פרוטוקול של ישיבת ועדה



הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/06/2022


הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני



פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 10:00

חינוך כאמצעי למלחמה באנטישמיות – מפגש עם חברי ועדת החינוך של רומניה

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
יוסף שיין

אוריאל בוסו
ענבר בזק

שושנה שרייבר - מנהלת תחום קשרים בינ"ל ותפוצות במע' החינוך, משרד החינוך

חנן רדמן - משרד החוץ

Rodu Yoanid - שגריר רומניה בישראל

Natalia Elena - יו"ר ועדת החינוך, רומניה

Laurentiu Tepulush - מזכיר ועדת חינוך, רומניה

Gabriel Abramesco - סגן יו"ר הוועדה למינהל ציבורי ותכנון אזורי, רומניה

Romeo Lungu - חבר ועדת מינהל ציבורי ותכנון אזורי, רומניה

Dominice Bucuri - סגן יו"ר ועדת החינוך, רומניה

Simona Opresco - יו"ר הוועדה למינהל ציבורי ותכנון אזורי, רומניה

Adina Cristiana - עובדת בשגרירות רומניה בישראל

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי
אתי דנן

סמדר לביא, חבר תרגומים


חינוך כאמצעי למלחמה באנטישמיות – מפגש עם חברי ועדת החינוך של רומניה

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אחר צהריים טובים, אנחנו שמחים שהצטרפתם אלינו לוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ישראל. אנחנו מאוד שמחים לארח את המשלחת שלכם שבאה לכאן, אנחנו יודעים שברמת הממשלה יש הרבה מפגשים, אך סוף סוף יש לנו גם מפגש פרלמנטרי ואנחנו יכולים ללמוד כיצד נוכל לשתף פעולה לטובת המדינה ולטובת החינוך.

החינוך בונה את הדורות הבאים, הכול מתחיל בחינוך. בפנינו אתגרים רבים, אצלנו בישראל, ואנחנו יודעים שחינוך זה אחד המפתחות שיכול לסייע להתגבר על האתגרים, גם בכלכלה, גם בביטחון, כמעט בכל תחום.

קודם כל יש איתנו מספר נציגים, יהודית גידלי, מנהלת הוועדה. אגב, היא דאגה למוזיקה הרומנית בתחילת המפגש, תודה רבה ליהודית. אני מציעה שנציג את עצמנו, נעשה סבב שמות, נוכל להכיר אחד את השני ולאחר מכן נתחיל בדיון פתוח.

(הנוכחים מציגים את עצמם).

Natalia Elena

גברתי יושבת הראש, עמיתים יקרים, ראשית אני רוצה להודות לכם על המפגש הזה ובראש ובראשונה אני אשמח להציג את מר ראדו יואניד, השגריר שלנו בישראל. עמיתינו, סימונה אופרסקו, נשיאת הוועדה לניהול אדמיניסטרטיבי ציבורי ולתכנון אזורי. גבריאל אברמסקו, סגן יו"ר הוועדה לתכנון ניהולי. גב' אדינה, היא מלווה אותנו פה, היא משגרירות רומניה בישראל.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שמחים לפגוש אתכם. קודם כל כדאי שנדבר על האתגרים, נראה כיצד התגברתם על ה – קודם כל יש את האתגר הגלובלי שכולנו עומדים בפניו, המשבר במערכת הבריאות עקב הקורונה במהלך השנתיים-שלוש האחרונות. עקב הקורונה גם בתחום החינוך בישראל ישנם אתגרים. היו סגרים, בהתחלה בתי ספר רבים נסגרו, ילדים נשארו בבית, לא הלכו למסגרות.

לאחר מכן התקדמנו לאט לאט ללימודים בזום. לקח קצת זמן עד שהמערכת הצליחה להתרגל לטכנולוגיה החדשה וליצור מערכת חינוך שכוללת אינטרנט, לימודים בבית, מחשבים. היו בפנינו אתגרים רבים, דיברנו על תשתית אינטרנט, לוודא שכל הילדים למעשה בבית מחוברים לרשת האינטרנט.

יש שני מגזרים שבהם היו יותר קשיים, המגזר הדתי החרדי, שבהרבה בתים אין אינטרנט או טלוויזיה, כחלק מסגנון החיים. לכן היינו צריכים למצוא פתרונות למגזר הזה. בנוסף היו גם אתגרים במגזר הערבי, בקהילות שמתגוררות באזורים מרוחקים מאוד, שם אין תשתית. אז גם היינו צריכים להתבסס על האינטרנט הסלולרי באזורים הללו.

עוד משימה שעמדה בפנינו הייתה לשווק כמה שיותר מחשבים או טאבלטים לבתי אב שלא היו בהם המכשירים הללו והאתגר האחרון היה איגודי העובדים בבתי הספר. לחלק מהמורים היה קשה להסתגל לשינויים במערכת וללמוד באופן מקוון, חלקם לא היו מוכנים למעבר הזה באופן הולם, אך בסופו של דבר התגברנו על האתגרים הרבים, מצאנו דרכים לשתף פעולה ולעבוד ביחד. הרבה ילדים למעשה למדו בבית.

במהלך השנה האחרונה בוועדה שלנו התעקשנו על לימודים פרונטליים לאחר גלים של חיסונים וגם חקיקה שהיינו צריכים להעביר על מנת לוודא שהילדים יוכלו אכן ללכת לבתי הספר ללמוד, אך עדיין אנחנו רואים את ההשפעה של אותה התקופה שהם היו בבית. הייתה אלימות בבתי ספר, משום שלא הייתה להם מסגרת, לא הייתה שגרה, ראינו מספר תופעות ועדיין אנחנו מתמודדים עם דברים מהסוג הזה ועם קשיים נפשיים, למשל אנורקסיה, חרדות. אנחנו מנסים לערב גורמי מקצוע בתוך בתי הספר על מנת לסייע לילדים עם המשברים הנפשיים שעברו עליהם בשנתיים האחרונות.

זה נושא אחד, איך באמת התמודדנו עם המשבר. אנחנו נשמח ללמוד מכם ולשמוע כיצד אתם פעלתם ומה אתם עושים היום בשאיפה שאנחנו כבר עומדים לצאת ממשבר הקורונה בימים אלה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): גברתי יושבת הראש, כמובן שעמדנו בפני אותן בעיות ונקטנו באותם פתרונות בתקופה הזו. אנחנו כאן משום שכעת ברומניה אנחנו רוצים להעביר רפורמת חינוך. מר יוהאניס, נשיא המדינה, התחיל את הרפורמה, קוראים לרפורמה 'חינוך ברומניה', או 'רומניה המחונכת'. אנחנו רוצים להעביר חוק חדש בתחום החינוך.

כפי שאתם יודעים, אנחנו חברים באיחוד האירופאי, אנחנו מחויבים לסטנדרטים ומדיניות אירופאית, אך אנחנו נשמח ללמוד מהפרקטיקה שלכם במערכת החינוך, משום שלדעתי יש לנו הרבה דברים טובים משותפים. לפני מספר שנים אנחנו ציינו 74 שנים ליחסים בין שתי המדינות שלנו, יש לנו כאן קהילה גדולה, יותר מ-400,000 יהודים יוצאי רומניה. אני יודעת שיש לכם קהילה, דיאספורה, מאוד גדולה, כפי שגם אצלנו יש.

לכן אנחנו מעוניינים לדעת איזה מדיניות למשל יש לכם בדיאספורה, בגולה, עם מי שרוצה לחזור הביתה ולחזור להשתלב, וגם האם נוכל ללמוד יותר לגבי תכניות חינוך לפני האוניברסיטה והשכלה גבוהה באוניברסיטאות כדי שנוכל ללמוד לפני שאנחנו מעבירים את החוק החדש אצלנו.

אנחנו מודים לכם על הפגישה שלנו. מחר אנחנו נבקר במספר בתי ספר בתל אביב וזה כבוד גדול, משום שכמו שאמרת, יש לנו יחסים מצוינים ברמת הממשלה, וחשוב גם להמשיך ולפתח את היחסים שלנו ברמת הקהילה.

הייתה לנו משלחת גם בדצמבר 2020, אבל כעת זו המשלחת הראשונה שלנו כאן אחרי הקורונה ואנחנו מאוד שמחים להיות כאן וללמוד מניסיונכם. ייתכן שעמיתיי ירצו להוסיף כמה דברים.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אספר לכם סיפור על רומניה.

לפני כן, היא רצתה להציג את החברים במשלחת. האם תרצי שעוד מישהו יוסיף דברים?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אשמח לומר כמה מילים, גברתי יושבת הראש, גבירותיי ורבותיי, המשתתפים. חינוך זה דבר חשוב, יש לי 30 שנות ניסיון עבודה במוזיאון לזכר השואה בוושינגטון. אני אולי אדבר מפרספקטיבה קצת שונה, אבל כפי שראש הוועדה כבר אמרה אצלנו ברומניה האתגרים מאוד דומים לאתגרים שלכם.

למעשה המגפה ברומניה הגיעה אצלנו קצת יותר מאוחר, אבל היא התפתחה כמעט באותה צורה כמו בישראל. יכול להיות שהיינו קצת פחות יעילים מישראל במאבק במחלה. יש לנו שלושה-ארבעה מיליוני אזרחים שעבדו במדינות אירופאיות אחרות, עם תחילת המגפה הם חזרו לרומניה וזה יצר מספר קשיים.

אנקדוטה, כנראה ששמעתם על איש ששמו ערפאת. יש לנו מישהו בשם ראאד ערפאת והוא אחראי על המאבק בקורונה והתפקוד בעת מגפות, הוא סגן שר הפנים והוא במקור מסוריה. אני אעצור כאן.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): קודם כל תודה רבה על דבריך והדברים שאמרתם. אני רוצה להודות לכם על שנקטתם בצעדים נגד אנטישמיות בצורה כל כך רצינית. אנחנו יודעים שזוהי מגפה נוספת שמתפשטת בעולם כרגע. האנטישמיות שוב מרימה את הראש במדינות רבות בכל העולם וזה מדאיג אותנו מאוד.

אני רוצה להודות לכם ולממשלת רומניה על כך שאתם כוללים את הנושא במערכת החינוך שלכם. אנחנו לא לוקחים את זה כמובן מאליו, יש להיאבק בגזענות ובאנטישמיות ולהעביר את המסר לדור הצעיר, זה נושא מאוד חשוב עבורנו וגם נשמח לדבר על זה בהמשך.

נדבר קצת על הגולה, אבל ייתכן שעמיתיי חברי הכנסת ירצו להגיד כמה מילים. אוריאל בוסו יתחיל ואחריו סימון דוידסון.

אני אדבר בעברית כדי שתשמעו גם קצת את השפה העברית שלנו, כמה שהיא חביבה ויש לכם את התרגום.

אז אני רוצה להגיד לכם קודם כל ברוכים הבאים שהגעתם לבקר ולהודות לכם, כפי שאמרה גברתי היושבת בראש, חברת הכנסת שרן השכל, על ידידות האמיתית של רומניה עם מדינת ישראל, לא רק באמירות אלא במעשים בפועל, ואתם כראשי ועדות החינוך, המקבילים שלנו ברומניה, שמטביעים בתוך מערכת החינוך את נושא חקר השואה כשהיום 70 שנה לאחר מכן עדיין אנחנו רואים שיש מי שמכחיש ואתם בפועל עושים את זה. אנחנו רוצים להודות לכם על כך. יש לכם חלק חשוב בנושא כי הכול מתחיל בחינוך ובתפיסה החינוכית ואתם מדינה ידידותית באמת.

כפי שדיברו כאן, אני חושב שיותר מהכול בכלכלה בעולם הקורונה אתגרה אותנו, החינוך הוא דבר שאתגר את כולנו. נכנסנו ללחצים שהרבה תלמידים יישארו עם פערי לימודים מאוד מאוד רציניים ועם הדברים הללו מערכות החינוך היו צריכות להתמודד. זה מתחיל מגיל שלוש עד גיל 18 בכל החזיתות, עם שלל האתגרים הטכניים, החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי. זה דבר שמערכת החינוך במדינת ישראל התמודדה ומתמודדת.

ללא ספק, כפי שאמרה היושבת בראש, גם לאחר שחוזרים לשגרה הפוסט קורונה למערכת החינוך בחוסרים ובלמידה מרחוק, עד כמה שהם היו טובים, עדיין הם חסרים ואנחנו מתמודדים עם זה. מדינת ישראל משקיעה בזה הון עתק, גם אנושי וגם עדיין משקיעה בתקציבים האחרונים ונותנים תוספות משמעותיות למערכת החינוך לתגבור בשביל ההשלמה של החוסרים שהיו. אין ספק שיש הרבה דמיון בין רומניה לבין מדינת ישראל במובנים הללו, שכמו שלכם יש ללמוד מאיתנו, ללא ספק לנו יש ודאי מה ללמוד מכם ואנחנו מודים לכם על כך.

כפי ששרן אמרה, מערכת החינוך החרדית, כמו הרבה מגזרים, בגלל אופי החיים מערכת החינוך התמודדה עם אתגרים נוספים, בגלל אופי הפעולות והגישה הנוספת, בגלל שמרנות, כמובן מרצון, וגם על זה הצלחנו להתגבר וחזרנו למסלול. במדינת ישראל יודעים לתת מענה חינוכי לכלל המגזרים, עד כמה שניתן באופן שוויוני. אנחנו מאמינים בחינוך ומשקיעים בחינוך, הכול מתחיל משם, אז ברוכים הבאים ותודה רבה לכם.

תודה. סימון, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אדבר אנגלית מכיוון שאין תרגום לרומנית. אני רוצה לברך אתכם. בליבי אני זוכר את השואה. אני נולדתי בליטא ואני בן למשפחה שנרצחה בשואה וכשאני רואה מדינה ידידותית לישראל, כשאני רואה שאתם כוללים את נושא השואה בתכניות לימודים ברומניה אני רוצה להודות לכם על כך. זה חשוב מאוד שהדור הצעיר ילמד ויזכור מה שקרה בעבר בשואה, לא רק לגבי היהודים, בקשר לאנושות כולה.

יש לי חברה טובה ברומניה, היא אלופה אולימפית בשחייה, קמילה פוקט, היא נשיאת פדרציית השחייה והיא חברה ממש טובה. לפני זה גם אני הייתי נשיא של איגוד השחייה בישראל ואני מטפל בנושא הספורט, זה חלק ממערכת החינוך כמובן. בעיניי ובעיני הממשלה ספורט הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך לנוער ולילדים.

אני יודע שגם ברומניה יש תקציב רב שמושקע בספורט, לא רק בשחייה. אני יודע שיש לכם ספורטאים מאוד כישרוניים, גם בשחייה וגם בהתעמלות. כולם זוכרים את נדיה קומנצ'י, היא מיוחדת במינה, היא גם ידידת ישראל, בחודש הבא היא תבקר במדינת ישראל.

מבחינתי אני אשמח ללמוד לגבי תפקיד הספורט במערכת החינוך ברומניה, במיוחד לילדים הקטנים. כמה שעות של חינוך גופני יש להם, איזה מועדונים יש בתוך מערכת החינוך. זה מאוד חשוב לי משום שזה הנושא שאני עוסק בו כאן בישראל. אז אני שמח לברך כל אחד ואחת מכם במשלחת, אתם ידידים שלנו ותודה רבה לכם.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת ענבר בזק. ענבר, את רוצה לומר כמה מילים?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כן, אני אדבר בקצרה. קודם כל מעולם לא הייתי ברומניה, אבל אני חצי רומנייה בעצמי, סבא וסבתא עלו מרומניה וכמעט כל המשפחה נרצחה בשואה. אני גם מכהנת בתור ראש ועדה בכנסת נגד גזענות ואנטישמיות, זו ועדה חדשה.

אני שמחה להודות לכם על כך שאתם מטפלים בנושא הזה. האנטישמיות מרימה ראש בכל העולם, היינו לפני חודש בניו יורק ושמענו, אנחנו יודעים מה קורה כעת בארה"ב, יש גזענות, יש אנטישמיות. התופעה מתגברת ואני מאמינה שהדרך היחידה לטפל בזה, להתמודד עם זה, היא לכלול תכניות במערכת החינוך.

אני אשמח אם תרצו בשובכם לרומניה לעשות מפגשים בזום איתנו בנושא אנטישמיות ברומניה. אגב, אולי זה מפתיע, אבל גם בישראל יש בעיית אנטישמיות, כך שאנחנו מטפלים בזה גם בתוך המדינה וגם מחוצה לה. אז ברוכים הבאים.

תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כפי שאמרתם, בשנה שעברה אנחנו העברנו את החוק כך שעכשיו לימודי יהדות ושואה נכללים במערכת החינוך בתכנית חובה. סילביו וקסלר, עמיתנו, מטפל בנושא הזה בפרלמנט, הוא ידיד טוב שלנו ולכן כל התלמידים ברומניה כעת ילמדו ותהיה להם אפשרות לדעת לגבי התקופה הנוראית הזו.

באשר לשאלתך, אצלנו ברומניה יש שעתיים בשבוע של חינוך גופני, יש לנו גם פרויקט עכשיו שרוצה לערב את הרשויות המקומיות באופן מוגבר ולהעביר מימון נוסף לילדים ונוער שרוצים לעסוק יותר בספורט. אני אשמח לשאול אתכם האם יש לכם גם תכנית כזאת.

אנחנו עובדים על פרויקט שיכול לתת לכל התלמידים ארוחות בריאות בבית הספר. התחלנו לעבוד על זה כבר ב-2016, באותה התקופה היו לנו 50 בתי ספר, עכשיו יש לנו 150 בתי ספר בפרויקט וראינו בבתי הספר האלה שכשאנחנו מספקים ארוחה חמה ובריאה בתוך בית הספר אז שיעור הנשירה ירד מ-20% ל-7%. לכן נשמח לשאול האם יש לכם פרויקטים דומים כאן בישראל.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): קודם כל לגבי ארוחות בבתי הספר יש תכניות בגני ילדים, אבל זו תכנית בחירה לרוב זו תכנית בתשלום, ההורים משלמים על כך דרך השלטון המקומי. בגני ילדים יש לנו צהרונים אחרי השעה אחת, משעה אחת עד השעה ארבע, שם יש ארוחות.

יש לנו תכנית אחת, אבל מדובר בתכנית המיועדת לאוכלוסיות חלשות, שם בבתי הספר אם יום לימודים ארוך אז גם מספקים ארוחה. ישנה רשימה של ערים ויישובים. היה לנו כאן ויכוח בישראל מכיוון שרשימת היישובים ליום לימודים ארוך אושרה לפני 20 שנה.

יש חוק ארוחה יומית לתלמיד.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כן, זה חשבון ייעודי והכוונה הייתה שהתכנית תתרחב בעתיד לכלל המדינה, אך אבל התקציב לזה הוא מאוד גבוה ולעתים מקבלים גם משוב שזה לא ממש יעיל. לכן אנחנו כעת בודקים אפשרויות חלופיות. כמעט כל שנה אנחנו דנים בתכנית הזו, בודקים את החקיקה ומחפשים דרך ליישם את הדברים הללו. אנחנו חושבים שזה חשוב ואנחנו יודעים שילדים רבים זקוקים לזה על מנת להתרכז, במיוחד אם הם מגיעים מאוכלוסיות חלשות וממשפחות מעוטות יכולת. אנחנו נשמח ללמוד מכם כיצד העברתם את התכנית, מה המנגנון, אולי נוכל להתאים אותו לישראל.

בנוגע לגולה, ישנם מספר דברים שאנחנו עובדים עליהם עם הגולה. יש לנו דיאספורה גדולה מאוד בחו"ל, אנחנו שומרים על קשר באמצעות השגרירויות, ישנן כמה תכניות, כמה סוגים של תכניות, למשל אנחנו שולחים מורים ומדריכים לבתי ספר בגולה, בתי ספר יהודיים או קהילות גדולות בבתי ספר ציבוריים, על מנת שילמדו עברית ולימודי התרבות. גם לומדים פעם או פעמיים בשבוע כדי לשמר את השפה העברית ולשמור על הזיקה ליהדות. הסוכנות מממנת חלק מהתכניות הללו, זו תכנית שלא מתקיימת בכל מקום בעולם, אלא בקהילות יהודיות גדולות.

עוד דבר, אנחנו מנסים לעודד תושבים לחזור אלינו הביתה, לחזור לישראל. ראינו שאחד האתגרים הגדולים בעת החזרה או בעת העלייה לישראל זה מחסום השפה, דוברי אנגלית, דוברי צרפתית לא תמיד מדברים עברית כשהם מגיעים הנה. אז אנחנו התחלנו את תכנית האולפנים, יש לימודי עברית למבוגרים או לילדים בתוך בתי הספר, לימוד עברית. אנחנו יודעים שכמה שהם ילמדו את השפה יותר מהר ככה יהיה להם יותר קל, גם לילדים בבתי הספר וגם להורים על מנת שיוכלו למצוא עבודה ולחיות את חיי החברה.

יש לנו תכנית נוספת, יש למשל קהילות גדולות שעושות עלייה. בצרפת היה גל של אנטישמיות וקהילות שלמות התחילו לעלות לישראל. היה אתגר גדול עם השפה. מה שהסוכנות עשו, הם הקימו אולפנים בפריז ובערים גדולות בצרפת כך שבקהילה יכולים ללמוד עברית עוד לפני שהם עולים. זה חלק מהדבר. אנחנו בקשר עם השגרירות, חוגגים חגים, לערב את חיי הקהילה ביהדות.

עוד דבר, יש לנו ארגון שמקבל מימון חלקי מהממשלה ומבוסס חלקית גם על התנדבות, אני מדברת על חב"ד. מדובר במרכזי יהדות בכל העולם, הם עושים עבודה נהדרת עם ישראלים המתגוררים בחו"ל, הם חוגגים את החגים, הם מסייעים לאנשים שיש להם בעיות, אנשים שנתקעו בחו"ל או נתקלו בבעיות נוספות.

חלק מהמשתתפים מתנדבים כדי להיות שליחים בחו"ל, יש להם ילדים והנושא של החינוך עבור הילדים שלהם עלה כבר מספר פעמים. יש כמה תכניות, יש פנימיות כאן בישראל, הם יכולים לבוא לכאן וללמוד כאן ואז הם חוזרים להורים שלהם במהלך החופשות, בין אם זה בנפאל או בארה"ב. ותכנית נוספת אלו לימודים מקוונים כל יום. שוב, מדובר במגזר חרדי, הם רגילים ללמוד באינטרנט, יש להם את המורים ואת השיעורים שלהם והם נמצאים בחו"ל ולומדים ככה. מאות ילדים בכל העולם נפגשים באינטרנט ולומדים ביחד.

זה בנוגע לגולה ואנחנו נשמח לשמוע עוד קצת מכם. אגב, לגבי הארוחות החמות, אולי נוכל ללמוד מכם איך אתם מתמודדים עם הארוחות בבתי הספר. תודה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה. אני רוצה שעמיתתי סימונה אופרסקו, שהיא יושבת ראש הוועדה למינהל ציבורי ותכנון מקומי, תאמר את דבריה. ברומניה המערכת של החינוך מתוקצבת על ידי הממשלה והתקציב מאושר על ידי הפרלמנט, אבל לרשויות המקומיות יש תפקיד מאוד חשוב בנושא.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): בוקר טוב, שלום. אני שמחה מאוד, כבוד הוא לי להיות כאן היום. אנחנו מודים לכם על קבלת הפנים החמה. חיממתם לנו את הלב עם המוזיקה הרומנית. אנחנו נשמח להזמין אתכם לבקר אותנו ברומניה כדי שגם אנחנו נוכל לארח אתכם באופן חם ומזמין.

אני אשמח לדבר על שלושה נושאים מרכזיים. אנחנו מעוניינים מאוד לשמוע על פיתוח היחסים בין הרשויות המקומיות בארץ לבין המערכת החינוכית. נשמח לדעת איך בדיוק המערכת עובדת. אנחנו יודעים שיו"ר ועדת החינוך שלנו כבר סיפרה לכם שברומניה מערכת החינוך מקבלת מימון מהממשלה תקציב מדינה, אבל גם הרשויות המקומיות צריכות לעקוב אחרי מצב המתקנים, תחזוקת בניינים, כל השירותים הציבוריים עבור בתי הספר. נשמח לברר איך המערכת הזו פועלת בישראל. זה נושא ראשון.

בנוגע לקמפוסים לנוער. הייתי בישראל ב-2013 וביקרתי איזה שהוא קמפוס וראיתי משהו שונה לחלוטין מרומניה. ראיתי מקומות שבהם התלמידים הצעירים לומדים, אבל גם הם מקבלים סיוע, למשל, אם הבנתי, טיפול בסוסים, יש להם תחומים נוספים, חקלאות וכן הלאה. ראיתי, זה מאוד קרוב לכאן, בין ירושלים לתל אביב, הייתי באיזה שהוא כפר נוער כזה וראיתי את זה בפועל בשטח. אין לנו את זה במערכת החינוך שלנו ברומניה ולכן נשמח לדעת בקשר לקמפוסים האלה, כפרי הנוער בישראל.

ועוד דבר, אנחנו גם נשמח לקדם את היחסים בין הקהילות המקומיות ברומניה לבין הקהילות בישראל כדי שנוכל לדבר על ערים תאומות, כדי להבטיח קשר טוב בין קהילות, לא רק ברמת הכנסת והפרלמנט, לא רק ברמת הממשלה, לא רק ברמת הפוליטיקה. נשמח מאוד למסד יחסים קרובים יותר בין רומניה וישראל ולהשתמש בכלי של ערים תאומות. אנחנו בוועדה של תכנון עירוני, תכנון אזורי, אנחנו נשמח מאוד לקדם את הנושא הזה ולבסס קשר בין הקהילות השונות במדינות שלנו.

אלו שלוש הנקודות שנשמח לדון בהן וגם אנחנו נשמח לענות על כל שאלה ולהמשיך את הדיאלוג שלנו בנושאים שמעניינים אתכם. תודה.

תודה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שלום, אני גבריאל אברמסקו, אני סגן יו"ר ועדת המינהל הציבורי ואני גם חבר בוועדת הספורט. אני מתנצל על האנגלית שלי, אני לא מתרגל מספיק, אין מספיק מפגשים מהסוג הזה.

אז קודם כל ברומניה יש לנו את יום השחייה הלאומי, עבר חוק בנושא והשנה למעשה זאת הפעם הראשונה שאנחנו חוגגים את יום השחייה בתור יום לאומי.

גם דוד פופוביץ', השחיין, תרם לזה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): גם, וגם רוברט גלינצה, אלה שני שחיינים מאוד טובים. ברומניה אין לנו מספיק תשתיות לשחייה, יש להם כישרון, זה כישרון טבעי מאה אחוז.

וגם אני אשמח להשיב על השאלה בנוגע למועדוני ספורט ברומניה. יש לנו שתי רמות, הרמה של המשרד הממשלתי, מועדוני ספורט שמשרד הספורט מארגן, וגם ברמה המקומית ישנם מועדוני שחייה שהרשויות המקומיות מממנות ומנהלות. בתקופה הזו ברמה הממשלתית יש לנו אסטרטגיה לאומית על מנת לבטל את הריכוזיות של המועדונים הממשלתיים. בסוף השנה, אני מאמין שיהיו לנו רק מועדוני שחייה מקומיים בכל המדינה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): יש מועדוני שחייה בבתי הספר?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): לא, זו מערכת נפרדת, מארגנים אותם בכל עירייה, מועצה, בערים ובעיירות ובקהילות ברמת הממשלה המקומי. אין לנו אסטרטגיית ספורט שכוללת את כל המדינה, את כל הילדים. אין לנו מערכת ספורט מקיפה. יש לנו גם את הספורט המקצועי, כמו פופוביץ', וגם ספורט חובבני.

בנוגע למאבק באנטישמיות, אני חושב שכולנו מסכימים. אחד מעמיתינו מהמפלגה שלי, מר אלכסנדרו מורארו, הוא הנציג הייחודי של ממשלת ישראל שמקדם את התכנית של מאבק באנטישמיות וקסנופוביה. אכן המפלגה שלנו תומכת בפעילות הזו. לאחר המפגש שלנו אני מקווה שאולי נוכל לדבר על כל הפרטים.

בנוגע למשבר הקורונה, מערכת החינוך שלנו עברה משבר נוסף, גל של פליטים מאוקראינה. בבתי הספר שלנו אנחנו מנסים לשלב את הילדים שהגיעו מאוקראינה, במיוחד באזורי הגבול, יש לנו גבול ארוך עם אוקראינה ומולדובה. אני מאמין שיש כרגע ברומניה כמיליון פליטים מאוקראינה. אנחנו מנסים לספק לעם האוקראיני, לפליטים את כל התמיכה ומדובר באתגר מאוד גדול עבורנו. אני מקווה שנוכל למצוא פתרון למשבר הזה.

כבוד השגריר, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אשמח אם תרשו לי, גבירותיי ורבותיי, לדבר על המאבק באנטישמיות וחינוך בנושא השואה ברומניה. אלו שלא היו כאן בהתחלה, אני אמרתי שרק 30 שנה עבדתי במוזיאון השואה בוושינגטון, כך שהנושא מוכר לי.

אז קודם כל, החדשות הלא טובות כל כך, יש אנטישמיות ברומניה, ללא ספק. החדשות הטובות הן זה שברמה הפוליטית אנחנו מחויבים למאבק נגד אנטישמיות, לא רק ברמת המילים אלא גם ברמת המעשים. העברנו את זה ברמת חקיקה וכעת חינוך בנושא השואה הוא חובה בתיכונים.

ויש עוד חדשות טובות בנוגע למכון אחד ברומניה שעובד תחת משרד ראש הממשלה, הם עוסקים בחינוך בנושא השואה, הם מקימים מוזיאון ליהדות ושואה. השואה תהווה כמחצית מנושאי המוזיאון, אנחנו כבר השקענו 50 מיליון יורו. יש חברה של מייקל בירנבאום, מיהודי ארה"ב, שאנחנו משתפים איתו פעולה ומארגנים תערוכות במוזיאון.

אני אומר לכם את האמת, כי רק על האמת אפשר לבסס דו שיח. יש לנו יחסים מצוינים עם 'יד ושם' מבחינת הארכיון וגם מבחינת החינוך. מורים מהתיכון מגיעים לכאן ועוברים הדרכה. עמיתי הזכיר את השם של אלכס מורארו, מי שאחראי על המאבק באנטישמיות והכחשת השואה, יש לו אח תאום, הוא גם עבד במוזיאון השואה בוושינגטון, הוא גם מעורב בנושא.

אני אעצור כאן. אני יכול כמובן לדבר על זה שעות. יש בפנינו אתגרים, אתם יודעים שיהודי רומניה עברו טרגדיה, נשארו רק כמה אלפים ואני חושב שזה היה הפסד גדול, חלקם עזבו כתוצאה של השואה, חלקם היגרו לישראל ולמדינות אחרות, אך חלקם נרצחו בשואה. תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): לא ציינתי את זה קודם, כי חשבתי שאנחנו מדברים על גזענות ואנטישמיות, אבל סוגיה נוספת שיכולה להיות מעניינת שאני ארצה לדבר איתכם אולי בהמשך, אני גם עומדת בראש הלובי לאנשים עם קשיי למידה ועם HDAD, ולאחר מגפת הקורונה היה אתגר נוסף במערכת החינוך בנוגע לכיצד לסייע לאנשים עם קשיי למידה ובעיות קשב וריכוז מכיוון שהיה להם מאוד קשה ללמוד מהבית. אני מאמינה שגם אתם טיפלתם בנושא הזה ואני אשמח ללמוד מכם.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): הצטרף אלינו כעת חבר הכנסת יוסי שיין. יוסי, אתה רוצה לומר כמה מילים?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): קודם כל ברוכים הבאים, אנחנו שמחים לארח אתכם, אנחנו שמחים שהגעתם, אנחנו משתפים פעולה עם רומניה בנושאים רבים כחלק מהאקדמיה. אני מגיע מעולם האקדמיה בישראל, הייתי יועץ להשכלה גבוהה בישראל בתכנית ארסמוס. יש לנו תכנית חילופים עם אירופה, אנחנו גם יודעים שלרומניה תפקיד חשוב בתכנית ארסמוס. אני לא יודע כמה מכם מכירים את התכנית, אבל ישראלים רבים נוסעים לאירופה כל שנה, סטודנטים, וגם רומניה משתתפת בתכנית בהקשר האירופי.

בנוסף אנחנו מכירים את העבודה שלכם בתחום שימור הזיכרון הקולקטיבי. אני אגב במקור מג'ורג'טאון, אפשר להגיד שהיינו שכנים. אני עבדתי עם הקהילה היהודית המון שנים, אני הקמתי מרכז ללימודי יהדות בארה"ב, אני מכיר את העבודה ויש לנו המון שיתופי פעולה והביקור הנוכחי שלכם רק ממחיש את הנושא ואני מאמין שיש לנו פוטנציאל רב לשיתוף פעולה בעתיד. אז תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה, תודה על מילותיך. זה עונג לארח אתכם אצלנו בוועדה, זו גם המשלחת הראשונה שאנחנו מארחים אצלנו בוועדה לאחר הקורונה. אני מקווה שנוכל לעשות אותו דבר, לבקר אתכם גם.

אני אגע בכמה דברים שדיברתם עליהם. אני אומר מספרים מילים בנוגע לבניית בתי ספר בישראל. בנוגע לשאלתה של סימונה, המערכת שלנו לא מתפקדת באופן מושלם, אנחנו עדיין עובדים על זה. רק לפני שבועיים היה דיון בנוגע למחסור בכיתות ולמחסור בבניה.

מה שקורה, כל עירייה שולחת דרישה למשרד החינוך בנוגע לכמות הכיתות לחמש השנים הבאות. במשרד החינוך יש מחלקה ייעודית שמטפלת בבנייה ובשיפוצים של בתי ספר, בניית בתי ספר חדשים ושיפוצים של בתי ספר קיימים, צביעה וכדומה ואז הם מעדכנים אותנו, אם יש אזורים חדשים, אם צריך בית ספר כאן, צריך עוד כיתות שם. ואז זה עובר אישור.

לאחר שזה מקבל את האישור בנוגע לדרישות וצרכים של המועצה המקומית, משרד החינוך נפגש עם משרד האוצר והם מעבירים את התקציב. התקציב עובר מהאוצר לוועדת החינוך, זה כמו עוגה, ואז משרד החינוך צריך להגיד אוקיי, זאת התכנית הדחופה ביותר לשנה-שנתיים הקרובות, בזה נטפל בהמשך במהלך חמש שנים, זה יכול לחכות, ואז הם מעבירים כסף לעיריות ולמועצות המקומיות שיוכלו להתחיל בבנייה ובשיפוצים של אותם בתי ספר או אותן כיתות. שוב, המערכת לא מתפקדת באופן מושלם, היו לנו כמה דיונים פה בוועדה על המחסור בבתי ספר ביישובים מסוימים, אבל זו המערכת שעובדת והמימון עובר ממשרד האוצר. ככה זה עובד בישראל.

אני לא בטוחה באיזו תכנית שביקרתם בין ירושלים לתל אביב, אבל יש לנו מספר פרויקטים בתחום החקלאות.

אני חושבת שמדובר בפנימיית בן שמן.

בן שמן זו פנימייה. יש הרבה פנימיות בישראל, לאו דווקא בגלל שההורים נתקלים בקשיים כלכליים, זה נכון לחלקם, אבל יש משפחות שמעוניינות בחינוך בפנימייה. הרבה מהפנימיות נמצאות בחווה והם לומדים על חיות החווה וחקלאות, עבודות בחווה, המדינה מספקת שטחים והם עובדים בחקלאות וגם לומדים, שומרים על שגרת הלימודים.

זה יפה, זה חלק מהאווירה של יהודים שמגיעים, חוזרים לכאן ועובדים את האדמה. במשך דורות רבים באירופה היה אסור ליהודים לעסוק בחקלאות ולכן כשדור המייסדים שלנו הגיע לישראל בפעם הראשונה הם היו רשאים לעסוק בחקלאות והם היו צריכים ללמוד מאפס. היה כאן מדבר בזמנו, מאוד שונה ממה שרואים היום, לכן אנחנו מאוד גאים בחקלאות שלנו ובפנימיות החקלאיות שלנו. לפני שנים רבות הם עסקו בפיתוח של כישורי החקלאים ומשם זה התפשט בכל המדינה כך שיש באמת היסטוריה מאוד ארוכה, חלק מהפנימיות הללו, אנחנו מאוד גאים בהן.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני חושבת שמדובר בסביבה עם אתגרים גדולים מאוד, גם בתחום הסביבה, אין כאן מספיק משקעים, מעט גשם, האדמה קשה. לכן החקלאות בישראל הפכה להיות מאוד מונחית טכנולוגית.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כן, הנושא של מחזור מים. אני חושבת שבארץ כעת יותר מ-90% מהמים בישראל מגיעים ממקורות ממוחזרים. אנחנו ממחזרים מים גם לצרכי חקלאות, יותר מ-50%, אני לא בטוחה אם מתקני ההתפלה לא הגיעו כבר ל-60%. במי הברז שלנו יש מי ים שעברו התפלה מכיוון שהיה מחסור מים רציני מאוד כאן בישראל. אנחנו גם מעודדים לחסוך במים, לחסוך באדמה. אפילו בנגב יש לנו גידולים וזה מדבר, זה מאוד מפתיע.

אל תדאגו, אנחנו לא שומרים את זה רק לעצמנו, יש לנו תכניות במשרד החוץ, יש מספר תכניות. אנחנו עובדים עם משלחות, משלחות שלנו מגיעות למדינות אחרות ללמד אותם איך להשתמש בטכנולוגיה בחקלאות, זה נקרא תכניות מש"ב. יש תכניות פה בישראל, שמשלחות של חקלאים מרחבי העולם מגיעות אלינו לראות במו עיניהם את הדברים וללמוד את הנושא. אז אולי גם זה יעניין אתכם כחלק משיתוף הפעולה בינינו.

דבר נוסף זה הנושא של הפליטים האוקראינים עקב המלחמה באוקראינה כעת. אני לא יכולה לדמיין לעצמי את הקשיים עם היקף הפליטים שאתם קולטים. היו לנו כאן בעיות בנושא. אנחנו לא כל כך קרובים, אני לא חושבת שזו הבחירה הראשונה שלהם להגיע לכאן לישראל, הם צריכים לחצות ולטוס, זה יותר קל להם לעבור את הגבול ברגל או ברכבת או במכונית לרומניה, זה קל יותר.

אנחנו גם דאגנו לחינוך לילדי הפליטים, רבים מהם משתלבים בבתי הספר הישראלים בכל רחבי הארץ. בכנסת אנחנו מחכים כעת לדוח ממשרד החינוך מכיוון שאני חושבת שיותר מ-5,000 אנשים צריכים לחזור לאוקראינה, אנחנו מקווים, כעבור זמן מסוים, חלקם רוצים להישאר בישראל, אני מקווה שהם יוכלו לחזור הביתה.

אחת ההצעות שהייתה אצלנו בוועדה זה שמשרד החינוך יקים בית ספר אוקראיני פה בישראל ל-3,000 או 5,000 ילדים שהגיעו. אנחנו חושבים ומאמינים שחלק מהפליטים שהגיעו לכאן אלו נשים שהיו חלק ממערכת החינוך באוקראינה. אנחנו ביקשנו מהם ליצור קשר עם שגרירות אוקראינה בישראל ומשרד החינוך האוקראיני על מנת שהם יוכלו להקים תכנית שבה הם יוכלו ללמוד בשפתם ועל פי תכנית הלימודים שם ויהיו מוכנים לחזור הביתה. במקום ללמוד על פי תכנית החינוך שלנו, במערכת החינוך שלנו, שלא תתרום להם במבחני הבגרות שלהם אז אנחנו מחפשים את הדרך לספק להם את הכלים הטובים ביותר ולהכין אותם לחזרה לשגרה, בשאיפה שזה יקרה בקרוב.

היה לנו דיון ויהיה לנו דיון נוסף בנושא לאחר שנקבל את התשובה של משרד החינוך. אנחנו שלחנו להם מספר הצעות ואנחנו מקווים שהם יקבלו את ההצעות שלנו. אנחנו צריכים לחשוב על הצרכים של הילדים, לא רק תמיכה נפשית אחרי מה שהם עברו, אלא גם באמת לספק להם את הכלים להגשמה עצמית במצב הקשה הזה. אנחנו נשמח גם לשמוע קצת מהניסיון שלכם.

עוד מישהו רוצה להוסיף משהו?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני אשמח להשיב על השאלה בנוגע לילדים ולתלמידים עם קשיי למידה. ברומניה היה משבר בנושא, אבל לפני מספר שנים אנחנו ניסינו לשלב את התלמידים עם קשיי הלמידה בכיתות לימוד רגילות. אני מתכוונת לילדים בתפקוד גבוה. תלמידים בתפקוד נמוך, יש לנו כיתות נפרדות בשבילם.

המימון מתקבל מהממשלה והכיתות נמצאות גם תחת הטיפול של הרשויות המקומיות. הרשויות משתתפות במימון, יש תכנית מיוחדת לכך, וכמובן שיש מורים רבים.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): זה נשמע די דומה למה שיש לנו פה. הבעיה שאני רואה זה שיש לנו בתי ספר ייחודיים וכיתות של חינוך מיוחד בבתי הספר הרגילים, וכמעט מחצית מהתלמידים משולבים בכיתות רגילות. העניין הוא שמה שההורים רוצים לא תמיד מתאים לצרכים של הילדים עצמם וגם התקציב נמוך הרבה יותר בכיתות הרגילות מאשר בכיתות של החינוך המיוחד. אז אולי באמת נוכל בהמשך להיפגש באופן פרטני ולדבר איתכם לגבי הדרך שבה אתם מתקצבים את שילוב הילדים בכיתות רגילות.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): החינוך ברומניה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, המימון מתבצע על ידי הרשויות המקומיות, המועצות, וזה תלוי ברמת הצרכים של הילד. אם יש ילד עם צרכים מיוחדים הוא צריך טיפול אחד על אחד, טיפול פרטני, ולכן בתקופת הקורונה ברומניה מערכת החינוך הרגילה עברה לאינטרנט. החינוך התעסוקתי, ההכשרה התעסוקתית עברה לאינטרנט, אבל החינוך המיוחד, מכיוון שהם צריכים גם טיפול אז חלק מהמסגרות הללו המשיכו לפעול והמורה או המטפל, המדריך, המשיכו להיפגש עם הילדים בבתי הספר באופן רגיל. זה מה שהיה מיוחד.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): גברתי היושבת ראש וחברי הוועדה, שוב תודה רבה על האפשרות להיפגש ולהשתתף בדיון. אני אשמח לסכם את הדיון ואני רוצה להזמין אתכם לבקר אותנו ברומניה, לבקר את הוועדה שלנו, השנה, בשנה הבאה. בשנה הבאה אנחנו כבר נתחיל את לימודי השואה בבתי הספר, אנחנו נשמח להיפגש ולחלוק את הניסיון בחינוך, בניהול וכן הלאה. תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה לך, זה היה עונג לארח אתכם כאן, אנחנו גם מקווים שנוכל לשלוח בקרוב משלחת לרומניה לפגוש אתכם שוב וללמוד יותר על מערכת החינוך שלכם. אני מקווה שנוכל להמשיך את שיתוף הפעולה בינינו בנושאים שדיברנו עליהם היום.

אנחנו מודים לכם על כך שהקדשתם מזמנכם והגעתם לביקור בישראל. אנחנו מאוד שמחים ואנחנו לוקחים את הקשרים שלנו כמובנים מאליהם, אנחנו מצפים לחזק את הקשרים שלנו בין ישראל ורומניה ולבנות גשרים נוספים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.