פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הבריאות
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 11:30

אבעבועות הקוף

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

ליאור הכט שגיא - ד"ר, מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

יצחק לוי - מנהל יחידת איידס ומחלות מין, משרד הבריאות

שירלי שפירא בן דוד - מנהלת תחום מחלות זיהומיות, מכבי שירותי בריאות

מאיר רובין - מנכ"ל פורום קהלת, פורום קהלת

אורית ארז

יפה קרינצה



אבעבועות הקוף

שלום, אני פותחת את הדיון בנושא אבעבועות הקוף, ולאחר מכן ניתן גם תמונת מצב קורונה. בימים האחרונים רואים התפרצות של נגיף אבעבועות הקוף בישראל – מקרים בודדים, אבל עדיין רואים את זה – ומשרד הבריאות עדכן כי שלושה גברים נוספים אובחנו אתמול כחולים באבעבועות הקול וכיום יש תשעה מטופלים שאובחנו עם המחלה בישראל. שלושת החולים שאובחנו אתמול הם בגילים 30 עד 60 ממרכז הארץ. אחד מהם נדבק בארץ ולא בחו"ל ואימות האבחנה במקרים האלה נעשה במכון הביולוגי.

חשוב להדגיש כי אבעבועות הקוף היא מחלה ויראלית שמתבטאת בחום, פריחה של שלפוחיות והגדלה של בלוטות הלימפה. ככל הידוע, יש רק חיסון אחד לאבעבועות הקוף בעולם שמאושר על ידי ה-FDA וניתן לתת אותו מראש ביעילות גבוהה עד ארבעה ימים אחרי תחילת התסמינים, ואם אין ברירה, עד 12 יום מהתסמינים. ארצות הברית הזמינה 2 מיליון מנות, האיחוד האירופי רכש 110,000 מנות וגם קנדה ומדינות נוספות קנו.

אנחנו מבקשים לדעת מה המדיניות של מדינת ישראל: האם נערכים לחיסון האוכלוסייה ומי קהל היעד - הבנו שהבידוד של אבעבועות הקוף זה 21 יום, זה משמעותי וארוך מאוד; האם הוזמנו חיסונים; מה הם המאפיינים הייחודיים של הנגיף בהקשר לקבוצות סיכון; הגיל המותר לחיסון; תופעות לוואי; צורת הדבקה; משך בידוד ועוד, ככל שיותיר לנו הזמן.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה כי אנחנו טוענים וחושבים שמדינת ישראל צריכה להיות ערוכה ומוכנה לכל התפתחות ואנחנו כאן, בוועדת הבריאות, נוודא שזה יקרה. בבקשה, ד"ר ליאור הכט היקרה.

(הצגת מצגת)

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. הכנתי מצגת ואני חושבת שלמרבית השאלות יש תשובות במצגת, ומה שלא – נענה. ניסיתי לחשוב מראש על כל הנושאים שיהיו על שולחן הוועדה. נדבר על הרקע – מה זאת המחלה הזאת, היא מחלה חדשה יחסית בעולם המערבי; אפידמיולוגיה; נציג את תמונת המצב בעולם ותמונת המצב בישראל; התייחסות לכל נושא התרופות והחיסונים, כמו שביקשת. עוד אספקט שחשבנו שחשוב מאוד להביא לשולחן הוועדה הוא ההסברה.

זה בעיקר. דיברנו על ההסברה גם בעניין של הקורונה והפוליו. אני חושבת שזה נכון שלמשרד הבריאות יש צוות דוברות והסברה, אבל בסוף יש מישהו שממנו צריכות לצאת כל ההודעות בנושאים האלה, איזשהו מסביר לאומי בתחום הפנדמי. אנחנו רואים שכל פעם זה תוקף אותנו מכיוון אחר – אם זה לא קורונה, זה אבעבועות קוף, אם ייגמר אבעבועות הקוף יתחיל הפוליו. זאת אומרת, זה אירוע. העולם הוויראלי שולט בסדר-היום של העולם וזה קשוח, וככל הנראה אנחנו צריכים להיערך לקראת זה.

ניגע גם בעניין הזה. מה זה אבעבועות הקוף? כמו שאמרה חברת הכנסת סילמן, זו מחלה שנגרמת מווירוס monkeypox. השם הזה הוא לא מאוד מוצלח כי אין המון קשר לקופים. הוא רוצף לראשונה מבידוד שנעשה מקוף ולכן השם הזה. ארגון הבריאות העולמי דן בסוגיה של השם, אבל כרגע זה השם שיש.

דיברו על זה שרוצים להחליף את השם.

ה- monkeypoxהוא וירוס שהוא קרוב משפחה של וירוס של וירוס אחר, שאנחנו מכירים בשם smallpox, או בעברית האבעבועות שחורות, שזה וירוס שמייצר מחלה עם תחלואה קשה מאוד. כשניגע בהיבט של החיסונים אגע יותר בנושא של ה-smallpox כי זו מחלה שחיסנו נגדה בכל העולם, כולל במדינת ישראל, עד 1980 גם כחיסון שגרתי לילדים וגם כחיסון לחיילים שמתגייסים לצבא. חשוב להגיד שה-monkeypox הוא וירוס שמייצר תחלואה קלינית שהיא לא קשה כמו האבעבועות השחורות.

צורת ההעברה המרכזית שהוכרה מאפריקה – עד ההתפרצות הנוכחית באירופה המחלה הייתה נפוצה בעיקר במדינות אפריקה האנדמיות והיא הועברה בעיקר זואונוטית, כלומר מבעלי חיים, במיוחד ממכרסמים אבל גם מפרימטים. אנחנו גם יודעים שהווירוס עובר גם מאדם לאדם ובהתפרצות הנוכחית בעולם המערבי היא עוברת מאדם לאדם בעיקר, אבל חשוב להזכיר גם את הנושא של העברה בין בעלי חיים וניגע בזה בהנחיות בסוף.

עד להתפרצות הנוכחית הווירוס היה אנדמי, בעיקר באזורי מרכז ומערב אפריקה. היו מקרים מאובחנים של מטופלים גם באירופה ובמדינות צפון אמריקה וקנדה, כולל אוסטרליה, אבל אלה היו מיובאים, בעיקר של תיירים שביקרו במדינות אנדמיות באפריקה ואז אובחנו כשחזרו למדינות מוצאם. מה שקרה ממאי ועד יוני, בחודש האחרון, זו התפרצות ששונה במאפייניה מהנושא של ייבוא המחלה ממדינות אפריקה האנדמיות.

כמו שאמרנו, העברה מאדם לאדם יכולה לקרות. היא יכולה בכמה צורות שונות, בין אם מגע קרוב בפצעים – לחולים יש שלפוחיות, השלפוחיות האלה מתמלאות בנוזל, מגע בנוזל הזה ואחר כך מגע בדבר אחר עלול להעביר את הווירוס מאדם לאדם; מגע בנוזלי גוף שונים – כל נוזלי הגוף שאתם יכולים לתאר נושאים את הווירוס ויכולים להדביק; פומיטים – שזה דברים דוממים כמו שולחן, מצעי מיטה, מגבות. אדם חולה תסמיני במחלה עלול להשאיר ויריונים על אותם פומיטים, על אותם חפצים, ואדם אחר שמשתמש, למשל במגבת מזוהמת, עלול להידבק מאותה מגבת. יש מחקרים שמתארים גם מעבר בהיריון מהאם לעובר, וזה בהקשר של אוכלוסיות בסיכון שניגע בהן בהמשך. עד להתפרצות הנוכחית התיעוד האחרון לאדם עם monkeypox חיובי במדינת ישראל היה ב-2018, מטופל שחזר מניגריה ואובחן בישראל בבית החולים שערי צדק.

קצת על הקליניקה של המחלה – תקופת דגירה מרגע החשיפה עד שיש תסמינים היא בממוצע כשבוע-שבועיים. לרוב – וזה גם מה שאנחנו רואים בהתפרצות הנוכחית באירופה – זו מחלה קלה, אבל מחלה שנמשכת כמה שבועות ובהחלט יש לה סיבוכים שניגע בהם בהמשך.

ההסתמנות דומה, אבל הרבה יותר קלה מהאבעבועות השחורות, שהוגדר כממוגר מהעולם ב-1980. התסמינים שאופייניים ל-monkeypox הם: חום, פריחה של שלפוחיות והגדלה של בלוטות לימפה. אבל ככל מחלה וירלית אחרת, התסמינים יכולים להיות ככל מחלה ויראלית אחרת – חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, צמרמורת ותשישות. הפריחה, בכל חלק גוף שהיא מופיעה היא באותו שלב, אבל ככל שהיא מתפשטת לגוף, לעתים יש הבדל בין הראש לידיים, לרגליים, אז היא יכולה להיראות שונה באזורים שונים. באיזשהו שלב היא מתייבשת, הופכת ל-scab שנושר. חשוב להגיד שגם מה שנושר אחרי שהוא מתייבש עדיין יכול להיות מדבק ולכן גם בזה אנחנו נוגעים בהנחיות שלנו לבידוד.

סיבוכים – עד עכשיו אנחנו רואים שבסך הכול ההסתמנות קלה במטופלים שיש באירופה וגם בישראל, אבל בהחלט מתוארים סיבוכים שאנחנו מעלים את המודעות אליהם, כמו למשל, זיהום משני של השלפוחיות, דלקת ריאות, דלקת תאי המוח, זיהום בקרנית ועוד.

למה דווקא זיהום בקרנית?

יש כל מיני סברות. אחת הסברות היא שמטופל נוגע בשלפוחיות ומחדיר את הווירוס לעין. אתמול עשינו סקירת ספרות על העניין הזה, זה מאוד מעניין אבל מעבר ל-scope של הוועדה. מי שרוצה, אשלח את הסקירה של אתמול.

נכון ל-15 ביוני, לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם השבוע, למעלה מ-2,100 מקרים מאובחנים של אבעבועות הקוף בלמעלה מ-42 מדינות ביבשות שונות במהלך חודש אחד. זה הדיווח המצוטט במסמך של ארגון הבריאות העולמי, אבל אנחנו יודעים שהמספר גבוה מכך, כנראה כבר קרוב ל-3,000. הדיווחים מגיעים טיפה בדיליי, אבל אנחנו יודעים שתמונת המצב היא קרוב ל-3,000 מאומתים במהלך של חודש-חודש וקצת, וכמו שאתם רואים, בפיזור מדינות רחב ביותר.

מבחינת המאפיינים של ההתפרצות הנוכחית – בעיקר בקרב גברים. הרוב המוחלט הם גברים, ובעיקר גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, וזה נושא הסברתי שניגע בו בהמשך.

יש סיבה?

יש כמה מחשבות. הווירוס עובר במגע הדוק, בקרבה פיזית, ככל שיש קרבה פיזית גדולה. אנחנו נמצאים כרגע בחודש הגאווה, יש הרבה מאוד אירועים ופסטיבלים ויכול להיות שיש קשר בצורת ההעברה. חשוב להגיד שאין למחלה הזאת שום קשר לנטייה מינית, יש אך ורק קשר למגע פיזי הדוק, ומגע פיזי יכול להיות עבור כל אדם ובכל סיטואציה.

מרבית המקרים שדווחו בהתפרצות הנוכחית הם בעקבות ביקורים במדינות אירופאיות וצפון אמריקניות ולא באפריקה. זו הסתמנות שונה ממה שהכרנו עד היום – לא מקרים מיובאים מאפריקה אלא הדבקות שקורות במדינות מערביות. ארגון הבריאות העולמי מתייחס אפילו למקרה מאומת אחד במדינה שאיננה אנדמית – כלומר מדינות מחוץ למרכז ומזרח אפריקה – כהתפרצות. כרגע ארגון הבריאות העולמי מגדיר כרגע את הסיכון העולמי כבינוני לאור התפרצת במדינות שאינן אנדמיות במקביל. עד כה מבחינת תמונה – מושג שאנחנו קוראים לו בעגה המקצועית CFR – תמותה נמוכה מאוד, הרבה פחות ממה שמצוטט בספרות. כרגע יש אך ורק מקרה אחד מדווח אחד מניגריה. אין לנו את כל הפרטים עליו, אבל זה שמצטט ארגון הבריאות העולמי. אז חשוב להדגיש שכרגע התמותה נמוכה מאוד.

אנחנו יודעים כמה עיוורון יש?

המחקרים שיש לנו על עיוורון הם בעיקר על ממדינות אפריקה. המעקב שם קשה מאוד, אז אני לא רוצה לצטט מספר כי הוא לא יהיה מדויק, אבל הסיבוך הזה מאוד נדיר.

מבחינת תמונת המצב בעולם – רואים את הגרף. מסוף מאי עד 21 ביוני אנחנו רואים עלייה די חדה במקרים. מספר רשמי הוא 2,100 אבל אנחנו יודעים שבמציאות כנראה קרוב יותר ל-3,000. מבחינת הפיזור במדינות – ככל שהצבע כהה יותר יש יותר מקרים. אם אנחנו מתקקנים לגודל האוכלוסייה, שיעור המקרים הגבוה ביותר נמצא במדינות אירופה, כמו פורטוגל, גרמניה ואנגליה.

תמונת המצב בישראל – כמו שאמרה גברתי היושבת-ראש, תשעה מאומתים נכון להבוקר, כשיש לנו עוד שלושה בתהליך בדיקה נכון לרגע לזה. המצב הרפואי של כולם הוא מצב רפואי טוב מאוד, כולם שוחררו לבידוד בביתם והם לא מאושפזים. תשעת המאומתים האלה הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, כלומר אנחנו יודעים שמבחינה אפידמיולוגית המצב בישראל תואם למצב באירופה. כולם נדבקו באירועים שתוארו בחו"ל, פרט לאחד שאנחנו יודעים שכנראה נדבק במדינת ישראל.

שאלתם לגבי הגדרה של מקרה חשוד. יש הנחיות קליניות שפורסמו לצוותים הרפואיים, גם בקהילה וגם בבתי החולים. יש הנחיות מסודרות מי מקרה חשוד, מי נקרא חשיפה ואנחנו עובדים לפי ההנחיות, שעולות בקנה אחד עם המסמכים שיוצאים מארגון הבריאות העולמי, מה-CDC וכו'.

תרופות וחיסונים – כמו שהתחלת בהקדמה, יש גם חיסון למחלה ויש גם תרופות. במדינת ישראל, כמו בשאר העולם, עד 1980 חיסנו בחיסון שנקרא Vaccinia. זה חיסון חי מוחלש, שבמקור שלו פותח נגד ה-smallpox. מרבית אזרחי המדינה, עד 1980 חוסנו כילדים וקיבלו מנת בוסטר בגיוס לצבא. ב-1980 הוכרז ה-smallpox כממוגר מהעולם, ובכל העולם הפסיקו לחסן.

כבר ראינו את כל הממוגרים חוזרים אלינו – הפוליו שהפסקנו אתו ופתאום חזר. מה אפשר להגיד על זה, שפנדמיות חוזרות בגלים, אחרי תקופה, כשאנחנו לא מקפידים על חיסון האוכלוסייה לאורך שנים?

אני רוצה לעשות פה הפרדה מוחלטת מהקורונה, כי כולנו מאוד - - -

לא קורונה, אפילו פוליו שראינו שפתאום חוזר.

יש סיבות שונות לכל התפרצות. אבל אם נתמקד בהקשר של אבעבועות הקוף, זה בהחלט אירוע מאוד חריג, שלא היה כמותו בהקשר של אבעבועות הקוף. אני רוצה להדגיש שחיסוני ה-Vaccinia, כלומר חיסונים שחוסנו בהם ילדים במדינת ישראל כחלק מחיסוני השגרה עד 1980, יש לנו אותם במלאי בכמות מספקת לכל האוכלוסייה, אבל עם הזמן יוצרו חיסונים מתקדמים יותר, דור 3. אני לא רוצה לגעת בשמות, אבל לחיסונים האלה יש הרבה פחות תופעות לוואי מחיסוני ה-Vaccinia החיים מוחלשים. גם את החיסונים החדשים, דור 3, כבר יש לנו במדינת ישראל. מלאי ראשון הגיע השבוע, יש תהליך רכש מול החברות, שהוא מאוד מתקדם, ונקבל מלאי נוסף, ככל הנראה, בתחילת החודש הבא. אז בהיבט של החיסונים יש מרוץ עולמי, כל מדינות העולם מעוניינות בחיסונים האלו, אבל מדינת ישראל רוכשת אותם. לא רק שהם כבר נמצאים בארץ, אלא נקבל עוד מלאי בתקופה הקרובה.

אסכם: חיסוני ה-Vaccinia נמצאים במדינת ישראל במלאי מספק לכל האוכלוסייה, והחיסונים מהדור החדש – דור 3 – גם נמצאים בארץ ותהליך הרכש בשלב מאוד מתקדם בשביל להביא עוד מנות.

האינדיקציות הן בודדות יחסית. לא צריך לחסן את האוכלוסייה כנגד המחלה הזאת, אבל יש אינדיקציות מסוימות, בעיקר למגעים של חולים עם אינדיקציות ספציפיות שבגינן אפשר לתת חיסון, כמו שאמרת, באמת עדיף עד ארבעה ימים מהחשיפה. יש לנו כבר חיסונים במדינת ישראל כדי לתת למגעים, בהנחה שנצטרך.

אנחנו לא רוצים לחסן מראש את כולם?

לא, אין אינדיקציה רפואית לעשות את זה. כרגע ההתפרצות היא בקרב אוכלוסייה שאנחנו יודעים לאתר אותה, ואם יש אינדיקציה רפואית אנחנו מחסנים.

אבל זה נורא מדבק, זה העניין.

זה מדבק במגע קרוב, והיתרון שלנו, במירכאות, בעניין של ה- ה-monkeypox הוא שזה מדבק רק מהרגע שיש שלפוחיות. זה להבדיל מווירוסים נשימתיים, כדוגמת הקורונה, שקשה מאוד לדעת אם בן אדם חולה או לא, פה ברגע שיש שלפוחית הבן אדם מתחיל לדבק. הוא רואה את השלפוחית ולכן קל לנו יותר לייצר את הבידוד. אין אינדיקציה וכרגע בשום מדינה בעולם לא מחסנים את כלל האוכלוסייה. כמו שאמרתי, במדינות אירופה ובמדינות צפון אמריקה משתמשים בחיסון מהדור השלישי, שכבר קיים אצלנו במדינת ישראל, באינדיקציות מסוימות. אנחנו מיושרים לעולם בהיבט הזה.

מבחינת תרופות, יש כמה תרופות ייעודיות לטיפול ב-smallpox וב-monkeypox. יש תרופה שקיימת בישראל, שאפשר בהחלט לעשות בה כבר שימוש. יש לה תופעות לוואי, אני לא רוצה להיכנס לעומק המקצועי בדיון הזה. יש עוד תרופות שנמצאות בשלבי רכש מתקדמים, וגם הן עתידות להגיע לישראל בימים הקרובים. אז גם בהיבט של התרופות וגם בהיבט של החיסונים נעשית פה עבודה ואנחנו במקום מצוין.

הסברה – אחלק את זה לשניים: הסברה לצוותים הרפואיים והסברה לציבור. קיימנו ובינר בהשתתפות של מאות רופאים ורופאות, צוותי סיעוד, צוותים פרה-רפואיים. אחרי זה העלינו את הוובינר הזה גם לאתר ויש עוד מאות צפיות לאחר מכן. התאגדו בזמן די קצר אנשים מומחים בתחום והעבירו, בעיניי, וובינר מאלף ומרתק.

תזמינו אותנו בפעם הבאה.

בשמחה, נשלח לך את הלינק. מבחינת הצוותים הרפואיים, אחד הדברים הראשונים שעשינו היה להעלות את המודעות, להסביר לצוותים הרפואיים מה זאת המחלה הזאת, איך מאבחנים אותה. ולא פחות חשוב, הוצאנו הנחיות קליניות שגם הועברו באותו וובינר לכל הצוותים הרפואיים, ברגע שיש חולה חשוד, מה עושים מבחינת בידוד, מבחינת חיטוי מבחינת כל מה שצריך לטפל.

נקודה אחרונה שהכנתי במצגת היא הסברה לציבור. אני חושבת שזו נקודה ששווה להתעכב עליה, כי כמו שאמרתי, אנחנו רואים שבהתפרצות הנוכחית יש מאפיינים: בעיקר גברים, בעיקר גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. ולכן היה לנו מאוד חשוב בנקודה הזאת להיות מאוד רגישים, מאוד מקצועיים ומאוד מדויקים. משרד הבריאות יצר קשר עם כל ארגוני הקהילה הלהט"בית. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה ויד ביד. יש פגישות עבודה שוטפות כל הזמן והם שותפים מלאים להודעות הדוברות – איך אנחנו מנסחים בצורה רגישה, איך אנחנו מנסחים בצורה מדויקת את ההודעות. יצרנו סרטון הסברה והתסריט גם הוא נכתב בשיתוף עם הארגונים השונים של הקהילה הלהט"בית, נבחרו הרופאים בהמלצות הקהילה. הפצנו הסרטון בקהילות היעד, ממש פנינו לאוכלוסיות. הסרטון הזה הופץ לכלל הארגונים הגאים. הסרטון הזה העלה מאוד את המודעות ובעקבותיו אנשים הלכו להיבדק וחלקם נמצאו כחיוביים. בהתפרצות הנוכחית מרבית המאומתים הם גברים צעירים, גילים צעירים, ולכן אנחנו פונים לקהל היעד במקום שהוא נמצא בו, וזה הרבה מאוד הרשתות החברתיות. כמו שאמרתי, פגישות שוטפות עם ארגוני הקהילה הלהט"בית, עבודה משותפת וצמודה בהסברה והעברת המסרים ברשתות המתאימות. תודה.

תודה רבה. עכשיו נעבור לזום ונראה אם יש שאלות שם. היה חשוב לנו שנציגים ממשרד הבריאות יבואו וייתנו לכם איזשהו רקע לגבי הנושא הזה. כרגע, ממה שאני מבינה, החיסון יהיה בהתאמה לגילוי.

יש אינדיקציות רפואיות מסוימות למי צריך לתת את החיסון. בדרך כלל הוא ניתן למגעים. אין הרבה מאוד אנשים שעונים לקריטריונים, אבל מי שיענה לקריטריונים – יש חיסון זמין במדינת ישראל והוא יקבל אותו.

בבקשה, מאיר רובין.

תודה לד"ר הכט, הייתה סקירה מעולה. להבדיל מהקורונה, אנשים שמאומתים עם אבעבועות קוף בדרך כלל חולים קשה בקצב די איטי, ובגלל שהם מדבקים גם דרך חפצים ולאורך זמן – זה נגיף DNA, הוא שורד על משטחים לאורך זמן – יכול להיות שעדיף להגדיר אזור אשפוז אחד בכל מדינת ישראל לכל ענייני אבעבועות הקוף כבר מעכשיו. בית חולים אחד, מרכזי, שאליו נשלחים מכל המקומות אנשים שצריך לאשפז אותם לאורך זמן, שיש שם טיפול מסודר בכביסה, שיש שם שליטה מאוד טובה במגעים ומסביב.

וכמובן, להיערך להגעה לאוכלוסיות סיכון. עד עכשיו כמעט כל מי שנדבקו היו גברים צעירים. הם לא קבוצת הסיכון המרכזית לאבעבועות קוף משום בחינה. קבוצות הסיכון המרכזיות זה ילדים עד גיל 10, נשים בהיריון ומדוכאי חיסון, ברגע שהנגיף יזלוג לקבוצות האלה בבת אחת יהיו לנו הרבה מאוד ילדים שצריכים טיפול, ולכן כדאי להיערך לזה מראש. ילד שמאושפז עם אבעבועות קוף, הוא יצטרך כנראה הורה לידו, זה אשפוז לאורך שבועיים-שלושה. צריך להיערך לזה – איך ממגנים את ההורה, איפה הוא נמצא במשך היום, איך מסדירים את כל הדבר הזה.

החיסונים החדשים לאבעבועות קוף מאושרים רק מגיל 18 ומעלה. החיסונים הישנים, שמיועדים לאבעבועות שחורות, יש להם תופעות לוואי מאוד חמורות. לפי סקירה של ה-CDC, הרבה מאוד מהמחוסנים מצטלקים בצורה משמעותית, יש אפילו תמותה של ילד או שניים למיליון מהמחוסנים, ולכן צריך להיערך מראש. יכול להיות שאולי אפילו לאשר בהליך חירום מהיר את החיסונים החדשים גם לילדים, ולא רק מגיל 18 ומעלה כמו שה-FDA אישר אותם עד היום.

ובאופן כללי, הסכנה הכי גדולה מהנגיף הזה היא שהוא מדביק מאוד בקלות מבני אדם לשאר היונקים ובחזרה וגם בין היונקים עצמם. לכן אם הנגיף יזלוג לאנדמיות אצל חיות בר בישראל או אפילו חיות בית, אנחנו נהיה בבעיה מאוד רצינית. זה משהו שצריך לנטר באופן קבוע. בזמנו הייתה התפרצות בארצות הברית, אני חושב בשנת 2033, עם 40 ומשהו נדבקים ממכרסמים שיובאו מאפריקה, ולכן ארצות הברית אסרה באופן גורף על ייבוא של מכרסמים מיבשת אפריקה לארצות הברית.

אנחנו צריכים להיערך לחשיפה הזאת. לדוגמה, אם יש לנו מאומת לאבעבועות קוף, מה קורה עם חיות המחמד שלו? מי מנטר אותן? מי מוודא שהן לא נדבקו והן לא מדבקות האלה? מה ההנחיות לגבי ייבוא של בעלי חיים ממדינות שבהן יש הדבקה נרחבת בקהילה של אבעבועות קוף, כמו פורטוגל או ספרד או בריטניה? זה משהו שאנחנו לנהל אותו עכשיו, מיד, כי מספיק כישלון אחד, אם אבעבועות קוף יגיע לאוכלוסייה של חולדות, עכברים, חתולים שהם לא בבית, אנחנו נהיה בבעיה קשה מאוד. כבר היום יש לנו מחלות שהן אנדמיות אצל בעלי חיים, כמו לישמניה אצל שפני הסלע. מאוד קשה להתמודד עם דבר כזה אחרי שהוא קרה, ולכן כדאי להיערך מראש.

ליאור, יש כאן הרבה נקודות. בבקשה.

תודה רבה, מאיר, על הצפת הנקודות. אלה נושאים מאוד חשובים, שאנחנו נותנים עליהם את הדעת. בהיבט של בעלי החיים, אנחנו יודעים שהמחלה עוברת בעיקר ממכרסמים, אבל גם מיונקים, ולכן יש עבודה משותפת עם הווטרינרים שעוסקים יותר בבעלי החיים. יש הנחיות קליניות מסודרות מה עושים עם חיות מחמד, לדוגמה כלבים וחתולים, וגם מכרסמים.

מבחינת החיסון, נכון שהחיסון מאושר מעל גיל 18, אבל החברה עצמה נמצאת בתהליכי אישור של החיסון גם לגילים צעירים יותר ואנחנו עוקבים גם בהיבט הזה. תודה על הדברים החשובים.

עוד מישהו רוצה להגיב? בבקשה.

אני רוצה לדבר על ההיבט הקהילה. כרגע יש אצלנו, במכבי, יש שני חולים שאני יודעת עליהם. יכול להיות שיש עוד אחד, שאני לא יודעת עליו בוודאות. גם אנחנו עסקנו הרבה בהסברה לרופאים, חינוך הרופאים, עשינו וובינר, אפילו הספקנו לעשות את זה לפני משרד הבריאות, וגם אצלנו עלו מאות רופאים. אני חושבת שיש הרבה רופאים שחסר להם מידע – ולא רק רופאים, אלא בכלל אנשי צוות – בקטע של האבחון. אשמח אם משרד הבריאות יתנו יותר חומרי הסברה בהיבט של סיכום עדכני של המקרים בארץ, שאוכל להעביר לרופאים. אני מדברת בעיקר על רופאי משפחה, שהם קהל היעד שלנו, רופאי עור, אורולוגים, שאולי לא מתעדכנים כל יום או כל שעה בכל ההנחיות ובכל ההתפתחויות. אם היה איזשהו סיכום יומי, כולל תמונות, כולל מקרים, זה היה מאוד עוזר לנו.

בהמשך למה שמאיר אמר על ההתארגנות העתידית, אני מבינה שמדברים בעיקר על אשפוזים, אבל צריך לזכור שרוב החולים כרגע הם בבית, הם בבידוד ביתי, וצריך לקחת את זה בחשבון מבחינת תמיכה בקהילה, תמיכה בצוותים. אנחנו כבר די רגילים למעקב מרחוק, אבל גם זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. תודה.

כל חומרי ההסברה וסיכום המידע על המטופלים נאסף, וכמובן שנשקף אותו לצוותים הרפואיים. אנחנו חושבים שהנושא של חינוך הצוותים הרפואיים, הסברה לקהילה הרפואית עצמה, הוא חשוב מאין כמוהו. תודה על הצפת הנושא הזה וזה לגמרי על השולחן.

תודה, ליאור היקרה.

תודה. לגבי מה שמאיר רובין אמר, שהורה יצטרך להיות ליד ילד למשך בידוד ממושך, מה ההתארגנות לקראת זה?

כמו שאמרה ד"ר שפירא בן דוד, כרגע כל המאומתים הם אנשים צעירים ונמצאים בבידוד בבית. בהתפרצות הנוכחית עוד לא היה מקרה מתואר ומדווח של ילד. היה דיווח אחד בבריטניה על ילד שאושפז בטיפול נמרץ, שניסינו לאמת אותו מול רופאים באותו בית חולים ולא הצלחנו לאמת את זה. היה איזשהו דיווח, אנחנו לא בטוחים שהוא דיווח אמת. בכל מקרה, עוד לא היה בהתפרצות הנוכחית מקרה כזה של ילד. בהחלט, אם יהיה מקרה של ילד במצב קשה, יש לנו את כל הכלים – יש חדרי בידוד, בתי החולים ערוכים לכך. אבל כרגע, ממה שאנחנו מבינים ורואים ממה שקורה בעולם, שמקדים אותנו בזמן, אנחנו רואים שהבידוד הוא בידוד ביתי עם תחלואה קלה יחסית. אבל, כמובן, שבהינתן מקרה כזה, יש לנו את הכלים לטפל ולבודד.

הורה לילד שמבודד בבית בקורונה, הוא יכול היה לשים מסכה, לאוורר היטב, אולי לא לישון ליד הילד. אבעבועות קוף מדבק מחפצים ולאורך זמן, יהיה צורך אולי לשלוח ערכת מיגון להורה שנכנס עם ילד לבידוד, לתת לו חליפה מתאימה, לתת לו כפפות, לתת לו הסברה איך לטפל בכביסה, אולי להציע איזשהו פתרון לכביסה. בסוף זה אינטרס לאומי לעצור את ההדבקה בתוך המשפחה בשלב מוקדם ככל האפשר, כי כל משפחה כזו, שתהיה אצלה זליגה מהבידוד בגלל תקופת הדגירה הארוכה, יהיה מאוד מאוד קשה לנטר את זה. זה לא כמו בקורונה, שאנשים יודעים להיבדק אחרי שבן משפחה מאומת ובתוך שבוע-שבועיים סגרת את האירוע. פה זה אירוע מתגלגל, שיכול להימשך חודשים. שבוע אחרי שהיה ילד מאומת בבית אחותו כיבסה את המצעים, האח תלה משהו, ההוא נגע בידית ופתאום יש שוב התפרצות. צריך לנטר את זה מהר.

תודה, מאיר. יש הנחיות שכבר יצאו על כל הנושא של טיפול בחפצים, טיפול בכביסה וטיפול בחיטוי. זה בהחלט משהו שאנחנו לגמרי עליו.

רק טיפה להרגיע, כי מתוך 3,000 המקרים שכמעט מדווחים, אין לנו הרבה מקרים – למעשה אין בכלל דיווחים – על בני משפחה שנדבקו, על צוותים רפואיים שנדבקו. זה נכון שתיאורטית זה יכול לעבור במגעים ובנשימה, אבל צריך לזכור שרוב ההדבקות היו של מגע עור בעור ממש. זה רק טיפה להרגיע את הנושא של ההדבקה.

סליחה, ד"ר, יש מידע. אבעבועות קוף, להבדיל מהקורונה, זה לא נגיף חדש, מכירים אותו כבר עשורים, נחקר היטב. הוא בוודאות מדבק במגע עם חפצים, אין שום ספק בעניין הזה; אין שום ספק לגבי ההישרדות שלו על משטחים לאורך זמן; צוותים רפואיים נדבקו בעבר באבעבועות קוף גם במדינות מערביות, כולל בארצות הברית. הדברים האלה קורים והם מסוכנים. להיפך, זה לא רק שזה לא רק מדבק דווקא ישר מהעור, אלא יש סימנים מאוד משמעותיים לזה שאבעבועות קוף מדבק באוויר. בבעלי חיים בוודאות יכול לדבק באוויר, נעשו מחקרים שהראו הדבקה של בעלי חיים באוויר ממש, באירוסול. בבני אדם, במודל היה נראה שאפשר למצוא נגיפים פעילים באירוסול, לא יודעים אם פיזית מדביק בני אדם ככה, אבל אנחנו נגלה די מהר, לצערי.

עוד התייחסויות? אוקיי. ליאור, כמה מילות סיכום שלך לעניין הזה. אני מאוד מבינה את ההיסטריה, אני חושבת שהיא במקומה לאור המציאות הזו, שאנחנו מבינים איך אירוע פנדמי קטן יכול להוביל לשיתוק עולמי. אני חושבת שצריכה להיות היערכות קצת יותר ברורה, אולי גם ברמה ההסברתית לאוכלוסייה. זה נשמע מלחיץ.

אני רוצה לשאול אותך: אמרתם שאתם עובדים עם הקהילה הגאה ושזה קורה ממגע קרוב, אבל מגע קרוב יש כל הזמן אצל כולם. זה לא אירוע רק של הקהילה הגאה. אני לא חושבת שניתן לייחס לזה איזשהו קשר סיבתי. אני חושבת שאם אנחנו לא רוצים לייצר לזה סטיגמה מסוימת, צריך - - -

המילה "היסטריה" מקושרת לקורונה בהקשרים לא טובים, אז אנסה להשתמש במילים אחרות. אני חושבת שזה עניין של דריכות ועניין של תגובה מקצועית רגישה ומדויקת, ואני באמת חושבת שזה מה שנעשה פה. אני חושבת שלא צריך, לא לפחד ולא לחשוש, זו לא מחלה שהולכת לשתק את העולם. אבל בהחלט רואים, מתייחסים, מגיבים תגובה מקצועית ותגובה מדויקת.

נערכים מספיק לעניין הזה בשלב המניעה? בגני ילדים זה בוודאי קריטי, אנשים שהם בסיכון, נשים בהיריון.

חד-משמעית. ההתפרצות הנוכחית, אם ניגע בהיבט האפידמיולוגי שלה, אנחנו יודעים שיש מחקרים של ריצופים גנטיים של הווירוס. אני לא רוצה להיכנס לספקטרום המקצועי הרחב של הדבר הזה, אבל אנחנו יודעים שההתפרצות הנוכחית התחילה, כנראה, ממספר אירועים שאנחנו מכנים אותם אירועי super spreaders, כלומר אירועים שמהם יצאו הרבה מאוד מאומתים. מדובר על מסיבות שהיו במהלך חודש הגאווה באירופה ואנחנו יודעים למפות שההתפרצות התחילה שם. אבל כמו שאמרת, גברתי היושבת-ראש, זה לא אומר שכך זה ימשיך. אנחנו יודעים שהמחלה איננה קשורה לחלוטין לנטייה מינית אלא קשורה אך ורק למגע פיזי קרוב והדוק, ומגע פיזי קרוב והדוק יכול להיות בכל סיטואציה שהיא. כרגע בעולם מרבית המאומתים הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, כולל במדינת ישראל. אנחנו לא שונים מהעולם, אנחנו בהחלט - - -

זאת אומרת, זה כך בכל העולם.

בכל העולם כך. אנחנו מודעים לזה ואנחנו נערכים למה שאנחנו קוראים זליגה הלאה. הטיפול הוא בידוד, העלאת מודעות לצוותים רפואיים שיחשבו על אבעבועות הקוף כשהם רואים פריחה, כי זה לא מחלה שרופא או רופאה שיושבים במרפאה הראשונית, כמו שאמרה ד"ר שירלי ממכבי, רגילים לראות. לכן אנחנו עוסקים בהסברה גם לרופאי משפחה ורופאי ילדים וגם לרופאי העור, ובכלל, לרופאים במלר"דים השונים, ובהחלט להיות ערוכים שאם תקרה זליגה לאוכלוסיות אחרות לתת על זה את הדעת. אבל חשוב מאוד להרגיע ולהגיד שכרגע זה לא המצב ואנחנו שומרים על זה מאוד, אני מקווה, להכיל את זה בצורה הזאת.

יופי. עוד תוספות למישהו בזום או שאנחנו יכולים בזה לסגור? אנחנו נותנים כאן מיקוד לגבי כל הנושאים כדי שתהיה גם התייחסות של ועדת הבריאות בנושא הזה, גם בגלל שאנחנו מודעים להיסטריה. חשוב לנו להיות בצורה מסוימת דוברים לנושא הזה ולהדהד את זה פה בכנסת.

ד"ר ליאור הכט, בין שאר הדברים החשובים שאת עושה, ברצוננו להודות לך גם על זה שהגעת לכאן ואמרת את הדברים. צופים בנו גם ברשתות ובאופן הישיר הרבה כתבים, אז תודה על הדברים. אני מקווה שזה קצת ייצא החוצה, קצת יהדהד ותהיה אמירה. כל דבר שתצטרכו מבחינתכם, אנחנו נמצאים פה – אני לא יודעת לעוד כמה זמן – כבמה לנושאים האלה. תודה רבה, ואני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:13.