פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת החוץ והביטחון
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 11:30

יום ההוקרה למערך המילואים

חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר
משה טור פז
יוסף שיין
נירה שפק

איתמר בן גביר
רות וסרמן לנדה
מופיד מרעי
יואב קיש

סגן שר הביטחון אלון שוסטר
אמיר ודמני - תא"ל, רח"ו תומכ"א, צה"ל

בני בן ארי - תא"ל, אמל"ר, צה"ל

קובי לוי - אל"מ, רמ"ח מילואים, צה"ל

ברוך שטרנברג - סא"ל, רע"ן תקציבים כ"א, משרד הביטחון

אופיר כהן - אל"מ (במי"ל), יו"ר עמותת משרתי המילואים, ארגוני מילואים

דביר אינדיג - עו"ד, יו"ר עמותת צו 8, ארגוני מילואים

קרן גבע - פורום המילואימיות, ארגוני מילואים

טל לוי דיאמנשטיין - פורום המילואימיות, ארגוני מילואים

דוד בקר - צו 8, פורום המילואים בישראל, ארגוני מילואים

מרגנית לוי - עו"ד בשירות המילואים ורס"ן במי"ל בחיל הרפואה

אביב דורית בן ארי - מג"ד 6217 בחטיבת הקומנדו, צה"ל

שלום שילה - מג"ד במילואים

אריאל חימון - עמותת צו 8, ארגוני מילואים

מירי פרנקל-שור

אסף פרידמן

אפרת שלמה, חבר תרגומים

יום ההוקרה למערך המילואים

צוהריים טובים, אני חוזר עכשיו מטקס הענקת פרס ביטחון ישראל לתעשיות הביטחוניות ולגופים המבצעיים, זו הזדמנות טובה גם להגיד תודה לכל העוסקים במלאכה, ובמיוחד לכל אותם אנשים שבחרו להיות בגופים הביטחוניים, ולהישאר, אותם אנשים מצוינים שבחרו להישאר איתנו ולשרת אצלנו, למרות הפיתויים הגדולים שיש בחוץ, וגורמים לנו לשמחתנו הרבה, שיהיו לנו גופים טכנולוגים באמת הטובים בעולם ומגיע להם על זה הרבה הערכה.

אנחנו היום בענייני, קודם כל יום הוקרה למילואימניקים, ולמילואימניקיות, שכאן בכנסת, זה דבר ממש לא מובן מאליו שירות מילואים, ושרבים וטובים שעושים את זה, אל רבים מידי, היה אפשר לעשות את זה יותר, אבל כל מי שעושה את זה הוא בהחלט ראוי להערכה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מעבר להערכה, יכולים גם לדאוג שהשירות הזה יהיה יותר קל ויותר מאפשר.

הדיון היום הוא על הצווים של צווי הקריאה למילואים, אני רואה כאן מצגת עבה כמו שהצבא יודע, אני בטוח שהיא גם מעניינת, אבל אני באמת רוצה, תת אלוף ודמני, שבאמת נתרכז בהבדלים בין הצווים, ולמה עושים שימוש נרחב בצו קריאה חריגה, ככה זה נקרא נכון? חריג קריאה, ושבמידה מסוימת המילואימניקים טוענים שזה פוגע בהם.

אז נתחיל את הדיון, מי רוצה להתחיל? ניתן כבוד לנציג המילואימניקים להתחיל את הדיון.

ו/או בדרך כלל מתחילים מהצבא.

אבל הפעם זה יום שלכם.

יש לך פריבילגיה היום.

כן ממש.

אז קודם כל בוקר טוב, תודה רבה על הדיון החשוב מאוד הזה, בטח ביום החשוב מאוד הזה, אנחנו עמותה למען משרתי המילואים, אני אופיר כהן, אני יו"ר העמותה, מאז שאבי סייג אלוף משנה זיכרונו לברכה, נפטר לפני שנה לצערנו הרב, שכולם מכירים אותו ואת העשייה שלו למען אנשי המילואים במשך שלושת העשורים האחרונים.

יש הרבה נושאים כמובן שאנחנו מתעסקים איתם בתחום המילואים, בהתאם לבקשתך נמקד את הדיון בעניין הצו חריג קריאה, שהשימוש בו בשנים האחרונות הפך לשימוש תדיר מידי, הוא מפריע להרבה מאוד מילואימניקים, יוצר הרבה מאוד בעיות, אני אגע בהם, וגם גורם לאנשים מסוימים, בטח מפקדים, לחשוב פעם שנייה על שירות המילואים שלהם, שזה מבחינתנו קו גבול שאנחנו בטח לא רוצים לחצות אותו.

אז רגע מילה לצו חריג קריאה בהתאמה לצווים האחרים, יש כידוע ארבעה סוגי צווים פחות או יותר, צו רגיל שיוצא על פי התקנות והחוקים, עם מגבלות הקריאה וכו' וכו', ושלושה צווי חירום או שלושה צווי קריאה שונים, אחד זה צו חריג קריאה, שתיים זה צו 9, שלוש זה צו 8.

צו 9 וצו 8 זה צווי חירום, שבדרך כלל יוצאים לענייני ביטחון, הצבא אולי אחרי זה ירצה לפרט בצורה יותר מדויקת, יש עליהם כל מיני מגבלות, גם מגבלות של תקופות, וגם מגבלות שהוועדה צריכה לאשר את הצו הזה תוך 48 שעות שר הביטחון צריך להביא את זה בפני הוועדה, ויש צו אחד נוסף שנקרא צו חריג קריאה, שהוא בשונה מיתר הצווים, ללא כל מגבלות, אפשר להוציא אותו כמעט בכל רגע נתון, כמעט לכל מטרה שרוצים, הוא כמובן מחייב את חייל המילואים להגיע למילואים בדיוק כמו הצווים האחרים, אי אפשר, זה לא צו התנדבותי או משהו בסגנון הזה, ומבחינתנו זה יוצר בעיה.

אז הבעיה הראשונה שציינתי, זה שאין פיקוח פרלמנטרי על הצו הזה, עכשיו אני רוצה לציין כמה דוגמאות כדי שנבין על מה מדובר, בשנים האחרונות כמעט כל אירוע, גם בטחוני וגם לא בטחוני, התחיל עם צו חריג קריאה.

עכשיו אנחנו בטח לא מדברים רגע על האירועים הביטחוניים שיש שיקולים שכרגע אני לא חושב שניתן לדון עליהם פה, למה זה צו חריג קריאה ולא צו 8, אבל יש אירועים שהם אירועי קצה מבחינתנו, כמו לדוגמה, מבצע הבדיקות הסרולוגיות שקרה באוגוסט האחרון.

אני אחזיר את כולנו, בשנתיים האחרונות מגפת הקורונה שיצרה מצב שנקראים אלפי חיילי מילואים, בצדק רב כמובן, לשרת את מדינת ישראל בצו חריג קריאה, ואז בשבועיים האחרונים של אוגוסט יש החלטת ממשלה לבצע מבצע בדיקות סרולוגיות, כדי לבחון מי מהילדים חלה בעבר בקורונה, מבצע שהוא חשוב אבל אין לו שום משמעות להצלת חיים או משהו בסגנון הזה, ושר הביטחון מחליט שבועיים לפני תום אוגוסט, להוציא צו חריג קריאה ל- 6,000 חיילי מילואים, כדי להוציא לפועל את המבצע הזה, הם נקראו מהרגע להרגע בשבועיים האחרונים של אוגוסט, ולכולם ברורות המשמעויות כאן, כאשר כמובן לחיילים אין אפשרות להחליט אם הם באים או לא באים.

בתור סבא אני יודע שזה השבועיים שאין קייטנות בהם.

נכון, אין קייטנות בהם, לרוב ההורים הצעירים מתכננים את החופשות שלהם, קונים כרטיסי טיסה, מזמינים בתי מלון לאותן שבועיים, בדרך כלל גם הצבא נמצא בהדממה, כלומר בחופשה בשבועיים האחרונים של אוגוסט, או בשבוע האחרון של אוגוסט, זאת אומרת שמגייסים 6,000 חיילים להוציא מבצע, כאשר קציני הצבא לא בהכרח כולם נמצאים.

אני רוצה לומר ולשים את זה שנייה כסייג מסוים כי חשוב לומר, הצבא עשה כל שביכולתו, בטח אכ"א, מראש אכ"א בטיפול אישי ודרך האנשים שיושבים פה, עשה כל שביכולתו להקל על חיילי המילואים, הם גייסו פי שתיים ממה שצריך כדי לייצר יתירות, כדי שנוכל לשחרר את האנשים שניתן לשחרר, הם היו באמת עם יד על הדופק, העניין הוא שבסופו של דבר הצבא הוא צבא גדול, ואי אפשר להגיע לפתרון בכל הנקודות.

ומבצע כזה מבחינתנו הוא לא ראוי למצב של צו חריג קריאה, ולגייס 6,000 חיילי מילואים מהרגע להרגע, מ"פים ומג"דים לא יכלו להחליט אם הם באים או לא באים, הם היו חייבים לבוא, והם ביטלו את כל מה שהם היו צריכים לבטל.

עכשיו אני רוצה לומר משהו על העניין החוקי במה החייל נפגע, חייל שמזמין כרטיס טיסה בארקיע לדוגמה או בחברת טיסה אחרת מוכרת, וצריך לבטל את הטיסה הזאת בגלל הצו חריג קריאה, הם לא יחזירו לו את הכסף, אם זה יוצא בצו 8, מה שלא רלוונטי למבצע סרולוגיות אבל רלוונטי למקומות אחרים, אז יחזירו לו את הכסף, כי המדיניות של אותה חברה היא להחזיר את הכסף, ולכן החייל נפגע חג משמעית מדברים שהוא צריך לבטל, ומהסתכלות גם של המשק עליו, וגם של המעסיק שלו ושל המשפחה שלו, כי כשהוא בא למעסיק ואומר קראו לי בצו חריג קריאה, זה לא כמו קראו לי בצו 8.

בשביל לפתור את הדבר הזה אנחנו מבקשים קודם כל לבטל את צו חריג קריאה, אני מניח שזה יוצר בעיות עבור הצבא בגמישות, ולכן אם לא מבטלים אותו, אז אנחנו מבקשים קודם כל שיהיה פיקוח פרלמנטרי של הוועדה, כמו שיש בצו 8 וצו 9 שצריך לאשר אותו תוך 48 שעות, אנחנו מבקשים שזה יתבצע גם לגבי צו חריג קריאה.

אנחנו מבקשים שנוכל להפעיל את חוק הארכת המועדים לייט, שהצבא וגם אנחנו כשהגשנו אותו כהצעת חוק, וכרגע זה נמצא במסדרונות משרד המשפטים, כתוב בחוק הארכת המועדים שהוא מופעל אך ורק כשיש צו חירום, צו חריג קריאה לא מוגדר כצו חירום, אם נגדיר אותו כצו חירום, נוכל להחיל את חוק הארכת מועדים לגביו, בטח ובטח לגבי ביטול עסקאות, כל מה שקשור בחוק בעניין הזה.

אנחנו מבקשים שכמו בצווי החירום האחרים, תתכנס ועדת מנכ"לים בעת גיוס בצו חריג קריאה, אפשר לומר מכמות מסוימת של חיילים, כדי לא לייצר באמת עומס מיותר על הצבא.

ואנחנו מבקשים הכי חשוב, זה להגן על הסטודנטים, הסטודנטים בצו 8 ובצו 9, מוגנים בהרבה מאוד תקנות וחוקים ובהחלטות שמקלות עליהם, כשהם צריכים להגיע לצבא למילואים מהרגע להרגע, בצו חריג קריאה זה לא קיים, אנחנו מבקשים להחיל את זה גם בצו חריג קריאה.

אני אומר לסיכום כדי לא להאריך וכדי לאפשר לאנשים לדבר.

אופיר רק כדי לדייק, זה סוכם בהחלטת הממשלה האחרונה, ההשוואה של צו 8, 9 לצו חריג קריאה, מבחינת זכויות הסטודנטים, זה סוכם במסגרת החלטות הממשלה, שהתקבלו לפני שלושה שבועות על פי בקשתנו.

מעולה, תודה רבה, דרך אגב סוכמו שם הרבה מאוד דברים מצוינים לחיילי המילואים ואנחנו מברכים על זה.

סליחה רגע, אבל גם הסיפור הזה של למשל פיצוי על טיסה או משהו כזה?

אני אתייחס עוד שנייה להכול כולל הדברים שלו, אני רק רציתי להעיר את זה, כיוון שזה סוכם ממש לאחרונה וזה משנה את המצב.

זה הסיכום מבחינתנו, אני חייב לומר שלמרות המאמצים האדירים של הצבא, גם במבצע הסרולוגיות וגם בכל מה שקרה בתקופת הקורונה, אנחנו כעמותה קיבלנו מאות פניות מהרבה מאוד חיילים, שגם הגיעו מהרגע להרגע, ויותר חמור מזה שוחררו מהרגע להרגע.

חייל שהתגייס לשבועיים לאותו מבצע או למבצעים אחרים, או למלונות קורונה או לכל דבר אחר, יש אפשרות תמיד לשחרר אותו, בהחלטה מסוימת לשחרר אותו מהרגע להרגע, והחייל נפגע מזה, כי הוא תכנן את חייו, תכנן את המשמרות שלו, הודיע לעבודה, הודיע למשפחה וכו' וכו', ופתאום מודיעים לו שהוא צריך לצאת החוצה ולהשתחרר.

הצבא באמת עשה כל מה שהוא יכול כדי למנוע את זה, אבל אין מה לעשות בסוף הצבא הוא גוף גדול ואי אפשר למנוע את זה בכל הקצוות, והרבה חיילים נפגעו מזה, הרבה מג"דים והרבה מ"פים החליטו אחרי אותו מבצע, שהם לא רוצים להמשיך במילואים בגלל הסיטואציה הזאת, תודה רבה.

תודה רבה, נלך לפי הסדר בצד השמאלי של השולחן, רק תציג את עצמך.

שלום, שמי עו"ד דביר אינדיג, יו"ר עמותת צו 8, אנחנו עמותה אחות לעמותת המילואים, פשוט ממוצע הגילאים קצת יותר צעיר, אבל אנחנו שנינו פועלים במקביל ומשתפים פעולה.

אני רוצה לדבר בכלל על התייחסות כללית, אבל פטור בלא כלום, בגלל שאופיר דיבר אז אני רוצה לספר סיפור אישי שלי.

לפני עשר שנים, בערך בתקופה הזאת של השנה ב- 2012, אשתי נוסעת לחו"ל לארצות הברית לטיול של עשרה ימים, שוד ושבר, יום ראשון החיילים מתקשרים אלי בלילה באמוק, ואני אפילו לא קיבלתי את החייגן, יש הקפצה, מלחמה, לא יודעים מה קורה, ומגיעים כולם למחרת, אני כמובן לא יודע, מג"ד שלא יודע שום דבר, אני אקצר לכם את הסיפור, בסופו של דבר נקראתי בשלושה ימים בצו 9 לתרג"ד ישר על רטוב, ואני מ"פ, עכשיו אני מ"פ ל- 100 חיילים, ואני אב לשלושה ילדים קטנים בבית פיצקעל'ה, הורי זיכרונם לברכה לא יכלו לעזור לי, ובסופו של דבר אני נאלץ לעשות שמיניות באוויר, שאם אני לא אמצא, היה חשוב לי והפלוגה הייתה חשובה לי, אין סיכוי בעולם שהייתי מצליח להגיע לאותו תרג"ד, שלושה ימים בהתראה מעכשיו לעכשיו צו 9, אני זוכר את המילה של מפקד האוגדה, לא חשוב את שמו, למרות שאני זוכר אותו, שהערתי לו בנקודה הזאת בסיכום בסוף, מה אתם אומרים, הוא רצה לשאול את המ"פים על התרג"ד, על התרגיל המאוד ארוך ומתגלגל הזה, אז אמרתי לו הכל טוב המפקד, אבל אם אפשר לא לקרוא לנו בכזאת התראה מעכשיו לעכשיו בשלושה וחצי ימים, הוא נתן לי כזה מבט מצמית מאיפה באתי אליו בכלל, הוא לא הבין בכלל מה אני רוצה ממנו, כי הוא חי את החיים שלו, הוא עושה את זה כל הזמן, עם זה הוא קם בבוקר, עם זה הוא הולך לישון בלילה, הוא לא מבין למה יש לי בעיה לבוא מעכשיו לעכשיו לשלושה וחצי ארבעה ימים וללא התראה מוקדמת.

ופה אני רוצה להגיע להתייחסות הכללית שדווקא לא מדברת על הנושא הזה, דיברנו בוועדת הכלכלה, אנחנו אומרים בעצם מהנתונים שתת אלוף ודמני הציג, יש אחוז אחד של משרתי מילואים במדינת ישראל, 9.5 מיליון איש, 120 אלף משרתים, זה כאחוז אחד בלבד, פעילים, משרתים פעילים, 120 אלף משרתים פעילים, עליהם אני מדבר כי אלה שבמצבה הגדולה שבקושי מגיעים זה לא העניין שלנו, אז אנחנו רוצים לטפל בשני דברים, בסגמנט הראשון.

חבר'ה זה מפריע לי השיחות האלה בצד, אני מקשיב וזה מפריע לי, יש משרד ליד אפשר לדבר.

אז אנחנו בעמותה מזהים, מה שכולכם מזהים, את הירידה של מעמד איש המילואים בפני כל החברה, בפני המעסיקים, בפני המוסדות, בפני הציבור, מילואימניק זה לא מה שהיה נחשב פעם, היום אנשי מילואים מורידים את זה מהקורות חיים שלהם.

אז יש שני מאמצים שבהם בעמותה שהגדרנו להם להתמקד בהם, אחד זה הפן החברתי כלכלי מול מוסדות המדינה, לשנות את המצב שהיום כל הסוציאליות לדוגמה, 30% מהשכר משולם על ידי המעסיקים, ובלל זה דרך אגב מעסיקים לא רוצים לקחת אנשי מילואים, שזה הדבר העיקרי, ארנונה 25% ל- 2,600 איש זה נחמד, עם כל הכבוד זה לא מה שישנה את המצב.

אבל הפן שאני רוצה לדבר עליו כאן, שזה ועדת חוץ וביטחון שיותר רלוונטית לוועדה שלנו, זה הקשר בין איש המילואים לאיש צבא הקבע, הצבא, צבא הקבע שקולט את אנשי המילואים, אנחנו מזהים בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, וכל פנייה שאנחנו מקבלים אלינו לעמותה, בעיה הולכת ומתמשכת רבת שנים, של איך לאכול אותנו את אנשי המילואים.

אגב אני הזכרתי את זה מקודם באותו מפקד אוגדה, שהסתכל עלי במבט כאילו שנפלתי עליו מהירח, איך אני בכלל מעז לדבר על זה שיש עם זה בעיה לקרוא לי מעכשיו לעכשיו לארבעה ימים.

יש בבסיסי האימון, עדיין, יש לי אימון עוד שבוע בזיקים, קבענו לדוגמה להתחיל בעשר בבוקר כי אנחנו רוצים להתחיל את היום מוקדם, חלוץ בסדר? יום ראשון, בסיסי אימונים, בטח תסכים איתי אופיר, אין עם מי לדבר בשעה עשר בבוקר, למה? כי החיילים הסדירים לא רוצים להגיע לבסיס סגור בשעה עשר בבוקר, אבל אנחנו אנשי מילואים, הזמן שלנו חשוב, הזמן שלנו יקר, מזלזלים בזמן שלנו, לא יכול להיות מצב שאנשי מילואים קובעים בכל הסיכומים לפני האימון שמגיעים בשעה עשר, ובסוף החיילים מקבלים אותנו להחתמות בשעה 12:00.

זה לא רק בסיסי האימון, זה גם קצינות הקישור, זה גם מח"טים, קצינות הקישור הורידו את התקן שלהם, היה פעם קצינת קישור לכל גדוד, או כמעט לכל גדוד, היום זה כבר לא קיים, ובפועל אנחנו המפקדים צריכים להתעסק עם לקרוא לחיילים, זה אדוני היו"ר זה כמעט חצי משרה, הסיפור הזה של להביא את החיילים בייחוד לאימונים, אם בתעסוקות יש השתתפות גבוהה, אגב זה לא חוכמה, יראו לכם במצגת עוד מעט, אחוזי התייצבות של 112, 120 אחוזי התייצבות לתעסוקות, זה לא חוכמה, כי מתוך 24 יום הבאת בן אדם ליום אחד, אז העלית את הגרף של התייצבות, לאימון של חמישה ימים או ארבעה ימים קשה מאוד להביא את כולם ויש לך זמן יותר מצומצם.

אגב, מעסיקים הרבה פעמים אומרים לחייל, אז תדחה את המילואים שלך, אי אפשר לדחות זה אימון גדודי, ארבעת הימים האלה זה מה שיש לך לכל השנה, אתה לא יכול לשחרר, אין לך גמישות, אז זה מאוד מאוד מקשה עלינו.

דבר נוסף, אני רוצה לטפל בסיפור הזה של קצינות הקישור, להחזיר אותם, להחזיר אותם, אנחנו לא אמורים לעשות את הטלפונים האלה, קצינות הקישור אמורות לעזור לנו, הן אמורות לעשות את הטלפונים ברמה טובה, ברמה של היכרות אישית, לא להתחלף כל שנה, אצלי בטלפון שלי, יש קצינת קישור גדוד 938 – 19, גדוד 938 – 20, גדוד 938 – 21, כל שנה צריך להחליף אותן, ועד שהן לומדות את המטרייה הן מתחלפות, אנחנו צריכים עוגן, צריכים עוגן, צריך בסיס קבע של חיבור ביננו לבין הצבא, לא יכול להיות שקצינת הקישור, החיילת או המש"קית הזאת לא תהיה.

ודבר אחרון שאני רוצה לדבר זה ברמת המפקדים, המח"טים, אני מרגיש, אני ראיתי כבר משהו כמו שמונה תשעה מח"טים, שעד שהם מכירים את המטרייה, עד שהם יודעים להבין מה זה גדוד מילואים הם כבר מתחלפים.

אני מבין שככה הצבא עובד שכל שנתיים וחצי שלוש מחלפים תפקיד, עם זה אין לנו מה לעשות, אבל ברמת ההיכרות, אני זוכר קמל"ר, לא הק"מלר הנוכחי, שאמר לי שהוא הופתע שביטלו לו שלוש פעמים הופעה בקורס מח"טים, כי לא היה להם זמן לשמוע אותו כאיש מילואים, מה זה חטיבת מילואים ומה זה כוח מילואים ואיך צריך לאכול את זה, ואנשי המילואים לא יודעים להכיר אותנו, ואז הם מגיעים כמח"טים, וזה בעצם המפקדים הישירות שלנו ואז תוך שנתיים וחצי עד שהם לומדים את המטרייה הם מתחלפים.

מח"טים, קצינות קישור ובסיסי אימון, אם זה שלושת הדברים שהם הממשקים העיקריים לאיש המילואים, בהם הייתי מתמקד, תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת מופיד בבקשה.

קודם כל תודה אדוני היו"ר, יום חשוב, יום הוקרה למערך המילואים בכל הוועדות, וזה יסתיים גם כן בכנס.

מהדברים שאנחנו שומעים כאן כן צריך להתייחס לאנשי מילואים, אני גם לא רוצה להגן על הצבא ובטח הצבא יגיד את הדברים שלו, במיוחד מה שאמרת כרגע, המערכות, דווקא אנשי הקבע ואני אומר את זה מניסיון של איש מילואים, של מפקד יחידת מילואים, של מפקד יחידה שפעם אימנה גם מילואימניקים, אני הייתי ראש ענף חי"ר, אימנתי את כל אנשי גדודי החי"ר של הצבא, ידענו לקלוט אותם, ידענו לקבל אותם, אנשים מצוינים, יודעים להגיע, ואם ביום אחד אתה מקבל אותם בלילה, קולט את הגדוד בלילה ובבוקר עושה תרג"ד רטוב על האש, הצגה לרמטכ"ל, אני חושב שזה איכות, וכן המערכת יודעת לקבל אותם.

אני גם יכול להגיד מידיעה, שהמערכת יודעת לקחת בחשבון את כל מה שאתה אמרת כרגע, ולשפר אותו, היו המון שיפורים בזמן האחרון בהתייחסות לאנשי מילואים, וחשוב מאוד, אמרת את זה קודם, החבר'ה שמעו אותי, ועדת הכלכלה, כשמפקד מגיע והמילואימניק מתגייס, יש הבדל עצום בין זה שהוא מגיע עם ראש מורם ועם תאבון לבוא לעשות את המילואים, לבין זה שהוא עם ראש למטה כי כואב לו, אין לו עבודה, הבית מפריע לו.

לכן כל האלמנטים האלה כן חשובים להתעצמותו של הצבא, כי מילואים, כלומר מערך מילואים חזק, זה צבא יותר חזק, זה מערך הביטחון או הביטחוני שלנו יותר חזק, וזה מוסיף לחוסן הלאומי של המדינה, ולשם כולנו צריכים לכוון, תודה.

יש שיפור, בקצינות קישור יש הרעה.

יש שם בעיה שאני מאמין שתשתפר.

חברים, אתן לא נרשמתם אז לא הופעתן לי בדף אבל אתן מייצגות מילואימניקיות נכון? בבקשה הבמה שלכן, רק תציגי את עצמך.

תודה רבה, אנחנו פורום המילואימיות, אני קרן גבע, זאת טל לוי דיאמנשטיין, אנחנו מייסדות הפורום, ואיתנו משרתות המילואים, המילואימיות, שהן בחרו להגיע פה ושיראו אותן.

אני אגיד בנושא של חריגי קריאה, שיש משמעות כפולה ומכופלת כשזה קשור בנשים שמשרתות במילואים, בחברה הישראלית אישה שעושה מילואים, בניגוד לגבר שנתפס כגיבור ישראל, אישה נתפסת כאילו היא יוצאת לחופשה, היא בחרה הרי לצאת למילואים, וכשהיא על אחת כמה וכמה בחריגות קריאה, היא עומדת בפני שתי אופציות, אופציה אחת לעמוד בפני פיטורים, כי המנהלים שלה בדרך כלל לא רואים את זה בעין יפה, ואופציה שנייה היא להיגרע משירות המילואים, כי אישה שלא מתייצבת לשירות המילואים נתפסת כ- אה עוד פעם היא בחרה בבית ולא בגדוד, אז אולי עדיף לוותר עליה, שאני אפנה את התקן, אני אפנה אותו למישהו שאני יודע שיתייצב בחירום.

חשוב להגיד שחריגות קריאה יש לה השפעה הרבה מעבר לפן הכלכלי, הוא גם פן חברתי. זהו, תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת שפק בבקשה, ומיד אחרי זה נעבור לצד שלכם.

תודה רבה, אנחנו במאי 2022 ישבנו וקיבלנו בוועמ"ש את הנתונים על מערך המילואים, הציגו בפנינו את המצגת, שאלו שאלות, אני מאוד ארצה לראות שחלק מהדברים, ודמני אתה אמרת שהנושאים בטיפול, לדעת אם התקדם משהו למרות שיחסית זה קצר.

אני רוצה לדבר דווקא היום באופן כללי, פעם אחת שמחה ששמת אותי אחרי המילואימיות, נשים רבותי נשים, בסוף אנחנו מדברים על צבא העם, אנחנו מדברים על מכפיל כוח, אנחנו מדברים על שינוי התפיסה לשילוב נשים במערך המילואים, אנחנו מדברים על זה שמערכך המילואים גם מביא מוביליות, אחנו יודעים שבמערך המילואים מתקדמים, אפשר להגיע סג"מ, סג"ן, ולצאת סא"ל, אל"מ, וזה פותח אותנו לעוד דברים במרחב הציבורי, כשיש לנו מכרזים שאומרים תפקיד מג"ד, אז הנה יש כאן מה שנקרא מגדר מסוים שמתקדם לו והאחר לא בהקשר הזה, נתתי דוגמה אחת ועוד הרבה דוגמאות.

מערך המילואים, אני זוכרת את עצמי בפעם הראשונה שבאה לאימון של החטיבה שלי, אני הלכתי והלכתי לקצינת קישור להזין את הפרטים, והשאר התחילו להעביר כרטיסי ביקור, לא הבנתי מה זה, אמרו לי מה לא הבנת? את יודעת כמה עסקאות נסגרות במילואים? כמה עוזרים אחד לשני? כמה הוא צריך עבודה, מה המקצוע שלך, בוא נעשה ביחד.

כמה חיילי מילואים שלי שפוטרו מתפקידם, חלקם בגלל השירות הצבאי שלהם, כי נפת אוגדת עזה עושה הרבה ימי מילואים, שבע שנים היה לנו ממוצע של 70 בערך, מה שנקרא לא בגללנו, ואנחנו מוצאים את עצמנו גם עוזרים להם למצוא מקומות עבודה, כי זה האחווה של מערך המילואים, זה ה- DNA של מערך המילואים, זה האופי של האנשים האלה, ובהחלטות שאנחנו מקבלים או בנהלים, אנחנו פוגעים בדבר הזה, ואני שמחה גם על שיח שהוא מקבל, ואני שמחה על נושא שדובר שנפתח ומשתנה, כמו נשים שיוצאות לחופשת לידה, וגורעים אותם אוטומטית וזה לא יקרה יותר, אנחנו מחכים לנוהל הזה, כי מי שם מישהו להחליט שאני לא יכולה לעשות מילואים עם ילדים, בעלי עושה מילואים עם ילדים ואנחנו מטפלים בילדים באופן שווה, אז נשים רבותי נשים, וולקאם לזה שאנחנו פה, זה אחד.

הדבר השני שאני ארצה לדבר עליו בהקשר הזה, זה כל הנושא של נטל השירות, וזה גם נטל, כי בסוף גם המדינה רוצה רציפות תפקודית, ואנחנו רוצים להיות במקומות העבודה ולייצר, ואנחנו לא רוצים שהנטל של ביטחון מדינת ישראל ומערך המילואים הוא אבן הראשה, אם הוא לא קיים הצבא הסדיר לא עומד בזה לבד, ואנחנו רוצים שנשים יהיו חלק מזה, למה? כדי להקל, שימי המילואים יהיו אחרים, התעסוקות יהיו אחרים, הסבבים יהיו אחרים, ואני מאמינה שפה אנחנו חושבים אותו דבר, כולנו, אז גם בהקשר הזה המדינה צריכה אותנו.

צה"ל צבא העם ולכן אני מדברת גם על הצווים, אני אקשר לזה, אני אמרתי את זה גם כשניתחנו את משבר הקורונה וגם בכלל, אבל משבר הקורונה הציף את זה, ביקשתי מצה"ל לעשות בדיקה, כמה מתוך אלה שהתגייסו, היו נגיד פורשי צה"ל, שיש להם משכורת כבר ופנסיה, וכמה מתוכם אנשי מילואים שיצאו לחל"ת, ואפשר היה לגייס אותם למאמץ הזה, כי הם בכל יום כמו שתואר כאן, מגיעים, ואנחנו יודעים שבכל רגע שיקבלו את החייגן או משהו הם יגיעו, והיום כשאין להם עבודה או הם בחל"ת, צה"ל אומר להם היום יש לנו משימות בשבילכם, בואו נעשה אותם, וזה הצד השני של צה"ל, בזה אני אסיים ותוך כדי אני אעיר, תודה.

תודה. רות את רוצה להעיר משהו?

הצטרף אלינו סגן שר הביטחון חבר הכנסת שוסטר.

אין לי אלא לומר קודם כל שאני מצדיעה לכן מכל ליבי, בתור מי שגם נתקלה במה שאת תיארת, אני באמת חושבת שאתן מודל לחיקוי, לא שאתם לא מודל לחיקוי, גם אתם מודל לחיקוי, והלוואי שנוכל לצעוק את זה קצת יותר חזק ויותר בקול רם בפני כל מי שמוכן, וגם בפני מי שלא מוכן לשמוע, שמי שמשרת במילואים ונותן למדינה, הוא מודל לחיקוי.

הרבה מעבר לזה אין לי מה לומר, וכל דבר שאני אוכל לתרום ולעשות למען הדבר החשוב הזה, אני לרשותכם.

תודה רבה, רק לפני שאני אעביר את זה לצד הימני של השולחן, לגורמי הצבא ומשרד הביטחון, אני רוצה להגיד שיהיה ברור, אין שם שני צדדים לשולחן, אנחנו כולנו ביחד וכולנו נמשיך להיות ביחד, מי רוצה להתחיל? תת אלוף ודמני.

אני רק לפני שנתייחס לסוגייה הספציפית ברשותך היו"ר, אני כמה דקות קצרות על הרקע הכללי, אני לא אעבור על שקפים.

זה גם בסדר לעבור על שקפים.

זה פשוט ייקח קצת זמן ואנחנו כבר עוברים פה ועדה שלישית, אז אני אגיד ככה. קודם כל בראש הדברים כפי שאמרת היו"ר, אנחנו מתייחסים למשרתי המילואים כנבחרת משרתת, אנחנו גם הצגנו את זה בנתונים, גם הצגתי את זה לוועדת משנה פה לפני שבועיים, מדובר ב- 4%, 120 אלף משרתי מילואים פעילים, מתוך כ- 2.9 מיליון בטווח הגילאים 22-45.

יש פה באמת אנשים שאנחנו מכירים ומעריכים וזאת גם המטרה של היום הזה, ואני אפרט עכשיו, עושים מאמצים מאוד גדולים כדי לטפל במערך הזה בצורה הטובה ביותר האפשרית.

אז הדבר הראשון שאני רוצה להגיד, זה שבשנת 2021 נעשה שינוי מאוד מאוד גדול בכל מה שקשור למודל האימונים של המילואים, היקף האימונים של המילואים הוכפל, היקף האימונים של המילואים בוצע מרמת הפרט עד רמת הגדוד, חטיבה, אוגדה, אבל בדגש על מיומנויות הפרט, מיומנויות המפקד, נפתח גם מרכזים של אימונים חד יומיים, זאת אומרת תהליך שלם שקרה בעולם האימונים, כדי לייצר כשירות הרבה יותר טובה, וזה דרך אגב היה ביחד להערות שניתנו שנים קודם, באשר להיקף האימונים, גם הייתה התאמה במודלי האימונים לגזרה האופרטיבית שאותה אוגדה אמורה לפעול בה, היה שינוי מאוד משמעותי בייעול התהליך, אנחנו קיבלנו הרבה מאוד טענות על היעילות של התהליכים, קיצור משך הזמן, פישוט של הרבה מאוד תהליכים, אז אני שם את זה, זה נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, זה תר"ש תנופה במילואים, שזה תוכנית תלת שנתית שאושרה על ידי הרמטכ"ל וסגנו, שהמטרה שלה לעסוק בנקודות התורפה שראינו, גם בסוגיית הלכידות, ונתנו פה כלים גם לרמת הפלוגה, גם לרמת הגדוד, גם לרמת החטיבה.

כל עולם המפקדים, שגם גובה בהחלטת ממשלה שתיכף אני אפרט, תהליכים שלמים לניהול כוח אדם, אפרופו מה שהוזכר פה על הקישור, אז אני חייב להגיד, הייתה הצעה לשנות את מודל הקישור, ההצעה הזאת לא בוצעה, לא שונה מודל הקישור, נהפוך הוא, נכנס אתר קודקוד, אתם לרמת המ"פ והמג"ד שיכול לנהל את היחידה שלו מלפטופ, לאו דווקא להגיע לתוך היחידה, כך שהתהליכים האלה גם שופרו.

יש דברים נוספים שסוכמו במסגרת התוכנית הזאת, כמו סוגיית התנאים הלוגיסטיים, שהגדוד שמבצע תעסוקה, גם ברמת המזון, גם ברמת הרכבים, גם ברמת ימ"מ גמישות למג"ד ועוד דברים נוספים.

הדבר השלישי, זה החלטת הממשלה שהתקבלה לפני מספר שבועות, גם עסקה בהגדרות של משרת מילואים פעיל, ולמעשה הרחיבה את ההגדרה, באופן שללוחמים אנחנו סיכמנו שההגדרה לא תהיה 20 ימים בשלוש שנים, אלא 15 ימים, המשמעות של זה, זה הוספה של למעלה מ- 10 אלפים משרתים פעילים לתוך המסגרת של הלוחמים ביחס למספרים של שנה שעברה.

הדבר הנוסף, זה מועדי קבלת הזכאות, פעמיים בשנה במקום פעם בשנה, ניתנו שורה של הטבות למפקדים, החל בהנחה בארנונה, המשך בהכפלת התגמול מחצי נקודת זיכוי לנקודת זיכוי שלמה, נופש בישראל, ועוד דברים אחרים שאני לא אמנה אותם מפאת קוצר הזמן, אבל החלטה מאוד משמעותית.

החלטה שטיפלה בנושא הסטודנטים, וזה ביחס למה שאמרתי קודם והשוותה את הזכויות של הסטודנטים בצו 8 וצו 9 לצו התראה חריג, דרך אגב כלקח מזה שבמבצע שומר החומות הנושא הזה עלה, ואז שר הביטחון על פי בקשתנו כמובן, העביר החלטה בממשלה ספציפית לעניין שומר החומות לזכויות סטודנטים, ואנחנו רצינו לאגן את זה כמשהו קבוע.

ועוד שורה של החלטות, שעוד פעם אני לא אפרט אותם, אני חייב להגיד שאנחנו נמצאים עכשיו, פה סגן שר הביטחון מוביל את זה בעבודה, ואני גם אשתף את ארגוני המילואים להצעת מחליטים ל- 2023, אנחנו עובדים עליה עכשיו.

אני רוצה להתייחס עוד לשנתיים שלוש נקודות אחרונות, לפני שאני נוגע בעניין, אחד סוגיית שינוי בתקנות הביטוח הלאומי, אנחנו עתידים להגיש לוועדת העבודה והרווחה אחרי תיאום עם הביטוח הלאומי, אני לא יודע אם הם יושבים פה, ועם משרד העבודה והרווחה כמובן משרד הביטחון, כל הגורמים הרלוונטיים, שינויים שאני אציין שניים מהם, אחד זה בתקנה, אני מאמן שזה יסוכם בשבועות הקרובים, זה נושא של משפרי שכר, זה מי שהעלה את משכורתו ערב השירות ב- 25%, שהחישוב יהיה לא על פי הממוצע אלא על פי השכר הגבוה, זה שינוי אחד שהוא בדרך כלל תופס את הצעירים, סטודנטים.

השינוי השני זה הנושא של התגמול המזערי, שזה אומר שמי שאיננו עובד, ערך יום המילואים שלו יעלה מ- 204 ל- 244 שקלים, המשמעות של זה, זה בעצם שהוא יקבל שכר שהוא מעל גובה שכר המינימום, יכול להיות שצריך יותר אבל זה מה שהיינו מסוגלים לעשות, והדברים האלה גם סוכמו תקציבית ומתואמים והדברים האלה יוצאים לדרך.

עוד שני משפטים אחרונים לפני שאני נוגע בנקודה, אחד זה הכשרת המפקדים, אני מבין שמפקדים סדירים לא בהכרח עוברים את התהליך של משרתי מילואים, אבל אנחנו עושים פעולות רבות בקורסי הפיקוד, בקורסי מ"פים, בקורסי מג"דים, בקורסים הבכירים, בפ"ומ, בכל הרמות, במב"ל, בכל המקומות האפשריים, ויש גם, יושב פה רמ"ח מילואים בזרוע היבשה, יושבים עם מפקד מפקד בטרם הכניסה שלו לתפקיד, כדי לחבר אותו טוב ככל האפשר, ורבים מהם מכירים את הדברים בצורה מצוינת.

הדבר האחרון זה כן, שירות נשים, זה הוזכר פה, אז שירות נשים עלה משמעותית בכל המערכים, אז אם אני מסכם לפני שאני נוגע בנקודה, אז יש הרבה דברים שנעשו, אני מקבל לגמרי שיש עוד הרבה דברים שצריך לעשות, עלו פה גם במהלך היום הזה, בעיקר הנושא של טיפול במעסיקים, עוד בסטודנטים, אבל אני חושב שמה שהכי הרבה צריך לעשות, זה לראות שכל רשויות המדינה רתומות למאמץ הזה.

אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם ולא פעמיים, די בודדים בעניין הזה, כולל בהצעת המחליטים האחרונה.

מה הכוונה? בהצעת המחליטים האחרונה אני שואל.

הכוונה היא שהרעיון של הצעת המחליטים, זה ששותפים בה כל הרשויות הממשלתיות, במקרה הזה הייתה דומיננטיות מאוד גבוהה למערכת הביטחון שזה בסדר גמור, אבל אני חושב שבהצעת המחליטים הבאה, צריכה להיות - - -

משרדים אחרים לא שותפים?

היו שותפים, אבל אנחנו חושבים שאפשר לעשות יותר, שותפות רבה יותר, אני לא יגיד שהם לא היו שותפים, היו שותפים אבל אפשר יותר.

תמיד אפשר יותר זה משפט טוב, אתה רוצה להגיד מה אפשר יותר? מה צריך?

אז אני לא מעדיף להגיד את זה ככה, אלא מעדיף להגיש בצורה מסודרת בחודשים הקרובים את ההצעה ל- 2023, שהיא תפיק את הלקחים ממה שהיה ב- 2022.

עכשיו לגבי הדברים שעלו פה, אז קודם כל הקריאה למילואים היא מוגדרת בחוק מילואים, ויש בו מתווים מאוד ברורים לאישור קריאה במילואים, שאנחנו את כל הנושאים החריגים, גם בצו המטרות החריגות שאנחנו תיקפנו אותו ביוני 2021 פה בוועדה, וגם צו המקצועות שמוחרגים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל, תיקפנו פה ביוני 2021, ואת הסוגייה של צו אט"מ והיחידות החריגות, תיקפנו פה בדצמבר 2021, וכנ"ל צו המשך ב- 2021, אז אני לא עכשיו אכנס לזה.

אבל אני רוצה לומר שאנחנו יושבים על עדנים מאוד מאוד ברורים, בחוק המילואים נקבע מה מספר הימים המירבי שנקרא אליו חייל בשנה קלנדרית, כמה המספר המירבי במסגרת תלת גם לחוגר, גם למש"ק וגם לקצין ואני לא הולך להיכנס לזה, אני אכנס ישר לתוך העניין עצמו.

אז לגבי הנושא של הפעלה של צו התראה חריג, וצו 8, 9, קודם כל צריך להגיד ברקע, שכפי שאמרתי.

אם אפשר שאלה לגבי מה שתיארת עד עכשיו לפני שאתה עובר לשלב הבא, עלה נושא פעמיים בוועדה שאני העליתי, הנושא של סטודנטים בחצי משרה, שבסוף כשעושים את החישוב של זה, אז אותו סטודנט מחושב לו בממוצע והוא מפסיד, כי בעצם הוא עובד יומיים והוא מקבל X שכר ובחישוב הזה האם נעשה תיקון לדבר הזה? כי זה פוגע בדיוק באוכלוסייה הזאת.

אז הנושא הזה עלה על ידי עמותת צו 8 אני חושב וגם עמותת המילואים, והיה היום דיון בוועדת הכלכלה בבוקר, ואנחנו נציע פתרונות בעבודות משותפות, צריך להגיד שאנחנו לא יכולים לתת פתרונות להכל, אנחנו ניסינו להתמקד בהחלטת הממשלה, הסברתי במה התמקדנו, הנושא הזה סיכמנו שאנחנו נעשה עליהם עבודה, גם על הנושא של המעסיקים, במסגרת הדיון שהיה בוועדת הכלכלה היום בבוקר.

זה לא שדרוג, זה פוגע להם במה שהם מרוויחים, אתה גורם להם, אם מישהו כזה יוצא לתעסוקה של חודש, פגענו לאותו סטודנט שבא לחודש בשכר, זה לא יכול להיות לטווח ארוך.

אז אמרתי שוב, הנושא הזה עלה ואנחנו התייחסנו לזה בוועדת הכלכלה.

אני רוצה להגיד לגבי העניין הזה לפני שאני צולל על שני דברים שכבר סוכמו, אחד על הסטודנטים אמרתי, ושתיים יש פה, אני מדבר עכשיו ביחד לחריג קריאה, כלומר לצורך העניין, מי נפגע מצו חריג קריאה, אז בנושא של הסטודנטים התייחסתי, שהסדרנו את זה בהצעת הממשלה, החלטת הממשלה שהיא מחייבת את המל"ג, והיא יוצרת השוואה בין סטודנט.

על פי ההחלטה היא לא מחייבת היא ממליצה.

אז היא פונה למל"ג, ההחלטה התקבלה לפני שלושה שבועות, המל"ג אנחנו כבר בקשר איתם והנושא הזה יוסדר, זה אחד.

הדבר השני, יש חוק שנקרא הערכת מועדים, שצריך להעלות לקריאה ראשונה בוועדת חוקה חוק ומשפט, החוק הזה בעצם נותן את האפשרות לתת אפשרות לא לשלם או לדחות יותר נכון לומר, תשלומים לרשויות ממשלתיות, אני דרך אגב הייתי שמח שזה יהיה לכולם אבל זה מה שאפשר, והוא גם אומר שהדבר הזה יינתן גם במסגרת צו 8 ו- 9 וגם במסגרת צו התראה חריג.

עכשיו לגבי הדבר עצמו, קודם כל יש גם יתרונות בצו התראה חריג, לדוגמה צו 8 הוא לא נחשב, הוא לא נספר לענייני משך, והוא חורג מהגבלות היקף המשך שדיברתי עליהם קודם, צו התראה חריג הוא כפוך להגבלות המשך, אז א' זה לא בהכרח אומר שהמנגנון של צו 8 הוא עדיף לפרט על מנגנון של צו התראה חריג, במיוחד בהינתן שמסדירים את הנושא של הסטודנטים.

עכשיו אני רוצה להגיד שרוב המקרים, ואני אתייחס לעניין של הבדיקות הסרולוגיות עוד מעט, אני לא אתחמק מזה, אבל רבות מההפעלות של צו התראה חריג, הן הפעלות מבצעיות לפעולות מבצעיות ייחודיות.

עכשיו אני יכול לתת לך אדוני היו"ר את הפירוט של אגף המבצעים בצה"ל, על כל פעולה ופעולה שמה שמאפיין אותה, עוד פעם בפורום הזה אני אגיד, זה הרבה מאוד מקרים מאוד ממוקדים, של דברים שמפעילים אותנו מהרגע להרגע, למשימות שאנחנו קוראים להם מבצעיות וייחודיות וזה ההערה הראשונה.

ההערה השנייה, שבעקבות ההערות שקיבלנו בשומר חומות, אז אנחנו עשינו עבודה של קביעת קריטריונים למה זה צו התראה חריג ומה זה צו 8.

אפשר להעלות את מה שאתה מדבר במקביל במצגת לכולנו?

אפשר כן.

וצריך להגיד שהקריטריונים שאנחנו שמנו, אני אומר אנחנו זה עבודה משותפת של אגף המבצעים ואגף כוח אדם, זה א' הפעלה לתוכנית אופרטיבית רחבה, ב' להיקף סד"כ נרחב של מעל 10 אלפים חיילי מילואים, ג' למשך מערכה מעל שישה ימי קרב, ומערכה שהיא מתפתחת לכיוון של תמרון.

אנחנו שמנו את כל הדברים האלה, זה לא אומר שצריך לעמוד בכל המבחנים האלה, זה לא איזה מבחן משפטי, אבל זה אומר שאנחנו קבענו לדבר הזה פרמטרים.

אני חייב להגיד שלדוגמה בשומר החומות, אז זה היה מבצע מתגלגל וקצב צבירת הסד"כ בימים הראשונים, לא הגיע לכדי הדברים שאני אומר עכשיו, ולכן בהסתכלות אחורה אנחנו ראינו בזה צו התראה חריג, יכול להיות שאחרי שקבענו את הנתונים האלה היינו חושבים על זה אחרת, אבל ברמה העקרונית, אנחנו קבענו שורה של מבחנים מאוד מאוד מסודרים לטובת הדבר הזה, זה דבר ראשון.

הדבר השני, יש סמכויות בצו 8 וצו 9 שהן מפורטות ואני לא צריך לעבור עליהן, אבל כשאני רוצה להסביר מה קורה, כשאנחנו מדברים על צו הפעלה חריג התראה, זה לא החלטה שמתקבלת כלאחר יד, זה לא מתבצע בצורה כזאת תדירה, זה לא עובר החלטה של איש אחד, יש פה תהליך שלם, שמתחיל מזה שצריך בחינה של אמ"צ, דרישה מבצעית מסודרת, עדכון של ראש אכ"א, סבב אישורים של רח"ט מבצעים, של ראש אמ"צ, של הרמטכ"ל, של שר הביטחון, ראש אכ"א דרך אגב יכול להפעיל עד 500 איש ולא מסגרות מלאות, אם רוצים להפעיל מעל 500 איש בהפעלת מסגרות מלאות, זה עובר אישור של רח"ט מבצעים, ראש אמ"צ, רמטכ"ל ושר ביטחון, לאחר מכן יש בקרה לאישורים האלה ועל המספרים האלה, וגם יש במנגנון עדכון של ועחו"ב.

ככה שלצורך העניין זה לא שהדבר הזה הוא מתקבל ככה סתם בלי שום איזה שהוא קריטריון, ובלי אנשים רבים שרואים את הדבר הזה בדרך ומאפיינים את הצורך המבצעי, ואני אמרתי גם קודם, שהדברים הם גם ברוב המקרים הם צורך מבצעי.

מנגנון לפי סעיף 8 או לפי סעיף 9?

אני עכשיו דיברתי לפי צו התראה חריג.

ודמני, אני רק רוצה לומר לך, שממש התהליך שנעשה פה הוא תהליך פנים צבאי, שלא עולה בקנה אחד עם רוח חוק המילואים.

כשקבעה ועדת חוץ וביטחון ב- 2008 לגבי צו קריאה חריג והסכימה שזה יהיה בפקודת הצבא, אלו היו דברים נקודתיים, כאשר מדובר בחירום, למשל כמו שהיה בצוק איתן לעומת שומר החומות, ששם אתם כן השתמשתם בצו קריאה חריג, הדבר הכי חשוב שהיה צריך להיות מעבר להכרה בצו קריאה חריג לצרכים מסוימים כמו שהסבירו כאן המילואימניקים, אין לכם שום בקרה אזרחית, בטח לא בקרה של הפרלמנט, כאשר מדובר על לקחת בן אדם, לשלוף אותו מהחיים הפרטיים שלו, וזה לא מגיע לשום בחינה מחוץ לצבא.

אז אני חייב לומר שאם אנחנו נסתכל על המקרה של שומר חומות כמקרה בוחן, ואני אתייחס גם לבדיקות הסרולוגיות, אני לא אתחמק מזה, אבל אם אנחנו מסתכלים על הנושא של שומר חומות כמקרה בוחן, אז א' הפרמטרים שאמרתי קודם, הם פרמטרים שבהחלט יכלו בשיקול דעת להגיד שזה צו התראה חריג, זה מקרה גבולי במסגרת הפרמטרים שאמרתי, הדבר השני שהיה בפני הוועדה, הגיע לכאן ואני יודע את זה בידיעה, בזמנו רח"ט תוה"ד, אז היה תת אלוף אבי גיל, היום אלוף, והוא הסביר בפני הוועדה את השיקולים של הפעלה בשומר חומות, של צו התראה חריג, זה היה בוודאי, הוא היה פה בוועדה, והוא הציג בפני הוועדה, כך שלהגיד שאין פיקוח פרלמנטרי, אני לא חושב שזה מדויק.

זה לא אותו דבר, לא זה לא אותו דבר, זה לא פיקוח פרלמנטרי, זה פיקוח שקיים בצו 8 ובצו 9, וזה לא בכדי, אנחנו רואים את המגמה וזה לא בכדי שמשתמשים בצו אחר.

אני לא אמרתי לשנייה אחת שזה אותו דבר, אמרתי שיש פה נסיבות מבצעיות ייחודיות, מיידיות, שמחייבות את רמת הגמישות של הצבא, הדבר הזה עובר בכל האינסטנציות הרלוונטיות לבחינה, הדבר הזה מתבצע ביידוע של ועדת חוץ וביטחון, ובמקרה של שומר גם ועדת חוץ וביטחון בצדק, קראה לצבא כדי להסביר את השיקולים שלו, והדבר הזה הוצג פה בוועדה ובצורה ברורה וחד משמעית.

עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא של הבדיקות הסרולוגיות, בנושא של הבדיקות הסרולוגיות, אנחנו לא פעלנו בצו התראה חריג באופן רגיל, וזה הוצג פה בצורה מאוד הגונה על ידי אופיר, אנחנו היינו צריכים להעמיד כ- 5,000 איש לטובת המשימה הזאת, צריך להגיד שזו לא איזה משימה שהייתה מתוכננת, זו הייתה משימה מיידית, היה צריך לעשות פה דברים מאוד מהר, כולם כבר לא זוכרים את הסיטואציה, אנחנו קיבלנו הנחייה מהמקום הכי בכיר במדינת ישראל להעמיד את הדבר הזה, ואנחנו לא זימנו על פי התקנים, אנחנו זימנו אל מול 5,000 תקנים, זימנו למעלה מ- 8,000 אנשים.

אני לא מוכן לשיחות שדה האלה.

זימנו למעלה מ- 8,000 אנשים, למה זימנו למעלה מ- 8,000 אנשים? כי אנחנו ניהלנו תהליך מול הפרט, ואנחנו בדקנו את היכולות שלו לממש את המילואים האלה, וחלק ניכר מהאנשים לא גויסו בסופו של דבר, מכיוון שזה לא הסתדר להם ביכולת שלהם, ואנחנו בגלל זה זימנו כמעט כפול, כדי להגיע למספר שאנחנו רוצים.

צריך להגיד שגם אז אנחנו הצמדנו את זה, זה היה הכל צמוד גם לשומר חומות, אנחנו הצמדנו את זה למנגנונים שקבענו בשומר חומות, הייתה החלטת ממשלה, גם על הנושא של הסטודנטים, של ההתחשבות בסטודנטים עוד לפני החלטת הממשלה האחרונה, וגם על הנושא של קרן תגמולים שהקמנו על ידי משרד הביטחון בשומר חומות, עבור האנשים שנפגעו מהעובדה שאנחנו הוצאנו להם צווים חריגים, לצערי לא הרבה אנשים פנו לקרן הזאת אבל זה סיפור אחר, ולכן אנחנו עשינו את כל מה שאפשר כדי לתת את המענה.

אני אומר גם בשומר חומות, הקרן דרך אגב היא קרן של שישה מילון ₪, גם במסגרת החלטת הממשלה סוכמו הזכויות לסטודנטים, גם סוכם שם על דחיית התשלומים לבתל"א ורשות המיסים, והחלטות נוספות.

ולכן אם אני מסכם את ההתייחסות שלנו לעניין הזה, אני חושב שבהחלט אי אפשר, ואני מקבל את ההערה, אי אפשר להתייחס לנושא של צו התראה חריג בקלות ראש, אנחנו לא מתייחסים לזה בקלות ראש, המילואימניקים זה בשר מבשרינו, אנחנו לא רוצים להרגע ולפגוע באף אחד, יש פה שיקולים של גמישות ויכולת ההפעלה המבצעית של הצבא, יש פה תהליך מאוד מסודר.

צו 8 וצו 9 זה לא עונה לשיקולים האלה? כלומר חוץ מהעניין של לעדכן את הוועדה בשביל שזה יעבור את האישור של הוועדה.

חבר הכנסת בן גביר, עוד דקה נותנים לך זכות דיבור, תמתין שנייה.

אני שואל אדוני היו"ר זה בסדר, אני שואל תוך כדי תנועה.

אני אומר שוב, ברור שיש פיקוח פרלמנטרי יותר משמעותי בצו 8, לא חלקתי על זה, אני אמרתי שגם במסגרת צו חריג התראה בנסיבות הספציפיות, זה יכולת יותר טובה של הצבא, ויש פה עדיין פיקוח פרלמנטרי, ואני חייב להגיד שבכל המבצעים, בכל המבצעים שהיו בשנים האחרונות אנחנו כן הפעלנו צו 8, במקרה של שומר חומות, כשהגיעה צבירת הסד"כ להיקף שדיברתי עליו, כבר דובר על נושא של הפסקת אש, ולא היה טעם בהוצאת צו 8, ולכן אנחנו נשארנו בצו התראה חריג, וגיבינו את זה בהחלטת ממשלה, לא השארנו את זה באוויר, גיבינו את זה בהחלטת ממשלה, שהיא טיפלה בלקונות של צו התראה חריג, מתוך העניין הזה שזה חשוב לנו.

ולכן אני חושב שמצד אחד המצב הנוכחים, אנחנו חייבים לשמור את הגמישות, מצד שני אנחנו נעמוד בכל פיקוח פרלמנטרי שייקבע, ואנחנו לא מקלים ראש בעניין הזה, מפעילים את זה רק למקומות שאנחנו נדרשים מבחינה מבצעית.

תודה.

אולי רק אפשר שאלת הבהרה קטנה?

בבקשה.

במה ששלכתם, צו 9 לא הופעל עשור כתבתם, ומידי פעם אני הסתכלתי, יש הפעלת צווי 9 מקומיים, מה זה הדבר הזה?

אנחנו לא זוכרים בוועדה שהופעלו אי פעם צווי 9, מכיוון שצווי 9 על פי חוק חייבים לבוא לאישור הוועדה.

אז מה זה הדבר הזה שהופעל?

אני לא יודעת, לא הופעלו צווי 9, לדעתי מה שדובר כאן זה היה צו התראה חריג.

נכון.

אבל כתוב שזה לפחות מה שקראתי.

אני לא יודע איפה זה כתוב.

איפה זה כתוב, במסמך שאנחנו שלחנו?

לא, לא מסמך שאתם שלחתם, לכן שאלתי את הדברים שאני חיפשתי לקראת הדיון הזה, אז כתוב שהופעלו צווי 9 בדרום או משהו כזה, אז אני אומר, השאלה אם באמת יש דבר כזה או שלא? וחיילים ברשתות אלה שנקראים, אומרים הופעל לנו צו 9 עם תירוצים, נקראנו לימ"ח להגיע, מדובר בצו 9.

אנחנו הפעלנו, לא מכיר את זה, אני אבדוק אם יש פה איזו שהיא טעות.

לכן אני שואל בתום לב, אני שואל.

אז אני אומר, מדובר בצו התראה חריג אני מניח, ואני התייחסתי אליו ביחס שלו מול צו 8 וצו 9.

רק אני ברשותך.

שאלת, קיבלת תשובה, אתה רוצה לשאול עוד שאלה?

אני רק אשאל את השאלה בפולו אפ, העובדה שהצו לא הופעל 10 שנים כמו שאתם כותבים, אז קודם כל אנחנו שמחים שאין דברים חריגים ברמת הדחיפות כנראה, זה אולי משהו שצריך, אתם מתרגלים את זה, אתם עושים משהו עם זה? זה שזה לא מופעל זה יושב שם בספרים וזהו?

לא, לא, א' אני לא הצגתי את כל הדברים שרציתי, אבל בוודאי שאנחנו מתרגלים את הכל ומערכת ההפעלה שלנו מתורגלת באימונים מאוד ברורים ומסודרים, אנחנו כפי שאמרתי, גם עשינו חידוד אחרי שומר חומות, ומהם הקריטריונים והמקרים לצו 8 וצו 9.

בשומר חומות הפעלתם אותו הרבה?

בשומר חומות הפעלנו צו התראה חריג.

כמה? כי פה זה מופיע.

אני לא זוכר מספרים בעל פה אבל כמה אלפים.

חבר הכנסת שיין, באמת רצית לשאול שאלה ואני לא רוצה להפוך את זה, עוד שנייה אתה מקבל את זכות הדיבור.

אני מודה לך.

תת אלוף בני בן ארי, אתה רוצה להוסיף?

כן, אני רוצה רק להגיד, אחד קודם כל בהקשר של תרגול, אנחנו מתרגלים כל היום בסדר, מערך המילואים עסוק בעיקר בעיקר להתכונן למלחמה, לצו 8 ול- 9, זה העיסוק המרכזי שלנו, ואליו אנחנו נבנים ומתאמנים כל היום.

לגבי ההפעלות בצו חריג, צריך להגיד שמהר מאוד גם בזמן ההפעלות, הופעלו כלים שתיקנו את הפגיעה בפרט בעקבות ההפעלה של הצו חריג, גם בהקשר של הסטודנטים, הוקמה קרן, גם בהקשר של פגיעה במעסיקים, גם בפגיעה למי שנפגע עם כרטיסי טיסה או כל מיני דברים, פגיעות ברמה האישית כאלו ואחרות.

ידענו להקים מנגנונים שיתנו את השיפוי והפיצוי לעניין הזה, כדי לאפשר את חופש הפעולה בקבלת ההחלטות על ההפעלות של כוחות המילואים.

מעבר לזה אני אומר את זה כקצין מילואים ראשי ביום ההוקרה למערך המילואים, בסוף צה"ל לא לבד בעניין הזה, והציפיה שלי לפחות מהיום הזה, ויכול להיות שאני פשוט לא מכיר מספיק טוב את הדברים שקורים בכנסת, אבל זה באמת שתהיה פה הירתמות של כלל המפלגות, או כלל הגופים בבית הזה, כדי לסייע לנו, כדי לקדם את הדברים גם של מערך המילואים כולו, אם זה הדברים שהועלו פה על ידי העמותות או על ידי המילואימיות, בסוף זו הכוונה של היום הזה.

אני לא מרגיש שההבדלים בין צו 8, 9 או חריג, הם הבעיה המרכזית של מערך המילואים, בוודאי לא בהפעלות האחרונות שידענו מענה.

אני מוכרח להגיד שמההתרשמות שלי ומפניות שהגיעו אלי, המילואימניקים מאוד מאוד מאוד לא אוהבים את הצו חריג קריאה, וזה גם מטרת הדיון, שבסופו של דבר בא כדי לחדד את העניין הזה גם לגורמים הצבאיים.

חבר הכנסת קיש, אתה רוצה להגיד משהו?

כן, שלום צוהריים טובים, קודם כל אנחנו היום באמת ביום ההוקרה למילואים, ואני רוצה גם לומר תודה לך רם על זה שעשית דיון ספציפי שנוגע לעניין אנשי המילואים, אני גם רוצה להזכיר את אבי סייג זיכרונו לברכה, שהיה בעצם שותף בכיר שנים רבות, בטח פה לא מעט אנשים זוכרים אותו ואת העשייה שלו ואין ספק שחסרונו מורגש.

אני רוצה להתמקד בדבר אחד, שבעיני, אני יודע שיש פה הרבה סביב הנושא של צו הקריאה, אבל אני רוצה לדבר סביב נושא אחר שהיה חסם מאוד מרכזי במהלכים מול אנשי המילואים, וזה כשאנחנו כחברי כנסת, אלה שמאמינים בזה, בסדר? לא כולם תמיד אבל מאמינים במי שנותן יותר צריך לקבל יותר, אז באו וברמה המשפטית אמרו לנו, תשמעו אתם לא יכולים להתחיל לסמן את אנשי המילואים, כי יש פה עניין שלא כולם מגיעים לצבא ושוויון וכל מיני כאלה.

הדבר שאני רוצה לשים את האצבע עליו, יש לך את השקף אני לא יודע אם אתה יכול להראות אותו עוד פעם, את הנבחרת המשרתת. כשאני ראיתי את הדבר הזה אז אין יותר ספק בעיני, זה כבר לא עניין של חוק שוויון מה שוויון, אנחנו מדברים במיעוט מאוד קטן, של הקצה של הקצה, 2,600 איש, מפקדים לוחמים ולוחמות במילואים.

זה 2,600 מפקדים.

מפקדים, אני יודע, אני מדבר על המפקדים, אני רוצה לשים את הזרקור למקום הזה, כי זה מספר מספיק מצומצם ומצד אחד נותן ללא השוואה את ההשקעה במילואים לטובת החברה לתפיסתי, ולכן אני אומר בצורה הכי ברורה, ואני אומר את זה למי שלא יהיה בתפקידו כשר ביטחון מחר, ולמי שבתפקידו כשר ביטחון היום.

אי אפשר להתעלם מזה שזה הפך להיות נישה של הנישה, ואנחנו צריכים להוביל חקיקות בצורה ברורה, שנותנת תגמול כמעט בכל תחום, ממכרזים של המדינה, מהעסקה, באמת, להתייחס לזה כאל נבחרת של הנבחרת, אותם 2,600 איש שלדעתי עושים מעל 50 ימי מילואים, אני זורק ככה בלי לחשוב יותר מידי, בשנה והחיים של המשפחה שלהם מסתובבים סביב הנושא הזה של המילואים, והכוח של המילואים נשען עליהם.

את הדבר הזה צריך לפתור, צריך לקדם בחקיקה ובהטבות, כדי שנוכל באמת להגיד גם להם, שמי שנותן יותר מקבל יותר, תודה.

רק ברשותך רציתי להגיד, שאפשר לראות פה, זה בעצם התרגום של החלטת הממשלה האחרונה בנושא המפקדים במילואים, זה שורה של הטבות, אני מסכים לגמרי שצריך עוד, אבל זה יחסית משהו שטופל לאחרונה ושודרג, וכמובן שאפשר לעשות עוד.

חבר הכנסת בן גביר בבקשה.

קודם כל באנו לכאן בעיקר כדי להגיד לכם תודה, לפני הכל ואחרי הכל, וגם כששואלים שאלות, גם אם זה שאלות קשות, השאלות הן מתוך רצון באמת להעביר איזו שהיא ביקורת שהיא בדרך כלל ביקורת בונה.

כן, אנחנו כן מוטרדים מזה שיש כאן איזה שהוא מסלול עוקף ועדה, הייתי אומר אפילו עוקף פרלמנט בנושא הזה של הצו החריג, אבל באמת לא על זה התכנסנו היום, למרות שאתם כן צריכים להבין שהתחושה שלנו היא לא נוחה.

כן התכנסנו היום כדי, לא רק להגיד לכם תודה, אלא כדי גם לנסות לשפר, ואני חייב לומר, אני רואה את השקף הזה, חופשה בישראל, מתן נקודות לקניית ציוד ספורט, חברים אנחנו לא שם, מדינת ישראל יודעת לתגמל את מי שהיא רוצה כמו שצריך, יש דבר שנקרא היום אפליה מתקנת, אפליה מתקנת זה לקחת איזה שהוא ציבור שצריך לפרגן לו יותר ולתת לו, וסליחה שאני אומר, אני לא מזלזל בציוד ספורט, אבל כשאני מדבר על תגמולים, אני מדבר על העדפה בדיור, על נקודות זכות בגישה למכרזים, על קבלה ללימודים, על כל מיני דברים שהם הרבה הרבה הרבה יותר.

לא אתה זה שצריך להגיד, אני מבין את הקו שלך כששאלנו אותך מקודם, דיברת על 200 שהפך להיות 244 שקלים ליום אם זה היה הנתון, אני לא מזלזל, אבל אנחנו רואים כאן מה קורה בכנסת כשרוצים לפרגן למישהו, כשרוצים הממשלה הזאת, חס ושלום, חס ושלום לא משווה חלילה, רק כשרוצה לפרגן לתנועה האיסלמית, לוקחים 53 מיליארד שקלים ונותנים.

חבר הכנסת בן גביר אני מבקש.

אדוני, מה, אני נוגע בנקודות רגישות.

אתה תמשיך עם השקרים המטומטמים שלך, אתה הרי מפיץ רעל ושקרים זה ידוע, אתה לא נוגע, אתה סתם יכול לשקר, מאיפה לקחת את התקציבים האלה?

מה קרה? מה קרה?

מה קרה, אתה נכנס למקום שיש בו דיון ואתה מזהם אותו.

אני רוצה לדאוג להם.

אתה מזהם כל דיון, אתה זוהמה, אתה זוהמה.

זה בסדר שהוא מדבר אלי ככה? זוהמה?

מדברים על מילואים אז הוא מדבר על זוהמה, הוא זוהמה הבחור הזה.

לפעמים עדיף לתת לדברים פשוט לעבור.

לא עדיף, לפעמים גם לא עדיף.

כן חבר הכנסת בן גביר.

אני מודה לך על זה שאתה מתרגש, כנראה שניכרים דברי אמת וזה מרגיז אותך, אני חושב שהמינימום זה לדרוש דברים הרבה יותר רציניים, צריך לעשות כאן אפליה מתקנת, מי שמשרת במילואים מגיע לו יותר מהרבה, וזו עמדתי, וזו דעתי, כן אתה יכול עד מחר להגיד זוהמה ורעל, אני מעדיף לפרגן להם ולא לאויבי ישראל, תודה.

תודה רבה, אני מניח גם שבטח תעזוב כי אמרת את מה שאתה רוצה.

גם נכון, אני הולך לעוד ועדה, אנחנו פשוט עובדים, כמו שאתה יודע אדוני רם בן ברק, יש עוד ועדות, אני עובד.

לא היה לי ספק, לא היה לי ספק.

זה מרגיז אתכם שאני עובד, אבל בסדר, נקווה שבקרוב יתחלפו היוצרות.

תיקחו מאית מהתקציב שאתה נותן לשותפים שלך שיצביעו.

אתם תעבדו באופוזיציה, אנחנו נעבוד בקואליציה ויהיה להם הרבה יותר טוב, הם אגב יודעים את זה.

חבר הכנסת שיין בבקשה.

תודה רבה לך, אנחנו יושבים בוועדה הזאת שנה שלמה, והאופוזיציה העדיפה לא להשתתף בוועדה הזו בכלל, הם החרימו את ועדת חוץ וביטחון, והפרובוקציה בוועדה הזאת לא נעשתה במשך שנה שאני חבר בה, אנחנו יושבים על המדוכה בכל תחום ומנסים לתרום תרומה ייחודית וסגולית לטובת בטחון ישראל, זה מה שאנחנו עושים כאן.

אני מבקש מכם אתם מפריעים לי חברים, אבל אנחנו עכשיו בנסיבות אחרות פוליטיות, וכל אחד שרוצה לרכוב על נסיבות פוליטיות ולזהם את הוועדה הזאת, בא ומזהם אותה, אין לנו מה להגיד, זה מרגיז אותי, זה מתריס וכן הלאה.

טוב שכך, תמשיך להתרגז.

חבר הכנסת בן גביר.

כשהוא הפריע לי זה בסדר היה?

לא, אני עצרתי אותו.

תחשבו, שנה החרימו את ועדת חוץ וביטחון.

אני הייתי כאן לפחות ב- 20 דיונים, על מה אתה מדבר, על מה אתה מדבר? אתה כנראה לא היית בוועדה בכל הדיונים.

שנה, לרבות אנשים בכירים במערכת הבטחון הישראלית, ואתה אדוני קראת להם מעל דוכן הכנסת מספר פעמים להשתתף.

בסדר, כשתתנו חלוקת ועדות נורמלית, אבל זה הולך להתחלף, אתם תשבו בוועדות, תקבלו בדיוק את מה שאנחנו רצינו לתת לכם, חברי ליכוד שצריכים לקבל 4 כסאות מקבלים 2 כסאות.

חבר הכנסת קיש.

תראו מה עשיתם, יום הוקרה לכנסת.

אני מבין שמבחינתכם מערכת הבחירות התחילה, אני מבקש מכם עכשיו לשתוק.

על מה הוא מדבר איתי על כסאות? איך שרמסתם אותנו בכנסת אנחנו נעשה לכם אותו דבר, אתה בושה לכנסת שיין ואתה לא תהיה פה יותר.

חבר הכנסת בן גביר אני קורא אותך לסדר, חבר הכנסת קיש אני קורא אותך לסדר.

תהיו ממלכתיים.

חבר הכנסת בן גביר אני קורא לך לסדר פעם שנייה, פעם שלישית זה יהיה לא קל, תכבדו את הדיון, יש כאן לובשי מדים, תכבדו את הדיון.

שלא ידבר על הוועדות.

בבקשה פרופסור שיין.

אני דיברתי על הוועדות בקונטקסט שאתה יודע בדיוק.

הנה עוד פעם הוא חוזר לזה עוד פעם, לשקר שלכם לא נסכים, ריסקתם את הדמוקרטיה הישראלית ואנחנו לא ניתן לכם.

חבר הכנסת קיש אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

תפסיק עם הפוליטיקה אבל.

חבר הכנסת בן גביר אני מבקש שתצא מהאולם.

עכשיו אתה מוציא אותי מהאולם? יום ממלכתי, התנהגות מאוד לא ממלכתית, אבל מפאת כבודם אני יוצא.

קראתי לך פעמיים, תודה רבה לך, כן בבקשה.

(חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם הוועדה)

עכשיו אפשר להמשיך?

רק אל תדבר על הוועדות שריסקתם.

חבר הכנסת שיין תגיד מה שאתה רוצה.

תראה קיש, אנחנו לא נתייחס אלייך כרגע ונאמר מילים, אתה הרי ידוע בקולך הגבוה ואנחנו נמשיך הלאה, גם גאוניותך ידועה, ואנחנו יודעים שזה בסדר גמור.

עכשיו הנושא הזה של צו 9 הוא בהחלט דבר שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב עליו, קודם כל באמת תודה רבה על כל הדברים, וכולנו פה חלקנו חיילי מילואים, כל אחד מי שגדל במדינה הזאת ושירת וכן הלאה.

אני חושב שהנושא שהעלו מקודם, והוא נושא חשוב, זו באמת אותה דיפרנציאציה, אותה חלוקה של מי נותן באמת 2,000 פלוס שהראיתם למול ה- 500 אלף המספר הגדול.

ועכשיו באמת השאלה היא מה באמת המסה הקריטית כאן, האם המספר הזה הלך וגדל במשך הזמן? האם המספר הזה מייצג משהו של ירידה במוטיבציה? זה מה שאני רוצה לשאול.

רגע אז אני אסביר.

רק תן לי רגע להגיד לך, הרי החלוקה הזאת שמקודם העלה מי שישב פה לצידי את הדבר הזה, שאתה אומר אנחנו באוכלוסייה של 10 מיליון עוד מעט, ובתוך ה- 10 מיליון האלה יש לנו כ- 500 אלף משרתי מילואים, ובסוף בסוף 0.03 שאתם מציינים זה מפקדים לוחמים במילואים.

זאת אומרת, האם באמת אנחנו נמצאים בחסך מסוים? האם המספר הזה מייצג משהו שהוא יוצר באמת, כי אתה יודע הוא מהדהד, הוא לא סתם מספר בתוך הטבלה שנתתם לנו, בתוך השקף, לכן אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב לראות, האם זה משהו שמראה לנו על חסך, האם זה משהו שמראה לנו על חוסר השתתפות, זה הדבר אני חושב המרכזי כאן בדיון, מעבר לכל הסופרלטיבים שאתם רשאים להם וזקוקים להם, וכל הדברים האלה שאני חושב שראויים להם, אז אני אומר, זה השאלה שאני רוצה להפנות אליך כראש מערך המילואים.

אז אני אגיד ככה, אחד קודם כל סד"כ המילואים היום אל מול המשימות שיש לנו הוא מספק, אנחנו לא בפער של אנשי מילואים, אנחנו כן מזהים שהדיפרנציאליות הזאת והיכולת שלנו להעמיד כשירות שונה בתוך מערך המילואים, אל מול המשימות, כל כוח אל מול המשימה שלו, עם מה שמנחה אותנו בהקצאת המשאבים וכו'. ואנחנו מתחילים לזהות באוכלוסיות מסוימות, שיש לנו קושי לפתח מפקדים מתאימים בקצה המבצעי באנשים שנושאים במירב העומס.

ואת אותם 2,600 שנדרשים לבצע הרבה יותר, לדוגמה מ"פ במילואים היום ביחידות המתמרנות, הוא צריך לבצע כדי להצליח להיות כשיר למשימתו, סדר גודל של 50, 60 ימי מילואים בשנה, את הדבר הזה אנחנו מתחילים לזהות, שאנחנו צריכים תמריצים נוספים ויכולת שכנוע, הן אל מול המעסיקים, והן אל מול האנשים עצמם, כדי לסייע להם להתפתח לתפקידים האלה, אם לא נעשה את זה עכשיו, אנחנו לא נמצאים בנקודת שבר כרגע, אבל אם לא נעשה את הדברים האלה עכשיו, בעוד חמש עשר שנים, נמצא את עצמנו בנקודת שבר, שאנחנו לא רוצים להגיע אליה, ולכן אנחנו היום עסוקים בלתת את המענה הזה שדיבר עליו גם ודמני ונותן מענה מצוין בהקשר הזה, תמיד אפשר יותר, תמיד צריך יותר, אבל אנחנו בהחלט בתהליך מאוד מאוד מתקדם של שיפור הדברים האלה ומרגישים את זה גם אצל האנשים.

תת אלוף בן ארי, אתה ציינת קודם שהקמתם קרן שתעזור לאנשים שנפגעו, ואמרת באותו משפט שמעטים פנו לקרן, האם הפקתם לקחים מתוך הסיפור הזה, למה מעטים פנו לקרן ולא עשו שימוש יותר נרחב?

אני רק אשלים את השאלה שלך, מכיוון שאני בא מהנקודה, אני הרבה שנים, עשרות שנים באקדמיה, וגם הייתי בוות"ת, חבר הוות"ת מל"ג, ושמה ניסינו לטפל בנושאים האלה של אותם סטודנטים שלנו, שנמצאים 50, 60 יום, וזה דבר מאוד מאוד לא טריוויאלי, כמובן אם אתה רוצה בתוך האקדמיה, שלא לדבר על מצבים, האם באמת יש התייחסות כמה יש לכם בתוך הדבר הזה עם יחידה מסוימת בתוך האקדמיה שהיא עובדת, כי מה שיש לנו, יש את הדברים שהמל"ג קבע כמדיניות, ויש כמובן אוניברסיטאות שעובדות מאוד קשה על מנת לבצע את מה שנדרש על מנת לאפשר מועדי ג' וכן הלאה, כל מיני דברים שהם לא פשוטים בתוך האקדמיה.

אז אני אומר, האם יש לכם יחידה מיוחדת לסטודנטים, כי חלקם מאוד, אני גם כיו"ר ועדת המשנה להשכלה גבוהה, אני אומר לכם, חלקם מאוד זקוקים לתמיכות מיוחדות בתוך ההשכלה הגבוהה.

אז אני אמרתי קודם, שיש שורה של החלטות שהתקבלו ובהחלטה האחרונה אני חושב שהעצמנו את זה עוד, שהמטרה שלהם היא להתחשב בסטודנטים, אנחנו לא תמיד יודעים, כי זה תלוי שהפרט מעדכן אותנו, אנחנו הכנסנו עכשיו אפליקציה כדי שזה יהיה יותר קל להנגיש לנו את המידע הזה, כדי שנוכל לשלוט בזה בצורה יותר טובה.

אבל לשאלתך, אנחנו נעשה ממש בקרוב בעקבות ההחלטה האחרונה, מפגש עם המל"ג, יש לנו שיתוף פעולה עם המל"ג, זה לא שיש לנו פה איזו שהיא בעיה, העניין הוא שיש מוסדות שמתנהגים בצורה שונה, אני אמרתי את זה במגבלות מה שאני יכול.

אני אומר מכיוון שכך, וזה נכון ברור, ולכן אני רוצה להציע הצעה פה לכם, אני חושב שמכיוון שמדובר בכמות יחסית קטנה, אפשר לקבוע מסמרות לאנשים מיוחדים אלה, שיבינו כי במוסדות להשכלה גבוהה, הקטגוריה הזאת איננה מוכרת ככזו, זה מה שאני רוצה לומר, היא לא מוכרת ככזו, לא יודעים שיש כאלה שעשו 50 יום, סטודנטים מגיעים, עשינו 20 יום.

זאת אומרת אם יהיה לנו קטגוריה מיוחדת שכזו שאז ההשכלה הגבוהה וורה ישבו, ואני בטוח שירצו לתת מענה הולם, שתרד הנחתה, לא במובן הנחתה, אבל שתרד הנחיה גבוהה, שידעו שאלה הם קטגוריות שדרושים להם פתרונות מיוחדים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה.

אז קודם כל במסגרת ועדת השרים שהייתה, גם הוחלט על תוספת של הגדלת החלוקה, או יצירת קטגוריה בדיוק כפי שאתה מתאר אותה, זאת אומרת מעבר למשרת מילואים פעיל, יש לנו משרת מילואים מתקדם ויש לנו משרת מילואים מוביל, כל אחד מהם באמת בהקשר של מה שדיברת, וזה באמת יכול לתת מענה, וניקח את הרעיון ונבחן אותו ביחד.

מצוין תודה רבה.

ולגבי השאלה של הקרן, אחד קודם כל פנינו ועדכנו שיש קרן כזאת ומי שנפגע יכול לפנות ולבקש, ואני חושב עוד פעם, אני גויסתי בצו חריג בשומר חומות כמילואימניק וקיבלתי את כל המידע, ואני חושב שמי שהיה צריך מענה פנה וקיבל, יכול להיות שאולי חלק זה לא הגיע עד הקצה, אולי אנחנו צריכים לשפר את ההפצה של המידע אצלנו, אבל אני חושב שהמנגנונים שניתנו נתנו מענה, אם הוא לא הגיע עד הקצה אנחנו צריכים לחדד את הדבר הזה אצלנו.

השתדלנו ממש להגיע עד אחרון האנשים, הודענו הודעות פרטניות.

חבר הכנסת קינלי, שאתה גם יוזם היום הזה.

יחד עם קיש, צוהריים טובים.

יחד עם חבר הכנסת קיש, ואני רוצה להודות לכם על זה.

אז צוהריים טובים, אני בא מוועדת חינוך שם ניהלתי את הדיון על יום המילואים, ובאמת עלה שם הנושא שהוזכר עכשיו, קודם כל יש פתרון פרקטי לאתגר שלצבא אין בעצם רישום של מיהו החייל הסטודנט, הפתרון נמצא בביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי מנהל את המאגר המעודכן ביותר בישראל, והיום על פי חוק הוא יכול בתנאים מסוימים להעביר לרשויות אחרות את הגישה למאגר שלו, ביקשנו מנציג הביטוח הלאומי שישב בדיון, אבישג הייתה שם מטעמכם, כי לו יש כמעט 100% מהסטודנטים בישראל רשומים אצלו מסיבות של מיסוי, ולכן אין סיבה שזה לא יגיע, והבעיה הטכנית הזאת תיפתר והצבא ידע מיהו סטודנט, ואז הוא גם ידע להנגיש לו טוב יותר את המידע, זה אתגר מיצוי הזכויות.

מותר להם להעביר לנו את המידע?

כן, יש לזה כללים, אבל היועצת המשפטית של הוועדה הייתה סבורה שזה אפשרי.

נושא שני שעלה בוועדה וקשור לאנשים כאן גם כן, במסגרת הדברים שהעלה פרופסור שיין, זה נושא של מיצוי הזכויות לסטודנט ששירת 14 יום אבל לא ברצף, פעם היה מאוד מקובל, עשינו תעסוקות של 30 ו- 40 יום בשנה, ככה בשנות ה- 90 ובראשית ה- 2000, היום זה כבר לא כל כך מקובל, יש הרבה פחות, ובאמת הסיפור של לתת זכויות גם למי ששירת 14 יום אבל לא ברצף, שזה רוב חיילי המילואים היום יעשו כמה ימים במתקן החד יומי שקיש ואני ומרי ביקרנו בו, ויעשו אימון של חמישה ימים, אבל בעצם הם לא ישרתו 14 יום.

עכשיו לסטודנט למשל זה מאוד משמעותי, כי הוא נעדר בסוף מ- 14 ימי לימודים, נכון שלא ברצף, עדיין את הזכות למשל ל-שתי נקודות זכות, נכון שננגיש לו לא לשיקול דעת המוסד אלא כנורמה, זו הנקודה השנייה שאני מבין לכאן.

נקודה שלישית באמת שוב בהקשר של השכלה גבוהה, יש לנו פער פה בין האוניברסיטאות שמטופלות יחסית, תשעה וחצי מוסדרות, כי אחד ורה עוד לא מכירה בו, אנחנו מכירים בו, ואנחנו נרצה לראות את העשירי גם כן, וזה באמת שהאוניברסיטאות יטופלו, שמה אני חושב שיש לנו פחות בעיה, יש פערים, אבל במכללות יש אתגר לא קטן, יש בישראל למעלה מ- 150 מוסדות השכלה גבוהה, ושם אנחנו צריכים לראות שהמענה הניתן באחרונת המכללות גם הלא מתוקצבות, הוא בסוף אותו מענה, כי חייל המילואים הוא חייל מילואים, זה שהוא הלך למכללה לא מתוקצבת, לא גורע את חלקו.

נקודה אחרונה בנוגע למה שכאן עולה, נושא הצו החריג, אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות כשדולת המילואים באמת סביב הנושא הזה.

אפשר חבר הכנסת קינלי לעשות את זה גם בחוק.

נכון.

תרים את הכפפה.

אני חושב שאנחנו בהחלט צריכים לשקול כאן לעשות תיקון חקיקה, ואני אומר כאן משהו.

יש סיכוי שאפילו האופוזיציה תתמוך.

לא נראה לי אבל בסדר נסתדר בלעדיהם, קיש אל תיעלב.

אנחנו פשוט נהיה קואליציה ואתם תהיו אופוזיציה אז אולי יש סיכוי שתתמכו.

ברור ברור, הייתי בשלוש ועדות, לא היה דיון אחד שעסק בפוליטיקה רק במהות, לא יודע איך שהוא הגענו לפה, ובוא נשאל מי אשם.

אני חושב שסוגיית הצו החריג היא באמת סוגיה מאוד מטרידה והיא לא תיאורטית, פגשנו אותה עכשיו, ממש בקריאה האחרונה של גדודי המילואים לקו התפר ופגשנו אותה גם בקורונה, והיא מטרידה משתי סיבות, האחת כי היא בסוף חורגת מהכללים שצה"ל עצמו רוצה לייצר עם אנשי המילואים של כמה זמן מראש הוא קורה להם, והוא גם מייצר איזה שהוא מנגנון לא מושלם בהקשר של איך מפצים אותם אחר כך, איך מפצים.

כלומר כל הסיפור של הצו החריג פה, אני חושב, אני יודע את זה גם מאנשי עמותת המילואים, דורש טיפול חקיקתי מצידנו לדעתי במשותף, אם משרד הביטחון ירצה להוביל את זה אנחנו נברך אלון, ואם לא אז אני חושב שזה צריך לבוא כחקיקה פרטית בתמיכת המשרד, אבל זה דבר שצריך לטפל בו כי הוא מציק להרבה מאוד אנשים, והוא בסוף פוגע בחייל המילואים ובמעסיק שלו בקצה, תודה.

בבקשה חברת הכנסת שפק.

אחד אני אתעקש לדבר על נושא הנשים ולקבל אמירה מהצבא בהקשר הזה, הצגתם כאן שהנשים עולים, אני מזכירה - - -
.

לוועדה הצגנו.

אני משתמשת בחומר של הוועדה, הכל בסדר.

אנחנו ראינו שמשנת 2016 עד שנת 2021, עלינו ב- 7% בנשים שמשרתות במצבת הפעילים על פי מגדר, ובטבלה אחרת שהצגתם שמדבר על נשים בשירות מילואים פעיל מסך הגברים והנשים שמשרתים, אנחנו רואים שהאחוזים הם גם נמוכים.

אני רוצה לגעת בהקשר למה שאמרתי, בהמשך למגמה שמובילה עמותת המילואימניקיות, אני מוסיפה להן את ה- ק' אני יודעת, אבל יש לי הערה לזה ואתן מכירות.

אני רוצה שתצאו בהצהרה או שתגידו לי אם יש תוכנית לעלות את זה, שיש מדדים, שיש קביעות, קמל"ר שבא ואומר, אנחנו משלבים, זה השאלה הראשונה שלי.

אבל זו שאלה שהיא פונקציה של מה שאנחנו עושים בעולם הסדיר.

לגמרי.

אז אני מסביר, הסברתי את זה גם בוועדה, קודם כל יש עלייה, רואים את העלייה.

אתה רוצה שאני עוד פעם אפרט 0.0 של פסיק העלייה?

לא לא רגע, יש עלייה זה אחד, שתיים בשנתיים האחרונות יש מנגנונים של מעבר מסדיר למילואים, כמעט לכל, בעיקר מדובר פה על לוחמות באופן מלא, עכשיו שיעור הנשים בצבא הסדיר נמצא בעלייה מתמדת, גם במקצועות הלחימה, אנחנו מדברים על גידול של 180% בחמש השנים האחרונות, יש כ- 17%, כ- 18% אפילו אפשר להגיד מהסד"כ הלוחם הוא נשים, מן הסתם הדבר הזה מחלחל לתוך המילואים, עם מנגנוני מעבריות.

אז זה לא כל כך חילחול, צה"ל עובד ביעדים מדדים וכשירויות, ככה חונכתי 36 שנה, אני שואלת האם יש תוכנית, כן או לא? עזוב את ה- 20 האלה אני מכירה מקודם.

חברת הכנסת שפק יש לי שאלה אלייך, את חושבת שנכון יהיה לחייב נשים לעשות מילואים?

אני חושבת שמה שנכון לגברים נכון לנשים, אני אומרת לך את עמדתי, מה שנכון לנשים נכון לגברים.

אני שואל אותך שאלה, האם את חושבת שאישה שמשרתת בצבא בתפקיד כזה או אחר, האם זה נכון שבאופן אוטומטי היא תעבור למערך המילואים כמו גברים, או שאת חושבת שלתת להן את הזכות לבחור היא דבר נכון או לא?

אני חושבת שאזרח במדינת ישראל, ולא משנה אם כתוב זכר או נקבה, אם מדינת ישראל וצה"ל ומערך המילואים כן חובה, וכמו שיש, כמו שהייתי מפקדת יחידה, היה ועדות, ראינו מי, אותו תהליך.

בסדר, אמרת שכן.

כן, והדבר היחידי שאמרתי שאותו שווה לפנות ולא בפטור, זה אישה אחרי לידה לשאול אם היא רוצה להמשיך, או להקפיא, או לעשות פטור, וזה הדבר שאמרנו ואני שמחתי מאוד לשמוע אתמול את עמדת הצבא שאומרת שזה תהליך בטיפול, בעיני זה שווה היה גם להגיד את זה בקול רם פה, וזאת תשובתי לשאלה, ואני אשמח כן להגדיר יעד.

אבל אני חושב שאין טעם בהגדרת יעד, כיוון שמה שקורה פה, זה שההרחבה בסדיר פלוס מנגנוני המעבר מסדיר למילואים, הם יוצרים את המציאות, לא צריך לקבוע יעד, זה קורה לבד, לא צריך לקבוע יעד לדבר הזה, ולכן העלייה הזאת תימשך, כי אנחנו רואים מה קורה בסדיר, מן הסתם זה גוזר את המילואים.

אז אני מסכימה איתך, כי יש מנגנון הזנה, אז אני אגיד לך משהו אחר, יש אצלי פניות של עשרות נשים שהיו סמג"דיות, מ"פיות וגם מפקדה, שרוצות ומקבלות שלילי על שלילי על שלישי, אז אני אומרת אוקי, קדימה אתה מדבר על סב"מ אתה מדבר על כל הדברים האלה, כך אחורה ותפתח את זה.

אני הרי לא יודע להתייחס למקרה פרטני שאת אומרת לי עכשיו.

אז תגיד שמגמה היא כן, תפתחו את זה לנשים, תאמרו להם תגישו וזהו זה פתרון טוב.

אני אשאל את השאלה השנייה שלי, השאלה השנייה שלי מדברת על תוכנית על החלטת הממשלה, זה גם לאלון, אני מקבלת המון פניות לזה שהתוכנית היא בעיקרה למפקדים, וההפרדה בין מפקדים ליתר היא בעייתית, אני אומרת כמפקדת יחידה וכקצינת אג"מ מל"י, האנשים שלי שהיו צי הקטק"ל והחימושניקים שיצאו לרק"מ, או הקשר שיצאו לפני לפתוח את הכל והלוגיסטיקה, הם לא פחות חשובים מהמפקדים, ובסוף כאילו אנחנו עושים איפה ואיפה.

אם יש לי בגדוד או בפלוגה צוותים או מחלקות שנותנים מענה, למה ההפרדה הזאת, מפקדים הם מפקדים, אבל ההפרדה הזאת גורמת בעיני רע ואני שואלת אותה.

והדבר האחרון שזו בקשה קטנה, כמה שזה מצחיק לא תיארתי לעצמי כמה זה חשוב, תעודת המשרת הפעיל שנותנים זו גאווה לאנשים בארנק, אנשים מתגאים בה, קיבלתי עשרות פניות על זה, שבוטלו אימונים, בוטלו תעסוקות, בוטלו כל מיני דברים בגלל המגפה, בגלל משבר הקורונה, ואז אנשים פספסו, ביקשו תחריגו את התקופה הזאת, זה לא יאמן כמה זה כלום, אבל כמה גאווה יש בתעודה הזאת, אני מבקשת אם אפשר לבחון להחריג את זה כדי שאנשים יקבלו, בסוף זה כלום.

אני רק חושב, את נתת לי הזדמנות להפריך את האמירה הזאת, אני לא אומר שזה לא נכון, אנחנו מקדישים תשומת לב מאוד גדולה למפקדים, ויש לזה גם היגיון, בסוף זה אנשים שנושאים על גבם נטל יותר משמעותי, אבל בתוך ההחלטה עצמה, יש שורה של החלטות שלא נוגעות בהכרח במפקדים, כל הנושא של דירה להשכיר לא בהכרח נוגע במפקדים, הנחות באגרות לא קשור רק למפקדים, מלגות פר"ח לא קשור למפקדים, הסוגייה של הגדרות שמכניסים קבוצות נוספות של לוחמים לא קשור למפקדים, הנושא של הרחבת הזכויות לביטוח הלאומי שבעזרת השם נאשר בעוד שבועיים שלושה פה, ועדת העבודה והרווחה לא קשור למפקדים, ואני יכול להמשיך ולהגיד.

נופש מפקדים, יש גם נופש לתומק"ל?

לא, נכון כי יש דברים שהם למפקדים.

אוקי אז אני אומרת שווה, אני לא קבעתי כן או לא, אמרתי ששווה, רק תשובה על התעודה יש למישהו?

לגבי משרת מילואים פעיל אנחנו פועלים כן לראות איך אפשר להרחיב, אני לא רוצה לתת על זה תשובה כלאחר יד, זה גם עלה בפגישות שלי עם העמותות ואנחנו ניתן לזה תשובה.

כן חברים, יש מישהו שלא קיבל זכות דיבור ורוצה לדבר? המכון לדמוקרטיה בדרך כלל את מדברת. בבקשה רק תציג את עצמך.

אני דוד בקר מעמותת צו 8, פורום המילואים בישראל, דיברתי עם הקמל"ר לגבי העניין הזה, אבל אני כן רוצה להעלות את זה בפני הוועדה.

לפני כמה ימים סיימתי תעסוקה מבצעית, שהיית אמורה סך הכל כולל העלל, להיות 25 ימים.

חברים אני מבקש, אתם לא חייבים להיות פה זה לא חובה, כן.

אבל הגיעה איזו שהיא הנחתה מהגדוד או מהחטיבה, אני משרת בגדוד 7016 בחטיבה 4, שצריך לקצץ לפלוגה שלנו 30 ימ"מים, ובסוף נוצר מצב שהוציאו חבר'ה שלנו, על חשבון המבצעיות נקרא לזה ככה, הביתה, כי היו צריכים מה שנקרא לקצץ ימ"מים וקיצצו בבשר החי.

עכשיו אם אני אקח את עצמי בתוך דוגמה, כעורך חדשות בעיתון דה מרקר שאני עובד במשמרות ועוד אנשים שעובדים במשמרות, בסוף הגענו למצב שמצד אחד קיצצו לנו ימ"מים והיינו בבית ולא קיבלנו על זה כסף, ומצד שני לא יכולנו לעבוד, אז היו אנשים שנותרו קרחים מכאן ומכאן, ואיבדו נגיד שבוע שלם של עבודה.

דיברו על זה קודם.

אז אנחנו נשמח שלפחות בתעסוקות מבצעיות, שאנשים מגיעים להרבה ימים והם יודעים שהם באים לכל הפחות לשלושה שבועות אם לא ליותר, שיתנו מספיק ימ"מים שאנשים לא יגיעו לסיטואציה בה הם נותרים חסרי תעסוקה ויפסידו כסף, כתוצאה מכך.

אבל אני לא הגנתי את הנקודה הזאת, נאמר שבאת לימי מילואים והוחלט לקצץ ימי מילואים ושלחו אותך הביתה, למה אתה לא יכול לחזור לעבוד?

כי זה משמרות שצריך להגיש מראש, ואני לא יכול לבוא מתי שאני רוצה לעבוד.

וחוץ מזה עולה שלעצמאיים בסוף אם ידעת שאתה 30 יום לא נמצא, אז אתה לא לקחת עבודות, ופתאום מהיום למחר אתה לא יכול לקחת פרויקט העצמאים אפילו נפגעים יותר.

כן, אבל אני גם נמצא בכוננות בבית, זאת אומרת אני לא יכול לצאת לעבודה, כי יכולים להתקשר אלי מהפלוגה שנמצאת בתעסוקה, שמישהו נפצע, מישהו יוצא מישהו פה מישהו שם, לחזור.

יש לכם פתרון לזה?

יש לנו בעיה עם זה שמביאים לתא"מ ואתה צריך לחלק את העומס, כי מכסת הימ"מ שיש לגדוד לתעסוקה מקצועית, היא לא מאפשרת לו להחזיק את כל הגדוד לכל אורך התעסוקה, ואז אחרי שהוצאנו לו צו ל- 25 יום, מחלקים את העומסים בצורה שונה, וחלק מהחיילים הולכים הביתה.

צריך להגיד שברוב המסגרות לפחות שאני מכיר ומבקר, העסק הזה נעשה בתיאום עם המפקדים, זאת אומרת המפקדים מתאמים עם החיילים מי מסתדר לו ונוח לו עם העבודה, באמת לקחת שבוע הפסקה ולחזור לחלק השני של התעסוקה, אבל זה בדרך כלל נפתר ברמת המסגרת.

אפשר לעשות את זה במסגרת?

אני חייב להגיד שבעבר זה לא היה, זה הרעת תנאים של השנים האחרונות, פעם היו מקבלים כל הגדוד היה מתייצב.

20 שנה זה כבר ככה.

לא נכון, לפני 10 שנים לא הייתה בעיה של ימ"מים, לפני 10 שנים החליטו לחתוך את זה ולפצל את התעסוקה לשתיים.

לפני 15 שנה אני אמרתי לחיילים שלי מי רוצה לחלק הזה וזה היה וין וין ולכן מי שלא, אז אסור שהוא יפגע.

קינלי בבקשה.

אני רוצה לפני שאתה מסכם אדוני היו"ר, לומר משהו שאני חושב שצריך להגיד אותו, אתה יודע ביום המילואים יש כאן חמש ועדות, והן עוסקות בזכויות ובתנאים, ובימ"מים והכל חשוב ונכון, יש דבר אחד שאנחנו צריכים להעלות, וזו הסיבה לקיומו של היום הזה כאן בוועדת חוץ וביטחון ובכלל כאן בכנסת.

חלק גדול מחיילי המילואים, כשהם יוצאים למילואים זה לא רק שאנחנו יוצאים מהפוך ועוברים אל שק השינה ומהחדר אל האוהל.

היום שקי השינה הם גם פוך.

כן, תלוי איזה, תלוי כמה אתה מקומבן, אבל אני רוצה שנייה לעמוד על נקודה אחת, חיילי המילואים מסכנים את החיים שלהם, ולא מעט מתוכם גם שילמו את המחיר הזה, לצערי יצא לי לפקד על חיילי מילואים, שיצאנו בערב והם לא חזרו בבוקר, ואין דבר יותר קדוש במדינת ישראל, מזה שאנשים, ואני אומר בכוונה, זה לא חיילים זה אזרחים, שברגע אחד הפכו ללוחמים ולא חזרו.

ולכן המחויבות שלנו היא בהרבה פרטים פה, ובהרבה זכויות, וצו חריג וצו מיוחד, והעלאה מ- 204 ל- 254, אבל הכי חשוב, אין שום אזרח במדינת ישראל, אם הוא עובד בהם או חייל מילואים שיוצא מהבית, ואנחנו אומרים לו תסכן את החיים שלך בשבילנו, ולכן הצו שלנו כאן צריך להיות באמת לעשות כל מה שאנחנו יכולים, ועוד קצת כדי לדאוג לאנשים האלה.

תודה רבה, בבקשה רק תציגי את עצמך.

שלום, שמי מרגנית לוי, אני עו"ד ברשות המדינה, רב סרן במילואים בחיל הרפואה, אני רק רוצה להגיד נקודה אחת שהיא לא יודעת אם היא קונקרטית לטיפול, אבל היא כן חשובה בעיני לפחות.

אני רב סרן בחיל הרפואה, אני מפקדת בחיל הרפואה, מפקדת צוות, אני כן חושבת שצריך לשים לב גם למפקדים ולמשרתי מילואים, שהם לא בהכרח לוחמים, מה שנקרא תומכי לחימה, החבר הכי טוב שלי הוא מ"פ בצנחנים, ואין לי ספק שלו ובטח לו ולחבריו ולכל המפקדים בשירות הקרבי מגיע הרבה יותר מאשר לנו כמפקדים שהם תומכי לחימה, אבל עדיין צריך לשים לב שגם אנחנו, אני עכשיו עשיתי חודש מילואים בחודש ממלחמה, גם אנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו בקריירה ובמשפחה ובחברים, ואולי אני בורג קטן במערכת, אבל בחיל הרפואה למשל יש מפקדים שהעבודה שלהם היא חשובה לאין שיעור, ואני כאן רק אומרת, מדברת בשם חיל הרפואה, אבל יש עוד המון תומכי לחימה אחרים.

אז זהו, לדעתי חשוב לשים לב לזה, גם עניין זכויות מפקדים, ובכלל משרתי המילואים ותומכי הלחימה, עושים עבודה חשובה מאוד וצריך לשים לב גם לזה.

ההטבות למשרתים הן לא מסווגות לפי לחימה ולא לחימה?

קודם כל יש הטבות של מפקדים, ויש הטבות נוספות שהן מסווגות, יש עבודה שלמה שעשינו עכשיו, אט"ל המפקדים בצבא בחלוקה למדרגות, ממדרגה של גדוד דרך מדרגה של תומכי לחימה וכו', ולכל אחד יש מדרגה של זכאויות, כמובן שיש אבחנה מאוד חדה לכיוון הדרג הקדמי.

כן בבקשה רק תציג את עצמך ותקרב את המיקרופון אליך.

נעים מאוד, קוראים לי אביב, אני מג"ד במילואים, ביקשתי לבוא לכאן כי אני חייב להגיד לכם תודה שאתם דנים ביום כזה ועושים יום כזה, ואני גם הייתי עכשיו בחודש מלחמה מג"ד מתמרן.

אל תתבלבל, את התודה צריך להגיד לכם, לא לנו.

תודה לכולם פה, אנחנו בסוף משרתים את המדינה וזה הדבר החשוב, עכשיו פה כל הנושא של הצווים, אני גם בשומר החומות הוקפצתי והיינו בצו חריג, ואני חושב שהדבר החשוב להגיד לכולנו, שזה גם מאפשר לנו גמישות.

זאת אומרת יש לזה בהחלט צורך לייצר גמישות, גם ללוחם וגם למפקד ובכלל לצבא, בהחלט צריך לשים לב איפה, בקורונה לדעתי חברי המג"דים בפיקוד העורף צעקו וצעקו בקול, כי זה היה כואב מאוד וזה היה לא דיפרנציאלי לשום דבר אחר אל מול המשימה, וכאן זה בסופו של דבר, הדבר שצריך למצוא את האיזון, אני חושב שצריך לדעת לתת לזה תגמול, אבל זה דבר חשוב.

ולחלק מהנקודות כאן, חברת הכנסת שיצאה, אבל לי יש גם קצינת מודיעין, שהיא קצינת המודיעין המובילה אצלי מתוך כמה קציני מודיעין, יש לי קצינת שלישות שהיא קצינת המשע"ן המובילה, וגם קצינת לוגיסטיקה.

זאת אומרת, אני חושב שמה שהקמל"ר אמר כאן וודמני אמר זה בהחלט נכנס, אין לזה לא יעדים ולא דבר, אם יש לך קצינות מילואים נוספות לתת לי אני אשמח.

לא, לא אלי.

אפשר לריב על זה אחר כך, אבל אני אומר, אנחנו מסתכלים בסופו של דבר אל מול מקצוע ומול צורך, הדברים מתבצעים וזה הדבר החשוב, וזהו, אני מקווה שהיום הזה ייתן פה באמת הכרה לכל אנשי המילואים ואת התגמול הנדרש, תודה.

שלום שילה, מג"ד במילואים. אני רוצה קול קטן שלא שמעתי אותו פה, נכנסתי אומנם באמצע אבל חשוב שהוא ישמע, זה הקול של המילואימניק שהוא עצמאי.

אני עכשיו במקרה שכיר, אבל רוב שנותיי כמפקד במילואים הייתי עצמאי, התגמול הוא, החישוב הולך, אתה עשית X ימים, הרווחת בכל יום על פי הממוצע השנתי הרווחת כך וכך כסף אתה מקבל כל יום, וזה הולך על פי הדוח הקודם שהגשת, זאת אומרת, אני ב- 2022 מקבל את הכסף על פי 2020, כי זה הדוח האחרון שהגשתי.

כשאני עכשיו, נניח בגלל שעשיתי 100 ימי מילואים, המחזור שלי ירד בשליש נניח, כי קצת פחות עבדתי בעסק שלי, אני מקבל עוד שנתיים, כשאני אגיש את הדוח של השנה, שיש לי ירידה במחזור של 30%, אני אצטרך להחזיר למס הכנסה ולביטוח לאומי את ההפרש.

ולא מחשיבים את ההכנסות שלך בימי המילואים?

לא.

כי תאורטית זה מה שהיה צריך לעשות.

לא, ומה שקורה, בגלל שעשיתי מילואים אני נפגע פעמיים, בסוף עוד שנתיים אני אצטרך להחזיר את מה שקיבלתי, וגם המחזור שלי נפגע.

זה משהו שנורא פשוט, אני רגע אומר, כבר יש הצעת חוק שישבנו עליה עם אופיר סופר ועם מתן כהנא בזמנו, הצעת החוק הזאת לפני הטורנדו שהיה פה בשנים האחרונות כבר הייתה מוכנה, שבסוף לעשות את הפונקציה של מספר הימים, פשוט להוריד את מספר ימי המילואים ואז אתה מקבל מכפלה נכונה, משהו שנורא פשוט להעביר את זה, זה חקיקה.

אתה מכיר את מי שיושב לימינך?

כן.

תפעיל אותו שיתקן את זה.

סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלון שוסטר.

נכון, בשבילכם סגן אלוף בדימוס, אני מניח שאני בנוכחים כאן עם כובד השירות המשמעותי, שלוש שנים בסדיר ושנתיים בקבע, ואחר כך 37 שנים במילואים, מזה 33 שעיקרם, כולם בעצם עם חריג קריאה.

עכשיו מה מעניין, צו חריג קריאה, שרק עכשיו כשהתחילו לעסוק בזה, אתם מכירים את זה שהוא לא ידע שהוא מדבר פרוזה, אז לא ידעתי שזה העניין, הייתי מקבל, חותם כל פעם ורץ וזה היה על הכיפאק, וזה היה בהתנדבות, ואני מבין לדיון עצמו שהתקיים כאן, שברוב המקרים זה נעשה בתיאום וכך זה צריך להיות.

אני קודם כל רוצה לנצל גם את הבמה הזאת – יהיו עוד במות היום - להודות לחבר הכנסת טור פז קינלי ולקיש, שיזמו את היום הזה יחד איתנו, עם צה"ל, ראוי לכבודנו.

אני רוצה לחדד זווית שהיא אולי מובנית מאליה, המג"ד אמר תודה ואני חושב שהוא צודק, בכל שנותיי, מכל תפקידיי כשיצאתי מהאזרחות, מהעבודה, מהפעילות, מהקהילה שאני חי בה, הרגשתי נהדר, הרגשתי שאני לא רק תורם אלא אני נתרם המון, מעצם השינוי, מעצם הזווית, מעצם פעם זו הייתה יוקרה, אני מקווה שגם היום זה אירוע מעצב, הילדים והנכדים שלנו מתחזקים בשנות השירות, לפני הצבא ותוך כדי הצבא ובמילואים, אנחנו נתרמים.

הייתה לי פגישה עם שר החירום היווני והוא אומר, איזו מדינה אתם, כולכם עוסקים בטובת הכלל, כולכם עם הפנים למה שצריך, ואמרתי לו, נו יפה, יפה מידי פעם לשמוע את זה, אז ככה זה נראה מבחוץ.

אנחנו באמת זכינו במסגרת ההתייצבות שהייתה בשנה האחרונה השלטונית, להקים ועדות, ואחת הוועדות זו אותה ועדה שהייתה לי הזכות להיות מעורב בה, ולכן הצלחנו אחרי ארבע, חמש שנים שלא היו החלטות בתחום הזה, לקדם את מה שהבאנו לפני כמה שבועות להחלטה סופית בממשלה, ממש בשבוע הבא מתקיימת ועדת מנכ"לים כדי לעקוב אחרי ביצוע ההחלטות שאתם מכירים או שרשומות כאן, ולהתחיל לעסוק בהחלטות הבאות בואכה 2023.

אני רוצה להצטרף לציפייה של תת אלוף ודמני וההערה של חבר הכנסת קיש, יש לנו בהחלט ציפייה מכל המשרדים בוודאי הרלוונטיים שבהם, להצטרף, ליזום, לשים סעיף תקציבי או רגולטורי, כדי לבצע את מה שאנחנו מחויבים לעשות, לחבק, להוקיר, לתת תחושה שאתם שנחלצים, שיוצאים בשמנו, מרגישים שאתם אוונגרד שמאחוריו אומה ששולחת אתכם באהבה, בהוקרה, ואני מקווה שנעשה את זה לכל הרוחב, כמו שנאמר למי שעושה פחות, למי שעושה יותר, וכמובן עם דגשים ועם סדר עדיפות כפי שאתם מכירים.

אני רוצה להודות גם ליו"ר הוועדה, עשה פחות מילואים אבל עשה דברים אחרים לטובת המדינה.

אני עשיתי בכל ימי חיי בסך הכל חודשיים מילואים, חודש מלחמת לבנון וחודש אימון הקמה.

אחרי זה נמלט מביטחון ישראל, תודה רבה.

ואז נמלטתי...

יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? מהספסלים האחוריים, מהספסלים האלה?

אני אשמח תודה, ממש שתי נקודות קטנות, דיברנו מקודם על צו 9 וקריאת חריגה, החייל בקצה לא יודע מה קרה, הוא יודע שהזמינו אותו.

רק תציג את עצמך לפרוטוקול בבקשה.

סליחה, שמי הוא אריאל חימון מעמותת צו 8. אז החייל שמקפיצים אותו ביום רביעי או ביום חמישי, תגיע לאימון ביום ראשון כי צריך לתרגל הקפצה לחירום, זה לא באמת מתרגל את החייל בקצה, זה מתרגל את המפקדה, כי החייל בקצה להכין תיק לוקח גג 20 דקות ולנסוע לוקח גג שעתיים שלוש.

התרגול הוא בלהזיז פגישות, כל הדרך למילואים אתה מצלצל למזכירה תזיזי את הפגישה הזאת ואת הפגישה הזאת וזה באמת לא רציני, אין בעיה שיאמנו כל דבר, אבל לאמן אותי בלהזיז פגישות לא צריך, כי כשתהיה מלחמה יבינו אותי הרבה יותר מאשר בצו 9 או בקריאה חריגה, וזה באמת לא משנה איך קוראים לזה, 10 שנים לא הקפיצו לצו 9, לפני בערך שנה, שנה וחצי, אני לא יודע איך זה נקרא, הקפיצו אותי לאימון, לא שהסורים היו על הגדרות, התאמנו מה יקרה כשהסורים יהיו על הגדרות. אז באמת אין בעיה, אנחנו מוכנים לכבוש את החרמון כל שבוע מחדש, אבל רק צריך להיערך מראש.

ודבר נוסף, דיברנו על יחידות השדה ויחידות מטה ויחידות עורפיות, לי זה מרגיש לא הגיוני שעל דיון בקריה של שעתיים שלוש, מקבלים את אותו ימ"מ כמו שבוע מלחמה או כמו תעסוקה מבצעית כשאתה 24/7 עם הלשון בחוץ.

בסופו של דבר כשאני בא לקריה לאיזה שעתיים, אני לא צריך למצוא בייביסיטר ואני לא צריך למצוא איך להיערך עם הילדים וכל הדברים האלה, החיים שלי ממשיכים כרגיל העבודה שלי נפגעה כמה שעות לא הייתי שם, מסתדרים.

כשאני יוצא לחודש תעסוקה מבצעית או שבוע מלחמה זה משבש הכל, אמרתי את זה גם בוועדה לקידום מעמד האישה, אשתי היא אם חד הורית במשך חודש, כשאני במילואים היא אם חד הורית ממש, אני לא שם , לא עוזר לה לא כלום, אני פשוט לא שם.

ואנחנו כבר ב- 2022, האיזון ברוב הבתים לפחות בדור שלי הוא יחסית שוויוני, אין מי שיעשה את הכביסות עושה, אין מי שיבשל מה שאני בדרך כלל מבשל, אין מי שיטפל בילדים, האישה סופגת את זה והיא לא מקבלת ימ"מ, המעסיק שלי מקבל את הימ"מ, זהו תודה רבה.

תודה רבה. כן בבקשה עוד הערה.

אני מתנצל שאנחנו מאותו הצד לכאורה וכולנו פה מאותו הצד כמו שיו"ר הוועדה אמר, ואנחנו לא בשיח כזה, אני אומר אשתי מסתדרת ואנחנו כולנו בסדר ואנחנו נקראים לכל משימה, יש לנו צורך בגמישות, יש לנו יכולת להפעיל את זה, אנחנו חותמים על הצווים של החריגים גם כן, גם כמפקדים, גם כלוחמים, מדברים עם הלוחמים, הכל נעשה בתיאום.

יש מקומות שאנחנו עושים שאנחנו עושים פאולים אבל אנחנו אנשים מבוגרים, יש פאולים בהרבה מערכות, ולכן השיח הזה לי קשה מאוד כאיש מילואים פעיל, אני עושה מעל 120 ימי מילואים בשנה, ואני חושב שאנחנו במקום אחר, אנחנו באים לתת ואנחנו אוהבים לתת, יש בזה קושי, ומי שקשה לו בנבחרת הזאת, אנחנו יודעים יש בכל חברה יש עוד מקומות לתרום.

אז אני לגמרי מסכים איתך.

חברים בואו, אני רוצה לסכם את הדיון, ואני חושב שהיה דיון חשוב ואני אחזור למטרת הדיון בסוף.

ראשית אני באמת רוצה להגיד תודה רבה לכולם, גם למי שהגיע ובעיקר למשרתי המילואים ולקציני הצבא שלנו, שגם בתור ידיעה אישית, חיי אנשי הצבא הם חיים מאוד מאוד קשים והם מאוד טובעניים, אני מכיר את זה על שתי הבנות שלי שהן חד הוריות אתם קוראים לזה, שהן מרבית מחייהן הן חיות לבד עם הילדים, אני מכיר את זה מאשתי שאומנם לא הייתי במילואים אבל גם היא הייתה חלק גדול מחייה הנטל היה עליה.

אתם אנשי המילואים אחרי שהשתחררתם, אתם ממשיכים ימים רבים בשנה לשאת בנטל ומסכנים את חייכים ונפגעים בפרנסה ובלימודים, ועושים את זה מתוך הרגשת שליחות ועל זה אנחנו כאן בכנסת.

אני בתור יו"ר הוועדה וכל חברי הוועדה, מודים לכם ולכן על השירות הלא מובן מאליו הזה, ותודה רבה, תפקידנו לדאוג שתיפגעו כמה שפחות.

הזכיר סגן השר, אנחנו בשנה האחרונה ביחד עם רשויות הצבא ומשרד הביטחון, באמת ניסינו ללכת הרבה קדימה ועוד נמשיך ללכת הרבה קדימה, בשביל לתת הטבות למי שמשרת, זכויות, דרך אגב אני לא אוהב להשתמש במילה זכויות, כי זכויות הן שוות לכל אזרחי המדינה, אבל הטבות בהחלט צריך לתת למי שנותן יותר ואנחנו דאגנו לזה ונדאג לזה.

אני חושב שהצבא שמע כאן היום חלק מהטענות ורשם לעצמו וינסה לשפר איפה שאפשר לשפר בכל דבר.

אני אתייחס לעניין שבגינו התכנסנו או נושא הדיון שזה הקריאה החריגה והמשמעויות שלה לגבי המשרתים, צריך לעשות בזה באמת שימוש מאוד מדוד ורק כשצריך, ואני חושב שעצם העניין הזה שהבקרה היא בדיעבד, צריך לקבוע לזה כללים שאומרים למשל, שבמקביל לקריאה תתבצע גם פנייה לוועדת חוץ וביטחון בתוך 24 שעות נאמר, ועדת החוץ והביטחון תדון בעניין ותראה את הנחיצות של הקריאה הזאת, אי אפשר להשאיר את זה ללא פיקוח של אזרחים על הדבר הזה.

אז אני מבקש גברתי היועצת המשפטית, תחשבי איך אנחנו מסדרים את זה שזה יהיה בחוק או בנוהל, שנדע שכמו שעשינו בזמנו עם הקורונה, כשיש לך צו דחוף, אתה קודם כל נותן אותו ובמקביל אתה מאשר אותו.





אז גם כאן אני מבין את העניין שצריך לתת אותו מעכשיו לעכשיו אבל במקביל צריך לייצר את הדרך שתאשר אותו, ואנחנו אתם יודעים, גם כשאני מסתכל כאן בקהל של המשרתים, אלה שמכבדים אותנו בנוכחותם, אז אני רואה ממש את מיטב הנוער ומיטב האנשים שיש לנו במדינה, והתברכנו ותודה לכם ושיהיה המשך יום פורה, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:18.