פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



9
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 152
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 10:00

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
מוסי רז

מיכל - יעוץ משפטי, משרד ראש הממשלה

אילן - עורך דין, משרד ראש הממשלה

דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מירה רווה - משרד הבריאות

רינה דביר - רח"ט האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

שרון רובינשטיין צמח - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מנשה אייבס - מטה רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

גיל גרינברג - מנהל פרויקטים, רשות האוכלוסין, הההגירה ומעברי הגבול

יגאל דוכן - מנהל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עירית וייסבלום - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

נלי כפיר - מ.מ.מ, כנסת

אורלי אלמגור לוטם - מ.מ.מ, כנסת

אסתי שטיינר - מרכזת טיסות שכר, רשות התעופה האזרחית

הילה שרון - מתמחה, האגודה לזכויות האזרח

עודד פלר - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

יפעת קדם



הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022, מ/1513

בוקר טוב לכולם, אנחנו דנים היום בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022, מ/1513. אני אתחיל עם תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, שידבר על הסיכומים, על השינויים, ואז נקריא את הנוסח ונציגת המ.מ.מ תציג את העבודה שנעשתה ואת החומר שנמצא בסוגיה. בקשה, תומר.

בוקר טוב, אדוני, בוקר טוב לכולם. בעקבות הדיון הקודם שהיה בוועדה וההערות הרבות שנשמעו קיימנו מספר דיונים לא מועט עם נציגי הממשלה שהיו מאוד קשובים להערות של חברי הכנסת ושל נציגי הציבור. הדיונים היו מאוד מאוד פוריים - אני מודה להם על כך. בעקבות הדיונים האלה הגענו לנוסח שלדעתי ברובו המוחלט מוסכם גם על דעת נציגי הממשלה. מעבר לסמכויות שקיימות היום בכל הנוגע לכניסה ויציאה של אנשים מישראל ואליה שנשארות כמו שהן בחוק כפי שהוא קיים היום, נוספת סמכות או חובה של מי שמפעיל כלי הסעה להעביר לרשות האוכלוסין מבעוד מועד, עוד לפני שכלי ההסעה יוצא ממוצאו לישראל או מישראל ליעד אחר, את הפרטים המזהים של הנוסעים, את הפרטים שמופיעים במסמך הנסיעה שלהם - בדרך כלל בדרכון - שזו רשימה סגורה שמקובלת בהסכמות בינלאומיות, ובנוסף, פרטים לגבי הטיסה, ההפלגה לישראל או היעד אליו נוסעים. מדובר במידע שנקרא מידע נוסע מקדים - API - כאשר החידוש הוא שהדברים האלה חייבים להיות מועברים מראש. הוספנו בהצעה אפשרות של שר הפנים לפטור עובדים מסוימים במקרים מסוימים מהחובה הזאת, כאשר אנחנו מבינים שלפחות בשלב הזה הכוונה היא לבקש את המידע הזה מחברות התעופה שמביאות טיסות לישראל ומוציאות טיסות ממנה uבשלב מאוחר יותר גם ממי שעושה הפלגות ימיות. בשלב הזה, לפחות ממה שהוסבר לנו מטעם נציגי הממשלה, אין כוונה להפעיל את זה כלפי מובילים יבשתיים, לכן הוספנו בסעיף את האפשרות של שר הפנים לקבוע מקרים שבהם לא תחול החובה הזאת.

בהצעת החוק הממשלתית ניתנה סמכות לקצין ביקורת הגבולות להורות למוביל שלא להעלות לטיסה, לצורך העניין, נוסע אם לדעתו הוא אינו רשאי להיכנס לישראל. בהקשר הזה הוספנו חריג, סייג, שאומר שהסמכות לא תחול על אזרח ישראלי, על מי שיש בידו אשרת תושב קבע ואשרת תושב ארעי, על מי שיש בידו תעודת עולה ורשום במרשם האוכלוסין או חייב להירשם במרשם האוכלוסין, ועל מי שיש בידו אשרת ביקור עם אפשרות עבודה הידועה כאשרת ב'1 שחלה בדרך כלל על מי שנמצא בהליך לרכישת מעמד בישראל או עובד זר. לגבי אותם מקרים שבהם יש את הסמכות הזאת עלתה שאלה לגבי האפשרות להגשת ערר של אדם שנמצא בחו"ל - נצטרך לשמוע הצהרה מראשת בית הדין לגבי נושא העררים שיוגשו מחו"ל.

בנוסף, עלתה שאלת השימוש במידע שנאסף. החידוש בהצעת החוק הזאת הוא איסוף המידע לגבי פרטי כלי ההסעה, היעד או המוצא שלו. לגבי זה הוספנו סעיף מפורט שמאפשר לרשות האוכלוסין לשמור את המידע הזה למשך 45 יום ואחר כך למחוק אותו, ובנוסף, וזה לבקשת הממשלה, רשימה של גופים שיוכלו להמשיך ולהחזיק את המידע גם בחלוף אותם 45 ימים לצורך מילוי תפקידיהם אם מדובר במידע של אדם מסוים שלגביו מתנהלת חקירה, מתנהלים הליכים שהמדינה צד להם, או יש צורך במידע הספציפי לגבי אותו אדם לצורך מניעה או סיכול של עבירה.

גלעד, תקריא את הנוסח.

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022

תיקון סעיף 8 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בסעיף 8, במקום סעיף קטן (א)

"(א1) (1) (א) אחראי על כלי הסעה הצפוי להגיע לישראל או לצאת
ממנה, יעבור לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים
המופיעים במסמכי הנסיעה של האנשים הצפויים להגיע
לישראל או לצאת ממנה באותו כלי הסעה, ובכללם העובדים
בו, וכן מידע על כלי ההסעה, לרבות מועד הגעתו לישראל
ונקודת מוצאו או מועד יציאתו מישראל ויעדו, לפי העניין,
והכל בדרך, במועדים ובתנאים שקבע שר הפנים, ורשאי שר
הפנים לקבוע כי פרטים כאמור יועברו בדרך מקוונת וכי
חובת מסירת הפרטים כאמור לא תחול על סוגים של כלי
הסעה שקבע.

(ב) אחראי על כלי הסעה כאמור שהגיע לישראל או עומד
לצאת ממנה ימסור לקצין ביקורת הגבולות או לבקר
הגבולות את רשימת האנשים הנמצאים באותו כלי
הסעה, ובכללם העובדים בו, לפי דרישתו; הרשימה תפרט
את הפרטים שקבע שר הפנים בתקנות לפי חוק זה.

(2) מצא קצין ביקורת הגבולות כי אדם שנמסרו לגביו פרטים
לפי פסקה (1) (א) – אינו רשאי להיכנס לישראל או לצאת
ממנה, רשאי הוא להודיע על כך לאחראי על כלי ההסעה,
והוא לא יובילו לישראל או ממנה, לפי העניין; הוראה זו
לא תחול לגבי הובלתו לישראל של אזרח ישראלי או של
תושב, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין או של בעל
רישיון לישיבת ביקור המאפשר לו לעבוד בישראל זמנית
בשכר, שהוא בעל אשרת חוזר, כמשמעותה בסעיף 5 או
אשרה תקפה אחרת לצורך חזרה לישראל; אין בהוראות
פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 9 ו-10.

בחוק זה –

(1) לעניין כלי טיס – מפעיל אווירי כהגדרתו בחוק
הטיס, התשע"א-2011

(2) לעניין כלי שיט – בעל כלי השיט, קברניטו, בעל
השליטה בו, סוכנו או נציגו;

(3) לעניין כלי הסעה אחר – בעל כלי ההסעה, שוכר
של כלי ההסעה או מפעילו;

"מסמך נסיעה" – דרכון, תעודת מעבר, תעודת מסע או מסמך
זיהוי אחר ששר הפנים מכיר בו בצו לצורך כניסה לישראל
ויציאה ממנה."

הוספת סעיף 8א 2. אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:

שמירת מידע 8א. (א) מידע כאמור בסעיף 8(א)(1)(א) בדבר כלי
ומחיקתו הנסיעה, המוצא והיעד שלו לעניין אזרח ישראלי
או תושב, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין
(בסעיף זה – המידע) יישמר ברשות האוכלוסין
לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ויימחק מכל
מקום בו נשמר בתום התקופה כאמור.

(ב) (1) רשות האוכלוסין וההגירה רשאית להעביר
את המידע, כולו או חלקו, לגורמים המפורטים
בתוספת השנייה, לצורך מילוי תפקידיהם על פי
דין, בכפוף למפורט בתוספת האמורה, ובלבד
מי שקיבל מידע לפי סעיף קטן זה לא יעבירנו
לכל גורם אחר, וימחק את המידע מכל מקום בו
נשמר לא יאוחר מתום התקופה האמורה בסעיף
קטן (א);

(2) על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות,
התשמ"א-1981 והראות כל דין אחר, העברת
המידע, כולו או חלקו, ושמירתו מותרות בהתאם
להוראות לפי סעיף זה, בלבד.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשות
האוכלוסין וההגירה ומי שקיבל מידע לפי הוראות
סעיף קטן (ב) רשאים שלא למחוק מידע לגבי אדם
מסוים אם המידע משמש לצורך חקירת עבירה,
מניעתה או סיכולה, או לצורך הליך שהמדינה היא
צד לו, ובלבד שהמידע דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם;
מי שברשותו מידע כאמור רשאי לשומרו או להעבירו
לאחר, בכפוף להוראות לפי כל דין.

(ד) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת
הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי, בצו, לשנות
את התוספת השניה.

רצינו להשאיר את זה בסמכותו הבלעדית של שר הפנים.

אתה רצית, אבל אני קבעתי שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים.

תיקון סעיף 10 3. בסעיף 10(ג) לחוק העיקרי, במקום "רב החובל של אניה והאחראי
על אווירון, על רכבת, על מכונית או על כלי הסעה אחר שבאו"
יבוא "אחראי על כלי הסעה שבא" ובמקום "חייבים" יבוא "חייב".

תיקון סעיפים 4. בסעיפים 13כא, 13כב ו-13כג לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי
13כא,13כב "בתוספת" יבוא "הראשונה".
ו-13כג

תיקון סעיף 5. בסעיף 13לה -
13לה
(1) בכותרת השוליים, אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה";

(2) אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה".

תיקון התוספת 6. בתוספת, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה".

הוספת תוספת 7. אחרי התוספת הראשונה יבוא:
שניה

"תוספת שניה
(סעיף 8א)


1. שירות הביטחון הכללי;

2. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

3. משטרת ישראל;

4. רשות המסים בישראל;

5. משרד הבריאות, לעניין הגנה על בריאות הציבור, באמצעות
זיהוי, מניעה או טיפול באפשרות התפרצותן או התפשטותן של
מגפות או זיהומים, כמשמעותם בסעיף 20 לפקודת בריאות העם
או בתוספת ב' לפקודה האמורה, או מחלה זיהומית המקימה
סיכון משמעותי לחיי אדם;

6. משרד התחבורה, לעניין אבטחת התעופה האזרחית והתעבורה
הימית אל ישראל וממנה, ובכלל זה הגנה על ביטחונם של הנוסעים
מישראל ואליה מפני איומים ביטחוניים;

7. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעניין פעולות סטטיסטיות,
כהגדרתן בפקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972.

אני עובר לנציגת מרכז המידע והמחקר.

אנחנו ניתן כמה נתונים עיקריים על זרים שכניסתם לישראל סורבה. לקחנו את השנה המלאה האחרונה לפני פרוץ מגפת הקורונה, את שנת 2019, כדי לתת איזה שהוא נתון מייצג. בשנה הזאת נרשמו 23,247 סירובי כניסה של זרים לישראל – אלה נתונים של רשות האוכלוסין וההגירה. מתוך 23,247 כניסות שסורבו באותה שנה, בשנת 2019, 22,206 כניסות סורבו מהסיבה של מניעת הגירה בלתי חוקית ומהסיבה של שיקולי ביטחון הציבור.

איך ידעו שמדובר בהגירה?

במסמך שהעברנו יש רשימה של עילות שנמצאות מתחת לכל סיבה ראשית, כשאפשר לראות שבשיקולי מניעת הגירה בלתי חוקית מופיעות מספר עילות. אני לא פה כדי לתת את המידע של רשות האוכלוסין וההגירה, אבל יש נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה.

אם מישהו הנפיק כרטיס להגיע לאיזו שהיא מדינה, איך יודעים אם הוא עושה את זה לצורך הגירה או לכל צורך אחר?

יש נוהל של בידוק ותשאול בכניסה לישראל.

זה שהגיע התוודה שהוא עשה זאת לצורך הגירה? 22,000 אמרו שהם באו במטרה להגר לישראל?

מעל 90% סורבו מהסיבה של מניעת הגירה בלתי חוקית, ואחוז מאוד קטן, כ-1041 כניסות סורבו מהסיבה של שיקולי ביטחון הציבור. המדינות המובילות בסדר יורד בסירובי כניסה הן אוקראינה, רוסיה, גיאורגיה, מולדובה ובלארוס.

גם ככה יש מספרים גדולים של אוקראינים שנמצאים בארץ ללא אשרה.

באותה שנה נכנסו לישראל כ-4 מיליון 119,000 זרים. אנחנו מדברים על חצי אחוז של סירובי כניסה באותה שנה. נתון מרכזי נוסף זה מה שאנחנו קוראים לו במסמך "יחס הסירוב" – כמות סירובי הכניסה של זרים שהיו ביחס לכל 1,000 זרים שנכנסו מאותה מדינה. הנתונים, כפי שכתוב במסמך, נכונים ל-1 בינואר 2017 עד ל-31 במאי 2022. יחס הסירוב הגבוה ביותר היה של בעלי אזרחות גיאורגית. אנחנו מדברים על 251 סירובי כניסה לכל 1,000 אזרחים גיאורגים שנכנסו לישראל בתקופת הזמן הזאת, שזה יחס הסירוב הגבוה ביותר שנרשם. יש פער די גדול אל מול המדינות האחרות. במולדובה יחס הסירוב היה 52 לכל 1,000 אזרחים ובאוקראינה יחס הסירוב היה 43 לכל 1,000 אזרחים. הסיבה הדומיננטית של סירובי כניסה, כמו שאמרנו, זו סיבה של מניעת הגירה בלתי חוקית. אנחנו רואים שמינואר 2017 עד 31 במאי 2022 הסיבה העיקרית של סירוב כניסה היא מניעת הגירה בלתי חוקית. אנחנו מדברים על מעל 90% של סירובי כניסה ממדינות שונות. המדינות יוצאות הדופן בהיבט הזה הן בריטניה וצרפת בהן רוב הסירובים היו מהסיבה של ביטחון הציבורי או הסדר הציבורי. אפשר לראות את רשימת העילות בהקשר של ביטחון הציבור והסדר הציבורי.

את יכולה לפרט את זה טיפה?

העילות, וזה ממה שנמסר לנו מרשות האוכלוסין וההגירה, שמקושרות לביטחון הציבור היו ההגבלות של הקורונה. גם העילה של פעילי חרם של BDS יכולה להיות סיבה שקשורה.

אין לך פירוט כמה?

אין לי פירוט לגבי העילות עצמן, אין לי את התוכן של הסיבה. בשנים 2020 ו-2021 שיעור הסיבות שהיו קשורות בשיקולי ביטחון הציבור היה גבוה יותר ביחס לשנים האחרות, ואת זה אפשר לייחס לקורונה, למגבלות הקורונה, אבל מכיוון שזה מהווה רק 10% מסך כל הסירובים בסך כל התקופה זה לא ממש משפיע.

גם מספר האנשים שרצה להגיע היה הרבה יותר נמוך מברגיל, מימים רגילים.

נכון מאוד.

מישהו יודע לנמק את הנתונים ששמענו עכשיו?

לגבי הכותרת של שלום הציבור, הסדר הציבורי, ביטחון הציבור וכו', רוב הסירובים הם מניעה פלילית או מניעה ביטחונית, אין הרבה סירובים על בסיס של פעילי חרם.

כמה יש? מישהו יודע להגיד נתון?

אני לא יודעת איך ביקשתם את הנתונים, לפי איזה פילוחים. אין לי את הפילוח של כמה בכל עילה סורבו.

אנחנו קיבלנו פילוח לפי אחת משתי הסיבות הראשיות, לא קיבלנו את הפירוט המספרי של העילות עצמן.

לגבי זרים שמגיעים לארץ יש איזה שהוא הליך של בדיקה, הליך של תשאול בסיסי. כשיש חשד לזה שאדם מגיע כתייר והוא למעשה מתכוון להישאר לעבוד או מתכוון להישאר גם אחרי תקופת האשרה, הכותרת שזה יקבל בהחלטת הסירוב זה מניעת הגירה בלתי חוקית.

למה צריך את החוק הזה? אני יודע שיש החלטה של מועצת הביטחון.

האמריקאים רוצים אותה.

האם התקבלה דרישה כלשהי מארצות הברית שקשורה לוויזה?

כן.

התחלנו לקדם את החוק לפני שהמהלך של הפטור מוויזה קיבל תאוצה.

אז מה הסיבה לזה?

יש סטנדרטים בינלאומיים. מדינות שחתומות על אמנת שיקגו מחויבות לנהל מערכות כאלו. יש גם החלטות של מועצת הביטחון שקשורות לביטחון תעופה ומניעת פשיעה חוצת גבולות. זה משהו שב-80 מדינות עושים.

האם הנוסח הזה הוא נוסח שדומה לעולם, או שזה נוסח מחמיר יותר?

הוא לא דומה בשום צורה.

תלוי למי אתה משווה. האם בהשוואה לאירופה, ששם אוגרים מידע ל-24 שעות, זה מחמיר או לא מחמיר?

המידע שעליו אנחנו מדברים פה הוא אותו מידע שהיה גם לפני החוק, רק פשוט הקדמנו את לוחות הזמנים. המידע הוא המידע שבדרכון של הנוסע ובטיסה שעליה הוא מגיע.

הקדמתם את לוחות הזמנים מבחינת זה שהוא מודיע כמה שעות קודם.

נכון, לפני הטיסה במקום רק בעת הנחיתה. המהות פה היא להקדים את לוחות הזמנים. זה סטנדרטי לחלוטין לאסוף את הנתונים של דרכון.

על זה היה ויכוח בדיון הקודם. אנחנו עכשיו אחרי הקראת נוסח. מישהו רוצה לומר דברים על הנוסח שהוקרא?

הנוסח הזה טוב מקודמו, הוא כולל חלק גדול מההערות שהשמענו, לכן אנחנו מברכים על חלק מהתיקונים. שמענו את הסקירה של ד"ר נלי כפיר. אני חושב שהדבר המשמעותי והמעניין שרלוונטי לחוק הזה הוא העניין של מוכלל לסירוב כניסה שמופיע תחת שיקולי מניעת הגירה בלתי חוקית. זה לב העניין שנוגע לחוק הזה, כי בסופו של דבר רשות האוכלוסין וההגירה כשהחוק הזה יעבור תקבל את המידע מחברת התעופה בשלב שבן אדם אמור להיכנס למטוס, לא בשלב שבו יושב פקיד. אני מניח שזה ינוהל באופן דיגיטלי או ייעשה לפי איזה שהן רשימות. הרשימה של מוכלל לסירוב כניסה זאת הרשימה המרכזית שעל פיה יפעלו. אני חושב שכדאי שהוועדה תשמע כמה אנשים כלולים ברשימה הזאת של מוכלל לסירוב כניסה, למה הם כלולים שם, מה העילות, מי מכניס אותם לרשימה הזאת, מי מוציא אותם מהרשימה הזאת, ומה הפרוצדורה.

השאלה היותר מדויקת היא מתי קיבלו את האינפורמציה עליו כדי לכלול אותו במסורבי כניסה. אנחנו הבנו שהם יקבלו את האינפורמציה לפני ההמראה.

נכון, אבל הרשימה כבר קיימת קודם.

איך ידעו אם הוא מסורב?

מדובר ברשימה שכללה אותו. כשהוא בא לעלות למטוס רואים שהוא כלול ברשימה הזאת ולא נותנים לו לעלות למטוס.

הוא כלול לפני שקיבלו עליו את האינפורמציה.

האינפורמציה הספציפית על הטיסה הזאת.

מדינות עושות את זה, לא?

יכול להיות. בישיבה הקודמת שמענו בפעם הראשונה על הרשימה השחורה הזאת של אנשים שהם מנועי כניסה.

אני לא יודע מה הצבע של הרשימה, אבל המדינות עושות את זה.

אולי יכולים למסור לוועדה כמה אנשים כלולים ברשימה הזאת היום, ברגע זה, למה הכניסו אותם, ומה העילות להכניס אותם לרשימה.

מה זה רלוונטי לנוסח החוק?

כי אלה אנשים שימנעו מהם להגיע, אנשים שיעצרו אותם בעלייה למטוס.

תודה רבה על השתתפותכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.