פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
28/06/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 292
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בסיון התשפ"ב (28 ביוני 2022), שעה 10:00

הצגת הסקירה השנתית של המפקח על הבנקים על המערכת הבנקאית בישראל (לשנת 2021)

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

אימאן ח'טיב יאסין
אוסאמה סעדי
שמחה רוטמן
מוסי רז
נירה שפק

יאיר אבידן - המפקח על הבנקים, בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים

חגי אור-חן - עוזר המפקח על הבנקים, בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים

זיו נאור - מנהלת היחידה הכלכלית, בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים

נורית פלתר-איתן - מנהלת מחלקת תקשורת, קשרי קהילה וממשל, בנק ישראל

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר

טובי הריס - ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

שי אבו - יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

צביקה גולדברג - מנכ"ל פעמונים

שרון לוין - מנהלת הסברה, עמותת פעמונים

רן מלמד - מייסד, נקודת מפנה

משה אשכנזי - נציג הסתדרות הגמלאים, הסתדרות הגמלאים בישראל

דרור שטרום - מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי

עידית חנוכה

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצגת הסקירה השנתית של המפקח על הבנקים על המערכת הבנקאית בישראל (לשנת 2021)

בוקר טוב. ועדת כלכלה מתחילה את דיוניה הבוקר ברצף עם המון בקשות להשלמת חוקים, למה שמכנים בכנסת ניקוי שולחן, אחרי לילה ארוך וסוער במליאה. אנחנו גאים להיות הוועדה היחידה הבוקר שעובדת פה בכנסת ואני מקדם בברכה את חבר הכנסת מוסי רז שאחרי לילה כזה ארוך ועמוס גם מתייצב פה לשמוע סקירה חשובה, את הסקירה השנתית של המפקח על הבנקים על המערכת הבנקאית בישראל.

זו סקירה על הדברים שאנחנו ניגשים אליהם לאורך השנה בסוגיות של בנקאות, הנושאים מגיעים או מהשטח, מפניות, מאירועים, או מגילויים כאלה ואחרים, או עוולות, או סוגיות שאזרחים או קבוצות פונות אל הוועדה לצד חקיקה, לצד תיקוני חקיקה והיכולת לעצור או לשמוע תפיסה כוללת, לאן זזים, מה השגנו, מה נידרש להשיג, מה הן נקודות העוגן שמתמקדים בהם בעשייה מול הבנקים וברגולציה.

אז אנחנו מצד אחד אחרי לילה קשה, שמתבטלות פגישות כאלה, אבל מצאנו לנכון שיש הזדמנות פה לשמוע דבר סדור על אופניו באשר לפיקוח על הבנקים מפי המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. בבקשה, יאיר.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה שהזמנתם אותנו, אני מאוד מאוד שמח על ההזדמנות להיות כאן בפני הוועדה, גם אם כרגע היא עוד יחסית באופן חלקי, אני מקווה שחברי הכנסת יתעוררו ויגיעו. אנחנו באמת מונעים משליחות ומאוד מאוד שמחים על עבודתנו כמשרתי ציבור. הרבה פעמים אנחנו באים לכאן באירועים נקודתיים, היום יש לנו את ההזדמנות להציג את הסקירה השנתית של התפתחות המערכת הבנקאית.

כמובן אין לנו שום יכולת בשעה שהוקצבה לנו להציג את הכול, אבל הסקירה היא גם נגישה באינטרנט וגם הבאנו לחלק מהחברים פה את הסקירה עצמה. אני מציע, אחת, בזמן הפנוי שיהיה, לעיין בה, וככל שתמצאו לנכון, חבר הכנסת ביטון, כשיש נושאים ייעודיים בתוך הסקירה שכדאי לייחד להם דיונים במהלך השנה בשים לב לתכנית שלכם בעבודה, אז אנחנו מאוד מאוד נשמח.

ולצד ההישגים וההצלחות שיש אין ספק שיש לנו גם הרבה מאוד אתגרים ועבודה צופה פני עתיד וחלק מהדברים אני אציג פה היום. (מצגת). נעבור לשקף הראשון. מילה אחת על חזון הפיקוח על הבנקים שהוא, בעיניים שלי, חשוב מאוד. דבר ראשון איששנו את החזון של הפיקוח במהלך שנת 2021 לצד כל האתגרים. נזכור שגם חלק מהתקופה הייתה תקופת קורונה ואולי גם כרגע, אבל בחרנו להיות פיקוח מוביל, מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק. לכל מילה פה יש מבחינתנו משמעות מאוד מאוד גדולה.

בדרך כלל יש נטייה להסתכל על הרגולטורים, לאו דווקא בישראל, רגולטורים באשר הם, להיות קצת אחרי המחנה שעליו הם מפקחים, ואנחנו, למרות ובהינתן האתגר הזה, רוצים להיות פיקוח מוביל, כן להיות יוזם, כן להיות מקצועי וכשהראייה העיקרית שלנו היא טובת הציבור והמשק, ותיכף נראה את זה ביעדים.

אנחנו הולכים להקדיש תשומת לב רבה, וכולם יודעים, שבעידן הדיגיטציה והטכנולוגיה הקצבים של השתנות המערכת הפיננסית הרבה יותר מהירים ולכן האתגר שלנו להיות רגולטור מוביל ויוזם הוא הרבה יותר מאתגר מאשר בימים שההתפתחות הייתה אבולוציונית, כשעולם הבנקאות והפיננסים הלך עקב בצד אגודל.

אז מכאן אני רוצה להציג לכם בקצרה את ארבעת היעדים המרכזיים של הפיקוח על הבנקים, שלמעשה כולם מדברים עם הציבור והמשק. הדבר הראשון זה העולם היציבותי. כמובן כשמדברים על שמירת כספי המפקידים אז בסוף מפקידים זה לקוחות, זה הציבור והמשק, החשיבות לעמוד בפני משברים ולתת את השירותים הרציפים.

ראינו את זה גם בתקופת הקורונה. אחד ההישגים הגדולים, שנותנים ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, זה היכולת לתת רציפות תפקודית והמשכיות עסקית ביום יום הגם שגם עובדי המערכת הבנקאית הם עובדים שסבלו מתחלואה. כשהיה רק 15% מהעובדים שיכלו להגיע למערכת גם הם סבלו מכך שחלק מהמשפחה הייתה מובטלת ובכל אופן היה חשוב מאוד לתת את תחושת הביטחון לציבור, שיש המשכיות עסקית ורציפות תפקודית. כמובן זה מתחבר אחר כך להיבטים שקשורים לסייבר והיבטים אחרים. אז הנושא של היציבות הוא כמובן בנפשנו.

הנושא השני הוא ההוגנות. הנושא של ההוגנות הוא כמובן בראיית הלקוח. אנחנו עושים מאמצים מאוד מאוד גדולים להטמיע תרבות של הוגנות, ההוגנות בסופו של דבר זה הבסיס של האמון של הלקוחות במערכת הבנקאית, וגם זה פעם אחת מתכתב כמובן עם היציבות, ובהיבט הזה אנחנו נותנים דגש לכל העולם של בנקאות שהיא גם מכלילה וגם משפיעה, דהיינו נותנת מענה למגוון מאוד מאוד רחב של אוכלוסיות, למעשה מתן מענה לכל האוכלוסיות ככל שניתן וכמובן גם בסוף היום שהיא תהיה משפיעה, ועל זה אני ארחיב טיפה, וגם פה רואים את ההיבט של הלקוחות.

החלק השלישי הוא לייצר מערכת תחרותית ומתקדמת לטובת הלקוחות גם כן. זה בעיקר ההיבט של כל העולם של הטכנולוגיה והדיגיטציה, שירותים מתקדמים, מוצרים מתקדמים. כמובן חלק גדול מהבוסט שהיה היה נגזרת של עבודה שבין היתר הייתה כאן, גם הנושא של ועדת שטרום, בהיבטים שבהחלט הפיקוח על הבנקים לקח חלק מאותה חקיקה ויישם אותה במלואה. לצד זה אנחנו ממשיכים לקדם את ההיבטים, הגם שנושא התחרות הוא יעד משני בעולם של הפיקוח על הבנקים, אבל בעולם של רווחת הצרכן וטובת הצרכן אנחנו מקדישים לזה הרבה תשומת לב ונראה את זה גם בהמשך.

בסוגיה האחרונה, שהיא יעד שלנו, יעד פנימי, אבל בעיניים שלנו הוא מאוד מאוד מרכזי, הפיקוח על הבנקים הוא מונופול, אין לו מתחרים בשוק, ועדיין חשוב מאוד אגב זה שאנחנו נהיה מסוגלים לתת את השירות המיטבי למשק, ללקוחותיו ולמפוקחים שלנו, ולכן בגלל הקצבים המאוד מאוד מהירים של התפתחות השוק בארץ ובעולם, לצד מקצועות פיקוחיים נוספים, אנחנו בוחנים ממש בימים אלה את מודל ההפעלה שלנו על מנת שבראייה צופת פני עתיד נהיה מסוגלים לעמוד בשירותים אותם אנחנו רוצים לתת.

המסרים העיקריים שלנו שחשוב מאוד שנעביר אותם. הראשון זה החשיבות של מערכת בנקאית יציבה, שהיא נותנת ביטחון למשק הכלכלי ומערכת יציבה שיכולה לתמוך בצמיחה ובהתפתחות של המשק, בכלכלה הריאלית של המשק. ראינו את זה גם ביציאה מהקורונה, מערכת איתנה, ואני יכול להגיד פה, קבל עם ועדה, המערכת הבנקאית הישראלית היא איתנה והיא ערוכה לאתגרי העתיד.

הלקוח במרכז, זה לא אמירה מכאן החוצה, זו אמירה מאוד מאוד מרכזית שלנו, להסתכל על הלקוח במרכז. הכוח הוא אצל הלקוח, לשרת אותו בהגינות, בהוגנות, לתת לו את השירותים שמתאימים לו בצורה מונגשת, בצורה פשוטה, לאפשר לו לתחר וחלק מהפעילות שעשינו, אני ארחיב בה, אנחנו נמשיך להקדיש הרבה מאוד מאמץ ללקוח במרכז. אנחנו לומדים גם על הרגולציה הבין לאומית שמתפתחת, בעיקר בשוק האנגלי, ואנחנו נפעל ליישם את זה.

כשאמרתי הרבולוציה במערכת הבנקאית, צריך לזכור, הקצב הוא הרבה יותר מהיר ממה שהיה נהוג בעבר ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו לנושא הזה, גם מבחינת פיקוח וגם מבחינת הרגולציה המתאימה. זה מאתגר אותנו לאתגר של המודל העסקי. האתגר של המודל העסקי בסופו של תהליך זה המערכת הבנקאית המסורתית מול העולם הפינטקי וההתפתחות שלהם ומול העולם של הפלטפורמות, לראות כיצד המודל העסקי יגיע לשיווי המשקל על האיומים ועל ההזדמנויות.

לצד זה, כמו שאמרתי, התפקיד שלנו הוא להסיר את החסמים ולמעשה לאפשר תכניות שמעודדות תחרות. אנחנו נמשיך ונפעל שם בעולם הדיגיטציה, נאפשר את ההתחברות למערכות ונאפשר אכן שתהיה בנקאות עכשווית ומתאימה.

והנושא שמתחבר גם ללקוח במרכז וגם לעולם של ההגינות וההוגנות, הוא מדבר על מערכת הבנקאות כגורם משפיע במארג החברתי כלכלי. בעיניים שלנו הוא נושא מאוד מאוד מרכזי. פה אם אני יכול להעביר מסר שגם עובר כמסרים למערכת הבנקאית, זה שאני חושב שזו אמירה חשובה, שלמעשה רווחים שמופקים על ידי המערכת לצד השאת ערך חברתי הם בעלי ערך אסטרטגי הרבה יותר גבוה.

אני חושב, כבוד היו"ר, שחשוב לזכור את זה שבהחלט רווחים שבאים עם צד חברתי, עם ערך חברתי, יש להם ערך אסטרטגי גבוה. לכן אנחנו נמשיך לעשות כל מאמץ שאנחנו יכולים גם שהמערכת הבנקאית תיקח חלק על מנת שנחיה פה בחברה יותר טובה. זה חלק מהאג'נדה היום יומית שלנו כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר לתת לזה מענה. כמובן המערכת הבנקאית היא מערכת משלימה, מערכת משלימה לצד המדינה, לצד המערכת הקובעת, אבל בהחלט מערכת שיכולה לסייע רבות ואנחנו ניתן את עצמנו.

אנחנו עוברים למספר פעילויות שעשינו ב-2021. אז אני לא אעבור על הכול, אבל הפעילות הראשונה שאני רוצה לציין אותה זה פעילות בתחום הגנת הצרכן. יש פה די הרבה משושים, אני לא אוכל לעבור עליהם בסדר, אבל כשאנחנו מדברים על הראייה ההוגנת אנחנו מדברים על ראייה שהיא פרו צרכנית, על ראייה שהיא נגישה, על העולם של אוריינות, לשפר את האוריינות הפיננסית והדיגיטלית ואוריינות המידע, לראות איך הבנקאות שלנו היא גם משפיעה, איך היא גם מכלילה, איך היא שוויונית, איך היא בנקאות שאנחנו נותנים לכל אחד, איך אנחנו מגנים על אוכלוסיות מיוחדות ככל שניתן, איך אנחנו עושים גילוי אפקטיבי, איך אנחנו עושים גילוי שקוף ואיך אנחנו מנסים להגן מפני הונאות.

כשאנחנו מסתכלים על הנושאים האלה, אז ממש רק בכמה משפטים, גיבשנו מדד ראשוני של הוגנות, שעדיין אנחנו מטייבים אותו, הוא שוּקף לבנקים. עדיין יש לנו עבודה רבה לעשות שם, אבל הוא שינה את השפה ובסוף מדד צריך להניע לפעולה ואני מקווה שהוא אכן מניע לפעולה. פעלנו רבות להחזרים כספיים ללקוחות, 15.5 מיליון שקל במהלך שנת 2021.

בכל עולם השקיפות, אז מינואר 2023, אם אני לא טועה, יוצגו נתוני פעילות בפיקדון ניירות ערך כולל תשואות על התיקים לכל הלקוחות. אנחנו עשינו מספר הליכי עיצום ואכיפה, כי אנחנו מבינים שבסוף היום חלק מהיכולת שלנו זה פעם אחת, לקבוע את הרגולציה, לפקח עליה ובסוף היום להפעיל אמצעי אכיפה. אז הפעלנו מספר הליכי עיצום ואכיפה גם בשנת 2021 וממשיכים עם זה גם היום.

כמובן הנושא של פניות לקוחות הוא מאוד מאוד מרכזי ופנינו לבירור מידע ופניות לקוחות, למעלה מ-28,000 פניות. חשוב לנו מאוד גם לעמוד ברמה של SLA איכותית. פעלנו, אגב האכיפה, בפעילות של בקרה צרכנית, אנחנו פועלים להגביר את השקיפות, אנחנו מעלים הרבה מאוד עמדות לאתר שלנו ואנחנו בתהליך שדרוג של אתר בנק ישראל שבתוכו הפיקוח על הבנקים ייקח חלק ויש בהחלט למה לצפות.

עשינו רפורמה בתחום המשכנתאות שהייתה כאן בוועדה, עדכנו אתכם גם ערב הרפורמה, גם נתנו סטטוס. ההוראה תיכנס לתוקפה ב-31 באוגוסט 2022, היא דוגמה נוספת וטובה לתפיסה של מתן העברת הכוח ללקוח, פישוט מוצרים, שקיפות, יכולת השוואה, אני מקווה מאוד ומאמין שאנחנו נמשיך לדחוף שכל הנושא הזה הוא הידבקות גם למוצרים וגם לתפיסה אחרת בכלל בכל תחום הבנקאות.

כמו שאמרתי, טיפלנו בתלונות הציבור. אחד הנושאים המאוד מאוד מרכזיים שחשוב לנו זה כל הנושא של אחריות חברתית, כל הנושא של הדוח של ה-ESG שהוא דוח שעוסק בסביבה, חברה וממשל. אני גאה להגיד – כל פעם שאני גאה, אני אומר שיש לנו המון המון עבודה לעשות, כלומר זה שאני גאה אני מציג את החלק המלא של הכוס למרות שאנחנו ביום יום מתעסקים בחלק הריק של הכוס. פה זו הזדמנות לדבר על החלק המלא של הכוס, אבל את ההלקאה העצמית אנחנו יודעים לעשות די טוב.

אז בעולם של סביבה, חברה וממשל, אנחנו הרגולטור היחיד שהדיווח הוא דיווח מנדטורי. הדיווח הוא דיווח שנתי, החל מדצמבר 2021 הוא גם מקבל חלק בתוך הדירקטוריון ודוח ההנהלה של הבנקים. אנחנו נמשיך לפעול ולהיות בבסט פרקטיס שם, גם בנושא של ההסדרה של האקלים וכמובן בכל העולם החברתי, ב-S, ובעולם של המשילות, בעולם של ה-G, אנחנו בהחלט גאים בנושא הזה.

לצד זה בתוך 2022, אני מקווה שאל 2023, נפתח מדד נוסף שעוסק בבנקאות שהיא משפיעה, כמו שיש השקעות משפיעות אז אנחנו רוצים לעשות בנקאות משפיעה שבהחלט תיקח בין היתר מדדים שעוסקים במוביליות חברתית, מגוון חברתי בעולם של שוויון הזדמנויות.

לצד הגנת הצרכן שדיברתי דיברנו על העולם של מערכת תחרותית ומתקדמת. אני חושב שיש כאן דוגמה טובה לדברים שעשינו. מר ביטון, אתה יכול להיות מאוד מאוד גאה בעולם של הבנקאות הפתוחה. עברו פה דיונים ארוכים ומשמעותיים של חוק נותני שירותי מידע. דיברנו על פיקוח מוביל, אז בעולם הזה גם בנק ישראל וגם הפיקוח על הבנקים, לא רק היה רגולטור, היה גם רפורמטור. לא לבד, אבל הוביל את הבנקאות הפתוחה, הוביל את הוראות ניהול בנקאי תקין של בנקאות פתוחה ללא חקיקה, ולולא זה החקיקה שהסתיימה בנובמבר 2021 בנחישות גדולה של הוועדה הזאת לא הייתה יכולה לקבוע לוחות זמנים של הטמעה של בין שישה ל-18 חודש, אולי זה היה קרוב יותר ל-60 חודשי הטמעה ולכן זה בהחלט דבר חשוב, עם כל המורכבות לנהל חקיקת משנה, שזה הוראת ניהול בנקאי תקין, ללא חקיקה ראשית.

ראינו פה את המתחים האלה סביב השולחן, אבל לשמחתי הרבה – זו רפורמה מאוד מאוד חשובה שהפירות שלה ייקצרו או יפרחו, התפרחת תהיה בשנים הקרובות והחל מדצמבר 2023 אני מעריך שאנחנו נהיה המדינה עם בנקאות פתוחה, בפוטנציאל להיות המפותחת ביותר, כולל מאמץ גדול שלנו ללוות את הסטנדרט הבין לאומי ולבנות אותו לראשונה בחלק מהמוצרים. הנושא של ניירות ערך אין באף מדינה בעולם, אז בעניין הזה אולי נהיה אור לגויים עם כל הקשיים שיהיו.

עסקנו בפרויקט יחד עם הממשלה, עם החשב הכללי, פרויקט של ערבויות דיגיטליות שהוא משהו מדהים, ליווינו כמובן את הקמת הבנק הדיגיטלי, שאחרי 43 שנה הוקם בנק לראשונה ואנחנו מאוד מאוד שמחים ונקווה להצלחתו. יש עדיין בנקים נוספים או יזמים נוספים שבאים, יש פניות שאנחנו בוחנים אותן גם לסולקים וגם לעולם בנקאי. הנושא של האפליקציות הבנקאיות ששינו לכולנו את החיים, חלק מהנושא הזה כמובן אפשור ורגולציה באחריות של הפיקוח על הבנקים.

נזכיר לכולנו את המעבר בקליק, פעילות שהייתה כמובן יחד עם משרד האוצר. יש פה גם נציגים ממשרד המשפטים ואחרים. אתמול היה מעין אירוע משמח יחד עם מס"ב שלקחו חלק משמעותי ובאמצעות המערכות שלהם נעשה המעבר בקליק. בהחלט עוד תהליך שמעביר את הכוח ללקוח. אנחנו לא אמורים לצפות לראות איזה שהוא מעבר יותר משמעותי, אבל ככל שהלקוח בוחר לעשות מעבר אז המעבר הוא הרבה יותר נעים.

וכמובן כחלק מאותה הקמת בנק דיגיטלי או חלק מאותה חקיקת שטרום אז גם הושלם הפרויקט להקמת לשכת שירותי המחשוב, כמובן גם בתמיכה של האוצר. אלה דברים שהם בהחלט מאוד מאוד משמעותיים שנמשיך לדחוף אותם.

אם נעבור קדימה אז נדבר על עולם היציבות, שברור שעם זה אנחנו קמים בבוקר ועם זה אנחנו הולכים לישון. יציבות היא מילה מאוד מאוד חשובה גם בהיבט הצרכני. נזכיר מספר נושאים שטיפלנו בהם השנה. ראינו איזה שהיא עלייה ברמת הסיכון או בפעילות בתחום האשראי לנדל"ן ופעלנו גם בעולם של רגולציה, גם מכתבים וגם פיקוח ובקרה יותר הדוקים. כמובן תמיד בעולם היציבות אנחנו עושים תרחישי קיצון ובינתיים התוצאות שלנו מאוד טובות. כמו שאמרתי מקודם, המערכת הבנקאית היא איתנה וערוכה ואנחנו רואים גם מתרחישי קיצון.

באופן שגרתי אנחנו עושים הערכה לפרופיל הסיכון של הבנקים, זו השגרה שלנו, פעם בשנתיים אנחנו עושים עבודה מאוד מאוד מעמיקה, ייעודית, פעם בשנה עבודה יותר תמציתית, אבל זה היום יום שלנו. הנושא של הגנת הסייבר, אני חייב להגיד כאן, סיכון הסייבר הוא הסיכון הכי גבוה והכי מטריד, בעיקר הסיכון הבלתי ידוע. אנחנו מקבלים, גם אנחנו יודעים וגם פידבקים אחרים שהמערכת הבנקאית היא מערכת שמקדישה הרבה מאוד תשומות להגנת הסייבר.

אז ברמת הבנק הבודד מוקדשות תשומות, ברמת המערכת בהחלט מוקדשות תשומות, יש לנו גם פורומים שמטפלים בזה. השלב הבא הוא הרמה המדינתית, אני לא פותח את זה כאן, אבל גם ברמה המדינתית חשוב מאוד לתת את תשומת הלב לנושא הזה ואכן מוקדשות הרבה מאוד תשומות בנושא הזה.

הסדרה יציבותית מן הסתם זה לחם חוקנו, לצד ההסדרות האחרות. אני שמח להגיד שגם כחלק מפיתוח התחרות והרבולוציה הבנקאית אפשרנו לאחרונה לעשות פעילות בענן וגם פעילויות הליבה, משהו שמאוד מאוד מחזק את היכולות הבנקאיות לפעול. אנחנו פועלים פה גם בבסט פרקטיס.

דיברנו על העולם של ההמשכיות העסקית, נושא שהוא קריטי. אנחנו רשות יהודית פיננסית, אחראים על המערכת הפיננסית ועל שרשרת הערך שלהם, כולל חלק מהספקים המרכזיים שלהם על מנת שברגע האמת המערכת הזאת תוכל לפעול וכולנו פה מבינים שחוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה. וכמובן עוסקים בביקורות וסקירות כשגרה.

נעבור הלאה, לתת איזה שהוא flavor. אני לא אעבור פה על כל הסיכונים, אבל אלה סיכונים שעשינו אותם בתום 2021 מול המערכת. צריך לזכור שיש פה תמיד היבט של טיימינג. כנראה שבוע אחרי משבר אוקראינה היינו רואים טיפה סיכונים אחרים, או כשיש טלטלה בשווקים היינו רואים טיפה רגישות אחרת, אבל הדגש שלי הוא על שלושת הנושאים הראשונים שמלווים אותנו וכנראה ילוו אותנו.

הראשון הוא סייבר ואבטחת מידע. אתם רואים שהמערכת רואה בזה סיכון גבוה ולכן מוקדש לזה הרבה מאוד תשומות. החלק השני הוא העולם הטכנולוגי והמשכיות עסקית. טכנולוגיה, גם המערכת הבנקאית מתחלקת לשתי זרועות. כל הזרוע המסורתית, שזה כל הפעילות התפעולית וה- back endשל המערכת, שהן מערכות בדרך כלל מאוד מאוד כבדות ויחסית מורכבות ומבוגרות, מול המערכות שהם פייסינג של הלקוח, שהן מערכות מאוד חדשניות והפער ביניהן זה לחיות בין מעבר בין דורי ובסוף היום צריך לצמצם אותו. וכמו שאמרתי קודם, העולם של המודל העסקי, הסיכונים, הסיכויים, בין ההתפתחות, בין העולם של הפינטק והביגטק והמוחות המסורתיים, בהחלט צריך לראות. אני לא עובר על שאר הנושאים, אבל אלה למעשה נושאים שכל מה שהוא מעל 30% הוא נושא שיותר מטריד את המערכת, אבל זה גם לעתים, כמו שאמרתי, שאלה של טיימינג.

בשקפים הבאים אני רוצה להציג טיפה את ההתפלגות של המערכת הבנקאית ממספר פריזמות. יש הרבה אמירות, דואופול, או כל מיני אמירות כאלה. לא שאני רוצה לקעקע את האמירות האלה, אבל אני רוצה להגיד שאפשר להסתכל על המערכת הבנקאית והכול הוא בעיני המתבונן ולכן לתת כמה פרספקטיבות עם רק אובזרבציה.

אם אנחנו מסתכלים על הצד הימני, רואים את ההתפלגות של שש הקבוצות הבנקאיות או חמש קבוצות בנקאיות ובנק ירושלים. אני מצטער שהבנק הדיגיטלי עוד לא פה, ב-21' הוא היה רק על הקו של האפס אז לא העלינו אותו, אני מקווה שבשנה הבאה הוא כבר יקבל את ה-bar שלו בפני עצמו.

כשמסתכלים על המערכת הבנקאית מבחינת התפלגות סך הנכסים אז בהחלט רואים שיש שני בנקים גדולים, אחר כך עוד שניים בינוניים ואחד קצת יותר קטן. כשאנחנו מסתכלים על ההתפלגות של הסניפים אז לבוגרי סטטיסטיקה רואים שההתפלגות הרבה יותר אחידה. אני מוציא את בנק ירושלים מהחשבון הזה, כשמסתכלים על חמש הקבוצות הבנקאיות אז רואים שכשמסתכלים על התפלגות הסניפים יש פה הסתכלות הרבה יותר אחידה ושוויונית של המערכת. נכון, הפריסה היא שונה בשווקים אחרים, אבל אפשר להסתכל על זה בהיבט אחר.

אם אפשר שאלה. איך אתה רואה את תפקיד הפיקוח על הבנקאים אל מול הריכוזיות? בכל זאת יש פה דואופול, 59% מהנכסים הם בידי שני הבנקים הגדולים, האם לפיקוח על הבנקים לדעתך יש תפקיד כאן בהקטנת הנתח של הדואופול או שלא?

נעבור לשקף הזה והוא נותן תשובה די טובה לזה בהיבט של הסתכלות על האשראי. לכן אני אומר, יש עוד פרספקטיבות, יכולנו להביא גם את הפרספקטיבה של פיקדונות. כשמסתכלים על ההיבטים של האשראי אז רואים את התפלגות האשראי הצרכני. רואים שהתפלגות האשראי הצרכני היא די אחידה, לא רואים פה לא דואופול, רואים פה איזה שהיא התפלגות. כשמסתכלים על ההתפלגות של אשראי לדיור, אז רואים שיש בנק אחד שהוא מאוד מאוד מוביל, שני בנקים בגדלים דומים ואחרים בגדלים אחרים לחלוטין. וכשמסתכלים על האשראי העסקי, אז כמו שאמרת, חבר הכנסת, אז הוא כאילו הדואופול.

לכן כל השאלה שנשאלת היא על מה אנחנו מסתכלים. אם מסתכלים על האשראי הצרכני, אם מסתכלים על סינוף, אם מסתכלים על משכנתאות, אז לכן אני לא מוטרד. אנחנו כן מסתכלים, התפקיד שלנו בסוף היום הוא להסתכל שיש שוק שנותן בראיית הצרכן מוצרים תחרותיים, מוצרים הוגנים ושלצרכן יש את יכולת הבחירה שלו.

בהיבט הזה יש גם גודל של שוק וכשאנחנו מסתכלים, כמו שמסתכלים על מחזור חיים של פירמה, כמו שמסתכלים במחזור החיים של אדם, יש התפתחות. אני חושב שהשוק שלנו הוא שוק שפחות או יותר זה המענה שלו. אני עדיין שמח שיש כניסה של בנקים חדשים, חשוב מאוד שהם יביאו את ה-value proposition שלהם והם כן יזיזו את המחוג. כבר הכניסה שלהם משפיעה, כי כשיש תחרות גם הבנקים הוותיקים משייפים את היכולת שלהם ובהחלט יש תחרות.

אפשר להסתכל גם במקומות אחרים, כמו נגיד באוסטרליה או בארה"ב, גם בארה"ב יש בין 4,000 ל-5,000 בנקים, אבל עדיין חמישה בנקים ראשונים לוקחים נתח שוק של אולי 70%, הבנקים באוסטרליה, ארבעה הגדולים מול מאות או עשרות רבות של בנקים, גם לוקחים חלק גדול. כאן החלוקה היא טיפה אחרת, אנחנו נותנים את תשומת הלב שלנו בוודאי שלא יעשו abusing ללקוחות.

אם נסתכל הלאה, אז רק אינדיקציה לגבי הרווחיות של המערכת, זה חלק מהאינדיקציה האם אנחנו כן מוטרדים או לא מוטרדים. כנראה אין פה רווח אבנורמלי, אנחנו רואים שהמערכת הבנקאית בישראל היא בגדול, לאורך שנים, בצורה או חד ספרתית גבוהה או דו ספרתית נמוכה, די דומה לרמה שמקובלת בעולם. התשואה בסוף לבעלי המניות תואמת את הסיכון.

אכן 2020 ו-2021 הן שנים שהן שונות במעט. 2020 זה היה הקורונה, 2021 יציאה מהקורונה, אבל גם אם ממצעים את שתי השנים האלה אז הן טיפה יותר טובות מ-2019, אבל לא באופן דרמטי וכשלוקחים את הבנצ'מרקינג שלנו לעומת ארה"ב אנחנו רואים שאנחנו די בהלימה עם ההתנהגות הזאת ואכן אנחנו כן רוצים אגב יציבות - - -

המפקח, יש לנו שעה דיון ונתנו חצי שעה סקירה, אז ניתן זמן לשאלות.

אז חמש דקות. תודה לך על ההערה, אני מקבל אותה. פה זה מילה, אפרופו לראות את ההתפתחות של תיק האשראי ולראות את ההתפלגות של התחרות. אז רק אם ניקח בין 2013 ל-2021 אז רואים שב-2013 88% מהאשראי הצרכני היה בתוך המערכת הבנקאית. מסתכלים ב-2021 רואים שרק 71% מתוך האשראי במערכת הבנקאית, מילאו אותו, חלק מאותו מלאי נושא של מוסדיים וחלק מהם זה חברות כרטיסי אשראי. עובדה שמפתחת את התחרות ומשנה את המסגרת.

בשקף הבא אנחנו רואים את הגידול באשראי. אמרנו, התפקיד של מערכת בנקאית הוא לתמוך במשק, אז אנחנו רואים שלאורך שנים, ובוודאי רואים ב-2021 את הצמיחה של הפעילות שבכל הסגמנטים בהחלט הייתה עלייה, גם באשראי הצרכני הייתה עלייה, זו האיתנות של המערכת הבנקאית כדי לתמוך.

נעבור לשקף הבא. אינדיקציה חשובה לראות, כבוד היו"ר, לראות את הירידה בריביות לאורך שנים בכל המגזרים באשר הם. מ-2017 עד 2021 רואים מגמה של ירידה מתמשכת בריביות.

בשקף הבא, מסתכלים על ההפרשות להפסדי אשראי. גם פה די בהלימה לארה"ב. השנה האחרונה היא שנה שהיו החזרי הפרשה כתוצאה מהפרשות גבוהות בתוך שנת 2020 כתוצאה מהקורונה.

נעבור הלאה, נראה את ההתפתחות של המערכת הבנקאית בעולם הדיגיטלי. אנחנו רואים כיום שכ-87% מהפעילות של משקי הבית בסניפים נעשית באופן דיגיטלי. רק לאינדיקציה, רואים את הפעולות בערוצים ישירים, ב-2017 היו כ-109 מיליון פעולות במערכת הבנקאית הסניפית, מתוכם 60 מיליון היו בערוצים דיגיטליים, רק 55% מהפעילות, היום אנחנו רואים על בסיס של 125 מיליון פעולות שכבר 109 מיליון פעולות, זה 87%, נעשות במערכת הדיגיטלית. אני חושב שזה ערך גדול.

להזכיר באמירה אחת, יש איזה שהיא אמירה לגבי נטייה של סגירת סניפים. אז פעם אחת אנחנו רואים שבשיא היינו כ-1,200 סניפים והיום אנחנו כ-1,000 סניפים ומצד שני עלינו למצב ש-87% מהפעילות של משקי הבית נעשית בדיגיטל. כלומר עלינו משמעותית בדיגיטל ועדיין לא קטנה המערכת הבנקאית בסניפים.

הפעילות בערוצים ישירים, רק לתת אינדיקציה, אפשר לראות איזה פעילויות נעשות בערוצים ישירים. תחום ניירות ערך כולו נעשה בערוצים ישירים, העברות ותשלומים כמעט כולו נעשה בערוצים ישירים. רק לראות את החלוקה ברמה המוצרית. אז רואים שיש פה כיסוי גדול. העולם של הלוואות, עוד חלקו רואים, שנעשה עדיין בפלטפורמה הסניפית.

אי אפשר שלא להגיד אף מילה על האשראי לדיור. בעולם של הבינוי והנדל"ן אנחנו רואים את ההתפתחות של האשראי של בינוי ונדל"ן, זה כמובן באחוזים, בצד ימין כתוב את הסכומים. רואים בסוף היום שאשראי לבינוי ונדל"ן אכן גדל בשיעורים הכי גבוהים בהשוואה ל-2013 ואחריו האשראי לדיור. ואם מסתכלים בצד השמאלי רואים שאכן האשראי לדיור הוא כ-37% מהחשיפה הכוללת במערכת הבנקאית.

נעיף מבט על ביצועי המשכנתאות שכולם יודעים את היקף הגידול שלהם. פה אנחנו מראים שזה הגיע גם ל-13 מיליארד, אבל כרגע זה מסתכם, נכון לאפריל 2022, ב-12 מיליארד. כשמדברים על שוק המשכנתאות בהחלט ניתן להגיד שיש עלייה מסוימת בסיכונים, מה שקוראים עלייה בזנב כשעלייה בזנב היא פעם אחת נגזרת מעלייה באשראי שניתן בשיעורי החזר מהכנסה גבוהים, שאנחנו קוראים להם בין 30% ל-40%. לצד זה עלייה בשיעורי המימון הגבוהים, בין 60% ל-75%. היה כאן דיון בשבוע שעבר, לדעתי, שלחתם אותנו מה שנקרא לשיעורי בית ואכן אנחנו בתוך שיעורי הבית האלה ואנחנו נחזור עם התוצרים.

חשוב מאוד.

לחלוטין. אנחנו נחזור עם התוצרים, אנחנו מבינים שהשוק הזה הוא גם רגיש, כשנוגעים בו צריך לגעת בו בשום שכל ובזהירות הראויה ולכן כשאנחנו מקבלים שיעורים אנחנו תלמידים טובים ונחזור עם שיעורים, אני מקווה שגם נקבל ציונים טובים. עוד מעט נגמרת השנה, יש מסיבות סיום.

אם עולה נושא ומטפלים ובודקים ומביאים תוצאה ואתם מובילים אותו, זה הדבר הכי טוב שיש. ככה זה צריך להיות.

ומשפט אחרון על המשכנתאות, כדי לקבל את סדר הגודל. כשמסתכלים על 100% של התמהיל של המשכנתאות, אנחנו נכנסנו אחרי הרבה מאוד שנים של סביבת ריבית מאוד מאוד נמוכה וסביבת אינפלציה מאוד מאוד נמוכה, כך שאנחנו נכנסנו לתקופה של תוואי מסוים של עליית הריבית. אני מקווה שהאינפלציה תרד מהרמה הנוכחית שלה לרמות של יעד האינפלציה, אבל עדיין כשמסתכלים על 100% התמהיל רואים שרק 26% מתמהיל של משקי הבית בישראל היא ריבית קבועה לא צמודה. עדיין היא אדישה לעליית הריבית וליעד האינפלציה ו-74% מהתיק מקבל תג מחיר שכתוצאה מנגזרת של שינויי האינפלציה ושינויי הפריים אז בהחלט יש לו איזה שהוא מחיר של עליית היקף ההחזר החודשי.

תודה רבה. אני אתייחס לכמה מרכיבים. ראשית נראה שידיכם עמוסות והעשייה גדולה ורחבה ויש חשיבה סדורה וכוללנית והיה פה גם מרכיב של שקיפות והדוח הזה מעולה ומדבר בעד עצמו ונלמד אותו לעומקו, הנתונים חשופים וגלויים לכל אזרח וגם לנו.

בראש הדברים בסופו של דבר מרחפת תמיד מעל העולם הבנקאי עננת הריכוזיות ועננת הסיכוי לחוסר תחרות וניצול המצב של ריכוזיות למקסום רווחים. הדבר הזה הוא דבר שמרחף עלינו ומולו הדרישה והציפייה של האזרחים וגם של מערכות המדינה שהמערכת הבנקאית תהיה יציבה וחסונה גם באירועי קצה פיננסיים בארץ ובעולם. אנחנו נעים בין שני המרכיבים הללו שמנחים אותנו בצורת הפעולה.

בתוך כל הדברים אנחנו מזהים בוועדה את סוגיית האפליקציות של העברות בנקאיות, גם כנושא שאין בו תחרות, שהוא כרגע לטובת האזרח כי אין שם עמלות גבוהות, וביט ללקוח הפרטי, אבל נתח השוק הוא גדול ואם תתקבע שם ריכוזיות מעצם השליטה בנתח שוק של כ-70% באפליקציית העברות בנקאיות ולצדה הבעלות של בנק על האפליקציה, בעצם כל מה שניסינו לעשות עם כרטיסי האשראי, להוציא אותם מהבנקים, אולי אנחנו חוזרים עם סוג חדש של כרטיסי אשראי בבעלות הבנקים. אני עוד לא פוסק אם זה טוב או רע, כי מהסקירה שקיבלנו פה בוועדה על האפליקציות הללו, הן לא פוגעות באזרח, נכון לעכשיו.

דבר שני שהייתי מאיר לך זרקור כמפקח על הבנקים זו סוגיית העמלות, אנחנו נדרשים לעמלות במה שנקרא בחתיכות, ברצועות. מגלים את האגרה על פתיחת תיק משכנתא ומחוקקים חוק ספציפי על זה, ומגלים כפל עמלות על כספומטים שהוצאו מהבנקים ונגבים בהם עמלות גם על ידי הבנק וגם על ידי המפעיל. אנחנו מטפלים בחקיקה הזאת של עמלות בחתיכות ואני שואל את עצמו האם כרגולטור תוכלו לעשות תכנית עמוקה מאוד איך נראות העמלות בבנקים ואיזה מגבלות אתם תטילו על הבנקים בצורה שיטתית, לרוחב המפה, במקום ההתנהלות שבה המחוקק יוזם כל פעם תיקון של אחת העוולות או חוסר האיזונים.

אני חושב שזה אזור שצריך לנתח אותו, מה מותר, מה אסור בעולם האגרות והעמלות שבנקים גובים מאזרחים, בתמונה רחבה, כפי שעשיתם לאחרונה עם המשכנתאות ביוזמתכם, היכולת להשוות משכנתא אחת לשנייה, היכולת להציג אותה באופן הוגן ללקוח והיכולת לשמור על ההצעה הזאת בפרק זמן מסוים ולקבל הצעה בפרק זמן. זה בעצם מין הסדרה רוחבית של נושא פרוץ. לדעתי נושא העמלות מחייב הסדרה דומה.

מטריד אותי מאוד להבין ולדעת גם במחקר שלכם האם העובדה שעשינו את חוק המידע הפיננסי, שבסך הכול בא להיטיב עם מי שעמד במילתו ובאמינותו הכלכלית מול האנשים שהוא חייב להם כסף, בין אם זה הבנק או מחוצה לו, אז הטבנו אולי עם אנשים יציבים, אבל החמרנו את מצבם של המוחלשים בחוק המידע הפיננסי ובעצם הובלנו לתופעת מודרי אשראי שהיא הולכת ומתרחבת. וגם שם התאכזבנו מאוד לראות שהבנקים לא נשאו בנטל של מודרי האשראי כי הרי הבנקים היו יכולים לקבל 50 מיליון שקל מהמדינה ולהעניק אותם עם ביטחונות של 100% ולא הגישו אפילו אחד מהם הצעה לתת את השירות הזה לחלשים ביותר.

מי הם אותם חלשים ביותר? זה בעלי חשבונות מוגבלים בבנק. אלה לא אנשים ללא חשבון בנק, הם כבר מסומנים בבנק, הם קיימים, אבל הבנקים לא רצו להגיש אפילו הצעה אחת, לקחת 50 מיליון שקל מהמדינה ולסייע להם כמודרי אשראי. עקפנו את זה עם החשב הכללי והאוצר ויש מכרז ובוא נראה איזה גופים חוץ בנקאיים או בנקאיים שסוף סוף יקבלו מוטיבציה לתת שירות למוחלשים ביותר שיש להם חשבון בנק.

אני שואל בנושא הזה, האם לא יהיה נכון שיהיה עולם של שירות לחלש ביותר בבנקים כדרישת סף של המפקח על הבנקים. כל עוד הבנק נהנה מחשבון בנק, סתם תיאורטית, נגיד ההכנסות של אדם זה הבטחת הכנסה, קצבת ילדים, קצבת נכות, אפילו לא מעבודה, זה יכול להסתכם גם ב-7,000-6,000 שקל, שזה מעל ההכנסה של שכר מינימום, והבנק ישאיר אותו בסטטוס מאוד מאוד נמוך אצלו של אפשרויות, ואז מה ראוי לאיש הזה, מה ראוי לבעל החשבון הזה לתת גם כשהוא במצב פיננסי לא טוב, לאור המידע הפיננסי. את זה צריך לחקור, את ההשלכות של המידע הפיננסי על חלשים ואת האפשרויות בחוק לדרוש שירות סף גם למי שיש לו חשבון בנק ועדיין הוא ברמת מודרות אשראי כזו או אחרת.

לתקרת המשכנתא התייחסת, ואני שמח שהיציבות הפיננסית יוצרת מצב שההחזרים על משכנתאות, כפי שדווח לנו, עומדים על 99.8%, שזה נתון חסר תקדים, ולצד זה יש אנשים שנאנקים כדי לקבל משכנתא של יותר מ-75% על בית ראשון, על דירה ראשונה. חלקם מקבלים יותר מ-90% כיוון שהם הולכים לתכנית ממשלתית של הנחה בדיור והמשכנתא מחושבת לפי שווי הבית ולא לפי המחיר שישלמו בפועל ואז דה פקטו יוצא שהמשכנתא שלהם היא באחוזים גבוהים יותר מ-75% ביחס לתשלום האמיתי ששילמו על הבית.

אז יש פה גם לאקונה ויש פה קבוצה שלמה שרק רוצה לבנות בית והאמינות שלה גבוהה והיא הולכת לחפש את ה-25% במחוזות רעים של הלוואות קצרות טווח, של הלוואות בריבית גבוהה, של שוק אפור, ושל סחרור, כי ההלוואות המשלימות האלה משולמות בטווח קצר יותר, בשנים ספורות יותר, בשנים הקשות ביותר של בני הזוג כשהכנסתם היא הנמוכה ביותר בראשית דרכם. ואפילו הבנקים אומרים על מקרים כאלה שאין להם שום בעיה להרחיב את אחוז המשכנתא, אפילו הבנקים, הם מוכנים לקחת את הסיכון. לכן התקרה הזו חייבת לקבל טיפול וחקירה ואני מבקש את המקרה הספציפי הזה, שוועדת הכלכלה העלתה, להאיץ, לטפל בו במהירות גבוהה.

ולסיום, לא תהיה רפורמה אמיתית בכלכלה בישראל בלי סינרגיה בין שוק ההון, בין הביטוח, בין הבנקים ובין הרגולטורים השונים שעוסקים בפיננסים. ראינו את זה בבנקאות הפתוחה, ראינו את זה בסוגיות אחרות. כשבאתם לשולחן ביחד זה מהלך כוללני. אין מהלך כלכלי משקי שרק המפקח על הבנקים יכול לבצע אותו, נדרשת קואליציה שלמה של רגולטורים באוצר שיגבו, ישלימו ויסייעו אחד לשני ולא יריבו על טריטוריות ועל סמכויות ועל מרחבי השפעה. גם את זה ראינו, זה טבע האדם, אבל זה בשוליים.

לסיכום, נעשתה עשייה גדולה מאוד, אלה הדגשים לאורך שנה שלמה של ועדת הכלכלה. חברי הכנסת, עכשיו כל אחד בשתי דקות יציג דגשים שלו למפקח על הבנקים מתוך תכנית העבודה שהוצגה ובארבע דקות ל-11:00 נסכם את הדיון. עד לסיכום אני קופץ פה לשדולה לכפרי נוער וחוזר לסכם.


(היו"ר לימור מגן תלם)

כן, לפי סדר ההגעה. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית תודה, מר אבידן, על הסקירה, אני חושב שהיא סקירה מאוד ממצה ושקופה. יש לי כמה הערות, שהן אפילו יותר שאלות מאשר הערות.

אחת, אני אגיד שנכון שמערכת הבנקאות בישראל היא מאוד יציבה, זה כמובן גם בזכות הפיקוח על הבנקים, אבל אני כן חושב שאנחנו סובלים משוק מצומצם מדי ומדואופול, לפחות, גם אתה אמרת, בחלק מהדברים, אם ניקח הלוואות עסקיות וכו'. והשאלה האם ניתן להתמודד עם זה. המשק הישראלי הולך וגדל, אנחנו גם הולכים וגדלים ב-2% לשנה וגם עוד תוסיף עלייה של הכלכלה ב-3%-2% בשנה, אז השאלה אם אנחנו יכולים כן להגיע למצב שחמשת הבנקאים הגדולים יהיו 70% ולא 100%.

אנחנו לא ארה"ב.

נכון שאנחנו לא ארה"ב ולא אוסטרליה. שתיים, אני רוצה לשאול האם הפיקוח על הבנקים מעורב בתחום של הרצון לצמצם את הכסף המזומן. אני באופן אישי רואה בכסף המזומן רעה חולה, אני אפילו אגיד שלא צריך להשתמש בכסף מזומן, אני אומר את זה בצורה קטגורית, ברור שזה לא יקרה מחר בבוקר. והשאלה, לדוגמה, האם הפיקוח על הבנקים מתיר הוצאת כרטיס בנקאי לאדם בכל גיל? זאת אומרת גם לילדים, בכל גיל.

אני חושב שגם לילד בן ארבע עדיף שיהיה כרטיס בנקאי מאשר שיהיה כסף מזומן. עם כרטיס בנקאי לא ישדדו אותו. ארבע זה כמובן לא רלוונטי, כי הוא כמובן לא הולך לבד, אבל לכל ילד, ואני יודע שיש בעיה עם הנושא, לכן אני שואל. יש גילאים שהורים נאלצים לתת לילדים שלהם כסף מזומן במקום כרטיס ואז הם גם מסכנים את הילדים, גם לא יכולים לשלוט במה הם יעשו בכסף הזה, גם הם עלולים סתם לאבד אותו. אין בזה שום היגיון בעיניי. וגם צעדים אחרים שאתם חושבים לעשות כדי לצמצם את השימוש בכסף מזומן.

השאלה האחרונה היא אולי נוגעת כאן לחלק מחברי הכנסת, אני לא יודע, אבל היא נוגעת גם לא רק לחברי כנסת, האם הפיקוח על הבנקים מגביל חשבונות בנקים בתחום של העברות בנקאיות. כמובן שלמי שאין כסף בחשבון מוגבל, השאלה אם יש חשבונות שמלכתחילה אסור להם לעשות העברות בנקאיות. לפחות באחד הבנקים טענו איזה שהיא טענה כזו לגבי חלק מהענפים וחלק מהחשבונות. ואם לא, אז האם אפשר להבהיר את זה, שאין הגבלה כזו של הפיקוח ואם יש הגבלה כזו היא של הבנקים עצמם, מסיבות שלהם, אני לא יודע מה הן.

מה שאני מציעה זה שאנחנו נעשה סבב של חברי הכנסת עם כל השאלות, תרכז את כל השאלות ואז תענה במרוכז לכולם. תודה. ונעבור לפי סדר ההגעה לחברת הכנסת נירה שפק.

תודה רבה. ראיתי את המצגת ויש שאלות שעלו במהלך השנה, כולל פה ובוועדת הכספים ובפגישות, שלא ראיתי שקף שמדבר עליהן. אני אתחיל מנקודה קטנה.

בדיון שהיה על מודרי אשראי, שהתייחס אליו כאן כבוד היושב ראש, על ההלוואות ועל המכרז, שכן ולא, בסוף התמיכה שלנו היא בחלשים יותר בחברה ולתת להם את היכולת, המסוגלות ומוביליות לדברים. ממש שבוע קודם יצא דוח על הוצאות משקי הבית ואני הייתי ממש נסערת מהנתונים שהוצגו בהוצאות משקי הבית, בהכנסות הבנקים הוצג שמשק בית בממוצע מוציא 9,400 שקל כשמתוכם 2,600 זה עמלות ו-6,800 ריביות. זה הממוצע.

אני אומרת, איך יכול להיות שאלה שמפרנסים את הבנקים, כי הרי מי שמפרנס, אני עשיתי חתך אצלי, ראיתי מי יקבל פטור במשכנתא בפתיחת תיק, זה החזקים יותר. אני לא הבנתי את חוסר ההלימה בין מי שנותן את הרווחים לבין מי שמקבל את השירות. שאלתי את השאלה הזאת כמה פעמים ולא קיבלתי תשובה ולא ראיתי שקף שמראה את חלוקת ההכנסות בבנקים אל מול נותני השירות ומי מקבל. זה שקף שהוא מאוד קריטי לקבלת החלטות. החוכמה היא לא רק לתת לי תמונת מצב, אני באה מהצבא אז אני אשתמש במושגים האלה, אני לא רוצה תמונת מצב, אני רוצה הערכת מצב כדי שנוכל לצאת ממנה להמלצות, וזה היה חסר לי.

אני חושבת שאנחנו גם במצב שהגיע הזמן להפסיק להיות כמו פעם, להפריד בין בנקים לרשות ההון, הגיע הזמן שנסתכל על הכול כאחד. אנחנו נשארנו עם מבנים של פעם כשהמציאות השתנתה. גם פה אני שואלת האם נעשתה עבודה. מדברים על רפורמות רפורמות, מדברים עליהן בשיטת הסלמי, אבל אף אחד לא רגע עושה זום אאוט ומסתכל ואומר בואו נסתכל על המשק הזה כמשק אחד, מה זה ייתן לנו, מה זה חוסך לנו, במה זה מיטיב עם האזרחים. ולא רק עם האזרחים, צריך לראות, כמו שמדברים במונחים של תחרות הוגנת אני גם מדברת במונחים של רווחים הוגנים.

דיברתי על הנושא של הלוואות לדיור, העמלות השונות שניתנות, הוצג לנו כאן בדיון. כל הנושא של חיסכון לכל ילד, זה לא היה פה, זה היה בוועדת הכספים, אגב מתחבר למה שאמרתי, כשעשו את ההשוואה באו הבנקים נסערים ואמרו: אל תשנו את החוק כי אז אתם מוציאים אותנו מהמשחק. אבל סליחה, לא ראיתי שלפני שאמרנו את זה מישהו בא ובדק. הממ"מ בדק והציג לנו שמי שהשאיר את החיסכון בבנק בלי ההבנה והאופציה שאפשר לעשות החלפה, ברירת מחדל, הרוויח 50% פחות ממי שהיה לו. אז עכשיו כשרוצים להוציא החוצה פתאום כולם: תנו לנו תנאים שווים. אני אומרת, איפה אנחנו בפיקוח על הדבר הזה.

נירה, את לא תשאירי זמן לחברים ולא יהיה לנו זמן להשיב.

אני אבחר נקודה אחת לשאלה. האם יש פילוח שמדבר על מיקומי סניפים וסגירה ופתיחת סניפים לפי מצב סוציואקונומי, והמתאים של זה הוא למה האזרחים משאירים בעו"ש, גם על זה הוצג לנו מחקר, מכיוון שהריביות שניתנות – אני רוצה לראות שקף כמה אזרחים משאירים בחשבון הבנקים בעו"ש ולא מפקידים את זה בגלל מה שקורה. אני ראיתי שכשריבית יורדת ממהרים להוריד, אבל כשריבית עולה או המצב בשוק הוא טוב לא ממהרים להצמיד את זה. תודה.

תודה, חברת הכנסת שפק. אוסאמה סעדי, בבקשה. באמת תקצרו כי אני רוצה שיהיה לכם זמן לשמוע את ההתייחסויות ותשובות.

בוקר טוב, גברתי יושבת הראש וכבוד המפקח, חבריי חברי הכנסת. אני באתי באיחור, אני מתנצל, אבל אני קראתי את הדיווח ואת המצגת. אין פילוח לפי פילוח מגדרי, פילוח לפי החברה הערבית. היינו פה, כבוד המפקח, ודיברנו על זה וניהלנו כמה ישיבות על העניין הזה, אבל הייתי מצפה שבדיווח השנתי תהיה התייחסות לפחות ל-20% מאזרחי המדינה הערביים גם מבחינת סגירה ופתיחה של סניפים. אני דיברתי על זה, אני לא יודע כמה פעמים כבר חזרתי על זה פה.

גם אני עדה, נכון.

היושב ראש הקבוע שמע אותי ואנחנו מדברים על זה המון המון, אין ספור פעמים, אבל לצערנו אין התקדמות, במיוחד בנגב. כולם בשנה האחרונה מדברים על הנגב ועל צמיחה כלכלית בנגב ועל מיגור פשיעה ואלימות בחברה הערבית בכלל, אבל כאשר אין אפילו סניף בנק אחד, כמה פעמים אתם תשמעו ממני? לא נמאס לכם? אין סניף בנק אחד בכל היישובים בדרום חוץ מרהט. ואני לא מדבר על יישובים לא מוכרים, על 35 יישובים שיש בהם 150,000, אני מדבר על שבעה יישובים גדולים, כל יישוב לפחות 30,000-20,000.

הנקודה ברורה.

נקודה שנייה זה המשכנתאות. לא יעלה על הדעת שבמשכנתאות האחוז שלנו הוא 2%. כבוד המפקח אמר שיש ועדה ולומדים ובוחנים, אבל עד מתי? מוסי, אתה מדבר על הלוואות ומזומנים, כאשר ל-30% מהאזרחים הערבים אין חשבון בנק, כמעט 50% אין להם כרטיסי אשראי, לכן הם הולכים, לאיפה? לשוק השחור משחור. לא שוק אפור, שוק שחור. הם מקבלים שם הלוואות בריבית דריבית, בריבית רצחנית.

אז אתה מחזק את מה שאני אומר, שהמזומן מתדלק את הפשע.

אז אני אומר, תמצאו פתרון קודם. תמצאו פתרון.

רק נשאיר זמן לשמוע את המפקח על הבנקים.

לכן אני אומר, גברתי היושבת ראש, ובזה אני מסיים, כבוד המפקח, כאשר אין פתרונות, לא בהלוואות, לא במשכנתאות, הדרך קלה ומהירה ומסוכנת ורצחנית לשוק האפור.

תודה, חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת אורי מקלב, תנסו רק לקצר, כי ב-11:00 אנחנו מסיימים ואני רוצה שתקבלו תשובות.

ננסה, נעשה את המקסימום. קודם כל תודה רבה, מכובדיי כולם. אני רק אגיד במילה אחת, בסופו של דבר אנחנו יודעים את התפקיד החשוב שיש לכם בשמירה על הבנקים. נפילה של הבנקים זו נפילה של כל הכלכלה, הדברים מאוד ברורים, אבל בסופו של דבר, אני מדבר איתכם ממבט של אזרח, רבים מהאזרחים מרגישים היום שבבנקים יש לקוחות מועדפים ולקוחות פחות מועדפים.

מה שאנחנו היינו רגילים, רק תבוא לבנק, רק תפתח חשבון בנק, המנהל היה מדבר איתך, היה נותן לך מתנה, היום יש הרגשה – אם זה נכון או לא נכון, אבל ממש ככה יש אנשים שמרגישים שהיום הבנקים לא פותחים את הדלתות. איפה זה בא לידי ביטוי באופן ממשי? לא רק בהרגשה, זה בנושא הטכנולוגי. אנשים שאין להם את הגישה הטכנולוגית, בין אם זה מבוגרים ובין אם זה כאלה שבמודע או שלא במודע אין להם סמרטפונים ואין להם דברים כאלה, הם לא יכולים לקבל הרבה מהשירותים של הבנקים ואין ספק שהנגישות היום לבנק באופן פיזי היא בעייתית מאוד וקשה מאוד.

אנשים שנניח אין להם לא סמרטפון ואין להם כרטיס אשראי. אין לו, בגלל סיבות, או במודע או שהוא מעוכב, הוא עדיין יכול להיות איש ישר, אין לו שום בעיה, אבל הוא לא יכול לקבל שירותים של הפקדה. הרבה שירותים שהוא מקבל היום מחוץ לבנק במכשירים שלכם הוא לא יכול לקבל אם אין לו מכשיר. הוא חייב שיהיה לו איזה מכשיר וזה בעייתי.

הדבר השני שאני רוצה לציין אותו, הדביט והדיירקט לא יכולים לבצע הרשאה לחיוב. כבר דיברנו על זה. אי אפשר היום, אדם שרוצה להחזיק דביט, בגלל סיבות שאנחנו אפילו מעודדים אותן, הוא לא יכול לשלם חשמל, לא יכול לשלם מים, לא יכול לשלם ארנונה, הוא לא יכול עוד שירותים כמו עמדות הטענה לרכב חשמלי. הוא לא יכול לקבל את זה והאופן שהוא כן יכול לקבל את זה העלות היא גבוהה.

עכשיו הדבר האחרון, אני שואל, אם כבר עברנו לטכנולוגיה, אנחנו כבר נמצאים במצב הזה, מדוע היום לקבל מסמכים של לפני יותר משנתיים, לפני יותר משלוש שנים, למה העלות היא גבוהה מאוד? הכול נמצא בלחיצת כפתור. אדם שרוצה לראות מה היה לו לפני חמש שנים, רואה החשבון שלו, מישהו מבקש ממנו, יש לו איזה הליך כזה או אחר בחברה או כאיש פרטי, אדוני היושב ראש, מדוע לקבל מידע על העבר, כשהכול נמצא אצל הבנקים בלחיצת כפתור והיום דורשים מאנשים לעבור לטכנולוגיה, אז את היתרונות של הטכנולוגיה למה אנחנו לא מקבלים? העמלות כדי לקבל דף חשבון או איזה סוג מידע אחר מהבנק העמלות הן מאוד גבוהות.

אני לא אכנס לדברים אחרים, שאנחנו כבר אמרנו שאי אפשר באפליקציות, תשלומים, אי אפשר לעבור לקבל מידע, ואני רוצה שהיושב ראש יתייחס לזה.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון)

תודה, חבר הכנסת מקלב. שמחה רוטמן, ואז נסכם את הדיון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. האמת היא, אני מדפדף בדוח הבאמת מרשים שמונח לפנינו, מדפדף כבר די הרבה זמן, אולי אני לא מוצא, אבל לדעתי הנתון הראשון והיחיד פחות או יותר, לא היחיד, אבל הכי חשוב שהיה צריך להיות פה והיה צריך להופיע בהתחלה, זה מה קרה בשנת 2021 לטובת צמצום הריכוזיות. איפה מספר הלקוחות, הסכומים המנוהלים, של הבנקים הגדולים לעומת בנקים קטנים, שחקנים חדשים שנכנסים לשוק.

אני קורא את זה ואני רגיל לקרוא דוחות כספיים של בעלי מניות, עבדתי בזה בתור עורך דין שעסק גם בחדלויות פירעון ובפירוקים והתעסק קצת גם במישור העסקי, זה נראה כמו דוח בעלי מניות כאשר כאילו בעלי המניות של המפקח על הבנקים זה הבנקים הקיימים בישראל. תראו כמה יש התפתחות, תראו כמה – כאילו בעלי המניות זה הבנקים, כמה הרווחיות עלתה, כמה היציבות וכמה התפתחו יפה.

מצוין, אבל אני חושב שאפשר פשוט לראות את הדף הזה ולהגיד כך נראה רגולטור שבוי. המושג רגולטור שבוי שלומדים בדיני רגולציה, כך הוא נראה. איך רגולטור חושב שהתפקיד שלו – לא מצאתי מילה ביעדים, במטרות, צמצום הריכוזיות.

הדבר הכי חשוב לשוק שיהיה יציב וחזק ועמיד בפני סיכונים חיצוניים והכול זה שיהיו בו כמה שיותר שחקנים. כמה שיותר שחקנים, כמה שיותר ביזור סיכונים. ההשקעה הטובה ביותר, ארוחת החינם הטובה ביותר בשוק הפיננסי היא ביזור בהשקעות. אנחנו את כל הביצים שלנו שמים בסל בסופו של דבר של שני בנקים, אולי שלושה, משחקים פעם בקצת המינונים מי יהיה מקום ארבע, מי יהיה מקום חמש וזהו.

אין לזה שום סיבה. ואני מצפה שבדוח של 2022 יהיה רשום איך הכנסנו שלושה-ארבעה שחקנים חדשים לשוק. איפה זה במטרות, איפה זה ביעדים, איפה זה קורה. אנחנו במערכת בנקאית שככל שהאוכלוסייה במדינת ישראל גדלה, העשירה, התל"ג שלנו התרחב, נהיינו הרבה הרבה יותר חזקים מספר הבנקים בישראל הלך והצטמצם לאורך השנים. פעם היו עשרות בנקים, היום יש חמישה במקרה הטוב. אפשר להגיד חמישה, למעשה יש שניים פלוס שלושה.

רגולציה מעצם טבעה היא חסם כניסה לשוק, אני חושב שאתם צריכים לייצר לשנה הבאה מסלול ירוק לרגולציה לבנקים חדשים שעד גובה מסוים או עד גודל מסוים, איך אתם דואגים שבאים שחקנים מחו"ל, שחקנים חדשים מהארץ, אנשים שרוצים לפתוח סניפים במגזר הערבי וגדול עליהם לעמוד בכל דרישות הרגולציה שלכם, להיות בנק קטן. אני לא רואה את זה קורה כאן וזה בעיניי פספוס מאוד מאוד גדולה.

תודה. אימאן ח'טיב יאסין, אנחנו כבר בסוף, דקה, משפט ונסכם.

יותר ממשפט, שלושה-ארבעה משפטים.

לא, גברתי, הגעת בסוף דיון, אז לא להתווכח. אני עשיתי את זה לפנים משורת הדין, כבר היה צריך להיות סיכום, אז נא להיות קצרים.

תודה רבה, כבוד היושב בראש, קצרים מאוד. ארבע נקודות. הנקודה הראשונה זה מהנקודה האחרונה, איפה שיש בנקים ואין בנקים. יש יישובים בחברה הערבית שסובלים מאוד מהיעדר בנקים. אני אישית הסתובבתי לפני שבועיים בכל הנגב כדי להוציא כסף ולא הצלחתי. אז בנגב זו סוגיה מאוד מאוד בוערת.

הסוגיה השנייה זה הרווחים של הבנקים, מי מפקח עליהם ומי בודק לעומק מה קורה שם. הרווח של הבנקים הוא על גבם של האנשים המוחלשים, האנשים המוחלשים שיש להם בעיות תקציביות, גם עושים עליהם אחר כך הגבלות וגם לוקחים מהם את הריביות הכי גבוהות.

הנקודה השלישית זה כל הסוגיה, שהיא קשורה גם להיעדר סניפי בנקים, זה כל הכספומטים שנמצאים ולוקחים כסף ענק, על כל 600 שקל משלמים שמונה שקלים.

אלה שלוש נקודות שמאוד חשוב לטפל בהן. הנקודה הרביעית זה בשנתיים האחרונות שהייתה אפשרות למתן הלוואות לבנקים. אנחנו צריכים לדעת מי הבנקים שהשתמשו בהלוואות שהן בערבות מדינה ומי שלא השתמשו, במיוחד במקומות שהאנשים חיים במקומות מאוד קשים מבחינה סוציואקונומית קשה.

אז ארבע נקודות, אני מקווה ומצפה שבאמת הדוח ייתן עליהן דין וחשבון ופתרון לקראת השנה הבאה. תודה רבה וסליחה.

תודה.

קוראים לי רן מלמד. את הביקורת שלי אני מעביר הרבה ואני עוד אעביר, אני כן רוצה אולי להגיד לסיום רק מילה אחת טובה. הפיקוח על הבנקים התחיל לאחרונה במהלך בחברה הערבית עם אתר ייעודי שאני מודה שלבושתי אני לא קורא ולא מדבר ערבית, אבל ישבתי עם חברים וחברות וביקשתי את תגובתם והתייחסותם והתגובות היו מאוד טובות. אני יודע שזו רק תחילת הדרך, אבל אני כן חושב שצריך להגיד מילה טובה גם על הדבר הזה ותודה.

אני מבקש חמש שניות, כנציג הסתדרות הגמלאים. שלום, מר אבידן. אנחנו אמנם קבענו ב-26 בחודש להיפגש, הבעיה פה, פחות או יותר נגענו בבעיה, אבל בין האוכלוסיות המוחלשות יש כ-1,200,000 גמלאים בארץ שהם לא צרכני הדיגיטציה והם נפגעו, הם פשוט הנפגעים העיקריים של סגירת סניפי הבנקים. זה לא צריך חקיקה, פשוט בתקנות אפשר להסדיר פיצוי הולם לאוכלוסייה הזאת.

אפשר גם עשר שניות, ברשותך היושב ראש?

בוא נראה, אני סופר.

באתי רק להגיד תודה רבה, אני חושב שהמפקח וכל הצוות שלו קשובים מאוד להרבה מאוד דברים שעולים. יש עוד דרך ארוכה לשפר, המפקח מבטא מילה אחת שנקראת חמלה, שבהחלט באה לידי ביטוי במערכת הפיננסית בשנים שאתה נמצא. זו הזדמנות גם להגיד לך, היושב ראש, אמנם זו לא מסיבת סיום של הכנסת, אבל להגיד לך תודה רבה, אני חושב בשם רבים, על פועלך הרב וקידומים רבים שעזרו להרבה מאוד אנשים.

תודה רבה, לא הייתי יכול לקטוע אותך בסוף, לא הייתה לי ברירה. אני רוצה לברך את המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, על הצגה סדורה והכנה של הסקירה הזאת ואת כל אנשי המקצוע שמלווים אותך. להכין ספר כזה והעמקה כזאת דרוש צוות ויש לך צוות רחב ורציני שנוכח בוועדה ועובד איתנו.

אכן מה ששמחה אמר, הדבר שמרחף מעל הבנקאות זה הריכוזיות וכל הזמן לנגד עינינו אנחנו צריכים להבין איך ריכוזיות מונעת תחרותיות ואולי פוגעת בחלשים ביותר, כי לחזקים יש כוח עמידה בבנק, החלשים פחות. הניוד בין בנקים נמוך מאוד, גם היום, התנודות והמעברים. בעצם זה אחד הביטויים המרכזיים לחוסר תחרות בפועל.

לצד זאת אנחנו מאתגרים את המפקח לטפל בסוגיה של האפליקציות הבנקאיות החדשות, הפיקוח עליהן, ההסדרה שלהן, האפשרות לריכוזיות שם, אבל קישוריות, אין דיבור בין ביט לבין האפליקציות האחרות. זה חייב לקרות, אין סיבה בעולם דיגיטלי שאי אפשר יהיה להעביר מאפליקציה לאפליקציה בלי שתידרש להוריד שלוש אפליקציות. אתה עושה העברה בווטסאפ של טקסט, הוא מציע לך לאן להעביר, למייל, לטוויטר, לכל דבר אחר. אתה עושה העברה באפליקציה שכבר הורדת, תכריחו אותם לשים את האפליקציות האחרות, את האפשרות הזאת.

מדיניות העמלות, לבדוק אותה לעומקה, רוחבית, שיטתית וכוללנית, בדיקת המידע הפיננסי, כיצד פגע בחלשים ביותר. מודרי אשראי, מה אחריותם של הבנקים במתן השירות, תקרת המשכנתא ל-70%, 75%, בחינה הדרגתית לאלה מחוסרי הבית לבית ראשון, במיוחד כשהפרמטר של החזרי המשכנתאות הוא 99.8%, וסינרגיה בין עבודת הרשויות הפיננסיות שמיטיבה עם האזרח.

יש דברים גדולים שלא נצליח לעשות אם לא כל הרגולטורים הפיננסיים יעבדו יחד, אבל בסופו של דבר היה לנו פה מפגש מעמיק ומלמד ויסודי, רוח טובה, קשב לדברים שהוועדה אומרת, תיקונים שעשינו ביחד בשנה האחרונה והגישה הזאת וצורת העבודה הזאת, נברך אותך ואת הצוות שתימשך גם בשנה הבאה, גם במרחב אי הוודאות של כנסת יוצאת ונכנסת אתם תעבדו כאילו אין פוליטיקה ואנחנו נעבוד עד שנוכל להתמיד איתכם. בבקשה, יאיר.

אז קודם כל יהיה לי קשה בשעה הקרובה לתת התייחסות לכל השאלות ששאלתם, אבל אני שומר לעצמי את הזכות לבוא לוועדה הזאת כשתזמינו אותי. בואו נזכור שהיום אנחנו הזמנו את עצמנו, כי אנחנו רואים לעצמנו זכות גדולה לשקף. אני לא רוצה להישמע, לא אפולוגטי, אני לא יכול לתת תשובות לכול הרגע וגם חלק מהחברים פה, שאני מכבד אותם מאוד, הם לא היו במהלך הדיון והעירו הערות שדיברנו עליהן בפתיח.

אין שום יכולת במהלך 20 דקות לתת התייחסות לכל מה שכתבנו בדוח ולכן היה דיון ייעודי על החברה הערבית, אני מצטער שאוסאמה סעדי הלך, והיה דיון בפעילויות אחרות, לא נתנו כאן התייחסות במצגת לאף מגזר, לא למגזר האשכנזי ולא למגזר הספרדי, לא לחרדי ולא לערבי.

יש לכם מגזר כזה בבנק?

אבל יש לנו בעיה מיוחדת בחברה הערבית.

מר יאיר אבידן, אני חייבת להעיר על זה, אנחנו בוועדות כשאנחנו מקבלים חומר מראש אנחנו קוראים אותו, אנחנו מבקשים התייחסויות, אבל כשמגיע ספר בבוקר אני לא ראיתי התייחסות, ותאמין לי שראיתי את המצגת, אני מדברת על הספר, תשלחו לנו אותו.

אנחנו לא מתעמתים, חבר הכנסת, אני לא מתעמת - - -

לא, לא מתעמתת, זו הארה, ב-א'.

אנחנו בסיכום. המפקח, פשוט דברים כלליים כי אנחנו בסיכום, לא לרדת לפרטים.

אבל הרשאה לחיוב.

יכול להיות שנמשיך את הדיון הזה בהמשך.

אני לא יורד לאף פרט, אני רוצה להגיד כמה משפטים, אבל אני לא רוצה ל - - -

אבל היו דברים שדיברנו עליהם בוועדות הקודמות שלא ציינת אותם ולא באת עם תשובה. נניח על הדביט עם ההרשאות לחיוב.

אבל זו לא מטרת הדיון הזה, הייתה פה הצגת תכנית העבודה.

אבל בכל אופן.

בואו נפתור את הבעיה הזאת, חברי הכנסת העלו סוגיות, אני העליתי סוגיות, יהיו בחירות, מיד אחרי הבחירות אם אני עומד בראש הוועדה הזאת יהיה דיון של תשובות על כל מה שעלה פה. לא נצליח עכשיו.

יש לי אמירה גם בנושא הריכוזיות וגם אמירות על מה שחבר הכנסת רוטמן חשב שהוא הכי הכי חשוב, אבל אנחנו לא יכולים לתת עכשיו את המענה אז אני מתנצל.

אבל אני רוצה לומר, הראו לי שיש התייחסות לזה, בעיניי זה צריך להיות אבן הראשה.

בסדר. קודם כל אני מקשיב לחברי הכנסת ברוב קשב, כמו שאני מקשיב לכל הציבור. אחד חושב שזה הכי חשוב. אני לוקח כל דבר שנאמר פה, חברים, לתשומת ליבנו. אני רוצה רק להגיד כמה משפטים.

העליתם מכמה מקומות את הנושא של סינרגיה בין רשויות פיננסיות. יש ועדה שבראשה עומד מנכ"ל משרד האוצר שאמורה לפרסם בנושא הזה. הנושא של קישוריות דיברתם, יש בסיס של חקיקה, שהיה אמור לעבור במסגרת חוק ההסדרים, הנושא מאוד מאוד מורכב, יותר קל להגיד מאשר לעשות, אבל אני מבין את העניין. קישוריות רבה הייתה גם במעבר בין בנקים, הושקע הרבה מאוד כסף.

הנושא של עמלות הוא בהחלט נושא שמטריד. שאלה משמעותית, האם רגולטור צריך להתערב בעמלות או לא, האם יש שם כשל שוק או לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, אנחנו כרגע בדיונים עם ה-IMF שאומרת כמה אנחנו פולשנים או לא. שאלה טובה, ואני לוקח את זה לתשומת ליבי, בהחלט חוסר שביעות רצון של לקוחות בנקאיים נגזרת מהעולם של עמלות ובהחלט זה מונח לנו על המדוכה.

הנושא של האוכלוסייה הערבית. אז פעם אחת, יש את הוועדה להכלה פיננסית שאמורה לפרסם בימים המאוד מאוד קרובים את המסקנות שלה, בין היתר יש פעילות רבה על הפיקוח על הבנקים לעשות שם, לצד זה כנגזרת אחרת יש את הוועדה שמוביל אותה החשב הכללי יהלי רוטנברג, שעוסקת ובאה בהמלצות לגבי העצמת היכולת לקחת משכנתאות בחברה הערבית.

אני לא אצליח לעבור על הדברים, ביקשתם שאני אקצר אז אני מקצר ואנחנו נשמח מאוד לבוא לוועדה.

אנחנו נעשה דיון המשך. נראה מה מתפתח, אבל הוועדה רושמת לפניה דיון - - -

אבל בכללי לגבי המשכנתאות בחברה הערבית, כאילו מה שהוא כותב.

אבל דיברנו על זה, דיברנו רק על זה מלא, שלם, לא בכללי.

רק על הבנקאות בחברה הערבית.

היה לנו דיון שלם, אנחנו לא נספיק עכשיו לטפל בכל הבעיות. אנחנו נעשה דיון מעקב, זה אני מתחייב, אם אני בוועדה יהיה דיון מעקב.

כבוד היו"ר, א', רשמנו את הכול ונטפל במה שאנחנו יכולים. פעם שנייה, אני מציע שוולונטרית, כמו שהיום באנו פעם בשנה, נעשה דיונים חצי שנתיים על הסטטוס של הפעילות שלנו, זאת בנפרד מהדיונים הייעודיים שתקראו לנו בנושאים הספציפיים. אני לוקח לעצמי שעוד חצי שנה נבוא לכאן עם הסטטוס החצי שנתי כולל תכנית העבודה שלנו בתוך 2023, או לקראת סיום העבודה של 2022 עם צופה 2023, וכל פעם שנבוא לנושא ייעודי נשמח לבוא.

אנחנו שמחים שאתם מאתגרים אותנו, אנחנו שמחים שאתם שמים את האלומה לפני המחנה ואנחנו נשתדל ללכת לכיוון הזה.

תודה, יאיר.

כבוד היושב ראש, אפשר לסכם שעל השאלות ששאלנו נקבל תשובות סדורות דרך הוועדה.

מתי?

כתוּבות.

הם לא בבחירות.

יש שאלות שזה עבודת מטה.

ייתן המפקח תשובה, אז הוא יגיד: זה תלוי עבודת מטה, זה כיום בוועדה X או זה לא בתחום סמכותו, אבל זו תשובה.

אני הייתי אומר כך, קחו לכם חודש לסוגיות שעלו פה וכל סוגיה שעלתה תגידו מה בכוונתכם לעשות ואם זה עבודת מטה שאתם הולכים לעשות אז לכמה זמן. התייחסות כללית לדברים שעלו פה.

אנחנו נשתדל לתת התייחסות לדברים שעלו.

תודה רבה.

תודה רבה לכם, אנחנו נועלים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:13.