פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת העבודה והרווחה
14/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 11:00

הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), התשפ"א-2021 (פ/2177/24), של חה"כ אבתיסאם מראענה – הכנה לקריאה הראשונה

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
יסמין פרידמן

אבתיסאם מראענה

שלומית בירנבוים - מנהלת תחום פ"א-בוגרים, משפחות ילדי נעם, האגף החוץ ביתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נטלי מופסיק - עו"ד, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

טלי רוזנפלדר - מנהלת תחום פ"א אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שרית דמרי דבוש - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

רימא עומרי ח'טיב - רפרנטית באגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

ליאת יעקובוביץ - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוריאל אורדן - עו"ד, תיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

עלי בינג - רכז רווחה, ביטוח לאומי ועלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלונה בונדרנקו - מרכזת רגולציה, שירות התעסוקה

יונתן פוקס - מנהל תחום רגולציה, שירות התעסוקה

מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

אפרת רותם - עו"ס ועו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

נעמי שניידרמן - מנכ"לית, עמותת אישה לאישה

רעות שאער - עו"ד, מנהלת פניות הציבור, האגודה לזכויות האזרח בישראל

אילת וולברג

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת


הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), התשפ"א-2021, פ/2177/24

אני פותחת את הישיבה הבאה של ועדת העבודה והרווחה. היום 14 ביוני 2022, ט"ו בסיון התשפ"ב, השעה היא 11:10. אנחנו דנים בהצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), התשפ"א-2021, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, בהכנה לקריאה הראשונה.

שלום גבירותיי, שלום גברתי, מה נשמע חברתי היקרה?

בוקר טוב.

היה קשה פה, כל הנושאים בדיונים בוועדה הזאת קורעים לך את הלב, באמת. עכשיו אנחנו מדברים גם על נושא קשה מאוד שאת הבאת. לפני כן דיברנו על הגמלאים, גמלאי שירות המדינה, שבמשך כל השנים עבדו במדינה. ישבו פה אנשים בני 70 ו-80 שעבדו במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר ובכל מיני מקומות כאלה ועכשיו הגיעו לפנסיה שלהם ובגמלה הם מקבלים רק 5,000 שקל, מזה הם חיים, והסכום נשחק להם בכל מיני הסכמי שכר שעשו. בקיצור, לראות את זה – אני מסתכלת על החברות היקרות שיושבות כאן, שהיום מייצגות את הממשלה במשרדים השונים, וכאן ישבו מי שאתם תהיו בעוד 30–40 שנים. מה אני אגיד לכם, זה כואב, גם במובן הערכי. שאלתי את ציונה שישבה כאן: היום תגידי לבת שלך לעבוד למען המדינה בשירות המדינה? היא אמרה לי: לא, בשום פנים ואופן, מה פתאום, שתלך לעבוד במגזר הפרטי. לשם אנחנו רוצים להגיע? הייתי צריכה עשר דקות להתאושש, אבל אני פה ועוברת לדיון ה"קליל" שאנחנו עוסקות בו עכשיו, בנושא אחר לגמרי, שאין בו שום דבר שקורע את הלב...

בבקשה תציגי את הצעת החוק.

גברתי יושבת-הראש, קודם כול אני רוצה להגיד לך שאת עושה עבודה מדהימה רוב הזמן.

קודם כול אני ממש רוצה להגיד תודה לאילת וולברג, היועצת המשפטית של הוועדה. אני חייבת לציין שיש כאן עובדות ועובדים של הכנסת, מיועצות משפטיות ועד כל העובדות והעובדים של הכנסת, וגם של משרדי הממשלה, חמודות וחמודים, שעושים עבודה מהממת ומדהימה. אתמול ב-11 בלילה דיברנו, ב-7 בבוקר היא כבר התקשרה אליי. מה זה? אני ממש מלאת הערכה.

אנחנו מתכנסות היום להצעת חוק תיקון. הסיפור אצלי התחיל כאשר ראיתי כמה נשים נרצחות בשנה. אני חושבת שזה אחת המגפות והחברה והעולם כולו מתמודד איתן, כי אנחנו נרצחות בגלל שאנחנו נשים. כל הזמן, ובטח ובטח בכובע הזה שלי כמחוקקת, אני מנסה לראות איך לא נקבור את הקורבן הבאה, איך אנחנו לא נגיע למצב שנפגוש את האישה הבאה שהיא נפגעת אלימות ונראה את התמונה שלה בעיתון, איך נאפשר לכמה שיותר ילדות וילדים שיחיו עם ההורים שלהם ועם האימהות שלהם שלא יירצחו, איך אנחנו שומרות עליהן. מעגל האלימות שנשים סובלות ממנו הוא רחב ומורכב כל כך.

אני מדברת עכשיו על החברה הערבית. אחת הסוגיות הקשות ביותר בחברה הערבית היא שאישה שעוזבת את הבית שלה בגלל אלימות מצד בן הזוג מוצאת את עצמה במקלט סגור, לצערי הרב. היא סובלת מאלימות והיא צריכה להיות בתוך מקלט סגור ואילו הגבר או הבעל האלים ממשיך לחיות בקהילה. האישה נסגרת בתוך המקלט, היא נושאת על גבה את הסטיגמה מן החברה כי עדיין בחברה הערבית הסטיגמה של אישה שנמצאת במקלט זה דבר שהחברה לא מצליחה כל כך להתמודד איתו. היא נשארת בתוך המקלט, ורוב הזמן היא מגיעה לשם עם הילדים שלה. היא משתקמת, צוות המקלט עושה עבודה מצוינת, וכאשר היא צריכה לצאת מן המקלט אין לה עורף כלכלי. ברוב המקרים היא נשענת כלכלית על בן הזוג האלים. בעצם אנחנו מוציאות אותה מן המקלט ואנחנו רוצות שהיא תוכל להיות עצמאית ותוכל לשמור על עצמה, ובטח ובטח לא תחזור לאותו בן זוג אלים.

ההתחלה של הצעת החוק שלי הייתה לתגבר את מענק ההסתגלות של אותן נשים. יש להן כרגע קרוב ל-8,000 שקל שהאישה מקבלת כאשר היא יוצאת מן המקלט. רציתי להגדיל ואף להכפיל את הסכום על מנת שאותה אישה שיוצאת מן המקלט תוכל להגיע לקהילה, לשכור דירה רחוק מן האזור של הפוגע ותוכל להתחיל את החיים שלה מחדש.

בדין ודברים עם משרד האוצר התוכנית שרציתי שתקרה והתיקון של אותו מענק לא קרה, אבל הגענו לפשרה עם משרד הרווחה, שנשים שיוצאות מן המקלט צריכות ליווי, מן החודשיים האחרונים לפני שהן יוצאות מן המקלט ועד שיגיעו לקהילה. צריך דמות משמעותית.

כמו חונכת, אומנת, מלווה.

מלווה שתלווה את אותה אישה חודשיים לפני שהיא יוצאת מן המקלט ותלווה אותה לקהילה. היא עוזרת לה ומיידעת אותה לגבי מענק ההסתגלות, עוזרת לה לפתוח חשבון בנק, עוזרת לה בחינוך הילדים, בבריאות, לגבי האזור שהיא רוצה לגור בו, לשכור דירה. בעצם היא מתארגנת מחדש לקראת חיים חדשים הרחק מאוד מן הפוגע על מנת שתהיה לה הזדמנות להתחיל דף חדש, חיים חדשים ושהיא תציל את החיים שלה ותציל את הילדים שלה. זה הצעת החוק.

קודם כול, אנחנו גם תיקנו את השם. בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, שזה אחד הדברים היפים, החלטנו שאנחנו משנות את השם מ"מקלט לנשים מוכות" ל"נשים נפגעות אלימות".

מצוין. אני חייבת להגיד, אם יורשה לי, שזה אפילו הישג יותר משמעותי ורחב גם מן הנשמה שהבאת בהצעת החוק הזאת. הטרמינולוגיה הזאת שעכשיו אתם עושים בה שימוש יש לה בעיניי השלכה חשובה מאוד. כל הכבוד.

כל הכבוד למשרד הרווחה. זה שיתוף פעולה מדהים בשינוי השם. כאשר אנחנו משנות את השם אנחנו משנות תודעה וגם החיים שלנו והמציאות שלנו בהחלט ישתנו.

יש לנו תקציב לאותה מלווה שתלווה את הנשים שיוצאות מן המקלט, וכמובן נציג משרד האוצר יציג את דברו, כ-1.5 מיליון שקל מידי שנה לתוכנית שמיועדת לחברה הערבית.

יש להם סיוע, לא בחקיקה.

מגיע להם סיוע בשכר דירה.

זה תקציב של 1.5 מיליון שקל בנוסף, לא קשור לשכר הדירה או למענק, וזה מתוך מטרה לאפשר להם עוד כלים נוספים להשתלבות, לשיקום, לשיפור חייהם. דמות שהיא מעין מנטורית או כמו אחות שיכולה לסייע לה, כי לפעמים אפילו פעולה פשוטה כמו פתיחת חשבון בנק, להגיש איזו בקשה, דברים קטנים, אנשים יכולים להסתובב סביב ב-loop במשך שבועות ארוכים, לא יודעים איך, לא יודעים כמה, זה מלחיץ.

כרגע כאשר אישה עוזבת את המקלט יש עו"סית בקהילה שמלווה אותה מטעם משרד הרווחה וממצה איתה את הזכויות. אנחנו רוצות שהעו"סית המלווה תתחיל את התהליך קודם, תיכנס למקלט הרבה קודם, כחודשיים לפני שהאישה יוצאת מן המקלט – אני לא רוצה להתחייב על משך הזמן – אבל מבחינתנו היא תלווה את תהליך היציאה של האישה מן המקלט במשך חודשיים, תמצה איתה את הזכויות. מוטלת עליה אחריות למצות את מענק ההסתגלות. היא יוצאת איתה יד ביד מחוץ למקלט לקהילה. זה חיבור שעשינו בין המקלט לקהילה, שיהיה חיבור טוב, חם ותומך.

יופי, כל הכבוד.

אני רוצה לשמוע את העמדות של המשרדים, משרד הרווחה ומשרד האוצר, בבקשה.

שלום, אני מנהלת תחום באגף החוץ ביתי במשרד הרווחה והביטחון החברתי.

זה ממש הביטחון החברתי.

לגמרי הביטחון החברתי.

אני מברכת מאוד על הישיבה הזאת ועל המפגש עם חברת הכנסת מראענה ואיתך יושבת-ראש הוועדה.

אני מבקשת לספר שבתיקון החוק מ-2019 הוסדר בתוך החוק תהליך של תוכנית, שהיום מיושמת על ידי עמותת "בעצמי", תוכנית "דף חדש", שתפקידה ללוות את הנשים כשהן יוצאות מן המקלט.

ההצעה הנהדרת של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה תאפשר לנו ללוות, תהדק את התפר הזה, שהרבה פעמים עובד בצורה לא כל כך מדויקת, תהדק את הקשר בין האישה שנמצאת בתוך המקלט לבין תוכנית "דף חדש", שהיא תוכנית שפועלת כבר שנה וחצי, מיישמת את החוק, מלווה את האישה גם בעובדת סוציאלית שנפגשת איתה בקהילה וגם עם מלוות משפחה. ההידוק הזה כדי לאפשר רשת ביטחון יכול לסייע ולהרחיב את המענה בתוך המקלט.

תודה רבה. בבקשה נציג משרד האוצר.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. כפי שחברת הכנסת אמרה, החלטנו להקצות 1.5 מיליון שקל לבסיס בשביל התוכנית הזאת.

כלומר אתה מתכוון לבסיס התקציב.

נכון. אנחנו תומכים בהצעת החוק.

עלות תקציבית להצעה אין כרגע, כפי שאני מבינה.

נכון.

כן, כי זה בנפרד. מישהי נוספת ממשרד הרווחה מבקשת להתייחס? אני רואה שיש כאן נציגות רבות. באתם רק לוודא שזה עובר.

אני מן הייעוץ המשפטי של משרד הרווחה. אין לי הערות. זה עבודה יפה מאוד בשיתוף פעולה ביוזמת חברת הכנסת מראענה. אנחנו תומכים.

גם לכם תודה רבה מקרב לב. תענוג לראות את כל הגלריה.

בוקר טוב. אני מנכ"לית עמותת אישה לאישה. אני מצטרפת לדברי הברכה והתודה. הייתה לי הזכות ב-2017 ליזום את התיקון לחוק, שבעצם במסגרתו נוספה כל הרגל הזו של השיקום הקהילתי, לא רק העזרה הכספית אלא גם הליווי והמשך התמיכה היה לנו חשוב מאוד. אני רוצה להגיד שוב שאני חושבת שזו זכות של מדינת ישראל שהנושא הזה מופיע בלשון החוק. זה רגע מרגש.

כמה הערות. קודם כול, מה עלות החוק כיום? מסקרן אותי לדעת. יכולים לענות לנו על זה ממשרד האוצר?

אולי משרד הרווחה יידע. אני לא יודע, אבל אני יכול לבדוק את זה.

נורא חשוב לי למען הפרוטוקול ולמען העתיד לומר שהייתה הבטחה ברורה ב-2017 על השקעה של 10 מיליון שקל בשנה. אז אני מקווה שה-1.5 מיליון שקל האלה הם תוספתיים ל-10 מיליון שקל. אני יודעת שהיה קושי ביישום בהתחלה, בין היתר בגלל הקורונה, ובמשך שנתיים הכספים חזרו לקופת המדינה עד שיצא לדרך היישום. אני מדברת על אותן נשים. מגיע להן שבנוסף ל-10 מיליון שקל שהובטחו יושקעו עכשיו עוד 1.5 מיליון שקל.

כי זה למשהו אחר.

זה למשהו אחר, וגם אם לא היה מיצוי מוחלט אז יש למה לייעד את הכספים האלה לטובת נשים ביציאה שלהן מן המקלט.

מדובר ב-1.5 מיליון שקל תוספתיים.

יופי. זה חשוב מאוד. חשוב לראות מה העלות של החוק כי בשעתו הייתה הבטחה ברורה של משרד האוצר. יצא לי לדבר על זה עם אנשים מתחומים אחרים – אלה סכומים שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לטובת נשים שאלימות הביאה אותן עד המקלט. זו הערה ראשונה.

הערה שנייה קשורה באותו תפר של היציאה מן המקלט ובאותו צעד מבורך לעבוד איתו יפה. אני רוצה לחזור ולהגיד שאנחנו במקלטים חושבים שיכול להיות לנו תפקיד משמעותי בהקשר הזה. אני לא יודעת מה הכוונה לעשות עם ה-1.5 מיליון שקלים האלה מבחינת תיקנון.

אני רוצה להגיד שהפרויקט חי וקיים ועובד, ומבחינת רצון טוב – יש המון רצון טוב בשטח בין המקלטים לבין "דף חדש" ועמותת "בעצמי", אבל בכל זאת בגלל המורכבות של האוכלוסייה הזאת והרגישות של המעבר עדיין התפר הוא גס, או יכול להיות עדין יותר. אני ממליצה לשקול, אני חושבת שנשים יכולות להרוויח מאוד מאיזשהו המשך קשר עם הצוותים במקלטים גם בתקופה של המקלט ואיזו ריצה במקביל של "דף חדש" ושל הצוותים במקלטים. לדעתי זה יכול להועיל מאוד. זה ברמת היישום, בקשה למשרד הרווחה לשקול את הנושא הזה.

הערה אחרונה קשורה במיצוי של הזכויות. הרושם שלנו בשטח הוא שאנחנו מנסות לעזור בשלב המיצוי כמה שאנחנו יכולות מתוך המקלט. חשוב לנו לומר שאם יש איזו בעיה, קודם כול התיקון מבורך כי בתקווה הוא באמת ישים על הנושא הזה זרקור, ואפשר כבר עכשיו לדבר איתנו. אני יושבת פה לא רק בכובעי כמנכ"לית של עמותה שמפעילה מקלט אלא גם כחברת פורום העמותות המפעילות מקלטים. זה פידבק שהוא מבורך, ואם יש איזו בעיה חשוב לנו לשמוע. לא רק בעיה, אם יש איזה אתגר בהקשר הזה אנחנו כאן ואנחנו מאוד מאוד מקוות ומאמינות שהחוק יסייע בעניין הזה.

תודה רבה, נעמי. אני עוברת לזום, עו"ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח, בבקשה.

שלום. אנחנו כמובן מצטרפים ומברכים על ההצעה הראויה מאוד ונכונה ונחוצה מאוד.

אנחנו לא חושבות שצריך להיות מצב שבו אפשרות של אישה לצאת ממעגל האלימות תלויה בתמיכה הכלכלית שהיא יכולה לקבל ממקורות אחרים או מהגב הכלכלי שיש לה. זה בפירוש המצב היום שנשים, אמיצות ככל שיהיו וככל שינסו לצאת ממערכות יחסים אלימות, הדבר לעיתים קרובות לא מתאפשר מסיבות כלכליות נטו.

עם זה, אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה להצעת חוק שהניחה חברת הכנסת נעמה לזימי בנושא משיק ודומה. הנושא הוא זכויותיהן של נשים שלא נכנסו למקלט, או שהן לא הגיעו למצב של מסוכנות קונקרטית כפי שנדרש כדי לקבל הפניה למקלט או שמסיבות כאלה ואחרות הן לא התאימו למקלט. כפי שאנחנו יודעים יש כל מיני מניעות להיכנס למקלט במצבים שלא מתאימים לקליטה במקלטים, אם זה בגלל מחסור במקומות, אם זה בגלל ילדים בנים מעל גיל מסוים, התמכרויות, מצבים רפואיים וכן הלאה, שגם אם נשים היו רוצות מאוד הן לא התקבלו למקלטים. בעצם אלה רוב הנשים נפגעות האלימות. יש אלפים כאלה במקלטים, בכל שנה סדר גודל של 500–600, ולנשים הללו אין כמעט זכויות לקבל סיוע כלכלי ואחר והטבות מן המדינה. זה מצב שההצעה שלנו, ביחד עם חברת הכנסת נעמה לזימי שהניחה אותה, מבקשת לתקן. זה דבר שרצינו שיהיה גם בפני הוועדה ובידיעתכם.

כשזה יגיע אנחנו נטפל בזה כמובן. תודה רבה.

אני מבקשת להגיב לזה. אני מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה. אני רוצה להגיד לך שהתפרצת לדלת פתוחה כי בדיוק בימים הללו אנחנו פיתחנו תוכנית חדשה, שנקראת "דף חדש בקהילה", שנועדה בדיוק לנשים שבחרו לא להיכנס למקלט, או שהן לא צריכות להיכנס למקלט. כל התנאים לקבלה לתוכנית הן זהות לנשים יוצאות מקלט, למעט העובדה של השהייה במקלט. זה לא בחקיקה, זה תוכנית שפיתחנו, אבל כבר באוקטובר הקרוב התוכנית תתחיל לפעול ברחבי הארץ ותסייע בכל הקשור לסל מענים, גם לליווי של עובדת סוציאלית, גם לליווי של סייעת בקהילה וגם לסל מענים כספי שהיא תקבל. זה עדיין לא המענק שיש בחוק אבל זה סל שירותים שהיא יכולה לנצל אותו לצרכים שונים ושיסייע לה ביציאה לדרך חדשה.

מצוין. נראה לי שיהיה כאן שילוב כוחות, תהיה לכם תמיכה מן הכנסת ונעשה את הדברים בשיתוף פעולה. תודה רבה.

אני חושבת שאפשר להגיע להקראה.

הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס'...) (סיוע במיצוי זכויות ), התשפ"ב–2022, ביוזמת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, פ/ 2177

כפי שחברת הכנסת הציגה, יש פה שני תיקונים עיקריים. תיכף נקרא ונעבור עליהם.

הראשון הוא שינוי המונח מ"נשים מוכות" ל"נשים נפגעות אלימות". אציין בהקשר הזה שכרגע נתקן את חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט) אבל בהמשך זה ידרוש גם תיקוני חקיקה עקיפים נוספים בחוקים אחרים. אנחנו נכניס את זה לדברי ההסבר ונתקן לקראת הקריאה השנייה והשלישית את כל ההתאמות הנדרשות בחקיקה הרוחבית. זה התיקון הראשון.

התיקון השני הוא הוספה של הוראה שקובעת שיהיה עובד סוציאלי שיסייע לאישה ששוהה במקלט במיצוי הזכויות. היום, כפי שחברת הכנסת אבתיסאם מראענה ציינה קודם, בסעיף 4א רבא לחוק העיקרי, יש את התיקון מ-2017: סל שירותים לאישה ששהתה במקלט. הסל הזה ניתן לה בסמוך לאחר יציאתה מן המקלט והוא מותאם לה על ידי עובד סוציאלי. הסל הזה כולל היום ליווי, זיהוי, צרכים וסיוע במיצוי זכויות, ליווי תעסוקתי, ליווי וסיוע בתחומים נוספים, אבל כל זה קורה אחרי שהאישה יוצאת מן המקלט. החידוש פה של חברת הכנסת, כפי שהיא אמרה, הוא החיבור למה שקורה בזמן שהאישה שוהה במקלט עצמו. זה הסעיף שאקרא תיכף, ובו אנחנו מבקשים לקבוע שעובד סוציאלי יסייע לאישה כבר כשהיא שוהה במקלט למצות את הזכויות וזה יהווה קשר לקראת היציאה שלה והמפגש עם העולם בחוץ. כרגע בנוסח עצמו זה לא כתוב. הכוונה היא, כפי שחברת הכנסת ציינה, שזה יהיה אותו עו"ס שגם ממשיך לטפל בה בהמשך אחרי היציאה מן המקלט, אבל בנוסח כתבנו "כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד". כלומר יש את הגמישות למשרד הרווחה לעשות את החשיבה המקצועית הנדרשת לגבי הזהות של אותו עו"ס, לקבוע את זה, כאשר המטרה כפי שהובעה בדיון היא שיהיה קשר רציף. לא מדובר בעו"ס אחד שילווה בזמן המקלט ועו"ס אחר שילווה לאחר מכן. זו לפחות הכוונה, לסייע בתפר הזה.

אקרא את הסעיפים ואחרי כן אם יש לכם הערות אשמח לשמוע.

"תיקון שם החוק
1.
בחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג–2012 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "מוכות" יבוא "נפגעות אלימות".

החלפת מונח
2.
בחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "מוכות" יבוא "נפגעות אלימות", ובמקום "מוכה" יבוא "נפגעת אלימות"."



כפי שציינתי, לקראת הקריאה השנייה והשלישית נתקן רוחבית במקומות נוספים.

"תיקון סעיף 4א
3.
בסעיף 4א לחוק העיקרי –



(1) במקום כותרת השוליים יבוא "מיצוי זכויות וסל שירותים";



(2) האמור בו יסומן כסעיף קטן "(ב)" ולפניו יבוא:




"(א) עובד סוציאלי יסייע לאישה השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות למצות את זכויותיה לפי כל דין בטרם יציאתה מהמקלט, והכול כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ושאינם טעונים פרסום ברשומות.""



זה נועד לעשות את הקשר בין הזמן שבו האישה שוהה במקלט לבין סל השירותים שהיא מקבלת אחרי שהיא יוצאת מן המקלט.

תודה רבה. אם אין הערות אנחנו יכולים להצביע על נוסח הצעת החוק. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות (תיקון – מענק חודשי), התשפ"א-2021, אושרה.

הצעת החוק התקבלה פה אחד, שתי נשים הצביעו בעדה. אין נמנעים ואין כמובן מתנגדים.

ברכות מקרב לב, אבתיסאם, תמשיכי לפעול ולעשות דברים מן הלב ומן הנשמה. בכל פעם את מאירה באור אחר זרקור על מקומות כאלה חשוכים ואפלים או כאלה שצריך לפתור ואת עושה את זה כל כך בכישרון. תודה רבה אבתיסאם, תודה יסמין.

אני נועלת את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:38.