פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
20/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 277
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 13:00

עיכוב ברכישת דירות להגדלת מאגר הדיור הציבורי

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

משה אבוטבול
סימון דוידסון
אורלי לוי אבקסיס
נעמה לזימי
גבי לסקי
אורי מקלב
יעל רון בן משה

אביעד פרידמן - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

צחי דוד - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

דני גיגי - מנכ״ל פורום הדיור הציבורי

גלעד מנשה - עורך דין, פורום הדיור הציבורי

אביבה כהן - דיירת, פורום הדיור הציבורי

דניאלה חרמון - פעילה חברתית

דויאור סבג - נציג האפודים הצהובים

שני בן נון - דיירת בדיור הציבורי

עידית חנוכה

הילה מליחי


עיכוב ברכישת דירות להגדלת מאגר הדיור הציבורי

שלום לכולם, אפשר לפתוח את הישיבה. אנחנו ממשיכים דיון שלישי או רביעי, אני לא יודע כמה. אנחנו מתחילים דיון נוסף בוועדת הכלכלה על נושא שהוא דרמטי לחיי אזרחים רבים, ושקריטי שהממשלה תפעל בו בנמרצות ובנחישות. אנחנו מקיימים את הדיון כי אנחנו שומעים שיש עיכובים, ואנחנו רוצים לשמוע בדיון הזה תשובות שהעיכובים האלו נפתרו. הממשלה החליטה לרכוש מאות דירות בשנה, תקצבה את זה. אני שמח שהבאנו את תקציב המדינה, זה אחד הדברים שסייעו לעידוד הרכש הזה, ואנחנו רוצים לדעת כמה דירות נרכשו, מה מקורות המימון, מה העיכובים ואיך נציגי השיכון והאוצר מבצעים את הרכש הזה במועדו. המצוקה בשטח היא אדירה. הממתינים לדירות בדיור הציבורי ממתינים שנים רבות, והמאגר של הדיור הציבורי הולך ופוחת, כל שכן בימים שבהם אנחנו קולטים עלייה ואז אנחנו גם מנסים לתת מענה לעולים חדשים ללא בית ולממתינים בדיור הציבורי.

אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחוליתו, כתוב בתלמוד. אי אפשר לפתור את בעיית הדיור הציבורי טיפין-טיפין. ואפילו את המינימום שממשלה מתקצבת, היא צריכה להראות 100% ביצוע. לממשלה יש עוד רעיונות איך להרחיב את המאגר הזה, והמנכ"ל בטח יציג את הרעיונות הנוספים שלו. אני לא אגנוב לו את ההצגה, הוא יגיד איזה עוד פתרונות יש לחוסר הזה, אבל הדיון הזה ממוקד בתקציבים שמיועדים לרכש ולמה הם לא מתקדמים. בשולי הדיון גם נשמע פה אנשים ואורחים, אבל עיקר התשובות מהממשלה – מה הסטטוס של התקציבים לרכש דירות, מה היה היעד השנתי ל-2023-2022 בתקציב 2022-2021, תקציב שאושר, מה היו היעדים, מה הייתה העמידה ביעדים, מה החסמים, ואיך אתם הולכים לפתור את הפערים האלה בחודשים הקרובים. אנחנו כולנו חיים פה על זמן שאול, אנחנו לא יודעים כמה ימים נהיה פה. ניתנה לכם ההזדמנות כאנשי ציבור, כפקידי ציבור, כאנשי מקצוע, לממש תועלת חברתית, ואנחנו דורשים את המימוש הזה במועדו, או לפחות צמצום הפערים ביחס למה שתוכנן.

אני אתן למנכ"ל משרד השיכון, שמכבד אותנו בנוכחותו, ואחרי זה לסגן הממונה על אגף התקציבים להשלים ולבאר, וככל שיהיה לנו זמן, נשמע קצת את השטח ואנשים. אנשי השטח, הדיון הזה הוא - - -

גם ח"כים.

ח"כים הם לפני כולם. אבל קודם כל אני רוצה שישמעו את אנשי המקצוע. בלי שנדע תשובות, על מה נשאל? הדיון הזה נועד לבקרה על רכש דירות. אני אאפשר לעוד אנשים לדבר, אני לא אאפשר התלהמות ואני לא אאפשר פוגענות בשפה. מי שיעשה את שני הדברים האלה יוצא מהאולם. אני אאפשר לכמה דוברים מהשטח להיות קצרים ולעניין, אבל לא בפוגענות ולא באלימות מילולית ולא אישית כלפי אף אחד. תדברו מדם לבכם, והכאב עצום. כאב הדיור הציבורי הוא כבד מנשוא. אנשים פה ידברו, אבל לא אאפשר פה התלהמות או פוגענות. מנכ"ל השיכון, נציג האוצר, ח"כים ואחר כך נעשה סבב נציגי ציבור. בבקשה, מנכ"ל השיכון.

תודה רבה. אני לא מכבד את המקום בנוכחותי, אני עובד פה כחלק מהעבודה שלי ואני פה בכל שבוע. אני לא רואה את הדבר הזה – אנחנו חלק משיתוף הפעולה אתכם, עם חברי הכנסת ועם הוועדה, ותודה על כך. האם אפשר להעלות את המצגת? מצוקת הדיור הציבורי ידועה לכולנו. קודם כל, תכירו את המספר, שהוא מאוד מדאיג – מ-2019, וזו מגמה של השנים האחרונות, מלאי הדיור הציבורי הולך ויורד בכל שנה, מ-50,231 שהיו ב-2019, היום אנחנו עם 47,835. חוק הדיור הציבורי הוא חוק שמאפשר לרכוש את הדירות וגורם לירידה במלאי. למול הירידה הזו במלאי, המספרים שבעיקר קשים לנו וכואבים לנו זה הפער שהולך ויורד במלאי בכל שנה. תראו ב-2019 – 1,210, ב-2020, 2021. כמו שאתם רואים, מ-2019 עד 2021 בסיטואציה שבה כמעט ולא היה תקציב מדינה, גם הרכש של 2019 הוא בעיקר עוד שאריות שנשארו מ-2018, וגם הכספים שהיו ב-2021 הם בעיקר שאריות רכש וחלק מדברים אחרים, בפועל, כמעט ולא רכשו. אם נראה את שנת 2021, במשך כל השנה נרכשו בסך הכול 48 דירות חדשות.

בנובמבר 2021 ולאחר מכן, בתחילת דצמבר, אושר תקציב המדינה ל-2022-2021. בתקציב הזה, בסיכומים התקציביים היו שני דברים – סעיף אחד דיבר על כך שיהיה צוות משותף בראשות החשב הכללי או נציגו ומנכ"ל משרד השיכון שיגדירו מחדש את שיטת רכישת הדירות, את המחירים שלהן, וכן הלאה. הנושא השני – סוכם שיירכשו עד סוף שנת 2023 1,700 דירות חדשות למלאי הדיור הציבורי על מנת להשלים ולו חלק מתוך ירידת המלאי שקרתה כל הזמן. חלק שני מירידת המלאי השלמנו בשנה האחרונה, ונקיים על זה דיון בנפרד, מפינוי שוכרים ציבוריים, עמותות, בתי כנסת, אבל את זה בשמחה אני אסקור לכם בפעם אחרת.

הצוות ישב בצורה אינטנסיבית, ישי בן אלי ואני יחד עם הצוותים המקצועיים שלנו. לשמחתנו, הגענו להבנות על עדכון המחירון, שהיה לא ריאלי לחלוטין. גם עכשיו הוא נמוך מאוד, אבל הוא היה לחלוטין לא ריאלי. סוכמו עוד כמה צעדים שאני רוצה לסקור בפניכם שיאפשרו את הרחבת אפשרויות הרכש. כדי שנוכל למצות את הכסף שנמצא בתוך המשרד בתוך תהליך הרכש, אני אסקור בפני הוועדה את ההחלטות שקיבלנו שמאפשרות להרחיב את הרכש. הנושא הראשון הוא העלאת המחירון; שני הוא מודל חדש של ואוצ'רים. המודל נלקח ממה שנמצא בעבר בדירות נ"ר. מודל הוואוצ'רים הורחב גם לכל הממתינים של מעל 4 שנים. הרעיון הוא לתת לאנשים – עד עכשיו עיקר הרכש נעשה על ידי חברה אחת, על ידי חברת עמידר, שהייתה אמורה לרכוש בכל הארץ, ועל ידי חברה נוספת שזכתה במכרז הקודם. היו כל מיני תקלות לאורך המכרזים האלה, החלטנו על מודל חדש. א', אנחנו מחלקים ואוצ'רים לאנשים שמעל ארבע שנים כדי שהם בעצמם יוכלו להיות חלק מתוך תהליך הרכש ולרכוש. הנושא השני שכבר בוצע - - -

מה-1,400 שהצהרתם לנו פה, כמה דירות כבר נרכשו או נבנו?

קודם כל, 1,700, אבל תני לי, אני אתן לך את כל הנתונים אחד לאחד בדברים האלה בצורה מסודרת.

קיבלתם תקציב על זה?

רגע, עכשיו נכנסת. הוא עוד לא דיבר. תני לו לסיים את הדיווח. כן, אדוני, תמשיך.

הדיון התחיל לפני דקה, עוד לא הגענו לתת את התשובות, נשמח לתת לך את הדברים. הנושא השני הוא פנייה לרשויות המקומיות הרלוונטיות. פנינו ל-71 רשויות מקומיות שיעזרו בסיוע לאיתור דירות. הרשויות המקומיות יושבות על המאגר הכי גדול של דירות פנויות כי לפי מאגר הארנונה הן יודעות איזו דירה פנויה ומאפשרת להקל את רכש הדיור. הנושא השלישי הוא הגדלת כמות החברות שרוכשות דירות – לא רק חברת עמידר, פנינו גם לעמיגור וגם לשקמונה במטרה לאפשר להן להיכנס לעזרה בנושא הזה. שקמונה וחלמיש כבר נכנסו לזה, עמיגור ב-26 בחודש אמורים לקבל בישיבת הדירקטוריון שלהם, אני מקווה, החלטה שתאפשר גם להם להיכנס. כל זה נועד להרחיב את המלאי. ופנייה לקבלנים לרכישה. יש לנו במספר מקומות קבלנים שכבר קיבלו היתר, הם נמצאים בתוך תהליך הבנייה. אנחנו לא רוכשים לפני קבלת היתר ולא רוכשים התחדשות עירונית, רק מהמקומות האלה. כל הנקודות האלה, המטרה שלהן היא להרחיב את האפשרות ולצאת לרכש דירות. סיימנו את העבודה עם נציגי החשב הכללי בסוף חודש אפריל, מחודש מאי התחלנו את הרכש המחודש של הדירות.

אני רוצה להציג בפניכם בתוך התהליך, שתראו איך נראים תהליכים כאלה. אנחנו דנים עכשיו בסדר גודל של 1,253 הצעות שקיבלנו. אני מזכיר, אנחנו נמצאים באמצע יוני, זה בחודש וחצי האחרונים. מתוך ההצעות האלה, 1,095 נדחו על הסף בגלל סף מחיר. שוק הדיור היום הוא די רותח והמדינה היא לא הרוכש הכי עדיף בעולם לנושאים האלה. 17% נפלו על בדיקות טכניות. אני רוצה להבהיר שהמדינה לא יכולה לרכוש דירה שיש בה חריגות דיור, לכן - - -

אבל היא יכולה לרכוש ב-50 מיליון שקל לראש הממשלה.

דניאלה, אני מוציא אזרחים שמפריעים פעם ראשונה. אני מוציא אותם.

הוא פשוט אמר שהיא לא יכולה - - -

אבל אני מוציא אותך, אז אל – דניאלה, לא להעיר הערות. אדוני המנכ"ל, תגיד לנו בפשטות, 1,700 – מה נקנה, מה לא נקנה?

רגע, רגע, רגע, אני אתייחס.

אתה גם קצר בזמן, ואנחנו גם קצרים.

עוד שלוש דקות ואני מגיע לעולמות האלה. עוד 17% נמצאים במשא ומתן. 5% נמצאים בתוך ההסכם. 80 דירות רכשנו במהלך חודש מאי. במהלך חודש יוני אנחנו נמצאים בתהליך רכישה של עוד 100 דירות בתוך העולמות האלה. הבעיה שלנו היא שכל הדברים שעשינו עכשיו בחודש מאי ויוני וכל המלאי שאתם רואים עכשיו יריצו אותנו – אני מניח שבחודשים הקרובים גם המעבר לוואוצ'רים וגם המעבר מול העיריות יביאו אותנו בקצב הנוכחי ובתקציב הנוכחי שנמצא לרכש של לפחות 500 דירות עד סוף השנה הזו. איפה הבעיה? מתוך 1,700 דירות - - -

אז ה-1,700 – אנחנו רוצים פשטות. 1,700 אושרו לרכש בתקציב דו שנתי.

לא, 1,700 סוכמו לרכש. מתוך הכסף לזה - - -

מה נרכש עד היום?

ניתן לנו לרכוש בכסף הזה כ-100 - - -

רגע, תעזור לי, לך איתי.

מתוך ה-1,700 דירות עוד לא התחלנו. נעשתה פנייה - - -

אה.

רגע, אני רוצה להציג הרבה דברים. נעשתה פנייה לוועדת כספים רק על 100 מיליון שקל שעדיין לא עברה אלינו. מתוך התקציב ל-1,700 דירות שניתנו, עוד לא עבר הכסף למשרד השיכון לרכוש. הרכש שאני עושה בשנת 2021 הוא מתוך תקציבים קיימים של המשרד כדי לא לחכות עם הדברים האלו.

אפילו 100 מיליון לא עבר.

מהתקציב של ה-1,700 לא בוצע רכש עד היום. בוא נדבר פשוט.

מהתקציב של 1,700 לא עבר עוד כסף למשרד השיכון, לא בוצע רכש.

אתה עוסק בתזרים, אני רוצה פשטות.

בפשטות, לא נרכש.

יש תקציב דו שנתי שעתיד לממן 1,700 דירות. כרגע מה-1,700 לא נרכשה דירה אחת מתקציב הדו שנתי.

נכון.

ובנוסף לא עבר אליכם כסף לרכוש את הדירות הללו.

זו המשמעות של התקציב.

לא, כי יכול להיות שיש כסף ויש בעיות אחרות. אבל אתה אומר שגם הכסף לא הגיע למשרד לביצוע.

הכסף לביצוע עוד לא עבר למשרד. מתוך הכסף עברו 100 מיליון שקלים - - -

בכמה מדובר?

מתוך הכסף הזה, בשנה הזו 100 מיליון שקל אמורים לעבור אלינו מפנייה תקציבית, עוד לא עברו. 360 אמורים לעבור אלינו מעודפים תקציביים שעוד לא עברו אלינו, ועוד כסף - - -

עודפים תקציביים מאיפה?

מתקציב המדינה, מה זאת אומרת מאיפה? עוד כסף אמור לעבור מתוך איגוח ומדברים אחרים שאמורים להגיע. בפועל, אני יכול לרכוש רק מכסף שנמצא אצלי.

תודה.

בקיצור - - -

רגע, לא, אני לא יכול ככה, סליחה. נציג האוצר, מה מצבנו? למה זה ככה? ומה אתה הולך לעשות? אני מקווה ששר האוצר יודע על הדיון הזה ושמה שאתה תגיד מתואם אתו ממש מהיממה הקרובה, כי המצב הזה נשמע קשה מאוד. בבקשה. צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים.

תודה רבה, היושב-ראש. במסגרת הדיונים על תקציב המדינה סוכמו שני מהלכים שקשורים לדיור ציבורי – אחד, מה שתיאר פה אביעד, רכש דירות למלאי דירות הדיור הציבורי. השני, תוספת של דיון מוגן לתור הממתינים של קשישים במשרד הקליטה ומשרד השיכון, כמובן, בשני המשרדים, הסכם עם הסוכנות לבניית 3,000 דירות. אביעד תיאר רכישה של 1,700 דירות למלאי דירות הדיור הציבורי. המקורות מבחינה זו מתחלקים לשלוש: אחת, פנייה תקציבית שכבר נמצאת על שולחן ועדת הכספים. אני מדבר על שנת 2022.

100 מיליון. 100 מיליון.

100 מיליון.

בטוח נמצאת, צחי? בטוח נמצאת?

בטוח, בדקתי את עצמי לפני כן.

100 מיליון. תמשיך. תמשיך.

כמה דירות ייתנו לנו ה-100 מיליון?

בערך 100, פחות.

קצת פחות.

80. כן, תמשיך.

אנחנו ממתינים להחלטת ממשלה בנושא עודפי תקציב שאמורה להיות כ-360 מיליון שקלים.

אבל למה להמתין?

זה צריך לעבור בממשלה.

אבל תקציב המדינה אושר והסעיף הזה אושר, אז למה הוא תלוי בעודפי תקציב? זו לא הוצאה שהיא לא ידועה, היא תוכננה מראש, אז למה היא מותנית בעודפים?

נכון. כי אלו חלק מהמקורות שסוכמו לנושא.

בתקציב המדינה כבר סוכם שזה יירכש מעודפים? עודפים יודעים עכשיו, לא יודעים שהשארתם ב-2021.

זה היה חלק מהסיכום.

בתקציב המדינה הוגדרה התניה שרכש הדירות יהיה רק מעודפי תקציב? כשאושר תקציב המדינה - - -

לא רק.

לא, זה היה - - -

סליחה רגע, תני לי, אני שואל את השאלה, אני יודע מה אני שואל. אני שואל, בתקציב המדינה - - -

אדוני היושב-ראש, הבנתי את השאלה. חלק מהמקורות הוגדרו גם כדורשים החלטות ממשלה על עודפים משנת 2021 לשנת 2022.

בתקציב המדינה זה הוגדר כך? בתקציב המדינה?

בסיכום בינינו לבין משרד - - -

סיכום אחר, סיכום שלא מופיע בתקציב.

זאת השאלה.

בתקציב בוודאי ש - - -

אז זה 300 ומשהו, 400?

360 מיליון.

אבל הדירות זה 1.7 מיליארד-2 מיליארד, הרכש.

נכון.

אז איפה עוד מיליארד? נניח שכל זה סוכם, איפה המיליארד הקדמת מימון?

עוד כ-250-200, סוכם שיבואו מרווחי חברת עמידר, האיגוח, מה שדיבר עליו אביעד. היתרה תצטרך להיכנס לתקציב 2023. צריך לומר, אביעד תיאר - - -

עבדתם - - -

לא, יש דבר אחד שהוסכם בזמנו, שהרכש יהיה דו שנתי, לא הכול ב-2022 אלא רכש דו שנתי. זה סוכם.

כן, כן, כן.

אנחנו ביקשנו בוועדה, אמרנו תנסו להקדים כמה שיותר, למרות שסיכמתם שחלק מהרכש יהיה ב-2022 או 2023 הביצוע – מתי זה היה? 2022.

אין להם מושג, הם נתנו פה הצהרות בלי כיסוי.

ולא רק שלא הקדימו מימון, אלא אנחנו פה בעיכובים שעכשיו ועדת כספים אשמה.

עוד משהו, מיכאל. מיכאל, רק שייתן תשובה - - -

רגע, תני לו לסיים.

לא, תשובה על ה-7%.

אורלי, יעל רון ומשה אבוטבול פה לפניך, והם לא פותחים את הפה. אני לא יכול את זה. אני לא יכול את זה. פעם אחת, פעמיים שאלה – זהו. אי אפשר חמש שאלות.

אבל הוא יישאר פה לענות על השאלות?

הוא יישאר פה.

אני לא הולך.

אבל הם ידברו לפניכם, הם מתאפקים.

אין בעיה. אין בעיה.

אז בבקשה, לחכות בסבלנות. חבר כנסת שהגיע ראשון ידבר ראשון, ואחריו הבא בתור, זה הכלל של הוועדה הזאת. כן.

היושב-ראש, לא אמרנו שהיא מעוכבת בוועדת כספים, אם זה מה שהובן, כמובן שלא, היא נמצאת בוועדת כספים.

פחות מעניינים אותי הסברים. אתה מבין את המצב הקשה, מה אתם הולכים לעשות? תגיד לי מה הפעולות.

אני לא רוצה שיישמע כאילו אנחנו אמרנו שמשהו מתעכב בוועדת כספים, לא. זה לא מתעכב בוועדת כספים, זה ממתין לדיון.

צחי, מה הפעולות שאתם הולכים לבצע, לאור מה שאתה מציע לנו ומה שקורה פה?

כמו שאביעד תיאר, היה תאריך ארוך של עדכון הליך הרכש. אני מזכיר לכם שבגל הרכש הגדול הקודם של האיגוח של מיליארד השקלים הייתה הרבה מאוד ביקורת על הליך הרכש, והמשרדים עשו עבודה ארוכה בהובלת החשכ"ל ומשרד השיכון על עדכון הליך הרכש והוציאו ממש לאחרונה, כמו שאמר אביעד, ואוצ'רים לרכישת 500 דירות. כבר היום יש - - -

רק להסביר, המושג ואוצ'ר אומר לאדם שממתין לדיור וזכאי לדיור אתה תבחר דירה שעומדת בקריטריונים ובמחיר, אתה תזהה אותה, אנחנו נקנה אותה, אתה נכנס אליה. לנסות לעודד את האדם בלי הבירוקרטיה – מצא דירה, קונים לו אותה והוא נכנס אליה. זה רעיון יפה של משרד השיכון ואני מוריד את הכובע בפני המנכ"ל והשר, אם האוצר גם הביא את הרעיון, אז עוד יותר טוב, רק שעוד לא ראינו דירה אחת בשיטה הזאת.

זה במחיר ישים?

יש ואוצ'ר, כבר בוצע?

יש אנשים עם ואוצ'רים שכבר קנו את הדירות.

קנו?

כן. כן, כן, כן.

לפני עליית המחירים. אוקיי, תמשיך.

במסגרת דירות נ"ר.

תמשיך. תמשיך.

במסגרת דירות נ"ר.

בדיוק, דירות נ"ר – שנים נתנו לאנשים לבחור את הדירות.

צריך לזכור, זה עוד בתקופה של אבא שלי. זה לא דבר חדש, דירות נ"ר היו כבר אז.

זה היה מיוחד לנכים. זה לנכים. אנחנו מדברים על כלל הציבור, לעשות את זה לכלל הציבור.

בדיוק. לקחנו את השיטה הזו לכלל הציבור.

אותם ואוצ'רים שמשרד השיכון שלח אנשים לחפש דירות, זה כחצי מיליארד שקל של תקציב שכרגע נמצא במשרד. תיאר פה אביעד, השקף עוד נותר – נקרא לזה בשפתי הציורית, המשפך של רכישת דירות – מגיעות X דירות כפוטנציאל, בסוף נרכשות חלק מהן כי המשרד - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה.

רק תן לי לסיים.

האמת היא שזה לא עוזר לנו, אנחנו באפס רכישת דירות, אז ההסברים זה טוב, זה נחמד, זה לחשבים ולרואי חשבון. מה הולך לקרות עכשיו? איך אתם הולכים לקנות מהר, ובאילו לוחות זמנים? תן לנו לוחות זמנים.

שאלת המהירות, מה שאני מנסה להגיד, שהיא לא שאלה רק של תקציב. יש היום חצי מיליארד שקל בתקציב המשרד, הוספנו עכשיו עוד 100, אנחנו ב-600, אני מקווה שבשבועיים הקרובים נוסיף עוד 360 מיליון שקל. התקציב לא יהיה חסם לקצב הרכישה. צריך לומר, אביעד פותר את זה יפה מאוד – רכישת דירה למלאי הדיור הציבורי שתהיה הנדסית, משפטית ובמחיר הנכון זה תהליך שלוקח זמן. צריך לומר, יש דירות שנקנו בסבבים הקודמים ועד היום לא אוכלסו עקב בעיות משפטיות, עקב בעיות הנדסיות, עקב זה שהן דירות לא מתאימות. אני לא יודע אם החבר'ה פה ממשרד השיכון יכולים להגיד אם אלו עשרות או יותר, דירות שנקנו ולא אוכלסו עד היום. לכן אני חושב שבסיטואציה הנוכחית, אם אנחנו מסתכלים על יכולות הרכישה – וזו לא טענה למשרד, שיהיה ברור, המשרד עושה בדיקות לוודא שלכל מה שהוא רוכש יש קליינט מהצד השני, לוודא שזה מתאים ללקוחות שלנו, לדיירי הדיור הציבורי. התקציב כרגע הוא לא חסם אפקטיבי. לגבי שאלתכם – מילה אחרונה - - -

צחי, הדיון הזה יימשך עוד קצת.

מיכאל, מילה אחרונה. מילה אחרונה. במסגרת הדיאלוג עם המשרד על אותם סכומים שתיארנו גם אמרנו – ככל שקצב הרכש יהיה מהיר יותר, לקראת סוף שנה אנחנו נחפש איך לבצע הקדמות ככל שהתקציב יהפוך לחסם אפקטיבי.

הקדמות מימון. תודה. צחי, אנחנו נישאר פה עד סוף הדיון ואנחנו נסכם אותו, הנושא הזה הוא כל כך כואב, שבסוף יולי, לפני היציאה לפגרה, יהיה פה דיון מעקב. אני רוצה לדעת איזו בשורה תבשרו בעוד חודש, מה תספרו לנו – מתוך ה-100 מיליון, ה-300 מיליון, ה-500 מיליון. מה תספרו לנו בעוד חודש? זה מה שאני רוצה שתתכוננו להגיד לי בסוף הדיון הזה, מה יתקדם בחודש הקרוב ברכש דירות. חברי הכנסת, אני רוצה להציע שנשמע שני נציגי שטח, ואחרי זה סבב חברי כנסת, אם זה מקובל עליכם. אני רוצה לבקש מאביבה כהן, ואם קשה לה לדבר, אז עורך הדין גלעד מנשה, שמלווה אותה, להציג את הסיפור שלה בקצרה. בבקשה.

תודה אדוני. חברי כנסת נכבדים, ועדה - - -

שנייה, חכה. אביבה, את לא רוצה להגיד כמה מילים? אולי בהמשך? בינתיים תהיי רגועה, וכשתרצי, את תדברי. כן, גלעד מנשה.

אני בא להציג סיפור, ולא רק את הסיפור של אביבה. אני רוצה להציג את הסיפור של אביבה, יובל ומיתר – יובל ומיתר הן הבנות של אביבה. אני מקבל את הסיפור שלהן לפני קצת יותר מחודש במסגרת התנדבות בקהילה. הן כבר עשר שנים, קצת יותר מעשר שנים, ממתינות לדיור ציבורי. ואוצ'ר – לא יודעים מה זה. הדבר היחיד שהן יודעות, שהן מקבלות - - -

אתה מייצג אותה בהתנדבות.

נכון.

לא לכל מחוסר דיור יש עורך דין, זה כבר משהו לא שגרתי. כן.

אני אומר לאדוני איפה אני מייצג אותה, תיכף אדוני יבין כמה - - -

אתה חייב להיות קצר. אני לא רוצה לעצור אותך באמצע, אתה צריך להגיד את הדברים שלך בשתיים-שלוש דקות.

עשר שנים הן מחכות לדיור ציבורי. ב-16 בחודש פולשות לדירה שלפי כל הקריטריונים הן זכאיות לה, שנמצאת בקדימה. חשוב לציין שאביבה כהן היא מתמודדת נפש עקב אירוע אונס שהיא עברה, ככה גם הבת שלה. עוברות מסכת לא פשוטה של בירוקרטיה שהן לא יודעות איך להתמודד אתה, אני נחשפתי אליה רק לאחרונה. אני אגיד את התאריך המדויק.

לא חשוב התאריך, עשר שנים זה מספיק.

ביום שישי לפני כחודש, חצי שעה לפני כניסת השבת מגיעה ניידת לאותו בית שהיא פלשה אליו ולוקחת את אביבה לחקירה. חצי שעה לפני כניסת שבת. אנחנו מעבירים ליחידה החוקרת את החקיקה הספציפית שמתייחסת לאופן שבו החוק מאפשר לחקור חולה נפש או מתמודדי נפש. כמובן שהיחידה החוקרת מתעלמת. אני מזכיר עוד פעם – ב-16 בחודש היא נכנסת לנכס. חודש ויומיים אחרי זה מגיע קבלן בסיוע משטרת ישראל ומפנים אותה. ואני בכוונה מתייחס לחודש ויומיים בגלל שאחרי חודש ויומיים כבר לא מדובר בפלישה טרייה. הפרקטיקה, שכבר דובר עליה בוועדה הזו, שבה משתמשים חברת עמידר ומשרד הבינוי והשיכון היא פרקטיקה לא חוקית, פרקטיקה פסולה. במקרים מסוימים אנחנו יכולים לעבור לסדר-היום, כשיש איזושהי סטייה מהחוק ואנחנו מנסים איכשהו לתרץ את זה בחוסר ידיעה או בחוסר הבנה של המערכת. פה מדובר בדיני נפשות, במקרה של אביבה כהן.

חשוב היה לי להיות פה היום כדי שאני אוכל להגיד ידי לא שפכה את הדם הזה, אבל אתם לא תוכלו להגיד את זה. לאור בקשתך, אני לא אפנה באופן אישי לאנשים שיושבים פה בשמם, אבל גם נציג האוצר וגם נציג משרד הבינוי והשיכון, אתם לא תוכלו להגיד ידינו לא שפכה את הדם הזה.

זה לא מעניין אותם, הם אדישים.

הגברת במשך יותר מעשר שנים מחכה לדיור ציבורי. היא מקבלת מכתבים שהיא אפילו לא יודעת לקרוא אותם, ואף אחד – ופה אני פונה למר אביעד פרידמן – לא בודק אולי היא בכלל לא מבינה מה שלחו אליה. היא מאושפזת – במקרה בדקנו, ואחד המכתבים הגיע כשהיא הייתה מאושפזת בבית חולים לב השרון. אף אחד לא בודק את זה.

אני ישנה עם הילדים שלי ברחוב. ריבונו של עולם, ב-2022 אני ישנה ברחוב על ספסל. למה זה צריך לקרות? מה חטאתי? מה פשעתי? אני רוצה לגדל את הילדים שלי בכבוד, הילדה שלי עברה אונס, אני עברתי אונס. עברתי מקלט לנשים מוכות, מה עוד אני צריכה לעבור, איזה תיקון? אני צריכה לישון ברחוב? ריבונו של עולם, איפה זה כתוב? אני כרגע הולכת לרחוב מפה. אני ישנה על ספסל עם ילדה בת 5 שיש לה מוצץ בפה.

אדוני, אני רוצה לציין עוד עובדה, במוצאי שבת האחרון היא הייתה אמורה לחזור לרחוב. עורכת הדין איילת הלברשטט מהסיוע הציבורי - - -

איילת פה?

איילת לא נמצאת פה, אבל חשוב לציין את העובדה שהיא מלווה את אביבה, והיא פשוט הכניסה את היד לכיס ושילמה את המשך השהות שלה.

איפה?

בבית מלון כורש בנתניה. אכסניה. אני שומע פה כל מיני מילים גבוהות כמו פוטנציאל, רכישות, איגוח. אני פונה אליכם שניכם, ואני אומר לכם: תקשיבו, האישה הזאת לא יודעת מה זה איגוח, אני בספק אם היא מבינה מה זה אומר פוטנציאל דיור. האישה הזאת רוצה ארבע קירות וגג. נכון, הצעתם לה איזושהי הצעה בעפולה כשאתם מודעים לעובדה שאת כל התמיכה הנפשית היא מקבלת מבתי חולים באזור השרון. הבת שלה במערכת חינוך באזור השרון, הבת הקטנה שלה היא בעלת צרכים מיוחדים, אתם מודעים לכל זה. אני רואה אתכם מסתכלים לתוך המסכים שלכם במקום להסתכל לאביבה בעיניים. תסתכלו לה בעיניים.

קשה מאוד להסתכל בעיניים - - - השבע לא רואה את הרעב.

דניאלה, אני לא צריך עזרה, תודה.

תני לו להשלים את דברו. גלעד, אני רוצה משפטי סיום בבקשה.

אתם שומעים על הרבה מקרים, אני בטוח שהרגש שלכם איפשהו מתקהה, אבל תראו, באישה הזאת מתקיים העניין של פיקוח נפש. לא באישה הזאת ספציפית, אלא באישה הזאת ובמי שהיא מייצגת. אני מבקש מכם – ביום רביעי הקרוב אנחנו עולים לעתירה מינהלית. העתירה הזאת הגיעה בעקבות התגובה של היועצת המשפטית – חוסר התגובה של היועצת המשפטית של עמידר ושל משרד השיכון. אני מבקש מכם - - -

בעתירה, מה אתם מבקשים?

אנחנו מבקשים שיחזירו אותה לדירה, או לפחות שימצאו לה פתרון, פתרון מכובד. אני מבקש מכם - - -

תודה, גלעד. גלעד, תן לי שנייה. אנחנו לא נעזוב את המקרה הזה, הוא הוצג מדם ליבה של אביבה ואני מתבייש שאנחנו בכלל צריכים להביא אותה לכאן במצב הזה שהיא נמצאת בו. אני מתבייש שהיא צריכה לבוא לכאן. האמת היא שהמקרה הזה הובא בפניי בזמן אמת. ניסינו להציל את המצב, גם בזמן אמת, לא כל כך הצלחנו. המצב הזה הוא מורכב ונדיר – יש פה זכאות מוחלטת, יש פה המתנה רבת שנים, והיא שנייה בתור ברשימות לקבל בית.

איפה הוואוצ'רים שלכם?

אבל כוחה לא עמד לה והיא פלשה, ואנחנו סיכמנו שפלישות חדשות לא יאושרו כדי לא להגיע לסבבים של עוד ויכוחים על איך מפנים דיירים מפלישות. אבל אני כן ביקשתי מרשויות המדינה שלא יהיה מצב שאין לה קורת גג, גם אם זה כולל עלויות של מימון של אכסניה או פתרון. ואני גם מבקש ממך, המנכ"ל, חקירה מעמיקה, איך חברה ממשלתית קלטה שמדובר במצב רווחתי מהקשים ביותר, והפירוט המוגזם – אני אומר גלעד, אתה פירטת, אבל לאדם יש גם צנעת הפרט, ואנחנו לא נפרט ולא נחזור על הדברים. מצב רווחתי קשה מנשוא, איך אנחנו לא הצלחנו לייצר קורת גג אפילו למצב הביניים, שאנחנו זקוקים לתרומות, ואיילת הזאת עושה עבודת קודש, כל הסיוע המשפטי. אני מבקש ממך לחקור את האירוע הזה, כי יש דין ויש לפנים משורת הדין. אפילו לפי דין צדק יהודי ובינלאומי לא היה צריך לקרות האירוע הזה, אבל גם אם הוא קרה, יש לפנים משורת הדין. ועורך הדין כאן שעושה את מלאכתו בהתנדבות – הלוואי על כל אדם שאין לו בית שיהיה לו עורך דין כמוך בהתנדבות, אבל הם לא כולם זכו לדבר הזה. אני מבקש ממך, אביעד, ממש עוד היום – גם לפתרון ביניים של קורת גג מכל סוג, וגם לפתרון הקבע על המקרה הפרטני הזה. זה לא פותר את הבעיה היסודית והעקרונית שעלתה כאן.

דניאלה חרמון, דברים קצרים, ואז חברי כנסת, בבקשה.

קודם כל, מיכאל, אני רוצה לומר לך תודה רבה, מעבר לכל. כי בקואליציה הזאת אין הרבה אנשים שרגישים כמוך, ואני באמת מודה לך. אני רוצה להגיד משפט וחצי לחברי הכנסת כאן. מיכאל ביטון ואני מתכתבים ברמה האישית, אני שולחת לו מקרים והוא מטפל בהם. הוא מאוד מאוד רגיש, דבר שצריך להיות אצל כל נבחר ציבור בכנסת הזאת. סליחה, אני לא רוצה להיות חוצפנית, אני באמת לא רוצה להיות חוצפנית, אבל מישהו כאן שכח את התפקיד שלו. אתם עובדים אצלנו, לא אנחנו אצלכם. ומיכאל ביטון מכבד אותי כבר עשר שנים, גם כשהוא היה ראש רשות. עשר שנים אנחנו פעילים בדיור הציבורי.

למה אתה מסובב את הפנים כשמדברים אליך? זה חוסר כבוד, בעיניי. תסתכל לאנשים בעיניים.

תני לה להגיד, תאמיני לי, הדברים שלה נשמעים ומהדהדים.

אדוני מנכ"ל משרד השיכון, המנכ"ל הקודם של משרד השיכון כולל יואב גלנט, נתן לנו את מספר הטלפון שלו כדי שכל בעיה שתהיה, נוכל לפנות אליו ברמה האישית. סליחה ומחילה, לא מתוך חוצפה – אתם מנותקים, כי כשאני פוגשת את שר השיכון אלקין עכשיו, והוא עונה לי – אתה יודע מה, אתם אפילו לא בקיאים בדיור הציבורי. אתם כלום לא יודעים על הדיור הציבורי. אתם לא מכירים את השטח, מעולם לא נפגשתם אתנו, לא הסתכלתם לנו בעיניים, לא קיימתם אתנו דיונים. המנכ"ל הקודם בכל רבעון היה יושב אתנו סביב שולחן עגול, והיינו מביאים לו מקרים. הוא היה מגיע לדימונה, הוא היה מגיע לירוחם, הוא היה מגיע לכל מקום יחד עם אורלי לוי. הייתה לנו שדולה של הדיור הציבורי שהייתה מתכנסת בכל רבעון. מה קורה לכם, חבריה? זה כסף שלנו. אתם חיים על חשבוננו, אתם עובדים בשבילנו. מישהו כאן התבלבל. עשר שנים אנחנו מגיעים לכאן – דיונים, פרוטוקולים, ועדות, הבטחות. חלאס. אנחנו נחנקנו. נחנקנו, אין לנו כוח כבר. אני כבר עם שיער לבן, כל שערה ביושר הרווחתי אותה. עד מתי נצעק לכם? מתי יהיה לכם לב? אני רוצה שאתה תפגוש אותי, מר אביעד פרידמן, אני אישה מאוד נחמדה.

תשאירי פתח, דניאלה.

אני אביא לך מקרים, אתה תזדעזע.

דניאלה, ההצעה שלך לשבת בכל רבעון ולעשות מפגש אנושי כזה הוא נכון.

מיכאל, אם אתה לא היית מאפשר את הדיונים האלה על הדיור הציבורי, זה לא היה קורה.

אביעד – כשאת פונה אליי, אני פונה אליו, והוא עונה לי בחצות. הרבה נפשות הצלנו, אבל לא את כולם. צריך לזכור גם את המסלול הזה. אבל ההצעה המעשית שלך שבכל רבעון ישבו אתכם עם נציגי ציבור וישמעו מה מתפתח, גם מקרים פרטניים, גם מגמות וגם כיוונים, זו הצעה שאני אבקש מהמנכ"ל לאמץ, אבל תשמרו על מכובדות כדי שיהיה פתח לדיאלוג הזה. אם אין מכובדות, אין פתח לדיאלוג.

אין בעיה. אני רוצה להגיד משפט אחרון. כל מה שאמרתי כרגע זה מדם ליבי, וחלילה לא לפגוע באף אחד, מכבודו של הבית הזה. הכול מדם ליבי ובהרבה מאוד כבוד עם הרבה מאוד כאב. אבל אני רוצה להגיד משפט אחרון. אנחנו נמצאים ב-2022. באנו עכשיו ממחאת האפודים, עמדנו כאן בכניסה לכנסת, על יוקר המחייה. הדיור הציבורי הוא הפתרון לכל הזוגות הצעירים במדינת ישראל כדי לקבל קורת גג ולחיות בכבוד. כשדוד לוי היה שר השיכון, אני קיבלתי בית, הייתי בת 22.5 – היה לי בית. בגיל 24 כבר רכשתי דירה, למה? כי החשיבה כאן הייתה אחרת. תתחילו לשנות את החשיבה, ותתחילו למלא את המלאי של הדיור הציבורי כמה שיותר – תבנו, תבנו, תבנו, ככה ירדו מחירי הדירות, וככה ירדו מחירי השכירויות. תודה רבה לך, מר מיכאל ביטון.

תודה רבה, דניאלה. חברים, תישארו מאופקים. דניאלה אמרה דברים מדם ליבה, ומהנפש ומהנשמה, והכאב הזה נשמע כאן בוועדה הזאת, ואנחנו לא מוותרים, ממשיכים, גם אם יש עוולות של שנים והזנחה של שנים, אנחנו לאט-לאט נביא תיקון. אני כן רוצה להיות גאה, דניאלה, שבנינו מסלול שמשתף את הרווחה בסוגית הפינויים, שעצרנו את רוב הפינויים.

אין, אין, אתה ענק. אתה גדול.

לא אני, לא אני, ביחד עם אביעד, ביחד עם היועצים המשפטיים.

לא, לא.

אבל איפה משרד האוצר? מיכאל, סליחה - - -

האוצר ייתן לנו תשובות. אנחנו נקיים דיון בעוד חודש.

צריך את האוצר כאן. זה צריך להיות יחד. יש פה אנשים - - -

אם אתם תשרדו עוד חודש. אנחנו לא יודעים מה קורה בפוליטיקה.

הכנסת תהיה בעוד חודש.

- - - האוצר שלא משחרר את הכספים - - -

חברים, דממה, דממה.

אביבה - - - שיש לך קורת גג - - -

איך קוראים לגברת? שני, ביום רגיל הייתי מוציא אותך, אבל אם כבר דיברת, אז תגידי קוראים לי שני שבפרוטוקול יופיע שדיברת. תודה רבה. רגע, חברי הכנסת תתאפקו. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להודות לך, ידידי היקר, מיכאל, שאתה מגן וצדק לכל אלה שנזקקים לעזרה שלך, ואתה עושה את עבודתך נאמנה בכל בתחומים, וגם בתחום הזה של הדיור, לא רק בתחבורה. אני מחזק את ידיך ותודה רבה לך. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, לצערנו, המצב כיום הוא שיש תורי ענק של כל מיני ממתינים כדי לקבל דיור ציבורי. נמצא פה המנכ"ל, אביעד פרידמן, שיודע כמה אני מתכתב אתו ושולח אליו פניות, כמעט בכל שבוע פנייה או שתי פניות מטעם הלשכה שלי, שמבקשים על כל מיני אנשים שאין להם דיור ונמצאים במצב מאוד מאוד קשה. המצב כיום הוא שאין זמן – אני רוצה להגיד לכם שהיה פעם שר שיכון שכולנו אהבנו אותו, מר דוד לוי, הבת שלו נמצאת פה, גברת אורלי לוי אבקסיס, חברת הכנסת, אבל הוא היה סמל ודוגמה שהבין שאם רוצים לעזור לציבור, זה דווקא דרך הנושא של הדיור, הנושא של שיקום שכונות ודברים מהסוג הזה. היום, לצערנו, הרבה מהדברים ננטשו, אבל המצב, מיכאל, קשה, ואנחנו מקבלים פניות מכל עבר. אתה רואה שהצרכים גדלים מיום ליום – יש לך את אלה בעלי הצרכים המיוחדים, ולצערנו – אני מדגיש את זה בכאב לב – יש הרבה משפחות שהופרדו, נעשו חד הוריות, וכולי וכולי, אז אתה מרגיש שאתה חייב את זה, בעלי מוגבלויות.

הייתי לפני כשעתיים בהפגנה של האפודים הצהובים יחד עם הארגון של העצמאיים, של מר אורן בוטא וכל החברים שם. אתה רואה את המבט הכואב בעיניים, ראיתי את הדמעות של הגברת שהייתה שם. אני פשוט עמדתי לבכות יחד אתה. לראות את הדמעות, מיכאל, זה אמיתי-אמיתי, זה לא סיפורים, אלו אנשים שבוכים, אי אפשר להתעלם מהנושא הזה. אני רק רוצה לומר דבר אחד: אנחנו מגיעים למצב, מיכאל – ואתה קורא גם בחדשות – שרוטשילד מתעורר. לא רוטשילד העשיר, שדרות רוטשילד מתחילות להתעורר, מגיעים לשם יותר ויותר אנשים, וזה יהפוך להיות כמו שהיה לפני מספר שנים, הנושא הזה ילך ויתעצם. חייבים לעשות סוף לנושא הזה, לפתור את הבעיה של הדיור לכל המגזרים. אני, ברוך השם, זכיתי כשהייתי ראש עיר לפתור בעיה של כ-40,000 יחידות דיור בעיר בית שמש כדי לצמצמם את הנושא הזה, אבל יש עוד הרבה-הרבה-הרבה אפשרויות. חייבים לקדם את זה.

משפט סיום.

אני רוצה לומר עוד משפט, מיכאל, גם אתה היית ראש עיר. צריכים פשוט לכפות קצת על ראשי הערים שמתעדפים את אזורי התעשייה מאשר להקים מקומות מגורים כי זה לא מכניס, זה רק הוצאות. אבל אתה – דווקא אתה – בא ממקום טוב, אתה יכול לעשות את זה, כי אי אפשר להמתין לכל הדברים, כי עד שתבוא הנחמה, תצא הנשמה. לפשט הליכים – אביעד, אני קורא לכם להתעורר בנושא הזה. משפט לסיום, אמיתי-אמיתי – הבית בוער והסבתא מסתרקת.

תודה. אורלי לוי, בבקשה.

האמת היא שאני מסכימה עם כל מילה של חברי, חבר הכנסת אבוטבול, שהציג את הדברים גם מתוך ראייה של מי שחי בקרב עמו ומי שהיה נציג ציבור וראש רשות. אתה זוכר את האירוע שהיינו בו, ואני הייתי קצת סקפטית, ואתה כעסת עליי, מיכאל, שאני סקפטית? כי שאלתי שאלות ענייניות גם את השר וגם את המנכ"ל שהיו פה. יצאו בהצהרות על אלפי יחידות דיור שאוטוטו יוצאות לשטח. דיברו על תקציבים של רכישות דירות. ואני נורא כעסתי, ואמרת לי: תני להם לנסות. אתה זוכר את ה-7% בכל בנייה ציבורית, שהייתה החלטת ממשלה, שאני מודה שהיה לי חלק בהחלטה הזו, שהיו אמורים להיות מיועדים למלאי של דיור ציבורי? לצערי הרב, השר שעומד בראש המשרד שלך בא לפה והציג את זה כהישג גדול שהוא ויתר על הדרישה הזו ושינה החלטת ממשלה, ודיבר על כך שהרבה יותר משתלם לקבל כסף בתמורה.

משתלם למי?

שמשתלם כביכול למשרד השיכון לקבל כסף בתמורה לאחוזי בנייה לדיור ציבורי מכל פרויקט ממשלתי. סיפרתם לנו פה שלא הולכת להיבנות בנייה, ולכן זה 7% באוויר, ואמרתי לכם אתם מוותרים על בכורה בעבור נזיד עדשים שאני אפילו לא יודעת אם יש בנזיד הזה עדשים אפילו, יש שם אבנים כי לא קניתם דירה אחת. וזה שאתם אומרים לנו את המשפך הזה, אז אתם יכולים להוסיף את כל מה שיש ב"יד 2" תגידו כל אלו דירות פוטנציאליות, מאות אלפי דירות. אבל הלכה למעשה, בסוף – בין אם זה בגלל תקציב, או בין אם זה בגלל בעיות רגולטוריות או בין אם זה בגלל בעיות כאלה ואחרות, העובדה היא שבמבחן התוצאה נכשלתם, לא קניתם דירות.

ואני בעד הנושא של דירות נ"ר שאתם מציגים אותו היום כוואוצ'ר. כשאבי היה שר השיכון, לכל אותם נכים, לכל אותן משפחות קשות שמתמודדות עם מצבים של החיים, הייתה את האפשרות לחפש דירה שמתאימה להם – דרך אגב, גם מונגשת – כי המשרד אמר אם אני לא מצליח לעשות את זה, לפחות שיהיו לי עוד שחקנים שיעשו את זה בעצמם. יש לי הרגשה שמה שאתם עושים עכשיו עם הוואוצ'רים האלו זה לשלוח את אותם לקוחות ולהגיד להם לכו תחפשו, והיה ולא תמצאו, או גם אם תמצאו לפי המשפך הזה שלכם, כל דירה שהם ימצאו, אתם תגידו להם היא לא מתאימה. כי אם יש עשרות אלפים של דירות ובסוף לא רכשתם אפילו דירה אחת כי במשפך הזה, ולא משנה הסיבות, מכל סיבה שלא תהיה, יצטמצמו הדירות לכדי אפס. אתה רוצה להגיד לי שהדייר ילך לחפש – ואנחנו מדברים בחלקם על נכים, תשושי נפש - -

אורלי, משפטי סיום. אורלי.

- - על אנשים שאתה אומר להם לכו תחפשו דירה מתאימה לכם, וכשהם יביאו דירה, היא כן תעבור את המשפך הזה? היא כן תעבור את כל המסננת הזו, שאפילו גרגר קמח לא עובר בה?

מה הגובה של הוואצ'ר?

על מי אתם עובדים?

משפט סיום, אורלי.

עבדתם עלינו, ויתרתם על ה-7% של דיור ציבורי בפרויקטים, דיור שיישאר ביד המדינה. היום אנחנו משלמים 2 מיליארד - -

אורלי, משפט סיום. אורלי.

- - 2.2 מיליארד בכל שנה להשתתפות.

אורלי, ראית מה עבר עליי היום בלוחות הזמנים.

אני מסכימה אתך. מיכאל, אני פשוט כל כך מתעצבנת.

הארכתי דברים אחרים ונפגע הזמן.

אני מצטערת שאני אולי יצאתי סקפטית, אבל אני למודת ניסיון - -

הדאגה שלך היא אמיתית.

- - ועובדתית מגיעים אליי לשולחן מקרים שאין לי אפילו מושג מה אפשר לעשות כי פעם הייתה לנו אוזן קשבת. תודה.

תודה. נעמה לזימי בבקשה.

אני מתנצלת שאני צריכה לצאת.

אי אפשר שאת אומרת טענות ואת לא נשארת לשמוע תגובה.

אל תדאג, אנחנו ניפגש גם באופן אישי בארבע עיניים, אני אשמח מאוד, יש לי הרבה טענות.

זה יכול להיות טוב. תקיימו פגישה.

מתי שאת רוצה, בשמחה.

תקיימו פגישה בבקשה.

אם משמיעים טענות, כדאי גם - - -

אורלי, תקיימו פגישה. נעמה.

אני רק רוצה לדעת את הסכומים לוואוצ'רים, אם אפשר לדעת מה הקריטריון. אני רוצה להגיד משהו – אתם אמרתם לנו – ובצדק, הסכמתי עם זה, לא עם ביטול החלטת הממשלה, הסכמתי עם העניין של רכישת דירות כי זה תהליך מהיר. אז או שזו פיקציה, או שזו לא פיקציה. בסופו של דבר, כשחיפשנו את הכסף בתקציב והייתי שם בכספים, אמרו לנו בתוספתי, ברזרבי, הוא נמצא מאחור. אמרתי בסדר, אתם ערבים לכסף הזה – מקבלת. לא נמצא בסעיף הרשום, נמצא בתוספתי, העיקר שקונים דירות. זו שיטה מאוד נוחה לא להעביר את הכסף בזמן. מערכת הסחיטה הזו של האוצר מול משרדי הממשלה היא משהו שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו רואות את זה עם גבעת עמל, צחי, אנחנו רואות את זה עם כל הדברים - - -

זה ביטוי לעדיפות של הפרויקט הזה. פרויקטים חשובים של הממשלה לא מחפשים את הכסף - -

אני נוטה להסכים.

- - מה שאושר בתקציב מבוצע באותו יום.

אני נוטה להסכים, אבל הדבר - - -

כשעשינו שני מיליארד שקלים מענקים למקבלי שכר גבוה – שני מיליארד – באמצע השנה, לא בתקציב המדינה, מצאנו את הכסף.

מיכאל, מה שמפריע לי, כל מה שצחי סכם פה - - -

הכול עניין של עדיפות. כנראה לדיור הציבורי יש רוח שהורגת אותו, וגונזת אותו ומדעיכה אותו – אין מילה כזאת בעברית, מדעיכה אותו. הוא הולך ודועך, ועושים את זה בפטנטים של בירוקרטיה. אבל אני אומר לכם שמה שקרה פה זה לא תקין. אנחנו היינו אופטימיים, קצת מאבדים את האופטימיות. גם את האמון, כי כשמציגים לנו 1,700 בתים והממשלה קיימת שנה, והתשובה היא אפס, אתם מאבדים את האמון שלנו. נעמה, תמשיכי.

אני רוצה להגיד שבסוף מה שסכמת, צחי, עדיין לא הגיע לסכום שדיברתם עליו. את המתמטיקה אני עושה ברגע, וזה עדיין לא מגיע, יש פה פער מטורף. אני לא מבינה, אתם מחכים שלח"כים יימאס לדרוש את זה?

שהממשלה תיפול.

האמת, יכול להיות, זו גם שיטה. לגמרי גם שיטה. אני בטוחה דברים שאתם מחכים לזה עם עוד דברים, דברים שגבי ואני שותפות להם. אני חושבת שהגיעו מים עד נפש.

מה אתם הולכים לעשות בוועדת הפנים? הרי אחת הבעיות של העבודה בכנסת היא הפרד ומשול בין ועדות. אנחנו מדיניות וחוקים, ואתם העברות, אז זה צריך לעבוד יחד.

אתה שואל ואני עונה לך. אתה זוכר שבפעם האחרונה שאלתי את כל השאלות האלה בוועדת הכספים, יו"ר הוועדה לא הסכים לענות לי, אני לא יודעת אם אתם זוכרים, וביקש לענות לי רק בכתב. אגב, לא הגיע לי בכתב עדיין. אמרתי שגם ההצבעה שלי תהיה בכתב, ויצאתי. אני לא יודעת אם אתם זוכרים. אז תאמין לי שניסינו גם בזה. לא ייאמן מה שקורה. אולי נעשה פה איזו קואליציית ח"כים של דיור ציבורי בקואליציה.

יש לנו חודש. יש לנו חודש.

אולי נעשה עם זה משהו. יש לנו חודש.

יש לנו חודש. בואו נראה מה יהיה החודש.

אני אומרת הגיעו מים עד נפש, הגזמתם. אתם לא עובדים רק עלינו. אתם לא עובדים רק על השר או על יו"ר ועדת הכלכלה או על הח"כים, אתם עובדים על הציבור. אתם עובדים על הציבור. אנחנו אמרנו לציבור קחו 1,700 דירות, זה משהו, סוף-סוף קונים דירות, זה תהליך רכישה מהיר, כמו שהבטיחו לנו, נשמע הגיוני, על פניו גם הגיוני - -

זו טיפה בים. זו טיפה בים.

- - זו טיפה בים, אבל לפחות יהיו דירות.

יש דירות, אבל נתנו אותן לפליטים מאוקראינה.

לא להפריע, אדוני.

לא, לא, לא לשסע בין אוכלוסייה לאוכלוסייה. חוק השבות נכון לכל אדם, אני גם הוצאתי על זה מכתב.

חוק השבות - - -

רגע, אני מדברת. גברתי, אני מדברת. כשמגיעים פליטים מאוקראינה, המדינה צריכה לתקצב את זה בנפרד, אין קשר לדיור הציבורי.

נעמה, משפט לסיום.

מה עם החיילים שלנו? מה עם החיילים שלנו?

אין קשר לדיור הציבורי.

בסדר, ולשים את אביבה ברחוב? ולשים את אביבה ברחוב?

אדוני, אדוני, אתה התאפקת ואני מעריך את זה, אבל - - -

אין קשר, לא לשסע אוכלוסייה חלשה באחרת.

לא משסעים, אבל כואב, כי החייל שלי יוצא בעוד שלושה שבועות, אין לו בית, את יודעת את זה?

את צודקת. את צודקת. את צודקת.

לאלה שבאים מאוקראינה יש בית, אז כואב לי.

גברתי.

אני אומרת לך שצריך לדאוג למי שמגיעים, וצריך לדאוג לדיור הציבורי, וזה לא צריך להיות אחד על חשבון השני.

נעמה, משפטי סיום.

אבל זה מה שהם עושים כשנותנים רק להם.

דממה. דממה, חברים. משפטי סיום.

אני רוצה להגיד כאן, זה שהכסף הזה לא ממומש הוא לא יתכן, תסבירו לנו – אבל מיכאל, לא בעוד חודש, בעוד שבוע, בעוד שבועיים – איך הכסף הזה גם נשמר, כי מה שהבטחתם לנו אז – אני זוכרת את השיחות האלה, גם אתך - - -

שכנעת אותי, בעוד שלושה שבועות.

לא, משהו אחרון. הבטחתם 1,700 עכשיו. בתקציב הבא נהיה יותר חכמים, נבקש כבר 4,000 דירות. אני זוכרת את השיחות האלה, אתה בטח זוכר את זה גם.

בתקציב הבא את לא תהיי.

בלי עודפים, בלי יתרות, ישר לביצוע ב-1 בינואר.

ממש. אמרו לנו בואו נעשה את זה מהר, נרכוש דירות, נעשה את התהליך, יהיו עוד.

תודה. בואו נעבוד יחד, ועדת הכלכלה וכספים, ונביא את התוצאה ונקיים את הדיון הזה בעוד שלושה שבועות. ככה יהיה לכם זמן בכספים לבדוק וגם אני אבדוק.

נכון. וצחי, תן את הסכום כולו, אל תיתן לנו 900, היה שם יותר כסף.

אני גם אבדוק, אני גם אדבר עם שר האוצר אישית על הדבר הזה כי אני יודע שהוא בעד.

בעד – החליטו החלטת ממשלה, מה זאת אומרת? אנחנו לא צריכים טובה בדיעבד, כבר אמרו שיהיה.

גבי לסקי, אם תוכלי להיות קצרה, אנחנו באיחור. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש, וסליחה שאיחרתי לדיון, הייתי בדיון אחר. אביבה, אני רוצה להגיד לך סליחה. אני רוצה להגיד לך סליחה שאנחנו לא שמרנו עליך. אני רוצה להגיד לך סליחה שאנחנו לא הצלחנו. לא הצלחנו. וזה לא יתכן שיש פה חברי כנסת שחושבים שלך ולכם מגיעות דירות, ושהמדינה הזאת מעבירה את הכספים למקומות אחרים ולא לזכות לדיור. זו זכות יסוד. ואני זוכרת את הדיונים האלו, שאמרו לנו 1,700 יחידות דיור ייתנו בתקציב הזה, ועוד 1,700 בתקציב הבא, ושזה לא אומר שאנחנו לא נצליח - -

נכון. אמרו יותר בתקציב הבא.

- - שאנחנו לא נצליח להביא יותר דירות. הפתרון הזה של עזרה בשכר דירה הוא פיקציה, הוא לא לאנשים שזכאים לדיור ציבורי, הם לא יכולים למצוא ערבים, הם לא יכולים למצוא את הכסף הנוסף, הם לא יכולים לעשות את זה, זו פיקציה.

המשכיר יודע שהם באים עם העזרה ומגדיל את השכירות, והשכירות עולה.

וגם העזרה לא עודכנה, העזרה נשארה - - -

מה זה ואוצ'רים? אולי ניתן ואוצ'רים לאוכל, מה זו התפיסה הקפיטליסטית הזאת של ואוצ'רים?

תשאלי מה הגובה של הוואוצ'רים ואם הם עודכנו בכלל.

זה מה שאנחנו שאלנו.

גלעד, אל תפריע. אתה קיבלת זכות דיבור ולא הפריעו לך, אל תעשה את זה. דממה, חברים.

אני רוצה להגיד, מדינות באירופה כמו הולנד, כמו אוסטריה, כמו דנמרק – יותר מ-20% מהדיור שם הוא דיור ציבורי. זה לא יכול להיות. זו לא שאלה של כסף, תדעו לכם, כי כסף יש. יש עודפי תקציב, זו שאלה של מדיניות, והמדיניות היא לייבש את הדיור הציבורי. כסף יש, יש עודפים, והמדיניות היא מדיניות לייבש את הדיור הציבורי. ואם יש החלטת ממשלה, ואם יש קואליציה של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שאומרים שהפתרון היחיד נכון לפחות לעוד 20 שנה קדימה הוא לבנות כמה שיותר ולרכוש דיור ציבורי כי אנחנו חייבים לתת את האפשרות של קורת גג לכל האנשים האלה, זה מה שצריך לעשות.

אני חייבת לומר, כבוד היושב-ראש, גם אתה וגם את וגם אורלי חתומים על הצעת חוק שלי של הארכת החוק של רן כהן של האפשרות לרכישת דיור ציבורי, כי צריכים להאריך את זה, בעוד שנייה זה מסתיים. אני מקבלת מהממשלה אפס מוחלט של שיתוף פעולה. אומרים לא כי אז זה פוגע ביכולת שלא יהיה לנו דיור ציבורי, אבל מצד שני, לא רוכשים, לא בונים וגם לא מאריכים את החוק הזה. אי אפשר גם וגם וגם וגם. אנחנו חייבים, כבוד היושב-ראש, בתוך זמן קצר – יש 300 מיליון שקל של האוצר, יש את הכסף של הדיור הציבורי שנרכש אבל מומש לדברים אחרים ולא לדיור הציבורי, יש כסף, יש דירות, חייבים לרכוש ולתת פתרונות מידיים לאנשים הזכאיים, במיוחד כאלה עם סיפורים כמו של אביבה, אנשים מוחלשים, אנשים שאין להם פתרון אחר. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאנשים יחיו ברחוב. תודה.

תודה רבה.

גברתי, סליחה, ולא דיברנו על אלה שגרים בדיור ציבורי מעופש, שיד אדם לא נכנסה אליו.

זה בפעם אחרת. דניאלה, לפחות יש להם גג.

- - -

דני, משפט, אני באיחור. משפט.

אני רק רוצה להגיד, יש פה אידיאולוגיה, אלו לא רק טעויות. אלו לא רק טעויות. יש פה אידיאולוגיה, יש פה דרך שרוצה לחסל את הדיור הציבורי. יש פה אמונה שהדיור הציבורי הוא לא משהו שרוצים להחזיק אותו ולשמר אותו. זה קורה במהלך השנים, הם לא מוכנים לסייע לאנשים שצריכים עזרה, הם לא מעלים את הסיוע בשכר דירה, הם מתנגדים. למה הם מתנגדים? כי הם יודעים שזה יעלה את המחירים, הם יודעים שזה לא פתרון. יש 180,000 משפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה עכשיו, המחירים עלו ב-30% - -

זה כסף שהולך לפח.

- - הסיוע בשכר דירה לא עולה בכלום.

כל המיליארדים האלה של סיוע בשכר דיור - -

נכון. לפח. לפח.

- - היה אפשר לשכור שכירות ארוכה על ידי המדינה.

לפח. לפח. הם מסרבים באוצר חד משמעית לעשות את זה. משרד השיכון בסיפור הזה - - -

דני, אתה לא תנאם עכשיו את נאום הדיון הציבורי. אתה לא מכבד אותי. היו לך בקשות מיוחדות, אני נותן לך, אתה נותן את נאום הדיור הציבורי עכשיו. תגיד משפט עכשיו.

מיכאל, הם לא רכשו דירות. משרד השיכון עדיין מחזיק בכסף של דירות שמכרו. הוא עדיין לא השתמש אפילו בו עד הסוף. גם משרד האוצר יודעים את זה, הם גם הצהירו על זה, הם אמרו את זה שמשרד השיכון לא מסוגל לרכוש דירות. אמרנו להם תבנו, אומרים לא; לרכוש לא מסוגלים, מה כן? מה כן, רחוב?

תודה. אתה התאפקת כל כך יפה, עם החולצה הלבנה, אתה אומר משפט לפני שהמנכ"ל משיב.

שלום, שמי דויאור סבג, אני בן 33, אני אולי הכי צעיר בין כל האנשים שיושבים פה. אני מעלה סיטואציה, וזה קשור גם לדיור הציבורי בסוף. תבינו, הדור שלי מחוסר דיור, אנחנו לא מסוגלים לקנות בית. אני נשוי. התיאוריה אומרת ששליש מהדור שלי מתגרש. זה אומר עוד אימהות חד הוריות, עוד משפחות שמתפרקות בגלל עול הנטל הכלכלי של יוקר המחיה, שהוא לא לדיון הזה. אבל תדמיינו לעצמכם שעכשיו שליש מהזוגות מתגרשים ומספר האימהות החד הוריות גדל וגדל ואז צריך עוד דיור ציבורי ועוד דיור ציבורי ועוד דיור ציבורי. אז, נציגי האוצר, הלו, סליחה שאני פונה אליך ככה, אבל אני ממש רותח. כשאני מדבר, כשאתה עובד אצלי, לפחות תסתכל לי בעיניים, כי הגורל שלי בידיים שלך ושל הבוס שלך. והגורל של אביבה, הגורל של אביבה בידיים שלכם. אני אסתדר, אבל אביבה, אתם צריכים לדאוג לה.

תודה. תודה רבה לך, אדוני. המנכ"ל, התייחסות ואני מסכם.

מכיוון שעלו פה הרבה דברים, אני לא אוכל להתייחס לכולם, אני אתייחס רק לחלק מהם, ברשותכם. קודם כל, אני לא מכיר אותך, את הגברת שמצלמת אותי עכשיו.

דניאלה חרמון מדימונה.

תשאירו מקום להיכרות אישית סימפטית, דניאלה.

בשמחה רבה.

אני אכניס את זה גם לסיכום.

יש לנו לב כזה ענק.

יפה, אהבתי את הרוח.

אני לא מכיר אותך אישית, אני רק רוצה להגיד לך שאין עיר בארץ שלא הייתי בה, ואין שבוע שלא נמצא כחלק קבוע מסדר-היום שלי הנושא של הדיור הציבורי. אני פוגש גם את הנושא כל הזמן, וגם אנשים כל הזמן, יעידו גם חברי הכנסת שיושבים פה בחדר על כמות הפניות שאני מטפל בהן שהם מעבירים, גם יושב-ראש הוועדה וגם יתר האנשים. וגם אותך, בשמחה, אם את רוצה להיפגש, אני אפגוש אותך בשמחה או כל פורום אחר. כמות הזמן שמושקעת בנושא הזה היא גדולה. זה ודאי לא נובע מאטימות, דלתי פתוחה ואת מוזמנת להגיע, או לחכות שאני אגיע לדימונה בחודש הבא, זה בלו"ז הביקורים ונוכל להיפגש שם גם כן.

תודה רבה.

זה לעצם השאלה הזו, או בכל מקום אחר שאנחנו נמצאים בו. גם לגבי הדברים שאמרה חברת הכנסת לסקי, שעם חלקם אני מסכים ועם חלקם לא, רק דבר אחד כן חשוב לי להגיד: אין כסף שנכנס לדיור הציבורי והולך למטרות אחרות. אין יותר כסף, אין דבר כזה. אני יכול להגיד לכם שאני שנה בתפקיד, ולא חתמתי ולו על דירה אחת של דיור ציבורי שהולכת לא לעמותה ולא לגוף ציבורי ולא לשום גוף אחר. התחייבתי לזה כשנכנסתי לתפקיד, ואני עומד בזה. להיפך, כשהיושב-ראש ירצה, אנחנו ניתן פירוט, הוא ביקש את זה לוועדה, של כל הגופים שמפנים במשך השנה האחרונה את הדירות. אין כסף שהולך למקומות אחרים.

מתוך תהליך הרכישה, גם לגבי הדברים שאמרה חברת הכנסת לוי, ואני כן רוצה להתייחס, כאשר הגדירו 7% מתוך פרויקטים שנבנים, כולכם מכירים את הקצב שבו הפרויקטים נבנים. בואו נכיר את המציאות – עד לתחילת 2022 מכל ה-7% האלה לא ניתנה ולו דירה אחת. אתם יודעים שפרויקטים של מחיר מטרה או של פרויקטים אחרים, עוברות בין שלוש לחמש שנים בין הזמן שהם נבנים לבין הזמן שהם מתאכלסים. גם בשנה שאנחנו מתכוננים להגיע ל-30,000 יחידות דיור בתוך הדברים האלה, שזה מאוד מאוד גבוה, זה אומר שכל פתרון כזה יוביל אותנו לעוד פתרון של עוד הרבה מאוד שנים עד אנשים יוכלו להתאכלס. אני לא חושב שזה פתרון נכון. אני כן מאמין בנושא של הוואוצ'רים לגבי חלק מהאנשים, ואני אסביר למה. חלק מהאנשים כן יכולים לעזור לנו בתהליך הרכישה. אני הרבה יותר מאמין בזה שאדם רוכש דירה ושותף ברכישת דירה שמתאימה לו. המודל אכן הומצא לגבי דיור - - -

אני מכיר את הקטע של ואוצ'רים, הפרטות למיניהן. פה הוואוצ'ר אומר אתה זכאי לדירה, נוכל לקנות בשבילך, או תהיה שותף ברכישה, תדע מה קנינו. ואז הוא בחר את זה, הוא רוצה את זה, אז זו לא המילה ואוצ'ר, אלא לשתף אותו בדירה שהוא מייעד לעצמו, שזה דבר טוב מאוד.

אין דבר יותר רחוק מקפיטליזם בנושא הזה. זה לתת לבן אדם את האופציה להיות חלק מהדברים, ולפחות במקומות ובאמצעים שהוא נמצא בהם, בתוך התהליכים.

מה המחיר?

מה המחירים? יש לנו טבלה שלמה שבשמחה, אם תרצו, נשלח לכם אותה.

שהיא ריאלית לעליית הדיור במשק? היא ריאלית בכלל שאפשר?

לא. לא.

בואי נגיד ככה, ודאי שהיא לא ריאלית לגבי אזורי ביקוש, ודאי לא לגבי אזורי יוקרה. היא יותר ריאלית במקומות אחרים, כאשר האלטרנטיבה היא לא לרכוש, אני מעדיף שאנשים ירכשו גם בדירות במקומות פחות מרכזיים, וזו גם שאלה של מדיניות, אם מדינת ישראל צריכה לרכוש דירה במקומות יוקרה – בעיניי, לא, וגם באזורי ביקוש. אני מעדיף לרכוש יותר דירות במקומות שאפשר לרכוש דירה, ובד בבד אני לא רוכש - - -. יש כחמש עיריות במדינת ישראל שיש שם עודף של דירות ריקות, וגם לא פייר להלביש על מספר ערים את כל הבעיות, וגם את זה צריך לומר. לא הגון להגיע לעירייה אחת ולומר עליכם. החוכמה היא לא רק לשים אנשים בתוך דירות, החוכמה היא לתת לאנשים אחר כך טיפול, כי הדירה זה רק חלק ראשון מתוך המרכיב הזה. לכן האמירה שהוואוצ'רים זה פתרון קפיטליסטי, חברת הכנסת לסקי, היא כמעט ומעליבה.

זה רק אם אנשים צריכים לשים כסף?

לא, בלי כלום.

המנכ"ל, משפט סיכום. גבי, אני מאחר. גבי, תעזרי לי. גבי, אני באיחור טוטאלי. המנכ"ל, משפט סיכום.

אני שמחה שאתה לא אוהב שנגיד עליך שאתה קפיטליסט.

אין לי בעיה עם התפיסה הקפיטליסטית, להיפך, אבל האמירה הספציפית הזו לגבי הנושא הזה היא לא נכונה. עניינית, יושב-ראש הוועדה, מעולם לא קרה שהוא מבקש מאתנו להגיע ושאנחנו לא מגיעים עם המספרים ועם הדברים, גם כשנעים לנו לשמוע וגם כשלא נעים לנו לשמוע. כל דיון שיימשך וכל דיון מעקב וכל דבר שתרצה, אנחנו נכונים לדברים האלה. ידי מאפשרת לקנות רק בכסף שיש לי לקנות ואתו אני אקנה.

תודה. תודה, המנכ"ל, אני מסכם את הדיון. ראשית, בהיבט העקרוני שלשמו התכנס הדיון הזה – הוועדה תתכנס בעוד שלושה שבועות ותדרוש מהאוצר וממשרד השיכון תשובות אם הכסף זמין, אם התחילו פעולות רכישה. כל ההסברים – עודפים, יתרות, תקציב ממכירה, תקציב מהקדמת מימון, אלו תשובות לרואה חשבון. אנחנו רוצים תשובות בעוד שלושה שבועות שיש למנכ"ל מיליארד שקלים מאותם 2 מיליארד בערך ל-1,700 בתים, ושהוא מתחיל לרכוש. זה מה שאנחנו רוצים לקבל בעוד שלושה שבועות. אני גם אפנה אישית לשר האוצר שיעשה כל מה שהוא יכול בכל המקומות – בוועדת כספים ובכל המקומות – שיעמיד את הכסף הזה זמין. זה ייבדק בעוד שלושה שבועות.

לגבי המקרה הכואב והפרטני שהוצג כאן, אני מבקש מהמנכ"ל לבצע תחקיר ביממה הקרובה לסייע בידינו למצוא פתרון זמני מכל סוג, ולקדם את פתרון הקבע מכיוון שהיא ממש מובילה בתור לזכאות שלה. אני אתעדכן ממך ביממה הקרובה איזה פתרון זמני שאדם לא יהיה ברחוב, ואיזה פתרון קבוע בשל היותה מהראשונות ברשימה. אני רוצה להוקיר ולברך את עורך הדין שמלווה אותה בהתנדבות, שירבו כמותך בישראל. יש בישראל עשרות אלפי עורכי דין, הלוואי שכל אחד ייקח רק מקרה אחד ויעזור לאדם אחד להציג את ענייניו כראוי עם כל הקשיים שיש לו – האישיים, המשפחתיים, ושיהיה מיוצג כראוי.

אני לא אוהב לחזור על סיפורים, אבל אני בן של דיור ציבורי, ולאימא שלי נעשה עוול בעמידר. אימא שלי נלקחה לבית משפט ולא היה לה עורך דין, והשופט רצה לגזור עליה משהו. הוא שאל אותה: יש לך מה להגיד? היא אמרה לו: יש לי תשעה ילדים, גרתי במעברה שלוש שנים, ובבלוק 15 שנים עם תשעה ילדים ב-50 מטר רבוע. עכשיו עמידר מציעה לי 80-70 מטר. 20 שנה עם תשעה ילדים, מציעים לי 20 מטר תוספת. אז השופט הזה הקשיב למסעודה ביטון, זיכרונה לברכה, ואמר לה: גברתי, אני אתן להם הוראה להוסיף לך שני חדרים. וכך היה. מסעודה ייצגה את עצמה, אבל לא לכל סיפור כזה יש סוף שמח. יש אלפים שסובלים בימים אלה, וחובתנו כאזרחים, כוועדה, כממשלה להיות הכי אנושיים, גם במקרים שנופלים בין הכיסאות. אנחנו קצת הקטנו את הלחץ, תשימו לב, כמעט כבר לא שומעים על פינויים אגרסיביים, לא שומעים על מחלוקת מי יפונה ומי לא. המקרה הזה שקרה עכשיו הוא מצער. כשאתה אומר ידנו לא הייתה במעל וידנו לא שפכה את הדם הזה, אני יכול להגיד שניסיתי, אבל במבחן התוצאה נכשלתי. אבל אני לא אפסיק לנסות, וביממה הקרובה אני אתמקד גם בפתרון האישי והספציפי למקרה הכול כך כואב שהוצג כאן.

תודה למנכ"ל, תודה לסגן הממונה על אגף התקציבים. תודה לכל האנשים והח"כים שעסקו בנושא. אני נועל את הדיון. ועוד משפט לדניאלה – בלי ששמת לב, אני סיכמתי עם המנכ"ל שאחת לשלושה-ארבעה חודשים יזמין את הפעילים, את המתנדבים לשיחה פתוחה וישמע אתכם. אז אתם תארגנו אחת כזו בדימונה עם כל הפעילים.

רק בדימונה?

לא, יהיה בכל הארץ. הוא בא לדימונה. אז יהיה אחד במרכז, אחד בצפון.

האפודים יגיעו לכל הארץ.

אנחנו האפודים הצהובים.

אבל יהיה דיון כזה אחת לשלושה-ארבעה חודשים. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.