פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 12:00

רצח 3 נשים תוך שבוע

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
נעמה לזימי

עופר כסיף
מיכל רוזין

דנה בן צבי - רפ"ק, ר' חו' אלמ"ב מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון הפנים

חיה רוזין - סנ"צ, רמ"ד איסוף והערכה אגף סי"ף, המשרד לביטחון הפנים

זוהרה עטיה - רפ"ק, המשרד לביטחון הפנים

עילית מידן - עו"ד, רפרנטית לתחום נפגעי עבירה, פרקליטות המדינה

בת-עמי ברוט - ד"ר, עו"ד, ראש תחום נפגעי עבירה, פרקליטות המדינה

סאיד תלי - מפקח ארצי (תוכניות וועדות בינמשרדיות לאל אלימות), משרד הרווחה והביטחון החברתי

רות שלו - סטודנטית, הרשות לקידום מעמד האישה

אורנה מגר - יועצת למעמד האישה במודיעין מכבים רעות

לרה צינמן - יו"ר, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

מאריא זהראן - מנהלת קשרי כנסת וממשל, עמותת נשים נגד אלימות

טל הוכמן - קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

נעמי שניידרמן - מנכ"לית אישה לאישה ירושלים

סיגל אבנין סויצקי - עו"ד, שדולת הנשים בישראל

ענת מימון

דלית אזולאי

זיו אפללו, חבר תרגומים


רצח 3 נשים תוך שבוע

שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום ה- 14 ליוני 2022 ואנחנו היום לצערנו הרב בנושא מאוד כאוב, רצח שלוש נשים תוך שבוע. בשבוע שעבר לצערי הרב היינו מול שלוש בשורות איומות קודם כל ג'והרה חניפס, בת ה-28 נרצחה כאשר התפוצץ האוטו שלה לאחר ששמו מטען ואיבדה את חייה, גם סמר קלסנה, בת 50 מחיפה, נרצחה על ידי בן הזוג שלה במחזה מאוד קורע לב ולאחר כנראה היסטוריה של אלימות וגם אתמול שמענו גם כן את הבשורות האיומות על ספיר נחום, בת העיר שלי מעכו, בת 25 שנעלמה לתקופה של 12 יום והתברר בסוף שהיא נרצחה בצורה גם כן מאוד אכזרית ויש חשד שזה בן הזוג שלה ולצערי הרב אנחנו עם שלושת הנשים האלה הגענו למספר של עשר נרצחות מתחילת השנה ומתחילת השנה גם כן היו ניסיונות רצח לנשים, אחת מהן שאני זוכרת זה למיס אבו לבן והיה ניסיון לרצוח אותה והיא ניצלה ואני חייבת להגיד שגם יש נערה מהנגב, סברה אלרפאעיה שכבר מעל לכמעט שלוש שבועות שהיא יצאה מהבית ונעלמה ולצערנו בעניין של סברה לא ראינו כוחות משטרה שיוצאים לחפש את סברה ועדיין לא רואים, אני הייתי רוצה לראות כל פעם שמישהו יוצא ונעלם, אם זה בחור, או בחורה ובעיקר בחורות ונשים, לראות אותו מבצע שראינו כאשר ספיר נחום נעלמה, הייתי רוצה לראות את זה כי אולי אז אם מפעילים את כל הכוח המשטרתי שצריך ואת כל האמצעים הקיימים אולי באיזשהו מקרה גם נגיע אליהן לפני שהן נרצחות. (חוזרת על דבריה בשפה הערבית).

אני רוצה להדגיש שאנחנו מקיימות את הדיון הזה כדי לראות איך אפשר למנוע את הרצח הבא, כל פעם שיש עוד רצח של אישה הדיונים מטרתם, אנחנו לא נחזיר את הנשים עם כל החיים המלאים שהיו להם עוד פעם לחיים, אבל לפחות אנחנו נוכל אולי למנוע עוד רצח ועוד רצח אולי נוכל להציל נשים ממעגל האלימות שהן נמצאות בו ואולי נוכל להתריע שוב ושוב למוסדות על מה שהם צריכים והיו צריכים לעשות. אני חייבת להגיד גם כן שזה מאוד אני לא יכולה לעבור בשקט על העובדה שגם באותו שבוע שר המשפטים הודיע שהוא דוחה את ההצבעה בממשלה על הצטרפות לאמנת איסטנבול, למה אני קושרת את זה בזה, כי אמנת איסטנבול עושה סטנדרטיזציה לכל מדינה איך להיאבק באלימות נגד נשים ואיך למנוע רציחות של נשים וכאשר המדינה דוחה את זה וכאשר הממשלה מחליטה לא להביא את זה על סדר יומה וכאשר יש שרות שמתנגדות ובגלל זה דוחים את החתימה זאת הצהרה ואם נרצה, או לא נרצה, שזה לא כל כך חשוב להיות על האג'נדה של הממשלה ולכן אני בשבוע קשה כזה, בחודש מדמם כזה אני פונה שוב לשר המשפטים ומבקשת ממנו כן להעלות את זה להצבעה ופונה לשרות ואומרת להן תלמדו את החומר יותר טוב, תלמדו, שרת הפנים תזכרי שהמדינה חתומה על אמנת הפליטים שהיא הרבה יותר קשה מסעיף 1 באמנת איסטנבול.

ולשרת החינוך אני גם כן פונה ואומרת אל תעצרי תהליך כל כך חשוב ומציל חיים לנשים בגלל שאת לא רוצה שיתערבו בתוכניות הלימוד, את בעצמך הצהרת שאת רוצה לקדם תוכניות לימוד על שוויון מגדרי ועל אלימות נגד נשים, זה כבר רשום הצהרה ממך מקודם אז בעצם ההתנגדות למה שכתוב באמנת איסטנבול, הגיע הזמן שייקחו אחריות בממשלה, תסירו את ההסתייגויות ואני יודעת שיש בחירות באוויר וכל אחד רוצה לחזור 'לבייס' שלו ולמצוא חן 'בבייס' שלו, אבל תאמינו לי תמצאו חן בעיניי כל הציבור במדינת ישראל, אם תעשו צעד שהוא מציל חיים ובונה מאבק אמיתי באלימות נגד נשים.

שלושת המקרים האחרונים, או לפחות שניים מהם היה מהפרסומים שהתפרסמו, היה רקע של אלימות והיה רקע של פגיעה באישה, אנחנו נרצה לדעת קודם כל היום, גם במקרה של ג'והרה חניפס, עד כמה היו התראות כאלו, או אחרות מול המשטרה ועד כמה היה ידוע לשכות הרווחה, גם במקרה של סמר קלסנה שאני יודעת שהיו פניות ואני יודעת שבאיזשהו שלב היה גם צו הגנה שהוצא על ידה ויש הרבה תלונות גם כן על העיכוב בהגעת המשטרה והכוחות ההצלה למקום הרצח וגם במקרה של ספיר נחום, אני יודעת שיש עבר של אלימות וזה גם התפרסם, השאלה מה נעשה כדי להגן על הנשים האלה ואני חייבת לרשום בפנינו וזה יעבור הלאה ששלושת לשכות הרווחה שהעניין קשור אליהם החליטו לא להגיע לדיון היום, וועדה בכנסת מזמנת לשכות רווחה שקרו בתוכה מקרה רצח מזעזעים, עם עבר של אלימות ומחליטים לא להגיע לוועדה וההזמנה יצאה מפה וגם יצאה ממרכז השילטון המקומי ובכל זאת התעלמו מההזמנה ולא דיווחו אפילו שהם לא מגיעים ועל הסיבות שהם לא מגיעים, זה בדיוק היחס כנראה כאשר נשים רוצות לשים על סדר יומן של גם לשכות רווחה וגם משטרה את הנושא של סכנת חיים.

אני חושבת שהגיע הזמן שלשכות הרווחה יבינו שהם לא מעל החוק ושכנסת ישראל, בית המחוקקים גם עושים בקרה על העבודה שלהם וכאשר מזמינים אותם, מתייצבים בוועדה ועל זה יהיה גם אמירה של הוועדה מול מרכז השילטון המקומי, מול העיריות עצמן שבהם לשכות הרווחה לא הגיעו לדיון הזה וגם מול משרד הרווחה. אני רוצה לתת קודם כל ללרה צינמן מארגון משפחות נרצחים ונרצחות וכמובן אנחנו נגיע גם לנציגי גם המשטרה וגם משרד הרווחה כדי לשמוע מכם, אבל אולי לארגונים יש מה להוסיף לשאלות ולהבהרות שרוצים. בבקשה גברתי.

תודה רבה, אני לרה צינמן, יושבת ראש ארגון נרצחים ונרצחות וקודם כל אמא לגנית שנרצחה לפני 26 שנים. אתמול באתי להזדהות עם אמא בדיעה שאבדה את ילדתה, ככה היא קוראת לילדה, ג'והרה בת 28, אין לתאר בכלל במילים את הכאב שלי אישי וההזדהות עם כאבן של המשפחות שנהרסו בבת אחת ואני רוצה להגיד שהמקרים לכאורה שונים, אבל יש ביניהם גם מאפיינים, במיוחד במקרה הרצח של ספיר ושל סמר, כמו שאת אמרת עאידה וכמובן שבדיעה הזכירה אותך אתמול כששוחחתי איתה ובלתי נתפס שאישה כל כך עוצמתית ושעוסקת בתחום מניעת אלימות נגד נשים במקצועה, גם ביתה נפלה קורבן. אז במקרה רצח של ספיר ושל סמר אכן היו ברקע גברים עם רקע של אלימות ורקע של אובדנות במקרה של סמר ולא פעם אנחנו כאן ציטטנו, ממש ציטטנו מדוח שפורסם עוד ב-2016 ובו כתוב "קיימים חסמים ארגוניים המקשים ומונעים העברת מידע על הפוגעים והנפגעים בין הגורמים המטפלים הרלוונטיים, כגון הוראה חוקית לגבי רישום פלילי, חיסיון רפואי וחיסיון טיפולי וכפועל יוצא מכך במקרים רבים מידע שעשוי להיות רלוונטי לטיפול במשפחה המעורבת במעגל האלימות, כגון נטיות אובדניות, או כוונות לפגיעה מכוונת לא מגיעה לידי כלל הגורמים לטיפול ואכיפה" ולא מגיע גם למשפחה עצמה, המשפחה עצמה לא מודעת לסיכון הנורא שהיא נתונה.

עכשיו הילדים של סמר אומרים שהם לא חשבו שהבעל יכול לפגוע, אבל אם הוא ניסה להתאבד, אם הוא היה שקוע בחובות אז ברור שהיה לו רקע של סיכון מאוד מאוד גבוה ועדיין המדינה לא מקדמת את מה שנכתב כבר לפני כמעט עשור, זה עדיין נשאר על הנייר ולא מקודם ועולה בדם נשים יקרות, ילדים נשארים יתומים, נשארות אימהות אומללות לכל החיים, אז אנחנו פשוט זועקים, זועקים זעקה של האימהות ושל היתומים, אנא תתחילו באמת להפעיל וליישם תוכניות שנכתבו כמעט לפני עשור.

תודה, את האמת לרה כשהלכתי לנחם את בדיעה ולאלה שלא מכירים, בדיעה היא יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית שפרעם, אישה מאוד פעילה בנושא של אלימות, רק לפני כמה חודשים הצטלמה היא והבת שלה יזמה סרטון עם הבת שנרצחה, סרטון להעלאת מודעות נגד האלימות והפשיעה באוכלוסייה הערבית והיא ידידה וחברה יקרה, שותפה להרבה מהמאבקים בדיעה ואת האמת לא היה לי מה להגיד לה כשהלכתי לנחם ואני יודעת ששום דבר ברגע כזה לא מנחם, לאבד ילדה בצורה כזו, אבל אני כבר שבוע מסתובבת עם ההרגשה שזהו אין אף אחת מאיתנו שהיא יכולה להרגיש מוגנת ושזה לא יגיע אליה וזה עלול להגיע לכל אחת ואחת, או היא בעצמה, או חס וחלילה מישהי מהבנות וכאמא לשתי בנות אני חייבת להגיד שזה פחד מוות להרגיש חסרי אונים בצורה כזו ולכעוס על זה שחיים שלנו הפקר, ממש, חיים שלנו הפקר, ברגע שאין פיענוח של מקרה הרצח לרוב, ברגע שלא מכניסים את הרוצחים לכלא והם ממשיכים להסתובב חופשי, יש מסר מאוד ברור, שכל מי שרוצה יכול לעשות את זה ואתם יודעים מה, יש לו 70 אחוז אופציה שהוא לא ייתפס, זה המצב ברצח של נשים ערביות.

ואני חייבת להגיד שכל הניסיון לשחק בעניין של רצח נשים ולקחת אותו למקומות של הסתה פרועה נגד אוכלוסייה שלמה ועמדות גזעניות והתלהמויות, אין לי מה להגיד, פשוט בושה, אני לא שומעת אותם קולות ואותם אנשים מתרעמים על רצח נשים ואלה אותם כוחות שמטרפדים את החתימה על אמנת איסטנבול, בדיוק אותם כוחות שמפעילים לחצים כדי לטרפד כל צעד שיכול להציל אישה כזו, או אחרת, אבל ברגע שהרצח הוא של אישה יהודייה על ידי בן זוג, בעיניי אם הוא באמת הרוצח שיהיה מקולל כל החיים שלו ויהיה מאחורי סורג ובריח אז עולים הקולות האלה ופתאום אכפת להם מחי נשים אז שלא ישלו אף אחד, אנחנו יודעים בדיוק מי נאבק למען החיים של הנשים האלה. חברת הכנסת נעמה, תודה שהצטרפת את תירצי להתייחס עכשיו?

לא, אני מעדיפה להקשיב.

אוקי, אורנה מגר, יועצת למעמד האישה במודיעין, מרכז השילטון המקומי, בבקשה, גברתי.

שלום, גברתי היושבת ראש, אני נמצאת בוועדות שלך גם מהקדנציות הקודמות שלך כיושבת ראש מייסדת של איגוד היועצות למעמד האישה, עברנו כברת דרך עם הוועדות, אני מייצגת היום גם את מרכז השילטון המקומי וגם את העבודה שלנו ברמה הארצית. אני גם חוזרת מביקור אצל בדיעה, בדיעה היא חברה יקרה, היא הייתה חברה בהנהלה שלי כיושבת ראש איגוד היועצות, היא ליוותה אותנו גם בהנהלה השנייה, היא הייתה איתנו בפורומים בינלאומיים שייצגנו את ישראל, בכל הסקטורים שלנו כנשים יועצות באיחוד האירופי, הצגנו את המאבקים המשותפים שלנו בכל הנושאים, לרבות הנושא של מאבק באלימות כנגד נשים ואכן זאת הייתה חוויה מזעזעת בביקור הזה, לשמוע אותה אומרת אולי בגלל שפעלתי יחד עם ביתי כנגד אלימות כנגד נשים אולי בגלל זה התנקמו בנו, היה לנו מאוד קשה לשמוע אותם, אבל אני רוצה לדבר גם בשם מרכז השילטון וגם בשם היועצות ברשותך.

אנחנו כבר שנים מבקשות, מתריעות, אני יכולה לומר גם מבקשים, כי יש לנו גם שותפים, על הנושא הזה כדי לקדם אותו בראייה מתכללת של כל הגורמים השותפים, לא מעניין אותנו מי האופוזיציה, או מי הקואליציה, או מה עמדותיהם של שרים כאלה ואחרים שמתחלפים, מה שמעניין אותנו זאת העבודה במסגרת הרשויות המקומיות, כי לרשויות יש את הכוח, את המפתח בעצם להשפיע על החיים שלנו ועל הביטחון שלנו כנשים ובכלל כקהילה בתוך הרשויות והיכולת שלנו היום גם כמרכז שילטון מקומי ניסינו להוביל קמפיינים בתאריכים שונים על רקע כל מיני, כל פעם שעולה רצח ולא משנה מאיפה הוא עולה, אנחנו מנסים בכוחות שלנו להוביל קמפיינים, אבל זה לא רק זה, זה מתחיל מעבודת בסיס, זה מתחיל מעבודת שטח מתכללת ואנחנו חייבות לראות איך אנחנו מקדמים עבודה בינמשרדית בשיתוף מרכז השילטון המקומי, בשיתוף הגורמים המקצועיים ברשויות המקומיות כדי להסתכל על הנושא הזה בכל ההיבטים ולהתחיל עם מערכת החינוך, אני עוד לא רואה איפה הוטמעו התוכניות של שרת החינוך במערכת החינוך, אני יודעת שאנחנו נלחמות על תקציבים, משרד השוויון החברתי - - -

אני דייקתי אמרתי הצהרה.

הצהרה, אנחנו רוצות מעשים, אנחנו רוצות תקציבים, אנחנו לא רוצות שהרשות למעמד האישה תקצה לנו מספר אלפי שקלים פעם בשנה כדי לעשות איזושהי פעולת ראווה, מזה אנחנו לא עושות הרבה, נכון שאנחנו מעלות את המודעות, אבל זאת לא עבודת עומק. אנחנו צריכים להתחיל עם גני הילדים ואנחנו צריכים להתחיל במשפחה, אני עומדת בראש איגוד מרכזי ההשכלה בישראל ומרכזי הורות ומשפחה שמה אנחנו עושות ועושים עבודת עומק עם ההורים, כי זה מתחיל בבית וזה מתחיל בין בני הזוג וזה מתחיל במשפחה וזה ממשיך במוסדות החינוך וזה ממשיך בקהילה וזה ממשיך בכל התחומים שלנו ברשויות המקומיות. אני ממש מבקשת גברתי היושבת ראש לעשות מעשה של פעולה אקטיבית. אני אתמול קראתי בעיתון שכמה ארגונים של נשים אקטיביסטיות מהמגזר הערבי חוברות ביחד כדי להתמודד בנושא של האלימות ומבקשות גיוס המונים, למה גיוס המונים? למה שזו לא תהיה מחויבות של הממשלה, של המשרדים ושל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ולזה אנחנו מבקשות להוביל יחד עם הוועדה.

טוב, המחויבות של הממשלות אנחנו יודעים על המאבק שלנו כדי להקצות תקציב לתוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים שהממשלה בעצמה אישררה ובנתה ואחר כך היו צריכים להקצות לה תקציבים והיה צריך שכל הנשים במדינת ישראל יצאו לשביתה כללית כדי שנזרז את העניין של ההקצאות. אני רוצה רק להגיד לכם שעד היום הזה גם הממשלה הזו לא הקצתה את התקציב שצריכה להקציב כל שנה לתוכנית הזו אז גם שתדעו את זה. עורכת דין סיגל אבנון, הרשות לקידום מעמד האישה.

שלום, אז באמת גם אנחנו משתתפות בצער המשפחות ובצערן של כולנו על מקרי הרצח האלה. אני כן חשוב לי לציין, כי אנחנו באמת מנסות, אבל המשאבים הם מוגבלים ואני חשוב לי לציין שראש הרשות לקידום מעמד האישה איילת רזין בית אור פנתה אתמול לממשלה בבקשה לקיים דיון חירום לטובת הקצאת משאבים נוספים, בנושא של מאבק באלימות נגד נשים. אנחנו כמובן תומכות ופועלות גם לקדם את הנושא של חתימה על אמנת איסטנבול למרות שאנחנו מכירות את החסמים, אין לנו אלא בכוחותינו המועטים להצטרף למאבק ולנסות לקרוא כן, גם אנחנו קוראות לתיאום בין הרשויות, זה חלק מהנושאים שביקשנו להעלות בסדר היום בדיון החירום בממשלה.

אולי תבקשו גם שיעלה לדיון הנושא של אמנת איסטנבול?

כן, זה לא נכתב במכתב הרשמי, אבל זה בהחלט שם, אנחנו רוצות שהנושא הזה יקודם בין אם דרך אמנת איסטנבול ובין אם לאו, כי בדיון שאת קיימת פה בנושא של אמנת איסטנבול ישבו חברים רבים כולל מתנגדים לאמנה ואמרו, אבל אנחנו נחוקק ואנחנו נעשה פה את מה ש- לא צריכים את האמנה הבינלאומית, אנחנו יכולים לעשות פה אז מבחינתנו עד שנחתום על אמנת איסטנבול יש עוד גם מה לקדם פה גם ברמה שלנו.

טוב. מאריא זהראן מנשים נגד אלימות ואחריה טל הוכמן ואני רוצה לעבור לנציגי המשרדים.

שלום לכולם, אני רוצה לפתוח את זה גם להגיד שממש שבוע קשה ושנה קשה, אנחנו רואים שהשנה זה שש מתוך עשרה נרצחות הן נשים ערביות זה ממש אחוז גבוה ונתון שאני עכשיו מדברת וזה ממש כואב לי, ג'והרה שנרצחה אני מכירה אותה ומכירה את אמא שלה, היה שבוע לא קל, גם לראות את הסרטון לפני שהגעתי לפה הגיע אליי השלטון של סמר של הבת שלה וזה ממש ממש סרטון קשה מבחינתי. אני רוצה להגיד שהזלזול שאנחנו רואים בחיים של נשים ערביות שכל עוד אין העמדות לדין ואין תוכניות ואין פיענוח לכל הפשעים שקורים כלפי נשים ערביות זה נותן אור ירוק לפשע הבא. אני רואה נשים בגיל שלי נרצחות כל יום, הרצח של ג'והר ממש נתן לנו שוק כזה, שאנחנו כל אחת מאיתנו יכולה להיות הנרצחת הבאה אז אנחנו רוצות לשמוע מה התוכניות, התוכניות האמיתיות שאנחנו לא נראה עוד נרצחות ערביות השנה אני מקווה.

מאריא כדי להזכיר שהארגון שאת מייצגת נשים.

כן, אני מייצגת את נשים נגד אלימות.

שהוא חלק מהגיוס המונים שדיברה עליו.

נכון, גיוס המונים שדיברה עליו, נכון, אנחנו עושים את זה.

אוקי, תודה. טל הוכמן משדולת הנשים, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש, תודה רבה על רשות הדיבור, אני אמשיך את דבריה שמריה אמרה, כולנו המומות וכואבות על השבוע האחרון ובכלל על הרשימה שלא מפסיקה להתרחב ולהתרחב של נשים שנרצחות מכל קבוצה באוכלוסייה וגם כמובן בייצוג יתר מהאוכלוסייה הערבית וחשוב להגיד פה, זה לא עניין של ימין ושמאל, זה לא עניין של דעה פוליטית, אין מקום לסיפור הזה כשאנחנו מדברות על רצח נשים, צריך ויודעים בדיוק, הממשלה יודעת מה צריך לקדם, צריך לקדם את החקיקה של אלימות כלכלית, צריך לקדם את החקיקה של אזיק אלקטרוני, צריך להרחיב את המנדט של הוועדה הבינמשרדית לרצח נשים כדי שזה יהיה גם על קרובי משפחה ולא רק על ידי בני זוג ואנחנו דורשות שהדברים האלה ייקרו עוד בכנסת הזאת. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין.

קודם כל שלום לכולן, אל תתרשמו ממיעוט חברי חברות הכנסת שנמצאים פה, זה יום שלישי וכמו שאתם מכירים זה יום שפחות, אין חקיקה וכדומה ולכן יש פחות חברי כנסת, אני חושבת שהנושא הזה הוא באמת קרוב וחשוב ומהותי לליבם וליבן של חברי וחברות כנסת רבים. אני כן חושבת לצערי הרב כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה בנוגע לאמנת איסטנבול, אבל בכלל גם בנושא תקציבים וגם בנושאים אחרים שכן יש עניין של ימין-שמאל, לא במובן שאנחנו במדינת ישראל טל, מתייחסים לימין שמאל, אלא יש פה ימין שמאל במובן הרחב יותר, יש קודם כל בראש ובראשונה הבנה שאלימות נגד נשים היא הקצה של הביטוי לאי השוויון המגדרי ולכן מי שרוצה להילחם באי שוויון מגדרי ולייצר שוויון זה לא כולם, יש עדיין קבוצות באוכלוסייה ויש גם בפוליטיקה שחושבים אחרת בדבר הזה, זה אחד.

זה מה שלא נתפס.

כן, אבל זה את יודעת, זה עניין פוליטי, אנחנו הפמיניסטיות לא יכולות להגיד שמשהו לא פוליטי, הוא פוליטי לחלוטין, יש פה עמדה פוליטית, לא נרצחות נשים, כי הבעל חטף 'חלסטרה' ורצח אותה, או כי יש אלימות באופן כללי, לא, נשים נרצחות, כי יש אי שוויון מגדרי וכי הוא חושב ויודע בהווייה החברתית שבה הוא חי שיש לו גיבוי למהלך הזה, ברור שחברה לא מגבה אותו לרצוח, אבל יש גיבוי לעליונות שלו על האישה, ולכן אותו גבר שחוטף 'חלסטרה' רוצח את אשתו, אבל לא לוקח נבוט ושובר לעצמו את האוטו החדש שהוא קנה, למה? אם זה מעצבים וחוסר שליטה, למה הוא לא מנפץ את האוטו, או את הטלוויזיה? למה את אשתו, או מכה את הילדים? ולכן זה לחלוטין חלק מהאי שוויון המגדרי ומי שלא נלחם באי שוויון מגדרי וכן זה פוליטי, הוא לא נלחם באמת בנושא של אלימות נגד נשים ורצח נשים.

והדבר השני שהופך את זה לפוליטי מכיוון שזאת תופעה חברתית ולא אישית, אי אפשר לנתק את נושא התקציבים, אי אפשר לנתק את הנושא של התקציבים כסף ‘Show me the money’ מראה באמת מה עושים, מה עושים בפועל, אנחנו רואים היום שהממשלה הזאת, גם אם עאידה לא תאהב את זה, משקיעה כספים במיגור האלימות בחברה הערבית וזה עובד, להגיד לכם שזהו פתרנו, זה עבד לגמרי, לא, אבל אתם רואים שכשמשקיעים כספים ומחוקקים ועושים מאמץ ולמישהו איכפת מזה אז משהו מתחיל לזוז אז יש השפעה וגם בנושא הזה כשיש רצח נשים, חלק מהעניין זה תקציבים ותקציבי רווחה ומי שמימין כלכלי לא מאמין במדינה שצריכה להוציא הוצאה, להגדיל את ההוצאה הממשלתית ולהגדיל הוצאות בבריאות, ברווחה, בחינוך, לא מאמין במיגור הפשיעה ובמיגור רצח נשים, זה אחד קשור בשני ולכן זה לא ימין שמאל במובן מפלגתי, או במובן לפעמים כמו שבישראל מחלקים, אבל זה ימין שמאל במובן כן הרחב, זה אירוע חברתי, תופעה פוליטית חברתית והתשובה לה היא פוליטית חברתית. תודה.

תודה מיכל ואת יודעת מה, מרוב שבשבועיים האחרונים מתפארים שההישג הכי גדול של הממשלה הזו, זה ירידה של 30 אחוז במקרי הרצח, שאני מאוד מקווה שזה אפילו יגדל הירידה הזו למרות שהלילה נרצח עוד צעיר ערבי ודיר אל-אסד אז אני מרוב שמתפארים בזה יש לי הרגשה שזה כאילו לפתוח כמו איזה זקנה שיושבת בצד ואומרת 'וואלה פותחים פה לשטן', אני מאוד מקווה שזה לא יהיה המצב.

אבל את בטח מסכימה עם הניתוח שלי שהתופעה של רצח נשים היא תופעה חברתית, תופעה חברתית פוליטית - - -

ברור, ברור.

וזה הדרך היחידה לטפל בה.

זה לא שאני מסכימה איתך, אנחנו למדנו את זה ביחד לאורך שנים של מאבק בתופעה, אבל גם אי אפשר גם לא לראות את הפערים שצריך לזכור בגלל עמדות היסטוריות מהאוכלוסייה הערבית שהנשים הערביות משלמות גם כן מחיר, מדיניות של אפליה ושל הזנחה ושל שיטור לא נכון ושל הרבה דברים אחרים, לצערנו הרב גורמים שנשים ערביות האחוז שלהן עד עכשיו 60 אחוז וכל שנה זה קורה, או 40, 45, 50 אחוז והשנה זה טיפס ל-60 אחוז אז כנראה הירידה שם כבר לא כל כך עוזרת. אני רוצה לפנות למר סאיד תלי, גם כמי שיושב בוועדה בדיקת מקרי הרצח ואני קיימתי דיון ואנחנו מקיימים עוד דיון שיתייחס לעניין של הרחבת הסמכויות של הוועדה הזו, כי אתם בינתיים הסמכות שלכם לחקור מקרים שקשורים לבני זוג רק, כאילו שהרצח מתקיים על ידי בן זוג ולא על כל מקרה הרצח של נשים, אבל מה ידוע לכם על שלושת המקרים? אני אתייחס אליך גם כנציג של משרד הרווחה, לא רק כנציג של הוועדה, במיוחד שלשכות הרווחה לא הגיעו. מה ידוע על שלושת המקרים האלה? כפי שאמרתי אני לפחות מכירה ויודעת שבשני מקרים כבר היו מקרי אלימות קודמים, מה ידוע לכם עד עכשיו?

קודם כל שלום, תודה על ההזמנה, קודם כל הרשימה עד כה, ממה שאני בדקתי וזה בתיאום עם המשטרה של הנשים שנרצחו עד כה על ידי בן זוג, או בכלל, זה 12 נשים, מתוכן שש ערביות.

12?

זה מה שכן, אז קודם כל זה המספר שאני יש לי, אבל בכל מקרה - - -

6 ערביות, אני חייבת להגיד שאחת מהשש זה רזאן עבאס, בת 17 שנהרגה מכדור תועה שהיה בכפר שלה.

לא, אני מתייחס לנשים שנרצחו בכל דרך שהיא, לא רק על ידי בן זוג - - -

אז כלומר יש עוד אישה ערבייה שלא הצלחנו אנחנו לדעת על המקרה?

שנייה, אני אומר 12 נשים שנרצחו בכלל.

אתה מוכן לעבור על השמות?

אני לא יודע אם זה - - -

מה אם זה? אם זה מפורסם ואם זה ידוע.

גברתי, זה לא מפורסם, אנחנו עוקבים אחרי הדברים האלה אצלנו במדור ויש שש נשים מהחברה הערבית - - -

אישה נרצחה, מה הבעיה להגיד את השם שלה? אני לא מבינה.

לא התבקשנו להביא את זה לוועדה, לא התבקשנו להביא את השמות שלהם.

שנייה, שנייה, לא, לא, לא, אפילו אם לא נתבקשתן, עולה עכשיו שיש 12 נשים שנרצחו לפי הרישום של המשטרה, אני לא מבינה למה אי אפשר להגיד את השמות של הנשים, גם כאשר יש איסור פרסום, בדרך כלל זה איסור פרסום על החקירה, על שם של הנאשמים, לא על שם של הנרצחת.

אני לא אמרתי שאי אפשר, אמרתי שלא התבקשנו להביא ואנחנו - - -

אוקי, לא התבקשתם, אני מבקשת סאיד על השמות.

שנייה, אני פשוט, שאלת אותי שאלה וזה פשוט רק דיוק למספר, אבל לא התכוונתי באמת להיכנס למספרים שבאמת - - -

אני מתכוונת להיכנס למספרים.

אנחנו מדברים על שש נשים מהחברה הערבית, לא יותר, פה אין טעות.

אבל הוא אמר שהוא לא מדבר על רזאן עבאס.

כי היא בתוך השש.

היא כלולה, אבל מעניין אותי כלל הנשים במדינת ישראל, לא רק הנשים הערביות, אני רוצה לדעת מי הן 12 הנשים.

אוקי, אפשר אולי להעביר אחר כך את זה אלייך, לעיונך, אני אעביר לך את זה בתיאום עם המשטרה, בסדר?

רק תנאי אחד, שעכשיו תסבירו לי למה לא מקריאים שמות של נשים שנרצחו, אם יש מניעה משפטית תגידו לי, אבל אם לא, אני ממש לא מבינה אותכם.

אני לא אמרתי שאי אפשר בהכרח, שוב, לא התבקשנו לבוא עם רשימה שמית, אנחנו צריכים להיערך לזה.

זה באמת תשובה למה שאני שואלת עכשיו?

לך יש את השמות? רק לשאול.

יש לו.

אז אוקי, אין לי בעיה, את אומרת שאין בעיה, לך יש את השמות? מה העניין?

לא אמרתי שאין בעיה, אמרתי שלא התבקשנו, אני אשמח לבדוק את זה ולהעביר לוועדה אחר כך בכתב.

אבל, רגע, לו יש את השמות, את אמרת שלא התבקשתם להביא, אנחנו פה באיזה לופ.

שנייה, אני חייבת להגיד לכם, להקריא שמות של הנשים, עכשיו אני מגלה שיש שתי נשים שאני לא יודעת עליהן, להקריא שמות של נשים נרצחות זה חלק מלהתייחס אליהן לא כמספרים, אלא כנשים שהיו להן חיים, יש להן משפחות, היו להן חלומות, בלי שנתחיל להתייחס למקרה הרצח בצורה כזו ולהבין שהיא גם לא אשמה והיא לא שום דבר לא גורע מזיכרונה, אם מעלים את השם שלה בדיון, להיפך, אנחנו רוצים לכבד את זיכרונה ולא להתייחס אליה כמספר.

אנחנו כל מקרה כזה הוא מבחינתנו לא מספר, אנחנו לא סתם עוקבים ורושמים ואנחנו לומדים כל מקרה ומקרה, אז ככה שזה, אנחנו פשוט תוהים לגבי הפורום הזה, אבל אולי דנה.

אוקי, רגע, אבל יש כאן את ה-12 שמות, למה פשוט לא להקריא את זה? אני לא מבינה למה אנחנו בתוך הדבר.

אני רוצה רגע להגיד שמתוך ה-12 שמות, יש שני מקרים שאנחנו עוקבים אחריהם והם התחילו להיחקר כרצח ויתכן וזה בסוף יהפוך לתיק שהוא לא רצח, יש מקרים כאלה וגם יש מקרים גם הפוכים ולכן אנחנו רוצים להתייעץ לפני שנעביר את השמות.

זה מצב של חקירה, סטטוס חקירה.

נכון.

זה לא מצב של נשים שנרשמו אצלכם שאיבדו את החיים שלהן ויש חשד לרצח, או הריגה, נכון? אז אני מבקשת לדעת את השמות שמצוינים אצלכם כחשד לרצח, או הריגה, בלי הסטטוס של החקירה בינתיים.

לדעתי הפער ביננו לבינכם זה שתי הנשים האלה שבסימן שאלה, שחלקם לא סופרים אותם ואנחנו עדיין משאירות אותם בטבלה ועוקבים אחריהם, שהם שתי נשים יהודיות במקרה הזה.

אתה מוכן להעביר לי את הרשימה? עכשיו.

אני צריך כרגע, זה במחשב, אז אני אעביר לך עוד מעט, תוך כדי אני אעביר, בסדר, פשוט זה על המחשב שלי, זה לא שיש לי עותק ידני, הייתי מוסר לך.

אז איך בדקת?

אני רואה. אוקי, אני רואה את הרשימה פה, אוקי, אבל שאלת אותי שאלה אחרת, את תקבלי את הרשימה עוד מעט, את תיראי מי לא נמצא, פשוט זה לא בסמכותי, הרשימות האלה כמובן בתיאום עם המשטרה וחלק אני רואה באמת בחקירה, אבל - - -

אני חייבת להגיד שאני מתפלאת בכלל על עצם העובדה שאני צריכה להתדיין איתכם בנושא הזה, ממש, כאילו אני מבקשת לחשוף סודות מדינה, עוד לא התחלתי לשאול על דימונה, מה קרה?

על הטקסטיל?

על הטקסטיל בדימונה, כן, נכון. כן, סאיד, מה ידוע לכם לגבי המקרים האחרונים?

אז קודם כל לגבי שלושת המקרים שהוזכרו קודם ממה שאני יודע, זה שונה ממה שאמרת עאידה, ספיר נחום, אני כמובן לא אפרט דברים, כי זה דברים מאוד מאוד טריים, אבל היא כן הייתה מוכרת כנערה, בלי ככה להרחיב מה, אבל הייתה מוכרת כנערה וטופלה במסגרות דרך הרווחה, אחר כך גם הילדים שלה היו, זאת אומרת היינו מעורבים גם בטיפול בהם, ככה שגם הייתה מוכרת כנערה ואחר כך גם כאמא, לא עלה, לא דווח, לא נעשתה התערבות סביב אלימות במשפחה, כלומר הנושא של אלימות במשפחה לא עלה למרות שהיה קשר טיפולי איתה, כמו שאמרתי גם כנערה וגם כאמא. שני המקרים האחרים גם של סמר וגם של ג'והרה, יכול להיות אני לא יודע, המשטרה תגיד אם היו תיקים במשטרה, אבל לרווחה הם לא פנו אף פעם, ממה שאני יודע מגורמי הרווחה, גם בחיפה וגם בשפרעם.

שבחרו לא להגיע.

אוקי, זה כמובן, אני העברתי את מה שאת אמרת קודם לגבי האי הנוכחות שלהם, אני העברתי את זה הלאה אצלנו, אבל כמובן תעבירי את זה כמובן כפי שאני מכיר. אני כן רוצה רק להגיד משהו על ואני אביא גם איזשהו מקרה, כן, שימחיש גם את המוגבלות שלנו בחלק מהמקרים, כן, כי צריך לזכור משרד הרווחה גם כמובן באמצעות המסגרות וגורמי הטיפול שלו, קודם כל אנחנו גורמי טיפול, כן, יש מקרים שזה כבר מעבר לטיפול, אלא זה גם כמובן הרתעה, זה אכיפה, זה ענישה ושם אנחנו כמובן יש תיאום עם המשטרה, אבל בסופו של דבר אנחנו פחות יכולים לעשות את זה, אני אביא מקרה שעכשיו אני מתמודד אתו מכפר בצפון שימחיש את זה, אבא פונה למחלקה ואומר הבת שלי בסכנה, תבואו לעזור לה, כמובן הוא אומר בסכנה, אומרים תערב משטרה, לא בשום פנים ואופן, בכל זאת מתקשרים לאישה והיא מסרבת, היא מפחדת, היא לא רוצה, גם לקח לה את הטלפון הבן זוג ואנחנו מה לעשות, סכנה אז מערבים משטרה למרות שאין תלונה, המשטרה מגיעה, עוצרת אותו, אוקי, היא רואה סימנים, עכשיו אנחנו רואים בית הפוך, יש פה באמת מקרה של כנראה סכנת חיים, עכשיו הוא נעצר, היא לא רוצה מקלט, היא מפחדת, היא לא רוצה להגיש תלונה, האבא גם כן מפחד, כי הוא גם ירה עליו, גורמי הרווחה עכשיו מפחדות, כי בעצם הוא הבין שהרווחה מעורבת והוא כבר מאיים על העו"סית ופה כשגם האישה מפחדת, כן, לא שהיא לא רוצה טיפול, כמובן, עכשיו אנחנו בודקים אופציה נוספת - - -

אחוז הרציחות ירד ב-30 אחוז.

אז אני אומר זה מקרים, אני פשוט רוצה להמחיש מקרים שהרווחה מעורבת, דרך אגב, גם מנסים כמובן, אבל אני מביא מקרה שהרווחה פשוט רוצה לתת טיפול, דרך אגב אנחנו מנסים גם בעזרת עו"ס משטרה שיש בתחנה הזאתי בצפון, גם לגייס אותו, להציע לו טיפול, אבל יש כאלה שזה לא כל כך עוזר, אבל זה מקרה שיכול להיות שבעוד כמה ימים הוא ישתחרר, כי אין תלונה, יהיה צו הגנה, היא גרה בבית של ההורים שלו אז צריך בעצם, יש פה דברים שהם מאוד מאוד מורכבים, שגורמי רווחה קשה לטפל בהם.

ולצערנו חוק החיוב בטיפול בגברים עוד לא נכנס לתוקף וגם חוק האזיקון האלקטרוני שהיה יכול לעזור לה במקרה של צו הגנה, עוד לא הושלם.

חיוב טיפול שאת יזמת והוא גם אוטוטו אני מאמין ייקרה, כבר עובדים עליו, כולל היום היה לנו ישיבה על זה, אנחנו עובדים סביב השעון בשביל לעמוד בלוח הזמנים - - -

אה בגלל זה לא קיבלתי את הבקשה לדחות.

אז ביקשו השר חודשיים, אז זה תלוי בך.

לא ביקשו, תודיע להם שהם לא ביקשו.

אוקי, אני יודע שיכול להיות שיבקשו, אני לא יודע, זה כבר החלטה שלכם, רק אני אומר, אני פשוט מביא מקרה של גורמי טיפול שזה המנדט שלהם, הם לא יכולים בעצם לטפל, לא בגלל שהגבר הוא לא בר טיפול, אפילו דרך אגב שיחייבו אותו בטיפול והאישה בגלל הפחד ודברים אחרים לא רוצה, אבל זה המצב.

אני מבינה שבעצם אתה אומר בשלושת המקרים האלה לא היו תלונות ללשכות הרווחה על אלימות?

נכון.

קודמת.

נכון, לא היה מעורבות סביב אלימות, הייתה מעורבות עם ספיר סביב סוגיות אחרות.

אוקי, חברי הכנסת רוצים להתייחס? בבקשה.

טוב, אני קודם כל אגיד שהשבוע האחרון היה באמת, שבועיים אחרונים היו קשים, קשים מאוד, בטח לנו בתוך כל השותפות למאבק למיגור אלימות ורצח נשים. אני גם כואבת את החזרה בהקשר של אמנת איסטנבול, אני חושבת שזה היה צעד כל כך נכון, גם בירכנו עליו היה כנס מיוחד.

אז את תחתמי על המכתב שאני היום מפנה לשר?

כן, אני אחתום. באמת היה מהלך נכון וכמובן גורמים פוליטיים חבל שמיכל לא פה, גורמים שתמיד דואגים לקחת גם עם סוגיות קצה נטולת הקשר וגם להפוך אותן לחזות הכול, במקום את המאבק עצמו שעליו אנחנו בעצם נמצאות כאן ואני גם רוצה להגיד פה את הדברים, אותם גורמים פוליטיים שבמצע בחירות שלהם היה הקלות לתוקפים מינית, כולל מי שתקפו ילדים וגם זה אחרי מאבק של פעילות מבחוץ הצלחנו להוריד מהמצע הלא מפתיע שבסופו של דבר באים לפה לכנסת ומחבלים במאמצים רבים שנעשים כאן, בעיקר יש לומר שגם שכבר מתקצבים אז יש לנו עוד עבודה רבה, התקציב הוא רק נדבך ראשון, מה עם היישום שלו? התפעול שלו? וגם כמובן זה עדיין לא מספיק, ה- 150 מיליון שנכנסו סוף סוף בתקציב האחרון זה כסף שייחלנו לו, אבל עדיין הוא לא הסכום הכולל וגם מה שהיה חסר לי מאוד אני רוצה להגיד זה כל סיפור מערכת החינוך וההטמעה, אנחנו דיברנו על זה אצלך, זה בעצם היה דיון שגם היה פה, באמת לאן הכסף הזה באמת הולך.
והדבר שהכי כואב לי פה שעדיין לא השלמנו את החקיקה של האיזוק האלקטרוני, כי הגיע תזכיר ממשלתי שהוא חשוב ואם אנחנו לא נשלים את החקיקה הזו, כל המהלך הזה של שינוי הפרדיגמה שמעביר את האחריות לתוקף ולא תמיד מעמיד רק את האישה בהתגוננות מתמדת מול מציאות החיים והמסוכנות שהיא חווה, זה היה שלב קריטי בדרך, אני עדיין מאוד מקווה שאת זה אנחנו נצליח לסיים, כי פשוט אין ברירה אחרת, המצב הוא באמת לא פשוט ואני מודה על הדיון הזה ולי לא קל, בדיוק דיברנו עופר ואני, אחרי אתמול גם מציאת הגופה של ספיר נחום זכרה לברכה, כולנו חושבים על הילדים שלה והיינו ככה כמעט כשבועיים בציפייה שאולי ייקרה הנס וזה באמת קשה. אני גם ביקרתי בשבת האחרונה בשפרעם, באמת כואב הלב, גם אני דיברתי עם בדיעה אמא של ג'והרה והיא אמרה לי "בבקשה תדאגו שזה יהיה הרצח האחרון" וכאב של אמא, כאב של אישה שגם אקטיביסטית בנושא, שפוגשת את זה כל הזמן ואז זה הגיע גם לביתה וזאת המשימה שלנו, אני אומרת את זה בכאב רב, אני לא באה לפה היום עם איזה אנרגיות ככה, באה לפה בכאב רב, כי המצב לא פשוט ואנחנו חייבות כולנו חייבים וחייבות להרים הילוך במיגור התופעה הקשה הזו. תודה.

תודה לך חברת הכנסת נעמה לזימי. אני רוצה לפנות למשטרה, דנה בן צבי, בבקשה.

שלום לכולם, אני דנה ממדור נפגעי עבירה למי שלא מכיר. קודם כל אני אגיד שגם אנחנו חווים באופן מאוד קשה כל אירוע כזה, עם קבלת האירוע, בטח ובטח עם חקירת האירוע, לנו קשה, לחוקרים שלנו קשה ואנחנו עוקבות במדור שלי, עוקבות אחרי טבלאות הרצח בכאב רב וכל אירוע כזה גם אותנו פוצע. אנחנו עושים תחקיר על כל אירוע רצח שמתרחש ובודקים תיקים קודמים, תלונות קודמות ובודקים גם את עצמנו, איך טיפלנו והאם היו ליקויים, או לא. לגבי שלושת המקרים האחרונים והמצערים שקרו השבוע אז גם אנחנו לא הכרנו תלונות קודמות שלהם, לא היו לא דיווחים ולא תלונות במשטרה, לא במקרה של ספיר ולא במקרים האחרים.

בשלושת המקרים?

בשלושת המקרים לא היו תלונות קודמות ולא היו פניות למשטרה בנושא אלימות.

מעניין, טוב, השאלה שלי היא אני יודעת שאת לא יכול להיות שאין לך את התשובה, אבל אני חייבת לשים את זה על השולחן, ידוע לכם על זה שסברה אלרפאעיה, בת 17 מהנגב, כבר נעדרת כ-20 יום, האם ידוע למשטרה ומה נעשה כדי למצוא אותה?

אין לי פרטים על האירוע הזה, תוך כדי שציינת את זה בתחילת הדיון, ככה ניסיתי לבדוק את זה, אני יודעת שיש נערה בשם שסברה אלרפאעיה שהייתה חוסה בבריחה ואותרה, לפני כמה ימים, אם את מדברת עליה אז היא אותרה.

אותרה? אני שמחה לשמוע, אני ממש שמחה לשמוע, אני מקווה שהיא בריאה ושלמה. אז חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

תודה רבה ותודה על הדיון החשוב הזה. אני כמובן מצטרף למה שאמרה קודם חברתי חברת הכנסת לזימי, היה השבוע באמת זוועתי וכל פעם שקורה כזה דבר אז באמת אני באמת קשה לי למצוא את המילים, כי הדבר הזה הוא מגיפה, זה לא משהו שהוא, לא צריך לקרוא אף פעם כמובן, אבל זה לא משהו שקורה פעם ב- זאת פשוט מגיפה וצריך להכריז על זה, זה טרור מגדרי, יש לזה ביטוי, כבר הזכרנו את זה בעבר באחד מהדיונים הקודמים, יש ביטוי שנקרא 'פמיסייד' והביטוי הזה הוא ביטוי שמגלם בתוכו בדיוק את התופעה הזאת, כי כשמדובר ב'פמיסייד' ברצח, זה רצח בעצם שהבסיס שלו הוא בסיס של שליטה וכשליטה ספציפית מגדרית ומינית והדבר הזה צריך להכריז עליו מלחמת חורמה, זה פשוט מביש שיש נסיגה עכשיו מהחתימה על אמנת איסטנבול, זה דבר שהוא בלתי נסבל, פשוט בלתי נסבל.

אני פונה פה לכל הרשויות, הרווחה, משטרה, כל מי שקשור לזה וכמובן אנחנו, חייבים לעשות הכול, קודם כל כדי לטפל ברמת המניעה, הענישה אינה מספיקה, האכיפה אינה מספיקה, אבל המניעה, המניעה למרות שיש קשר כמובן, כי אכיפה היא חלק ממניעה, אבל יש כלים והכלים צריכים להיות בעיקר בתחום הרווחה ואנחנו כמחוקקים חייבים לעשות הכול כדי שהמניעה תהיה אפשרית הרבה יותר ממה שהיא היום כדי שחסמים מסוימים שמונעים את המניעה יוסרו, הדבר הזה פשוט צריך להכריז עליו כמאבק בטרור מגדרי, אין מילה אחרת, זה טרור מגדרי, חאלס, יש פה זלזול, רואים פה זלזול, זאת הזנחה אז נכון אנחנו כמחוקקים צריכים לעשות הכול והממשלה צריכה לזוז וגם הרשויות שהזכרתי ואחרות צריכות לפעול ומוטב מאוד שתהיה פעולה מתואמת בין כולנו, זאת הדרך היחידה, המאבק הוא חייב להיות מערכתי, זה לא יכול להיות שרשות אחת מנותקת מזולתה, מאבק מערכתי זאת הדרך היחידה ונקווה שלא נצטרך יותר.

תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. אני חייבת להגיד שאני עדיין כאילו חושבת על העובדה ששלושת הנרצחות בשבוע הזה לא דיווחו לפחות לפי מה ששמעתי מהנציגים של המשרדים, לא דיווחו לא לרווחה ולא למשטרה על אולי הרגשה שהן נמצאות בסכנה, אולי על אלימות ואני יודעת שלפחות בדברים והעדויות של השכנים של סמר, דיברו על זה שהם יודעים שהיה בעבר אלימות ואני שואלת את עצמי וזה צריך להדליק הרבה תמרורי אזהרה, גם בפני המשטרה וגם בפני הרווחה כאשר נשים שנמצאות בתוך מצבים מסוכנים, בתוך מצבים של אלימות ועדיין לא חושבות שהפנייה לרווחה ואנחנו שומעות, ספיר הייתה מטופלת ברווחה, כלומר היה קשר עם עובדות סוציאליות ובכל זאת היא לא סיפרה על הרגשה שהיא בסכנת חיים, היא לא דיברה על אלימות מקודם וזה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, למה הנשים האלה לא ראו במוסדות כתובת, למה לא הגיעו ולא סיפרו ולא התלוננו? בעיניי זה לא כדי להאשים, סתם כדי להאשים, אלא באמת אם אנחנו רוצות לתקן את המציאות ואם אנחנו רוצות להגן על הנשים ועל הצעירות שמרגישות שהן מאוימות, אנחנו צריכות לבדוק כל יום מה אפשר לעשות כדי להוות כתובת עבור הנשים האלה ומצד שני מקומם אותי לשמוע שבחברה ידעו שיש אלימות ואף אחד לא דיבר על זה ואף אחד אולי לא עודד אותן כן להשמיע את צעקתן והורג אותי שעדיין אחרי שנים כל כך רבות של מאבק באלימות נגד נשים, יש עדיין נשים שמתביישות ומפחדות ולכודות בתוך מערכת זוגיות כל כך אלימה והן לא מרגישות בנוח לצאת ולהגיד את זה ועדיין יש אנשים שמגיעים לוועדה הזו ומדברים על סימטריות באלימות, יש להם את החוצפה לשבת בוועדה ולהגיד סימטריות באלימות, כאילו שיש נשים אלימות באותה מידה כמו גברים ויש גברים שהם קורבנות לאלימות בדיוק באותה מידה שיש נשים.

ואז זה מחזיר אותנו שוב, כן, זה מאבק פוליטי ואם בממשלה שקיימת על מאבק פוליטי בין ימין ושמאל, לא מבינים שהם צריכים לקבל החלטה ולחתום על אמנת איסטנבול אז נצטרך להפעיל את הלחצים עוד יותר. אני חייבת להגיד שעם כל המאמצים לחוקק חוקים שיגנו על נשים, אני עדיין מפחדת שבכל זאת המסע שהתחלתי אותו ב-2015 לחוקק את חוק האזיקון שיתחיל מחדש, אם לא נעביר אותו בקריאה ראשונה ויצטרך לחכות עד כנראה אחרי בחירות. אני מאוד מקווה שנספיק להעביר אותו לפחות בקריאה ראשונה כדי שלא נאבד את הכול ונתחיל מחדש וגם כן הרבה מהחוקים האחרים שעומדים על הפרק, כולל חוק הטיפול בגברים אלימים שחוקקתי, יזמתי והפך לחוק ואני מפחדת שהמשרד לא עדיין לפי לפחות הדיון הקודם שהיה לנו פה, עדיין לא מוכנים להכלת החוק, אם אתם מוכנים אז תודיעו שאתם מוכנים, אם אתם לא מוכנים, תודיעו גם שאתם לא מוכנים, בצורה המסודרת של צו ובקשה לדחייה, כי אני הזהרתי ואמרתי ואני שוב מזהירה ומבקשת ממך מר תלי להעביר את זה למשרד, שאם הצו יגיע אליי יומיים, או שלושה, אנחנו כבר באותו שבוע שהחוק צריך לחול, אני אפילו לא אסתכל על הצו ולא אתן הארכה ותצטרכו להתחיל לפעול, בסדר? תודה.

תודה לכולם, אני חייבת להגיד שהישיבה טעונה, כי אי אפשר לעבור בשקט על העובדה ששלוש נשים נרצחו ועכשיו אני שומעת גם כן שהדבר העיקרי שצריך לעשות זה באמת לעבוד שוב ושוב ושוב, אנחנו מול מהפכת נגד במאבק הזה שנקרא אלימות נגד נשים ואסור לנו לשתוק, יש אנשים שמנסים להחזיר אותנו אחורה במאבק הזה ובשיח על אלימות נגד נשים ואנחנו צריכות להיות על המשמר וצריכות באמת לתת את המאבק האמיתי בנושא הזה. תודה לכולם, אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:08.