פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת הכספים
20/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 305
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 12:30

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
משה גפני
אופיר כץ
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס

סימון דוידסון
שלמה קרעי

אביה פרון - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

נועם דן - רפרנטית כלכלה ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

גל אסף - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

ג'ו מי טל - מנהלת תחום תקציב ותוכניות עבודה, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

סיגלית שי - ראש חטיבת תקציבים, משרד החוץ

אסף ברכה - מנהל תקציבים ומשאבים, משרד החוץ

דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי פנים

אהרון בר אל - קצין תכנון ובקרה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

הדס יעקובסון - מנהלת רגולציה וקשרי ממשל, המועצה הישראלית לצרכנות

תמר בן תורה

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברים, סעיף שני בסדר היום, שינויים בתקציב.

פנייה מספר 112-109, משרד החוץ.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתגבור משרד החוץ בסך של 115 מיליון שקלים בהוצאה נטו ו-4.5 תקני כוח אדם עבור פעילות הסיוע של מדינת ישראל באוקראינה ותגבור הפעילות הדיפלומטית ופעילות ההסברה במטה ובנציגות לצד התאמות לביצוע בתוכניות השונות.

תוכנית 09-51-01, תפעול מטה בארץ, 4.5 תקני כוח אדם עבור העסקת עובדי לשכת ראש הממשלה החלופי במשרד החוץ.

תוכנית 09-51-02, תפעול הנציגויות בחוץ לארץ, 12 אלף אלפי שקלים. תוכנית זו נועדה לסיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית באוקראינה לצד תגבור הפעילות שמבוצעת בתחום ההסברה בערוצים השונים, רשתות חברתיות, מיתוג וכדומה והעברה של העודפים המחויבים של המשרד לנושאים אסטרטגיים שעברו בסעיף 04 ובתיאום עם הוועדה אנחנו עכשיו מעבירים אותם למשרד החוץ עקב איחוד תחום הפעילות של המשרד לנושאים אסטרטגיים במשרד החוץ.

שאלות. בפנייה הזאת אתה מעביר כאן גם העברה וגם עודפים?

כשהעברנו בסעיף 04, משרד ראש הממשלה, חלק מדברי ההסברה, אמרנו שבגלל שהמשרד לנושאים אסטרטגיים נסגר, אנחנו צריכים להעביר את העודפים בה הם נוצרו, עיין ערך בסעיף, ואז אנחנו מעבירים את זה למשרד החוץ.

היכן נמצא היום המשרד לעניינים אסטרטגיים, במשרד החוץ?

בתוך משרד החוץ.

כמה עובדים יש בו?

באזור ה-25 עובדים. אותו מספר עובדים שהיה עת המשרד היה משרד עצמאי. מינוס לשכת המנכ"ל ולשכת השר שזאת ההתייעלות.

למה סגרתם אותו? במקום לשכת המנכ"ל הזה, הבאתם לשכת מנכ"ל של ראש ממשלה רזרבי.

ראש ממשלה חליפי, יש לו לשכת מנכ"ל ושר מצומצמת.

מה יהיה אם ראש הממשלה החלופי לא יהיה שר? זה יכול להיות בעוד שבוע משהו מעשי.

לא בטוח.

בהינתן השאלה, נתמודד איתה.

אני רואה שיש כאן 4.5 תקני כוח אדם. מהיכן אתם מביאים אותם?

אנחנו מביאים אותם מהתוכנית של ראש הממשלה החליפי בסעיף 04.

להיכן אתם לוקחים אותם?

להעסקה במשרד החוץ.

איך יכול ראש הממשלה החליפי להסתדר בלי 4.5 אנשים?

בגלל שראש הממשלה החליפי ושר החוץ הוא אותו אדם, אפשר להעביר בין הלשכות ובעצם רוב הלשכה תהיה במשרד החוץ.

אני באמת רוצה להבין. עד עכשיו היה במשרד החוץ והיה במשרד ש לראש הממשלה החליפי. התקנים האלה היו במשרד ראש הממשלה החליפי ואתם מעבירים אותם. מתי הם עוברים? הם כבר עברו או שבתקופה הזאת הם עוברים?

כל שנה אנחנו מעבירים אותם בשינויים. בהתאם לשאלת חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו מעבירים את זה לא בבסיס התקציב כדי שלא ייווצר מצב בו התקנים נשארים בלשכה ובהתאם לזהות של מי שהוא ראש הממשלה החליפי אנחנו משנים את התקנים.

אתם מורידים כסף ממעבר צה"ל לנגב. למה?

יש לנו הורדה של 30 מיליון שקלים עקב התאמה לביצוע.

31 מיליון.

בסוף אנחנו מתקצבים את זה בהתאם לביצוע של התוכניות. בחלק מהמקומות יש עיכובים ואנחנו כאן מפנים את זה כמקור.

יש עיכובים במעבר צה"ל לנגב?

לא. ברמת הביצוע התקציבי ולאו דווקא בהכרח בביצוע עצמו בפועל. אני פחות יודע לפרט על זה. אני כן יודע לומר שיש שם מעט עודפי תקציב.

זה בעייתי. פתאום יהיה עיכוב בנושא של מעבר צה"ל לנגב.

אני אומר שיש שם מעט עודפי תקציב. זה חלק מהפנייה שכאן אנחנו מציגים. התאמת תקציב לביצוע.

אני רואה כאן 115,985 שקלים. מהיכן זה מגיע? זה מהמשרד לנושאים אסטרטגיים?

חלק מזה מגיע מהמשרד לנושאים אסטרטגיים, חלק מגיע מהתאמה לתקציב ביצוע של מעבר צה"ל לנגב וחלק מגיע מתוכנית של התאמת פעילות הממשלה הרוחבית, משם מגיע התקציב של אוקראינה, תוכנית שנועדה בדיוק לפעולות ממשלתיות שלא חוזים אותן בתקציב ונותנים אותן בהתאם לביצוע, שזה התגבור בגין אוקראינה.

מה החלק של משרד החוץ בתגבור מול אוקראינה? כמה כסף?

כ-53 מיליון שקלים.

רק משרד החוץ. יש עוד משרדים אחרים שנותנים בצורה אחרת, כמו משרד הקליטה וכמו משרד הפנים.

נכון.

במטרות השינוי אני רואה תפעול הנציגויות בחוץ לארץ. בסעיף 1 יש נאמר: "נושא סיוע ופיתוח מדינות מתפתחות במגוון תחומים כגון חקלאות וחינוך. התגבור מועבר בהתאם לביצוע בפועל של הפעולות השונות".

תסביר את הסעיף הזה. אני רואה שיש השתתפות בהקמת בית חולים שדה. כל זה הולך לאן?

לאוקראינה. זה חלק מהסיוע לאוקראינה. נמצאת כאן נציגת משרד החוץ.

תני לי הסבר לגבי הסיוע הזה. אני רואה שיש כאן סכום בסך 121,885 כאשר חלק ממנו – הייתי רוצה לדעת גם כמה – הולך לתגבור שנוצר לצורך הסיוע ההומניטרי. נכון?

כן.

אני שואל מה אנחנו עושים בסיוע מבחינת החינוך והחקלאות .

בכל מה שקשור לסיוע לאוקראינה, יש מטוסים שמעבירים ציוד רפואי בהתאם לדרישות של האוקראינים, מעבירים מזון, מדובר על סיוע לבית חולים.

בית חולים שדה. הבנתי. אני מסתכל על השורה התחתונה. שיתוף פעולה עם מדינות בנושא סיוע ופיתוח במדינות מתפתחות כגון חקלאות, בריאות, חינוך. כאן את לא מדברת על אוקראינה? זה משהו אחר?

זה משהו אחר.

למה זה באותו סעיף מספר 1?

כי בשני המקרים מטפל בזה אגף מש"ב במשרד החוץ, המחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי. זאת אותה יחידה שמטפלת גם בזה וגם בזה.

הבנתי.

למה בית חולים שדה זה משרד החוץ? זה לא משרד הבריאות?

זה היה פרויקט בשיתוף פעולה של משרד החוץ עם משרד הבריאות.

משרד הבריאות שם את הכסף במשרד החוץ או משרד החוץ שם את הכסף במשרד הבריאות?

גם וגם.

זה לא כל אחד בנפרד. הכסף הגיע למשרד החוץ והמשרד תפעל את זה או הגיע למשרד הבריאות והוא תפעל את זה?

זה הגיע למשרד החוץ ומשרד החוץ העביר למשרד הבריאות. את הקמת בית חולים שדה והנוכחות בשטח משרד החוץ עשה יחד עם משרד הבריאות. בלי משרד החוץ לא ניתן היה לעשות את זה.

(היו"ר ולדימיר בליאק)

21 מיליון שקלים.

כן.

לגבי סעיף 2. התגבור נועד לפעילות שהמשרד מבצע בתחום ההסברה בערוצים השונים. כמה כסף בסך הכול הולך על ההסברה במשרד החוץ וכמה אתם רוצים בתקציב הזה? בפנייה אני רואה כמה יש כאן. כמה מתוך זה?

זה חלקי.

אם אני זוכר נכון, חלק מזה הוא באזור ה-30. אני יכול לעשות את החישוב כדי שלא לזרוק סתם מספר.

באזור ה-30 מיליון שקלים הולכים להסברה. ההסברה היא כללית ולאו דווקא לנושא מסוים.

נכון.

בסך הכול מה תקציב ההסברה? את יודעת?

כן. בסביבות ה-65 מיליון שקלים.

30 מיליון. כלומר, 50 אחוזים אתם צריכים להוסיף עכשיו?

נכון.

בסוף אנחנו מתקצבים בהתאם לביצוע. חלק מהסעיפים מתוקצבים בהתאם לביצוע ואז אנחנו באים לכאן ומבקשים תגבור תקציבי.

למה עכשיו כל כך הרבה באופן יחסי?

אנחנו הגענו לחצי שנה, ראינו מה הביצועים ובהתאם לזה אנחנו רואים איפה.

אתה אומר שעל 60 מיליון אתה מוסיף 50 אחוזים

זה נשמע לא הגיוני.

אנחנו במשרד עובדים בהחרגות על ידי החשבות. החשבות מחריגה לנו סעיפים תקציביים בהתאם להתחייבויות של אגף תקציבים כדי שנוכל לעבוד כי אחרת נהיה משותקים.

זה מובן. כשאת מתכננת את השנה עם 60 מיליון שקלים עבור הסברה, מובן לי. כשאת מבקשת את ה-30 מיליון כדי שיהיו 90 מיליון. מדברים כאן במספרים עגולים.

לא בהכרח.

זה בהכרח.

בהרבה סעיפי תקציב אנחנו מתקצבים דברים בהתאם לביצוע כדי לראות שאנחנו לא שמים כסף לשווא. אנחנו רואים מה היקף הביצוע, אנחנו רואים מה היקף הביצוע הנצרך ובהתאם לזה אנחנו מתגברים את המשרד. בסוף, כמו שאתה רואה כאן, הוספנו כסף ובמקום אחר לקחנו כסף בהתאם לביצוע.

המשרד לנושאים אסטרטגיים נסגר. ראינו בהרבה משרדים שנסגרו לקחו חלק מהעובדים והעבירו אותם וחלק נשארו כי הם נטמעו בתוך משרדים אחרים כמו שקרה כאן. למה כאן אנחנו צריכים את כל המשרות ועוד לקחת משרות מהמשרד של ראש הממשלה החליפי והעברת אותן במשרד החוץ? יכולת לקחת מתוך ה-25 ולהעביר אותם או שאתה לא צריך להעביר כי הם כבר הוטמעו בתוך משרד החוץ. מה קרה שפתאום אתה שומר כל ה-25? אני יכול לתת לך דוגמאות של משרדים שנסגרו כמו המשרד לשוויון קהילתי, שם לקחתם את האנשים, פתחתם איזושהי מינהלת ואמרתם שלא צריך את העובדים וצמצמתם. גם כאן אם יכולים לצמצם.

לא. הצמצום נעשה כבר בתקציב. הסגירה של המשרד נעשתה כבר לפני. הצמצום נעשה כבר בתקציב. אין תוכנית תקציבית.

אבל כאן זה לא קורה.

כאן כל מה שאנחנו עושים, אנחנו מעבירים את העודפים בגלל שבשנת 2021 עוד היה משרד, היו לו התחייבויות ובהתאם לחוק התקציב העודפים צריכים לעבור בסעיף שבו הם נוצרו. כל מה שאנחנו מעבירים כאן, אלה לא תקני כוח אדם אלא אך ורק עודפים של התחייבויות של המשרד והעודפים לא קשורים להיקף.

אם אלה עודפים, למה לא הבאת את זה בפנייה נפרדת?

העברנו את העודפים בסעיף 04 ועכשיו אנחנו מעבירים את זה מסעיף 04 לסעיף 09. כאשר העברנו את הפנייה ב-04, בדברי ההסבר פירטנו שחלק אנחנו שמים בתקנת הרזרבה בגלל שאלה העודפים של המשרד לנושאים אסטרטגיים.

אני שאלתי אותך גם קודם שאלה פשוטה והיא כמה כוח אדם היה במשרד לנושאים אסטרטגיים ואמרת לי בסביבות 25. 25, 26, 24, לא משנה. כמה יש היום? אתה אומר לי אותו דבר.

לא.

חוץ מלשכת מנכ"ל ולשכת שר.

לא. היום המשרד נסגר. אין משרד. היום הם חלק מכוח האדם של משרד החוץ.

שאלתי כמה משרות עוסקות היום בנושאים האסטרטגיים.

אני אומר שהיום זה חלק משיקול הדעת של משרד החוץ. אם משרד החוץ ירצה להוריד תקן או להעלות תקן, זה כבר בתוך משרד החוץ והוא מנייד את התקנים שלו בהתאם לצורך.

כמה עובדים יש?

הוא אומר שהם כבר נטמעו במשרד החוץ ולכן הוא לא יכול לומר למרות שאני טוען שאם לקחת 4.5 תקני כוח אדם ממשרד ראש הממשלה החליפי והעברת למשרד החוץ, אין שום סיבה לקחת עוד 25 תקנים של המשרד לנושאים אסטרטגיים ולהעביר אותם למשרד החוץ. אם אנחנו מדברים על תקני כוח אדם, יש סכסוך מאוד רציני – ואולי את יכולה לענות לי על זה – לגבי אותם נושאי משרות במשרד החוץ והנושא עדיין לא נפתר וכל פעם יש איום בשביתה. אולי תגידו לנו, אולי סוף סוף התקנים האלה יעזרו להוריד מהם את העומס או לחלק ביניהם את העבודה. יש לכם תשובה לגבי מה שקורה?

לגבי התקנים האלה?

לגבי הסכסוך שיש לכם. אם זה יכול להועיל לכם, בסדר, אז קחו עוד 50 תקנים ותסגרו את הסיפור.

רגע. לפני שאתה נותן להם עוד 50 תקנים.

איך מ-25 תקנים הגענו ל-50 תקנים?

אני יכול להגיד לך.

אני במתח כי אם מעבירים למשרד החוץ כל כך הרבה תקנים, אני חושש ששר החוץ יביא כל מיני חברי כנסת וכאלה וישלח אותם לשגרירויות זרות. לא סתם לאשר להם כאן תקנים. אם זה בשביל פוליטיקה, אז שזה יהיה בסעיף אחר.

חברי הכנסת, רק כדי להתייחס לגוף הפנייה.

רק רגע. צודק חבר הכנסת אזולאי ואומר נכון. אם המשרד נסגר, יש 25 תקנים, למה צריך עוד הפעם לדבר על כלל העניין הזה? זה נראה כאילו מחפשים שם משרות אצל שר החוץ.

אני רוצה להוסיף לשאלה וזה באותו הקשר. אני חושב שצריך לתת חצי מהתקנים כי אם שר החוץ אמר בקולו הוא 50 אחוזים שר חוץ ו-50 אחוזים מתעסק בפוליטיקה – למה צריך את כל התקנים האלה? שר החוץ אמר בקולו שהוא שר חוץ ב-50 אחוזים משרה כי ב-50 האחוזים הנותרים הוא מתחזק פוליטית את הקואליציה, אז שייקחו 50 אחוזים.

חברי הכנסת, לעניין הפנייה, התקנים של המשרד לנושאים אסטרטגיים כבר הוטמעו בתקציב 2022 והם לא חלק מהפנייה כאן. כאן אנחנו רק מעבירים את העודפים לצד 4.5 תקנים שעוברים ממשרד ראש הממשלה החליפי למשרד החוץ. זה כל מה שיש בגוף הפנייה.

למה צריך 4.5 תקנים?

(היו"ר אלכס קושניר)

חברים, אנחנו מצביעים?.

לא. למה צריך 4.5 תקנים?

אני אסביר לך למה. הוא הסביר לי קודם.

פנייה מספר 112-109, משרד החוץ. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש כאן פנייה של החקלאות?

לא.

אז למה רם שפע כאן?

יש רוויזיה.

פנייה מספר 57 ו-58, רשויות פיקוח.

רפרנטית כלכלה ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתגבר את תקציב המועצה לצרכנות במיליון ו-300 אלף שקלים לצורך תקצוב שכר עבור משרות ניהוליות שאוישו רק לאחרונה לאחר קביעת התקציב.

מה המשרות האלה?

נמצאת כאן הדס מהמועצה לצרכנות והיא תרחיב על כל המשרות האלה שאוישו רק לאחר קביעת התקציב ולכן לא תוקצבו במקור.

לפני כן הן לא היו קיימות?

הן היו קיימות אבל הן לא אוישו.

כמה זמן הן היו קיימות?

מדובר במשרת מנכ"ל, חשב ויועץ משפטי.

לא הבנתי.

משנת 2017 המועצה פעלה ללא מנכ"ל קבוע. לא היה קוורום בדירקטוריון ולכן לא היה ניתן לאייש את המשרות הבכירות.

גם יועץ משפטי לא היה?

השתמשנו בייעוץ חיצוני. לא היה לנו יועץ משפטי פנימי. חיכינו זמן רב ומונה מנכ"ל ולאחר מכן יצאה ועדת איתור והוא הצליח לאייש את שתי המשרות הבכירות רק בסוף שנת 2021.

איך שילמתם עד שהעברתם את זה?

אנחנו כרגע מתגלגלים.

זה גם שנים אחורה?

לא, לא אחורה. רק השנה הם עדיין בבעיה.

איך שילמתם לפני כן?

לפני כן זה לא אויש. לא היה מה לשלם.

היה אבל מיקור חוץ.

לא. השתמשנו בכל מיני שירותים אבל היינו ללא משרות, ללא שכר, השתמשנו בשירותים שונים כדי לאשר דברים. מכיוון שלא היה קוורום, הרבה מהפעילות שלנו לא יכולנו לעשות.

עוד שאלות? אין.

מי בעד אישור פנייה מספר 57 ו-58? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

פנייה מספר 50, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

צוהריים טובים. אגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה מתקצבת הרשאה להתחייב, לא מזומן, מדובר בהרשאה, לטובת פרויקטים של שירות בתי הסוהר שיוצאים לדרך. אפשר היה לומר בג"ץ תנאי מחיה בעקבות הדברים האלה. זאת פנייה קטנה.

איזה פרויקטים?

זה שאתה אומר פנייה קטנה, אנחנו כבר חושדים.

צעד קטן לאוצר וצעד גדול לכנסת.

היינו בפניות קודמות גם על בג"ץ תנאי מחיה, אנחנו שומעים את זה הרבה, אבל מה קורה עם זה?

נמצא כאן נציג שירות בתי הסוהר והוא יוכל להתייחס.

בבקשה. נציג שירות בתי הסוהר.

חטיבת התכנון של שירות בתי הסוהר. לגבי בג"ץ תנאי המחיה. אנחנו מדברים כרגע על שלושה פרויקטים. אנחנו אמורים להשלים עד סוף השנה את נפחא ועופר. זאת תוספת של 960 מקומות כליאה ובנוסף גם באלה.

כמה כוכבים זה נפחא ועופר?

אנחנו לא אחראים על זה.

לא סתם אני שואל. דיברנו על זה בעבר ואני כל פעם אציף את זה מחדש. נפחא ועופר, איזה בתי כלא אלה? ביטחוניים.

נכון.

אני יודע שהם ביטחוניים. אני סיירתי בבתי כלא שהם לא ביטחוניים והמצב מזעזע. לא הגיע הזמן להשקיע כסף גם באזרחי, שהוא לא ביטחוני אלא הוא פלילי? לתת שם תנאי מחיה נאותים. זה שהוצאנו אולי אחד מהחדר, וגם את זה לא עשו, תנאי המחיה שלהם שם הם כאלה כאשר בקיץ אין מיזוג אוויר, הפשפשים, לכו תראו מה קורה בבתי הכלא של הילדים. אתה יודע מה? עזוב את הפלילי. יש בתי כלא של ילדים. קודם כל תשקיעו את הכסף שם. שימו שם כסף. אני אומר שכל אסיר באשר הוא אסיר מגיעים לו התנאים שמגיעים לו. הוא עשה את העבירה, שישלם מה שהוא צריך לשלם אבל על מה אנחנו מדברים? על בתי כלא לילדים שגם כך המצב לא שפר עליהם בלשון המעטה. תעשו שם. למה אתם הולכים לנפחא? למה שם לתת את כל הכסף?

יש תשובה למה נקבע סדר עדיפויות כזה?

צריך לומר שיש פסיקה של בג"ץ לאירוע הזה.

תעשה סדר. פסיקה של בג"ץ, אמנם הפנייה כמו שאמרת היא שורה וחצי, אבל מה הפסיקה אומרת? תנאי מחיה לכלל האסירים. מי אמר לך להיטיב עם אלה ולא עם אלה?

השאלה לגבי הביטחוני והפלילי, משהו שבג"ץ מדבר עליו. יש כאן את העניין של 4.5 מטרים. יש כאן בינוי מסיבי שהארגון עושה. הוא עכשיו מדבר על נפחא, הוא גם מדבר על אלה שגם הוא בעבודה.

באיזה מצב הוא נמצא?

אפשר לשאול.

באיזה בתי כלא התחלתם?

התחלנו בנפחא ועופר.

למה?

קודם כל, יש אפשרות. כלומר, במקומות האלה ניתן לבנות. קודם כל, שירות בתי הסוהר פועל בטווח הקצר ובטווח הארוך. אני רוצה לענות גם לכבודו שאמר שנתכנן משהו גדול. לטווח הארוך שירות בתי הסוהר מתכנן את אשכול מגידו. אלה 2,600 מקומות כליאה במגידו. זה בתכנון ובעבודה לטווח ארוך.

שנים אני שומע על מגידו. כל יום בדרך הביתה אני עובר דרך מגידו וחוץ מהשלט, אני לא רואה כלום.

אני יכול להגיד לך שזה קורם עור וגידים. אנחנו בשלב התכנון.

זה מתוקצב?

התכנון מתוקצב לתהליך.

כן, בוודאי.

לגבי בג"ץ תנאי מחיה, הבג"ץ קיבל החלטה, ותקנו אותי אם אני טועה, לגבי כלל בתי הסוהר בישראל. נכון? הוא לא דיבר רק על ביטחוניים. השאלה הנשאלת היא למה שירות בתי הסוהר מקבל החלטה להתחיל דווקא עם הביטחוניים. ינון, אני צודק בשאלה?

כן.

כמו שאמרתי, יש מקומות שניתן מבחינת השטח. לבנות מהיום למחר, צריך אישור לבנייה. היום יש מקומות שניתן לקבל יחסית אישורים מהירים ולהתחיל לבנות.

אתה אמר שהיכן שיש לכם אישורים, אתם בונים.

בדיוק.

הבנתי. אנחנו בוועדת הכספים רוצים לראות בכתב תוכנית ארוכת טווח של שירות בתי הסוהר בעניין הזה.

בג"ץ קבע 4.5 מטרים. מה המצב היום בביטחוניים ומה בפליליים?

אין לי את התשובה לכך.

אני מבקש לשלוח לנו תשובה.

זאת שאלה שאמורה לעלות בפנייה. כלומר, זה נטו לפנייה. הוא שואל אותך שאלה שהיא נטו פנייה, כמה נמצא היום בביטחוני וכמה בפלילי. אני אוסיף על השאלה ואשאל מתי פעם אחרונה היה שחרור מינהלי , מה הקצב עכשיו והאם אתם נמצאים גם לפני שחרור מינהלי.

כרגע אנחנו נמצאים במצוקת כליאה. התקן שלנו הוא ב-14,100 ובפועל אנחנו מתקרבים לאזור ה-15 אלף כלואים. כלומר, הנושא של הבג"ץ וההרחבה של 1,300 מקומות כליאה שנוספים לנו, זה משהו מאוד קריטי לשירות בתי הסוהר. כלומר, אנחנו חייבים לסיים את העבודות השנה או בשנה הבאה בשלושת הפרויקטים האלה.

אני מבקש תשובה לשתי שאלות. שאלה ראשונה היא מה המצב מבחינת תנאי המחיה בבתי הכלא הביטחוניים אל מול האחרים. השאלה השנייה היא מה תוכנית ארוכת הטווח של שירות בתי הסוהר בעקבות פסיקת בג"ץ.

לגבי תוכנית 01, מה זה מינוס 96?

זה של המשטרה.

אם כן, לפני כן. שירות בתי הסוהר, אני כל פעם חוזר ואומר מה רואים חברי כנסת שמגיעים לבתי כלא על מנת לבקר אסירים.

קריאה

יש לי תשובה לגבי מצב תנאי המחיה של האסירים הביטחוניים.

שנייה. הוא באמצע השאלה.

חברי הכנסת מגיעים לבקר אסירים. אחרי שנכנסנו יש בידוק או אין בידוק, יש מקומות שעושים בידוק ויש מקומות שלא עושים לנו בידוק, נעזוב את הנושא הזה שהוא נושא בפני עצמו כאשר אנחנו כחברי כנסת, בגלל איזה מקרה שסרח כולנו צריכים לשלם את המחיר ולעבור בידוק, אבל אין לי בעיה. מוטב שיבדקו אותי. הכול טוב. אני יושב עם אסיר בביקור. אני לא מבין, אני לא חושב שזה ראוי שישב לידי עוד מישהו משירות בתי הסוהר וזה לא משנה אם זה קצין ביקורים ולא משנה אם זה סוהר או סוהרת. כשאני בא לבקר אסיר, אין כל סיבה שישב איתי עוד מישהו שירות בתי הסוהר. אין סיבה. אם אותו אחד בא והתפקיד שלי הוא לבוא ולבקר, אני צריך לדעת מה הוא אומר ולשמוע את הבעיות שלו על מנת שאני אציף אותן. כשאני מבקש, אחרי שנכנסתי, לעשות סיור בתוך בית הכלא, בחדרים, על מנת לראות את המצב של החדרים או לסייר בחדר האוכל או במקומות התעסוקה של האסירים בתוך בתי הכלא – חייבים לתת לי את זה אבל לא נותנים לי את זה.

אני שואל האם זאת הנחיה לא לתת לנו. האם זאת הנחיה של מפקד כלא מסוים או בכלל הנחיה מהנציבות או מהמשרד לביטחון פנים.

אתה מדבר על פלילי.

פלילי. אני לא מדבר על ביטחוני.

לי אין תשובה מדויקת לתת לך. זה בהתאם למדיניות של נציבות שירות בתי הסוהר.

אני מבקש לקבל בכתב את מדיניות נציבות שירות בתי הסוהר לעניין ביקור חברי כנסת בבתי הכלא.

ולענות על כל השאלות שהעליתי.

אתם מורידים כסף מהפיתוח?

לא.

לא.

אני אחזור לשאלה הראשונה, למה הביטחוני. כשהייתה הפסיקה, הצפי שהיה היה שהאזור הביטחוני הוא יותר בעייתי ולכן התחילו שם. דברים השתנו אבל זה היה הצפי שהיה בזמנו.

מבחינת מה היה בעייתי?

מבחינת המקום לאסירים. בסוף עושים את המשחק הזה שכולם יהיו ב-4.5 מטרים אבל השאלה הייתה למה התחילו בביטחוניים.

אנחנו מוחקים את התשובה מהפרוטוקול. תשלח לנו תשובה מסודרת ויותר עניינית.

מה עם ההפחתה.

מה שיש כאן, אלה תקציבי הרשאה. כל השינוי כאן הוא בתוך המשרד לביטחון פנים בהקשר ליכולת ביצוע להמשך תוכניות עבודה. לא פוגעים באף תוכנית.

הפיתוח הגיע לרוויה?

שאלת יכולת ביצוע ברמת ההרשאות.

אין צפיפות?

מדברים על המשטרה. ההפחתה היא במשטרה ולא בשירות בתי הסוהר.

כשהמשטרה מתכננת את המשך השנה, היא אומרת שיש את הסכום הזה שהיא פחות צריכה - - -

הרבה כסף בהפחתה.

הקמת תחנות משטרה.

זה לא פוגע. זה לא פוגע בשום פעילות של המשטרה.

אבל זאת הפחתה בהרשאה להתחייב. זאת לא הפחתה במזומן.

אגב, בהרשאה להתחייב, יש לך הרשאה להתחייב, כלומר שהתחייבת ולכן למה אתה מפחית?

לא, הרשאה להתחייב זה כסף שמשלים לך שתוכל להתחייב לגביו.

שהתחייבת עליו בשנה קודמת.

לא.

לא. אלה עודפים.

לא. זה לא זה ולא בעודפים. זה פשוט עניין של איך המשרד והמשטרה ושירות בתי הסוהר בתוכו מגיעים למיצוי של התקציב. יש כאן יותר יכולת ביצוע בנושא מסוים וכאן רואים פחות. אין סיבה להשאיר את הדברים כמו שהם אלא אפשר לבצע יותר.

מה עושים עם ההרשאה הזאת שמבטלים? היא הולכת למקום אחר?

לא. זה לא שחייבו כבר אל ההרשאה הזאת.

אתם נותנים את ה-96 הזה למקום אחר?

לא. זה לשירות בתי הסוהר.

לא. זאת המשטרה.

לא. זה מגיע לשירות בתי הסוהר.

זה כסף שעובר מהמשטרה לשירות בתי הסוהר.

זה בתוך המשרד לביטחון פנים.

זה עובר מהמשטרה לשירות בתי הסוהר.

כן. זה לא יוצא החוצה לדברים אחרים.

חשבתי שהמשטרה יותר חזקה. מסתבר ששירות בתי הסוהר לוקח כסף למשטרה.

מי בעד אישור פנייה מספר 50? מי נגד?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

פנייה מספר 87, מתפ"ש.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב פעולות הממשלה בשטחים עבור תגבור תוכניות המטה האזרחי והמטה הצבאי. עיקרי הפנייה:

תוכנית 17-31-01, מטה צבאי, 2 מיליון שקלים. התוכנית נועדה לתקצב 2 מיליון שקלים, גידול בעלויות האחזקה ורכישה של רכבים המשמשים את המינהל האזרחי.

תוכנית 17-31-03, 2 נקודה מיליון שקלים בהוצאה מותנית. תקצוב של 2 נקודה מיליון שקלים עבור התייקרויות שוטפות ואחזקה באתרי השמורות והמורשת, ניהול אתרים, פיקוח ואכיפה של שמירת הטבע באתרים ביהודה ושומרון.

2 או 2.5?

2.5. התבלבלתי?

אמרת 2.

למעלה כתוב 2 ולמטה 2.5.

שאלות לגבי מתפ"ש.

מאיפה מגיע הכסף? זה בתוך המשרד.

הכסף הוא מהסטות פנימיות.

מאיזו תוכנית?

הוא מגיע בעיקר מתתי ביצוע בשכר. כוח אדם שלא גויס.

כוח אדם בתוך המשרד?

כן.

זה משרד הביטחון. יש כאן סיווג, לא?

לא.

מי בעד אישור פנייה מספר 87? מי נגד?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

פנייה מספר 114, משרד הכלכלה.

אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה להגדלת תקציב משרד הכלכלה והתעשייה בסך של כ-250 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב שעיקרם תקצוב החלטות ממשלה שונות, מתוכן כ-150 מיליון שקלים לפעילות רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, כ-80 מיליון שקלים לפעילות סחר חוץ והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וכ-20 מיליון שקלים לתקצוב והקמה של מכון מזון בתל-חי.

סיימת?

אלה עיקרי הפנייה. אם יש שאלות בבקשה.

תוכנית מספר 1, קידום ההשקעות ועידוד התעסוקה. אני רואה את השינויים בתוך המשרד.

אין שינויים בתוך המשרד.

למה? השרה מציעה שינויים בתקציב משרדה.

לא. הכול אלה הגדלות בתקציב ההרשאה להתחייב.

במטרות השינויים אני רואה את התקציב בסך 149,650. יש את המסלול של תעסוקה.

נכון.

כל פעם אמרו לנו שזה יגיע, יהיה פתרון, לא יהיה פתרון, יש תוכנית 4-17, 4,18, 4-19 או 4-19-20, אני לא זוכר אבל אני זוכר את תוכנית 4-17-20, תוכנית לפריפריה, תוכנית לחרדים ותוכנית לערבים. מה קורה עם זה? אמרו שיביאו משהו חלופי.

לא. 4-17 יפעל השנה.

מה זה 4-17?

זה בדיוק מה שאמרת. זאת תוכנית לעידוד אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך, בין היתר החברה הערבית, החברה החרדית וקבוצות נוספות. בפנייה הזאת מתוקצב לנושא הזה סכום של כ-20 מיליון שקלים.

פעם היה יותר. היו 50 מיליון שקלים.

לא. בנוסף לזה משרד הכלכלה מקצה ממקורותיו סכום דומה שלא נמצא בפנייה כי הפנייה היא תוספתית לפי החלטת הממשלה. חוץ מזה עוד יש תקציב במקור של כ-30 מיליון שקלים כך שיצא כאן תקציב יחסית גדול.

תרענן לי את הזיכרון. 4-17 זאת תוכנית שאמרנו עכשיו. היה גם 4-18.

נכון. 4-18 מוקצה כאן סכום של כ-5 מיליון שקלים.

למה התוכנית?

להעסקה בהייטק בפריפריה לכלל האוכלוסיות. שם יש תקציב שהמשרד הקצה בבסיס וכאן יש הגדלה של עוד כ-5 מיליון שקלים.

שזה בפריפריה.

כן.

תכף אני אשאל אותך על זה. 4-19 היה?

4-20. אלה מתמחים בהייטק מהחברה הערבית. זה לבוגרי תארים בהנדסאות או במקצועות ההייטק שלא מוצאים עבודה ואנחנו מסבסדים התמחות כדי שייקלטו בהמשך בשוק העבודה.

מה הסכום המוקצב?

בפנייה הזאת יש 10 מיליון שקלים. במשרד הכלכלה , בבסיס, יש עוד 10 מיליון שקלים.

4-19 היה?

לא. 17, 18 ו-20. אין 19.

ב-4-18, שזה הסיוע בפריפריה, עידוד שניתן לשנה או לשנתיים למעסיק. לאחר מכן המעסיק אומר שכבר אין לו עידוד ושולח את העובד הביתה. שיניתם בזה משהו?

הנתונים של משרד הכלכלה הראו שזה לא המצב.

ממשרד הכלכלה ביקשו ממני להעלות את זה.

אני לא מכיר דבר כזה. בשנה שעברה אנחנו במשרד האוצר עשינו בדיקה פרטנית על כל החברות שהגישו למסלול הזה. בדקנו את מצב העובדים שם וראינו שבכל החברות היה גידול במספר העובדים.

יש הבדל בין גידול לבין המשך עבודה של אותם עובדים.

זה רק בפריפריה.

אני מדבר איתך על הפריפריה.

המטרה שלנו היא שתהיה תעסוקה איכותית בפריפריה. אני לא אומר לחברה שתעסיק עובד מסוים ולא אחר. כל עוד הם יוצרים משרות באזור, מבחינתנו זה השיג את המטרה.

כמה ניתן לנושא הזה בשנת התקציב האחרונה? ל-4-18 וגם ל-4-17.

4-17 לא היה בשנת התקציב האחרונה. ב-2021.

ב-2021 לא היה תקציב. בשנת 2019 היה תקציב.

אני אבדוק לך את 2019. ב-2019 במסלול 4-17 היה כ-30 מיליון שקלים ובמסלול 4-18 היו כ-70 מיליון. במסלול 4-20 היו כ-5 מיליון.

עכשיו שמתם 20 ועוד 20?

יותר. השנה יהיה באזור ה-70-60 מיליון.

זה גם לחברה הערבית וגם לחרדים.

נכון.

זה לא היה בשתי החלטות שונות?

התקציב המקורי הוא בבסיס המשרד ולא לפי החלטות ממשלה.

מטרות השינוי. בתוכנית מספר 2, עידוד עסקים קטנים ובינוניים. כתוב תקצוב סיוע לעסקים קטנים ובינוניים וסיוע ליצואנים מתוקף החלטת ממשלה מספר 550. מה אתם נותנים להם?

התוכנית הזאת מורכבת ממינהל סחר חוץ. עיקר הסיוע של מינהל סחר חוץ הוא סיוע ליצואנים בפעולות שיווק בחוץ לארץ. אם עכשיו רוצה עסק פעם ראשונה לייצא למדינה שהוא לא ייצא אליה או לעשות מהלך חדשני במדינה קיימת, בגלל הסיכון שלוקחים בפעילות השיווק הזאת, משרד הכלכלה משתתף ומסבסד את פעולות השיווק. החלק השני הוא בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הרוב המוחלט של הפעילות שלו הוא מערך המעוף, מערך שנותן ייעוץ וקורסים מסובסדים לעסקים קטנים ובינוניים. חוץ מזה יש לו כל מיני מאיצים כדי לסייע ליזמים שרוצים להתפתח בתחום ההייטק.

שזה מיוחד לחברה הערבית.

יש פה המון החלטות ממשלה.

כי מדברים כאן על פי החלטת ממשלה על 550.

רשמתי כאן המון החלטות ממשלה. יש את 550, החברה הערבית. יש 717 ו-716.

בפנייה הזאת זה 550. מספר 1 הוא 550. ב-2 זה אותו דבר?

ב-2 זאת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

לא כמו 1. 2 זה כמו 1?

לא.

כלומר, 1 הולך רק על 550. רק על החלטה של 550.

ב-1 יש לנו את 550, יש לנו את מזרח ירושלים 3790. ב-1 ציינתם רק 550. תסתכל בפנייה עצמה.

לא הבאתם את זה.

אני מסתכל על דברי ההסבר של הפנייה.

תקצוב סיוע לעסקים קטנים ובינוניים.

לא. זה ב-2.

לא. זה ב-1. סליחה. זה 2.1. על זה אני שואל אותך.

2.1 זה סחר חוץ, זה רק 550.

זה רק לחברה הערבית.

כן. 2.2. זה עסקים קטנים ובינוניים וזה כל מה שהוספנו.

שזה כמעט לכל המגזרים.

נכון.

מה זה תוכנית צמיחה דמוגרפית?

החלטת ממשלה שעברה לאחרונה לגבי הנגב המזרחי. עיקר הסיוע כאן בסוכנות הוא בהקמת מאיצים ליזמות, כפי שדיברתי עליהם קודם לכן.

בסדר. עכשיו תסתכל בתוכנית מספר 3, מטרות השינוי. אם תחזור לתוכנית מספר 1.5, אנחנו בעצם נמצאים אותו דבר. כפול. מה זה?

1.5 לעומת 3. יש כאן שני דברים שונים. נכון שזאת אותה החלטת ממשלה אבל לשני נושאים שונים.

אם אני לא טועה גם עשיתם העתק-הדבק לאותם מילים.

זאת אותה החלטת ממשלה. אלה אותן מילים. 1.5 מדבר על הקמה של פיתוח תחום הפוד-טק בקריית שמונה, שם משרד הכלכלה יוצא במסלול מינהלי לסבסוד.

כבר יש שם משהו.

יש שם המון דברים בתחום הפוד-טק. אנחנו יודעים שעד 2018 רשות החדשנות הקימה חממה. משרד הכלכלה אמור להוציא – זה עוד לא יצא - מסלול שמי שאמור להקים מפעל שייתן סיוע לעסקים קטנים בתחום הזה, בעצם עסק קטן שעושה את הפיתוח בפוד-טק עוד לא מתאים להפוך למפעל ולהקים את כל התשתית, הוא ייתן לו את חלקו במפעל ויסייע לו בפיתוח הראשוני ובהוכחת היתכנות.

כרגע יש שם חברה שעברה את כל התהליך והגיעה לפיתוח הראשוני.

יש המון חברות בתחום הפיתוח.

אני מתכוון לקריית שמונה.

אני לא מכיר אישית אבל יש הרבה. המטרה כאן היא לסייע לכמה חברות שיעברו מהשלב של הפיתוח לשלב של הייצור. בתוכנית מספר 3 אנחנו מדברים על מכון המזון שאמור לקום בתל-חי וזה עוד שלב אפילו יותר מתקדם שזה השלב של המו"פ. הוא אמור לעזור לחברות מזון ישראליות לעשות את המו"פ.

מי בעד אישור פנייה מספר 114, משרד הכלכלה? מי נגד?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

פנייה מספר 113, משרד הכלכלה והתעשייה.

הפנייה נועדה להגדיל תקצוב פיתוח אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה בסכום של כ-76.5 מיליון שקלים. עיקר הסכום, אלה החלטות הממשלה, ביניהן החלטת הממשלה מספר 550 לגבי החברה הערבית, מספר 717 ו-716 לגבי החברה הדרוזית והצ'רקסית, החלטה 864 היא החלטה כללית לרמת הגולן, החלטה 556 לעוטף עזה והחלטה 4662 לעיר אילת וחבל אילות.

את הרוויזיה שלי לכלכלה, אני מבקש לבטל אבל את האחרות אני משאיר. אם אפשר לא להצביע על הרוויזיות בשעה 13:40 כשאני עוד באמצע המנחה.

תמשיך.

אני סיימתי. אם יש עוד שאלות, בבקשה.

תגיד לי בבקשה, אנחנו רואים ששרת הכלכלה והתעשייה מעבירה כסף. זה מתוך משרדה או מבחוץ?

לא. זה הכול החלטת ממשלה. תוספתי.

מאיפה מגיע הכסף?

זה תקציב של הרשאה להתחייב בשלב הזה. בעתיד, כאשר יצא המזומן, בגלל שזה בהחלטת ממשלה, כבר יתחשבו בו בתוכנית הרב שנתית לשנים הבאות.

לא הבאנו קודם, בפנייה הקודמת, את החלטת הממשלה מספר 717?

אנחנו מדברים על החלטות ממשלה מאוד דומות לפנייה הקודמת. קודם זה היה בסעיף הרגיל של משרד הכלכלה ועכשיו זה בסעיף הפיתוח של משרד הכלכלה.

סתם, למה אתם מבלבלים אותנו?

בתקציב אנחנו מקפידים להפריד בין תקציבי פיתוח לתקציבים רגילים.

זה כאילו שהוא אומר לי שהוא כבר הסביר לי את זה.

אתה רוצה עוד הסבר?

לא. הוא הסביר לי. מקובל עלי. אגב, יש כאן כסף קואליציוני?

החלטת ממשלה 550, 717 ו-716 הם כספים קואליציוניים.

מביאים כספים קואליציוניים ברמות שאנחנו לא מכירים כאלה בעבר. כל הזמן.

הם מחלקים את זה בתשלומים.

אני אגיד לך מה ההבדל. אצלנו מחכים לחוות דעת המשפטית של המשרד הרלוונטי. אצלכם לא חיכו.

מה זה משנה? העיקר שאחר כך הביאו.

של מי הכסף הקואליציוני?

אני לא יודע לומר של איזו מפלגה אבל זאת החלטת ממשלה של החברה הערבית ושל החברה הדרוזית.

של מי ההסכם הקואליציוני?

אני לא יודע להגיד. אני יכול לבדוק.

זה משנה לאופן ההצבעה שלי.

יש לך שותפים בקואליציה?

כן.

על זה כל הזמן תוקפים אותו.

אז שאני אשאל שוב פעם מה שלום ניר או שלא צריך?

צריך להגיד של מי ההסכם הקואליציוני.

מי בעד אישור פנייה מספר 113? מי נגד?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

פנייה מספר 124 עד 126, משרד הדתות

אגף התקציבים, משרד האוצר. פנייה להעברת 29.5 מיליון שקלים עבור סעיף 22. הפנייה מחולקת לתוכניות הבאות:

מיליון שקלים לתוכנית מועצות דתיות, 22-01-01.

27.5 מיליון שקלים לתמיכה בשירותי דת, תוכנית 22-01-02.

2 מיליון שקלים לתוכנית 22-01-03, קבורה.

שאלות. אפשר?

כן. בבקשה.

אל תדאג, אני עושה לך היום חיים קלים. באנו ברוח טובה.

דודי, שאלה קטנה. בתוכנית מספר 2, במטרות, יש 18.5 אלף שקלים שהולכים עבור תשלום מזומנים בגין התחייבות עבור פיתוח מבני דת. אלה מבני דת של מקוואות ובתי כנסת? כמה סך כל הפנייה וכמה מתוכה הולך לזה?

זה מחולק. זה לא כמו שאנחנו מעבירים הרשאות ואז אנחנו מציגים לכם גם את הפרויקטים כשזה מגיע. אלה מזומנים מפרויקטים, התחייבויות של המשרד לשלם מכל מיני פרויקטים והרשאות עבר.

אתה יודע לפלח את זה?

אני לא יודע. אלה התחייבויות שיכולות להיות משנת 2010, 2011 ו-2012.

זה מה שעובר משנה לשנה ברגע שלא השתמשו וממשיכים.

כן. בדרך כלל במבני דת, כשנותנים את ההרשאה, זה קורה בשנים אחר כך.

בדיוק. הרשות המקומית מקבלת את ההרשאה והיא מבצעת.

לא הרשות המקומית. המועצה.

המועצה.

במטרות השינוי, בתוכנית מספר 1, יש שם מיליון שקלים עבור מיזמים במועצות דתיות הכוללים מענק שיזכו בפרס למקוואות. זה מה שנקרא המקווה היפה?

כן. מקווה יפה וגם בית עלמין יפה.

יש קריטריונים למקווה יפה, מביאים את הסטנדרט הגבוה ועל פי זה נותנים. זה דבר מבורך.

במספר 3, מטרות השינוי, 2 מיליון שקלים, בהוצאה עבור מערך הקבורה, יש לי בקשה. תתקנו. לא וירוס הקורונה אלא נגיף הקורונה. זה משהו שולי וקטן.

בתוכנית מספר 2, סעיף 1, אתם צריכים להקריא הסכם קואליציוני חדש. בבקשה.

את ההסכם לא אנחנו מרכזים אלא הוא נסגר בקואליציה. אני בודק איפה ההסכם ומה נוסח ההסכם כדי שאוכל להקריא אותו.

יש לכם חוות דעת?

כן. את חוות הדעת העברנו אבל ההסכם עוד לא הוקרא בוועדה.

צריך להקריא אותו.

זה הסכם שמוקרא בעל פה בוועדה.

הסכם קואליציוני בין חבר הכנסת אורבך ממפלגת ימינה.

זה כסף קואליציוני? זה לא אורבך כקואליציוני אלא רק הכסף הקואליציוני?

בדיוק.

5 מיליון בסיכום להעברה עבור מינהלת הזהות היהודית בפריפריה.

יש גם את ה-6 מיליון שקלים שצריכים להגיע לוועדה של אוצר בית דין.

לא בפנייה הזאת.

כי בחוות הדעת כתוב שאתם צריכים להביא אותה. כנראה בפנייה הבאה.

אלה ההסכמים שקיימים כרגע.

המינהלת היא כאן?

אתה יכול לראות בתוכנית מספר 2.

זה יהיה בפנייה הבאה?

כן.

אני שואל על אוצר בית דין.

יתכן סיכום אחר. אני לא מכיר סיכום.

מי בעד אישור פנייה מספר 124 עד 126? מי נגד?

הצבעה
אושר

הפניה אושרה.

רוויזיה.

למה אתה מצביע על הרוויזיות ב-13:50?

כי יש כאלה שלא הספקנו.

אני מבקש להביא את פנייה 161 בשעה 13:45.

בסדר. אנחנו נחזור בשעה 13:45.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:23 ונתחדשה בשעה 13:46.)

אני מחדש את הישיבה ומתחילים בהצבעה על רוויזיות. נתחיל בהעברות התקציביות. נתחיל בהעברות התקציביות.

פנייה מספר 72, הגנת הסביבה.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

פנייה מספר 112-109, משרד החוץ.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

פנייה מספר 50, המשטרה.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

פנייה מספר 87, מתאם הפעולות בשטחים.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

יש עוד שתי רוויזיות אבל אפשר להצביע עליהן בעוד 5 דקות.

לגבי סעיף 61, נחכה לינון או שהוא לא יבוא?

כן.

בסדר. נחכה כמה דקות.

אישור מוסדות הציבור לעניין סעיף 61, חוק מיסוי מקרקעין. רשימה מספר 20-236-22.

אני מבקש להסביר.

בבקשה. אני סבור שלא צריך להצביע על הרוויזיה הזאת ואם להצביע על הרוויזיה, צריך לקבל אותה. מדובר על פעולות מיסיונריות ואני בכלל מאשים את הממשלה הזאת שעוסקת במיסיון. התפרסם בערוץ 7 שנותנים לעמותות מיסיון עמותות מיסיונריות, תקציב על הקורונה כאשר כאן נלחמים על כל שקל כדי לתת לעצמאים, לתת לקבוצות שסובלות מהקורונה, הולכים ונותנים לעמותות מיסיונריות. הולך משרד האוצר ונותן סיוע בקורונה, באומיקרון, בכלל בכל הנושא של הקורונה לעמותות מיסיונריות.

בדיון היה ברור שכאן אנחנו מדברים על עמותות מיסיונריות. העמותה הזאת היא עמותה מיסיונרית. כל אחד יודע. כל ילד יודע שעדי ה' היא עמותת מיסיון. המדינה נותנת להם את האפשרות לקבל תרומות ולא לשלם מס על חשבון משלם המיסים הישראלי.

אני סבור שזאת טעות גדולה אני חושב שזה לא בסדר. זאת ממשלה שעושה מיסיון, מסייעת למיסיונרים ואני לא מבין למה.

אני רוצה להצטרף לדברים של הרב גפני ולומר דבר אחד פשוט. ראיתם, הייתה עמותה "עד כאן" ועוד עמותה אחת שיכול להיות שיש לנו חילוקי דעות לגביה אבל לגבי המיסיון באמת יש קונצנזוס של כולנו. כל אחד מאיתנו אומר שאנחנו לא בעד המיסיון וכל אחד אומר שקשה לו להצביע עבור המיסיון.

אדוני היושב ראש, אתה בעצמך לא מסכים עם זה. ולדימיר, אתה גם לא מסכים עם זה ואני בטוח שגם ידידנו חבר הכנסת בני בגין לא מסכים עם המיסיון. להביא דבר הזה שהוא מיסיון אלינו? הדבר האלמנטרי שהיה צריך להיות כאן עכשיו היה לומר שאנחנו מבינים את המצב, יש את הנושא בבית המשפט, נמתין איתו. הבעיה הגדולה היא שנאמר כאן שיש כאן מיסיון. לא שמענו סיפורים. יושב כאן משרד המשפטים ומשרד האוצר ואמר שהיה כאן מיסיון וכי יש קטינים שדיברו איתם. הסיפור של המיסיון יכול לפגוע בכולם. תודה רבה.

אני חושב שהנושא הזה של מיסיון, לצערי הרב כרגע לא מנוגד לחוק וזו אחת הבעיות.

חרפה.

לכן אני אבקש להצביע למרות שאני אומר לכם שאני מצביע בלב מאוד מאוד כבד.

אתה לא חייב להצביע. חכה עוד יום.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

יש לנו עוד שתי העברות תקציביות שאנחנו צריכים להצביע עליהן.

פנייה מספר 113, משרד הכלכלה וההתעשייה.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

פנייה מספר 126-124, שירותי דת.

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

הרוויזיה לא התקבלה.

אנחנו סיימנו את הדיונים להיום. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:52.