פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



37
ועדת הבריאות
15/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 146
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, ט"ז בסיון התשפ"ב (15 ביוני 2022), שעה 9:00

תמונת מצב של תחלואת הקורונה והטיפול בפוסט קורונה

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

טטיאנה מזרסקי
אורי מקלב

בשארה בשאראת - נציג חטיבת הרפואה, משרד הבריאות

אילנה גנס - ראש מטה שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ליאור ברק - סמנכ"ל קופות חולים, משרד הבריאות

סלמאן זרקא - מנהל מגן ישראל ופרוייקטור הקורונה, משרד הבריאות

גאיה עופר - רפרנטית בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

עידו לקס - מנהל האינטגרציה בחטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית

יבגני מרזון - מנהל מחלקה לרפואה וועדת המחקר, לאומית - שירותי בריאות

אשר פרסמן - מנהל מחלקה כירורגית ילדים, בית חולים העמק

גיא חושן - מנהל מרפאת פוסט קורונה, בית החולים איכילוב

בועז בלוך - יו"ר ועד מנהל יחידה פסיכיאטרית, הסתדרות הרופאים

מיטל סלמור - חברת עמותת מדעת - למען בריאות מושכלת

דקלה אהרן שפרן - כתבת לענייני בריאות, תאגיד השידור הציבורי

מוריה הלמן - חברה בפורום מחלימי פוסט קורונה

עוזאל ותיק - אזרח עם פוסט קורונה

ורד יששכר
נדב יששכר
–
–
מרפאה בעיסוק
משתתף

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים

תמונת מצב של תחלואת הקורונה והטיפול בפוסט קורונה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. היום ט"ז בסיון התשפ"ב, 15 ביוני 2022. על סדר היום: תמונת מצב של תחלואת הקורונה והטיפול בפוסט קורונה. יש לנו שעתיים מאוד עמוסות עם שלל נושאים על הכוונת. אנחנו צריכים להספיק גם עדכונים מאתמול וגם המשך של היום. תודה לכל מי שהגיע ולכל מי שכאן.

אני רוצה לומר שאתמול היה לנו דיון מאוד טעון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא בית חולים העמק ובכלל שירותי הבריאות בצפון. אני רוצה לומר כמה דברים על הדיון הזה. בדיון הזה הטונים עלו והיו אמוציות מאוד גבוהות של חברי כנסת, גם בגלל שכבר ערכנו דיונים בנושא הזה וגם בגלל שהמאבק בנושא בית חולים העמק ובכלל שירותי הבריאות בפריפריה ובצפון הפך להיות מאבק ציבורי מאוד גדול של עשרים רשויות שבאו והתאגדו, של חולים, אזרחים ובני משפחות שזה חשוב עבורם.

אנחנו כל הזמן מדברים בוועדה על צמצום הפערים בין פריפריה למרכז ושמים את זה בראש מעיינינו. אתמול היה גם קשה בהיבט הזה שנציגי הכללית, הדיון הזה נדחה כמה פעמים והם גם לא הגיעו לדיון ועלו רק בזום. חברי הכנסת שהגיעו הם חברי הכנסת שמייצגים את הפריפריה של מדינת ישראל. זה היה להם מאוד קשה והטונים עלו למקומות מאוד גבוהים שאנחנו לא מכירים פה בוועדת הבריאות של הכנסת. זה גם לא קורה בדרך כלל.

אני רוצה להחזיר אותנו למקום הנכון. לאור האירועים המאוד קשים שאנחנו רואים בתוך מערכת הבריאות, גם אירוע הבריאות בחוץ, גם השיח והשפה כלפי צוותים רפואיים, אנחנו צריכים להשתדל ביתר שאת פה בבית המחוקקים ולדאוג שהשיח יהיה שיח אפקטיבי ומכבד. לכן אני קוראת לכולנו לחזור למקום הנכון.

אנחנו מגנים מאוד בחריפות את האירוע האלים שהיה אתמול במרפאת כללית. אני חושבת שזה כבר אירוע רודף אירוע, חדשות לבקרים אנחנו רואים אירועי אלימות בקרב צוותים רפואיים, מטפלים ומטופלים. מערכת הבריאות הופכת להיות פגיעה מאוד בהיבטים האלה. צריך לחשוב על תוכנית מוגנות לא רק לבתי החולים כמו שיצא בהחלטת הממשלה, שאגב זה משהו מאוד קטן שלא כלל בתוכו גם את בתי החולים הפסיכיאטריים. צריך לחשוב על משהו שיכלול בתוכו גם את רמת הקהילה.

בנושא של קנסות והחמרת ענישה, זה משהו שצריך להיות לחם חוק. גם היום בוועדת החוקה מדברים על החמרת ענישה. דווקא את הנושא של חוק העונשין בהעלבה ופגיעה בעובדי ציבור, שלחנו גם לגלעד קריב היבטים להסתכל עליהם שזה לא פוגע בנו, במערכת הבריאות.

אני חייבת לומר שקודם כל הדיון צריך להיות ענייני, האמוציות צריכות לרדת ויש להתנהג בכבוד גם לעובדי מערכת הבריאות, גם אם הם עולים בזום או נמצאים פה. אנחנו תמיד משתדלים בתוך הוועדה. צר לי אם מישהו הרגיש שהאמוציות היו קשות מידי. מנגד, הנושא הזה הוא נושא שנמצא בליבה של הוועדה והיה קשה לחברי הכנסת לראות שבסוף אין מענה, זאת לאחר הרבה חודשים. אין מענה אמיתי ואפקטיבי ודברים לא התקדמו.

אמרנו שנעצור את הדברים כי אין שום סיבה להתדיין כאשר הכללית ומשרד הבריאות לא עשו את הדיון הפנימי שלהם, אותו הם היו צריכים לעשות עוד מהדיון הקודם. אמרנו להם שיבואו ויתנו איזושהי תמונת מצב הבוקר על הנושא הזה של בית חולים העמק, של מה הולך להיות. אני יודעת שבמשרד הבריאות - - בוקר טוב לליאור ברק, סמנכ"ל קופות החולים במשרד הבריאות. הבנתי שעשיתם אתמול איזשהו שיח פנימי ואמרתם שתעדכנו הבוקר מה התובנות שלכם ואיך הולכים להתקדם.

אני חייבת לומר שאין מה לעשות, ליאור. כשאנחנו רואים גם מאבק ציבורי מאוד גדול, מאבק של רשויות מקומיות ושל מטופלים, הפגנות, צוותים רפואיים של העמק שמגיעים לכאן מרחוק כי זה חשוב להם, אז אנחנו כוועדה בטח ובטח לא יכולים להתעלם. בסוף צריכות להיות תשובות ענייניות גם של קופת החולים וגם של המשרד.

אנחנו מאוד מעריכים את זה שהגעת לכאן בפעם השנייה ובהתראה קצרה. זה מראה על חשיבות הנושא בעיניך. ליאור, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה בפתח דבריי להצטרף לדברייך ולגנות את כל נושא האלימות שראינו אתמול.

אין לזה מקום.

אלימות כלפי רופאה בתוך סניף של קופת חולים. זה לא משנה אם זה סניף של קופת חולים, בית חולים, רופאה או כל איש צוות רפואי אחר. האלימות מתחילה לפעמים באלימות מילולית שעליה אנחנו בדרך כלל לא שומעים, זה לא נכנס לשום כותרת בעיתון. אנחנו בדרך כלל שומעים על זה רק כשזה מגיע לאלימות פיזית או כשיש תמונות עם דם. רק אז אנחנו רואים. האלימות והשיח כלפי הצוותים הרפואיים הוא דבר שצריך לגנות.

אנחנו קוראים מפה לכל הנוגעים בדבר לפעול, כל אחד בתחומו, כדי לגדוע את התופעה הזאת ולדאוג שהכבוד והיחס לצוותים הרפואיים שעושים ימים כלילות בשביל לטפל במטופלים ובמבוטחים ישתנה בצורה מהותית. רובנו כמובן מעריכים אותם תמיד, אבל צריך גם להפסיק את התופעה הזו בשוליים.

לעניין בית החולים, עשינו אתמול שיח פנימי במשרד ודיברנו עם שירותי בריאות כללית. יש הרבה פרויקטים שנמצאים כרגע בפיתוח, גם פרויקטים שהיו בפיתוח בשיתוף עם משרד הבריאות וקופת חולים כללית וגם פרויקטים עתידיים. חלק מהפרויקטים העתידיים עדיין לא הגיעו לידי הבשלה. כללית שלא הספיקו אתמול להציג את הסטטוס מבחינתם של הליכי התכנון והתקצוב של הפרויקטים, חלק גדול מהפרויקטים האלה עדיין לא הגיעו לידי דיון מקצועי במשרד הבריאות.

לפעמים אנחנו מאוד רוצים להגיד על ישיבות קורונה שאולי נעשה אותן בלילה ונקבל החלטה, אבל לפרויקטים ארוכי טווח כאלה יש כמה השפעות, גם השפעות על בתי חולים בסביבה, גם צרכים של כוח אדם - - -

ליאור, לכן סגרנו את הדיון באמירה שהכללית לוקחים את תוכנית החומש ארוכת הטווח וקצרת הטווח שהם הציגו לנו, יישבו איתכם במשרד הבריאות, אתם תראו את השאלה האם אנחנו הופכים את זה למרכז על שמשפיע על בתי החולים שנמצאים בסביבה. מה אנחנו לוקחים והופכים אותו להיות בית חולים שמתמחה יותר בתחומו בנושאים מסוימים. זה בדיוק מה שביקשנו לעשות.

התדהמה הייתה שאתמול הגענו לוועדה וקלטנו שבכלל מאז ועד היום כללית לא ישבה איתכם על התוכנית הזאת. באים להציג לנו עוד פעם את אותה תוכנית או סטטוס של התוכנית שלהם, זה בסדר, אבל הרעיון היה שהם ואתם ביחד תיקחו אחריות על הדבר הזה. זה בסדר שגם אתם כרגולטור בודקים את כללית ואומרים מה מתאים לכם ומה לא, והאם יש לזה היתכנות כלכלית תקציבית או שאנחנו חיים באיזשהו סרט.

אני מבין. גם כשאנחנו יושבים באופן שוטף עם כללית, גם בחודש האחרון היו מספר דיונים עם כללית ועם כל בתי החולים בישראל על תוכנית המיטות העתידית, תוכנית המיטות של 2023. כל בית חולים ברמה של בית חולים וקופה מציגים את הדרישות. אנחנו בודקים את הדברים האלה גם מול צרכי הקהילה. לדוגמה, אנחנו לא נפתח בבית חולים מכון גסטרו כשאנחנו יודעים שהקהילה פתחה שני מטרים ליד שני מכונים חדשים בשתי קופות.

בהחלט זה הרעיון.

נכון. הדברים האלה הם לא דברים שלוקחים 3-4 חודשים, בוודאי כשאלה תוכניות ארוכות טווח.

אני אתייחס לאמירה של מרכז העל. מדובר באמירה שלא תמיד יש לה איזשהו ביסוס, היא יותר הצהרתית. בסופו של דבר אנחנו בודקים איפה יש מחלקה, איפה יש ניתוחי לב, האם יש בפורייה, האם יש בבית חולים העמק, האם יש בנצרת, איפה שיש מחלקת פה ולסת. הדברים האלה נבדקים גם ביחס לכוח האדם הרפואי וגם ביחס ליעילות הטיפול. אנחנו למשל לא נרצה שתהיה מחלקה מסוימת בכל בתי החולים כשבכל בתי החולים יהיה רק ניתוח אחד ביום. בהקצאת המשאבים של מדינת ישראל ובמחסור הגדול שכולנו יודעים עליו, בדיונים אחרים אצלך בוועדה אנחנו מדברים על המחסור בכוח אדם וברופאים ואיל אנחנו משפרים אותו.

יושבות ועדות ופורומים מקצועיים במשרד הבריאות שבוחנים כל תוכנית. חלק מהתוכניות של כללית, אם תרצו אפשר לפרט, אני חושב שזה אולי פחות יעיל. חלק מהתוכניות הוגשו ונמצאות בביצוע, חלקן בשלב התכנון וחלקן עדיין ממתינות לאישורים שונים. חלקן גם לא יגיעו. חלקן נמצאות בשלב האישור.

אז מה העדכון כרגע לגבי מה הולכים לעשות? תן לנו פחות או יותר.

יש דברים בבית חולים העמק שכללית הציגה לנו והם דברים בפן הלוגיסטי שאינם תלויים בצרכים - - -

אתם אמרתם אתמול שאתם מקימים איזושהי ועדה.

לא ועדה, המנכ"ל והשר החליטו לבחון ולהקים צוות שבוחן את ההתנהלות הזאת - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

מתי הם הגישו לכם?

מה לוחות הזמנים של הצוות?

אין עדיין לוחות זמנים לצוות. זאת החלטה, קודם המנכ"ל והשר יגבשו מה הם רוצים שהתוצרים - - -

אז אין לנו משהו חדש מאתמול בעצם.

ישבנו אתמול גם בתוך המשרד וקבענו לעצמנו איך אנחנו רוצים להתנהל בתוך האירוע הזה. קבענו שיש לנו שלושה קריטריונים עיקריים. הקריטריון הראשון על התוכניות שכללית הגישה לנו כבר, איך אנחנו יכולים לנסות להאיץ אותן.

הן מגובות תקציבית?

חלק מהדברים זה גם גיבוי תקציבי. חלק מהגיבוי התקציבי הוא כמובן בתוך כללית. יש לה עוד בתי חולים שהיא מפעילה וכמובן צריך לתעדף. יש צרכים ומחסור בכל בתי החולים.

אין בעיה, הרעיון שלנו היה שזה יהיה בפיקוח שלכם ובתיאום יחד אתכם לגבי העמק.

בוודאי כל דבר הוא בתיאום איתנו. חלק מהדברים הם בהשתתפות תקציבית שלנו, כמו בפסיכיאטריה, כמו בחדרי לידה וניתוח. יש הרבה פרויקטים בהם אנחנו כממשלה משתתפים. זה הדבר הראשון, איך אנחנו יכולים לסייע להאיץ את הפרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון או בשלבי ביצוע.

הדבר השני הוא איך אנחנו יכולים להאיץ יחד עם כללית את הדברים שכללית חושבת שנכון כרגע לפתוח בבית החולים ועדיין לא הגיעו אלינו לשלבי אישור. חלק מהדברים יאושרו בוועדות המקצועיות וחלק כנראה שלא.

אוקי.

אנחנו כמשרד לא מסירים מעצמנו אחריות משום דבר. כשאנחנו חושבים שיש שירות שלדעתנו ראוי שיהיה בבית חולים העמק וכללית בעצמה לא ביקשה שיהיה שם, אותו אנחנו בעצמנו נדחף כדי שהשירות הזה ייכלל בבית חולים העמק. זו הנקודה השלישית.

אוקי.

אני חייב להגיד עוד מילה, כבוד יושבת הראש. יש עכשיו ישיבה על תכניות המיטות של 2023 - - -

זה ברור לי.

צריך להבין שכל המחלקות וכל המיטות הם דברים שמשתלבים יחד. כשאני יודע שבית חולים פורייה או בית החולים בנצרת הולכים לפתוח מחלקה מסוימת ואני יודע שאני יכול לפתוח בבית חולים העמק שתי מחלקות, זה משפיע לי על ההחלטה.

אוקי, בוא נגיד כזה דבר. מתי הצוות שאתם מקימים יוכל להביא נקודות לוועדה? בחנו את התוכנית של כללית, ראינו מה אנחנו עושים יחד. אנשים פה צריכים תשובות, המאבק הציבורי הזה לא ייעלם. אנשים יצטרכו לקבל איזשהו מענה ולדעת שמשרד הבריאות נמצא על זה.

משרד הבריאות נמצא על זה. כמו שאמרתי אתמול, השר והמנכ"ל - - -

החל מאתמול הוא נמצא על זה. עד אתמול הוא לא היה על זה. צלצלו הפעמונים.

אני חושב שזה נכון, בוודאי עבודת הכנסת היא לבקר אותנו ולהעיר לנו איפה שאנחנו לא עובדים מספיק טוב או מספיק מהר. זו בוודאי עבודתה של הכנסת ואנחנו שמחים על כך. להפך, אנחנו מקבלים כל ביקורת כזאת באהבה ובהבנה. זה נמצא על סדר היום של השר והמנכ"ל - - -

אוקי.

עוד מילה אחת. כמו שאמרתי גם אתמול, הרבה גם בגלל תלונות של מבוטחים שראינו ושמענו. זה מבחינתנו הדבר העיקרי, הצרכים של המבוטחים זה הדבר העיקרי שמוביל אותנו. אני לא רוצה להגיד פה לוחות זמנים כי כמו שהסברתי זה תלוי בכמה תהליכי רוחב שמתנהלים במשרד.

אז אני אגיד לוחות זמנים כי אני מבינה שאם אנחנו נבקש מהמשרד זה לא יהיה. לא שבוע הבא, בשבוע שלאחר מכן אנחנו נקיים דיון נוסף על בית חולים העמק ונבקש לקבל פחות או יותר איזשהו גאנט של מה המשרד רואה כחשוב ומה המשרד לא רואה כחשוב, איפה זה הולך להיות ואיך זה הולך להיות. אנחנו רוצים לדעת שאתם על זה ביחד עם כללית ושאתם יודעים מה הצרכים של כללית. כללית אמרו אתמול שהם עוד לא פנו למשרד מאז ארבעת החודשים שהיו בוועדה, כשתוך שבוע הם היו אמורים לפנות אליכם ולהתחיל לעשות דין ודברים כדי שלפחות תראו מה יש להם ומה אין להם להציע. אם אנחנו מקשיבים לשטח ולמבוטחים, זה היה צריך להיות הרבה קודם.

בועז או אשר מהעמק נמצאים איתנו? דוקטור אשר פרסמן מבית חולים העמק, מנהל מחלקת כירורגיית ילדים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה על הדיון הזה ועל המשך הדיון מאתמול. אנחנו מתנצלים מהעמק שלא הגענו הבוקר בגלל המרחק ובגלל שיש ילדים שצריך לנתח. בכל אופן אני שמח לשמוע את מה שאומר סמנכ"ל משרד הבריאות, אבל אני מאוד מודאג שזה ברמה של סיסמאות שרמתן היא הסיסמאות של הכללית. מאוד מפתיע שעד היום לא קרו כל הדברים האלה שסיפרו לנו כרגע.

אני רוצה לציין שכאשר עשינו את סדר העדיפויות, משרד הבריאות הוא המשרד שדואג קודם כל לבתי החולים הממשלתיים, לא לבתי החולים של הקופה ובטח לא לבית חולים העמק. לכן אני לא בטוח שהצרכים האמיתיים של בית חולים העמק ושל הציבור שמטופל בו יבואו לידי ביטוי במה שנאמר פה. מה שכן יבוא לידי ביטוי זה בעיקר הרצון של הכללית או חוסר הרצון שלהם לפתח את בית חולים העמק.

אני מבקש מהוועדה להיות מאוד ערנית ולשים יד על הדופק במה שיספרו לנו ממשרד הבריאות או מהכללית. תודה רבה.

תודה רבה. בעוד שבועיים אנחנו נעשה דיון נוסף. ניתן לצדדים לשבת והם יציגו לנו את תוכנית החומש של כללית כפי שהציגו אותה, כפי שהם רוצים להציג אותה עכשיו או כפי שהיא משתנה יחד עם הדברים של משרד הבריאות. תיתכן, לא תיתכן, מתי ולוחות זמנים פחות או יותר. אין מה לעשות, למרות שיש להם בתי חולים ממשלתיים הם אחראיים על הבריאות של כל אזרחי מדינת ישראל וגם כרגולטור על קופות החולים ובתי החולים בהם הן מחזיקות. זה בהקשר הזה.

יש לנו מישהו מכללית בזום שרוצה להגיב? בהיעדר מישהו מכללית, זו הבקשה שלנו. אני אומרת את זה כי אחר כך אנחנו רואים שהאמוציות עולות וחברי כנסת מתעצבנים בלי סיבה, הם מרגישים שהם לא מקבלים תשובות. אנחנו צריכים לנהל את זה פה בתוך הכנסת. אני רוצה לחזור על דבריי, אנחנו לא נעלה את האמוציות הגבוהות האלה יותר. אנחנו צריכים להשתדל ולהירגע בתחומים האלה, כולם פה. דווקא את טטיאנה קשה להכעיס ולעצבן אותה.

אני תמיד שומרת על תרבות הדיבור.

צריך לומר שהיו כאן הרבה - - -

זה נושא מאוד כאוב.

זה לא רק חברי כנסת, זה גם נציגים של בתי חולים שהתעצבנו והעלו טונים. הם רופאים שחשובים להם המטופלים, הילדים ומי שמגיע. את רואה את אשר, הוא כבר בשגרת יומו שם עם החלוק, הולך לעשות עבודה טובה בכירורגיית ילדים. שיהיה בהצלחה.

בועז, בבקשה.

שלום וברכה, תודה על ההזמנה. האמת שאשר, נמרוד ואני רצינו לקחת בארבע היום כלי תחבורה ולהגיע מפאת החשיבות. עידית, המון תודה, זה ממש לא מובן מאליו שאנחנו בפוקוס של משכן הכנסת ושל וועדת הבריאות. אני חושב שכולם מבינים כמה זה חשוב.

אני לא אחזור על כל מה שאשר אמר, אבל אני רוצה להגיד שאני מסכים אתו מילה במילה. אני רק רוצה לחדד משהו. אמרת נכון שהיום משרד הבריאות מתפאר בזה שיש לו תוכנית וועדה, אבל זה קרה היום, אתמול זה לא היה. זו עובדה שארבע שנים זה לא היה.

עידית, אני מבקש מאוד את הפיקוח הרגולטורי שלכם ככנסת ישראל. אל תאפשרו לקחת ולמסמס הבטחות עבר שנגעו בארבעה עולמות תוכן מאוד גדולים וקריטיים כאבנים גדולות ועוד אבנים קטנות נוספות. בבקשה אל תתנו לכללית ולמשרד הבריאות להגיע להבנות מנותקות מכל המיפוי שנעשה, החוסרים שמופו ומכל ההבטחות שפרופסור דוידסון אמר.

הייתי מבקש אותך כי אני לא יכול להכריח אותם, אבל את כן יכולה. אני מבקש לצאת מאותה מסיבת עיתונאים ולקחת את אחד הגאנטים של אורלי וינשטיין. מצער אותי מאוד שהם לא עלו לזום הזה, זה מפתיע, מדהים ומצער.

לא מפתיע.

אותי זה מצער.

גם אותנו.

ליאור, אני מבקש שלא תמציאו את הגלגל מחדש. עבדנו על הגלגל הזה לפחות שנתיים יחד עם יוחנן יוקר, יושב ראש הדירקטוריון, יחד עם מנכ"ל הכללית והסמנכ"ל. נעשתה עבודת מיפוי עמוקה ורחבה עם כל מנהל מחלקה ויחידה. הגשנו את כל הצרכים, הנהלת הכללית עשתה תיעדוף והורידה חלק. הם לא קיבלו את כל הבקשות שלנו וזה לגיטימי לגמרי. אנחנו לא חושבים שכל מה שאנחנו אומרים הוא - - אבל הגענו לאיזשהו גאנט.

אנחנו מאוד מבקשים שהמינימום גם מבחינת השירותים, המשאבים, כוח האדם, הבינוי, המחלקות והיחידות החדשות וגם התוספת של מה שחסר לנו, המינימום, זה יהיה אחד מהגאנטים של אורלי. כמו שראינו אתמול, יש כבר שישה. אתם מוזמנים לבחור. מה שיוצא, אנחנו דיי מרוצים, רק צריך לתחום את זה ללוח זמנים סביר. תוכנית חומש זה עד חמש שנים. זה גם צריך להיות מתוקצב ומאושרר.

זאת הבקשה שלנו, אתמול היו אמוציות מאוד גבוהות ולשמחתי הרבה הצטרפה אלינו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שהראתה את הפנים האמתיות של העמיתים שלנו שצריכים לרצות את פיתוח העמק לפחות כמונו, כי הם בעלי הבית והאחראיים. ראינו אתמול את משרד הבריאות מנותק. ליאור, משרד הבריאות מנותק וזה לאחר שנפגשנו עם השר. נפגשנו עם הסמכות הבכירה ביותר, הגשנו לו תוכנית. אני אשמח להעביר אותה לעוזר הפרלמנטרי של עידית, ליעקב שטרן, והוא יעביר את זה אליך.

תודה, משפט אחרון.

רק צריך לציין שבכל הנושא של תכניות ותקצוב יש מסגרות מסודרות בהן גם הכללית מאשרת אצלה דברים. אין לנו ויכוח ואנחנו לא מתכוונים להחליף את כללית בעניין הזה. גם אצלנו כממשלה אנחנו עובדים בצורה מסודרת. יש לנו פורומים מקצועיים שמחליטים את ההחלטות האלה. אנחנו מבינים שהצרכים מאוד מרובים, אבל לצערנו אנחנו תמיד נאלצים לתעדף. גם לשר יש תוכניות גדולות למשרד הבריאות ובסוף הוא עושה תיעדוף לתוכניות המשרד כמו שכולנו עושים. בתוך המעגל הזה אנחנו מנסים לקדם במקסימום. אני לא אומר את זה כמליצה, תושבי הפריפריה נמצאים אצלנו בכל מבחן תמיכה ובכל דבר. תמיד יש תיעדוף לפריפריה, זה אחד הדברים שמובילים אותנו בעשייה.

משפט אחרון. למען ההוגנות, הצדק, השוויון לאוכלוסייה ורמה של יכולת להסתכל במראה ולהגיד איפה היינו ומה עשינו, לאחר עשרים שנים של קיפוח, הזנחה, הפקרה והפליה, תשימו אותנו עכשיו בראש סדר העדיפויות שלכם. זה מגיע למיליון תושבים.

תודה רבה בועז. כמובן שמגיע לכולם ואנחנו יודעים את זה. אתה אומר את זה מתוך הנקודה שלך של העמק, אנחנו פשוט ביקשנו לקבל תוכנית מסודרת כדי לראות שהם על זה, שהם עובדים בזה ושזה לא נזנח גם לאור הדיונים הקודמים.

אנחנו עוברים במעבר חד לנושא של תמונת מצב הקורונה וקורונה כרונית. אני חייבת לומר לכם שבימים האחרונים אנחנו מדווחים על עלייה גדולה בשיעור הנדבקים בנגיף הקורונה. נכון לאתמול היו 7,330 אנשים שנדבקו בקורונה. אנחנו רוצים לשמוע את נציגי משרד הבריאות, לקבל תמונת מצב עדכנית ולראות האם אנחנו נמצאים בגל חדש ומהן ההשלכות שלו, מה המוטציה או הווריאנט שאנחנו רואים בגל הזה.

אנחנו יודעים שבין 10%-5% מתוך המבוגרים שהחלימו מקורונה, עלולים לפתח פוסט קורונה. הנושא של קורונה ארוכת טווח שלא דובר עליה רבות ואנחנו גם לא עורכים אחריה מספיק בקרות. אנחנו לא רואים את משרד הבריאות וקופות החולים. יש תחושות קשות והרבה מקרים שעולים מהשטח של פוסט קורונה, אותה קורונה ארוכת טווח וההשפעות שלה, בין אם זה כאבי ראש, טעם שלא חזר והתעלפויות. לתוך וועדת הבריאות קיבלנו אינספור עדויות של אנשים - - -

שיבוש מחזור אצל נשים.

אנחנו יודעים שמספר הלוקים בפוסט קורונה עלול להגיע ל-460,000 בני אדם. זה מספר דרמטי ביותר, אם ניתן לומר. יש כתבה שפורסמה בשבוע שעבר על ידי העיתונאית דקלה אהרן שפרן שנמצאת כאן והעלתה את הנושא הזה. תודה על הממצאים. יש כאלה שמדווחים על התסמינים גם כשנה וחצי לאחר ההחלמה. גם בקרב מדגם שנערך על ידי קופת חולים מכבי, יותר מ-50% ממי שדיווחו על עייפות לאחר המחלה היו עייפים גם לאחר שנה וחצי. 65% עדיין דיווחו על אותם תסמינים לטווח ארוך. גם בלאומית שירותי בריאות עלו מחקרים כאלה בהם דווח ש-14% מהמחלימים סבלו מתסמין אחד לפחות 12 שבועות או יותר מההחלמה.

אנחנו יודעים שיש תסמינים שקשורים להפרעה בזיכרון, בריכוז, כאבי שרירים, היעדר חוש טעם וריח וכאבי ראש. שמענו גם על טנטון, מי שמכיר את העניין. אני לא אכנס כאן לאחוזים כי אנחנו נקבל את הנתונים מכם, אבל גם רופאים שמטפלים היום בחולים עם פוסט קורונה חוששים שאין לקופות החולים ולמשרד הבריאות את המדיניות המגובשת בנושא הזה ולאן מפנים. האם יש לנו מספיק מרפאות מחלימים מקורונה בשטח? יש מרפאות שנפתחו ונסגרו, ויש כאלה שעתידות להיסגר. איפה אנחנו נמצאים בהיבט הזה מול רופאי המשפחה והגורמים המטפלים.

אני כן רוצה לומר בעניין חיסוני הילדים עד גיל חמש שהיום ב-FDA הולך להיות הדיון לגבי חיסוני הילדים עד גיל חמש. ב-21 ביוני, שבוע הבא ביום שלישי, יתחילו לחסן בארצות הברית ילדים עד גיל חמש. מנות החיסון של פייזר יושבות במקררים בארצות הברית, מוכנות לחיסונים האלה. אנחנו יודעים שלוקח בערך 13 שבועות מתחילת החיסון להגנה מלאה. בילדים עד גיל חמש מקבלים את זה בשלוש מנות במרווחי זמן.

אם אנחנו נתחיל בזמן, כלומר שבוע הבא כמו ארצות הברית, זה אומר שלתחילת שנה הבאה יש מצב שהילדים עד גיל חמש יגיעו מחוסנים. השאלה הגדולה שנשאלת היא האם מדינת ישראל הזמינה את החיסונים האלה וערוכה אליהם, או שהיא ממתינה לראות מה יקרה בארצות הברית ואז להתחיל לחסן כאן.

גם לגבי מערכת החינוך כבר דובר רבות על אותם מסנני אוויר ששמו להם תקציב של 100,000,000 שקלים. מעניין לאן זה הלך, איפה זה נמצא והאם מסנני האוויר נמצאים בתוך כיתות מסוימות בבתי ספר. אנחנו יודעים שקריטי לסיים את הפריסה של מסנני האוויר עכשיו, בקיץ, לפני תחילת שנת הלימודים. יש קורונה, שפעת אחרת, אבעבועות קוף, בעזרת השם נערוך על זה דיון בשבוע הבא בוועדת הבריאות. אנחנו שומעים עדויות על הדבקות מטורפות בעולם בנושא הזה של אבעבועות קוף, עם השלכות משמעותיות על בריאותם של הילדים ובכלל. אנחנו ניתן לזה תקדים פה בוועדה. השאלה היא איפה אנחנו נמצאים ביחס לזה, ביחס לחיסוני הילדים.

צריך לומר שמשרד הבריאות ביקש דיווח על דלקת חריפה בילדים מהשטח. הוא ביקש להעלות מקרים של דלקת כבד חריפה בילדים. אני יודעת שנלקחו ביופסיות בנושא הזה. איפה זה עומד ברמת הביופסיות שנעשו? האם יש דיווחים על זה? אם יש סכנה של דלקת כבד חריפה בילדים פוסט קורונה, חשוב שהציבור יידע על זה וחשוב לעדכן את הציבור שזה אחד התסמינים המשמעותיים. דלקת כבד כזו חריפה זה אומר שאנחנו מדברים על רמה של נזק מאוד משמעותי שעלול להיות קריטי לחיי אדם.

גם המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית העריך לאחרונה שאחד מחמישה נדבקים מעל גיל 18 עשוי לסבול ממצב רפואי חדש, כגון מחלת נפש. מחקרים אחרונים הראו שהקורונה מעלה את שיעור הסובלים מבעיות נפש. גם כשל כלייתי, בעיות בלב, כלי הדם, ריאות, עצמות וכדומה, שנה למעלה מההדבקה. זאת אומרת שהסיכוי למחלות שונות אצל נדבקים מכל הסוגים, כולל בריאים לחלוטין, עלה לעומת קבוצות הביקורת שערכו. מחקרים אחרים מצאו שיעור משמעותי של תסמינים ארוכי טווח דומים אצל ילדים ובני נוער, בעיקר לא מחוסנים.

תקשיבו טוב כי זה באמת קריטי. השאלה הנשאלת היא מה הנתונים שיש לנו לגבי נכות עודפת עקב הדבקה לעומת מי שחוסן או לא חוסן, האם זה הוצג לקבינט הקורונה כדי שנוכל לנהל סיכונים בצורה לאומית. יש לנו נתונים לגבי נכות עודפת ואיך זה משפיע? איפה יש לנו מרפאות פוסט קורונה למבוגרים וילדים? מה הן מציעות בכלל? אני שומעת שרק נסגרות מרפאות כאלה. מה זמן ההמתנה לזה? איזה הכשרות מוצעות לרופאים בנושא של פוסט קורונה? רובם לא יודעים איך להתמודד עם זה ואיזו הפניה לטיפול מתאים. האם יש חומרי הסברה שמשרד הבריאות מפיץ בנושא הזה? כרגע אנחנו לא ממש רואים את זה. הדגש צריך להיות על השנה האחרונה.

אנחנו יודעים שיש מתאם חיובי לנושא של מחלות נפש ועלייה בתסמינים פסיכיאטריים כמו דיכאון קליני חמור. בשאלה הזאת, האם יש לנו נתונים מישראל. אנחנו כבר יכולה להגיד לכם שאנחנו בבעיה. אנחנו כמעט כל שבוע עושים דיון בתחום בריאות הנפש וככל הנראה המענה מאוד בעייתי. אנחנו יודעים שלמגפת הנפש שגם ככה נמצאת פה מתווספות השלכות מאוד חמורות של הקורונה.

האם יש הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים בהיבט הזה? איך אנחנו מעודדים חיסונים? מה נעשה עם החיסונים של עד גיל חמש? כל השאלות לפתחכם. יש לנו תובנות, רעיונות והמלצות מצוינות שהוועדה עשתה יחד אתכם ויחד עם מומחים, אם תרצו. אני אתן לכם להציג את שלכם.

פרופסור סלמאן זרקא, פרוייקטור הקורונה, נמצא איתנו בזום. בוקר טוב.

בוקר טוב.

לפחות הרקע שלך של רק ביחד ננצח משרה אופטימיות בבוקר זה.

בוקר טוב גברתי, חברי וחברות הכנסת, דקלה וכל מי שעובד איתנו בשביל לנצח את המגפה. אני חושב שהסלוגן הזה מתאים להרבה קונפליקטים שיש לנו ואין לנו דרך אחרת. אם יורשה לי, גברתי יושבת הראש, אני ארצה לשתף מצגת ולהציג מספר דברים.

זו מצגת שלך או שזו מצגת אחרת?

זו מצגת אחרת, אחר כך אילנה תציג.

אין לנו אפשרות לשתף מצגת דרכך עקב הנחיות הכנסת. אתה יכול לדבר בקצרה.

לאור עליית המגפה והגל, למדנו בכלי מצוין שנקרא זום והוא עוזר לנו לא רק בהקשר של מרחוק, כרגע אני מדבר איתכם על המרכז הרפואי בצפת, אלא גם בהקשר של צמצום המגעים וההדבקה.

אני לא מבינה, חזרת לצפת? מה חשבת, שהקורונה הלכה?

לא, אני נשארתי עם שתי אצבעות על ההגה של הקורונה, אבל מתברר שצריך לפחות כף יד אחת, אם לא יותר.

איך אומרים, תחזור לאור הנתונים.

לצערי הנתונים אכן מראים עלייה חוזרת בתחלואת הקורונה. כפי שציינתי, אנחנו במעל 7,000 מקרים אתמול. כשמסתכלים על המגמה אנחנו במגמה דיי בולטת של עלייה בחיוביים בעשרת הימים האחרונים. אני אומר את זה שוב, היום אין חובת בדיקה במדינת ישראל ואני לא חושב שצריך להפוך את זה לחובה. צריך להיות ער לכך שהנתונים שאנחנו רואים הם נתונים שמשקפים את אותם אנשים שהחליטו להיבדק, כך שזה לגמרי משקף את קצה הקרחון.

זאת אומרת שיש הרבה יותר.

אכן התחלואה יותר גבוהה. אנחנו רואים גם שאחוז החיוביים הולך ועולה. אם הכרנו ימים של 12% חיוביים, אנחנו בימים של סביב 30%-25% חיוביים. לגמרי יש כאן עדות ברורה לעלייה בתחלואה. מקדם ההדבקה מוטה בכלל הסלקציה במי בא להיבדק, לכן הוא נמצא ב-1.5. אם נסתכל על האשפוזים, שם נראה שאם מישהו לא צריך אשפוז הוא לא יגיע לאשפוז, מקדם ההדבקה שם הוא 1.3. בכל מדד עליו אנחנו מסתכלים אנחנו רואים שיש עלייה במאומתים ויש עלייה באשפוזים. עיקר העלייה באשפוזים, 100% מהמאושפזים במצב קשה הם אנשים מעל גיל 60. חשוב לומר את זה. לפי הנתונים שגם רואים בעולם, אנחנו מדברים על עלייה בשכיחות של וריאנט BA5 ממשפחת האומיקרון.

הוא יותר מדבק מדלתא, נכון?

כן. כל משפחת האומיקרון, ראינו את הגל החמישי לעומת הרביעי של הדלתא, הם מאוד מדבקים. חצי הכוס המלאה היא שבאופן יחסי הם מייצרים מחלה יותר קלה בקרב הצעירים, בקרב האנשים שאין להם מחלות רקע. יש בזה איזשהו דמיון לשפעת, אם כי המחלה שלו יותר קשה משפעת. בגלל ההידבקות הגבוהה, כמות החולים שיידבקו יהיו במספרים יותר גדולים.

אנחנו רואים עלייה באשפוז בבתי החולים. בהקשר הזה חשוב להגיד שאוכלוסיית הסיכון, גילאי 60 ומעלה, אנשים עם מחלות רקע, סכרת, לחץ דם, מחלת לב, מחלת ריאה בכל גיל, הם אוכלוסייה שנמצאת בסיכון שחלילה יכולה לחלות במחלה אשפוזית ולהגיע לבית החולים.

אנחנו רואים לאחרונה תת ווריאנט של BA2 של משפחת האומיקרון שהשתלט על התחלואה בארץ. כרגע אנחנו סביב 50% של BA2, אבל ה-BA5 תופס את מקומו. זו תופעה שראינו בדרום אפריקה ואנחנו רואים אותה כרגע בפורטוגל ובמדינות נוספות בעולם. הצפי הוא שה-BA5 יתחזק ויהיה הזן הדומיננטי בהדבקה. חשוב לומר שהוא יותר עוקף את החיסונים מבחינת הגנה מהדבקה.

אם בדלתא דיברנו על כך שלאדם מחוסן יש מעל 90% הגנה מהדבקה, באומיקרון דיברנו סביב 40%-30% וב-BA5 אנחנו מדברים אף יותר נמוך. החיסון פחות עוזר לנו מהדבקה, אבל הוא כן עוזר לנו ממחלה קשה. זה אכן לא כמו בימי הדלתא, בשיעורים יותר נמוכים, אבל בהחלט לחיסון באוכלוסיות סיכון יש פוטנציאל לעזור לנו ממחלה מסוכנת, יחד עם התרופות הזמינות היום בקופות החולים.

אני רק עושה רגע רפלקציה על הדברים שאתה אומר. BA5 הוא זן מדבק מאוד והחיסון פחות יגן מהדבקה, יותר ממחלה קשה. אנחנו רואים את זה על פי נתונים של חולים קריטיים בבתי החולים. מה אתה ממליץ כרגע? למה אנחנו לא עושים בדיקות בנתב"ג? למה הורדנו את הבדיקות בנתב"ג? למה אנחנו לא מחזירים את זה? אני שואלת שאלת תם.

אני חושבת שההחלטה להוריד את הבדיקות היא החלטה נכונה באיזון שאנחנו נדרשים לו בין לחיות לצד הקורונה לבין להמשיך ולתת מענה לעליית גל או לתחלואה נוספת. כרגע אין בעולם וריאנט מסוכן כמו הדלתא שפוגע בכל אוכלוסיות הגיל ומביא צעירים ונשים בהריון למכשירי האקמו. לצערי חווינו את זה עם שיעורי תמותה גבוהים. כרגע אין וריאנט כזה בעולם.

אני אגיד לך משהו, אתה מדבר על וריאנט מסוכן ויושבים כאן אנשים שסובלים מפוסט קורונה. תכף אתה תשמע אותם יחד איתי. המצב הכרוני של הפוסט קורונה, הם אולי לא הגיעו למצב הקריטי מסכן החיים, יכול להיות הרה גורל. אלה אנשים שלא מצליחים להחזיק את ההגה או להיות מרוכזים בעבודה. הנתונים שאנחנו מקבלים הם מזעזעים. מה הטיפול שאנחנו מאפשרים? אנשים שיבינו שזה הסיכון, שלא יהיה להם טעם או שיהיה להם טעם מתכתי שנה וחצי-שנתיים אחרי הדבקה בקורונה מכל דבר שהם אוכלים, יש מציאות כזאת שאם אנשים יבינו שאלה ההשלכות - - לדעתי זה חמור ומשמעותי לאיכות החיים, לא רק בהיבט הקריטי והקליני בבית החולים.

גברתי יושבת ראש, בהחלט כולי אמפתיה ודאגה לחולים, בטח לחולים שנשארים עם תסמונות כרוניות. תכף נדבר עליהם. הפתרון לתסמונות האלה או הפתרון בכלל להימנעות מהדבקה טמון בעיקר בנשק החשוב הזה שנקרא חיסון.

אם יורשה לי, אני אשלים את התשובה. הבדיקות בנתב"ג מזהות מקרים שככל שאנחנו מדברים על מחלה באופן יחסי שהולכת ועולה במדינת ישראל ומיוחסת למשפחת האומיקרון, אין בזה תועלת מאוד משמעותית אל מול הנטל שאנחנו מטילים על הציבור. אנחנו נמצאים ביכולות נצורות. תוך יממה אנחנו יכולים לחזור ולפרוס את כל היכולות שלנו גם בנתב"ג וגם במעברים הקרקעיים. כרגע אין איזשהו וריאנט מסוכן. מטרת הבדיקות היא לאתר ולזהות אותו מוקדם, למנוע או לעכב את הכניסה שלו כמו שעשינו בגל האומיקרון כשהכרזנו על מדינות אדומות וחלק מהאוכלוסייה הלכה לבידוד במלונית.

כרגע אנחנו לא נמצאים בתרחיש הזה, אבל אנחנו בהחלט מודאגים. האפשרות שזה יקרה היא אפשרות קיימת ולכן אנחנו שומרים על יכולות נצורות. כרגע בגל הזה או בעלייה הזאת, הרי לקרוא לו גל זה יקרה רק בדיעבד, כתלות לעלייה שנראה בהמשך. אנחנו מאוד ממליצים לכל האנשים להשתמש במסכות בחללים סגורים וגם במקומות הומי אדם. המסכה מגינה עלינו ועוזרת לנו - - -

זו המלצה. לא יצאה הנחיה, נכון?

כן. אנחנו ממליצים לציבור, ככל שהתחלואה הקשה והגל הזה - - -

אנחנו ממליצים שתשתו מים ולא קולה כי ככה תהיו בריאים. אתה יודע, ב-7,000 מאומתים ליום - - אני לא אומרת, אבל יכול להיות שבחללים סגורים בהם אנשים נמצאים, בטח בתי ספר, לא יודעת מה קורה היום. אתם מדברים על הנושא של ההדבקה, יכול להיות שצריך לקחת בעיקר מבוגרים ולא ילדים במקומות מסוימים. אולי צריך לקחת איזשהו מקדם הגנה ולומר שאנחנו צריכים לקבל החלטה שבקרב מבוגרים צריך לשים מסכות בחללים סגורים. אם אנחנו בנתונים של 7,000 ליום וזה גל מעריכי מאוד מדבק - - אני לא יודעת, אני רק שואלת.

גברתי יושבת הראש, מונחת על השולחן המחשבה לגבי להפוך את זה לתקנות ולחייב את הציבור. אני לא סבור שכרגע זה התזמון המתאים. כמות החולים, אני חושב שהיא 15,000-20,000 ולא 7,000 שאנחנו רואים בעין. ברור לי שיש עוד תחלואה שנבדקת בבדיקת אנטיגן בבית שאינה מדווחת, וזה בסדר גמור. אני לא חושב שצריך לקרוא לכל הציבור להיבדק. ככל שמדובר במחלה קלה, במחלה תסמינית או במחלה בקרב אנשים צעירים, אני לגמרי חושב שאפשר להיבדק בבדיקת אנטיגן בבית ולפעול בהתאם לתוצאות.

היינו ב-85,000 מקרים בשיא גל האומיקרון. הכמות כאן היא לא האינדיקציה, כמות המאושפזים הקשים בבתי החולים היא האינדיקציה המשמעותית יותר לטעמי. אנחנו בהחלט צופים שזה ילך ויגדל. לכן לשקול להפוך את המסכה לחובה, כפי שאמרתי שר הבריאות הנחה אותנו וזה נמצא על השולחן. צריך לבחון את התזמון בנושא הזה.

גברתי, אני חושב שלא מדובר כאן במעמסה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני לגמרי חושב שהסברה לציבור היא שלב מקדים נכון. בסביבה בה אני מסתובב, מעבר לבתי החולים - - -

השאלה היא אם יש כזאת הסברה.

אני רואה יותר היענות למסכה, אבל יש עוד מה לקדם בנושא הזה.

אוקי.

אנחנו ממליצים באוכלוסייה בסיכון, בין אם הייתה במגע ובין אם - - -

אני חייבת להגיד לך שאתה צודק, אבל אני לא ראיתי את ההנחיות האלה יוצאות החוצה, לא בצורה מסודרת ולא בצורת קמפיין. דיברנו כבר מזמן, שנתיים לתוך המגפה, שצריך להיות מישהו שאולי יהיה הדובר של המגפה, דובר הקורונה ברמת השטח, הלכה למעשה. אתה יודע, לכללית יש את חמודי, ללאומית יש את החסידה, כל אחד מצא לו דרך לדבר עם הציבור בצורה עקיפה או ישירה. מישהו שיהיה הפרזנטור של הקורונה לעניין הזה, שממנו ייצאו ההנחיות וההוראות לציבור. הציבור צריך להבין מה נדרש ממנו כעת.

האמת שגם אנחנו שקצת יותר בקיאים ומכירים את העולם לא ממש יודעים מה להגיד ומה ההנחיות המסודרות. אולי כדאי להוציא אותן בתור הנחיות מסודרות גם אם הן המלצה לציבור ולהוציא אותן החוצה הלכה למעשה. זה יכול להיות מוצלח. מהניסיון השיווקי שלנו בקופות החולים בעבר, אנחנו יכולים לנסות לעזור בנושאים האלה ולהביא לכם רעיונות לטובת זה. אני חושבת שאנחנו המון זמן בתוך הדבר הזה וכבר היה צריך להיות מישהו שיידעו שפונים אליו, שמקשיבים לו ושממנו יוצאות ההנחיות.

אני מקבל את הביקורת, תמיד יש מה לשפר בתחום הזה. אם כבודך מעלה את הנקודה הזאת אני אומר שכנראה כל מה שאנחנו עושים עדיין לא מספק. אני יכול להגיד לך שאני עושה תדריך לציבור ולעיתונאים פעם עד פעמיים בשבוע. יש מטה הסברה בלשכת ראש הממשלה ובמשרד הבריאות.

נציע גם להם.

אנחנו הוצענו לציבור גם בתקשורת הגלויה וגם במדיה החברתית מסרים מאוד ברורים לגבי המסכה ודברים נוספים. תמיד יש מה לשפר ואם גברתי אומרת את זה, אנחנו קשובים.

לגבי מגן אבות ואימהות שהם אוכלוסיות סיכון ממוסדות, שם הסיכון ברור לנו ואנחנו עוסקים בהמשך סקר בדיקות PCR בשביל לגלות תחלואה סמויה ולהגיב עליה לפני שהיא מתפשטת בתוך המוסד עצמו. אנחנו ממשיכים להקצות למוסדות האלה ערכות אנטיגן חינמיות מהממשלה בשביל שתהיה תגובה מהירה כשיש שם התלקחות או כשיש מקרה חיובי. אנחנו גם מאפשרים להשתמש בבדיקות האלה למען המבקרים. אנחנו מבקשים מכל המבקרים במוסדות האלה לעשות בדיקת אנטיגן ביתית או לעשות בדיקת אנטיגן בכניסה למוסד בשביל לוודא שהם שליליים, לפני שחלילה מסכנים את היקר להם ואת שאר האוכלוסייה.

ביקשנו מבתי החולים להיערך לעלייה מבחינת האשפוז במחלקות השונות, גם מבחינת הקהילה שיש לה תפקיד מאוד משמעותי, בין אם באשפוזי בית או בטיפול תרופתי. אנחנו עוברים בתפיסה, היינו באיזושהי אש נמוכה. בפתיח אמרתי שחשבתי שצריך רק שתי אצבעות על ההגה של הקורונה וכרגע כנראה צריך שתי ידיים. אנחנו עוברים להרחיב את תחנות הבדיקות ולאפשר לציבור להיות יותר זמין, ולאוכלוסיית הסיכון גם ב-PCR וגם באנטיגן.

נקבע דיון בוועדה המכובדת שלך ביום שני. אנחנו מאוד רוצים להציג לכם את האפשרות של בדיקה ביתית מפוקחת, כך שאדם שעושה בדיקת אנטיגן בבית והיא יוצאת חיובית, היום הוא נדרש לבוא שוב ולעשות את אותה בדיקה, בין אם בתחנות השונות הפזורות בארץ ובין אם בדיקת PCR בשביל שיוכל לקבל אישור מחלה ואת החותמת שלנו שהוא נדבק בקורונה. נערכנו בתקופה האחרונה מול הרבה חברות ואנחנו מאוד נבקש מכם לאפשר לנו לאשר בדיקה שקורית בבית מול גורם שמפקח עליה, מול טלפון חכם, שכך אם היא תצא חיובית נוכל לאשר אותה כבדיקה לכל דבר ועניין ולא נטריח את הציבור לבוא ולהיבדק שוב. זה חלק מהדיוק שלנו והרצון שלנו לאפשר לחיות לצד הקורונה ולחזור לחיינו הרגילים, מבלי להידרש לכל מיני השפעות שבאות מהקורונה, ככל שניתן.

אחרי דיון נוסף שעשינו, אנחנו ממליצים לכל הציבור להיות עם שלוש מנות. אנשים שלא חלו במחלה צריכים שלוש מנות חיסון, זה הסטנדרט שנקרא מוגן בכל העולם. אנחנו היינו הראשונים בעולם לזהות ששתי מנות לא מספיקות. כרגע זה הפך לסטנדרט בינלאומי.

נכון, השאלה היא איפה אנחנו עומדים היום.

לאחרונה חידדנו לגילאי 5-11 כיוון שעלו מהשטח שאלות, בעיקר אנשים שרצו לנסוע לחו"ל. יש מדינות בעולם כמו ארצות הברית שדורשת אישור מאוד ברור שאתה מחוסן לפני שאתה נכנס אליהן.

אני אגיד עוד משפט אחרון. לאור העלייה של BA5, אנחנו חוזרים וממליצים לאוכלוסיית הסיכון ש-60% ממנה קיבל מנה רביעית ו-40% טרם קיבלו, כן לקבל את המנה הרביעית. כפי שאמרתי, לא תמיד זה מונע את ההדבקה, אבל זה בהחלט מונע מחלה קשה. חשוב להמליץ את זה בצורה ברורה לציבור.

סגנית מנהלת הועדה העלתה שאלה. האם המאושפזים קיבלו מנה רביעית? מה הסטטוס שלהם?

כרגע כל המאושפזים הם אנשים מעל גיל 60, חלקם קיבלו מנה רביעית, חלקם לא התחסנו וחלקם קיבלו 2-3 מנות. הייתי אומר שיש ייצוג של כל הקבוצות. דרך אגב, זה קרה לנו גם באומיקרון. חשוב לומר שזה שאנשים קיבלו מנה רביעית, עיקר האוכלוסייה קיבלה אותה אי שם סביב ינואר, לפני כחמישה חודשים. אנחנו כבר מכירים את התופעה של דעיכת החיסון. לא בכדי לפני שבוע כינסנו דחוף את - - בשביל לשאול את השאלה האם לתת לאוכלוסייה הזאת מנה חמישית.

על פי המידע הזמין לנו מישראל ומהעולם טרם הצלחנו לומר את זה בצורה מאוד ברורה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנתונים וככל שנגיע להבנה שנדרשת מנה טרייה לאותה אוכלוסייה, אז בהחלט נעדכן את הציבור. כרגע אנחנו מאוד מדגישים את אותם 40% שלא קיבלו מנה רביעית ואנחנו חושבים שנכון שיקבלו אותה.

אוקי, תודה רבה. אנחנו נעבור למצגת של אילנה. לפני כן הייתי רוצה שנשמע את דקלה אהרן שפרן, עיתונאית תאגיד השידור כאן 11. דקלה העלתה את הנושאים של לונג קוביד ועוקבת אחר תחום הקורונה מקרוב. תודה על זה. ככל הנראה לא נסיים רק בדיון של היום, אבל הגיעו גם אנשים שסובלים מאותן תופעות של לונג קוביד ולכן בנוסף לנתונים העדכניים נשמח לשמוע מכם, משרד הבריאות, גם לגבי נתוני הלונג קוביד. דקלה, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להודות גם לך וגם לכל מי שאפשר את הדיון החשוב הזה. אני חייבת להגיד שאנחנו עוסקים בענייני הקורונה מקרוב ואנחנו מקבלים המון פניות של אנשים שמדווחים שהחלימו מהמחלה וסובלים מתסמינים במשך חודשים ואפילו עד שנה וחצי אחרי. זה בעצם כל הזמן שעבר מאז הגל הראשון.

אנחנו יודעים לפי הנתונים שביקשנו ממשרד הבריאות שבין 10%-5% מהמבוגרים שהחלימו מקורונה עשויים לפתח פוסט קורונה. זה אומר שאם אנחנו מדברים על היקף ההדבקה שידוע לנו כרגע, סדר גודל של כמחצית מאוכלוסיית ישראל, כפי שציינת זה עלול להגיע לסדר גודל של מאות אלפי בני אדם שסובלים מרמה כזאת או אחרת - - -

אבל בגיל צעיר זה רק 1.8%.

ובילדים זה אפילו פחות.

נכון. 400,000 זה מספר גדול.

תודה רבה על ההערה, אבל הכוונה היא שאפילו עם מדובר בעשרות אלפים, אין ספק שמדובר בתופעה - - -

צודקת, עשרות אלפים כן.

זו תופעה שמקיפה הרבה מאוד אנשים. נכון לעכשיו רבים מהם מדווחים שהם לא מקבלים מענה טיפולי מספק לבעיה. ידוע שזאת תופעה חדשה שבכל העולם מתמודדים איתה, אך עם זאת יש המלצות מרחבי העולם שיתכן שניתן ליישם כבר בשלב הזה בישראל. לדוגמה, יש אפשרות למרפאות ייעודיות לטיפול בפוסט קורונה. זה היה ועדיין יש מעט מרפאות כאלה. הן נפתחו אבל רבות מהן נסגרו.

נכון לעכשיו המדיניות היא לטפל כמה שיותר בקהילה דרך רופא המשפחה. יש הכשרות שרופאי המשפחה עוברים, אבל אני חייבת להגיד שיש כאן גם מטופלים שנמצאים בזום ומאוד רוצים להשמיע את קולם. הם אומרים שכשהם מגיעים לרופא המשפחה, התשובה שהם מקבלים היא שככל הנראה זה פוסט קורונה אבל אין מה לעשות עם זה. ככל הנראה צריך להגיד שיש דברים שכן אפשר לעשות וראוי שאותם מטופלים יקבלו את המענה שהם יכולים לקבל גם בשלב הזה. תודה רבה.

תודה רבה. אילנה, בבקשה.

אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. אפשר לדלג לשקף 6. דיברנו על תמונת מצב התחלואה, אין צורך לחזור על זה. הכנתי סקירה קצרה על לונג קוביד, קצת לתאר את התופעה, השכיחות שלה, מחקרים וריכוז המידע המדעי שהצטבר עד כה על מנת שתכירו קצת יותר את הנתונים. ננסה להביא פה את הנתונים שאנחנו מכירים ממדינת ישראל.

חשוב לציין שמדובר בתסמונת שמתפתחת בקרב מחלימים. מדובר על תסמינים שמתפתחים שלושה חודשים ואילך ממועד ההחלמה, ונמשכים מעבר לחודשיים. מדובר על ספקטרום מאוד רחב של תסמינים שונים בהתאם לגיל המטופלים. חשוב לציין שהיא מופיעה גם באנשים שחוו מחלה מאוד קלה או אפילו חסרת תסמינים, למרות שבהחלט יש קורלציה ישירה בין חומרת המחלה בשלב האקוטי שלה לבין הסיכון לפתח תסמינים בהמשך.

יש קושי אמיתי לאבחן את הממדים האמיתיים של המחלה. נכון שהערכות מדברות על כ-10%-5% באוכלוסייה מבוגרת עם שכיחות יותר נמוכה בילדים ובני נוער. כמובן גם בילדים ובני נוער אנחנו רואים שככל שעולים בגיל, השכיחות של התסמונת הכרונית עולה בהתאמה. קשה מאוד להעריך את השכיחות המדויקת, לא כל המטופלים מזהים את זה או מעלים את ההקשר לאחר התחלואה, למרות שלציבור יש היום הרבה יותר מודעות בכל שכבות הגילאים.

כרגע אין לנו הערכה מאוד מדויקת. ההערכה כרגע היא כ-10%-5% בקרב מבוגרים, ובממוצע 4%-2% בילדים ובני נוער. בקרב ילדים קטנים בגילאי 5-6 אנחנו מדברים על שכיחות של פחות מ-2%. בבני נוער זה יכול להגיע לכ-4%. אני אציג את הסקר הגדול שביצענו במשרד הבריאות לפני כשנה, בתום גל הרביעי. הסקר מתאר קצת יותר את תופעת הלונג קוביד בילדים.

לפי מחקרים אנחנו רואים שלמחלימי קורונה יש סיכון גבוה לפתח תסמינים שיכולים להימשך גם תקופה ממושכת, שנה ואף יותר לאחר הדבקה. אנחנו רואים שחלק מהתסמינים משתפרים עם הזמן, זה משהו שדווח גם על ידי קלינאים וגם על ידי מחקרים אפידמיולוגיים בעולם. יש הסתמנות קלינית קצת שונה מבחינת התסמינים בין ילדים למבוגרים. בכל קבוצות הגיל התופעות השכיחות יותר הן עייפות, תשישות, כאבי ראש, הפרעות בחודש הטעם והריח, הפרעות שינה ושינויים במצבי רוח. לעומת זאת באוכלוסייה מבוגרת אנחנו רואים שכיחות יותר גבוהה של בעיות נשימתיות, בעיות קוגניטיביות בדגש על הפרעות זיכרון ובעיות מנטליות כמו חרדה, דיכאון ואחרים. למעשה אנחנו רואים שהשכיחות הזאת משתנה.

אם בעבר הסתמכנו יותר על מחקרים שהתבססו על שאלונים, היום יש כבר הרבה מאוד מחקרים בשטח שמדברים על ממצאים אובייקטיביים של בדיקות שמדגימות ירידה בתפקוד ריאתי גם בילדים וגם במבוגרים, אבל בעיקר בקרב ילדים. גם במבוגרים יש לא מעט ממצאים שמדברים על שינויים מבניים במוח, בעיות לבביות שמודגמות בבדיקות. אני אציג את זה בקצרה ואעבור על חלק מהן.

אפשר לראות שמחקרים רבים מצביעים על כך שחולי קורונה קלים שלא נזקקו לאשפוז יכולים לסבול גם מתופעות מאוד ממושכות. ההיקפים מדווחים באופן שונה. CDC מדבר על כך שכמעט כל מקרה חמישי מפתח תסמינים של פוסט קורונה. יש גורמי סיכון נוספים שאנחנו רואים, זה יותר שכיח בנשים, כמו שאמרתי קודם, יש לזה קורלציה ישירה לחומרת המחלה בשלב האקוטי שלה. יש גורמי סיכון רפואיים נוספים כמו סכרת, השמנת יתר ונוספים. מעל גיל 50, ככל שאדם מבוגר יותר הסבירות שלו לפתח מחלה ממושכת פוסט קורונה היא יותר גבוהה.

זה למשל מתוך נתוני ה-CDC שמדווחים על שכיחות הופעה של 1:5 במבוגרים בגילאי 18-64, שאפילו עולה ל-1:4 בבני 65 ומעלה. היא מתייחסת לספקטרום דיי רחב של בעיות רפואיות מורכבות, כולל בעיות נוירולוגיות, בעיות במערכת כלי דם ולב, מערכת נשימתית, נזקים כלייתיים. מדווח הרבה מאוד על נזקים שקשורים לקרישיות יתר או דימומים. יש לזה גם הרבה מאוד מנגנונים פיזיולוגיים שהיום אנחנו קושרים אותם ובאמצעותם אנחנו מסבירים את התופעה הזאת של קרישיות יתר.

זה רק אחרי שמישהו חלה או שזה גם אחרי החיסונים?

מישהו שחלה. זה מתייחס לאנשים שסבלו מקורונה, אנשים שהייתה להם בדיקה חיובית גם אם הייתה להם מחלה קלה או מחלה ללא תסמינים.

תודה.

אז בעצם נזקים קרדיו-וסקולאריים מתוארים הכי הרבה בספרות המדעית. שוב, יש כמובן הפניות בהערות לכל שקף שעליהן הנתונים מתבססים. אחד המחקרים הגדולים שנעשו מתאר למעלה ממיליון מחלימי קורונה בשוודיה וסיכון מוגבר לבעיות קרישה משמעותיות. הוא מדבר על הסתברות של פי 5 לפקקת ורידים עמוקה, סיכון של פי 33 לפתח תסחיפים ריאתיים ואפילו סיכון של פי 2 לאירועים דימומיים, כולל דימום מוחי. אלה תופעות מאוד חמורות שעלולות להשאיר נזק נוירולוגי ונזקים נוספים לטווח ארוך.

זה עלול לגרום לאובדן כושר עבודה, תהליך שיקומי מאוד ארוך ונזקים בלתי הפיכים כתוצאה מתחלואה. זה גם משהו שאנחנו רואים יותר באוכלוסייה מבוגרת, יותר שכיח בקרב קשישים ובקרב מאושפזים, גם אחרי שמנטרלים את גורמי הסיכון הנוספים כמו שכיבה במהלך אשפוז וחוסר ניידות. גם אחרי שזה תוקנן ותוקן לכל התחלואה הנוספת או גורמי סיכון נוספים שעלולים להתפתח באוכלוסייה מבוגרת עם מחלות רקע וקשורים לאשפוז, עדיין רואים שנתח מאוד גדול מהסיכון מיוחד לתחלואה בקורונה ופוסט קורונה. יש נזקים נוספים שאנחנו רואים, נזקים קרדיאליים.

בקיצור, הנתונים שאנחנו רואים כאן מראים על נזקים מאוד משמעותיים בתחום הלונג קוביד.

נכון.

זאת אומרת שזה לא אומר שאנחנו מדברים פה על קורונה של עברתי את הקורונה בצורה קלה או חריפה, אנחנו מדברים כאן על השפעה ארוכת טווח שיכולה להיווצר בהמשך, כתוצאה מאותה מחלה. לא בטוח שיש לנו מעלה אליה. מה עושים בהיבטים האלה, גם לגבי אותם נזקים נוירולוגיים והפגיעה בזיכרון?

חשוב לציין שאנחנו מדברים על שכיחות משתנה של תופעה בהתאם לגילאים וגורמי סיכון. דיברנו על זה. חלק גדול מאוד מהמטופלים - - -

אתם בודקים את זה? איך נעשה הניטור על ידי משרד הבריאות?

אני אשמח להגיד עוד כמה נקודות שקשורות לתיאור התופעה ולאחר מכן אני אעביר את רשות הדיבור לפרופסור בשארה, נציג שלנו מחטיבת הרפואה שיתייחס לסוגיות המעקב וההנחיות הקליניות והמקצועיות לצוותים המטפלים.

אין לנו זמן להיכנס לכל הפרטים, אבל אני מניחה שאתם מעלים את המצגת לאתר של הוועדה. המצגת כוללת את כל ההפניות ואפשר בהחלט להסתכל על זה. אפשר לדלג לשקף שמציג את הסקר שעשינו על תחלואה בילדים במדינת ישראל, ביוני שנה שעברה. אגב, יש הרבה מאוד דיווחים על סיכון מוגבר לתחלואה בסוכרת גם בקרב ילדים. אפשר לראות פה עבודות שמתארות השוואה של סיכון להתפתחות סכרת בילדים ובני נוער בהשוואה לתחלואה נשימתית וויראלית אחרת. אנחנו בהחלט רואים מגמת עלייה.

השקף הבא מראה סוג של מיפוי אקולוגי שמראה שמאז תחילת מגפת הקורונה ב-2020 השכיחות של סכרת ילדים, סכרת מסוג 1, סכרת נעורים כמו שהציבור מכיר אותה, עלתה בצורה מאוד משמעותית בהשוואה להיקפי המחלה שראינו בשנים הקודמות. זה שוב רק מאשש לנו את ההקשר של סיכון מוגבר לתחלואה כרונית.

חשוב לציין שלאורך כל המגפה היה לנו מאוד חשוב להדגיש לציבור במסגרת ההסברה את השיקולים לקבלת ההחלטות, בעד ונגד חיסונים. היום אנחנו רואים חד משמעית שהסבירות להתפתחות מחלה ממושכת, פוסט קוביד, יורדת משמעותית באנשים מחוסנים. רוב המחקרים מדברים על הפחתה של 50% לפחות בסיכון להתפתחות של פוסט קוביד באנשים שחלו לאחר שהם התחסנו.

רוב המחקרים מדברים על אנשים שמחוסנים בשתי מנות. אנחנו מעריכים שרמת המוגנות בפני לונג קוביד אפילו יותר משמעותית באנשים שקיבלו מנת דחף שלישית ורביעית. רוב המחקרים עד עכשיו מדברים על מחוסני שתי מנות והקשר בין חיסון שניתן לפני תחלואה - - -

איך אנחנו מוציאים את זה לאוכלוסייה, לציבור הרחב ולהורים? זה קריטי שאנשים יידעו שחיסון מונע התפתחויות של לונג קוביד ומחלות קשורות.

המסר הזה היה חלק מההסברה שקיימנו גם סביב סוגיות של חיסוני ילדים. הצגנו את זה גם בכנסת. חלק מהכנסים שקיימנו להורים, גם דיוני צט"מ על חיסוני קורונה - - -

אילנה, אני מאוד מעריכה את דיוני הצט"מ. אני באה מתוך המערכת, אני מכירה, אני יושבת איתכם פה בוועדות. יש פה נתונים שאני מבטיחה לך שאף אחד - - אני שולחת את זה לקבוצות ווטסאפ, גם קבוצת נשים לבריאות שיש לי. הן אוטודידקטיות לעניין הזה והן לא שמעו את הנתונים האלה. לשבת בצט"מ זה רחוק מכולם, במגדל השן. אותו דבר לגבי קבוצות עיתונאים, כל אחד בוחר מה יעשה כותרת מחר בבוקר. אני לא חושבת שהדברים האלה הגיעו לציבור.

אני לא מצליחה להבין למה שנתיים לתוך הקורונה אין מישהו שמעביר את האירוע הזה שנקרא קורונה, פנדמיות ופנדמיות עתידיות או בריאות הציבור לאזרחי מדינת ישראל. אני לא זוכרת אפילו באיזו מדינה יש שרה שמיועדת לאירועים האלה. יש להם בוט מיוחד וייעודי לדבר הזה. כולם מסתכלים שם, כולם יודעים לפתוח את הטלגרם או את הערוץ הזה ומקבלים שם הנחיות, הוראות ודיוור פשוט. אני חושבת שזה קריטי לדעת את זה.

תכף אתם תשמעו אנשים שסובלים מלונג קוביד. אני חושבת שאולי זה מה שיעזור לאזרחי מדינת ישראל לחשוב פעמיים ואולי להתחסן מי שלא התחסן ולהסתובב עם מסכות באזורים הומי אדם, בעיקר עם אנשים בעלי סיכון מוגבר למחלות כאלה ואחרות.

לדעתי המסר הכי חשוב שאנחנו כגורמי מקצוע השתדלנו להעביר בכל מערך ההסברה, כולל פרסום להורים, זה כל ההשפעות והסיבוכים המיידיים של התחלואה, הסיבוכים לטווח בינוני כמו PIMS ולונג קוביד בילדים - - -

מה לגבי אותה דלקת כבד חריפה?

לגבי דלקת כבד חריפה, עד עכשיו יש כבר דיווח על עשרות מקרים בעולם. יש 22 מקרים במדינת ישראל. לפי נתונים שיש לנו אנחנו רואים שמתוך 22 הילדים הללו, הם ילדים שהחלימו מקורונה והמחלה התפתחה מספר חודשים לאחר ההחלמה. בהתחלה - - -

לקחו מהם ביופסיות.

לקחו מהם ביופסיות.

מה תוצאות הביופסיות האלה?

החשד היה שמדובר בווירוס מסוג מסוים ותוצאות הביופסיה הראו דגימה שלילית לווירוס הזה. זה רק מחזק את החשיבה לכיוון שזה כן ייתכן וקשור לקורונה. המספרים הם קטנים ואי אפשר כרגע לקבוע בצורה וודאית.

מה זה אומר דלקת כבד חריפה מבחינה קלינית, ביום יום?

דלקת כבד חריפה זו מחלה שיכולה לנוע על ספקטרום דיי רחב של הסתמנות קלינית. המחלה קשה, יש לה ביטוי של צהבת, רואים שינוי בצבע העור ובצבע של לובן העין שהופך להיות צהוב. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכאבי בטן, שינויים בצבע ההפרשות, שתן, צואה והפרעות רב מערכתיות. חלק גדול מהילדים האלה הגיעו לאשפוז. 10% מהילדים עד עכשיו הגיעו להשתלת כבד. יש ארבעה ילדים שנפטרו בעולם כתוצאה מדלקת כבד מאוד חריפה שלא הצליחו להגיע להשתלה. מדובר במחלה מאוד קשה.

כשניסינו לדבר על הנזקים ארוכי הטווח של הקורונה, האמירה היא שרב הנסתר על הגלוי. כמו בהרבה מחלות נגיפיות אחרות שראינו בעבר, אנחנו מזהים נזקים ארוכי טווח שאינם הפיכים, לפעמים כעבור עשרות שנים אי אפשר להשפיע עליהם.

המאמץ שלנו למנוע הדבקה בקרב ילדים לאורך כל תקופת המגיפה, כולל חיסונים, צמצום מגעים ומדיניות שניסינו לקדם בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. המדיניות הזו נועדה לצמצם תחלואה בילדים כמה שניתן, בדיוק מתוך הבנה שאנחנו מדברים על מחלה שיכולה להיות קשה ובעלת השלכות לטווח בינוני ואף יתכנו השלכות קשות לטווח ארוך שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד מה הן ומה יהיו ההיקפים שלהן.

כשהחלופה שיש לנו היא לאפשר להם להתחסן ולמנוע סבירות מאוד גבוהה להתפתחות מחלה ממושכת, ארוכת טווח עם נזקים ארוכי טווח, חיסון בטוח, עם פרופיל תופעות לוואי מאוד נמוך כפי שראינו לאורך כל המגיפה. להערכתנו, חד משמעית נכון להמליץ לכל ההורים להגן על הילדים בצורה מיטבית, גם אם זה לא מונע הדבקה זה מונע תחלואה קשה, סיבוכים ומחלה ממושכת.

איך אנחנו מגנים בנושא הזה של אותם חיסונים לילדים עד גיל חמש? מה ההיערכות של מדינת ישראל בתחום הזה?

אנחנו ממתינים לאישור של ה-FDA שצפוי - - -

אנחנו ממתינים, אבל מדינת ישראל הזמינה חיסונים כאלה או שטרם?

עדיין לא עשינו הזמנה. אנחנו עובדים - - חשוב לציין שגם חברת מודרנה אישרה הלילה חיסונים עבור ילדים. עד עכשיו מודרנה נתנו רק מגילאי 18 ומעלה.

יש מנות של פייזר?

הפרוטוקול שאושר ב-FDA הוא לגילאי 7-17.

אוקיי, זה לא רלוונטי. אנחנו מדברים עד גיל חמש.

גם למודרנה יש חיסון לילדים מתחת לגיל חמש. אני לא יודעת להגיד מה הסיכוי שהוא יאושר. חיסון של מודרנה לילדים כולל שתי מנות ושל פייזר כולל שלוש מנות.

אז אנחנו כרגע נמצאים על החיסון של פייזר שכולל שלוש מנות וניתן לילדים עד גיל חמש. מתי להערכתך יביאו אותו לארץ? הרי ייקח זמן להזמין אותו ולהביא אותו. מרגע שיהיה היום דיון על הנושא הזה וככל הנראה זה יאושר כי הבנתי שמשבוע הבא כבר מתחילים לחסן בארצות הברית והמקררים שלהם מלאים. יכול להיות שהיום יגיעו אלפי בקשות מכל העולם. איפה אנחנו בתור? האם הקשר שלנו עם מנכ"ל פייזר נשאר טוב? אנחנו חברים קרובים?

יש לנו קשר טוב והסכמי עבודה. במידה ונדרש, נוכל להביא את זה בתוך - - -

תוך כמה זמן?

אני יכולה לבדוק ולהחזיר תשובה, אני לא יודעת לענות על זה בצורה מדויקת.

אני מבינה שאין לנו הזמנה, עדיין לא ערכנו הזמנה לעניין הזה.

צריך לבדוק את זה.

צריך לבדוק את זה, אני אבדוק ואחזיר תשובה. אני לא רוצה לתת תשובה לא מדויקת.

אז אני רק אומרת כי הקטע הזה קריטי, משמעותי וחשוב. אנחנו צריכים להיות צעד אחד לפני כולם, זה מה שאמרנו. תמיד אנחנו צעד אחד לפני כולם במקומות אחרים, בבוסטרים וכדומה. גם פה צריך להיות צעד אחד. מבחינת האוצר זה מגובה? אתם מכירים את זה? פנו אליכם בנושא הזה?

גאיה עופר, אגף תקציבים. כמו שאמרו פה, הנושא עדיין לא עבר אישור FDA ולכן עדיין לא נעשתה פנייה לגבי רכש של החיסון.

עבר אישור, היום יש על זה דיון ב-FDA. זה לא שזה לא עבר אישור, היום יהיה דיון על זה ב-FDA. המקררים שלהם מלאים. הם הציגו ששבוע הבא הם מתחילים לחסן ילדים עד גיל חמש.

אי אפשר לחסן את הילדים לפני האישור. בכל אופן, יש לנו הסכמים עם פייזר שכוללים גם מנות חיסון לילדים שאמורים להגיע. ככל שהמשא ומתן עם החברה יאפשר, נבחן אפשרות להמיר מנות חיסון למבוגרים ובני נוער במנות חיסון לילדים. בנוסף יש לנו הסכם שכולל אופציה ואפשרות בטווח זמן מידי ומהיר להרחיב את ההסכם הזה לרכישה של מנות נוספות.

אוקי. אילנה, זה קריטי כי בסופו של דבר אם אנחנו מדברים על כך שצריך את שלושת מנות החיסון כדי להביא להגנה מלאה תוך 13 שבועות בקרב הילדים הקטנים, אז אנחנו יכולים להיות מוכנים וחייבים להיות מוכנים וערוכים לפתיחת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. זו הזדמנות מצוינת. משרד הבריאות ישוב ויעדכן אותנו בנושא הזה.

נמצא איתנו כאן עוזאל ותיק, מחלים מקורונה עם תסמינים של פוסט קורונה. בבקשה.

קודם כל תודה על הדיון החשוב גם ליושבת הראש, גם לדקלה שכששמעתי את הכתבה שלה הבנתי שאני לא לבד.

זה שיפר את המצב?

אני לא יודע.

צרת רבים נחמת שוטים.

אני התחסנתי שלוש פעמים כמו שהתבקשנו, הכל לפי הספר. בינואר הייתי חיובי לקורונה. אגב, כמו שאמרת, היה סבבה. זה עבר בצורה קלה והכל היה בסדר. מאז עלו כל מיני תופעות שבהתחלה לא קישרתי אותן לקורונה כמו כאבים בחזה, סחרחורות, כאבי ראש וכדומה. אני הולך לרופא משפחה מצוין שאמר לי שזה כנראה מהקורונה. מה לעשות, מחכים.

הייתי כבר באימונים לאולטרה מרתון, עסקתי לא מעט בספורט ועכשיו אני לא מסוגל לעשות שום דבר. אני עולה במדרגות ומתנשף. שמעתי גם על 4-5 חודשים אז בוא נחכה. עברו 4-5 חודשים, שמענו גם על שנה ושנה וחצי, אז אני לא יודע בדיוק. אני מבין שאין מחקרים ושלא באמת יודעים, אבל ההרגשה היא קצת כמו להיות באוויר. אני מבין גם שאין צפי כי אין מספיק מחקרים.

אני קצת חושש משני דברים. הדבר הראשון, בעצם גם אם רופא משפחה הוא טוב, אני לא יודע אם הוא ספציפית יודע ומכיר את הטיפול והתופעות של פוסט קורונה במובן של הטיפול שלהן. יכול להיות שצריך איזושהי מרפאה. אני לא שמעתי על זה מעולם כמטופל. אולי צריך משהו ייעודי לפוסט קורונה. אני לא יודע אם כל התופעות שלי מקורונה או לא, אין לי מושג. דיברו פה על נשירת שיער, אצלי אני מניח שזה לא מקורונה כי זה היה כבר הרבה לפני.

אני חושב שחסרה איזושהי הדרכה לרופאי קהילה, מה כן, מה לא, איזה בדיקות לעשות. אני מרגיש שאני באוויר והתשובה היא שעדיין אסור לי לחזור לפעילות גופנית, בוא נראה את התוצאות. כמה זמן זה יהיה? חצי שנה, שנה, שנה וחצי, אנחנו לא באמת יודעים.

איפה אתה מטופל היום?

רופא משפחה וקרדיולוג בקופת חולים.

רק זה?

כן.

אפשר לשאול איפה אתה גר?

בקדומים בשומרון.

יש מרפאת מחלימים? הפנו אותך למרפאת מחלימים?

לא שמעתי על דבר כזה.

אתה לא מכיר דבר כזה.

אני יכול להתייחס?

מה השם?

דוקטור יבגני מרזון מקופת חולים לאומית. בעבר הייתי רופא מטפל, אני ואשתי טיפלנו אז אנחנו קצת מכירים.

אוקי.

אני גם מכיר את מה שקורה בקופת חולים לאומית מבחינת הכשרת הרופאים בתחום הלונג קוביד. בכלל, זה אחד התחומים עליהם אני אחראי בחטיבת הרפואה של קופת חולים לאומית. בהכשרה שלי אני מומחה ברפואת משפחה. יש לי עוד כמה תת התמחויות אחרות, אבל אני בעיקר עוסק ברפואת משפחה. גדלתי בסביבה של רפואת משפחה. אני גם יושב ראש ועדת המחקר של לאומית. במהלך תקופת הקורונה עשינו משהו כמו 30 מחקרים בתחום, כולל גם מחקרים בתחום הלונג קוביד.

כמו שאמרה אילנה, אני גם עובד עם אחותה של אילנה אז אני מכיר אותה קצת.

עם אחותה של אילנה?

כן.

מה אחותה של אילנה עושה?

יש לי אחות שהיא מנהלת מחלקה בהנהלה הראשית בקופת חולים לאומית.

אחות תאומה זהה.

אנחנו תאומות זהות, אז אם את פוגשת אותי ואני לא אומרת לך שלום אל תעלבי, זו לא אני.

אז אני באמת מאוד נעלבתי היום - - -

מתי חשבת להגיד לנו את זה?

הבוקר מאוד נעלבתי כי אחותה של אילנה לא אמרה לי שלום. אחר כך הבנתי.

זה קורה לנו כל יום.

מה את אומרת. אתן גרות רחוק אחת מהשנייה?

לא, אנחנו שכנות וגרות בשתי דירות צמודות.

כל הכבוד.

אנחנו גם מאותה עיר.

איזו עיר?

דונצק באוקראינה.

כן, זה היה לפני הרבה שנים.

אז דוקטור, תציל אותנו.

המצגת של אילנה הייתה מצוינת. אני רוצה להוסיף שתסמיני הקורונה צריכים להיות - - אבחנה של פוסט קורונה היא אבחנה מאוד לא פשוטה. זה צריך להיות תסמינים חדשים שהופיעו לאחר המחלה ולא מוסברים על ידי דבר אחר, כלומר לא מוסברים על ידי גורם אחר. לכן לעשות אבחנה של פוסט קורונה זה מאוד קשה.

בלאומית בנינו סביבת הדרכה, ממש אתר שהעלינו אליו את כל ההמלצות וההנחיות המקובלות בעולם. צריך להגיד שאין הרבה המלצות כאלה, אין טיפול שמוגדר כטיפול בפוסט קורונה. אין אף מחקר. גברתי יושבת הראש, דיברת היום על evidence based medicine, אין כרגע מחקר שהוכח כמטפל בפוסט קורונה או לונג קורונה. אגב, יש המון אבחנות של לונג קורונה. יש פוסט קורונה, לונג קורונה וכדומה.

אני לא יודע איך זה בקופות חולים אחרות, אבל בלאומית יש לנו אבחנה שנקראת late effects of covid infection, ולכן אנחנו מעודדים את הרופאים להכניס את האבחנה הזאת ברגע שהם משוכנעים שזה אכן לונג קוביד. זה מאוד חשוב לדעתי - - -

יש לכם נתונים כמה אנשים כבר נרשמו באבחנה?

יש לנו נתונים.

אגב, פרופסור בשארה, אנחנו הרבה פעמים עושים את החיבורים בין הקופות למשרד בוועדה.

היום אתם עושים חיבורים בינינו לבין הקופות והחולים.

זה יפה שאתה אומר את זה. זו המטרה של הוועדה, לכנס סביב השולחן. זה יפה שנפגשים פה בפעם הראשונה.

זו שאלה מאוד חשובה כי האבחנה הזו לא שכיחה. אנחנו משוכנעים שיש תת אבחון ושהאבחנה הזאת לא רגישה, הרגישות שלה לא גבוהה. הסגוליות שלה, כלומר מי שקיבל את האבחנה הזו הוא אכן פוסט קורונה. זה באמת ככה.

תפרש את זה בבקשה עבור אזרחי מדינת ישראל ששומעים אותנו.

המסר הוא בעיקר לאזרחים שחושבים שיש להם קורונה, עליהם לפנות לרופאי המשפחה. אני חושב שהכול מתחיל - - -

מה עושים עם זה אחר כך? זה יותר חשוב. מה עושים חברים שיושבים פה וסובלים מתסמינים מאוד קשים?

התסמינים באמת קשים ושונים. אין איבר בגוף שלא יכול להיפגע מקורונה. אנחנו מבינים שיש איזשהו תהליך דלקתי בתוך מערכת העצבים, אבל זה עדיין בגדר השערה. לדעתי האישית, אני לא חושב שיכולה להיות התמחות מסוימת לקורונה. אני חושב שהכול צריך להתחיל אצל רופא משפחה ולפי הסימפטומים שקיימים הרופא צריך להפנות לרופא יועץ ולהמשיך לטפל. אם מדובר בתסמינים נשימתיים זה צריך להיות רופא פולמונולוג. אם מדובר בכאבים בחזה או עייפות, צריך לעשות קודם כל בירור קרדיאלי ואם הוא לא גילה שיש בעיה זה צריך להמשיך בתחום של - - אני כבר דיברתי עם עוזאל ואני מזמין אותו למרפאה שלי.

כרגע קשה לי מאוד להגיד האם צריכה להיות התמחות מסוימת שתתעסק רק בלונג קוביד. אני חושב שהמאמץ העליון של המדינה, של קופות החולים ושל משרד הבריאות צריך להיות קודם כל במחקר כי באמת חסרים מחקרים. הוא צודק, אין מחקרים. אנחנו צריכים לאסוף את הנתונים.

אם אין נתונים אנחנו לא יודעים מה רמת התחלואה ואיך לטפל בה. אנחנו גם לא פותחים מוקדי טיפול.

לכן צריך להיות מאמץ בביצוע מחקרים.

משרד הבריאות, מה קורה באשר לביצוע - - פרופסור בשארה, הוא מציין שצריך להיות מאמץ גם לגבי ביצוע מחקרים, גם לגבי נתונים בנושא הזה וגם לגבי מה עושים עם זה בסוף, הלכה למעשה.

אני יכול להגיד שכל יומיים יש מאמר חדש. יש הרבה מחקרים בעולם. יש גם מחקרים על תרופות, אפילו כבר בשלב שלישי. בינתיים זה סוד, לא מגלים איזו תרופה, אבל יש מחקרים אפילו על תרופות שנמצאות בשלב השלישי של המחקר.

גם בישראל.

נכון. אני רוצה להגיד שמחלת הלונג קוביד היא מחלה מורכבת אשר משתנה עם הזמן ומערבת את הגוף והנפש בתוכה, לכן אי אפשר למצוא מומחה מסוים לכל זה. כמו שכבודו חושב, אנחנו חושבים שרופא המשפחה הוא הרופא שצריך להיות מיומן. היום לא כולם מיומנים. קודם כל, ההכרה במחלה. עד לפני כמה חודשים גם רופאים אמרו שאין לונג קוביד, אנשים סתם מתלוננים. אני חושב שהיום יש יותר ויותר הכרה שזה קיים.

הכי מרגיע את המטופל זה כשמאמינים לו. כשאומרים למטופל שכל הבדיקות שלו תקינות, ובאמת כל הבדיקות תקינות, המטופל חושב שלא מאמינים לו. דווקא אם כל הבדיקות תקינות זו הוכחה שיש לו לונג קוביד, כי עדיין יש לו תסמינים. לכן ההכרה, ההכלה והחמלה שיש בידי הרופאים היום יכולה לעזור הרבה מעבר לתרופות שנגלה בעתיד. לכן אנחנו חושבים שקודם כל רופאי המשפחה צריכים לקבל את ההדרכה.

מבחינת משרד הבריאות והמועצות הלאומיות, כבר בספטמבר 2011 הייתה וועדה בין מועצתית שהגישה דוח והנחיות שהופצו לרופאים, גם בבתי חולים וגם בקהילה. אחר כך היה דיון במועצה הלאומית לבריאות בקהילה. היום שותפים משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים, וגם שם דיברנו על ההנחיות. חלק מהקופות הוציאו הנחיות. היום שמענו מלאומית שיש אפילו מערכת למידה של הרופאים על לונג קוביד.

יכול להיות שפה ושם רופאי משפחה עדיין לא מבינים את זה מספיק. תודה לתקשורת שהעלתה את זה על סדר היום. תודה לוועדה וליושבת ראש הוועדה שהעלתה את זה. עד עכשיו כולם ניסו להסתיר את זה כי אנחנו מטפלים בקורונה ומניעה של מחלות וחיסונים, אז בואו נחכה לזה.

התסמינים מאוד דומים לתסמינים שהיו בזמן המחלה, זה נכון. המחלה עצמה או התסמינים, שכיחותם עולה עם הקושי של המחלה. זאת אומרת שבין מאושפזים בטיפול נמרץ, כמעט 70% יפתחו את המחלה. אם למישהו היה קוצר נשימה בזמן המחלה, יש סיכוי שקוצר נשימה יהיה גם תסמין של פוסט קורונה. זאת אומרת שיש דמיון בין התסמינים. זה מקל על רופאי המשפחה להגיע לאבחנה נכונה.

חלק מהמקרים צריכים המשך בירור בבית חולים או במרפאות אחרות. אגב, במכבי טיפלו במעל 2,000 חולים בתוך מכבי, רופאי משפחה שלמדו את הנושא. היום יש מחלה חדשה, כולנו פותחים מאמרים ומתחילים ללמוד. רופאי משפחה למדו איך לטפל ואיך לגשת. במכבי יש מרפאה מצוינת של לונג קוביד.

מה המרפאה? היא כוללת את כל האנשים?

כן, חלקם עשו את זה דרך רופאי המשפחה בזום. זו מרפאה מרכזית של מכבי. יש טיפולים ויש שיקום. אמרנו שזה מערב גוף ונפש, אז יש טיפול אנטי דיכאוני שעזר מאוד להרבה חולים. יש להם ניסיון. יש גם שיקום, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי. זאת אומרת שיש הרבה מה לעשות עבור המטופלים האלה עד שתהיה לנו תרופה. יש תוספי ויטמינים, יש כל מיני תוספי מזון שיכולים לעזור ויש ניסיון של הרבה רופאים שזה עוזר.

לכן ההכרה והדרכת רופאי המשפחה מאוד חשובים. עד עכשיו ניתנו המון הרצאות לרופאי משפחה והנחיות הועברו לרופאי המשפחה. אנחנו מתכננים יחד עם וועדת האיכות של ההסתדרות הרפואית להכין הנחיות קליניות מעודכנות, כי המחלה משתנה ודברים משתנים. אני מקווה שעד ספטמבר יהיו לנו הנחיות מעודכנות שניתן להעביר אותן לרופאי המשפחה ולאחרים. שותפים גם יושבי ראש איגודים.

בספטמבר אנחנו מתכננים כנס גדול של משרד הבריאות וכל מערכת הבריאות. נביא את כל המחקרים מהעולם והארץ ונדון בהם. אולי מתוך זה ייצאו יותר הנחיות לרופאי המשפחה והבנה של רופאי המשפחה שזה תפקידם. אף אחד לא יכול לעשות את זה יותר טוב מרופאי המשפחה, גם אם חלקם עוד לא הודרכו ועוד לא יודעים איך להתמודד. זה מה שאנחנו מאמינים במשרד הבריאות ועל זה אנחנו עובדים קשה.

אנחנו מבקשים מקופות החולים לפתוח מרפאות, אני אומר את זה כאן. אי אפשר להטיל את זה רק על בתי החולים. אנחנו מדברים על עשרות אלפים, בתי חולים לא יכולים לעמוד בזה.

בוודאי, החיבור צריך להיות לקהילה, אבל השאלה היא האם יש מענה בקהילה.

המטרה של המרפאות בקהילה זה לא רק לטפל בחולים, אלא להדריך את רופאי המשפחה גם בזום וגם בהנחיות כיצד לטפל בחולים שלהן.

יושב ראש הוועדה, דיברת על הסברה. אני צריך לומר שלפחות פעם-פעמיים בשבוע כאשר אני חוזר מהעבודה אני צריך לעצור בדרך 3-4 פעמים כי אני לא מסוגל להמשיך לנהוג בגלל הסחרחורות. אם לא הייתי מגיעה לוועדה לא הייתי יודע שיש רופא מצוין שמטפל בדברים כאלה ממש כמה דקות מהבית שלי.

זה בדיוק מה שאני אומרת. ורד יששכר, בבקשה.

שלום לכולם, שמי ורד, אני אימא לשלושה ילדים. נמצא איתנו כאן נדב, בן זוגי, המלווה והתומך שלי כל תרופת המחלה. אני מרפאה בעיסוק ועובדת בחינוך מיוחד עם ילדים עם אוטיזם. אני נדבקתי בעבודה. אני מאוד שמחה שמקבלי ההחלטות השאירו את המערכת פתוחה כשמהגפה השתוללה, אבל את התוצאות אני חווה עד היום.

אני חליתי בקורונה בצורה קלה מאוד ואיך שהמחלה הסתיימה, במשך שלושה חודשים לא יכולתי לצאת מהמיטה. המחלה השאירה אותי מותשת, עם כאבי שרירים ופרקים חזקים מאוד ברגליים. לא יכולתי ללכת אפילו בבית.

אחרי שלושה חודשים ראיתי איזשהו שיפור מסוים, אבל המצב הכרוני הזה נשאר איתי. המחלה נשארת איתי. אני סובלת מכאבים כל היום, כל שעה, בעמידה, בישיבה ובמנוחה. אני כל הזמן חלשה כמו אחרי צום. יש לי ירידה בקשב ובריכוז, אבל אני חושבת שזה בגלל הכאבים ולא בגלל פגיעה קוגניטיבית שחוויתי.

אחרי תקופה מאוד ארוכה הצלחתי לחזור לעבודה למספר שעות קטן מאוד. מבחינתי זה מאבק יום יומי לצאת מהמיטה. אני מנסה לשמר איזשהו איזון מאוד עדין מבחינת תנועה ומנוחה כדי שאני אצליח להיות אימא מתפקדת ברמה מסוימת. אפילו הפעולות השגרתיות, היום-יומיות, הן מאמץ אדיר בשבילי. כל התפקוד והטיפול בילדים מוטל על בעלי.

אחד הקשיים הוא שהמחלה הזו שקופה. הרבה אנשים שפוגשים אותי אומרים לי: את נראית מעולה, איך יכול להיות שאת סובלת כל כך, את כזאת מקסימה בעבודה. זה אמיתי? אומרים לי שאני נראית טוב, אז זה כבר עבר לי. כשאני מסבירה שזה לא עבר לי, זה כואב מאוד, אני לא מתפקדת, אני מרגישה אשמה, בושה ובדידות.

כשפניתי לטיפול במחלה אצל רופא המשפחה, פניתי אליו שוב ושוב, בהתחלה הוא אמר לי: תקשיבי, זה פוסט קורונה, אין מה לעשות עם זה, אני לא יודע מה זה אבל זה יעבור. זה גם במין תחושה כזאת שיש לו דברים יותר דחופים על סדר היום. את סתם מתלוננת. חזרתי שוב ושוב, ביקשתי מיוזמתי בדיקות דם שהראו תופעות אוטואימוניות. הייתי משוכנעת שזה בטח איזו זאבת או מחלה, שהתפרץ לי משהו בעקבות הקורונה.

פניתי לראומטולוגים, עשיתי בירור מאוד יסודי והם שללו כל דבר אחר. הם שללו פיברומיאלגיה והמון מחלות. עשיתי ממש בירור אבחנתי מקיף כי חשבתי שהכיוון הוא אבחנה מבדלת, שלא יכול להיות שכל הסבל הזה הוא פוסט קורונה. מומחה אחר מומחה בעין כרם אמרו לי לא, זה פוסט קורונה. ביקשתי גם הפניה למרפאת פוסט קורונה. בהתחלה הלכתי לעין כרם. עבור כל מומחה כזה מדובר בחודשים של המתנה בתור, הם לא נגישים. אתה פוגש אותם פעם אחת ואין אפשרות לחזור אליהם.

איפה את גרה?

בירושלים. הלכתי לבית חולים הדסה עין כרם, למרפאת פוסט קורונה. אחרי חצי שנה של המתנה סוף סוף הגעתי למרפאה שיכולה לתת לי מענה. הם אמרו לי שאין לי בעיה בריאות. אני לא חשבתי שיש לי בעיה בריאות. הם אמרו לי שהם מטפלים רק בריאות.

מה את עושה היום עם המצב שלך?

מה שאני עושה היום זה מנסה לעבוד יומיים לשעות ספורות, ואז יום אחד לא לזוז בכלל.

יש מישהו שמגבה את זה מבחינת ביטוח לאומי?

כן. מי שהושיט לי יד ואני חושבת שפניתי אליו רק כי אני מרפאה בעיסוק, זה היה רופא תעסוקתי. אחד הדברים שעזרו לי, כמו שאתה אמרת, זה שהוא הראה אמפתיה, הוא נתן תיקוף למצב שלי, הוא האמין לי ובי. הוא ישב איתי ואמר לי בואי נחשוב, בואי נבנה לך תוכנית. זה היה כשלא יכולתי לצאת מהמיטה. אמרתי לו שאני לא יכולה והוא אמר לי שאני חייבת לצאת, אני חייבת לעמוד על הרגליים. אנחנו נבנה לך תוכנית לאט-לאט. הוא עבד יחד עם עובדת סוציאלית תעסוקתית שליוותה אותי ועזרה לי במיצוי זכויות מול ביטוח לאומי. ביטוח לאומי הכיר בי כנכה, כנפגעת עבודה.

אני חושבת שאם לא השניים האלה, דוקטור בנימין קוטוק הרופא התעסוקתי והעובדת הסוציאלית שרון קסלסי, אני חושבת שבאמת היה לי מאוד קשה לעמוד על הרגליים היום ולתפקד. הם לא ריפאו את המחלה, אבל הם נתנו לי כוח.

לגבי מה שנאמר כאן על הפנייה לרופא המשפחה, אם היה מקום שאפשר היה לפנות אליו, שהיה לו את המידע לגבי תוספי מזון שאף אחד לא ידע להגיד לי, לגבי איזשהו מערך שמתכלל כמה מקצועות יחד. נכון, התסמינים הם שונים, אבל כמה מקצועות כן יכולים לענות על הרבה מאוד תסמינים בבת אחת.

תודה. נמצאת איתנו בזום כנרת כהן בן חמו, אנחנו ממש נצטרך שתי דקות לדבר הזה ולא מעבר. יש עוד שתי דקות למוריה המן שנמצאת בזום.

אני אשמח להשתמש בהקלטות האלה בכנס הבא של רופאי המשפחה.

בבקשה, הכל נמצא כאן והכל משודר גם בלייב. אנחנו נשמח. אני חושבת שהכנס שלכם, רופאי המשפחה, כדאי לכם להזמין את האנשים האלה פיזית כדי שהם ידברו. מוריה הלמן, בבקשה. קראנו את הפוסטים שלה ודברים שהיא כתבה בנושא.

תודה רבה. אני רוצה קודם כל להודות ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת סילמן, על הפורום החשוב הזה. אני קצת מתרגשת, סליחה. נמצאת איתנו גם פרופסור - - מרפא בעיסוק. כמחלימים, מאוד קשה לנו עם המושג מחלים. אנחנו לא מחלימים, אנחנו מתמודדים. תהליך ההחלמה הזה הוא מאוד ארוך ומתיש.

אני יכולה להעיד על עצמי שנדבקתי עוד לפני שמישהו בכלל שמע על החיסונים, ביולי 2020, ערב תחילת הסגר השני. אני קלינאית תקשורת והיום אני לא עוסקת במקצוע. יש לי בעיות ריכוז קשות ובעיות שליפה מאוד קשות. הריאות שלי אמנם לא מראות שום דבר בבדיקות אובייקטיביות, אבל אני לא מסוגלת לדבר ברצף בוקר שלם בקליניקה ולעבוד. בסוף הכלי שלי זה הקול שלי. היום אני לא יכולה לא בגלל בעיות שליפה ודיבור ולא בגלל בעיות קול.

אני נמצאת כאן היום לא בתור הוועד המנהל של קלינאיות התקשורת בו אני חברה, אלא כחברת פורום מחלימים. גם מהעמדה המקצועית אני יכולה להגיד שהנזקים של לונג קוביד שפחות עלו כאן היום בשעתיים האחרונות, מעבר לנזקים הפיזיים הם הנזקים הקוגניטיביים.

יש לך בעיות בזיכרון ובשליפה?

יש לי בעיות חמורות בשליפה. בעבר היו לי גם בעיות דקדוקיות קשות, הייתי משבשת משפטים.

אגב, בעיות בשליפה אלה תלונות שאנחנו מקבלים המון. בעיות בשליפה ובעיות בזיכרון. יש אנשים שחושבים שזה אולי מהחיסון, אין לי מושג. צריך לשים לב לדבר הזה.

לא, הרבה לפני החיסון. שלא נדבר על זה שגם כשהיה חיסון לקח המון זמן עד שנתנו לנו כמחלימים להתחסן. היינו בתחתית סדר העדיפויות. אני באופן אישי הייתי בהיריון, ולכן אף אחד לא הסתכל עליי כמחלימה. כל הזמן אמרו לי שצריך אבחנה מבדלת, כמעט כל מה שאת מתארת יכול להיות קשור גם להיריון. זה היה ההיריון השישי שלי, בגיל 35, ההיריון הקשה בחיי. ביליתי קרוב ל-9 חודשים בשכיבה על הספה, לא עבדתי בכלל. המנהלת שלי בעבודה הוציאה אותי לחל"ת, לשמחתי, וזה מה שהחזיק אותנו. למקצוע לא חזרתי. הבת שלי היום בת שנה, עבר הרבה זמן מאז.

כאמור, אני לא עוסקת במקצוע. מי שדיברה לפני אמרה שהיא הוכרה כנפגעת עבודה. מי שלא נדבק בעבודה לא מקבל הכרה כנפגע עבודה. לא נבדקים רק בעבודה, אפשר להידבק במפגש משפחתי, במסיבה שכונתית כמו שקרה לחברה מאוד טובה שלי שלא יכלה להיות כאן היום וסובלת מאוד. היא אובחנה לפני שנה וחצי עם פיברומיאלגיה אחרי מאבקים ברופאי משפחה ובכל רופא אחר שהיא פגשה. גם היא הייתה במרפאת מחלימים בעין כרם. הלכנו יחד, אותי לא רצו לקבל כי הייתי בהיריון ואמרו לי שזו אבחנה מבדלת, זה לא רלוונטי ושאחזור אחרי הלידה. אותה כן קיבלו. כל הבדיקות היו תקינות, שום דבר לא נראה בבדיקות הקליניות ושלחו אותה הביתה.

חשוב לומר שאני, היא ומחלימים רבים עברנו את המחלה עצמה, את השלב האקוטי לא בצורה מאוד קלה. היא עד היום מחוברת למחולל חמצן בבית, אני הייתי מחוברת לחמצן בבית כשלושה חודשים. לא אשפזו אותנו כי המחלקות היו מלאות. עם טיפה חמצן במחלקה הסטורציה כבר עלתה, אז פשוט שלחו אותנו הביתה ולא הכניסו אותי אפילו. זה היה במיון באיכילוב. עד היום היא מתמודדת עם קושי לקבל החזר על נסיעה באמבולנס - - -

אוקי. איפה את מטופלת היום?

אני לא מטופלת בכלל.

למה?

כי מעולם לא הסכימו לקבל אותי במרפאת מחלימים. אחרי הלידה אמרו לי שעמוס ואין תורים.

באיזו קופת חולים את?

אני בקופת חולים לאומית. פניתי בזמנו גם לעין כרם ולבלינסון ולא רצו לקבל אותי.

יש לנו נציג של קופת החולים עכשיו.

איפה את גרה?

אני גרה בתל מונד. שוב, זה פחות משנה. יש מחלימים שלא מקבלים מענה. אני חברה בפורום מחלימים, אנחנו פעילים ברשת ומתעדכנים אחד מהשני.

אז בואי נעשה ככה. דוקטור בשארה, אם זה באמת חשוב, אנחנו נשמח לארגן עם פורום המחלימים כינוס גדול - - -

פורום מחלימים שטרם החלימו. להגיד מחלימים זו טעות.

אגב, אנחנו קוראים לעצמנו מחלימים כי זה השם שהמדינה נותנת לנו. אנחנו מתמודדים עם פוסט קורונה.

למרפאות קוראים מרפאות מחלימים, אבל הם לא החלימו. הם כבר לא מדביקים.

אה יודע מה? נביא נציגים של קופות החולים. לי נורא מפריע שאין פה נציגים של כל ארבעת הקופות, על כל מרפאות המחלימים. האמת, האם זה משופה על ידי המשרד? האם המשרד מבין שצריך להשקיע משאבים במרפאות מחלימים? מבחינת האוצר, אני לא יודעת אם זה יושב - - גאיה, יש תקצוב אוצרי למרפאות מחלימים? זה משהו שנקלח בחשבון?

יש תמיכה לקופות החולים לאורך כל תקופת הקורונה מידי חודש, שנועדה למענה - - -

סליחה?

תמיכה כספית שנועדה למענה בהרחבת הטיפול במרפאה, כלומר מעבר למענה נקודתי למבצע חיסונים או לפריסת בדיקות קורונה, מעבדות דיגום והמאמצים האלה שמכוונים למאמץ הלאומי. אנחנו כמובן רואים והקופות רואות עלייה בכמות הביקורים אצל רופא משפחה ואצל רופאים מומחים. דיברו פה על התפתחות השירות ועל זה שהרבה מהמרפאות נותנות את הייעוץ בצורה דיגיטלית מרחוק. הפיתוח של כל התשתיות האלה ושעות הרופא המוגברות, הן נתמכות ומתוקצבות מידי חודש.

אוקי.

אבל אין מבחן תמיכה מיועד.

כשזה לא צבוע זה לא צבוע. בסוף זה הולך לסטיקים של האנטיגן.

אבל החולים קיימים.

ברור שהם קיימים.

מעל 1,000 אושפזו בגלל לונג קוביד בשנה וחצי האחרונות.

אנחנו עדיין טרם קיבלנו - - -

אנחנו לא צריכים אשפוז, אנחנו צריכים טיפול.

נכון. יש כאלה שגם מגיעים לאשפוז ויש כאלה שצריכים טיפול בקהילה, הכל עולה כסף. משרד הבריאות, לכם יש מעקב אחר כמה מרפאות מחלימים יש היום בקהילה?

יש לנו ואין מספיק. יש כמה, אבל לא מספיק. בכללית אין אף מרפאת מחלימים.

כללית עם 5.4 מיליון מבוטחים, היא הקופה הגדולה במדינה. אם אין מרפאות מחלימים שם, זה אומר ש-50% מאזרחי מדינת ישראל מראש לא מכוסים.

אמרתי את זה ואני אומר עוד פעם שאנחנו קוראים לקופות החולים לפתוח מרפאות מחלימים.

אבל מה זה פונים? יש פה הנחיה.

אנחנו לא יכולים לחייב.

בטח שאפשר, מה זאת אומרת? יש תקצוב אוצרי, יש מבחני תמיכה שצריך לעשות. צריך לשנות את כל ההסתכלות על המערכת ולחייב. כמו שאתם מחייבים אותם לתת דברים אחרים, אתם יכולים לחייב גם לפתוח מרפאות מחלימים ולהגיד שמי שלא פותח מרפאות מחלימים ייקנס אחר כך בדברים מסוימים אחרים. לא יכול להיות שיושבים כאן כל כך הרבה מחלימים שאין להם מענה והם אפילו לא יודעים מה לעשות עם זה. אגב, מה עושים עם הטעם המתכתי הזה בפה? למישהו יש איזשהו רעיון? מציעים משהו?

אני אגיד לכם את האמת, יש לכם ארגונים מדהימים כמו מדעת והרבה אחרים. תכף מיטל תדבר ותציג שיש להם הרבה המלצות שהם אוספים מהשטח, מרופאים ואנשים, הם אוספים את הנתונים. אני חושבת שכדאי לעשות את החיבור הזה. אם צריך, יעקב, בואו נארגן משהו של משרד הבריאות והמחלימים יחד, משהו גדול יותר ורחב יותר להיכרות עם התופעה. תעלו כאן את המחקרים. קופות החולים יידרשו להראות את העבודה שלהן. עד אז אולי כללית כבר תפתח מרפאות מחלימים וקופות חולים אחרות יציגו.

עצם העובדה שאתה אומר שאין או שאולי יש - - -

אין מספיק.

זו בעיה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לך על חריצותך בהפעלת הוועדה הזאת.

תדע לך שיותר מידי, אני לא נושמת.

אני לא יכול לתת לך את המינון, אבל את עושה עבודה, נוגעת בכל הנושאים ומגיעה גם לנושאים שאולי אי אפשר להגיע אליהם אם לא מתמידים בוועדות ובסבלנות מגיעים גם לאותם אנשים שחלו בלונג קוביד. אני גם מבקש להיות פה עבורם. הם סובלים מאוד הרבה אבל לא מחשיבים אותם, באיזשהו מקום מתעלמים מהם ומתנכרים להם. יש לך לונג קוביד, אז מה? אלה אנשים שסובלים סבל גדול מאוד.

אם זה היה משהו ברפואה רגילה, כבר היו מטפלים בסבל כזה. בגלל שזה תוצאה של הקורונה אז זה בסדר. למה? הם סובלים. יש אנשים שבאים ופונים, אנשים שכשהם נמצאים בסביבת אוכל מרגישים בפח אשפה. הם בורחים מהריח ויורדים במשקל באופן דרמטי. אנשים מתעלפים או מאבדים את הכרתם, הם מאבדים את הביטחון ללכת. הוא לא יכול להחזיק את עצמו, הוא נופל על הרצפה כי הרגליים לא נושאות אותו. יש תופעות משונות עליהן אתם בוודאי יודעים. אני לא יודע מה קורה בעולם.

גברתי יושבת הראש, נגעת בנקודה של הריפוי. מה עם הכרה שלהם כנפגעים? כנפגעי עבודה וכנכות זמנית. האנשים האלה לא הולכים לעבודה או שצמצמו את היקפה ויש להם עלויות הרבה יותר גדולות.

אפשר להזמין נציג של ביטוח לאומי? הם צריכים להיות בתוך דיון כזה.

אם אנחנו רואים שזה מתמשך, יש מה שנקרא נכות זמנית.

גאיה, מבחינת ביטוח לאומי אין איזושהי שיפוי לאנשים האלה בתקופה הזאת.

אני צריכה לבדוק את זה. אני אבדוק אם הם זכאים לנכות זמנית.

אולי צריך ליצור את זה.

צריך ליזום ישיבה עם הביטוח הלאומי והגופים המקצועיים. אתם יודעים מה התופעות, זה הרי לא דמיון. הדברים האלה נכונים.

הם הביאו מחקרים והראו את זה.

זה גם בעולם, אתם מכירים את זה. הם באים לרופא והוא אומר שהבדיקות בסדר, הוא מרים ידיים.

אנחנו רוצים לשנות את הגישה של הרופא, לא להגיד אני חסר אונים. אני איתך.

אבל לרופא יש מה להציע?

לכן אנחנו עושים קורסי הדרכה, אבל לא הגענו לכל 6,000 רופאי המשפחה.

אפשר בקלות להגיע אליהם. עושים כמה כינוסים, כל אחד בהתאם ל - - -

אני חושב שלרופאי משפחה - - -

אם תבקשי ממשרד הבריאות ליזום את המפגש הזה - - -

כן, אנחנו נעשה את זה יחד.

אני חושב שזה יכול להוביל ל - - -

בסדר גמור.

אני מבקשת גם להתייחס.

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

גברתי יושבת הראש, תודה על הדיון החשוב הזה. חשוב לשתף את הציבור והאזרחים שיידעו מה התסמינים, איך מטפלים בזה ומה הזכויות שלהם כדי שיקבלו טיפול וליווי רפואי ראוי ומתאים. אני רוצה להודות לדוקטור בשארה על מה שציינת לגבי זה שהדרכת רופאי המשפחה היא קריטית וחשובה. אם רופאי משפחה לא יקבלו הדרכה והכשרה לא נוכל להתקדם.

כל קופה צריכה להוסיף ברשימת האבחנות את האבחנה של לונג קוביד או פוסט קוביד. משרד הבריאות אמור לבדוק ולפקח שזה כן נעשה. אם לא יהיה פיקוח של משרד הבריאות על הדבר הזה אנחנו לא נתקדם. אני גם מציעה שכל קופת חולים תיזום סקר בקרב המטופלים. אני לא יודעת אם זה נעשה או לא נעשה - - -

אנחנו עשינו את זה.

אז אנחנו כוועדת בריאות מבקשים להיחשף - - גברתי יושבת הראש, לקיים דיון המשך ולבקש מקופות החולים - - -

אני יכול להציג את הנתונים של הסקר היזום שעשינו.

אני עוד אמשיך, זו המלצה להבא. כמובן פנייה למשרד הבריאות להקדיש ולהפנות תקציבים ייעודיים לקופות החולים על מנת שיבצעו את הסקרים ויעשו את העבודה כמו שצריך. בלי קופות חולים ורפואה בקהילה אי אפשר להתקדם.

אוקי, תודה. מיטל מדעת, ממש בקצרה כי אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לנעול כאן ב-11:00 ואנחנו רוצים להספיק עוד כמה דברים.

בסדר גמור, אני אעשה את זה בקצרה. אני נמצאת כאן בכובע של חברת עמותת מדעת וגם חולה בלונג קוביד כבר עשרה חודשים. אני נושקת לגיל 40, מרגישה בת 90 ומטפלת בילדים קטנים. זה לא פשוט בכלל. אני כרגע נמצאת בחלון הזמנים של הריכוז שלי בין שעתיים לשלוש ביום על מנת שאני אוכל לעבוד. היום אני מבזבזת אותו כאן בזמן הוועדה עם כדור להפרעת קשב, רק כדי שאני אוכל להיות קצת ערנית ולא אשן כל היום, וכדי שאני אוכל גם להיות עם הילדים שלי בהמשך היום.

עבור רוב האנשים הקורונה נגמרה, אין מסכות, אין חולים קשה, המתים כבר פחות מתים, אין סגרים והגבלות והמחלה היא צינון קל. מה זה בכלל לונג קוביד? רוב האנשים לא יודעים. עבורנו הקורונה ממש לא נגמרה, אנחנו תקועים. המקרה שלי נמשך כבר עשרה חודשים ואצל אחרים אף יותר. אין לנו תשובות והתחושה היא שאין גורמים מוסמכים שאפשר לשאול או להתייעץ איתם.

אני שמחה לשמוע שיהיה יותר שיח עם רופאי המשפחה, זה כל כך חשוב כי גם לי נאמר כמו לאחרים שאין מה לעשות, תתמודדי, גם מרפאת מחלימים לא תעזור לך בסופו של דבר.

אני מתנצל בשמם.

תודה רבה. מגיעה לנו תמיכה שיקומית ונפשית. אני לא יודעת אם כך תיראה שארית חיי. יכול להיות שכל החיים שלי הולכים להיראות ככה? אני מאוד מקווה שלא. אני רוצה להילחם עליהם ולדעת שלפחות ניסיתי להילחם על החיים שלי ולחזור למה שהייתי קודם, כי אני ממש לא מה שהייתי.

אני חייבת לציין לגבי הנתונים שאני רואה בארצות הברית, באירופה ובריטניה, שם מוקמים מרכזים שיקומיים למחלימי קורונה כל הזמן. 66 כאלה דווחו רק בארצות הברית בחודש פברואר האחרון. כשאני ניגשת למידע בעברית, שפת האם שלי, באתר משרד הבריאות אין שום מידע. הם מפנים אותי ללכת לרופא המשפחה ולבחון דרכי טיפול. אין דרכי טיפול.

בארצות הברית ובאירופה יש המון מידע. האיחוד האירופי יושב לגבי שיחות על איך אנשים יעבדו ויחזרו לעבודה ומה עושים עם מקומות העבודה. אתם יודעים למשל שרוב האנשים שעובדים בין גילאי 35-49 הם רוב האנשים שיש להם לונג קוביד? זאת בעיה רצינית. בארץ אני לא יודעת אפילו עם מי לדבר, בטח שלא עם ביטוח לאומי. אני עובדת עצמאית, זאת בעיה עבורי. אין לי איך להתפרנס כרגע וזה מאוד קשה.

אנחנו בעמותת מדעת מבקשים ומבקשות לעורר את המודעות לחוסר המודעות העצומה שיש כאן. תסתכלו החוצה מה קורה בעולם, תצרו קשר עם השותפים שלכם בעולם. אנחנו לא מדינה מתפתחת, אנחנו מדינה מפותחת, מדינת הסטרטאפ וחדי הקרן ואין לנו מידע בסיסי.

משפט אחרון בבקשה.

חשובה לנו הנגשת המידע לציבור הרחב לגבי הלונג קוביד, בשפה העברית, הערבית ושפות נוספות. כמובן הקמה של מרפאות מחלימים.

בכללי משרד הבריאות והקופות מחויבים להנגיש שפות.

טוב לדעת. כמובן גם גישור על פערי הידע בין אנשי ונשות הרפואה, כי לפעמים הם פשוט לא יודעים להבין אחד את השנייה. תודה רבה.

תודה. דוקטור גיא חושן, מנהל מרפאת המחלימים. הם מבקשים שנסיים כי המליאה מתחילה ב-11:00. אני אגיד לכם מה אנחנו נעשה. בשבוע הבא נעשה כינוס מאוד גדול בנושא השפעת הקורונה והלונג קוביד כי אני רואה שיש כאן פערים עצומים. לא יכול להיות שנציג של משרד הבריאות אומר שלכללית אין אפילו מרפאה אחת כשהיא חולשת על 5.4 מיליון מהתושבים של מדינת ישראל אשר הינם 50%.

יש לה בבתי החולים שלה, אין לה בקהילה.

בקהילה זה בעיה.

בבתי החולים של הכללית יש.

גיא, מה אתה אומר? אתה עובד בבית חולים איכילוב.

כן, אני אציג את עצמי. שמי דוקטור חושן ואני פנימאי ומומחה מחלות זיהומיות. אני מעורב בנושא הקורונה מתחילתו ומנהל מרפאת קורונה, מרפאה לסובלי קורונה. החל מאוגוסט 2020 ועד עכשיו ראינו במרפאה כ-750 אנשים, אני ראיתי את מרביתם. אני יכול להגיד לך שאת מקבלת פה תמונה לא כל כך מדויקת, ראשית כי חסר מידע. יש לנו בעיה קשה בהגדרות.

מדברים פה על מרפאות קורונה. שמעת מאחת המחלימות שמרפאת קורונה בהדסה עין כרם היא מרפאה לבעיות ריאה. זו לא מרפאת קורונה, מרפאת קורונה חייבת להיות מרפאה מולטי-דיסציפלינרית. כאשר מתייחסים לדבר הזה שנקרא מרפאת קורונה, חייבים להגיד בדיוק מה זה. לדעתי זה המודל שקיים במדינות המתקדמות, וזה המודל שאנחנו חייבים לאמץ פה.

אני בא מתוך בית חולים אבל זה לא אמור להיות התפקיד שלנו. לא אמורה להיות כזאת מרפאה בתוך בית חולים. אנחנו עושים את זה מתוך איזושהי תשוקה לנושא הזה ומתוך רצון לעזור באופן אישי. זה מופע של איש יחיד, אנחנו מופע של שני אנשים בכל בית החולים הענק הזה.

אבל זה לא תפקידכם.

הגב של בית החולים מאחוריי כדי לתת את השירות המולטי-דיסציפלינרי. כשאני שומע את האנשים פה אני מרגיש את הפער העצום בין איפה שאני חי, עם ידע וניסיון שיש לי, לבין השירות שאנשים מקבלים בקהילה. זה מאוד נחמד לשמוע על תוכניות לימוד והדרכה לרופאים - - -

אנחנו כבר שנתיים ויותר בתוך זה.

הפער גדול מאוד בין מה שרצוי לבין מה שמצוי.

אני מסכימה איתך. אנחנו מסכמים את הדיון כי אנחנו חייבים לעלות. תראו, בסופו של דבר דיברנו על מערכת החינוך שעדיין לא קיבלנו תשובה לגבי כל הנושא של האוורור. נזמין גם אותם.

אנחנו צריכים לראות מדגם קבוע ומייצג של אזרחי מדינת ישראל. זה צריך להיות ביחד עם הלמ"ס ומשרד הבריאות לגבי כל הנשאות, התסמינים, ההשפעות החברתיות והתעסוקתיות. בסוף יש השפעות תעסוקתיות אדירות לאירוע הזה. גם ניטור מגפות, לראות האם לכל וריאנט יש השלכות כאלה או אחרות. אנחנו אפילו לא ממש יודעים.

רוב המחלקות על הדלתא בינתיים. אין מספיק על האומיקרון.

צריך להרחיב את מרפאות הקורונה הכרונית למבוגרים וילדים בפריסה ארצית קבועה, שאנשים יידעו ושנפרסם את זה. גם הכשרות לרופאים, לא יכול להיות שאי אפשר לרכז 6,000 רופאים לימי עיון מסודרים בנושא לונג קוביד. גם שיפור ההסברה על הסיכונים של הקורונה לילדים ומבוגרים, ראינו את ההשלכות פה, בדגש על זיהוי מהיר של תסמינים שדורשים טיפול. יש תסמינים קריטיים שדורשים טיפול. לתגבר באופן קבוע את מערך בריאות הנפש כולל מענה מתאים, כי אנחנו יודעים שזה קריטי.

צריך למנות פרוייקטור הסברה או חיסונים לאומי, בדגש על חיסון הילדים שהולך לצאת עכשיו, למערכת החינוך, לטיפות החלב או מה שזה לא יהיה. יש לנו עוד שלל המלצות אבל אנחנו ניתן אותן בדיון הארוך הבא. נביא גם מחלימים שלא החלימו כמו המגפה שאחרי המגפה.

בעזרת השם בריאות לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:06.