות את הוועדה, הוועדה היא כן גורם ממשלתי.
מרדכי אלקבץ
¶
נכון יהיה שיהיה כתוב שהנחלה של מקבל הפדיון אולי, אבל לא כל משפחתו. הבן שלו זה נחלה אחרת, למה שהוא לא יגדל?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתם פונים אליי, אבל אני פה רק כמו איזה מחזיק לכם את הנר. כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן. תגיעו להסכמות.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
התקנות יציעו פדיון מכסות ליוצאים מן הענף. אז תוסיפו גם ליוצאים מן הענף. תוסיפו שהפיצוי בסעיף הזה יינתן רק ליוצאים מן הענף.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני אתן לך, אבל בינתיים אנחנו תקועים. אתה יכול לדבר כי אני לא רואה התקדמות. כן, צחי.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
אני אומר לכם עוד פעם, אני המלצתי לא לפתוח שום דבר ממה שהיה בהסכם, לא לפתוח אותו לא לכאן ולא לכאן.
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
זו ההמלצה שלי, כי אם נפתח מצד אחד אז ההוא ירצה לפתוח מהצד השני. זו בדיוק המהות של ההסכם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני אומר כך, שמעון, אנחנו רוצים להצביע על סעיף ולהתקדם. אנחנו גם רוצים להשאיר מקום לדיאלוג ולפתרונות עתידיים. מצד אחד לא רוצים לפתוח לגמרי את הסעיף הזה, כי לכל אחד - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ירדתם מזה? נגמר. סגור. עכשיו הערות. חברים, עורך הדין שביקש להעיר על הסעיף הזה.
מתן בן שאול
¶
תודה אדוני. שתי הערות, בסעיף 3(1) שמבוקש לבטל אותו לחלוטין, המועצה מבקשת שהוא לא יבוטל, אלא שרק החלק שמתייחס לענף ההטלה יבוטל. אין שום צורך לבטל את כל יתר הסעיף שמתייחס לענף הפטם ולענף ההדגרה ולפדיון ענף הרבייה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל זה גם ככה מבוטל. אמר שזה אות מתה במושגים המשפטיים, אין תכנון בפטם ואין בהדגרה, אז מה הבעיה שיבטל הכול?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה המשמעות? אין תכנון בפטם, נכון? אז מה עכשיו אתם רוצים, לצאת לדיון על ענף הפטם?
טומי מנור
¶
נדמה לי שכבוד השר אמר שנצמדים להסכם, ההסכם עסק בענף ההטלה, הוא לא עוסק בענפים אחרים. זה נכון שאין מכסות בפטם, אחת, יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת ירצו לעשות מכסות, שתיים, יש למשל למועצה סמכות לקנות עודפים, גם בפטם. היא לא תוכל לקנות עודפים בפטם אם אין לה את סעיף התכנון בסעיף 3.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
גלעד, אם זה אות מתה אז תתמקדו בחוק הזה רק במושג הטלה, תעזבו את הבעיות האחרות במקומות אחרים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
עמית, תאמין לי, כל הערה עכשיו היא לא מתקדמת. יש לנו יממה להביא חוק, כל דקה שעוברת אתם לא בכיוון, לא בכיוון בכלל. כולם פה צריכים להיות מהר ולהתגמש ולוותר עוד ועוד. לא מתקדמים. הטלה, גלעד. נשים את ההטלה, תריבו על פטם והדגרה במקום אחר. אל תוסיפו לנו עזים או תרנגולות מסוג אחר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, זה לא אותו חוק, שינינו אותו. מה אתה עכשיו נתלה לי באילנות גבוהים. שינינו את החוק הזה ואת פניו. אז תשים את המילה הטלה, על דברים אחרים תריב בשולחן אחר, תבוא לפה. אין הרבה על מה לריב בהטלה והדגרה, באמת, זה שוליים. אם הוא ישכנע אותם זה טוב, תתייחס בינתיים.
איתי עצמון
¶
אני רק אסב את תשומת הלב שבסעיף 31, שהוא סעיף שמבטלים אותו בהסדר הקבוע, מבטלים גם את התכנון בהדרגה ובפיטום, כלומר מבטלים את כל הסעיף. אז אם אנחנו משאירים שם הדגרה ופיטום זה בעצם תיבה ריקה, כלומר אין לזה שום משמעות.
עמיהוד שמלצר
¶
זה גם נראה רע שמשאירים משהו שכבר בוטל לפני המון שנים. אפשר אולי, לא יודע, יפרשו את זה על דרך ההסדר השלילי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה הקשר? עכשיו זה חוק על הטלה. לך תביא נוסח להדגרה ופטם, מה אתה מטריד אותנו עכשיו בסוגיה שלא קשורה לנושא? וגם היא שולית, כי נגמר התכנון. רק הטלה, גלעד?
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
¶
תאמין לי, צריכים להושיב אתכם באגף התקציבים ביחד וזהו, לגמור את העניינים.
מתן בן שאול
¶
אדוני, הערה אחת טכנית נוספת. התייחסות לסעיף 1. הערה טכנית נוספת, בסעיף 37א לגבי הפיצוי, נקבע מגדל שנקבעה לו מכסה אישית לייצור, מבחינה טכנית יש מקרים שבהם המכסה נקבעת רק בסוף שלב הליך אבני דרך, זאת אומרת מגדל שכבר עקרונית נקבעה לו מכסה אבל היא עדיין לא הוקצתה. חשוב להבהיר שגם למגדל כזה מגיע פיצוי. אנחנו מציעים לכתוב שמגדל שנקבעה לו זכאות למכסה אישית, למרות שהיא טרם הוקצתה בפועל. גם הוא זכאי לפיצוי.
נעמה קאופמן-פס
¶
אבל התקנות של מדי שנה עדיין צריך להעביר, זה לא רלוונטי. פה לא עסקינן בתקנות של המכסות עצמן, יש לנו לחזור אליך לתקנות, זה לא האירוע. האירוע פה הוא שני נושאים.
נעמה קאופמן-פס
¶
לא, אבל למה אנחנו נכנסים לזה? הלוא בתוך 13 השנים האלה אני צריכה להביא לך תקנות, איך אנחנו מתנהלים בהקצאה, הרי אנחנו הולכים לקבע את המצב של הגידול הנוכחי.
צחי בן עיון
¶
כן, אדוני, תודה. בנוסח רשום 'והמשיך לייצר את מכסתו עד יום', זה 28 ביוני 2032. כשאנחנו קוראים את ההסכם, אני שוב פעם צריך להדגיש פה, אנחנו כמובן מתנגדים להסכם, חושבים שהתיקון הזה לא צריך לקרות, שם את זה בסוגריים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אדוני, אל תחזור על עצמך, אני לא אתן לך זכות דיבור. תתייחס לסעיף הנדון בלבד.
צחי בן עיון
¶
שם את זה בסוגריים. עכשיו, אדוני, בנוסח הזה שרשום עד 28 ביוני 2032, אם יש חקלאי שרוצה כבר עכשיו בשנה הקרובה, בשנתיים הקרובות, מטעמים כאלה ואחרים לפרוש אז שהוא יהיה זכאי לפיצוי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חכה לסעיף הזה. צחי, אל תייגע אותנו, תקרא את המילים, תראה לאן אנחנו הולכים סעיף סעיף, בסעיף הספציפי תתייחס מדויק נקודתי. עוד התייחסויות? רוטמן, הנה הזמן שלך לנאום.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל, מיכאל, הגשנו כאן שש הסתייגויות, אם הוא ירצה להוסיף דברים אחרים, אתה משלב את זה בתוך הסעיפים ומצביע עליהם?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן. מצביע עליהם, בהיעדרך, ומשאיר לך זמן נאום במליאה ועד המליאה תחליטו אם אתם מבטלים אותם. אבל ביקשתי מכם לבטל אותם במקרה הספציפי הזה, כי אין זמן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הוא ישלח כתוב, יש עוד זמן, אנחנו פה שעות. נצביע עליהן, נבטל את ההסתייגויות, אבל יהיה לו זמן לנאום במליאה. מקלב רשם לפניו שביקשתי שבמקרה הספציפי הזה נגיע לחקיקה בלי הסתייגויות. אף פעם לא ביקשתי את זה, אחרי שנה כזאת והסכמות כאלה ולחץ זמן כזה זה המקרה לבוא לקראת. רוטמן, בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. דבר ראשון, אני הגעתי לפה היום, לא תכננתי להיות פה היום, התבטל לי משהו שהייתי צריך לעשות וקיבלתי כמה וכמה פניות לבוא היום ולדבר. מאחר שיש איזה שהיא תפיסה שגויה כאילו הסכם שכזה מסייע לחקלאות, כאילו יש פה מצד אחד מי שאוהב את החקלאות ומצד שני מי שנגד החקלאות. אף אחד לא ילמד אותנו, אני חושב, לא במפלגה ולא כציבור, איך דואגים לחקלאות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, עם מה שאתה אותנו אני אותנו. אתה אותנו, אני אותנו. אף אחד לא ילמד אותנו, המשפט פנה אליי, אני אומר לך שגם אתם לא תלמדו אותנו. אל תלמדו אותנו איך שומרים על החקלאות ודואגים לאזרחים ולגבול הצפון.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב ראש, אם אמרת שאתה נותן לי לדבר שלוש דקות ואתה לא נותן לי לדבר אפילו - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, אז אל תפנה אליי. אף אחד לא ילמד אותנו, זה אני, אני הבאתי את ההסכם הזה ואתה חושב שהוא רע. אז אני לא אלמד אותך ואתה לא תלמד אותי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב ראש, יש שתי דרכים איך נעשה את זה, או שאנחנו נקיים דיון או שאתה תסתום לי את הפה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אתה לא תגיד ש'אף אחד לא ילמד אותנו' וזה לא יקבל תגובה, כי אתה גם לא תלמד אותנו מה נכון. אני לא אלמד אותך ואתה לא תלמד אותי ואם ההסכם לא טוב אתה פנית אליי, כי אני ה'אותנו' של 'אף אחד לא ילמד אותנו'.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב ראש, יש שתי דרכים שהדיון הזה יתקיים, או שאתה תיתן לי לדבר או שאתה לא תיתן לי לדבר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני אתן לך, אבל אם אתה פונה אליי ואומר 'אף אחד לא ילמד אותנו' אז אני אומר לך שאתה גם לא תלמד אותנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני גם מציע. דבר לגופו של עניין ולא לגופם של אנשים. אמרת 'אף אחד לא ילמד אותנו', זה לגופם של אנשים, לא לגופי תוכן. דבר על התוכן ואף אחד לא יפריע לך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב ראש, אני רק מודיע דבר אחד, יש שתי דרכים שהדיון הזה יתקיים, פעם אחרונה שצעקת עליי בדיון הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש רק דרך אחת שהדיון הזה יתקיים, אני מנהל אותו וזו פעם אחרונה שאתה תגיד לנו ש'אף אחד לא ילמד אותנו' ואתה המורה שלנו לחקלאות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני חושב שכל התיקון הזה הוא נושא חדש ואני מבקש להעלות טענת נושא חדש, תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן, נעשה את זה. אנחנו נעשה רבע שעה הפסקה ונעדכן, תודה רבה לכולם, אני נועל את הדיון.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:37 ונתחדשה בשעה 11:45.)
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ממשיכים, חברים. לפי תקנון הכנסת ברגע שחבר כנסת טוען טענה לנושא חדש הדבר אמור להיות נידון בוועדת הכנסת. כמובן הטענה הזאת היא לא מהותית, זו הייתה טענה לעכב את עבודת הוועדה, אין פה שום נושא חדש, אבל גם כשיש טענה לנושא חדש הוועדה יכולה להמשיך את הדיון ולא להצביע. אנחנו נסכם סעיפים ובסוף נצביע עליהם בזריזות, או בסוף היום אם זה ייפתר, או ביום ראשון, או שחבר הכנסת יסיר את הנושא. בואו נגמור את הסעיף הזה ונסכים עליו. כן, היועץ המשפטי.
טומי מנור
¶
יש לנו הסכמה שיירשם לגבי הזכאות לפיצוי שנקבעה לו מכסה עד למועד הקובע שכתוב כאן ובתנאי שהוא התחיל בייצור מכסתו עד תום שנתיים מאותו מועד. זה בא לתת תשובה למצב שלאנשים נקבעה מכסה בתנאי שהם יקימו לול והם עדיין נמצאים בשלבי הקמה, אבל הם חייבים לסיים את שלבי ההקמה תוך שנתיים, הם לא יכולים למשוך את זה מעבר לזה.
גלעד קצב
¶
אני לא הבנתי. אני לא מכיר עד הסוף את הפשרה, אני מציע שנדבר על זה בינינו ובאמת נגיע להסכמות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני אגיד לכם איך עובדים בחקיקה שהיא מרובת סעיפים. כשיש חקיקה שהיא מרובת סעיפים אומרים סעיף מוסכם ומתקדמים, מה שלא מוסכם מסמנים, נושא לא מוסכם לטיפול.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תהיה הפסקה לסידור כמה דברים ותטפלו בנושא. רק תנו לי את הכותרת שנדע מה זה הדבר הזה. מה הכותרת שלו?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז על המועד הקובע לזכאות לפיצוי יהיה דיון היום והוא יוסכם ויוצג כאן. בואו נמשיך. סיימנו את הסעיף?
איתי עצמון
¶
אז השינוי הראשון לחידוד הוא 37א, מדובר על קביעת מכסה לפי סעיף 31 כנוסחו ערב פרסומו של התיקון, זה תיקון אחד משפטי שאנחנו מכניסים. התקנות לא יהיו באישור ועדה, כלומר הסעיף יהיה כפי שהוא.
נוסף כאן גם תיקון לסעיף 53, בפסקה (5), שרואים אותה מחוקה בנוסח. זו פסקה שהייתה כלולה בנוסח הצעת החוק המקורית שנכללה בחוק התכנית הכלכלית, היא גם כן הוקראה. ותיקון נוסף בסעיף 3 שעניינו תפקידי מועצה, אז רק המילה 'הטלה' תימחק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כמו שסוכם כאן, תודה על ההבהרה. למעט ההיבט של המועד המוסכם לפיצוי שיידון היום ויוצג כאן הסעיף הזה מוסכם. נא לעבור להקראה של סעיף 67. בבקשה.
עמיהוד שמלצר
¶
הוראת שעה
67.
בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032) (להלן – תקופת המעבר) או עד מועד התחילה הנדחית שקבע השר לפי סעיף 68, יקראו את החוק העיקרי כך:
(1) במקום סעיף 31 יקראו:
"מכסה ארצית ומכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק
31.
(1) גודל משק הלול בהיקף ארצי לייצור ביצי מאכל לשיווק בכל שנה יהיה גידול תרנגולות מטילות לייצור 2,500 מיליון ביצי מאכל לשיווק (בסעיף זה – המכסה הארצית); השר רשאי להגדיל בצו את היקף המכסה הארצית, אם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת.
(2) מי שנקבעה לו מכסה לפי סעיף 31 עד ליום פרסומו של חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18), התשפ"ב-2022 (להלן – מגדל קיים), יהיה רשאי להמשיך ולייצר את מכסתו בתקופת המעבר; הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות התקנות על ייצור המכסה לפי סעיף קטן זה.
(3) השר רשאי לקבוע בתקנות -
(1) עקרונות לקביעת מכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק למגדלים קיימים ולמבקשי מכסות חדשים, ובכלל זה תוספת מכסה למגדלים קיימים, ובלבד שקביעת המכסות תיעשה על בסיס המכסה שהייתה לו בשנה הקודמת ושסך כל המכסות האישיות לא יעלה על המכסה הארצית;
(2) אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות בין מגדלים, ובכלל זה הגבלות על מספר השותפים בהן, מרחק גאוגרפי בין משקיהם וגודל מכסותיהם;
(3) הוראות לעניין מקום הגידול של המכסות האישיות.
(4) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (ג), יחולו לעניין ייצור מכסות אישיות תקנות 9, 11, 12, 13 ו-14 לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022), התשפ"ב – 2021, בשינויים המחויבים, ויראו אותן כאילו הותקנו לפי הסעיף הקטן האמור.";
איתי עצמון
¶
אני רק מציע ברמה הטכנית שאת הנוסח של התקנות האלה שימשיכו לחול אנחנו נביא אותן בתוספת לחוק, מכיוון שמדובר בתקנות שלמעשה חלות כרגע רק בשנת התכנון 2022. אם אנחנו עכשיו משאירים אותן בתוקף לתקופה מאוד ארוכה ראוי, גם מבחינת הנגישות של הציבור לחקיקה, שהן יהיו כתובות והנוסח שלהן יהיה בהיר ונגיש לציבור בתוספת לחוק.
עמיהוד שמלצר
¶
טכנית רק צריך לוודא שזה באמת משתנה אם השר מתקין תקנות אחרות, כי זה כל עוד לא הותקנו תקנות.
עמיהוד שמלצר
¶
אוקיי, אז אנחנו מדברים פה על הוראת המעבר, הוראת השעה, התקופה שעד שיבוטל התכנון, עשר שנים, או 13 שנים, או עד שלוש שנים כפי שיקבע שר החקלאות. הסעיף הזה מדבר על גודל משק הלול, אנחנו קובעים אותו כרגע על 2,500 מיליון ביצי מאכל כאשר לשר החקלאות תהיה סמכות להגדיל את היקף המכסה הארצית.
בסעיף קטן (ב) אנחנו אומרים שאנחנו שומרים לפחות על המצב הקיים, זאת אומרת מי שיש לו כיום מכסה, גודל המכסה והיקף המכסה שהוא מייצר הוא ימשיך לייצר אותה, זו תהיה מכסתו לכל הפחות במהלך תקופת המעבר.
ובסעיף קטן (ג) אנחנו נותנים סמכות לשר לקבוע בתקנות דברים שכבר כיום קיימים לו, אבל אנחנו כותבים את זה שוב, אנחנו מחדדים, א', שהוא יוכל לקבוע תקנות לאיך מחלקים את המכסות האישיות, גם למגדלים חדשים וגם למגדלים קיימים. כמובן פה אנחנו גם מחדדים שלמגדלים קיימים נשארת המכסה שיש להם.
איתי עצמון
¶
זה תיקון שאנחנו ביקשנו לחדד ולהבהיר בנוסח שהוגש במקור כדי באמת לוודא שאותם מגדלים קיימים אכן רשאים להמשיך ולייצר את המכסה. כמובן שהמכסות האישיות שלאחר מכן, ככל שיהיו תקנות כאלה, המכסות האישיות האלה יהיו כפופות להיקף המכסה הארצית.
עמיהוד שמלצר
¶
אבל שנייה, נגיד ל-(ד), אנחנו ב-(2) ו-(3). הקראתי, רק אני מסביר את פסקאות (2) ו-(3) ואז מגיעים ל-(ד) ואז תוסיף. פסקאות (2) ו-(3) זה גם סמכות לשר החקלאות לקבוע הגבלות ואמות מידה לשותפויות בין מגדלים, לכמה המספר, מרחק גיאוגרפי בין בעלי המכסות והיכן יגודלו המכסות האישיות. עכשיו אנחנו ב-(ד), תגידי מה נשאר ומה אתם רוצים להוסיף.
אפרת ורד
¶
רק איזה אמירה כללית, זה נאמר אמנם בפתיח של הדיון, אבל בעצם מה שעושה הסעיף הזה, זה מייתר את הצורך, כמו שעד היום הגענו לוועדה שנה אחרי שנה, כרגע אנחנו קובעים הוראה קבועה ורק לצורך התקנת תקנות או אם יש תוספת אז אנחנו נשנה את ההקצאה של המכסות, ולכן מה שרצינו לעשות פה, ובגלל זה דיברנו על הוראת המעבר לגבי קביעת התקנות, אנחנו נכניס לתוספת את ההוראות. לבקשת הוועדה אסף ואני עשינו סקירה של התקנות ואמרנו לכם איזה תקנות נראות לנו שנכון שיישארו.
אסף לוי
¶
אני חושב שאת סעיף ההגדרות צריך גם להשאיר, את סעיף 1, ואני מבקש גם להשאיר את סעיף 7(א) עד (ד) ו-(יא) ותקנה 8 ואלה התקנות בשנת 2022 שמאפשרות את התוספות שמעודדות את המעבר ללולים והמגדלים שנמצאים בתהליך יסתמכו על התוספות האלה, כמובן שהתוספות האלה זה תוספות דור ב'. אני לא נכנס לוויכוח הזה, אבל עד התקנת תקנות הקבע אנחנו צריכים את התקנות האלה כדי לא לפגוע במגדלים שהם בתהליך, וגם אם לא נקבע תקנות עד 2023 שנוכל לאפשר לתת את התוספות האלה.
אז אני מדבר על 7(א) עד (ד), (יא) ותקנה 8. זה התוספת, ה-25,000 למי שמוותר על שטח, (יא) זה ה-100,000 ביצה וסעיף 8 זה כפל הגידול. זה שלושת הסעיפים שאני חושב שנכון שיישארו עד שנתקין את הוראות הקבע גם אם נחרוג מ-2023 להתקנה.
אפרת ורד
¶
אנחנו מבקשים מהוועדה, אחר כך אנחנו נחדד את הניסוחים המדויקים כך שהם יתאימו למצב המשפטי החדש, אבל בגדול אלו ההוראות שאנחנו מבקשים.
אסף לוי
¶
כן. תקנה 7, מה שאנחנו מבקשים להשאיר זה התוספות למי שמוותר על קרקע לטובת המתחמים. זה סעיף 7(א) עד (ד). סעיף 7(יא) זה התוספת 100,000 למי שעובר ללול מוסדר, תקנה 8 זה כפל גידול. כדי לסנכרן בין התקופות שעוברים ללול חדש זה גם נדרש בתקנות ואם נעבור את 2023 אני מבקש שלא נעצור וניתקע באכלוס כי לא יהיה לנו סעיף מסמיך.
לאה יוגב
¶
דנים פה בתנאים ומעברים ללולים, ופה נכנסת הסוגיה שהתנאים להעברה ללולים חדשים על פי הכללים החדשים של השירותים הווטרינריים הם בלתי ישימים למשקים המשפחתיים בשל העלות הכספית שהיא בסך של כל לול כזה ארבעה מיליון שקל. גם אם יש שותפים אז צריך להשיג 600,000, 700,000. כל המגדלים הם בני 60 פלוס, אין להם מאיפה לגייס את הכסף. מדובר פה בגזרה שהציבור של המשק המשפחתי לא יעמוד בה. זה מחזיר אותנו למה שאמרתי קודם, שזה פשוט מפריש אותם מפרנסתם.
לכן אני חושבת שאם יש תקופות מעבר אז צריך לתת גם למשקים המשפחתיים תקופות מעבר, לאפשר את האכלוס של הלולים. יש היום הרבה מאוד משקים שלא מאכלסים להם על אף שישנם לולים אחרים שהם במסגרת כל ההסדרים האלה ולהם כן מאפשרים אכלוס. לכן שרירות הלב של חוסר אכלוס לולים מותיר היום משפחות, ולא מעט, עשרות משפחות - - -
לאה יוגב
¶
כאשר אין להם עם מה ללכת למכולת. מישהו פה חייב להסיר את המכשול הזה. אם אנחנו מדברים על תקופות מעבר כל כך ארוכות אז כן לאפשר להם להמשיך להתפרנס. אני מדברת איתכם על משפחות מבוגרים ואם והיה כאשר יבוא הבן הממשיך, ואפשר להכניס אותו, ואנחנו מדברים על 13 שנה מעבר, להגיד לו: אדוני, או שאתה עובר ללול חדש או שאתה לא תהיה מגדל. כרגע לבוא ולחתוך ולגדוע פרנסה של כל כך הרבה משפחות, כי הם לא יכולים להשיג 600,000 שקל זו פשוט גזרה שמן הראוי שתתבטל.
נעמה קאופמן-פס
¶
הנושא של איגרת השירותים הווטרינריים שכנראה בזה עסקינן, אז אני אתייחס בשני היבטים, אחת, האיגרת ניתנה לפני כמה שנים, אנחנו לא נגענו באיגרת, לא המצאנו את האיגרת, האיגרת עומדת בתוקפה מאז מרץ האחרון. יחד עם זאת ההסכם הזה הוא לבקשת מוטי ושמעון ועמית, ישנו סעיף שלא קשור לחקיקה היום, שבמסגרתו יש איזה סוג של ועדה שיכולה לדון באירועים חריגים, הוועדה הזאת הוקמה בהסכם, יושב בה הווטרינר, מה שהוא יקבע מקצועית, ולכן זה נושא הסכמי ולא נושא לחקיקה.
כמובן שברגע שתהיה הפסקה אני אסביר לכם קצת יותר לגבי ההסכם, אבל אני חושבת שאפשר להמשיך כי היום הוועדה לא תוכל לדון בעניינים שלא קשורים לחקיקה, לשני הנושאים המרכזיים שאנחנו דנים היום, אבל נעניתי לבקשה שלהם, הוקמה ועדה כזאת, היא צריכה לדון מאוד מהר ויצטרכו לדון בסוגיות האלה. וגם אני אשב להסביר את זה, בסדר?
אמנון קרן
¶
אדוני, הבהרה נוספת. דובר על התאמה של התקנות למצב המשפטי החדש, המצב הזה כולל בעצם גם את האיסור על בניית לולי כלובים חדשים, נראה לי שזה צריך להיות ברור, יש איסור על בניית לולי כלובים חדשים, נכון, זה מוסכם.
אמנון קרן
¶
לא, חלק מתקנות 7, למשל 7(יא), 9(ג) אלה תקנות שכשאני מדבר על כללי המכסות של 21'-22', בעצם יש שם הסדרים שמאפשרים גידול בלולי כלובים לכן צריך גם את התיקון הזה.
אסף לוי
¶
זה ממש לא נכון. זה ללולים הקיימים באישור המנכ"לית לאפשר את האכלוס. קודם כל הסעיף הראשי של - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היועץ המשפטי של המשרד, אתה צריך להקריא ולדחוף, כי אנחנו לא נגיע. אתם חייבים לדחוף את הדברים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ומה סיכמתם אתמול? כל דקה שעוברת פה על דברים כאלה זה בזבוז. אני אומר לך, אנחנו בסד זמנים כמעט בלתי אפשרי לגמור את החוק הזה. חבל שאתם עושים את זה, חבל שאתם לא תפרתם דברים עד הסוף בכל פרט. אני אומר לכם, אני פה בוקר עד לילה יום חמישי, אני קובע ליום ראשון דיונים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ביום ראשון יש לי דיונים אחרים, אתם לא היחידים בכנסת. אם לא נגיע לחקיקה זו בעיה שלכם, תדעו את זה. כל ההערות היפות והטובות ודקדוקי העניות לא יביאו לכם הסכם. אם אתם רוצים לנצח בקרבות ובדקדוקי עניות ולא לנצח במלחמה ולהביא סוף לדבר הזה תמשיכו להעיר הערות.
יש איזה שלב בדיון שאני משחרר, שאני אומר דברו חופשי, שעות, תקשקשו את עצמכם לדעת ולא תקבלו חוק. עוד מעט אני הולך לעשות את זה, תקשקשו את עצמכם לדעת חופשי חופשי בוועדה, חוק לא יהיה לכם בוועדה. אם אתם לא נחושים, לא זריזים, לא מהירים, לא פשוטים ולא יודעים לשחרר תקשקשו את עצמכם לדעת. עכשיו מי רוצה להיות הנואם?
טומי מנור
¶
כבוד היושב ראש, אני רק רוצה לציין שאנחנו קיבלנו את הצעת החוק המעודכנת אתמול בצהריים, קיבלנו את המקור - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא 'הערנו', היית צריך להסכים איתם. 'הערנו' זה לא תפקידך, אתה מביא הסכם פה, לא מעיר הערות, אתה היית צריך לגמור הסכמות. החוכמה לא להעיר הערות, להביא לפה נוסח מוסכם. או שגם אם הנוסח לא מוסכם אתה אומר: דיברנו איתם לפני הישיבה וסגרנו את התיקון הזה והזה. להביא את זה אלינו ולתקוע אותנו על הערה שולית באיזה סעיף שולי, הלכה שעה מהוועדה.
טומי מנור
¶
אדוני, עד הרגע הזה לא היו הערות, לפחות לטעמי, שהיו שוליות. את כל ההערות שלנו העברנו למשרד החקלאות אתמול בצהריים, הם הועברו לוועדה ומעבר לזה לא יכולנו לעשות עוד שום דבר ולא יכולנו ל - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יכולת להגיע להסכמות, יכולת לדבר ב-12 בלילה ולהגיע להסכמות ולא להביא לי את זה לפה. מה שלא סיכמתם ואנחנו דנים בו עכשיו זה הפסד שלכם, לא שלי. אני רוצה להביא לכם חוק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני עוד מעט אתן לכם, אבל בינתיים אני מרגיש שהעסק לא מתקדם ואם אתם רוצים ככה על כל דבר, עורך הדין של הארגון הזה ולעורך הדין הזה יש לו שתי הערות. עוד מעט אני אתן לכם חופשי לעשות הערות, אני אצפה בכם, אני לא אדחף את הדיון הזה, זה המצב שאנחנו נקלעים אליו. עכשיו כל אחד יעשה את החשבון שלו. עכשיו, קדימה, לחזור על הדברים.
עמיהוד שמלצר
¶
(2) בסעיף 32 לחוק, בסעיף קטן (א), במקום "בכפוף להוראות סעיף 31(2)" יקראו "בכפוף להוראות לפי סעיף 31(ג)";
זה תיקון טכני, בגלל שינוי מיקום התקנות של השר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מי רוצה להתייחס לסעיף 31? בבקשה, תתייחס ל-31 כמה זמן שאתה רוצה, בלי הגבלת זמן. חופשי. אתה יכול להאריך.
טומי מנור
¶
אני אשתדל לא להאריך בכל זאת. הערה ראשונה שלנו, אדוני, מתייחסת לזה שיש סמכות כאן להגדיל את המכסה הארצית. אנחנו חושבים שאין שום סיבה לתת חופש מוחלט להגדלת המכסה הארצית, אנחנו חושבים שהמכסה הארצית היא קבועה, אפשר להתאים אותה לגידול באוכלוסייה ובזה נגמר העניין. אין שום צורך שתהיה סמכות להגדיל את המכסה הארצית כאשר אנחנו קובעים היום מכסה, אנחנו קובעים מכסות.
טומי מנור
¶
כן. אנחנו יודעים שזאת המכסה היום. כשהאוכלוסייה תגדל תאכל עוד ביצים תגדילו את זה לפי הגידול באוכלוסייה, זה הכול.
טומי מנור
¶
זה לא המצב. היום הוא יכול להגדיל לפי היצע וביקוש בדיוק כפי שכתוב היום בסעיף 31. אתה מבטל את סעיף 31 ואתה אומר שאפשר להגדיל כמה שרוצים.
גלעד קצב
¶
אין שינוי. זה לא נכון, לא כתוב. כתוב שהשר רשאי לקבוע בכללים את גודל משק הלול בהיקף ארצי להטלה. לא כתוב מה שאתה אומר. אז אנחנו משאירים את הסמכות הזאת, לא נוגעים בה.
טומי מנור
¶
אם אתה היום מקבע את המכסה ומקבע את המכסות לעשר שנים, אולי אתה יכול להסביר לי מדוע יהיה צורך פתאום להגדיל את המכסה נניח ב-20%? תסביר לי, אני מוכן לשמוע, מתי זה יקרה?
גלעד קצב
¶
היום השר יכול להגדיל את המכסה לפי השיקולים שלו וגם בהצעה הזו השר יכול להגדיל את המכסה לפי השיקולים שלו.
שמעון ביטון
¶
התוספת עד היום הייתה מותנית בוועדת כלכלה ואם זה עבר עבר, אין צורך לפתוח צ'ק פתוח. זה צ'ק פתוח לעשר שנים. אדוני היושב ראש, אני חושב שכדאי שנצא לחצי שעה עם האוצר, נבוא אליך עם דברים מוסכמים. זה יהיה יותר נכון לנהל את הדיאלוג הזה יחד איתם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני הולך ככה. אחת, רוורס, ברוורס כרגע מה שיש לנו פתוח זה המועד הקובע לזכאות לפיצויים. יש עוד דבר פתוח אחורה? כן, גברתי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני שואל שאלה ואת כאילו לא איתי, תהיי איתי. האם בכל מה שהקראנו עד עכשיו, למעט המועד הקובע שעוד לא סוכם, יש עוד דבר שלא סוכם, בכל ההקראה עד עכשיו?
אפרת ורד
¶
לגבי התוספת, מה שהיועץ המשפטי לוועדה ביקש, שההוראות יהיו בתוספת, אני מבקשת להוסיף הסמכה לשר החקלאות לשנות בצו את התוספת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
וזה מוסכם? מוסכם על הצדדים? אם זה מוסכם התקדמתם, אם לא, לכו עוד תוסיפו לכם עוד עניינים להתווכח עליהם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
רגע, לא, תיקחו גם את הנושא הזה להפסקה. אני רואה שני נושאים לא מוסכמים, מועד קובע ואותה הסמכות של השר וועדה וכו' שהזכרת עכשיו. אני חושב שהיו לכם עוד הערות למה שהוקרא עכשיו, תנסו ב-45 הדקות הללו לסגור את שלושת הנושאים שכבר עלו ותלכו קדימה עוד קצת בחוק לראות איפה יהיו – תקריאו אחד לשני את החוק ותראו איפה יהיו תקלות וב-45 דקות נסו לנקות שולחן. איפה שאתם תתקשו אנחנו בוועדה ננסה לגשר, אבל איפה שאתם יכולים לחסוך זמן בוועדה על הערות תעשו את זה ביניכם עד שנחזור מההפסקה.
אבל שמחה רוטמן בא והוא כועס עליי ואני רוצה שהוא ידבר לפני ההפסקה. אמרנו שאם כבר נושא חדש, אז מה אכפת לנו הפסקות? אבל, שמחה, אני רוצה קודם כל, אם טון הדברים שלי היה תוקף ונפגעת אז אני מתנצל, אני נגד עניינים בין אישיים, אז קבל סליחתי ותגיד את הדברים אשר על ליבך, בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
תודה. תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אומר ואני רק רוצה לומר, כשאמרתי 'אף אחד' לא התכוונת אליך. אמרתי אף אחד, אף אחד, כל העולם. לא צריך לקחת את זה באופן אישי ואם כך זה הובן כמובן שלא לזה התכוונתי.
אני חושב שמשטר המכסות, כל מי שיודע, הצעת החוק שהגשתי בנושא, משטר המכסות כולו פוגע בחקלאות, הוא פוגע בחקלאים. אני הגעתי לפה היום לא בגלל פנייה של – לא שזה רע כמובן, הלוואי שהייתי בא רק בגלל פנייה של פורום קהלת, אבל לא, באתי לפה בגלל פניות שקיבלתי מחקלאים, מאנשים שהמצב הקיים פוגע בהם. אנשים שעוסקים כיום בגידול ביצים ואנשים שרוצים לעסוק בקרוב בגידול ביצים והמציאות הקיימת פוגעת בחקלאות, היא משרתת קבוצה של אנשים שנכון להיום הם בעלי מכסות. אני בהחלט מוכן לומר שהאנשים שהסתמכו על המצב הקיים, אפשר לחשוב איך עוזרים להם להסתגל למצב אחר, אני בהחלט חושב וצריך, ואמרנו את זה מעל כל במה, החקלאות ושמירת השטח בוודאי באזורי גבול היא חשובה וצריך למצוא את הדרך לסבסד את המצרך שאותו אנחנו כמדינה צריכים.
החקלאים מספקים לנו מצרך מאוד מאוד חשוב, הם שומרים לנו על הגבולות, הם שומרים לנו על הקרקעות, על השטח הפתוח, על עתודות הקרקע, על הכול, אבל הם יעשו את זה באותה מידה אם הם יגדלו שם ביצים, חלב, לפת, זיתים. השמירה על הקרקע לא תלויה בשאלה מה מגדלים בה. אני לא חושב לרגע שאדם שמגדל תפוחים במטע בצפון, שאצלו אין מכסות, או שיש מכסות מסוג אחר, שומר על הקרקע פחות ממי שמגדל לול.
הם שומרים על קרקע והם צריכים לקבל לפי דונם, כי הם שומרים לפי דונם וזה חשוב והם צריכים לקבל את התמיכה הישירה לפי דונם ולפי אזור ולפי חשיבות, ואם זה אזור הסמוך לגבול וליד הגדר וצריך לעזור, שהערך הנוסף – ואני אפילו עוד לא התחלתי לדבר, וצריך לדבר, על הערך של ההתיישבות כערך בפני עצמו שגם הוא חשוב ולכן צריך לתמוך בהרבה מאוד הקשרים אחרים.
בהתיישבות אני עצמי, תאמינו או לא, גר באגודה שיתופית חקלאית, אמנם רוב האנשים אינם חקלאים, דווקא אני ספציפית, גם גידלתי עזים בעבר, גם גידלתי פטל בשטח שלי, אני דווקא מכיר את החקלאות, לא ביצים. רוב השכנים שלי מגדלים ביצים, אבל לצריכה עצמית, אל תלשינו עליהם למועצת הלול.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
תודה. לכן אני לא צריך, באמת אני לא חושב שהשיח צריך להיות במקום של התיישבות אל מול שוק חופשי, חקלאות אל מול שוק חופשי, ציונות, זה לא השיח, אלא השאלה היא מה הכי טוב לחקלאות וכשבא אליי מגדל ואומר שהוא מוכן לגדל מחר בבוקר עוד הרבה ביצים ויש לי לול מוכן והוא עומד ואני לא מקבל מכסה, לא יודע כמה זמן, בגלל שמפחדים שאני אתחרה, ואני לא חבר של האנשים הנכונים ואני לא חבר של האיש הזה והזה ואין לי את הקשרים ואני תקוע בלי מכסה וכל ההשקעה שלי בינתיים הולכת לטמיון, הלב שלי יוצא אליו. הוא חקלאי בדיוק כמו החקלאים שמיוצגים במועצת הלול.
לכן ההצעה לביטול המועצת הכללית שלי, שאני מבין כרגע שההסכם הזה קובר אותה, היא בעיניי בכייה לדורות. אני מבין את התועלת שיש בהסכם הזה, שקובעים תאריך יעד שזה כן יקרה מתי שהוא, אבל אני מבין את הנזק, שמנציחים את זה ועד עוד עשר שנים או 13 שנים, או שהפריץ ימות או שהכלב ימות או שהתרנגולת תמות או שכולנו נמות, חס ושלום. לכן ההסכם כולו בעיניי הוא טעות. אמרתי את זה בעבר ואני אומר את זה פה.
בתוך ההסכם עצמו יש נושא אחד שאני מתקשה מאוד לוותר עליו. יש הרבה נושאים שהם מאוד בעייתיים, חלקם גם שמעתי שהם עלו לפני שבאתי, אני חושב שזה שהפיצוי והשריון לתקופת זמן, הכול מופיע בחקיקה, אבל הצד השני של ההסכם, שזה הורדת המכס, זה לא מופיע בחקיקה, בעיניי זו בעיה. אני מבין, יכול להיות יש עם זה בעיה של אסתטיקה חקיקתית ובאוצר לא רוצים שיכבלו את שיקול הדעת של שר האוצר בלהוריד מכסים, אני מבין את הבעיה מצד אחד, מצד שני מחר יבוא שר אוצר אחר שנכון שלפי ההסכם הוא יכול להוריד את זה וזה יהיה בסדר והוא לא יהיה בהפרת הסכם, אבל הוא יתחיל לקבל הרבה טלפונים מחברי מרכז כאלה או אחרים והוא לא יוריד את המכס, ואז מה נעשה? שילמנו, העלינו את מחיר הביצים ולא הורדנו את המכס. ולזה אני לא מוצא מענה בחקיקה הזאת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הבעיה היא שמכסים זה דבר שהוא דינמי לכלכלה, יש תקופות, יש היצף, יש מחסור. למה נתנו לשר להשפיע על מכסים? בגלל שזו תגובה בזמן אמת. אם אתה תיתן את זה לחוק אתה בכלל לא מגיב לשווקים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני מבין, אבל בהסכם כן התייחסנו לזה. בהסכם התייחסנו לזה, יש לזה איזה שהיא תמורה, התמורה היא שאנחנו נכון לעכשיו מאשרים העלאה של מחיר הביצה, זאת אומרת אנחנו מייקרים את הביצים לאזרחי ישראל. צריך לדעת מה שעושים פה היום, אנחנו מייקרים את הביצים לאזרחי ישראל.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני רק אסיים. אני אומר שעליית מחירי התשומות היא מאוד מאוד ברורה ואיך שהוא מדינת ישראל היא במקום החמישי בעולם במחירי הביצים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
למה עכשיו? אלקבץ, מה זה עוזר? מה זה עוזר בשלב שאנחנו נמצאים בו לטעון טענות? הדברים נשמעו, היו פה דיונים, מספיק, זהו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
זה דבר אחד שמפריע לי. ודבר שני שמפריע לי, ועל זה אני ממש – אני עוד לא יודע מה נעשה עם זה, אבל בעיניי הסיטואציה של חלוקת המכסות, העובדה שחלוקת המכסות היא בידיים של בעלי המכסות הקיימות, בעיניי זה לא תקין. אפשר לתת למשרד החקלאות, שזה ייקבע על ידי ועדה של משרד החקלאות, שיהיו בה נציגים, שיהיו משקיפים, שישמיעו את דעתם, שישמיעו את עמדתם.
אני לא מצליח להבין, בסדר, צורך בתכנון, מסכים, מקובל, חשוב, צורך במכסות, מסכים, מקובל, חשוב, שוב, במסגרת ההסכם, בעולם שאני רואה אין צורך, אבל במסגרת ההסכם וה-give and take, אני מבין, העובדה שעל המכסות בסופו של דבר עומדים אנשים שהם נכון להיום הנהנים מזה שלא ייתנו מכסות, שיקשו על מכסות, שיחלקו למישהו שכן יכול להתחרות בהם ולא יכול להתחרות בהם והם על השיבר, בעיניי היא בלתי נסבלת ואני רוצה שזה יהיה בידיים של משרד החקלאות. על זה באתי, בין היתר, לדבר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אחת, לגבי כניסה של מכסות חדשות. בישראל יש גידול טבעי, יהיה גידול טבעי, יש נכונות להכניס מאות מכסות חדשות לענף והרבה ייהנו מזה ובהכנסת מכסות יש תעדוף ואני כן בעד העיקרון, שאני לא חושב שאתה חולק עליו, שאנחנו רוצים את המגדלים על קו הגבול, על עוטף עזה, על לבנון. שם האדמות ושם אנחנו רוצים יציבות של תושבים. בעבר באמת תועדף הענף הזה לשבת בגבולות. אבל התווספו מכסות. מי הסמכות לחלק מכסות? הם ישבו ודנו ביניהם, הביאו הסכמות, אני מקבל את ההסכמות.
לגבי התכנון בענף, מוסי רז וכסיף הביאו חוק שמפסיק את הפרסום של סיגריות בעיתונות רק ב-2029. שני אנשים לא קומוניסטים ולא סוציאליסטים הלכו לפשרה עם שני עיתונים פחות או יותר שעוד מפרסמים סיגריות בהחרגה בעיתונות והבינו שהם לא מנצחים בקרב, אבל הם מנצחים במלחמה וב-2029 יופסק הפרסום בעיתונות לסיגריות. היה להם אורך הרוח לראות את ההישג הזה.
גם פה, בין אלה שרוצים ביטול תכנון מיידי לבין אלה שאומרים לעולם לא ביטול תכנון זאת הפשרה שהושגה ופשרה עושה קניין ואנחנו אוספים את ההסכמות האלה. כל נושא שנביא במחלוקת עכשיו ימנע את היציבות מהענף הזה ואכן הכנסת מתפזרת כנראה, עוד מעט נדע, ולכן כל סדר בדבר הזה יקל עלינו.
לכן על אף שדברך נשמע, אני מבקש ממך להסיר את הטענה לנושא חדש כדי שנוכל לחוקק ולסיים את החוק הזה. נשארתי, הפסדתי איזה ריאיון ברדיו כדי לכבד אותך ולשמוע אותך עד הסוף, מקלב יהיה פה וידון בלעדיי ברבע השעה הקרובה ואני תיכף חוזר.
מרדכי אלקבץ
¶
מי שקובע את חלוקת המכסות ואת גודל המכסות שיחולקו ואת הקריטריונים, מי שקובע זה משרד החקלאות.
היו"ר אורי מקלב
¶
רבותיי, רגע רגע. היושב ראש יצא, אתם מרגישים שהותר החבל? לממלא מקום היושב ראש יש אותן סמכויות.
מרדכי אלקבץ
¶
מי שקובע את הכללים זה משרד החקלאות, ועדת המכסות היא מיישמת הלכה למעשה בתוך דקדוק ועמידה בהתייעצות מול יועץ משפטי שמפקח על היישום של חלוקת המכסות על פי התקנות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
זאת אומרת אתה אומר, יש פה משמעות לוועדה ולכן אני רוצה שיהיה שם רוב ולכן חשוב שהוא יהיה אצלי.
מרדכי אלקבץ
¶
כן, כי אתה צריך לפקח. כי הוועדה גם מפקחת, אבל היא לא יכולה לא לעשות מה שהתקנות אומרות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
גם הוועדה במשרד החקלאות. ויותר מזה, אני אגיד לך משהו אחר, אם יהיה גורם במשרד החקלאות שיפעל בניגוד לקביעות ויחלק את המכסות לא כמו שאתם רוצים במועצת הלול, אתם גוף מספיק חזק ואני סומך עליכם, הראיתם את כוחכם באמת ברמה גבוהה בזמן האחרון, אתם תדעו להגן על עצמכם מפני משרד החקלאות אם הוא יעשה משהו בניגוד לכללים ובמקרה הכי גרוע, לא שאני חושב שזה רעיון טוב, תוכלו לפנות לבג"צ.
אם המגדל הקטן שמקבל מכם תשובה שלילית ונתקע עם הראש בקיר ובוכה לי בטלפון ואומר לי: שמחה, תעזוב את כל מה שאתה עושה וסע עכשיו לוועדה כי דנים והולכים לגדוע את מקור פרנסתי לעשור הקרוב - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל אמרו את זה כאן, היה כאן מישהו שאמר – מכובדי אמר את זה, הוא אמר שאתם לא מייצגים אותו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ואני נענה לו ובא לפה, כשהוא לא יוכל לקבל את המענה מוועדה שאולי יש לה רוב, הוא לא יוכל ללכת לבג"צ כי אין לו כסף ואין לו ידע ואין לו יכולת ואין לו לובי פוליטי. אז לכן אני אומר, אם אני רוצה מישהו שיוודא ויפקח שחלוקת המכסות נעשית על בסיס השיקולים והקריטריונים שכן, הוסכמו כבר איתכם, אתם קבעתם אותם ותעדוף לצפון וכל מה שאמר מיכאל - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
שר החקלאות קובע, כמו שגם את המכס שר החקלאות קובע ואת מחיר הביצה שר האוצר קובע. הכול כולם קובעים, אבל בסוף במשא ומתן בחדר סגור עם אישור ועדת הכלכלה אתם יודעים לעבוד, ברוך ה', באמת מחמיא לכם, בלי ציניות בכלל, אני רוצה ש – אפשרות אחרת, אני לא יודע מה המנגנון שקיים בחוק כרגע, איך הוא בדיוק עובד כי כל הזמן זה גם משתנה, אבל שתהיה ועדת ערר פשוטה במשרד החקלאות ששם יושב רק משרד החקלאות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, ששם יושב רק משרד החקלאות והוא הקובע העליון. אני חושש מסיטואציה שבן אדם פונה אליכם למכסה, עומד עם הראש בקיר ובסופו של דבר עומד מול שוקת שבורה כי הוא מגדל קטן ואין לו את היכולת לנהל את המאבק מולכם. אתם, אם לא יישמעו נציגים שלכם או למשקיפים שלכם, לא יודע באיזה צורה זה יהיה, בוועדה של המכסות, אתם מספיק בעלי יכולת שאני לא צריך לדאוג לכם שתעמדו מול שוקת שבורה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל באמת המדיניות נגד הלולים הקטנים, זה לא של הלולים הגדולים או הטייקונים, כמו שהוא קרא לזה, זו עמדת האוצר. האוצר לאורך תקופה ארוכה עומד על לתת למגדלים גדולים ולצמצם את המגדלים, זו המדיניות של האוצר, זה ברור, נכון?
לאה יוגב
¶
ממש בקצרה, בשתי נקודות. לגבי המדיניות של העדפה של לולים גדולים על פני קטנים. אני חושבת שזה חוטא למטרה של חוק הגליל וההתיישבות בגבול הצפון. כרגע, אני חוזרת על זה, ישנם הרבה מאוד משפחות שנמצאות תחת סכנה, חלקם כבר בגדיעת פרנסתם, וחלקם אוטוטו בגדיעה. זאת אומרת כל חידוש להקה עכשיו שיגיע הוא בבחינת סגירת הלול והפרנסה של החקלאים. זה לגבי הלולים הגדולים.
אדוני, לגבי מה שאמרת על יוקר המחיה. אני חייבת להבהיר, חקלאי מקבל 12.5 שקל על תבנית ביצים של 30 ביצים, כולל הוצאות. לאחר ההוצאות הוא נשאר עם 2.5 שקל כשבסופו של חודש יש לו בין 6,000, 7,000, 8,000 שקל למחייתו, שזה כולל את כל מה שאתם יודעים, אנחנו כולנו בתוך עמנו חיים.
לאה יוגב
¶
סליחה, אדוני, כאשר אתה מגיע לסופר ואתה קונה ביצים שמיובאות בפטור מלא ממכסה מטורקיה, מאנגליה, מאיטליה, אתה מגיע לרשת המחיר הוא אותו מחיר של הביצה שמיוצרת בישראל כאשר הפער הוא 30 ו-40 שקל בין מה שהחקלאי מקבל לבין מה שנמכר ברשתות. אם באמת אתם רוצים לטפל ביוקר המחיה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
איפה פער של 40-30 שקל? אני קונה תבנית של 30 שקל, אני לא משלם את הפער של 40 שקל פלוס מה שדיברת עליו.
לאה יוגב
¶
תיכף אני אראה לך, אדוני, ואני גם אצלם ואשלח לך את זה. אני בדקתי את זה, אני לא סתם מדברת, כי אני לא קונה ביצים.
היו"ר אורי מקלב
¶
גב' יוגב, אני לא חושב שזה עכשיו הנושא. את אומרת שיש פערים גדולים מאוד, אנחנו מכירים את הדבר הזה, את הפערים.
נעמה קאופמן-פס
¶
כשאנחנו מייבאים לצורך העניין בערב פסח ביצים או בערב ראש השנה, בעזרת ה' שנוכל, זה גם תלוי בגורמים שיושבים כאן, אז אנחנו דואגים שהביצים האלה לא יגיעו למדינה – כשהן בחוסר, הן לא נמצאות במשק ולא מיוצרות כאן, החסר הזה מגיע לצרכן בישראל במחיר המינימלי שאפשר.
היו"ר אורי מקלב
¶
לא, היא אומרת, איך זה יכול להיות שהביצים שבלי מכס שלכאורה עולות פחות בסופו של דבר בסוף זה נמכר אותו דבר כמו הביצים שהיא מייצרת.
נעמה קאופמן-פס
¶
כי יש מחיר מפוקח. ברגע שמדינת ישראל החליטה על פיקוח על מחירים יש פיקוח על מחירים ואין לנו אינטרס - - -
נעמה קאופמן-פס
¶
אז אני אחדד. כשמישהו מביא ביצים מחו"ל הוא נוסע לחו"ל, הוא צריך לעמוד בדרישות וטרינריות, בודקים את הלולים האלה, הוא מסיע אותן באונייה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, זה לא עלות ייצור, זה עלות ייצור פלוס עלות העמסה, שינוע, הובלה, קירור.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל אנחנו רואים, גם כשיש הורדת מכסים על שמן וגם כשיש על דבש אנחנו לא רואים את הורדת המחירים בסופו של דבר.
נעמה קאופמן-פס
¶
דווקא בשמן זית, כשהביאו לכאן בקבוקים, כששוב המכסה הייתה לא ענקית, אבל בקבוקים שהגיעו לכאן בין שמונה שקלים ל-11 שקלים, כשאנחנו כולנו קונים שמן זית כל שבוע ויודעים כמה זה עולה, כשאנחנו משיגים פה שמן זית בארץ במחיר של 20 שקל זה מבצע הכי גדול שאנחנו מכירים, זה הוזלת מחירים שמגיעה ישר לצרכן ולכיסו של הצרכן. אבל זה לא הדיון, אדוני.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני רק שאלה. אני כן רוצה להתעסק בנושא של חלוקת המכסות כי בסופו של דבר משרד החקלאות, לפי מה שאני יודע, הגדיל את המכסות השנה. כמה מכסות חילקתם?
אסף לוי
¶
אבל תשאל אותם אם הם פעלו בניגוד למה שכתוב בתקנות והם יגידו לך שלא, הם פעלו בהתאם למה שכתוב בכל סעיף, נקודה, כל אות בתקנות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
מספיק זמן עובד מול משרדי ממשלה ואפילו תקופה מסוימת בעוונותיי במשרדי ממשלה ואני יודע שאחד העונשים הגדולים ביותר שאתה יכול להעניק לבן אדם שאתה מטפל בעניינו זה שאתה אומר לו: אני אפעל בדיוק לפי מה שכתוב. בסופו של דבר התוצאה הגדולה ביותר - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כן, כן, נכון, כולם לפי החוק ואין שום מרחב של שיקול דעת ולכן הוא נורא מתעקש איתי מי יישב בוועדה כי אין שום מרחב של שיקול דעת, הוא פשוט חותמת גומי. בואו, אף אחד לא נולד אתמול, הסיטואציה היא מאוד ברורה, המכסות מחולקות לא רק על בסיס השיקולים של הגדלת השוק ואז באים ואומרים למה מייבאים.
בסופו של דבר אני אומר, לי מאוד קשה גם העניין הפרקטי וגם העניין המהותי של נושא המכסות. אני עדיין לא יודע מה אני אעשה לגבי זה, אבל כל זמן שיש לי איזה שהוא סיי בנושא שאני מעביר את הידיים של חלוקת המכסות לידיים של גוף שהוא הנהנה המרכזי מהמכסות והוא זה שעד היום הראה שהוא לא יודע להתעסק עם זה כמו שצריך כי עובדה שהוא לא מחלק את כל המכסות שהוא מקבל, לי זה מאוד קשה. אני אומר את עמדתי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
חלוקת מכסות זה מעשה שלטוני, זה פגיעה בחופש עיסוק, אני רוצה שזה יתבצע על ידי משרד ממשלתי ולא על ידי גוף בעל אינטרס.
(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון)
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חבר הכנסת רוטמן, נכנסתי לעניינים מחדש. רוטמן, קיבלנו אמירה ממשרד החקלאות, אחרי שהם ייצאו להפסקה שאולי לגבי ההרכב תוכל להיות הסכמה, או שהם ינסו להציע הסכמה על כל הצדדים, אני מקווה שזה יניח את דעתך. אבל מה קורה עם הנושא החדש? מה מצבנו? משאירים אותו באוויר?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יופי יופי, אז בואו נמשיך עוד קצת לקרוא ולהתדיין ואם יהיו אחרי זה הסכמות גם נצביע. קדימה.
עמיהוד שמלצר
¶
(3) אחרי סעיף 32 יקראו:
"קביעת מכסות שניתן פיצוי בגין ויתור עליהן
32א.
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין קביעת מכסות וחלוקתן שניתן בגינן פיצוי לפי סעיף 34(ד)(1), בהליך שוויוני, לרבות במכרז; קביעת מכסות לפי סעיף זה תתבצע על-ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובלבד שסך כל המכסות האישיות לא יעלה על המכסה הארצית".;
זה מה שמופיע בפני חברי הוועדה. אנחנו רוצים לשנות את המילה 'מכרז' למילים 'הליך תחרותי'. כאן אנחנו שוב מדברים על הוראת השעה ואנחנו מדברים על בעלי מכסות שמוותרים על המכסות שלהם ואנחנו קובעים כאן בהוראת השעה שניתן לקבוע הוראות לעניין מכירת וחלוקת אותן מכסות שוויתרו עליהן כאשר המכירה הזאת תתבצע בהליך שוויוני. זו הוראה לגבי הוראת השעה.
עמיהוד שמלצר
¶
במהלך תקופת המעבר אם יהיו בעלי מכסות שזכאים לפיצוי בגין ויתור על מכסה, כשאני מזכיר שזה רק בעלי מכסות של דור א', שהמכסות שלהם הוקצו עד היום, או עד חקיקת החוק הזה. משרד החקלאות יוכל לחלק את אותן מכסות שוויתרו עליהן ושקיבלו בגינן פיצוי, משרד החקלאות יוכל לקחת את אותן מכסות ולמכור אותן בהליך שוויוני. זאת הכוונה.
צחי בן עיון
¶
אחת מהן זו אותה תקנה שמדברת על פיצוי של 25,000 ביצה בגין לקיחת דונם קרקע. שני דברים בהיבט הזה שצריך לחדד. אחת, הפיצוי בגין לקיחת הקרקע הוא ייחשב כחלק אינטגרלי מהמכסה עד לשנת 2021 כולל. זה לא משהו חדש, זה חלק בלתי נפרד מהמכסה המקורית של אותו בעל מכסה.
צחי בן עיון
¶
לא, כל פעם שאני מדבר על משהו אתה אומר שאנחנו לא מדברים על זה. אנחנו כן מדברים על זה כי אסף התייחס לזה בסעיף 31, לנושא הזה של תקנה 7. צריך להיות ברור שהפיצוי של 25,000 ביצה הוא לא ייחשב כפיצוי של משהו חדש שחולק בשנת 2023 או 2022 כי זה לקיחת קרקע. אסף התייחס לזה בסעיף 31 לפני זה.
צחי בן עיון
¶
עוד דבר אחד שלא סיימתי פה. אדוני, מדברים פה על תיקון חקיקה מהקצה לקצה ואת הפיצוי של ה-25,000 ביצה לדונם קרקע קבעו אותו לפני 12 שנה כאשר ערך המכסה היה שקל וחצי, שני שקלים, היה לזה ערך, היום בשוק אין שום ערך למכסת הביצים ולכן אנחנו מבקשים שהפיצוי לקרקע דונם יהיה הרבה יותר גבוה, הרבה יותר גבוה מ-25,000 ביצה.
טומי מנור
¶
בהסכם נאמר שבהקצאה של המכסות, או נקרא לזה המחזור של המכסות שנפדו תהיה עדיפות לבעלי המכסות הקיימים. אני לא רואה את זה כאן בחוק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תביאו את זה אחרי ההפסקה. בינתיים אנחנו צוברים ארבעה-חמישה נושאים. מי אצלךְ רושם את הנושאים לטיפול בהפסקה ברוורס וקדימה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כולל ההערה שלו שהוא אמר שלא פוסלים על ה-25,000? נא להמשיך להקריא, בבקשה. צחי, אם תפריע לי אני אוציא אותך. אתה מקבל פה כבוד ואתה מעיר על כל סעיף, אתה תפריע לי אני אוציא אותך.
עמיהוד שמלצר
¶
(4) בסעיף 34 לחוק -
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) מכסה של בעל מכסה שמכסתו נקבעה לפי תקנה 5 לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022), התשפ"ב – 2021 (בפרק זה – תקנות 2022) החל מיום פרסומו של חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18), התשפ"ב-2022, וכן כל מי שנקבעה לו מכסה כמגדל חדש משנת 2023, אינה ניתנת להעברה;
(2) תוספת מכסה שנקבעה לבעל מכסה לפי תקנה 7(ה) - - -
עמיהוד שמלצר
¶
כולל כל התוספות.
(2) תוספת מכסה שנקבעה לבעל מכסה לפי תקנה 7 לתקנות 2022 החל מיום פרסומו של חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18), התשפ"ב-2022, וכן כל תוספת מכסה שנקבעה לבעל מכסה משנת 2023 ואילך, אינה ניתנת להעברה; הודיע בעל מכסה כאמור כי הוא מבקש להעביר את מכסתו, כולה או מקצתה , תתבטל תוספת מכסה שנקבעה לו כאמור קודם למועד ההעברה, בגובה חלק המכסה שהוא מבקש להעביר או בגובה התוספת שנקבעה לו, הנמוך מביניהם.";
טומי מנור
¶
יש לנו שתי הערות. הערה אחת, יש מצב היום שבעלי מכסה נפטרים ואז המכסה שלהם עוברת מכוח דיני הירושה ליורש שלהם. אנחנו רוצים להחריג מהנושא הזה של לא תהיה ניתנת להעברה את הנושא של העברה - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה שכתוב בהסכם, אז זה נושא שפותח את ההסכם? חברים, זה פותח או לא פותח את ההסכם? עמדת משרד החקלאות? עמדתכם, נציגי הארגונים.
טומי מנור
¶
ההערה השנייה מתייחסת למה שצחי ניסה להגיד לפני כמה דקות, יש היום מנגנון שמי שמוותר על קרקע של מטעים וכו' מקבל תוספת מכסה, זה ניתן למימוש כעבור שנתיים רק עד שהוא מקבל מוותר ובונה.
נעמה קאופמן-פס
¶
חברים, או שאנחנו דנים בהפסקה בכל הסוגיות החדשות שאתם רוצים ומה אני רוצה בתמורה להם ונעשה תוספות להסכם, או שהם לא יהיו בדיון הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שתי ההערות הללו עוברות להפסקה. לרשום את הנושאים, היועמ"שית. פעם קראתי לך מנכ"לית החקלאות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תמיד יש תקווה. נעמה, היא רוצה 13 שנים בחקלאות, לגמור את החוזה והיא תפנה לך את המקום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אם את רוצה עשר או 13, יש לך גמישות. לפי החשבון שלי יש שם שבעה סעיפים שנדרשים לדיון, כן?
צחי בן עיון
¶
עוד הערה, אדוני, ברשותך. הערה טובה. אסף, אתה צריך להקשיב לזה. בפרקטיקה מתבצעות העברות של מכסות בין חקלאים, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות. אז שיהיה ברור שהעברה של מכסה שהיא חלק ממכסה ותיקה, זאת אומרת עד 2021, היא לא תיחשב כאילו העברה חדשה שהיא בדור ב'. הבנת אותי? מישהו הבין אותי?
נעמה קאופמן-פס
¶
מכלל הן לומדים לא. אם הגדרתי מכסות חדשות ודאי שאני לא מחילה כללים על מכסות ישנות. אין צורך בהבהרה הזאת.-
לאה יוגב
¶
אני מבקשת להדגיש שמכסות שבירושה הן עוברות לבנים ממשיכים שחיים הרבה מאוד שנים במושבים והם חיים בתוך המשק והם למעשה יורשים את המשק. אני חושבת שזה לא יהיה נכון למנוע מהם את המכסה של ההורים שלהם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם זה דור א' זה דור א', למה להעיר את המתים? או במקרה הזה למה להרוג את המתים כדי להעיר את הנושא? דור א' זה דור א'.
מתן בן שאול
¶
31(א), השר רשאי להתאים בצו את היקף המכסה השנתית, היקף המכסה הארצית, בהתייעצות עם המועצה. זה קיים כיום. ואותו דבר ב-(ג), השר רשאי לקבוע בתקנות עקרונות לקביעת תוספות, גם זה בהתייעצות עם המועצה.
אפרת ורד
¶
זה לא הסכמה, זה התייעצות. גם אם אנחנו מעבירים תקנות להתייעצות עם המועצה, זה מה שהם מבקשים שיישאר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היוועצות. לעגן את זה בנוסח שיגיע להצבעה אחרי ההפסקה בהתאם להסרת הנושא החדש. מה עוד? ממשיכים להקריא?
עמיהוד שמלצר
¶
עוד פעם, אנחנו בתקופת המעבר ואנחנו על סעיף 34.
(1) בסעיף קטן (ד)(1), במקום "ואופן ביצועו" יבוא "אופן תשלומו של הפיצוי, אמות מידה למתן קדימות לקבלת הפיצוי, מועד תשלומו של הפיצוי והיקף המכסה המזכה בפיצוי";
פה אנחנו מדברים על המכסות, ויתור על מכסות שזכאיות לפיצוי, עוד מעט נגיע למכסות שלא זכאיות לפיצוי, לדור ב', ואנחנו מחדדים שהשרים, שר החקלאות ושר האוצר, יקבעו את אופן התשלום של הפיצוי, אמות מידה.
עמיהוד שמלצר
¶
גובה הפיצוי, כתוב. גובה הפיצוי כבר קיים בסעיף. אני אקריא את הסעיף החדש, עם הנוסח המתוקן:
בעל מכסה שהודיע למועצה על ויתור על מכסתו יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה, גובה הפיצוי, אופן תשלומו של הפיצוי, זה התוספת, אמות מידה למתן קדימות לקבלת הפיצוי, מועד תשלומו של הפיצוי והיקף המכסה המזכה בפיצוי ייקבעו בידי שר החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
עמיהוד שמלצר
¶
(2) אחרי סעיף קטן (ד) יקראו:
"(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד)(1), מכסה שנקבעה לפי תקנה 5 לתקנות 2022, תוספת מכסה שנקבעה לפי תקנה 7 - - -
אני מדגיש, זה לא 7(ה).
- - - תקנה 7 לתקנות האמורות וכל מכסה שנקבעה למגדלים חדשים או תוספת מכסה שנקבעה, מיום פרסומו של חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18), התשפ"ב-2022 ואילך, אינה מזכה בפיצוי מהמדינה.";
אלו הן המכסות החדשות שיחולקו מעתה ואילך, הן מכסות דור ב' והן לא יהיו זכאיות לפיצוי.
איתי עצמון
¶
ועדיין יש משמעות לחקיקה ראשית וחקיקה ראשית, לא ראוי שהיא תהיה רטרואקטיבית. ההנחה היא שהיא לא רטרואקטיבית.
צחי בן עיון
¶
יש כאן עוד נקודה. אדוני, עד היום ועדת הכלכלה דנה בתקנות בצורה מפורטת ועם הרבה שום שכל בזמן שהיא הקצתה לנושא הזה, עכשיו יש פה באמת תיקון מסיבי ומהותי. אז אנחנו מבקשים, אדוני, שיהיה סעיף סל בחוק שכל דבר שהוא לא מוסכם שיגיע לפתחה של ועדת הכלכלה. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הערה כללית, היא תיבדק, אבל אולי הכול יגיע להסכמה. בואו נתקדם. נמשיך להקריא, בבקשה.
עמיהוד שמלצר
¶
(5) בסעיף 34א לחוק, בסעיף קטן (ד), במקום "סעיף 31(1)" יקראו "31(א)";
זו גם כן הערה טכנית של הסמכויות של השר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האמת, הייתה לי בקשה אחת, נעמה, שהיא לא ישירות קשורה להסכם, אבל היא משפיעה על חלקים מהאנשים, וזה כל מה שקרה עם שפעת העופות. באמת טיפלתם מאוד מאוד יפה בסיוע הישיר והשיפוי הישיר והיה פה דיון על סיוע עקיף, פיצוי עקיף, ואז הייעוץ המשפטי שלכם אמר שבגלל שעוברים לביטוח וזה אירוע חד פעמי יש נתיב משפטי. ביקשתי משר האוצר וגם משר החקלאות להעמיד את אותם שמונה או עשרה מיליון שקל, אני לא יודע כמה כסף זה, אבל אם אנחנו יכולים לבשר את הבשורה הזאת גם בסוף היום, שאנחנו נעשה את הסיוע העקיף, נגמור את הפרשייה הזאת, זה יוריד לנו עוד איזה זנב מההיסטוריה של דברים שעלו פה.
דיברתי אתמול עם אנשי האוצר ואני חושב שיש נכונות, אבל הם ביקשו שהמשרד יוביל את זה. אני יודע שגם השר פורר על זה, אבל אם נוכל לבשר את זה בסוף היום, אז תנסו גם בזמן הזה שאתם יוצאים להפסקה לטפל גם בדבר הזה. זה לא כסף גדול והוא פותר סוגיה מהעבר והיא גם לא תימשך בעתיד, כי בעתיד נבטח גם את המחלות האלה וכו'.
עוד דברים? בבקשה. גמרנו את ההקראה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בואו נמשיך. אנחנו לקראת סוף ההקראה. אחרי זה היועצת המשפטית של משרד החקלאות תקריא את אותם סעיפים במחלוקת, את הכותרות שלהם ואני אוציא אתכם להפסיקה בתקווה שתביאו לי את זה מוסכם. אם עד אז תוסר הבקשה לנושא חדש נצביע ונסיים, אם לא, ההצבעה תהיה בשבוע הבא, אבל הדיון יסתיים. בבקשה.
עמיהוד שמלצר
¶
(6) בסעיף 35 לחוק, במקום סעיף קטן (א) יקראו:
א) לא ייצר אדם ביצי מאכל לשיווק אלא אם כן נקבעה לו מכסה אישית לפי תקנות 2022 או בהתאם לתקנות לפי סעיף 31(ב), ולא מעל המכסה שנקבעה לו כאמור (בפרק זה – מכסות אישיות), בתוספת מכסה שהועברה אליו או בהפחתת מכסה שהוא העביר לפי סעיף 34(א).";
זו ההוראה הנורמטיבית שאומרת שאסור לך לייצר יותר ממה שמותר לך, יותר ממה שקיבלת לפי תקנות 2022 או לפי מה שקיבלת בהתאם לתקנות שיקבע השר, או אם הועבר לך לפי מה שמותר. שוב, אנחנו מדברים רק על הוראת השעה ובתקופת המעבר.
אנחנו עוברים לפסקה (7).
(7) בסעיף 36 לחוק, בסעיף קטן (א), במקום "את המכסה הארצית להטלה, להדגרה או לפיטום, שנקבעה לפי סעיף 31" יקראו "את המכסה הארצית לפי סעיף 31(א)".
עמיהוד שמלצר
¶
כן, הוא רשאי להפחית את המכסה הארצית שנקבעה לפי סעיף 31(א). שוב, זה דרך ההפניה, תיקון בגלל שינוי של מספור.
אנחנו בסעיף התחילה, תחילתו של סעיף 66 לחוק זה ביום כ' בתמוז התשצ"ב, 29 – שינינו ל-28 ביוני?
עמיהוד שמלצר
¶
תחילה
68.
(1) תחילתו של סעיף 66 לחוק זה ביום כ' בתמוז התשצ"ב (29 ביוני 2032), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי 37א לחוק; שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי בצו לדחות את המועד האמור בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים.
זה הסעיף שקובע מתי ייכנס לתוקף ביטול התכנון והתחילה של זה בעוד עשר שנים, 29 ביוני 2032.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה אנחנו רוצים באישור ועדה. פעם אחת אנחנו מתעקשים. הכול דופק, אם אתם משנים דבר דרמטי כזה, מהותי, רוצים שהוועדה תאשר אותו.
טומי מנור
¶
אנחנו חושבים שהתנאי לתחילת הסעיפים האלה הוא גם התקנת תקנות פיצוי לפורשים מהענף לפי סעיף 34(ד)(1) לחוק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ואחרי שאתם חושבים ככה תיאמתם את זה בהסכם? אז לא, אז בהפסקה תטפלו גם בזה. תוסיפי את הנושא הזה, בבקשה.
אפרת ורד
¶
כבוד היושב ראש, אני לא יודעת לעשות שני דברים ביחד. ברגע שאני רושמת אני צריכה שמישהו אחר - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז גם את ההערה של מנור תכניס להפסקה. עוד הערות על מה שהוקרא. יש עוד הערות? אין עוד הערות.
יש פה משהו שפנו אליי לגבי אנשים שבנו לול מעוף וזה הסתיים בשנה האחרונה, הם היו הראשונים לצאת ונשארו עם הלוואות ענק בגלל אי הוודאות של השנה הזאת, אז מה המצב של אותם אנשים? אלה אנשים בודדים שבנו בהוראתכם לול מעוף, אבל לא יכולים היו ליהנות מהסיוע הממשלתי והשקיעו מיליונים.
נעמה קאופמן-פס
¶
אדוני היושב ראש, אני מוכנה לבדוק כל מה שתבקש, רק לא בקשר לחקיקה הזאת. יש כאן היבטים משפטיים, לפעמים אנשים רוצים לחלק, אבל יש לנו גם מגבלות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אני אגיד לך מאיזה סיבה זה צריך להיבדק, נעמה. הממשלה הייתה בהולד שנתיים ללא תקציב מדינה, בשנתיים האלה המשרד רצה שאנשים יבנו לולים וייצאו החוצה. מי שעכשיו ייצא ויבנה יקבל עזרה מהמדינה, מי שהיה ראש גדול ולקח סיכון וקיווה שהמדינה תגבה אותו נשאר בלי כלום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל מי שעכשיו יעבור ייהנה ממענק מעבר והשקעות, הוא כן ייהנה. ייבדק על ידי המנכ"לית, נראה מה עושים. אגב, זה לא חייב להיות, כאילו זה לא על הברזלים, אולי על משהו אחר.
צחי בן עיון
¶
הנושא של אותם מאות לולים שסגורים כרגע. אדוני, אני רוצה שתבין משהו פעם אחת, בבקשה, אדוני. אדוני מכיר את הענף, הוא כבר נהיה מומחה.
צחי בן עיון
¶
המנכ"לית, זה בשבילך. תקנות צער בעלי חיים שאושרו לפני שלושה ימים למעשה מתירות לגדל בלולי סוללות של 350 סנטימטר. התקנות גוברות על האיגרת הווטרינרית.
צחי בן עיון
¶
זה משהו שכאילו לא מתעסקים בו, וזה בסדר שמאות אנשים לא מתפרנסים. אז אני בא ואומר כאן, אדוני, הנושא הזה של - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה על הערתך, נרשמה. אני מבקש להציג את הסוגיות במחלוקת שהולכות להיות מטופלות בהפסקה. נא להקריא רק את הכותרות שלהן.
אפרת ורד
¶
שתיים הוא שלושה סעיפים שונים. לסעיף 31, התייעצות עם המועצה לגבי תקנות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), אישור ועדת כלכלה על הגדלה פלוס תנאים להגדלה.
אפרת ורד
¶
שלוש, הסמכת שר החקלאות לשנות את התוספת באישור ועדה. ארבע, לסעיף 32(א), קדימות במכסה מתפנה למגדלים קיימים. חמש, לגבי דור ב', גם החרגה של הירושה וגם את ההחרגה של תוספות על ויתור שטחים. עורך הדין של הארגון אמר עוד משהו שלא הבנתי, תיכף הוא ישלים. ותחילה, להכניס כתנאי גם את התקנת התקנות בעניין פדיון מכסות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם היה רעיון לפתרון. אני סופר שישה-שבעה נושאים, בחלקים מהם יש סעיפי משנה.
ההפסקה תהיה עד שעה שתיים, תבואו עם תוצאות ונוסחים, לכו לעבוד, תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:04 ונתחדשה בשעה 15:59.)
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חברים, אנחנו ממשיכים. נא להקריא דברים שהוסכמו עד עכשיו. יש שני דברים שצריך פה ושם לכווץ ולהסכים. קדימה.
אפרת ורד
¶
אז אנחנו מדברים על סעיף 37א לחוק בנוסח המוצע. מה שאנחנו רוצים להוסיף פה: מגדל שנקבע לו מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק לפי סעיף 31 עד ליום פרסומו של חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מספר 18), התשפ"א-2022, לרבות מגדל שמכסתו נקבעה לראשונה – זו התוספת.
אפרת ורד
¶
לרבות מגדל שמכסתו נקבעה לראשונה לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 31 לחוק לשנים 2016 עד 2018, אם הוא התחיל לייצר את מכסתו בתוך שנתיים מהמועד האמור.
איתי עצמון
¶
לא הבנתי. אנחנו מדברים על מי שהוקצה לו פעם ראשונה, נקבעה לו מכסה לפי תקנות – נגיד במהלך שנת 2017, אז ממתי את מונה את השנתיים?
אפרת ורד
¶
כן. והתוספת: והמשיך לייצר את מכסתו האמורה וכן מכסה שהועברה אליו. זאת אומרת אם הוא קנה מכסה אנחנו לוקחים בחשבון גם את המכסה שהוא קנה.
אפרת ורד
¶
הרעיון הוא כזה, מי שנקבעה לו מכסה והוא עוד לא התחיל לייצר אותה, אבל היא נקבעה לו בשנים שאמרנו קודם, אני נותנת לו אפשרות לייצר את המכסה גם בעוד שנתיים. הוא עדיין נכנס לקבוצה של הזכאות לפיצויים.
גלעד קצב
¶
בסוף הרציונל הוא כזה, יש מגדלים, תקנו אותי אם אני טועה, שבעצם קיבלו זכאות עקרונית לחלוקת מכסת ייצור, אבל כתנאי לקבל באמת את המכסה הם צריכים לבנות לול. הם צריכים להתחיל לייצר וכדי להתחיל לייצר הם צריכים לבנות את הלול, הם עוד לא הספיקו לבנות את הלול אבל עדיין הם קיבלו את האישור העקרוני הזה. אנחנו רוצים לכלול את אותן מכסות האלה במכסות שזכאיות לפיצוי בדור א'. זה הרציונל.
אפרת ורד
¶
כן, התבקשתי לחדד על ידי נציגי האוצר שהמכסה שהועברה, למעט אם מדובר בהורשה של מכסה של דור ב'.
אפרת ורד
¶
אנחנו מחדדים את זה. אחרי זה אם יהיה צורך לחדד את זה אז אולי נעשה תיקוני ניסוח, אבל במהות אנחנו רוצים שהמכסה שהוא קנה בכסף, לא המכסה שהגיעה אליו בירושה, של דור ב'.
אפרת ורד
¶
לא. מכסה, למשל יש לי מגדל חדש הוא בן משפחה, הוא קיבל דור ב', אם המכסה הזאת של דור ב' היא לא תזכה בפיצוי.
מרב תורג'מן
¶
אני לא מבינה, זה כתוב בכל מקום שדור ב' לא מזכה בפיצוי אז למה צריך לומר את זה? דינו כדין כל מגדל דור ב' שמקבל - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני חושב לעשות עוד הפסקה קטנה. בואו תצאו ארבעתכם החוצה, תמשיכו להקריא מה שכבר הוסכם, לכו החוצה ותנסו לחזור ביחד. או שתסמיכו אותי להחליט בשבילכם.
אפרת ורד
¶
לסעיף 31, לבקשת המגדלים, נכנס גם בסעיף 31(א) וגם בסעיף 31, תיכף אני אקריא את זה, שהתקנות יהיו לאחר התייעצות עם המועצה.
איתי עצמון
¶
הרי אלה תקנות שגם היום הן בהיוועצות. אם משנים את התקנות שעיגנו אותן בתוספת, שגם הן היום נקבעות בהתייעצות עם המועצה.
איתי עצמון
¶
נכון, אבל כרגע למעשה אם אני מסכם את ההחלטה, כל חקיקת המשנה מכוח הסעיף הזה טעונה גם היוועצות עם המועצה לענף הלול.
אפרת ורד
¶
כן, אבל יש את התוספת שהייעוץ המשפטי לוועדה הציע ולא הוקרא קודם, ואנחנו מסכימים לו, גם עם המגדלים, התוספת: שאם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת.
איתי עצמון
¶
כן, בסדר, זה מופיע. הוא הקריא. בסעיף קטן (ד) לגבי התקנות שימשיכו לחול, מתוך תקנות 2022, יש איזה שהוא שינוי?
אפרת ורד
¶
כן, אנחנו מוסיפים את 7(א) עד (ד) ו-(יא) ו-8 ואנחנו מבקשים להבהיר לפרוטוקול שאין לנו שום כוונה שייבנו לולים חדשים שהם לולי כלובים בניגוד לתקנות רווחת מטילות שעברו השבוע.
הילה קרן
¶
הילה קרן מעמותת אנימלס. אנחנו שמחים על ההבהרה הזאת לגבי תקנות 9(ד) ו-7(יא) ואי אילו תקנות ממכסות הביצים ל-2022 שמצורפות להצעת החוק הזאת שמאפשרות חריגים ספציפיים שאמורים להיות זמניים לגבי אכלוס לולי כלובים חדשים ולגבי תוספות של מכסות עבורם. אז באמת הבהרה שאכן מדובר בהוראות זמניות ולא תתאפשר עוד בנייה של כלובים חדשים או הטבות במכסות למי שיבנה כלובים חדשים. למעשה אסור לבנות כלובים חדשים לפי תקנות צער בעלי חיים שאושרו השבוע וגם אנחנו נשמח אם אפשר יהיה להוסיף שתוספת התקנות הללו היא בהתאם לאמור בתקנות צער בעלי חיים.
איתי עצמון
¶
אני לא חושב שצריך להגיד את זה כאן בנוסח. תקנות צער בעלי חיים בתוקף. זה לא קשור להסדר שקבוע כאן, להסדר שקבוע בסעיף קטן (ד).
אפרת ורד
¶
נכון. אנחנו מבקשים קודם כל לתקן את הנוסח שאנחנו הגשנו, שההצעה תהיה בהליך שוויוני לרבות הליך תחרותי.
אפרת ורד
¶
כן, ואנחנו מבקשים להוסיף שהשר רשאי לקבוע קדימות בחלוקת המכסות למגדלים קיימים בהתאם לתיקון.
איתי עצמון
¶
השאלה, בסעיף 37א חידדנו מיהו אותו מגדל שנקבעה לו מכסה לפי סעיף 31 כנוסחו היום עד ליום הפרסום של התיקון. האם אותו חידוד רלוונטי גם פה? צריך להבין למי יכול שתינתן קדימות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז אתה יכול לכתוב בנימוקים מיוחדים. צריך נימוקים. מה הבעיה לכתוב נימוקים מיוחדים?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה? אנחנו מפריעים לכם, יצרנו שני דיונים, אני מתנצל. היושב ראש מפריע לעבודת הוועדה. כן, איתי.
איתי עצמון
¶
אני שואל, בסעיף 31(ב) אנחנו הגדרנו מגדל קיים, מי שנקבעה לו מכסה לפי סעיף 31 עד ליום פרסומו של התיקון. קודם לכן התקיים כאן דיון, ואתם הצעתם פתרון, לגבי סעיף 37א שנוגע לפיצוי, האם המגדל הקיים שדיברנו עליו בסעיף 37א הוא אותו מגדל - - -
איתי עצמון
¶
אני שואל עוד פעם, אני רוצה שגם הדברים האלה ייאמרו לוועדה ולפרוטוקול, מגדל קיים כפי שאנחנו הגדרנו אותו לעניין הפיצוי בסעיף 37א הוא אותו מגדל קיים שאליו אנחנו גם מתייחסים בסעיף 31, בהוראת השעה? כי כתבנו שם הגדרה, להלן מגדל.
גלעד קצב
¶
אני חושב שלא. בסוף אם אנחנו רוצים להקצות את זה למגדלים קיימים, מה זה משנה אם זה מישהו שהוא דור א' או דור ב'?
לאה יוגב
¶
אפרת, אפשר לדעת על איזה פיצוי מדובר? אנחנו מדברים על הסעיף הזה במסמך של שר החקלאות? אפרת, אני שואלת שאלה, בסעיף 6, האם על זה אנחנו מדברים?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש לי בקשה. רק צאו החוצה. תמשיכו בחוץ, אנחנו עושים פה עוד עבודה מוסכמת. תצאו, עכשיו זו ההזדמנות שלכם.
אפרת ורד
¶
אנחנו עכשיו מדברים על סעיף 34. התוספת שאנחנו מבקשים לפסקה (1), על נושא של עבירות מכסה. אנחנו הגענו להבנות שמכסה אינה ניתנת להעברה למעט הורשה לפי דין כמשמעותה בסעיף 10 לחוק הירושה וגם זה עד יום 28 ביוני 2032.
אפרת ורד
¶
דור א' תמיד יש הורשה. מה שהגענו להבנות זה שגם דור ב', הורשה לפי דין, שזה לקרוב משפחה, הורשה לפי דין תהיה אפשרית.
צחי בן עיון
¶
לא, אבל גם הורשה לפי צוואה. מה זאת אומרת? רק לפי דין? גם לפי צוואה. מה זה דין? דין זה לא צוואה.
אפרת ורד
¶
אני אסביר מה היה הרציונל מאחורי הקביעה. יכול להיות מגדל שנקבעה לו מכסה, דור ב', והוא הקים לול והשקיע ושלא נדע נפטר, אנחנו רוצים לאפשר ליורשים שלו, מדובר פה בהשקעות, מדובר פה בחובות שמתגלגלים ליורשים, אנחנו רוצים לאפשר לו להמשיך לגדל למרות שזה דור ב'.
אפרת ורד
¶
מבחינת הרציונל אין לי בעיה שזה יהיה הורשה לפי דין או צוואה, ובלבד שהצוואה היא לאותו בן משפחה כמו בהורשה כדין.
אפרת ורד
¶
הם אומרים שיש את ההוראה הכללית בחוק הירושה שמדברת על מי הוא היורש הטבעי. אתה יכול לכתוב צוואה, אבל חשוב לנו שגם בצוואה מי שמבחינתנו אנחנו נוכל לראות בו כהמשכיות לאותה מכסה זה רק מי שהיה יכול להיות יורש לפי דין. זאת אומרת זה בן המשפחה שרשום בסעיף 10.
אפרת ורד
¶
כן, אבל עכשיו אנחנו מוסיפים שזה גם צוואה, שזה לא רק לפי סעיף 10, זה גם צוואה ובלבד שהצוואה היא ליורש שהיה ניתן להוריש לו לפי 10. אנחנו נחדד עוד את הנוסחים.
אפרת ורד
¶
מה שהם טוענים שזה אותם מגדלים, בעתיד הם יהיו היסטוריים, אותם מגדלים היסטוריים שהיום יש להם מכסה, או שגם כל מי שמקבל מכסה –
קריאה
¶
יש את אלה שקיבלו אישור עקרוני למכסה ועוד לא קיבלו את המכסה כי הם לא סיימו לבנות את הלול. להם אני לא רוצה לתת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו עושים הפסקה. לפני ההפסקה מתוך אותם שישה-שבעה נושאים, מה השלמת עד עכשיו? מה נסגר? מה הוקרא והוסכם פה במה שעשינו עד עכשיו?
אפרת ורד
¶
37, 31, על הנושא של שינוי התוספת באישור ועדה, עכשיו אנחנו צריכים לחדד את הנושא של הקדימות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הסכמנו, לא, רק היה פה איזה הגדרות. ואנחנו נדון. אנחנו עושים הפסקה, ואני אגיד לכם מה עוד נשאר לנו. אנחנו נגיד מה נשאר. אחת, אנחנו צריכים לבדוק מה אחוז הגידול במכסות בשנה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל אנחנו נעגן את זה וננסח את זה. נשב בחוץ, אנחנו עושים הפסקה עוד רגע. בהפסקה אנחנו נגדיר את אחוז הגידול השנתי במכסות שבסמכות השר להציע במצבים ונימוקים וננסח גם את הנוסח, איך זה מנוסח. אנחנו ניתן מענה לבקשה של רוטמן, מבחינתו הוא יסיר את הנושא החדש ונוכל להצביע היום אם נתחייב שאדם שפנה אל מועצת הלול בבקשה להקצאה או למכסה יקבל תשובה בתוך 60 יום כתובה ועם הזכאות שלו לוועדת ערער לערער על כל החלטה שתתקבל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בשקיפות. גם את זה נסכם בהפסקה. יש לנו אפשרות, אם אפשר לעגן את זה בתוך נוסח החוק זה יעזור לנו. מה עוד לא סגור, חוץ מהאחוזים וועדת הערער הזאת? אתם תדקדקו את העניין של הקדימויות, שיהיה מדויק, מה עוד לא סגור?
אפרת ורד
¶
זה דבר אחד נוסף שאנחנו צריכים לסגור, זה הנושא של דור ב', עבירות ופיצויים בהקשר של תוספות שניתנו על ויתור של שטחים, כל התוספות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה סוכם גם עקרונית. תוספת בגין שטחים חקלאיים שהוקצו, המטע שהופך ללול, אותם 25,000. עכשיו אנחנו נביא את זה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הוועדה לפניות והתשובה תוך 60 יום בשקיפות, והאחוז שיוגדל, המקסימלי, והנימוקים.
צחי בן עיון
¶
היום המכסה לא שווה כלום. אני אפנה דונם לעומת 12 שנה, המכסה היום לא שווה כלום. איזה אינסנטיב אנחנו יכולים כדי - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו נבדוק גם את זה. רבע שעה הפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:28 ונתחדשה בשעה 17:20.)
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שתי סוגיות שנשארו פתוחות. אני רוצה לנסח את ההסכמות ואחרי זה נעשה נוסח חקיקתי. בינתיים, נעמה, תודיעי לו שאנחנו שמים את ה-60 מטר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו מקריאים, מה יש לראות? אין פה מה לראות, זה מוקרא, הוא צריך לבוא ולהקשיב. אם לא, אין בעיה, לא צריך. אם הוא לא רוצה לקדם הסכם בענף אנחנו ננסה לנצח אותו במסלול הפוליטי, אם זה הרצון שלו. אם הוא לא קיבל את ההבהרות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שיקשיב לדיון ויחליט. קדימה, שלוש הבהרות. תיכף נקריא את הנוסחים. לבקשתו של חבר הכנסת רוטמן יעוגן בחקיקה בסעיף הפנייה לוועדה שוועדת המכסות תהיה מחויבת להשיב לפונה אם השלים את כל החומרים בתוך 60 יום מפנייתו. זה יהיה החוק וזה יהיה רשמי בגוף החוק, אם מישהו הפר את החוק גם שמורה לו זכות לפנייה לוועדת ערר של ועדת החקלאות, הנוסח יוקרא. יש לך את הנוסח? את יכולה פחות או יותר להקריא לי אותו?
אפרת ורד
¶
החלטת ועדת המכסות בדבר קביעת מכסה אישית או בדבר סירוב לקובעה חתומה בידי יושב ראש הוועדה תומצא למבקש בתוך 60 ימים מהמועד האחרון להגשת הבקשות או בתוך 120 ימים אם נדרשה הגרלה לקביעת המכסה.
אנחנו נוסיף אחרי זה סעיף שמדבר על אופן מתן ההודעה, אנחנו ניקח נוסח דומה למה שיש היום בתקנות החלב, אני מקריאה ואנחנו נעשה את ההתאמות: ההודעה תישלח למבקש לכתובת שהוא מסר למועצה ככל שהוא מסר ואם לא, אז בדרך אחרת באמצעות הדואר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז זאת הבהרה אחת, תודיעי לנו, נעמה, מה חבר הכנסת החליט. מה שתי ההבהרות הנוספות בנושא הזה?
אפרת ורד
¶
באותו סעיף, אמרנו שיש (א), (ב), (ג) זה מה שהוספנו לעניין מסירת ההודעה. (ד) יהיה שכל מבקש זכאי לקבל את הפרוטוקול של ההחלטה בעניינו.
אפרת ורד
¶
כן, ולגבי הזכות להגיש ערר, מה שיש היום, שהרואה עצמו נפגע על ידי החלטת ועדת המכסות רשאי לערור עליה בתוך 15 יום מיום קבלת ההחלטה, אז אנחנו מוסיפים: ואם לא נמסרה לו ההחלטה בתום המועדים האמורים ב-32(ב), זאת אומרת או 60 ימים או 120 ימים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה קיים בחוק. סליחה, לא, אדוני, אל תפריע עכשיו. נעמה, תצאי החוצה, תגידי לי אם הוא הסיר את העניין שלו. עכשיו שתי הבהרות. אחת לגבי האחוזים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לגבי האחוזים בהגדלת המכסה השנתית, עד 6% במצבים המצדיקים או בנוסח שנכתוב וינומק, זה דבר שינומק בפועל, מדוע השר בחר להגדיל עד 6%. כל הגדלה מעל 6% תובא לאישור ועדת כלכלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אם אדם הגיש בקשה ולא קיבל תשובה בזמן, עד היום הוא לא קיבל זכאות להגיע לוועדת ערר. הם פעלו נגד החוק, לא השיבו לו תוך 60 יום, תהיה לו זכאות לפנות לוועדת ערר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ממועד השלמת הפנייה כהלכתה. יכול אדם לפנות באי-מייל, אבל לא צירף מסמכים או נתונים או כל דבר אחר. מי שהשלים את פנייתו, בתוך 60 יום מהפנייה יקבל תשובה. עצם זה שהם פעלו נגד החוק זה עומד לזכותו בבית משפט כי הם לא השיבו לו תוך 60 יום, אבל מעבר לזה שהם לא פעלו על פי חוק ניתנת לו זכות לפנות לוועדת ערר בשל העניין הזה שלא השיבו לו במועד, שזאת זכות שלא עמדה לו בעבר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בסדר גמור. אבל שוב, האם זה מהמועד הסופי להגשת בקשות, 60 הימים נספרים, או ממועד הבקשה שלו?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, ממועד השלמת הפנייה שלו כהלכתה. אם הוא השלים את המסמכים ואמרו לו שישלים, חסר לו משהו, והשלים הכול, מאז סופרים 60 יום וחייבים להשיב לו את התשובה והוא גם מקבל פרוטוקול על התשובה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אוקיי, בסדר גמור אם זה כמו שאתה אומר, כי כשהקראת קודם זה קצת לא היה ברור.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה יהיה כמו שאני אומר, אנחנו נעגן את זה. תודה רבה, שמחה, ושבת שלום. חבר הכנסת שמחה רוטמן לאור ההבהרות שבהן תעוגן בחוק חובת התשובה בתוך 60 יום כפי שנפרט בנוסח מסיר את בקשתו לנושא חדש ולכן נוכל להצביע היום בוועדה. לגבי העניין של האחוזים, נא לנסח לי את זה, את מה שאמרתי במילים לנסח את זה בניסוח משפטי.
איתי עצמון
¶
אוקיי. אז אם אני הבנתי נכון, השר, לאחר היוועצות עם המועצה, רשאי להגדיל בצו את היקף המכסה הארצית אם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת עד 6% כאשר המכסה הארצית מוגדרת כאן בסעיף, אני מזכיר, מדובר על 2,500 מיליון ביצי מאכל לשיווק, יש הגדרה, בסעיף זה – המכסה הארצית.
חיים בורובסקי
¶
המכסה הארצית קבועה כמספר קבוע, שהיא שני מיליארד וחצי ביצים. סך המכסות בפועל יגדלו מעת לעת לפי הגידול הטבעי, לפי הביקושים.
איתי עצמון
¶
אם אני הבנתי נכון, זה בעצם המספר הזה או מספר אחר ככל שיוגדל לפי הסעיף הזה. זה אני מבין, אבל אני לא הבנתי מה שאמרת עכשיו לגבי מספר אחר. ההגדרה שכתבתם פה היא 2,500 מיליון ביצי מאכל לשיווק, בסעיף זה המכסה הארצית. אני קורא מתוך מה שאתם שלחתם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז אולי תעשו שהוא יוכל לעשות את האחוזים מתוך המכסה השנתית שהיא תהיה רק לפי גידול טבעי, מה הכוונה? תנו לי שנייה להסביר. נניח השנה זה 2.5 מיליון ובשנה הבאה הוא רוצה 6%, אז ה-2.5 מיליון יחושב לפי הגידול הטבעי באוכלוסייה, 2.5% ורק ממנו הוא יגזור 6%.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, לא הבנת. אתה אומר נניח היו שנתיים שהמכסה גדלה ב-6%, סתם לצורך העניין, אז כשהוא יעשה בפעם הבאה ה-6% זה כבר לא 6% כי המספר שהוא מחשב לפיו הוא גדול, הוא גדל ב12%, נכון?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתה לא רוצה את זה, הם רוצים את זה. אני אומר, המספר הקבוע הזה של ה-2.5 מיליון, הוא כאילו גדל בגידול טבעי וממנו יגזרו אחוזים, מהגידול הטבעי.
חיים בורובסקי
¶
אני רוצה להבהיר את מה שהיושב ראש אמר. הנוסח הקיים היום, הנוסח שהעברנו אליכם זו הרי הצעה של היושב ראש, שיהיה לנו אחוז שמעליו אנחנו מגיעים לוועדת כלכלה. בנוסח היום, במקום 6% אתה יכול לכתוב פשוט עד 150 מיליון ביצים. ודאי שלא הייתה הכוונה, כשאנחנו שמים אחוזים, שאנחנו נהיה כתובים במספר, אלא בהתאם - - -
איתי עצמון
¶
לא, לכן אני אומר, כרגע מה שיעוגן בחקיקה הראשית זה היקף המכסה הארצית. ברור שההיקף הזה יכול להיות מוגדל בשנה, למשל אם בשנה הבאה זה יגדל ב-3% אז מתוך המספר הזה מחשבים שנה לאחר מכן עד 6%. אבל אין מספר אחר, כלומר זה או 2,500 או מספר אחר, כפי שגדל לפי הצו שקובע השר.
חיים בורובסקי
¶
איתי, אני חושב שבנוסח עכשיו, מה שמבינים כשקוראים את הנוסח זה שתמיד לוקחים 6% מ-2.5 מיליארד.
מרדכי אלקבץ
¶
חיים, אתה לא רוצה שזה יהיה 150 קבוע, נכון? אז שיהיה דבר כזה, 6% מהכמות המדווחת שיוצרה בשנה הקודמת.
איתי עצמון
¶
כרגע כתוב 2,500 מיליון ביצי מאכל לשיווק, זו המכסה הארצית הבסיסית לצורך העניין. יכול להיות שבשנה הבאה, לפי הצו הזה, יגדילו אותה למשל ל-2,700. ברור שהגידול בשנה שלאחר מכן, האחוז יחושב מתוך ה-2,700. זאת הכוונה. את הכוונה הזאת נבטא בנוסח.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, מנור? מקובל. עכשיו מה הדבר האחרון שהיה לנו בחדר? מה הדבר האחרון שסידרנו?
חיים בורובסקי
¶
בעניין הזה, אדוני היושב ראש, שמענו את נציגי הענף שמצביעים על הצורך. כולנו רוצים שיוקמו לולים חדשים על משטחים חדשים ואנחנו צריכים לתמרץ את האנשים האלה ולכן אנחנו נאפשר להם להיות דור א' גם כן.
אסף לוי
¶
כן, בפסקה (4), צריך כאן ב-7, הם כרגע הקריאו 7, זה צריך להיות מ-7(ה) עד 7(יא), תבדקו אותי, זה כולל ה-100,000 וגם כאן.
איתי עצמון
¶
אז תגידו את זה. אנחנו מדברים על פסקה (4) תיקון לסעיף 34 לחוק במסגרת הוראת השעה, בפסקה (2) תוספת מכסה שנקבעה לבעל מכסה לפי תקנה. עכשיו כתוב תקנה 7 לפי ההקראה האחרונה שהייתה בוועדה ואתם מבקשים לכתוב כאן תקנה 7(ה) עד (יא)?
איתי עצמון
¶
אני חוזר. סעיף (ד1), שמדבר על המכסות שאינן מזכות בפיצוי מהמדינה. אז כאן כתוב: על אף האמור בסעיף קטן (ד1) מכסה שנקבעה לפי תקנה 5 לתקנות 2022, תוספת מכסה שנקבעה לפי תקנה 7(ה) לתקנות האמורות – כאן אתם מבקשים תיקון?
איתי עצמון
¶
סעיף קטן (ד1), אני מקריא: על אף האמור בסעיף קטן (ד1) מכסה שנקבעה לפי תקנה 5 לתקנות 2022, תוספת מכסה שנקבעה לפי תקנה 7(ה) לתקנות האמורות וכל מכסה שנקבעה למגדלים חדשים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
איך ההטלה משאירה אותנו תמיד ליום חמישי בלילה כשהכנסת שוממה, איך זה קורה? איך כל זה קורה?
חיים בורובסקי
¶
לפי ההסכם שחתמנו עם נציגי הענף הם בכלל היו אמורות להיות מכסות דור ב', אנחנו פה - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש עוד נוסחים שאנחנו צריכים להביא עכשיו? אסף, מה שאתם עושים עכשיו זה ענייני נוסח או הצבעה? כי מה שאפשר לתקן בנוסח אפשר גם אחר כך.
שמעון ביטון
¶
אני מבקש מאדוני היושב ראש, לפני שהוא מביא את זה להצבעה, יש נושא שלא שייך ואני רוצה להתייחס אליו בקצרה.
שמעון ביטון
¶
לעניין הצו שפורסם היום ליבוא, עם ביטול המכס, אני רוצה דווקא להשמיע את זה פה בשולחן הזה, ועוד פעם, זה לא שייך להסכם ולא אמור להפריע להסכם. הוגש היום צו ליבוא שמדבר על ביטול המכס שהסכמנו עליו ביבוא הביצים של ה-15%. בתוך ההסכם הזה הוגש במסגרת הצו הזה יבוא של חלמונים וביצים שאינם בקליפתם ומוצרי ביצים מעובדים.
זה דבר שלא דיברנו עליו בשום צורה בהסכם, המשמעות של צו כזה היא שבעצם הוא יאפשר להביא ביצה בצורה כזו או אחרת והיא תיקח מקום של ביצה טרייה פה בגידול שלנו. חשוב שהיושב ראש יידע על זה ותקום מלחמה על הדבר הזה.
מרדכי אלקבץ
¶
נעמה, את צריכה להבין, זה חיסול של תעשיית הביצים בארץ. זה אחת. דבר שני, אתם צריכים להבין שתעשיית הביצים הזו בארץ מהווה גורם לוויסות הענף, היא קולטת את כל הביצים השוליות ומעבדת אותם בתעשייה. ברגע שיהיה יבוא לא יהיה לנו מה לעשות, זה גורם שיוביל לפגיעה בהכנסה של המגדלים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מציע לך, לפני מלחמה, להגיע לדיאלוג. תשבו, אתם בניתם ערוץ טוב עכשיו, תדברו. הצו לא נכנס לתוקף גם אם הוא פורסם. יש שימוע, תגידו את דברכם. עכשיו בניתם ערוץ להתחיל לעבוד ביחד.
איתי עצמון
¶
עוד דבר, לגבי סעיף 32א, קביעת מכסות שניתן פיצוי בגין ויתור עליהן, אז דובר כאן על סמכות של השר לקבוע קדימות בחלוקת המכסות למי שהוא מגדל קיים בעצם. שאלנו מיהו מגדל קיים ואני מבין שזה למעשה מי שהוא בעל המכסה ומייצר את מכסתו ללא ההגבלות שדיברנו עליהן קודם לכן בסעיפים הקודמים. גם אם הוא בעל מכסה חדש, לצורך העניין, אבל כל עוד הוא בעל מכסה.
גלעד קצב
¶
חידוד לגבי מה שאמרנו מקודם, על 25,000 לדונם. הכוונה היא לכלול את המכסות האלה כמכסות דור א' רק עבור מתחמים, כלומר אנשים שוויתרו על הדונמים שלהם כדי לבנות מתחם הטלה.
חיים בורובסקי
¶
הדבר הזה הוסכם עם נציגי המגדלים כשאנחנו מדברים אך ורק על מתחמים שמשרד החקלאות תכנן ויתכנן.
לאה יוגב
¶
כן, רציתי להגיד משהו. אנחנו ישבנו כאן כל היום, שמענו איך מתכננים את הענף החדש, איך אנחנו הוותיקים ניעלם מהענף כי אנחנו לא נעמוד בכל העלויות, כמו שאמרתי, ואני לא רואה שניתן פתרון למגדלים שיפרשו ויישארו ללא פרנסה. ישנם מושבים שאין להם אזורי גידול ועליהם תושת חרב באבחה אחת לאיבוד הפרנסה. כבר היום אומרים להם: לא מעניין אותנו, אנחנו לא מאכלסים לכם לולים. לא ניתן פתרון לאכלוס הלולים למגדלים הקיימים שיושבים 70 שנה על הגדר ומנגד אנחנו רואים איך יש פתרונות יצירתיים להרחיב את הענף על חשבוננו. סליחה שאני אומרת את זה.
לאה יוגב
¶
אני אגיד לך. כתבתי פה בדף של השר שכתוב 100 מיליון, אנחנו עשינו חישוב, זה ל-100 משפחות. 3,000 משפחות, מבוגרים בני 60 עד 70, שלא יעמדו בתנאים האלה זה בוודאות - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האם יש 200 משפחות, מה דינם של אלה שרצו לפרוש ולא יכולים לקבל את הכסף ואין להם אדמה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן, זו שאלה טובה. נעמה, תשיבי לנו את התשובה. יש פה גם סוג של אפליה. נניח שאנחנו מוציאים 200 משפחות שזה הזמן שלהם לפרוש כי אין אופק לאן לגדל והם רוצים לפרוש.
נעמה קאופמן-פס
¶
קודם כל אנחנו פותחים את זה לכל ישראל, נכון? זה חלק מהסיכום בהסכם, אפשר לנדוד עם זה לערבה, אפשר ללכת עם זה לכל מקום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל היא אומרת שהיא רוצה לדעת שגם אם 200 רוצים לבדוק אז יש אפשרות לעשות את זה. זו תשובה של האוצר. איך אתה תפלה בין מישהו למישהו בדבר הזה? יהיה מועד פנייה אליכם של אנשים שרוצים לצאת מהענף כי אין להם אופק, אין להם אדמה, אין להם שטח עתידי ואתם גם קובעים לעצמכם – מי אלה האנשים המתועדפים שיקבלו?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אבל יש תעדוף. נניח פנו 200 איש ויש לך כסף ל-100 איש, אז מה, תהיה הגרלה? איך זה יהיה? אולי רב שנתי, אולי עוד שנה, עוד שנתיים?
חיים בורובסקי
¶
אני אגיד, אדוני היושב ראש, לפי ההסכם שחתמנו עם נציגי הענף יוקצו 100 מיליון שקל לבעלי מכסות שרוצים לפדות את המכסות שלהם ולצאת מהענף, ועוד אפשרות לעד 50 מיליון שקל מאותן מכסות שייפדו שיחולקו במכרז על ידי משרד החקלאות, כלומר סך כולל של עד 150 מיליון שקל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תסביר לי את ה-50. נתת 100 מיליון, זה פודה בסביבות 80 מכסות, אם אני לא טועה.
חיים בורובסקי
¶
לא, מכסת בסיס היא חצי מיליון, אז אנחנו פודים 200 מיליון ב-100 מיליון הראשונים. המכסות האלה, משרד החקלאות מוציא אותן למכרז, להליך תחרותי, אנשים קונים אותם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנשים קונים אותם ובכסף הזה אתה משער שתקבל עוד 50 מיליון, זה עוד 100 אנשים שאתה פודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ואם חס ושלום פדית 300 איש ו-500 רוצים להיפדות, זה נראה לי 50% יותר מדי, אבל נגיד?
חיים בורובסקי
¶
אז פה, זה גם מה שסוכם, שתוקם ועדה שתקבע קריטריונים מדויקים לדבר כזה. זאת אומרת זה לא יהיה - - -
חיים ביטון (ש"ס)
¶
לא הקריטריונים, מקורות המימון. האם האוצר ישקול להאריך את התכנית הזאת של פדיון המכסות לפי הביקושים. הרי זה גם טוב לאוצר, כי האוצר בעצם מסב את זה לדור הבא, כמו שהוא רוצה. כל אחד כזה שיצא מהעולם הישן הולך לעולם החדש, אז אולי תגידו פה לפרוטוקול שבמידה ולאחר מיצוי המשאבים של ה-100 מיליון וההכנסות העתידיות של מכרוז דור ב' ועדיין אנשים ירצו לפרוש יפעל האוצר להקצות מקורות מימון נוספים להפרשה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן, אבל לא ענית לי על שאלת האפליה. נגיד אתה פוגש בום עכשיו, לא יודע, קורה משבר בהטלה והגיעו אליך 600 בקשות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
נדידה. זאת אומרת אדם לא זכאי אוטומטית להיות בעדיפות לפדיון המכסה שלו. אם הוא אחד שיכול לנדוד עדיין הוא לא יקבל את זה אוטומטית.
מרדכי אלקבץ
¶
במשא ומתן אנחנו לא סתם ביקשנו לפחות 250 מיליון שקל. זה תוצאות המשא ומתן, שהייתה עמידה על ה - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
וגם אגב, מה שלא מסתדר לי מבחינת האינטרס של האוצר, הרי בסעיף אחד אחר שלך פה בסוף עולם התכנון אתה מתכוון לפדות מכסות, אתה צריך לשלם כסף פיצויים, סגרת את התכנון, ועכשיו יש לך הזדמנות למנגנון הדרגתי שאתה לאט לאט מוציא את האנשים מהעולם הישן, אז למה שלא יהיה כסף זמין שם?
חיים בורובסקי
¶
בדיוק. אנחנו רצינו לאפשר להם מקסימום יכולת כלכלית, שהמכסה שלהם תהיה בעלת הערך הגבוה ביותר. הם יוכלו לנדוד איתה לאן שהם רוצים.
חיים בורובסקי
¶
לא יעמדו בפני שוקת שבורה. יש את ה-150 מיליון שקל שלנו וחוץ מזה יש להם אפשרות בלתי מוגבלת להעביר את המכסה לכל מקום בארץ.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
קודם כל אנחנו פה בכנסת ובממשלה ואני מקווה להיות פה, ואחרים, ואנחנו נבדוק כל שנה מה קורה. חבר'ה, אנחנו נראה כמה פרשו, אולי אף אחד לא רוצה לפרוש, אולי רוצים לשמור את המכסה, לגדל אותה במקום אחר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא נכון. קודם כל עוד לפני שהכריחו אף אחד, כמה מאות מכסות החליפו ידיים. עוד לפני שהיה פה חוק ותקנה רבים מהמגדלים נתנו לאחרים לגדל את המכסות שלהם. אז הדבר הזה הוא מעשי, הוא לא המצאה, זה קורה כיום כבר, כרגע זה קורה
לאה יוגב
¶
אדוני, אני חייבת להסביר משהו. כשבא השירות הווטרינרי והוא אומר לחקלאים, או שהלול ריק, אז אין לו ברירה, הוא משכיר את המכסה כדי שיהיה לו למכולת. זה בדיוק העניין.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל הוא גם מקבל שכירות על המכסה וגם התפנה לו נכס שהוא יכול להשתמש בו, לשימושים, ואם יעשה חסד משרד החקלאות הוא יעזור עם הוראות התכנון ובנייה, שהנכס הזה יוכל להיות למגורים או לפעילות עסקית או כל דבר אחר. לא נשאר פה בלי כלום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש ועדת חריגים. הקול הזה נשמע. תאמין לי, גם כשנדמה לכם שכל מה שאמרתם פה זה פעם ראשונה שנאמר, בכל דיון שהייתי בו הבעיות שהעליתם עלו. אתה מנסה מן הגורן ומן היקב להביא פתרונות ולמזער את הנזק ולמזער את הפגיעה. ואני מאיץ באוצר, שזה האינטרס הישיר שלו, להעמיד עוד כספים בשנים הבאות כי אם הוא רוצה זאת הדרך הזוחלת להעביר אנשים מעולם התכנון הישן לעולם התכנון החדש. נציג מועצת הלול, בבקשה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אני רוצה שתהיי ברגע החגיגי. לא, את לא הולכת עד שאנחנו לא מסיימים פה. שמואל, בבקשה.
שמואל לויט
¶
צהריים טובים לכולם, או כבר ערב טוב לכולם. אני לא מעורב במשא ומתן, אבל שמעתי תוך כדי הדיון שמדובר על הגדלה ב-6% בשנה. הגדלה ב-6% בשנה מהווה הצפה של השוק.
שמואל לויט
¶
אז אני רק רוצה לציין שאם יהיה כתוב עד 6%, שמה שהשוק יכול לספוג זה את הגידול באוכלוסייה של 1.8% בשנה, שזה בסביבות 50 מיליון ביצים. כל מספר אחר מהווה הצפה של השוק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל לא חייבים שזה יבוצע, זה עד, זה סמכות וצריך נימוקים. אבל לצערי לא היית איתנו, שמואל, הנושא נסגר. תודה רבה, שמואל.
יש עוד הקראה שצריך לעשות?
איתי עצמון
¶
אני רק רוצה לוודא מבחינת סעיף התחילה שאין בו שינויים לעומת הנוסח שהוקרא בעקבות המשא ומתן. מעבר לאישור ועדת הכלכלה, שזה כבר הוספנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
על ההסתייגויות תיכף נצביע. מנכ"ל ואוצר, תנו לי הבהרה על התהליך המואץ לפתרון השלמת הפיצוי העקיף לנפגעי שפעת העופות? מה העליתם בחכתכם?
חיים בורובסקי
¶
אדוני, השלב הראשון וההכרחי הוא יצירת מנגנון ביטוחי מעתה והלאה שיכלול את כל הנזקים לשפעת העופות, שיכלול גם השתתפות מצד המגדלים וגם השתתפות מצד המדינה.
חיים בורובסקי
¶
זה תנאי הכרחי מבחינה משפטית. אנחנו כרגע נמצאים בשיח מול משרד החקלאות, העברנו להם את הטיוטות ואני מקווה שנשלים את זה בתקופה הקרובה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האם אני יכול לבקש מכם בתוך שלושה שבועות לשלוח לי מכתב על קידום הפתרון בנושא הזה? הלוואי שיסתיים, אבל נגיד המתווה לפחות לפתרון בפיצוי העקיף לשפעת העופות והמעבר לביטוח עתידי?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מכתב ביקשתי, לא להשלים את הפעולות. להגיד: משרד החקלאות יפעל א' ב' ג' וישלים את זה תוך שלושה חודשים. אבל מכתב אליי בתוך שלושה שבועות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חודש, זהו, נסגר. תשלחו לי בכתב. המנכ"לית אמרה לי שביום שבת היא תעדכן אותי. כמובן אנחנו שומרי שבת. חודש, מכתב לוועדה, עם מתווה לפתרון. תודה רבה. הסתייגויות, מצביעים עליהן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מי בעד סעיף 66? אני בעד. מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים, אין מתנגדים.
הצבעה
בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אלקבץ, זה הטרלה. יש הסתייגויות ששמים סתם מספרים ומטרילים כדי לזכות בזמן ובהצבעות. יש הסתייגויות מהותיות לפעמים, שהן טובות, לפעמים עושים אותן סתם לאסוף זמן נאומים, אז תירגע.
איתי עצמון
¶
ההסתייגות הבאה, במקום 2032 יבוא 2027. בסעיף 31(ג)(1), בסופו יבוא 'ובלבד שמכסות חדשות יחולקו באופן שוויוני לכלל אזרחי ישראל, בין שהייתה להם מכסה ובין שלא הייתה, בכפוף לכל דין'. ההסתייגות הבאה, תיקון סעיף 32, סעיף קטן (א) יימחק ובמקומו יבוא 'השר ימנה ועדת מכסות מבין עובדי משרדו שתהיה מוסמכת לקבוע מכסות אישיות ולסרב לקובען בכפוף להוראות סעיף 31(2)'.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מי בעד ההסתייגויות? אף אחד. מי נגד? פה אחד. אין נמנעים.
הצבעה
בעד – 0
נגד – 1
נמנעים – אין
לא אושר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ההסתייגויות לא עברו. ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו עוברים לסעיף 67. מי בעד סעיף 67 כולל התיקונים שנוסחו פה והוקראו? אני בעד. מי נגד? מי נמנע? אין מתנגדים, אין נמנעים.
הצבעה
בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.
איתי עצמון
¶
סעיף 68, סעיף התחילה, יש הסתייגות. הסיפה המתחילה במילים 'שר החקלאות' – יימחק. הם מבקשים לגרוע את הסמכות להאריך את תקופת המעבר בעוד שלוש שנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מי בעד ההסתייגות? אף אחד. מי מתנגד? אני. מי נמנע? אף אחד.
הצבעה
בעד – 0
נגד – 1
נמנעים – אין
לא אושר.
איתי עצמון
¶
יש עוד הסתייגות שעניינה להוסיף סעיף חדש שקובע שהחל משנת 2024 ואילך לא יוטל מכס על יבוא ביצים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מי בעד ההסתייגות? אף אחד. מי נגד? אני. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
בעד – 0
נגד – 1
נמנעים – אין
לא אושר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו מצביעים על סעיף 68. מי בעד סעיף 68? אני בעד. מי נגד? מי נמנע? אין מתנגדים, אין נמנעים.
הצבעה
בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני רוצה להגיד תודה לשר האוצר, שבשקט גם גיבה את ההסכם הזה, לשר החקלאות, למנכ"לית, לנציגי הארגונים, לנציגי המגדלים. אני יודע שלא תם ונשלם כי המבחן של כולם יהיה ביישום ובעמידה בהתחייבויות. נעבוד קשה ליישם, צריך לדאוג לחלשים ביותר, לחוליות החלשות ביותר, לבוא עם הלוואות, לבוא עם מענקים, לבוא עם פתרונות, משפחה משפחה, כמה שאפשר לעזור. אני מצפה לפתרון גם של הסיוע העקיף בשפעת העופות.
לא גמרנו את כל הסוגיות ולא עלינו המלאכה לגמור ואיננו רשאים להיבטל ממנה, אבל עשינו דבר גדול. אחרי שנה קשה וסוערת הבאנו הסכמות. אני מוריד את הכובע בפני כולם, שאפּוֹ לשותפים, לנכונות ולגמישות. תודה רבה, שבת שלום.
הישיבה ננעלה בשעה 18:02.