פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 316
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 11:30

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס'..) (יישום המלצות הוועדה הציבורית), התשפ"ב–2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק
סימון דוידסון
אורי מקלב

שמחה רוטמן

לילך וגנר - ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

יואל הדר - היועץ המשפטי למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

גיא לוריא - עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

רועי שויקה - מ"מ יועמ"ש ועדת הבחירות, ועדת הבחירות המרכזית

מיכל שמואלי - ממונה מפלגות, רשות התאגידים

נועה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

חיים ביבס - יו"ר מרכז השלטון המקומי

איתן פיטגרו - ראש מועצת שוהם, מרכז השלטון המקומי

סמיר סובחי מוחמד - ד"ר, ראש עיריית אום אל-פחם

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

אסתר סלומון - מרכז השלטון המקומי

משה קונפורטי - מנהל קשרי ממשל וקהילה, עיריית גבעתיים

הדר מוכתר - יושבת ראש, מפלגת צעירים בוערים

נגה רובינשטיין - עו"ד, שדלנית

יוגב עזרא - חבר ועד מנהל, עמותה למלחמה בספאם

אחיה שץ - מנכ"ל פייק ריפורטר

גור בליי
אלעזר שטרן

איל קופמן

אסתר מימון


הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס'..) (יישום המלצות הוועדה הציבורית), התשפ"ב–2022

שלום לכולם, צוהריים טובים, אני מצטער על העיכובים בפתיחת הדיון. אנחנו ביום עמוס ומורכב. אנחנו בדיון בהצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס'...) (יישום המלצות הוועדה הציבורית), כשהכוונה כמובן לוועדת השופטת, הנשיאה בייניש.

מכובדיי, הנחנו על שולחן הוועדה נוסח שלנו, של יושב-ראש הוועדה. אני מזכיר שאנחנו עוסקים בהצעת חוק מטעם הוועדה שתובא לקריאה הראשונה. כפי שכבר דיברנו בדיון הקודם, וגם כפי שמשתקף בנוסח, אנחנו מודעים לזה שאנחנו נצטרך ככל הנראה לפעול במספר צעדים על מנת להביא ליישום מלא של דוח ועדת בייניש, או את אותן המלצות מן הדוח שאנחנו מאמצים. ולכן הבאנו נוסח שעוסק במספר סוגיות שעיקרן כבר נידון כאן בוועדה, ויש עוד מספר סוגיות שלא, למעשה סוגיה אחת שלא נידונה.

הודעתי שייתכנו היום הצבעות. נראה אם נצביע בסוף הישיבה על הנוסח. אם לא, ההצבעה ככל הנראה תיקבע למחר, אבל המטרה שלי היא להוציא מחדר הוועדה את הנוסח הזה עם תיקונים שיוכנסו בו, ולראות האם אנחנו יכולים חלק מהדברים או כולם כבר ליישם במערכת הבחירות הקרובה, שאני מניח שהשבוע נדע אם אנחנו יוצאים לעברה באופן סופי.

אני אזכיר כאמור שיש הרבה מאוד דברים בדוח שבשלב הזה אנחנו שמים בצד, ואני מקווה שיהיה סיפק בידינו בעתיד לקדם את הדברים.

התדיינו על נושא השקיפות, שאני רואה כנושא מאוד מרכזי בתיקון שאנחנו מבקשים להכניס. עשינו מספר תיקונים לסעיפים שגם ועדת בייניש וגם אנחנו ראינו כאנכרוניסטים, כפחות מתכתבים עם המציאות של ימינו: איסור השימוש בכלי טיס, הגבלת השימוש ברמקול.

אני כבר אומר שבנוסח שהופץ מטעם הוועדה מופיעה גם ההתייחסות לאיסור של תעמולת בחירות במשך 60 יום לפני יום הבוחר. אנחנו לא נצביע על ביטול הסעיף הזה מכיוון שלא מיצינו את הדיון בתוספת המשלימה שמדברת על חובת ההגינות והייצוג ההולם למגוון המתמודדים, ובהיעדר סעיף משלים, אני לא אגש לבטל את הסעיף של איסור של תעמולת הבחירות. אין ספק שגם זה סעיף אנכרוניסטי, אבל התיקון שלו או הביטול שלו צריך לבוא במסגרת חבילה שאין סיפק בידינו להשלים. אנחנו נעלה אולי בדיון את השאלה האם נכון לצמצם לתקופת הזמן הזאת, בטייק ראשון אולי מ-60 ימים ל-30 ימים. נראה אם יש לזה מענה, כי יש פה עיוות של המציאות התקשורתית, שכולנו מכירים בה.

הסוגיה שלא עסקנו בה היא סוגיית שידורי התעמולה בערוצי הרדיו ובערוצי הטלוויזיה. כאן הנחנו הצעה שלנו, כמעין צעד ביניים, הצעה לצמצום ההיקפים, ואנחנו נקיים על זה היום דיון. אני אומר בכנות: נראה האם סביב העניין הזה יכולה להתגבש כאן הסכמה. אני בוודאי תומך במהלך הזה. אני חושב שההסדר הקיים, יש בו את ההשקעה הנבונה ביותר של כספי הציבור שעומדים לרשות המפלגות בהקשר של התעמולה, אבל אין ספק שיש כאן פגיעה משמעותית בעצמאותם של ערוצי השידור, בזכות הקניין שלהם, בהיבטים אחרים. דוח ועדת בייניש עסק בנושא בהרחבה. היא הציעה הסדר חליפי שהוא הסדר יותר מתאים ויותר מיטבי. אני אומר עוד פעם, אם היה לנו יותר זמן לעסוק בו, אולי היינו מתקדמים לעברו, אבל ייתכן ונכון לבצע את הדבר בשני צעדים ולהתחיל מצמצום היקף השידורים, ותיכף נגיע לנושא הזה.

חבריי היועצים המשפטיים, ניגש ונתקדם גם בהקראה וגם בדיון. אני רוצה רק לוודא אתכם. סיימנו את התיקונים לסעיף ההגדרות. קיימנו דיון, כפי שאמרתי בנושא השקיפות. אחת הסוגיות הועלתה כאן על ידי חבר הכנסת רוטמן, בעיקר בנוגע לסעיף קטן (ב)(2) והחששות שהסעיף הזה מעלה לגבי האנונימיות של משתמשים ברשתות חברתיות שבוחרים להיוותר אנונימיים.

אני מקבל את עמדתו של חבר הכנסת רוטמן שהסיפור מעלה קשיים. מצד שני, אני מניח שגם יושב-ראש ועדת הבחירות, גם בתי המשפט, אם יידרשו לזה, יאזנו בפעילות שלהם את הדברים, לעיניהם גם הזכויות האחרות של אנשים. אם באמת גורם פועל באופן אנונימי, יכול להיות שבמקרי קצה, במקרים מובהקים, לא על כל דבר, כאשר אנחנו מאתרים באמת כאן איזה תופעה שמעלה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות, זה מצדיק את הפעולה. השאלה אם זה נכון גם לשיטתכם, ואני אשמח לדעת הייעוץ המשפטי האם לאור הדרמטיות המסוימת או החומרה שיש בסעיף הזה, מבחינת היכולת לפגוע בזכות לפרטיות ומשתמע גם בחופש הביטוי, האם לא נכון את החלק הזה בהגדרה להגביל כרגע רק לתקופת הבחירות ואז לייצר הבחנה שהאיסור הזה לפעול בחוסר שקיפות חל על המפלגות, על גופים קשורים וגופים פעילים בבחירות לאורך כל הדרך. אנחנו גם יודעים שרוב הפעולה נעשית בכספי ציבור, ואילו כשמדובר בפנייה לאנשים פרטיים שעושים את זה בתשלום, בין אם הם אנונימיים ובין אם לא, הדבר יוגבל בעת הזאת לתקופת בחירות. נבחן אני מניח אחרי כמה מערכות בחירות את אופן היישום של הדברים.

אין ספק, זו נקודה שעלתה בישיבה הקודמת, לצמצם את הנושא של התוכן שנכתב והופץ בעבור תשלום, ושהוא לא נעשה על ידי מתמודד או גוף הקשור אליהם. זה בהחלט מצמצם, אם כי אני לא חושב בסופו של דבר שזה באמת משנה את המורכבות של הבעיה בסיטואציה שבה אני מניח שתהיה עיקר תעמולת הבחירות, שזה בתקופת הבחירות עצמה. כלומר, בוודאי בידי מי שלא קשור לרשימה. זאת אומרת, ההנחה שלי שעיקר התעמולה שתיעשה ממילא היא בתקופת בחירות, בוודאי לגבי תעמולה שלא נעשית על ידי הרשימה עצמה, אבל אין ספק וזה אכן עלה כי יש פה היבט מסוים של צמצום לפחות של הקושי הזה שדיבר עליו חבר הכנסת רוטמן. כמובן זה לא נותן מענה. המענה יצטרך להינתן בסופו של דבר בהתנהלות המעשית של ועדת הבחירות המרכזית. אולי הם יגידו על זה כמה מילים מבחינת איך הם ממליצים לעשות. זה מצמצם במידה מסוימת את העניין, אבל זה לא מרפא את המורכבות.

עו"ד שויקה, אם אפשר, בדבריך גם תתייחס לשאלה איך אתם מבינים את הסמכויות יושב-ראש ועדת הבחירות, אם יש את הסעיף הזה.

צוהריים טובים. הסעיף עצמו כמובן חשוב מאוד. כמו שציין היועץ המשפטי, גור, זה מתייחס לשתי החלופות, או מטעם מפלגה או בתשלום. אנחנו חושבים שהאיזון פה – בסופו של דבר במקרה רגיל היושב-ראש הרי לא חושף את אותו אדם, אותו אדם שרוצה להישאר באנונימיות כדי להמשיך ולקיים את חופש הביטוי הפוליטי שלו, זה כמובן מתאפשר. פה, בצורה של הליך אדברסרי, גם הדעת נותנת שבהליך אדברסרי כזה לא תוגש עתירה נגד משה זוכמיר עם 20 עוקבים בטוויטר, הדעת נותנת שישתמשו בזה למקרים יותר קשים אולי, מקרים יותר מובהקים, שבהם רוצים באמת לדעת האם אדם עושה את זה באופן פרטי או לא.

בישיבה הקודמת של הוועדה דיברנו על מנגנון שגיבשו יושבי-הראש הקודמים של הוועדה כדי להתמודד מצד האיזונים של חופש הביטוי הפוליטי ושל הזכות לפרטיות וכו', והסברנו מנגנון שהקים היושב-ראש של סוג של מעמד צד אחד, שהפרטים נחשפים רק לידי היושב-ראש. אני חושב שוב, אמרנו את זה גם בדיון הקודם, שצריך לתת גם קרדיט מסוים לשיקול הדעת של שופטי בית המשפט העליון שמכהנים כיושב-ראש. לגבי ההצעה שהוצעה פה, לצמצם לתקופה, זה בהחלט בתחום שיקול הדעת של המחוקק, במסגרת האיזון בין הזכויות השונות. זו בהחלט אופציה, אפשרות ראויה לצמצם.

האם אנחנו לא צריכים לתת סימנים באותו תהליך בגלל הפגיעה ברמת החקיקה? ברמה נורמטיבית זו החלטה של יושב-ראש ועדת הבחירות?

ליושב-ראש ועדת הבחירות יש סדרי דין שנקבעים בכללים שהוא קובע. סוג של חקיקת משנה. לגבי האפשרות שהמחוקק יסדיר את זה בחקיקה ראשית, אני לא שולל את זה, אבל מן הסתם זה מצריך איזה עבודה מקדימה, אני לא חושב שזה משהו שנוכל לעשות כרגע. ולכן אני אומר שיש אפשרות להסדרה פנימית בכללים של היושב-ראש, יש למעשה סוג של הסדרה תקדימית כזאת על ידי החלטות עבר בכנסות הקודמות. שוב, לגבי האפשרות שזה יוסדר על ידי המחוקק, אני חושב שזה לא משהו שנוכל לעשות לדעתי בישיבה הזאת, אלא אם כן היועצים המשפטיים חושבים אחרת. נראה לי שזה מצריך הליך יותר סדור. כן הייתי במובן מסוים משאיר את זה לשיקול דעת של היושב-ראש לעשות את זה כפי שזה נעשה עד כה. אם כמובן המחוקק ירצה להסדיר את זה, נצטרך לעשות על זה עבודה מקדימה.

עו"ד ברקוביץ, בבקשה.

שוב, זו לא הצעה קונקרטית לדיון הזה, מפני שאני מבין את המסגרת, אבל אני כן חושב שלקראת הדיונים בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בהחלט יהיה מקום לשקול ברוח מה שנאמר על ידי היושב-ראש, איזה הבניה של המנגנון בחקיקה, לפחות לבדוק את האפשרות הזאת לאור המשמעויות ולאור הסמכויות שניתנות, בדומה להסדרים שיש ושנבחנים כיום על חשיפת פרטי גולש וכדומה.

אני רוצה לשאול, אולי גם ד"ר לוריא ירצה להתייחס לעניין וחברים נוספים. עד כמה אנחנו רואים את סעיף קטן (ב)(2) כמרכיב מרכזי בנושא הזה של שקיפות התעמולה? ברור לי היום, בעידן הרשתות החברתיות, שהתופעה הזאת של הבוטים וקנייה היא משמעותית, אבל השאלה היא האם מרכז הכובד הוא לא בסעיף קטן (1), שהוא בעצם בקביעת החובה על מפלגות ועל המועמדים בתוך המפלגות ועל גופים קשורים להתנהל בשקיפות מלאה בתעמולה שלהם? ואולי בהינתן המורכבות של פסקה (2) נכון היה לבצע את המהלך בשני צעדים, גם בהינתן לוחות-הזמנים הפוליטיים, בתקופה שאנחנו מצויים בה, לבוא ולקבוע את עקרון השקיפות ביחס לשחקנים הפוליטיים ולומר: יש פה עוד בחינה שצריך לבצע?

יכול להיות דרך אגב שמכוח פסקה (1) ממילא יושב-ראש ועדת הבחירות קונה מעין סמכות לבדוק מה קורה אם יש חשש שמפלגה עומדת מאחורי קמפיין או תעמולה שעושה שימוש ביוזרים אנונימיים. אשמח לשמוע את עמדתך, ד"ר לוריא.

תודה על השאלה. אני מסכים איתך שזאת הליבה. העניין פה הוא שאלת ההפרדה או ההבחנה בין מי שבאמת חלק מהשחקנים ומי לא, ולעזור ליושב-ראש ועדת הבחירות או לשחקנים שפונים ליושב-ראש ועדת הבחירות בשאלות האכיפה. יכול להיות שחלק מההתמודדות פה זה בהוראות אחר כך שיושב-ראש ועדת הבחירות יעביר לשחקנים הפוליטיים איך הם בדיוק צריכים לסמן את הדברים שהם מפרסמים, ויכול להיות שזה יהיה מספיק, אבל אני כן חושב שצריך איזה עזרה ליושב-ראש ועדת הבחירות - - -

אני מייצג פה לרגע את חבר הכנסת רוטמן, שהופיע גם בגופו, מתוך חשש שאני אייצג אותו.

מייצג אותו בהיעדרו ובנוכחותו.

דרך אגב, אשמח לקבל ממך פרוקסי גם להצבעות במליאה... אני מוכן לעשות בשבילך שירות עד הסוף...

גם בפריימריז אני מוכן להצביע בשבילך...

תודה רבה. השאלה, ולכן פניתי אליך, אני לא מדבר על סוגיית הבניית הפרוצדורה, גם בסדר, יש סמכות תחיקתית ליושב-ראש ועדת הבחירות, יכול להיות שבשלב מסוים צריך לחשוב על מעורבות שלו, אני מדבר על השאלה האם ברגע שאנחנו נמצאים בו, לא נכון לוותר כרגע על פסקה (2) ולחוקק את סעיף השקיפות עם פסקה (1), ולקיים דיונים קצת יותר מעמיקים בפסקה (2) לאור הפגיעה. מבחינתי בפסקה (1) אין שום פגיעה, לא בזכות ההתמודדות, לא בחופש הביטוי הפוליטי שניתן ליחידים, ובמידה מסוימת למפלגות וכו'. דרישת השקיפות מהשחקנים הפוליטיים לא פוגעת בשום דבר, להפך. לדעתי היא מגנה על זכויותיו של הציבור. בפסקה (2), כמו שאמר חבר הכנסת רוטמן, יש פה קצת חדירה יותר תקיפה לזכויות של היחיד.

לא הפוך? (2) זה התשלום.

בסדר, אבל ב-(1) זה כל דבר שנעשה בתשלום או שלא בתשלום על ידי גוף פוליטי, על ידי מתמודד ועל ידי מפלגה. זה לא משנה אם זה נעשה בדרך פוליטית או לא.

שוב, אני חושב שאתה צודק. יהיה אחר כך קושי אכיפתי בלי החלק השני, אבל אני מסכים איתך שלאור המקום שבו נמצאים, וגם הקושי המיוחד לחוקק חקיקת בחירות על סף בחירות, זו צריכה להיות חקיקה כמה שיותר זהירה וקונצנזואלית. במישור הזה אני נוטה להסכים איתך.

היועצים המשפטיים, מחשבה שלכם.

יש שתי שאלות. יש כבר היום החלטה של ועדת הבחירות המרכזית, שבה דובר על החלה של חובת השקיפות באינטרנט על פרסומים מטעם מפלגה, רשימת מועמדים, גורם אחר הפועל מטעמן בתשלום או על פי תיאום עימן.

חובת השקיפות של מודעות על אינטרנט. אין כרגע שקיפות על אינטרנט בחוק.

הוא מרחיב פסיקתית את חובת השקיפות החקיקתית על גורמים - - -

על כל פעולה שנעשית באינטרנט.

לא על כל פעולה, "גורם אחר שפועל מטעמן בתשלום או על פי תיאום עימן". אם אנחנו נשארים רק עם (1), אנחנו אפילו לא מצמצמים את המצב הקיים.

צריך לומר, הפסיקה הקיימת בסופו של דבר תלויה בכל יושב-ראש ועדת בחירות כשלעצמו, זה לא מחייב, יכול להיות בהחלט שוועדת הבחירות, עכשיו כשהולכים לבחירות, תקיים דיון, הוועדה כולה, ותחליט אחרת. יש דברים שם שהם יושב-ראש ועדת הבחירות, יש דברים שהוועדה. אם אנחנו מחוקקים משהו, אנחנו כובלים את שיקול הדעת.

השאלה הנוספת היא, וזה תמיד צריך לזכור בהקשרים של בחירות, שאם אתה מרכז מאמץ באפיק מסוים, זה פשוט מגדיל את התמריץ להשתמש באפיק שאותו לא סגרנו בסופו של דבר. זאת אומרת, אם אתה נשאר רק עם (1), המשמעות שמה שנשאר פתוח זה גופים שלא קשורים לרשימות, כלומר, גופים שנכנסים ב-(2), וזה יהפוך להיות אפיק מאוד מרכזי, זאת אומרת, עמותות או גורמים ארגוניים שמזוהים, לא משנה עם איזה צד, מפלגה, אבל לא באופן ישיר, לא באופן פורמלי, זה לא יהיה מטעם אותה מפלגה, אלא עם איזה אג'נדה אידיאולוגית יפעלו בשביל לקדם את הדברים האלה, בלי צורך ב - - -

שמחה רוטמן, אחד הדברים שהצענו זה אולי את (2) להגביל במפורש רק לתקופת בחירות.

את החלופה השנייה.

יש לי בעיה עקרונית שתוכן של תעמולת בחירות זה מושג מאוד מאוד פתוח. אנחנו לא יודעים מה נחשב תעמולת בחירות. האם קמפיין נגטיב על מפלגה זה נחשב תעמולת בחירות? האם לא? האם על מועמד? האם גילוי פרט אפל בעברו של אדם? האם כל אדם שיכתוב משהו על השירות הצבאי שלי? זה יכול להיות כל דבר, ולכן יש לי בעיה עם זה. אם אני מדבר על הגדרת תוכן, זה כמעט אין-סופי. שוב, זה מייצר מעגל בתקופת הבחירות, שדווקא בה אנחנו מאוד מאוד רוצים שאנשים פרטיים יוכלו להתבטא בנושא – דבר בעיתו, מה טוב – ואז חופש הביטוי הפוליטי של אנשים פרטיים מייצר עליו איום וחשש מאוד גדול.

אם אני בא ואומר שזה מגביל את שאלת העושה, כלומר, רק פסקה (1), שזה מתמודד, גוף קשור לסיעה, גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם, אפילו אם אני מרחיב את ה"מי מטעמם", ואני אומר "מי מטעמם" זה גם מי שקיבל רמז ולא רק מי שקיבל צ'ק, לא יודע, צריך לחשוב איך להרחיב את זה, אז לפחות אני יודע שגם מה שאני לא אתפוס בזמן אמת, בזמן הבחירות, אני אוכל אחר כך בפיקוח רטרואקטיבי, במסגרת הפיקוח על הוצאות הבחירות, מסגרת מבקר המדינה, אני אוכל לבוא ולהגיד: חבר'ה, הם הוציאו כסף מכספי הקמפיין או מכספים של גוף אחר, גוף פעיל בבחירות – הם הוציאו כסף לטובת הפעלת צבא מגיבים בתשלום שהגיבו מטעמם, אבל לא עם חובת זיהוי. את זה תמיד אפשר יהיה לבדוק רטרואקטיבית במסגרת ההוצאות. הגבלה על חופש ביטוי בזמן אמת בתקופת בחירות, אני מתנגד לה נחרצות.

זה לא הגבלה על זה. זה דרישה לחובת שקיפות.

כאשר אתה בא ואומר שתוכן של תעמולת בחירות, שנכתב או הופץ עבור תשלום הוא מודעת בחירות, ומאחר שיש פה המון המון סעיפים שדורשים בירור עובדתי, למעשה אתה תוכל לפתוח בחקירה על כל משתמש, מזוהה או לא מזוהה ברשת האינטרנט, כדי לברר. יבוא גוף, יגיש תלונה לוועדת הבחירות, וכל אדם שכותב תוכן פוליטי כלשהו בתקופת בחירות, יצטרך לחכות לנקישה בדלת. הכול בשאלה כמה יטרגטו אותו, הכול בשאלה כמה מישהו יחליט לעשות עליו את הזום אין, ואז הוא יצטרך או להוכיח או לחשוף שאין לו אחות – עם מי נפגשת? עם מי דיברת? וכשדיברת עם פוליטיקאי, בן דוד שלי, שדיבר איתי ושאל אותי: מה אפשר לעשות כדי לעזור לך בבחירות? אני אגיד לו: תקשיב, יש לך יוזר מאוד פעיל ברשתות החברתיות – אין לי שום בן דוד שהוא פעיל ברשתות החברתיות, לכן אני יכול להשתמש בדוגמה הזאת באופן אישי – אני אגיד לו: שמע, יש לך יוזר מאוד מאוד פעיל ברשתות החברתיות, תכתוב.

זה ייכנס בחלופה השנייה.

לא. אני לא חושב. אם אנחנו מדברים על "בתשלום" או שהוא לא פועל מטעמי, אני אומר לו: תכתוב מה שאתה חושב, אז הוא לא מתמודד, הוא לא גוף קשור, הוא לא גוף פעיל בבחירות, והוא לא "מי מטעמם".

אז זה לא יחול עליו.

לא, אם זה יהיה חלופה (2), זה יחול עליו.

זה לא בתשלום.

זה מה שאני אומר, זה לא יחול עליו בתשלום, כי לא שילמתי לו, אבל יבואו וישאלו. הוא יהיה חשוף לחקירה.

המסגרת היא מסגרת של דיון במסגרת הליך שיפוטי, זה לא חקירה.

זה בדיוק מה שיתרחש. אנשים כתבו פוסט פוליטי ברשת בלי שאף אחד הפעיל אותם, והם עמדו בחקירה בפני יושב-ראש ועדת הבחירות לשאול מי מפעיל אותם ומי לא מפעיל אותם. זה אירוע שהתרחש. אירוע שהתרחש בפני השופט מלצר.

בעיניי כאשר השופט מלצר עשה את זה, הוא חרג מסמכותו. אתה אומר לי: השופט מלצר כבר חרג מסמכותו, עכשיו תן לו את זה בחוק.

חבר הכנסת רוטמן, אני רוצה להבין את הקושי. לכאורה הקושי שאתה מצביע עליו, אני לא מזלזל בו, אבל הוא הרי יחול גם אם נוריד את חלופה (2), כי הוא יבוא לברר עם הבן דוד שלך האם הוא פועל מטעמך. הוא יצטרך גם לברר ולחקור אותו ולבדוק האם תיאמת עם חבר הכנסת - - -

אתה צודק, אבל אז לכאורה הגוף הנחקר הוא אני. אני המתמודד, אני המפלגה, לי יש כלים להתמודד לצורך העניין מול השיגעונות של יושב-ראש ועדת הבחירות. יש לי נציג בוועדת הבחירות. אני יכול לבוא ולהגיד: הלו, הוא לא מטעמי. בשנייה שאני כמפלגה אומר שהאיש לא מטעמי – אגב, מעשים שהיו, אני ייצגתי תיקים שכאלה – היה סרטון, הפיץ גוף, עמותה שהיה חשוב לה מי יתמודד בבחירות ברשויות, הם הפיצו סרטון בעלות מאוד מאוד קטנה, אז הם לא נפלו ל"גוף פעיל בבחירות", כי זה אפילו לא התקרב לעשירית מהסכום הרלוונטי, והם הפיצו את זה ביוזמתם. ואז באו וטענו נגדם, המפלגות שנפגעו מזה טענו נגדם: אתם פועלים מטעם מפלגה פלונית-אלמונית. באה מפלגה פלונית-אלמונית, כתבה תצהיר: האנשים האלה אינם פועלים מטעמנו, הם עשו את זה בעצמם. תם הטקס. הם לא עמדו לחקירה יותר, כי המפלגה עצמה באה ואמרה: הם לא מטעמי.

צריך להבחין, להוריד את התיבה "שנכתב", כי אנשים כותבים תכנים פוליטיים, גם תמורת תשלום שמקורו לא במפלגה. עיתונאי כותב, אז הוא נכנס פה בגדרה.

אז אין בעיה. אנחנו מדברים רק על שקיפות. "שנכתב" זה בא לומר אם אתה משלם לגופים שיכתבו טוקבקים למשל בשמך. הבעיה, וכל הזמן צריך לזכור בראש, רק עם משהו שהוא אנונימי מלכתחילה. אם זה עיתונאי - - -

בלוגר אנונימי. שוב, אדם גולד, אישטון. אנשים שכותבים ברשתות בלי זיהוי.

היום מתפתחת גם תופעה שאנשים כותבים במסגרת של מימון המונים. אנשים אומרים: אני כותב תוכן מעניין, ואם אתה תומך בי, כך וכך. זה בעבור תשלום או לא בעבור תשלום? אני לא נכנס פה למה. אני מבין מה ששמחה אומר, מצד שני, אני להבדיל ממך לא רוצה לסגת מההלכה שנקבעה. השאלה אם אנחנו לא צריכים להכניס את זה לסעיף אחד ולהתעסק רק עם העניין של ההפצה תמורת תשלום? יש הבדל. תעזבו רגע כתיבה, לאנשים גם מותר לקבל תשלום ולכתוב אנונימית. אנחנו מגדירים מודעה בבחירות בצורה מאוד מאוד רחבה ותעמולת בחירות בצורה מאוד רחבה.

אנחנו לא מגדירים, זו הגדרת הפסיקה.

זאת בדיוק הבעיה. על דרך השלילה אנחנו מגדירים בצורה רחבה.

ההגדרה היא מאוד מאוד רחבה. שימו רגע את העניין של "שנכתב". אנחנו מנסים להתמודד עם התופעה של הפצה מסיבית, לא שיוזר אחד כתב.

אם יורשה לי, אני אתייחס לדוגמאות שחבר הכנסת רוטמן נתן.

בוודאי.

נתחיל בדוגמה שחבר הכנסת רוטמן נתן, נגיד מישהו כתב על השירות הצבאי שלו לצורך העניין. אני חושב שאף אחד לא יכול לחלוק על זה שאם מישהו כותב על השירות הצבאי של חבר הכנסת רוטמן, הוא מטעם מפלגה או שהוא מקבל על זה כסף, זה תעמולת בחירות. אם מישהו בא ואומר: חבר הכנסת רוטמן עשה ככה - - -

זו חלופה 1.

לא זה 2. עשיתי את שתי החלופות.

אם הוא עשה את זה מטעם מפלגה - - -

זו אופציה 1 - - -

זו אופציה 1 - - -

אם מישהו שילם למישהו כדי שיכתוב עליך, חבר הכנסת רוטמן - - -

לא נכון. סליחה. אם גוף תקשורת הגיע למסקנה שאני שיקרתי בקשר לשירות הצבאי שלי, ובמקום לשרת בתור משק דת, שירתי בתור כתב "במחנה".

"במחנה" אנונימי?

סליחה שנייה. הוא מעסיק תחקירן, אנונימי או לא אנונימי, ואותו תחקירן מעלה פוסט ברשת האינטרנט על התחקיר שהוא עשה. חכה שנייה עם האנונימיות של זה. האם זו תעמולת בחירות? קודם כול, תגדיר אם זה נחשב תעמולת בחירות. אני טוען שזה לא נחשב תעמולת בחירות. אתה אומר לי: תהיה לך חובת זיהוי, ואני טוען שזה לא תעמולת בחירות.

ברגע שאתה מעקר מהתסריט שציירת את האלמנטים הריאליסטיים שלו, זאת אומרת, אם תחקיר תקשורת עושה את זה, זה לא יהיה אנונימי.

תחקירן אנונימי ברשת. יש כאלה. עיתונאים עצמאים ברשת שעושים לתחקיר. הם הגיעו למסקנה שאני שקרן, הם לא פועלים מטעם מפלגה.

הוא לא קיבל על זה כלום?

מכובדיי, אנחנו צריכים לגעת בעוד דברים. יש פה איזה מורכבות.

יש לו גם טובת הנאה. הוא מעלה סרטון ליוטיוב, הוא אחר כך יקבל מהחשיפות.

הנקודה שרציתי לציין על ההבחנה בין "נכתב" ל"הופץ" - - -

הוא מקבל טובת הנאה. אם אני מקבל סרטון חשיפה ליוטיוב, אני מקבל על זה טובת הנאה, אז אני מקבל טובת הנאה על תעמולת בחירות.

המושג תשלום לדעתי מוציא את העניין. עו"ד שויקה.

אני חושב במחילה שההבחנה בין "נכתב" ל"הופץ" היא קצת אנכרוניסטית כשאנחנו מדברים על רשתות חברתיות. בן אדם שכותב בטוויטר, הוא לא מפיץ, הוא פשוט כותב וזה מופץ אוטומטית. לכן למחוק את המילה "נכתב" ולהשאיר רק "הופץ" מצריך איזה פעולה אקטיבית שבדרך כלל לא קורית ברשתות החברתיות, כי בן אדם אפילו לא צריך לקדם - - -

זה יחול בעיקר על פרסומות ודברים כאלה.

או על שימוש ברשתות הפצה.

לכן אני אומר שלא נכון למחוק את המילה "נכתב", כי היא זו שיוצרת - - -

המילה "נכתב" מכניסה אותנו למקום מאוד מאוד מורכב מבחינת חופש הביטוי. אדם מפעיל יוזר אנונימי, מקבל עליו תשלום על כתיבה, וכותב תכנים פוליטיים בתקופת הבחירות.

זאת תעמולת בחירות. רציתי גם בהיבט הזה להתייחס למונחים שחבר הכנסת רוטמן נקט. אין פה חקירה, אף אחד לא דופק בדלת של אף אחד. יש פה הליך בפני יושב-ראש ועדת הבחירות. בהליך צריך קודם כול שמישהו יגיש עתירה, לא סתם יפנה בתלונה, ישלח לנו מייל עם תלונה. הוא יגיש עתירה מסודרת, והליכים כאלה לפעמים מסתיימים גם בהוצאות משפט. זה הליכים שיש כמה עשרות, אבל בסופו של דבר זה לא ששולחים לנו מייל אנונימי: ראיתי פוסט כזה, תבדקו כזה. אנחנו לא עובדים כך.

אני אומר שזה משנה באופן משמעותי את החוק מסיטואציה שבה הגוף העיקרי שמתמודד עם הסעיפים מהסוג הזה מול יושב-ראש ועדת הבחירות זה מפלגות או גופים הקשורים בבחירות לסיטואציה שבה כל אדם שכותב ברשת יכול פתאום להיות קליינט של ועדת הבחירות.

זה נכון. זה היבט שאני לא מתכחש אליו. זו סוגיה מורכבת.

על עלויות הייצוג - - -

בסדר. השאלה אם ניתן להגיע בעידן היום של הרשתות החברתיות למימוש של עקרון השקיפות בלי המרכיב הזה, זאת השאלה, ואלה האיזונים הקשים.

בסוף, ההנחה שבגלל שהדבר הזה נעשה בדרך של עתירה וכן הלאה, אתה לא תרדוף מוישה זוכמיר אחד.

רק מישהו שיש לו הרבה עוקבים.

אתה מדבר על מישהו שיש לו השפעה מאוד מאוד גדולה, ושאתה חושב שהוא קיבל תשלום על זה.

או שאתה סתם רוצה להציק לו שהוא יצטרך לצאת מהאנונימיות שלו.

שיושב-ראש ועדת הבחירות ישית עליו הוצאות דרמטיות אם זה לטובת צינון.

זה אפקט מצנן כבד.

ד"ר לוריא, ואז אנחנו ממשיכים הלאה.

קודם כול, לגבי ההצעה לתחום בזמן הבחירות את הסעיף של הכסף זה נשמע לי רעיון טוב. לגבי החששות של חבר הכנסת רוטמן, יכול להיות שחלק מהפתרון הוא בקביעה בתוך החוק אמות מידה לגבי ההליך שצריך לקבוע, זאת אומרת, שיושב-ראש ועדת הבחירות ינהל, זאת אומרת שההליך הזה יהיה סגור, יהיה הגון, שלא ייחשפו האנשים. אני חושב שבלי הסעיף הזה יהיה מאוד קשה בעידן של הדיגיטל לאכוף.

אני חושב פה בכל רם, נניח היינו מוסיפים "תעמולת בחירות מובהקת" או צמצום? לא היו לנו עד היום הגדרות מהסוג הזה.

אני לא יודע אם אתה רוצה להיכנס לזה.

פשוט לדבר במושגים שרק מקרה מאוד מאוד מובהק.

זה אני חושב דברים שיצטרכו להיבנות בהכרעות של יושב-ראש ועדת הבחירות.

ממילא ברור בפרשנות הרגילה, שככל שהדבר לא בא ממפלגה, ההנחה שבגלל שזה מבחן של ההשפעה הדומיננטית וכו', יותר סביר שאתה בא ממפלגה בתקופת בחירות, אתה מניח שכמעט כל דבר שהיא עושה זה תעמולת בחירות ואדם פרטי זה קצת יותר - - -

השאלה אם זה צריך להיקבע בחוק. כיוון אחד, תהיה הסתייגות של חבר הכנסת רוטמן, אני מניח לבטל את הסעיף הזה.

אנחנו עוד לא בשלב של הסתייגויות, אנחנו בהכנה לקריאה הראשונה. אני רק אומר שאני אתנגד לזה, יכול להיות שזה גם יגרום לזה שבסופו של דבר לא יגיעו להסכמות, והחוק הזה צריך הסכמות. זו נקודה שביררתי אז לבקשתך מול סיעות אחרות, וגם שם יש חשש מהסיטואציות האלה. בכל מקרה, בסיטואציה כזאת, דווקא בגלל שאנחנו מצרפים פה אנשים, הייתי מערב פה את הסיוע המשפטי. זאת אומרת, שאדם יהיה זכאי לייצוג בדבר כזה. ודאי וודאי שיהיה פה אלמנט שאדם שמקבל פנייה, וגם זה יכול לשמור על האנונימיות שלו. זאת אומרת, בשנייה שיש לו עורך דין מטעם המדינה שממונה עבורו, הוא יוכל לייצג by proxy, זאת אומרת, אפילו לא להגיע פיזית, כדי לא לחשוף את האנונימיות שלו.

השלטון המקומי עוזב אותנו?

יש לנו דיון מקביל.

מפאת הכבוד הרב שאנחנו רוחשים לשלטון המקומי נעצור ונשמע את עמדתכם. חשוב לי לומר, וגם אמרתי את זה לעו"ד סלומון, במסגרת הצעת החוק המצומצמת אנחנו לא נדון בעניינים נקודתיים של השלטון המקומי, כי קבענו להתקדם בסיפור הזה במקטעים, אבל נשמח כמובן לשמוע את יושב-ראש ראש המרכז השלטון מקומי, נשמח לשמוע את ראש עיריית מודיעין וראש עיריית שהם, אני רואה שראש עיריית אום אל-פחם יצא. מכובדיי.

אני חושב שנוצר מצב של חוסר התאמה מלא בין חוק התעמולה שחל על השלטון המרכזי לעומת השלטון המקומי. גם יש פה, אני לא אגיד בורות, אבל יש פה חוסר התאמה של חלק נכבד מוועדות הבחירות, שלא מותאם לעולם הדיגיטלי החדש ולרשתות החברתיות, ולפעמים אתה מקבל פסיקות שאני לפעמים מגרד את הגוף ושואל האם מי שקיבל את זה אי פעם בחיים שלו פתח סמרטפון או פתח פייסבוק או הבין את המשמעות של הדברים.

יש פה גם פערים, כי בסופו של דבר ראש רשות נבחר בבחירות ישירות על ידי התושבים, הוא מחויב לתושבים באופן ישיר בהרבה מאוד דברים.

לפעמים מתבלבלים, יש ראשי רשויות שיש להם פייסבוק מטעם הרשות, לחלקם פייסבוק אישי שלהם שדרכו הם עובדים, הם לא משתמשים לא בכספי ציבור ולא בשום דבר, או טוויטר וכדומה, ואתה מקבל פסיקות. סליחה, זה כלי שאני מפעיל אותו, אני מממן אותו, אני עושה אותו ומישהו מקבל החלטה שהיא לא רלוונטית בכלל למה שבאמת קורה.

אני מבין שיש מקרים קיצוניים, ראש רשות שפועל בצורה לא מידתית ומפרסם, אני מבין, אבל בין זה לבין הרצון להתערב גם בדברים הפרטיים? דרך אגב, זה לא קורה בשלטון המרכזי.

לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו יש פייסבוק, שאני מכיר אותו טוב טוב, שהוא בנה בעצמו, חלק מחברי הכנסת בנו, חלק גם עושים מה שנקרא "תהליך אחר", המימון בא מצד אחד מהכיס שלהם, מצד שני הם מקבלים בהחזר דרך הכנסת לעומת ראשי רשויות שחשופים בנושא הזה, אין להם דבר כזה החזר, כי זה שונה מהאחד לשני. לכן צריך לייצר את ההתאמות האלה במסגרת חוק התעמולה.

אני חושב בסופו של דבר שהפסיקות הן כאלה שבסוף הן פוגעות באמון שיש לנו בוועדת הבחירות, פוגעות באמון שיש לנו בכל התהליך. נהיה מצב שאם אתה רוצה להתמודד לראשות עיר למשל, אתה צריך לעזוב את ראשות העיר כדי לעשות מה שאתה רוצה. זאת אומרת, מי שבחוץ עושה מה שהוא רוצה, מי שבפנים לא יכול. אני חושב שצריך לעשות סדר בדברים.

אפשר להכניס תיקונים במסגרת הקיים. יש עוד לא מעט דברים, אבל אנחנו אומרים שלפחות התיקונים הנדרשים, כדי שהמידתיות תתקיים הלכה למעשה, לא רק בשלטון המרכזי, אלא בעיקר בשלטון המקומי, כי לו יש את הקשר האמיתי עם התושב, הישיר, הוא גם נבחר, היחיד שנבחר במדינת ישראל על ידי התושבים. יש עוד הרבה דברים.

ברור. אני חושב שהנקודה הזאת גם הובהרה בדיונים קודמים. אני פונה גם לנציגות השלטון המקומי, האם אנחנו רואים בהצעה, כפי שהיא מגיעה כרגע, בנוסח הרזה שלה, הרעת מצב? זה שאנחנו נדרשים להתמודד עם ההבדלים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, ברור לנו.

קודם כול, אם אני מסתכלת דווקא על ההצעה שנדונה כעת בסעיף השקיפות, וכשאנחנו מתייחסים לעניין של פרסום הודעה, שכל עוד לא הגדרנו מהו תוכן התעמולה למעשה, כמעט כל מודעה שתפורסם מחוץ לתקופת ה-90 ימים, כי נכון להיום הסעיף החדש הוא מחוץ לתקופת - - -, עשויה להיחשב ככזאת שהיא תעמולה, ואז היא תחייב בעולמות של הפרסום שלה להתחיל ולהתחקות מי יזם אותה, מקום שבו הרשות היא זו שיזמה אותה. במובן הזה, התוספת של סעיף השקיפות, כל עוד הוא חורג ממסגרת 90 הימים, הוא אפילו הרעה מהמצב הקיים.

פסקה (2), כי פסקה (1) זה טריוויאלי. אם בסופו של דבר מדובר במהלך מטעם מפלגה?

מטעם מפלגה בוודאי, מטעם סיעה בוודאי. כאשר אנחנו מתייחסים לפסקה (2), כאשר אנחנו חורגים מתקופת ה-90 ימים, בוודאי יכולה להיות פה בעיה והרעה.

פסקה (2), אני כבר אומר מבחינתי, זה נוסח שאני מניח. פסקה (2), אם תהיה בנוסחה זה, תהיה רק לתקופת הבחירות.

יכול להיות, אדוני, שאילו כל התוספת של סעיף השקיפות לא תיכנס למסגרת 90 הימים, אזי אפשר יהיה - - -

זה לא. לא יהיה מצב שבו גוף פוליטי במדינת ישראל, שבסוף ממומן מכספי ציבור – לא יהיה מצב שהוא יפרסם הודעה אנונימית. אני רוצה להזכיר במה אנחנו עוסקים.

החשש שלנו הוא לא מהמודעה היזומה של הגוף הפוליטי, החשש שלנו הוא מהפרשנות שתינתן למודעה שתפורסם כמודעה תעמולתית.

יש סוגיה שאני מבין שהיא סוגיה שמעסיקה הרבה מאוד ראשי ערים, בגלל הממד הפרסונלי שקיים בשלטון המקומי בצורה חקוקה. אני מבין שהתקבלו כל מיני פסיקות והכרעות שדורשות מחשבה לגבי דפי הפייסבוק האישיים של ראשי ערים וכו'.

הגדרת השימוש במשאב הרשותי באופן כללי.

נכון. יש פה סוגיה כבדה - - -

יושב-ראש הוועדה מצפים מאיתנו בתקופת קורונה, בתקופת לחימה, אנחנו עומדים בפרונט, אנחנו קוראים לאנשים להתחסן, להיות בטוחים, ולאחרונה אנחנו חווים גם חוויות אחרות. אנחנו מקבלים פסיקה אחרי פסיקה אפילו על ברכה בחוברת הרישום למוסדות החינוך. אם הרשות המקומית מוציאה חוברת לרישום חינוך שבה היא מספרת על מוסדות החינוך, ואתה כראש הרשות בא ומברך את התושבים החדשים, היום כבר אסור, אנחנו צריכים להיעלם.

ברור לי. אני רוצה לדייק את הדיון. אני חושב שלאורך כל הדיונים שלנו כאן הבנו שיש כאן אתגר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת בהקשר של השלטון המקומי. דרך אגב, אם אינני טועה, בנוגע לשרים יצאו הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה שקובע קווי גבול. הרי היינו בתקופה שבה כל שר ראה את עצמו גם כפרזנטור של משרדו ומבוקר עד ערב שמענו פרסומות ברדיו של השר הזה מזמין לאירוע הזה. למיטב הבנתי קיימות היום הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה. יכול להיות שצריך לחשוב איך מסדירים את העניין הזה, בין אם בהנחיות, אולי של משרד הפנים, אולי בחקיקה, שנותנות מצד אחד ביטוי לקשר האישי שקיים, ודרך אגב, זה לא רק בגלל בחירות אישיות, ראש ממשלה לא נמצא בקשר אישי עם 9 מיליון אזרחים וראש עיר של 50,000 איש בשישי יושב בקניון ופוגש תושבים, אני מדבר על עירי, וראש העיר הולך ומנגן עם אקורדיון בגני הילדים העירוניים, אז גם זאת תעמולת בחירות? ברורה לי הסוגיה. אני רק בא ואומר דרך אגב שיכול להיות שבינינו לבין ועדת הפנים צריך להיכנס לעניין הזה, כי זה לא רק עניין של תעמולת בחירות, יש פה איזה צורך לעסוק בנושא הזה.

אנחנו מגישים הצעה מאוד מאוד מצומצמת, ובאופן ספציפי סעיף השקיפות הוא לא מוקד הבעיה, כי הרי ברור שראש העיר עושה את זה בצורה שקופה, אנחנו מדברים על מצב שראש העיר אומר: אני חותם בשמי במודעה, אין פה בעיית שקיפות, זה לא שראש העיר מפעיל פה קמפיין סקרים לקידום מועמדותו, לכן דומני שלשלטון המקומי אין שום בעיה עם סוגיית השקיפות. התופעה הזאת של קמפיינים מוסתרים לא מאפיינת, בעיקר היום, את השלטון המקומי, ואם יש לה רגליים בשלטון המקומי, אז אתם בוודאי איתנו שצריך פה שקיפות.

לכן אני אומר עוד פעם, אני רוצה לומר את זה לפרוטוקול, יש סוגיה גדולה של איזונים בין ראשי ערים לבין חברי מועצה. אנחנו יודעים שיש גם טענות לגבי כוחם של חברי מועצה, הכול ידוע. יש צורך לתת ביטוי למורכבות של הנושא הזה ברשויות המקומיות, לא דין הרשויות המקומיות בהכרח כדין השלטון המקומי, מבחינתנו אני לא רואה סיבה לשלטון המקומי להתנגד לסעיף השקיפות.

אנחנו מבחינתנו אדישים. תעשו 90 יום, תעשו חמש שנים, ארבע שנים, מה שצריך. מבחינתנו בלאו הכי אנחנו נמצאים שם עם כל השקיפות, אין לנו אופציה אחרת בגלל הבחירה הישירה. דווקא הנושא הראשון שדיברתי עליו הוא החשוב ביותר. בסוף יש פה חוסר הבנה, חלק מזה בורות, חלק מזה חוסר הבנה טכנולוגי לדברים שקורים, וצריך לתת על זה את הדגש. תודה רבה, אדוני.

תודה לראש העיר ולראש המועצה, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. מכיוון שעסקנו בעניין השלטון המקומי, אני אאפשר לגב' הדר מוכתר להתייחס לעניין, ואז נחזור לסעיף השקיפות.

האמת שדיברתם על השלטון המקומי, ואני באתי גם לדבר על הנושא של מפלגות חדשות בכנסת.

לזה נגיע עוד מעט. את רוצה להתייחס לנושא השקיפות, בבקשה.

לא, דווקא לנושא המימון של המפלגות.

זה לא הדיון. זה לא חוק דרכי תעמולה.

חוק מימון מפלגות מ-1973 זה כן אמור לעלות עכשיו.

זה לא הדיון עכשיו.

זה לא הדיון.

כשזה יעלה.

כשיהיה דיון בנושא מימון מפלגות, נשמח כמובן לשמוע גם את עמדתך וכו'. פשוט זה לא הדיון הנכון. אנחנו בהצעת חוק שעוסקת רק בדרכי תעמולה.

הבנתי אותך.

יש סיכוי לא רע שעוד נשב פה הלילה גם על ענייני מימון מפלגות.

זה גם מאוד מאוד חשוב. ראיתי שזה כן אמור לעלות.

אני לא יכולה בכל זאת להגיד את מה שיש לי? כבר שלוש פעמים ביטלתם לי את הוועדה הזאת והגעתי במיוחד.

הוועדה הזאת עוסקת בחוק אחר, בדרכי תעמולה.

זה קשור לבחירות באופן כללי.

גברתי, אנחנו לא בדיון הזה. אם את רוצה במסגרת של דקות מאוד ספורות להשמיע עמדה כללית בנושא, בבקשה.

אני יכולה שתי דקות?

כן.

בכל זאת, אתם חברי כנסת, ויש פה אנשים שאני חושבת שזה כן יכול להיות רלוונטי להם. אני יושבת-ראש מפלגה חדשה, מפלגת הצעירים בישראל, מפלגת צעירים בוערים. קמנו לפני חודשיים, כבר 20,000 מתפקדים עם אפס תקציב של פרסום, ורציתי לדבר אתכם על חוק המימון של הבחירות מ-1973. הוא חוק מפלה באופן דרסטי את המפלגות החדשות שיש במדינת ישראל.

כדי להמחיש לכם את החוק הזה, הבאתי אפילו את המיקודית שלי מהבגרות שלי בהיסטוריה, כי רציתי לקרוא לכם איך הכנסת אמורה להתנהל במדינת ישראל, כי אני חושבת שהרבה אנשים פה קצת שכחו.

סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת קובע שהכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. רציתי לשאול את כל האנשים שנמצאים כאן, איך הבחירות לכנסת הן בעיניכם שוות, אם למשל הליכוד מקבל 42 מיליון שקל לקמפיין בחירות ואני מקבלת אפס? איך הבחירות שוות אם יש עתיד מקבל 141,000 שקל בחודש למימון שוטף ואני אפס? איך הבחירות שוות, כשכל חבר כנסת מקבל 83,000 שקלים לתקציב של קפה ומאפה בחודש ואני אפס ועוד יחידת מימון של 1.4 מיליון לבחירות, ושוב כל המפלגות החדשות מקבלות אפס?

לפני שלוש שנים העליתם את תקציב הבחירות של המפלגות ב-62 מיליון שקל, עכשיו אתם מנסים לעשות את זה עוד פעם, והתקציב של המפלגות החדשות שוב אפס שקלים, זה מה שנתתם לנו.

אם אתם רוצים את האמת, האמת היא כזאת, יש פה חמש מפלגות שנמצאות בכנסת כבר 50 שנה, שום דבר לא השתנה. זה לא מפתיע, כי אתם מקבלים את כל הכסף, את כל התקשורת, אז obviously שתקבלו את כל המנדטים, ולמפלגות החדשות שוב אין שום דבר.

יותר מזה אני רוצה להגיד, אני בת 20, אתם מגדלים פה דור של צעירים, דור אדיש, דור מסורס, תור שלא מאמין לא בפוליטיקאים, לא בשיטה, לא במערכת, ודור שגם קורס תחת הנטל של יוקר המחיה בזמן שאתם מחלקים מיליונים לבוטים שלכם באינסטגרם. והכי נורא - - -

גברתי, סליחה.

רק שנייה - - -

זה פוליטיקה בגרוש.

סימון, סליחה.

אבל זה חשוב.

בואי, תשפילי אותנו עוד קצת.

גברתי, סליחה.

מה זה הדבר הזה?

זה חשוב.

גברתי תעצור.

בסופו של דבר זה - - -

היא תעצור, כי ניתן לה כבוד, נתתי לך לדבר.

אבל אני לא סיימתי, יש עוד משהו חשוב שאני רוצה להגיד.

גברתי, אם היא רוצה להגיע לכנסת, היא גם תלמד כללים של איך מתנהל - - -

- - -

תעצרי שנייה. הוועדה הזאת מתנהלת עם הרבה מאוד כבוד לאורחיה. הגעת לדיון, את מדברת שלא לעניין הדיון.

אבל זה קשור לבחירות.

גברתי תעצור, גם אם היא צעירה ואני קצת יותר מבוגר, זה לא מה שמשנה. תעצרי שנייה. את לא יכולה לבוא בדיון שהוא לא נושא הדיון. אני נותן לך זמן לדבר, כי טרחת - - -

- - -

סליחה, אני אשלים את דבריי. אני נותן לך את הזמן לבוא ולדבר, לא צריך להגיע להטחת האשמות בהתנהלות לא ראויה של חברי הכנסת. יש לך נקודה, תבהירי אותה, אבל אין סיבה להטיח ביושרה של אנשים שיושבים למולך ומאזינים לדברייך.

אבל אתה אמור לייצג גם אותי בכנסת, אז אני חושבת שכן מגיע לי להשלים - - -

דומני שאני מייצג.

אני הצבעתי בבחירות, ואני חושבת שכן יש לי מקום לבוא ולהגיד את העמדה שלי, גם אם זה לא - - -

הכול בסדר.

הכנסת הזאת שלי בדיוק כמו שהיא שלכם.

נכון.

אז גם אני רוצה לבוא ולהגיד.

ולכן את אותם דברים שאני אומר לחברי כנסת, שאני מצפה מהם בדיון לפני שמטיחים משהו - - -

אני לא קיללתי, לא אמרתי משהו לא בסדר.

גברתי, את לא רוצה לשמוע, אז בבקשה, קחי עוד שתי דקות, תשמיעי את דברייך. את לא רוצה התדיינות, אז בבקשה עוד שתי דקות.

אני אשמח לשמוע את דעתך.

גברתי, יש פה דיון שאת באה אליו, את לא מדברת לעניינו של הדיון. אני נותן לך לדבר, בסדר השלימי את דברייך. עוד שתי דקות. בבקשה, גברתי.

מה שאני באה להגיד זה שאתם מגדלים פה דור של צעירים שלא מאמין שהוא יכול לשנות, כי בסופו של דבר להכניס מפלגה לכנסת, לעבור את אחוז החסימה, זה 150,000 קולות ועם אפס תקציב אי-אפשר לעשות את זה. גם אני, הדר מוכתר, איך אני אמורה לבוא ולהיכנס לכנסת ולשנות כשבסופו של דבר כל הכסף שלי וכל המיסים הולכים עדיין לאותן מפלגות שנמצאות בכנסת שנים על גבי שנים? שוב, חמש מפלגות נמצאות פה 50 שנה, ואני חושבת שכן מגיע לי, גם בתור מפלגה חדשה בישראל, לבוא וכן לדרוש תקציב מינימלי שאפשר לעבוד איתו ולא להישאר עם חובות עתק מהמימון המפלגתי כשאתה לוקח פה הלוואה מהמדינה. אני חושבת שסופר חשוב להגיד לחינוך של הדור הבא, לשכנע אנשים שהם גם יכולים לשנות, שחשוב לשנות. לגבי תרומות, עכשיו אומרים לי: את יכולה לקחת ולאסוף תרומות, ב-2016 97% מהתקציב של המפלגות הקיימות בכנסת היה ממימון מדינה, מהמיסים שלנו, אז בסופו של דבר אני אאסוף תרומות, אז שכל המפלגות יאספו תרומות כמונו. אם יש כסף של 140 מיליון שקל לשיפוץ הכנסת, אמורים להיות גם 100,000 שקל לתת מענק למפלגות חדשות שרוצות לרענן פה את השורות ורוצות לבוא לשנות. אני חושבת שזה חשוב לחוק הבחירות, כי בסופו של דבר אי-אפשר לבוא ולהגיד "דמוקרטיה", "דמוקרטיה", עד שזה מגיע לכיסא של חברי הכנסת.

תודה.

ואני רוצה להגיד - - -

לא, גברתי. תודה.

אין בעיה. רק עוד משפט אחרון. אני חושבת שהכנסת הזאת היא שלנו כמו שהיא שלך, כמו שהיא של כל אחד אחר. אני מצביעה לכנסת, אני משלמת מיסים. המקום הזה זה משהו שגם אני שילמתי ומימנתי אותו, אז מגיע לי לבוא ולדבר, וגם אם זה לא בדיוק הנקודה של הדיון הספציפי הזה, בסופו של דבר זה ועדה שמדברת על חוק הבחירות, על שקיפות לא שקיפות, זו הבעיה הכי כאוטית שיש כרגע על שקיפות. אתם יכולים לדבר על סעיף פה, על סעיף שם, או על שופט פה, שופט שם, בסופו של דבר כשאין תקציב למפלגות חדשות, וכשאף מפלגה חדשה במדינת ישראל לא נכנסת כבר שנים על גבי שנים, מבחינתי זו החרפה הכי גדולה שיכולה להיות פה, וזה הדור שאתם מגדלים.

תודה רבה, גברתי. תודה.

אני אשמח גם להתייחסות אם יש לך משהו להגיד.

גברתי.

בסופו של דבר אתה גם הנציג שלי בכנסת. - - - אומרת למי הצבעתי.

גברתי, תקשיבי, יש כללים של הוגנות בסיסית. עם כל הכבוד, את מתפרצת לדיון שזה לא הנושא. אולי אם היית בודקת - - -

אף פעם זה לא יהיה הנושא.

גברתי, אני אתייחס לדברייך כשאני אבחר להתייחס לדברייך. אני חושב שדברייך מעלים נקודה חשובה. כשנתדיין לנושא המימון, אני אתייחס לדברייך.

יהיה דיון בנושא של מימון מפלגות? אף פעם אין דיון על זה.

גברתי, את לא בקיאה כנראה בעניין.

תגיד לי מתי יהיה, אני אגיע. אף אחד לא רוצה לממן מפלגות חדשות.

גברתי, תודה. הסתיימה זכות הדיבור שלך.

זו הדרך הכי קלה.

נכון. בסדר גמור. אדוני היועץ המשפטי.

אם הסתיים הדיון בהקשר של החלופות למודעת בחירות, אני חושב שגם בשיח שקיימנו עם חבר הכנסת רוטמן בינתיים, יש איזה הצעה שלמיטב הבנתי מקובלת על חבר הכנסת רוטמן, אבל צריך לוודא איתו את הנוסח.

שהיא?

להוריד בחלופה השנייה את ה"נכתב" ולהתמקד בהפצה ובפרסום בתשלום. אבל שוב, כדאי לוודא איתו.

ומה הכיוון?

אם החלופה השנייה תעסוק בתוכן של תעמולת בחירות שפורסם בתשלום, אבל תשלום ממש, לא רק שווה כסף, כלומר, הורדת הפירוט, תשלום כספי ממש. שוב אני אומר, בזהירות, כי צריך לוודא שזה מקובל עליו, אחרי שנחה דעתו של חבר הכנסת רוטמן, אז יש לך כתובת שזה אותו גוף יותר מסודר, חברה לצורך העניין: פייסבוק, טוויטר, גופים מאורגנים שאתה משלם להם בשביל הפרסום של המודעה, ואני יכול לפנות אליהם ולא לאדם הפרטי.

אז השופט יכול לפנות אליהם.

וקל מאוד לברר את זה.

יותר קל לברר את זה, זה פחות מחייב לחפור לתוך שאלת האנונימיות. כמובן לא אמרתי היום, אמרתי בפעם שעברה, וחשוב לומר את זה שוב לפרוטוקול, בהחלט הזכות להתבטא באנונימיות בהחלט נחשבת חלק מחופש הביטוי, והיא אחד היתרונות של הרשתות החברתיות היום בסופו של דבר, ולכן יש בה ערך כשלעצמו. פה בהקשר הזה, זה אולי יכול להיות פתרון ביניים, שתנוח דעתו בהקשר הזה, כמובן בצירוף של הצמצום של זה לתקופת הבחירות.

בסדר גמור.

דבר נוסף, לפני שנסיים עם הסעיף הזה. אני חושב שאני אקרא אותו מההתחלה, כי נעשו בו שני שינויים בהתאם לצמצום של הצעת החוק, אחד קשור ואחד לא קשור. אחד קשור במובן הזה שחלק מההגדרות העברנו לכאן – אני תיכף אקרא – והשני, בעקבות הערתה של עו"ד וגנר מהישיבה הקודמת, שמכיוון שאנחנו לא ממירים את העבירות הפליליות בעיצומים, היא העלתה את הצורך לחדד את הניסוח של העבירה, שתהיה יותר דומה לאופן שאנחנו מנסחים עבירות פליליות, ולכן גם אופן הניסוח השתנה, כך שלא יפרסם אדם הודעת בחירה. אלה שתי הנקודות. חלק מההגדרות שהיו בסעיף הכללי יהיו רק לנושא הסעיף הזה עם הבחנה בין פריימריז לבחירות רגילות, כלליות, ודבר שני, הניסוח של זה בצורה יותר דומה לעבירה פלילית.

תיקון סעיף 2
3.
בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום "3" יבוא "2א1".

הוספת סעיף 2א1
4.
אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא:



"שקיפות בתעמולת בחירות
2א1.
(א) לא יפרסם אדם מודעת בחירות ללא שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר איתו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד בבחירות או הגוף כאמור, או את האות או הכינוי של הסיעה או רשימת המועמדים ואת שמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים.







(ב) בסעיף זה –







"מודעת בחירות" – כל אחד מאלה:








(1) תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם;



בפסקה (2), בכפוף לשינויים שדובר עליהם קודם. אם אכן זה ילך לכיוון הזה, אז כך זה יהיה.







(2) תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בתשלום;







"מתמודד בבחירות" – כל אחד מאלה:








(1) מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית;








(2) מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1);








(3) מועמד בבחירות לראש רשות מקומית;








(4) סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות);








(5) נבחר הציבור, כהגדרתו בסעיף 28א לחוק המפלגות;



סעיף קטן (ג) זה ההתאמה לעניין הפריימריז.







(ג) סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי הבא: בסעיף (ב)(1), במקום "מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם" יקראו כאילו כתוב "מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו."

יש שני דברים שאני מבקש התייחסות קצרה. יוגב עזרא, העמותה למלחמה בספאם. בבקשה. יוגב, בבקשה.

אנחנו מברכים על ההחלטה שלכם להכניס את עקרון השקיפות בחוק דרכי תעמולה, אבל נראה לי שאתם לא מודעים לחומרת הבעיה. האזנתי לשתי הישיבות הקודמות וגם האזנתי מתחילת הישיבה הזאת, אתם עוסקים בעיקר בתעמולה בטוויטר, בפייסבוק, ברשתות חברתיות אחרות, אבל לרוב תעמולת הבחירות היום מתבצעת באמצעות מסרונים, סמ"סים שאזרחים מקבלים. מכיוון שיש הרבה תעמולת בחירות אנונימית, אז רוב תעמולת הבחירות האנונימית, גם היא נשלחת באמצעות מסרונים.

אני מדבר מניסיוני האישי. בכל מערכת בחירות אני מקבל 200-100 מסרונים, כאשר רובם אנונימיים. אם יש משהו ברשת חברתית שלא מוצא חן בעיניי, ואם זה אנונימי, וזה לא אמור להיות אנונימי, אני יכול לסגור את הפייסבוק, אני יכול לסגור את הטוויטר. ברגע שזה מגיע למסרונים בטלפון הנייד שלי, אני לא יכול לסגור את זה, כי זה הטלפון הנייד שלי, אני איתו כל הזמן ואני משתמש בו. לכן צריכים להביא בחשבון שרוב התעמולה האנונימית היום מגיעה למסרונים.

דבר שני, אני באופן אישי הגשתי מספר עתירות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, ככה שאני מדבר מניסיון. קיבלתי הודעות אנונימיות, למשל שמסיתות נגד הליכוד. הגשתי עתירה ליושב-ראש ועדת הבחירות, הוא העביר את זה לתגובת חברת הדיוור ששלחה את זה בשם אותו אדם אנונימי, אותו אדם אנונימי הגיש הודעה במעמד צד אחד, שרק יושב-ראש ועדת הבחירות רואה, ואומר: זה לא אני, מישהו התחזה אליי, מישהו פרץ לי לחשבון, לא אני שלחתי. פה העתירה מסתיימת. יושב-ראש ועדת הבחירות מאמין לאותו בן אדם, הוא לא עושה שום חקירה, גם אין לו סמכויות, גם אין לו זמן, כי בעוד יומיים, בעוד חמישה ימים יש בחירות. הוא אומר: העתירה שלך נדחית, כי הוא אומר שפרצו לו. תגיש תלונה במשטרה. אני מגיש תלונה במשטרה, המשטרה סוגרת את התלונה אחרי יום-יומיים מחוסר עניין לציבור או חוסר אשמה פלילית. זאת אומרת, אתם אומרים: אנחנו נחיל את עקרון השקיפות, אנחנו כמובן מאוד מברכים על זה, אבל זה יהיה טוב ויפה רק לאנשים שבטעות שלחו הודעה אנונימית והם לא התכוונו לעשות אותה אנונימית, אז הם יגידו ליושב-ראש ועדת הבחירות: טעינו, אנחנו מבקשים סליחה, שלחנו בטעות, והוא גם יחשוף את שמם, את אותה מפלגה, יחייב אותה בהוצאות לטובתי נגיד, 4,000-3,000 שקל, משהו כזה, והעתירה מתקבלת, אבל ברגע שיש מישהו שמתחכם, ששולח תעמולה - - -

אדוני, נא לסיים. הבנו את הנקודה.

כרגע אתם לא נותנים שום התייחסות.

כרגע נכון. אדוני, תודה.

ברגע שאותו אדם משקר ליושב-ראש ועדת הבחירות, מה עושים הלאה?

אדוני, תודה. כרגע אנחנו מביאים הצעת חוק שהיא מוגבלת בהיקפה. דרך אגב, ההצעה הזאת תחיל את עקרון השקיפות גם על מסרונים, ולא ניתן יהיה יותר לשלוח מסרונים באופן אנונימי. ומרגע שאתה גם יודע במי מדובר, אז ככל שיש כאן הפרה של חקיקת הספאם וכו', ניתן יהיה לפעול. ואם אין הפרה של חקיקת הספאם, אז צריך לפעול דרך חקיקת הספאם ולא דרך חוק דרכי תעמולה. תודה, אדוני.

מכובדיי, כאמור הזכרנו שאנחנו מבטלים את הסעיפים שעוסקים בנושא איסור השימוש בכלי טיס והגבלת השימוש ברמקול. ברשותכם, אני מבקש שניגש לסעיפים שעוסקים בנושא שידורי התעמולה.

אדוני היושב-ראש, רק בשביל להשלים שני דברים נוספים בנוסח, שהם משלימים את נושא השקיפות.


3.
בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום "3" יבוא "2א1".



זה רק ההחלה של סעיף השקיפות, לא רק בתקופת בחירות, אלא באופן כולל. פה נעשה את התיקון שהחלופה השנייה תהיה רק בתקופת הבחירות, אבל החלופה הראשונה תחול תמיד. זאת החלופה של מתמודד בכל גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם תחול תמיד, וכאמור החלופה השנייה, פרסום בתשלום, תחול רק בתקופת בחירות.

השלמה נוספת זה סעיף 6 להצעת החוק, שעושה התאמה לסעיף 10. נוכח סעיף השקיפות צריך לעשות שם תיקון קל. זה מופיע בנוסח המשולב שבפניכם.

תיקון סעיף 10
6.
בסעיף 10 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (3) יבוא:



"נוסף על האמור בסעיף 2א1", זאת אומרת, למה שאמרנו קודם לגבי חובת השקיפות.




"(3) נוסף על האמור בסעיף 2א1, תישא מודעה את שמו ואת הדרכים ליצירת קשר של המדפיס שהדפיס אותה;";



(2) בסעיף קטן (ב), פסקה (5) – תימחק.


שוב, הדברים האלה קשורים בהתאמות על מודעות מודפסות לסעיף השקיפות החדש. עכשיו נעבור לסעיף הבא.

אני מבין שאחיה שץ, מנכ"ל פייק ריפורטר הצטרף אלינו. אחיה, התייחסות קצרה בבקשה לסוגיית סעיף השקיפות.

שלום. תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו בפייק ריפורטר, מה שאנחנו עושים, אנחנו עוקבים אחרי שימוש זדוני ברשתות בכלל, ובאופן ספציפי בזמן בחירות, כל מיני קמפיינים סמויים, רשתות השפעה, בוטים וכדומה.

אחד הדברים המשמעותיים הם שהרשתות האלה, שעושות מניפולציות, הן מזייפות אינטראקציות כביכול אותנטיות בין אזרחים לאזרחים, ונעשות באופן מניפולטיבי, שקרי ומסתירות את הקמפיין או את הזהות התעמולתית שנמצאת מאחוריהן, הן בעצם התקפה על האוטונומיה של הבוחר לקבל החלטות לגבי הבחירה שלו באופן מודע ובאופן מבוסס עובדות.

הדבר הזה הולך למקום הכי עמוק שיש. כשאנחנו נכנסים במציאות שבה פייקים וכל מיני בוטים למיניהם פועלים במרחב, והציבור הופך להיות סקפטי לגבי השיח הציבורי, מה שנפגע זה שוק התחרות בין רעיונות, הדבר אולי העקרוני והבסיסי ביותר שעושה שינוי בדמוקרטיה.

זיהינו בבחירות הקודמות - - -

אחיה, סליחה שאני רגע קוטע אותך. הדברים האלה נידונו בהרחבה בישיבות הראשונות, שבהן עסקנו בתופעה. השאלה, מה עמדתכם ביחס לסעיף שאנחנו מציעים?

אני בדיוק מגיע לפה. זיהינו אין-ספור קמפיינים שנעשו, ובתוכם גם קמפיינים, מאחר שזאת הייתה התרבות הפוליטית פה, גם על ידי גורמים זרים, ביניהם באופן ספציפי מספר קמפיינים שנעשו על ידי אירנים. אירנים שניסו להתערב בבחירות פה.

כשאנחנו מייצרים שקיפות ומסמנים תעמולה פוליטית, כמו שהיא מסומנת בכל מקום אחר, אנחנו נותנים, דבר אחד, למפלגות עצמן את היכולת לבוא ולדבר באופן הגון ושקוף עם הבוחרים, ומצד שני לבוחרים את היכולת להבין מי מדבר איתם. לכן אנחנו מאוד מאוד בעד להחיל את חוק דרכי תעמולה גם על הרשתות. אנחנו חושבים שזה היה אמור להיעשות מזמן, וזו בשורה חשובה גם לדמוקרטיה וגם לאזרח.

תודה. אחיה, זו הכוונה שלנו. תודה אחיה, אני מעריך גם את העשייה שלכם, גם את הצפת הנושא וגם את ההתייחסות להצעה שלנו. אנחנו מיד נגיע לעיסוק בנושא זמני שידורי התעמולה. אני מבין שחבר הכנסת מקלב רוצה להעלות נקודה אחת לגבי נושא המודעות.

שתי נקודות קטנות.

בבקשה, אדוני.

אני לא יודע מה יקרה בסוף, אם זה יבוא לגמר.

אני מקווה שזה יגיע לגמר.

גם אם לא, זו הכנה טובה לשלב את זה בחוק הבחירות הגדול שיגיע, ואני מקווה שהוא יגיע לפה, כפי שצריך להיות. אני שומע שיש הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה שפיזור הכנסת נשאר בוועדת הכנסת.

מעולם לא הייתה צרה עיני בסמכויות של ועדות אחרות. רוצים לחלק את העבודה, הכול בסדר.

נכון. אפילו הלנתי על כך שהעברת משהו בהסכמה לוועדה אחרת, ואני חשבתי שזה צריך להיות כאן.

חבר הכנסת מקלב, מכיוון שאני צריך ללכת לבקש פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת על בתי משפט קהילתיים, חבר הכנסת דוידסון ישב במקומי. נושא המודעות, קיבלתי עליו עדכון, ואני תומך בו. אם אני לא אשוב, נתחיל בהצגת ההצעה שלנו בנושא זמן התעמולה.

(היו"ר סימון דוידסון, 12:41)

אנחנו מדברים על חוק המודעות שאנחנו מבקשים לעשות שינוי. דיברנו גם עם היועץ המשפטי וגם עם יושב-ראש הוועדה. כיום בחוק, בסעיף 10(א)(1), הודעה לא תהיה גדולה מ-50 על 70 ס"מ. זה משהו מאוד ישן. כל המודעות שהיו מפרסמים על לוויה, היו מפרסמים מודעה של שמינית גיליון, היום מי עושה פחות מרבע? מי עושה פחות מחצי? כשאנחנו מדברים על 50 על 70 ס"מ זה לא מודעות, כבר אין הרבה בתי דפוס שעושים מודעות כאלה. בתי הדפוס עצמם, שעושים מודעות בהיקפים, מדברים על מודעות יותר גדולות, אלה גם המודעות המקובלות היום. מה שקיים היום על לוחות המודעות, מדברים על מודעות יותר גדולות. היינו מבקשים שהסעיף הזה ירד. הוא כבר לא רלוונטי.

בלי הגבלה?

לא צריך הגבלה, אבל ודאי לא 50 על 70 ס"מ.

הכוונה למודעות שמודפסות למשל על לוחות המודעות ברשויות המקומיות ברחובות.

זה בעיקר בעולם החרדי.

אומרים שמה שמחזיק את הקירות של מאה שערים זה המודעות...

מה עם עמדת ועדת הבחירות, משרד המשפטים? זה היה בהמלצות של ועדת בייניש, הסרת המגבלה הזאת.

שם זה היה בחלק מהסדר כולל. פה זה ספציפית בניגוד לעיתונים. לגבי זה אין לנו התנגדות.

אז נגיע לעיתונים עכשיו. אני מדבר על סעיף 10(ב)(3), "לא תפורסם יותר ממודעה אחת ביום מטעם כל מפלגה בעתון אחד". כיום יש שלוש הגבלות: יש הגבלה של 10,000 אינץ', יש הגבלה של 40 אינץ' ביום ויש הגבלה של לא יותר ממודעה אחת.

אנחנו חשבנו שיותר נכון לא להגביל את זה. אמר היושב-ראש ואמר היועץ המשפטי שאולי זה יכול להביא לידי כך שיהיו כאלה שיחכו ליום-יומיים האחרונים, ואז ייקחו 5,000 אינץ'.

השתלטות. זה הרציונל.

השתלטות מסוג כזה שהוא - - -

לא הבנתי. אתם רוצים להוריד הכול? את כל הסעיפים?

לא. מה שאנחנו מבקשים זה רק על דבר אחד, שזה יישאר במסגרת של 40 אינץ', את זה קיבלנו, אבל שזה לא יהיה דווקא במודעה אחת. המפלגה תוכל לקחת 40 אינץ', מה שהיום מקובל דרך אגב בפרסום זה לא לקחת מודעות גדולות, אלא היום עושים, מי שראה את הפרסום של גופים מסחריים, עושים סרט, קוראים לזה כך בלשון המקצועית, ובעמוד השני עושים עוד אחד, ויכול להיות אולי גם בעמוד השלישי שעושים עוד אחד. לוקחים את המודעה, מחלקים אותה. אתה לא שם דווקא מודעה אחת, אתה נשאר במסגרת של 40 אינץ', אבל אתה מפזר את ה-40 אינץ', אתה עושה סרט.

סטריפים.

סטריפים או נניח מודעה יותר קטנה. היום המסרים לא חייבים להיות ארוכים. פעם המסרים היו ארוכים, היום זה סוג של סיסמה שאתה זורק את הסיסמה והלאה.

רק להבין, חבר הכנסת מקלב, ההצעה היא להוריד את המגבלה של מודעה אחת למפלגה בעיתון, אבל להשאיר את המגבלה של 40 אינץ'?

לא. יהיה אפשר יותר ממודעה אחת.

יותר מ-40 אינץ', אתה מדבר.

כן. שמודעה אחת לא תהיה יותר מ-40 אינץ', אבל תוכל לשים שתי מודעות.

אתה רוצה לבטל את פסקה (3)?

שכל אחת תהיה מקסימום 20 אינץ'?

לא, היא תהיה 40 אינץ'. יכולות להיות גם שתי מודעות בעיתון.

איך זה מונע את בעיית ההשתלטות?

יש לך 10,000 אינץ', אתה מוגבל, אתה לא יכול יותר.

אני הבנתי שההצעה היא אחרת, להגביל ל-40 אינץ' בסך הכול. זאת לא הייתה ההצעה?

(היו"ר גלעד קריב, 11:30)

מכובדיי, ברשותכם, כדי שנגיע לנושא שידורי התעמולה, מיד נקרא את ההצעה שהנחנו, נמצאת כאן גם עו"ד רובינשטיין שתבקש ודאי להתייחס. אני רוצה לפתוח ולומר שאני מאוד מקווה שנצליח להביא כבר בימים הקרובים תיקון גם בנושא הזה. הדברים כמובן מורכבים וכולנו מבינים את נסיבות השעה, אבל חשוב לי לומר שכשם שוועדת בייניש מצאה לנכון שההסדר הנוכחי גם לא מתכתב עם המציאות התקשורתית של ימינו של הזירות השונות שבהן נעשית התעמולה, אני חושב שהדבר הזה גם זכה להכרה כאן בדיוני הוועדה שקיימנו.

אנחנו נמצאים בעידן של רב זירתיות תקשרותית, עברנו ממצב של ערוץ טלוויזיה אחד וערוצי רדיו ממלכתיים לשוק אומנם יותר מגוון, אבל גם מוסדר, שבו יש מספר שחקנים ברורים בתחום הטלוויזיה, מספר שחקנים ברורים בתחום הרדיו. בעשור האחרון אנחנו במציאות אחרת לגמרי. הדוחות של המפלגות עצמן לגבי אפיקי ההשקעה שלהן בתחום הפרסום מעידים על המציאות החדשה הזאת.

להיות במצב שבו רק זירה אחת היא זירה שבה יש כפייה של זמן תעמולת בחירות, ללא שיפוי כספי, שהיא מוטלת לא רק על תאגיד השידור הציבורי, אלא בסופו של דבר גם על גורמים פרטיים, גורמים פרטיים שצריך לומר, פועלים מכוח זיכיון ורישיון, ונכון שהדבר הזה היה ידוע כשאנשים ביקשו זיכיון ורישיון, אבל זה לא מרפא את הפער שנוצר במרוצת השנים, שהמחוקק לא חזה אותו, והרגולטור לא חזה אותו כשהוא העניק את הזיכיונות ואת הרישיונות, והפער הזה הולך וגדל בין זירות שבהן יש הסדרה של תעמולה ללא תמורה לבין זירות שבהן הכול קנוי, והנושא הזה בעיניי מכל צדדיו דורש מחשבה מחודשת, הסדרה מחודשת. ההסדרה הנוכחית לא הגיונית, ובעיניי היא גם לא מידתית מבחינה חוקתית, היא חוסה תחת שמירת דינים, אנחנו יודעים את זה. יש שם משהו לא מידתי. כשאנחנו נמצאים במציאות שגם יש כפייה על הערוצים לשדר וגם אין שיפוי, הדברים עוד מתעצמים, ואני חושב שצריך ברוח ועדת בייניש לקדם הסדרה כוללת של הנושא.

כרגע אנחנו ערים גם ללוחות הזמנים, והשאלה אם נצליח – נמצאים פה חבר הכנסת רוטמן, חבר הכנסת מקלב – האם נצליח לפחות לצמצם את הפער או את אי-ההיגיון על ידי עיסוק בזמני השידור. נציג את מה שהצענו בנוסח שלנו, ונראה אם אנחנו יכולים להתקדם עם העניין.

חלק מהדברים הם דברים יותר טכניים, וגם קצת עניין של מהות, תיכף נגיע לזה, אבל הליבה זה צמצום זמן השידור. ההצעה של היושב-ראש – גם ברדיו וגם בטלוויזיה זה מבוסס על זמן בסיס שמקבלת כל רשימה, פלוס מספר דקות שהיא מקבלת עבור כל חבר כנסת שלה.

ההצעה שכרגע מונחת בפניכם שברדיו במקום 15 דקות זמן בסיס וארבע דקות לכל חבר כנסת, זה יהיה שבע דקות זמן בסיס ודקה לכל חבר כנסת, ובטלוויזיה במקום שבע דקות בסיס ושתי דקות לכל חבר כנסת, זה יישאר שבע דקות כבסיס ודקה לכל חבר כנסת. זאת אומרת, הצמצום ברדיו הוא הרבה יותר משמעותי, הוא גם של זמן הבסיס בערך לחצי וגם הזמן לכל חבר כנסת לרבע. ולעומת זאת בטלוויזיה כרגע ההצעה היא להשאיר את זמן הבסיס כפי שהוא, אבל לצמצם ב-50% את הזמן לכל חבר כנסת.

צריך לזכור בהקשר הזה שני אלמנטים שצריך להביא בחשבון בהיבטים האלה: האחד, וזאת גם ההנחה של המחוקק פה, שיש איזה זמן מינימלי שרשימה צריכה בשביל להציג את מרכולתה, בפרט אני מדבר על רשימה חדשה, שאין לה ייצוג בכלל בכנסת, זאת אומרת, יש לה רק את זמן הבסיס, והשני, שכל עיסוק בנושאים האלה, בגלל שיש לו הקרנה על שאלות של שוויון בבחירות, אז בפסיקה של בית המשפט העליון דובר על זה שזה נכנס במסגרת סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, והוא יחייב רוב של 61 בשלוש הקריאות בכנסת.

החלוקה עצמה נתונה כמובן להחלטת הוועדה, ואנחנו חושבים שחשוב להדגיש את מקומן של המפלגות החדשות, שהן צריכות לקבל את המינימום בשביל שתהיה להן אפשרות להציג את עמדתן.

אפרופו הגברת שדיברה קודם שלצערי היא יצאה. דרך אגב, אני אומר על חילופי הדברים שהיו פה, היה גם ניתן לחשוב על מסלול שבו רשימת מועמדים חדשה, שמצליחה להראות פוטנציאל תמיכה על ידי היקף מסוים של חתימות, זוכה לא רק להלוואה מן המדינה, כי דרך אגב מספר הרשימות שלא הצליחו ולא החזירו את הכספים היא כזאת ארוכה, שזה לא בדיוק שמצליחים להחזיר את כל ההלוואות.

זה דיון ראוי במה המדינה מסייעת גם להתגבשות רשימות חדשות, אבל הדוגמה הזאת של שידורי תעמולה, של זמן מסך, היא ודאי דוגמה טובה.

יש רק עוד שתי נקודות שאני אזכיר בהקשר הזה בנוסח בפניכם. האחת היא יותר טכנית, היא קשורה בזה שהחוק נחקק במקור על הערוץ הראשון, תאגיד השידור הישראלי, ויש איזה התאמה בסעיף 16ג, אז פה אנחנו עושים איזה התאמה נוסחית, שבכל המקומות במקום שיהיה תאגיד השידור ואיזה החלה בסעיף אחר, תמיד ידובר על מאסדרי השידורים והמורשים לשידורים באופן כללי.

ונקודה שנייה שצריך להזכיר, יש פה סעיף על פטור מאחריות אזרחית או פלילית. כרגע יש פטור מאחריות אזרחית או פלילית בשל שידור תעמולת בחירות שחל על המורשים לשידורים ומאסרי שידורים, ופה מוצע להרחיב אותו גם על ועדת הבחירות המרכזית.

שוב להבנתי ומהבירור שעשינו, אין באמת עניין של אחריות פלילית בהקשר של ועדת הבחירות המרכזית, כי ועדת הבחירות המרכזית נחשבת חלק ממדינת ישראל, כמו משרד ממשלתי, אבל כן עולה השאלה לגבי פטור מאחריות אזרחית, כי כן היו בעבר לפחות מכתבים של קדם תביעה – ועדת הבחירות אולי תדבר על זה – אז הם מבקשים, עד כמה שאני מבין, לפחות לקבל את אותו פטור של אחריות אזרחית שיש למאסדרים.

לעניין מה?

לעניין שידור תעמולת הבחירות.

תכני התעמולה?

למשל אם יש שם הפרה של זכויות יוצרים, לשון הרע, דברים כאלה. אני חייב להגיד שאני לא רואה כל כך בקלות שמטילים אחריות על ועדת הבחירות.

את השידורים האלה הם מאשרים.

מאשרים רק בפן מאוד מסוים, ולכן אני חושב שקשה לראות שיטילו אחריות, אבל כן יש בקשה מצידם.

עו"ד רובינשטיין, התייחסות שלך.

אני אעשה את זה קצר ככל שניתן. תודה על הדברים. העובדה שמדובר כאן בהפקעה של זמני שידור, ושיבוש, פגיעה בקניין, אבל גם שיבוש של הליין אפ, זה משהו שהוא ברור.

הייתה נקודת מוצא לדיון הזה, שהוא דוח בייניש, שהוא לא אידיאלי מבחינת הערוצים המסחריים, אבל אף אחד לא חושב שמה שצריך לבוא לכאן חייב להיות אידיאלי מבחינתם, אבל זאת נקודת מוצא של ארבע דקות לרשימה פלוס תשלום. כרגע מה שניצב בפנינו זה לא ארבע דקות, אלא אנחנו נותרים עם השבע דקות, ועוד דקה לחבר כנסת וללא תשלום.

ואני מבקשת במסגרת הזאת, מכיוון שזאת פגיעה ומכיוון שאני חושבת שגם אף אחד לא צפה כל כך הרבה מערכות בחירות עם כזאת פגיעה, שהיא פגיעה מתמשכת, כשאין מה לעשות, אלה הנסיבות ואנחנו צריכים לחיות בהן, ואנחנו גם מבינים שאי-אפשר עכשיו להסדיר הכול וצריך לעשות איזה צעד ראשון, אנחנו מבקשים שהשבע דקות יהיו ארבע דקות, כפי שהמליצה השופטת בייניש. היא חשבה שזה יוצר איזה איזון נכון שמאפשר גם לרשימות קיימות וחדשות להציג את עצמן. זאת הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה היא שאנחנו עוד במחצית הדרך. זאת אומרת, בהנחה שהצעת החוק עוברת במליאה, אני אשמח להתייחס אולי יותר מאוחר או בהזדמנות אחרת לעניין 61 חברי הכנסת, אני לא בטוחה שנדרש רוב כזה שהוא כמעט בלתי אפשרי.

לא. דווקא עכשיו, אם הדברים יגיעו בהסכמה, זה מאוד ייתכן.

בסדר גמור. במובן הפרקטי אני רוצה להתייחס, לא במובן האידיאולוגי. אני חושבת שצריך להביא בחשבון שאחרי שהחוק עובר אנחנו עוד בפני המסע של ועדת הבחירות, ובפני ועדת הבחירות יש את הדיונים מתי משודרות אותן דקות לשידורי התעמולה, כאשר אנחנו בכל פעם מוצאים את עצמנו משדרים את שידורי התעמולה בשעות שהן שעות פריים טיים, ששם הפגיעה הכי גדולה, וזה לא בהכרח אפקטיבי. אתה רואה את זה לפי הרייטינג, בצלילה של הרייטינג מייד אחרי שידורי התעמולה, ולכן אני מבקשת, אני מבינה שאי-אפשר להעביר את כל תיקון החקיקה כרגע, אבל שהדברים יובאו בחשבון, והמגבלות והנסיבות יובאו בחשבון גם בפני ועדת הבחירות כשיהיה הדיון. זו הנקודה הראשונה.

והנקודה השנייה, אם אפשר לחזור לארבע הדקות שעליהן ממליצה ועדת בייניש. אני חושבת שזה יהיה הסדר שהוא הסדר ראוי בנסיבות, במיוחד כשאין תשלום.

חבר הכנסת רוטמן, חבר הכנסת מקלב, דווקא כנציגים של מפלגות אופוזיציה, מה העמדה שלכם? אני לא נכנס כרגע לארבע או שבע, אבל לאור זה שאנחנו במערכת בחירות חמישית בתוך שלוש שנים, האם לשיטתכם ראוי - - -

גם ברדיו.

ברדיו ובטלוויזיה לא לבטל כרגע בהיעדר הסדר חליפי, אבל לצמצם.

דבר ראשון, כמובן מבחינת ההסדר פה, הסיעה שנפגעת באופן הכי מרכזי ומשמעותי לא נוכחת פה. זאת אומרת, אני לא יכול לדבר בשם הליכוד ודאי. אצלה מצטמצם הזמן בצורה הכי משמעותית.

הכול זה יחסי. מה זה משנה?

יש גם לחברי כנסת יוצאים, אדוני. הגודל של הסיעה מובא בחשבון.

זה מה שאני אומר.

לא יחסית, אבסולוטית הם יפסידו הכי הרבה דקות. לא מבחינה יחסית, מבחינה מספרית.

אם אתה מתקן באופן יחסי, מה זה משנה?

זה ברור.

יש אחד שיש לו 15 דקות במקום 30 דקות, סתם אני אומר, הוא יכול להעביר מסרים.

מבחינת הפגיעה במסר אתה צודק, מבחינת דקות השידור הם הנפגעים שמאבדים הכי הרבה דקות שידור. כמובן לא דיברתי איתם על זה ואני לא יודע מה עמדתם. אני כן אומר שאם השיקול הוא מה שאתה אומר, שאנחנו כבר בעומס ומערכת בחירות חמישית וכדומה, יכול להיות ששווה לשקול לעשות את התיקון הזה כהוראת שעה, ואז זה עונה למענה שאתה אומר: כן, יש לנו עכשיו מערכת בחירות חמישית, זה מוגזם וכו', נעשה את זה הוראת שעה ונחשוב אחרי זה מה עושים, ולא לייצר פגיעה. בגלל הסיטואציה שאנחנו הולכים לבחירות חמישיות אנחנו גם סותמים את הפה למפלגות עתידיות מכאן ולהבא, ולשנות את זה יהיה צריך 61 בכל פעם, אז כל אחד יוכל להיות שחקן וטו.

אם יותר לי, אני מאחלת לעצמנו שבבחירות הבאות לא נמצא את עצמנו אחר כך בבחירות שישיות ושביעיות, אבל אנחנו נמצאים כאן בדיון הזה כבר מ-2018 בכל פעם, ובכל פעם אומרים לנו: תיכף מסדירים הכול. הוראת שעה שתוחמת - - -

זה יכול להיות לשנתיים, לשלוש. אם יהיו במהלך השנתיים הקרובות עוד שלוש מערכות בחירות, יכול להיות שזה יהיה רלוונטי לשלוש מערכות בחירות.

אלא אם כן ישנו.

זה מה שהייתי אומר במידת הזהירות הנדרשת, כי אנחנו משנים פה איזה הסדר. לגופו של הסדר, אני לא רוצה לענות לא בשם מפלגתי ולא בשם - - -

אני כן אבקש אם אתה מוכן לבדוק.

אני אנסה לבדוק. אני ודאי אנסה לבדוק.

ואז ניתן יהיה לעשות איזה צמצום ברוח ועדת בייניש?

צריך לזכור שהסיפור הזה של ארבע דקות מתכתב עם הסיפור של זכות הייצוג של מפלגות חדשות בעיקר. בואו נחשוב איך. אני חושב שצריך לשמור על העיקרון הזה, אולי ארבע דקות זה לא מתאים, אולי פחות. בואו נדבר על זה.

הייתה ועדה ציבורית שהגיעה למסקנה מסוימת. אני לא חושבת שהיו שם דעות מיעוט בעניין הזה.

צריך להביא בחשבון ששם היו ארבע דקות, לצד זה שיכולת גם לקנות דקות נוספות. היה איזון במכלול.

זה עוול כפול בעניין הזה.

חבל לדון כאן אם נגלה בשעות הקרובות שאין לנו בכלל יכולת להתקדם לאיזה מהלך.

אתה יכול אולי בחוק הבחירות - - -

חוק הבחירות על אחת כמה וכמה מחייב חתירה להסכמה. זה לא עניין פרוצדורלי. צריך לראות שמצליחים להגיע כאן להסכמה.

אמרתי: רגע, מה פתאום, אתה מכיר בן אדם שמאבד את מה שיש לו? יש לו אפשרות, זה דבר יקר ערך, למה שהוא יאבד אותו? במקרה הזה הסתמכתי על יושרו של מזכיר המפלגה שלנו, מר משה שיפמן, שהוא איש ישר מאוד, הוא אומר: צריך להיות הוגן. כמו שבאים אליך בדברים שמשתנים על המודעות, דברים כאלה, שזה כבר לא רלוונטי, באותה מידה אתה מבקש ראש פתוח.

מה הסיבה? הזכרתם את אותה אחת שדיברה פה, לא ראיתי אותה, אבל צריך להגיד ביושר, אם הייתי יודע שזה המקום היחיד שהיא מפרסמת שם, הרי היא לא מסתמכת על זה. מה זה אומר? היא הולכת לפרסם בעוד מקומות. זה אומר שזה כבר לא הכלי. הנפח שנתנו עד עכשיו זה היה בגלל שזה היה הכלי היחיד. אני יוצא מנקודת הנחה שנתנו כך וכך דקות, בגלל שזה היה הכלי היחיד שפרסם. היום כשזה הפך לכלי שהוא לא הכלי העיקרי, שום מפלגה לא מסתמכת רק על מודעה – היו שלוש דרכים לפרסום: עיתונות, מודעות ברחוב וכלי התקשורת והרדיו והטלוויזיה – ברגע שהיום הרדיו והטלוויזיה, מה שמוגדר פה כרדיו וטלוויזיה, זה כבר לא הדבר שנותן את הפרסומת, זה לא הכלי העיקרי, ממילא מספר האנשים שמושפעים, או מספר האנשים שרואים את זה, קטן. ברגע שזה קטן, אולי מוצדק גם להוריד את המסר. זה הרי לא מגיע לכל כך הרבה, זה מגיע היום להרבה פחות אנשים. יש היגיון, במיוחד שיש גם השלכה כספית בעניין הזה, אז אנחנו מוכנים לשמוע, לשקול את הדברים.

בסדר גמור. מכובדיי, אני חותם את הדיון. מבחינתי מיצינו את הדיון בהצעת החוק.

סליחה שאני קוטע אותך. יש נקודה אחת, הנושא של הפטור מאחריות אזרחית.

לילך וגנר דיברה על ההיבט הפלילי. בהיבט האזרחי עשינו איזה שיח עם המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, ולפחות מהשיח הראשוני שעלה קשה לזהות בהקשר של התשדירים בסיס להטלת אחריות. לכן אנחנו חושבים שאין מקום לפטור ואנחנו חושבים שיש מקום להתנגד לו, כי כמדיניות לא מחלקים פטורים. מעיקרם של דברים נראה שקשה פה לזהות, והנטל הוא על מי שמבקש, אז אין מקום גם להיבט הזה.

בסדר גמור. שמענו את הדברים.

אני חוזר לנושא הקודם של השקיפות, "הנכתב והופץ עבור תשלום", והצמצום הוא רק ל"הופץ עבור תשלום". שווה לחשוב על ניסוח שכן יתפוס את ה-95% של הפרסומים האורגניים שלא ייכנסו ל"הופץ עבור תשלום", לחשוב על איזה ניסוח שכן יתפוס אותם. זו עיקר התעמולה היום.

מה הכוונה שלך בפרסומים אורגניים בהקשר הזה?

זה תוכן אורגני, רשתות השפעה, בוטים, דברים כאלה, שמתחזים לתעמולה, אבל הם לא ייתפסו על ידי "הופץ עבור תשלום". זה לא יהיה חלק והפלטפורמות לא ידעו על זה בכלל.

אני אומר עוד פעם, אם אין שם אלמנט של תשלום, וזה לא ביוזמת המפלגה או הגוף הפעיל - - -

יש אלמנט של תשלום, אבל זה פשוט לא ייתפס בנוסח של "הופץ עבור תשלום".

נבדוק את זה. המצוין פה הוא האויב של הטוב מאוד. אני מתכוון להניח הצעה בנושא השקיפות. אני מאוד מקווה שלא תהיה מפלגה בבית הזה שלא תתמוך בעיקרון של שקיפות בתעמולת בחירות, אבל כבר היו דברים מעולם, אבל הצעה כזאת תגיע, בין אם בחקיקה הזאת ובין אם לא, וכל צעד קדימה בעיניי הוא צעד משמעותי.

חבריי, אנחנו חייבים לעבור לדיון הבא. אנחנו לא מצביעים על ההצעה הזאת, בין השאר מכיוון שנצטרך לשקול האם אנחנו מביאים אותה כהצעה נפרדת, ואולי לאור השעה שאנחנו מצויים בה, הדברים דווקא צריכים להשתלב בחקיקת הבחירות. כך או כך מבחינתי הדיון בהצעה הסתיים, ואנחנו נקבל החלטה האם זה יגיע להצבעה כהצעה אחרי דיוני נוסח כאלה ואחרים. ככל שיהיה שינוי מהותי בנוסח, כמובן לפני ההצבעה נציג את השינוי ונאפשר דיון. תודה.

רק לסכם את הנושא. כשיצאת, אדוני היושב-ראש, הוועדה סיכמה על מחיקה של סעיף 10(א)(1), שעוסק בהגבלה של 50 עד 70 אינץ' על גבי מודעות, הצעת חבר הכנסת מקלב. לא קראנו את הסעיפים שעוסקים בזמני שידור, אבל אני מניח שכאשר זה ייסגר - - -

כשייסגר, אנחנו נקרא לפני הצבעה. תודה. המטרה שלנו להתחיל ולתקן את הדברים. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:07.