פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



29
ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט ועדת המשנה לתקציבי הספורט
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט ועדת המשנה לתקציבי הספורט
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 13:00

תקצוב כדורגל נשים

חברי הוועדה: סימון דוידסון – היו"ר

יואב רם - רמ"ט מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

נורית שרביט - ספורט נשים, משרד התרבות והספורט

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

יואב הכט - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר

ענת בן לוי יליזרוב - יו״ר ועדת הספורט עיריית ת"א יפו, עיריות ומועצות מקומיות

הילית ישראל - מנהלת תח' מנהיגות וחינוך מגדרי, עיריות ומועצות מקומיות

אושרת זכריה - אלפי מנשה, מרכז השלטון המקומי

מאיר אליהו - לוד, מרכז השלטון המקומי

יצחק בן דור - הוד השרון, מרכז השלטון המקומי

שאול דוד - יבנה, מרכז השלטון המקומי

רינה דור - אריאל, מרכז השלטון המקומי

גבי חורש - מנהל מח ספורט אפרת, מרכז השלטון המקומי

ניסים רון - רמלה, מרכז השלטון המקומי

גלעד שיפר - מנכל איגוד מנהלי מח הספורט, מרכז השלטון המקומי

כפיר כהן - מנהל תחום ספורט חברה למתנסים ארצית, מרכז השלטון המקומי

ליאור מחולב - מנהל הקצבות וחשב, המועצה להסדר ההימורים בספורט

עידן בורשטיין - מנהל אגף ליגות נשים, ההתאחדות לכדורגל

רונן הרשקו - משנה למנכ"ל, ההתאחדות לכדורגל

גיא ענבר - מנהל אגף קשרי ממשל ורגולציה, ההתאחדות לכדורגל

מיתר שמש - מנהלת אגף נשים, ההתאחדות לכדורגל

טל הוכמן - קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

אורנית שוורץ - יו"ר ועדה מקצועית נשים איגוד הכדורסל, איגוד הכדורסל

עופר אלקין - מנכ"ל האיגוד סקייט ישראל, איגודי ספורט

ענת וינגר - חברה בוועדה לקידום נשים בענף הסקייטבורד, איגודי ספורט

רות פנחסי - שחקנית כדורגל, הפועל ירושלים

זיוה אסייג בנהיון - מנהלת פרויקטים בתחום הכדורגל, הפועל ירושלים

נועה וקסמן - שחקנית, שחקניות

קארין סנדל - יו"ר ארגון השחקנים והשחקניות, שחקניות

אשרת עיני - שחקנית כדורגל, שחקניות

עימנואל אברהמי - שחקנית כדורגל, שחקניות

עדי שרי - מנכ"לית, זזה -קידום הספורט

עדי לביא - ר' אסטרטגיה ומדיניות, זזה -קידום הספורט

כנרת צדף - מנהלת אגף הספורט, מרכז הפועל

יורם ארנשטיין - מנכ"ל, מרכז הפועל

יוסי בוחבוט - יו"ר עמותה לקידום ספורט הנשים, עמותה לקידום כדורגל נשים

עמית כהן - שחקנית כדורגל נשים, עמותה לקידום כדורגל נשים

שי פרל - שחקנית כדורגל, עמותה לקידום כדורגל נשים

מרום קרן - שחקנית, עמותה לקידום כדורגל נשים

יעקב גלאם - יו"ר עמותת מכבי כישרונות חדרה

טליה זומר - שחקנית בנבחרת ישראל

גת מגידו - מיוזמות הקמפיין לנבחרת כדורגל הנשים

שירה מעוז - שוערת כדורגל,

ליעד סואץ קרני - ועד מנהל בונות אלטרנטיבה,

רינה בוחבוט - בעלים המועדון הפועל קריית ים נשים

עדן ביטון - שחקנית הפועל קריית ים

שילת ביטון - שחקנית הפועל קריית ים

נועה בן אליעזר - שחקנית כדורגל,

ליהיא הודיה דהן - שחקנית מועדון כדורגל נשים קריית ים

טליה הרשקוביץ - שחקנית הפועל קרייתי ם

תהל וידנפלד - שחקנית הפועל קריית ים

ירדן זך אורון - שחקנית כדורגל

שקד חזיזה - שחקנית הפועל קריית ים

תהל שולמית כהן - שחקנית הפועל קריית ים

ענבר כרמון - שחקנית הפועל קריית ים

יולי נחשוני - שחקנית הפועל קריית ים

סימה פז - שחקנית הפועל קריית ים

ליה רוזן - שחקנית הפועל קריית ים

עופרי שוקרון - שחקנית הפועל קריית ים

חגי פלק - יועץ תקשורת עצמאי

מורן צור - מאמנת מכבי אשדוד

אתי דנן

אתי אפלבוים


תקצוב כדורגל נשים

צהרים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט ועדת המשנה לתקציבי הספורט. על סדר-היום: תקצוב כדורגל נשים.

נתחיל את הדיון למרות שיש עוד אנשים שהם בדרך ותקועים בכניסה. הדיון הזה חשוב והוא יהיה ארוך כי ארצה שכמה שיותר אנשים ישמיעו את הדברים שלהם.

לפני חודשיים עשינו דיון בנושא של ספורט נשים פה בוועדה הזאת. עשינו שדולה גדולה לגבי ספורט נשים והדבר הזה בדמי.

ביקשתי מאתי, מזכירת הוועדה, להבין למה הוועדה הזאת לא מקבלת תשובות ממשרד הספורט וממשרדים אחרים לגבי נקודות שאנחנו מעלים בוועדה? לא כל-כך אהבתי את התשובות שקיבלתי. צריך להבין שכשוועדה מתכנסת בכנסת, המשרדים צריכים להגיב כדי לשנות דברים. אנחנו לא יושבים פה סתם כדי להיפגש, אנחנו יכולים להיפגש בבית קפה. אנחנו נמצאים פה בכנסת ישראל בוועדה הזאת כדי להזיז דברים וכדי לעשות יותר טוב לספורט הישראלי. בנושא של נשים בספורט הישראלי יש לנו דרך ארוכה כדי להתקדם, להידמות ולהיות שווים למדינות המודרניות בעולם ולא רק למודרניות.

לפני הדיון הזה היתה לי פגישה עם חברי פרלמנט מרומניה והנתונים שקיבלתי מהם לגבי ספורט, בעיקר ספורט נשים, הם לאין ערוך יותר טובים ממה שאנחנו מקבלים פה במדינת ישראל.

אני אתחיל מנקודה שהעוזר לי אוריה סימן לי ואני באמת לא מבין איך דבר כזה יכול להיות במדינת ישראל. תבינו מה זאת אפליה מגדרית בספורט במדינת ישראל. תקנון היסוד של התאחדות לכדורגל קובע כי קבוצת בוגרים בליגת העל שהשתתפה באופן מלא במשחקי הליגה בשנתיים שקדמו לאספה הכללית, תהיה זכאית ל-20 קולות, בעוד קבוצה זהה בליגת הנשים תהיה זכאית ל-10 קולות. כמו כן, בליגה הלאומית זכאית קבוצת הבוגרים ל-20 קולות, בעוד בליגה השנייה, בליגת הנשים, שני קולות שהם עשירית.

אתם קוראים לזה פוליטיקה בספורט? לא, זה שוויון בהנהלה של ההתאחדות לכדורגל. אני לא מכיר את זה ממקומות אחרים. יכול להיות שיש פה אנשים מעולם הכדורסל והם אולי יפתיעו אותי ויגידו שגם בכדורסל זה קורה. צריך להבין שבסוף, כדי לקדם את ספורט הנשים, את כדורגל הנשים וגם ענפים אחרים, צריך להשקיע.

אני מדבר על תקציבים אבל בעיקר על מתקנים שמוחזקים על-ידי רשויות מקומיות. גם שם צריך שיהיה שוויון בין נשים לגברים. אם זה לא יקרה במגרשים האלו ובאולמות הללו, לעולם לא נוכל לקדם את הספורט. נוכל לדבר ולדבר וזה לא יתקדם. אז יש מקום מסוימים כמו קריית ים שהמצב שם הרבה יותר טוב, אבל ברוב מגרשי הכדורגל במדינת ישראל ישנה בעיה עם השעות שמקבלות קבוצות כדורגל נשים. אף פעם זה לא מגרש מלא, תמיד זה שליש מגרש, רבע מגרש, חצי מגרש, ליד המגרש. גם את זה ראיתי. המגרש נגמר וליד המגרש פתאום עשו איזה מגרש קטן ושם הן ישחקו. הן משחקות בשעות לא שעות ולפעמים כשאין תאורה בכלל. אז איך אפשר לקדם ככה את הספורט.

היום בהתאחדות לכדורגל רשומות כ-2,000 בנות. איך נגיע למספרים אחרים אם הן לא מקבלות את מה שקבוצת כדורגל בנים מקבלת? זה לא יקרה.

קחו בחשבון שאותם מגרשים שקבוצות הכדורגל מחזיקות ומשתמשות, אלה מגרשים שמנהל הספורט, הטוטו בזמנו, מימן את הקמתם יחד עם הרשויות. זה לא שאגודה מסוימת, למשל מכבי נתניה, היא שהקימה את המגרש. לא, המדינה היא זאת ששמה את הכסף ודאגה שהמגרש הזה יהיה.

כל הנושא הזה של קבוצת כדורגל נשים בהתאחדות לכדורגל קיבלה הרבה מאוד רעש בשבוע האחרון. זאת אחת הסיבות שזירזתי וקידמתי את הדיון הזה. אני רוצה להודות לחברת הכנסת שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך, שאפשרה לי והזיזה דיון אחר כדי שהדיון הזה יתקיים. הדיון מתקיים, בגלל הסיפור הזה של קבוצת הכדורגל וגם הבנתי שאתמול התקיימה שיחה ועוד מעט נציג ההתאחדות לכדורגל יספר לנו על השיחה ומה ההסכמות שעלו מהשיחה. גם אתם תוכלו לספר. אבל, לא היינו צריכים להגיע למצב הזה. אני לא יודע אם זה בגלל שפתאום שמעו שיש ועדה. אני לא יודע מה הסיבה שפתאום הכול הזדרז וכן הצלחתם להגיע להסכמות, אבל אנחנו נשמע את הנושא הזה. הבנתי שההסכמות הן לרוח שני הצדדים, אני מקווה שכך הדבר.

אני אגיד לכם משהו שכל מי שיושב בחדר הזה יבין וגם הבנות החמודות מעולם הכדורגל יבינו. הגעתי לכנסת מעולם הספורט. הייתי יושב איגוד השחייה, מאמן נבחרת ישראל. כל החיים שלי עסקתי בספורט. זה נורא קשה לנהל ספורט במדינת ישראל. אם מישהו בספורט הישראלי יוכל להגיד לי כמה כסף הוא הולך לקבל בשנת 2022 מהמדינה, אני אגיד שאולי הוא חלם בלילה. אף אחד לא יודע. אם מישהו יודע להגיד לי מה הוא יקבל ב-2023? זה בכלל לא יקרה.

תבינו, כשמנהלים עסק, אתה עושה תכנית עסקית. אתה יודע כמה כסף הולך להיכנס לך, אתה יודע מה אתה הולך להשקיע, האם אתה מביא עובד כזה או אחר. הספורט הוא ניהול עסקי לכל דבר. אין מנהל אגודה במדינת ישראל שיכול לדעת כמה כסף הוא יקבל בשנה הבאה וכמה בשנה הזאת. הוא לא יודע, אבל הוא כבר חתם עם מאמנים, כבר סגר על בריכות ואולמות, הוא כבר התחייב. רוב האנשים שעושים את זה, לא בענפי הכדור אלא בענפים האישיים, עושים את זה בהתנדבות. הם חותמים ערבות אישית על כל דבר. הם הגיבורים של הספורט הישראלי, אותם אנשים שעושים את זה מהנשמה שלהם יום יום.

אני מפה באמת מחבק אותם ומחזק אותם ויודע מה החשיבות שלהם לספורט הישראלי. אותם אנשים שעושים את זה יום יום למען הילדים שלנו. אחת הסיבות המרכזיות שהוועדה הזאת קמה היא כדי להזיז קצת דברים בספורט במדינת ישראל. לא הרבה, קצת. זה קשה אבל אנחנו לא נרים ידיים, אני לא ארים ידיים. זה יקרה עוד שבוע ועוד שבוע ובסוף נצליח להזיז את הספינה הזאת למקום יותר טוב. אני יודע שיש לנו שר ספורט שהוא מאוד מחויב לדבר הזה. באמת, אחד האנשים הכי מקסימים שיש, מאוד מאוד חיובי. אבל בסוף הוא לא זה שעושה את זה. יש מערכת שלמה שהיא הגב של משרד הספורט וגם לה קשה. גם שם יש אנשים מקסימים, אבל כל דבר לוקח לו הרבה מאוד זמן. אני מקווה שהדברים יתחילו באופן יותר מהיר. גם הנושא של התמיכות לאגודות ואיגודים, העברה של הכספים. יש תוכניות כל-כך יפות לגבי מאמנים ועזרה לאגודות אבל הדברים תקועים.

נתחיל את הדיון וקודם נשמע אתכם ואת משרד הספורט, ההתאחדות לכדורגל, ההתאחדות לכדורסל. אם יש בזום אנשים שרוצים לדבר, גם אותם נשמע.

אני רוצה להתחיל קודם כל עם התאחדות הכדורגל. כל מי שמדבר שיגיד את שמו ותפקידו כי הדברים גם מצולמים וגם כתובים וכך נתקדם הלאה. בסוף יהיה סיכום בוועדה.

אני מנהל אגף קשרי ממשל ורגולציה בהתאחדות לכדורגל. נמצאת איתי גם מיתר שמש, מנהלת אגף נשים. היא חדשה בתפקידה.

הבנו את הצורך ומזה זמן רב אנחנו מנסים לאייש את המשרה הזאת. חלק מהנוכחים פה גם מכירים את ההבאה של נורה אפטל, מי שהיתה המנהלת המקצועית שבסוף סיימה את תפקידה מוקדם מהצפוי. בכנות, אני חושב שאולי כדאי שנשמע את כולם ואחר-כך נגיב ולספר. גם קארין אמורה להגיע. כדי שנשמע ואחר-כך נגיב.

קארין תקועה בשער. נעבור להתאחדות ולקארין עוד רגע. נתחיל עם נורית שרביט. נורית אחראית במשרד הספורט על כל מה שקשור לספורט נשים.

נורית, בבקשה. זאת פעם שנייה שאנחנו עושים דיון בנושא הזה. אנחנו לא צריכים מצגות, אנחנו רוצים לראות איפה הדברים הולכים להתקדם בנושא הזה.

זה לא מצגות. הדברים שאמרת הם אמת לאמיתה בהיבט של קידום ספורט נשים. זה אחד הדברים המשמעותיים והמהותיים שהשר, המנכ"ל ומנהל הספורט רוצים לקדם ועושים הרבה מאוד דברים בתחום הזה. כמובן שזה מתבטא בנושא של תקצוב וכמובן שבסופו של דבר התקציב הוא מיועד לכולם. אם נשים מקבלות יותר כנראה זה על חשבון הגברים. אני אומרת שאם הנשים יקבלו יותר, זה כמובן יבוא על חשבון קבוצות הגברים. אני לא מתביישת לומר את זה. באמת, זה במבחן התמיכות החדש. כשאנחנו מדברים על הנושא של העיכוב, אז המודל החדש אושר בוועדת התמיכות ובקרוב מאוד גם האיגודים והתקציבים יעברו לאגודות ולאיגודים וזה יבוא לביטוי בשטח. יש גם הבטחה שהתקציב של הנשים לא ירד. להיפך, זה עלה. הצגתי את זה גם בדיון הקודם. התקצוב עלה במיליוני שקלים גם בליגות העל ואנחנו משווים מה שהיה ב-2019, 2020 למה שיש היום בשנת 2022. המסגרת לנשים לתקציב ספורט הנשים הוא ידוע. הוא לא ירד, הוא עלה. מעבר לזה שהוא עלה לתקציב לאגודות ולאיגודים, הוא גם עלה בהרבה מאוד דברים אחרים ששמנו עליהם דגש, גם בנושא של מאמנות, גם בנושא של מתקנים, בכל הנושאים שקשורים לקידום ספורט נשים. זאת התייחסות כללית ואשמח להתייחס ספציפית.

אני חייבת לציין לפני שבועיים באמת פתחנו וקמה הוועדה שדיברנו עליה. החלטת ממשלה שהשר הוביל ועדה לקידום ספורט נשים עם 4 תתי ועדות בתוכה. אחת עוסקת רק בנושא הכדורגל והכדורסל. השנייה בכל הנושא של מבנה ותקצוב, השלישית בנושא של שלטון, הרביעית בנושא של חסמים. יש לה יעד מאוד מוגדר לסיום הוועדה. תוך 4 חודשים הוועדות אמורות להגיש את המסקנות ותוך חצי שנה יוגש דוח מלא עם המלצות לשר.

קודם כל, אני מברך על זה.

יוסי בוחבוט, אתה מנהל קבוצת קריית ים. כמה כסף קיבלת השנה מהמדינה על הפעילות שלך?

שום דבר.

אז אני רוצה להגיד לך אמיתי. אני חי את השטח.

לא, אבל אתה מדבר איתי על זה שהאגודות מקבלות או לא מקבלות. אנחנו כרגע מדברים על ועדה משותפת יחד עם הטוטו. אני מעדיפה לא להתייחס לנושא של התקציב אגודות איגודים, כי אין כרגע קשר לנושא של הדיון.

קארין, ברוכה הבאה. נתחיל איתך וההתאחדות יגיבו. שמענו בתקשורת והיה רעש גדול בנושא הזה. הבנתי שאתמול היה דיון בין הצדדים. ספרי מה היה, מה המצב עכשיו מה יהיה קדימה?

אני אגיד שלפני יומיים באמת היינו במשא ומתן ארוך, כמעט 10 שעות. הרגשנו כאילו אנחנו עומדים להקים קואליציה בספורט. עלה בידינו בסופו של דבר להגיע להסכם שהוא סוף סוף שוויוני בין הגברים לנשים. אני חושבת שזאת בשורה סופר משמעותית ואמרתי את זה כמעט בכל מקום. זה לספורט נשים באופן כללי. ספורט נשים סובל מאפליה. אנחנו יכולים לדבר על התקציבים של משרד הספורט. אני סופר מעריכה את חילי טרופר ואת כל המטה, אבל אני חושבת שהרבה מאוד שנים היתה אפליה שנצבעה בצינורות אחרים. זה כספי שיטור שזה 30 ומשהו מיליון ומעמד השחקן. לספורט נשים יש צרכים אחרים, לפרק את הסטיגמות ולהרחיב את מספר המשתתפות וכדומה.

למיטב ידיעתי, זה היה בערך 5-6 מיליון בשנה לכדורגל נשים ובערך 110 מיליון לכדורגל גברים. אני חושבת שמה שעשינו לפני יומיים יחד עם ההתאחדות צריך להיות איזה מצפן ערכי באופן כללי ביחס לספורט נשים. מה שאמור להיות בהסכם - אני אומרת את זה עם יד על הלב שבסופו של דבר זאת חתיכת נייר. צריך לדאוג שתהיה אכיפה ושיהיה פיקוח ושיהיה יישום של הדברים האלה כי בלי זה, זה לא שווה כלום.

עוד כמה ימים נבחרת הנשים תטוס לבולגריה. זאת הנבחרת של כולנו. אני חושבת שמתוך המהלך הזה בעיקר הרווחנו הרבה הרבה תמיכה ציבורית וחברות לדרך. הרבה אנשים שהראו שאכפת להם, כולל אותך. אני יודעת שמאוד אכפת לך באופן אישי. מה יהיה הלאה? זאת שאלת השאלות של כולנו. אם נדבר במונחים של ספורט אני חושבת שזה סוג של ניצחון ראשון לעונה. אבל העונה הזאת היא ארוכה.

אבל למה הגעתם לדיון הזה? מה היה לפני? מה הנקודות שעלו?

חלק מהנתונים פורסמו. אמרתי את זה בגלוי גם לראשי ההתאחדות ששנים על גבי שנים נבחרת הנשים היתה בהיררכיה אולי אפילו מתחת לנבחרת הנערים. לאורך כל השנה אמרו שמשווים אותנו לנבחרת הצעירה. אמרנו שאנחנו לא בנות 18 ו-19. אני משחקת 17 שנה בנבחרת. אני בגיל של האנשים שרוצים להשוות אולי אליהם. זה היה בדמי אש"ל, בטיסות, במלונות ובאיזה מגרשים נשחק.

דמי אש"ל שונים מאשר אצל הגברים?

כן. אנחנו היינו מקבלות 15 יורו ליום והם היו מקבלים 500 למשחק. שוב, זה טיסות פרטיות אל מול מסעות שעשו תחקירים על חלק מהם. אני אגיד בהוגנות שזאת פעם ראשונה שבאו לשולחן המשא ומתן – גם מיתר שמש שהיא מנהלת האגף החדשה, באמת עם רצון טוב ועם נכונות לפתור. אני באמת מקווה שמכאן והלאה אנחנו נראה את נבחרת הנשים ונבחרת הגברים עומדת אחת ליד השנייה.

מה קורה עם הנבחרות היותר צעירות?

זה נושא שלם. כל הסיפור הזה התחיל מפיצוץ של שתי פרשיות, מה שקרה באקדמיה עם המאמן צחי טייר וכל מה שהיה בנבחרת הבוגרת. גם באקדמיה – אני אגיד את זה פה כי זה חשוב. אסור לסגור את האקדמיה לנערות. צריך גם שם לוודא שיש פיקוח ובקרה וצוותים ואנשים שיש להם איזו הכשרה חינוכית. בסופו של דבר, כשמסתכלים על דור העתיד, זה הולך להיות הבסיס של הפירמידה. אם אנחנו נאבד את הבנות האלה בגלל כל מיני סיבות שלא קשורות לספורט, ההפסד כולו שלנו. אני מאוד אשמח שגם בתוך האקדמיה נראה את השינויים האלה. ההסכם בגדול מדבר על השוואת תנאים בין נבחרת הנשים לנבחרת הגברים וכן מדבר גם על כל הסיפור של מוגנות, על פרוטוקולים מסודרים.

אני חושבת שהבשורה הכי חשובה שצריכה לצאת מכאן זה הסיפור של התוכנית האסטרטגית לקידום הענף, לשילוב נשים, ילדות, נערות, שחקניות עבר בתוך תפקידים, כמה שיותר נשים בתוך הכדורגל, הגדלת הבסיס של הפירמידה. בסופו של דבר, אני חושב שאם נבנה את הדבר הזה נכון ובאמת תהיה לנו תכנית עם יעדים מדידים, כמו, כמה ספורטאיות אנחנו רוצים לראות? כמה שחקניות כדורגל אנחנו רוצים לראות בשנה? איך אנחנו עושים את זה? איך משלבים בין חינוך לספורט?. אני חושבת שמשם תצא הבשורה הגדולה.

אמרנו את זה גם להתאחדות לכדורגל. אני חושבת שבמידה מסוימת הפתרון הנכון הוא גם לייצר איזו אוטונומיה ניהולית, מקצועית, תקציבית בתוך ההתאחדות. כמו שיש איגוד השופטים שהוא בלתי תלוי, אני חושבת שהיה נכון לעשות את זה גם בנשים. לעשות תקציבים שמיועדים לתוך הדבר הזה. כדורגל נשים זה ענף בפיתוח אבל אנחנו רואים שהפוטנציאל שלו ברחבי העולם הוא מטורף. בברצלונה 92,000 איש. באמת זה הצליח להפריך בשנים האחרונות את כל מה שנאמר על כדורגל נשים, שזה לא מעניין, זה לא כלכלי, אף אחד לא מגיע. אנחנו רואים יציעים מלאים, אנחנו רואים שזה מכניס הרבה מאוד כסף. אנחנו רואים שהרמה המקצועית עולה ברגע שמשקיעים וברגע שמאפשרים לשחקניות להיות מקצועניות. היום בכדורגל הנשים זה סיפור של חובבניות אל מול מקצועיות. אנחנו צריכים לשאוף להגיע לזה שכמה שיותר שחקניות יהיו מקצועניות. שהילדות האלה בחדר, שאגיד בכנות שהן הדלק שלי ובשביל זה אני נלחמת, שתהיה להן את האפשרות לחלום את אותו חלום שילד בכיתה שיושב לידם חולם. שהן יחלמו להיות שחקניות כדורגל ושזה יהיה המקצוע שלהן. בסופו של דבר לשם אנחנו צריכים לשאוף אבל זה צריך להיות בתוכנית מסודרת, עם חזון, עם יעדים. זאת המטרה של כולנו. אני חושבת שאיפה שאתם יכולים לעזור וגם משרד הספורט, זה לתמוך בתוכניות האלה ולבדוק שיש באמת פיקוח, יישום וצעדים. משם אנחנו נראה גם כאן אימפריה. אני חושבת שהכישרון שיש כאן, עם כמות שחקניות ליגיונריות שמשחקות היום בחו"ל במדינות הכי משמעותיות באירופה כמו גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה, אנחנו נראה יותר יותר שחקניות יוצאות. אבל אנחנו גם צריכים לוודא שיש כאן משהו שהוא לא מתפרק ולוודא שכן יש להן אפשרות להיות מקצועניות. ברור שהדרך ארוכה וברור שזה לא ייקח לא שנה ושנתיים אבל זה צריך להתחיל איפשהו. אני מאוד מקווה שההסכם שהגענו לפני יומיים זה תחילתה של שותפות אמיתית ורצון לקדם את הענף.

קארין, את משחקת הרבה שנים. אנחנו בשנת 2022. מתי התחלת לשחק?

בגיל 6, בקבוצה זה בגיל 12.

זה יותר מעשר שנים אחורה.

אני בת 33.

מהתקופה שהתחלת לשחק ועד היום יש התקדמות בנושא של רמה, מתקנים, נגישות של כדורגל נשים?

הדיון הראשון שלי בכנסת היה ביחד עם כל ערוץ הילדים. היתה סדרת טלוויזיה "אדומות" שהיתה על זה שלילדות אין קבוצת כדורגל. אני גדלתי לתוך דור שלא היתה ליגה לילדות ולנערות. הייתי ילדה בת 13 שמשחקת עם נשים בנות 25 ו-30. אז כן, בשנים האחרונות יש יותר ליגות לילדות ולנערות ומוסיפים שנתונים בין לבין. גם במתקנים יש התקדמות. אני לא יכולה להגיד שאנחנו נמצאים איפה שהיינו לפני 20 שנה. יש היום 3 ליגות לנשים ויש יותר ויותר ליגות לנערות ולילדות. אבל אני חושבת שיש את החולייה המקשרת הזאת. אנחנו מכניסים יותר שחקניות לענף ואז אין רואות את הטופ של הפירמידה ואין להן לאן לשאוף. שם אנחנו מאבדים המון שחקניות.

מעבר לנגישות של המתקנים, בסופו של דבר הילדות והנערות נדחקות לשעות לא שעות כי יש בעיה של מתקנים במדינת ישראל. אז את הילדות והנערות ישימו בשעה 20:30 בערב גם אם הן בנות 12. אז הן יתחילו את השנה עם 22 שחקניות ויסיימו עם 6 כי זה השורדות האחרונות. זה במידה ויש לה בכלל קבוצת כדורגל בעיר שהיא נמצאת בה. ברגע שסגרו את מכבי חיפה נשים, שזאת הקבוצה שהתאמנתי בה, הייתי צריכה לנסוע בשלושה אוטובוסים לחולון הלוך חזור כל יום. התיכון שלי היה בתוך אוטובוסים ולישון בתחנות אוטובוס. אני חושבת שאנחנו צריכים לתת להן איזה אופק וכרגע האופק הזה לא קיים. הן יודעות שאם הן יגיעו למקסימום אז הן ירוויחו 3,000 או 4,000 שקלים בליגת העל. אם הן יודעות שהן לא יכולות להתפרנס מזה אלא אם כן הן יברחו מכאן, אז יש כאן בעיה רצינית. גם הן לא יכולות להידחק לתחתית הרשימה. זה לא יכול להיות שזה יהיה כל קבוצות הילדים, כל קבוצות הנערים והן יהיו אחרונות ברשימה מבחינת סדרי העדיפויות של רשויות מקומיות, של המועדונים.

צריך לראות איך אפשר גם למצוא פתרונות לדבר הזה בצורה שהיא ישימה. כרגע את המנהלים של המגרשים זה לא מעניין. מבחינתם, הן אחרונות בסדרי העדיפויות. זאת בעיה.

גיא, הנושא הזה של שעות האימונים והתנאים של כדורגל נשים עולה כל הזמן. היתה היו הרבה תלונות בוועדה לפניות הציבור. היתה שם וועדה בנושא הזה. יש להתאחדות יש כוח להשפיע בנושא הזה של השעות?

אני אגע בזה. אני יכול להתייחס קודם להתייחס לדברים שקארין אמרה?

טוב שפתחנו עם קארין, היה לי מאוד חשוב שכולם ישמעו את דעתה. אני אגיד את זה בחצי ציניות ואני מקווה שגם אובן נכון. אני חושב שקארין לוגית מגמדת כי היא לא הבינה את גודל האירוע או את התוצאה שלו. הוא הרבה יותר גדול ממה שקארין מתארת. אני חושב שהסיכום שלו הוא היסטורי משתי סיבות. אחד, זאת פעם ראשונה בספורט ששני הצדדים מנצחים. שניים, קארין מתארת את זה כמסמך של השוואת תנאים. זה יותר מזה. זה באמת מסמך שבא לדאוג לפתח ולקדם את ענף הנשים. זה נכון שהרקע הוא כמובן השוואת תנאים, האש"ל, המדים והמתקנים ושעות האימון, אבל השורה התחתונה, וקארין ציינה את זה עכשיו, זה הנושא של תכנית אסטרטגית לקידום ענף הנשים שתהיה בשיתוף פעולה. התחייבנו לזה עם אופ"א גם עם משרד הספורט וגם עם עוד משרדי ממשלה.

זה בדיוק נוגע לשאלה שלך כי גם הסיפור של הרשויות המקומיות חייב להיות בפנים משרד הספורט כמובן וגם משרד האוצר, כדי לראות איך אנחנו מתקצבים את זה בצורה יותר גדולה ונכונה.

קארין דיברה על "אדומות" ועל סדרת הטלוויזיה. חלק מהדרישות או הטענות של נבחרת הנשים עסק גם בנושא של השיווק. בסוף שיווק זה לא רק למצוא ספונסר לליגה או שם של חברה על החולצה. בסוף זה גם הנושא החברתי והנושא של להביא למודעות ציבורית וחברתית עבור ילדות, כדי שהן ידעו שיש להן אופק ועתיד. קארין תיארה את זה כמרתון של 10 שעות. לפני כן, היא שכחה לציין, שקדמה לכך פגישה של שעתיים וחצי גם אורן חסון יו"ר ההתאחדות ועם המנכ"ל יוסי שרעבי.

לא שכחתי לציין. אם אתה רוצה שאני אכנס לפרטים אני יכולה.

לא, אני אומרת את זה כדי להראות עד כמה ההתאחדות לכדורגל מבינה שצריך להיות כאן שינוי, שצריך להזיז את הנושאת מטוסים הזאת וזה לא פשוט. אנחנו מאוד מאוד מעוניינים לעשות את זה. הסיפור של קידום ענף הנשים בתוך התוכנית האסטרטגית של הכדורגל נמצא בראש סדרי העדיפויות.

אנחנו שמחים, באמת שמחים גם על הדיון הזה וגם על כל מה שקורה כדי להיעזר בכל מי שיכול לעזור לנו כדי לשנות את זה, הן בהיבט התקציבי והן בהיבט הציבורי, תשתיות וטוב שזה קורה.

קודם כל, אני מברך אתכם, את קארין ואת הבנות.

אבל לא ענית לי על השאלה. בסוף, מכל הדיון הזה עובר לי משפט אחד בראש. למה ילדה בת 12 צריכה לשחק ב-9 בלילה במגרש כשלפעמים אין תאורה ואין דשא, כאשר ילד בגיל שלה באותו גיל משחק בשעה 5 אחה"צ במגרש שלם, עם תנאים, עם הכול. למה זה קורה במדינת ישראל? האם יש לכם כוח להשפיע על הנושא הזה. אם זה כן, תסביר לי איך. אם זה לא, אז נפעל בדרכים אחרות.

אני חושב שיש לנו כוח אבל היכולת שלנו מאוד מוגבלת. צריך לזכור שבסוף המתקן הוא המתקן של העירייה והרשות. נכון שהוא מתוקצב על ידי המדינה ועל ידי הרשות, אבל בסוף מי שמנהל את המקום זה לא אנחנו. אני מסכים איתך שאנחנו צריכים לבחון איך אנחנו דואגים לזה יותר. בחלק מהמקומות אנחנו מצליחים להבקיע יותר ובחלק פחות. אני חושב שבהחלט חייב להיות פה שיתוף פעולה ושילוב זרועות גם עם משרד הספורט, אם זה באמצעות מבחני התמיכה כדי לראות איך אנחנו מתמרצים יותר את אלו שפועלים לקידום הנשים. אני לא אגיד לקנוס או להעניש את אלה שלא, אבל אם קבוצות בכירות אין להם קבוצות נשים, זאת בעיה שצריך לטפל בה ולמצוא את הדרך הנכונה לטפל בה. רק שילוב זרועות של כלל הגופים, אני חושב שנוכל למצוא את הפתרון.

לשאלתך, כן, אבל הכוח מאוד מוגבל.

האבסורד הוא שבסוף המדינה מתקצבת הכול מא' עד ת' ואותן בנות שגרות בנתניה או פתח תקווה, ההורים משלמים ארנונה ויש העדפה לבנים על בנות. זה לא נתפס הדבר הזה. זה דבר שהוא הכי חשוב ואני אומר לכם שאנחנו צריכים לטפל בו בכל דרך. דרך הרשויות, דרך משרד הספורט, דרך כל מקום. נחשוב איך לעשות את זה אבל זה הדבר הכי חשוב.

אני חברה בוועד של בנות אלטרנטיבה. אנחנו פנינו לקארין לפני שבועיים. הייתי שחקנית כדורסל וליעד חברתי ושותפתי למאבק. ראינו את התקשורת סביב זה. אנחנו גם מעורבבות בספורט אז שמענו גם ממקורות ראשונים. אני אתייחס לעצמי כאזרחית צד שלישי ולא ארגון השחקנים ולא ההתאחדות ואני גם לא התאחדות לכדורגל. שורף לי פה שאתה מדבר. אני לא מצליחה להבין איך אתה מרגיש בכלל נוח להגיד את מה שאתה אומר, אם היינו צריכים להגיע לזה שאני לא אשן לילות כדי להחזיק את הקמפיין הזה, כדי שאתם תקבלו כזה לחץ ציבורי גדול כדי שיניע אתכם. יום אחד לפני שלשום לא הייתם כל-כך קרובים להסכם, לפחות במסרים שלכם. בכנות,. אני פשוט לא מצליחה להבין. זה ממש לדבר מהפה וממש לא מהלב.

אני מכירה את המאבקים האלה. אני עשיתי מאבק כזה גם בכדורסל על מספר הזרות לפני 8 שנים. אחד הדברים שהכי חוששים מהם במאבקים הלה זה שלא יפוררו את הקבוצה. כמובן שגם להתאחדות היו ניסיונות לפנות לצעירות וכדומה. אבל אתם הבאתן אותן למצב כל-כך שפל ומיואש שהחשש הזה לא היה על השולחן. היה ברור שהן מבחינתן משחקות מולכן כשאין להן שום דבר להפסיד. לשם הבאתם אותן. פשוט לא היה להן מה להפסיד כי הן היו פשוט בלי כלום.

אז לבוא ולהגיד כמה כדורגל הנשים חשוב לכם ושאתם עובדים בזה וכמה הכוונות שלכם טהורות, אני חייבת להודות שלדעתי יש פה - שוב, אתם לא צריכים לספור אותי, אבל כאזרחית יש פה משבר אמון מאוד גדול ואתם צריכים לטפס מהבור שהכנסתם עצמכם אליו, כדי להוכיח שרבע מילה ממה שאתה אומר ומציג הוא אותנטי. אני מתנצלת שאני אומרת את זה בצורה כזאת, אבל בסוף יש פוליטיקה ויחסי ציבור. אני בתור אזרחית מסתכלת על פעולות.

אגב, נורא מעצבן. כשאנחנו עשינו את הקמפיין אז זרקנו את האש"ל המעצבן הזה, כי כשצריך ברמה השיווקית לתפוס את תשומת הלב של האנשים, אז תמיד צריך לעשות את זה מספרית, כדי שזה יהיה תאכלס. בואו, האירוע זה לא ה-500 יורו שנותנים לגברים ולא נותנים לנשים. האירוע זה שהמאמן בנשים הוא במשרה חלקית. אומרים לו, כן, תאמן נוער, זה בסדר, אבל כשיש משחק, תבוא. במקום שהוא יסתובב בארץ, ילך לבתי ספר, יאתר שחקניות, יעבוד על התשתית. אבל אין אף אחד שהלב שלו נמצא בכדורגל נשים בהתאחדות כשאין ככה זה נראה.

כשיש מאמן באקדמיה שהיה צריך לתחקיר ב"כאן", שמדבר על התעמרות בשחקניות של האקדמיה. זה כאילו הלכתם ושפכתם את מדינת ישראל לתוך האירוע הזה. זה לא משנה, וינגייט, התאחדות, בסוף יש שם כספים של משלמי מיסים. לכלכתם את המוניטין של מדינת ישראל, מבחינתי, כששמתם צוות. אין פיקוח, ממה שאני מבינה.

אגב, עשינו קמפיין אחד לפני בניסיון להביא למגרשים קהל כדי לתת לשחקניות אנרגיה. אז גילינו שיומיים לפני המשחק לא יודעים איפה המשחק ישוחק. משחק רשמי לא יודעים איפה הוא ישוחק. יש לנו המון דיונים על הדברים האלה אצלנו וזה קצת מעצבן שכביכול ובאין ברירה, זה צריך לבוא על חשבון הגברים. אין פה מטרה לקחת ממישהו, אבל כן יש פה מטרה לקחת את מה ששלנו. יש 51% נשים במדינת ישראל. כספי המיסים שלי צריכים להיות מחולקים בצורה פרופורציונלית הוגנת. כל הניסיונות האלה לקבוע קריטריונים זה ראש בקיר. עושים את החלוקה של התקציב לפי כמה בנות משחקות מול כמה בנים משחקים. זה ביצה ותרנגולת, זה לא יזוז בחיים אם זה יישאר ככה. כן, תוציאו בנים ממגרשים, שיכעסו. אין מה לעשות. אין שום דרך אחרת לתקן את זה חוץ מלהקים עוד מלא מגרשים עד שיהיה חצי חצי. אני בכלל לא מדברת על זה שיש המון תחומים שעשו בהם במדינת ישראל אפליה מתקנת. המצב כל-כך רע שצריך אפליה מתקנת.

אני הייתי מנהלת ההשקעות הראשית של פסגות. לפני שנתיים עשינו מדיניות הצבעה באספות כלליות כדי להעלות את הייצוג הנשי. זה מתחבר למה שאמרת על זכויות הצבעה. זה כאילו הדבר הראשון שצריך לתקן. אי-אפשר לשמוע את זה בכלל, שיש 20 קולות לקבוצת גברים ו-2 קולות לקבוצת נשים. בואו נעשה שלט ונגיד לנשים שהן שוות פחות. בגלל שאתן שוות פחות, אולי אתן כמו הכושים לפני המון שנים בארצות הברית. אתן שוות פחות אולי בכלל תיקחו את זכויות ההצבעה? למה אתם נותנים שני קולות? מה אפשר לעשות איתם?

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו קצת פחות עצבני. פתחתי את הדוחות הכספיים של ההתאחדות כשהתכוננתי לקמפיין כדי לנסות להבין. אי-אפשר להבין מהם כלום. זה באמת גאוני, רואה חשבון טוב. לקח את הדוח וכל הסעיפים כתוב הכנסות, הוצאות, תקצוב ובסוגריים גברים, נשים נוער, כולם יחד. אין שום דרך. לא ראיתי ביאורים. אני אשמח לגלות שלא קראתי טוב ושתראו לי את הביאורים. לא ראיתי חצי ביאור כמה כסף הולך לנשים, כמה כסף הולך לנערות. עשינו כל מיני חקירות בהכנות לקמפיין. גילינו שפיפ"א עם האו"ם, בגלל שהם עובדים מאוד חזק על לקדם כדורגל נשים תקצבו בקורונה בחצי מיליון דולר את ההתאחדות, כסף שצבוע לכדורגל נשים. אני מאוד אשמח לדעת מה קרה לו ואיך הוא נותב לקידום כדורגל הנשים. בכלל, אני חושבת שהתפקיד שלכם הוא הכי חשוב. אתם רגולטור. כשאני פונה אליך ובאותה נשימה לשר הספורט כבודו, למשרד הספורט. נורא קל לטפל בדברים האלה. קוראים לזה אור השמש. ברגע שמכניסים שקיפות, ברגע שמשרד הספורט לא יעביר כסף למועדון שאין בו בית ספר לנשים בכדורגל או בכדורסל. אגב, בכדורסל אני יודעת בוודאות שיש בתקנון של האיגוד שכל מועדון גברים חייב שתהיה לו קבוצת נשים. אף אחד לא אוכף את זה. אז תכירו את החוקים ותעשו יעדים שלא מקבלים כסף אם לא עומדים בחוקים כי הם מפירי חוק. אין שום דרך לעשות ולטפל בזה. אין שקיפות ואי-אפשר לדעת כלום. גם באיגוד הכדורסל וגם פה כל הזמן שומעים, צבוע לכם כסף ככה, אנחנו נותנים הכי כסף לבנות. למען השם, אין לי מושג לאן הוא הולך, הוא לא מקדם את המטרה. אם היה פה לב אמיתי שרוצה לקדם את המטרה, שזה בוער בו, כנראה שהדברים לא היו נראים ככה.

דבר אחרון, כי אני יודעת שאני מדברת הרבה. סתם נקודה למחשבה. היתה לי שיחה עם הגיס שלי ביום שישי. הוא אמר לי שקשה לו ללכת עם הילד שלו למגרשי כדורגל וכדורסל כי יש קללות ואלימות במגרשים. הוא אמר שהוא ממש מתקשה. נעזוב את זה שצריך למגר את האלימות במגרשים כי זה לא הנושא אבל פתאום חשבתי על זה, כמה ספורט נשים תחרותי והישגי, סקסי ומעניין הוא אירוע חברתי מעולה למשפחות. כי כנראה שביציע של כדורגל נשים תהיה בהגדרה פחות אלימות. זאת נקודה למחשבה. המון תודה על ההקשבה.

קודם כל, אני מרגיש וכולם מרגישים שזה בא מהנשמה שלך. רק אנשים כמוך יכולים לעשות שינוי. אני נמצא פה בכנסת והדגל שלי זה ספורט. אני דן ודן ומטרלל את כולם אבל בסוף אני צריך אנשים כמוכן. אתן עושות את השינוי. הדיון הזה היום זה בגללכן.

אנחנו מאוד מעריכות את זה. אנחנו חיילות שלך כמו שכנראה אתה תענה שאתה חייל שלנו כי זה באמת בדמנו.

אנשים לא מבינים במדינה הזאת וגם בכנסת לא הבינו עד לפני שנה. יושבים פה אנשים חברים שלי מהעולם הקודם שלי כיושב-ראש איגוד השחייה. אני תמיד נלחמתי. תמיד אף אחד לא נתן לי משהו עם חיוך. אני התנדבתי ואחרים לא ותמיד הייתי צריך להילחם על כל דבר. לא יודע, ככה מתנהל העולם הזה. אני שואל למה? הספורט זה המראה של המדינה שלנו. היום היתה לנו פגישה עם מרכז למתנסים על תכנית מדהימה שאנחנו הולכים לעשות. ככל שיותר ילדים יעשו ספורט, ככל שילדים וילדות יהיו עסוקים בספורט. הספורט הוא כלי שיכול לשנות את המדינה הזאת. זה מוריד את הפשע, האלימות, מקרי האונס וכל הדברים הרעים. במיוחד במקומות הכי חלשים, במיוחד בחברה הערבית. זה הכלי הכי טוב שיש לנו בידיים. אנחנו צריכים לדאוג לזה שיותר ויותר ילדים יתעסקו בספורט. לא כולם יהיו קארין ולא כולם יהיו ליעד אבל כשאתן באות למגרשים ותראו את הבנות האלו משחקות זה עושה לכן טוב בלב כי אתם יודעים שהם נמצאים במקום שהוא הכי טוב לאזרחים במדינת ישראל. הוא המקום הכי טוב.

כפיר, אתה איתי בנושא?

כן.

ליעד, בבקשה.

רק להוסיף לנקודה איפה אתם כמשרד הספורט והרגולטור יכולים לעזור. העזרה היא באמת באיגודים ואני חושבת שהשקיפות והאכיפה זה כלי מאוד חשוב. רק להוסיף, בנות אלטרנטיבה זה ארגון התנדבותי של נשים שרוצות לעשות טוב ולהביא לשוויון. כבר שני קמפיינים שעשינו על ספורט מהמקום הזה שאתה מדבר, שספורט זה כלי לשוויון חברתי, למנהיגות נשית, להעצמה נשית. ברגע שקארין דיברה איתנו, ישר נפתחה קבוצת ווטסאפ לעבודה. נשים שנרתמות הן בכלל לא מהספורט, הן פשוט רוצות שיהיה פה טוב. הן הזדעזע ממה שקארין סיפרה לנו. זה היה הדלק של כל הקמפיין שלנו. כמו שאתה אומר, חבל שצריך קמפיין כזה שהיה מאוד מוצלח ותודה לכל מי ששיתף ועזר. חבל שצריך קמפיין כזה, לא נעים להגיד, לכופף את היד של ההתאחדות בשביל שהיא תיפגש איתם כי היא לא נפגשה איתם. חודשים קארין מנסה להשיג פגישה. אז זה מהמם שבזכות הלחץ החברתי ובזכות כל מי ששיתף ועשה, פתאום היה זמן להיפגש איתן לפני משחק נבחרת ופתאום יש זמן לנהל איתן משא ומתן. פשוט חבל שאנחנו צריכים להגיע לזה.

הייתי שמחה שכל האיגודים, ונראה את זה כהזדמנות. אנחנו לא בעניין של להרוס או לפגוע. אנחנו רוצות שנעשה יצירת win-win. אחד הפרויקטים שאני וגת עובדות עליו זה איך לחבר חברות מסחריות לספורט בארץ כדי שנוכל להרים לכולם. כדי שלא נילחם על העוגה הקטנה ושהעוגה תגדל. אין סיבה שזה לא יקרה. אז ארגונים כמונו ומלא ארגונים אזרחיים, בואו נבין ביחד שזאת משימה לאומית של כולנו. זה לא חייב ליפול רק על הכנסת ורק על המשרדים. בואו כאזרחים נתארגן יחד ונעזור.

אם יש הצלחה כזאת בעשרה ימים אז שמים הם הגבול לאן אנחנו יכולים להגיע. תודה על הדיון הזה ותודה על התמיכה. אני מקווה שזאת סנונית ראשונית למשהו הרבה הרבה יותר גדול.

זה הזמן לקרוא לכל החברות הגדולות במשק הישראלי לראות את הכוח שיש לנשים. תביאו ותשקיעו דווקא בספורט נשים. באמת שם יש את הפוטנציאל הכי גדול. מדליית זהב הראשונה של מדינת ישראל במשחקים האולימפיים, של ספורטאית ישראלית שגדלה בישראל, לינוי. ראיתם מה זה עשה למדינת ישראל ואיזה אושר גדול. אז לא רק בספורט אישי אלא גם בספורט קבוצתי.

מוכן צור, בבקשה. עוד מעט תקבלי משהו נחמד מהכנסת. מורן היא המאמנת הראשונה בהיסטוריה בליגת גברים בכירה בענף הכדורעף.

אני רוצה להגיד שאני מאוד מזדהה עם מה שנאמר פה. באמת מרגישים שאתן מדברות מדם ליבכן. אני יכולה להזדהות עם המון דברים. אמנם אני באה מספורט שהוא בהגדרה יותר שוויוני, גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הפעילים והפעילות אבל עדיין, גם שם יש העדפה שהיא יותר כלכלית כלפי הגברים. לדעתי, השינוי יכול להתחיל מהתשתיות. העלית פה נקודה שצריך לתקצב יותר קבוצות או מועדונים שמפעילים קבוצות נשים. במידה ויצליחו לעשות שינוי כזה מבורך צריך לדעת איך לאכוף את זה. אני רואה אצלנו, לדוגמה, שיש מועדונים עם שתי קבוצות שכל התקציב של הנשים הוא כאילו הולך לנשים אבל בפועל הם משקיעים יותר בקבוצת גברים. זה יוצר פערים עוד יותר גדולים כי בעצם מקימים קבוצות מאוד חלשות והקבוצה של הגברים באותו מועדון עולה.

השאלה איך יהיה אפשר באמת לאכוף את הדבר הזה. אני יכולה להגיד לך שבעלי הוא מנתניה ויש לו מועדון ספורט מאוד גדול.

ליאור זה בעלך?

ליאור זה בעלי.

אני אוהב אותו מאוד. הוא עבודה נהדרת בנתניה.

בהחלט.

הוא באמת יש לו פשן גדול מאוד לספורט.

זאת סתם דוגמה בעיר שלי נתניה. בהתחלה לא היה לו אולם. הבן אדם הפך עולמות. שמו אותו באיזה אולם בשכונה צדדית. הייתי שם בביקור. כל הקירות מתקלפים. אני שואל, אין איך יחס לדבר כזה.

כמו שאתה אומר, הוא משוגע לדבר. הוא באמת אוהב את זה מעמקי נשמתו. מכלום ושום דבר הם הפכו להיות אלופי המדינה בנוער. רק בשנתיים האחרונות התחילו קצת יותר להכניס את הילדות לסיפור. זה מקבל תאוצה אבל לא באותה עוצמה של הגברים. בנתניה בכלל לא מתקצבים אותם אבל זה נושא אחר.

זה מאוד כואב מה שקורה שם.

כן, מאוד כואב. אני חושבת שאם זה יעבור דרך הכנסת, צריך לתת לעיריות תקציבים על-מנת לקדם את הנשים. אני יכולה לספר לך שאני גם שגרירת "אתנה", פרט להיותי מאמנת גברים וגם שחקנית. זה גוף שכן מאוד תומך ועוזר ומנסה לקדם את ספורט הנשים. יש המון דרכים שאני באמת מאמינה שאפשר לעשות את זה. אני לא חושבת שהדיון הזה מספיק ארוך בשביל זה. אני חושבת שכן צריך לשים דגש על התשתיות.

אבל בענף הכדורעף זה מספר הכי גדול של נשים יחסית לענפים אחרים. זה כמעט 50%.

זה 50%-50%.

דווקא לענף הזה הורידו בתמיכות כי שינו את התבחינים.

יש את "מאמאנט" וכדורשת. זה פוטנציאל אדיר.

אמנם זה לא אותו ענף ספורט. הכדורשת עצמו הוא מדהים כי הוא נותן להמון אימהות ונשים בוגרות לעשות ספורט ויש שם קהילה מאוד רחבה.

בעיקרון, אני לא יודעת בתחום הכדורגל כמה מאמנות נשים יש. כמה מאמנות מובילות? כמה דמויות מפתח יש על-מנת שהילדות יראו ויהיה להן לאן לשאוף. יש שחקניות נבחרת שכבודן במקומן מונח אבל לדעתי צריך ליצור להן עוד דמויות. שיראו אחרי שהן מסיימות את ליגת הנערות ואת ליגת הבוגרות יש עוד עתיד בזה. אני חושבת שאם תהיה תמיכה בלמנות יותר מאמנות ומצד איגוד הכדורגל לתת להן תפקידי מפתח, אולי זה יצור עוד יותר תנופה.

מה קורה בעולם בנושא הזה? יש בעולם דוגמאות של אישה מאמנת?

אם תראו נבחרות אחרות שמגיעות לפה, בטח הנבחרות המובילות בעולם, זה צוות של 12 נשים. זה גם הפיזיותרפיסטית, הרופאה, המאמנות, עוזרות מאמנות, מאמנות שוערים. זה נראה אחרת לגמרי. אני מסכימה איתך לגמרי. אני חושבת שמאמנות זה דמויות לחיקוי בסופו של דבר. אין לנו מספיק מזה. אני חושבת שאנחנו גם לא מספיק עושים מאמץ.

אם תשאל איפה 20 שנה של שחקניות בישראל התשובה היא שכולן ברחו. המערכת כל-כך ייאשה אותן. כל אחת נמצאת באזור אחר חוץ מבודדות שזה בדמן ובליבן. זה אחד הדברים שחייבים להשקיע בהם. זה גם מייצר דמויות לחיקוי וגם נותן אופק למה היא תעשה ביום שאחרי. זה גם אחד הדברים ששוב להשקיע בהם ואנחנו לא עושים מספיק.

אני רוצה להוסיף עוד חצי משפט, ברשותך. אמרת שספורט זה כלי לשוויון חברתי. ב-2019 ההתאחדות לכדורגל עשתה משחק נגד צ'לסי שהביא מספר שיא של קהל אוהדים. אני חושבת שזאת התרבות ספורט. 90 דקות, כולם מעודדים ואף אחד לא מקלל. המשחק היה בלי אלימות, קהל של משפחות, של חיילים, של ילדות קטנות שחולמות יום אחד להיות על המגרש. זאת היתה תמונה של אחרית הימים ואלה הפנים שאנחנו רוצים לראות בספורט של ישראל. תרבות ספורט שאנחנו כל-כך משוועים לה זה אחד הדברים הכי חשובים.

חצי משפט לנורית. אנחנו לא רוצים לקחת מאף אחד אבל יש דבר כזה שנקרא שוויון ויש דבר כזה שנקרא שוויון הזדמנויות. אם הרבה מאוד שנים הנשים קיבלו שקל וגברים קיבלו 10 שקלים, אז אם אנחנו רוצים לצמצם את הפערים, אז אנחנו צריכים להשקיע בנשים יותר, לא כי לגברים לא מגיע. אני חושבת שכולנו תמימי דעה שצריך להגדיל את תקציב הספורט באופן כללי אבל בסופו של דבר, אנחנו לא נצמצם את הדברים והסטטוס קוו הזה יישאר לעוד הרבה שנים. ספורט זה הכלי הכי משמעותי להשיג שוויון מגדי במדינה באופן כללי ובטח תחלואות אחרות, כמו שאתה אומר. זה בסופו של דבר מה שיעזור לנו לעוף קדימה. אנחנו צריכים השקעה אמיתית אבל יותר מזה, כמו שהיא אמרה, אכיפה, יישום פעולות בשטח. לא רק מהפה אל החוץ אלא לראות את הדברים האלה בשטח.

סימון, ברשותך אני רוצה להוסיף על הדברים של קארין כדי להראות שהשיח שלנו הוא באמת שיח משותף. אני חושב שאנחנו כולנו פה באותו צד של המתרס. צר לי שצרב לך מה שאמרתי, אוקי? בסוף זה באמת נאמר בכנות. את תיארת את זה כשני צדדים וזה ממש לא היה שני צדדים. אני חושב שהסיבה שזה בסוף יצא ככה – אני לא חושב שזה המקום והדרך. נשב על זה אחר-כך בחוץ. עם קארין, אני גם חושב שאדע להסביר לך למה בסוף זה הגיע לשם מכל מיני סיבות ושכולנו טעינו. כולנו טעינו אבל זה לא משנה כי בשורה התחתונה שנינו ניצחנו.

הניצחון יהיה כשהסכם ייושם. כשההסכם ייושם אז נוכל לחגוג את הניצחון.

בסדר. מאחר ואנחנו לא מכירים ויש פה לא מעט אנשים, ונמצאים פה סימון, קארין ונורית שכן מכירים את הנפשות הפועלות בהתאחדות. אני חושב שאם תכירי אותנו קצת יותר לעומק, את תכירי שמדובר באנשים פרקטיים. אנחנו לא אנשים שחותמים סתם, אנחנו לא אנשים שמתחייבים לכלום. במקום לייאש פה את הבנות מאחור, תיצמדי למה שקרה. אין מה להשוות בין איפה שהיה הכדורגל לפני 10 שנים ואיפה שהוא היום. אני מבטיח לך שעוד פחות מ-10 שנים את תראי את השינוי.

היה משהו שחרה לי במה שקודם אמרת. אמרת שהמאמן הלך לשם והמאמן הלך לשם. את יודעת מה חרה לי? שלא אמרת את המילה מאמנת.

הבאתם מאמנת והיא ברחה.

לא, את מפספסת את הנקודה. אנחנו רצינו להביא צוות מאמנות לנבחרת ולאקדמיה ואין.

אבל לא הצלחתם להחזיק את המאמנת חודשיים, היא ברחה. היא גם כתבה דוח שלא הוצג עדיין לאף אחד, אפרופו שקיפות.

שנייה. היא לא הגיעה כמאמנת, היא הגיעה כמנהל מקצועית. עם כל הכבוד לנורה, ויש המון כבוד לנורה ולדוח שהיא הכינה, אני מדבר על משהו הרבה מעבר לזה וזה מה שקארין אמרה. מאמנות שלנו, מהיום של אחרי. כמה שחקניות היום עוסקות באימון? כמה מאמנות פרו יש? את יודעת כמה מאמנות היום יכולות לאמן בליגת העל? כמה מאמנות יכולות את הנבחרת?

אתה לא מרגיש אחריות על הדבר הזה. אתה צריך לייצר אותן.

בוודאי שכן וזה בדיוק מה שאני אומר. מדובר בדרך. אם נבין שאנחנו לא משני צידי המתרס ושאנחנו באותו צד, נבין שאנחנו כולנו כהתאחדות - - -

גיא, סליחה שאני קוטעת אותך אבל זה גם שכר. כשהיתה מאמנת באקדמיה היא הרוויחה 12,000 שקלים ומאמן של נערים א' מרוויח 24,000 שקל, מאמן נבחרת בוגרת מרוויח 12,000 שקלים ומאמן נבחרת בוגרים מרוויח 90,000 שקלים, איזה אנשים ירצו להמשיך לתוך הענף הזה? בסופו של דבר השכר צריך להיות מתגמל וראוי. לא כי היא אישה ולא כי הם מאמנים נשים. גם הגברים שמאמנים נשים מרוויחים עשירית מהסכום. זה דבר שהוא סופר משמעותי.

אתם עשיתם רפורמה לפני שנה וחצי ושום דבר ממנה לא קיים, אפילו לא כדור אחיד לתוך הליגה. בוא, קחו אחריות, לא להתנער מזה, הרבה שנים זה לא קרה.

להיפך. אני אומר שיש לנו דרך משותפת. אין פה שום התנערות. אני אומר שהיו טעויות שנעשו לאורך הדרך. יש כאן מהלכים, יש כאן כן שינוי, גם אם זה צורב לאנשים לשמוע שיש שינוי.

כנראה שהדיון ביניכם יכול להימשך עוד הרבה זמן. הוא לא רע. אני אגיד לך אני אוהב אותו. אם לא מדברים ולא מוציאים אי-אפשר להגיע לשום מקום. את לא צריכה להגיד כל הזמן אני מצטערת, אני מצטערת. לא, תורידי את הסליחה.

לא, הפוך. הדבר הכי טוב שקרה בתוך המהלך הזה הוא שהפסקנו להגיד סליחה, הפסקנו להתפתל. אנחנו יודעות שמגיע לנו יותר.

קיבלתי. יותר מזה, גיא, תקן אותי אם אני טועה. אתה ביקרת אותנו על הדרך. אנחנו בכנסת ישראל ושביתה ומחאה זה כלי דמוקרטי לגיטימי וזה אולי הכלי היחיד שיש לנבחרות בעולם להשיג תנאים יותר טובים.

לא דיברתם איתן לפני.

חיכינו חודשיים לפגישה.

אם הייתם מדברים לפני לא היינו מגיעים לזה.

רק לתקן כי זה חשוב. לגבי זה שלא דיברנו לפני אז דובר. לדעתי, קארין, אם אני לא טועה, לפני חודשיים בערך נפגשת עם המנכ"ל. שוב, האם זה התקדם? עד כמה זה היה פרודוקטיבי? אפשר לדבר על זה אבל זה לא המקום וזה לא הזמן. אבל אני לא מכיר הרבה מנכ"לי איגודים והתאחדויות שבחודשיים האחרונים נפגשו עם קפטנית הנבחרת, שחקנית הנבחרת. היה קשב, היה רצון. היו טעויות לאורך הדרך ושנינו צריכים להכיר בזה. כולנו צריכים להכיר בזה ולא היינו צריכים את סימון. אנחנו יודעים לדבר. תאמיני לי שאני וקארין מדברים לא מעט.

שאפו גם ליוסי שרעבי על האומץ לחתום על ההסכם השוויוני.

יוסי שרעבי היה 5 שנים מנכ"ל משרד הספורט. הוא מכיר ויודע. זה היה צריך לקרות לפני.

אני היום שחקנית פעילה בליגה לאומית, בני יהודה תל-אביב. מעבר לכך, אני היום מעניקה שירותי רפואת חרום להרבה מועדונים באזור המרכז. יש לי כמה דברים להגיד. קודם כל, כמות הזרות בליגת העל. אני יכולה להגיד לך שבליגה הלאומית שהיו בה שחקניות ישראליות, אפשר לראות שם משחקים מעל ומעבר.

לא הבנתי מה את אומרת. ליגה לאומית זה ליגה שנייה כאילו?

ליגה שנייה. כמות הקהל - - -

כמה קהל?

אני יכולה להגיד שהיו לנו מקרים שהיו 200 איש, הרבה יותר ממה שהיה באיזשהו משחק השנה.

לא, אל תגזימי, בליגת העל יש מספרים אחרים.

ליגת העל בנשים.

הסיבה העיקרית לזה היא שמועדונים גדולים לגברים הקימו מועדונים לנשים. הפועל ירושלים והפועל תל אביב הביאו קהל.

כל הכבוד להם על זה. אותן קבוצות שמקימות מועדונים לנשים, צריכים לקבל תקציב נוסף ממשרד הספורט. הספונסרים במדינת ישראל צריכים להשקיע בהם יותר כסף. שישקיעו בקבוצות שמקדמות נשים, זה מה שהם צריכים לעשות.

פה התגובה השנייה שלי. כמו שאמרתי, אני מתעסקת בפן הניהולי. אני אחזק את מה שקארין אמרה בנוגע לאכיפה. כשאלי בא יושב ראש או מנכ"ל של עמותה ומגלה שאני שחקנית כדורגל, הוא אומר לי: תארגני לי קבוצת כדורגל. למה אתה רוצה? לא מעניין אותי, שלא ינצחו. מבחינתי שיפסידו כל העונה. למה? כי הרשות המקומית הבטיחה לי תקציבים אם תהיה לי קבוצת נשים. רק תביאי לי שחקניות, לא מעניין אותי איזה, טובות או לא טובות. זה דבר נוסף מבחינתי לגבי האכיפה.

לאיפה הולך הכסף? יותר מזה. שנה שעברה שיחקתי בהפועל תל-אביב. באמצע העונה הביאו ספונסר גדול וביקשו בשבילי מאמן שוערים. כי עד אז אני צריכה לממן בעצם את עלות אימוני שוערים. בא מאמן שוערים ושואל: למה בשבילן 400-500 שקלים בחודש צריך לבוא ולפנות את הזמן הפנוי שלי? אז בפועל הייתי צריכה לעשות איתו אימונים ב-12 בצהריים כי זה הזמן הפנוי שלו, אז אני מפסידה ימי עבודה.

כשחקנית בלאומית אני לא מקבלת תקציבים. זאת אומרת, אני מפסידה ימי עבודה כדי לשחק כי בסופו של יום אני משחקת ועושה את זה בשבילי ובשביל הנפש שלי.

לגבי מה שאמרת על מאמנות. היתה יוזמה מעניינת של עיריית תל-אביב ואגודות ספורט בתל-אביב יחד עם מכון וינגייט לפני כשנה וחצי, להוציא קורס למאמנות. היו מלא נרשמות ואני אחת מהן. בפועל זה לא יצא. בהתחלה זה היה בגלל הקורונה. אני חושבת שהיו 40-50 נרשמות.

הקורס מתחיל ממש בקרוב.

אני לא קיבלתי על זה עדכון ולפני שנתיים נרשמתי. זאת יוזמה מעניינת לקידום.

לגבי מגרשים, יש לנו אמנם מגרש ואנחנו משחקות ב-20:30-21:00 בערב אבל כל האימונים אנחנו משנעות ציוד ממקום למקום כי אין לנו מגרש קבוע. גם אם אנחנו מצליחות למצוא איזה מגרש לימי שישי, אנחנו חייבות לפנות אותו מהר. לפעמים יש לנו פחות משעה לעשות אימון. למה? כי הגברים נכנסים.

אלה עיקר הדברים שרציתי להגיד. אלה דברים שצריך למצוא להם פתרון, בעיקר בתחום של האכיפה.

עדי לביא מעמותת "זזה", בבקשה.

אני יושבת ראש אסטרטגיה ומדיניות בעמותת זזה. אנחנו היינו לאחרונה בכמה דיונים בכנסת. היינו בוועדה לפניות הציבור שהתייחסת אליה והעלינו את נושא השידורים ואת נושא איכות המשאבים. נושא המגרשים, תאורה. כל זה לא חדש.

לפני שנה וחצי היינו פה בדיון והיה מסמך שלם שאנחנו רשמנו על כל הדברים שהעלו בקמפיין האחרון. זה הודהד בתקשורת, זה היה שם. לצערי רק ברגע שהגענו למצב שבו בעצם מביכים את המדינה כי נאלצים לדחות משחק, אז בעצם יש פה שינוי.

נשמח לראות שינוי נוסף גם ללא הפגיעה במיתוג של ישראל ובמקום שלנו. לצערנו, מצד אחד אנחנו אומת הסטרטאפ וכשזה מגיע לטכנולוגיות אנחנו במקום הראשון. כשזה מגיע לספורט נשים, לצערי אנחנו בשורה אחת עם מדינות מתפתחות. אני משחקת בבית"ר ירושלים וגם אוהדת ספורט וזה משהו שהייתי שמחה לראות.

אחת הדרכים להשיג את זה היא באמצעות השידורים. אם לא יהיו שידורים של ספורט נשים אז לא יהיו נותני חסויות. זה מעגל שאם יותר ילדות לא ייחשפו לדמויות נשיות חיוביות של שחקניות ספורט במספר ענפים, אז לא נראה פה שינוי. אף אחד לא יגיע למגרשים.

מה משדרים היום בכדורגל נשים?

יש הסכם שמשדרים משחק אחד בליגת העל.

למה את מצביעה עליהם אם אנחנו עשינו את זה?

כי היא יודעת לדברר מאוד טוב - - -

יש משחק אחד. בעבר שידרו, אבל שידרו בשעות שאין להן רייטינג, למשל בשעות הלילה. רשמו בהנחיות שחובה לשדר אבל לא אמרו מתי ולכן שידרו בשעות שלא היה רייטינג אבל בעצם עמדו בתנאים שחייבים לשדר.

מה שיותר נוח לערוץ הספורט, עם פחות מצלמות.

ההסכם בעבר היה, כמו שאמרה קארין, מה שנוח לערוץ הספורט. אנחנו באנו ודרשנו קצת אחרת וערוץ הספורט כמובן גם הסכים לזה. אני חושב שעכשיו זה משודר בחמישי אחר-הצהריים או בשעות הערב המוקדמות, בסביבות 8 או 7.

לא, ב-4 או 5. זה עדיין מתי שזה נוח לערוץ הספורט.

אבל זה שידור חי.

זה שידור חי אבל המשחקים כל הזמן זזים לפי מתי שנוח, לפעמים גם יום לפני. הרי שחקניות צריכות להתכונן בהתאם לזמן המשחק ולא לזמן השידור.

גם גמר גביע המדינה לגברים נקבע לפי שעות הרייטינג.

לא מהיום למחר.

גם היה הסכם של 900 אלף שקל.

ברור שהכול בסוף זה עניין של זכויות שידור. אבל כן היה לנו חשוב שזה יהיה בשעה קבועה או במסגרת קבועה לפי שידור חי ולא מצב שאם אין מה לשדר אז בואו נדחוף כדורגל נשים. זאת היתה הכוונה שלי. אני אומר שזה שינוי.

אבל יש פה נקודות נוספות.

חבל, אנחנו מייאשים את הבנות. חבר'ה, יש שינוי.

אתה מצביע אחורה - - -

הפוך, אנחנו לא מייאשים את הבנות.

ליעד, כולנו בשבילן.

אני רוצה לספר לך על עוד כמה מקרים. אתה אומר איך מייאשים אותם?

לא לדבר גבר בשם נשים, נשאל אותן.

מה זה קשור?

כי אתה אומר שאנחנו מייאשים אותן.

לא, חבר'ה, סליחה. אתם לא בבית קפה.

בבקשה עדי.

אתה מעלה פה נקודה מצוינת. מה שקורה הוא שהיום יש איזו ילדה שמעוניינת לעסוק בספורט. היא הולכת לחוגים המקומיים ורואה מה יש. היא רואה שבדרך-כלל ברוב המקרים אין בשבילה איפה לעסוק בספורט.

את מדברת על כדורגל או בכללי?

לא, אני מדברת בכללי.

את לא יכולה להגיד את זה לגבי התעמלות קרקע, התעמלות אומנותית ושחיה.

אתה צודק, אני מדברת על הספורט הקבוצתי.

זה משהו אחר.

היום אם רוצים לעסוק בספורט קבוצתי לבנות, ברוב המקרים העיריות והמתנסים לא מציעים את החוגים האלה. אז בעצם יש את העניין שאין גישה לאותם חוגים. אז גם איך אפשר להתפתח מבחינת איכות?

נמצא פה כפיר מרשות המתנסים והוא יוכל להגיב.

מצוין.

נניח שיש נערה שהמשיכה והיא עוסקת בספורט באופן מקצועי. אני יכולה לספר לך על פנייה שאנחנו עשינו לאיגוד הכדורסל בעקבות זאת שליגת נערות הבכירה ביותר לא מצלמים אותה ואחר-כך אין שימוש של הקבוצות בשידורים ובסטטיסטיקות אבל לנערים זה כן נעשה. התשתית כבר נמצאת באולמי הספורט, כבר השקיעו את הכסף, זה כבר שם. למה לא עושים את זה לנערות?

מה שאת אומרת זה בדיוק מה שאני אומר כי אני ההתאחדות לכדורגל ואת מדברת איתי על כדורסל. אני יודע שאני חורך לאנשים בלב והכל אבל אני חושב שההתאחדות לכדורגל באמת מרימה סוג של רף שאנחנו לא רואים אולי במקומות אחרים.

עם כל מבטי הציניות בצד ימין, כשדיברנו על כן נפגשים ולא נפגשים. ליעד, את כשחקנית נבחרת כדורסל, כמה פעמים פגשת את מנכ"ל ההתאחדות או את מנכ"ל האיגוד? באת ונכנסת אליו עם טענות.

הרבה. גם אצלם עשינו שביתות ואז דיברו איתנו. אבל מ-1999 בכדורסל, אני כקפטנית נבחרת ישראל חתמתי על אותו מסמך של קפטן נבחרת ישראל. היו לנו בדיוק אותם תנאים מ-1999. לשמחתי הכדורסל זה הרבה יותר שנים, אז הדור שמעלי נלחם בשבילי. אבל כן, כשאני צריכה משהו מאיגוד הכדורסל, שגם שם יש מספיק בעיות, כן יש אוזן קשבת. כשלא היה, גם שם הלכנו לשביתה. אני מספיק מכירה את מה שקורה באיגודי הספורט. אני מספיק יודעת איך צובעים כסף שמיועד לנשים ומעבירים אותו יפה יפה לגברים. אני מבינה איך הכול עובד.

אם אתה שואל אותי אם יש לי אוזן קשבת אם אני צריכה לדבר עם מישהו מהאיגוד, אז כן. אני יכולה ללכת ליענקלה ולדחוף לו על הדלת והוא יקבל אותי באהבה.

איתנו בזום יעקב גלאם, יושב-ראש עמותת מכבי כישרונות חדרה שנים.

יעקב, בבקשה.

שלום לכולם. אני מתנצל שקצת נכנסתי באיחור לישיבה מכל מיני סיבות. אני רוצה להגיד כל מיני נקודות קטנות בקיצור. שמעתי כל מיני דברים שהם לא הכי מדויקים. קודם כל, רציתי לציין שיש מאמנות. אצלנו במועדון יש מאמנת שהיתה מאמנת באקדמיה ומאמנת נבחרת הנערות.

היא היחידה.

אני אומר שיש מאמנת עם תעודת פרו שהיתה מאמנת נבחרת הנערות ולצערי הודחה מסיבות לא ברורות.

לגבי קורס מאמנות. אני גם חושב שזה רעיון מבורך. לא שמעתי על פרסום כזה. מעבר למה שנאמר פה על ידי קארין לעניין המשכורות, זה מאוד נכון. צריך להבין שככל שהבסיס יתרחב כך למעלה יהיו יותר מאמנות ויותר כאלה שימלאו תפקידים יותר בכירים. זה ייצור איזו מסורת וזה ירחיב את העניין.

אני רק רוצה להגיד נקודה אחת שתמחיש את הכול בעיניי. בהתאחדות לכדורגל יש בחירות להנהלת ההתאחדות. אני רוצה שתדעו ואמרתי את זה פעם, שניקוד של קבוצת נשים הוא שונה לחלוטין מניקוד של קבוצות הגברים.

לא היית בתחילה ולא שמעתה מה אמרתי בהתחלה. התחלתי עם זה את הנושא של הוועדה. דיברנו כבר על הנושא הזה.

אז אני רק אסכם. אחת הנקודות שהכי מפריעות לנו כמועדוני כדורגל נשים זה חוסר השקיפות וכך שהקריטריונים בחלוקת הכספים, מעבר לזה שהם מקפחים, הם נקבעים תמיד בדיעבד. זאת אומרת, שגם אם אנחנו רוצים להתאים את עצמנו לקריטריונים על-מנת לקבל יותר תקצוב, לקדם את המטרות שקובע משרד הספורט, אנחנו לא יכולים להתאים את עצמנו לקטגוריות ואז למעשה אנחנו מפסידים. ישבתי בוועדה לפני כמה חודשים והבטיחו שם שיהיו קריטריונים מדויקים ובקרוב. אני רוצה להגיד שנכון לעכשיו, שנת 2022, אנחנו לא יודעים מה התקצוב שלנו, לא יודעים הרבה קריטריונים, אז שייקחו את זה בחשבון שם.

טל הוכמן, בבקשה.

אני משדולת הנשים בישראל. אנחנו עוסקות הרבה מאוד, אולי יותר ממה שהיינו רוצות להתעסק, בנושא של שוויון מגדרי בספורט. רק שבוע שעבר שלחנו מכתב להתאחדות בנוגע לניקוד השונה בהצבעה באספה הכללית להתאחדות. עדיין לא קיבלנו תשובה. אולי גם פספסתי אולי לשמוע איך זה נסגר בדיון אבל אני גם אשמח לשמוע.

זאת רק דוגמה קטנה איך שההתאחדות בסופו של דבר – אני מצטערת, אולי גם בהקשר למה שנאמר פה – ההתאחדות לא סופרת את כדורגל הנשים בישראל. היה צריך לעשות פה כל-כך הרבה באמצעות בנות אלטרנטיבה ואיגוד השחקנים והשחקניות כדי שאפשר יהיה לשבת בשולחן ולעשות דיון. על מה? על שוויון. על זה שלכדורגלניות מגיע בדיוק אותו דבר כמו לכדורגלנים. זה פשוט לא נתפס. אנחנו השנה מציינים 50 שנה ל- 9TITLE , שזה חוק אמריקאי שבעצם הוביל לשוויון מהותי בנושא של הכדורגל. אנחנו כל-כך רחוקים מזה כשנות אור בישראל. יש כל-כך הרבה מה לעשות. כולם יודעים את זה. המשרד יודע את זה, הוועדה הציבורית שעובדת בימים אלה יודעים את זה. צריך לבצע שקיפות של סל הספורט ברשויות המקומיות. אין לנו מושג כמה מזה הולך לילדות וכמה לילדים. צריך לטפל בנושא המתקנים. המשרד עובד על 2030 ליצור עוד מתקנים, אבל אנחנו עכשיו במצב שלילדות אין איפה לשחק. מוציאים אותן ומבטלים להן משחקים.

אנחנו עובדות עכשיו על סקר כדורסל מאוד גדול בדיוק בנושא הזה. מבטלים משחקים, הן משחקות על השוליים, המתקנים שלהן לא תקינים. כל זה ידוע לכולנו וצריך להשתנות.

אני ממטה מנהל הספורט.

בנושא המתקנים. לאחרונה פרסמנו את תכנית המתקנים הלאומית 2031. במסגרתה המתקנים שמיועדים בעיקר לרשויות המקומיות, אנחנו קבענו הוראה מאוד מפורשת ואני אקריא אותה. מדובר על תמיכה להקמת מתקנים: "התמיכה תינתן אם מבקש התמיכה יתחייב להקצות שעות שימוש במתקן לקבוצות ספורט כפי שייקבע במבחן התמיכה. כמו כן, יתחייב המבקש – הכוונה לרשויות המקומיות – להקצות שעות לספורט נשים ולספורט לאנשים עם צרכים מיוחדים".

זה כבר פורסם כמסגרת לתוכנית המתקנים הלאומית. מבחני התמיכה עצמה שקובעים את ההוראות היותר ספציפיות, גם בהן יש הוראות ספציפיות לנושא הזה. לדוגמה: "המבקש יתחייב להקצות שעות בהיקף ובזמן ראויים ומקובלים לספורט נשים ולספורט עבור אנשים עם צרכים מיוחדים".

כלומר, לכל מתקן ספורט שייתמך על-ידי המדינה, תהיה התחייבות מקבילה של הרשות המקומית שמקימה אותו להקצות שעות פעילות גם לנשים וגם לאנשים עם צרכים מיוחדים. אני חושב שזה באמת דבר שלא היה מעולם ואנחנו מאמינים שיביא לשינוי.

אחרי שאני אומר שאני מברך אותך אני אומר שאין אכיפה בנושא הזה. גם לא תהיה אכיפה. המשרד לא יכול לאכוף. אין לך פקחים שיכולים להסתובב במדינת ישראל ולאכוף. הכי גרוע, שאתה במשרד הספורט צריך להכניס את הדבר הזה כדי לחייב את הרשויות. זה אבסורד.

עם זה אני לא יכול להתווכח.

לא, יואב אני איתך, אבל זה אבסורד במדינת ישראל שאין הבנה שזה אל"ף, בי"ת. זה לא משהו שצריך לעבוד עליו ולבוא לכנסת ולייצר תהליך.

זה בגלל המבנה של שולחנות קבלת ההחלטות. בסוף צריך את הלמעלה, את המשפך. אם היו יושבות שם 50% נשים - - -

יש בהנהלת התאחדות הכדורגל אישה אחת?

לירון כהן.

יש אישה אחת.

בהנהלת ההתאחדות יש נשים?

אחת. כמה חברי הנהלה?

איך יכול להיות? הרי משרד הספורט מחייב.

מינימום 30%.

אני הבאתי את השכנה שלי שתהיה בהנהלה כי הייתי חייב 30%. איך זה יכול להיות?

החל משנת 2023 אם אין את זה, הם יקבלו פחות 20%ץ

לא הבנתי, זה חוק.

זה מוריד להם את התמיכות?

זה היה מזמן.

נורית, ב-2016 גיבשתי הנהלה חדשה לאיגוד השחייה. חייבו אותי ש-30% מההנהלה יהיו נשים.

מינימום 30% או האחוז היחסי של הנשים באיגוד. במקרה של השחייה, אחוז הנשים הוא קרוב ל-40% אז המינימום שלך הוא 30%. במקרה של הכדורגל, מה שהיה בעבר שזה 3%, אז המינימום מבחינתם היה 3%.

אז הכול חוזר. יש קצת ספורטאיות אז יהיו קצת נשים ולא נגמור עם זה לעולם.

החלק החשוב זה שהסעיף הזה, שהוא תנאי סף שונה ותוגבר. החל משנת 2023 איגוד או אתהחדות שלא יהיה בו ייצוג בהנהלה של לפחות 30%, לא יזכה לתמיכה.

הייתי עושה את זה יותר.

הכנסנו את זה גם בגופי הרוחב וגם בארגוני הגג. זה שינוי מהותי. תדעו לכם שיש גופים שקיבלו פחות כסף כי הם לא עמדו בזה וזה מאוד מאוד כואב להם.

אני מנהל את תחום הספורט בחברה למתנסים הארצית.

לגבי מה שנאמר על חוגים ברשויות המקומיות ובמתנסים. בכל החוגים שלנו יש גם ילדות, גם ילדים. אני מרגיש מתבייש קצת שאני צריך להגן על העובדה שיש ילדות בחוגי הספורט שלנו.

אני קצת רוצה להוריד רגע את הקרקע ואני רואה פה את הנערות מקריית ים. אני חושב שהשינוי מתחיל לא רק בוועדות פה ולא רק בהתאחדות ולא רק במשרד הספורט, אלא מתחיל קודם כל במתנסים עצמם ובבתי הספר. גם גת וגם קארין דיברו בעצם על התשתיות ועל המתקנים.

אנחנו מדברים על זה שבכל בתי הספר לכדורגל ובכל ענפי הספורט האחרים, לכל ילדה בדימונה, ברהט, בירוחם, במעלות, בנהריה, גם שם תהיה הזדמנות לכל ילד וילדה. אני אחראי על הספורט ברמה הארצית של המתנסים. כל פעילות שלנו, גבי כבר מכיר ואפילו יש גיחוכים, ההתייחסות היא לנשים ולגברים, ילדות וילדים יחד. אני לא רואה את ההפרדה הזאת. זה מה שצריך להיות. ככה החברה למתנסים מובילה ועובד.

דבר שני. רשמתי לי בצד שני דברים. היתה לנו פגישה מוקדמת עם חבר הכנסת דוידסון אז אנחנו מנסים עכשיו לבנות איזה משהו מאוד גדול שבאמת נותן תוכנית ארצית אמיתית לכל ילד וילדה. אני באתי ממעלות. גדלתי בעיר שהיא לא מרכז הארץ ואני יודע כמה זה חשוב שילדה שם תקבל שוויון הזדמנויות כמו שילד ברמת השרון, בתל-אביב או בירושלים מקבל.

מתנ"ס זה ראשי תיבות של מרכז תרבות נוער וספורט. אני אומר שבלי מתקנים ראויים לבנות ונערות ובלי תשתיות, בתי ספר, מאמנות ובלי נשים, אז לא יהיה לנו ספורט במדינה. אני שמח שהדיון הזה מתקיים פה.

גת דיברה על הקואליציה. החברה למתנסים נמצאת ב-200 רשויות ויש לנו 400,000 ילדים וילדות בפעילויות ספורט במתנסים. מנכ"ל החברה היה פה היום וביקש שאגיע לוועדה. אנחנו פה. יש לכם תשתית רחבה להפעיל אותנו, כדי שיחד נגרום לשינוי הזה. אני מברך כמובן על ההסכם ואני שמח שיש לנו שותפים טובים גם במשרד הספורט, גם בהתאחדות לכדורגל. גם איתכם אפשר להוביל פה מהלך באמת אמיתי, שוויוני וצודק.

יוסי בוחבוט, בבקשה.

שלום לכולם. נאמרו פה הרבה דברים מעניינים וחכמים. חברתי גת, היה לי תענוג לשמוע אותך. יש הרבה דברים לעשות וגם ההתאחדות יכולה בשתי פעולות פשוטות להרים את כדורגל הנשים, נערות וילדות ברגע וזאת רק החלטה. כל הבוגרים מחויבים לקבוצת נוער ואם לא, הם לא מקבלים תקציב. מה הבעיה ליישם את זה, שכל קבוצת בוגרים שיהיה לה נערות או ילדות, לא משנה איזה גיל. זה פשוט, לא יהיה להם, לא יקבלו תקציב. אז פתרת את כל הבעיה, אם זה מכבי חיפה, מכבי תל-אביב. כל הקבוצות בליגת העל יהיו מחויבות לקבוצות ילדות. זה ממש פשוט.

שניים. בזמני בבתי הספר היו נבחרות של בית ספר בנים ובנות וזה נעלם מהאופק. למה לא להחזיר? כל בית ספר שתהיה לו קבוצת בנות או נבחרת כדורגל בנות יקבלו נקודות, או זיכוי בלימודים או בצורה של ציונים. לא חסר מה לעשות. אנחנו בקריית ים, אמנם התברכנו במגרש, אבל עדיין אנחנו בפריפריה וזה מאוד מאוד קשה מבחינת פרסום.

אני 11 שנים בכדורגל נשים ואני פרטי לחלוטין. אני הולך לישון וקם בבוקר, איך אני מחנך ומגדל את הדור של הילדות שלי. אלה שמאחוריי אלה הנערות. הן הולכות לייצג אותנו במכביה בחודש הבא, כבוד גדול.

(מחיאות כפיים)

השנה הצטרפה אלינו שחקנית בת 6.5 בשם מוריה. אני הולך לישון וקם בבוקר איך אני נותן לאותה ילדה להיות דמות לחיקוי של ערכים, כבוד וחינוך ולהגיע לממדים כמו של חברתי קארין ושל אלה שיושבות מאחוריה ולהגיע לרמות הגבוהות. זה קשה. אם לא תהיה תמיכה של עירייה, בתי ספר, התאחדות וכולם ביחד, לא יהיה. זה חייב להיות בשיתוף פעולה. אפשר לדבר פה שעות אבל בפועל, אם זה לא ייצא בפרקטיקה, לא עשינו כלום.

ידידי הנכבד. 20 שנה כדורגל הנשים קיים. זה לא עניין של טעות. זה צריך לעשות, לקום ולקבל החלטה לעשות את זה ולעשות את זה בפועל וכמה שיותר מהר. אפשר לחייב מועדונים לעשות.

אני אשמח שהקפטנית תגיד איך זה נראה בעיניי שחקנית כי אני חושב שזה הכי חשוב.

אני בת 15 ואני קפטנית הפועל קריית ים. אני משחקת כדורגל בערך מגיל 4.5. מהרגע שראיתי את הדבר הזה התמכרתי. אימא שלי חיפשה קבוצת בנות שאצטרף אליה. אני גרה בקריות ולא נמצאה קבוצה אחת לגילאי 4.5-5. קבוצה אחת לא היתה. היא צירפה אותי לקבוצת בנים אחרי הרבה מאבקים. היא ניסתה לצרף אותי לכמה קבוצות והיו התנגדויות מצד המאמנים, או אחר-כך מצד ההורים, שלא רצו שתיכנס בת לקבוצה שלהם. היא הצליחה בסוף לצרף אותי לקבוצה שהמאמן שם נלחם עלי למרות שהיו שחקנים שעזבו את הקבוצה שלו בגלל זה. יש לנו שתי שחקניות בקבוצה, תהל כהן ונועה וקסמן, שמגיעות היום מבית שאן. הן צריכות לעשות את הנסיעה הזאת ברכבת מספר פעמים בשבוע. זה באמת לא נראה לי הגיוני. למה אין להן קבוצה ליד הבית? למה הן צריכות לעשות את הנסיעות האלה ולשלם גם על הקבוצה, גם על הנסיעות, להשקיע מזמנן. איפה המקום לבית ספר? ללימודים? זה לא הגיוני.

לא דיברנו בכלל על איך שאנחנו מתמודדים עם האפליות והשובניזם מצד האחרים, בין אם זה לקבל הערות כמו, את לא יודעת לתת פס, מה את עושה פה? איך את קשורה לכדורגל? המגרש זה הבית שלנו.

הייתי שמח שתשמעו מה שהיא אומרת. זה יותר חשוב מכל הדיון שלנו.

גם המגרש שלנו, שזה הבית שלנו ושם אנחנו מרגישות הכי חופשיות, גם שם אנחנו מקבלות הערות משחקנים אחרים, שזה משהו שלא נראה לי לגיטימי. זה לא הגיוני.

אני חושבת שהמטרה שלנו היא שיגיע יום ובת תשחק כדורגל וזה ייראה דבר שהוא רגיל ולא מיוחד ואנשים לא יצטרכו להתלהב מזה. שלא תהיה בת אחת באזור שלם. לראות יותר בנות במגשרים, בפריפרית בעיקר. שהן לא יצטרכו לעשות את הנסיעות האלה. הרבה בנות פורשות בגלל שאין להן מגרש.

אני עדה להרבה בנות שכותבות לי שהן לא יודעות בכלל אם יש קבוצה ליד הבית וכשהן מבררות הן לא מוצאות ואין להן את הדרך להגיע ולנסוע חצי שעה או שעה בשביל להיכנס לקבוצה.

אני רוצה להגיד לך תודה.

(מחיאות כפיים)

אותי זה מאוד מרגש, יש לי אפילו לחלוחית בעיניים. כואב לי, אמיתי, כואב לי. לא בקטע פופוליסטי אלא אמיתי, כואב לי לשמוע שבשנת 2022 במדינת ישראל עדיין צריך לשמור דברים כאלה.

אני שומע את כל הזמן. יש לי בת ולא חשוב באיזה ענף ספורט היא. אנחנו גרים ברמת פולג והיא מתאמנת או בגבעת שמואל או בחולון או בכפר שמריהו. אשתי עם כובע של טקסי על הראש, כל היום צריכה לנסוע. אימוני בוקר, אימוני ערב. גם אני צריך לקום מוקדם כדי לצאת. זה כבר צריך לחלוף מעולמנו.

אני התברכתי בקבוצה שיחסית קרובה אלי, 20 דקות בתחבורה ציבורית.

התברכת גם ביוסי.

התברכתי גם ביוסי שקיבל אותי לפני 5 שנים. באמת, הוא עושה מעל ומעבר.

קודם כל, תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אני מבטיח לך, לא אני לבד, אני בורג קטן. אנחנו נעשה הכול כדי שהדברים האלה ישתנו. יש לי שותפות ושותפים מדהימים. צריך לדבר על זה כל יום. כל יום צריך לדבר על זה. בבית הזה עשיתי טרללת לכולם בנושא של הספורט. בחיים לא דיברו על הספורט בכנסת ישראל. אתי נמצאת פה בוועדות ושנים בכנסת והיא יודעת את זה. דברים מתחילים לזוז וגם במשרד יש חשיבה שאני אוהב אותה. זה לוקח זמן.

הציגו לי את האסטרטגיה. ישבתי עם בוני ועם משה סיני ועם ההולנדי. הציגו לי אסטרטגיה. אמרו לי שמגיעה מחו"ל מישהי ותהיה מנהלת מקצועית. אני בעיניים ראיתי את זה. עכשיו פתאום הבנתי שהיא בכלל לא נמצאת פה וקרה משהו. אבל באמת, הגישה היא חיובית. כמובן שצריך להזיז את הדבר הזה. זה קשה ולא פשוט.

לפני שאני מסכם את הדיון הזה, כל ועדה אני מעניק תעודות הוקרה מהכנסת. תעודות ההוקרה הם לא לרן זהבי אלא דווקא לאלה שאנחנו לא קוראים עליהם או שיש כמה מילים עליהם אבל הם הספורט האמיתי. הילדה הזאת ממש ריגשה אותי.

אז קודם כל אני רוצה להעניק למאמנת הראשונה במדינת ישראל בכדורעף גברים, מורן צור. זה לא פשוט לאמן בוגרים בכדורעף. אני מוריד בפניך את הכובע.

הפועל קריית ים, בואו. יש להם שתי תעודות. קודם כל הנערות האלופות ייצגו את מדינת ישראל במכביה. זה שאמרתי שהוא צריך לקבל פרס ישראל זה לא בצחוק. בלעדיו, זה ברור שלא היה כדורגל נשים בקריית ים. כמו שלא היתה שחייה בשער הנגב בלי פיש. יש אנשים שהם הדבר הכי חשוב בספורט הישראלי, אותם משוגעים לדבר שבלעדיהם לא היה קורה.

אני אומר למשרד הספורט, להתאחדות ולכל מי שמושך בחוטים, שזה האנשים שצריך להיפגש איתם, לחזק אותם ולהעניק להם את כל הגב שהם צריכים ואת כל הכבוד שהם צריכים כי בזכותם יש ספורט, לא בזכותנו. אלה האנשים שעושים ספורט.

התעודה השנייה היא על זה שהם זכו באליפות הליגה הארצית ועלייה לליגה הלאומית בכדורגל לנשים. כל הכבוד לבנות האלה. כל הכבוד לקריית ים.

אני מנהלת אגף נשים בהתאחדות לכדורגל, נכנסתי לפני חודש. השתחררתי לפני חודש מצבא קבע, אחרי 13 שנה.

אני מאוד מאוד מתחברת למה תהל כאן אמרה. גם אני הייתי שחקנית כדורגל. כל חיי חלמתי להיות שחקנית כדורגל וגדלתי בעמק יזרעאל ולא היה לי איפה לשחק. הלכתי לקבוצת בנים, שיחקתי בהפועל חיפה וחוויתי את אותם קשיים שהיא חוותה. בגיל 13 נאלצתי לסיים את חלקי כשחקנית כדורגל כי לא היתה קבוצת בנות ולכן הפסקתי לשחק.

רצה הגורל ובגיל 16 נכנסתי לאיגוד השופטים והפכתי להיות שופטת כדורגל. נכנסתי בדלת אחרת בעצם חזרה למגרש שאני כל-כך אוהבת והוא היה תמיד חלק בלתי נפרד מחיי.

אנחנו כל-כך הרבה שנים אחרי זה ואנחנו שומעים עדיין את אותם דברים וזה באמת משהו שחורה לי ברמה האישית. כן אני יכולה להגיד כאן שאחת הסיבות שהחלטתי להגיע להתאחדות לכדורגל ולעזוב את חלקי במערכת הצבאית ולבוא בכובע הזה, זה בשביל לשנות ובשביל לתרום ולעשות אחרת. לאורך כל המאבק, גם של קארין ושל כל השחקניות, מהתחלה אמרתי להן שהלב שלי איתן. אני חושבת שאין מישהי שיותר מבינה לליבן וחווה את זה במשך שנים מהמקום שלי כאישה בתוך העולם הזה. גם אני שופטת כדורגל אחת מהמון שופטים.

שופטת בליגת העל, אל תצטנעי.

אנחנו בסך הכל 30 שופטות מבין 800 שופטים ולכן המורכבות פה היא מאוד גדולה. כן אני יכולה להגיד שמתחילים לעשות תהליכים. לא הייתי נכנסת למקום הזה אם לא הייתי מבינה שיש הנהלה ויש אנשים טובים בדרך ובהתאחדות שרוצים לעשות את התהליך הזה אחרי שנים שהיתה באמת היתה בעיה ואי-אפשר ליפות את הדברים. אם נייפה אותם נצטייר כאנשים לא אמינים ואני לא כזאת לפחות. לכן המטרה היא באמת לשנות.

אחת הדוגמאות זה נושא המאמנות. באוקטובר הקרוב יהיה קורס שלם רק של מאמנות ושופטות כדורגל כשהמטרה היא סביב ה-30 מאמנות שייכנסו לשוק הזה ושופטות חדשות. אנחנו נעשה כל מה שצריך על-מנת שזה באמת יקרה.

תכנית של 8 שנים קדימה שאמורה באמת לפתח את הענף, לקדם את הילדות האלה, לקדם תשתיות ולקדם כל דבר אפשרי על-מנת שנפסיק עם השיח הזה. לי זה פשוט תמיד הזוי. אני מגיעה למגרשים בכל מקום אפשרי בארץ ותמיד אותו שיח. תמיד אבא שלי ביציע מספר לי שהתחילו לקלל ביציע ואמרו למה היא לא הולכת למטבח. אני אומרת, נו באמת, בואו נבין שאנחנו ב-2022. יש טייסות שמטיסות 16F ומגנות עלינו יום ולילה. עוד מעט יהיו לוחמות ב-669.

תמיד אמרתי, מה אני עושה? אני מנהלת 22 שחקנים. צריך להיות בפרופורציות על העניין הזה. ספורט זה הפלטפורמה הכי טובה לשוויון וככה זה צריך להיות.

אני מאוד מקווה שבחלקת האלוהים שלי, במקום שלנו של ההתאחדות, נצליח לעשות את השינוי הזה יחד. השינוי הזה חייב להיות ביחד בין כל הגורמים. ההתאחדות לא יכולה להיות פה לבד. זה צריך לבוא מהכנסת, בחקיקות, מנהל הספורט, שר הספורט והכול ביחד בשביל למנף את הדבר הזה. בסוף, יכול להיות שאם לאבא שלי לא היתה בת שנלחמת במשך שנים וזה היה נוגע לו בצורה כל-כך כואבת, אולי גם לו כגבר זה לא היה כל-כך מפריע. אבל הוא חווה מגיל אפס את הבכי שלי ביום ובלילה על מה שאני חווה אז זה כואב לו יותר מכל דבר אחר.

בסוף צריך לזכור, זה יכול להיות הבת שלך, הנכדה שלך, בסוף זה 51% מהאוכלוסייה ואי-אפשר לשכוח את זה. זה המקום הכי טוב לייצר שוויון במדינה. לדעתי זה מתחיל כאן במקום הזה.

מהמקום הזה אני אומרת שאנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים. הצעד שההתאחדות עשתה זה צעד מאוד חשוב ומראה על נכונות ורצון לשינוי. אני בטוחה שמכאן נצעד ביחד קדימה.

תודה. שיהיה לך בהצלחה בתפקיד.

אני מהרשות לקידום מעמד האישה.

קארין אמרה את זה על הדרך באיזו נקודה וזאת נקודה מאוד חשובה וזה הדמויות לחיקוי. צריך כל-כך לגבות את סוללות הדרך האלה. הדיון פה חוצה לחלוטין את תחום הספורט. תחושת מסוגלות שיש לילדה בחוק וגם כמובן לשחקנית בוגרת יותר, נפגש את תחושת המסוגלות הזאת ואת השוויון, כאשר היא תרגיש שווה לחלום ושווה בשוק התעסוקה. אנחנו פשוט רואים את זה בכל מקום. אני בטוחה שכל עובדות הרשות מגבות את כל העוסקים והעוסקות בדבר ואתם עושים דבר מאוד חשוב.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. הסיכום הוא הכי חשוב כי בסוף זה מגיע למשרדים, להתאחדות, לכל מי שצריך. היכולת שלנו והחובה שלנו זה לקבל תשובות מהמשרדים האלו ואני עכשיו אדאג לזה שגם הוועדות הקודמות, על כל משפט שביקשנו תהיה תשובה כי זה בדמנו.

בדיון הזה הייתי מצפה שכל מי שמתעסק בתקשורת ספורט במדינת ישראל ישים רגע בצד את כל הנושא של ספורט וידבר על מה שהיה פה בשעתיים האחרונות. בסוף, בלי תקשורת ספורט אנחנו לא נוכל לקדם. אני לא מצפה שזה יהיה כתוב במקום המצב הפוליטי במדינת ישראל אבל כן בערוץ 5 ובתקשורת הדיגיטלית ובאינטרנט. אנחנו צריכים להבין שהנושא הזה חשוב למדינת ישראל קודם כל. הוא חשוב לנו. כאבא לשלוש בנות, כהורים וכן הלאה.

אני חושב שזה שמרכזי מכבי והפועל ומרכזים אחרים לא שלחו נציגות לדיון הזה, זה נון גדול למרכזים האלו. את זה אומר סימון דוידסון מכנסת ישראל. הייתי מצפה שכנרת תשב פה, שיורם יישב פה ונאור יישב פה. הם מייצגים את האגודות ואת הספורט הישראלי והם צריכים להיות פה. אני גם באופן אישי הולך להתקשר אליהם ולדבר איתם. אני רואה את זה בצורה מאוד שלילית.

אני רק חייבת להגיד שגם כנרת וגם לירון מאוד עזרו.

אני לא יודע. אני פה רוצה שהאנשים האלה יהיו. זה כמו שהפכתי את העולם כדי שתהיה ועדה. אתם לא מבינים איזה משחק פוליטי עשיתי פה כדי שבסוף תהיה פה ועדה. אני מצפה מאנשים שהספורט חשוב להם, שיישבו פה בשולחן הזה.

אני מבקש מההתאחדות. דיברו פה על התכנית ואני מברך על ההסכם. אני ממש מברך על ההסכם אבל אני רוצה לפקח עליו מהצד כחבר כנסת. גיא, אתה תהיה הנציג שלי, להבין איך מפקחים ומיישמים את ההסכם הזה. ממש באופן אישי בינינו.

אני רוצה לקבל הסבר על המצב באקדמיה לכדורגל כי דיברו פה על לסגור את האקדמיה. אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון. מה קורה שם? מה העתיד? מיתר, זאת את אחראית?

אני אחראית. ממש לא סוגרים.

לא סוגרים זה מצוין.

מעבירים אותם מווינגייט.

אני אקבל הסבר על הכול.

אני רוצה לדעת מה קורה עם האקדמיה היום ומה הולך לקרות בשנה הבאה ובעוד חמש שנים. זה חלק מהתכנית האסטרטגית שלכם.

לגבי התכנית האסטרטגית. את יודעת, אני באתי מהספורט. אם אין יעדים אז התכנית לא עושים איתה כלום. כמה שחקניות יש היום? כמה יהיו בעוד שנה? כמה יהיו בעוד 5 שנים? כמה יהיו בעוד 10 שנים? האם אנחנו רוצים להגיע לרבע גמר, לחצי גמר, לגמר? אני לא יודע, מה שאתם מתכננים שזה יהיה רשום בתכנית.

כשהייתי מאמן צעיר אז אמרתי שהחלום שלי הוא שיהיה לי ספורטאי במשחקים האולימפיים. אחרי זה, כשהייתי יושב-ראש האיגוד אמרתי שהחלום שלי שיהיה מדליה באליפות אירופה או באליפות עולם. יש לנו היום שחיינית אלופת עולם בשחייה, שתהיה גם עם מדליות בפריז. זאת אומרת, בסוף צריך לחלום הכי גבוה. מי חשב שלשחייה הישראלית תהיה מדליה באליפות עולם? אמרו לי פסיכופט, צחקו עלי, באמת צחקו עלי. אבל הבאתי את המאמן הכי טוב בעולם ופיטרתי את מי שצריך לפטר ועשיתי מהלכים. הבאתי ספונסר ענק. אפשר לעשות הכול, אנחנו לא שווים פחות מאף אחד בעולם הזה, מאף אחד. תמיד אמרו לי שיהודים טובים בשחמט. לא, אנחנו יכולים להיות הספורטאים הכי טובים ויש לנו אלופים אולימפיים אז גם בכדורגל נשים אנחנו יכולים להיות הכי טובה. למה מה, יש לנו שתי רגליים שמאליות?

סימון, אתה תופתע שכל מה שציינת מופיע בתכנית שמתבססת על העבודה של נורה ואתה יותר ממוזמן.

אני מאוד אשמח.

אני מבקש עוד דבר מההתאחדות לכדורגל. אנחנו בשנים של שוויון. איך יכול להיות שעדיין לנשים יש 10 נקודות בליגת העל בניקוד ובליגת העל 2 נקודות ולגברים יש 20? אולי יש לכם משהו הגיוני. לי זה לא נראה הגיוני כי באף התאחדות זה לא קיים. אז לקבל תשובה בנושא הזה.

אני מבקש ממשרד הספורט לחשוב על ענישה או תוספת תקציבית לאותן אגודות שמתחזקות קבוצת בנות.

בוצע. זה נמצא כרגע במשרד המשפטים. לדעתי זה יאושר היום, תוספת של 30% לכל אגודה. הכנסנו את זה.

אז אני עוד מעט בא לחבק אותך. אני יודע שמשהו מתבשל שם.

מאוד רציתי להגיד את זה.

זה דבר אדיר לספורט הנשים.

זהו, אלה הנקודות שרציתי להעלות.

אני רוצה לומר תודה לכולם. כל אחד שיושב פה עושה עוד פיסת היסטוריה למען ספורט הנשים במדינת ישראל. אנחנו נתקדם עוד צעד. הנה, תראו, עכשיו קיבלתי משהו שחפרתי להם הרבה זמן וזה נהדר לשמוע את זה.

עשינו גם דיון לפני שבוע על ספורטאים פעילים ומצטיינים בצבא וכבר יש שינוי אדיר בנושא הזה תוך יומיים. דברים יכולים להשתנות. צריך להאמין, לחתום ולא לוותר.

הבנות שיושבות פה, תחלמו הכי גבוה שאפשר. יש לכן את יוסי, הוא יגשים לכן את זה ואתן תגיעו לגדולות.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45.