פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



38
ועדת הבריאות
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 13:30

בית חולים העמק – ישיבת מעקב - שירותי הבריאות בצפון הארץ

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

אופיר כץ
אורלי לוי אבקסיס
טטיאנה מזרסקי
מיכל שיר סגמן

ליאור ברק - מנכ"ל קופות החולים, משרד הבריאות

אייל בצר - ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל

אורלי וינשטיין - סמנכ"לית וראש חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית

אשר פרסמן - מנהל מחלקה כירורגית ילדים, בית חולים העמק

נמרוד רוזן - חבר ועד, הסתדרות הרופאים

בועז בלוך - יו"ר ועד, הסתדרות הרופאים

רן רזניק - עיתונאי

ענת כהן שמואל

עופרה ארגס - חבר תרגומים

בית חולים העמק – ישיבת מעקב - שירותי הבריאות בצפון הארץ

אנחנו היום בט"ו בסיוון תשפ"ב, בית חולים העמק, ישיבת מעקב – שירותי הבריאות בצפון הארץ. אתם זוכרים שהתכנסנו כאן זה מכבר וקיבלנו סטטוס מכללית על כל הנושא של השקעות במרכז הרפואי העמק, כל תכנית החומש שלמעשה דובר עליה, אני יכולה לומר לכם שאמרנו לכללית שהם יעבירו את התכנית שהם העבירו לנו גם, למשרד הבריאות, כי עד כה בישיבת המעקב האחרונה שקיימנו הם אמרו שהם לא העבירו את החומרים למשרד הבריאות. ביקשנו שלמשרד הבריאות תהיה תגובה לתכנית הזאת תוך שבוע-שבועיים, אפילו נתנו פה מרווח זמן אדיר, גדול, וגם לגבי התקצוב שלה וגם לגבי ההיערכות והמוכנות של כל מה שצריך וציינו שנקיים דיון חוזר בזמן הקרוב, לבדוק היכן הדברים עומדים והיכן הם נמצאים, וזה הסיכום של הדיון הקודם שהיה ארוך וממצה.

אז לפני שיפתחו החברים מהעמק וממשרד הבריאות וגם משרד האוצר שנבקש את התגובה שלו לדברים לראות איך הוא רואה אותם, וגם שירותי בריאות כללית, אנחנו מבינים שיש חדש בסוגיית מינוי מנהל לבית החולים. האם יש חדש בנושא הפיכת בית החולים לבית חולים מרכזי ואזורי, תוספת תקציב לתקינה של כח אדם רפואי וסיעודי, הדרישה שלהם והדרישה שציינה גם אורלי וינשטיין אז להקמת מחלקות חדשות. בקיצור, מי שפתח אז גם והעלה את הנושא הזה לכותרות וממשיך ומלווה את הנושא הזה גם בהפגנות, גם במפגשים בבית החולים העמק, גם יום יום שעה-שעה ומעדכן אותנו על המצב, הוא העיתונאי רן רזניק כתב הבריאות של ישראל היום, שגם האמת היא, אני חייבת לומר, זכיתי להיות איתו יחד בבית החולים העמק, לבקר איתו יחד במחלקות ולהפגש עם האנשים המדהימים והיקרים האלה.

רן, אנחנו נשמח להתחיל איתך ואז לעבור ישר לחברי הכנסת, כדי לקבל ממך תמונת מצב ואיך אתה כמלווה את כל הנושא הזה רואה את כל הדברים ואיפה הדברים אמורים. במוצאי שבת האחרון הייתה גם הפגנה ממש מחוץ לבית החולים.

בכיכר העצמאות בעפולה. הפגנה שניה.

וצריך לומר שזה אחד המאבקים שהמרחב הקהילתי העירוני, הרשויות המקומיות חברו פה ביחד לאנשים, למומחים, ומנהלים כאן איזה שהוא מאבק משותף לטובת ולתועלת בריאות הציבור. רן רזניק בבקשה.

אני אגיד בקצרה ותודה לך חברת הכנסת סילמן שנתת לי לדבר דברים קצרים בפתיחת הדיון. אני מדבר כרגיל, זה מה שאני יודע לעשות, אולי בפרספקטיבה העיתונאית. אז בפרספקטיבה העיתונאית של מה שקרה או השתפר או קודם בבית חולים העמק, למיליון תושבי העמקים והגליל שנזקקים לשירותי 'העמק', לא קרה הרבה או לא קרה כמעט כלום. בשני אופנים. לגבי קופת חולים כללית, יש לה תכניות, חלקן גם הוצגו כבר כאן בדיון הקודם לפני אולי כבר חודשיים ונשלחו לראשי הרשויות ולפי - - -

אבל לא למשרד הבריאות.

תיכף אגע במשרד הבריאות. שניה. לפי הבדיקה שלי וזה גם עולה מהמסמכים שאני ראיתי, עצמם, חלק גדול מהתכנית בכלל עוד לא מתוקצבת. מדברים על תכניות למספר שנים, חומש או לא חומש, וחלקה בכלל בכלל לא מתוקצבת וחלקה היא המשך של נסיונות לשפר ולבנות כבר 10, 15, 17 ו-18 שנים של בינוי, אז במובן הזה אין שום התקדמות.

עוד משהו על קופת חולים כללית, ותיכף אני אגע ברשותך במשרד הבריאות. יש דברים שהם לא קשורים לבית חולים על או לא על, וההחלטה האסטרטגית להפוך אותו לעל, אלא דברים קריטיים כמו, וזה הכי טוב להיצמד לזה כי זה גם הכי מובן ולא צריך להיות רופא כדי להבין את זה, זה טיפול נמרץ כללי. טיפול נמרץ כללי צריך להיות חזק וטוב בהעמק גם אם הוא לא על, והוא לפי הדיווח של בית החולים עצמו, הדיווח הפנימי, זה כבר דווח גם, הוא המוזנח בישראל. יותר מכל בתי החולים בין יוספטל לנהריה. ובזה לא השתנה כלום. לא זז מילימטר. וזה לא קשור לבית חולים על, זה קשור ליכולת להציל חיים ולטפל באנשים שהחיים שלהם תלויים בין שמיים וארץ. לא השתנה בזה כלום.

עכשיו משרד הבריאות. גם אם התכנית של כללית, הכוונות של כללית, התכנית שלה, הועברה למשרד הבריאות, אז לפי כל מה שאני רואה בכירי משרד הבריאות, עם כל הכבוד ובאמת יש כבוד לכל מי שיושב כאן מטעם משרד הבריאות, בכירי משרד הבריאות, שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות שאני מבין, ח"כ סילמן, שהיה כאן בדיון הקודם. נכון? אם אני מבין נכון?

כן.

לא אמרו, דיברו ועשו לעמק - - -

לא הייתה איזו שהיא אמירה של בכירי משרד הבריאות בנושא הזה של העמק, לא ביקור שלהם בתוך המקום הזה.

אנחנו לא מעניינים אותם.

לא רק לא הייתה אמירה. לא היו תשובות. זה לא עניין של נימוסים והליכות. לא היו תשובות לא למכתב של ראשי הרשויות, לא למכתב של ועד הפעולה, לא משר הבריאות ולא מהמנכ"ל. וזה לא רק עניין של תשובות. לא היה שום מעשה. ואת יודעת, דובר כאן בדיון הקודם על המהלך הגדול שעשתה המדינה לפני הרבה שנים מול סורוקה, ושם המדינה – וכן צריך להגיד שזה לא רק משרד הבריאות, זה קודם כל משרד האוצר, וזה גם הממשלה, ראש הממשלה – השקיעו בסורוקה המדינה, לא כללית, מאות מיליונים. הכללית נקבה אז בסכומים, והם אמרו שכדי לתקצב את העמק צריך 400 מיליון שקל. הסכום הזה נאמר כאן, והמדינה בינתיים לא תקצבה שקל. לא 400 מיליון שקל. אז גם זה לא קורה.

אולי דבר אחרון כדי להראות כמה לא זז כלום ולא השתנה כלום, לא מצד כללית ולא מצד משרד הבריאות, אני רוצה להקריא לך הודעה בוואטס אפ מאתמול, של רופא בכיר בבית החולים העמק שמתאר את המצב, שחלקו, נכון, הוא אופייני למצוקות בתי החולים הציבוריים בישראל בכלל, אבל נדמה לי שבהעמק המצוקה הזאת קשה, קיצונית ומחפירה במיוחד. הוא אומר אתמול לאנשים בבית החולים, וזו דוגמה שממחישה אולי את העניין, "אני לא יכול להשיג בינתיים תורן רביעי לחדר המיון. התורנויות לאחרונה בחדר המיון' חלון הראווה של בית החולים, 'קשות מאוד, אתמול בערב 50 איש הגיעו לטיפול, אנשים חיכו 5 שעות עד לבדיקה ורובם עזבו את המיון ללא טיפול". זה מאתמול בערב בבית חולים העמק בעפולה. אז כך שאני לא חושב שזז משהו בינתיים, לא מצד שום גורם.

אני חייבת לומר שהתחושה היא תחושה מאוד קשה. ציבורית. אני חייבת לומר את זה כי בסוף אתם יודעים, למשרד הבריאות חייבת להיות איזו שהיא תגובה על אירוע שנקרא 'בית חולים העמק', שכבר מסתובב פה במדינת ישראל אי אילו חודשים, ועד פעולה של בית החולים, רופאים, עזוב ועד פעולה. רופאים. רופאים מתוך מערכת הבריאות, שאלה רופאים ששייכים למערכת שלכם שבאים ולא רק זועקים, מרימים דגל אדום בתוך המערכת ואומרים 'חברים, שימו לב, לא בטוח פה. לא בטוח פה לא למטופלים, לא לנו כרופאים, לא לאף אחד אחר'. והאמת היא שאין תגובה.

עשינו על זה דיון חירום, יצאו למאבקים, דיברו כאן חברי כנסת בפעם הקודמת, תוך כדי גם שלחו לכם מכתבים, הגיעו לביקורים, ח"כ אופיר כץ היה שם ונוספים. מה קורה עם זה? תיכף לפני שניתן לכם לענות, משרד הבריאות, כי בסוף אפשר לומר שזה של כללית וכללית תיכף יציגו את שלהם, אבל אי אפשר לזרוק את הכדור מאחד לשני וצריך לתת מענה לסוגיה. אז כן הייתי שמחה דווקא לשמוע את חברי הכנסת בדברי הפתיחה שלהם, מי שירצה. נתחיל עם ח"כ מיכל שיר שחייבת לצאת.

כן. לצערי אני צריכה לצאת ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. הזכרת כאן את המילה הנכונה, 'להעביר את הכדור'. יש לנו מן תרבות כזאת במדינת ישראל של לכדרר. לכדרר את התושבים, לכדרר את האזרחים, לכדרר במקרה הזה את הרופאים. מדינת ישראל היא מדינה מתקדמת שנמצאת על שטח גיאוגרפי לא גדול. לא יכול להיות שאנחנו מרשים לעצמנו במדינת ישראל לייצר פערים, בעיקר פערים חברתיים רפואיים כל כך גדולים. לא יכול להיות שהסיכויים של פג בעפולה בהעמק יהיו נמוכים יותר באופן אוטומטי מפג שנולד בתל אביב. זה מצב שהוא בלתי נסבל.

המחסור של בית החולים העמק לא מסתכם רק בפגים ובפגיות, יש חוסרים שהם קריטיים כמו חדרי ניתוח, טפול נמרץ, המחלקה הקרדיולוגית. מדובר כאן באמת על קריסה טוטאלית של בית חולים שלם ושיפור ותקצוב של בית החולים הזה זה לא מותרות. אין לתושבים שם שום אופציה אחרת, כל דבר אחר הוא באמת במרחק של שעה נסיעה.

לא השתתפתי בדיון הקודם. רק מהפניות שקיבלתי מתושבים שפונים באמת בכאב, מה הם אמורים לעשות. זה שעה נסיעה בלי פקקים. מה קורה אם חס וחלילה קורה משהו ואדם צריך להגיע לטיפול רפואי? ואם אני חוזרת שוב לעניין התרבות הישראלית, ופה כן גם לאיזו שהיא תרבות של משרדי הממשלה, צריך להפסיק לגרום לאזרחים ולרופאים להתחנן על דברים שהם בסיסיים. לא יכול להיות שאנחנו מאפשרים גם פה בכנסת את הכידרור הזה מאחד לשני, את התחינה הזאת כאילו מבקשים כאן איזה משהו שהוא מעבר להרי החושך במדינה שהיא מתקדמת, במדינה שהיא מודרנית, במדינה שגאה בשירותי הרפואה שלה. זה משהו שהוא לא יכול להיות. זה לא לכבודנו בישראל של שנת 2022. תודה רבה.

תודה רבה. ח"כ אופיר כץ. תושב עפולה. העמק.

הייתי בבית החולים מיומי הראשון. קודם כל תודה באמת שוב שאת מקדישה לזה זמן. גם כתב ישראל היום שבאמת מציף את זה ועושה עבודה חשובה וזה באמת חלק בלתי נפרד מהמאבק, להעלות את זה כל היום על סדר היום הציבורי וזה סופר חשוב, ואלה נושאים שבדרך כלל לא מטפלים בהם, אבל באמת, תודה בשם תושבי עפולה וכל הקליינטים של בית החולים.

אני לא אחזור על מה שהיה בדיון הקודם, על אותן בעיות, טיפול נמרץ, ילדים, פגיה. יש לנו פה את האנשים החשובים והיקרים האלה ואנחנו נשמע גם את כללית על קצב ההתקדמות בפתרון הבעיות. אני רוצה דווקא כן לגעת במשרד הבריאות, כי במהלך הדיונים שאני יוזם בכל מה שקשור לבריאות בפריפריה, יש מן הרגשה שמשרד הבריאות הוא כאילו, אני מתנהל מול קופות החולים, אני מתנהל מול בתי החולים, מול כל הגורמים שנמצאים מעל, ואני מגיע למסקנה שבעצם הדבר הכי חשוב בתפקיד של משרד הבריאות הוא בסוף לדאוג לטיפול שהאזרח מקבל, וזה נראה לי שאתם משרד הבריאות, שוכחים שזה התפקיד, שזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות. איזה שירות מקבל אותו תושב, איזה שירות מקבל אותו תושב הפריפריה. ואני אתן דוגמה לזה.

אני זוכר שניהלתי מאבק על מכשיר אקמו שלא היה בבית החולים הלל יפה. פניתי במהלך סיור שלי בבית החולים ואז אומרים לי 'לא, יש ועדה שצריכה לאשר'. ואז פניתי למשרד הבריאות ואומרים לי 'לא, יש כמה תנאים שהם לא עומדים בהם', ומה אתם עושים עם זה? עברה חצי שנה, עברה שנה, הם לא עושים עם זה כלום מבחינתם. הם לא עומדים בתנאים, אז כל התושבים שם יהיו בלי אקמו, ואנשים מתים מזה.

זה לא התפקיד שלכם להגיד, הם לא עומדים בקריטריונים? תיסעו לבית החולים, תשנו שם עד שהם יעמדו בקריטריונים ותנו להם את מה שהם צריכים. כי אתם בסוף צריכים לדאוג שהתושב יקבל שירות רפואי הכי טוב שהוא יכול שהוא אמור לקבל. לא שהאחריות היא על בית החולים. לא להגיד 'דיברנו עם הקופה', לא, זה לא התפקיד. אולי זה התפקיד, אבל לא הראשון בסדר העדיפויות. אתם לא יכולים להסתכל מלמעלה על מה שמתרחש בזמן שהתושבים מקבלים טיפול כזה גרוע. זה פשוט בלתי נתפס, התפיסה שלכם, של להסתכל קודם כל על המערכת ולא על התושב. אתם צריכים לעשות הכל, להפוך את סדר העדיפויות שלכם ולעשות הכל למה הוא לא מקבל את מה שהוא צריך לקבל ואיך משנים את זה. לא להטיל את האשמה או לברוח מאחריות. האחריות שלכם היא לדאוג שנקבל שירות רפואי.

ולגביכם, החברים האמיצים מהעמק. אני שומע כל מיני רמיזות שמה שאתם עושים שהוא צעד אמיץ, צעד שמסכן את מקום העבודה שלכם, שאתם עושים את זה בשבילנו, בשביל תושבי הפריפריה. אני מתחייב ואני מבטיח לכם שאם מישהו רק יחשוב - - -

יש סכנה כזו?

בטח.

אתם מאויימים על מקום העבודה, על זה שהצפתם בעיה שנוגעת לכל כך הרבה תושבים שהם לא מקבלים את הבסיס של רפואה נורמלית?

אורלי, את חברת כנסת ותיקה - - -

אני גם לקוחה שלכם, אתם יודעים. אני והילדים.

אל תביעי תמימות. התמימות פה לא במקומה.

לא לא, תקשיב, אני רוצה לומר לך. אם אתם מאוימים על מקום העבודה שלכם על זה שהצפתם בעיה כזו גדולה, כמו מי שכביכול בוגד במערכת, אנחנו צריכים לדעת - - -

ואם אני אראה לך את ההוכחה בכתב?

אני אשמח לדעת. נצא כולנו למאבק סיזיפי. אנחנו רוצים רופאים שדואגים ללקוחות שלהם.

אני אראה לך בסוף הישיבה. ורק לגבי מה שאמרת, ח"כ כץ, אתה דיברת באמת מדם ליבך ודיברת בגדול. אתה יודע איפה הבעיה מתחילה? הבעיה מתחילה כאן. איפה שר הבריאות?

לא מעניין אותו. הפריפריה לא מעניינת אותו. מצעדי הגאווה כנראה יותר.

תציג את עצמך רק.

פרופ' נמרוד רוזן, מנהל החטיבה האורתופדית, מרכז רפואי העמק. ד"ר בועז בלוך מנהל יחידת פסיכיאטריה מבוגרים, בית החולים העמק. ד"ר אשר פרסמן, מנהל מחלקת כירורגיית ילדים בית חולים העמק.

האמת בימים אלה קשוח בכירורגיה.

גם בדיון הקודם אף אחד מהם לא היה פה.

אני חשבתי שבין הדיון הקודם לדיון הזה לפחות מישהו יגיע.

לא, לא מעניין אותם. כאילו מדובר בזימבבואה, לא בעפולה.

מנכ"ל משרד הבריאות שעבר לידנו אפילו לא אמר לנו 'שלום'. הוא עשה הקפה כדי לא להתקל בנו.

קודם כל, אנחנו לא ניתן בשום מצב שמישהו מכם ייפגע. ההיפך. במונחים של עבודה אתם צריכים לקבל קידום. מהמקום שלכם אני לא יודע עוד לאן אפשר להתקדם.

לא יצאנו למאבק מתוך אינטרס אישי. יצאנו למאבק מתוך דאגה לעליזה מעפולה ולעבד מנצרת. לא מתוך אינטרס אישי בכלל.

ברור. ברור. למה, נשמעתי אחרת?

לא, לא באנו לקבל כלום.

שניה. אופיר יסביר את עצמו.

בדיוק. אני לא אומר למה אתם עושים. אני אומר ההיפך, במקום להעלות על נס את מה שאתם עושים בשביל תושבי הפריפריה, לא רק שאתם לא זוכים להערכה על ידי המעסיקים שלכם, ההיפך, אתם מקבלים גם רמיזות ואיומים. זה מה שאני אומר. ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו אומרים פשוט די, לא ניתן לצפצף יותר על תושבי הפריפריה ולא ניתן לאף אחד כמובן לגעת בכם. ומי שחושב שהוא יוכל לעשות דברים כאלה, הוא יקבל התנגדות קשה בדברים שחשובים לו, בדברים שהוא ירצה להעביר פה, אנחנו לא ניתן לזה יד.

אתמול היה פה דיון על חלוקת מכשירים ובאמת הייתה כאן נוכחות מרשימה, לראות פה את כולם, רוצים לקבל כי כמובן זה עוד הכנסות, ושר הבריאות שהגיע והיה חשוב להגיד שמ-2018, זה הדיון קודם כל שהם צריכים להיות פה. למה הכללית לא נמצאים פה?

לא, זה רחוק, להגיע מתל אביב לכאן.

הם בזום.

כשצריכים תקציבים הם גם בזום? אני רואה פה את כל הסוללה של כללית שכשהם צריכים תקציבים הם יושבים פה, תופסים את כל הכיסאות. לדיון הזה הם לא מגיעים, כשאנחנו מדברים על הבריאות של תושבי עפולה והסביבה, זה סדר העדיפויות.

ואיפה שר הבריאות?

אתמול הוא היה בשביל להגיד את זה. להגיד שמ-2018 לא היו מכשירים.

אני אקריא עוד מעט מכתב שכתבנו לו בעקבות הפגישה שהוא הסכים להפגש איתנו, ואני אסביר לכם גם באילו נסיבות, ועד היום לא קיבלנו אפילו מענה. כלום.

אז נפגשתם איתו?

לא, הוא לא רוצה להפגש איתנו.

נפגשנו איתו, נמרוד. נפגשנו איתו קצרות בהפגנה. אחרי ההפגנה ישבנו איתו במשרדו בתל אביב.

ומאז מה?

מאז כלום. הוא ביקש 'תנסחו לי'.

אה, אז הוא עשה V על החוברת.

עשינו V

עשיתם V. נגמרה הבעיה.

הוא ביקש גם את המכתב והוא הבטיח שהוא יטפל ועד היום לא קיבלנו כלום.

אבל יש לי שאלה אחת. בוועדה הקודמת הטלת משימות על הכללית.

נכון. תיכף אנחנו נשמע.

משימה אחת הייתה להראות לכם תכנית חומש מתוקצבת, המשימה השניה הייתה להציג את אותה תכנית ולקבל אישורים ממשרד הבריאות. זה קרה?

בדיוק בזה פתחתי את דבריי ואמרתי שהכללית הייתה צריכה להציג למשרד הבריאות, ותיכף נראה מה קורה בנישה הזו.

ח"כ אופיר כץ תודה. ח"כ אורלי לוי אבקסיס בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה לברך אותך על כך שאת לקחת את הנושא הזה ואת לא מרפה. אני חושבת שהיכולת שלנו להמשיך לעקוב ולהראות להם שאנחנו לא מרפים, זה משהו שרק כך נוכל להביא אולי לתוצאות וזו גם נקודה שבה אני מתחברת למה שאמר ח"כ אופיר כץ ומה שאמרת, רן רזניק. כשנושא שנוגע לפריפריה מעניין איזה כתב מהעיתונים הגדולים, אז יש לנו לפעמים מן נקודות אור כאלה, אז הוא מן עשה V, אפילו זה צבעוני טיפה, יש בזה מן ריח של, ואני חייבת להגיד שאני מצדיעה לך.

תודה.

כי הנושאים האלה - - -

נוסע, חוזר, הולך - - -

לגמרי. זה לא סימנת והמשכת. היכולת לבוא ולעקוב ולהמשיך, כי תראה מה קורה פה. האדישות של שר הבריאות, מה משדרת לנו? שהתושבים בפריפריה שקופים?

כן.

שהחיים שלנו פחות חשובים?

כן.

שתוחלת החיים שלנו תמשיך ותהיה קצרה יותר בין 4-7 שנים?

כן.

כשאנחנו נרצה להביא את הילדים שלנו לטיפול חירום כנראה הם לא יקבלו את הטיפול הנכון?

כן.

בושה וחרפה למדינה. ומי שאומר את זה עכשיו אלה אותם רופאים שנאמנים לשבועת הרפואה שלהם, שהקליינטורה שלה היא גם הקהילה שלה וגם האנשים שהם פוגשים ביום יום ואי היכולת שלהם לספק להם את הנדרש, מביאה אותם לחצי התאבדות מבחינה מקצועית כמו שאני מבינה.

אנחנו מתביישים להגיד למטופל שחיכה שנתיים בתור 'אני מבטל לך את הניתוח כי נכנס ניתוח דחוף ואין מספיק חדרי ניתוח'. אני מתבייש. איזה מן רופא אני? איזה רפואה אני מספק?

אבל אני מתבייש עוד יותר כאשר ילד צריך טיפול נמרץ ואין מקום בטיפול נמרץ או לא מקבלים בטיפול נמרץ של העמק, וצריכים לחפש כמו קבצנים מקום - - -

טוב, הטיפול נמרץ של העמק נראה, באמת - - -

רגע, ואז צריך למצוא מקום במקום אחר במדינת ישראל, כשהילד שוכב בחדר מיון - - -

והילד צריך להיות מועבר עם ליווי, מה שלוקח מכם גם עוד כוח אדם בזמן הזה.

הילד שוכב שעות בחדר מיון בבית חולים העמק במצב קשה, ואף אחד במדינת ישראל לא רוצה לקבל אותו.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שכשמחפשים מקום ביחידה לטיפול נמרץ אחרת, שוכב ילד - - -

אלוהים ישמור. אתה אומר שיש ילד ששוכב, אין לו מקום בטיפול נמרץ, החיים שלו בסכנה ומחפשים לו מקום ואף אחד לא רוצה לקבל אותו, מה הוא ילד של האלוהים? אין למדינת ישראל אחריות?

נכון. תבדקי בבקשה את ההקלטה - - -

יש סיבות לכל בית חולים למה הוא לא רוצה לקבל אותו, אבל הילד שכב שעות בחדר מיון, עד שבסוף הצליחו להעביר אותו לאחד מבתי החולים בארץ.

ילדה עם האבא שלה, שכבה שעות.

נכון. אני יכול להגיד לך עוד דבר. את יכולה להסתכל היום בתכנית 'המקור' שהייתה, שסוף סוף הציפה הרבה מאוד בעיות. מנהל בית החולים הקודם הד"ר זיו רוזנבוים מתראיין בפנים גלויות לטלוויזיה ואומר 'אני נאלץ כל פעם להתחנן בפני בית חולים אחר שיקבלו את "עודפי המלאי" של מיטות הטיפול הנמרץ כי אין לי איפה לאשפז אותם. ארבע מיטות טיפול נמרץ ילדים על מיליון בני אדם. שש מיטות - --

מה זה שוק? אנחנו בבזאר תורכי?

כן. אנחנו בבזאר תורכי ואזהרת המסע שיש לתורכיה צריכה להיות אותה אזהרת מסע לעמק. אנחנו בבזאר תורכי ולאף אחד לא אכפת. אין פה שיניים לאף אחד.

אני רוצה להגיד לך, לא רק שאכפת לנו. בואו, אנחנו כנראה גם יש לנו אינטרס אישי כי זה הילדים שלנו, זה אנחנו, זה ההורים שלנו, זה אנשים שאין לנו אופציות אחרות, ואני רוצה לומר לכם משהו.

מה זה אין אופציות אחרות? אורלי, את תשמעי את הסיפורים האישיים שם, שאין מנתח - - -

את רוצה לשמוע סיפור אישי? כשהקטן שלי היה צריך לעבור ניתוח שבר, והוא עבר ניתוח שבר, ויש לכם חבר'ה מצוינים, כח אדם מעולה, הוא סיים את הניתוח, לא היה איפה לאשפז אותו. שמו לי אותו על מיטה במסדרון, אין מקלחת כי היה אז לא יודעת מה, שיפוצים, תחשבי שגם במחלקה הזו היו גם כוויות של ילדים, אין איך לשמור על סטריליזציה וכולי, אני חתמתי שאני לוקחת על עצמי אחריות, אני מוציאה את הילד הביתה כדי שהוא יוכל לישון כמו שצריך, לא כמו שצריך, כי בכל זאת אחרי ניתוח כזה זה לא הכי קל ולא הכי פשוט, אבל לקחתי סיכון. והפחידו אותי. אני אגיד לך את האמת, היה איזה רופא שבא ואמר לי 'את יודעת מה, אולי עדיף שאם חלילה יקרה משהו, תהיי בבית ותעשי את הכל מחדש'.

אני אגיד לכם, אנחנו לוקחים אחריות על היקרים לנו בגלל שלא אנחנו אומרים שבית החולים לא יכול לספק, האנשים המומחים שזה המקצוע שלהם, שזו האכפתיות שלהם, שזו גם החובה למקצועיות שלהם לתת לנו את הטיפול הטוב ביותר - - -

הם נשבעו את שבועת הרופא.

הם שבורים. הם מתחננים. הם קורסים.

אתם יודעים איזה עיגולי פינות אנחנו לוקחים כל יום? אתם יודעים איזה החלטות הזויות אנחנו נאלצים לקבל כל יום בגלל חוסר אמצעים? איזה עיגולי פינות - - -

עכשיו בואו אני אגיד לכם, והרופאים באיכילוב ששניהם תחת אותה קופה נהנים מסיבסוד של הפריפריה למרכז. למה אני אומרת את זה? כל השב"נים למיניהם שמשלמים לקופות, 80% מאזרחי הקופה, בין אם הם גרים בפריפריה או בין אם הם גרים במרכז משלמים תוספות על תוספות לקופות. איפה הקופות בוחרות להשקיע את זה? במרכז. מה שקורה הוא שהפריפריה עוד פעם מממנת את המרכז ולשר הבריאות הורוביץ לא מעניין אותו מהפריפריה, בדיוק כמו שלשרת התחבורה לא מעניין מהפריפריה, ואנחנו נמצאים אחר כך בשבר, שאנחנו אומרים להם 'החיים של הילדים שלנו חשובים לנו'.

אני אגיד לכם, אם הגיס שלי היה צריך להגיע לבית חולים העמק לעבור צינתור דחוף, ואמר לו הרופא 'תקשיב, סע לפוריה כי אם אתה תצטרך לעבור אירוע כירורגי בכל מה שקשור בגלל שהצינתור יראה משהו, הסיכויים שלך להינצל הם בבית החולים פוריה'. כך היה הצינתור, הראה שהוא חייב ניתוח לב פתוח או מעקפים, אני לא יודעת איך קוראים לזה, ובאותו הזמן הוא נכנס. למה אין את היכולת הזו גם בבית חולים העמק? למה אין לנו את היכולת? תחשבו, מי שמקבל אירוע, יכולים להציל אותו עם ניטור.

אירוע מוחי לא.

אי אפשר להציל אותו?

לא. לא בהעמק.

אפשר להציל אותו בבית חולים אחר.

בהעמק לא.

בהעמק לא. שתבינו כמה החיים נזילים כל כך והאנשים אדישים ושר הבריאות לא מעניין אותו. למצעדי הגאווה, עם כל הכבוד ויש לי כבוד, הם יודעים להגיע. הם יודעים להיות פעילים, הם יודעים להיות אנרגטיים, פה חיים של אנשים, מיליון תושבים במדינת ישראל לא זוכים לבסיס. הוא אדיש. אחר כך גם ישימו לנו מס גודש כי נצטרך לקבל שירותים באיכילוב.

אורלי, מה היה קורה אם אותו תושב היה מגיע לבית חולים איכילוב בתל אביב והיו אומרים לו 'תשמע, אתה במצב קשה, אתה צריך צינתור מוח אבל אין לנו, יש בהעמק. תיסע להעמק בבקשה'. כמה זמן הציבור בתל אביב היה יושב בשקט? כמה זמן האליטה הייתה מוכנה שזה יהיה? על המקום זה היה נפתר.

אני רוצה להגיד משהו. אנחנו דנו בדבר הזה וכללית הציגה את התכניות שלה. אני שניה רוצה לנתק את הנושא של מי אחראי על זה, כי מבחינתי יש ראש למעלה שאחראי על כל מערכת הבריאות בישראל וגם אם משהו לא מתנהל טוב או מתנהל טוב או אין לו תקצוב, או לא משנה מה, כרגע אין תחלופה לבית החולים העמק. זה בית החולים, זאת הכלה, זה מה שיש לה, זה הנדוניה שהיא מביאה איתה, אפעס, היא נדוניה גרועה.

אני הייתי שם, הייתי בטיפול נמרץ, טיפול נמרץ במדינת ישראל של שנת 2022 - - -

היא נדוניה גרועה בתשתיות. בכח האדם היא נדוניה מדהימה. בית חולים העמק ניצל בזכות העובדים שלו.

נכון. אתה צודק, והאמת שיש שם נדוניה מצוינת, אבל אני רוצה להגיד לך משהו, זה לא יהיה לטווח ארוך אם זה ימשיך להיות כך.

את צודקת מאה אחוז.

כי בסוף מתמחים לא ירצו לבוא להעמק, ובסוף מומחים יעזבו את העמק.

נכון מאוד.

זה קורה כבר היום.

נכון, ודיברתם על זה גם בפעם הקודמת. מה לעשות, יש הביצה והתרנגולת. תקשיבו, היום הייתי בכנס של - - - וכדומה, כח האדם של מערכת הבריאות במדינת ישראל הוא כח אדם טוב. הוא כח אדם איכותי, איתו אפשר לנצח, אבל צריך לתת לו כלים. השאלה היא איך משרד הבריאות, איך למעלה בראש מתייחסים לאירוע הזה. מה עושים עם זה, מהן הפעולות שננקטו מאז, היה כאן דיון קשוח מאוד בפעם הקודמת.

גבירתי היו"ר, תני לי בבקשה להתייחס.

בבקשה.

תודה. קודם כל תודה על המשך הדיון, זה דיון חשוב כשהדיון הראשון התקיים בחודש פברואר ומאז מה קרה?

כלום.

כלום. לא קרה כלום.

לא, זה לא מדויק. קרה משהו. הכללית יצאה במסע - - - מטורף בהשקעה של מיליונים בעיתונות ובטלוויזיה, כמה ההשקעה בהעמק היא גדולה וטובה. זה כן קרה.

בפרסום.

בפרסום.

רגע. אני רוצה להחזיר אתכם לדיון הקודם. עלתה השאלה שהוצגה לפניכם כשהתחלתם והקמתם את ועד הפעולה, ונפגשתם עם הנהלת כללית, אורלי וינשטיין נפגשה איתכם ובניתם ביחד תכנית חומש. נכון?

אמת.

אז תכנית חומש נבנתה ואתם חיכיתם לביצוע, חיכיתם לתקציבים, כשנכנסה המנכ"לית החדשה לתפקיד היא אמרה 'לא קיים'.

נייט. לא קיים.

רגע, בואו נדייק. נורא חשוב לדייק. אנחנו נפגשנו, ועד הפעולה, עם המנכ"לית בנוכחות הסמנכ"לית, נפגשנו בלשכתה בתל אביב בארלוזורוב.

אה, היא פחות מגיעה להעמק.

לא, רגע. נפגשנו, תשמעי, זה נורא חשוב איך גם 'נייט' וגם 'דה' באותו משפט. אנחנו נפגשנו איתה, ובסוף הפגישה דיברנו על תכנית החומש. אומרת מנכ"לית הקופה, היא חשבה שמדובר במשהו אחר, את הדבר הזה, 'הגן של אורלי' קוראים לזה, 'אני את זה לא מכירה'. ואז אחרי שניה אומרת אותה מנכ"לית 'אבל אם זה הובטח לכם אז אני מאשרת'. זאת אומרת מנכ"לית קופה מאשרת תכנית שיכול להיות שהעלות שלה היא מאות מיליונים, היא אומרת 'אני מאשרת'. שמחנו נורא כי זה קיום הבטחות. לאחר מכן בסמיכות הזמנים יצאה איזו שהיא הקלטה שלה, של אותה מנכ"לית שאומרת שהתכנית לא מאושרת.

רגע, אני רוצה - - -

רגע. אני רוצה לסיים. כי היה אחר כך המשך ששמעתי מאורלי וינשטיין שאמרה ש'אנחנו כן מבצעים את התכנית בשלבים', שיש תקציב שהועבר לפסיכיאטריה, יש תקציב והוצגה איזו שהיא תכנית חילופית. לא תכנית חומש המקורית שנערכה יחד עם מנהלי המחלקות וועד הפעולה.

הם העלו מצגת והראו את הדברים.

זה שאמרת שאנחנו לא נחפש אחראים, אנחנו כן צריכים להטיל אחריות על מישהו ספציפי ובמקרה הזה זה לא אמור להיות רק משרד הבריאות. הנהלת הכללית התחילה, זה בתוך הבית של הכללית. טוב שיש כאן נציגים של משרד הבריאות ואגף תקציבים ומשרד האוצר חייבים להיות כאן, חייבים להיות שותפים, אבל ההחלטות הן בידי הנהלת הכללית ואנחנו מצפים, חבל מאוד שהנהלת הכללית רק בזום, לא יודעת למה הם החליטו להסתתר מאחרי המסך. אני מצפה לראות אתכם כאן, אני לא חושבת שזה הדיון האחרון ואנחנו כן רוצים לראות אתכם כאן ולשמוע ולראות בעיניים, להסתכל בעיניים, שתסתכלו אלינו בעיניים, לעיניים של מנהלי המחלקות שלכם, העובדים שלכם. זה לא עובדים שאתם לא רואים אותם, זה הפנים שלכם, הם מעניקים שירות לתושבים ללקוחות שלכם וגם לקוחות של כללית וגם אזרחי מדינת ישראל ואנחנו רוצים לראות אתכם ולהסתכל מה אתם תגידו לנו, מה תגידו להם, מה תגידו לאזרחים, מה תגידו לתושבי הגליל. אנחנו צריכים תשובות.

אני מציעה לקבוע לוח גנט איך יוצאים מהמשבר. המשבר קיים, אנחנו צריכים לקבוע תהליך איך אנחנו יוצאים מהמשבר.

שניה. אנחנו עוד לא שמענו תשובות, הם עוד לא סיפקו לנו את המענים של האירוע הזה. נתחיל אתכם משרד הבריאות, הסמנכ"ל ליאור ברק, סמנכ"ל קופות החולים בבקשה.

שלום צהריים טובים גבירתי היו"ר וחברי הכנסת. קודם כל תודה על דיון ההמשך החשוב הזה. מטרתנו ככל ויש בעיות באמת להציף אותן, לראות אותן ולנסות לטפל בהן. היום השר והמנכ"ל סיכמו ביניהם להכנס לעובי הקורה של נושא בית החולים העמק.

אז מזל שעשינו דיון.

היום.

היינו צריכים לעשות את זה, חבל שחיכינו - - -

השר והמנכ"ל שמעו והאחריות שלנו באמת, אנחנו לא כמו שנאמר פה גם, אין לנו כוונה לגלגל אחריות לאף אחד. אנחנו שמים את האחריות הזו לפתחנו.

למה הם לא פה?

שניה, אני אנסה להסביר.

קשה לבוא ממדינת תל אביב.

הדברים שעלו גם בתחקירים שראינו וגם בכתבות שראינו ותלונות של מבוטחים שזה הדבר הראשון שמבחינתנו משמעותי, לוודא שהטיפול הרפואי למבוטחים הוא טיפול - - -

עד לכתבה של רן רזניק לא ידעתם?

אנחנו בוודאי יודעים - - -

זה הזוי איפה הביקורת שלכם, איפה פניות הציבור. רן, אתה מבין?

ברור.

אני אנסה להמשיך שניה שני משפטים. השר והמנכ"ל החליטו למנות צוות ייעודי שיבדוק את ההתנהלות בתוך בית החולים העמק, בתוך הקופה ובתוך בית חולים העמק כדי לוודא שהשירות - - -

זה יהיה צוות של עלינו בלעדינו או שזה יהיה איתם ביחד?

זה יהיה צוות שהמנכ"ל והשר יחליטו בדיוק מי יהיה השותף בצוות הזה, יחד עם עוד משרדי ממשלה והגורמים הרלוונטיים - - -

למה צריך עוד משרדי ממשלה?

למשל תקצוב, בעיקר תקצוב. אבל בעיקר משרד האוצר.

לא, שלא יהיה בין משרדי שזה ייפול בין לבין.

זה ייפול יחד עם הכללית כי זה שיתוף הפעולה היחידי של משרד הבריאות. לקחת מהכללית בלעדינו ובלי אף אחד אחר. רק הסכמה עם הכללית.

אז ליאור ברק, אני מבקשת שזה יהיה עם נציגי בית החולים, זה חייב להיות. יש הרבה ועדות של משרד הבריאות שהן בלעדי האנשים.

שניה, יש לי שאלה ועיני לא צרה. איכילוב שייך לכללית.

לא. לא.

למדינה. התבלבלתי. איכילוב שייך למדינה. אני בכוונה נותנת את הנקודה הזאת. לאיכילוב יש אישור מיוחד לעשות רפואה פרטית בבית החולים במסגרת שעות לאחר השעות הרגילות.

אין לאיכילוב אישור לעשות רפואה פרטית. יש - - -

יש להם, תקרא לזה באיזה שם שאתה רוצה. עובדתית היא, יש להם שם קיצור תורים אחר הצהריים במקום שבו אתה לא יכול לחכות, זה חצי פרטי כזה. בית חולים הדסה, אותו דבר, היה להם את האישור לעשות חצי פרטי וכולי. כשהיה משבר בהדסה המדינה רעדה. פתחנו פה ועדות יום אחרי יום. הגענו לשטח, היו הפגנות שהשר עצמו היה שם, אז היה השר ליצמן. על מחלקה אחת בבית חולים הדסה, מחלקת המטולוגיה ילדים. המדינה רעדה. פה מה שקורה, כל המחלקות מופקרות. הילדים שלנו, ההורים שלנו, האחים שלנו ואנחנו בעצמנו. אני גם לא רואה תכניות עתידיות שלוקחות בחשבון את הכל וזה שבונים מבנה יפה שיהפוך אחר כך להיות איזה שהוא מבנה דגל אבל אין לך את המערכת התומכת הנלווית למקרים עתידיים, אני אומרת, אף אחד לא עושה פה עבודה אמיתית. יש לכם דד ליין, הם ייפגשו. מה יקרה אחרי שהם יפגשו? כשהם ישבו על התכנית, מהי תכנית העבודה, מיסגור הזמן. כי אין מיסגור זמן, זה ייקח עוד 17 שנים, ולא נדע מה יהיה שם.

אגב, תדעי לך שכשנכנסים להעמק ורואים את מחלקת השיקום לדוגמה, באמת, שזה מדהים שם, ואת מחלקת היולדות, ויש שם הרבה דברים טובים. וכשרואים את הבריכה והשיקום למטה שלא פעיל כל אחר הצהריים - - -

רק את היולדות ורק בשנים האחרונות.

כן. והשיקום למטה שלא פעיל כל אחר הצהריים, זה לא שהעמק לא צריך את זה. צריכים בריכה הידרותרפית, צריכים הפניות וטופסי 17 - - -

דרך אגב, גם חדרי הניתוחים מ-14:00 סגורים.

צריך להסתכל על פריפריה ומרכז בהסתכלות אחרת. מה אנחנו העלינו בדיון הקודם? אמרנו 'תקשיבו, זה X הבעיות, פגים, טיפול נמרץ, סכרת, ניתוחים, וואט-אבר, אנשים שיושבים מחוץ לטיפול נמרץ בתור כאילו זה קופת חולים, באמת, אחד הגרועים. לא ראיתי כזה דבר בבתי חולים.

שש מיטות בלי רווח בין מיטה למיטה.

אין רווחים בין מיטה למיטה. אם אתה צריך לשים בבידוד. חדרי הרופאים, באמת, זה בתוך - - -

אורווה.

עכשיו, אני אומרת, באמת. יש עניין של העלינו את הנושאים, בצורה אגב מאוד מאוד עדינה. מי שהיה בדיון בפעם הקודמת כאן, למרות האמוציות שהיו של מנהלי בתי החולים, אנחנו היינו באמת כמחוקקים, כל מי שישב כאן, היה יחסית עדין - - -

זה בסדר גם אם לנו יהיו התפרצויות.

לסוגיה, לעניין, אמר את שעל ליבו, השתדלנו לנהל את הדיון הזה בצורה מאוד מכבדת ומכובדת. אבל יש פה אחריות שצריכה להיות מלמעלה, אתה יודע מה, באמת, שר שצריך לראות את האנשים בעיניים, מנהלים. אי אפשר לא לרדת להעמק, לא לעשות סיבוב. היה שם אירוע עם המנהל, אירוע עם הזה, אירועים. אגב, למפעל עלית שהוא בנוף הגליל דקה ליד, ירדו ישר כשהתחיל להיות אירוע.

השר היה, לא נפגש איתנו, עשה V והלך. ואז אתמול הוא נכנס לעובי הקורה.

אחד הסיורים ה- - - היו בבתי החולים - - -

לא הראשונים. אני אומרת עכשיו. לאור המקרה. אגב, בנוף הגליל בממתקי עלית, כשהיה את הסלמונלה ישר השר ירד, טה-טה, היה מנכ"ל משרד, השר ואחראית מבחינת תזונה. תקשיב, יש פה אירוע שהוא גם בריאות הציבור. אמנם זה לא ממתקים שמחולקים לכולם וקונים אותם, אבל זה אירוע יותר קשוח מהבחינה הזאת.

אנחנו לא חושבים שהאירוע הזה הוא אירוע שחונה בתוך בלבד בשירותי בריאות כללית, בסוף מי שמקבל שירותים בבית החולים הם כלל התושבים - - -

אז למה לא עשיתם כלום עד עכשיו. למה לא התעוררתם? איפה הייתם עד עכשיו?

זו האחריות, אין לנו כוונה לגלגל את האחריות - - -

אבל איפה הייתם עד עכשיו?

ליאור, אני אגיד לך מה הבעיה עם מה שאתה אומר. באמת אני אגיד לך. אני אגיד לך למה זה, אתה הנציג, הטענה היא לא ספציפית אליך, זה מעליך. אני אגיד לך למה קשה היום לשמוע את זה, כי זה לא עכשיו הדיון הזה זה פעם ראשונה שאנחנו שומעים על זה. הצוות הזה, את הבעיות אתם ידעתם כבר לפני שנים. לא הקמתם את זה לפני שנים, לא לפני כמה חודשים כשאנשי תקשורת פרסמו את זה וזעקו את זה לשמיים. לפני ארבעה חודשים היה פה דיון, לא הקמתם צוות. למה לא? לפני חודשיים הם היו אצל השר. לא הוקם צוות. למה? אז איך אתה מצפה שנתייחס לזה שאתה אומר שיוקם עכשיו, יחליטו על הקמת צוות. אני רוצה עוד משהו לבקש בצוות הזה.

· - - מחר בבוקר? כי אני אגיד לך את האמת, אנחנו לא ניתן שיקום צוות בלעדינו.

לא, לא רק בלעדינו. כשאומרים צוות מנציגות בית החולים אנחנו דורשים, אם זה בסדר מבחינתך, שהנציג יהיה ממטה המאבק של בית החולים, לא להסתפק במנכ"ל.

כמובן אביא את הנושא הזה בפני השר והמנכ"ל, את הדרישה הזאת.

רגע, אבל מה המנדט של אותה - - -

שניה, אני אסביר. כשאתה שואל למה לוקח ארבעה חודשים. כמובן ארבעה חודשים זה זמן. וכמו שאמרת גם נפגשת במהלך ארבעה החודשים האלה עם השר, השר נפגש עם עוד כמה גורמים. כשהשר רוצה להחליט לטפל בבית החולים הזה, יש הרבה בתי חולים עם הרבה בעיות והוא רוצה אכן להשתכנע שהוא צריך לשים את הפוקוס - - -

מה, הוא לא משוכנע עד עכשיו? מה צריך לקרות?

למה אני מרגיש שאתה מורח אותי?

הוא לא קיבל החלטה, הוא בסך הכל הקים צוות.

רגע, מה הקריטריונים, כמה נפטרים מיותרים כדי שניכנס לריאלטי של שר הבריאות? הוא מדבר כמו ריאליטי של שר הבריאות שאומר 'יש לי מספר בתי חולים, תתחרו ביניכם מי יקבל את הפוקוס'. זה הזוי.

רגע חברים.

איזה עוד בתי חולים מתחרים איתנו על תשומת הלב של השר?

שניה. ניתן לליאור ברק לסיים לדבר. הוא יענה לפרוטוקול ובראיית הלב שלו הוא סמנכ"ל על קופות החולים והאירוע שלך, אתה צריך להבין, האמוציות פה הן מאוד גבוהות וככל שלא ייפתר המשבר הזה האמוציות האלה יהיו עוד יותר גבוהות. אז אני בעד להתחיל להתכנס לכיוונים - - -

אני מבין היטב.

גם לך היו אמוציות אם היית מקבל שירותים במקום הזה. תאמין לי.

אורלי. בבקשה ליאור.

אני אומר, השר השתכנע שיש בעיות עמוקות בתפעול ובפעילות של בית החולים, בעיקר מבחינתנו בתלונות של מבוטחים שראינו. זה מבחינתנו הדבר המרכזי. השר, כדי לטפל בדבר הזה, כמו שכולכם יודעים, זה לא אמירה או לכתוב נייר, זה צוות שישב ויבין איזה דברים אפשר לעשות בזמן קצר, איזה דברים צריכים לעשות שיתנו פתרונות לטווח ארוך, כוח אדם, פריסת שירותים, חטיבת הרפואה במשרד הבריאות מחליטה לדוגמה איזה שירות צריך להיות ראוי שיהיה בבית חולים פוריה, איזה שירות בבית חולים העמק, לא תמיד ההחלטה בהינתן כח האדם בישראל, שיכול להיות אותו שירות גם פה וגם פה - - -

לא, לא אמרנו על אותו שירות.

אנחנו מתחרים עם הטברייניים? תקשיבי, לא גם הטברייניים וגם הבית-שאנים או העפולאים יקבלו. בבקשה. לא להיות חזירים. אחד מהם. לא יכול להיות ג ם פוריה וגם העמק. לא יכול להיות. זה הזוי מה שאתה אומר. זה הזוי. אתה אומר 'או פוריה או העמק לא יקבלו שירותי בריאות טובים גם פה וגם שם'. אנחנו צריכים לריב עם הטברייניים?

זה לא מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים שיש מחלקות מסוימות שאין בכל בית חולים בישראל. זה חלק מהדברים שהצוות רוצה לבחון כדי להחליט בין יתר הדברים, גם ההתנהלות בתוך הקופה וגם - - -

אני אסביר לך משהו. אני יודעת שבמדינת ישראל בצפון הארץ אין מרכז-על. בוא נגיד את האמת. ההוא טוב בכירורגיית לב-חזה, ההוא מצוין בניתוחי מוח, כל אחד מפנים אותו. זאת אומרת אם אדם חס וחלילה חס ושלום לא עלינו על אף אחד מאיתנו נקלע לתאונה מורכבת שצריך גם זה וגם זה וגם זה צריך לחשוב רגע מה מצילים קודם כי הוא טוב בזה, ההוא נכון בזה. אין לך מרכז-על שיכול כרגע להסתכל ולהחליט בשטח הפרמדיק, מי שמגיע, יחליט, יעשה אנמנזה מהירה בלי לראות, בלי להבין, לא MRI מהיר שהכנסנו אותו בתוך בית החולים ואז נקבל החלטה, לאיזה מחלקה להעביר. מראש צריך להחליט על בית חולים. אפעס, כבר תקלתי כי באמת כל הצפון, אין בו מרכז-על אחד של מדינת ישראל. בעיה. אני חושבת שזו בעיה, הגדרתי את זה כבעיה בפעם הקודמת.

אבל נניח שאותו פרמדיק מוכשר החליט שזה דווקא כירורגיית לב חזה והגיע איתו לאחד מבתי ה חולים, כשהראינו כאן שיש פעמים שאם הגעת בטעות להעמק ביום הלא נכון שאין שם, אז גם את המענה בתחום הזה של צינתור או משהו, זה יהיה בעייתי.

מה עשו באמת בכללית? הלכו, הציגו לנו תכנית מאוד גדולה, אמרו 'אנחנו נציג אותה למשרד הבריאות כי באמת לא הצגנו אותה עד עכשיו ואנחנו מבינים את הרצון'. השאלה האם ישבתם עם הכללית והוצגה בפניכם התכנית הזאת.

אני לפחות, טרם ישבנו עם קופת חולים הכללית וטרם ראינו - - -

איך, עבר כל כך הרבה חודשים. זו הייתה הדרישה של הוועדה - - -

את אומרת שאמרו לך סתם דברים. אמרו לך סתם דברים בוועדה הקודמת.

אתה שומע בחדשות טררם טררם, - - - 'אני סמנכ"ל קופות החולים, תראו לי בבקשה את התכנית, בואו נראה את התכנית שלכם' מה, אתה לא עושה מעקב? נו מה, אז הייתי צריכה לקיים דיון ועדה כדי שתקימו ועדה?

לא. וזו אחת הסיבות - - -

למה הכללית לא הגישו להם את התכנית?

נכון. אחת הסיבות שאנחנו נכנסים לעומק של האירוע בבית החולים העמק זה שאנחנו לא ראינו עד עכשיו פתרונות ראויים לדבר הזה.

אבל הפתרון הראוי של משרד הבריאות היה צריך להיות שאז כשקיימנו את הדיון והיה טררם תקשורתי וידעתם הרי שזה לא יירד מסדר היום, ואני אגיד לך למה. מי שנפגש עם נמרוד ועם דורון ועם כל הצוות שם מבין שזה לא אנשים שיירדו מסדר היום, שזה בליבם, זה בנפשם, בריאות הציבור חשובה להם. אפעס, הם דקה לפני פנסיה, אתה יודע, אף איום גם לא מהלך עליהם יותר מדי אימים. זה לא באמת, אז הם לא יעבדו בעמק, יסעו עוד שעה לתל אביב, יעשו מרפאה פרטית. עזוב, זה לא האירוע. האירוע שהם גרים באזורים האלה, זה חשוב להם, זה קריטי להם. אתם הייתם צריכים, אני אגיד לכם מה לעשות, אחרי הדיון האחרון זה המשימות שניתנו לכם, הפרוטוקולים האלה, המשימות, זה יוצא מתוך הוועדה. לקחת את זה, לשבת עם הכללית ולהגיד 'אוקיי, מה הפערים, איפה יש לנו פערים, מה הדרישות'. עכשיו יש כאן נציג של האוצר, יגיד לך 'תגיד לי אחי, מה אתה בכלל בא אלי? באת אלי עד היום? דיברת איתי על זה עד היום? אז מה אתה רוצה ממני. אתה מגיע אלי עכשיו עם דרישות'.

ובאמת, דניאל ממשרד האוצר, סליחה שהטרחנו אותך, כי כנראה הם לא באו אליכם עם זה עד עכשיו או כנראה לא הבנתם את המצוקה. אז אנחנו מזמינים אותם לדיון הזה - - -

רגע, אני רוצה להבין, משרד האוצר לא דיברו אתכם על האירוע בבית חולים העמק?

אם לא מרימים דגלים, אם לא עושים פה צעקות - - -

ממש לא.

רגע, אני רוצה לדעת.

לא, אבל הם עוד לא ישבו - - -

בכוונה אני רוצה לדעת.

אנחנו עוד לא קיבלנו את תכנית החומש - - -

אבל אני הצגתי אותה פה. אתם הייתם פה. היה כאן דיון של שלוש וחצי שעות.

כמה זמן אתה במשרד הבריאות? אני עשיתי כמה ביקורים עם ליצמן במשרד הבריאות, בין אם זה בפסיכיאטריה, בין אם זה במחלקת נשים יולדות, ובין אם זה במחלקת ילדים ובחלק מהמקרים היו פתרונות. אני רוצה לשאול אותך שאלה. כמה שנים אתה במערכת הבריאות?

מספיק שנים.

חדש לך הסיפור עם בית חולים העמק? אין לכם תכניות עבודה?

לא יכול להיות שאתם תקיימו דיון אחד בנושא שיווק קופות חולים או תחרות על קופות החולים כשהנושא הזה לא בא לידי ביטוי ולידי דיון ואתה אחראי על קופות החולים. דקה נעצור איתך, נעלה את קופת החולים.

זה נובע רק מתוך הסיבה שהכללית לא באמת מתכוונת לתכנית כזאת ולכן זה לא הוצג לא למשרד הבריאות ולא למשרד האוצר.

אבל משרד הבריאות יכול להכריח אותה. תשנו את שיטת הקפיטציה, אתם תראו אותם רצים.

אתה אמרת שאתה הרבה זמן במשרד הבריאות. האם משרד הבריאות יודע שתוחלת החיים של אזרח בפריפריה נמוכה בשנתיים בממוצע מתוחלת החיים של אזרח במרכז, אתם יודעים את זה?

אנחנו מכירים את כל ה- - -

כמה זמן אתה מכיר את זה? וזה לא גרם לך לבדוק את בתי החולים.

ארוכי טווח, - - - מושפעים כמובן גם מהקהילה גם ממצב סוציו אקונומי וגם מבתי החולים.

נכון. ואנחנו קיבלנו את הכל ביחד. מולטי טאלנטים אנחנו. גם רחוקים, גם מצב הקהילה, בואו, אנחנו מרוויחים בפריפריה בין 30% לקצת יותר לעומת המרכז, גם שמים עלינו עכשיו מס גודש כי אם אנחנו צריכים שירות רפואי שאין לנו בעמק אנחנו צריכים להגיע לאיכילוב ולבלינסון. תקשיבו, זה הזוי, אתם פשוט מתעלמים.

אני אגיד לכם מה קצת מציק לי. מה שמציק לי בעיקר זה שבאמת מי שאמון על בית החולים הזה לא נמצא כאן סביב השולחן, הם נמצאים בזום. אבל אנחנו צריכים לקבל תשובות כי זה היו המשימות שאיתן יצאנו ואמרנו שנעשה בדק בית. אני חייבת לומר שאני באמת נתתי אורך נשימה לכולם כדי שיוכלו להתארגן על זה, כדי שיוכלו לחשוב מה עושים עם זה, כדי שיוכלו לבוא ולהגיד וזה בסדר לבוא ולהגיד 'תקשיבו, יש מקומות שידנו לא משגת. לא עלה בידי'. בסדר? לא עלה בידי, לא מצליחים, קשה, זה לא יקרה. מה שאתם חושבים ומה שאמרנו לא יכול להתקיים.

אבל לא נעשה כלום.

בדיוק. אני אומרת, יש פעמים שזה בסדר גם להגיד את זה. בסדר? אז בואו נשמע את נציגי הכללית שנמצאים איתנו בזום. בבקשה.

טוב, יום מאוד סוער. אני אציג לכם סטטוס של תכנית הפיתוח של העמק. בסיום הסטטוס אנחנו נספר איפה חסר לנו כסף. אני מאוד שמחה שליאור ברק ושר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות נכנסים לעובי הקורה, יש הרבה מאוד מאוד משאבים שאנחנו נרצה לקבל, אני מבינה שגם משרד האוצר שם. נהדר. אני מברכת על הדיון, עידית, ואם נקבל בזכותו עוד משאבים, היה שווה.

כללית השקיעה עד היום בערך 400 מיליון שקל בעמק, ב-4 השנים האחרונות.

רגע, אורלי אני רק אגיד, הסיום של הדיון היה כזה. הבקשה ל-400 מיליון שקל, אני מצטטת אותך, "הייתה עכשיו הצעה שלכם, אני מאוד אוהבת ומאוד מכבדת, אבל הם אומרים שהם לא מכירים" - - -

אנחנו לא ביקשנו - - - בדיון הקודם. צריך לדייק.

אתם הצגתם את העלויות, סבבה? של כל התכנית הזאת.

אבל לא ביקשנו אגורה. עכשיו אנחנו מבקשים.

שניה. וכתוב כאן "בוודאי שהם לא מכירים כי לא ביקשנו" אוקיי. אז את אומרת גם "אנחנו נשמח מאוד לקבל את זה" אופיר כץ פה, בבקשה, אופיר כץ מציין כאן דברים ומה שמסוכם זה שאתם הולכים ויושבים ביחד עם משרד הבריאות ומבקשים מהם, מראים להם את התכנית, יושבים איתם, ומבקשים מהם מה צריך לצורך הדבר הזה. זה היה הסיכום של הישיבה.

אני לא חושבת שזה מה שסוכם עידית. אני לא מכירה שסוכם - - -

זה הסיכום של הישיבה. כתוב את זה כאן שחור על גבי לבן. תקשיבי, זה ה- - -

אוקיי. אז מצוין. נעשה את זה עכשיו.

אבל זה היה הרעיון, שאתם הייתם אמורים לשבת על זה עד עכשיו ביחד איתם.

היינו אצל אופיר לפני שבועיים, או שלושה, אופיר כץ. הצגנו בפניו את הפערים שנשארו, כשאחד מהם המשמעותי ביותר הוא המיון, שאין לנו כרגע תקציב בשבילו.

וגם הטיפול נמרץ אני מבינה שאין תקצוב, לפי מה שאת אומרת, לא מיון ולא טיפול נמרץ, אני עברתי על חלק מהדברים שאמרת.

טיפול נמרץ יצא מכספה של כללית. ככל והמדינה תרצה לעזור, כמעט - - - אנחנו נשמח.

זה לא מה שאמרת. את סותרת את עצמך כל הזמן.

כתוב כאן, אני מבקשת מכללית תעבירו את התכנית הזאת למשרד הבריאות, אנחנו נבקש כבר בשבוע הבא את התגובה של משרד הבריאות לתכנית.

מעולה. משרד הבריאות ומשרד האוצר.

לא, זה היה לפני כמה חודשים.

בכל פעם הכללית מצהירה על סכום אחר שהיא כבר השקיעה בעמק. פעם זה היה 350 מיליון, אחרי זה זה היה 700 מיליון, עכשיו זה 400 מיליון. הסכומים שמשקיעים בעמק הם אדירים וכל שבוע הם משתנים. הכל סיפורים.

רגע, אז מאז תכנית המקור להיום, מצאתם תקצוב לטיפול נמרץ? כי אם אינני טועה, בתכנית המקור אמרת שאין תקצוב לטיפול נמרץ.

אנחנו לפי הנחיית המנכ"לית יצאנו לדרך עם שלושת הטיפולי נמרץ.

ברמת תכנון. אבל בלי תקציב.

יש לנו מקור תקציבי למה שאת מציגה או שאת אומרת שוב את התכנית ואחר כך הזמן יעבור ונתחיל לריב?

אני אגיד את זה עוד פעם, אנחנו יצאנו לדרך עם שלושת הטיפולי נמרץ. ככל שהמדינה תרצה לעזור, נשמח.

מתוקצבים? יש לכם מקור תקציבי? זו שאלה נורא פשוטה. את יודעת מה זה מערכות. יש מקור תקציבי לתכנית?

התשובה, אם אני אומרת שיצא - - -

את יודעת מה, לא לכל התכנית. לטיפולי נמרץ שמתם מקור תקציבי?

אורלי לא צריך לצעוק, אני אומרת את זה בצורה ברורה.

חמודה תקשיבי לי טוב. אני מקבלת שם שירות והילדים שלי, אם יהיה להם משהו חלילה וחס, יצטרכו לקבל את השירות הזה. לא רק שיש לי את הזכות לצעוק, יש לי את הזכות להתעצבן, יש לי את הזכות להסתכל עליך ולהגיד לכם 'אתם מפקירים את הילדים בפריפריה, אתם מפקירים את הזקנים בפריפריה', אתם, או שאתם מדושנים או שנמצאים במרכז ולא יודעים מה קורה. בואו, תכירו, תגורו באזורים האלה, תקבלו את השירותים האלה, נראה אותך.

אני נולדתי וגדלתי בבאר שבע. את לא יכולה לספר לי מה זה פריפריה.

אז מה קרה, שכחת את זה? את לא מודעת מה קורה בבית חולים העמק? את יודעת את הבדיחות שרצות - - -

אל תצעקי.

תקשיבי לי טוב, את נתת לי את כל הסיבות להרים את הקול שלי כי את אדם מנותק, ואם החיוך הזה על חצי פרצוף, אני רוצה לומר לך, לא רק מראה על איזו שהיא, ששכחתם אותנו, ההתנשאות הזו והאדישות הזו גובלת בהפקרת חיים. אני הייתי ממליצה לכל התושבים שלא קיבלו את זה לצאת בתביעה ייצוגית כנגד קופת חולים כללית ואולי אפילו בחרם של לעבור קופות. כי ההתנהלות הזו שקופת חולים כללית נהנית בעיקר מקהל שבוי בפריפריה ולכן רוב המבוטחים שלהם הם מבוטחים בפריפריה, ורוב המבוטחים שלהם משלמים לפחות 80% מהם את השב"נים היקרים שלכם, ולא מקבלים את הטיפול הראוי. למה? כי אתם לוקחים את זה למרכז. כי אנחנו פחות חשובים. כי הילדים שלנו, מה לעשות שכואב להם, כואב להם פחות מהילדים שלכם. אז אני רוצה שתתעוררו ותתנו את אותו מענה גם אם אנחנו גרים בפריפריה. אנחנו מספיק סובלים מכך שאנחנו רחוקים מהמרכז, רחוקים ממקור המרכז שיכול לתת לנו איזה שהוא ערך אמיתי לעבודה שלנו. הדם של הילדים שלנו, הבריאות שלהם, חשובים לנו בדיוק כמו שלכם חשוב מהילדים שלכם.

אורלי שניה. אני רוצה שניתן לאורלי ויינשטיין.

חוצפה עם ההתנשאות הזאת. תתביישי לך. למה אני מרימה את הקול? הרופאים שלך צועקים, זועקים מדם ליבם. הרופאים שלך מרימים את הקול. מה תגידי להם? 'אנחנו בבית הלורדים, תהיו נחמדים, תהיו נדיבים', הם זועקים, הם צעקו הרבה יותר מכל אחד מחברי הכנסת פה כי זה כואב להם, כי תחת המשמרת שלהם הם רואים ילדים והם רואים מבוגרים שלא מקבלים את הטיפול שלהם ואולי גם מסיימים בבית הקברות ולא בבית החולים.

עידית נתת משימות בפעם הקודמת. למה הם לא בוצעו?

אוקיי. דקה. אנחנו נתנו משימות. בואו נבקש. בבקשה אורלי.

בושה.

לא, עידית, אני לא יכולה לעבור לסדר היום על המילים שנאמרו כאן. אני מבקשת סליחות על זה.

מצוין. גם אנחנו יכולים לעבור לסדר היום את הנימוס שלכם.

חברת הכנסת אורלי לוי לא יכולה להרשות לעצמה להגיד כל מה שבא לה.

בוודאי שאני יכולה. קודם כל אני נבחרת ציבור, אני מייצגת את הציבור בפריפריה, אני גרה שם ואני מדברת מדם ליבי. זה תפקידי.

אלה אמירות שאני לא אעבור עליהן לסדר היום.

גבירתי, את מנסה לעבור נושא כדי לא לתת תשובות כי אין לך תשובות. כי אתם מתעלמים, כי את ראית פה חברי כנסת שמעורים, חברי כנסת שיודעים, שלושתנו פה מקבלים את השירות מכם.

עידית אני מציעה שתשתלטי על הדיון.

ח"כ אורלי לוי.

אין לך תשובות, התחמקתם. תתביישי לך. אין לך תשובות, את מנסה להפיל את זה עלינו. תביאי תשובות אפילו בכתב.

אורלי לוי, אני מבקשת להפסיק עם זה. אנחנו רוצים לקבל תשובות בצורה מסודרת.

עכשיו אני אהיה בשקט ותני לנו את התשובות. מילה אני לא אגיד. אתן לך את כל הזמן שבעולם, מרגע זה אני בשקט. תני תשובות.

תודה.

אז אני רוצה להגיד עוד פעם שהדברים של ח"כ הם דברים שלא היו צריכים להיאמר. זו בושה וחרפה.

בושה וחרפה שאתם מתנהגים כך לקהל שלכם.

ואני לא מתכוונת לעבור על הדבר הזה לסדר היום.

תשובות. תשובות. אנשים קוברים את היקרים להם. תני תשובות.

אורלי תני לה לענות בבקשה.

לא, היא לא רוצה לענות, היא רוצה להגיד 'אורלי לא בסדר'. יאללה. הלאה. תשובות.

בבקשה. היא אמרה שאת לא בסדר, כרגע אנחנו רוצים לקבל את הסטטוס ואת תמונת המצב.

יופי. בית שולמית. אנחנו ממשיכים לקדם אותו ולגייס כח אדם. בית שולמית ייפתח במאי 2023. שלוש יחידות לטיפול נמרץ, כמו שאמרתי, יצאו לדרך, אנחנו מקווים לסיים אותם במהלך 2024 בעלות של 90 מיליון שקל. עשרת חדרי הניתוח - - -

רגע, הן יצאו, השלוש יחידות של הטיפול נמרץ. 90 מיליון שקלים, יצאתם כבר לדרך?

זו תכנית חומש שישית. מספר 6. כל פעם, זה זריית חול בעיניים. זו תכנית חומש מס' 6.

זה יצא לדרך ברמת התכנון, מתכננים את הטיפולים נמרצים האלה, כאשר ד"ר וינשטיין הכריזה בצורה ברורה שאין לזה תקציב.

מה זה במהלך? באיזה חודש אורלי באה לגזור סרט?

אני רוצה לשאול. יש 90 מיליון שקלים לטיפול נמרץ האלה?

היא לא אמרה שיש, היא רק אמרה - - -

שניה, אני לא יכולה ככה.

כללית תתקצב את שלושת טיפולי הנמרץ האלה. ככל שמדינת ישראל, שהנציגים שלה יושבים כאן וממלאים את פיהם מים יעזרו לנו, זה יהיה נהדר. אבל ככל שלא, אנחנו נבנה את שלושת היחידות האלה בכל מקרה.

אז שלושת היחידות האלה נבנות בכל מקרה. מה לוחות הזמנים ליחידות הטיפול נמרץ?

צפי לסיום מהלך 2024.

למה? למה? כמה זמן זה לוקח? יש פה איש תשתיות, תשאלו אותו.

זה מה שאני מנסה להבין.

הנה תכנית החומש הקודמת. בבקשה. מה זה, עולה בשנה, זה כמו אינפלציה.

כמה זמן לוקח להקים יחידה כזאת?

כל חודש יש תכנית חדשה עם לוחות זמנים חדשים.

עידית, יש פה איש תשתיות של משרד הבריאות. הוא יכול לענות לך כמה זמן לוקח לבנות.

אורלי, אני רוצה להבין רגע, זה משהו שיצאתם איתו לדרך עכשיו עם שלושת הטיפול נמרץ? איפה זה נמצא עכשיו?

יצאנו לתכנון. כל בינוי שנעשה בתוך בית חולים, השלב הראשון הוא תכנון של המחלקה.

יצאה לתכנון ומשרד הבריאות מקים ועדה. ואנחנו נשארים כמו שאנחנו.

רגע, אבל אותו - - - היה - - -

שניה, אני מבקשת כדי שנוכל לנהל את זה בצורה מסודרת, בבקשה בואו רגע נבין.

עידית, ב - - - היה 2023 לסיום - - - היא אמרה עוד שנה, שנה וחצי. עד סוף 2024. למה עוד שנה וחצי?

ומה עם הבניין שחצי בנוי ו-11 שנים נמשך הבינוי שלו?

17 שנה. שתי קומות ריקות.

17 שנה, שחלק מהקומות כן אוכלסו וחלק לא. מתי מסיימים?

אני אגיד לכם משהו. ליאור ברק, זה לא התפקיד שלי, באמת אני מתנצלת, לא התפקיד שלי עכשיו לחפש בתוך הדפים שלהם את הכירורגיות ואת הדברים. את זה אתם הייתם צריכים לעשות אחרי הדיון האחרון ולשבת איתם ביחד ולראות את הנתונים, היום היה צריך - - -

ליזום. אתם צריכים ליזום פניה אליהם. לא לחכות שהם יפנו, אתם צריכים ליזום ולהגיד לנו לוחות זמנים. מספיק עם האדישות הזאת.

זו הייתה המשימה שלהם. אני לא אחפש עכשיו את הטיפול נמרץ איפה בסעיף זה נמצא, ומתי זה היה אמור להסתיים. זה לא לעניין, זה לא עובד ככה.

הכללית לא תפנה אליכם בגלל שאין לה שום עניין באמת שזה יקרה.

לא מגיעים לדיון ועדה באופן הזה. עכשיו שניה, מנהלת הוועדה ענת, האם קיבלנו איזה שהוא סטטוס מכללית לצורך הדיון הזה היום?

לא.

לא. ליאור ברק, אתם יודעים מה אתם עושים היום?

אני אומר, כמו שאמרתי בהתחלה - - -

לא, אל תגיד לי כמו שאמרת. קיבלת איזה נתון, הגעת לכאן עם נתונים, אתה יודע מה קורה?

לא הגענו עם נתון עדכני מכללית בעניין.

ביקשת?

למה לא ביקשתם לקראת הדיון? למה?

אורלי, מה אתם עוד צריכים, את יודעת? אתם יודעים עכשיו מה לבקש? יש לכם את זה מסודר? יפה. אז אני אגיד לכם מה יקרה. הדיון שלנו מחר בבוקר בוועדת הבריאות מדבר על קורונה. חצי השעה הראשונה תוקדש לשיתוף הפעולה שלכם. אתם תראו להם, הם יראו לכם, עד מחר בבוקר זה מוכן כאן. אנחנו נועלים את הדיון, תודה רבה לכולם. זה לא יעבור כאן לסדר היום. אנחנו לא מוכנים שמשרדים, אני לא קיימתי ועדה כאן, אוטובוס הגיע לכאן מבית חולים העמק בפעם הקודמת לדיון, ישבו כאן, אמרו את שעל ליבם, נתנו משימות לכולם, התחשבנו בכולם, נתנו, כמה חודשים עברו מאז הדיון הקודם?

ארבעה חודשים פחות יום.

ארבעה חודשים. תדעו לכם שכתוב תוך שבוע במסמכים וגם יצא מהוועדה. תדעו לכם שכל שבוע אמרנו שאנחנו עושים דיון המשך על העמק וכולם פה ביקשו אפעס להזיז, לדחות, לעשות, עניינים. לא יכול להיות שעד עכשיו לא קיבלנו שום דבר מה הולך להיות עם זה. היום רק אמרו לנו שתוקם ועדה. עד שתוקם ועדה זה כשהכנסת תתפזר, תתפרק, חוק ההסדרים לא יעבור. חלאס עם זה, זה לא עובד ככה. עד מחר בבוקר כולם פה עם תשובות. הקורונה תתקיים, אבל אנחנו נדחה את זה בחצי שעה. חצי שעה ראשונה כולנו פה נהיה כאן, אנחנו נבדוק את זה, או חצי שעה ראשונה, או חצי שעה אחרונה. זה לפי לוחות הזמנים שנוחים לחברי הכנסת כאן, כדי שהם יוכלו להגיע מהפריפריה. תראו, כולם פה מהפריפריה.

אבל אני מבטיחה לכם, אין כזה דבר. לכו שבו ביחד, אני מצטערת, לא צריכה לחבר אתכם ביחד בתוך דיוני הוועדה שלי. זו לא המשימה שלי. המשימה שלי זה להיות עניינית, להיות מקצועית, לראות תכניות. אנחנו per evidence base, הוועדה הזאת הוכיחה את עצמה כוועדה מקצועית. אני לא מגשרת בין משרדים ובין קופות חולים. אתה סמנכ"ל הפיקוח על קופות החולים, כשאני אגיע לתפקיד הזה אני אעשה את זה, אבל כל עוד אני לא שם זה תפקידך. אתה עושה את זה. כל אחד קיבל את התפקיד שלו. אתם התפקיד שלכם להמשיך להיות רופאים טובים למען בריאות הציבור, להעלות את הנושאים האלה. יש לכם חברי כנסת שיתמכו בכם.

זה לא ידיר שינה מעינינו, אתם יודעים למה? כי אולי יש שר שהוא לא רואה, והוא לא רואה. הוא לא רואה כי הוא לא היה כאן, אם היה חשוב לו הוא היה כאן והוא היה אומר 'תשמעו, אצלי במדינת ישראל יהיה מרכז-על אחד לפחות בצפון' עזבו שאין מרכז-על.

אבל עידית זה מדיר שינה מעינינו. מעינינו זה מדיר שינה.

אני יודעת. ואתה יודע מה? בשקף הראשון כתוב שם משהו שכתבתי לי בהערה מטעם משרד הבריאות.

תראו מה התחייבו, - - - שלוש - - - טיפול נמרץ.

אני פשוט מצטערת, חבל לנו על הזמן של כולנו.

היא הוסיפה לה עוד שנה וחצי - - -

אני אגיד לכם את האמת, לא נבזבז את הזמן שלנו לחזור בפקקים, שלהם לחזור בפקקים, אנחנו פה עד הלילה אבל הם לא יחזרו בפקקים בגללנו. כתוב כאן 'בעיקר מתלונות מבוטחים שקיבלנו', וליאור ברק, אתה אמרת את זה, אני אגיד לך משהו. הלקוחות שלכם זה הרופאים, לפני המבוטחים. שלנו, אנחנו נבחרי ציבור, שליחי ציבור, אנחנו זה הציבור. אתם משרד הבריאות, הם הלקוחות שלכם. אלה שלמדו רפואה, אלה שהשקיעו בזה, אלה שנשבעו את שבועת הרופא, אלה שהנתינה והחמלה והחסד זה לחם חוק אצלם כי אי אפשר לעבוד שנים בתוך מערכת הבריאות אם אין לך שביב מהדבר הזה.

לכן כשהם זועקים זעקה, כבר ארבעה חודשים מאז הדיון. עוד לפני הדיון היו כתבות, היו דברים, טה-טה, אני נסעתי אליהם וכבר הרגשתי לא נעים. רן רזניק הצטרף אלי ונסענו ביחד, אבל באמת תחושה רעה שהגענו טיפה מאוחר מדי, כי הם כבר שבועיים היו באוויר משהו כזה, אמרתי איך אחרי שבועיים יו"ר ועדת הבריאות מעיזה להגיע אליהם, איזה בושה, איך לא הייתי שם ביום למחרת. יום למחרת הייתי צריכה ללכת והרגשתי לא נעים ולא יכלתי להגיע. הייתי פה יו"ר קואליציה, טירלוליישן אחד גדול. אבל באמת בהזדמנות הראשונה שהייתה לי, הגעתי.

אנחנו ארבע שנים במאבק עידית. ארבע שנים.

אני חייבת לומר, אני גם לא מאשימה, לא קופות חולים לא זה, כל אחד יש לו את החלקה שלו. אבל יש מלמעלה מפקח. יש מלמעלה שר, יש מלמעלה מנכ"לים, יש מלמעלה יושבי ראש, יש מלמעלה כל התפקידים שאתם יודעים לשים. ואני בטוחה, כי אני גם יודעת, איזה דיונים כן היו במהלך ארבעת החודשים האלה על קופות החולים ביחד עם קופות החולים, לבד מקופות החולים. לא יקרה מצב שאזרחי מדינת ישראל בצפונה של מדינת ישראל יהיו מופקרים, ותקנות המכשירים, ברגע שנקבל תשובות על העמק, אנחנו נקיים דיון גם על זה. תודה. השם עמכם, אנחנו סוגרים וניפגש מחר. ראש המועצה רק, חשוב מאוד, אייל בצר. בבקשה. וגם אתה אחר כך.

גם זיו ביקש את רשות הדיבור.

צהריים טובים לכולם גבירתי היו"ר, חברי הוועדה, אני אעשה את זה קצר כי אני רואה שאנחנו בסוף הדיון.

קיצרנו כי אין מה. חבל לבזבז את הזמן כשאין תשובות. את הזמן שלנו, שלהם, שלכם. חבל.

כדאי אבל שתקשיבו לאנשי העמק. אז אני אומר, אני מייצג פה את אשכול גליל והעמקים. מדובר פה על 400,000 תושבים, 200,000 יהודים, 200,000 ערבים, 18 רשויות. נמצא איתי פה המנכ"ל מאיר חלי, ואנחנו העברנו החלטה בשבוע שעבר שהאשכול יחד עם אשכול נוסף, זה חלק ממיליון התושבים שדיברנו עליהם, הולכים למאבק בלתי מתפשר. בלתי מתפשר, בעניין הזה, ומרגע זה, כמו שהרופאים ידעו לא לעמוד מנגד והלכו נגד כולם כמו שצריך והרימו קול זעקה, מרגע זה אנחנו רואים בכם, הוועדה, ועדת הבריאות כחברי כנסת, רשות מחוקקת, לא לעזוב את הנושא הזה ולא לגלגל אותו לשום דבר אחר.

אנחנו אנשי ציבור, אנחנו לא יכולים לעזוב את הנושא. אנחנו מקשיבים לכאב של הציבור.

רגע, גבירתי היו"ר. אני מברך על ההחלטה שלך מחר בבוקר להמשיך עם זה, אבל לא להרפות, ואנחנו נעקוב אחרי הנושא הזה, כולל ועדת הכנסת, כולל משרדי הבריאות, כולל הכללית. הכללית מקפחת פעמיים. פעם אחת הממשלה מקפחת את כללית, אחר כך כללית מקפחת את העמק כי אין פה תחרות. אני לא אחזור על ה- - -

אז תדע לך שאם לא כולם יעלו ללאומית דקה אחר כך. וכולם יעלו מחר על החקיקה על הדברים האלה. אין מה לעשות. אנחנו ננאם בכנסת כמה שצריך. אבל אני רוצה להגיד לך משהו. אני בדיון הקודם שלי נתתי רמז מאוד גדול ליושבים פה מסביב לשולחן וליושבים שם בארלוזורוב. למה? כי אמרתי, זו אחת הסוגיות שבהן החברה האזרחית הרשויות המקומיות, כמה רשויות מקומיות חתמו על המכתב, רן רזניק?

למעלה מ-20.

חתומות על מסמך שזה חשוב להן. זה כבר לא מאבק רק של רופאים. זה מאבק של השטח, של העם. אי אפשר להתעלם מזה. זה שזה הצליח להתגנב ככה ארבעה חודשים, זה מטורף.

זה מתגנב ארבע שנים עידית.

אבל יש פה משהו שהוא לא הגיוני. אז עד מחר בבוקר, אני סמוכה ובטוחה שלמשרד הבריאות ולכללית יהיו תשובות בשבילנו מה קורה פה ואיך זה מתקדם, אין מה לעשות, כי ב"ה, יצא ככה שיש איזה כתב אחד של ישראל היום שהוא אחד המוכשרים במערכת, שלא מוכן לעזוב את זה, והוא מביא את זה לכל פינה, ויש כאן חברי כנסת שהם צעקנים יותר ממני, ועושים קצת יותר בלגן ממני – אני צוחקת. והם ידברו על זה מחר, נאומים בני דקה, נאומים אחרים. תקשיבו, זה לא ירד. וזה יהיה זעקות של השטח. אנחנו שליחי הציבור.

אני חייב להגיד משהו ואני מבקש שתקשיבי לי. קודם כל אני מודה לך שנתת לנו את הבמה הזאת אבל אני רוצה להגיד כמה דברים שהם ברמה העקרונית וצריך להכיר אותם. הדבר הראשון שנתת משימות לכללית וכללית ציפצפה עלייך בקול גדול, לא ביצעה אף אחת מהמשימות. דבר שני, תכנית החומש שהוצגה פה בוועדה הקודמת כבר היום אחרי ארבעה חודשים לא רלוונטית. בתכנית החומש שהוצגה בפנייך הובטח שעד 2022 יפתחו חדרי ניתוח, עכשיו זה נדחה ל-2023, 2024. הכל נזיל.

כמה זמן לוקח לבנות?

עשרה חודשים. אני בניתי.

אז למה 2024 אם עשרה חודשים?

יושב פה נציג תשתיות של משרד הבריאות, תשאלו אותו כמה זמן לוקח לבנות טיפול נמרץ. למה עד 2024?

והבניין קיים. הבניין קיים.

דברים שנאמרו בתכנית המקור, עידית, נאמר שחדרי ניתוח, שטיפול נמרץ לא מתוקצב. אמרה את זה סמנכ"לית הקופה. אמרה את זה שמלר"ד לא מתוקצב. אבל בתכנית החומש מופיע לך שהם מתוקצבים לבניה לעוד שנתיים. לא יכול להיות שכל הזמן אומרים פה אמירות שהן זריית חול בעיני הוועדה, זריית חול בפני חברי הכנסת, אבל הכי חשוב, זריית חול בעיני מיליון מבוטחים של הכללית. לא יכול להיות שזה יעבור לסדר היום. לא נקבע פרויקטור, את נתת מטלה שייקבע פרויקטור לכל נושא העמק, לא נקבע. ועדת מעקב לא נקבעה. מורחים אותנו במילים ואני אגיד לך יתרה מזאת, שאלת אורלי מה קורה איתנו. ממלא מקום מנהל בית החולים ד"ר אלדר ברקוביץ', לפני תכנית המקור הוציא מכתב מכפיש נגדנו, הוא נמצא אצל רן רזניק, והמכתב הזה אומר שאנחנו הורסים את בית החולים, שיש לנו אינטרסים אישיים, שאנחנו לא פועלים בתום לב, שהתאהבנו במאבק - - -

הוא חושב שהכל בסדר בבית חולים שעכשיו הוא ממלא מקום שם?

כן. כן. הוא חושב שהכל בסדר והכל נפלא, ותדעי לך שהמכתב נמצא אצל רן רזניק ואני יכול להעביר אותו אליך.

אני אשמח.

ויש פה נושא של התנכלות אישית ויש פה עניין של סגירת חשבונות.

טוב נמרוד.

אני חייב להגיד משפט.

בבקשה בועז.

אני רוצה להגיד כמה דברים, חברים, אני גדלתי בעפולה, למדתי רפואה, חזרתי לעבוד בעפולה והודעתי כאן קבל עם ועולם שאני את הקריירה שלי בתור רופא אשלים רק בבית חולים העמק, לא מפחד משום איומים, וכן, חברים יקרים, סמוי, גלוי, היו על הראש שלנו איומים ובגלל זה פנינו ויושבת כאן עו"ד מטעם ההסתדרות הרפואית שתעיד על זה, בקשנו הגנה מהר"י. אני יו"ר ועד רופאי בית החולים, נבחר ציבור של 500 רופאים, יחד איתי ד"ר אשר פרסמן, הכנסנו את ועד הפעולה לתוך הגוף האורגני של ועד הרופאים שתהיה להם הגנה סטטוטורית. אחד הנימוקים המשכנעים ביותר בעטיו ביקשנו סכסוך עבודה מהארגון היציג שלנו ההסתדרות הרפואית, שתיכף אגיד עליו כמה מילים כי הוא חשוב מאוד.

ביקשנו סכסוך עבודה בגלל תחושת האיום. אגב, אנחנו היום שלושה, עידית ח"כ אמרה, היינו פה הרבה יותר, חלק - - -

פחדו?

מפחדים להגיע. כן. תגיד את האמת.

נקודה שניה. רן רזניק. אני רוצה להתחיל מהמיקרו ולהגיע למקרו, ובסוף להגיד, ואני לא אשכח את זה, גם אם הוועדה תתפזר אני אמשיך לצוותים שלנו את התודות, כי הצוותים שלנו נפלאים, אני אגיד את זה בסוף. מהמיקרו למקרו. רן רזניק הקריא פה משהו שעמדו לי עכשיו השערות על הראש. מישהו שלח לו איזה שהוא מכתב. פנתה אלי היום רופאה בזעקה ואומרת לי 'בועז, אנחנו נפתח בשביתה. אנחנו לא יכולים, לקחו לנו את התורן הרביעי, היו 50 אנשים במיון'. יושב פה ממלא מקום מנהל בית החולים, חברי אלדר ברקוביץ', יעיד ד"ר אלדר ברקוביץ' כמה פעמים אני פניתי אליו בתחינה, בכתב, בכתב פניתי אליך, תאפשר להם את התורן הרביעי הזה. תעשו בדק בית. כלום.

למה? למה אין?

היום אמרתי לו 'אני אערב את הסמנכ"לית ד"ר אורלי וינשטיין אם אתה לא יכול לקבל החלטה'. הוא הבטיח לי שיעשה את זה. היום בשעה 14:00 ומשהו קיבלתי וואטסאפ 'לא קיבלנו שום מענה'. רופאים קורסים, תנו להם מענה.

אני רוצה להגיד משהו. אנחנו ביום חמישי, סליחה ד"ר ליאור, אנחנו לא מאמינים. אנחנו היינו אצל שר הבריאות באותו היום. אחד מאיתנו לא ישן כל הלילה והכין מסמך עם ארבע נקודות קריטיות שזה כאילו חסרים שאם לא נשלים אותם אתמול, אנחנו צוללים לאבדון. רפואת הלב, רפואת המוח, זה כותרות גדולות, שתי הקומות בתוך הבניין, הריקות האלה, שזה חדרי ניתוח טיפולי נמרץ, התאוששות ופגיה, והנקודה - - -

בועז אני מצטערת, אתה אומר דברים, הם לא ישבו על התכניות בכלל, הם לא יודעים על מה אנחנו מדברים. די, נו.

משפט אחרון.

מה, אפילו לא ראיתם?

לא, הם לא ראו.

חברים, אין פררוגטיבה. אני מצטער, אני רוצה לפנות - - -

כל הבעיות ידועות היטב, משרד הבריאות - - -

אין פררוגטיבה, אני מדבר אל תפריע לי בבקשה.

חטיבת הרפואה שלנו מבקרת את בתי החולים - - -

אני לא הולכת לקיים את הדיון הזה כאן.

מה אתה אומר פה? קודם אמרת שאתם לא מכירים כי לא פנו, עכשיו אתה - - - בביקורות האלה מה צץ ומה עשיתם. לבוא ולהגיד 'עושים ביקורות' זה סיסמה שאין בה כלום. מה עשיתם בביקורות האלה אם כל מה שהם אומרים לא צף בביקורות האלה?

17 שנה בונים בניין והם לא יודעים מזה בכלל.

שני משפטים ואני רוצה לסיים. אני מודיע כאן קבל עם ועולם, ביום חמישי הקרוב אנחנו באים להסתדרות הרפואית - - -

איפה היא? למה היא לא חלק מהאירוע הזה?

ההסתדרות הרפואית היא איתנו. אנחנו באים, אנחנו מסיימים מסמך הבנות. אנחנו כותבים מתווה, הוועד וההסתדרות הרפואית, ואנחנו מגישים לכללית על ידי יו"ר החטיבה, לתכנית לביצוע תחת מסמרות משפטיים כי אחרת זה לא יקרה, ואנחנו דורשים ביצוע. אנחנו מושיטים יד לכל מי שיש לו לב ויש לו ראש ורוצה לקדם את העמק. משפט אחרון, אני חייב להגיד, חבר'ה, בבית החולים שלנו ההון האנושי שלנו - - -

זה מה שמציל את בית החולים.

אין דברים כאלה. מכל הסקטורים, מכל המגזרים. גברים, נשים, אנשים מסורים ברמה, באמת אין דברים כאלה. אני רוצה מפה להגיד להם את התודה.

בועז אנחנו חייבים לסיים. רן רזניק בבקשה.

שני משפטים. תודה ח"כ סילמן.

הכותרת פה זה אזהרת מסע.

אוקיי. אז לאזהרת המסע. אני רוצה להגיד ברשותך, הזכיר פה עכשיו ליאור ברק את חטיבת הרפואה של משרד הבריאות, זאת שמפקחת על בתי החולים בישראל. לא ליאור ברק עם כל הכבוד מפקח על בתי החולים בישראל אלא חטיבת הרפואה.

ברור. הם לא פה.

לא, זה לא ברור. כי בדיון הזה עולה כאילו ליאור ברק אחראי על בית החולים, אני לא אומר את זה כדי לנקות את החלק שלו, אני רוצה להעצים משהו. בעצם כשלים שהועלו פה בדיון הקודם, ח"כ סילמן, לפני ארבעה חודשים, למשל טיפול נמרץ, בית החולים עצמו מגדיר אותו כמוזנח בישראל, למשל פגים שנגררים על הכביש ומסכנים את החיים שלהם ואת המוח שלהם. איזו פשיטת רגל מוסרית זו ופוליטית וניהולית ומנהלית של משרד הבריאות, ובכלל לא תחת רק השר הזה, שנותן רישוי להעמק ולמחלקות שלו, הוא לא בדק את הטיפול נמרץ לראות שהמצב שלו מחפיר? הם לא עושים בקרות על הרפואה בישראל? איפה הם? עידית, איפה הם ב-20 שנים האחרונות, לא רק תחת הורוביץ. גם תחת הורוביץ, אבל גם תחת השרים הקודמים. איפה הם?

זה נכון אבל כאן בדיון הזה לא יושבים סביב השולחן הזה - - -

הוא אמר לך, אפילו ניהלתם מאבקים על המענקים של הרופאים בפריפריה - - -

ברור, אבל איפה משרד הבריאות? הוא עושה בקרה. או אני אגיד, הוא אמור לעשות בקרה על בתי החולים, העמק, אבל גם על איכילוב ובלינסון, אני מדבר על כולם. איפה הבקרה?

איך יכול להיות שמשרד הבריאות נותן לבניין להבנות 17 שנה?

אתה הסמנכ"ל על קופות החולים, יש סמנכ"ל על בתי חולים, הוא לא נמצא כאן. אני אגיד לך מה, אני שמעתי, ובצר לי - - -

הבעיה עם סמנכ"ל בתי החולים שהוא מנהל רק את בתי החולים של מדינת ישראל הממשלתיים ולא של כללית.

עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו. לי היה מאוד קשה לשמוע את חברת הכנסת כאן יחד עם אורלי וינשטיין. אבל אני אגיד לכם ממה זה נובע. זה נובע מזה שאנחנו רק אחרי ארבעה חודשים מקיימים דיון ואפילו אף אחד לא טורח להגיע לכאן לשולחן הזה, כשאנחנו כולנו טורחים, והאנשים אצלנו מאוד מאוד עסוקים שם. אני עבדתי, אני יודעת, יש אנשים, לפעמים אפשר לשלוח רק ברמת ה'להוריד את הלהבות', וזה כדי להוריד את הלהבות ואנשים צריכים להבין שכשיושבים פה סביב השולחן ולא צריכים להסתכל על איזו רובריקה בזום, כי אתה שואל, בסדר, אם יש אירועים, אני לא מצפה שעכשיו אייל מהמועצה האזורית עמק יזרעאל באמת יתחיל לטרוח ולהגיע לכל דיון כשהוא לא יודע כמה זמן יתנו לו לדבר ובאמת, ראש מועצה, ואני מכבדת את זה, אני מצליחה להבין.

אבל מגיעים לכאן מהעמק, מנהלי מחלקות, מגיעים לכאן אנשים שבאמת מכבדים את הדיון. אני קודם כל מצרה על התלקחות הדיון ואני אומרת שהיא נובעת מזה שאנשים לא יושבים פה סביב השולחן בזימון שהיה מראש וידוע וגם לא שלחו אפילו מישהו ואז נורא קשה לדבר ככה. זיו, בבקשה. ואנחנו סוגרים. אני מצטערת, אנחנו לא מצליחים לשמוע. ניפגש מחר בבוקר.
התשובות שהכללית תיתן, תבדקו אותן טוב. כי הם יתנו מספרים - - -

מה זאת אומרת? אנחנו כולם פה, הדיונים משודרים.

התשובות מתחילות בבית שולמית. ככה מתחילות התשובות.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.