פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 13:00

הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אלון טל
יסמין פרידמן

חן הניג - ד"ר, ממונה על חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דגנית בן דב - ד"ר, וטרינרית באגף רווחת בע"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רם כץ - רופא וטרינר ראשי לבריאות העוף, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - סגנית יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמיר גשן - ד"ר, מנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אור מלכי - עו"ד, משרד המשפטים

גלי דוידסון - מנהלת אגף הגנה על בעלי החיים, המשרד להגנת הסביבה

אסתר מלכא - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

צחי יצחק בן עיון - יו"ר ענף העצמאים, התאחדות המלאכה והתעשייה

ירון וקרט - חקלאי, התאחדות המלאכה והתעשייה

רעות הורן - מנכ"לית אנימלס

שירה הרצנו - יועצת משפטית, אנימלס

איריס מגן - רכזת אחריות תאגידית, אנימלס

הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית, אנימלס

מוטי אלקבץ - מנכ"ל ארגון מגדלי העופות

שמעון ביטון - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות

רוני פורסטוברג - פעילה, ארגונים להגנה על בעלי חיים

סהר רימר - פעילה, ארגונים להגנה על בעלי חיים

ארז וול - עו"ד, תנו לחיות לחיות

אשל אבן חן - אזרח

אמנון קרן - עו"ד, אזרח

תמי סלע

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי
הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב-2022

אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של כנסת ישראל, אנחנו בדיון המשך לדיון הקודם בעניין תקנות צער בעלי חיים. היועצת המשפטית בבקשה.

אנחנו בסעיף 1 סעיף ההגדרות, הגדרה של בעל לול: "בעל לול" – מי שזכאי לקבל תמורה בעד מכירת תרנגולות מטילות או בעד תוצרת שלהן" מה שהוספנו זה "ישירות מהלול" כדי שזה לא יחול על כל מיני חנויות ומאכרים בדרך.

ההגדרה של "כלוב" – תימחק. אחר כך הגדרת "לול כלובים" ו"לול נטול כלובים"

לגבי הגדרה של "לול" דובר על גובה מינימלי של המבנה 2 מטר לפחות.

אני חושבת שנכון יהיה להכניס את זה ל"נטול כלובים". כל לול חדש שיבנה הוא נטול כלובים ולא נתחיל להיכנס למדידה של הלולים הישנים הקיימים.

בדיוק, אנחנו מדברים על הסטנדרט שיהיה קיים מעכשיו והלאה. אז רק לול נטול כלובים.

למרות שלול נטול כלובים, כמו שאנחנו זוכרים, התחולה בעוד הרבה שנים.

זה בדיוק העניין, אף אחד לא ילך להגביה את הגג בלולים הישנים. זה גם לא רלוונטי. זה רלוונטי לנטול כלובים.

גם בלולי סוללה יש גובה, לפחות 2 מטר.

בלול כלובים יתווסף: "לול כלובים" – לול שהתרנגולות המטילות שבו מוחזקות בכלובים המצויים במבנה". מכיוון שהורדנו את הגדרת "כלוב" שלא יגידו שכל הלול הוא כלוב אחד.

בלול נטול כלובים חוזרים להגדרה דומה להגדרה שהייתה קודם: "לול נטול כלובים" – לול שגובהו לא יפחת משני מטר, שהתרנגולות המטילות שבו אינן מוחזקות בכלובים ויש להן אפשרות לתנועה חופשית בשטח". לאור המתחם שנוסף צריך להגיד "בשטח הלול או בשטח המתחם, אם קיים, בכל עת".

קוראים לזה מתחם ולא מדור?

של אלף מטילות. "בשטח הלול או בשטח המתחם, אם קיים, בכל עת".
בהגדרת "לול קיים", בפסקה (2) לגבי אותו לול שיש היתר בנייה ויציקה - - -

סליחה, אני חושבת שלא נכון להכניס את "בכל עת" להגדרה. הרבה יותר חשוב להכניס את זה לסעיף תפקודי ולא לסעיף ההגדרה. בכל עת זה לא עניין מבני, זה עניין תפעולי.

אני חושבת שברור שזה באופן חופשי כל הזמן ויש חריגים.

נכון אבל אני אומרת שזה צריך להיות בתקנה שעוסקת במבנה הלול ולא בהגדרה.

לול נטול כלובים אומר שיש להם גישה חופשית בכל עת. לשם כך התכנסנו היום.

אני לא חולקת על זה שצריך את זה, רק על המיקום.

"לול קיים" בהוראה בפסקה (2) בנוסף ל"ניתן לגביו היתר בניה ויציקת רצפתו הסתיימה", יוסף "ציוד המיועד לכלובים הוזמן עבורו" ופה דובר על או "שולם או שניתנה התחייבות לתשלום".

בלול נטול כלובים לא הקראת את התוספת שאם שטחו הכולל מאפשר החזקה של למעלה מ-2,000.

אם תוכלו להקריא את זה, כי הנוסח היה אצלכם.

"לול נטול כלובים – לול ששטחו הכולל עולה על 10 מ"ר, גובהו שני מטר לפחות" צריך לבדוק בניסוח איפה שמים את ה"לפחות". "ושהתרנגולות שמטילות שבו אינן מוחזקות בכלובים ויש להם אפשרות לתנועה חופשית בשטח הלול או המתחם בכל עת ואם שטחו הכולל של הלול מאפשר החזקה של למעלה מ-2,000 מטילות, יכול שהוא יהיה מחולק למתחמים ששטח כל אחד מהם מאפשר החזקת 1,000 מטילות לפחות".

בהגדרה של "שטח שמיש" – שם יש את "גובהו, בלול הטלה – 45 סנטימטרים לפחות", רציתם להכניס שם את האחוז או במקום אחר? לא פה?

אנחנו מפרידים בין השטח השמיש לבין שטח המדף.

לא, שטח שמיש זה גם וגם. שטח שמיש זה הכולל. כשאת מחשבת צפיפות של תרנגולות, או 1,111 סמ"ר שטח שמיש לתרנגולת, זה סוכם את כל סוגי השטח שהיא יכולה להשתמש בו.

ההוראה תיכנס ב"לול מפלסים".

אז צריך הגדרה ל"מפלס".

יש את זה ב7(ד).

7. (ד) בעל לול לא יחזיק תרנגולות מטילות בלול שקיימים בו כמה מפלסים זה מעל זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

ואז יהיה (5) בתוך פסקה (ד) שאחוז השטח השמיש שגובהו שני מטר לפחות, לא יפחת מ-33% משטח הרפד.

משטח הרצפה.

רצפה ורפד זה לא אותו דבר?

רצפה יותר מדרישה של הרפד.

אם אנחנו מגדירים ב-7(ד) מה זה לול מפלסים, אין שום סיבה שנגדיר לול מפלסים כחלק משטח שמיש.

המפלסים עצמם הם חלק משטח שמיש. שטח המדף הוא חלק מהשטח השמיש. כשמגדירים שטח שמיש לתרנגולת הוא סכימה של שטח הרצפה ושטח המדפים. כל השטח שהתרנגולת יכולה להסתובב בו.

אז ההגדרה של שטח שמיש צריכה להיות שונה לחלוטין. רוחבו יהיה 30 ס"מ לפחות. הרוחב של שטח שמיש צריך להיות לא פחות מ-33%.

גם המדף הוא שטח שמיש. שטח שמיש הוא כל השטח שתרנגולת יכולה להסתובב בו.

למשל שהקיר שעומדים עליו לא נחשב כשטח שמיש כי אין לו 30 ס"מ.

אבל אז אם אתם אומרים שלכל תרנגולת יהיה שטח שמיש, איך אתם מחשבים בעצם כמה מטר רבוע יש לכל תרנגולת?

גם הרצפה וגם המדפים. סכימה של הרצפה והמדפים זה שטח שמיש.

מה שאני יודעת שהטריד את אנימלס, שלא יהיה מקום שפתאום יבנו מבנה של 45 ס"מ.

אותי מטריד שעכשיו בונים לול 4 מטר גובה, הכול מדפים מסביב.

מקסימום ארבעה מפלסים, כולל הרצפה.

איפה זה כתוב מינימום ארבעה מפלסים?

ב-7(ד).

מעבירים מפה לשם.

זה היה שם כל הזמן.

אם אדם פשוט לא מסוגל לקרוא את זה, החקלאי שצריך עכשיו לעמוד בתקנות האלה, איך הוא יבין מה הוא צריך ומה לא? איפה משתמשים בשטח השמיש? איפה ההגדרה כמה שטח שמיש צריך להיות לכל תרנגולת?

זה ה-1,111 סמ"ר.

אז מדברים על מרחב מחייה הרבה יותר קטן.

1,111 סמ"ר למטילה זה תשע מטילות למטר מרובע שמיש. בשביל זה צריך את המושג הזה. אנחנו באים ללול ואומרים, כמה מטילות אפשר להכניס פה? אנחנו סוכמים את כל השטח השמיש שהוא הרצפה, כל שטח של המפלס - - -

כולל העמודים?

לא. בגלל זה יש לך את ה-30 ס"מ. בשביל שהוא ייחשב שטח שמיש, צריך להיות לפחות רוחב 30 ס"מ ושיש גובה לפחות של 45 ס"מ בין המדפים, פחות השטח של ההטלה. אלה הגדרות של שטח שמיש לצורך החישוב כמה מטילות יוכלו להיכנס לשטח הזה.

כמה כרגע אנחנו עושים שיהיה לכל מטילה?

1,111 סמ"ר שטח שמיש. אם יהיה מדף של 20 ס"מ, הוא לא יחושב.

זה לקוח מהחקיקה של האיחוד האירופאי.

בתקנה 3, לגבי "לא יקים אדם לול" יש תוספת, "לעניין זה הקמה, לרבות הסבה של מבנה קיים". בתקנה 5 השינוי יהיה בעקבות הורדת המדור, איחוד ההוראות שצריכות לחול באכלוס מחדש, כל הפסקאות שם, למעט לעניין הגילאים.

עכשיו, כשיש אפשרות להפרדה, אחרי שהגדרנו את הלול, הם יכולים לשים אותם במתחמים.

נכון, לעניין הגילאים אפשר במתחמים נפרדים. שאר ההוראות חלות בסיטואציה של אכלוס כמו שזה היה קודם בנוסח הקודם, כך שאין צורך בהפרדה בין הסעיפים.

צריך רק לתקן את המדור למתחם.

ב-7(ד) ירד העניין של - - -

הוספתם בתקנה 5 תוספת לעניין - - -

מה שהיה 5(ב)(1) להחליף את המילה מדור במתחם. בסעיף 7 של התשתיות והציוד, ב-(ד) נכנסת פסקה (5): "אחוז השטח השמיש שגובהו מעל שני מטר, לא יפחת מ-33% משטח הרצפה".

לא יותר קל להגדיר את זה ששליש משטח המבנה יהיה חופשי מקונסטרוקציה?

לא. זה יחייב אותך להגדיר קונסטרוקציה.

ב-(2) יש "מתאפשרת לתרנגולות המטילות תנועה חופשית בין המפלסים בכל עת". וב-(5) את ההוראה לגבי אחוז השטח שהוא שני מטר לפחות משטח הרצפה ושליש.

אני עוברת לתקנה 10 (ג) לגבי הורדת הסיפא שאפשרה את ההגבלה של תנועת התרנגולות לצורך טיפול רפואי או פינוי – זה ירד.

ב-(ד)(3), אותו חריג של האכלה בשעות הלילה, פה מחכים לתשובה לגבי טמפרטורה מינימלית שמעליה אפשר להכניס את החריג הזה. יש תשובה לזה?

אין תשובה.

צריך לברר מעל איזו טמפרטורה גבוהה מצדיקה האכלת לילה.

צריך לברר מעל איזו טמפרטורה נאפשר, מה יהיו מקרי הקיצון בהם נאפשר האכלה בלילה.

בטמפרטורה את בעצם מצביעה על הקיץ כתקופה בה מאכילים בלילה?

אפשר לקבוע את זה או לפי חודשים או לפי טמפרטורה יומית מקסימאלית או ממוצעת. כל אחד מהם יוצר בעיה.

בחורף שעות החושך ארוכות יותר.

אל תשכח שמדברים על לולים סגורים בהם הכול מווסת, אבל אז גם לא תהיה בעיה של טמפרטורה כי הטמפרטורה לא תעלה על 30 בתוך הלול. בלולים הסגורים מווסתי האקלים היא לא עולה.

אני ממתינה לתשובה בעניין הזה מהשר.

הדבר האחרון שסוכם הוא לגבי תקנה 12, יהיה ניסוח סופי מלוטש, אבל המהות זה שבעת פינוי שגרתי, דרך ההמתה תהיה המתה בחשמל או בדרך אחרת שאישר הממונה כמו שמנוסח בפסקה 4, שאינה גורמת סבל רב יותר מהמתה בחשמל. הניסוח בגדול: בעת פינוי שגרתי של הלול, דרך ההמתה, ברירת המחדל היא המתה בחשמל או בדרך אחרת כמו שמנוסח בפסקה 4, אבל מבחינת הסיפא, שאינה גורמת סבל רב יותר מהמתה בחשמל.

הגענו לסימן ד' – הוראות שונות. כל ההוראה הזו, תחילתה ששה חודשים מיום התחילה.

15. ניהול רישום.

1. אחראי ינהל רישום של כל אלה, באופן ממוחשב:
(1) בדיקת שלמות ותקינות המבנה, הציוד והמערכות והחלפת רפד כאמור בתקנה 5(ב)(2) ו-(3);
(2) ביצוע ביקורות יומיות כאמור בתקנה 10(א), (ב)(2), (ג) ו-(ד) וממצאיהן; לעניין רמות הגזים כאמור בתקנה 7(א)(1), ירשום האחראי את הרמות שנמדדו;
(3) סימני מחלה, פציעה או מצוקה שאותרו כאמור בתקנה 11(א);
(4) טיפול שניתן לתרנגולות המטילות, לרבות החזקה בתנאים מיוחדים, כאמור בתקנה 11(ב)(1) עד (3);לא ביטלנו את זה.

את זה ביטלנו?

לא ביטלנו.

(5) מספר התרנגולות המטילות שמתו או הומתו לפי תקנה 11(ב)(4), מדי יום;
(6) ביקורים של רופאים וטרינרים ומדריכים לגידול עופות והתייעצויות שנערכו עימם כאמור בתקנה 11(ב)(3) ו-(ה);
(7) אירועים חריגים, הטיפול בהם והדיווח עליהם כאמור בתקנה 11(ד) ו-(ה);
(8) טיפול או החזקה בתנאים מיוחדים לפי הוראה מאת רופא וטרינר ממשלתי כאמור בתקנה 18;
(9) נוסף על האמור, לעניין לול הטלה –
(1) שיעור הטלה יומי;
(2) הפעלת מערכת צינון כאמור בתקנה 10(ב)(1).

לגבי "טיפול או החזקה בתנאים מיוחדים לפי הוראה מאת רופא וטרינר ממשלתי", למה רק וטרינר?

עוד לא קראנו את תקנה 18, תכף נקרא אותה. פה זה רק מפנה לרישום של זה.

(ב) בעל הלול יעמיד לרשות האחראי מערכת ממוחשבת לשם ניהול רישומים לפי תקנת משנה (א) וישמור את הרישומים לתקופה של שישה חודשים ממועד פינוי כל התרנגולות המטילות מהלול".

הערתי בישיבה המקדמית שזו תקופה קצרה בעיני, במיוחד שהרישומים ממוחשבים ואם רוצים שהם ישמשו גם למטרה של בדיקה משמעותית, השאלה למה להגביל לתקופה כזו קצרה?

גם במשרד להגנת הסביבה שאלנו את אותה שאלה.

בתקנות החזירים זה שנתיים.

אם זה רישום ממוחשב אין סיבה לא לשמור את זה לשנתיים.

השאלה עכשיו היא כמה זמן מפינוי הלהקה. אתה דיברת על שנתיים, זה בעצם שנתיים מהתחלת הלהקה וזה היה הרעיון המקורי.

אבל יכול להיות גם שהאירוע ארע ממש לפני הפינוי. אם אין התנגדות, זה יהיה שנתיים.

16. "החזקת תרופות, תרכיבי חיסון וחומרי הדברה.

לא יחזיק אדם בלול תרופות, תרכיבי חיסון וחומרים להדברת טפילים ומזיקים (בתקנה זו – החומרים) אלא אם כן החומרים נמצאים בארון סגור ונעול הנמצא במקום נפרד מהמתחם שבו נמצאות תרנגולות מטילות".

17. שילוט.

בעל לול יציב בכניסה ללול, במקום גלוי לעין, שלט שרשום בו המספר שהקצה המשרד ללול, וכן שם ומספר טלפון של אחראי שניתן לפנות אליו בעת שהלול סגור".

אני רוצה לחזור רגע לסעיף (ב) למה שזו תהיה מערכת ממוחשבת? אם אני מנהל יומן?

משרד החקלאות, מבחינתכם זה משנה אם זה ממוחשב או לא?

אני מניחה שמנסים להתקדם.

בקרב עמותות למשל, יש חובה להחזיק את המידע בצורה ממוחשבת.

חקלאי זו לא עמותה.

על אחת כמה וכמה כשמדובר בחברה, בעסק.

זו לא חברה ולא עסק.

זה לא משנה, ידני או ממוחשב, שנתיים. יש לכם התנגדות.

בטיוטה שהפצנו לא היה רשום, אפשר היה גם ידני. הדרישה לממוחשב עלתה מצד אביר ממשרד המשפטים.

אם אין התנגדות, גם ידני וגם ממוחשב.

פשוט להוריד את המילה "ממוחשבת", מערכת לשם ניהול רישומים.

אחזקת תרופות קראנו. שילוט, גם קראנו. פטור במקרים מיוחדים, זו ההוראה שקודם הפנית את תשומת הלב.

גם מבחינת התחילה אין משמעות כי נתנו תחילה מאוחרת בגלל הממוחשב.

נכון. התחילה של הששה חודשים הייתה כדי שהם יערכו לממוחשב. אז זה יחול תוך 30 יום כמו כל התקנות.

יש לנו שאלה לסעיף 17. באיזה עסק במדינת ישראל צריך לרשום מספר טלפון ושם לעיני כל הציבור? למה לפגוע לנו בפרטיות?

טוב ששאלת. לצערי זו הגדרה שחלה כמעט על כל מוצר שאתה קונה, כולל מוצרי מזון, כולל תמרוקים. חייב להיות איש האחראי על אותו דבר, עם מספר טלפון ישיר.

אבל אני משווק את התוצרת למשווק, לא למישהו שעובר ברחוב.

אבל אף אחד לא מבקש ממך לשווק את זה עם הטלפון שלך. זה שילוט בלול. להציב בכניסה ללול, במקום גלוי לעין, שלט שרשום בו מספר שהקצה המשרד ללול וכן שם ומספר טלפון של אחראי שניתן לפנות אליו.

יש לווטרינרית את הטלפון שלנו. למה לפרסם טלפון ברבים?

זה אינטרס שלך קודם כל שאם מישהו עובר במקום ורואה שיש בעיה בלול, כמו שריפה, הצפה, פריצה, שיוכל להודיע לך.

אז אפשר של רכז הביטחון של הישוב, למה מספר פרטי?

לא כתוב טלפון פרטי. טלפון של מישהו אחראי שניתן לפנות אליו.

רשום מספר פרטי.

אולי נרשום גם מספר נעלים?

תודה. אני מבקשת לדבר בכבוד לאנשי משרד החקלאות.

דברנו בכבוד, שאלתי שאלה מכובדת.

עם כל הכבוד, אתם לא מאפשרים להם אפילו לענות לכם.

כל פעם שאני מדבר, גברתי ניהלה דיון באוקטובר ונתנה לי לדבר, מאז תחילת הדיון, על כל הערה שלי גברתי אומרת שאני מתפרץ. הגברת מתנו לחיות חיות יושבת פה ואת החקלאים מדירים ומזלזלים בנו.

תודה על ההערה ליושבת ראש הוועדה. עכשיו אני אחליט מי ידבר ומתי. אני מבקשת לשמור על שקט, זכות הדיבור נמצאת אצל משרד החקלאות.

צריך להיות מספר טלפון שניתן לפנות אליו בעת שהלול סגור. זה לא חייב להיות לא של בעל הלול, לא של מנהל הלול ומבחינתנו גם אפשר להוריד את המילה "אחראי". אם הוא רוצה שזה יהיה רכז הביטחון של המושב, שיהיה רכז הביטחון של המושב.

בסדר גמור.

מורידים את המילה "אחראי" ו"טלפון שניתן לפנות אליו בעת שהלול סגור".

תודה רבה.

זה צריך להיות טלפון של אדם שניתן לפנות אליו, לא להפנות למערכת קולית.

18. פטורים במקרים מיוחדים.

"רופא וטרינר ממשלתי רשאי, במקרים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור אדם, לעניין לול מסוים, מההוראות כאמור בתקנות 5(ב)(1), 6(א), 7(א)(7), 10(ד) או 14, כולן או מקצתן, ולהורות לו על טיפול בתרנגולות מטילות בלול או החזקתן בתנאים מיוחדים, לפרק זמן שיורה, והכול אם ראה שהדבר דרוש בנסיבות העניין לשם צמצום הפגיעה ברווחת התרנגולות המטילות בלול".

תקנות 5(ב)(1) זה צפיפות של אפרוחות בלול אימון. 7(א)(7) זה המזון המתאים. 10(ד) זה וידוא מחזור תאורה, 14 זה איסור קיטום מקור.

זה קצת בעייתי, כי אנחנו אומרים שכל התקנות עכשיו - - -

לא, זה רחוק מלהיות כל התקנות. זה רופא וטרינר ממשלתי, זה צריך להיות מנומק, החלטה בכתב מנומקת.

וזה צריך להיות דרוש לשם צמצום הפגיעה ברווחת התרנגולות, זו המטרה.

לגבי הרישום, מדובר על זה. הייתה שאלה למה רופא ממשלתי ולא רופא וטרינר, מדובר על רישום לעניין סעיף 18.

פרק ד- צידוק מיוחד ועונשין.

19 צידוק מיוחד.
"לא יראו באדם אחראי להפרת תקנות אלה –

1. אם פעל לפי הוראות שנתן לו גורם מוסמך לפי פקודת מחלות בעלי חיים או רופא וטרינר ממשלתי לפי תקנה 18;
1. אם מעשהו היה נחוץ באופן מיידי לרווחתה של תרנגולת מטילה, והפגיעה הצפויה ברווחתה כתוצאה מן ההפרה הייתה קטנה מזו שהייתה צפויה מאי-ההפרה".

יש אפשרות לקבל הבהרה באלה סיטואציות מדובר ב-19(2)?

יש סעיף מקביל גם בתקנות ההובלה ודברים יכולים לקרות. זה קונקרטי לגבי המקרה. השארנו פה פתח.

אם יש שריפה באחד הלולים.

והוא צופף יותר. אפשר לחשוב על הרבה דברים.

אולי המתה בכיסא חשמלי? לא הגזמתם?

אתה חושב שמאסר ששה חודשים זהה לכיסא חשמלי?

בכל התקנות של צער בעלי חיים יש שני מדרגי ענישה ואנחנו משתדלים להמשיך עם אותו קו. כל תוצאה של הפרה עלולה להתבטא בפגיעה ישירה בבעל החיים, זה העונש היותר גבוה של ששה חודשים. כל מה שהם עבירות ניירת, שילוט, ניהול רישום ודברים כאלה, זו עבירה יותר נמוכה. בפועל, אחרי שהתקנות האלה יותקנו, זה יועבר לאכיפה מנהלית, בדומה לכל התקנות שלנו ואז הקנסות יהיו יותר נמוכים.

בטיוטה הקודמת היה גם קנס, למה זה ירד?

אי אפשר, זו חקיקה אחרת.

זה בגלל מגבלה על ענישה שמותרת בתקנות, שזה עד ששה חודשים והקנס המקביל לזה. מעבר לזה אי אפשר בתקנות.

מה שהיה קבוע בנוסח הקודם זה כפל קנס למקרה שהעבירה מבוצעת על ידי תאגיד ובגלל שחוק העונשין מורה שהעונש המקסימאלי בחקיקת משנה הוא מאסר של ששה חודשים הוא הקנס המקביל, אז אי אפשר לעשות כפל קנס כי זה כבר העונש המקסימאלי.

בסעיף 19(2), אם מעשה היה נחוץ באופן מיידי לרווחתה של תרנגולת מטילה, גם לבטיחות הלול. לפעמים יש מצב שלא רק קשור לרווחת התרנגולת, מצב בטיחותי כזה או אחר כמו שריפה, קצר, תקלה בהאכלה.

אז מדובר פה בעניין של רווחת בעל החיים.

לא בהכרח, גם בטיחות הלול.

יש הגנות של הגנה עצמית ודברים מהסוג הזה בחוק העונשין, שזה מה שרלוונטי לזה.

אני רוצה שזה יהיה רשום כאן. יש בטיחות של לול, אנחנו צריכים להחזיק לול בטוח, אז אם יש פעולה שקשורה לבטיחות, אנחנו רוצים לפטור אותנו.

אתה מרחיב פה את ההגדרה יותר מידי. מקרים של שריפה, האכלה, יש עניין של הרעבה של תרנגולות, ברור שאתה צריך לדאוג לרווחת בעלי החיים. כשאתה מדבר על תקלה שמערכת לא עובדת פתאום או גנרטור שצריך כיוון, התרנגולות עדיין יכולות להיות שם, אני לא אחריג את זה.

לגבי סעיף העונשין, זה הופך להיות אישום פלילי - - -

אנחנו קצובים בזמן, אני רוצה שנספיק לקרוא קודם כל את כל מה שהדין הוא ששה חודשים בתקנה 20.

20. עונשין.

(1) "העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים מאסר:


1. אדם שהקים לול או החזיק בו תרנגולות מטילות בניגוד לתקנה 3;


1. בעל לול שאכלס מחדש לול שלא לפי התנאים המפורטים בתקנה 5(א);


1. בעל לול שהכניס תרנגולות מטילות ללול או למדור שלא לפי התנאים המפורטים בתקנה 5(ב);


1. בעל לול שהחזיק תרנגולות מטילות בלול אימון או בלול הטלה, לפי העניין, בצפיפות העולה על האמור בתקנה 6;


1. בעל לול שהחזיק תרנגולות מטילות בלול בלי שהתקיימו לעניין התשתיות והציוד שבו התנאים המפורטים בתקנה 7;


1. בעל לול שהחזיק תרנגולות מטילות בלול אימון בלי שהתקיימו לעניין התשתיות והציוד שבו התנאים המפורטים בתקנה 8;


1. בעל לול שהחזיק תרנגולות מטילות בלול הטלה בלי שהתקיימו לעניין התשתיות והציוד שבו התנאים המפורטים בתקנה 9;


1. אחראי שלא בדק פעמיים ביום, בהפרש של 8 שעות לפחות, כי מתקיימים בלול התנאים המפורטים בתקנה 10(א);


1. אחראי בלול הטלה שלא וידא כי המערכת לצינון הלול פועלת אם הטמפרטורה במבנה הלול עולה על 28 מעלות צלזיוס, בניגוד לתקנה 10(ב)(1);


1. אחראי בלול הטלה שלא בדק, פעם ביום לפחות, כי החצר פנויה מחפצים העלולים לפגוע בתרנגולות המטילות, בניגוד לתקנה 10(ב)(2);


1. אחראי בלול שיש בו כמה מפלסים שלא וידא, פעם ביום לפחות, שמתאפשרת לתרנגולות המטילות בלול תנועה חופשית בין המפלסים, בניגוד לתקנה 10(ג);


1. אחראי בלול המואר באופן מלאכותי שלא וידא, פעם ביום לפחות, כי מחזור התאורה כולל תקופת חשיכה רציפה שמשכה שמונה שעות לפחות ותקופת הארה רציפה שמשכה שמונה שעות לפחות או כי המעבר לתקופת החשיכה נעשה בדרך של עמעום האור או בהדרגה, בניגוד לתקנה 10(ד);


1. אחראי שלא פעל לתיקון ליקוי או תקלה או שלא דיווח לבעל לול שאין בידו אמצעים לתיקון הליקוי או התקלה, בניגוד לתקנה 10(ה);


1. בעל לול שלא פעל לתיקון ליקוי או תקלה, שהאחראי דיווח לו עליהם לפי תקנה 10(ה), בניגוד לתקנה 10(ו);


1. אחראי שלא ביצע בלול ביקורת יומית לשם איתור סימנים של מחלה, פציעה או מצוקה בקרב התרנגולות המטילות, בניגוד לתקנה 11(א);


1. אחראי שמצא תרנגולת מטילה חולה או פצועה ולא נקט אחד או יותר מהאמצעים המנויים בתקנה 11(ב), בניגוד לתקנה האמורה;


1. בעל לול שלא העמיד לרשות האחראי אמצעים לטיפול בתרנגולות מטילות, בניגוד לתקנה 11(ג);


1. אחראי שלא דיווח לבעל לול על אירוע חריג, בניגוד לתקנה 11(ד);


1. בעל לול שקיבל דיווח על קורות אירוע חריג כאמור בתקנה 11(ה) ולא נועץ ברופא וטרינר או במדריך לגידול עופות או לא נקט את האמצעים הדרושים לטיפול בתרנגולות המטילות, בניגוד לתקנה האמורה;


1. אדם שהמית תרנגולת מטילה שלא באחת הדרכים שלא לפי הוראות תקנה 12(א);


1. אדם שגרם להנשרה כפויה בתרנגולת מטילה, בניגוד לתקנה 13;


1. אדם שביצע קיטום מקור לתרנגולת מטילה בלול, בניגוד לתקנה 14;


1. אדם שהחזיק תרופות, תרכיבי חיסון וחומרים להדברת טפילים ומזיקים שלא לפי תקנה 16".



עכשיו זה החמור פחות, שהקנס הוא 14,400 אם אני לא טועה, הקנס הנמוך לפי חוק העונשין:

(2) העושה אחד מאלה, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977:


1. אחראי שלא ניהל רישום לפי תקנה 15(א);


1. בעל לול שלא העמיד לרשות האחראי מערכת לניהול רישומים, בניגוד לתקנה 15(ב);


1. בעל לול שלא שמר רישומים לתקופה של שישה חודשים ממועד פינוי כל התרנגולות המטילות מהלול, בניגוד לתקנה 15(ב);
1. בעל לול שלא הציב, בכניסה ללול, במקום גלוי לעין, שלט שרשום בו המספר שהקצה המשרד ללול, וכן שם ומספר טלפון של אדם שניתן לפנות אליו בעת שהלול סגור, בניגוד לתקנה 17".

הייתי רוצה לומר ברשותך גברתי מילה בנושא, כשאנחנו קוראים את כל הסעיפים של העונשין, חצי שנה מאסר וקנס של 14,000, אני חושב שבסעיפים האלה מדובר בסיפור כולו. כל התקנות של העונשין לוקחות בחשבון שמראש אנחנו החקלאים לא יכולים לעמוד בגזירות האלה שנמצאות בתקנות. למעשה מתקין התקנות מציע להפוך את כל התקנות באופן פרטני לעונש של ששה חודשים או קנס. לטעמנו מדובר בהוראות בלתי מידתיות.

בהתחלה דברנו על רפורמה של לולים נטולי כלובים ואנחנו מוצאים היום שרוצים להפוך אותנו לעבריינים בעל כורחנו. מלולים נטולי כלובים הופכים אותנו לממלאי מחשוב, ממלאי דוחות, לשים לב כמה פעמים ביום לדברים שהם בלתי אפשריים לטעמי. קשה לעמוד בהוראות התקנות, במיוחד בנושא העונשין.

אני חושב שבמקום כל סעיפי העונשין האלה היה צריך להתקין תקנה אחת שנוגעת לקנס כזה או אחר ותקנה חריגה אחת שנוגעת חלילה למאסר. למה להפוך אותנו מראש לעבריינים? אני חושב שהטעם הטוב הוא שמרפורמה ללולים נטולי כלובים הופכים אותנו לכאלה שצריכים לעבור תואר ראשון. איפה האחריות פה של משרד החקלאות ושל השירותים הווטרינריים, שהם אלה שצריכים להפעיל את הרגולציה, הם אלה שצריכים לערוך את כל הבדיקות והרישומים.

לדעתי, מי שקורא את כל הסעיפים האלה, לא רק שמקבל חום, הוא מרגיש שהמדינה לא רוצה שהוא יגדל מטילות בצורה הוגנת. אני מבקש ממך ומחברי הכנסת, כל הסעיפים האלה של העונשין, פשוט להסיר אותם מסדר היום. להסתפק בתקנה אחת שנוגעת לפגיעה חלילה במטילות ולא להפוך אותי לעבריין עם קנס של 14,000 אם לא עשיתי טלפון או לא רשמתי מסמך כלשהו. זה נראה לא מידתי. אני חושב שהדברים האלה לא מידתיים, יש גבול לדברים האלה.

תודה על הדברים. משרד המשפטים בבקשה.

אני רוצה להסביר שבסוף, בחקיקת רגולציה, אנחנו כמעט תמיד קובעים עבירות פליליות כדי שהנורמה תהיה אכיפה. אם אנחנו לא קובעים אף עבירה או עבירה רק על חלק מההוראות, המשמעות היא שאי אפשר יהיה לאכוף את הוראות התקנות.

כמו שאמרה דגנית, בחקיקה של צער בעלי חיים, כבר היום כל התקנות מכוח חוק צער בעלי חיים הוא אמור לעבירות מנהליות. המשמעות היא שלא ינוהל הליך פלילי נגד כל מי שמפר הוראה מהוראות התקנות, אלא יוטל עליו קנס מנהלי. ככה מקובל בכל תקנות מכוח חוק צער בעלי חיים שלדעתי יש שבעה סטים כאלה, זה לא חריג לכאן. אני לא נכנס לשאלה אם זה מכביד או לא מכביד אבל לשאלת העונשים באופן ספציפי, אנחנו חייבים את זה כדי שהנורמה תהיה אכיפה.

אני יכולה לומר לך שמכל הדוחות שאנחנו צופים בהם, נדיר שהיה מאסר בעניינים כאלה, בדרך כלל זה קנס וגם הקנס הוא קנס מזערי, למרות שחלק מהעבירות שיש פה הן עבירות חמורות.

כאחד שעוסק בדיני איכות סביבה מה שנאמר בקשר לבעלי חיים זה נכון, גם לגבי זיהום אוויר. יחד עם זאת אני מקבל את העמדה שלך שאין פה אבחנה. ברגע שיש שני סוגים ואני דווקא הייתי מציע שלושה סוגים, מי ששכח לבדוק תאורה הוא לדעתי לא עבריין כמו מי שמקים ביודעין לול בניגוד לתקנות.

נכון, זו הייתה כוונתי.

או אדם שגורם להנשרה, שיודע שאסור לו.

לכן אמרתי שצריך לאבחן את זה, הצורה הגורפת שבה זה נעשה, היא לא מידתית.

אני מזכיר שלכל מה שאכזרי או התעללות יש את עבירת התעללות שהיא עבירה בחוק צער בלי חיים.

בעבירות מנהליות עושים מדרג.

אני חושב שצריך לעשות הבחנה בין חמור לחמור קצת פחות. אנחנו יודעים שיש עבירות שהן חמורות יותר וצריך לתת לזה ביטוי.

מישהו במהלך ההיסטוריה, לולן, רפתן, ישב בכלא אי פעם?

התשובה היא שאף פעם לא היו התקנות האלה, התקנות האלה חדשות, אי אפשר להשוות את זה. ההוראות העונשיות פה הן דרקוניות.

עוברים לפרק ה', פרק התחילה והוראות מעבר. זה הנושא הקריטי ביותר שעליו היה גם את הוויכוח הגדול ביותר.

פה היו שינויים בנוסח שעבר אלינו היום לעומת מה שנשלח בשבוע שעבר.

פרק ה' – תחילה.

21. תחילה


1. "תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (בתקנות אלה – יום התחילה)".



אסב את תשומת הלב תוך כדי איזה תקנות מתחילות ששה חודשים אחרי, שנה אחרי, שנתיים אחרי. יש תקנות שחלות 7(א)(2), 14 ו-15 ששה חודשים מיום התחילה.

(1) תחילתן של תקנות 7(א)(2), 14 ו-15 ביום __________ [שישה חודשים מיום התחילה];


7(א)(2) זה אוורור מלאכותי , תקנה 14 זה קיטום מקור ו-15 זה ניהול הרישומים – תחילתם ששה חודשים.

זה בלול ישן או חדש?

על כולם.

אוורור בלולים ישנים?

זה גנרטור החירום.

יש גם סייג לתחולה בסעיפים מסוימים בכל מה שנוגע ללולים קיימים, זה בפרק ו'.

הסעיף הזה מדבר על גנרטור חירום. חצי שנה מספיקה כדי לקנות גנרטור חירום?

לאיזה לול?

לכל לול המאוורר באופן מלאכותי. אם יש היום לול שמאוורר באופן מלאכותי ואין לו גנרטור חירום, אולי כדאי להוציא אותו.

זה לא קשור למועד הקובע? לכניסה לתוקף של כל לול ולול?

(2) תחילתן של תקנות 7(א)(6) ו-(9) ביום ________ [12 חודשים מיום התחילה]";

מה שמתחילים שנה מיום התחילה זה מיכל מים רזרבי ואם יש מערכות אוטומטיות אז צריכות להיות מערכות גיבוי, זה 7(א)(9).

(3) תחילתה של תקנה 13 ביום _______ [24 חודשים מיום התחילה];

24 חודשים זה ההנשרה הכפויה, שנתיים לסעיף 13.

ננסה לצמצם את זה. זה אחד הדברים הכי נוראיים שקיימים.

אמרנו שהנוסח ייצמד ללהקה ולא לשנתיים.

אני יודע שזה ישמע לא נעים, אני מסכים שצריך להפסיק עם ההנשרה הכפויה, אבל להציג את זה כאחד הדברים הנוראים, זה לא כך.

להרעיב חיה במשך עשרה ימים זה לא אחד הדברים הנוראיים?

ברצינות, הלוואי והיינו יכולים להרעיב את עצמנו מספר ימים ולהיות צעירים. העוף עושה את זה בטבע, זה קורה בטבע. זה לא אחד הדברים הנוראיים.

אני לא נכנסת לשיח הזה. זו פרקטיקה נוראית ואנחנו קובעים לזה מועד סיום. לא נתחיל עכשיו להתווכח עם משרד הכלכלה, משרד החקלאות ועם השר האם יש מספיק ביצים במדינת ישראל או אם אין מספיק ביצים במדינת ישראל. זה שיח של חצי שעה לפחות.

השאלה האם אין נכונות ללכת לטובת המגדלים?

זו לא שאלה של נכונות, זו שאלה של היתכנות ושל אדם שמתכנן את הלהקה. הוא יודע שהוא מתכנן מראש עם או בלי הנשרה כפויה. לפי זה הוא מזמין את הפרגיות. לכן החישוב הוא לשנתיים, מרגע הבקיעה עד ההמתה.

(4) תחילתה של תקנה 12 ביום______ [36 חודשים מיום התחילה];

תקנה 12 היא התקנה לגבי דרכי ההמתה ולגביה נקבע שלוש שנים מיום התחילה.

(5) לעניין לול נטול כלובים שהוא לול קיים –
(1) תחילתה של תקנה 9(ב)(2) ביום ________ [שישה חודשים מיום התחילה];

תקנה 9(ב)(2) היא הכיסוי של החצר לשם מניעת כניסת עופות, זה חצי שנה, בלול נטול כלובים שהוא לול קיים.

(2) תחילתן של תקנות 5(ב)(4), 7(א)(3), (4) ו-(8) ו-8(4) ביום _________ [שנה מיום התחילה];

תקנה 5(ב)(4) זה החלפת הרפד ברפד חדש בלול נטול כלובים. 7(א)(3) . תקנה 7(א)(3) זו תאורה טבעית או מערכת תאורה מלאכותית שמאירה את כל חלקי הלול. 7(א)(4) כשהלול מואר באופן מלאכותי, שיש בו מערכת שמאפשרת להתאים את התאורה למחזור של 24 שעות ולעבור את תקופת החשיכה בעמעום. ו-(8) אלה מערכות ניטור והתראה לאחראי, לכל העניינים שמפורטים שם.

יש גם לולים נטולי כלובים שהם מאוד ישנים, שיצטרכו לעשות לא מעט עבודה להתאמת הלול נטול הכלובים המיושן והמצ'וקמק שלהם לדרישות האלה. יש לולים נטולי כלובים ישנים אז שיהיה להם זמן להתאים את עצמם, להיערך, שלא יתחיל תוך 30 יום אלא שנה להרכיב את הדברים.

תקנה (8)(4) אלה ההוראות לגבי מוטות העמידה באותו לול.




1. תחילתן של תקנות 5(ב)(3), 6(ב)(2) ו-9(א)(5) לעניין לול שערב יום התחילה לא היה בו רֶפֶד ותקנה 9(א)(6) לעניין לול שערב יום התחילה מוטות העמידה שבו לא עמדו בתנאים המפורטים באותה תקנה – במועד המאוחר מבין אלה:



1. שישה חודשים מיום התחילה;



1. אם ערב יום התחילה היו בלול תרנגולות מטילות – ביום האכלוס מחדש של הלול, ולא יאוחר משנתיים מיום התחילה".


אם לא היה רפד ביום התחילה, זה או ששה חודשים, או שאם היו בלול תרנגולות ערב יום התחילה, אז זה יתחיל ביום האכלוס, או שנתיים מיום התחילה.

אחת הדרישות הבסיסיות היא הוספת רפד ללולים נטולי כלובים.

5(ב)(3) זה להתחיל ברפד חדש ונקי. 6(ב)(2) זה שטח הרפד, כמובן שאם אין רפד אז זה לא חל, מה השטח שלו מתוך השטח השמיש. 9(א)(5) זאת גם הוראה בעניין הרפד.

אני אבהיר שמדובר בדברים שכדי לתקן אותם צריך שהתרנגולות לא תהיינה בלול. לכן נתנו תקופה יותר ארוכה שמאפשרת לעשות את התיקונים בין להקות.

עכשיו יש הוראות שחלות על לול כלובים קיים ותוקף של הפרק הזה הוא עד 2037.

איך הגענו ל-2037? אמרנו עשר שנים, איך קפצתם בעוד חמש שנים? אני לא מצליחה להבין. מאיפה הגיעו עוד חמש שנים. צריך להתפשר, אי אפשר להוסיף ככה חמש שנים ושנקבל את זה, זה מוגזם לגמרי.

תכף נגיד איזה תקנות הם פטורים.

22. בפרק זה –
"תא" – כלוב או חלק ממנו שאינו מחולק במחיצות פנימיות.

23. תוקפו של פרק זה עד יום כ"ג בטבת התשצ"ח (31 בדצמבר 2037).

פרק זה בעצם נותן לי הרבה פטורים מתחולה של תקנות והפטורים האלה חלים עד סוף 2037.

האם אפשר להמשיך בכלובים עד 2037?

לא כולם.

התקנה שאומרת לא יקים או לא יסב, הם בעצם פטורים ממנה עד 2037. לול חדש שיוקם צריך לעמוד בכל ההוראות האלה. לול קיים לפי ההגדרה של לול קיים.

מה זה תוקפו של פרק זה? איזה פרק?

כל הפרק הזה, פרק ו'.

זה לא מה שכתוב, כתוב מ-2016.

אנחנו עוברים עכשיו על כל הפרק. כל פרק ו' הם בעצם תקנות שיתחילו בעוד כ-15 שנה.

לא, התוקף של הפרק הוא עד 20137.

זו הוראת מעבר, נותנים להם את הזמן ל-15 שנים להתארגנות.

מעולם לא שמעתי על 15 שנה. לא בשינוי התעשייה בזיהום אוויר - - -

כמה זמן מחכים לתקנות האלה? שמעת על תקנות שממתינים להם 12 שנה?

זה רק מחזק את הטיעון שלי. זה 26 שנה, זה פשוט מטורף.

זה בעקבות דיון עם חבר מפלגתך מיכאל ביטון.

אני יודע, אני לא תמיד צריך להסכים עם כל מה שחברי המפלגה שלי אומרים.

לאורך 12 השנים הללו, כל פעם אמרו לנו שהולכים להעביר תקנות צער בעלי חיים לעניין הכלובים. כל שנה שגעו אותנו ואמרו נעשה ככה ונעשה ככה. אף אחד לא הצליח להעביר את זה. אם בעשר הדקות הקרובות נעביר את זה, זה הישג היסטורי של 12 שנים. אני בטוחה שיהודית מנהלת הוועדה הייתה עוד מתחילת דיונים ואתה לא רוצה לדמיין איזה שרים וחברי כנסת ישבו סביב השולחן הזה.

לפני מספר שנים באה המדינה ואמרה לאותם לולנים, אנחנו קובעים תקנות ואלו התקנות. לא כלובי הסוללה אלא כלובים שנקראים 750 - -

זאת אפליה.

- - ואותם לולנים אמרו שרוצים לעמוד באותו תקן ממשלתי, נשקיע 10,20 מיליון שקלים בבנייה של אותם לולים לרווחת העוף, שאפשר להגיד שאולי אנחנו לא נסכים על זה אבל אז המדינה הגדירה להם שזה שומר על רווחתם של בעלי החיים ובתוך הדבר הזה מאשרים להם לבנות בצורה מסוימת. אותם לולנים השקיעו את מיטב כספם, מיליוני שקלים ואחרי מספר שנים אנחנו באים ואומרים להם, חבר'ה הפרקטיקה הזו לא מקובלת. המדינה באה אליהם שוב ואומרת - - -

אני מבין את זה, אבל חשבתי שמקבלים פיצויים.

אבל למה פחות מ-2016? רק מ-2016.

צריך להבין שההשקעה הזאת לא חוזרת מהפיצוי שהמדינה נותנת להם. הפיצויים שהוחלט וסוכם יחד עם שר החקלאות הם פיצויים לעניין המכסות המטילות וביטול התכנון. אין אף אחד שיפצה את אותם אנשים בגין אותם לולים. המדינה אמרה להם לעשות את זה, אז אתם רוצים לקחת עליכם להגיד להם לזרוק את 10-20 מיליוני שקלים לפח, המדינה החליטה ככה ומחר אנחנו מחליטים אחרת? זו המציאות.

אבל יש מציאות אחרת שאומרת, התקנות האלה מגדירות מה זה טיפול נאות ומה זה סבל של בעלי חיים. יש עכשיו סטנדרטים אבל היות ויש התחשבות במצב הכלכלי אנחנו מוכנים להתעלל בבעלי חיים עוד 15 שנה.

ממש לא. אנחנו מבינים שבמדינת ישראל קיימים אולי 10-15 לולים כאלה, לא הרבה.

ממש לא. כ-40% מהמגדלים הם כאלה.

ממה שהבנתי גם ממשרד החקלאות מדובר אולי על 7% מתוך הלולים האלה.

40% לפחות.

אני מנסה להבין למה לולים שהם לפני 2016 צריכים לקבל עוד 15 שנה? ב-2016 נוצר המצב של 750.

אני לא שר החקלאות.

הם החזירו את ההשקעה שלהם? אנחנו יכולים להמשיך להתווכח על זה, אסגור את הישיבה ונמשיך להתווכח על השנים האלה. הגיעו לסיכומים עם משרד החקלאות. האם אני מרוצה מזה? לא. האם אני מרוצה שבעוד מספר שנים הדבר הזה יסתיים ויש לנו סוף אחרי שגוררים את זה במשך 12 שנה? האם אני שמחה שלעולם לא נראה יותר כלובי סוללה? כן. האם צריך לשלם בשביל זה מחיר מסוים? אני חושבת שסך הכול מה שהביא שר החקלאות הוא מוצדק. אל תגרמו לי עכשיו להגן על זה, אני לא מסכימה עם זה, בגלל זה הבחירה האישית שלי היא לא לעשות את זה ולא לקנות משם.

שכנעת אותי. עשינו הרבה תיקונים כלכליים. באה חברת הכנסת פרידמן ומציעה מ-2016.

שר החקלאות חתם על הסכם עם החקלאים. אני לא שר החקלאות.

יש הסכם חתום.

הוא לא חתם על הסכם עם החקלאים. שר החקלאות לא חתם על הסכם.

תמיר, בכמה לולים כאלה מדובר ברמה הארצית?

אין לי מספר מדויק להגיד לך אבל מה שהוא מתכוון ואומר 40%, יכול להיות שיש 40% בלולים משודרגים, אבל שדרוגים ישנים שלא בנויים ל-750 ויש כאלה שבנו ושדרגו מאחורי הבית מסיבות התקנות האחרות לעמוד בדרישות, זה מתקזז. זה לא כל כך הרבה אבל אני לא יכול לתת לך מספר מדויק.

אנחנו נמצאים עכשיו ברגע שלצורך העניין הגדירה אותו חברת הכנסת השכל כרגע היסטורי, כשיש הסכמות על התקדמות. אחרת היחידים שיסבלו מזה הן התרנגולות.

יש פה אפליה. אני רוצה שחבר הכנסת טל יקשיב לאפליה כי הוא העלה נקודה. אנחנו החקלאים הקטנים מקבלים רק שלוש שנים, הם מקבלים 15 שנה. אנחנו מושקעים 70 שנה בענף ההטלה, אנחנו מושקעים במיליונים. מי קבע שהם השקיעו 10 ו-20 מיליון? הם קבלו המון תמריצים והם קבלו הרבה כפל גידול והרבה כסף מהמדינה. למה אנחנו הקטנים, שלוש שנים סוגרים אותנו. כלוב זה כלוב. יש פה אפליה בין כלובים.

אנחנו רוצים להתקדם, אתה מושך את הזמן.

אנחנו רוצים להגיד את האמת, יש פה אפליה בין מגדלים גדולים למגדלים קטנים. למה הם 15 ואנחנו שלוש? כלוב זה כלוב.

משום שכלובי סוללה לא יוקמו ולא יאושרו יותר במדינת ישראל.

וכלובים אחרים כן? יש לך הוכחה לזה שהם השקיעו 10-20 מיליון שקלים? מי סיפר את הסיפורים שהם השקיעו כסף? הם גם הרוויחו הרבה כסף.

תודה רבה. אתה לא בזכות דיבור.

24. סייג לתחולה.

" הוראות תקנות 3(ב), 5(ב)(3), 6(ב), 7(א)(3), (4) ו-(8) ו-(ד)(1), (2) ו-(4), 8(3) ו-(4), 9(א)(2) עד (6) ו-10(ג) לא יחולו על לול כלובים שהוא לול קיים".

לול הכלובים זה בעצם הלול של ה-750?

גם וגם יש הוראה ספציפית על ה-350 שזה כרגע לשלוש שנים עם חריג. כל דבר שבמסגרת ההגדרה של לול קיים כמוש קראנו קודם, זה כולל את החזקת התרגולות בלול נטול כלובים, את הנושא של הרפד, צפיפות, תאורה, מערכות ניטור והתרעה, תאורה מלאכותית, תשתיות בלול הטלה, מפלסים, תנועה חופשית בין המפלסים וכל הדברים שהקראתי תוך כדי ואמרתי מה יחול רק בלול קיים מ-20137, תחולתם על לול קיים היא מ-20137.

25. איסור הרחבת לול כלובים.
"לא ירחיב אדם לול כלובים ולא יוסיף בו כלובים

26. איסור הכנסת תרנגולות מטילות ללול כלובים.
לא יכניס אדם תרנגולות מטילות ללול כלובים אחרי יום כ"ג באייר התשצ"ה (1 ביוני 2035).

27. צפיפות בלול כלובים
1. בעל לול לא יחזיק תרנגולות מטילות בלול כלובים אלא אם כן שטחו הממוצע של השטח השמיש הוא 750 סנטימטרים רבועים לפחות לכל תרנגולת מטילה בתא; היה גודל התא קטן מ-1,500 סנטימטרים רבועים – לא יפחת השטח הממוצע האמור מ-600 סנטימטרים רבועים".

זה חל כבר אחרי 30 יום למעט (ב)

למעט הלולים הקטנים. אני רוצה להבהיר, (ב) זה אנחנו הקטנים שפוגעים בנו באופן בלתי מידתי בהסכם שחתמו עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות, זה לא מחייב אותנו הקטנים. למה אנחנו צריכים להיות המופלים לרעה? המייסדים? למה אנחנו, בני 50,70,80 שלא היה לנו כסף להקים לולים, לא היו לנו משטחי גידול צריכים להפלות אותנו לרעה לעומת הגדולים? את מי הם מייצגים בדיוק? את מי הם יצגו בהסכם הזה? הם יצגו את הגדולים ולא את הקטנים. אני מבקש מחברי הכנסת לא להצביע בעד האפליה הזאת. זו פשוט אפליה ופגיעה בחקלאים הקטנים.

תודה רבה על הדברים. היו לכם מעל 12 שנה להתכונן.

לא היו לנו. מי שהיה לו כסף בנה לולים והרוויח כסף.

הבסיס בהסכם היה שיהיה תקציב.

תודה רבה אנחנו ממשיכים בהקראה.

יש לי שאלה.

לא עכשיו.

זה דבר חמור. איך אפשר להפלות בין מגדלים? יש לנו זכויות פחותות? יש לנו צבע אחר מאשר לגדולים.

סליחה שאנחנו מבזבזים לכם את הזמן אבל אלה החיים שלנו. זה חיים של אנשים שיושבים עכשיו ואין להם ממה להתפרנס.

1. "על אף האמור בתקנת משנה (א), בלול הטלה שהתרנגולות המטילות הוחזקו בו, ערב יום התחילה, בצפיפות גדולה מהצפיפות המותרת לפי אותה תקנת משנה (בתקנת משנה זו – הצפיפות הקיימת), רשאי בעל הלול להחזיק תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת, עד תום שלוש שנים מיום התחילה, ובלבד ששטחו הממוצע של השטח השמיש הוא 350 סנטימטרים רבועים לפחות לכל תרנגולת מטילה בתא; המנהל הכללי של המשרד רשאי, לבקשת בעל לול, במקרים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך, לעניין הלול נושא הבקשה, את המועד האמור לתקופה שיורה".

אני רוצה להתייחס ברשותך גברתי, זה נושא הרה גורל.

אתה לא יכול.

זו פגיעה אנושה בנו החקלאים.

אני אתן לך זמן להירגע בחוץ.

גברתי, זו הפרנסה שלנו.

אני מבקשת להוציא אותו להירגע בחוץ לשתי דקות.

זו הפרנסה שלנו, למה להוציא אותי?

אף אחד לא ידבר שלא בזכות דיבור. לצערי נגמר לנו הזמן, חשבתי שנספיק להגיע להצבעה. לצערי לא הצלחנו. החלטתם להתחיל להתווכח עכשיו על מה שהשר סיכם.

שתי דקות הצבעה.

אין לנו יכולת, זה זמן סיעות, אין אישור מיושב-ראש הכנסת, זה זמן שאסור לנהל עליו דיון. אני לא יכולה לנהל הצבעות על זמן שלא אושר מראש על ידי יושב-ראש הכנסת והגענו לזמן החריג הזה. בגלל זה ביקשתי להיות קשובים ולעשות את זה זריז, במקום זה בזבזנו את הזמן. נמצא את הדרך ואת הזמן לעשות את זה. תודה לכולם ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.