פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 10:00

הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1546), הכנה לקריאה שנייה ושלישית, דיון והצבעה

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון - מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
אלון טל
אמילי חיה מואטי

מירב בן ארי
איתן גינזבורג
עאידה תומא סלימאן
גבי לסקי

ציפי קליין - יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט

יואב רם - רמ"ט מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

גלעד שץ - יועץ שר, משרד התרבות והספורט

דני חורין - יועץ משפטי, משרד התרבות והספורט

קארין ישראלי - מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

שרה גולד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת רווה - משרד המשפטים

אורי בוצומנסקי - יועמ"ש אג"מ, המשרד לביטחון הפנים

רועי הראל - לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

אדווה מובדלי - מרכזת בכירה תקציבי משטרה, המשרד לביטחון הפנים

איציק אמיר - ק' חולית תביעות מדור פיקוח ובקרה תביעות, המשרד לביטחון הפנים

איציק עמיר - ר' תחום רישוי ואבטחה בספורט, המשרד לביטחון הפנים

אליז לביוד - פקד, חקירות אח"מ, המשרד לביטחון הפנים

מאיר ברוך - מנהל תחום בטיחות מתקני ספורט, מינהל הבטיחות, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

חיים תמם - טפסר, סגן הנציב לרגולציה, נציבות כבאות והצלה

מוטי ברונשטיין - עו"ד, מזכיר חברה, מינהלת הליגות לכדורגל

גילעד ניצן - רכז הפעילות, ארגון היציע

תמי סלע
צח בן יהודה

יהודית גידלי

אושרה עצידה


הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב-2022, (מ/1546), הכנה לקריאה שנייה ושלישית, דיון והצבעה

שלום ובוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. על סדר-היום: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1546. נמצאת איתנו פה חברתי יושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים חברת הכנסת מירב בן ארי. אנחנו רוצים לנסות להעביר את הצעת החוק ככל הניתן כמה שיותר מהר.

אנחנו נתחיל לקרוא ונשמע תגובות לכל סעיף וסעיף. היועצת המשפטית, בבקשה.

בדיון הקודם הגענו לתיקונים לסעיף 6 העוסק בצווי ההרחקה. עד מקום זה קראנו וקיימנו דיון. יש פה נוסח, שהוא כרגע לא נוסח מוסכם, אלא נוסח שמציע הצעות בעקבות הדיון ברוח הדברים שעלו בוועדה, ונצטרך לדון בדברים. התיקון היחיד שמתייחס לסעיפים שכבר קראנו, ואם אני מבינה נכון, משרדי הממשלה מסכימים לגביו, אבל תקנו אותי אם אני טועה, הוא לגבי ההגדרה "כרטיס". היה שם ויכוח האם להגדיר מסמך כדי שזה יחול גם על דברים שהם לא בכתב, אמצעים אלקטרוניים, כרטיסים שמופקים באמצעים אלקטרוניים. למחוק פשוט את ההגדרה "כרטיס". מבינים מה זה כרטיס ולא חייבים להגדיר את זה. זה רק מייצר לנו פרשנויות. מבחינתי, אני לא רואה עם זה בעיה. נמשיך עכשיו בסעיפים ונדון בכל סעיף לגופו. סליחה, לא הגענו לתיקון סעיף 6, הגענו לתיקון סעיף 13. הגענו לסעיף 3 להצעה. את תיקון סעיף 6 כבר קראנו. תיקון סעיף 13 נמצא בסופו של העמוד הראשון שבנוסח שלפניכם.

תיקון סעיף 13 – בסעיף 13 לחוק העיקרי, הסעיף הקובע את סמכות ההרחקה של קצין משטרה:


(1) בסעיף קטן (ב), במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים";


(2) בסעיף קטן (ג), במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים".

פה עלתה שאלה, וגם דיברנו על זה אתמול באחת הישיבות, שאנחנו רוצים להוסיף את עניין יכולת השוטר להרחיק גם למספר משחקים. לתת להם את האופציה הזו. לא רק 60 ו-90 אלא שיהיה ביכולתם גם לעניין מספר המשחקים. ולגבי למתפרעים שחזרו מספר פעמים או הורחקו כבר מספר פעמים, יכולת להרחיק אותם לעונה שלימה.

ודיברנו אתמול לגבי קנס לאלו שלא מגיעים לתחנת המשטרה.

נכון.

זה עלה לפחות לגבי משחקים. להבנתי, לפחות משרדי הממשלה ראו את זה כבעייתי מבחינת יישום ואכיפה. היתה עוד הצעה לאפשר לקצין משטרה לקבוע מועד דחוי לתחילתו של הצו, כי אם זה באמת בסוף העונה ואנחנו בדיוק בסמוך לפגרה אז שתהיה אפקטיביות. יש פה הצעה.

למה זה בעייתי לכתוב לשלושה-ארבעה-חמישה משחקים במקום 60 יום?

אנחנו מברכים על הצעת החוק. לעניין מועדי ההרחקה - אנחנו סבורים שהימים צריכים להיות יותר. אני מבין שזה כנראה קרב שכבר לא ננצח בו. יש הערה מאוד מאוד חשובה. יש לנו במהלך העונה פגרות. לא רק בין העונה. יש פגרת שזרוע, יש פגרות בין לאומיות. יכול להיות מצב שאפילו יהיה תמריץ לאוהדים להסתכן בתקופה מסוימת, שאחריה ההרחקה הקצובה בימים תהיה פחותה. אני מבקש שתהיה התייחסות גם לזה.

אוקיי, תודה.

התפיסה הבסיסית שלנו לגבי צווים מינהליים היא שהמטרה שלהם נועדה להיות מניעתיים ובאופן מיידי, עד שאפשר יהיה לפנות לבית משפט. מבחינת האידיאל, דרך המלך היא לפנות לבית משפט, לקיים הליך, ולקבל צו שיפוטי, כשיש בחוק סמכות לתת לתקופה מאוד ארוכה. אפילו למספר שנים. לכן, לעמדתנו, להרחיב זה - - -

אין מקרים כאלו שמגיעים בסוף לבית משפט. אולי מקרה אחד, וזה גם בגלל חוסר התייצבות. אני מבינה שאתם מתייחסים לזה אולי כאל משהו מניעתי, אבל אנחנו מתייחסים לזה גם כעניין הרתעתי. הדבר שמרתיע אוהד ברמה הגבוהה ביותר הוא אי הגעה למשחק. זו עובדה. כך טיפלו בזה באנגליה ובמקומות אחרים. אנחנו מעוניינים לקחת גישות דומות. אני מבינה שאתם כמשרד מתייחסים לזה בצורה הזו, אבל במציאות ובשטח זה עובד אחרת לחלוטין.

יש פה הצעה שגם נמצאת בנוסח, ואני אקריא אותה: אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: קצין משטרה רשאי, במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, כלומר, מבינים שזה באמת החריג, להורות כי תקופת ההרחקה או ההגבלה תימנה החל ממועד מאוחר יותר שיקבע, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מ-60 ימים ממועד מתן ההחלטה.

זה בדיוק מיועד למצב שהפרת הסדר או האלימות, שבעקבותיה מוצא הצו, היא בסוף עונה, וצפויה פגרה, למשל, של חודש וחצי או חודשיים, והצו יתחיל מהעונה הבאה.

אני מבקשת להוסיף כאן גם שהשוטר יוכל לקבוע מספר משחקים, ובמקרים חריגים ובעבירות נוספות גם לעונה שלימה.

איך השוטר יודע כמה משחקים הבן אדם נמצא?

ברגע שהוא מורחק אז השוטר קובע, וגם את זה ביקשנו, חובת התייצבות בתחנה.

זו ברירת המחדל, זה קיים. יכול להיות שזה לא מיושם, אבל זו ברירת המחדל.

זה קיים, ברירת המחדל. הוא מתייצב בתחנת המשטרה ואז השוטר יודע שבתאריך זה וזה הוא התייצב בתחנת משטרה ושיש לו עוד שני משחקים מהם הוא מורחק, ובתאריכים האלו הוא צריך להגיע לתחנת המשטרה.

מה ההגבלה בהקשר הזה? הצווים המינהליים יכולים להיות אם כך לתקופה הרבה יותר ארוכה מ-60 יום. שוב, המשטרה יכולה לפנות לבית משפט ולבקש צווים שיפוטיים. אולי צריך לדבר על זה שזה לא נעשה בפועל, אבל זה אפשרי ובית משפט יכול לתת לתקופה מאוד ארוכה.

אף אחד לא ייקח מישהו שזרק חזיז לתביעה בבית משפט. זה לא קורה.

זה לא הליך פלילי, זה הליך מינהלי.

נציגי המשטרה בפעם הקודמת התייחסו לעניין מספר המשחקים בפעם הקודמת, וחשבו שזה לא פרקטי. יכול להיות שנכון לשמוע אותם גם עכשיו.

המשטרה, בבקשה.

אתייחס להיבט של המשחקים. כל עוד אין פגרה או משהו כזה, הנושא של הרחקה של ימים עובד מצוין. ברגע שאנחנו מרחיקים, אנחנו מרחיקים אותו מכל האצטדיונים בארץ. ובנוסף, אנחנו מחילים את חובת ההתייצבות על המשחקים של הקבוצה שהוא אוהד.

אתם מחילים את זה על כולם?

ההרחקה היא לכל האצטדיונים בארץ. בנוסף, הוא אמור להתייצב במשחקים של הקבוצה שהוא אוהד בתחנת המשטרה. לכן, זה קצת מורכב לעשות הרחקה. מה שכן יהיה פרקטי ואנחנו כן נוכל לעשות את השינוי שהיא אמרה, זה להחיל את תקופת ההרחקה מתום הפגרה.

למה לא לספור את אותם הימים שיש פגרה? אם זה שזרוע או פגרת קיץ, ברגע שאין משחקים, לא סופרים את הימים האלה. מה הבעיה? אם זה 60 ימים ויש 30 ימי פגרה אז לא סופרים את 30 הימים האלו.

אבל החוק מתיר לי כמות מסוימת של ימים.

אבל אמרת 60 ימים. אם יש 20 ימי פגרה באמצע, לא סופרים את הימים האלו.

בסדר, זו גם אפשרות. השאלה היא האם אפשר להחיל את זה. אין בעיה.

אנחנו רוצים לתת לכם כלי אפקטיבי משום שהכלי כרגע לא אפקטיבי. אתם אמרתם לנו, ואנחנו רואים, שעבריינים חוזרים פעם אחר פעם. אתם כבר מכירים את הדמויות ואת האנשים. אז מה זה עוזר?

מה שאמרנו – ההצעה היא מצוינת. הדבר היחידי הוא להחיל את זה בתום הפגרה.

אני רוצה לתת לשוטרים סמכות נוספת כדי להכריע גם בעניין מספר המשחקים. אתם רוצים לקבוע 30 יום, תקבעו 30 יום. תרצו לקבוע לשלושה-שישה-עשרה משחקים, תוכלו לקבוע. וגם לפי כמות העבירות החוזרות ונשנות של אותו אדם. אתם אומרים לי שיש פרצופים שכשהם מגיעים אתם כבר יודעים שהם הולכים לעשות את הבלגן הזה. למה לא מראש להרחיק אותו לעונה שלימה אם הוא הפרובוקטור והוא יוצר את הבלגן הזה? כך אתם פוטרים אצטדיון שלם.

זה כבר קיים. יש בחוק גם הרחקה יותר ארוכה במקרה של הפרה חוזרת. אבל מוצע 180, 150, וזה תקופות מאוד ארוכות כרגע.

פה זה קיים. הדבר היחידי שכרגע נשאר זה עניין הפגרה.

למה לא להוריד את הימים כמו שעושים בעניין של ימי עבודה כשקונים משהו? כלומר, אם יש לך חופשה באמצע, זה לא נחשב. לעשות אותו הדבר בחוק הזה. אם יש פגרה באמצע של 20 – 30 ימים, לא סופרים את אותם ימים. ימי הפגרה לא נספרים.

ההצעה הזו מאפשרת את זה, רק חשוב בצו, שהוא צו של גורם מוסמך שבכל זאת, אומנם גם מניעתי וגם הרתעתי, מחייב גם סוג של סנקציה, שיהיה מאוד ברור ממתי הוא מתחיל, לכמה זמן הוא חל, ולא להשאיר את זה פתוח. אם אני לא אומרת: לא יבואו במניין ימי הפגרה, אני לא יודעת בדיוק מתי היא מתחילה ומתי היא מסתיימת. אני מעדיפה להשאיר לשוטר את שיקול הדעת לקבוע את זה בצו, וזה מאפשר לו לעשות את זה.

אבל ימי הפגרה ידועים מראש. יודעים מראש מה המהלך של העונה, מתי יש משחקים, מתי אין משחקים. זה לא משהו שהוא בהפתעה.

אנחנו ניתן לכם את האפשרות הזו. אנחנו נוסיף את זה. הם לא יהיו חייבים להשתמש בה. זו אופציה שתהיה לרשותם. תוסיפי גם כן אפשרות להרחקה למספר משחקים או לעונה לעבריינים חוזרים. אם תביאו נימוקים למה אסור לתת להם סמכות נוספת, נוריד את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, אין עוד מקצה שיפורים.

אה, נכון. אני נותנת להם את האופציה. הם יחליטו או מספר ימים או מספר משחקים.

אל תיתני להם את האופציה. הכי טוב שתורידי את הימים שיש פגרה.

נכון. בואו נחמיר. המגמה שלנו צריכה להחמיר.

לגבי ההצעה של חבר הכנסת דוידסון – כמו שאמר איציק, הרעיון הוא נכון. מבחינת היישום והפרקטיקה אנחנו רוצים כלי שיהיה גם ישים. אבל ברגע שיצטרכו לחשב כל פעם. לפעמים יש פגרות, ביטולי משחקים. ברגע שנקבע לימים, אז המשטרה יודעת מ-X עד Y לאכוף את זה באופן פשוט יותר. לגבי התוספת של תמי – באופן עקרוני לא התנגדנו אליה. אולי גם לא להגביל את זה דווקא ל-60 הימים אלא השוטר יוכל לקבוע את תקופת ההרחקה. הוא יכול לדעת שאם נכנסת עכשיו נכנסת פגרה של שבוע-שבועיים ותתחיל אחר כך הרחקה יותר אפקטיבית, גם אם היא חורגת מ-60 ימים להחלטה, היא תיכנס. הגבלת אותה ל-60 יום מההחלטה.

צריך לקבוע איזושהי תקופה. אתה רוצה להציע 60? אני לא יודעת מה יגידו. חשבתי ש-60 זה סביר.

להשאיר את שיקול הדעת. לדעתי, כדאי להוריד את המקרים החריגים. כי יכול להיות שהתפרעות רגילה בסוף עונה היא לא מקרה חריג, אבל זה נימוק מיוחד להחיל את זה יותר מאוחר.

אין בעיה עם שיקול דעת, אבל זה לא יהיה ברור לקהל. הקהל צריך לדעת בדיוק. אנחנו מוציאים עכשיו חוק והענישה צריכה להיות ברורה.

הקהל יודע שהוא יכול להיות מורחק ל-60 יום, והקצין יחליט מתי. זה יהיה לפי שיקולי הקצין. להיפך, אני מוריד את ההגבלות שההצעה מבקשת או את מניין הימים. הקצין יקבע לו מתי. למשל, 60 יום שבכולם יש משחקים.

מבחינתי, אפשר להוריד "במקרים חריגים", אבל כן להשאיר "מנימוקים מיוחדים".

במשחק האחרון לעונה הם יודעים שלא יטילו עליהם שום סנקציה. הדבר הכי פשוט עבור השוטר הוא לקחת את אותו עבריין או את אותו אדם אלים ולהגיד לו שהוא מורחק לעונה הבאה, ונגמר הסיפור.

זה מה שאמרנו. אמרנו שההרחקה תחול כשיש משחקים.

אבל אתם מדברים פה על ימים, ואנחנו מדברים על זה שאתם יכולים להוסיף משחקים ועונות. אנחנו נותנים לכם את הכלי הזה.

אבל משך העונה יכול להיות ארוך יותר מ-150 יום ויותר מ-60 יום, וזה מאוד בעייתי מבחינתנו להאריך צווים מינהליים לכזה זמן. עונה יכולה להיות ארוכה גם ארוכה מ-150. זה משהו שהוא בעייתי מאוד לצווים מינהליים.

כן, אבל אנחנו רוצים לאפשר למשטרה במקרה ומדובר בעבריין חוזר שיצר בלגן אדיר במגרש, לא פעם אחת, לא פעמיים, אלא שלוש פעמים.

אפשר ללכת לבית משפט. זה משהו שנעשה בצווים מינהליים. יש הרבה מאוד צווים מינהליים בהרבה חוקים. ברירת המחדל היא בכלל 30. פונים לבית משפט.

כמה פעמים בית משפט הרחיק אוהד למשך עונה שלימה?

מנתונים עליהם דיברנו, פשוט לא פונים מספיק לבית משפט. אפשר להגיש ערעור.

אני ראיתי, והציגו בפניי, אדם שפתח אבוקה בקניון וקיבל כמה חודשים בפועל בבית כלא, וכשאדם פתח אבוקה במשחק כדורגל השופט אמר: לא נורא, בסדר. אתה תורחק 30 יום ממשחק.

בשיח שהיה לנו עם הפרקליטות, הם אמרו שהמשטרה לא מבקשת להגיש ערעורים. אפשר להגיש ערעורים כדי להתוות את המדיניות.

יש מגיפה של אלימות במגרשי ספורט. את עכשיו מבקשת שהמשטרה תגיש ערעורים על כל פסק דין ששופט נתן? לא.

אנחנו רוצים להחמיר.

זה כלי שמשתמשים בו בכל העולם. היתה אלימות, ויש עדיין אלימות הרבה יותר קשה במדינות כמו: בלגיה, אנגליה, הונגריה. היו שם מכות מדינה. אנשים גם נהרגו שם. הם הצליחו לפתור את זה, ויש מספר כלים שמשרד התרבות והספורט הביא ואמר: חבר'ה, באמצעות הכלים האלו הצלחנו למגר אלימות במגרשי הספורט ברמה הרבה יותר חמורה. למה שלא ניקח את הכלים האלה ונשתמש בהם?

בסדר גמור, אבל זה צריך להיות בהגבלה מסוימת.

לעניין מי שמבצע הפרה חוזרת – ההצעה הרי מציעה להפוך את זה מ-60 יום ל-150 יום. זהו פתרון ראוי. ההצעה שהעלתה תמי, שכשאנחנו נמצאים באמת לפני פגרה תהיה אפשרות לקבוע מועד נדחה, היא הצעה נכונה. אני חושב שגם מבחינת משרד המשפטים זה לא אירוע שהוא בלתי אפשרי. בעיניי, זה נותן פתרון מאוזן מכל הבחינות. הוא גם מאפשר איזושהי החמרה של מה שהוצע מלכתחילה כדי לא להפוך את הפגרה לתקופה שהיא לא רלוונטית, ולכן הצו יהיה אפקטיבי, וגם פתרון שבסוף כן מאזן בצורה נכונה בין כל ההצעות.

ולאפשר להם לתת גם את עניין המשחקים.

צריך לשמוע מהם לגבי זה. ההבנה מהם היתה שזה לא פרקטי.

מה שאמרת כרשאי זו אופציה היכולה להיות אפקטיבית במצבים מסוימים. לדעתי, אפשר להכניס זאת כרשאי.

אנחנו חייבים להידרש למשהו אחר. בכל ענף יש לנו עונה אחרת, זה לא שיש לנו בכל הענפים אותו גודל של עונה. בענפים מסוימים יש עונה של כמה שבועות ובענף אחר יש עונה יותר ארוכה. אם אתם מונעים את הכניסה לאצטדיונים בכל סוגי המשחקים, אז כשאומרים עונה, אז מה גובר? אתם צריכים גם ליצור ודאות מסוימת.

אם אני לא מגבילה את מספר המשחקים, זה יכול להביא להתמשכות הצו לאורך תקופה, שכרגע אני לא קובעת ולא יודעת אותה, וזה יכול כבר לחרוג ממה שמקובל בצו מינהלי. כי יש לי הרי דברים שבית משפט קובע. הרחקה יכולה להגיע עד חמש שנים באותם מקרים חמורים שמצדיקים בית משפט. אז או שנגביל את מספר המשחקים, אבל אז זה תלוי ענף, ואני לא יודעת. מספר משחקים בתוך אותה תקופה – אוקיי. אבל במה זה משפר לי?

לדעתי, השימוש בזה כמעט ולא יהיה קיים והוא לא יהיה אפקטיבי. אבל אם רוצים להכניס את זה כרשאי, יכול להיות.

אני חושבת שזה לא נכון להשאיר את מספר המשחקים פתוח. זה יכול להתפרס גם לשנה-שנתיים. אני צריכה לקבוע גבול לצו מינהלי, שזהו אמצעי אחד.

עונת ספורט לאותו ענף.

גברתי, לגבי הצעת הוועדה לגבי תקופת ההרחקה – אם קצין המשטרה יודע איזה משחקים צפויים, והוא אומר שהוא יכול לקבוע בתוך ה-60 ו-80 יום שיש משחקים יותר אטרקטיביים או לקראת הסוף, אז במקום לקבוע את מספר המשחקים, הוא יכול לקבוע שההרחקה תחול בתקופה הזו. או אם יש עכשיו משחק עונה, ולא משנה באיזה ענף, הוא יכול לקבוע שההרחקה תהיה על הימים האלה. זה ייתן את אותו מענה להצעה עם הגמישות של התקופה.

העלית פה נקודה חשובה. אם יש מתפרע במשחק כדורגל, הוא אוטומטית גם לא יכול להיכנס למשחקי כדורסל?

כן.

זה מאוד חשוב. שילך להתעמלות אומנותית ולשחייה

בדיון קודם העליתי שהיה לנו תיק של אוהד שהתפרע במשחק בלומפילד, ולאחר מכן הגיע בתחבולה ונכנס למשחק כדורסל והתפרע בראשון. הוא אמר שהוא לא ידע שזה לכל האצטדיונים, למרות שזה היה רשום, ואז קיבלו. ההרחקה היא לכל האצטדיונים, וההתייצבות היא ספציפית לקבוצה שלו.

אם הוא מתייצב במשחק כדורגל והוא צריך להגיע למשטרה, ובערב יש משחק כדורסל, אז איך אתה יודע?

התייצבות. הוא צריך להתייצב גם לקבוצה שהוא אוהד בכדורסל.

איך אתה יודע מה הוא אוהד?

מה זאת אומרת? אנחנו יודעים מה הוא אוהד.

ואם הוא רוצה להתפרע במשחק של מכבי חיפה?

לא, זה לא קורה. אתה לא תלך לקבוצה שאתה לא אוהד.

שחקן של קבוצה X התפרע בכדורגל. למוחרת יש משחק כדורסל של קבוצה, שאתה אומר שהוא אוהד אותה, הוא לא יכול להיכנס גם לכדורסל. הוא צריך להיות במשטרה גם במשחק הכדורסל?

אנחנו מציינים בפירוש: אנחנו יודעים שאתה אוהד את הקבוצה ואתה נוכח גם במשחקי כדורסל. אתה גם לא יכול להתייצב למשחק הכדורסל שאתה אוהד, ואתה צריך להתייצב במשטרה.

מצוין, טוב מאוד.

האם אנחנו עושים אוטומטית גם קנס עם חובת ההתייצבות למי שלא התייצב? כי אחת הבעיות שהיתה בדיון הקודם היא שזה בשיקול דעת של השוטר.

לא. אם הוא הפר הוראה זה עבירת הפרת הוראה חוקית. זה עבירה פלילית, זה לא עבירת קנס.

שהעונש שלה יכול להיות גם קנס.

אי אפשר להפוך את זה לקנס?

יש פרוצדורה של הפיכה, זה לא פה.

זה עבירה פלילית. לפי חוק העונשין – שנתיים מאסר. בית המשפט יכול להטיל גם קנס בהליך פלילי. לגבי עבירה מינהלית אנחנו לא.

זה הליך נפרד, הוא לא דרך החוק הזה.

הכוונה היא להפוך את אותה עבירה של אי התייצבות במועד לעבירת קנס בהמשך.

זה בהליך שדובר עליו בישיבה הקודמת. נמצאת פה ראש אשכול ממשרד המשפטים, שהיא מומחית לנושא של עבירות מינהליות. כדאי שהיא תתייחס לזה.

בגדול, העבירות המינהליות אמורות להיות דברים מאוד מאוד ברורים, שלא צריך שיקול דעת שיפוטי ולא צריך חקירה יתרה. זאת אומרת, יש דברים שדורשים חקירה קלה, אבל לא דברים מאוד מורכבים, וזה צריך להיות מאוד ברור. לכן, הפרת הוראה חוקית באופן כללי בדרך כלל אנחנו לא קובעים כעבירה מינהלית.

האם אנחנו לא יכולים לקבוע שבמידה ואדם לא התייצב בתחנה, דינו קנס עד 2,000 שקל?

אבל צריך להגדיר את זה כאי התייצבות בתחנה.

זה מה שאנחנו רוצים.

אם אנחנו מגדירים את זה באופן ספציפי אז זה יותר פשוט. נצטרך לבדוק.

דובר פה בישיבה הקודמת גם על הפרת צו ההרחקה עצמו, וגם על אי ההתייצבות, ואלו דברים ספציפיים שנכון היה.

אנחנו נצטרך לעשות דיון אצלנו לגבי הפרת הצו כי זה דבר שאין לו תקדים.

בסופו של דבר, כמעט ואין תיקים שבהם מעמידים לדין. בטח שלא על אי התייצבות. זה נמצא בשיקול דעת. הקנס הזה הוא אפקטיבי בסוף כי הם משלמים אותו מהכיס, ולכן הם יתייצבו. היו לא מעט מקרים שבהם לא התייצבו. אנחנו מבקשים להוסיף את זה גם בנוסח.

כיוון שזה יחסית תקדימי, אני לא רוצה לשלוף תשובה. ממילא את העבירות המינהליות אנחנו עושים אחר כך בחקיקת משנה. הצורך לגמרי ברור לי.

לקראת ההצבעה אני גם אעשה מספר טלפונים. יכול להיות שנצא להפסקה של חמש דקות כדי לסגור את העניין הזה. בינתיים תוסיפי את זה.

אנחנו לא מכניסים כאן את הנושא של עבירה מינהלית, זה הליך בפני עצמו. אבל השאלה אם זה דורש להגדיר פה עבירה יותר ספציפית לעניין הפרת חובת ההתייצבות והפרת צו ההרחקה עם עונש שיאפשר אחר כך קביעה של עבירה מינהלית, והאם זה אפשרי.

אני רוצה התייעצות כי זה דבר תקדימי שאנחנו בדרך כלל לא מאשרים.

צריך אולי להפריד בין הפרת צו ההרחקה לבין מניעת התייצבות. אם אתם רוצים שהתנאי של התייצבות יהיה בכל המקרים שבהם יש הרחקה, ראשית, צריך לקבוע את זה כחובה, ושנית, להפוך את זה לעבירה. לאחר מכן, בשלב הבא, יישקל ההפיכה של זה לעבירת קנס. כרגע זה לא כתוב כך. היום יש עבירה של הפרת הוראה חוקית, והשאלה האם בסופו של דבר נקבעים תנאי התייצבות או לא נקבעים, היא לא דבר שכתוב בחוק. יש תנאים שאפשר להציב לפי החוק, אבל לא כתוב שחובה להציב את תנאי ההתייצבות.

איך זה יכול להיות?

למה? לפי סעיף 18, שמשם נגזרים גם ההוראות לגבי צו ההרחקה של קצין מוסמך, ברגע שנקבעה הרחקה יש גם חובת התייצבות שעה לפני, אלא אם כן הוא קבע אחרת. זו ברירת המחדל.

בסדר. אבל זה לא כתוב כחובה, זה כתוב כברירת מחדל.

אבל זו ברירת המחדל. יחד עם ההרחקה, אלא אם הוא קבע אחרת, הוא חייב להתייצב.

אם אתם רוצים לקבוע את זה כעבירה, צריך לעשות את זה בנפרד.

מה קורה אם הוא לא מתייצב? הסעיף הזה לא אומר שברגע שמרחיקים אותו, חובה עליו להתייצב בתחנה?

החוק כבר היום אומר שברגע שהוא הורחק הוא צריך להתייצב שעה, אלא אם כן יקבע אחרת. הוא חייב להתייצב. אני יכולה לקרוא את הסעיף, זה סעיף 18 לחוק. זה לא הסעיף הזה. הסעיף אומר את זה לגבי בית משפט, אבל הסמכות של קצין משטרה שנותן צו הרחקה נגזרת מאותן סמכויות. הוא אומר: ניתן צו הרחקה או הגבלה, יתייצב האדם שלגביו ניתן הצו בתחנת משטרה כשעה לפני פתיחת אירוע הספורט או אירועי הספורט שלגביהם ניתן הצו, וישהה בה עד שעה לאחר סיומם. וכתוב: הכול כפי שיקבע בית המשפט, אלא אם כן קבע אחרת מנימוקים אחרים. הסמכות הזו היא על צו הרחקה שבית משפט נתן, והסמכות של קצין המשטרה נגזרת מאותו סעיף. זאת אומרת, אם הוא לא קבע אחרת, יש חובת התייצבות. זו הפרשנות שלי לסעיף הזה.

מה זה "אם קבע אחרת"? אם אתם רוצים לקבוע עבירה קונקרטית שמחייבת כל אחד להתייצב, לא אם קבע אחרת אלא יש חובת התייצבות כחלק מההרחקה, אפשר לקבוע את הפרת החובה הזו כעבירה, ובשלב הבא יפעת תבחן את נושא הפיכתה כעבירה מינהלית. אבל כרגע זה לא קיים.

את הצו נותנים לו ביד, נכון?

זה תלוי אם הוא היה במקום או שזה ניתן בהיעדרו.

לילך, אני לא מצליחה להבין. אם את לא מחייבת את ההתייצבות, הוא לא יבוא. תחייבי את ההתייצבות ותהפכי את זה לעבירה אם הוא לא מתייצב.

אני לא אומרת שזה לא בלתי אפשרי, אני רק אומרת שכרגע, כפי שהחוק מנוסח, זה דורש תיקון שלו כדי שבהמשך אפשר יהיה - - -. היום זאת עבירה להפר. היא עבירה, גם של הפרה של צו בית משפט וגם של הקצין, רק זה עבירה כללית של הפרת הוראה חוקית. כפי שהסבירה יפעת, אי אפשר להפוך את העבירה של הפרת הוראה חוקית לעבירה מינהלית, אין לזה תקדים. זו עבירה שדורשת בדיקה של התנאים הקונקרטיים שהוטלו. אם יש תנאי מסוים שאתם רוצים לקבוע אותו בפני עצמו כחובה שהוא ייקבע, והפרה שלו תהווה עבירה פלילית, צריך לעשות את זה מפורשות.

אם זה יכול לעכב ואנחנו יכולים להשאיר את אי התייצבות כהפרת הוראה חוקית, אז נראה לי שזה עדיף. אני חייבת ללכת לנהל דיון עם מחוז ש"י. אני אחזור.

הפרת הוראה חוקית – גם ביקשנו לקבוע אותה בתוספת כעבירת ספורט. נתייחס לזה בהמשך. אני חושבת שכרגע כדאי להשאיר את ההצעה כפי שהיא. אם אתם רוצים, זה דורש תיקון.

בואו נכין את התיקון הזה.

אני שאלתי האם הוא מקבל את זה ביד כדי שלא יהיה מצב. עבירה מינהלית זה דבר שהוא עוקף בית משפט.

אם הוא לא מתייצב אז אפשר גם לתת בהיעדרו ואז הוא לא מקבל את זה ביד.

בדיוק. שאלתי האם הוא מקבל את ההרחקה ביד כדי לדעת שהוא באמת יודע.

את ההרחקה הוא מקבל ביד. זה שימוע.

אבל זה לא מה שנאמר פה. נאמר פה שיכול להיות שהוא מקבל ביד ויכול להיות שהוא לא מקבל ביד.

הוא מקבל ביד את ההרחקה ואת חובת ההתייצבות. אין מצב שבו מגיע שוטר ואומר: אני ראיתי באיזה מצלמה ואני מכיר אותו ואשלח לו.

יש אופציה אם הוא זומן לשימוע. נניח ולא היתה משטרה, והזמינו אותו לשימוע להתייצב ביום ראשון בבוקר והוא לא הגיע, אז ההרחקה מבוצעת שלא בפניו. יש אופציה כזו.

השאלה היא האם הזימון הוא אישי.

הזימון בפניו, אבל אם הוא לא יתייצב ההרחקה תהיה לא בפניו.

יש לי ניסיון בזה בדברים אחרים. אני לא רוצה מצב שהוא לא יודע על זה ואז הוא גם מקבל קנס על משהו שהוא לא ידע ממנו מסיבה כלשהי.

אבל המשטרה מזמנת אותו להתייצבות. אם הוא לא מגיע להתייצבות בשימוע אז ההרחקה.

זו תהיה החלטה מבלי לשמוע אותו? זו תהיה סמכות מוחלטת של השוטרים?

לא. נותנים לו הזדמנות ל - - -

לכן אני שואלת את זה.

זה נמצא כבר היום בחוק.

לרוב קצין בדרגת מפקח נותן לו במקום את ההרחקה, זה מתבצע באצטדיון ובשטח.

כן, זה כמעט כל המקרים.

נניח והוא הוזמן לשימוע והוא לא התייצב, כפי שאתה אומר. איך מודיעים לו על ההחלטה של ההרחקה? האם מוסרים לו זאת בביתו? האם שולחים בדואר? איך זה נעשה בדיוק? איך הוא צריך לדעת עכשיו שהוא מורחק והוא אמור להתייצב במשטרה? איך מסבירים לו את זה?

הוא יקבל את ההודעה בדואר רשום.

עם דואר ישראל זה יגיע אחרי ה-60 יום.

כפי שהסביר איציק, הפרקטיקה היא שהאדם קיבל בפניו באצטדיון זימון לשימוע. אמרו לו: אתה מורחק מהמשחק הזה ויש לך שימוע ואתה צריך להתייצב. האדם הזה ידע על הזימון. הזימון הוא בפניו. אם הוא יאמר לסדרן שביום ראשון או שני הוא לא יכול, הוא לא יתווכח איתו.

צריך להסביר להם איך זה קורה. הרי בסוף יש התפרעות. שוטר נכנס, מוציא אותו. זה לא שהוא אומר לו: שלום, אדוני. מה שלומך? יש לך צו. מוציאים אותו, שולפים אותו מהקהל ומוציאים אותו מהמגרש. אין מצב שהוא לא יידע.

אם יש משטרה, הוא יקבל את הזימון במקום. האופציה הזו קיימת כשאין משטרה.

הוא יכול להבין שהעונש שלו זה שהוא הורחק מאותו משחק. אנחנו לא בטוחים שכולם קוראים את החוק ומכירים את הפרוצדורה ויודעים.

אדוני השוטר, כששולפים אותו מהקהל, מזמינים אותו לשימוע. נכון?

היא שאלה האם יש אופציה כזו, ואמרתי שהיא קיימת. מתי היא קיימת? כשאין משטרה. יש משחק בליגה ללא משטרה, ומנהל האירוע שנמצא ונוכח, רשאי לתת לך זימון למשטרה על המקרה שקרה, והוא מעדכן את המשטרה.

אתה מרים לי להנחתה. אנחנו יודעים שבליגות המשנה, היותר נמוכות, האלימות היא לא פחותה מהליגות הגבוהות. האם כדי לקבל רישיון עסק לאותו מגרש, הוא חייב במצלמות?

בטח. כל האצטדיונים עד 500 - - -

נניח מישהו התפרע בליגה ב' ואתה רוצה להזמין אותו לשימוע. יש לך אפשרות להוכיח את זה על ידי המצלמות בכל מגרש.

כן. אותו אדם שמזמין לשימוע נותן עדות.

נותן עדות ויש גם מצלמות – מעולה.

לאור ההערה שעלתה פה, בדרך כלל בצו הרחקה שניתן אחרי השימוע, תיקבע גם חובת ההתייצבות כמו שנאמר ב-18(ב)?

כן.

כלומר, זו השגרה.

כן.

צריך לדבר על צורת היידוע.

זה משהו שקיים כבר היום. זה החוק הקיים. אין פה שינוי לגבי הדבר הזה. אני רוצה לוודא את הדברים שמבקשים. ראשית, כן להכניס את (ג1) המוצע פה לגבי אפשרות לצו הרחקה דחוי. עלה פה גם עניין של מספר משחקים. היה דיון שזה פחות פרקטי, שזה כן נותן מענה. מה ההחלטה שלכם בעניין הזה? אני חושבת שכדאי - - -

לדעתי, לתת להם את הכלי הזה.

השאלה היא אז לכמה משחקים כי צריך שלא יעבור את התקופה.

נניח עד עשרה משחקים.

זה הרבה יותר מ-60 ימים.

אז עד חמישה משחקים, ולמתפרעים - - -

בכל ענף זה יכול להיות אחרת. מוצע פה עד חמישה משחקים. השאלה היא האם זה משפר לי את האפקטיביות לעומת קביעה של תקופה של 60 ימים או יותר במקרה של הפרות חוזרות, שהיא 150.

בואו נניח שאם נותנים למשטרה גמישות לקבוע את 60 הימים, הוא יכול לראות לפי הענף ולפי העונה, מתי תחול ההרחקה. הוא רואה את המשחקים, וזה אפקטיבי. אם יש משחקים שהם כבר - - -

אני חושבת שאתה מגזים כשאתה נותן למשטרה כול כך הרבה סמכויות. גם להיות שופט, גם לקבוע טווח ולקבוע את לוח המשחקים. נו, באמת.

לא אני הגזמתי, הוועדה הגזימה. הוא אומר שזה מה שהם עושים היום, הם יודעים.

אתה סומך, אני לא. מה לעשות?

עאידה, נניח ואת יודעת שיש משחקים של דרבי או משחקים אחרים שהם יותר אלימים, אז זה משהו אחר.

אני לא חושבת שמשחקים חשובים זה יהיה נימוקים מיוחדים לדחות. נימוקים מיוחדים יכולים להיות ימי פגרה או דברים כאלה. זה שזה משחק שהאוהד הספציפי הזה רוצה להגיע אליו, אני לא בטוחה שזה נימוק מיוחד.

הדבר היחידי שיהיה הוא במידה ויש פגרה או שאין משחקים. לא שיקול דעת איזה משחק שווה או לא.

זה לגבי מועד תחילת של הצו, המועד הדחוי.

לגבי המקרים החריגים – זה מיותר כיוון שאנחנו יודעים מהם אותם מקרים חריגים.

אני מסכימה.

השאלה אם רוצים להיות באמת אפקטיביים באותו הליך מינהלי ולתת את הכלים והגמישות למשטרה בכל מה שנוגע לעניין הפגרות. כי יכול להיות מצב מניעתי והרתעתי שבו אוהד בסוף העונה מתפרע במהלך המשחק. השוטר מחליט שעדיף לדחות את זה לעונה הבאה כדי שזה יהיה הרתעתי. אבל אותו אוהד הגיע יום- יומיים-שלושה אחרי, וכן יהיה במגרש, וההרתעה לא תהיה מיידית. לכן, הכלי של ימי הפגרה, ואני יודע כבר עכשיו מה יהיו ימי הפגרה לשנה הבאה, הם מדויקים וברורים, שהם לא יבואו במניין ההרחקה. כך האוהד גם לא יגיע למגרש בשני המשחקים הקרובים וגם לא יגיע למגרש כאשר תתחדש העונה לעוד ארבעה-חמישה-שישה משחקים. זה הכלי הכי אפקטיבי והכי יעיל. הוא חוסך לשוטר את ההחלטה האם להרחיק אותו עכשיו או שהוא יחכה עם העונש לעוד שלושה חודשים מהיום, כשזה גם שיקול מניעתי והרתעתי.

הצו המינהלי צריך להיות מוגבל בזמן. זה מאוד מאוד חשוב.

אני רק אומר שימי הפגרה לא יחולו בתוכו.

ההרחבות שניתנות פה גם בהצעה המקורית וגם בתוספת כבר מאוד משפר את האפקטיביות של הצווים.

חשוב לשים לב שאין בשום מקום הגדרה של פגרה. זה משתנה מעונה לעונה. נוכחנו לדעת בתקופת הקורונה שהגיעו אלינו פגרות מסוגים אחרים.

בקורונה היית יכול להרחיק לשנתיים והוא היה מגיע למשחק אחרי. זו לא דוגמה.

היתה הפסקה גם יותר קצרה.

יש הגדרות משפטיות של פגרה בין לאומית. יש פגרה בין עונות. יש פגרת שזרוע, נוותר עליה. אבל לפחות פגרות בין לאומיות הן מוגדרות. זה דבר משפטי.

אולי אפשר להציע, נניח, עד חמישה משחקים, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 יום למקרה שיש משחק אחד ב-60 הימים הקרובים.

אבל אם זה משחק סיום וצריך את זה רק לעונה הבאה?

אף פעם אי אפשר לכסות את הכול. צריך לשמור בדברים האלה גם על מגבלת התקופה ועל זה שזה ברור. משפרים פה את האפקטיביות, אבל צריך לאזן בין שיקולים אחרים של המסגרת ולא להפר אותם לגמרי.

אלו אנשים שהמשטרה גם מכירה, אלו עבריינים חוזרים. האוהדים רוצים להרחיק אותם.

אם זה חוזר, יש תקופות הרבה יותר ארוכות שמוצעות פה. לכן, מאריכים פה את התקופות בצורה משמעותית בהפרות חוזרות. וצריך לזכור שבמקרים החומרים של ממש אלימות והתפרעות ותקיפות, לא צריך להשתמש בדרכים המינהליות.

אבל הבעיה היא שאין. וגם כשיש, אז השופטים מוצאים אותם בלי עונש.

בשביל זה מקימים מחדש את היחידה המשטרתית. באמת היתה תקופה שהיא לא פעלה. לא הכול זה דרך הצו המינהלי.

אם היחידה המשטרתית תוקם ולא יהיו לה כלים אז מה המטרה שלה? מה הכלים שניתנים ליחידה המשטרתית הזו?

יש לה כלים. בבית משפט הרי אפשר הרחקה עד חמש שנים ויש לי ענישה פלילית. מרחיבים פה את הכלים. נותנים לו לתת צו הרחקה לתקופה יותר ארוכה, וגם שיתחיל אותו כך שהוא יהיה רלוונטי ולא ייפול על הפגרה.

אני חושבת שניתן להם גם את הכלי הזה של המשחקים.

אבל עד הגבלת תקופה מסוימת. נניח שנגיד עד חמישה משחקים, ובלבד שהצו לא יעלה על תקופה של 90 יום. נראה לי שאפשר לחיות עם זה. זה יכול לכסות.

אז להוסיף - - -

מבחינתנו, 90 יום מאוד בעייתי.

אם זה עד 60 אז זה לא משפר לי.

זה יתחיל לאחר הפגרה. כבר היה לנו קושי להאריך ל-60 יום, ולהאריך ל-90 זה עוד יותר קשה.

האם אפשר להרחיק לעונה שלימה עבריינים חוזרים?

עונה שלימה זה כמעט שנה. זו תקופה ארוכה מאוד בשביל צו מינהלי. גם כך זה חריג וארוך.

זה כבר בית משפט.

זה מרגיש לי שזה ממש לא אפקטיבי. אנחנו מקימים פה יחידה משטרתית ולמעשה לא נותנים לה את הכלים להתמודד עם הבעיות האלה.

אז תנו לה. מה הבעיה?

זה מה שאני מנסה לעשות.

אני חושבת שנותנים פה כלים משמעותיים.

בסדר, אבל הם כנראה לא מספיקים. צריך לתת. מה הסיפור?

אנחנו נעשה בעבירה עד חמישה משחקים. ובמידה ויש עבריינות חוזרת, על פי שיקול דעתו ובאישור הקצין.

עד חמישה משחקים, אבל לאיזה תקופה? אי אפשר תקופה בלתי מוגבלת של צו. את לא יודעת מתי המשחקים. בלבד שתקופת הצו לא תעלה על תקופה מסוימת.

עד חמישה משחקים בעונה. סימון, כמה זמן זה עונה של משחקי כדורסל וכדורגל?

זה יכול להיות בין שישה חודשים לשמונה חודשים. בכדורסל זה תלוי מי משחק בפלייאוף ומי לא.

אולי תגידי חמישה משחקים רצופים של אותה קבוצה. תגידו חמישה משחקים רצופים.

המגמה שלנו צריכה להיות מחמיר. בואו ניקח פה תמיד את הרף העליון. צריך להחמיר את הענישה.

חמישה משחקים רצופים.

אבל אני לא יכולה שהתקופה תהיה בלתי מוגבלת בצו מינהלי.

גברתי, מה הבעיה עם חמישה משחקים רצופים של אותה קבוצה?

כל המשחקים שקורים במהלך ה-60 ימים האלה, בין אם זה בענף הזה, ובין אם בענף אחר. לכל משחק שקורה בזמן הזה הוא לא יכול להיכנס. למה אנחנו צריכים לפי - - -?

אולי המשחקים הראשונים שמתקיימים, זה הכול. אם יש פגרה, את קובעת את המשחקים הראשונים שיהיו בפועל.

היועצת המשפטית של הוועדה נותנת לכם פתרון משפטי נכון. לא ניתן להתעלם מהקושי במשחקים, בצווי הרחקה ללא תקופת זמן, באין ספור עונות.

לתת להם אפשרות למספר משחקים בעונה לקבוצה מסוימת.

כפי שאיציק הסביר, צריך לשים לב שההרחקה היא מכל המשחקים, מכל המגרשים. אם אנחנו מגבילים עכשיו למספר מסוים של משחקים אז השאלה היא האם הוא יוכל להמשיך ולהרחיק מכל המשחקים. אני לא בטוח.

מציעים את זה כחלופה, לא במקום. זאת אומרת, או לפי תקופה או לפי מספר משחקים. שוב, גם פה עדיין זה צריך להיות עם גבול מסוים של ימים. זה צו מינהלי.

יושבים פה אנשים ואומרים שחמישה משחקים בענף מסוים יכולים להיות שישה חודשים. איך את עושה חלופה בין 60 יום לבין תקופה שעלולה להיות שישה חודשים?

אני יכולה להגיד: או עד 60 יום או לחמישה משחקים רצופים, ובלבד שזה לא יעלה על 90 או כמה שיוחלט.

ההרחקות האלה היום הן לא אפקטיביות כי יכולים להיות שלושה חודשים שאין לו אפילו משחק אחד.

חמישה משחקים זה שבועיים במשחקי הקבוצות הגדולות בכדורגל.

בסדר, אז ישתמשו באופציה של 60 יום.

האם אי אפשר לקבוע שהתחולה של ההרחקה תחול בתום הפגרה?

את זה הכנסנו.

בסדר, אז זה נותן מענה.

אבל גם אם אין פגרה, והאלימות, שהיא לא פחות קשה, מתבצעת בליגה הנמוכה, ויש להם 30 - 60 יום ללא משחק, וגם זה יכול לקרות?

אין דבר כזה אם העונה רצה. ברגע שהיא נתנה אופציה שאני יכול להחיל את זה בתום הפגרה אז זה בסדר גמור. זה נותן מענה. אני מרחיק אותו מכל המשחקים בארץ וחובת התייצבות מהקבוצה שלו. זה נותן מענה.

יהיו לנו שאלות ושאילתות האם התקיים משחק או לא, אם מתבטל משחק מסיבות שלא קשורות לשחקן. אנחנו רוצים ליצור ודאות. יש כאן 60 ו-150 ימים. זה כלי הרתעתי אפקטיבי. זה קיים בכל המנגנונים בשפיטה. בסופו של דבר, גם ניתן תמיד לעשות חשיבה מחדש. זו פעם ראשונה שנותן את פרק הזמן הזה של 60 ו-150. לכן, זה כבר הסדר חדש וייחודי. לא ניתן להתעלם ממנו. היועצת המשפטית מעלה משהו שהוא נכון משפטית.

החיים הם לא רק במידות זמן, אין מה לעשות. יש פה גם עניין של משחקים. הוא לא יכול להיכנס לעשרה משחקים רצופים. זה רק בעבריינות קשה.

אבל יש סוגים של ענפים והם מורחקים מכל האצטדיונים בכל ענפי הספורט. ואז אתם יוצרים שאלה - - -

הרבה משחקים בוטלו בקורונה. יכול להיות ששנה זה עשרה.

ברגע שכתוב שם שאדם זה וזה מורחק לחמישה משחקים רצופים לקבוצה זו וזו, אז ברור ויודעים מה המשחקים.

זה לא מידתי, כי אתם נותנים פה הרבה שיקול דעת שיכול להיות עד כדי שנה שלימה או שמונה חודשים. קחו בחשבון שגם קטינים מגיעים למשחקים.

אבל זה העניין, שזה עונה שלימה. יש פה עבריינים חוזרים והמשטרה מכירה את הפנים שלהם. הם מגיעים למשחקים האחרונים ויוצרים שם כאוס. משפחות וילדים לא יכולים לשבת במגרש בגללם. המשטרה כבר יודעת מי הם האנשים האלה, אבל אין להם כלים.

פעם ראשונה שנותנים 150 ימים להרחקה חוזרת, ועדיין יש להם את הכלים של בתי משפט. לבוא ולהגיד ש-150 יום זה לא מספיק - - -

תקבעו 180 יום ללא ימי פגרה. ימי הפגרה לא יימנו בתוך ימי ההרחקה.

הזמן הוכפל הרי בחקיקה הזו. מחריגים את הפגרה, וזהו.

בסדר, אתם מבינים בכדורגל קצת יותר ממני.

אבל נאמר שהפגרה לא מוגדרת בחוק.

פגרה על פי ההתאחדות לכדורגל.

לא. בחוק הספורט יש הגדרה של פגרה, אבל היא מדברת רק על פגרת הקיץ. רק על הפגרה שבין העונות.

בסדר, זו הפגרה המרכזית.

אבל יש פגרות בין לאומיות, פגרת מונדיאל.

אל תסבכו. פגרות שייקבעו על ידי התאחדות הכדורגל או הכדורסל – מה שזה לא יהיה.

אוקיי. אבל אני רוצה שיהיה צמוד לזה קנס למי שלא מתייצב, תמי.

עניין הקנס דורש כמה דברים: ראשית, לקבוע עבירות ספציפיות על הפרת חובת ההתייצבות, וכמו שנאמר פה, לעניין בהקשר הזה. ובהמשך, גם כך יש כוונה הרי להפוך את העבירות החדשות פה שנקבעו לעבירות מינהליות, גם את העבירה הזו יוכלו לקבוע כעבירה מינהלית ואז בצידה יש קנס. זה התהליך.

אני רוצה שנצא עם החוק הזה כשאנחנו יודעים שיש קנס למי שלא מתייצב בתחנת משטרה.

זה לא אוטומטית. גם התהליך של עבירות קנס וגם תהליך של עבירות מינהליות דורש - - -

האם אנחנו לא יכולים להוסיף בסעיף 16 מה שהקראת לנו לפני כן: מי שלא מתייצב דינו קנס עד 2,000 שקל?

את יכולה לקבוע שדינו קנס, אבל זה עדיין הליך פלילי. הוא לא הופך אותו להליך מינהלי. בסדר, אפשר לקבוע שדינו קנס.

אבל אז זה יהיה פחות ממה שקבוע היום בחוק העונשין - - -

עם זאת, החלופה של מאסר לא אפקטיבית. אני רוצה שהם יידעו שאם הם לא יתייצבו בתחנת משטרה אז הם יקבלו את הקנס הזה. זה הדבר האפקטיבי שיש.

אנחנו מבינים, אבל התהליך לקביעת עבירות כעבירות מינהליות הוא לא בתיקון הזה כרגע. זה צריך להיות ברור.

אנחנו כרגע מוסיפים את זה. נצא להפסקה של חמש דקות להתייעצות אחר כך.

מה עם הבעיה עם זה? למה אי אפשר? אפשר לעשות תיקון עקיף.

זו פרוצדורה של קביעת עבירות כעבירות מינהליות בהתאם לחוק עבירות מינהליות.

הם צריכים לקבוע מי מוסמך לאכוף, מה הסכומים. זה איזשהו הליך.

האם יש לכם התנגדות לעיקרון הזה שמורחק כזה שלא מתייצב בתחנת משטרה יקבל קנס? לא להסביר לי עכשיו למה אי אפשר פרוצדורלית.

יש לנו התנגדות להפיכת העבירה הכללית של הפרת הוראה חוקית ,על כל ההוראות שקבועות בחוק למניעת אלימות בספורט, לעבירה מינהלית. כפי שהסבירה יפעת רווה, שנאלצה לצאת לישיבה בוועדת חוקה, העבירות צריכות ברורות, פשוטות, נכונות על פניהן. תנאים של הרחקה יכולים להיות תנאים מגוונים ודורשים בדיקות כאלה ואחרות. אמרנו שאין לנו התנגדות לקבוע עבירה קונקרטית, שיהיה ברור שיסודותיה הם קלים, פשוטים ומתקיימים. לשם כך צריך לנסח אותה ולקבוע אותה לפני שקובעים אותה כעבירה מינהלית.

ואז יוכלו לקבוע אותה כעבירה מינהלית. אבל זה לא יהיה דרך זה.

אנחנו מעוניינים לעשות תיקון עקיף ולקבוע בסעיף הזה בתוך חוק הספורט שאם הם לא מתייצבים, יהיה קנס של עד 2,000 שקלים שהשוטר ישית על אותו אדם.

את זה אי אפשר לקבוע כרגע. כדי לקבוע עבירה כעבירה מינהלית, צריך לעבור את הפרוצדורה של קביעתה לפי חוק העבירות המינהליות עם כל המשתמע משם.

אני לא מבינה למה אתם רוצים לעשות שינוי כזה כאשר הייעוץ המשפטי הוא מאוד ברור כשהוא אומר שיש תהליך שרק אחריו קובעים שזו עבירה מינהלית, ואז קובעים קנס או מאסר.

הכנסת סוברנית להכריע האם היא רוצה לקבוע עבירות קנסות או עבירות פליליות או עבירות מינהליות. אנחנו רואים לנכון שבעניין העבירה הזו של אי התייצבות כשאדם מעיז. זה לא היה קורה בשום מקום אחר שהשוטר קובע חובת התייצבות בתחנת משטרה לאזרח, והאזרח מצפצף על זה ומגיע למשחק ולא מתייצב בתחנת משטרה. זה זלזול שאין כמותו.

הוא גם יכול לא להתייצב ולא להגיע. כלומר, הוא יכול לכבד את צו ההרחקה אבל לא להתייצב במשטרה. את מבקשת ממנו להתייצב למשהו כמו שלוש-ארבע שעות בהן הוא צריך לשבת בתחנת משטרה. חס וחלילה שלא יישמע שאני מזלזלת באלימות אוהדים, אני כן רוצה שהם ייענשו. עם זאת, אני רוצה שנעשה זאת בצורה חוקית נכונה וגם הגיונית.

אנחנו נבקש להגדיר את זה כאן כעבירה, אבל את ההפיכה של זה לעבירה מינהלית לעשות במסגרת המתווה הרגיל כפי שהופכים עבירות מינהליות, כפי הכוונה לעשות גם ביחס לדברים אחרים שנקבעו פה, ואז זה יאפשר תמונה מסודרת.

אנחנו לא יכולים לעשות תיקון עקיף ולקבוע את זה?

זה לא שזה בלתי אפשרי. זו לא דרך המלך וזה לא התהליך שעושים. אני לא יכולה להגיד שזה בלתי אפשרי.

תיקון עבירות מינהליות הוא בוועדת החינוך והספורט?

לא, בוועדת חוקה.

הנה, בבקשה. בדרך כלל גם לוועדה זו אין סמכות לשנות חוק של עבירות מינהליות. זה בסמכות ועדת החוקה, חוק ומשפט.

זה לא נכון. אם זה תיקון קשור, זה תיקון עקיף, זה מותר.

כשיש תיקון עקיף זה אפשרי. אבל זה באמת לא דרך המלך לעשות את זה כך.

מבחינה פרוצדורלית אפשר לעשות תיקון לחוק הזה שקובע עבירות מינהליות תוך כדי הדיון הזה. הנושא הזה לא נבחן על ידינו.

זו סוגיה של הממשלה, לא סוגיה של הכנסת.

שנית, לא נעשה דיון על הסכומים של עבירה חוזרת ושל כל האלמנטים שנמצאים. אם אתם רוצים לדחות את הדיון ושזה ייבחן, אפשר. אבל אני כרגע לא יכולה לתת אישור לעשות משהו שלא בדקנו אותו.

אנחנו לא רוצים לדחות את זה. אנחנו מעוניינים לקבוע שזו עבירת קנס של עד 2,000 שקל.

זה לא "עד". קנסות לפי עבירות מינהליות הם קנסות קצובים.

לא "עד", של.

של 2,000 שקל. תודה, איתן.

שוב, זה דורש קביעה של כל הנורמה הזו כרגע בחקיקה ראשית, וזה דורש בדיקה.

גברתי, אנחנו כרגע בהליך של חקיקה ראשית. מה הבעיה עם זה?

אנחנו בחקיקה ראשית ואנחנו עושים את התיקון הזה לאותו חוק.

אני לא מצליחה להבין מה אתם רוצים. האם אתם רוצים שזה יהיה עבירה חוזרת ושיחולו על זה כל הכללים? הנושא הזה לא נבחן. אתם הסתכלתם על חוק העבירות המינהליות כדי להחליט מה אתם רוצים להטיל ומה לא?

לילך, אני רוצה שתיתני פתרונות, לא את הקשיים.

ההצעה הזו היא הצעה ממשלתית. כתוב מפורשות בדברי ההסבר שאלה עבירות המינהליות וייקבעו בהמשך.

ההצעה היא הצעה ממשלתית והיא מגיעה לכנסת לפיקוח ובקרה שלנו.

עם כל הכבוד לממשלה שהיא רוצה לחוקק, בלי הכנסת אי אפשר לחוקק.

הנושא הזה דורש בחינה. אני לא אומרת שאנחנו מתנגדים, אנחנו אומרים שאנחנו צריכים לבחון אותו. אתם רוצים כרגע תשובות מה יהיה גובה הקנס.

סליחה, אבל אני העליתי את זה בדיון הקודם. אני אמרתי שבלי היכולת של שוטרים לנהל את הדבר הזה מול האוהדים, אין שום משמעות לחוק הזה. העליתי את זה כבר לפני כן, היו לכם שבועיים לדון בזה. אני לא מבינה.

זה לא דרך המלך, זה אפשרי. זה דורש החלטה במספר סוגיות שלא נבחנו.

זה פשוט לא אפקטיבי. אנשי מצפצפים פה על החוק. לא מתייצבים בתחנות המשטרה, לא מעמידים אחר כך לדין. יש לנו הזדמנות עכשיו לתת להם את הקנס הזה. אני לא מבינה.

הדבר אפשרי והוא קרה במקרים חריגים. אבל הוא באמת מדלג על תהליך, שבדרך כלל נעשה בצורה הרבה יותר מסודרת, של קביעת הסכומים בהשוואה לתחומים אחרים, קביעת הגורמים המוסמכים לאכוף, קביעת ההסדרים לגבי הפרה חוזרת, הפרה נמשכת, כפי שנאמר פה. יש חוק שמסדיר את זה. אם אנחנו עושים זאת פה בלי בחינה, נייצר משהו - - -

יש בספר החוקים - - -

יש דוגמאות כאלה. בחוק הקורונה יש עבירות כאלה. שוב, זה משהו חריג. זו לא דרך המלך.

בחוק צריכת זנות עשינו עבירה מינהלית בחקיקה ראשית.

יש עבירה דומה של אי התייצבות בתחנת משטרה? האם היא חדשה? האם היא לא קיימת?

היא חדשה. כפי שהסבירה יפעת רווה, האחראית על הנושא הזה אצלנו, עבירה של הפרת הוראה חוקית ככלל לא מתאימה להיקבע כעבירה מינהלית, ואין לזה כרגע תקדים. אני לא אומרת שאי אפשר לבדוק את זה. הסכמנו כמובן לבחון את הנושא הזה. אני לא יכולה לתת לכם תשובה על אתר.

האם יש עבירה דומה של הפרת חובה חוקית שלצידה יש עבירת קנס ברמה מינהלית?

אנחנו לא מכירים כזו עבירה, ולכן אמרנו שאנחנו צריכים לבחון את גדרי העבודה המוצעת כרגע. אנחנו כמובן מוכנים לעשות את זה. ככל שהיא תענה על הקריטריונים של עבירה מינהלית, היא תהיה ברורה, פשוטה, וקל יהיה להתרשם מההתקיימות שלה, ויהיה ברור מיהו הגורם האוכף, מהו הקנס הקצוב לזה. אנחנו לא נתנגד לזה, אבל זה דורש בחינה. אני לא יכולה להשיב לכם כרגע.

ומה אם אנחנו כותבים שהעבירה עדיין נשארת נניח עבירה פלילית של העמדה לדין, נניח, או ברירת קנס על פי שיקול דעתו של השוטר?

ברירת קנס זה גם תהליך בפני עצמו לפי חוק סדר הדין הפלילי. בדרך כלל זה גם דורש תהליך בחינה לקבוע את גובה הקנסות בהשוואה לקנסות אחרים. שוב, לא שזה בלתי אפשרי. זה מאוד חריג לעשות זאת ככה.

אני מבקשת שתוסיפי את זה לנוסח כרגע. עוד מעט ניקח הפסקה קטנה כדי לוודא.

אתם מדברים רק על העניין של אי התייצבות בתחנת משטרה.

אי התייצבות גוררת קנס של 2,000 שקלים.

בתנאים מסוימים, ולא כל האוהדים, אדם שלא הגיע להתייצב והפר לכאורה וצריך לפתוח בהליך פלילי של הפרת הוראה, יש תנאים מסוימים לפי החוק אם אין לו עבר פלילי, דברים של הסדר מותנה. בתוך ההסדר שם אפשר - - -, מהליך פלילי, מקנס וכו'.

אפשר לפטור אותו. אין פה חריגים למקרה שאדם לא התייצב בגלל שהוא בבית חולים ודברים כאלה?

יש.

לילך, אדם מורחק מהפגנה מסוימת והוא מטריד. אומרים לו להתייצב במשטרה בזמן הזה. האם יש סיטואציות כאלו?

אי אפשר להטיל עליו קנס קצוב. אני לא מומחית לנושא הזה. אי אפשר להרחיק אדם אם הוא לא ביצע עבירה. למיטב ידיעתי, אפשר לקבוע לו תנאים מגבילים.

אדם פגע באלימות באישה זקנה במהלך הפגנה. המשטרה הגיעה ואמרה לו שלהפגנה הבאה הוא מורחק. למשל, ההפגנות בבלפור.

שוב, אני לא מומחית לזה. ככל שבחוק המעצרים יש סמכות לקצין ממונה לקבוע מגבלות מסוימות לתקופות קצובות שקבועות בחוק. ככל שאדם הפר זאת, הוא עושה עבירה של הפרת הוראה חוקית. לא ידוע לי על שום מצב שמאשרים עבירה כזו כעברה של קנס מינהלי. בשום קונסטרוקציה לא מוכר לי הדבר הזה, ואין לזה תקדים, כמו שאמרנו.

בסדר. תודה.

תמי, קדימה.

אנחנו בתיקון סעיף 13א, שזה התקופות ההרחקה הארוכות יותר במקרים של הפרה חוזרת.


בסעיף 13א(ב) לחוק העיקרי –


(1) בפסקה (1), במקום "60 ימים" יבוא "150 ימים";


(2) בפסקה (2), במקום "90 ימים" יבוא "180 ימים".



משרד הספורט יסביר את שני המקרים האלה ואז נמשיך.

זה בסדר. אפשר להמשיך, אנחנו מבינים. גם דנו על זה.

תיקון סעיף 14. אנחנו בסעיף של הכנסת חפץ אסור, סעיף 14 לחוק העיקרי. פה יש תיקון.


(1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "חפץ אסור", בפסקה (8), המילים "(בסעיף זה – חפץ אסור מוכרז)" – יימחקו;


(2) בסעיף קטן (ג), במקום "עד (6)" יבוא "עד (4)";


(3) בסעיף קטן (ד), במקום "חפץ המפורט בתוספת השלישית או חפץ אסור מוכרז" יבוא "חפץ אסור כהגדרתו בסעיף קטן (א)(5) עד (8)".



יש פה הבחנה בין חפצים אסורים שהם מסוג נשק, סכינים, כלי נשק אחרים, חומרי נפץ, חומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, שהם נשארים בתחום הפלילי המובהק, עם ענישה חמורה יותר, לבין חפצים אסורים אחרים שאסור להכניס אותם אבל רוצים לאפשר ענישה אחרת שתאפשר לקבוע את זה כעבירה מינהלית ולהפוך את זה לאכיפה מינהלית של הטלת קנסות בהמשך. זו מטרת התיקון הזה.

< אורח >>

הדברים נכונים וברורים. דנו על זה הרבה.

תיקון סעיף 15 נוסף בעקבות הדיון הקודם. זה תיקון לסעיף של איסור התבטאות גזענית או התנהגות עם ביטוי גזעני. להוסיף נטייה מינית. כלומר, אם זה גם בשל נטייה מינית. לא רק צבע. זה הביטוי.

כן, על זה כבר דיברנו. אפשר להמשיך.

תיקון סעיף 16, וזה גם נוסף: בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי "בסעיף זה" יבוא "ובסעיף 16ב". למעשה, זה ההגדרה של שדה משחק, שהיא רלוונטית גם לעבירה של יידוי חפץ לשדה משחק. לקחנו אותה מסעיף קיים. צריך להחיל אותה גם בסעיף הזה.

בסדר.

עכשיו התוספת של עבירות חדשות. הוספת סעיפים 16ב ו-16ג.

אחרי סעיף 16א לחוק העיקרי יבוא:





"איסור יידוי חפץ 16ב. (א) המיידה חפץ, במהלך קיומו של אירוע ספורט או בסמוך לו, לעבר שדה המשחק או לעבר אדם הנמצא במקום שבו מתקיים אירוע הספורט, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

אני הצעתי פה איזושהי מדרג, ואני מבינה שאין עליו הסכמה, אבל אני כן אציג. כיוון שביידוי חפץ כרגע העבירה המוצעת היא מאוד רחבה. היא גם לא מגדירה חפץ. יכול להיות חפץ שהוא הרבה יותר פוגע, מסכן את הציבור ואת האדם, ויכול להיות חפץ שהוא רק מפר את הסדר. רוצים לאכוף את זה בדרכים מינהליות כדי לא לייצר התפרעות וליבוי. יש הבדל בין גזרי נייר לבין מישהו שזורק כוס על ראשו של מישהו ויכול לסכן. לכן, הצעתי פה לייצר מדרג בין הדברים כדי לא ליצור עבירה כל כך רחבה שחלה גם על התנהגות של מטוס נייר או מישהו ששופך מים באותה מידה כמו מישהו שזורק על מישהו משהו שממש יכול לסכן את שלומו וחייו.

אנחנו חשבנו שלא נדרש המדרג הזה, שבאמת נכון לקבוע שיידוי חפץ אסור. לגבי גזירי נייר – אני חושב שאפשר יהיה לסמוך בהקשר הזה.

כן, זה די ברור. תמי, נוריד את התיקון הזה.

האם יריקות על אותם אוהדים שעומדים על ספסל נכנס בתוך העניין הזה?

לא, רוק זה לא יידוי חפץ.

עבירת יריקה בדרך כלל נתפסת כעבירת תקיפה כאשר פוגעים באדם בכל צורה שהיא. עבירת התקיפה בחוק העונשין היא עבירה רחבה מאוד.

תקיפה זה סיפור אחר בכלל.

זה גם יכול להיכנס לתוך ההתבטאות הגזענית אם זה משפיל, כי זה די רחב שם: קריאה של מילים, צלילים, נהמות, התבטאות חזותית. זה יכול להיות סיטואציה, גם אם זה מופנה בצורה שהיא מתאימה לנסיבות, אבל בהקשר הזה של חוק אלימות בספורט. אם כן, זהו איסור יידוי חפץ. עוד הצעה שהיתה פה זה כן לאפשר בתוך ההגדרה של "חפץ". למעט ממנו דברים מסוימים כדי שזה לא יחול על דברים שהם לחלוטין לא מתאימים לשדה הפלילי. אתם לא רוצים, אוקיי.

כן.

איסור כניסה לאירוע ספורט בלא כרטיס
16ג.
הנכנס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט שהכניסה אליו מותנית בהצגת כרטיס, בלא הצגת כרטיס כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין."



זה הקנס הנמוך. שוב, זו עבירה רחבה, שמבחינת הפליליות שלה והקשר בינה - - -

כאילו התגנבו לתוך האצטדיון?

בדיוק. הקשר בינה לבין האלימות, צריך בכל זאת כשמוסיפים זאת פה בהקשר של חוק איסור אלימות - - -

זה כאילו אם יש איזה ילד שלא היה לו כסף לקנות כרטיס.

לא, בדרך כלל זה לא ילד. מי שנכנס ללא כרטיס אז מדובר במשחקים שיש להם הרבה ביקוש. בדרך כלל קבוצה אורחת שמגיעה מקבלת 10% מסך הכרטיסים. הם מגיעים ליציע הנגדי. נכנסים שניים בקרוסלות. במקום בו יש סורק ידני נכנסים בלחץ על מנת להיכנס פנימה. ברגע שהם נכנסים, הם נכנסים בדרך כלל לאזור של יציע נגדי בו יש נפיצות ומתחילה קטטה ואלימות.

אני לא יודעת אם זה קשור גם כן לאלימות.

נניח ועכשיו את אוהדת, למשל, את מכבי תל אביב. נמכרו 1,300 כרטיסים ואין לך כרטיסים למשחק. את נדחפת לבאר שבע ואת נכנסת כמכבי תל אביב בבאר שבע. הם מזהים אותך שאת לא כי קפצת בגול של הקבוצה. כשתופסים היום את אותם אנשים שנכנסים, מוציאים אותם. כאן הם כן יוכלו לקבל קנס שייצור הרתעה.

אם אתה רוצה להעניש את אלה שהתפלחו ונכנסו מבלי לשלם על כרטיס אז זה לא אמור להיות בחוק שמדבר על אלימות. אם אתה אומר שעצם העובדה שהם נכנסו ליציע אחר גרם לתסיסה, והאוהדים של הקבוצה השנייה נעשו אלימים כלפיהם, אז אתה מעניש את זה שנכנס או את האלימים שתקפו אותם בגלל שהם נכנסו ליציע הלא נכון.

זה לא כניסה ליציע הלא נכון. זה אנשים שנכנסים ללא כרטיס. זו הסיטואציה.

אוקיי, תעניש אותם על זה. למה בחוק למניעת אלימות?

כי ההבנה של המשטרה היא שזה מה שיוצר אחר כך תסיסה ופוטנציאל לאלימות.

פירטנו בדברי ההסבר את הקשר שהמשטרה הצביעה עליו בין אותן כניסות בלי כרטיס לבין הפרות הסדר או ליבוי אירועי אלימות כאלו ואחרים. עצם זה שקבוצת אוהדים מסוימים נכנסו ללא כרטיס, שהם לא אמורים להיכנס אליו, ובטח אם זה ליציע אחר כי אצלם אין מקום וביציע השני יש מקום כי לא נמכרו הכרטיסים, אבל להם אין כרטיס, בהרבה מאוד מהמקרים זה היה הזרז או המניע לאירועים בעייתיים. הלוואי ולא ייכנסו ללא כרטיס. כך נוכל להימנע מהעניין. אבל זה אחד הכלים למנוע את אותם אירועים. אל תיכנס ללא כרטיס למקום שאתה לא אמור להיכנס אליו.

השאלה היא האם ניסו דרכים אחרות שהן לא - - -

אני לא מתנגדת לרעיון של הענשתו של מי שנכנס ללא כרטיס. אבל למה לעשות את זה סיבתי למקרה שהאוהדים ביציע ההוא נעשו אלימים בגלל שהוא נכנס? האם מענישים אותו על זה שהוא ליבה את האלימות?

לא מענישים. בסופו של דבר, אנחנו מזהים שאותם אנשים שנכנסים ללא כרטיס הם אותם אנשים שמפרים סדר. עושים ניהול סיכונים.

אז למה אנחנו לא מגדירים את זה: הנכנס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, שהכניסה אליו מותנית בהצגת כרטיס, ונכנס לאירוע בלא הצגת כרטיס תוך כדי הפעלת אלימות או הפרת סדר אז דינו קנס כאמור בזה וזה? אתה מתאר מצב שבו כולם נדחפים ודוחפים.

לא, אמרתי על שני אנשים שנכנסו בקרוסלה. מזהים שאותו אדם נכנס בקרוסלה בלי כרטיס. הוא עדיין לא הפר סדר, אבל כנראה שאחרי דקה-שתיים כבר היתה הפרה סדר. הוא צריך לדעת פה ולנהל סיכונים. אני רוצה למנוע, אני לא רוצה לחכות להפרת סדר.

אם אתה רוצה למנוע אז אפשר לעשות הרבה דברים.

עושים הרבה מאוד דברים. זהו אחד מהכלים.

יש פה הנחות מרחיקות לכת.

יש הבדל בין להעניש אדם על משהו שאין לו שליטה עליו.

מה אתה עושה כשאתה רואה הפרת סדר שכולם נדחפים בכניסה?

לא זה העניין. הם אומרים שאותם אנשים שנכנסים ללא כרטיס, הם אלו שיגיעו בסוף ליציע שהוא לא של הקבוצה שלהם. בגלל שהם מגיעים ליציע שהוא לא של הקבוצה שלהם, יש סיכוי גדול מאוד שתהיה אלימות והתלהטות. אתם רוצים למנוע את זה.

בואו נשים את האירוע בהקשר הנכון שלו. לא מדובר באוהד שהגיע ואמרו לו: אין לך כרטיס, אתה לא יכול להיכנס, והוא הסתובב והלך. זה לא האוהדים האלה.

את יכולה להקיש גם בהרחקה, כך שאם יש לך 60 יום הרחקה אז בניהול סיכונים של אותו אוהד הוא יימנע מהעבירה. אם הוא יידע שהוא יקבל בקצה כרטיס, הוא לא יעשה את זה.

איך אתה מפריד בין אירוע שאדם נכנס בכוונת מכוון לאזור של אוהדים אחרים ותוך כדי הפרת סדר לבין קבוצה של חמישה ילדים שחתכו את הגדר ונכנסו כדי לצפות בספורט והמשטרה תפסה אותם מתגנבים פתאום לתוך הגדר?

זו עבירה פלילית לעשות דבר כזה. זה גרימת נזק יותר משמעותי.

השאלה היא על מה באים להגן. האם על זה שאנשים ישלמו וייכנסו כדין או מפני אלימות? גם מי שנכנס עם כרטיס יכול לגרום לאלימות, לאו דווקא אלו שהם בלי כרטיס.

כן. אני רוצה להפריד בין המקרים האלה. אתם יודעים, אלו ילדים קצת פרחחים. הם מגיעים ממצב סוציו-אקונומי נמוך. אין להם כסף. זו הקבוצה שהם הכי אוהדים ופתאום זה ליד הבית.

ראינו בגמר האליפות את אלו שהגיעו מהפרבר בצרפת ממצב סוציו-אקונומי נמוך, שפרצו ונכנסו בלי כרטיסים וגרמו שם להפרות קשות.

אנחנו לא צרפת ולא בלגיה ואנגליה.

אבל אתה שופט אנשים לפי הכוונות שאתה מייחס להם.

זה עבירה פלילית. גם אם יש כוונה להפוך אותה למינהלית, כרגע זו עבירה פלילית.

בסופו של דבר, ראינו שהאנשים האלה שמשתמשים בשיטה הזו נכנסים, ובסוף אנחנו נתקלים בהם בהפרות הסדר. אנחנו רוצים ליצור מניעה של המהלך הזה.

את שומעת מה שהוא אומר? יש אנשים שמתפלחים ואין ביכולתם לשלם עבור הכרטיס. זה לא אומר שאני מסכימה שהם ייכנסו בצורה שכזו. אבל אתה מלכתחילה מניח שלמי שעושה זאת יש כוונת תחילה לעורר מהומות ולהפר את הסדר, ואתה שופט אותו כבר על זה. זה לא בסדר.

אם מישהו יתפלח עכשיו לשלמה ארצי, לא יקרה כלום בפנים ברגע שהוא נכנס. אבל אם אוהד באר שבע, שאין לו כסף, יתפלח והוא ייכנס למכבי תל אביב, עצם היותו שם, גם אם אין לו כוונה להפר סדר, ויזהו שהוא יקפוץ ושהוא אוהד קבוצה נגדית, יתקפו אותו ותהיה לנו קטטה.

הוא אשם בזה שתקפו אותו.

הוא אשם, כי ברגע שהוא נכנס לקבוצה נגדית תהיה שם אלימות והפרת סדר.

עאידה, את צריכה להבין. מגרש כדורגל זה עולם של הרבה מאוד יצר ואנרגיות, ולפעמים גם שנאה בין קבוצות. מספיק שיהיה דבר קטן. כשאוהדי מכבי רואים חולצה אדומה, הם לא ישנים בלילה. זה התלהטות יצרים.

איך אתם מדברים על האוהדים ועל מה זה עושה במשחק כזה.

לא דיברנו בהכרח על אוהדים. בקולנוע אין תחרות. באירועי ספורט זה תמיד תחרותי, בלי קשר ליריבויות.

אנחנו יודעים שזה תחרותי, ואנחנו רוצים למנוע שהתחרות הזו תזלוג לאלימות. אבל בתהליך הזה יש גם צורך שלא לדרוס אנשים בדרך, שבגלל שייחסת להם כוונות מסוימות, אתה כבר שולל מהם איזשהו דבר. אני חושבת שאפשר להעניש מישהו על זה שהוא התפלח ונכנס מבלי לשלם עבור כרטיס, אבל לא בהכרח לייחס אליו כבר שהוא התסיס וגרם למקרה אלימות. זה מה שאתם אומרים.

מי שתקף אותו יואשם בתקיפה. אותו אדם לא יואשם בתקיפה ובאלימות.

אי אפשר לתת לו את העונש שאתה נותן לאדם שהתנהג באלימות.

בוודאי שזה לא אותו עונש.

אתה שולל ממנו ואתה מרחיק אותו לאותה תקופה של 30 עד 60 יום. אני חושבת שזה לא אותה רמה של עבירה ואי אפשר לתת להם אותה ענישה.

אנחנו לא בעולם ההרחקות. אדם בלי כרטיס זה עבירת קנס. מי שיתנהג בצורה מפריעה, יורחק. מי שיהיה אלים, המשטרה פה.

אתם צריכים להבין דבר אחד. אני מדבר על זה כבר שמונה חודשים. החוק הזה נולד בגלל אלימות מאוד קשה במגרשים. אני כל הזמן אמרתי שהרצח הבא כבר צבוע על הקיר במגרשי הספורט. עשו את החקיקה הזו, ואני מברך את המשרד לביטחון הפנים ואת משרד הספורט ואת משרד המשפטים. זה לא נולד סתם. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לשמור על האוהדים ועל האנשים שנכנסים למגרשים. זו לא המצאה של המשטרה. אני מבין מה שאתם אומרים. אותם אנשים שמנסים להתפלח בדרך זו ואחרת ושנכנסים ליציע שהוא לא שלהם, יכולים לגרום להתלהטות מאוד מאוד גדולה. אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לעצור את זה גם על ידי קנסות. אין דרך אחרת.

לא, יש כל מיני דרכים אחרות שעלו בהקשר הזה. זו עבירה רחבה.

כן, אבל אנחנו כל הזמן נשמור על זה וזה. בסוף צריך שיהיה חוק שיהיו לו גם שיניים.

השאלה היא האם זה מתאים לשדה הפלילי, והאם זה מספיק קשור לאלימות.

הענישה שהם אומרים זה לא ענישה של אלימות.

לא. כרגע זו עבירה פלילית. נכון שיש כוונה להפוך אותה לעבירה מינהלית.

להבדיל מהעבירה הראשית בחוק העונשין, שמתייחסת לסיטואציה שמישהו קיבל דבר במרמה או דברים מהסוג הזה, זה יאפשר להפוך את זה לעבירה מינהלית בהקשר הספציפי המדויק הזה של הכניסה לאירוע ספורט ללא כרטיס, עם הפוטנציאל אחרי זה לאלימות שנגזרת מזה. זו המטרה.

עלה גם רעיון של כיוון כמו שיש בנסיעה ללא כרטיס בתחבורה הציבורית. יש תעריף מוגדל, וזה לאו דווקא פלילי. תעריף מוגדל למי שנכנס ללא כרטיס, שהוא גבוה יותר מהסכום של - - -

זה יוצר מנגנון מינהלי מורכב, שאני חושב שהוא לא מתאים פה.

כן. אני לא יודעת אם זה אפקטיבי מבחינת האלימות. זו השאלה. כשאתה מטיל קנס על מישהו שנכנס ללא כרטיס, אותו אדם הוא לא בהכרח אלים. נניח ש-50% הם אלימים ומייצרים איזושהי פרובוקציה או אלימות, ואז המשטרה תופסת אותם אחר כך על האלימות הזו.

זו הרי לא איזה המצאה. בטוח שיש הרבה מקרים, שהם יודעים עליהם, שהאנשים האלה מתפלחים לא ליציע שלהם כי אין מקום, ואז מתחיל - - -

גברתי, את כאילו אומרת לנו: תבחנו את אותו אדם שנכנס בלי כרטיס בדיעבד אם היה אירוע אלימות ואם הוא היה קשור אליו. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. יש שיקול דעת האם להטיל את הקנס או לא על ילדים. לא נראה לי שהוטלו קנס.

גם לא צריך לתת מתנות לאנשים שעושים את זה.

מה גובה הקנס?

לא, עוד לא. הקנס זה 14 אלף ו - - -, הקנס המרבי.

כיום הכנסנו את העבירה כעבירת קנס פלילי על מנת לאפשר בעתיד להפוך אותה לעבירה מינהלית. בקנס הפלילי סמכות בית המשפט היא 14,000. אבל זה רק בסיום הליך פלילי אם יוגש נגדו כתב אישום פלילי.

זה עונש מרבי ועבירה פלילית.

הרעיון הוא להפוך את זה לעבירה מינהלית, לקנס מופחת, שגם אז יהיה שיקול דעת להטיל קנס או לא. אנחנו לא יכולים לבחון את זה רק בסוף הדרך, וכשהוא נכנס בלי כרטיס ואולי הוא הותקף אז נגיד: אם לא היית נכנס זה לא היה קורה. אנחנו לא יכולים לבחון את זה אז.

זו גם איזושהי בחינה שהיא לא מתאימה לאכיפה מינהלית.

זה בדיוק העניין הסיפור של חוסר ההתייצבות. קבענו שאנחנו נקבע את זה כעבירה פלילית עם קנס, על חוסר התייצבות בתחנת משטרה. לאחר מכן, אני מבינה שמשרד המשפטים יהפוך את זה לעבירה מינהלית.

כתבנו את זה במפורש בדברי ההסבר.

אז כן, זו עבירה פלילית עם קנס בצידה עד 2,000 שקלים.

לא, כרגע הקנס הוא לפי חוק העונשין. זה מרבי של 14,400. רק בית משפט יכול לתת אותו, לא השוטר.

כשיהיה קנס מינהלי, השוטר או העובד שהשר הסמיך יוכל לתת. אנחנו כותבים בדבר ההסבר. הרעיון להכניס אותן כעבירות פליליות ברף הכי נמוך כאן כדי שבעתיד, אם זה יהיה מתאים, לקבוע אותן כעבירות מינהליות, ואז להוריד את הסיפור - - -

אני רוצה להציע הצעה. כיוון שהם מציעים פה עבירות באמת רחבות הדורשות מדיניות אכיפה ברורה, למשל, לגבי קטינים, ובסיטואציות שהן בכלל לא נראות קשורות לאלימות, כן לחייב פה באיזושהי הוראה קביעה של מדיניות אכיפה ופיקוח, כמו שנעשה פה ושם בחוקים מסוימים, שתתייחס גם לאוכלוסיות מיוחדות, שתחייב אותם לקבוע משהו כלל ארצי ושוויוני, וגם הנגשה של פניות הציבור, של הבקשות, וכשיהיו בקשות להישפט אז שזה יהיה רלוונטי, וכל ההליך מנגד, כי זה חיכוך מורכב בין ציבור למשטרה, ויהיו אולי גורמים אחרים שיוסמכו לפקח בהמשך ויהיה חשוב ליצור אחידות באכיפה שלהם. אולי לחייב את הדבר הזה כבר בחוק.

צריך לשים לב שאנחנו עדיין לא בעולם האכיפה המינהלית פה בחוק.

נכון. אז לא צריך שההוראה תכתוב את זה במפורש. אבל היא תחייב אכיפה אחידה ושוויונית שכל הגורמים המוסמכים יצטרכו לפעול לפיה. הרי ממילא היתה כוונה פה לקבוע הנחיות לגבי מדיניות האכיפה, בטח בעבירות כאלה רחבות. רק לתת לזה איזה עיגון. הכשרה לגורמים שמוסמכים לאכוף.

תמי, השאלה אם צריך לעשות את זה בהתחשב בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות והנחיית היועץ בנוגע לעבירות המינהליות, שממילא מחייבת קביעת מדיניות העמדה לדין ואכיפה בהקשר של מקרים שבהם הגורם האוכף מעמיד לדין בדרך הרגילה של כתב אישום במקרים החמורים, אז ממילא נדרשת מדיניות העמדה לדין.

כן, כשזה יהפוך לעבירה מינהלית. אבל כרגע מחוקקים את זה כעבירות פליליות, ואני לא יודעת בדיוק מתי זה יהיה. וחשוב שבכל מקרה זה יהיה מעוגן כי העבירות הן מאוד רחבות, וגם לגביהן צריך מדיניות, כמו יידוי חפץ, שיש בו מנעד מאוד רחב של אירועים. חלקם מסכני שלום וציבור, וחלקם מייצרים אווירה כללית של הפרת סדר.

שוב, לשיקולכם כמובן. אני חושבת שהנושא הזה כרגע לא נדרש כי ממילא התביעה המשטרתית והמשטרה יצטרכו לגבש מדיניות של הממשקים בין העבירות שקיימות כרגע בחוק איסור אלימות בספורט, והעבירות הנוספות שהכנסת תאשר, לבין העבירות הקיימות היום בחוק העונשין, למשל, שיש בהן ממשק מסוים עם העבירות האלה. המקרים החמורים ייכנסו לחוק העונשין, המקרים הפחות חמורים יהיו במסגרת החוק הזה. לכן, ממילא אלו דברים שיצטרכו לעצב את המדיניות לגביהם. לכן, אני חושבת שזה פחות נדרש בהקשר הזה.

אני מבינה שהכוונה היא לעשות את זה, אבל הכנסת יכולה גם לחייב את זה לאור זה שהצד השני של הכלים להתמודדות עם האלימות, שהם רחבים והם באמת מאפשרים התמודדות יותר יעילה, הוא גם לשמור על האוהדים, על זכויות הציבור שמגיע, ולאפשר לו בצורה נגישה לפנות ולבטל, ליצור קשר עם גורמים ולא לרדוף אחריהם ולחפש אותם. וכן, שזה יהיה אחיד ולא שונה בין סוגים של משחקים וליגות בכירות כאלה ואחרות, ועם התחשבות בקטינים ובכל מיני סיטואציות ייחודיות. אני לא רואה עם זה בעיה.

במה זה שונה מעבירות אחרות? כלומר, האמירה שהאכיפה צריכה להיות אחידה ושוויונית היא נכונה תמיד, גם אם לא נכתוב את זה.

קובעים פה עבירות מאוד רחבות. נכון, הכוונה היא לעשות אותן כמינהליות, אבל כרגע הן פליליות. יכול להיות שיסמיכו גם גורמים נוספים לאכוף אותן. לא יודעים כרגע, אבל כן מדובר על כוונה כזו. כיוון שבגדול הרי לא רוצים לעודד כניסת משטרה לאירועים כאלה אז אני מניחה שתהיה כוונה לעשות את זה. זה להחלטתכם. אני חושבת שזה נותן איזשהו איזון לכלים החריגים שיש פה. ההצעה היא לקבוע איזושהי הוראה שמחייבת קביעת מדיניות אכיפה ופיקוח, תוך התחשבות באוכלוסיות מיוחדות, והנגשה. יש הוראה בחוק סמכויות מיוחדות של הקורונה לגבי חלק מהדברים, ואפשר לעשות ברוח ההוראה הזו. יש אוכלוסיות מיוחדות, גם הכשרה ייעודית לגורמים שמוסמכים לאכוף, גם הפרסום של ההוראות בעניין פניות הציבור. הוראה נפרדת.

אני מכיר את התחום. הסעיף הספציפי מחוק סמכויות הקורונה הוא סעיף של מינהלת הקורונה, שאמורה היתה להנחות גם את הרשויות המקומיות וגם את - - -

לא להעתיק את הסעיף הכולל הזה, אלא ברוח הדברים לחייב קביעת מדיניות פיקוח ואכיפה בהתחשב בהיבטים השונים. פה זה נדרש במיוחד. יש פה כלים חריגים ורחבים שחלים על מנעד מאוד רחב של מצבים.

תמי, אנחנו נשאיר את זה בינתיים כך.

לגבי אוהד שפרץ לכר הדשא, שבמקרה הטוב יצטלם לטיק טוק, ובמקרה הגרוע התסיס והפריע לקהל השני - אם אני מבין נכון, אין קנס מינהלי לאוהד מהסוג הזה היום? יש עונש מאסר של שנה, שכנראה מעולם לא נגזר.

לא הכנסתם לפה משהו בעניין הזה. למה שלא נכניס גם כן סעיף לפריצה לתוך מגרש?

לא, יש איסור כניסה לשדה משחק. יש כבר היום. שנת מאסר, - - - לזה גם קנס, אבל קנס פלילי. אבל כשיהפכו למינהלי - - -

בכל עבירה פלילית, כמו עבירה של שנת מאסר בכניסה למגרש, לפי חוק העונשין יש לבית המשפט סמכות גם להטיל קנס. זה בלי קשר. זה קיים כבר כיום. אם נהפוך את זה בעתיד לקנס מינהלי - - -

למה לא להפוך את זה עכשיו לקנס מינהלי? במה זה שונה?

זה הכנה לקנס מינהלי, אין עדיין.

מרבית האירועים של איסור כניסה לשדה משחק מטופלים היום בהסדר מותנה במשטרת ישראל כיוון שמדוב לרוב באוהדים נורמטיביים ללא הרשעות קודמות. ואני לא מדבר על אירוע כניסה לשדה משחק, כפי שהיה עם ערן זהבי, שמתלוות לזה עבירות פליליות כמו תקיפה. זה כמובן כתב אישום, ולפעמים גם כתב אישום עם בקשת מעצר עד תום ההליכים. בשנה שעברה היה אירוע בפתח תקוה כשאוהד של אחת הקבוצות נכנס ותקף שחקן, וזה הוגש בכתב אישום, בקשת מעצר עד תום ההליכים. מרבית האירועים האלה הם של אנשים נורמטיביים, ולא מעט ילדים. כמובן שילדים זה אירוע אחר, זה טיפול מותנה וכו'. לגבי בגירים שעומדים בקריטריונים זה הסדר מותנה. היתרון בהסדר מותנה הוא שתוך חודשיים סוגרים את העניין, שזה כולל גם פיצוי וגם הרחקה מהמגרשים עד שנה. בהסדרת מותנה יש סמכות להרחיק בהסדר בחתימה. זאת אומרת, התיק נסגר בעילה של הסדר מותנה כיוון שמדובר באוהדים נורמטיביים שאין להם הרשעות בחמש השנים האחרונות, וזה כולל, בין היתר, פיצוי והרחקה מהמגרשים. זה נראה לי פתרון די אופטימלי. תוך חודשיים גם מסתיימת הסאגה הזו ואנחנו לא נגררים בבתי משפט שנה-שנתיים ועוד.

בסדר. נמשיך.

אין לנו שום דבר בחקיקה הזו עם כיבוי, נכון? למרות שיש פה נציג של כיבוי והייתי רוצה להעלות נושא מסוים. אבל אני לא רוצה לעכב את החקיקה.

לגבי איסור כניסה לאירוע לא כרטיס – אתם אומרים שהשלב הבא הוא לא לעשות את זה פלילי אלא לעשות את זה מינהלי. אנחנו יכולים לעשות הוראת מעבר, שעד שלא מכניסים את זה לעניין המינהלי אז זה לא תקף. זה יהיה תקף ברגע שיכניסו את זה למינהלי.

האם יש אפשרות כזו לקבוע שתחילת ההוראה, כדי שזה לא ייאכף כעבירה פלילית? ההצעה היא שהכניסה לתוקף של ההוראה לגבי איסור כניסה ללא כרטיס תהיה כשהיא תהפוך לעבירה מינהלית כדי שהיא לא תיאכף כעבירה פלילית. צריך כמובן לנסח את זה.

אני לא מכירה הסדרים כאלו. כרגע קשה לי לחשוב על פתרון. לפי ההגדרה של עבירות כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, הן חייבות להיות עבירות. אם הן לא נכנסות לתוקף אי אפשר להפוך אותן להיות עבירות מינהליות. לכן, אי אפשר להתנות את קיומה של העבירה בהפיכתה לעבירה מינהלית. זה כמו ביצה ותרנגולת. אני לא רואה כרגע פתרון, לא חשבנו על זה.

כמה זמן אתם חושבים שייקח לכם לעשות את זה?

לגבי התהליך של עבירות מינהליות – נקבל טיוטה של התקנות ממשרד הספורט. בדיוק דיברתי עם היועץ המשפטי של המשרד. הם יעשו את זה במהירות האפשרית. זה מגיע אלינו, ואצלנו זה מטופל בזריזות. אלו תקנות שמועברות לאישור ועדת החוקה.

האם אנחנו מסיימים את זה עד תחילת העונה? מה הבעיה באישור ועדת החוקה? ועדת החוקה תמשיך לעבוד, הכול בסדר. גלעד קריב יהיה פה כל יום, אל תדאג.

יש פרוטוקול בחוק הזה, אנחנו נעשה הכול הכי מהר. קשה לי להתחייב על מועד ספציפי.

האם זה עניין של שבועות?

זו הכוונה.

אז בואו נעשה תחילה, נניח, של 60 יום.

צריך שים לב שסעיף 1(ג) לחוק העבירות המינהליות מדבר גם על תחולה רטרואקטיבית אם טרם החל המשפט לגבי אותן עבירות.

כלומר, גם אם נפתח הליך פלילי נגד האוהד, ואחר כך העבירה נקבעה כמינהלית, אז כל עוד לא הוגש כתב אישום אפשר רטרואקטיבית להחיל אותה כמינהלית. סליחה, זה אם לא התחיל המשפט. לא כתב אישום.

על העבירות הפליליות הנוספות לקבוע תחילה קצת יותר מאוחרת של 60 יום כדי לאפשר את התהליך.

למה לאחר את זה על יידוי חפץ? אלו דברים שקורים היום.

לא. אני מדברת רק על 16ג, על כניסה למקום.

לגבי יידוי חפצים שהם ממש מסכני חיים – יש הרי היום גם עבירות וכלים ומשתמשים. פה הכוונה היא למקרים פחות חמורים ושרוצים להשתמש בעבירה המינהלית, אז יכול להיות שזה כן שייך.

תמי, הפתרון שלך אמור לטפל במקרים שיוגש כתב אישום ב-60 הימים האלה?

זה לא בדיוק פתרון. זה רק נותן לזה איזושהי דחייה כדי להגביר את הסיכוי שהשימוש בעבירות האלה יהיה שימוש מינהלי, וכבר תהיה הסדרה של זה כעבירה מינהלית עד שיתחילו לאכוף את זה ולא לפני כן כעבירה פלילית בלבד.

שוב, התחולה הרטרואקטיבית תאפשר לי - - - מינהלית אם לא החל המשפט.

אז איך אתם מציעים להבטיח שיעשו בזה שימוש בשדה המינהלי ולא בשדה הפלילי?

כפי שהסביר אורי, זה דווקא קל. אם כבר התחיל הליך משפטי פלילי, הוא חייב להיות מומר בקנס מינהלי. זה דווקא נותן מענה למקרה הזה. אנחנו יודעים היום שהחשש של הוועדה הוא מקרה הפוך. שמאחר וההליך הפלילי הוא הליך שכרוך בהגשת כתב אישום, וגם פרוצדורה משפטית מורכבת, אז הקושי הוא בדיוק הפוך – שהנושא הזה לא ייאכף. מבחינתנו, אני חושבת שזה נותן פתרון.

מה נותן פתרון?

העובדה שאם התחיל הליך פלילי ולאחר מכן זה יהפוך להיות מינהלי, אז זה יומר בקנס המינהלי.

אנחנו נקבע תחילה לדבר הזה בתוך 30 יום.

גבי, בבקשה.

תודה, כבוד היושבת-ראש. סליחה, עכשיו נכנסתי ושמעתי רק את הסוף. לגבי הסדר מותנה – חייבים לומר שלמי שיש תיק מב"ד פתוח, גם חמש שנים אחורה, גם אם זה על משהו קטן כמו קנאביס, לא יהיה זכאי להסדר מותנה. אלו דברים שחייבים לומר על השולחן. זה גם אדם נורמטיבי. העובדה שהמשטרה לא סוגרת מהר מב"דים ושזה לוקח הרבה זמן, אז יכול להיות שגם אם אתם רוצים לצייר פה תמונה שזה לא הליך פלילי אלא הסדר מותנה, אז יש הרבה אנשים שלא יהיה להם הסדר מותנה בגלל הדבר הזה, בגלל המב"ד.

כל עוד זה לא מינהלי כרגע, ועושים בזה את השימוש, וזה גם רישום פלילי שיכול לפעמים לפגוע בכל מיני הקשרים כמו תעסוקה וכו'. זה לא פשוט שהשימוש בעבירות כל כך רחבות יהיה בשדה הפלילי. זה יכול לחול באמת על סיטואציות שלא כל כך קשורות תמיד לאלימות. אלה אנשים נורמטיביים. גם את הצד הזה צריך לזכור. לכן, חשבתי שכדאי הוראה כללית מדין הפיקוח והאכיפה שקצת מאזנת.

שנית, על פי הסדרים היום, המשטרה לא אמורה להיכנס לתוך המגרשים. איך אפשר יהיה לאכוף את זה על פי החוק הזה מבלי שהמשטרה תיכנס? אתם משנים את ההסדר הקיים במגרשים. המשטרה נמצאת מחוץ ליציע והסדרנים הם אלה שמטפלים בבעיות. אם ישנם אירועים והמשטרה היא זו שצריכה ללכת ולעצור אנשים אז זה אומר שאנחנו נותנים עכשיו היתרים או שההסדר הקיים שהמשטרה לא בפנים משתנה. הסדרנים אמורים לטפל בהפרות סדר ביציע.

התיקון הזה לא משנה את המציאות שאת מתארת. המשטרה לא תחזור להיות בתוך היציעים מתחילת המשחק. לא זו הכוונה.

היא תמשיך להיכנס אך ורק במקרה שבו יש הפרות סדר ביציעים כפי שהיא נכנסת היום. רק שיהיה לה כלי נוסף להשתמש בו לצורך - - -

שוב, חלק גדול מהעבירות מבוצעות בכלל מחוץ למגרש.

סליחה, אבל בדיון הקודם נאמר שבשביל לתת את הקנסות, השוטר צריך לראות את העבירה.

הוא יכול לראות במצלמה ולקבל עדויות מהקבוצה. אם אדם יידה חפץ ולא ראו מיהו, אבל הגיעה עדות עליו אז זה כמו הליך פלילי אחר.

הוא גם יכול לתת את זה במחצית או בסוף המשחק. אם ראיתי מישהו עכשיו אז אני לא עולה אלא בא איתו בחשבון אחרי זה.

זה הדבר הכי חכם שאמרנו היום פה בוועדה. צריך להקפיד על הדבר הזה. דיברנו זה שאפשר להשתמש במצלמות, ועל עדויות ועל סמויים. הדבר הכי מסוכן הוא להיכנס להר הגעש הזה. צריך לתפוס את האנשים האלה כשהם לא בתוך ההמולה הזו. אני אומר לכם מידיעה, וגם מהארגונים של האוהדים, שככל ששוטרים ייכנסו פחות לתוך הר הגעש הזה, כך נמנע הרבה מאוד התלהמות.

ההנחיות יהיו שאם זיהיתי אדם, אני מחכה לו בחוץ או בסוף המשחק ונותן לו את הדוח, ולא נכנס פנימה.

מדהים. שרן, זה מאוד מאוד חשוב. הוא אומר שבעזרת המצלמות, העדויות והסמויים שיהיו, אם מישהו עושה מתנהג באלימות, הם לא יצטרכו להיכנס לתוך המגרש. הם יחכו ואז יתנו לו את הדוח.

לעניין שימוש במצלמה ותיעוד ביצוע העבירה – האם יש אפשרות לערער על הקנס שנותנים במקום כברירת משפט? יש.

זה הסדר של עבירות מינהליות, שהוא בחוק העבירות המינהליות. אדם יכול להגיש בקשת ביטול בפרק הזמן הקצוב, והוא יכול להגיש בקשה להישפט. אם הוא מגיש בקשה להישפט, מוגש נגדו כתב אישום, וההליך הוא הליך פלילי רגיל. זה ההסדר הכללי של עבירות מינהליות.

הוא לא עשה את זה והתיעוד לא כל כך ברור. הוא עדיין מתעקש שהוא לא עשה את זה. האם לא קרה לך שנתנו לך דוח תעבורה ואתה אמרת שלא ביצעת את העבירה?

כמו שאמרתי, הוא בוודאי יכול להגיש בקשת ביטול ולציין את הנימוקים לביטול. והדברים האלה גם נעשים. לכן, אנחנו גם רוצים להחיל את ההסדר הכללי של חוק העבירות המינהליות ולא לבנות הסדר שאנחנו לא יודעים לתהות על קנקנו.

כבוד היושבת-ראש, האם יש אחר כך גם מעקב על הצעת החוק? אני חושבת שזה חשוב. מאחר וזה הסדר חדש לחלוטין, צריך לקבוע מעקב ולראות כמה קנסות נתנו.

יש פה הצעה להוסיף הוראת דיווח.

נקרא את 9, וב-10 ישנו עניין הדיווח לוועדה. תמי, בבקשה.

9. ביטול פרק ה'. זה הפרק של המועצה למניעת אלימות בספורט. "פרק ה' לחוק העיקרי בטל". אחר כך נראה את הסעיף שמוסיפים בחוק הספורט. את המועצה למניעת אלימות בספורט מבטלים, ואחר כך מוסיפים בחוק הספורט את ועדת המשנה של המועצה הלאומית לספורט. לזה נגיע בתיקון העקיף, וגם שם יש איזשהן הצעות לשינוי. ויש גם הסתייגויות.

כן. וגם בעניין תיעוד עבירות הקנס יש הסתייגויות.

נכון. אבל יש הסדרים בחוק העבירות המינהליות שיחולו. לגבי עניין התיעוד – זה התשתית הראייתית, שהיא צריכה להיות כמו תשתית בעבירה פלילית. כלומר, צריך לצרף אותה. למשל, תמונה.

זה מאוד חשוב. בדיוק כמו בשאלת מצלמות הגוף של השוטרים, אנחנו רוצים לדעת כמה זמן זה נשמר, האם זה מועבר כחומר ראיות, והאם האזרח יכול לבקש גם את החומר הזה. כי לא תמיד הוא יכול לקבל. במצלמות גוף לא נותנים לאזרח לקבל את החומר הזה.

אם אדם מבקש להישפט על דוח מינהלי והתיק מגיע לתובע שמכין כתב אישום, וזה הליך פלילי קלאסי, כמו שאת מכירה היטב, אז ברור שקמה זכות עיון בכל חומר החקירה לנאשם. מטבע הדברים, אם זה אירוע מתועד, אז ברור שהצילום הוא ראיה סופר חשובה, אם לא הראיה בתיק. ברור שהיא אצל התובע וברור שנותנים אותה לעיון. כמובן שאפשר לקרוא עליה תגר.

אבל גם על קנס. נניח והוא לא רוצה הליך משפטי. יש קנס והוא טוען שזה לא הוא אלא זה שישב לידו. שם הוא לא מקבל את חומר הראיות.

בבקשה לביטול הוא גם מקבל את כל החומר?

בבקשה לביטול הוא לא מקבל. צריך לעשות את זה פה. ואם היה לי גם אירוע של מעצר שווא וזה מתועד, האם אני יכולה לקבל את זה ללא קשר לקנס?

לא הבנתי את השאלה. לא מוגש כתב אישום, ורוצים לקבל ראיות לאירוע שלא - - -?

כן, כי אני טוענת שנעצרתי באופן לא חוקי או שהיתה אלימות משטרתית. האם צריך לעשות הסדר קונקרטי שהאזרח יוכל לבקש את החומר הזה?

שוב, זכות עיון במשפט הפלילי כפי - - -

אני לא מדברת על זה, ואת יודעת שאני לא מדברת על זה.

היא אומרת עוד לפני. הוא לא מגיש בקשה להישפט. הוא קיבל את הקנס והוא רוצה לראות את החומר שעל בסיסו כדי להחליט אם הוא - - -

אני עדיין לא מבינה מה הקשר להגשת הקנס. אפשר להגיש גם תלונה במח"ש כמתלונן. לא מקבל זכאות, מקבל ראיות.

לא, לא. יש קנס.

כשאני עוברת עבירת תנועה והמצלמה מצלמת אותי אז לפני שאני שוקלת האם להישפט, יש לי אפשרות להציץ בתמונה ולראות אם אכן עברתי את העבירה או האם מישהו אחר נהג ברכב ולמעשה הוא זה שצריך לקבל את אותה עבירה. האם כאן, במצב שבא שוטר ונתן דוח וביקש חובת התייצבות והשעיה ממשחקים, ניתנת אותה ראיה? הרי אמרה המשטרה שברגע שיש התערבות, הם מפעלים את מצלמת הצד שלהם. השאלה היא האם החומר הראייתי מסופק לאותו אדם שקיבל את הקנס ואת ההרחקה?

הוא לא, אנחנו צריכים לעשות הסדר מיוחד שכן.

לא, זה לא קורה.

השאלה היא האם יש הסדר לזכות עיון בחוק העבירות המינהליות. לא מוכר לי שיש הסדר לזכות עיון.

צריך להוסיף זכות עיון לבקשת ביטול, שכאשר מבקשים בקשת ביטול או ערעור אז יש זכות עיון.

שוב, זה הסדר בחוק העבירות המינהליות. אם אתם רוצים את זה פה בהקשר הספציפי של העבירות שנוספות פה, האם אתם רוצים את זה כהסדר ספציפי לעניין העבירות כאן או לעשות כתיקון עקיף, וזה קצת יותר בעייתי, לחוק העבירות המינהליות שחל על הרבה מאוד עבירות מינהליות בהקשרים רבים?

רק לזה. נמשיך לסעיף הבא, לסעיף 9.

קראתי את סעיף 9. יש פה הצעה להוסיף סעיף דיווח לכנסת, סעיף 31א: השר, זה שר התרבות והספורט, והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ולוועדה לביטחון הפנים של הכנסת אחת לשנה, החל ביום, וצריך להחליט לפי יום התחילה, ולמשך חמש שנים על יישום הוראות חוק זה בתקופה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על אלה. הדברים שמניתי, ואפשר למנות עוד, הם: שימוש בצווי ההרחקה וההגבלה, לרבות לעניין התייצבות המורחק, וההליכים, ואולי לא נכתוב פליליים ומינהליים כי זה כרגע עדיין לא הוכרע, אלא פשוט הליכים שננקטו לאכיפת עבירות לפי חוק זה. הרעיון הוא שיאספו נתונים ומידע ויבצעו מעקב אחר יישום החוק, וגם ידווחו על זה. הרבה פעמים הוראות הדיווח מיועדות גם לכך שהגורמים המבצעים יעשו את הבקרה שלהם קודם כול, וגם כמובן יעדכנו, בפרט שיש פה אחר כך גם הוראת שעה, שנגיע אליה, שהסיבה שקבעו אותה כהוראת שעה לשנתיים היא כי לא בטוחים לגבי היעילות של אותה עבירה וההשפעה שלה. בכלל כשירצו, אם ירצו, לחדש ולהאריך אותה צריך לאסוף נתונים ולהיות מסוגלים לקבל החלטה. בשביל זה צריך גם הוראת דיווח.

אוקיי. משרד התרבות והספורט, האם יש לכם בעיה עם הוראת הדיווח?

לא. אנחנו מתלבטים אם יש צורך בדיווח של שר התרבות והספורט, בשים לב לזה שהיבטי האכיפה הם בסוף באחריות המשטרה. לא נתנגד.

דווקא לאור זה שהוועדה הועברה תחת המועצה לספורט, כי רואים את זה כאיזשהו מכלול.

זה רק לוועדת החינוך, התרבות והספורט. אין צורך ב - - -

אציין בהקשר הזה שבמסגרת הקשר שלנו עם המשטרה, והכוונה להרחיב את פעילות היחידה המשטרתית, מוסכם בין המשרדים שהמשטרה כחלק מעבודת המשטרה, היחידה תאסוף נתונים ומידע ואנחנו נוכל לבקש בוועדה את המידע הזה.

האם מדובר בנתונים כמותיים? כלומר, כמה צווי הרחקה ניתנו, כמה כתבי אישום הוגשו? האם זו הכוונה בניסוח של הדיווח?

כן. כמה הרחקות? כמה קנסות? מה היה השימוש?

אוקיי. וגם לא ברורה ההפניה להליכים מינהליים. שוב, אנחנו לא קובעים פה.

אמרתי לא לכתוב פליליים ומינהליים אלא הליכים שננקטו לאכיפת עבירות לפי חוק זה.

אפשר לכתוב: כתבי אישום שהוגשו.

אבל אז, כשזה יהפוך למינהלי, זה לא כתבי אישום.

אבל יש עבירות נוספות שלא הופכות למינהלי.

כיוון שהכוונה היא שזה יהיה מינהלי, אנחנו גם נרצה שיהיה דיווח על זה. לכן, עדיף להגיד: הליכים שננקטו לאכיפת עבירות לפי חוק זה. כשזה יהיה מינהלי אז יהיה גם על זה. כשזה יהיה רק פלילי, אז זה יהיה על זה.

בסדר גמור. נשאיר זאת כך. נמשיך.

תיקון סעיף 32. בסעיף 32(א) לחוק העיקרי, במקום "עם שר המשפטים ועם המועצה" יבוא "ועם שר המשפטים". זהו תיקון נוסח והתאמה בעקבות ביטול המועצה.

תיקון התוספת הראשונה בתופסת הראשונה לחוק העיקרי, בפרט 1 –

(1) בפסקה (5), בסופה יבוא "וסעיף 287";

(2) בפסקה (7), אחרי "335" יבוא 338.

פה זה הוספת עבירות בתוספת הראשונה, שהן עבירות הקשורות לספורט. זה אומר שאפשר להרחיק, וגם בהרשעה בבית משפט יש אפשרות לחמש שנים של הרחקה ממשחקים. הם מוסיפים פה את העבירה של הפרת חובה חקוקה, הפרת חובה חוקית, ועבירה שמוגדרת כמעשה פזיזות.

הפרת הוראה חקוקה זה אם מישהו מפר את ההרחקה?

כן.

הפרת הוראה חוקית. למעשה, זה הפרת הצווים שניתנים לפי חוק זה. ומעשה פזיזות ורשלנות זה 338, סעיף שיש בו את סעיף קטן (3): עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי, או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת, וזה האבוקות, ו-(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי ירייה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם. כמובן שזה בהקשר שהעבירה מתרחשת באירוע ספורט. המספור ישתנה. כרגע זה תיקון לתוספת הראשונה, הוספת עבירות מסוימות שציינתי.

המשמעות היא שאם אדם הורשע, כפי שאמרה תמי, אפשר יהיה בנוסף לעונש שנגזר עליו, להרחיק אותו גם לתקופה של עד חמש שנים.

זה לא אפשר. ברירת המחדל בחוק היא שבית המשפט ירחיק אותו לתקופה של עד חמש שנים, אלא אם קבע אחרת מטעמים מיוחדים. גם בית המשפט, אם העבירה קשורה בספורט, אלא אם כן מצא טעמים מיוחדים, צריך להרחיק אותו לתקופה כלשהי.

אנחנו מדברים על תיקון התוספת הראשונה שבעמוד 4, סעיף 9. התוספת הראשונה קובעת עבירות קשורות לספורט, ומוסיפים פה שתי עבירות, שכאשר הן קורות בהקשר של אירוע ספורט, יוכלו להיחשב עבירה הקשורה לספורט.

יש לי פה הצעה לתוספת בעניין תפקידי מנהל הביטחון.

את מדברת על ההסתייגויות. עדיין לא הגענו להצבעה על ההסתייגויות.

אני יודעת. אבל האם לא כדאי להעלות את זה?

זה סעיף שסיימנו לדבר עליו בישיבה הקודמת.

בסדר. נגיע להסתייגויות.

"סעיף 10. הוראת שעה – הוספת סעיף 16ד

בתקופה שעד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יקראו את החוק העיקרי כאילו אחרי סעיף 16ג יבוא:

איסור ספסרות בכרטיסים לאירוע ספורט 16ד. המוכר במקום שבו מתקיים אירוע ספורט או בסמוך למקום כאמור, במהלך קיום האירוע או בסמוך לפני תחילתו, כרטיס לאירוע הספורט במחיר העולה על פי שניים מהמחיר הנקוב, או שלושה כרטיסים או יותר במחיר העולה על המחיר הנקוב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לעניין זה, "המחיר הנקוב" – המחיר הנקוב בכרטיס לכניסה בודדת לאירוע הספורט."

יש היום עבירת ספסרות העונשין, שחלה על מי שעוסק בספסרות.

למה הכנסתם את עניין הספסרות בחוק האלימות והספורט?

גם רונן, מנהל הביטחון של מכבי נתניהו, העביר מסמך. אני מקווה שראיתי אותו. דיברנו על ספסרות, והיו לו מספר אירועים. ביקשתי ממנו לרשום ולהציג את הדברים. אם אני רוצה להגיע היום למשחק ואין כרטיסים, ואני קבוצה אורחת, אז הדרך היחידה שלי להגיע היא או להגיע להיכנס ללא כרטיס או להיכנס עם ספסרים. כשמדובר בספסרים, אני בדרך כלל קונה כרטיסים לקבוצה היריבה. לדוגמא, במשחקים האחרונים שהיו את יכולה למצוא 40 אוהדים של באר שבע בתוך יציע של נתניה. הם נכנסו עם ספסרים. בחוץ קורים כל מיני תהליכים של מכירה והעברת כרטיסים, ובפנים יש אוהדים שלא הכנסנו. אנחנו עושים היסטוריית רכישה. כלומר, נניח ואת רוצה לקנות כרטיסים למכבי תל אביב בחברת לאן כרטיסים, ואני לא אוהד של מכבי תל אביב ואני מעולם לא קניתי, אני לא אוכל לרכוש כרטיס. הדרך היחידה להיכנס היא באמצעות ספסרים. בצורה הזו אנחנו מקבלים אוהדים שלא הורשו להיכנס ליציע נגדי ומתחילה להתפתח שם קטטה ואירועי אלימות. זו הדרך היחידה להיכנס למגרש, שלא בהסדר של הכמות שאושרה לאותו משחק, ולא בהסדר של חברת הכרטיסים. זה נטו מוביל לאלימות. זה עולה מכל הקבוצות וממנהלי הביטחון. אם תרצו, תוכלו לראות דוגמאות במסמך הזה על ההיבט הזה.

למה זה נקבע כהוראת שעה אם זה כל כך - - -?

העבירה, שאנחנו מציעים פה, תחומה יותר והיא מותאמת לחוק האלימות בספורט מהעבירה שבחוק העונשין. בחוק העונשין זו יכולה להיות גם עבירה של מכירה מרחוק של זה. פה אנחנו מדברים על בסמוך למקום האירוע או במקום, במהלכו או סמוך לתחילתו. כי אנחנו רואים באמת את הקשר, שאיציק תיאר, בין התופעה של הניסיון לקנות כרטיסים או לספסר בהם לבין מה שקורה מחוץ לאצטדיון, בכניסה אליו או בתוכו. לכן, אנחנו חושבים שהעבירה הזו כן מתאימה באופן ממוקד לחוק הזה.

האם כשאני קונה את הכרטיס הזה, הקנס והאירוע אחר כך מושתים עליי או על הספסר?

על המוכר, על הספסר.

כלומר, אנחנו צריכים למצוא אותו ולא בהכרח את האוהד ואת מי שקנה. בסדר גמור. תמי, תמשיכי.

אנחנו עכשיו בתיקון עקיף לחוק הספורט.

תיקון חוק הספורט
11.
בחוק הספורט, התשמ"ח–1988‏, בסעיף 17ט, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:


(ב) המועצה תמנה ועדה למניעת אלימות בספורט, ואני אקריא את זה כמו שזה, ורשאית היא למנות לוועדה חברים שאינם מקרב חברי המועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מחברי הוועדה; לעניין חברי ועדה כאמור שאינם חברי המועצה יחולו הוראות סעיפים 17א(ג1), 17ד ו-17ה, בשינויים המחויבים, שזה לעניין ניגוד עניינים.

איזו מועצה?

זה המועצה הלאומית לספורט, שתחתיה רוצים להקים ועדה.

האם היא יושבת במשרד התרבות והספורט?

לפי חוק הספורט פועלת מועצה לאומית לספורט, שתפקידה לייעץ לשר התרבות והספורט במגוון עניינים הקשורים לעולם הספורט.

האם היא גוף עצמאי?

היא גוף עצמאי. נמצא בזום ראש המועצה הלאומית לספורט אריק פינטו. ככל שיהיו שאלות, הוא יוכל להבהיר לגבי אופן התפקוד שלה. המחשבה היא שבמקום המועצה שהוקמה לפי חוק איסור אלימות בספורט ולא תפקדה בצורה נאותה, נייצר ועדת משנה במועצה הלאומית לספורט, שהיא מועצה משמעותית, מתפקדת, והיא תוכל, ולדעתנו, היא גם הגורם הנכון, לייעץ בכל ההיבטים הנוגעים לספורט, ובכלל זאת בהיבטים הנוגעים לאלימות בספורט. כן ביקשנו לאפשר שיכהנו בה לא רק חברים מקרב המועצה הלאומי לספורט, כדי שאפשר יהיה גם למנות גורמים רלוונטיים.

כמה חברים במועצה הלאומית לספורט?

13 כיום.

מי ממנה אותם?

שר התרבות והספורט. יש שם התוויה של נציגים מסוימים כאלה ואחרים. השאלה היא האם פה רוצים להתייחס להרכב ולתפקידי הוועדה.

כמה נשים? צריך לשים חובת ייצוג הולם.

יש אישה אחת.

אני חושב שיש יותר.

יש במועצה הלאומית לספורט. לגבי ועדת המשנה הספציפית – כרגע, - - -

היא אומרת שיש אישה אחת. כרגע יש אישה אחת.

הקוורום החוקי של המועצה הלאומית לספורט זה 20 חברים. זה ההרכב לפי החוק, הקוורום המלא. היא יכולה כמובן גם לכהן גם בהרכב - - -

חייבים הוראה של 40% נשים לקוורום מלא.

זה תיקון לחוק הספורט.

אבל גם זה תיקון לחוק הספורט.

זה תיקון עקיף.

גם זה יהיה תיקון עקיף.

אנחנו מבקשים כרגע לעסוק בהקמת ועדת המשנה שעוסקת באלימות.

מקימים גוף ואי אפשר להקים אותו מבלי שניתן את הדעת שחייבות להיות שם נשים.

היום לגבי המועצה יש הוראה: בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין. זה לגבי ייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית. נכון, לפחות אישה אחת.

מיהן הנשים?

הנשים הן ענבל פיזרו ויעל ארד.

ההוראה היום בחוק הספורט לגבי ייצוג נשים במועצה הלאומית לספורט אומרת לפחות אישה אחת. לגבי האוכלוסייה הערבית יש דרישה לביטוי הולם, אבל לגבי נשים זו ההוראה.

לא בכל המועצה. האמירה בחוק אומרת שמינוי לפי פסקאות (1), (2), (4) ו-(12), זה גם עובדי המדינה וגם נציגי ציבור בעלי רקע, תמונה לפחות אישה אחת, לפי הוראות כל פסקה כאמור. זו הוראה בחוק. למיטב ידיעתי, המדיניות של השר היא לעודד כמה שיותר מינוי של נשים.

שתיים. כמה שיותר. האמת, הוא הכפיל מהוראה של אחת לשתיים.

אנחנו תלויי בנציגים של הגופים הממונים.

שוב, ההוראה של החוק בהקשרים האלה מתייחסת בסוף לנציגים של גורמים ומגזרים רלוונטיים. לא בהכול זה אחריות השר.

עד כמה שידוע לי, יש נשים בכל הגורמים הרלוונטיים: גם עובדי מדינה, גם נציגי ציבור, גם שחקניות, ומה שתרצה. אנחנו נמצאות בכל מקום.

את צודקת בהחלט. יחד עם זאת, הגוף שממנו ממונה הנציג, ולדוגמה, הוא הוועד האולימפי, הוא זה שקובע את הנציג.

ואתם יכולים להגיד שאנחנו לא מאשרים את המינוי הזה.

דווקא בגלל ההתנגדות, נראה לי שחשוב לקבוע בחוק מספר מינימום.

לפי מה שאני מבינה, אמורות להיות פה ארבע נשים.

אני יודעת טוב מאוד איך מתייחסים לנשים דווקא בספורט, בתקציבים, ובהכול.

אנחנו מסכימים.

אם מסכימים אז צריך לשנות את זה.

לפי החוק חייבות להיות לפחות ארבע נשים. יכול להיות שעוד לא מונו כל החברים בהרכב המלא.

כרגע חברים 13 מתוך הרכב מלא של 20. מתוך ה-13, שכבר מנויים, יש שתי נשים כרגע.

אנחנו מבינים מהייעוץ המשפטי יש חובה לארבע.

אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להתייחס למה שכתוב כחובה. החובה היא המינימום. בואו נזכור מתי בפעם האחרונה שינו את החוק הזה.

עאידה, את צריכה להבין. חבל שלא באת לוועדה של נשים בספורט. בספורט הישראלי יש אישיו גדול בנושא זה. יש המון דברים שצריך לתקן.

סימון, אני לא צריכה להגיע לוועדות כדי לדעת מה המצב. אני ניהלתי על זה הרבה דיונים ואני יודעת. גם אם התקיימו ועדות בנושא וגם אם העלינו את הנושא, זה עדיין לא אומר שלא צריך לדרוש שכן יעשו משהו עכשיו בנושא זה. אם אתם רוצים אווירה פחות אלימה בספורט אז תכניסו נשים.

זו ועדה חדשה.

נכון, חד משמעית. אם אפשר לתת זכות דיבור לראש המועצה, שביקש אותה.

אין לנו זמן. אם הוא ידבר אז לא נגיע היום להצבעות. כבר חרגנו מהזמן. הדיון היה אמור להיות עד השעה 12:00.

לגבי המועצה תמנה מועצה ועדה למניעת אלימות בספורט - בואו נקבע את הרף הקבוע של 30% נשים.

השאלה היא אם בכלל רוצים להתייחס להרכב עצמו, מי צריך להיות, נציגים של מי צריכים להיות בוועדה, כי כרגע אין התייחסות בסעיף המוצע להרכב הוועדה.

המועצה היא זו שממנה אותם.

כן, ולא כתוב מי צריך להיות מיוצג שם, נציגי ציבור, משרדי ממשלה.

מה זה הוראות סעיפים 17א(ג1) ו-17(ד)?

זה לגבי ניגוד עניינים, החלפת חברים, הדברים האלה היותר כלליים שקובעים אותם לגבי מועצות וועדות. בנוסף, האם רוצים להתייחס בכל זאת לתפקיד הוועדה, לפחות לחובה שלה לגבש תוכנית פעולה וטיפול באלימות בספורט, חלק מהדברים שנכללו בפרק ה', שהיה בחוק מניעת אלימות בספורט, ועכשיו נמחקו. היה שם פירוט של התפקידים. נכון שהיא לא תפקדה בצורה הולמת, וזה שזה פורט זה לא הועיל לתפקוד. אבל אם לא מפרטים בכלל אז יש לזה גם איזושהי משמעות.

הוועדה למניעת אלימות בספורט תפעל לגיבוש תוכנית לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט, לרבות קידום שיתוף פעולה בין מגזרי, ריכוז מידע ונתונים, שזה אחד הדברים שבדוח מבקר המדינה היה מאוד חסר, פעולות הסברה וחינוך, וכל פעולה אחרת לפי הנחיית המועצה; הוועדה תדווח למועצה אחת לשנה על פעילותה; עיקרי הדיווח יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט, וזאת כדי לייצר איזשהו מעקב אחר הדבר הזה.

ההערה היחידה שיש לי היא שלגבי עניין ריכוז מידע ונתונים, חלק מהקושי בתפקוד המועצה המכהנת היה שבסוף זה לא מידע ונתונים שנמצאים ברשותה, אלא נמצאים הרבה פעמים אצל גורמי האכיפה, אצל המשטרה. מבחינה זו לא בטוח ש- - -

ריכוז ואיסוף, אבל היא כן צריכה להיות גורם מתכלל. איך אפשר לגבש תוכנית מבלי להתבסס על נתונים ומידע?

לפעמים יש קושי בקבלת הדברים האלה. מעבר לזה, אין לנו התנגדות. יכול להיות שראש המועצה, שנמצא בזום, רוצה להוסיף.

אנחנו סיימנו את ההקראה על החוק.

לגבי ההצעה שהועלתה פה לגבי זכות עיון בהליך של בקשה לביטול קנס מינהלי – תיכף אתן גם לנציג התביעות, אבל צריך לשים לב שסעיף 74 לחסד"פ מדבר על זכות עיון בחומרי חקירה כאשר מוגש כתב אישום. בנוסף, מדובר כאן בבקשה לביטול קנס מינהלי, שבכלל לא מוסדר כרגע כאן בחוק. כלומר, לא ברור לי איך ההוראה הזו אמורה להיכנס. אנחנו מדברים על הליך שאולי יקרה.

בעבירה פלילית יש זכות עיון. אין לי בעיה. הבעיה שלי היא בהליך המינהלי.

מלבד הפרוצדורה, צריך לזכור גם את כל התכלית של האכיפה המינהלית. אנחנו רוצים פה יעילות וזריזות. להכניס עכשיו חובה לתת חומרי חקירה בעבירות מינהליות, יכול לתקוע את כל המערכת. זה משאבים, זה סרבול. זה אולי תעודת חיסיון, אם חלק מחומרי החקירה כוללים מידעים מודיעיניים. אני לא יודע מה יש שם. זו לא התכלית של עבירות מינהליות. זה יכול להביא לשימוש לרעה של אוהדים בסרבול כל ההליך, בקשות סרק. אני לא חושב שזה עולה בקנה אחד עם התכלית של העבירות המינהליות. זה יכול להביא לתוצאה הפוכה ממה שכולנו מתכוונים ורוצים לעשות.

אנחנו עדיין לא שם. אנחנו עדיין היום בעולם הפלילי, ושם כל החומרים ממילא ניתנים ברגע שיש כתב אישום.

עדיין, גם כשאין כתב אישום ואזרח רוצה לבקש את החומרים כדי לראות אם הוא רוצה אפילו גם להגיש מח"ש, אז גם את זה לא מקבלים. אתם לא יכולים להגיד: אנחנו נסדיר את זה בחוק עבירות מינהליות בעתיד.

אף אחד לא אמר את זה. ההיפך, זה חותר תחת הרציונל.

עדיין אין פה סמכות לקנס מינהלי.

תחליטו: או שיש קנס מינהלי או שאין קנס מינהלי.

הוא הסביר את העיקרון עליו דיברתי בעבירות מינהליות. כרגע תיקון החוק מדבר על קנסות של בית המשפט בהליך פלילי. כרגע מדובר על הליכים פליליים, וככל הליך פלילי כל אזרח שמוגש נגדו כתב אישום, זכאי לקבל את חומר החקירה ממנו, כפי שאמר איציק.

אבל עדיין צריך להסדיר את נושא קבלת חומר הראיות גם כאשר לא מוגש כתב אישום. החומר לא צריך לפעול רק לטובת הרשות נגד האזרח, האזרח צריך לפעמים גם את החומר נגד הרשות, נקודה.

נניח והוא קיבל קנס על זה שהוא נכנס בלי לשלם.

הוא לא קיבל מהשוטר קנס. זה קנס שבית המשפט מטיל. כרגע כל העבירות שאנחנו מוסיפים בתיקון החוק הן עבירות פליליות. אנחנו מוסיפים אותן. ומה שכתוב בצידן קנס, זה קנס על פי החוק העונשין.

בואו נעשה סדר. כרגע מה שמוצע בהצעת החוק הממשלתית הוא להכניס מספר עבירות חדשות שייקבעו כעבירות. הכוונה המוצהרת של המדינה היא לבחון את הנושא של קביעת העבירות, חלק מהעבירות האלה, כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות. הפרוצדורה של קביעת עבירות מינהליות דורשת תקנות באישור ועדת חוקה. זה עובר ביקורת פרלמנטרית. ככל שהפרלמנט לא ירצה לאשר את העבירות האלה כעבירות מינהליות, כמובן יהיה דיון נפרד בכך. קשה כרגע לעשות דיון גם על עצם העבירות וגם על התאמן לעבירות מינהליות. זה לרתום את העגלה לפני הסוסים. הנושא הזה ייבחן כשנביא לכנסת את התקנות של העבירות המינהליות, ואז תיבחן ההתאמה של ההצעה הזו להיות עבירות מינהליות. ההסדר של עבירות מינהליות הוא הסדר כללי שחל על כל עבירה שעוברת את הפרוצדורה הזו. כרגע אין הסדר בחוק העבירות המינהליות במצב שניתן קנס מינהלי להעברת חובה על רשות שמטילה את הקנס להעביר תיעוד של ביצוע העבירה לנקנס. זה לא קיים בחוק העבירות המינהליות.

אני מזכיר שעדיין לא קבענו את הגורמים המוסמכים שזה אמור גם להיות רלוונטי אליהם.

חברת הכנסת, אני מבקש להניח את דעתך. כשאת רואה כאן המילים: קנס – כאמור בסעיף 61 לחוק העונשין, זה קנס שמטיל בית משפט במידה והתקיים הליך פלילי. אנחנו עדיין לא בעולם המינהלי.

אני עדיין מדברת על הקנס הראשוני, שעליו דיברנו, ברגע של הרחקה מהמגרש.

אין שם קנס, אין קנס ששוטר נותן לו. רק הרחקה. הוא מורחק ממשחק, הוא מוזמן לשימוע.

הוא צריך לקבל את חומר הראיות לצורך השימוע. איך הוא יתגונן? בשימוע לא מקבלים חומר.

חברים, אני חייבת לעצור פה. קודם כול, אנחנו ניתן זמן לנציגים שנמצאים פה להתייחס להסתייגויות. אני מניחה שזה לא אפשרי לגבי מי שלא נמצא כדי לנמק. עאידה תציג את ההסתייגויות. היא נמצאת כאן והיא תסביר ותנמק אותן.

לפני שאנחנו עוברים להסתייגויות, אנחנו ביקשנו לתת סמכות לאותו איש ביטחון או אחראי משחק גם כן לפטר במקום או לשלוח הביתה סדרן כזה או אחר. כלומר, אנחנו מטילים עליו בחקיקה הזו המון אחריות, אבל בלי איזשהו כוח או סמכות לנהל את האירוע עצמו. הבנתי שאותו אחראי ביטחון צריך לנהל את הסדרנים שנמצאים במגרשים. באו וסיפרו לנו על סדרן שהתחיל לעשות פתאום אצבע משולשת לאוהדים ולשלהב אותם, ואז היה בלגן ואלימות, או איש זקן שישב ולא הצליח לשמור על המעבר לתוך המגרש. כלומר, כשאנחנו מדברים על איש הביטחון או על האחראי על האירוע, צריך לתת לו גם סמכות לברור את הסדרנים או להיות על אחראי על זה.

אני מניחה שיש לו סמכויות כלפיהם.

האם בכל משחק של ליגה ג' צריך להיות מנהל אירוע על פי החוק?

בכל המשחקים עד 200 איש, המחזיק ברישיון הוא למעשה מנהל האירוע. מעל 200 איש בכל המשחקים יש מנהל אירוע ספורט עם תעודה של מנהל אירוע ספורט.

נניח ומישהו התפרע במשחק ליגה ג', ואנחנו רוצים להגיע אליו. מיהו בעל הסמכות להגיש לו הזמנה לשימוע?

המחזיק ברישיון. עד 200 איש המחזיק ברישיון, ומעל 200 איש אותו מחזיק ברישיון נותן מינוי למנהל אירוע. עד 200 איש זה המחזיק ברישיון. מי שהגיש את הבקשה, מי שאחראי על האצטדיון עד 200 איש, מנהל המגרש. כל המגרשים בארץ זה רשויות, אין פרטי.

זאת אומרת, אתה מחייב את הרשויות שיהיה אדם של הרשות.

כן. נניח ואתה היום חתום על מגרש ואתה נמצא בנופש באילת. אם לא רשמת עוד מחזיק ברישיון, אתה מחויב להביא מנהל אירוע.

מדובר באדם, לא מדובר באיזה ישות אבסטרקטית כמו עירייה. מדובר באדם עם תעודת זהות. הוא מנהל המתקן, הוא מגיש הבקשה, הוא המחזיק ברישיון, והוא אמור לנהל את האירוע עד 200 איש, עם סדרנים ואנשי ביטחון.

מי יודע שהוא נמצא? האם הוא צריך לדווח למישהו? האם הוא מגיש הבקשה?

הוא מגיש בקשה.

נניח ואני הולך למשחק כדורגל בנוער ויש שם מאה צופים, ומישהו מתפרע ומשתולל. אתם יודעים מה קורה במשחקי נוער. זה קורה המון. אני מצפה שמישהו יבוא וייתן לו הזמנה לשימוע לפי החוק הזה, נכון?

כן.

איך אני יודע מיהו? איפה הוא נמצא? האם יש מקום בו הוא יושב? האם הוא לובש חולצה מיוחדת על פי חוק? איך יודעים?

הוא נמצא באירוע, הוא מנהל את האירוע. הוא כמו מנהל אירוע מעל 200 איש.

אם אתה מתעסק בבטיחות, אתה צריך לחשוב על הנושא הזה. אנשים שנכנסים למגרש, אפילו של עד 200 איש, צריכים לדעת מי זה האדם זה. האדם חייב להופיע כדי שיידעו למי לפנות. אני מדבר על משחקים של נוער עד 200 איש. יש הרבה הרבה אלימות במשחקי נוער ולא יודעים אפילו למי לפנות. זה קיים בשטח.

סימון, נחשוב על העניין שאולי יהיה אפילו שילוט של מיהו המחזיק ברישיון ופרטיו.

מה לגבי עניין הסמכויות שנמצאות אצל אותו אדם?

זרוע העבודה לא נמצא בדיון. אני מתכוונת למחלקה המשפטית. אנחנו עדיין מדברים גם על גופים פרטיים. חשוב לי לדעת מה הצורך להעלות עכשיו את כל הסוגיה של פיטורין והרחקה.

אני מחכה לתשובה. אתם מבקשים מהם לשמור שם על הסדר ונותנים להם סמכויות, אחריות, וכל מיני דברים כאלו. האם הם יכולים לשלוח כרגע את אחד הסדרנים הביתה במידה והוא משלהב את הקהל ולא מתפקד כמו שצריך?

את שואלת לגבי מנהל אירוע?

כן.

בטח. מתחת מנהל אירוע יש סדרני ספורט. למעשה, הוא מממש את האחריות שלו בניהול האירוע באופן מלא.

אני חושבת שזה בחוקי עבודה, לא פה. זו סמכות שניתנת לו כמנהל.

לא. ממה שנאמר לי, אין להם כאילו את הסמכות או האפשרות. אבדוק זאת.

מנהל אירוע בחוק אחראי על הכול.

נתחיל בנימוקי ההסתייגויות. נמצאת איתנו חברת הכנסת עאידה. בבקשה.

אני חייבת להגיד שאלו ההסתייגויות שהגיש בשם הרשימה המשותפת חבר הוועדה חבר הכנסת עופר כסיף. אני מחליפה אותו ולכן אני מנמקת.

לגבי סעיף 3 התוספת וההרחבה – אני יודעת שהוא הגיש את זה בנוסח הקודם.

זה ההרחבה של תקופת ההרחקה מ-30 ל-60.

כן. ההסתייגות שלנו היא לבקש את ביטול ההרחבה הזו. אני רואה שהיה דיון ושאתם לא ממש יכולתם להגביל, והיתה מחשבה ללכת למספר משחקים.

כרגע ההצעה היא ללכת על 60 יום, עם אפשרות לא למנות את ימי הפגרה, או להתחיל את הצו ממועד מאוחר יותר.

כן. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה.

בסדר. ההסתייגות שביקשנו היא ביטול ההרחבה הזו. וגם בסעיף 4 ביטול ההרחבה.

אני מעלה להצבעה את ההסתייגות לעניין סעיף 3. את מחליפה את עופר כסיף. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה.

אני קובעת שההסתייגות לא עברה.

ההסתייגות של חברת הכנסת תומא סלימאן לסעיף 4. מי בעד הסתייגות? מי נגד?


הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה.

אני קובעת שהסתייגות לא עברה.

זה גם על עניין תקופות ההרחקה במקרים החמורים יותר.

עאידה, תמשיכי. בבקשה.

בסעיף 6 על תיעוד לעבירות קנס, לאחר סעיף 16ג יבוא 16ד. לכל עבירת קנס יצורף תיעוד ביצוע העבירה. ככל שלא יצורף לעבירה תיעוד, יתבטל הקנס באופן אוטומטי. 16ה. על כל קנס תתאפשר ברירת משפט. 16ו. יעלה לרשת האינטרנט מנגנון ערעור מקוון.

האם זה בסדר שאני אצביע על שלושתם?

כן, זו ההצעה להוסיף מספר סעיפים אחרי סעיף - - -

כן, שמטרתם היא לאפשר גם את עניין קבלת התיעוד וצירוף התיעוד ואפשרות ערעור על כל החלטה.

אני מעלה את שלושת הסעיפים בהסתייגות להצבעה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה.

אני קובעת שההסתייגות לא עברה.

ההסתייגות לגבי הוועדה למניעת אלימות בספורט.

אין חברות של מרצ בוועדה?

יש חבר מחליף. אבל הוא מחליף של אמילי ואמילי נמצאת פה.

אוקיי.

אמרנו לגבי 16ה. זה שלושה סעיפים לסעיף אחד.

זו הסתייגות אחת. להוסיף את שלושת הסעיפים האלה. הכול זה תיעוד לעבירות קנס. אתם הגשתם את זה כהסתייגות אחת.

סעיף 11 הרכב הוועדה למניעת אלימות בספורט: אחרי סעיף קטן (ב) יבוא (ג): הוועדה תכלול בין חבריה, נציג אוהדים, נציג איגוד השחקנים, נציג קבוצות, נציג התאחדות. על הוועדה להתכנס על כל חבריה אחת לרבעון, ובלבד שאחת הפגישות תיעשה לפני תחילת עונת המשחקים בה תוצג תוכנית העבודה והמטרות לעונת המשחקים הנוכחית.

אם תרצו להיות קצת הוגנים, אני חושבת שדווקא ההצעות האלו, וההצעה הזו במיוחד, יתרמו רבות כי היא מחייבת בתוכנית עבודה ובישיבות.

אני כן רואה טעם בעניין הזה. עאידה, אם אנחנו מכניסים את ההסתייגות הזו, האם תוכלו להסיר את כל שאר ההסתייגות אחר כך, כשנצביע במליאה, על מנת שנוכל להעביר את החקיקה בלי הסתייגויות ובלי נימוקים?

אני יכולה לבדוק. זה אפשרי, אבל אני רוצה לראות את שאר הסעיפים שבהם יש אולי כן הסתייגויות טעם, שצריך לקחת אותן בחשבון.

משרד התרבות והספורט, גילעד, האם אתם מתנגדים שיהיה נציג אחד מטעם ארגוני האוהדים בתוך המועצה?

אנחנו מסכימים. אני רק מציע שנגדיר את זה שיהיה ברור מי ממנה. זאת אומרת, שהשר ימנה.

ברור.

כן, זה ברור. מובן מאליו. אבל שאחד הנציגים יהיה נציג מטעם ארגוני האוהדים, נציג אחד מטעם ארגון השחקנים.

גברתי, גם מינהלות הליגה. יש גם מינהלת ליגה בכדורגל, מינהלת ליגה בכדורסל, שהן גם מעורבות.

בסדר, אבל כשמדברים על כל עובדי מדינה לא הולכים לכל משרד.

בעלי הקבוצה בליגה?

אנחנו הסכמנו לגבי נציג אוהדים ולגבי נציג ההתאחדות ונציג ציבור.

אין בעיה עם ארגוני אוהדים. אנחנו גם חושבים שנציג התאחדות זה מתאים.

אוקיי. ומאיגוד שחקני הספורט.

להבנתנו, ארגון שחקני הספורט לא רלוונטי לנושא מניעת אלימות בספורט.

ואחד מההתאחדות?

מההתאחדות, בהחלט כן.

למה נציג שחקנים לא רלוונטי? הם אלה שנמצאים יום יום במגרש.

איזה התאחדות? האם זו ההתאחדות לכדורגל?

הכוונה בהצעה היא להתאחדות כדורגל.

סימון, תחליף אותי לדקה. עאידה, בואי לשנייה.

(היו"ר סימון דוידסון, 12:26)

אני רוצה לברך את ענף ההתעמלות האומנותית על רצף מדליות ועל אירוע מדהים של אליפות אירופה שעשו במדינת ישראל. זה באמת אירוע יוצא דופן. אני מברך גם את משרד הספורט ואת האיגוד. היה באמת אירוע מדהים עם שלל מדליות זהב. נכון לעכשיו, יש אליפות עולם בשחייה בבודפשט. השחייה האומנותית הצליחו לעשות מקום עשירי בדואט, וזה באמת הישג בלתי רגיל. יש לנו שחיינית שהיתה חמישית בגמר ב-200 מעורב בשם אנסטסיה גורבנקו, ויש לנו עוד חצאי גמר. הדרך עוד ארוכה באליפות העולם.

אמילי, בבקשה.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את משה בוגי יעלון, שמזה כמה ימים נודע לנו שהוא יעמוד בראש ה"ספיישל אולימפיקס". בעיניי, זה אדיר. זה האיש הנכון במקום הנכון. זה מאוד משמח ומרחיב לב. שווה לציין את זה.

בתור נציג העדה האמריקאית המפוארת, אני חייב לברך את קבוצת גולדן סטייט ווריורס, שעשו היסטוריה. ארבע אליפויות בתוך שמונה שנים. זו קבוצה נמוכה, אבל זריזה. הגדירו מחדש את תפקיד הרכז והגיעו לגדולות. כל הכבוד לסטפן קרי ולחבריו. מה שחשוב בעיקר זה התוצאה. זה היה באמת מרגש ואני מברך על זה. לא צריך לקום עכשיו בארבע.

כל הכבוד לגולדן סטייט.

היועצת המשפטית, בבקשה.

אם ההסדר לגבי הרכב הוועדה ייכנס לתוך נוסח החוק בסופו של דבר אז צריך ללטש זאת. צריך להבין על מה דובר. נציגי משרד הספורט, אנחנו דיברנו על לפחות שלושה נציגי ציבור, כשאחד מהם הוא נציג האוהדים, ואחד מהם נציג ההתאחדות לכדורגל, ועוד נציג ציבור אחר שימנה השר, נכון?

אני מציע לעשות את זה שניים כי נציג ההתאחדות - - -. אחד מחברי, אלא אם כן זה נכלל במסגרת חברי המועצה הלאומית. יש לנו נציג התאחדות לכדורגל ונציג איגוד הכדורסל כחברי המועצה, שהם יכולים להיות חברי הוועדה, וזה בהחלט התכנון. שני נציגי ציבור נוספים, שאינם חברים.

צריך להבהיר את הסעיף.

(היו"ר שרן מרים השכל, 12:29)

קודם כול, התיקון לסעיף של המועצה של הוועדה למניעת אלימות בספורט, שאותה ממנה השר או המועצה הלאומית.

המועצה ממנה אותה.

תקשיבו, כדי שזה יהיה ברור. שם אנחנו מוסיפים קודם כול באמת את 30% נשים. בנוסף לכך, אנחנו מוסיפים - - -

30% נשים זה לגבי המועצה בכלל, לא לגבי הוועדה. אתם רוצים לתקן את הסעיף?

לגבי ועדת המשנה.

שיהיו בוועדת המשנה? אוקיי.

כן, זה מה שאמרנו.

מינימום 30.

כן. ובנוסף לזה, אנחנו מכניסים לשם שאחד הנציגים יהיה נציג התאחדות הכדורגל, אחד הנציגים יהיה נציג התאחדות הכדורסל, ואחד הנציגים יהיה נציג האוהדים.

אוקיי.

ועל הוועדה להתכנס על כל חברי הוועדה.

יש פה הוראה עם התכנסות אחת לרבעון. האם כשאומרים "על כל חבריה", זה יכול לסכל את פעילותה?

זה איגוד הכדורסל והתאחדות הכדורגל.

אני חושבת שצריך להיזהר מלחייב התכנסות בהרכב מלא, כי אם לא מינו את כולם זה יסכל את כל הפעילות.

מורידים את המשפט: על כל חבריה, ואומרים: על הוועדה להתכנס אחת לרבעון.

לפחות אחת לרבעון.

בסדר גמור. נהדר.

זה איגוד הכדורסל, לא התאחדות הכדורסל.

וגם הנושא של הצגת התוכנית לפני עונת המשחקים.

כן, כן.

חברים, סיימנו פה את כל ההסתייגות.

את השאר אני מושכת.

השאר נמשכות.

אם הם משכו אותן, לא צריך להצביע.

שאר הנציגים לא נמצאים פה כדי להציג את ההסתייגות, ולכן אני מסירה אותן מסדר-היום. לכן, אני מביאה את הצעת החוק כפי שהיא להצבעה בוועדה, עם התיקונים אותם הוספנו תוך כדי הדיון הזה. אני מעלה זאת להצבעה.

"כפי שהיא" – זה אומר שההסתייגות הזו ש - - -

היא נכנסה, ותיקנו את זה.

היא נכנסה לנוסח החוק. לא כהסתייגות.

כל הכבוד.

מי בעד הצעת החוק לאיסור אלימות בספורט? נא להרים את היד. מי נגד?

הצבעה
הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב-2022, אושרה.

ההצעה עברה פה אחד.

תיקון מס' 3 והוראת שעה.

אני מבקש שיירשם לפרוטוקול שאני מבקש זכות דיבור להצעה במליאה.

כן, זכות דיבור. זכות דיבור גם למשותפת.

אם אין הסתייגויות, בסדר.

כן. אני מגישה רוויזיה כדי שהיא תהיה לכל מקרה. תודה רבה לכולם. מזל וברכה לכולם.

אני נועלת את הישיבה. נפתח אותה מחדש עוד חמש דקות.


הישיבה ננעלה בשעה 12:33.