פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
2
ועדת הכספים
15/06/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 303
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ז בסיון התשפ"ב (15 ביוני 2022), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 15/06/2022
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018 (תיקון מס' 8) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב-2021, של ח"כ אלכס קושניר
מוזמנים
¶
תומר ביטון - רו"ח, מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים
רון אלמוג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
ידידיה גרינוולד - אגף התקציבים, משרד האוצר
שקד כסלו - עו"ד, משרד האוצר
מיכל דניאלי - עו"ד, מחלקת הבג"צים, משרד המשפטים
יאיר רביבו - ראש העיר לוד
אלווירה קוליחמן - סגנית ראש העיר לוד
גיל סימנהויז - מנכ"ל עיריית יהוד מונסון
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב-2021, פ/2546/24
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף השני בסדר היום הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב-2021.
בשבוע שעבר החוק עבר בקריאה טרומית. לחבר הכנסת גפני יש הצעת חוק זהה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הוא לא ביקש. מי שמבקש, מקבל.
הצעת החוק הזו אמורה לתקן איזשהו עיוות שקיים בכל הנושא של הקצאת הסכומים לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן גוריון. אני אתן ליועצת המשפטית להציג את הרקע לדברים ואז ניתן לחברי הכנסת לדבר.
שלומית ארליך
¶
הצעת החוק היא תולדה של תיקון שנעשה במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2019. במסגרת סעיף 3 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה) להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019, תוקן חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה) להשגת יעדי תקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018 ונוסף לו פרק ד'1 שעניינו בתשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן גוריון. בהתאם לתיקון שנקבע, נקבע מנגנון חלוקתי להקצאת סכום מתקציב משרד הפנים שיוקצה בכל שנה לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר ובכפוף לעקרונות אחידים לחלוקה שנקבעו בחוק שהם:
1. אפיון וסיווג הרשות המקומית וכן יישובים בתחומה ככל שישנם באשכול בהתאם למדרג חברתי כלכלי
2. גודל האוכלוסייה ברשות המקומית.
3. מצבה הפיננסי של הרשות המקומית.
4. היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לשם חישוב הארנונה.
המנגנון שקבוע מורכב משני מעגלי חלוקה. המעגל הראשון מוסדר בסעיף 25א(ב) וקובע שיוקצה סכום ששווה ל-35 אחוזים לפחות מהתקציב השנתי ל-6 רשויות מקומיות שמנויות בסעיף, שזאת עיריית אור יהודה, עיריית לוד, מועצה אזורית חבל מודיעין, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית יהוד נווה מונסון ומועצה מקומית שוהם. החלוקה ביניהם תהיה כפופה לעקרונות שהקראתי קודם. במעגל החלוקה השני שמוסדר בסעיף 25א(א) יוקצה יתר התקציב, כלומר, 65 אחוזים לרשויות מקומיות סמוכות אחרות לנמל התעופה, גם זה בכפיפות לעקרונות החלוקה שהקראתי.
בנוסף לעקרונות החלוקה נקבע שיכול שייקבעו כללי חלוקה שונים על ידי שר הפנים בהסכמת שר האוצר, גם ביחס ל-6 הרשויות וגם ביחס ליתר הרשויות, וכן נקבע ששר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להורות לגבי שנת כספים מסוימת שחלק מהסכום שייקבע בתקציב משרד הפנים יוקצה לכלל הרשויות המקומיות בישראל בהתאם לקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות.
התיקון לחוק נוצר על רקע סעיף 2(5) לחוק ההתייעלות לשנת 2019 שקבע ש-50 אחוזים מהעודפים שיצטברו מדי שנה בקופת רשות שדות התעופה יועברו לאוצר המדינה בצורת תמלוג ועל רקע סעיף 2(8) שקבע לרשות שדות התעופה פטור מתשלום אגרה, ארנונה או כל תשלום חובה אחר שמשתלמים לרשות המקומית.
כנגד התיקון הזה הוגשו 3 עתירות במהלך השנים 2018 ו-2019. העותרות הן מועצות מקומיות ששוכנות בקרבה לנתב"ג כאשר במקור הן ביקשו שהחוק יתוקן כך שגם הן תיכללנה ברשימת ששת היישובים שמצויים במעגל הראשון ושייקבע שהן זכאיות לקבל 35 אחוזים מהתקציב שמוקצה למעגל הראשון. לחלופין הן ביקשו את ביטול סעיף 25א(ב) שעניינו באותן 6 רשויות וזה בעצם מה שעומד לדיון גם היום בפני בית המשפט. עיקר הטענה בהיבט הזה נסובה על הטענה לפגיעה בשוויון, בזכות הקניין, בשל חלוקה לא הוגנת של הכספים. מאז ועד עכשיו התקיים דיון בעניין בבית המשפט והוחלט להתמקד בשאלת הביטול של אותו סעיף שמתייחס ל-6 הרשויות, סעיף 25א(ב) ובית המשפט הורה על קיום דיון בהרכב מורחב בסוף חודש יולי הקרוב.
בהצעת החוק מוצע למחוק את אותו סעיף 25א(ב) שמקצה חלק מהתקציב ל-6 הרשויות הספציפיות ולהשאיר את מעגל החלוקה השני באופן שיאפשר חלוקה של התקציב המלא שיוקצה לרשויות הסמוכות לנתב"ג.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תכף. אני הנחתי את הצעת החוק הזאת בקדנציה הקודמת בעקבות העצה שקיבלתי מהיועצות המשפטיות. בדיונים שקיימנו אז הייתה רשות אחת שלא השתתפה בדיונים האלה. אני לא מבין למה מכיוון שהדיונים היו פומביים אבל היה באמת מצב שבו אי אפשר היה לעמוד בבג"ץ בעניין הזה ו הם קיבלו גם צו מניעה ולכן הנחתי את הצעת החוק. זו הצעת חוק שהלשכה המשפטית אמרה שצריך לעשות, שזה נוגע לאותן רשויות שהן במעגל הראשון של היישובים הסמוכים לנמל התעופה בן גוריון.
הלכו לבחירות, הקדנציה נסתיימה ואני הנחתי את הצעת החוק מחדש. ראיתי יושב ראש הוועדה הניח את אותה הצעת חוק וזה בסדר. אני חושב שזה התפקיד שלך אבל אני הנחתי אותה קודם ולא מופיע בדברים, מה שהתקנון מחייב לכתוב, שיש גם הצעת חוק שלי אבל זה לא משנה. היות ולו יש פריימריס ולי לא, אצלו זה משנה ואצלי לא.
שלומית ארליך
¶
כנראה זה נשמט מהנוסח. חבר הכנסת הגיש הצעת חוק טרומית שמספרה 399/24. מבחינת הסטטוס שלה, היא מונחת על שולחן המליאה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא. לא. זו הייתה טעות. האמת היא שגם אני בטעות הזאת. כשאני ראיתי את זה על סדר היום, הייתי צריך לבוא ולהגיד אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. לא משנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא. אם היה לו יועץ טוב, היה צריך לראות וברגע שזה עולה למליאה להצמיד. שהחרדים שוב יסיקו מסקנות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
סיימנו את הפרשה הזאת בזה שאמרת שזה יבוא לקריאה ראשונה ותצמיד את זה. זה בסדר גמור. הסיפור מבחינתי בעניין הזה הסתיים. מה שלא הסתיים זה ההודעה שהוצאתם. אני נפגעתי מאוד מאוד. אני השקעתי בעניין הזה של היישובים הסמוכים לשדה התעופה הרבה מאוד זמן והרבה מאוד אנרגיות. זה לא סיפור של מה בכך וזה לא סיפור פשוט. יש רשויות מקומיות שם שאם אין להן את הכסף הזה, הן סובלות באופן דרמטי. לא רק הן אלא התושבים שלהן שנמצאים בסמיכות לשדה התעופה. כשאתם הוצאתם הודעה, אני הרגשתי את עצמי כלול בה. היות ואתה הגשת הצעת חוק, אז הצעת החוק הזאת יצאו בני ברק, אלעד, אריה דרעי, החרדים. מה זה קשור אחד לשני? אני הבאתי את החוק הזה. אני הבאתי אותו בפעם הקודמת, בקדנציה הקודמת, אני תומך בו היום, אני חושב שצריך לסייע ליישובים האלה. אין ביניהם אף ישוב חרדי. כל השישה עליהם אנחנו מדברים, אין ישוב חרדי. זה בכלל לא רלוונטי כל העניין הזה. מבחינתי אני מרגיש כאילו אתם פגעתם בי. אני הובלתי את החוק הזה, גם עכשיו אני נצמד אליך ואני חושב שאתה עושה נכון כשאתה מביא את החוק, אני חושב שצריך לפתור את הבעיה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בדיוק. זה היה כמו הטבות מס כאשר הממשלה הייתה צריכה להביא את החוק ולקחתי את זה על עצמי כי אחרת בג"ץ היה פוסל את זה. לא היו מקבלים בכלל, כמו שקורה עכשיו עם היישובים הסמוכים לשדה התעופה בן גוריון.
אני תומך בחוק הזה, אני חושב שצריך ללמוד אותו, להצביע עליו ולנסות לקדם אותו. אני רק מבקש ממך במחלקת ההסברה של ישראל ביתנו להוריד את העניין הזה מסדר היום. יש לכם מספיק על מה לדבר. אתם מדברים על החרדים חופשי חופשי, לא צמוד לכלום, אבל זה לא נכון. אני איתך בחוק הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המטרה שלי בחוק הזה היא לעשות שלושה דברים. הדבר הראשון הוא קודם כל לוודא שאנחנו מחוקקים אותו מהר ככל שניתן כדי שהרשויות יוכלו לקבל כסף. הדבר השני שאנחנו חייבים לוודא כוועדה זה שברגע שהחוק הזה עובר ואותן 6 רשויות מפסיקות להיות רשויות שאליהן מיועד סכום כסף מסוים, אנחנו נצטרך לראות במשרד הפנים את התקנות החדשות ולראות איך הכסף מתחלק. צריך לוודא שהרשויות שבאמת סובלות מהפגיעה בגלל קרבתן לשדה התעופה, הכסף שם לא פוחת. הדבר השלישי שצריך לעשות זה לוודא שמי שמקבל את הכסף הוא רלוונטי לנתב"ג ולא רשויות שנמצאות קילומטרים, מספיק רחוקות, אני לא רוצה לנקוב במספרים, שמקבלות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אתה חוזר מילה במילה על מה שאמרתי בהיותי יושב ראש הוועדה עת החוק הזה עלה לדיון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בנושא הזה, להמשיך את מה שהוא אמר. חברך עודד פורר היה כאן והצביע בעד ואמר שחייבים להעביר את זה כך. גם כשאתה מדבר על אותן רשויות שכביכול, והזכרתם אותן – בני ברק – עם כל הכבוד, זה לא קשור. גם הן נפגעות וגם עודד פורר הצביע כאן בעד. צריך לבדוק אם הייתם בקואליציה או לא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כנראה שהוא חזר בשאלה. בכל מקרה, אני רוצה להגיד לך שזה לא נכון לתקוף לא את השר דרעי ולא אף אחד אחר בנושא הזה כי הייתה כאן תמימות דעים. אם צריך לתקן, צריך לתקן וכולנו בעד לתקן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זאת ההזדמנות לומר לך בהצלחה. אתה יחסית די חדש אבל אתה ותיק, באת עם ממקום טוב, מבאר שבע.
תומר ביטון
¶
אנחנו כמובן מבקשים שהתיקון ייעשה בהתאם למה שמונח כאן. בכל מקרה, כמובן שהתקנות שיובאו יהיו תקנות כאלה שיסדירו את החלוקה לאותן רשויות שסמוכות ונפגעות מהנושא של נתב"ג. זאת הכוונה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לנו יש עניין שאלה שסמוכות ממש, גם דנו על זה והן סמוכות והן נמצאות בתוך העניין, שלא ייפגעו כתוצאה מהחוק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש לי תשובה גם לזה. אם גפני היה מגיש את זה כהצעת חוק, אני מודיע לך שזה היה מוצמד לממשלתית. זה קרה לי במספר מקרים. ברגע שאתה הגשת את זה, יותר קל להם לא להביא את זה כהצעה ממשלתית אבל אם גפני היה מגיש את זה, זה היה מגיע גם כהצעה ממשלתית.
ידידיה גרינוולד
¶
אגף. התקציבים, משרד האוצר. כמו שנאמר כאן, הצעת החוק הזאת, מנסים לקדם אותה כבר הרבה זמן ואנחנו כמובן תומכים בה כמו שהממשלה גם אישרה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מחפש כל הזמן מה אצלי היה יותר טוב מאשר אצלך ולא מוצא. עכשיו מצאתי. אצלי העבירו את הכסף ואצלך לא מעבירים את הכסף.
יאיר רביבו
¶
שלום לכולם. נמצאת איתי סגניתי אלווירה קוליחמן מישראל ביתנו כך שיש דברים שהם חוצי מפלגות וקואליציות. אנחנו כמובן יחד בקואליציה. אנחנו תומכים בחוק בלב שלם אם כי מדובר כאן במשהו שכביכול אמור לפגוע בנו. זה חוק שאמור להסיר את העיר לוד יחד עם עוד 5 רשויות נוספות מקלאב של 6 רשויות.
לרקע שמסרה היועצת המשפטית, אני חייב להוסיף כמה דברים. לדעתי יש כאן התערבות לא נכונה של בג"ץ כי זה לא שבחרו איזה 6 רשויות יש מאין אלא אלה 6 רשויות שהתחילו בוועדת גבולות וכשהגיע חוק ההסדרים בו רצו להפריש 50 אחוזים מרווחי רשות שדות התעופה, הגענו למסקנה עם כולם – עם הממשלה, עם הכנסת, עם יושב ראש הוועדה דאז חבר הכנסת גפני – שכדאי לסגור את הדיל הזה כבר שם. אני רוצה לומר שבוועדת גבולות דיברו איתנו על סכומים של 500-400 מיליון שקלים וכאשר הגענו לכאן לאותו לילה ארוך הסכום היה 100 מיליון ובסוף הלילה הסכום ירד ל-35 אחוזים.
אני אתחיל בשתי אנקדוטות. המקום היה שייך לעיר לוד משנת 1937, עת הבריטים הקימו את השדה. במשך 40 שנים זה נקרא שדה התעופה לוד. היינו מקבלים ארנונה, היינו מנהלים את השדה. מסופר על כך שפעם ראש העיר, בשנת 1977, לא רצה לשלוח חמור עם שני סיידים לצבוע את הפסים ואז אמרו שני חמורים, החמור שלו הלך והחמור של ראש העיר שלא שלח לצבוע ולכן החליטו לחוקק את חוק נתב"ג. אנקדוטה שנייה מספרת על כך שחוק נתב"ג עבר בשני קולות מול קול אחד במליאה. אז החליטו להפוך אותו לשטח גלילי. מאז הכול היסטוריה. במשך 40 ומשהו שנים השדה הוא לא שלנו ואנחנו נפגעים פגיעה ממשית.
אנחנו נפגעים גם מאובדן הכנסות של ארנונה, גם ממטרדי רעש וגם מזה שאנחנו לא יכולים לבנות לגובה. אזור התעשייה בלוד שהוא אזור מאוד מבוקש, אפשר לבנות בו בין 7 ל-8 קומות במקום לבנות מגדלים של הבנקים למשל כאשר אז היינו משופים בארנונה.
בדיונים הצענו המענק לא יהיה 100 מיליון שקלים או 200 מיליון או 50 מיליון שקלים אלא יהיה תלוי רווחי נתב"ג. אני זוכר שאני אישית אמרתי את זה. ישבתי כאן ואמרתי שיכול להיות ששנה אחת תהיה מלחמה או מגפה – זה היה שנה אחת לפני הקורונה וכמובן לא ידענו שהיא תבוא – ובאמת אולי בשנתיים האחרונות לא היינו צריכים לקבל כלום אבל בשנה לפני הקורונה ובשנה הזאת ובעזרת השם בשנה הבאה יהיו טובות, צריך לתת שיפוי יותר רציני. כרגע מה שעומד לפתחנו זה איך לעזור לרשויות. אני רוצה לומר שאנחנו מתחילת 2022, כבר 6 חודשים, לא מקבלים שקל מה-23 מיליון שקיבלנו קודם לכן, כסף בשוטף, וזה קורה בשנה הכי קשה שהייתה לעיר לוד, אחרי הפרעות ואחרי כל הדברים הקשים שהעיר עברה. לא קיבלנו אגורה וזה דבר שמכביד עלינו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בג"ץ לא קבע כלום. הוא נתן צו ביניים ואמר שהמדינה תשיב. אז הנה, יושב ראש הוועדה מביא הצעת חוק. למה מפסיקים לתת את הכסף?
רון אלמוג
¶
הלשכה המשפטית, משרד הפנים. אין צו מניעה. יש צו על תנאי שהוצא והרחבת הרכב. זה לאור הליכי החקיקה ולאור הקשיים המשפטיים שעלו. אנחנו כרגע תקועים בגלל שהתקנות יכולות להיות שונות במצב החוקי הקודם.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני, עם כל הכבוד, יש מאחורי הדיבורים האלה ערים. יש שם תושבים. אם אין משהו שעוצר את זה, מה השאלה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני יכול לפתור לך את הדילמה. אני כותב שתחולת החוק מה-1 בינואר 2023 ואז הבעיה נפתרה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הוא אומר שהתקנות יכולות להשתנות בעקבות החוק. אני אגיד לך שני דברים. אני לא חושב שהקשר של משרד הפנים עם הרשויות הוא קשר חד פעמי. הוא קשר רב שנים. לכן גם אם עכשיו אתה תשלם, אם אין לך צו מניעה, אתה יכול לשלם - אז תשלם. מקסימום משהו ישתנה, תקזז.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להזכיר לך עוד דבר קטן. כשזה עבר כאן בוועדה, זה עבר ייעוץ משפטי, גם את יהודה זמרת, גם ייעוץ משפטי של הכנסת. אם יש מחלוקת מול בית המשפט, אין בעיה. אחר כך כאשר תהיה פסיקת בית המשפט, בסדר, שיחליטו מה שיחליטו, בינתיים החוק יעבור וזה יתקן את זה. אם תהיה פסיקה להחזיר אחורה - אין בעיה, תבואו ותתמודדו עם ראשי הערים אבל אתה לא יכול להפסיק את התקציב הזה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
לא. זה לא מה שאמרתי. אני אחדד את מה שאמרתי. אם יש נוהל שאמור להיות ואין שום דבר שסותר אותו, כוועדה וכחברי כנסת שעושים בקרה על פעולת הממשלה יכולים לבוא - נעדן את זה, לא להנחות – לבקש הסבר עם זה שתוך 10 ימים ישלמו.
יאיר רביבו
¶
אני רוצה להוסיף. כל שבוע אני כותב לתומר ביטון. בשנה הזאת לא רק שלא קיבלנו כספים ממשלתיים אלא נאלצנו להתמודד עם הוצאות ביטחון, מצלמות, תגבור שומרים בגלל המצב שהיה בלוד. אני לא רוצה לבוא כרגע בטרוניה, אבל אולי אף אחד לא יודע שמאז הפרעות העיר לוד לא קיבלה שקל אחד מממשלת ישראל. היה רצון טוב, היו הרבה דברים שדיברו.
תומר ביטון
¶
העניין הוא לא תשלום אלא התקצוב. בסופו של דבר לעשות את הקיזוזים זה לא עניין של הקיזוז עצמו או הקדמת תשלומים כי לזה יש למשרד הפנים גם כלים כדי לסייע תזרימית לרשויות המקומיות. זה לא העניין. העניין בסופו של דבר הוא שאנחנו על התקנות, רוצים להביא אותן כמה שיותר מהר וברגע שיהיו תקנות גם נוכל לתקצב את הרשויות וגם הן ידעו מה התקציב שלהן.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
הוועדה הזאת מקבלת לפחות פעם בשבוע, כמו שהיה בדיון הקודם וכמו שימשיך, העברות. כשמשרד ממשלתי רוצה לעשות העברה, הוא דואג להגיע לכאן.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
ברור שהרשויות האלה יקבלו בתקציב הזה בעקבות החוק ובעקבות התקנות. יקבלו. זה בטוח. אתם יכולים לתת להם מקדמה היום? הרי בטוח שהן יקבלו.
תומר ביטון
¶
בסופו של דבר הן צריכות תקציב כדי להסתמך עליו ולא מקדמה. אם בסופו של דבר אנחנו נקזז את המקדמה הזאת, זה לא טוב.
רון אלמוג
¶
אנחנו עובדים במקביל על תיקון תקנות. במקביל להצעת החוק הזאת שמתקדמת כאן עובדים גם על תיקון תקנות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
למה הפסקתם את התקצוב? מי הירשה לכם להפסיק את התקצוב? על סמך מה קבעתם את זה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
בסדר, יש עבודה על תקנות, אחלה, אבל אני אומר לך שנגיד שהחוק לא משתנה. האופוזיציה הלא אחראית מפילה את הצעת החוק. מה עושים?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל על סמך מה? אתה מאשר תקנות על בסיס חוק. נכון? על בסיס איזה נוסח אתה מאשר את התקנות? הנוסח החדש או הישן?
היו"ר אלכס קושניר
¶
תענה לי לשאלות. אל תענה על מה שאתה רוצה. תענה על מה שאני שואל. אני שואל אותך שאלה פשוטה. אם הכנסת לא מקדמת את החקיקה, מה אתה עושה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
כשהתחלתם את העבודה, עשיתם אותה על בסיס נוסח ישן כי הנוסח הזה עוד לא היה קיים. נכון? אם כן, איפה מסתיים התהליך הזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר, עד אז לא עבדתם על התקנות. אני אעשה בקצרה. בשנת 2021, באיזה תאריך פג תוקף התקנות בשנת 2021?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר, מסוף השנה עדיין החוק הזה לא נמצא. היה צריך לא בסוף השנה כאשר פג תוקף התקנות אלא חודשים-שלושה לפני כן לעבוד על תקנות חדשות. לא עבדו על התקנות החדשות - מבחינתכם, זה ימשיך. מה הביא אתכם לעשות תקנות? הגיש יושב ראש הוועדה הצעת חוק ביחד עם הרב גפני. הגישו איזשהו חוק ואמרתם הנה, יש כאן איזשהו חוק שמבקשים את חוות הדעת שלכם, בואו נתחיל לעבוד על תקנות, למה? כי כאשר נצטרך לבוא לתת דין וחשבון לוועדת הכספים, אנחנו נגיד לוועדת הכספים שאנחנו עובדים על התקנות. כדי להגיד לנו שעכשיו עובדים על התקנות, זה לא נכון.
אגב, הלשכה המשפטית היא הבעיה ולא השלטון המקומי. הלשכה המשפטית היא הבעיה כי אתם הרי יודעים וכל תקנה לפני שפג תוקפה מגיעה אליכם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתם צריכים לדעת שתוקף התקנות פג. אתם צריכים לדעת שצריך להכין את התקנות החדשות. אתם צריכים לדעת לקראת מה אתה הולך, התקנות הקודמות או החדשות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אגב, זה הרבה יותר מזה. אתם החלטתם שאתם לא משלמים ואתם לא מביאים חקיקה ממשלתית שתתקן את הבעיה שאתם חושבים שקיימת.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אלכס, אל תתחמק. אני פונה אליך ואל גפני. אתם שניכם אשמים. אם לא הייתם עושים את החוק, הרשויות היו מקבלות. בגללכם לא עבדו.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר שעל גפני אני כועסת פעמיים כי פעמיים הוא הגיש את זה ופגע בעבודה של המשרדים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
זה חשוב מה שנירה אומרת. את צריכה לדעת שהמשרד הפסיק את התשלום עוד לפני שאנחנו דיברנו על חוק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
משרד הפנים, אני עכשיו צריך לשקול מה יותר מהר. האם להעביר את החוק ואז לחכות לתקנות שלכם או פשוט להפסיק את הדיון על החוק כדי להסביר לכם שאתם חייבים לשלם ואחר כך נחזור.
יאיר רביבו
¶
חברים, בוא נשים את הפיל בחדר. פחדו מבג"ץ. בג"ץ אמר שבחוק הקיים הזה הוא לא מאשר את האפליה של הקלאב הסגור של 6 רשויות. מה שהיו צריכים לומר לבג"ץ שאין בעיה, אנחנו בדרך לחקיקה, יש חוק ישן ותקנות ישנות. יהיה חוק חדש, יהיו תקנות חדשות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בשנת 2020 היה פער בין תוקף התקנות לשנת 221, אז חלו התקנות. היה פער והמשכתם לשלם. מה קרה שאתם לא ממשיכים לשלם?
רון אלמוג
¶
בגלל שהתקנות הן תקנות תקציביות, למעשה משולם כל השנה גם בדיעבד. אם התקנות מותקנות למשל בנובמבר, משולם כל השנה, ברגע שהתקנות מותקנות. כשהתקנות לא בתוקף, אין מה לשלם. ברגע שהתקנות הותקנו, זה לא מעתה והלאה אלא זה משלם על כל שנת התקציב.
גיל סימנהויז
¶
מנכ"ל עיריית יהוד מונסון. בוקר טוב אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם כל לברך על קידום הצעת החוק. לא אחזור על דבריו של ראש עיריית לוד אבל אני כן מוטרד ואני אומר למה. בטיוטת התקנות הקודמות בשנת 2021, התוקף המקורי באחת הטיוטות היה סוף יוני 2022. ברגע האחרון תוקף התקנות קוצר ל-31 בדצמבר 2021 ובאמת ברגע האחרון קיבלנו את הכסף. למעשה גם משרד הפנים וגם משרד המשפטים, הייתה להם אופציה להאריך את התקנות עד 30 ביוני ומשלא עשו כך, היה עליהם לפעול כדי להסדיר את התקנות. אנחנו עכשיו באמצע יוני, באמצע השנה, ללא ודאות כלכלית כמה כסף נקבל אם בכלל וזה מאוד מטריד.
אני גם מוטרד מהתיקון לחוק. אני מבין את האמירה של בג"ץ אבל מה שאנחנו כרגע הולכים לתקן כאן זה בעצם להשמיט את אותן 6 רשויות שסובלות סבל ישיר מהצמידות לנתב"ג - מהגבלות הגובה, מהיעדר תשלום ארנונה, מפיתוח אזור התעסוקה של נבת"ג שהוא כבר לא מאות אלפי מטרים.
משה גפני (יהדות התורה): << דובר
אבל זה בהתאם לקריטריונים הקיימים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אל תהיה מוטרד. אני אומר לך שהוועדה תראה את התקנות ותדון בתקנות לפני שאנחנו מאשרים בקריאה שנייה ושלישית.
גיל סימנהויז
¶
זאת בקשתי אדוני היושב ראש כי למעשה אנחנו היום יוצאים מהמועדון של אותן 6 רשויות שמוגבלות בגובה. נתב"ג קידמו תוכנית לפיתוח אזור תעסוקה לא בשטח של אלפי מטרים אלא של מיליוני מטרים שנגזלים ישירות מהערים שעוטפות את נתב"ג וזה לא רק עסקים שהם תומכי נתב"ג אלא מדובר על הקמת בית מלון, מוזיאון לתעופה, כשאין שום סיבה שמוזיאון לתעופה לא יהיה אצל חברי בלוד או לא יהיה אצלנו ביהוד מונסון. הוא לא חייב להיות בשטח של נתב"ג בפטור מארנונה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש, אני מבקש להצהיר. אני חושב שאנחנו צריכים לאשר את החוק הזה לקריאה ראשונה וכמו שאמרת לא להמשיך לקריאה השנייה והשלישית עד שאין לנו את הקריטריונים ושזה יבוא לכאן וכולי.
במקביל הוועדה צריכה לדרוש משרת הפנים להמשיך את התשלום בהתאם לקריטריונים שהיו עד היום. היא נושאת באחריות מיניסטריאלית. חשבתי בעקבות הדיון כאן לדבר איתה אבל אם אתה כוועדה, כיושב ראש ועדה, אומר לה שזה לא יכול להיות שאנשים יסבלו, במיוחד שיש שם ישובים שסבלו במהלך השנה האחרונה סבל רב, שהתושבים לא יקבלו את מה שמגיע להם על פי מה שהכנסת חוקקה, על פי הקריטריונים הקבועים בגלל שהפקידים במשרד הפנים או במשרד המשפטים עשו ראש קטן. עם כל הכבוד, שהשרה תיקח אחריות ושהיא תיתן הוראה אלא אם כן יהיה צו מניעה שזה סיפור אחר. אין צו מניעה. יש חוק ישן, יש קריטריונים שהוארכו וקוצרו וכל מה שנלווה לעניין הזה. שהם יעשו בתוך כמה ימים עבודה. בינתיים אנחנו נאשר את זה לקריאה ראשונה והם יביאו לנו את הקריטריונים אבל שישלמו באופן זמני לרשויות האלה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני חושבת שהחוק הזה חשוב ונכון. אני מודה לך שאתה מעלה אותו ואני רוצה רגע לצאת מהחוק הספציפי ולומר שלי יש בעיה, וככל שאני נחשפת אליה יותר ויותר בוועדת הכספים, בכל הסלסלות. סלסלה לנתב"ג, סלסלה למעבר צה"ל דרומה, סלסלה לעיר עולים. כל הסלסלות האלה, לי לא ברור למה לא לוקחים את כל התקציבים האלה, שמים אותם בסל, קובעים קריטריונים ומחלקים. כל פעם אנחנו בסלסלה אחרת וזה לא מאפשר תכנון. כל פעם נושא עולה על נושא. זה משהו שאני מבקשת שנעשה דיון עליו כי כל הדבר הזה בעיניי הוא הזוי. אנחנו כל פעם מטפלים בעיוות במקום זה או אחר.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
הממשלה הזאת. לא הממשלה הבאה.
אני מסתכלת בחוק ההתייעלות הכלכלית על נושא אחד ואני אקח את פרק ד', צמצום פערים בין רשויות מקומיות. אנחנו רואים מה קורה כאן. אנחנו רואים את מקור העיוות. אנחנו רואים פריפריה שלא מקבלת את המענה, כי היום יש פריפריה גיאוגרפית ופריפריה חברתית. קשה לי שבצה"ל לכולם קוראים לוחמים. זה שבאגוז, זה שבמטכ"ל, זה שבפיקוד העורף. מרוב שאנחנו רוצים להוסיף לכולם, אנחנו שוכחים את המהות. אני רואה שיש פגיעה. אם אני לוקחת את המועצות האזוריות כדוגמה, יש כאן בעיה אחרת. יש מועצה חלשה או חזקה, ישובים עשירים, מועצה חלשה. עוטף עזה – כל ועדות הגבולות, ואני בעד ערים, כאשר מצד אחד באה השרה, והיא צודקת, כי כמה מענקי איזון אפשר לתת וכמה אפשר לתת עיר עולים. אני אקח כדוגמה ישוב אחד, את שדות נגב. אני פותחת את הפריסה בין 2017 לעכשיו, או שער הנגב, ואנחנו רואים שמה שהתחיל ב-295, נגמר ב-129 ואחר כך אפס, אפס, אפס, אפס. אני אומרת מאיפה יכול להתאזן עם פער של 10 אחוזים. יגיד לי ראש רשות שיורדים לו 10 או 15 אחוזים בתקציב הבסיס שלו ממה הוא בונה כשאין לו כחול לבן, אין לו חניות, אין לו מאגרים, אין לו אזורי מסחר כי זה לא קיים או יש לו אזורי תעשייה אבל לקחו אותם בוועדת גבולות והחקלאות נעלמת לנו. אם כן, מה נשאר?
כל הדברים האלה, אנחנו כאן לא יכולים שלא להתייחס אליהם. עיר עולים יורד ואתה אומר תנו לי את זה בפריסה שתאפשר לו לצמוח, תנו לי תכנית, תנו לי תכנית אזורי תעשייה. אני הייתי במינהל, אני הייתי בכל המקומות, מה קורה עם זה? רק יורד ויורד.
אני מדברת כאן בשם הפריפריה, בשם מועצות אזוריות. מדד הפריפריאליות שנקבע, רשום בקריטריונים שלך, כמה זמן לא עבדו עליו? נראה לכם שמישהו במקום שאני גרה, בקיבוץ כפר עזה, יכול להרשות לעצמו שלא יהיו לו 2 מכוניות? נראה לכם שהוא יכול להגיע למקום עבודה כי בשער הנגב אין מקומות עבודה, אין רכבת, אין אוטובוסים, אין אוניברסיטה, אפילו לאוניברסיטה אני צריכה אוטובוס ואין. אז אני לוקחת מכונית, ולא חשוב איזה דגם, זה לא משנה אם זה מרצדס או סוסיתא. אז עולה מדד הפריפריאליות כי יש 2 מכוניות. בואו נבחן את הדברים את הדברים האלה כי אנחנו מקבלים כל כך הרבה החלטות שהן לא רלוונטיות ואז אנחנו מתעסקים בתיקון. הגיע הזמן שנבוא ונעשה את הדברים האלה ולא נשאיר אותם על השולחן.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. אנחנו נעשה את הדבר הבא. קודם כל, אני פונה כאן למשרד הפנים בבקשה לבחון שוב את היכולת שלכם לשלם את הכסף עבור שנתת 2022 כבר עכשיו. אני גם אדבר על זה עם שרת הפנים.
אני חייב להגיד תודה לאלווירה חברתי, סגנית ראש העיר לוד. כמות הטלפונים והשיחות שהיו לנו על החקיקה הזו והדחיפה שלה כדי שהחוק הזה יעלה ואחר כך גם ראש העיר, זה הרבה מאוד בזכותכם. תודה רבה לכם.
כפי שסיכמנו, אנחנו ננסה לקדם את החוק הזה מהר ככל שניתן. נעביר אותו בקריאה ראשונה, נצמיד את החוק של חבר הכנסת גפני בקריאה ראשונה אבל את הקריאה השנייה והשלישית נאשר רק כשנראה את התקנות.
אני מבקש להקריא את החקיקה.
יאיר רביבו
¶
אני מייצג אותה. לוד, יהוד, אור יהודה, שוהם ושתי מועצות אזוריות – חבל מודיעין ושם כתוב עמק לוד ששונתה בינתיים לשדות דן. רצו להרגיש יותר תל אביב מאשר לוד. קיבלו כסף, הרגישו תל אביב.
שלומית ארליך
¶
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב-2022
1. תיקון סעיף 25א
בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) התשע"ו-2016, בסעיף 25א -
(1) בסעיף קטן (א), המילים "ויכול שייקבעו כללי חלוקה שונים לרשויות המקומיות המנויות בסעיף קטן (ב) וליתר הרשויות המקומיות" – יימחקו.
(2) סעיף קטן (ב) – יימחק.
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בכל שנת כספים" יבוא "לפי סעיף קטן (א) בכל שנת כספים".
כיוון שמדובר בהצעת חוק לקריאה ראשונה, משרד האוצר, יש עלות תקציבית?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כי אם אתם מגדירים את זה כחוק תקציבי, צריך 50 חברי כנסת. אין לנו היום אפילו עשרה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד אישור הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון - הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב-2022? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אדוני, בכנסת יש סדרנים שעושים עבודה טובה. יושב כאן סדרן שקוראים לו אדם חזן שמגיע לו מזל טוב. יש לו יום הולדת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מגיע לו הרבה נחת ושמחה וגם לאשתו שגם היא עובדת בכנסת. שיהיה להם מזל טוב, בריאות ונחת מהילדים החמודים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני ביקשתי הצעה לסדר. לגבי הנושא של היתומים עם מס הרכישה וכל מה שנלווה לזה. היה מדובר על כך שהמשרד יכניס את זה בתוך הקריטריון שלו.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:44.