פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



84
ועדת העבודה והרווחה
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 12:20

הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ"א – 2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
מופיד מרעי

רפאל גולני - מנהל אגף בכיר לשעת חירום, משרד הבריאות

אורלי בוני - ממונת שוויון ונגישות, מנהלת השירות הארצי, משרד הבריאות

מיכל רלר קציר - עו"ד פנ"צ, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

טל זימנבודה - ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יהודה מירון - יועץ משפטי, צה"ל, משרד הביטחון

שרה גורפינקל - תחום פ"א-חירום ופיתוח מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה וביטחון החברתי

יעל שדלובסקי-פרס - מנהלת תחום רב"ע ופעילות יום, אגף דיור, משרד הרווחה וביטחון החברתי

מירב גת - יועצת מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה וביטחון החברתי

אלומה ריפס ברקוביץ - הלשכה המשפטית, משרד הרווחה וביטחון החברתי

עדי וולס - מנהלת שירות רווחה, חט' רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

עדי אבירם - מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי

שי אלדרוטי - מנהל מחלקת נגישות ארצית, שירותי בריאות כללית

רון אייזן - רכז נגישות ושוויון ארצי, קופת חולים מאוחדת

ענת אריאל זכאי - יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

לירית שפיר שמש - פעילה בפורום בריאות לאנשים עם מוגבלויות, בית איזי שפירא

יולי גת - יו"ר אב"א-איגוד בתי אבות ודיון מוגן

נחי כץ - מנכ"ל אב"א-איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

נאוה כהן - מתמללת

דניאל שגיא - לשכה משפטית, משרד הבריאות

ד"ר ניר רונן - מנהל המחלקה לשעת חירום, שירותי בריאות כללית

ענת צדוק וינגורט - יועצת משפטית במוסדות בריאות, שירותי בריאות כללית

סנדרה מרון - ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות, מכבי שירותי בריאות

ד"ר גיא אקוקה - עו"ד, מנהל מחלקה משפטית וקשרי ממשל, המרכז לעיוור בישראל

אלה סיקולר גרינר - מתנדבת בארגון 'בקול'

אסנת יחזקאל להט - רכזת פורום בריאות-סאחה, קידום בריאות לאנשים עם מוגבלות

תומר אקסלרוד - סגן יו"ר ארגון מורשי נגישות בישראל

אתי אברהם - מנחת קבוצת קהילה נגישה, קהילה נגישה ארצית

סמדר כהן - פעילה, קהילה נגישה ארצית

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ"א – 2021

יום שגרתי בכנסת, נפתח בדיון נוסף. טוב, באמת אני שמחה שבאתם ואני גם שמחה שיש לי את האפשרות להמשיך ולקדם כאן גם את התקנות החדשות האלה, כמו עוד דיונים נוספים.

כמו שראיתם, אנחנו לא אומרים נואש עד לרגע האחרון ונעשה כל שביכולתנו כדי להמשיך לתת לוועדה הזאת להמשיך ולפעול ולקדם את החקיקה שנמצאת על שולחנה וגם את התקנות. יש לנו כאן המון חקיקה, אני מבטיחה שאנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי לקדם את הדברים ולהעביר חוקים ותקנות עד אשר הכנסת תתפזר. והיום תקנות שאנחנו התחלנו לטפל בהן לפני כשבוע ואני בשאיפה לסיים את התיקונים וההקראה שלהן היום ולאשר אותן. אז נראה איפה אנחנו נמצאים, באיזה סעיף, וגם נחזור חזרה אחורנית.

קודם כל אני אגיד כמה דברים רלוונטיים ליום, למועד ולנושא. היום הוא ה-21 ביוני, נדמה לי שזה היום הארוך בשנה, 2022, כ"ב בסיוון תשפ"ב, השעה היא 12:20. אנחנו דנים, כאמור, בהצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), עוד תקנות שאנחנו מתקנים כאן עבור אנשים עם מוגבלויות ואנחנו, כאמור, התחלנו לדון בהם ולאשר.

אנחנו הגענו לתקנה 18.

מלווה וחיית שירות, ציוד עזר
18.
(א) אדם עם מוגבלות יוכל להסתייע במלווה מטעמו, בחיית שירות, וכן בציוד עזר אישי שלו, בעת שהוא שוהה במוסד רפואי, מרפאה, מרכז ארעי לטיפול, או מובל ברכב חירום כגון אמבולנס, ולשם קבלת שירות בריאות, למעט במקומות שבהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות לפי סעיף 19כ(ב1)(1) לחוק.



כמובן ההגבלה של חיית השירות זה נוגע, בציוד עזר הוא יכול להשתמש בכל המקומות ויכול להיות שמיותר להגיד פה מרפאה.



(ב) הוראות תקנה 12ג(5)ו(6) ו-17 יחולו גם לעניין אדם עם מוגבלות שהוא מלווה של אדם אחר.



זאת אומרת אם אנחנו מדברים על כך שאדם עם מוגבלות מלווה אדם אחר שהוא מקבל את אותו טיפול רפואי, הוא גם זקוק למידע ו-12ג עוסק בתנאים הדרושים במרכז הארעי, בסיוע שנדרש לו במרכז הארעי לטיפול.


רציפות שירות בריאות למי שמקבל שירות בריאות בביתו
19.
(א) קופת חולים תיערך להמשך מתן שירות בריאות במצב חירום, בביתו של מי שהיא מספקת לו דרך קבע את השירות בביתו; בתקנה זו, "בית" – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה;




(ב) הערכות זו תכלול גם את כל אלה:






(1) ביצוע הסידורים לפי האמצעים שמצויים בידיה ומשמשים אותה בעת שאינה מצב חירום, שיבטיחו שקופת חולים או מי שהיא התקשרה עמו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות, יוכלו להמשיך ולספק את אותו שירות בריאות במצב חירום לפי יכולותיה וכוח האדם שיעמוד לרשותה בנסיבות מצב חירום; לעניין תקנה זו, "שירות בריאות בבית" – לרבות המשך ביצוע בדיקות וטיפולים, אספקת תכשירים, מזון תרופתי ותרכובות מזון, מוצרי היגיינה וספיגה, ופתרונות ישימים למקור אנרגיה חלופי למי שנדרש לחשמל לצורך קבלת השירות;



יהודה, אתה רוצה להסביר את הנושא הזה של מי שנדרש לחשמל, כי אנחנו מדברים על מישהו שכבר נותן את השירות, נותן באופן רגיל את השירות בבית.

כן, בקצרה. לקופות החולים יש מה שנקרא יחידות המשך טיפול ששם הם מטפלים באנשים שהם השימו לטיפול בבית, בין משום שהם במקום שהם יאושפזו, או משום שהם מרותקים לביתם. הטיפול הזה כולל מה שהקופה החליטה שהיא צריכה לתת לו לפי מצבו הרפואי, בין היתר חלק מההיערכות זה לבדוק חלופות ופתרונות מה יקרה אם אדם במצב שהוא מונשם, מה יקרה במצב חירום, אין חשמל. יצטרכו לחשוב על פתרונות, סיפור לא פשוט, לכן בואו נחשוב ונראה מה עושים בתחום הזה. בדרך כלל יש לבן אדם בלון רזרבה וכו'. זה משהו שצריך לשים עליו דגש ולראות מה עושים, כי זה אנשים מכמה קבוצות, קבוצת העל שם זה המונשמים.

(2) הסידורים האמורים בפסקה (1) יגעו גם לאפשרויות מתן שירות בריאות בבית מרחוק, בנסיבות שבעת מצב החירום לא ניתן להגיע לבית האדם עם המוגבלות לשם מתן השירות ובלבד שהטיפול מרחוק ללא הימצאות מטפל בצמוד לאדם עם המוגבלות, אינו מסכן את האדם עם המוגבלות; הסידורים יגעו גם להדרכה של האדם והמטפל העיקרי שלו לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, ובכלל זה טלפון או מחשב, לשם המשך קבלת שירות בריאות בבית מרחוק;




(3) ההיערכות לאספקת סוגי שירות בריאות בבית לאדם עם המוגבלות תיגע גם לחלופות שיאפשרו מתן שירות רפואי בבית בנסיבות שבהן בעת מצב החירום לא ניתן להגיע לביתו או לתת טיפול מרחוק, כגון הסתייעות ברשות המקומית בכוחות הצלה אחרים ובמשרד הבריאות.



(ג) קופת חולים ומי שהתקשרה עמו לצורך אספקת שירות בריאות בביתו של אדם עם מוגבלות (בתקנה זו – ספק שירות בבית), ייצרו קשר במצב חירום עם האדם עם מוגבלות שהם מספקים לו שירות בריאות בבית, כדי לוודא את שלומו ולשם שמירה על רציפות אספקת שירות הבריאות במצבי חירום, ויחולו הוראות אלה:




(1) יצירת קשר תהיה עם האדם עצמו או באמצעות אנשי קשר שלו, באופן שנגיש לכל אחד מהם, לצורך בירור מצבו, צרכיו ומתן סיוע לו בתחומי הבריאות, לרבות באמצעות הגעה למקום שבו הוא נמצא, הכול בהתחשב בנסיבות מצב החירום; יושם דגש על ריבוי אפשרויות ליצירת קשר באמצעים שונים, ובאמצעות אנשי קשר שונים, בפרט למקרה שלא ניתן להגיע למקום שבו נמצא האדם עם המוגבלות;




(2) קופת החולים תורה על סדר העדיפויות ליצירת קשר במצב חירום עם מי שמקבל שירות בריאות בביתו.



כשאתה אומר סדר עדיפויות זה עם מי אני מתקשרת קודם, נכון? מי אנשי הקשר.

עם מי מבין קבוצות החולים. ביחידת המשך טיפול יש חולים מכמה קבוצות, מונשמים, סיעודי מורכב, יש מספר קבוצות, הקופה צריכה להחליט במצב חירום עם מי היא יוצרת קשר ראשונה. אם יש מצב של חוסר בכוח אדם בקופה צריך לנהל את המשאב החסר הזה.

סדר עדיפויות מבחינת הקופה. כן, בטח רציתם להגיב.

אתם רוצים לקרוא את הכול ואז נגיב?

לא, אם יש לך התייחסות ספציפית עכשיו.

לחזור לסעיף הקודם (ב)(2), הסידורים האמורים. אני מבין פה שעכשיו גם צריך להיכנס לנושא של להדריך את האדם ואת המלווה שלו לגבי הטכנולוגיות, זה מה שאתה כותב, יהודה?

המטרה היא שאם עכשיו במצב חירום יחידת המשך טיפול לא יכולה להגיע אליי הביתה, אז מה עשינו בקורונה? הודרכו אנשים בבית, באמצעים שיש להם, לא שאתה מספק להם, שימוש בזום, שימוש בטכנולוגיה, ואז דרך זה אתה מאפשר להמשיך לספק טיפול, למשל שבן בית מטפל עיקרי ימשיך לטפל.

זה לא ברור שזה אמצעים שקיימים.

לא, זה כתוב.

כתוב, 'שנמצאים בידיהם'.

בידיהם של האנשים. אז בוא נגיד את זה, שיהיה ברור, המטרה היא שבאמצעים שיש, בוא נניח שאני - - -

'לשימוש באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, בכלל זה טלפון או מחשב, להמשך קבלת שירות'.

של אנשים המטופלים שלך. שנמצאים בידיהם, זה מה שיש.

זאת אומרת אני צריך עכשיו לייצר מערך הדרכה שידריך את האנשים האלה איך להשתמש בטכנולוגיה.

לא, אתה כאן צריך לעשות סידורים, להיערך למצב הזה.

מה זה סידורים? לייצר מערך הדרכה.

אתה לא צריך לעשות שום דבר, אתה צריך להיות מוכן. תראה, בקופה שלך אני בטוח שכבר עשו הרבה מהדברים שרשומים כאן, הרי משם למדנו את הדברים.

זה נכון, אבל במקרה הספציפי הזה זו בעיה, כי אתה מבקש במצב חירום שכרגע יכול מאוד להיות שיש אנשים שלא מקבלים כרגע טיפול בבית, אלא צריכים להיכנס לזה עקב מצב החירום בגלל שהם לא יכולים להגיע למרפאות, שזה בסדר גמור.

לא, זה לא המצב. המצב הוא שבשגרה אתה מגיע אליהם הביתה. אלה אנשים שאתה מגיע אליהם הביתה.

נכון, עכשיו אני לא יכול להגיע אליהם בגלל מצב החירום ואני צריך עכשיו לייצר מנגנון שמאפשר לי לתת להם טיפול מרחוק.

אם אתה יכול.

נניח שכן לצורך העניין. והיה וזה המצב זה אומר שאני כרגע צריך להיערך עם איזה שהוא מערך של הדרכה לאנשים האלה בבית, שרגילים לקבל טיפול בבית, שאני מגיע.

שמישהו אחר ייכנס במקום המטפל.

לא רק ייכנס, אלא בכלל ידבר איתם דרך טלפון או ווטסאפ.

כן, איך הוא עושה את זה, איך הוא יודע מה לעשות, איך הוא יודע להפעיל את המכשור האלקטרוני.

נכון, אז יש הסכמה, אני צריך להכין מערך של הדרכה לדברים האלה.

הבנתי שזאת הייתה השאלה.

הלכה למעשה בקורונה זה היה ועבד על אותם אנשים, בעלי המקצוע שלך, שלא יכולים להגיע לבית, הם עכשיו יתנו הדרכה מרחוק, זה מה שהם צריכים לעשות. כי הרי מה הקושי? אתה לא יכול לטפל במישהו מרחוק אם אתה עלול לסכן אותו. כשאתה לא נמצא לידו, אז הכול נמצא כאן, זה משהו שאומר בואו נתפקס למקרה כזה.

מה עשיתם בקורונה?

זה מה שעשיתם?

היינו מאוד מאוד יצירתיים.

מעולה, ובזמן של לחץ, בלי זמן להיערך מראש.

היינו מאוד יצירתיים, בסופו של דבר ברוב המקרים מצאנו את הפתרונות.

ואתם יכולים היום, במיוחד כשאנחנו מדברים על תקנות שגם לא נכנסות מיד לתוקף, אפשר באמת ל- - -

בהיבט הטכנולוגי אני לא כל כך מוטרד, כי אני חושב שבאמת, ואני חושב שגם הקופות האחרות, עשו באמת קפיצת מדרגה בתקופת הקורונה.

נכון.

זאת אומרת מן הסתם כלים ותשתיות וכזה כנראה שיש בצורה כזו או בצורה אחרת, אני לא אגיד מאה אחוז, אבל בסדר, אנחנו בדרך הנכונה, אבל שוב, כדי להבין את המשמעות הזו, אני לא רואה שהרופא שמגיע לבית המטופל הוא זה שיעשה את ההדרכה, פה יצטרכו להיות אנשים אחרים שיעשו את זה.

אבל מה זה הדרכה? לפעמים זה אומר ללחוץ על הכפתור הזה שמצוירת עליו מצלמה.

אבל לפעמים זה גם שעתיים הדרכה. את צודקת, לפעמים זה - - -

שוב אני שואלת, מה עשיתם כשזה היה בתקופת הקורונה?

הגענו והדרכנו.

לא, חלק לא הגעתם, אי אפשר היה לצאת.

נכון, אז אני אומר, חלק מהדברים, מה שהצלחנו לעשות באמצעים מקוונים עשינו באמצעים מקוונים. שוב, זה לא היה מסודר, זה לא היה מאורגן.

אז הנה, אז יש לכם את ההזדמנות עכשיו לעשות סדר.

אני לא מתלונן, אנחנו באותו צד.

אז מה השאלה?

אני רק רוצה להבין אם אני צריך כרגע מערך הדרכה והתשובה שאני מקבל היא כן, אני צריך להכין מערך הדרכה.

לפי דעתי הוא כבר קיים. דעתי הזהירה מאוד.

אני חושבת שהדגש הוא לקחת בחשבון, כמו כולנו, בעצם התקנות האלה מביאות בחשבון מצב חירום ואיך נערכים אליו, אז כן, אני חושבת שזה חלק מההיערכות.

נכון.

ברשותך, אני רוצה להוסיף, אולי זה לא מתבטא מהדברים, מהאמרות שאני אומר, אבל אני בהחלט בעד כל מה ש - - -

ברור, לרגע לא פקפקנו, שי.

אני אמנם לא מתעכב יותר מדי על להצדיק ולהגיד את זה, כי חבל על הזמן של כולם, אנחנו רוצים להיות פה ענייניים.

לא, זה ברור, אנחנו מעלים פה את הקשיים שעלולים להיווצר ומנסים למצוא להם פתרונות, כולנו יחד, זה ברור לגמרי.

סעיף (ד) עמוד 32.

סליחה, לא ראיתי אתכם.

אנחנו רוצים רגע את ההתייחסות גם לסעיף (3), ההסתייעות ברשות המקומית. אז מבחינתנו כשלטון מקומי - - -

סליחה, איזה סעיף (3) את מדברת?

(ב)(3). אנחנו כשלטון מקומי רוצים שיהיה ברור שהסתייעות, אנחנו כאחרון ולא כראשון, כמו שכל התקנות האחרונות לא מדברות על הרשויות כעובדה כעושות את הדברים. אין הבחנה, לצערנו, בין רשויות גדולות לקטנות ולכן אנחנו רוצים שזה יהיה ברור שהבריאות צריכים לפנות לרשויות כעזרה ולא כדבר ראשון שהרשויות הן אלה שיעמדו בכול.

למה לא?

אני רוצה להצטרף למה שאומרת עדי, כי חלק גדול מכל המהלך הזה שמקדם פה שר הביטחון זה באמת לעשות סוג של, אני אגיד בזהירות, חלוקת אחריות ברורה במצבי החירום כלפי אנשים עם מוגבלות ויש לנו פה כל מיני פרקים, כרגע זה פרק בריאות, ובכל פרק אנחנו מדגישים מי המגיב הראשון, מי נמצא בחזית ומתי אתה צריך להיעזר באחרים.

במקרה הזה באמת עדי צודקת לחלוטין, ההגעה לרשות המקומית היא לא בחזית הראשונה, אלא אם הקופה תעמוד, למרות כל מה שהיא עשתה וכל מה שדיברנו, לא מצליחה בסוף להגיע לחולה מסוים שנמצא בעיר מסוימת, אז בהחלט היא תפנה לרשות המקומית אם היא יכולה לסייע.

אבל היא אומרת משהו אחר, את רוצה מדרג אחר.

לא, לא, זה בדיוק זה. פה כתוב הסתייעות, שזה יהיה ברור שאנחנו לא המדרג הראשון.

אז את רוצה להוסיף ולהגיד כגון הסתייעות ברשות מקומית ובכוחות הצלה אחרים ומשרד הבריאות, אם לא ניתן - - -

לאחר שלא ניתן.

היא רוצה משהו אחר, יהודה, זה לא נכון.

אנחנו עם אותה כוונה.

אז את מאשרת את הנוסח שכתוב כאן?

שיהיה מודגש שאנחנו לא הראשונים.

מה זה שיהיה מודגש? את רוצה לתקן? אני לא מצליחה להבין.

כתוב פה 'ברשות מקומית', אנחנו רשומים ראשונים.

לא, אתם לא הראשונים.

לא, כתוב 'רשות מקומית, כוחות הצלה אחרים ומשרד הבריאות'.

כן, זאת אומרת מי שלא מצליח ישר יגידו הנה הרשות המקומית כתובה פה והם אלה שיהיו צריכים.

אני הבנתי אותך נכון, רצית פה מדרג אחר ממה שזה כרגע כתוב, לא רצית שאתם תצוינו ראשונים כדי שלא יעלה מזה המשמעות שאתם הראשונים שצריכים.

נכון.

אם נהפוך את הסדר, עדי, שהרשות המקומית תהיה אחרי כוחות ההצלה?

זה מספק אותך? לא, באמת, לכן אמרתי, אני מבינה שאת רוצה מדרג אחר.

כן.

בואו נהפוך את הסדר, רשות מקומית תהיה אחרי כוחות ההצלה.

ונתון גם לשיקול דעת של הרשות, זאת אומרת אם היא יכולה, כמו שעשו הרשויות בקורונה, אבל לא כל הרשויות הן באותה רמה שהן יכולות לעזור והן לא צריכות את העזרה גם.

כרגע מדובר רק על היערכות להסתייעות.

אתם לא רוצים להיערך? לא הבנתי.

ברור שכן, עובדה שגם עושים את זה, אבל לא כולם יכולים באותה מידה לעשות את זה.

אבל לא כתוב כאן לעשות, כתוב כאן להיערך.

בסדר.

לא, זה חשוב.

עדי, אני חושב שזה מניח את הדעת כי אנחנו מדברים פה, כמו שאומרת היושבת ראש, על היערכות לקראת. הקופה צריכה לדעת שא' ב' ג' זה מה שהיא עושה, אם יהיה מצב של כשל בערוץ אחד או בערוץ שני היא צריכה לפנות לכוחות ההצלה. יש כאן מדרג, ברור שאתם לא האחריות הישירה ואני אומר את זה הכי ברור לפרוטוקול.

זה מה שחשוב.

אנחנו ממשיכים עם (ד).




(ד) במקרים שלא ניתן להמשיך לספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות בביתו, תבחן קופת החולים את הצורך לפנותו מביתו, אם הסכים לכך, ולהעבירו באמצעות משרד הבריאות למקום שבו ניתן להמשיך ולספק לו שירותי בריאות כדי לשמור על חייו.



(ה) קופת חולים תכין רשימה של ספקי שירות בבית שהתקשרה עימם ערב יום התחילה ושיש לאשר כי הם מפעל לצורך המשך מתן השירותים במצבי חירום שונים; קופת חולים תודיע לספקי שירות בבית, עם הכללתם ברשימה, על הפעולות שעליהם לנקוט לשם קידום תהליכים לצורך קבלת אישור כמפעל.



הכוונה היא מפעל חיוני או מפעל לשירותים חיוניים לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.



(ו) ספק שירות בבית שקופת חולים הודיעה לו כאמור בתקנת משנה (ה), ישתף פעולה לצורך הגשת בקשה לאישור כמפעל.


(ז) ספק שירות בבית שעמו התקשרה קופת החולים לראשונה אחרי יום התחילה (בתקנת משנה זו – ספק חדש), לא יתחיל לספק שירות לקופת החולים כל עוד לא הגיש בקשה לאישורו כמפעל; על אף האמור, רשאית קופת חולים לתת לספק חדש אישור זמני, לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות עמו, לספק שירותי בריאות בבית לחברי קופת החולים, שבמהלכה ישלים הגשת בקשה לפי תקנת משנה זו; לא אושרה הבקשה או שחלפו תשעה חודשים ממועד תחילת ההתקשרות וטרם אושרה הבקשה, לא תמשיך קופת החולים לתת שירותים באמצעות הספק החדש.



זאת אומרת ספקים קיימים, צריכים להפנות אותם להליך הבקשה וספקים חדשים צריכים להיות כבר עם אישור, אלא אם כן יש להם תקופת ביניים כזאת.


(ח) קופת חולים תכין נוהל ליישום חובותיה לפי תקנה זו.

אפשר הצעה, ברשותכם?

כן.

בכל המקומות, בשלושת הסעיפים האלה כשמופיע מפעל להוסיף את המילה חיוני.

זה לא כבר שולח אותנו להגדרה?

אני אגיד לך מדוע אני לא רציתי. אנחנו רוצים להגיד מפעל חיוני זה מפעל חיוני ומפעל לשירותים קיומיים. יש הרי שני סוגי מפעלים.

אזה זה צריך להיות ברור פה לגמרי על מה מדובר.

איפה ההגדרה של המפעל בחוק?

בהתחלה, בסעיף 1 יש הגדרה.

הנה, מפעל, עמוד 3, מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים כהגדרתם בחוק שירות עבודה בשעת חירום.

(ט) הוראות תקנה זו החלות על קופת חולים לעניין שירותי בריאות שהיא מספקת דרך קבע בביתו של אדם, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום, לעניין שירותי בריאות בשל נכות מוכרת של נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] שהאגף מספק דרך קבע בביתו של הנכה האמור.

האגף לשיקום משמש לצורך זה כמו קופת חולים, בביתו של הנכה, חלות עליו הצורך ב - - -

באיזה נוסח את קוראת? יש לי נוסח מלפני יומיים וזה לא מופיע מה שהקראת עכשיו.

אני חושבת שבנוסח של לפני יומיים לפחות חלק היה.

לא, (ט) בכלל לא קיים.

פרסמנו נוסח מעודכן לדיון.

מתי? אי אפשר שעתיים לפני הפגישה לפרסם נוסח.

לא שעתיים.

היא לא אמרה שעתיים, פורסם אתמול והעבודה ממשיכה להיעשות כל הזמן.

יש פה 40 עמודים, יושבת הראש, הם הגיעו ביום ראשון. לשבת על כל ה-40 עמודים האלה לקח לי יום וחצי.

בסדר גמור, אנחנו יושבים ואנחנו דנים בזה עכשיו.

אבל אי אפשר לשלוח עדכון ביום האחרון.

אבל אפשר לשלוח עדכון בגלל שהעבודה בין המשרדים נעשית פה כל הזמן. אף אחד לא מעביר את הנוסח הזה רגע לפני הדיון בצורה מכוונת כדי להסתיר חלילה, אלא פשוט העבודה כאן בין המשרדים נמשכת כל העת ויש כאן כל הזמן באמת איזה שהם פתרונות טובים וראויים שמוצעים בנוסח הזה.

אנחנו נמצאים בעמוד 32.

אפשר להעיר בינתיים משהו על ספק מקצוע?

ספק מקצוע אנחנו עוד לא התחלנו לקרוא, זה ב-19א.

היערכות לטיפול מרחוק
19א.
(א) ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון כאמור לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, "בית" – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה;



(ב) במסגרת הערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום:




(1) הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שזמינים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך;


אולי צריך להגיד, כמו שם, 'מצויים בידם'.




(2) טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת;




(3) טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיהם וליכולותיו של האדם או הילד, עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק ללא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו;




(4) מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה.



פה אנחנו מתייחסים למקרה מסוים שחייבים את הטיפול במגע, אי אפשר לתת את הטיפול הזה מרחוק ואז צריך לתת מענים מתאימים.



(ג) משרד הבריאות יגבש מדדי איכות מומלצים לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום.



(ד) ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי סעיף (א) ובהתחשב במדדי האיכות שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנהל הכללי של משרד הבריאות ולתקופה שיורה.



גם פה, זה המקרה השני שבו יש חריג לגבי מצב של מחלה מידבקת מסוכנת. אולי תסבירו למה יש את החריג הזה, למה במצב של מחלה מידבקת אתם לא מפעילים את זה.

נסיים את הסעיף ואז אני אשמע את ההתייחסות.

רק אני אדגיש שפה אנחנו אומרים שהמנהל הכללי מפעיל את הסמכויות שלו מכוח כנראה פקודת בריאות העם במקרה הזה.



(ה) בתקנה זו –




"מעון יום שיקומי" – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000;




"מקצוע בריאות" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח – 2008.




"ספק מקצוע בריאות" - כל אחד מאלה:





(1) מי שלפי חוק ביטוח בריאות מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד;





(2) מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.

אני רוצה לחזור לתחילת הסעיף, ספק מקצוע בריאות. יהודה, זה גם כולל עובדים עצמאיים ופרא וכאלה?

לא, זה כולל מקצועות הבריאות לפי חוק הסדרת הבריאות.

יש פה הגדרה.

הכוונה כאן לאותם מקצועות שעיקר או חלק גדול מהעיסוק זה אנשים עם מוגבלות או ילדים עם מוגבלות. לשם זה מכוון.

אם יש לי רופא עיניים עצמאי.

לא קשור, אין פה רופאים, זה לא רופאים, זה מקצועות הבריאות. תסתכל בהגדרה.

שזה כולל מה?

ריפוי בעיסוק, פיזיו, קלינאות תקשורת.

יש לי מרפאה בעיסוק שיושבת בבית עכשיו, זה מכיל גם אותה התקנה הזאת?

זה יחייב לחשוב על היערכות מרחוק, כמו שדיברנו מקודם, אפשרות לטיפול מרחוק.

הבודדת הזו שיושבת בבית עכשיו צריכה לסגור בגלל שעת חירום? היא צריכה עכשיו להיערך לטיפול מרחוק?

אם היא נותנת עבור הקופה שירות למטופלים, הכוונה כאן בצורה מאוד רכה, בואו ניערך למצב שאני או את לא יכולים לצאת החוצה ולהגיע לקליניקה שבה את מטפלת.

למה לא, שי?

עוד פעם, אני רוצה להסביר לכולם, כל מה שכאן, אין פה המצאה - - -

זה נעשה בקורונה.

כן, אבל זה נעשה בהוראות משרד הבריאות, וצריך לציין את זה. אני חושבת שחייבים להוסיף לסיפה שזה בהוראות מקום מתן השירות. היו הוראות של משרד הבריאות, למשל, שנתן הוראה בקורונה לקופות החולים לא לאפשר כניסה לבתים, או לא לאפשר לתת טיפולים בתקופות מסוימות. אנשים לא עובדים בעצמם, הם עובדים תחת מסגרת וצריך איכשהו, אני לא יודעת, לנסח את זה משפטית, שזה בהתאם להוראות משרד הבריאות או מקום מתן השירות. אלא אם כן הם עובדים עצמאית, אבל גם אלה שעבדו עצמאית פנו אלינו לשאול האם מותר להם או אסור להם להמשיך לתת את הטיפול בזמן הקורונה.

אורלי, את מדברת על מחלה מסוכנת ומחלה מידבקת מסוכנת.

לא, אני מדברת על אנשי מקצוע שקיבלו הוראה בשלב מסוים האם לתת או לא לתת. אנחנו הוצאנו חוזרים לאנשי מקצועות הבריאות מתי הם יכולים לתת או לא יכולים לתת את השירות.

באיזה נסיבות?

בנסיבות של סגר.

זה מה שאומרת נעה.

אורלי, רגע, אני רוצה להבין, את מתכוונת האם הם יגיעו הביתה או לא יגיעו הביתה?

גם מתן שירות מרחוק הוא היה רק אחרי שמשרד הבריאות הוציא את ההוראות איך נותנים שירות מרחוק. לא כל אחד בחר איך הוא נותן את השירות מרחוק, יש כאן אבטחת מידע ויש – גם אז קופות החולים, אנחנו הוצאנו מהר מהר הוראות חירום למתן שירות מרחוק והעברנו אותן לקופות החולים ואמרנו ששירות מרחוק יינתן בהתאם להוראות משרד הבריאות בהקשר של התפתחות הילד. זאת אומרת זה לא כל אחד פועל איך שהוא רוצה, יש כאן קו שמשרד הבריאות מנחה וצריך איכשהו, לא יודעת איך לציין את זה, אבל צריך באיזה שהוא מקום להכניס את העניין הזה, כי זה לא שוק חופשי כזה.

אז אולי צריך להגיד בכפוף להתקשרות, בכפוף להוראות של ההתקשרות עמם, אבל אנחנו כן רוצים שכולם ייערכו. אנחנו רק אומרים להיערך, שברגע שמחייבים אותם להיערך אז זה מחייב אותם גם לברר מה מחייבת ההתקשרות שלהם עם קופת החולים או משרד הבריאות.

יש לזה הרבה משמעויות, כי יש כאן טכנולוגיות, יש כאן שמירת מידע. בגלל זה אני אומרת, הם לא יכולים להיערך, לא בכפוף לשירות שהם נותנים לו את השירות. כלומר היא לא יכולה להחליט שהיא עובדת איתו, לא יודעת מה, בווטסאפ כשאנחנו אומרים שלא נותנים שירות בווטסאפ. סתם אני נותנת דוגמה. זאת אומרת זה שירות בריאות, זה טיפול.

היית מציעה שנכתוב במקור שקופת חולים צריכה לעשות את הסידורים, היא צריכה בעצמה צריכה להיערך כדי שספק הבריאות יוכל לעשות את הדברים האלה? ספק הבריאות שאיתו היא מתקשרת?

קופת חולים ו/או משרד הבריאות, כי ספקים פרטיים קיבלו ממשרד הבריאות.

אז זה אומר שהחובה תהיה על קופת החולים להיערך לכך שספק שירותי מקצועות הבריאות שאיתו הם יתקשרו ייערך בעצמו לעשות את כל הפעולות האלה.

לתת את ההוראות כיצד להיערך.

את ההוראות?

כן. לפי הנחיות של - - -

לפי הנחיות של משרד הבריאות.

אנחנו נכנסים פה למקום מסובך, כי כמו שהסביר יהודה בפעם שעברה, אנחנו כרגע נמצאים בתקנות שזו חקיקת משנה ואנחנו לא יכולים להסמיך גורמים לתת הוראות, לכן אנחנו יכולים להטיל את החובה על קופת החולים שהיא תעשה את הדרוש כדי להיערך כדי שספק מקצועות הבריאות כבר יבצע את הדברים ואז זה אומר שאני מטילה את החבות על מישהו אחר. כרגע אני מטילה אותה על ספק מקצוע הבריאות שהוא צריך להיערך. את אומרת בואו נעלה לדרגה יותר גבוהה וכך זה יהיה ברור שההיערכות שלו ממילא מביאה בחשבון את כל השיקולים האלה של אבטחת מידע וכן הלאה.

אני חושב שזה לא נכון. שוב, אני חוזר על מה שאמרתי בפגישות הקודמות, שעת חירום זה אירוע מאוד מאוד יוצא דופן, אירוע לאומי, הוא לא מנוהל על ידי הקופות, הוא מנוהל על ידי המדינה והמדינה צריכה להוביל את הדבר הזה. לא יכול להיות שכל האחריות פה בגלל התקנות, שאי אפשר להסמיך עכשיו או לתת הנחיות למשרד אחר, מחייבים את הקופות. אם יש פה בעיה של חקיקה תעלו את זה לחקיקה.

לחלוטין.

שיהיה חוק ולא תקנה, הכנסת תיתן את ההנחיות ל - - -

אני רוצה להציע פתרון בהמשך למה שנעה אמרה. באותו סעיף שנעה קראה, בסעיף (ג), משרד הבריאות יגבש מדדי איכות לכל הנושא הזה. בכל מקרה יש כאן סעיף שאומר שמשרד הבריאות יגבש את המדדים בתחומים הללו.

זה לא מדדי איכות, זה אמות מידה.

אני רוצה רגע להגיד משהו משפטי. בכל מקרה מבחינה משפטית שר הביטחון לא יכול להסמיך עוד אחד ועוד אחד, ולכן ההצעה הכי פרקטית שאתם, כמו שעשיתם בקורונה, תוציאו איזה נוהל שאתם מצאתם לנכון.

אבל זה לא מדדי איכות.

את רוצה להגיד אמות מידה, יגבש אמות מידה בעניין הטיפול?

כן, אמות מידה למתן השירות, ברור, זה לא מדדי איכות. מדדי איכות זה משהו אחר, או הנחיות, לא משנה.

אני רוצה להוסיף משהו, שכולם יבינו, בפועל מחוץ למסגרת הזו המשרד יוכל להוציא כל מה שהוא מוצא לנכון, אף אחד לא עוצר אותו. חשוב להגיד את זה, כי אנחנו פה באיזה שהיא מסגרת משפטית שלא הכול יכולים לעשות כי שר הביטחון הוא זה שבעצם צריך לקבוע. דווקא מתוך מקום שלא ניאלץ מקומות שהוא לא יכול לצפות עכשיו, כל מה שיהיה חסר, כמו שהמשרד עשה בקורונה, הוא הוציא נוהל. משרד הבריאות הוציא נוהל.

או הנחיות, אבל לא מדדי איכות.

בסדר.

אז הנה, תותקנה אמות מידה.

או הנחיות.

אבל עדיין השאלה היא מה אנחנו כותבים ברישה, ב-(א), האם אנחנו משאירים את זה ספק מקצוע בריאות והכול פועל לפי משרד הבריאות?

יהודה, בוא ניקח תסריט מסוים, אני באה מהתחום, אני מרפאה בעיסוק ראשית, נגיד שמרפאה בעיסוק מחליטה לתת טיפול בית ויש איזה שהיא רשלנות מקצועית, ההורים פונים למשרד הבריאות, ואז אומרים: מי נתן את ההוראה?

כן, מפחדים לקחת אחריות, אני מבינה מה את אומרת.

כן, אבל צריך לתת את הטיפול בבית או לא צריך לתת? מצב החירום מחייב? אנחנו צריכים ל התמודד עם הנסיבות האלה.

כי נכון להיום הם פנו אלינו והם שאלו האם הם יכולים להמשיך לתת את הטיפול. גם אלה שעבדו באופן פרטי, הם פנו למשרד הבריאות והם שאלו האם הם יכולים לתת או לא יכולים להמשיך לתת את הטיפול. אלה גם טיפולים שבדרך כלל קופת החולים אחרי זה מחזירה להם כסף. זאת אומרת יש כאן עניינים למשפחות, יש כאן עניין מקצועי.

כן, אז תחדדי את השאלה.

אני מנסה למצוא מילה, לא הרבה מילים, מילה או שתיים.

אבל אם משרד הבריאות קובע את אמות המידה אז הוא כבר יקבע את אמות המידה לעניין הפרטיות ולעניין הביקורת או ההדרכה או כל מה שצריך.

זה מה שקרה בפועל, יש לי כאן העתק אצלי במחשב של הנוהל שיצא בזמן הקורונה והמשרד הנחה.

אז הנחיה, לא אמות מידה. על פי הנחיות משרד הבריאות.

ככה המשרד פעל.

אבל גם פה צריך לציין, ספק מקצוע בריאות ייערך למצב של – על פי ההנחיות הקיימות. אני לא יודעת איך לכתוב את זה, אבל שהוא יפעל על פי הנחיות מסוימות שהוא יצטרך, האחריות היא עליו לבדוק האם יש הנחיות. זאת אומרת האחריות תהיה על ספק השירותים לבדוק האם יש הנחיות בעניין, או של הקופה או שלנו.

אני נותן לך טיפול, אבל אני לא בטוח שקופת חולים יחזירו לך את הכסף על זה כי קופת חולים לא אישרה את זה עדיין. צריך להתחשב גם במשפחות. אתם מבינים? אני לא רוצה שתהיה הטעיה גם של המשפחות.

אורלי, אני רוצה להקריא, ב-(ד) זה מה שרשום שם. (ד) מדבר על מצב החירום עצמו ומה שנאמר ב-(ד), ספק יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום ואז כתוב בשורה השלישית בהתאם להיערכותו ובהתחשב במדדי האיכות שגיבש המשרד.

זה לא מדדי איכות.

לא, שנייה, אני רוצה להסביר.

להנחיות, להנחיות המקצועיות.

חוץ מזה בפועל המשרד יוציא נוהל ככל שהוא ימצא לנכון, כמו שהוא עשה עד היום.

אבל לא מדדי איכות, הנחיות.

אני שוב מנסה לחדד, סעיף (ב) מדבר על ההיערכות, היערכות, אתם צריכים להיערך למצב חירום, לאפשרות לספק את כל הדברים האלה בהתאם לנסיבות, שזה גם עוד סייג, 'בהתאם לנסיבות'. אז יש לך ארבעה דברים. ואחר כך כתוב שמשרד הבריאות הוא זה שיגבש את ה-, אי אפשר להגיד הנחיות.

אמות מידה זה נראה לי בסדר.

אמות מידה, מאה אחוז. ואז כשעוברים ל-(ד), אז גם תשימי לב ללשון הסעיף, הם מדברים כאן על ספק מקצוע הבריאות שיפעל ככל יכולתו בנסיבות המצב. אף אחד לא מחייב אותו לתת את השירות, אומרים לו: אנחנו מנחים אותך לעשות כל מה שאתה יכול בנסיבות הקיימות כדי להמשיך ולספק את השירות שאתה מספק בדרך קבע. ויש פה עוד סייג, שבהתחשב במדדי האיכות שגיבש משרד הבריאות, ויש לך עוד אחד, שזה לא יחול כשיש מצב של מחלה מידבקת ומסוכנת, אלא אם כן יש הוראה מסוימת. אז יש לך פה לכאורה את כל ההגנות האפשריות.

הייתי כותבת, בהתחשב בהנחיות שגיבש משרד הבריאות - - -

אנחנו אומרים בהתחשב באמות מידה. אורלי, אנחנו נכתוב בהתחשב באמות המידה כי אנחנו נמצאים פה בשדה קצת מסובך, כי יש בעיה עם זה שמשרד הבריאות מוציא נהלים על כל דבר בלי שיש לו הסמכה. אנחנו מנסים פה לפעול בגדר האפשר.

השאלה אם זה כתוב בחקיקה האם זה מחייב. אם אני עכשיו כמרפאה בעיסוק ונתתי טיפול למישהו, זה כתוב עכשיו בחוק?

אבל הקראתי לך איך זה כתוב, אין פה חובה מוחלטת, היא צריכה רק לעשות את המקסימום כדי להמשיך לתת. קודם כל להיערך לזה, זו עכשיו החובה עליה, כן, תנסי להיערך, תעשי את המקסימום שתוכלי במצב חירום להמשיך לתת את הטיפול. וגם אז, אם עשית את כל ההכנה הזו וההיערכות, גם אז כתוב כאן שהיא צריכה לעשות כמיטב יכולתה. אם היא עשתה כמיטב יכולתה ולא הצליחה אז היא לא הצליחה.

טוב, אז אולי שגיבש משרד הבריאות או כל גוף אחר? אני לא יודעת, מה אתם אומרים? לא יודעת, רוב הספקים הם שלכם.

כבר אמרתי כמה פעמים, לדעתי צריך פה שיהיה כתוב ברחל בתך הקטנה שמשרד הבריאות צריך להנפיק נהלים, ואם זה לא יכול לעלות בפלטפורמה הזו זה יכול לחכות.

סליחה, אני רוצה להזכיר משהו, יש פה תקנות שממתינות כבר, לא יודעת כמה שנים, הרבה יותר מעשר שנים, תקנות נגישות לאנשים עם מוגבלות.

אבל זה לא קשור, אז זה סיבה לעשות את זה - - -

לא, סליחה, אבל תן לי להגיד את הדברים. אנחנו ממתינים לתקנות האלה כבר הרבה מאוד שנים, התקנות האלה צריכות לדבר על אספקת שירותי בריאות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו נתקלנו בזה במקרה בשנתיים האחרונות שהורים ישבו בבית עם ילדים שצריכים את המענים האלה בגלל המוגבלות שלהם והם לא קיבלו את המענים או לאחר זמן הם כבר התחילו לקבל את המענים בטיפול מרחוק. אז אני לא מבינה מדוע התקנות האלה שעוסקות כאן, מדוע צריך לשים עליהן כל כך הרבה קשיים. ויהודה מסביר לכם, אלה מענים שאתם בעצם פעלתם כך.

מדובר במערכות מאוד גדולות ומאוד מסורבלות שאי אפשר - - -

זה מופנה אלינו, בסדר.

שאי אפשר, אנחנו גם לא מנהלים את האירוע הזה. חברים, תבינו, אנחנו לא מנהלים את האירוע, אני חוזר על זה בפעם השמינית בערך. המדינה מנהלת את הדבר הזה ולא יכול להיות שאנחנו כקופות פתאום נהיה מובילים בכל ההגדרה של ההנחיות.

אבל אתם לא מובילים. שי, זה לא נכון.

אתם לא מובילים, משרד הבריאות מוביל.

זה שיש היעדר של הנחיות משרד הבריאות הופך אותנו למובילים.

אין היעדר, כי יש פה נהלים כאלה, שי. יצאו נהלים בזמן הקורונה, נקודה. יצאו נהלים בעולם הזה.

אז תכתבו, לפי נהלים שייצאו לפי המצב.

לא, אבל היא אמרה שאי אפשר לכתוב נהלים.

מצד אחד אי אפשר לכתוב נהלים, אבל מצד שני הכי קל להגיד קופות החולים - - -

אני חותכת ועוצרת את ההמשך של הדיון הזה. אני אגיד לכם, אם לא היינו עכשיו בוגרי תקופת קורונה אז עוד הייתי יכולה באיזה שהוא מקום גם להזדהות עם הדברים או לנסות להבין, אבל אני לא מצליחה להבין את זה. אני חושבת שיש פה סתם חששות מלקיחת אחריות ואתם לא צריכים לעשות את זה, מכיוון שיש לכם את התקנות את התקנות של משרד הביטחון ויש כאן את משרד הבריאות שכן קובע כאן את אמות המידה, ויש כאן את הדברים האלה וידעתם לעשות את זה בצורה יצירתית און גואינג כשהמצב היה פה בחירום והיה צריך מהר מהר לעשות את כל הדברים האלה.

עכשיו יש לכם את הזמן, אתם יכולים להיערך, אתם יכולים לפנות בשאילתות למשרד הבריאות, אתם יכולים לעשות ביחד את הדברים האלה, נראה לי מיותר, עם כל הכבוד. ואמרה נעה, בצדק, עשר שנים מחכים לאשר את התקנות האלה, אז תיערכו.

לפני עשר שנים המחוקק לא ידע שאין בסמכות משרד הביטחון לעשות את זה, כי אם שר הביטחון לא יכול להנחות את המשרדים האחרים לעשות אז זה לא המקום לעשות את זה.

מה שאמרת לא נכון, זה לא קשור למה שאמר המחוקק, זה תקנות.

משרד הביטחון מנחה את משרד הבריאות וכך זה גם כתוב פה כרגע. אני לא רואה כאן בעיה, באמת, אני חושבת שכרגע אתם יורדים לאיזה רזולוציה שהיא בעיניי ממש להקדים את המאוחר במקום לבוא ולקחת את זה בשתי ידיים ולהגיד שיש לכם מספיק זמן ושאתם כבר יודעים, כמו שאמרת מקודם, שי, לעשות את זה, עשיתם את זה כשהייתם צריכים, גיליתם יצירתיות. אז בואו נתקדם.

רק התבלבלתי קודם, התכוונתי לספקי שירות. כן בסעיף 19(ה), האם ניתן בסעיף (ה) לחייב את ספקי השירות בבית גם לעבור הדרכות לשירות נגיש ורענונים כדי שהם יידעו להעביר שירות נגיש בבית?

ענת, הכול אפשר לעשות, אבל את רואה, כל ההובלה והלידה פה קשה, אנחנו רוצים להתחיל עם משהו.

דיברנו על זה רבות, אני יודעת, אני מעירה הערות ושואלת שאלות איפה שבאמת זה נראה לנו נחוץ.

אני אגיד לך למה אני חושבת שלא צריך את זה פה, אנחנו כרגע שואלים על המקטע של שעת חירום, מה אנחנו מפעילים בשעת חירום, ואנחנו מדברים על אנשים שמספקים את השירות הזה ביום יום. אז הם מספקים בשגרה, יכול להיות שבשגרה צריך לחייב אותם לעשות הדרכות, אבל זה לא מתאים לשעת חירום.

לא התכוונתי שהם יעברו הדרכה במצב החירום עצמו, אלא בשביל שיאושר להם להיות מפעל ולספק שירות במצב חירום אז שהם גם יעברו הדרכות נגישות שירות.

אבל זה לא הפוקוס של התקנות האלה. התקנות האלה אומרות איך אתה, שאתה ספק בשגרה, ממשיך לתת את השירות במצב החירום. לכן אני לא שואלת את עצמי עכשיו מה התנאים שלך לקבל את השירות במצב שגרה. שוב, אנחנו בתוך ההגדרה שהגדיר המחוקק הראשי לתקנות האלה.

בסדר.

הערה אחרונה, ברשותכם, ההגדרה של מחלה מידבקת מסוכנת. ההגדרה של זה לדעתי מופיעה רק בעוד איזה שלושה פרקים, צריך להעביר את זה להתחלה.

בסדר גמור, נעביר.

זה שיש הגדרה, זו פעם ראשונה שאתה קורא, יש - - -

נעביר להגדרות. מאה אחוז, שי.

היערכות לאספקת מכשירי שיקום במצב חירום

21.
(א) משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה בנושא אספקה של מכשירי שיקום כהגדרתם בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, במצב חירום (בתקנה זו – מכשירי שיקום), לאנשים עם מוגבלות הזכאים להם לפי החוק האמור, והזקוקים להם, בפרט לנוכח מצב החירום.



אנחנו מדברים על אותם מכשירים שממילא צריך לתת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

כאן הוא מנחה את משרד הבריאות לגבש.

כאן משרד הבריאות מנחה את עצמו.

לגבש.

נכון, אבל הנוהל מחייב אותו.

כן, ולא אחרים.

זה נוהל שמחייב את עצמו ולכן זה לא בעייתי, הוא לא מחייב אחרים.

בדיוק. זה בדיוק הדיוק בין הדברים. שי, גם דיברנו קודם לכן.

נכון, יכול להיות שאפילו לא צריך להגיד לדוגמה, אבל נשאיר את זה כרגע פה, זו הערה שקיבלנו, אבל נשאיר.

לא, כמו תקנון לדוגמה.

(ב) בנוהל יפורטו אלו לפחות, והדרכים לביצועם:




(1) בחינת נחיצות ודחיפות של אספקת סוגי מכשירים או מצבים שבשלהם נדרשת התייחסות מיוחדת לאספקת המכשיר, בעת מצב חירום;




(2) אופן הגשת הבקשה ואישורה ומידע שאדם עם מוגבלות, קופת החולים או רשות ציבורית אחרת יעבירו למשרד הבריאות לגבי צרכיו לצורך תמיכה בבקשתו;




(3) אופן אספקת המכשירים, לרבות שירותים להתאמתם, לתיקונם ולהחלפתם;




(4) דרכי תקשורת זמינות ונגישות של האדם עם המוגבלות עם ספק מכשירי השיקום.



(ג) משרד הבריאות יתקשר עד תום 18 חודשים מיום התחילה עם ספקים שאושרו כמפעל לצורך התאמה, אספקה ותחזוקה של מכשירי שיקום במצב חירום (בתקנה זו – ספק מכשירי שיקום);



משרד הבריאות צריך שיהיה לו ספקים שכבר אושרו כמפעל לשעת חירום.



(5) הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות - - -

רגע, מה עם (ד)?

יש פה פעמיים (ד).

כן, אצלי זה גם פעמיים (ד). אולי זה פשוט נוסח לא מעודכן.

כן, סליחה. זה תיקון שנעשה, שאנחנו הכנסנו לפה. ההוראה המקורית אמרה שבוא תודיע, תבחר את ספקי השירות, תראה מי ספק שירות שלך, תודיע לו, הוא חייב לעשות את הדברים והיה סיפור של תהליך שלם. כאן אנחנו מחליפים את זה בהוראה שאומרת שעד תום 18 חודשים מיום התחילה משרד הבריאות צריך לדאוג שיהיו לו ספקים למכשירי השיקום האלה שהוא חייב לספק לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמאושרים כמפעל.



(6) הוראות תקנה זו החלות על משרד הבריאות לעניין אדם עם מוגבלות, יחולו בשינויים המחויבים גם על אגף השיקום לעניין טיפול רפואי, תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה שמכוח תקנות הנכים זכאי להם, בשל נכות מוכרת, נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], ולעניין ספקי מכשירי השיקום.



אתה רוצה עוד להסביר משהו על הסעיף הזה של מכשירי השיקום?

לא, אני רק אומר שמחילים אותו גם על אגף השיקום במשרד הביטחון, גם הם מספקים את הציוד ואפילו יותר, מבחינת הסוגים. אז גם עליהם חלה אותה היערכות.

פרסום ומידע נגיש – כללי

21א.
(א) על מידע לעניין שירותי בריאות במצב חירום שנותנת רשות ציבורית, לרבות מידע שחובה לפרסם לפי תקנות אלה, בעת שאינה עת מצב חירום, יחולו - - -

- - - תקנות 29, 31, 32, 33(1) ו-35 עד 35ו לתקנות נגישות לשירות].



את רוצה להסביר את זה, מיכל?

תסבירו. מיכל, נציבות.

כן. אני אקדים ואזכיר לכולנו שבמסגרת חוק ההסדרים הוחלט על החלה של מספר תקנות מתוך תקנות הנגישות לשירות על מערכת הבריאות כאשר התחולה שלהן נדחית. מה שעשינו כאן, לקחנו את אותן תקנות שהוחלו במסגרת חוק ההסדרים ורלוונטיות לעניין פרסום מידע בעת שאינה מצב חירום. פרסום של מידע במצב חירום, כבר דיברנו עליו בדיונים הקודמים.

אז התקנות הן 29, שמדברת על הנגשת מידע לבקשת אדם עם מוגבלות. בחוק ההסדרים זה פוצל לשתיים, תרגום לשפת סימנים חל במערכת הבריאות מה-5 בנובמבר 22', אנחנו נצמיד את המועדים של חוק ההסדרים לתקנות האלה, כך שזה פשוט יחול באותו מועד. כל יתר ההוראות בתקנה 29 שמדברות על הקראה, קובץ נגיש, מה שאנשים עם מוגבלות יכולים לבקש, חל מה-15 במאי 23'.

תקנה 31, שהצענו כאן, אנחנו נוותר עליה, היא לא רלוונטית לפרסום. 32, שמדברת על אמצעי הקשר שהם ברשות החייב ואדם עם מוגבלות יכול לבקש לעשות בהם שימוש, כמו מייל, פקס, דואר אלקטרוני וכו', שחלה מה-15 בנובמבר 22'. 33 מדברת על מערכת לניתוב שיחות IVR. בחוק ההסדרים נעשתה טעות סופר, היה כתוב 33(2), כאן אנחנו מחילים את 33(1), שהיא התקנה אליה אנחנו מתכוונים ומכוונים.

ביקשנו בקשה לתיקון.

33(1) מדברת על כך שבמערכת לניתוב שיחות לא תהיה מוזיקת רקע והמידע יושמע בקצב איטי. 33(2) מדברת על כך שניתן יהיה להגיע למוקדן אנושי מיד בהתחלה, וזה לא מה שאנחנו מחילים כאן.

זאת מדברת את מדברת על 33(2).

כאן יהיה כתוב 33(1).

בחוק ההתייעלות כתוב 33(2) בטעות, במקום 33(1), וזו טעות מאוד חמורה.

נכון.

מסרו לנו את ההפניה הלא נכונה.

אז כאן אנחנו לא נעשה טעות נגררת.

ואיך מתקנים את הטעות - - -

זה כבר לדיון אחר.

חוק ההסדרים עבר.

35 עד 35ו, אלה תקנות שלא הוחלו במסגרת חוק ההסדרים, הן מדברות על שירותי אינטרנט. אנחנו חושבים שהמידע שמפורסם במסגרת חירום חייב להיות נגיש באינטרנט. אני מסתכלת עליך, כי אנחנו יודעים שאתרי האינטרנט שלכם הם בגדול נגישים.

את לא צריכה להסתכל עליי, תסתכלי עליה. הוועדה אמורה לקבל דוח משר הבריאות.

הייתה אמורה לקבל.

הייתה אמורה. אז כשיגיע הדוח ותבינו את המשמעויות אז נוכל לדבר על זה.

צריך להפריד את זה.

כרגע אי אפשר להטיל על קופות החולים שיקימו את האתרים האלה בתקציבים שלהם. זה פשוט לא נכון ולא הוגן.

אני מבקשת את רשות הדיבור. אני רוצה לדבר רגע על הנגשת אתר אינטרנט. הנגשת אתר אינטרנט זה דבר בסיסי. זה כמו שלא יכול לחשוב אדם שיהיה בניין בלי מעלית לא ניתן לחשוב שיהיה אתר שהוא לא נגיש, זה אותו דבר.

אדם עם מוגבלות בראייה לא יוכל לקבל שירותים או מידע בלי אתר, לא רק אתר, כל פורמט דיגיטלי, גם אפליקציות וכדומה, הוא לא יוכל לקבל את המידע אם האפליקציות והאתרים לא נגישים. אדם עם מוגבלות בידיים ובגפיים עליונות לא יוכל להפעיל, וכך גם לא לקבל מידע. אדם עם מוגבלות בניידות לא יידע איפה הוא צריך להגיע או מה הוא צריך לעשות במצב חירום כי אולי האתר לא נגיש והוא לא יוכל לקבל את המידע.

זה קריטי, זה בסיסי. בעיניי זה, אני לא רוצה להשתמש פה במילים קשות, אבל זה נורא שהבריאות לא מנגיש בכלל את השירות שלו. בסדר, אני מבינה, אבל לפחות פה, אם מעלים מידע חדש, שהוא יהיה נגיש מבחינה דיגיטלית, אני לא חושבת שזאת הגזמה. זה מצב חירום, זה קריטי שאנשים עם מוגבלות יקבלו את המידע הזה ולא ניתן להגיד להם לא, אתם לא צריכים את המידע הזה, או אולי אתם צריכים, אבל אנחנו לא יודעים לספק לכם את זה.

תגובת משרד הבריאות. מקבלת כל מה שטל אומרת. באמת אנחנו עוסקים ועובדים בזה מאוד קשה, אבל מאוד חשוב שזה יהיה חופף לתקנה בחוק ההתייעלות. אי אפשר שבחוק ההתייעלות מאפשרים למנכ"ל להגיש תכנית עד תאריך מסוים, אנחנו אוספים את הנתונים, אנחנו בודקים את המצב בשטח, אנחנו עושים הרבה עבודה סביב העניין הזה, ושבתקנות חירום יהיה כתוב משהו שהוא שונה ממה שכתוב בחקיקה של התייעלות. צריך איכשהו לעשות – כי שירותי הבריאות לא יכולים להנגיש לחירום ולא להנגיש – כאילו הנגשה זה הנגשה זה הנגשה ואנחנו עובדים עכשיו על תכנית - - -

איך את פותרת באמת את הסתירה הזאת, נציבות? העיקרון מוסכם. בסדר, העיקרון, כולם מסכימים, זה המצב.

אבל מידע חדש שעולה, בחירום, שיעלו אותו בדף נפרד עם האתר שלהם. ממילא הם עושים אפליקציות, שיעשו את כל המאמץ שהמידע כן יהיה נגיש. זה אי אפשר שמידע לא יהיה נגיש בחירום, זה בלתי אפשרי.

לא, העיקרון, אין עליו אפילו ויכוח, כולנו מסכימים עם העיקרון, השאלה - - -

אפילו הקופות יסכימו.

כן, העיקרון הוא ברור, אנחנו כולנו רוצים, אבל עובדה שכל שנה המדינה מגיעה מחדש ומבקשת דחייה. אנחנו יודעים את זה.

בעצם, אורלי, את מבקשת שהוראת התחילה של הדבר הזה יהיה בהתאם למועדי התחילה שבחוק?

שתהיה הלימה.

אנחנו מודעים כמובן למצב, אנחנו גם דיברנו עם אורלי.

כן, הרי בצער אנחנו אישרנו את הבקשה הזו לדחות.

יש לי איזה שהיא הצעה אחרת. מידע שמפרסמת רשות ציבורית, כי אולי גם רשויות ציבוריות אחרות יפרסמו מידע, לא רק מערכת הבריאות שיש לה דחייה. אם רשות ציבורית אחרת מפרסמת בוודאי שחובה עליה שהיא תנגיש את המידע באינטרנט. כלומר זה צריך להיות ברור. יש לנו את תקנות השירות, הן לא חלות אוטומטית כאן, אנחנו חייבים להחיל אותן באיזה שהוא אופן.

אז אנחנו נגיד ככה, מידע שמפרסמת רשות ציבורית לפי תקנות אלה בעת שאינה מצב חירום יהיה נגיש על פי תקנות 35 עד - - -

מה זאת אומרת בעת שאינה מצב חירום?

זה הנוסח, בשגרה.

במצב הרגיל.

אני לא יכולה עכשיו בתקנות האלה להגיד מה יקרה בשגרה.

לא, על מצב חירום. כל ההמלצות, ההכנות, ההיערכות.

אני רוצה להגיד משהו. בסעיף (א), שיהיה ברור לכולנו, הכוונה שלו שאם רשות ציבורית מפרסמת מידע בנושא חירום, כהכנה לחירום, בזמן שגרה, אז. זה מה שמדברים ב-(א) הזה, מפרסמים עכשיו הוראות במצב שגרה לקראת מצבי חירום, תתכוננו, תכינו וכו'.

כן, תסיימי.

אז אני מסיימת את הנוסח, על פי תקנות 35 עד 35ו לתקנות הנגישות לשירות במועד שבו חלה החובה על הנגשת שירותי אינטרנט בשירותי בריאות לפי כל דין.

היא שמה אותם ביחד, את המועדים ביחד.

בדיוק, אנחנו מעתיקים את המועדים. כן צריך להגיד, אני מודה שאני חושבת על זה עכשיו, שרשות ציבורית שהיא לא חלק ממערכת הבריאות ומפרסמת, אז המועד הוא המועד שבו חלה עליה חובת ההנגשה.

שלא יחול עליה התחילה של תקנות השירות. ברור, אצלה הקובע.

אני שמה לב שאתם מדברים על חובת הנגשה בשפת סימנים כחובה במסגרת תקנות נגישות שירות שנכנסת למערכת הבריאות, אבל מה קורה עם רוב האנשים כבדי השמיעה שצריכים תמלול, אפילו מרחוק?

זה כן כאן, כי הכנסנו את זה לכאן. זה לפי תקנה 29 לעניין תרגום לשפת סימנים, עד 5 בנובמבר 2022.

כן, אבל לנושא של תמלול, רוב האנשים כבדי השמיעה, רק להבהיר, מכבודם של החירשים דוברי שפת הסימנים מקובל עליי שיהיה להם הנגשה, אבל אנשים כבדי שמיעה שיצטרכו הנגשה בתמלול, אפילו מרחוק, פשוט עדיין לא יקבלו. רובנו נשארים למעשה בלי הנגשה.

אני רוצה להגיב. בתוך התקנות הללו יש לנו סעיף שכבר עברנו אותו, סעיף 9, שמדבר על מרכז התקשורת מרחוק שמשרד הבריאות ימשיך להפעיל גם בחירום. באמצעות המרכז הזה, לירית, יינתנו גם שירותי תרגום לשפת הסימנים ותמלול.

אתה מדבר על החירום, שזה מה שאנחנו מכניסים פה, אבל מיכל הביאה את הדוגמה של מה שקורה של מה שקורה בתוך חוק ההסדרים, כי אלה סעיפים שנכנסו לתקנות נגישות מבנים של שירותי בריאות.

חוק ההסדרים שאנחנו תיקנו כאן ואישרנו, באמת דחינו את המועד לבקשת הממשלה ומשרד הבריאות, במקום שהיה צריך להיכנס השנה, לא זוכרת לכמה זמן, שלוש שנים?

שלוש שנים. אני עקבתי אחרי זה ואני יודעת, אני מכירה את הסעיפים.

אז מה את מחדדת?

אני רק אומרת שיצא מצב שאנחנו, רוב האנשים עם מוגבלות שמיעה, למעשה נצטרך לחכות מי יודע כמה זמן עד שלנו יהיה מונגש.

שלוש שנים.

עד מאי שנה הבאה. סעיף 29 עד מאי שנה הבאה.

אני רוצה להבין. אנחנו מדברים על מידע שמפרסמים רשות ציבורית 'לפי תקנות אלה', רק המידע לפי תקנות אלה או שגם מידע על שירותי בריאות במצב חירום?

לא, לפי התקנות האלה, שזה מידע על שירותי בריאות במצב חירום.

בעת שאינה מצב חירום.

נכון, יהיה נגיש על פי תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות השירות במועד שבו חלה החובה על הנגשת שירותי אינטרנט בשירותי בריאות לפי כל דין, או על אותה רשות ציבורית. כי נגיד, סתם, אם משרד המשפטים, אנחנו, הנציבות, מפרסמים עכשיו מידע על שירותי בריאות בחירום אז חלה עלינו חובה כבר עכשיו, כי אנחנו לא חלק ממערכת הבריאות. לכן צריך להיות הדיוק הזה.

או במועד שבו חלה החובה על אותה רשות ציבורית. אבל מה קורה עם כל הסעיפים, 29, 32 ו-33(1), אלה חלים ב- - -

לפי התאריכים.

כן.

כן, אז מה שאמרנו, הסעיפים שצוינו, 29, 32, 33(1), החובה לספק שירות באמצעותם תחול לפי המועדים שנקבעו בחוק ההסדרים. מרגע שחוק ההסדרים אומר מכאן מתחילים אז גם הם יתחילו.

אז אנחנו נצטרך לקבוע הוראה אחת לגבי כולם, כל אחד לגבי המועד שחל לגביו.

נכון.

אני רק רציתי לבקש משהו. נדמה לי שמי שנותן שירותי בריאות היה צריך להביא לוועדה את כל הנתונים לגבי הנגשת אתרי אינטרנט, נדמה לי שחלקם לא הגישו. זה כבר היה צריך לקרות.

לא קיבלנו.

אפשר לבקש את זה?

אנחנו נבקש את זה שוב.

אני דיברתי עם עורכת דין בן שבת, המערכת נסגרה ב-31 במאי, אנחנו מעבדים את הנתונים, עד סוף השבוע-תחילת שבוע הבא אנחנו מקבלים את כל הדוח. הדוח מוכן, צריך לקבל אישור מנכ"ל והוא יעבור אליכם.

דיברתן?

היא אמרה לי את זה אתמול, אבל זה לא משהו ש - - -

לא, אבל מירי התקשרה - - -

מה אני יכולה לעשות? אני יכולה להגיד לה שתגיש במועד שהיה צריך, לפני חודש? אני לא יכולה להגיד על זה כלום.

לא, הדוח היה צריך להיות מוגש על ידי שירותי הבריאות עד ה-31 במאי.

נכון, אנחנו ב-20 ביוני. לא משנה. עזבי, הפוסט מורטם הזה נראה לי מיותר.

לא, הכנסת לא רוצה את כל הדוחות ואת כל ה - - -

לא משנה, היה מועד, היה צריך להגיש, לא הוגש בזמן, אין מה לעשות, אנחנו כבר לצערי מורגלים בשיטה הזאת.

אנחנו לא דוחים, אנחנו מעבדים את הנתונים ומגישים לכם את זה באקסלים מרוכזים.

בסדר, תעבדו את זה ותגישו, או לכנסת הזו, או לכנסת הבאה.

מקווה שלכנסת הזו.

(ב) מידע שיש לפרסמו לפי תקנות אלה יפורסם בשירותי האינטרנט בדף המיועד לענייני חירום, ויימסר במוקד המידע הטלפוני ובאמצעי העברת מסרים כתובים דיגיטלי שמופעל על ידי מפרסם המידע, או באופן אחר שבו הוא מעביר מידע לציבור, ובלבד שהם פועלים או מופעלים במצב חירום:



לתקנה זאת יש הפניות שונות במהלך התקנות שקראנו.

יש רק הערה קטנטנה לגבי (א). צריך להבין, מצבי חירום, לא תמיד אנחנו יכולים לספק את כל מה שכתוב כאן, לא בגלל שלא רוצים, אלא בגלל ש –

אורלי, אני רוצה להבהיר, סעיף (א) מדבר על פרסום מידע בשגרה, לא בחירום. כל מה שאמרנו עד עכשיו לא חל במצב חירום.

סיפוק מידע בשגרה על איך להתארגן בחירום. אוקיי.

נראה לי א'-ב'.

בסדר גמור.

אחריות אפוטרופוס ומיופה כוח
21ב
(א) בתקנה זו, "אדם" ו"אפוטרופוס מקצועי" – כהגדרתם בתקנה 17 לתקנות המסגרות.



נזכיר שאפוטרופוס מקצועי יהיה אפוטרופוס שהוא חברה בדרך כלל לאפוטרופסות, או יש לו – כמה אנשים, אתה זוכר?

משלושה אנשים ומעלה.

ואדם זה אדם שמונה לו אפוטרופוס.



(ב) אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן:




(1) אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת מתקיימות הוראות תקנה 12(א) עד (ז); על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה בתקנת משנה (א) ואת פרטיה;



סליחה, לתעד את הבדיקה הזאת. אופן הבדיקה לא אמורה בתקנת משנה (א), זה את אותה בדיקה.




(2) אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי תקנה 12(א), (ג) עד (ו) ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם 12(ז); - - -



שזה החובה להכין נוהל, שזה רק חל על אפוטרופוס מקצועי.




- - - יראו אפוטרופוס או מיופה כוח לעניין תקנה 12, כמסגרת דיור לפי תקנה 12(ג)(2).



זו אותה חובה לדאוג לקבלת שירותי הבריאות.

תיכף אני אסביר מילה אחת על הסעיף הזה.



(ג) האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם בהתאם להוראות תקנה 23(ג) –




(1) דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1) ו-(2);




(2) נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו.



(ד) אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי פרק זה - - -



או לא לפי פרק זה, לפי סעיף זה, או בכלל לפי תקנות אלה.



- - - כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.

אז אני רק אגיד מילה אחת מה כוונתו של סעיף זה. אפוטרופוסים בישראל, יש מספר מנגנונים, אפוטרופוס שבית המשפט ממנה אותו, יש מיופה כוח מתמשך, שאדם ממנה כשהוא כשיר, אדם ממנה אדם שכשהוא יגיע למצב של אי כושר הוא ישמש עבורו כאפוטרופוס. הגופים האלה פועלים, רובם המכריע, 80%-85%, זה אנשים פרטיים כלפי המשפחה שלהם ויש יתרה - - -

יש תומך החלטות גם.

יש גם עוד פונקציה שנקראת תומך בקבלת החלטות, שהוא מסייע לאדם עם מוגבלות לקבל החלטות. בכל מקרה הסעיף הזה אומר את הדבר הפשוט, אפוטרופוסים ואותם מיופי כוח מתמשך, אם האדם שאתם אחראים עליו או שלגביו מוניתם, כמו שאומרים את זה בצורה יותר מדויקת, נמצא במסגרת דיור אתם צריכים לבצע בדיקה באותה מסגרת דיור שהיא מילאה את חובותיה לפי התקנות האלה כי אתם בעצם האמא והאבא שלו. ואם אתם אחראים לאדם שגר בבית שלו, אז אתם, כמו שמסגרות הדיור, עברנו על הסעיף הזה בפעם הקודמת, הכנת מסמכים בסיסיים רפואיים לצורך מצבי חירום, אז אתם צריכים לדאוג לתהליך הזה. זה שני הענפים.

תרגול

22.
תרגילים המבוצעים על ידי משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור, אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה 21ב וגורם אחראי להפעלת מרכז בקשר למצב חירום יתרגלו את האמור בתקנות אלה; במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה, ישולבו אנשים עם מוגבלות משלושה סוגים שונים, תוך שימת לב לצרכיהם; לעניין תקנת משנה זו, "אנשים עם מוגבלות משלושה סוגים שונים" – שלושה אנשים לפחות עם מוגבלות משמעותית מסוגים אלה: שמיעה, ראייה, נפשית, שכלית, אוטיזם, או פיזית, ובלבד שסוג המוגבלות אצל כל אחד מהם הוא שונה.

אפשר הערה?

כן, ענת, בבקשה.

אנחנו נשמח אם אפשר, שלושה סוגי מוגבלויות, בהנחה שאי אפשר להרחיב משלושה, שזה הכי טוב, כי בכל זאת מוגבלות מבחינתנו שלא מתרגלים ולא נכנסת בהדרכה לא יידעו, לפחות שבכל תרגול מתבצע שיוחלפו שלושת סוגי המוגבלויות השונות. זאת אומרת אם בהדרכה אחת מתרגלים שמיעה, ראייה ונפשית, אז שבתרגול הבא יתרגלו אוטיזם ופיזי. זאת אומרת שלא יהיה כל פעם את אותם שלושה סוגי מוגבלויות. זה מובן?

כן.

חלופה פשוט.

אני רואה פה, תרגילים המבוצעים על ידי משרד הבריאות, קופות החולים וזה, איפה משרד הרווחה? זה דבר אחד.

כתוב מסגרות דיור.

אבל משרד הרווחה זה לא רק מסגרות דיור.

יש גם דיור בקהילה.

גם דיור בקהילה זה מסגרות דיור.

אני רוצה התייחסות, יהודה, משרד הבריאות, למה שכרגע ענת הציעה.

כן, אין שום בעיה.

אין שום בעיה. אוקיי, זה אחת, מאחורינו.

רגע, אני עוד לא הבנתי את התשובה, אבל תיכף. אני רוצה להבין, מה זה דימוי אוכלוסיות? מה זה המושג הזה? אנחנו לא מבינים את זה.

אני אסביר. במהלך של תרגילים שמבוצעים יש תרגילים שבהם האוכלוסייה או נציגי האוכלוסייה משתתפים הלכה למעשה, או שאנשים מדמים כאילו שזאת האוכלוסייה. אז מי שמתרגל, זה החלטה שלו או שלה.

יש לי הרגה שהמילים האלה לא כל כך לא ברורות, הייתי מחפשת מילים אחרות.

אבל, לירית, אנחנו עושים שימוש במונחים מקצועיים, כי אחרת נבלבל את החייבים. זו הטרמינולוגיה שנלקחה מעולם המתרגלים במצבי חירום וכך נקרא המצב, מצבים שבהם מתרגלים משהו באמצעות דימוי אוכלוסייה, למשל פיקוד העורף תורם חיילים והחיילים האלה מדמים אנשים קשישים, צעירים וילדים.

מושגים מוכרים וידועים מעולם התרגולת?

כן.

עוד משהו, אני רואה שאומרים לפחות שלושה סוגים. אני אומרת שהיינו שמחים הרבה יותר אם בתרגולים היו כל הסוגים, אבל במידה ולא נגיע למצב של כל ששת הסוגים, כאן אני אצטרף לנגישות ישראל, שיהיו לפחות שלושה.

כתוב שיהיו לפחות שלושה, נגישות ישראל ביקשה להגיד שבכל תרגיל יהיו שלושה סוגי מגבלות אחרים.

נכון. בסדר, אנחנו מתקדמים. אני רוצה להתקדם. בבקשה, שי.

אני רק שואל מי מממן את כל זה.

את מה?

על פי התקנה הזו אנחנו צריכים להביא אנשים עם המוגבלויות השונות, כמו שמתוארות פה, את התרגילים הפרונטליים - - -

שמדמים אוכלוסייה.

מדמים, אמרנו.

כשאתם מדמים אוכלוסייה ואתם לוקחים אנשים אחרים שהם לא היו - - -

מדמים. איך אתם עושים תרגול ביום יום?

כתוב, במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, זאת אומרת כשאתה לוקח חלק והם משתתפים - - -

סליחה, כתוב 'לרבות'. זה אומר שאני יכול להשתמש בשחקנים.

מצוין, יש לך אפשרות.

אבל התקנה פה מדברת שהם רוצים את האנשים פיזית.

איפה כתוב את זה?

אבל, שאלה.

לא, רגע, גברתי. אני מבקשת לא. סליחה, גברתי.

יש תרגולים שיהיו להיערכויות ולטיפול ולכל מיני דברים ש - - -

כתוב במפורש.

מה כתוב?

ישולבו אנשים עם מוגבלות משלושה סוגים שונים. לא כתוב שאני יכול להשתמש באסיסטים.

אם האסיסטים הם אנשים עם מוגבלות.

לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה. זה מה שכתוב. אני לא מצליחה להבין, שי. במסגרת תרגילים שבהם האוכלוסייה נוטלת חלק, לרבות באמצעות דימוי אוכלוסייה.

אתה רוצה כגון?

אבל יש פה הנחיה ספציפית להשתמש ב - - -

ישולבו אנשים עם מוגבלות משלושה סוגים שונים.

אני גם לא מבינה מה הבעיה שישולבו.

אני אגיד לכם מה הבעיה, כי להביא אנשים עם מוגבלויות, לצערי, ואנשים עם מוגבלויות יודעים עם זה, לפעמים לשנע אותם עולה הון תועפות.

רגע, שי.

אתה לא חייב לקחת אותם. זה לא לוקח הון תועפות להביא אדם עם מוגבלות בראייה.

אבל הוא צודק, להביא בהסעות ועניינים וזה, זה עולה כסף.

אנחנו עובדים עם אנשים עם מוגבלות בהדרכות כל הזמן.

רגע, רגע, רגע, אני מבקשת, לא להתפזר. יהודה, קודם כל עולה כאן איזה שהיא בעיה מבחינת הנוסח וצריך להתייחס לזה. גם בינינו היה איזה שהוא שיח, כך שלא בטוח שהסעיף הזה ברור. אם הכוונה היא, גם אפילו כשעושים דימוי אוכלוסייה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון אנשים עם מוגבלויות שיגיעו, והנה אני מבינה שזו כוונת הנציבות, אז זה אומר שצריך לדאוג שהם יבואו, צריך להביא אותם, צריך הסעה, צריך דברים כאלה ואחרים. יש פה פרוצדורה, הוא שואל מי יממן.

ופרט שולי, יש לי 50,000 עובדים.

אז מה הכוונה?

בוא נעשה פשוט, אם מדמים עם אוכלוסייה לייב, אז גם שם יהיו אנשים עם מוגבלות לייב, אם אתם עושים תרגול בדימוי אוכלוסייה, ככל האפשר אנשים עם מוגבלות. זו הצעה ראשונה.

ככל האפשר.

אני לא יודע מה זה 'ככל האפשר'. עוד פעם, אתה משאיר את זה פתוח ובסופו של דבר יבואו לקופה בטענות למה לא השתמשנו ב - - -

אבל ההדרכה צריכה להיות אפקטיבית.

מבלי להיכנס לכיס, כשמדובר בתרגילים בהיקף כזה התוספת של שלושת האנשים הללו, סליחה, זה בטל בשישים לעומת כל התרגיל.

לא בסדר גודל של כללית. 50,000 עובדים זה לא בטל בשישים.

לא, שי, סליחה, אולי משהו לא ברור. אם אתה מתרגל את עובדי הכללית באותו יום, אתה לא צריך להביא עכשיו מכפלות של אנשים עם מוגבלות.

איך אני יכול לתרגל אותם באותו יום?

אז לא באותו יום.

מה? אתה עושה צחוק.

יהודה, זה בטיחות, זה ביטוח, זה לא כל כך פשוט.

חבר'ה, אנחנו כבר עברנו את הסעיף הזה בתקנות קודמות.

זה לא לכבודה של הוועדה הזו להגיד כזה דבר.

אני חוזר ואומר, אם זה תרגול עם אנשים אמיתיים, אז כמו שמשולבים אנשים אמיתיים בתרגיל ישולבו גם אנשים עם מוגבלות. אם אתם עושים תרגול שהוא דימוי אוכלוסייה - - -

אבל אני עדיין צריך להוסיף פה תוספת תקציב על התרגילים, גם אם הם קיימים. זה לא משנה אם התוספת היא שולית.

אלה תרגילים שעכשיו באים בנוסף לתרגולת שיש לכם?

לא, לא.

לכן אני שואלת, בואו נחדד. אם ממילא אתם עושים את התרגילים האלה, אז מה שאומר לכם יהודה, אתם צריכים להביא שלושה אנשים שגם אם תכפיל את התרגיל, תעשה את אותו תרגיל באותו יום פעמיים, או לא יודעת, לפי מה שאתם עושים. אין פה מעבר.

את רוצה שאתן לך דוגמה ותביני למה אני מתעקש על הסוגיה הזו?

כן.

נגיד שאני מדריך במקום ספציפי אחד, אני לוקח בית חולים, מדריך 100 אנשים ביום. אי אפשר להדריך יותר מזה. נגיד שאת עושה הדרכות של חצי שעה, 20 אנשים כל יום, נגמר לי היום, 300 איש. אני צריך להביא ליום כזה, שזה שמונה שעות עבודה מן הסתם, גם לשלם להם את השכר, נגיד שזה שלושה אנשים בסך הכול שהוספתי והם אסיסטים לצורך הדיון, שאני אפילו לא צריך להוסיף מעבר לשכר יומי של עובד, 200 שקל, 300 שקל אני צריך לשלם לבן אדם כזה ביום? כפול שלושה זה 1,000, עכשיו תכפילי את זה ב-50,000 עובדים שאני צריך להכשיר.

זה מגיע כמעט למיליון שקל רק על ההוצאה הזאת, התוספת השולית של שלושה אנשים. לכן אני אומר, בחוק המספרים הגדולים בכללית הוא מאוד מאוד משמעותי. רק לציין, הכללית זה הארגון השני בגודלו במדינה אחרי הצבא.

כל האנשים שלך, כל ה-100 אנשים, עוברים תרגול על אנשים עם - - -

כל ה-50,000 איש.

אני רוצה להסביר ומאוד פשוט. יש כאן שיקול דעת מלא למתרגל באיזה היקף הוא משלב את האנשים, אף אחד לא אמר שתשלב אותו בכל מרפאה, כפי שהצגת בתחשיב שעשית. אף אחד לא ביקש את זה. מה שמבוקש ממך, בגלל שיש כאן הוראות שמופנות לתפקוד במצבי חירום, הציפייה היא - - -

לא מיליון, חצי מיליון שקל. עדיין זה סכומים אדירים.

שי, ההחלטה היא בידיכם כקופה באיזה היקף אתה משלב.

לא, זה לא, כי אתה מחייב אותי לעשות את זה ולהוציא כסף. כמו שעשית בתקנות הקודמות של המטוס. עזוב, אני לא רוצה להגיד פה בפורום הזה כמה כבר הכללית הוציאו. זה מטורף, זה מיליונים.

רגע, אתה מחייב אותו בתרגיל שבו אתה מערב אוכלוסייה, זאת אומרת יש לך דימוי של אנשים שבאים לקבל טיפול רפואי, אתה מחייב אותו כן להביא שלושה אנשים כאלה.

נכון, אבל הסעיף בכוונה הוא סעיף שאומר שתפעילו שיקול דעת, אף אחד לא ביקש ממך שבכל מרפאה אתה תציג את האנשים. שי מדבר על כל הפרסונל, אף אחד לא דיבר על זה. אתה צריך להיות במצב שאתה יודע לבצע את מה שהתקנה דורשת באמצעות – תחליט על איזה מדגם שאתה רוצה וכך תפעל, העיקר שישולבו אנשים.

עד עכשיו לא שילבתם אנשים עם מוגבלויות כשאתם עושים תרגילים?

לא.

אז זה לא טוב, אז טוב שיש את התקנות האלה.

ברור שזה טוב, אבל יש עוד הרבה דברים אחרים שאנחנו - - -

גם בהם אנחנו נטפל בהמשך.

סבבה. כי אין כסף לזה.

בסדר, אבל אנחנו צריכים למצוא עכשיו את הפתרון והתקנות האלה, אתה יודע ש - - -

אנחנו נעשה הכול, כל מה שצריך לעשות, רק שהמדינה - - -

אני רוצה להתייחס. מדברים על תרגילים שבלאו הכי אנחנו משתמשים באוכלוסייה, כזו או אחרת, זה יכול להיות חיילים, אנחנו משתמשים הרבה פעמים בחיילים, אנחנו משתמשים הרבה פעמים בגופים ש - - -

סטודנטים.

סטודנטים, משלמים להם X כסף ומשלבים אותם בתרגיל, אלה אנשים שמדמים. אני לא לוקח פצועים אמיתיים כדי לתרגל טיפול בפצועים ואני לא לוקח חולים אמיתיים כדי לתרגל פינוי וכו' וכו'. תמיד זה מדומים. אז אם אתה בתרגיל מסוים משתמש בלאו הכי בתרגילים הרגילים, לפני התקנות האלה, ב-20 אנשים שמדמים לך אז במקום 20 קח 17 רגילים פלוס עוד שלושה מוגבלים ותשלב אותם, באותה עלות, אתה לא צריך גם להביא אנשים - - -

זה לא אקסטרה.

זה לא אקסטרה, פעם אחת. פעם שנייה - - -

חלק מהאנשים עם מוגבלויות, השינוע שלהם הוא מאוד מאוד יקר.

פעם שנייה, גם לא חייבים לקחת אנשים מוגבלים שהם באמת מוגבלים, אפשר, כמו שאנחנו מלמדים את האנשים לשחק - - -

אתם דורשים, אתם דורשים אוטיזם - - -

אין תחליף לאנשים עם המוגבלויות עצמם גם כשאנחנו מדמים תרגיל.

ואם אני לא אמצא אנשים כאלה?

לכן עשינו את ההבחנה.

יהודה, תסכם, אני רוצה להתקדם.

אם הוא יכול להיות גם בסרטונים, אנחנו עושים את זה גם בסרטונים.

יש חברה כזאת?

יש חברות.

יהודה, תסכם במילה.

אמרנו, אם מתרגלים עם אנשים אז ישולבו אותם אנשים עם מוגבלות בהיקף שאותו מתרגל יחליט עליו. הוא יחליט.

רצה להביא עשרה אנשים, עכשיו הוא יביא שבעה ומתוך העשרה שלושה אנשים עם מוגבלויות שונות.

למשל בכל תרגול שמאוחדת מתרגל עכשיו הוא יחליט על מרפאה אחת ו - - -

טוב, הנה, זה הפתרון, אין פה אקסטרה כסף.

אני אומר את זה לפרוטוקול. דבר שני, כשעושים דימוי אוכלוסייה, אז ככל האפשר, אם יצליחו יצליחו. אני אומר את זה גם לפרוטוקול.

נכון. תודה רבה, נפתרה הבעיה. להתקדם.

אני לא מקבל את זה, אבל זה לפרוטוקול.

אני חושבת שזה נורא ברור, אני לא מוצאת כאן איזה שהוא שינוי מבחינת ה – אתם עושים ממילא תרגילים, הנה הפתרון שניתן לכם, אם התכוונתם להביא עשרה דימויים או שחקנים או חיילים, אז תדאגו שמתוך העשרה האלה יהיו שלושה שאו שיהיו בדימוי אוכלוסייה או שיהיו אנשים עם מוגבלות.

אני רוצה להגיד לך, כבוד היו"ר, לפי דעתי אין אף אדם ללא מוגבלות שיצליח באמת לדמות אדם עם מוגבלות.

ברור, ולכן צריך להשתדל להביא אנשים עם מוגבלות.

אף אחד לא יכול להגיע למקום שלנו.

זה כתוב. בסדר גמור. כן, נעה.

פרסום נהלים, התאמתם ועדכונם
23.
א) מי שחייב לגבש נהלים לפי תקנות אלה, יעדכן את נהליו האחרים לעניין מצב חירום, לצורך יישום תקנות אלה.



(ב) משרד הבריאות, קופות החולים, מסגרות דיור ואפוטרופוס מקצועי יעדכנו לאחר כל תרגיל או מצב חירום, ולכל הפחות אחת לחמש שנים, את הנהלים וההמלצות שגיבשו לפי תקנות אלה, ונהלים נוספים שלהם, לעניין אופן פעולתם לפי תקנות אלה, והכול באופן שיתאימו להוראות תקנות אלה.



(ג) מי שגיבש נהלים לפי תקנות אלה יפרסם אותם באתר האינטרנט שלו בדף המיועד לענייני מצב חירום, ובנוסף יהיו נהלים אלה זמינים במשרדו בעת שהם פתוחים לציבור; הפרסום ייעשה לפי תקנה 34(א)(1) עד (4) לתקנות נגישות לשירות.

אנחנו רק חושבים שחמש שנים לעדכן זה הרבה זמן.

אני רוצה כבר להגיב, אנחנו מנסים ליצור גם איזה שהיא קוהרנטיות בין התקנות השונות. בתקנות קודמות, בדיוק אותו סעיף ואותם עקרונות קבענו ואושרו, חמש שנים, אבל שימי לב, אם קורים מצבי חירום בפנים אז ממילא – לכן אין סיבה להאיץ את זה סתם.

פה יש אותו סיפור עם תקנה 34, אנחנו לא מחויבים, מערכת הבריאות.

לגבי הנהלים, רק פרסום של הנהלים.

יש קושי לפרסם התאמות נגישות? זה לא אינטרנט. מה הקושי בלפרסם, זה בערך התקנה שגם הרציונל שלה הוא כל כך מובהק ובסיסי, מה הבעיה?

אבל לא דרך תקנות שעת חירום במערכת הבריאות.

למה? אז דרך מה? אנחנו בחירום.

תקנות משרד הבריאות.

אנחנו בסיטואציה של חירום.

תקנות של משרד הבריאות.

אנחנו בסיטואציה של חירום. מי שמוסמך להתקין את התקנות זה שר הביטחון. תסביר לי מה הקושי, חוץ מהעיקרון שזה לא יהיה דרך התקנות האלה.

יש לי רגולטור שלי, שהוא משרד הבריאות, שהוא גם מנחה אותי והוא גם אמור לתקן לי את התקנות, למערכת הבריאות, פעם אחת. פעם שנייה את אומרת, לא, עכשיו תפעל על פי הנחיות של רגולטור אחר, שהוא משרד הביטחון, שהוא עכשיו יחייב אותך להכניס תקנות של שירות. אני לא חושב שזה תהליך נכון ומקובל.

אני מאוד אשמח אם תוכל להסביר לי, מעבר לקונסטרוקציה המשפטית שניסית לתאר עכשיו, מה הבעיה לפרסם את מה שכתוב כאן לפי דרכי הפרסום המקובלות בשירות שלך.

קודם כל צריך לרדת ל - - -

מה זה התקנות האלה?

אפשר לפתוח את 34.

צריך לפתוח את התקנה ולהבין מה היא אומרת.

בוא אני אקריא לך.

המחטפים האלה לא לעניין.

אני אקריא לך ותאמר לי האם באמת יש איזה שהוא קושי אמיתי.

יש דרך להטמיע את התקנות במערכת הבריאות וזה על פי תקנות שצריכות ממשרד הבריאות וזו הדרך לעשות את זה, לא דרך תקנות שעת חירום שכותב שר הביטחון. זו לא הדרך.

אני אשמח להקריא את התקנה שהיא באמת, בעיניי, לא אמורה להיות קשה כל כך ליישום.

אבל אתם הסכמתם קודם שתהיה הקבלה בין חוק ההסדרים, אז למה זה לא תופס פה?

בתקנות שהן יותר מורכבות ליישום, נכון, עשינו את ה –

אם יש נוסחה, הנוסחה צריכה לתפוס לכל אורך המתמטיקה. זה לא עובד ככה.

אתם כבר כותבים את הנהלים האלה, מה הבעיה לפרסם אותם לאחר שכתבתם אותם?

אני אשמח אם יו"ר הוועדה תוכל לקבל החלטה כאן.

אני רק רוצה הערה אחת קטנה לפרוטוקול. כל הקטע של 'מה הבעיה', אנחנו יושבים על המדוכה על תקנות נגישות השירות בגלל שהן כולן כוללות שינוי נהלים, הנחיות, שינוי מסגרות. זה כאילו לכאורה מאוד פשוט, אבל מדובר על אלפי שירותי בריאות שצריכים לעבוד לפי תקנה אחת כשכל אחד נותן אחרת. אז אין כאן עניין של 'מה הבעיה', כל דבר כזה דורש שינוי מערכות של צוותים וזה, לכן אני מבקשת באמת, לפרוטוקול, אם שירותי הבריאות אומרים את זה, הם אומרים את זה מתוך יישום, לא מתוך רצון לא ליישם.

בסדר, אין פה שאלה של זלזול, יש פה הבנה שהדברים הם מורכבים ואנחנו מבינים שהם לוקחים כל כך הרבה שנים בגלל המורכבות. בואו נתקדם מהנקודה הזאת. גם העיקרון הוא ברור ואין לנו מחלוקות.

אני לוקחת את 'מה הבעיה', אני יודעת שזה ביטוי מעצבן, אני לא עושה את העבודה שלכם, אני לוקחת את זה בחזרה, אני רוצה בכל זאת להקריא את תקנה 34(א)(1) עד (4) ואני אשמח אם יו"ר הוועדה תוכל לקבל כאן החלטה.


34.
(1) חייב בביצוע התאמות לשירות יפרסם את התאמות הנגישות אשר בוצעו בשירות ובמקומות הציבוריים שניתן בהם השירות, לרבות אמצעי העזר ושירותי העזר המסופקים בשירות לפי בקשה ואופן קבלתם - - -



זה לא משנה ההקדמה הזאת, מה אנחנו מחילים זה רק את הדברים שאני מקריאה עכשיו.



(1) בדרכי הפרסום המקובלות בשירות שהוא נותן;



(2) בהתאמות הנגישות למידע כמפורט בתקנה 29;



שחל כחלק מחוק ההסדרים.



(3) לבקשת אדם עם מוגבלות, באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר, ובכפוף לאמצעים שבשימוש נותן השירות;

שגם שם - - -

שגם חל, נכון, תודה, טל.



(4) באמצעות אתר האינטרנט של נותן השירות, אם קיים.



זהו. יכולנו גם לכתוב את זה ככה כטקסט, להעתיק את זה.

אז זה עדיף.

למה? אם אנחנו מעתיקים את זה כטקסט זה בסדר?

התחלנו את הזליגה - - -

לא, יכול להיות שזה פתרון טוב.

זה בסדר.

זה בסדר?

לדעתי לא צריכה להיות בעיה עם זה.

אז יש בינינו הסכמה, אנחנו פשוט נעתיק את זה.

אין בעיה, קדימה.

פעולה לפי נוהל במצב חירום
24.
מי שחייב לפי תקנות אלה לפעול במצב חירום לפי נוהל שגיבש, רשאי לסטות מהנוהל כאמור אם אינו יכול לממשו לנוכח נסיבות מצב החירום, ובלבד שפעל ככל יכולתו ליישום חלופות להשגת מטרות הנוהל.

ביצוע לפי תקן

25.
אם יש חובה בתקנות אלה על ביצוע בדיקה או ביצוע התאמות נגישות לפי תקן, יהיה זה תקן כתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי הנציבות; בהעדר הפקדה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה; ויראו חייב כמי שיצא ידי חובתו אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע התאמת הנגישות; בתקנה זו, "מועד ביצוע התאמת הנגישות" – לרבות המועד שבו הוזמנו התאמות כאמור מספק.

את המילה נציבות רק להגדיר. גם נציבות וגם נציב.

זה מוגדר, שי.

לא ראיתי.

תבדוק.

אנחנו בתקנות לפי חוק השוויון ואנחנו שואבים את המידע משם.

בסדר, אנחנו נבדוק את זה.

עיגול תוצאות חישוב
28.
מספר שהוא תוצאת - - -

דילגנו פה על מספרים: מ־25 ל־28.

כדי שאנשים ירגישו שמתקדמים.

הזזנו קצת את המספור. הייתה לנו תזוזה. המספור יעבור עוד תיקונים.

טוב, אנחנו בעיגול.

עיגול תוצאות חישוב
28.
מספר שהוא תוצאת חישוב לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית מספר תעוגל כלפי מטה.



זה בעיקר נוגע למספרים שתיכף נגיע אליהם בהוראת התחילה ובהוראות המעבר.

טוב.

זמינות והצגת מסמכים
29.
(א) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, חייב לשמור העתק עדכני של הנוהל או הרשימה שהכינו לפי תקנות אלה לצורך שימוש בהדרכות ותרגולים לפי תקנות אלה, ולצורך שימוש במצבי חירום.

אין צורך להסביר.

(ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה להכין נוהל או רשימה, חייב להעביר לנציב או להציג לו, לפי העניין, העתק מהם לא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנדרש לכך.



זה גם כולל המלצות.

תחזוקה ונגישות זמנית חלופית

30.
(א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך כי התאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ועל אף פי שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן.




(ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית.

שמירת דינים

31.
האמור בתקנות אלה נועד להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.



ועכשיו אנחנו מגיעים להוראת התחילה והתחולה, סעיף 32. יהודה, אתה רוצה להסביר את העקרונות?

כן. אני אגיד בקצרה. הועלתה לאתר טבלה, מי שראה אותה, נעשה את זה קצר. יש פה את רשימת ההוראות של התקנות הללו. בעצם התהליך שאמור לקרות הוא כזה, מהרגע וכאשר יאושרו התקנות ויפורסמו, ההצעה כאן אומרת ששלושה חודשים עוד לא קורה כלום ורק אחרי שלושה חודשים התקנות נכנסות לתוקף, אבל באיזה צורה?

עשינו כאן תחילה מדורגת לפי סוגי סעיפים. למשל אני אתן דוגמה, יש סעיף 9 שעוסק במרכז תקשורת של משרד הבריאות שאמור לפעול במצב חירום. ההצעה אומרת שרק עוד שנה החובה שלו תקום לפעולה. זאת אומרת יש פה חלוקה שלוקחת בחשבון את זמן ההיערכות של כל אחד מהגופים והגורמים.

אז פעם אחת זה הנושא של הוראות תחילה, מתי בכלל החובה נכנסת לתוקף, דבר שני שעוד מעט נעה תגיע אליו, זה סעיף נוסף שנקרא הוראות מעבר והיקפי ההנגשה, שאומר שאם למשל קופת חולים נדרשת להכין איזה שהם סידורים לקראת מצב חירום אז את החובה צריך להתחיל עכשיו, אבל היא תקבל חצי שנה או שנה, לפי מה שנדרש, כדי שהיא תוכל לבצע ולהשלים את הסידורים הללו.

יש פה שני סוגי לוחות זמנים שנותנים טווח קדימה של חצי שנה, שנה, יש פה גם שנה וחצי ושנתיים, כלומר יש פה טווח של זמן, אין ציפייה שמחר זה יהיה מוכן וגם לא עוד שלושה חודשים או ממש מרגע זה, אלא יש פה מתיחה של לוחות הזמנים. זהו, אז בואו נתחיל.

יהודה, מה זה ה-U שמופיע בסימנים? אני מבין שזו טעות, אבל יש לזה משמעות?

לא, בטקסט המקורי יש הערה מה אומר הסעיף הזה, מה אומר המספר, זה בא לעזור כדי להבין.

תחילה ותחולה
32.
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנת משנה (ב) עד (ה), שלושה חודשים מיום פרסומן (בתקנות אלה – יום התחילה).



(ב) תחילתה של תקנה 7(ב) ו-(ב1) (פרסום המלצות ומועד פרסומן), 10 (הדרכה), 11(יד)(קנאביס), 11(טו)(שחרור אדם עם מלאי תרופות), 12(א), (א)(1) ו-(ב) (יישום המלצות בידי מסגרת דיור, מתן שירותי בריאות לדיירי מסגרת דיור), 21ב(ב)(2) (אפוטרופוס מבצע לגבי אדם בביתו), 22 (תרגול)- שישה חודשים מיום התחילה.



(ג) תחילתן של תקנות 5(א) (מידע לציבור על נגישות מרפאות בחירום), 7(א) ו-(ד) (עקרון הנגישות למידע ודרכי מסירת מידע חיוני), 8(א) (מרפאה אחודה, כולל סיוע איש צוות ופרסום מידע), 9 (מרכז תקשורת מרחוק), 11(ד) עד (ו) ו-(י1)( מרשמים לפי אישור מנכ"ל, והעברה לבתים) 12ב [חלופות למרכז ארעי נגיש], 12ג (דרישות מכל מרכז ארעי לטיפול), 16 (העברה ממרכז ארעי לטיפול), 17(א) עד (ד) (מידע נגיש לציבור במרכז ארעי), 19א(ד) ( טיפול מרחוק ומוכנות בחירום), 21ב(ב)(1) (חובות אפוטרופוס) – 12 חודשים מיום התחילה.



(ד) תחילתן של תקנות 12(ג) ו-(ד) (חובה לצייד במידע), (ו)(הכנה ליציאה) – 18 חודשים מיום התחילה



(ה) תחילתן של תקנות 11, 19 ו-21 לגבי אגף השיקום וספקיו – במועד תחילתן של אותן תקנות.

הוראות מעבר
33.
(א) המלצות לפי תקנה 7(ב) יפורסמו לראשונה לפי תקנה 7(ב1) לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה, לאחר היוועצות עם משרד הרווחה.


זאת אומרת רק הנוסח הראשוני שלהן טעון היוועצות עם משרד הרווחה.



(ב) המועד להשלמת ביצוע תקנה 3(א) עד (ו) יהיה כלהלן:




(1) לגבי מרפאה קיימת כהגדרתה בתקנות נגישות לשירותי בריאות – המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות במרפאה כאמור לפי סעיף 19כ(ו) לחוק;




(2) לגבי מרפאה חדשה – שנה מיום התחילה; לעניין זה, "מרפאה חדשה" – מרפאה שהיא מקום ציבורי חדש לפי תקנות נגישות בניין חדש.



יהודה, מאיזה תאריך זה חל? מאיזה שנה? ב-2006?

בניין חדש, מסוף יולי 2009.

(ג) לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לידם:




(1) משרד הבריאות – 8(ג) (נוהל לדוגמה) 11(יז) (דוגמת נוהל – תכשירים), 19א(ג) (מדדי איכות), 21(א) עד (ב) (נוהל אספקת מכשירי שיקום);



מדדי האיכות זה אותן אמות המידה. זה מתום שישה חודשים, כפי שאמרנו.




(2) קופת חולים – תקנה 19(ה) (רשימת ספקי שירות בבית) ו-(ח) (נוהל ספקי שירות בבית);




(3) משרד הרווחה ומשרד הבריאות - 12(ח) (דוגמת נוהל מסגרת לדיור).




(4) האפוטרופוס הכללי – 21ב(ג);



(ד) לא יאוחר מתום שנים עשר חודשים מיום התחילה, ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצדם:




(1) קופות החולים – תקנה 8(ב) (נוהל משותף – מרפאה אחודה);




(2) משרד הבריאות ומשרד הרווחה – תקנה 12(ט) (חומרי הדרכה – מוסד רפואי ומרכז ארעי לטיפול);




(3) משרד הבריאות – 21(ד) (איתור ספקים שאושרו כמפעל חיוני);




(4) קופת חולים 11(ב), (ג), (ז), (י), (יג), (יד), (טו), (טז) (נוהל – תכשירים), 19(א) עד (ד) ו-(ו) (היערכות לעניין ספק שירות בבית);




(5) מסגרת דיור – תקנה 12(ז) (היערכויות לטיפול בבית כולל פינוי);




(6) גורם אחראי להפעלת מרכז – תקנה 15 (התאמת נהלים – זיהוי מוקדם ובחינת חלופות);




(7) ספק שירות בבית – 19(ו) (שיתוף פעולה להגשת בקשה לאישור כמפעל);




(8) ספק מקצוע בריאות – 19א(א), (ב) ו-(ה) (השלמת הערכות לטיפול מרחוק);




(10) אפוטרופוס מקצועי – תקנה 21ב(ב)(2) (הכנת נוהל).



(ה) לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה ,ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצוינת לצדם:




(1) מסגרת דיור – 12(א) ו-(א)(1) (השלמת הכנת המידע לראשונה);




(2) אפוטרופוס ומיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת – 21ב(ב)(2);



(ו) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה ,ישלימו אפוטרופוס ומיופה כוח לגבי אדם שנמצא במסגרת דיור את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה 21ב(ב)(1).



(ז) אגף השיקום וספקיו ישלימו את חובותיהם לפי תקנות 11, 19, ו-21 באותם מועדים שבהם חייבים אחרים לפי אותן תקנות חייבים להשלים את אותן חובות לפי תקנה זו.



(ח) כל גורם שנכלל בתקנה 23(א) ישלים לראשונה את עדכון נהליו האחרים כמשמעותם באותה תקנה עד תום 12 חודשים מיום התחילה.



(ט) גורם אחראי להפעלת מרכז ישלים את ביצוע האמור להלן לפי לוחות הזמנים שלצדם:




(1) תוך 12 חודשים מיום התחילה גורם אחראי ישלים את ביצוע תקנה 13(ב) עד (ד) לגבי 40% לפחות מהמרכזים שברשימה שלפי תקנה 13(ב), ולא פחות ממרכז אחד;




(2) תוך 24 חודשים מיום התחילה גורם אחראי ישלים את ביצוע תקנה 13(ב) עד (ד) לגבי 100% מהמרכזים שברשימה שלפי תקנה 13(ב);




(3) מתום 24 החודשים האמורים בפסקה (2), ימשיך גורם אחראי מדי שנה לבצע את האמור להלן, עד שלא ייוותר ברשימות שלפי תקנה 13(א) ולפי 13(ב) ולו מרכז אחד שאינו מרכז נגיש:





(א) לבצע את תקנה 13(א) לגבי מרכז שאותר לאחר יום התחילה ואינו מרכז נגיש;





(ב) לבצע את תקנה 13(ב) עד (ד) לגבי יתרת המרכזים הלא-נגישים שברשימה לפי תקנה 13(ב).


(יא) ספק שירות לפי סעיף 19 שלקופת חולים הייתה התקשרות עמו ערב יום התחילה ולא השלים את אישורו כמפעל עד תום 18 חודשים מיום התחילה – לא תחודש ההתקשרות עמו לאחר תום התקופה האמורה.



יהודה, אתה רוצה להסביר את הנושא הזה של העברת המרכזים וה-40% ו-100% והשלמת הרשימה?

כן. הסיפור של סוף ההקראה שלך אומר שלאותם מרכזים ארעיים לטיפול, בתוך התקנה אמרנו בצורה מאוד ברורה כיצד צריך לדאוג שהם יהיו נגישים, אבל אם לא מצליחים למצוא מרכז נגיש, אז ממשיכים להפעיל אותם כי לא נקטין מה שנקרא את רמת השירות לכלל הציבור.

בנוסף אמרנו שיתחיל פה תהליך בשנים שיבואו שמי שמאתר כבר היום או איתר את אותם מרכזים קיימים, לפי פרק הזמן שניתן פה הוא יעשה בדיקה לגבי הרשימה שכבר יש. הציפייה היא שלפחות בשנה הראשונה הוא יעבור על 40% מהם ויראה מה נגיש ומה לא נגיש ומה שלא נגיש, אם אפשר להחליף אותו, ותוך שנתיים ישלים לעבור על כל הרשימה כדי לראות בסוף מי מתוכם באמת נגיש ומה לא מתוך מטרה שמה שלא נגיש יוחלף ככל שניתן.

אם עדיין נשארו מרכזים שכבר אותרו ושהם לא נגישים יצטרכו להמשיך ולראות, כשתהיה אפשרות להחליף אותם, כי לא תמיד זה יקרה, הכול לפי מה שאפשר יהיה לעשות.

אז עכשיו נחזור ונקרא מהתחלה שינויים שחלו בנוסח.

אם אפשר להעיר לנוסח. סעיף 32(ב), הקראתם את המילה הסעות, אבל ראיתי שמחקתם את הפסקה.

נכון, אתה צודק, היינו צריכים להוריד את ההסעות. הקראנו את זה? חשבתי שלא הקראנו.

לא הקראת את זה.

נראה לי שזה מחוק, אבל אני אבדוק עוד פעם. תודה על ההערה.

בנוסח שלך זה מחוק.

נושא אחד זה הנושא של אגף השיקום, אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, לרבות רופא מוסמך כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הנכים.

יש לנו אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי פרק ג' לחוק הכשרות לענייניו האישיים של אדם או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים. יש לנו הגדרה של חוק הכשרות, שזה כמובן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. יש לנו תוספת של חוק שיקום נכי נפש בקהילה, ההגדרה שלו.

מוסד רפואי הוא בית חולים, מרפאה ומוסד ארעי לטיפול. בהגדרה של מורשה נגישות, מורשה לנגישות, גם מורשה לנגישות מתו"ס וגם מורשה לנגישות השירות, ויש פה פירוט שלהם לפי הסעיפים שלהם בחוק.

מיופה כוח, כמשמעותו בסעיף 32ב(א) לחוק הכשרות, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים. המנכ"ל הוא המנהל הכללי של משרד הבריאות.

מסגרת דיור, יש פה שינוי בהגדרה. מסגרת דיור, מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן. אמרנו, לעניין שירותים בתחום הבריאות, פה אין שינוי, אבל לעניין שירותים בתחום הרווחה מדובר במעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב, 2012.

אנחנו מבקשים להוסיף משהו בסעיף (2). בסעיף (2) שמדבר על שירותים בתחום הרווחה אנחנו מבקשים להרחיב את ההגדרה כי יש מסגרות דיור שלא נכנסות להגדרה, לא של הוסטל, לא של דיור מוגן ולא של בתי אבות, ורוצים להוסיף שם, אחרי 'בחוק הדיור המוגן, התשע"ב', וכן מסגרת המשמשת חלופת בית המצויה בפיקוח המשרד. משרד הרווחה כמובן. הכוונה היא למי שזה משמש לו בית לחיים, שזה יחול גם עליהם.

בסדר גמור.

וזה לא נחשב מעון?

לא. יש למשל סביבה תומכת, שזה מגורים לכאורה רגילים בקהילה, אבל כן יש להם ליווי ותמיכה ולכן הם לא נכנסים לאף אחת מההגדרות כאן.

אני רוצה בזהירות, מי שמספק את השירות במקומות הללו נמצא שם 7/24? אני אגיד למה אני שואל.

זה הבית שלו?

אני רוצה להעיר משהו לגבי שירותי בריאות הנפש, כי זה חל עליהם גם. בית רגיל שאדם משלם חלק משכר הדירה, אי אפשר להגדיר אותו באופן סוחף שכולו צריך להיות נגיש, הוא צריך להיות מותאם לאדם שגר בו. לכן צריך מאוד מאוד לשים לב כי אנחנו בסופו של דבר לא נמצא שום מגורים שאנשים יוכלו להעביר אותם למגורים בקהילה.

אנחנו לא שם.

יהודה, צריך מאוד מאוד להיזהר בהגדרות.

אנחנו לא עוסקים פה בהנגשה מבנית, לכן החשש הזה לא נמצא כאן. אני כן מציע למשרד הרווחה שנעשה את זה בזהירות משום שמי שנכנס להגדרה כאן בפסקה (2), ההנחה היא שיש שם צוות 7/24 בתוך המקום, ואם זה מקומות שלא נמצא צוות 7/24 – ולמה אני אומר? משום שחלק מהחובות שמוטלים על מסגרות הדיור זה גם להביא את המלצות משרד הבריאות בפני אותם אנשים, לסייע להם להכין אותו וגם בזמן חירום לצייד אותם.

אולי כדאי לציין את זה? שמדובר באתר שיש בהם צוות תומך 24/7.

לא, ההגדרה כמו שהיא עכשיו אומרת את כל מה שאמרתי, רק בגלל הבקשה להרחבה אני מציע שניזהר כי בטח אנחנו לא רוצים ב – אני מציע שלא נרחיב את זה.

אתן מבינות את הנקודה הזו?

כי לפעמים האדם גר בביתו והוא מקבל את השירותים.

בסדר.

אז אנחנו נוותר על ההרחבה.

וזה מתוך זהירות.

בסדר גמור, מקובל.

אנחנו עוברים למענה רפואי אחוד. אנחנו מוסיפים פה, אמרנו שמענה רפואי אחוד הוא לפי הוראות הרשות העליונה לבריאות, אבל הוא יכול להיות גם לפי הוראת שר הבריאות או המנכ"ל לפי דין, אם יש להם סמכות אחרת להורות כך.

ההגדרה מצב חירום. היינו צריכים להתחיל מהמצב הזה, בסופה אנחנו נקרא 'ולרבות מצב של מחלה מידבקת מסוכנת שהוכרזה לפני סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940'. וכפי ששי הציע, גם תהיה לנו הגדרה של מחלה מידבקת מסוכנת.

יש אותה, רק היא פשוט לא נמצאת כאן.

זה זה, זו ההגדרה, אבל היא לא נמצאת. את זה צריך לקחת ולהעתיק את זה.

אנחנו נגדיר את זה, בסדר גמור. מרכז ארעי לטיפול. היה לי ספק אם הוא הוקרא או לא. 'מרכז ארעי לטיפול – מקום הנפתח באופן זמני במצב חירום או עקב מצב חירום כדי לספק טיפול רפואי ייחודי, לרבות בדיקות, כגון טיפול בנחשפים לחומר לחימה כימי וטיפול בנחשפים לאירוע ביולוגי חריג, מרכז לבדיקה או מרכז לטיפול במחלקה מידבקת מסוכנת'.

במרפאה אחודה, זה עניין נוסחי, זה לא תיקון מהותי. בהגדרה עמדת טיפול, יש פה הגדרה של עמדת טיפול, 'עמדה שבה ניתן טיפול רפואי או טיפול אחר במסגרת שירות הבריאות'. ראינו כבר בדיון הקודם מה זה עמדת טיפול ומה עושים איתה.

יש לנו פה שינוי לגבי עמדת שירות, 'כהגדרתה בת"י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים, בסעיף הדן בעמדת שירות (1.3.4), אף אם אין היא קבועה'. לפי אותו סעיף נדרש שמדובר בעמדה קבועה וכאן אנחנו אומרים גם אם העמדה איננה קבועה.

לפני השינוי הבא, ברשותכם, לגבי הגדרה של הרשות העליונה לבריאות, לדעתי ההגדרה פה היא קצת מצומצמת. אני הייתי מרחיב ומוסיף משפט: ואופי שיוגדר בעת מצב החירום על ידי הממשלה. כי, שוב, אנחנו נכנסים ל - - -

הממשלה מכריזה?

אבל אנחנו כבר השארנו את האפשרות של שר הבריאות ושל מנכ"ל משרד הבריאות להוראות - - -

כן, אבל מה אם זה לא זה ולא זה? מה עם מצב שמי שלוקח פיקוד על כל האירוע זה שר הביטחון לצורך העניין?

אבל זה נושא הבריאות בלבד.

אנחנו בנושא בריאות, שי. אנחנו בפרק בריאות.

בנושא של רשות עליונה. יכול להיות שהממשלה תגדיר רשות עליונה אד-הוק ומצב, לא יודע, יש לך עכשיו התקפת מטאוריטים, עכשיו אתה צריך להכניס גורמים נוספים לרשות העליונה שלא כלולים פה. אז להרחיב. ראש המל"ל פתאום נכנס לתוך הוועדה העליונה.

לא, בסדר, אבל עוד פעם, תפקידנו כאן לא לעשות איך אומרים? סדר חדש. הרשות העליונה לבריאות זה גוף שכבר לפי דעתי בן עשר שנים, מוגדר, כך הממשלה הקימה אותו. אם ישנו אותו ישנו אותו. לכן גם דרך אגב הוספנו גם סמכות השר והמנכ"ל, סמכויות אחרות שהם בתחום הבריאות, כדי שיהיה רוחב יריעה, בדיוק לפי מה שאמרת, שי.

אם יתקפו מטאורים אז אנחנו נוכל לתקן את התקנות האלה כך שהרשות העליונה לבריאות תהיה הרשות העליונה שתטפל באותו משבר.

או שכן או שלא.

רק זה מה שהייתי צריכה לשמוע היום, גם התקפה של מטאורים. לא, באמת, העצבים שלי גם ככה רופפים.

רעידת אדמה אתמול לא הספיקה, את אומרת.

בואו, גם קצת צריך פה להתחשב בח"כים.

'תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות'. הגדרה של תקנות הנכים, תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954.

יש פה תיקון נוסח לגבי תקנות נגישות בניין חדש, זה חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). יש פה שינויי נוסח בעקבות זה, לא נתעכב עליהם.

בתקנה 2. אנחנו מבהירים שלאדם עם מוגבלות תהיה במצב חירום נגישות לשירותי בריאות ושירותים נלווים, באותה זמינות ואיכות, לפחות, כפי שיש לכלל הציבור בהתאם לתקנות אלה. זאת אומרת אנחנו מצמצמים את ההוראה.

אנחנו מוסיפים פה תקנה (א1) ו-(א2). (א1) אומרת כך:

(א1) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), מוסד רפואי יתאים את אופן מתן שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות ככל הניתן בנסיבות מצב חירום כדי שיוכל לקבל את שירות הבריאות; לא הצליח המוסד הרפואי לספק את שירות הבריאות בצורה בטיחותית ומכובדת בנסיבות מצב החירום על אף התאמות כאמור שביצע, יפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים שבה חבר אותו אדם ויחד עמה יגבשו חלופה למתן שירות בריאות לאותו אדם, שתיושם בהקדם האפשרי; נוסף על האמור, משרד הבריאות יסייע לקופת חולים שפנתה אליו בעניין זה כדי שאותו אדם יקבל את שירות הבריאות בהקדם האפשרי.



(א2) זה לפי הצעת משרד הרווחה והנציבות, אני מבינה שגם משרד הבריאות הסכים לזה.


(א2) אם על אף מאמצים שנעשו והתאמות שננקטו כאמור בתקנת משנה (א1), לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור, שירות בריאות כחלק מכלל הציבור בנסיבות מצב החירום, משרד הבריאות אחראי שבהקדם האפשרי יינתן להם שירות בריאות ייעודי, לרבות אם יהיה בכך צורך, במסגרת מותאמת לאנשים עם מוגבלויות שונות, בהתאם לצרכיהם הבריאותיים.



אני אשמח אם תוכלו להסביר את התוספת הזאת כי זו תוספת מהותית וחשובה.

יש פה איזה שהוא מדרג, איזה שהיא היררכיה. קודם כל אדם פונה לקבל טיפול בבית חולים, כשזה לא הולך הוא מסתייע בקופה. אם זה לא הולך הוא חוזר למשרד הבריאות שאחראי לדאוג לתת את הטיפול הייעודי לאוכלוסיות שלנו וגם להתאים שירותים ייעודיים ומחלקות ייעודיות לתת את הטיפול הרפואי. זה מה שזה אומר וזה משהו שגיבשנו בהסכמה גם עם הנציבות וגם עם משרד הבריאות.

אני מבקש להתייחס. הרעיון הוא שאשפוז בבית חולים יהיה על פי החלטת בית חולים, כמו שזה קיים לגבי כל אזרח. כל אזרח שמגיע היום לבית חולים, בין אם הוא מביא את עצמו לבית החולים, בין אם הוא פונה לבית החולים על ידי גורם כלשהו, בכל מקרה בסופו של יום מי שמחליט לאשפז אותו – ראשית, כל מי שמגיע לבית חולים יטופל בשלב ראשון, יתקבל במיון.

ההחלטה לגבי האשפוז היא החלטה של בית החולים עצמו וצריכה להיות שוויוניות מוחלטת, בין אם הוא בן אדם רגיל ובין אם הוא בן אדם מוגבל. אם החליט בית החולים שהבן אדם צריך אשפוז אז בית החולים אחראי לאשפוזו, בין אם הוא בן אדם רגיל ובין אם הוא בן אדם מוגבל. זאת אומרת אנחנו מדברים רק על נושא האשפוז - - -

בן אדם עם מוגבלות.

סליחה, בן אדם עם מוגבלות.

זה כל כך צורם, בן אדם עם מוגבלות הוא רגיל גם כן.

בן אדם עם מוגבלות.

תאמינו לי שהוא יודע, רפי יודע את זה.

כולנו מוגבלים.

כולנו מוגבלים, אוקיי. אז בן אדם עם מוגבלות, סליחה. זאת אומרת הרעיון הוא שלא שאם יש לו בעיה בבית משרד הבריאות עכשיו אחראי לאשפז אותו בבית חולים. בן אדם יאושפז בבית חולים אם מצבו הרפואי מחייב אשפוז. אם בית החולים יגיע למצב שהוא מגדיר את הבן אדם עם המוגבלות כבעל צורך לאשפוז הוא חייב לאשפז אותו. זה הרעיון, ואני לא בטוח שהסעיף הזה מסביר את זה כך.

זאת אומרת הוא צריך לדאוג לו לשירותים הייעודיים כדי לאפשר את קבלת טיפולו.

אם בן אדם זקוק לאשפוז, הוא צריך להתאשפז. אם הוחלט על ידי בית החולים שהבן אדם צריך להתאשפז בבית החולים בית החולים חייב אכן לאשפז אותו, בין אם יש לו מוגבלות כלשהי ובין אם אין לו מוגבלות כלשהי, זה הכול. זה לא מוגדר ככה.

אני אסביר. העניין הוא שבמידה שאדם צריך לקבל טיפול במסגרת אשפוזית, אם בן אדם צריך לקבל טיפול במסגרת אשפוזית ומסיבה כזו או אחרת, אם זה בגלל תנאים מסוימים שהוא צריך מלווה צמוד במחלקה שאי אפשר לשים שם עוד אדם שיישב לידו או דברים כאלה, אז - - -

בואו נגיע לשורה התחתונה, אני לא רוצה הסברים, אני רוצה רגע לנסות להבין מה מפריע לכם ספציפית.

מה שמפריע לי פה זה שכתוב שאם לא ניתן לספק לאנשים עם מוגבלות שגרים בביתם או לדיירי מסגרות דיור שירות בריאות אז משרד הבריאות אחראי לספק להם את השירות וכו'. מה שאני אומר זה, הרי כל הסיפור הזה נולד מעצם זה שאני מבין שבתחילת הקורונה לפחות, אולי גם בהמשך שלה, היו מצבים שמשרד הבריאות או בתי החולים לא רצו לאשפז אנשים עם מוגבלות כי הם פגעו בשירות באותה מחלקה ועשו להם בלגן שם וכו' וכו' והטילו את זה על משרד הרווחה. מכאן בא הדגש של משרד הבריאות איכשהו לפתור את הבעיה.

מה שאני אומר, מה שצריך להיות בתקנות מבחינתנו זה שכל בן אדם, בין אם יש לו מוגבלות ובין אם אין לו מוגבלות, ואנחנו מדברים פה על אנשים עם מוגבלות, במידה שבית החולים סבור שיש לאשפזו הוא חייב לאשפז אותו.

אבל זה מה שכתוב כאן.

הכוונה שכתוב שירותי בריאות שמחייבים אשפוז. מה שחסר לרפי שזה רק במקרים שזה שירותי בריאות שמחייבים אשפוז.

זאת אומרת להחריג אותם מההוראה הזאת?

לא, להיפך, הם ההוראה היחידה.

בית החולים לא מהווה פתרון לבעיית מלונאות כזו או אחרת, בית החולים, התנאי לאשפוז בבית החולים הוא על פי קריטריון רפואי.

אני רוצה להסביר. אנחנו לא כתבנו כאן אשפוז או לא אשפוז בכוונה, כתבנו שירות בריאות. אם לאדם ללא מוגבלות ניתן שירות בריאות מסוים בתוך מוסד רפואי גם אדם עם מוגבלות צריך לקבל את שירות הבריאות בתוך אותו מוסד רפואי, שזה בעצם מה שאתה אומר. אנחנו לא מדברים כאן על פתרונות דיור, ממש לא.

סעיף (א1), הראשון, זה בדיוק מה שאתה אומר, אין אפליה, אין דבר כזה. מאחר שאין לנו, לצערנו, עדיין תקנות נגישות שירות בריאות בשגרה וכן קרו מקרים ואולי עוד יקרו מקרים שאנשים עם מוגבלות, בגלל היעדר נגישות שירותי בריאות מסוימים לאנשים עם מוגבלות, המוסד הרפואי לא יצליח לתת להם את שירות הבריאות בין כתליו, מבקש משרד הרווחה, ולמרות שקשה לנו עם המילים מסגרת מותאמת ואנחנו רוצים שזה כן יהיה בהכלה, אנחנו מקבלים את העמדה של משרד הרווחה שצריך להיות כתוב בצורה מפורשת שיינתן שירות בריאות ייעודי במסגרת מותאמת. זה מתכתב עם המציאות. אם המציאות לא הייתה כזאת לא היינו צריכים את (א2). כשיהיה נגישות של שירותי בריאות בשגרה אתם לא תפעילו אותו.

אבל לא הייתה בעיה שבן אדם - - -

אני רוצה להפסיק את הדיון הזה, לי זה נראה בסדר גמור, אני חושבת שהדברים מאוד מאוד ברורים, יש כאן בהחלט כוונה והשתדלות וגם לא משנים פה מהעניין הזה. אני מבקשת להשאיר את זה כמו שזה ואני רוצה להתקדם.

אוקיי, סעיף 3. יש פה שינוי שאומר: במרפאה יותקנו שלטי הכוונה שמכוונים את מי שנמצא בה למרחב המוגן, ובסוף אותה תקנה כתוב 'הוראות התקן האמור לא יחולו על שלטים שהיו קיימים במרפאה ערב יום התחילה'. אותם לא צריך לשנות ולהתאים.

יש לנו פה את תקנה משנה (ב) שבה חייבנו לאתר את המרחב המוגן ברמת מיגון שוות ערך ולקבוע את ממדי הרצפה וכו'. אז היו פה כל מיני שינויים, בעקבות זה הבטחנו לחזור ולדון.

למה צריך לחזור ולדון? יש עדיין מחלוקות?

עכשיו יש פה הצעה לתיקון.

לא, רק לגבי המידה שם, בסעיף (ה).

מה אומר סעיף (ה)?

המידות - - -

השטח הפנוי שאנחנו צריכים, שטח רצפה עבור אדם בכיסא גלגלים ומלווה.

מטר על מטר וחצי, במקום 1.40 מטר.

יש כאן טעות, כתוב 1.45, צריך להיות מטר וחצי.

נכון, זו טעות, זה מטר וחצי.

הערה, דרך אגב, אני קיבלתי מהערות מאנשים בכיסאות גלגלים שהמידות שאתם מציינים לא מתאימות לכיסאות גלגלים גדולים. אז אני חושבת שצריך להתייחס לזה ולהתחשב במידות של כיסאות הגלגלים היותר גדולים, הכי גדולים שיש.

לירית, זה כבר דיון שערכנו כאן.

נכון, ערכנו את הדיון הזה, התייחסנו אליו, העלינו את הקשיים וזה היה הניסוח שהצלחנו להגיע אליו שהוא המיטבי אחרי ששמענו את כל הגורמים.

עכשיו יש לנו את סעיף קטן (ז) בתקנה (3), לגבי אדם עם מוגבלות שמקבל סיוע להגיע למרחב המוגן החלופי. שם היה כתוב, אנחנו אומרים שהאמור לא יחול כשאיש הצוות נדרש להגן על עצמו ולבצע לכם כך פעולה נדרשת.

אפשר הערה בקשר לסעיף (ז)?

בקצרה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון בעוד חצי שעה. אם אתם רוצים שהתקנות האלה יסתיימו אז - - -

ממש בקצרה. כמו שאמרתי ליהודה גם, מאוד קשה לנו עם הנוסח של הסעיף הזה, בסופו של דבר ברגע שכתוב כאשר איש הצוות נדרש ל- - -

להגן על עצמו.

אני לא מדברת על להגן על עצמו, אלא לעבור למרחב מוגן, אז הוא פטור מזה, זאת אומרת זה מייתר את הסעיף. הרי ברגע שאדם עם מוגבלות צריך לעבור למרחב מוגן גם איש צוות צריך לעבור למרחב מוגן.

בסדר. ענת, אני רוצה להשאיר את הסעיף כפי שהוא.

אנחנו באים ואומרים, אני רוצה ללכת צעד אחורה - - -

אני לא רוצה לגעת, אני רוצה להתקדם. אני לא רוצה, ענת, תודה.

אולי פשוט לייתר את הסעיף.

לא, אני לא רוצה לייתר את הסעיף, אני רוצה להשאיר אותו כפי שהוא.

לא, חס וחלילה.

לא, מבחינת ה - - -

ענת, לא להפריע, תודה.

סעיף קטן (ח), אנחנו מוסיפים בסופו שעם סיום פרק הזמן שבו יש לשהות במרחב המוגן יחזור איש הצוות למרחב המוגן החלופי הנגיש כדי לבדוק אם נדרש סיוע לאדם עם המוגבלות ולסייע לו במידת הצורך. כי הוא צריך לצאת מאותו מרחב מוגן.

תקנה 4(ב), התיקון הוא רק לגבי דרכי הפרסום. אנחנו מפנים לאותה תקנה 21א שקראנו קודם. תקנה 5(ב), צריך לתת את שירות הבריאות באותה מרפאה בצורה בטיחותית ומכובדת. יש פה את סעיף קטן (ג), במצב חירום שבו לא נפתחה מרפאה או מעבדה לביצוע בדיקות, ובפרט מרפאה שנותנת מענה לאנשים עם מוגבלות, תפרסם קופת חולים שחבריה מקבלים שירות באותה מרפאה היכן יוכל אדם עם מוגבלות לקבל את השירות האמור. גם פה, בתקנה (ד), המידע יפורסם לפי תקנה 21א שקראנו אותה קודם.

הערה לסעיף 7 ברשותכם.

אנחנו הגענו לתקנה 7.

בסוף הפסקה יש 'בכל עת אחרת'. (א) לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, באותה איכות וזמינות כפי שיש לשאר הציבור בעת מצב החירום ובכל עת אחרת. 'בכל עת אחרת' זה לא נכון, כי אנחנו במצב חירום, אנחנו לא בכל עת אחרת. ובנוסף לזה, אני כבר יכול להגיד שחלק מהשירותים לא ניתנים במסגרת שעת חירום, או ניתנים באופן אחר מבשגרה, או באופן חלקי, ובכל מקרה הסיטואציה היא אחרת ובוודאי ובוודאי לא כמו בכל עת אחרת. אז 'בכל עת אחרת', בבקשה להוריד.

מדובר פה על מידע.

יהודה, אתה רוצה לומר?

אוקיי, אז מה אתה רוצה להוריד?

ובכל עת אחרת.

זה מה שהיה גם מקודם, אבל אם במצב שגרה מפרסמים מידע לגבי הכנות למצבי חירום, אז גם שם אני כאדם עם מוגבלות זכאי לגישה לזה, זה הכול. כל מה שהסעיף אומר, אתם מפרסמים מידע בקשר לשירותי בריאות במצבי חירום, בין אם פרסמת בשגרה ובין אם פרסמת בחירום - - -

שוב, לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות לגשת לשירותי בריאות במצבי חירום, אני עוצר פה.

אני רוצה להציע משהו. אולי נגיד במצב חירום או בעת אחרת לפי העניין. כי אם זה מידע שמפורסם בעת שגרה, לפי העניין.

נכון, יכול להיות שזה מפורסם רק בעת מצב החירום, ואז המשפט הזה לא - - -

אז נגיד לפי העניין, כי אם זה מידע שמפורסם בשגרה צריך לפרסם בשגרה.

בסדר גמור.

אנחנו בתקנה 7(ב), זה גם כן בהתאם לתקנה 21א. בתקנה 7(ב)(1) אנחנו מבהירים שמסמכים שאדם עם מוגבלות יביא עמו למקום מתן השירות, זה אותן המלצות שמשרד הבריאות צריך לפרסם לגבי איזה מסמכים, אז ביניהם צריך להיות גם הנחיות רפואיות מקדימות שנתן אדם עם מוגבלות למיופה כוח לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, או לפי חוק החולה הנוטה למות. זה אחד מהמסמכים שצריך להכין לצורך קבלת השירות.

ב-(2), מידע לגבי צרכים וקשיים של האדם עם המוגבלות הנוגעים לקבלת שירות בריאות והמלצות מעשיות כיצד ניתן להתאים את אופן מתן השירות לכל אלה כדי להגיע לשיתוף פעולה עמו ולספק לו שירות בריאות בצורה יעילה, בטיחותית ומכובדת.

בפסקה (2) הנוספת, זה צריך להיות פסקה (3), מידע אישי חיוני על אודות האדם עם המוגבלות כגון פרטיות המזהים, אנשי קשר ודרכי תקשורת נגישות עמו ועם מלווהו, ואופן נשיאת המידע והצגתו באופן בולט לעין בעת הגעה לקבלת שירות בריאות כגון באמצעות כרטיס או מסמך שהאדם נושא עליו ובו מרוכזים פרטים אלה. בדיון הקודם הסבירו במשרד הרווחה שאכן יש להם כרטיס כזה.

(ב1), משרד הבריאות יפרסם את ההמלצות לפי תקנת משנה (ב) לפחות אחת לשלוש שנים לאחר היוועצות עם משרד הרווחה לגבי תוכן הפרסום.

תקנה 7(ד), אנחנו אומרים שרשות ציבורית המוסרת לציבור בעת מצב חירום מידע חיוני, היא תמסור גם את המידע וגם בדרכים שנקבעו למסירת מידע חיוני כאמור בתקנה 5(ג), (ד)(1) ו-(ה) עד (ט) לתקנות לפינוי ולקליטה בחירום. זה במקום להביא את אותו פירוט ארוך שהיה לנו בנוסח המקורי.

הערה לגבי זה. אני רוצה רק להזכיר שהתקנות שאנחנו מפנים אליהם פה מדברים על יישום של תקנה 35, מה שדיברנו קודם. אז אם זה המצב אז גם פה צריך לתת את הזמנים של החלה במערכת הבריאות.

בסדר גמור. אני רוצה כבר להגיד, (ד), יהיה לו שנה קדימה לתחולה, הוא לא ייכנס לפני שנה קדימה.

אני לא יודע מתי נסיים את האינטרנט, אתם עוד לא הגשתם דוח.

בסדר גמור.

תקנה 8. גם פה הרחבנו, אמרנו בנוסף לרשות העליונה לבריאות גם שר הבריאות או מנכ"ל משרד הבריאות, אם יש להם סמכות כזאת לפי דין.

אנחנו בתקנה 8(א)(4). קופת החולים תעביר למשרד הבריאות את המידע לפי פסקה (3), משרד הבריאות יערוך את המידע בתצורה אחידה שכוללת את כל המרפאות וכן הלאה. אנחנו מוסיפים בסוף שמשרד הבריאות יעביר את המידע בתצורה כאמור לכל קופות החולים ומשרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו את המידע לפי תקנה 21א. אני מקווה שזה באמת יפשט את המנגנון.

אנחנו רצינו שזה יעבור גם אלינו למשרד הרווחה, אם אפשר לעגן את זה, כדי שנוכל להיערך.

זה מידע למרפאות של משרד הבריאות.

זה אפשרי?

אני שואל את רפי, כשאתם תפרסמו בזמן חירום את רשימת המרפאות האחודות שפתוחות, משרד הרווחה מבקש שתעבירו גם אליו ישירות רשימה.

הוא יכול גם להסתכל באתר. האתר פתוח לכל אזרח. אני לא אוסר עליו לפתוח.

זה מפורסם אצלכם באתר?

כן.

זה ממש און ליין או שיש איזה שהוא דיליי עד שזה מפורסם? כי אנחנו צריכים לקבל את זה מיד.

לא, ברגע שאנחנו מחליטים מהן המרפאות האחודות אנחנו מיד מפרסמים אותן.

אוקיי.

שאלת הבהרה ברשותך. לגבי סעיף 8(א)(2) שעברנו, יהודה, ברשותך, תסביר בבקשה - - -

אין פה שינוי.

לא, אין שינוי, פשוט יש כאן בשורה השלישית, כתוב 'ושהוא חבר בקופת חולים אחרת', למה בעצם אתה עושה את הדיפרנציאציה? גם חבר קופת חולים שלי יכול להיתקל בבעיות ואני צריך לתת לו שירות.

אנחנו נזהרים, הקושי במקום הזה של מרפאה אחודה, באים אנשים מקופות חולים אחרות שלא מכירים כלום כלפיך ואתה לא מכיר אותם, לכן הדגש עליהם. אתה כמובן תעזור לכל מי שאתה חושב שאתה צריך לעזור. אתה מבין, שי? הדגש הוא על הקושי, הקושי הוא שיגיעו מבוטחי קופות אחרות אליך.

זה בסדר, אבל כל אחד שלא מקבל שם טיפול, שהוא בן אדם עם מוגבלות, צריך לקבל בדיוק את מה שכתבת פה בסעיף, אין דיפרנציאציה.

נכון, אין שאלה, אבל - - -

אפשר להגיד 'ובפרט אם הוא חבר בקופת חולים אחרת'. זה יותר מדויק.

בסדר? תזכור שתמיד אתה יכול להוסיף.

נעה, בסדר?

כן, ובפרט אם הוא חבר.

אין בעיה.

עכשיו אנחנו עוברים לתקנת משנה (ג). משרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו. היה לנו פה נוהל משותף עם משרד הבריאות ומשרד המשפטים העיר לנו על זה, אז אנחנו נפריד את זה, יהיה נוהל משותף לקופות החולים ומשרד הבריאות - - -

על איזה סעיף מדובר עכשיו?

תקנה 8.

לא היה לנו (ג) אצלנו בנוסח.

אין (ג).

עכשיו היא מתקנת.

נכון. (ג) נמחק והיה כתוב אצלכם שקופות החולים ומשרד הבריאות יכינו נוהל משותף, אבל העירו לנו ממשרד המשפטים שזה לא בסדר. לפי הערתם אנחנו מפרידים את זה וקופות החולים יכינו נוהל משותף ליישום חובותיהם ומשרד הבריאות יגבש נוהל לדוגמה לעניין יישום תקנה זו.

מה זאת אומרת נוהל משותף? לא הבנתי.

הקופות צריכות להכין נוהל לגבי מרפאה אחודה, הם יצטרכו לעשות את הדבר הזה בשיתוף פעולה.

הן לא יכולות לעשות את זה בשיתוף פעולה, אנחנו דיברנו על זה.

שי, דיברנו וחזרנו עם פתרון. תהיה קשוב גם ל- - -

לא, לא, אני נזכרת. מה שעכשיו מתוקן זה בעצם מתקנים את התיקון שאנחנו הגענו אליו בדיון הקודם. רצינו לפתור את הבעיה שאתה העלית ולהגיד שנעשה נוהל משותף, וכשהראינו את זה למשרד המשפטים הוא אמר שאנחנו לא יכולים לעשות את זה ככה, זה לא על פי דין, נאמר לנו שאנחנו לא יכולים לכתוב נוהל משותף ככה. לכן הנוסח שעכשיו נֹעה הקריאה זה הנוסח המקובל משפטית.

שמה הוא אומר? עוד פעם.

הוא אומר שמשרד הבריאות יכין נוהל לדוגמה לכל שיתוף הפעולה הזה, אתם תוכלו להתבסס עליו ועדיין אני אומר לפרוטוקול, משרד הבריאות לפי החלטתו יוכל לפרסם עוד תוספת נהלים כדי לעשות - - -

מעולה, בסדר גמור.

אנחנו עוברים לנושא המתורגמן, מרכז התקשרות, סעיף 9(ד)(3). יש פה הבהרה, שפלג גופו העליון של המתורגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך, אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן, אם זה מפריע לו מאיזה שהיא סיבה.

תקנה 10, אנחנו מדברים על הדרכה, 10(ב)(1). אנחנו אומרים שבחומרי ההדרכה ישולבו אנשים עם מוגבלויות שונות.

הערה אחרונה להיום. בקשר להדרכה, כמו שדיברתי על הסעיף המתקדם יותר, לא כתוב פה כמה סוגי מוגבלויות שונות, אז שלפחות יהיו שלושה סוגים. אבל להבדיל פה, בגלל שב-(ג) רשום שאפשר גם באמצעות לומדה, שזה חומרים כתובים, אז אני לא חושבת שצריך להגביל את זה רק לשלושה סוגים, זה כתוב, אפשר להתייחס ליותר סוגי מוגבלויות.

בסדר, זה מינימום שלושה וככל שאפשר.

ענת, בואי נקבע מינימום וניתן לחברינו ולחברותינו מהקופות שיקול דעת.

וגם, אם זה לא בלומדה, אם זה לא בכתב אלא בהדרכה פרונטלית, אז כמו שתיקנו בסעיף השני, שסוגי המוגבלויות יתחלפו בין ההדרכות.

לא, אבל זה משהו קבוע. פה מכינים פעם אחת חומר קבוע.

אז אם זה כן רק כתוב, אז שיהיה יותר משלושה סוגים.

שימי לב לפסקה (4), שיש בה גם תיקון, הצעות למענים אחרים בעת מצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות. בעצם אומרים לך שתתייחסי לכל המוגבלויות.

אז לפחות שלושה.

לא, בהצעות למענים אפשריים הם צריכים להתייחס לכל סוגי המוגבלויות, למענים המתאימים לכל סוגי המוגבלויות. ככה אני מבינה.

לא כתוב 'כל'.

מדובר על הכנה של הדרכות דיגיטליות, או שמדובר על - - -

כחלק מההדרכות הרגילות שלכם בחירום אתם צריכים לשלב את נושא האנשים עם המוגבלויות.

אני עוד פעם מעלה את השאלה, גברתי יושבת הראש - - -

שי, אין פה שילוב של אנשים פיזית.

מי מממן את זה? אני צריך להכשיר, לעשות תכניות.

כחלק מההדרכה שאתם עושים בשגרה למצבי חירום.

אז אולי לא נגיד ישולבו, נגיד שתהיה התייחסות לאנשים עם מוגבלויות שונות.

אני רוצה להבהיר, הכוונה לא ישולבו פיזית אלא הכוונה שבתוך תוכן ההדרכה יתייחסו לאנשים עם מוגבלות.

תהיה התייחסות, אז אנחנו נכתוב את זה ככה.

לא צריך להביא את האנשים.

אבל אני צריך לייצר הדרכה. הדברים האלה עולים כסף. חברים, מי מממן את הדברים האלה? ברצינות.

שי, שנייה.

לא 'שי', אני צריך להפיק וידאו, אני צריך - - -

מי אמר לך להפיק וידאו?

אז מה?

אתה תחליט - - -

כתוב שהיא יכולה להתבצע באופנים שונים.

שי, אני גם לא מבין את הטרוניה. יש לכם הדרכה, אני מקווה, מוכנה למצבי חירום.

יש לכם? יש לכם.

יפה, אז צריך להסתכל עליה ולראות איך - - -

- - - במשרד הבריאות.

שנייה רגע. שי, אני אעשה את זה קצר. ההדרכה שלכם לוקחת שעה, אני סתם זורק מספר, זמן קצוב שלוקחת ההדרכה, צריך לעבור עליה, לחשוב איך משלבים את הנושאים האלה בין כחלק מובנה או בתוספת.

חשבתי ועכשיו יש הוצאות, כי אני צריך לממש את זה וליישם את זה. יהודה, אל תדבר איתי ככה באוויר. אתה מדבר איתי רק תכניות ותכנונים ונהלים, מישהו בסוף צריך לרדת לשטח ולעשות את העבודה, צריך לשלם כסף על הדברים האלה. מי מממן את זה, גברתי היושבת ראש?

לא אני. כן, יהודה, רפי, מה אתם עונים על זה?

אני חושב שתוספת החומר להפיק לאירוע כזה, אני לא רוצה להיכנס איתכם למספרים, אני ממש לא חושב שזה משהו ש - - -

אוקיי. זאת אומרת מבחינת משרדי הממשלה מדובר כאן בחובה ובהוראה שאתם צריכים לקחת אותה כרגע עליכם.

ואני אשמח לשבת איתך אחר כך - - -

משפט אחד, ברשותך.

לא, כרגע אני רוצה להתקדם בזה וככל שיהיה לנו בסוף עוד דברים אנחנו נתייחס אליהם.

אני רק רוצה להבין אם זה תוקן, מינימום סוגי המוגבלויות.

תתייחסי רק לסיכום של הנקודה הזאת.

הסיכום של הנקודה הזאת, כפי שהבנתי, תהיה התייחסות, לא יהיה כתוב 'ישולבו' אלא תהיה התייחסות לאנשים עם מוגבלויות שונות ויהיה לפחות שלושה סוגי מוגבלויות.

תודה.

אנחנו עוברים לתקנה 11, תקנת התכשירים, אנחנו ב-11(ד). אנחנו פה משנים מעט את הנוסח. אם עקב מצב החירום מתקיימת מניעה משימוש במערכת המרשמים של אחת או יותר מקופות החולים, אז המנכ"ל יכול לאשר לקופת חולים מסוימת, זה יהיה אישור מסוים, זה לא יהיה אישור גורף לכל הקופות, קופת החולים שיש אצלה את הבעיה עם המערכת תקבל את האישור.

יש פה עוד כמה תיקוני נוסח, יש תיקון מהות אחד, שאומר שהמנכ"ל לא יוכל להורות כי האישור יחול על שטח ישראל או על חלק ממנו. זה היה נשמע כאילו שזה תקנה בת פועל תחיקתי ולא לכך הכוונה, הכוונה לאישור ספציפי במענה למצב ספציפי.

שאלה, תכשיר כולל גם תכשיר בהכנה רוקחית?

התשובה, כן.

אנחנו עוברים לתקנת משנה (ו). תקנת משנה (ו) אומרת שבתקופה שבה חל אישור לפי תקנות (ד) או (ד2) יחול האמור להלן לגבי מרשמים של קופת החולים שלגביה ניתן האישור, ויש פה את כל הפירוט, כפי שאמרנו. יש פה תיקוני נוסח והפניות נכונות, אני לא אתעכב עליהם.

ונעבור ל-11(י1).



(י1) לבקשת אדם עם מוגבלות, תדאג קופת חולים במצב חירום להעביר תכשיר, מזון ייעודי ותוסף מזון, למקום בו הוא שוהה, לפי הסדרי התשלום הנוהגים בקופה; הקופה תבצע את האמור לפי כל אלה:




(1) בהתאם לאמצעים שמצויים בידיה בעת שאינה מצב חירום ומשמשים אותה להעברת תכשירים לחבריה;




(2) באמצעות סידורים לפי תקנת משנה (י)(2);




(3) ככל שיתאפשר לעשות שימוש באמצעים לפי פסקאות (1) ו-(2) בנסיבות מצב החירום.



זאת אומרת אם אין אפשרות לעשות שימוש באמצעים או לעשות שימוש בסידורים אז כמובן אי אפשר יהיה לעשות.

ברור, לעשות כמיטב יכולתנו שכן יהיה לתת את המענה הזה.

לייצר רציפות תפקודית.

אבל שכוללת העברה לבית.

למקום שבו הוא שוהה, אפילו לא כתוב הבית.

נכון. עוד בתקנה 11 יש תוספת, תקנת משנה (יד1), לפי הבקשה שהועלתה פה על ידי אליקו בדיון הקודם.

זה לא מופיע אצלנו.

נכון, אז אני אקרא לאט יותר.

היא מקריאה סעיף שהוסף בעקבות הדיון הקודם. בבקשה.

(יד1) בית מרקחת שהורשה לנפק קנביס רפואי יעדכן במצב חירום את משרד הבריאות, אם מערכות התקשורת מאפשרות לו בנסיבות מצב החירום, האם הוא פועל ומספק קנביס רפואי לציבור; משרד הבריאות יעדכן לפי דיווחים כאמור שקיבל את הרשימה של בתי המרקחת שמורשים לנפק קנביס רפואי בישראל ושפועלים במצב החירום, ויפרסם אותה לציבור לפי תקנה 21א.



זאת אומרת העיקרון הוא שבית המרקחת מודיע אם יש לו בעיה בפעילות שלו, מודיע למשרד הבריאות ומשרד הבריאות מעדכן את הרשימה כך שאנשים שזקוקים לקנביס הרפואי יראו את זה באמצעות אותו פרסום לפי תקנה 21.

דיברנו על מוסד ששחרר אדם עם מוגבלות וכמה ימים הוא צריך לספק לו את התכשירים. הוועדה דיברה על שלושה, הייתה הצעה לחמישה, עכשיו יש הצעה חדשה שמדברת על שלושה ימי עבודה וצריך פה הכרעה, לכמה ימים אנחנו מאפשרים את המימון.

עלינו, משרד הרווחה, זה מקובל שלושה ימי עבודה.

זה גם מה שנהוג.

מאה אחוז, אנחנו משאירים את זה שלושה ימים.

שלושה ימי עבודה, לא שלושה ימים.

הרשו לי רק לפרוטוקול להסתייג מההחרגה של מחלה מידבקת מסוכנת לעניין זה, כי דווקא במצב זה אדם שיצא מאשפוז, אדם עם מוגבלות על אחת כמה וכמה, לא יוכל ללכת להשיג לעצמו את התרופות. אז אסור להחריג פה, לדעתי.

זה משהו שאנחנו דיברנו עליו בדיון הקודם.

אני יודעת, אני עדיין אומרת את דעתי בשם הפורום, שאין להחריג מחלה מידבקת.

לא, אבל יש כאן סייג להחרגה. מה שכתוב זה 'הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת, אלא אם כן הורה כך המנכ"ל ולתקופה שיורה'.

כלומר יש כאן את האפשרות גם להחיל את זה על תקופה כזאת.

אבל כאן אין שום דבר על הוראת מנכ"ל.

כן, יש כאן, אלא אם כן הורה כך המנכ"ל ולתקופה שיורה.

אנחנו ממליצים להגיד שזה הוראת המנכ"ל לפי דין.

הדברים ברורים, אני מבקשת להתקדם.

עדיין אני חושבת - - -

בסדר, שמעתי, תודה.

תודה בכל אופן, למרות אי ההסכמה.

יש פה בעיה, שלושה ימי ניפוק. את רוצה שלושה ימי עבודה, זה לא כולל סוף שבוע.

שישי זה כן כולל, אנחנו עובדים שישי.

הוועדה חשבה על חמישה ימים מראש.

זה בסדר גמור, שלושה ימי עבודה. בואו נתקדם.

זה עוד יום ניפוק. גברתי, זה עלויות מטורפות. זה להגדיל את המלאי שלנו בעוד יום צריכה כאשר, הסברתי בפעם הקודמת, אנחנו מודדים את זה ממש בחלקי ימים, את הצריכה ואת המלאים שלנו. כל תוספת במלאי זה עלויות עצומות לארגון. אם אתם מוסיפים עוד יום אחד על שלושה הימים שאני נותן היום אז אתם מחייבים אותי להחזיק עוד יום מלאי.

אבל היום מדובר פה רק לתרופות חדשות שנרשמו ולא כל התרופות של אותו אדם. אז רק אם רשמת לו תרופה חדשה שהוא לא מקבל, אז בכלל הסעיף הזה נכנס לפעולה. ודבר שני, בכל מקרה הכול כפוף לאותן נסיבות של מצב חירום. כי אם יש לך בעיית מלאי אתה לא תספק, נקודה. יש לך פה שיקול דעת מלא.

לא, אתה טועה, כי אתה עכשיו מחייב אותי במסגרת התקנות, ובצדק, להיערך עם מלאי מתאים כדי לספק לאנשים האלה את הצרכים שלהם. יש הבדל גדול אם אתה אומר לי להכין שלושה ימים או ארבעה ימים.

כן, אבל הוועדה רצתה בפעם שעברה חמישה ימים, ובמקום חמישה ימים זה שלושה ימי עבודה. אז זה מקצר לך במהלך השבוע מחמישה ימים לשלושה ימים ובסוף השבוע זה נותן לך חמישה ימים.

מה, אנחנו פה ברמה של עושים פה טובות לארגונים? זה עולה הרבה מאוד כסף ומישהו צריך לממן את זה. אני לא מבין, יבוא משרד הבריאות ויגיד שהוא מטיל עלינו לממן, שיגיד את זה בצורה רשמית, שידברו - - -

טוב, משרד הביטחון ומשרד הבריאות, אתם רוצים להגיב לנקודה הזו?

הרי מה הבעיה? הבעיה היא רק לגבי אלה ששוחררו ביום שישי ואז אנחנו מוותרים להם על הספירה של יום השבת, זה כל הסיפור. הרי אם שחררנו מישהו ביום ראשון או שני או שלישי או אפילו רביעי אין בעיה, אז לכן אני לא רואה פה - - -

שורה תחתונה, נראה לך ראוי כרגע הפתרון הזה, תודה רבה. אני מקבלת.

תקנת משנה (יז). משרד הבריאות יפרסם נוהל לדוגמה ולא נוהל מומלץ. עכשיו אנחנו בתקנה (יח). אנחנו מבהירים שהתקנה תחול, החובות האלה שחלות על קופת חולים יחולו גם על אגף השיקום לגבי נכה בשל נכותו המוכרת. אנחנו מבהירים שהחבות היא רק לגבי הנכות המוכרת של אותו נכה, נכות מוכרת לעניין אגף השיקום.

אנחנו בתקנה 12, לגבי שירותי בריאות לדיירים. יש פה שינוי נוסח, אני אקרא אותו כי אני חושבת זה יהיה הכי קצר, בשביל להבהיר את הדברים.



(2) ביקש דייר, לרבות אפוטרופסו או מיופה כוחו בייפוי כוח מתמשך סיוע ביישום המלצות משרד הבריאות או הסכים להצעת המסגרת לפי פסקה (1) יחול אחד מאלה לפי העניין –




(א) מסגרת דיור שמספקת שירותי בריאות לדייריה תכין את המידע לפי פסקה (1);




(ב) מסגרת דיור שאינה מספקת שירותי בריאות, תסייע לדייר להכין את המידע;



(3) מסגרת הדיור תנהל תיעוד לגבי מי מבין הדיירים שביקש או הסכים שיסייעו לו ביישום המלצות משרד הבריאות;



(4) מסגרת תעדכן את המידע עבור הדייר או תסייע לדייר לעדכן אותו, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.


(א1) מי שמספק שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי פרט (ב)(1)(א) עד (ד) לתוספת לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, יביא לידיעת הדיירים, לרבות אפוטרופוסיהם או מיופי כוח בייפוי כוח מתמשך שלהם את המלצות משרד הבריאות לפי תקנה 7(ב), ויסביר להם את חשיבותן, ואם ביקש הדייר סיוע ביישום ההמלצות, יסייע לו בכך; אופן מסירת המידע והתקשורת עם הדייר יהיה לפי דרך הפעולה המקובלת הנוהגת במסגרת ליצירת קשר עם דייריה, לרבות בשפה פשוטה, או לפי התאמות הנגישות המפורטות בתקנה 29(ד) לתקנות נגישות השירות; הבאת המידע לידיעה, הסברת החשיבות וסיוע לפי בקשת הדייר יבוצעו אחת לשנה לפחות.



זו בעצם אותה הוראה שקראנו קודם לגבי מסגרת הדיור, אבל היא מתייחסת למסגרת של הוסטל של נכי נפש. אתה רוצה להסביר מדוע אתם שיניתם פה?

זה באחריות משרד הבריאות. כל הנושא של מיקור חוץ של שירותי שיקום של בריאות הנפש זה באחריות משרד הבריאות וההוראות צריכות לצאת ממשרד הבריאות, מאגף בריאות הנפש של משרד הבריאות.

עלתה כאן שאלה בפעם הקודמת מדוע זה לא הורחב. נעשה קצר, ההמלצה היא כאן בזהירות, מי שמספק שירות בבית האדם הוא לא יצטרך אוטומטית להציע, להידחף ולהכין, אלא הוא מביא לו את ההמלצות של משרד הבריאות, אם יבקשו עזרה אז, אבל אם לא, זה הכול. אתה מביא את ההמלצות לידיעתם.

הערה קטנה. אמנם זה לא סעיף שכל כך קשור לקופות, עדיין יש כאן מטלה בסעיף (ב)(1) לנושא של קופות החולים. כתוב 'מתן מרב שירותי בריאות לדיירים במצב חירום במקום הייעודי שבו פועלות המסגרות, אף אם אינם ניתנים במסגרת הדיור בעת שאינה עת מצב חירום'. זאת אומרת הסעיף הזה בעצם אומר שהקופות יצטרכו להקצות כוח אדם כדי לתת שירותים.

לא, לא, לא.

זה לאחר תיאום עם קופות החולים. זה מה שכתבתם.

לא, אני אסביר וזה יהיה לפרוטוקול. המטרה של הסעיף היא כזאת, היא פונה למסגרות הדיור ובעצם אומרת, מסגרת שמספקת ביום יום שירותי בריאות, כלומר יש לה מרפאה 7/24, במצב חירום תעשי הכול כדי שמרב שירותי הבריאות יינתנו בתוך המסגרת כדי לא להוציא החוצה ולנייד אנשים.

לשאלתך, שי, בתיאום עם קופת חולים. אם תגיעו לתיאום, אם אפשר, עוד שירותים שבדרך כלל אתם לא נותנים אותם בתוך המסגרת תיתנו אתם בתוך המסגרת. קופת החולים לא תורמת פה, לא כוח אדם ולא כלום. אם הקופות יצליחו להגיע איתם לתיאום אז כן, אם לא אז לא. המטרה היא שכמה שפחות דיירים כאלה יסוכנו וייצאו החוצה מהמסגרת.

אנחנו בתקנת משנה 12(ד). מחקנו את ההוראה של 12(ד), כי הנושא של פירוט הצרכים מופיע לנו כבר קודם. יש לנו פה בתקנה (ד) הנוספת, כתוב: במצב חירום תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן, בציוד ובתרופות. תוספת חשובה.

נושא ההסעות ירד. תקנת משנה (ו). אני אדלג על תיקוני נוסח. יש לנו פה בתקנת משנה (ח), אנחנו לא מחייבים שהנוהל של מסגרת לדיור יתבסס על הנוהל הכללי המומלץ, אם כי יש היגיון בהתבססות כזאת.

תקנת משנה (ט) אומרת שמשרד הרווחה ומשרד הבריאות יפרסמו, כל אחד, נוהל לדוגמה למסגרות לדיור שעליהן כל אחד מהמשרדים אחראי.

כן, זה אפרופו הדיון שעשינו וההערות של קופות החולים.

יש לנו פה את תקנה 12א, בפסקת משנה (6)




(6) אם נדרש במרכז מרחב מוגן, וישנו בו מרחב מוגן לשימוש הציבור – יימצא בו גם מרחב מוגן נגיש, וכן יימצאו שלטי הכוונה במקום בולט לעין שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שנמצא במרכז לאתר את המרחב המוגן הנגיש, ובפתח המרחב המוגן הנגיש יימצא שלט זיהוי שרשום בו "מרחב מוגן נגיש".



התקנה הבאה שאנחנו עוברים אליה, תקנה 12ג. תקנת משנה (ד). אנחנו דיברנו על הCUSTOM-MADE, העמדה שתוכננה במיוחד והיה פה אי בהירות לגבי הנוסח, אז אני אקרא אותו כדי להסיר את אי הבהירות.





(ד) בלי לגרוע מפסקת משנה (ב), הייתה במרכז ארעי לטיפול עמדת טיפול אחת או יותר שתוכננה ויוצרה לייעוד זה (CUSTOM-MADE), תהיה אחת מכל סוג של עמדה כאמור, לפחות, עמדה שתאפשר - - -



זה כדי להבהיר את אי הבהירות. לגבי חלל מופרד שפועל במרכז. אצלי זה בעמוד 27. ביקשו שיופיע סמל הנגישות הבין לאומי. אני רוצה להבהיר שלצד זה אנחנו נשאיר את המילים 'מקום מופרד לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות', כדי שתהיה הבהרה, ששני הדברים יופיעו יהיה כמה שיותר ברור.

תקנה 13, כפי שאמרנו, דיברנו על הרשות העליונה ולצדה השר והמנכ"ל. זה חוזר גם פה. בתקנה 13(ב), זה רק תיקון נוסח שמקצר. תקנה 13(ג), אנחנו שוב מדברים על המרכז, שר הבריאות והמנכ"ל. תקנה (ד).



(4) הגורם האחראי להפעלת מרכז ינהל רשימה של המרכזים הארעיים לטיפול, תוך הבחנה בין אלה שאושרו לפני יום התחילה ואלה שמיום התחילה ואילך, ובה יציין לגבי כל מרכז אם הוא נגיש לפי תקנה 12א או לא וכן יצרף לה כל תיעוד שנדרש לפי תקנה זו.



ואחר כך ראינו שיש חובה להשתמש ברשימה הזאת כדי לוודא שהמרכזים הופכים להיות נגישים.

תקנה 15 מדברת על נהלים לזיהוי מוקדם, 15(1). הזיהוי המוקדם, אם אפשר בשיתוף אדם עם מוגבלות או מלווה שלו.

תקנה 16, תיקנו בהתאם לבקשה בדיון שהיא תקנה נפרדת ואנחנו עכשיו בתקנה 17(ד)(3), אנחנו מדברים על מסירת מידע, אמצעי תקשורת במרכז ארעי לטיפול. התקנה מבקשת שאם נעשה במרכז שימוש בכריזה קולית להעברת מידע יועבר מידע כאמור גם באופן כתוב.

תודה, נעה. אתי אברהם מקהילה נגישה מבקשת את רשות הדיבור בזום, נעבור אליה. אתי, שלום, יש לך דקה להתייחס כי זמן הדיון תיכף מסתיים.

אני רציתי להתייחס למה שנמחק, שהיה כתוב שם 'לא לדיון', העברת דייר למרכז שעיקר ייעודו לאנשים עם מוגבלות שלא ניתן לספק לו במצב חירום את שירותי הבריאות שהוא זקוק להם לפי פסקאות (1) עד (3) כשיש סכנה לשלומו ובכפוף להסכמתו. רציתי להבין למה זה נמחק. זה סעיף חשוב מאחר שקרו מקרים בזמן הקורונה - - -

אוקיי, ניתן לך הסבר. בבקשה, יהודה.

הוא לא נמחק, הוא עבר לסעיף 16.

לא, יהודה, היא מדברת על משהו אחר. היא מדברת על מה שהיה לא לדיון והוא הוחלף בהוראה של המרכז הייעודי.

אז בוא ניתן הסבר מלא.

מה שבמקור היה מרכז ייעודי לאנשים עם מוגבלות בוטל, במקומו היום הבאנו לדיון את סעיף 2 המורחב שבעצם מדבר על האחריות הכוללת של מערכת הבריאות לטפל באדם עם מוגבלות כולל אם יצטרכו את אותו שירות ייעודי שדיברנו עליו. אז בעצם הכול נכלל כבר שם, לא צריך עוד סעיפים נוספים. זה פותר את הבעיה.

זאת אומרת שבמידה שהוא יצטרך טיפול ייעודי שהוא לא יכול לקבל במקום מסוים אז הוא יעבור למקום אחר, שהוא יוכל לקבל את הטיפול הזה?

בדיוק, מערכת הבריאות תצטרך לנתח את מצבו ולהחליט לאן להשים אותו, אבל ברור שהיא חייבת לתת לו טיפול, נקודה.

אוקיי, תודה רבה, אתי, על השאלות, אני מקווה שקיבלת הבהרות.

אז למעשה סיימנו להקריא את התקנות האלה בשעה טובה, ובאמת אני רוצה להודות לכולם, לכל מי שעשו פה במלאכה, אני חושבת שיש להן חשיבות מאוד מאוד גדולה ואני שמחה שהייתה לי גם הזכות לקדם אותן ולאשר אותן כאן היום בוועדה אחרי שנים רבות, כמעט עשר שנים אני מבינה שהייתה עבודה על התקנות האלה. שלא נצטרך להשתמש בהן, אבל אין לי ספק שעשינו פה עבודה חשובה מאין כמוה ואולי גם הצלנו פה חיים תוך כדי החשיבה של כל הגורמים ביחד.

אני מבינה את הקשיים, גם קופות החולים שהעליתם וגם גופים אחרים. אני סומכת עליכם, כמו שידעתם בקורונה ובכלל ביום יום ובשגרה לגלות יצירתיות ויש לכם משאבים ויש לכם את היכולות להגיע לפתרונות המיטביים, אז אני ממש מחזקת את ידיכם, ושלא נצטרך להשתמש בזה כמובן.

אנחנו מצביעים. אני אצביע פה אחד על התקנות האלה, כמובן בעד. אין לנו מתנגדים ואין לנו נמנעים ולכן אנחנו מאשרים.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.

ועדת העבודה והרווחה מאשרת את תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום). באמת תודה רבה רפי, יהודה, כולכם, נציבות, כמובן מיכל, תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:40.