פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 10:11

1. הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א-2021, של ח"כ מוסי רז
הצעתם של חברי הכנסת נירה שפק, טטיאנה מזרסקי, יוראי להב הרצנו, מוסי רז, יסמין פרידמן, מיכל שיר סגמן, משה טור פז, יבגני סובה, לימור מגן תלם, יוליה מלינובסקי, יעקב מרגי, נעמה לזימי, זאב בנימין בגין, ענבר בזק, אלון טל, רון כץ
2. הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב-2021, של ח"כ נעמה לזימי
3. הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב-2021, של ח"כ מוסי רז

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

מופיד מרעי
מוסי רז
נירה שפק

שלהבת אינשטיין אלפסי - עו"ד, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אילן שריף - מנהל תחום אובדן ושכול, השירות לרווחת הפרט, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ניב יערי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, אזרחי, משרד המשפטים

גיל דיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

נגה ספרא - יועצת השר לביטחון פנים

רפ"ק אריאל גד סעד - ראש חוליית נעדרים, משטרת ישראל

רפ"ק שחר אורון - עו"ד, קמ"ד, ייעוץ משפטי, אח"מ, משטרת ישראל

מייק בן יעקב - מנהל יחידת הכלבנים, גוש עציון, משטרת ישראל

עדינה אנגלרד - עובדת סוציאלית, משרד הבריאות

דניאל בלנגה - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

הלית אילסר - מנהלת היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם, האפוטרופוס הכללי

יוסף פולסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים
הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א-2021, פ/1348/24
הצעת של חבר הכנסת מוסי רז

הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב-2021, פ/2237/24
הצעתה של חברת הכנסת נעמה לזימי

הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב-2021, פ/2311/24
הצעתה של חברת הכנסת נירה שפק

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון פנים. היום ה-14 ביוני 2022, ט"ו בסיון התשפ"ב. הנושא שעל סדר היום הוא הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א-2021, פ/1348 של חברת הכנסת נירה שפק, חבר הכנסת מוסי רז, חברת הכנסת נעמה לזימי. יש עוד חברי כנסת שלא אקריא את שמות כולם אבל אלה חברי הכנסת שמובילים את הצעת החוק.

לפני שלושה שבועות קיימנו כאן דיון וביקשתי מהמשרדים יחד עם היועץ המשפטי שלנו עידו וחברת הכנסת נירה שפק להגיע להסכמות. הבנתי שהתקיים דיון בימים האחרונים, בלילה, הבוקר, ואני רוצה לשמוע את הדברים.

חברת הכנסת נירה שפק, תציגי.

אני קודם כל רוצה לומר שבין החוק שהכנתי לבין החוק שמונח היום נעשתה כברת דרך. לא רק זה אלא שאני רוצה לציין כאן את משרד הרווחה שבדיונים שקיימנו לקח את החוק הזה, אימץ אותו ואמר שנעשה אותו עם משמעות. הוא בנה גוף עם תוכנית יישומית, גוף שיהיה כתובת. השיח שהיה כאן עם משפחות הנעדרים – נציגים שלהם היו כאן בדיון – והם סיפרו לנו על התלאות שהם עברו במשך 8, 7, 9 שנים, שנפלו בין הכיסאות וכי היום אין גוף. תמיד אמרתי שהזעקה שעלתה, מה שהביא אותי להציע אתך החוק, זאת השאלה אם מישהו שומע אותי והחוק הזה אומר: כן. יש מישהו. יש לו גם שם ויש לו תפקיד ששומע.

החוק הזה היה בהתחלה בלי תקציב ועכשיו הוא עם תקציב שהוא תקציב צבוע ומופנה. מעבר לזה שהוקם גוף במשרד הרווחה שיטפל, יש את הוועדה שמטפלת בכל הנהלים שנצטרך לחדד או לתקן אותם שהם בין-משרדיים והם כתוצאה ממקרים שיהיו. יש כאן גם כתובת למשפחות אליה הן יכולות לפנות, יש חיבור בין הכתובת הזאת למשטרתי ישראל שם מתחילים בתלונה. כל המשרדים נרתמו כדי להביא את הנוסח אותו אנחנו מביאים עכשיו.

אני מאוד מאוד שמחה שהתוצר הוא הרבה יותר רחב מכפי שאני ביקשתי.

בנוסח שמונח כאן – תכף נתחיל לקרוא – יש מספר תיקונים שעשינו הבוקר ואני אומר אותם בעל פה. יש נושא או שניים שעדיין לא סגרנו לגמרי. אם נצליח לסגור את זה במהלך הדיון נעשה את זה, ואם לא, זה משהו שאפשר להשאיר אותו גם להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לפני שאני עוברת למשרדי הממשלה, חברי הכנסת רוצים להתייחס?

אני רוצה לברך.

חכה.

לברך על הדיון ולברך על הרעיון לחוקק חוק כזה. מי שיצא לו להיות קרוב למשפחות של נעדרים ועסק בזה, זה סיוט. אי הוודאות, חוסר הביטחון למי לפנות, איך לפנות, מה קורה, מי מקבל את הידיעה וכולי – החוק הזה בא להסדיר ואני חושב שזה מצוין. יבורך כל מי שיזם את החוק. אנחנו כן רוצים שהוועדה תאשר את החוק לקריאה ראשונה ושנייה.

משרד המשפטים.

אני מציע גברתי שנתחיל במשרד הרווחה.

בסדר. משרד הרווחה.

כפי שאמרה חברת הכנסת, ישבנו יחד גם עם המציעה ועם גורמי המקצוע במשרד כדי לראות איך אנחנו מטייבים ונותנים כאן איזשהו סיוע שנדרש לבני משפחות נעדרים. אנחנו מקווים שהנוסח של ההצעה יביא לידי ביטוי את הצורך הזה ויאפשר את מתן הסיוע וגם את גיבוש הנהלים הבין-משרדיים לשיתוף הפעולה שנדרש כאן.

מבחינת הנוסח, נראה לי שיש עוד דברים שצריך להכין לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו נתחיל בהקראה של הסעיפים ותתייחסו לגופם של דברים.

הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א-2021

1. מטרה

חוק זה מטרתו להסדיר את הסיוע לבני משפחות נעדרים ולהגדיר שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים ביחס לטיול בבני משפחות נעדרים וזכויותיהם.

2. הגדרות

בחוק זה –

"בן משפחה" - בן או בת זוג, הורה, בן או בת זוג של הורה, אח או אחות או ילד.

"נעדר" – כל אדם שהיה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא לן בה ולא חזר לאותה מסגרת למעלה מ-60 ימים, ממועד מסירת הודעה על כך למשטרת ישראל, ומקום הימצאו אינו ידוע ולא ניתן ליצור עמו קשר וכל המאמצים לגלות את עקבותיו לא צלחו, והוא אינו נעדר כהגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ה-2008, ואין כל ראיה כי הוא איננו בחיים ומשטרת ישראל הכריזה עליו כנעדר.

"השר" – שר הרווחה והביטחון החברתי.

"תכנית סיוע" - תכנית הסיוע שתוקצבה במסגרת התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק התקציב השנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985 (להלן – חוק תקציב שנתי).

בעניין הזה של ההגדרה, הערתי היא שהנושא הזה של התקצוב לא צריך להיות חלק מההגדרות אלא כסעיף אופרטיבי שיקבע כי התוכנית תתוקצב במסגרת התקציב השנתי. אנחנו נעביר את זה לסעיף נפרד.

אמרתי שאני שקופה לזה. בין משרד הרווחה והניסוחים של חוקים קודמים לבין הוועדה היכן נכון לשים את הסעיף.

בסדר. אפשר להמשיך.

3. הקמת ועדת היגוי לתוכנית לסיוע לבני משפחות נעדרים

(1) מוקמת בזאת ועדה מלווה ומייעצת שתפקידה לדון בתכלול המענים הניתנים על ידי משרדי הממשלה ובהסרת חסמים בטיפול בבני משפחות נעדרים וזאת בתוך חודש ימים ממועד כניסת חוק זה לתוקף.

(2) אלה חברי הוועדה:

(1) נציג משרד העבודה והביטחון החברתי שימנה השר והוא יהיה היושב ראש.

(2) נציג המשרד לביטחון הפנים שימנה השר לביטחון הפנים.

(3) נציג משרד הבריאות שימנה שר הבריאות.

(4) נציג המוסד לביטוח לאומי שימנה מנהל המוסד לביטוח לאומי.

(5) נציג האפוטרופוס הכללי שימנה שר המשפטים.

(6) נציג משרד האוצר שימנה שר האוצר.

(7) מנהל תוכנית הסיוע מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.

כבוד היושבת ראש, אנחנו פתאום שמים לב שהאפוטרופוס הכללי הוא גוף שמוסמך מכוח החוק כגוף עצמאי כתאגיד סטטוטורי. אנחנו מסתכלים על חברי הוועדה ורואים שבמינוי נציג האפוטרופוס הכללי כתוב שהוא ימונה על ידי שר המשפטים. נראה שאפשר לעשות את זה כמינוי ישיר של האפוטרופוס הכללי בהיותו גוף עצמאי.

בסדר.

אני רוצה לשאול לגבי הבטחת ייצוג מגדרי. לדעתי יותר מאשר רק מגדרי אבל מגדרי בוודאי.

אני אגיד שיצא חוק שמחייב את כל המשרדים לוודא את הנושא של המגדריות. זה חוק שתקף לכולם ועכשיו זה עניין של אכיפה.

הוא לא תקף לגבי זה. אם השר לביטחון פנים צריך למנות נציג אחד, הוא יכול לומר שהוא מינה את המנכ"ל והוא גבר. אם נגיד בנק ישראל צריך למנות נציג אחד, הוא יגיד שהוא מינה את המשנה והוא גבר. אם משפטן יאמר לי שזה תקף כאן, בסדר.

הבנתי אותך. משרד המשפטים, יש לכם בעיה או התנגדות להוסיף כאן סעיף שתהיה הבטחת ייצוג מגדרי בקרב חברי הוועדה? לדעתי זה בהלימה לחוק היום.

רק עכשיו קיבלנו ועדה של שבעה אנשים וכולם גברים.

ככלל אנחנו חושבים שזה לא נכון להפעיל את זה כקביעה סטטוטורית במקרה של ועדה מסוימת. יש ועדות שונות בהן אנחנו אומרים שהמקצועיות אמורה להיות פר מקרה. אם הנציגים הכי רלוונטיים, יש אנשים שיושבים על הכיסא הספציפי והם מטפלים במשפחות נעדרים, לא נראה שזה יהיה נכון להגביל.

אם בעלי התפקידים שיושבים על הכיסא שצריך להיות, במקרה כולן נשים או כולם גברים – ייצוג מגדרי זה גם גברים וגם נשים – אם כולן עובדות סוציאליות, סליחה שאני נותנת את הדוגמה הזאת כי שם יש הרבה נשים, אז מה? הייצוג המגדרי הוא דו-כיווני.

אפשר לכתוב בחוק עובד או עובדת?

בדרך כלל כותבים עובד.

מוסי, זה יסתדר.

אנחנו מוכנים לבדוק את ההערה הזאת.

אני הצעתי שאתם תבחנו לקראת קריאה שנייה ושלישית אפשרות להכניס סעיף שמאפשר שוויון מגדרי בתוך חברי הוועדה.

אנחנו מוכנים גם לבדוק אם יש צורך בסעיף כזה.

אני לא דיברתי על שוויון אלא על ייצוג.

ייצוג הולם. תשאירו את זה לקריאה שנייה ושלישית. חבל שנתעכב. קיבלנו את ההערה של חבר הכנסת מוסי רז.

אתם רוצים להוסיף את זה עכשיו?

לא. אנחנו מציעים לכם לבחון.

אנחנו נבחן את זה.

לקראת קריאה שנייה ושלישית.

מתי הוועדה מוקמת?

עוד לא הגענו לזה.

כאן כתוב שהיא מוקמת בתוך חודש, אם כי סעיף התחילה הוא קצת יותר מאוחר.

תוך חודש ממועד הכניסה. בסוף יש לזה סעיף.

(3) הוועדה תתכנס בעניינם של בני משפחות נעדרים בהתאם לפניית מנהל התוכנית בתוך 45 ימים מפנייתו לוועדה.

זה לא הסעיף שהוועדה נכנסת לתוקף אלא מהרגע שמנהל התוכנית או מנהלת התוכנית מחליה לכנס את הוועדה, יש 45 ימים לכנס אותה.

(4) הוועדה תגבש נהלים בין-משרדיים להסדרי עבודה קבועים ביחס לבני משפחות נעדרים ובכלל זה הסדרת ענייני רכושו של הנעדר ושל בני משפחתו והסדרת קבלת תמיכה רגשית לבני משפחת הנעדר.

(5) הנהלים יאושרו על ידי השר בהתייעצות עם השר הרלוונטי לפי העניין.

4. סדרי דיוני הוועדה

(1) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה וקל נוסף.

(2) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין סדרי עבודת הוועדה.

5. הודעה על נעדר

(1) משטרת ישראל תודיע על אדם כנעדר לפי חוק זה, לכל הגורמים המפורטים בסעיף זה, וזאת מבלי לגרוע מנוהל אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל בעניין טיפול בנעדרים ואלמונים:

כאן יש הערה למשרד לביטחון פנים. אני אמשיך לקרוא את הסעיף ואחר כך נחזור לזה.

כן. תקרא עד סוף פסקה (ג) ואז נשמע הערות.

(1) יושב ראש הוועדה שהוא נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמו.

(2) נציג שייקבע לעניין זה במוסד לביטוח לאומי.

(3) נציג שיקבע לעניין זה האפוטרופוס הכללי.

(2) עם קבלת ההודעה יפעלו הגורמים המנויים בסעיף קטן (א) בתאם לנהלים שיקבעו.

(3) אותר נעדר, תודיע על כך משטרת ישראל באופן מיידי לגורמים המנויים בסעיף קטן (א).

הערות של המשרד לביטחון פנים.

ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים. אנחנו רואים בחוק הזה חוק חשוב ואנחנו מאוד רתומים. היינו בקשר עם המציעים ועם משרדים אחרים כדי לסייע.

אני אומר כאן כמה דברים ואני גם ארצה שנציגי המשטרה שנמצאים כאן – יש להם את העין המקצועית – יוכלו קצת לפרט.

בלי קשר לחוק הזה המשטרה מכינה נוהל כדי להעביר את המידע הרלוונטי על נעדרים לביטוח לאומי. לכן יש כאן עניין עם כפל הדיווח, אם אפשר לומר את זה כך. הדברים שמטרידים אותנו ואנחנו רוצים שהחוק ינוסח בצורה שמיטיבה את ההגנה עליהם: ראשית, פרטי החקירה. אנחנו מעוניינים שלמשטרה יהיה איזשהו שיקול דעת במידה שהעברת המידע על הנעדר עשויה לפגוע בחקירה ואנחנו רוצים להימנע מפגיעה כזאת. שנית, צריך לשים לב שאין כאן איזשהו פתח של ניצול לרעה, שחס וחלילה לא יהיה אדם שביד אחת הוא אחראי להיעלמות של אותו אחד שמדווח עליו כנעדר וביד השנייה הוא מנסה להשתמש בוועדה כדי לקבל את הזכאויות. שלישית, ואני מניח שבנקודה זו נשמע גם את משרד המשפטים, צריך להבטיח את העניינים של הגנת הפרטיות.

העברנו למציעה ולשאר המשרדים כמה הצעות. לא כולן התקבלו. אנחנו כן חושבים שראוי להעלות אותן ובמידת הצורך, אם צריך, נטייב אותן לפני קריאה שנייה ושלישית. אלה דברים שאנחנו כן נרצה להעלות ואני אשמח אם נציג הייעוץ המשפטי של המשטרה יבהיר היכן זה פוגש את המשטרה בעבודה השוטפת ואיך הוא היה רוצה לראות את זה.

בוקר טוב. הייעוץ המשפטי, משטרת ישראל. אני לא אחזור על שלושת הנושאים שאנחנו חושבים שסעיף 5 מעלה והבעיות נימנו כרגע. אנחנו חושבים שהדרך בה אנחנו מעבירים את המידע באופן שוטף, בהליך שאנחנו עכשיו מסדירים מול הביטוח הלאומי, בו יגישו לנו בקשה לפי חוק הגנת הפרטיות לקבלת המידע, מהמאגר המשטרתי למאגר שלהם, של רשימת הנעדרים, היא הדרך הנכונה להעביר אותו לוועדה ולמנוע זליגה של מידע שלא לצורך למקומות אחרים כדי שנוכל לשלוט על ההגנה על הפרטיות, הגנה על החקירה ומניעת ניצול לרעה כתוצאה מכך.

אם אנחנו רואים את ההגדרה של הנעדר שמופיעה כאן בחוק ואין כל ראיה כי הוא איננו בחיים, אנחנו חושבים שאין צורך להעביר לאפוטרופוס הכללי מידע כזה. ברור לנו שכחוק סוציאלי שנועד להגן ולעזור למשפחות, המידע הזה הוא חשוב אבל אנחנו חושבים שברגע שהוא נמצא אצל הביטוח הלאומי שיש לו נציג בוועדה, הוא יוכל להעביר את המידע הזה. כמובן ככל שיש צורך מסוים פרטני לגבי תיק זה או אחר – תמיד אפשר לפנות אלינו ולקבל את ההרחבה של זה.

כמו שאמר כאן גיל אפשר יהיה לדון, לשנות ולהתאים את הסעיף הזה בהתאם למה שאנחנו רואים.

מה ההמלצה שלך בסעיף הזה, שמה יהיה? להוריד את סעיף 5(א)(3)?

אנחנו חושבים שצריך להוריד. אנחנו חושבים שההליך צריך להיות כזה שהמידע יועבר לוועדה על ידי הביטוח הלאומי.

ליושב ראש הוועדה.

ליושב ראש הוועדה על ידי הביטוח הלאומי על ידי הביטוח הלאומי ולא ישירות מאיתנו וכך נוכל לשלוט על המידע.

איפה ההתחייבות שלכם להודיע? אם אני אלך איתך, היכן ההתחייבות שלכם להודיע לנציג של ביטוח לאומי? אתם כבר היום עושים את זה.

לא. בתהליך לעשות את זה.

אני רוצה לציין שמבחינתנו יש קושי עם הדבר הזה כי אנחנו לא רואים את המשרד כמי שצריך להעביר מידע על נעדרים לגופים אחרים. זה לא מידע שאני כמשרד רווחה צריכה ליידע את האפוטרופוס על זה שאדם נעדר.

לא, אבל אם המשטרה עובדת היום על איזשהו נוהל שהיא מעדכנת את ביטוח לאומי, מה הבעיה שנציג של ביטוח לאומי ידבר עם נציג של משרד הרווחה?

צריך לראות מה עמדת הביטוח הלאומי בנושא הזה. זה לא משהו שאני יכולה להשיב עליו עכשיו.

אני קיימתי דיון על זה עם משרד המשפטים. אנחנו כבר בסאגה. הנושא הזה עבר כמה פעמים את המשטרה. אני אומר את מה שאמרתי כמה פעמים וגם בדיון הזה.

אין להם הסכמה.

אני אסביר. עמדת המשרד לביטחון פנים קיבלה אבל המשטרה כגוף מקצועי מתעקשת על הנושא הזה. בדיון המקדים אני אמרתי שבסוף כאשר משטרת ישראל באה להעיר את ההערות לחוק הזה, היא באה לומר אם אחד הדברים שאנחנו מעלים כאן פוגע לה בעבודת המשטרה. הכנסנו כאן סעיף שלא ייעשה שום דבר שייגרע מנוהל אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל.

מה שהם מבקשים זה בעצם להעביר את האחריות שלהם למישהו אחר. ראשית הצירים להעברת המידע, הגוף המוסמך במדינת ישראל להעביר מידע על מי נעדר או מי לא נעדר, או מצאו אותו או חס וחלילה מת, זאת משטרת ישראל. הם אומרים שמכיוון שביטוח לאומי צריך לשלם תשלומים, הם מדווחים לביטוח לאומי והוא ידווח לכם.

יש לי שתי בעיות עם הדברים האלה. פעם אחת, ביטוח לאומי הוא לא ראשית הצירים. תכף אני אתן גם דוגמה שנתתי למה בעיניי זה לא נכון. הם בדעת מיעוט מול כל המשרדים. כל שאר המשרדים, למעט משטרת ישראל, אומרים שזה צריך להיות במשטרת ישראל וזה הגיוני. פעם שנייה, יש להם נציג כאן. המשרד לביטחון פנים אמר שהנציג הקבוע שלו יהיה משטרתי ישראל. לא ציינו את זה כי מחר יבוא מישהו אחר ויחליט אחרת.

עכשיו אני אומר למה אני מקבילה את זה. אני כדירקטורית בתפקידים קודמים שלי, כשאת מאשרת תוכניות, למשל תקציב של גוף בו את דירקטורית, מגיע רואה החשבון או הגוף המבקר ואומר שהוא אומר שיש מינהל תקין על בסיס הנתונים שניתנו. הנתונים הם לא שלי אלא הם של מי שהגיש לי אותם ולכן יש כאן בעיה. ביטוח לאומי לא יכול להגיד שהנתונים הם שלו והוא ראשית הצירים,. ראשית הצירים זאת משטרת ישראל. הם אמרו לי שאולי יודיעו לאחד ולא לשניים, ואז אני אומרת להם שבעידן של דיגיטל, כשאתה קובע לוח תפוצה ושולח, זה לא משנה אם זה אחד או שניים.

כל העבודה הזאת שעשינו באה כדי לעשות הסדרה למה שמשטרת ישראל אומרת. בוועדה לא עולים נושאים ספציפיים. הגוף במשרד הרווחה מטפל בשמות, באברהם, בדוד, במשפחות. אם אותו גוף במשרד הרווחה רואה שיש כאן איזו לקונה או משהו שלא טוב בהסדרה בין המשרדים, יביאו את זה. יכולים לומר שעולה נושא כתוצאה תיק מסוים, יכול לבוא נציג משטרת ישראל ולומר שמפאת החקירה הוא אומר אכן נכון או לא נכון, הוא לא חייב להגיד את השם, אבל את הנתונים הוא צריך להעביר. עשינו כאן הגנות ושינינו את החוק בשישה סעיפים כדי לאפשר את זה.

הנקודה ברורה. משטרת ישראל, איפה הבעיה להעביר את הנתונים?

שכחתי לומר שהנוהל לא קיים. אמרו לי הנוהל קיים אבל כשהלכתי ובדקתי, הוא לא קיים.

נציג המשטרה אמר שהם בדרך לשם. הוא לא אמר שיש את הנוהל.

נכון.

זה היה מאוד מדויק.

יש לי שאלה. אני רוצה להגיע לאיזושהי פשרה בסעיף הזה. בהנחה שנוריד את (3), למה שלא תהי האפשרות להודיע בגלל הוועדה החדשה? הרי בסוף יש כאן שחקן חדש שנכנס למגרש וזו הוועדה שהמחוקק רוצה לקדם אותה, רוצה להביא אותה, רוצה לתת לה את הכלים. למה אתם כמשטרה, בגלל השחקן החדש שנכנס למגרש, למה שלא תעשו ערוץ אחד ליושב ראש הוועדה, שהוא חדש לגמרי או מישהו שעכשיו נכנס לאירוע, תפתחו איתו את הציר הזה וכמובן אותו נציג של ביטוח לאומי ואתה אומר שאתם כבר שם. אתה אומר שאתם בדרך. האפוטרופוס הכללי, אני מבינה ואין לי בעיה להוריד את הסעיף הזה. זה לא נראה לי דרמתי. מה שדרמתי למציעים, לחברי הכנסת, זה אותו נציג חדש שלגמרי חייב לקבל את העדכון מכם. אם תסכימו להתפשר בזה, לדעתי המציעים יורידו את האפוטרופוס ונלך על שני הצירים האלה.

צריך לשאול את האפוטרופוס למה זה היה חשוב להם.

קודם כל אני שואלת את המחוקק. אחרי זה אני אשאל אותם. בינתיים זה הסדר ואנחנו עדיין מחליטים. השאלה אם לחברי הכנסת ולכם זה נראה הגיוני ששני הצירים האלה יהיו במקביל. אני חושבת שנירה הדגישה כאן מאוד יפה וגם אתם שאנחנו לא נפגע בעבודה שלכם.

אני ראש חוליית נעדרים במשטרה ואני מברך על הצעת החוק הזאת כי אנחנו האוזן הקשבת של כל משפחה ומשפחה ואנחנו אלה שנותנים לה את התמיכה הרגשית עד כמה שאפשר.

כמו שהציגו כאן החברים שלי, מבחינתנו אנחנו רוצים להעביר את המידע הזה ואנחנו פועלים להעביר אותו לביטוח לאומי כדי שלא יהיה ניצול לרעה של מקרים כאלה. זאת אומרת, יש מקרים שאנשים נפטרים והמשפחה לא מודיעה וממשיכה לקבל בגינם קצבאות ולכן אנחנו פועלים. אנחנו מנסים לקדם איזשהו הליך מול משרד הפנים כי יש להם סטטוס האומר אם הבן אדם פעיל או לא פעיל, חי או מת וחשבנו שנכון גם להכניס איזשהו סטטוס של נעדר.

כל מקרה של נעדר הוא אחר. יש מקרים שהם לגמרי פליליים, יש כאלה שהם סמי פליליים ויש מקרים שאנחנו חוששים שיעשו ניצול לרעה של החוק הזה או של ההודעה על נעדר לא רק בהיבט הכלכלי. במקרה האחרון שקרה עכשיו נמצאה גופה אבל תארו לעצמכם שלא הייתה נמצאת גופה ואותו בן זוג היה יכול לבוא אחרי 60 ימים, אחרי שהמשטרה לא מצאה גופה והיא כבר לא תוכל להאשים אותו ברצח או בהריגה, הוא יבוא לוועדה ויבקש את הסעד לו הוא זכאי. אנחנו חושבים שיש כאן מקום שנציג המשטרה יהיה בוועדה או שתהיה בוועדה הזאת איזושהי אפשרות להזהיר את הוועדה מפני מקרים של ניצול לרעה.

אם זה כך, אז עוד יותר. זה רק מחזק.

עוד יותר מצדיק את הסיבה עם הערוץ הזה.

בדיוק. אתה רק חיזקת לי למה גם האפוטרופוס צריך להיות בפנים כי הוא זה שמקבל.

בואי נסיים עם המשטרה ונשמע את הדברים כדי שנוכל להתקדם. יש דברים שאני מבינה אבל בעניין הזה של הודעה על נעדר, אתה רק מודיע?

כן. למשל נעדר בין כנופיות במקרה שיש סכסוך בין כנופיות והעלימו בן אדם, המשטרה מקימה איזשהו צח"מ מיוחד ואנחנו לא רוצים שעבריינים אחרים ידעו שאנחנו יודעים שהוא נעדר כי זה שאנחנו יודעים הוא נעדר, זה מודיעיני. אף אחד מהמשפחה לא התלונן.

אבל כתוב כאן. "מבלי לגרוע".

בדיוק. את זה הוספנו בעקבות בקשה שלכם.

זה לא מספיק חזק. אנחנו כותבים כאן מתן זכויות בחקיקה ונהלים הם מאוד גמישים ויכולים להשתנות. אני חושב שהייתה הצעה של המשרד לביטחון פנים ואני חושב שכן נכון יהיה להוסיף את התיבה האומרת באופן שלא יפגע בצורכי החקירה. אני חושב שזה נותן מענה לסיטואציות מהן חוששים.

אין לנו בעיה.

גם "מבלי לגרוע" וגם "באופן שלא יפגע בצורכי החקירה"? אין לי בעיה להוסיף את זה.

גם לי אין בעיה להוסיף את זה. אנחנו לא רוצים לפגוע בחקירות. זה ברור.

בכל מקרה אנחנו נמשיך ונלבן את כל סוגיית מסירת המידע לקראת הקריאה השנייה והשלישית עם טענות של פרטיות שאני רוצה לוודא שאנחנו על קרקע מוצקה.

אני חושבת שההערה של עידו יחד עם ההערה שלכם, אפשר להגיע לנוסח שלא יפגע בחקירה, בטח במקרה כמו בשני המקרים שציינת עכשיו.

עכשיו לגבי האפוטרופוס.

לפני האפוטרופוס הכללי, אני רוצה לומר שבדיונים שקיימנו הצעת החוק המקורית הייתה להעביר לכל חברי הוועדה. כשאני ישבתי עם כל משרד ומשרד, שאלתי מה הערך המוסף והגענו לאפוטרופוס מכיוון שיש ערך מוסף.

הערה קטנה שרציתי לומר קודם. אני מודה לכם על הוספת "צורכי החקירה" כי זה חשוב. במסגרת הליבון לפני קריאה שנייה ושלישית, אנחנו מציעים שאנחנו נדון בזה ביחד עם משרד הרווחה ועם חברת הכנסת המציעה כדי לטייב את ההגדרה של נעדר לעניין חוק זה.

זה בהגדרות.

בהקשר נעדר לעניין חוק זה, אנחנו מציעים לדייק את ההגדרה כדי לנסות למנוע מצבים שזה נופל. אני אומר את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בסדר. אין בעיה.

לעניין האפוטרופוס הכללי. קודם כל, בשורה התחתונה אין לנו התנגדות שיורידו אותנו מרשימת מקבלי המידע הזה. כדי שהתמונה תעמוד באופן מלא בפני הוועדה חשוב לי לומר שחוק האפוטרופוס הכללי כבר היום מחייב שעובד ציבור שנודע לו על נכס שהוא עזוב – אדם שנעלם ויש לו נכסים שהם עזובים – יש סיטואציה שבה גורמי המדינה, כולל המשטרה, צריכים להודיע לאפוטרופוס הכללי על כך שזה המצב. לחייב את זה כחלק מהחוק, במקרה הספציפי הזה זה שם את זה באיזה הקשר אחר שהוא מהעין של הנעדר ולא של הנכס.

זה לא דרמתי.

זה לא דרמתי. אין לי בעיה שנסתפק בהסדר הקיים.

שנותן את המחויבות לאפוטרופוס הכללי.

אבל ברמה הנורמטיבית נראה לי שכמובן אפשר לסמוך על העובדים המאוד מסורים של האפוטרופוס הכללי שכל מידע שיגיע אליהם לא יזלוג.

כמו שקורה כל הזמן בשגרה.

בדיוק.

הם הרי מקבלים את זה כל הזמן ממשטרת ישראל.

כל הזמן הם מתעסקים בגורמים מאוד רגישים.

אנחנו חייבים להתקדם. יש לי עוד דיון בשעה 10:30 שאני חייבת לקיים אותו.

6. תוכנית הסיוע

במשרד הרווחה והביטחון החברתי תוקם תוכנית סיוע לליווי בני משפחות נעדרים כהגדרתם בחוק זה. תוכנית הסיוע תכלול תמיכה רגשית וסיוע במיצוי זכויות בני משפחות הנעדרים.

משרד הרווחה, יש לכם הערות?

לא.

7. משך הסיוע וחישוב תקופת הזכאות

סיוע כאמור בסעיף 6 יחל בתוך 5 שנים.

מדובר על 5 או על 7 שנים?

5 או 7. אנחנו סיכמנו אתמול בערב על 7 שנים.

תקריא. נסיים את הקראת החוק ונדבר.

לכל היותר מיום הכרזת המשטרה על היעדרו של בן המשפחה ובהתאם לפניית בני המשפחה לתוכנית הסיוע. מתן הסיוע יהיה לתקופה שלא תעלה על 4 שנים. על אף האמור רשאי השר לקבוע נהלים לעניין הרחבת תקופת הזכאות והסיוע בשנה נוספת.

אני רוצה שיירשם 7 שנים. אם נצטרך להוריד את התקופה ל-5 שנים כי משרד הרווחה ביקש לבדוק משהו עם האוצר, נתקן את זה לפני קריאה שנייה ושלישית כי בסיכום אתמול בערב ברמת השר דובר על 7 שנים.

אתמול דיברנו על כך שנבדוק להעלות את התקופה ל-7. השאלה אם אפשר להשאיר את זה על 5 שנים.

לי זה שקוף אם יהיה 5 או 7. אני מעדיפה שיהיה כתוב 7. אם זה לא קריטי לכם, אני מעדיפה שיהיה כתוב 7 שנים.

אנחנו צריכים לבדוק עוד משהו.

אין לי בעיה. אפשר להשאיר את זה ונבדוק.

כרגע משאירים 5 שנים.

ומחכים לתשובת שלהבת לגבי 7 שנים.

8. נכסי הנעדר

בן משפחה של נעדר יהא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו לניהול נכסי הנעדר בהתאם לסעיף 8 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978. הוגשה בקשה כאמור, ככלל יסכים האפוטרופוס הכללי אלא אם כן קיימים טעמים חריגים ובלבד שיירשמו בכתב ובלבד שהוכח שהבקשה מנוגדת לזכויות הנעדר.

שוחחנו עם חברת הכנסת שפק. אני אתאר קודם כל מה אומר הסעיף הזה ואחר כך את ההצעה שלנו ולמה אנחנו חושבים שהיא טובה יותר לצורכי החוק. אני מקווה שחברת הכנסת שפק מסכימה לכך וכמובן הוועדה.

כרגע הסעיף כמו שהוא מנוסח עכשיו מתייחס לכלי מאוד ספציפי שקיים בארסנל של האפוטרופוס הכללי שהוא ניהול בנאמנות של הנכס. זה מצב שלעתים יכול להיות הגדלת נטל על משפחת נעדרים בסיטואציה הקשה עליה אנחנו מדברים כי ברירת המחדל או ככלל האפוטרופוס הכללי הוא המומחה לניהול של נכסים עזובים, הוא יודע להגיד האם הנכסים צריכים להיות כרגע מוקפאים או לפעול לשחרר אותם לצורך שכר הלימוד של הילד או כל דבר מהסוג הזה. בסיטואציה הרגישה הזאת של משפחת נעדר שנמצאת בסערת הרוחות הזאת, לתת אמירה שבת הזוג או הבן או מישהו אחר הוא עכשיו מגיש בקשה והוא יהיה כמעט אוטומטית מנהל הנאמנות הזאת – זה שם אותנו בסיטואציה מאוד מורכבת. אנחנו צריכים להכריע האם הוא הנציג האמיתי ויכול להיות הנאמן, האם אין סכסוכים בין קרובי משפחה בסיטואציה הזאת. זה משהו שאנחנו חשבנו שלא יהיה נכון בדבר חקיקה עכשיו לומר שמעכשיו זאת תהיה ברירת המחדל איתה מתחילים.

לכן ההצעה שלנו היא להתחבר לקונספט של הצעת החוק באופן כללי, מציאת סעדים ועזרה למשפחות שנמצאות במצב הקשה הזה. ברשותכם, אני אתן נוסח של הצעה שאומרת: הפעלה של כל הסמכויות שקיימות לאפוטרופוס הכללי לפי העניין הנדרש.

אני רק רוצה לומר שקראתי וזה אפילו מחזק. התלבטתי לגבי ה-30 ימים אבל זה אומר לא למרוח את זה אלא לקצוב את התקופה בזמן. מבחינתי את הסעיף הזה אפשר להקריא כי הוא מקובל עלי.

"פעלה הוועדה בהתאם לנהליה והמליצה לאפוטרופוס הכללי להפעיל סמכות מסמכויותיו שהוועדה סברה שיש בו כדי לסייע למשפחת נעדר, יבחן האפוטרופוס הכללי את הבקשה ויגיש לוועדה מענה בכתב להמלצה כאמור".

את רוצה שנכניס את ה-30 ימים? אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים כך או כך.

אני מקבלת גם בלי. אני התלבטתי כאן כי אמרתי שאם הוועדה תחליט תוך 14 ימים או תוך 30 ימים או תוך 60 ימים, זה תלוי בגוף, אני פחות רוצה לקבע את זה בזמן שהוא לא יהיה רלוונטי כי לא התכוונו לכל האחרים והגענו לסיכום שאפשר.

בהצעה הראשונית אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו שתהיה לנו הגבלה של 30 ימים להתכנס לזה, אבל המציאות מורכבת.

אחרי שהסברתם לי ש-30 ימים זה ממש קצר, אני מתאהבת ב-30. תכניסו את ה-30.

"כאמור, תוך 30 ימים". אלה המילים המסיימות את הסעיף.

זה סעיף 8 במקום הסעיף הקיים.

אולי נבהיר לפרוטוקול שייתכנו מקרים בהם יהיה מענה ביניים, שתוך 30 ימים נגיד שמדובר בפנייה מורכבת. ברור שאי אפשר יהיה לסיים את כל הדברים תוך 30 ימים.

ידעתי שתיבהלו.

בסוף הצלחנו להיבהל מעצמנו.

9. ביצוע ותקנות

השר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

10. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו והוא יחול על בני משפחה של נעדר שתנאי סעיף 7 חלים עליהם ביום כניסתו של החוק לתוקף.

על הסעיף הזה היו הרבה דיונים ובעיניי הוא מאוד חשוב. שנה מיום פרסומו, כי באמת הקמנו כאן גוף שצריך להיות מוכשר, ממוסד ולמנות אנשים. היה חשוב לי בסעיף 10 שזה לא יתחיל רק למשפחות מעכשיו אלא יחול לפי ההגדרות של סעיף 7 והייתה הסכמה בין הגופים הרלוונטיים. לכן מבחינתי סעיף 10 הנוסף הוא טוב.

האם יש עוד הערות של משרדי הממשלה? משטרתי ישראל?

אני רק רוצה לספר שיש הרבה נעדרים שהם נעדרים מרצון. כלומר, יש מקרים שבן אדם לוקח את הכסף שיש לו בבנק, משאיר כאן נכסים אחרים וקונה כרטיס טיסה לכיוון אחד ולא רוצה ליצור קשר עם אף אחד. אנחנו לא תמיד מצליחים לאתר אותו. צריך שהוועדה תדע שיש מקרים כאלה שצריך להבין בדיוק מה הרקע ומה הנסיבות ואולי שווה שהוועדה תתייעץ איתנו במקרים שלא ברור מה הנסיבות של ההיעדרות.

אתם בוועדה.

זה משהו שהוא במסגרת הנהלים של הוועדה.

מייק, מנהל יחידת הכלבנים, גוש עציון, מסייע רבות באיתור נעדרים. ביקשת את זכות הדיבור, בבקשה.

תודה רבה. הבסיס של יחידת הכלבנים הוא בכפר תפוח בשומרון. כמי שעסק ביותר מ-1,000 תיקים של נעדרים וחיפש אותם בפועל בשטח, אני רוצה לומר יישר כוח על הצעת החוק החשובה. בעיקרו זה חוק פנטסטי שבא להסדיר את נושא הנעדרים מבחינת מצוקת המשפחה והרווחה. התמיכה הנרחבת ממגוון הקשת הפוליטית זה דבר מבורך מאוד.

"חוק זה, מטרתו להקים ועדה שתסייע לבני משפחת נעדר ותסדיר שיתוף פעולה מובנה בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ביחס לטיפול באיתור נעדרים ובזכויות בני המשפחות של הנעדרים". כלומר, יש שני צדדים של המטבע.

אתה מקריא נוסח ישן ולא רלוונטי.

גם הנוסח הקיים מתייחס לנושא של איתור הנעדרים ולרווחה של המשפחה והמצוקה שלה. זה חשוב. החוק חייב להתייחס או צריך להיות איזשהו נספח שמתייחס ואומר איך הממשק הזה אמור לפעול בשלבים הראשונים של ההיעדרות, בשעות הראשונות, בשלבים החקירתיים הראשונים. אם החוק יתייחס גם לזה או יהיה איזשהו נספח או יהיה חוק אחר, חלק גדול מהחוק הזה יתייתר. אם נעשה את הפעולות הנכונות הנדרשות בהתחלה, לא נצטרך לחפש גופה אחרי 5 ימים או אחרי 60 ימים ולדאוג למעמד משפחת הנעדר לאחר זמן. נדמה לי שזה החלק הבוער יותר. כולנו עדים למקרה שראינו בחדשות במשך כל השבוע והמשטרה פעלה למופת. השקיעו את כל המשאבים האפשריים. הייתי במשך שבוע שם בשטח וראיתי את הפעולות של המשטרה וגם את החבר'ה שלנו מיחידת הכלבנים וארגונים אחרים ואת שיתוף הפעולה.

אני אומר לכם כאן, בלי חלילה לפגוע במשטרת ישראל כי היא עושה עבודת קודש, שאם היינו משקיעים רבע מהמשאבים האלה במקרים אחרים, הרבה מקרים – ולא זה הזמן להאריך בזה – היה אפשר להגיע לנעדרים בחיים ובוודאי חלקם לא בחיים אבל לפחות היינו מוצאים אותם.

אני רוצה לסיים בציטוט המלצות שניתנו בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ביום שלישי, י"ח באדר א', 18 בפברואר 2014. אני אומר לכם שאם היינו מצליחים להסדיר גם את הנושא הזה של השלב הראשוני של ההיעדרות כפי שהוועדה המכובדת הזו הציעה, אולי מקרים כמו המקרה הנוכחי של משה קליינרמן, נער חרדי בן 16 וחצי שנעדר 79 ימים, נדמה לי שאם היינו משקיעים חלק מהמשאבים האלה, היו מגיעים לתוצאות יותר טובות. הוא עדיין נעדר.

תודה.

אני רוצה לצטט.

לא. אדוני, נתתי לך את הזמן ודיברת. אני מתנצלת אבל אנחנו חייבים להמשיך הלאה.

לפחות אני מפניה את חברי הוועדה לאותן המלצות שמבקשות לשתף את יחידת הכלבנים וארגונים אחרים באופן יותר מלא בשלבים ראשונים של החקירות.

תודה רבה לך. גם שמעתי אותך ברדיו. תודה רבה על כל הפעילות שאתה עושה למען איתור נעדרים. יישר כוח לך על כל מה שאתה עושה.

אנחנו נקיים שתי הצבעות כאשר אחת היא על המיזוג של שלושת ההצעות להצעת חוק אחת והשנייה היא על הנוסח.

לפני שאני עוברת להצבעה – רק אני יכולה להצביע אבל אתם תעודדו וגם זה נחמד – אני רוצה לומר שני דברים.

אני רוצה לשלוח מכאן, מהוועדה, תנחומים למשפחה של ספיר נחום שלצערנו אחרי 12 ימים נמצאה הגופה שלה ליד איבטין. הימים האלה שהמשפחה עברה ועברו החברים, במשך 12 ימים, הם ימים מטלטלים וקשים ולצערי זה נגמר בצורה טרגית. אני מאוד מקווה שהרוצח שלה יעמוד לדין וישלם את המחיר ומצדי שייקבר בכלא לכל החיים. הרצח המזעזע הזה טלטל אותנו ומכאן אני מוסרת לסוזי, אימא שלה, ולכל המשפחה שלה תנחומים.

אני גם רוצה להודות למשטרת ישראל וללוחמי מג"ב על הפעילות האמיצה כדי למצוא את ספיר. אני מניחה שהייתם מעדיפים למצוא אותה בחיים אבל עדיין הייתה כאן עבודה קשה וחשובה. בשם הוועדה אני רוצה למסור תודה למשטרה.

לקראת הסיכום אני רוצה להעלות גם בדיון הזה את המקרה של מוישי קליינרמן בן ה-16 ממודיעין עילית. היינו אמורים כוועדה להיות במחוז ש"י ביום חמישי האחרון אבל דחינו את הסיור. נחשוב כוועדה האם לקיים דיון בנושא או לקיים איזשהו פורום מצומצם. מוישי נעדר כבר 80 ימים, יש לו 8 אחים והורים שמאוד דואגים לו. אני יודעת שהמשטרה – ודיברתי עם מפקד המחוז – עושה עבודה כדי למצוא אותו אבל אנחנו חייבים להשקיע בזה. יש כאן ילד בן 16 שנעדר ושבניגוד לאחרים ששמענו שמעדיפים לצאת מהארץ, אני מניחה שהוא היה מעדיף שימצאו אותו. אני מבקשת גם מכם וגם למסור למשטרה שהוועדה מצפה להמשיך ולהרחיב את החיפושים כדי למצוא אותו. אני יודעת שההורים שלו דואגים מאוד, הוא בסך הכול בן 16. אני יודעת שגם בעלייה האחרונה למירון היו צוותים של המשטרה שחיפשו אותו. אני יודעת שהרבה פעמים כשאתם מסיימים את הדיונים בוועדות אתם הולכים בחזרה למוקד ואנחנו מבקשים להרחיב את החיפושים ולהשקיע מאמץ גדול בחיפוש אחרי מוישי. כולנו עם המשפחה ואני מאוד מאוד מקווה שימצאו אותו ושכמובן הוא יחזור הביתה.

לאחר שאמרתי את שני הדברים החשובים האלה כיוון שאנחנו עוסקים בנושא נעדרים, אני מבקשת להצביע על מיזוג הצעות החוק להצעת חוק אחת.

הצעת חוק של חברת הכנסת נירה שפק וחברי כנסת נוספים שמספרה 2311, הצעת החוק של חבר הכנסת מוסי רז שמספרה 1348 והצעת חוק של חברת הכנסת נעמה לזימי שמספרה 2237.

מי בעד המיזוג? מי נגד?

הצבעה
אושר

שלושת הצעות החוק מוזגו להצעת חוק אחת.

אני מצביעה על נוסח הצעת החוק.

ההצעה כפי שהוצעה עם התיקונים שעשינו.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הצעת החוק אושרה. הצעת החוק תעלה במליאה לקריאה ראשונה.

חברת הכנסת נירה שפק , בבקשה.

כמו שאני אומרת לאורך כל העבודה הזאת, אנחנו לא יכולים לתת נחמה למשפחות האלה אבל אנחנו כן יכולים לתת להן כתובת ויש כתובת במשרד הרווחה. יש ועדה שהיא תחת משרד הרווחה, ועדה בין-משרדית, שתנסה להקל בכל מה שאפשר. זאת מהות החוק הזה. כמו שאני נוהגת לומר בחקירות האחרונות שלי, זה לא חוק שיפתח לנו מהדורות אבל זה חוק שמראה את הצו המוסרי של מדינת ישראל כחברה מתוקנת ועל כך אני גאה.

אני רוצה לומר משהו על מה שנאמר כאן בשני נושאים. אני בתפיסת העולם שלי רואה את כל האזרחים כחפים מפשע. אני לא מחפשת מה לא בסדר. חזקת החפות עומדת להם גם כשאנחנו בודקים את כל מה שקורה. לכן גם אם חושבים שיש כאן משהו, עד שלא יוכח אחרת אנחנו מתנהגים כך. לכן גם החקיקה מוכוונת בצורה הזאת.

הדבר השני שאני רוצה לומר בהקשר הזה. אנחנו מכירים את הנושאים ואנחנו גם יודעים שמישהו יכול לקום וללכת וזה גם עלה בדיונים. הבעיה היא לא באותו מישהו או מישהי שמחליטים לפתוח דף חדש בחיים. אנחנו מטפלים במי שהשאיר אחריו. אותו ילד בן 4 שלא מבין – והיו מקרים וישבו אצלי – ואומר שהוא הלך, כן או לא, זו בעיה פסיכולוגית שנראה אם אני אשם או האימא או האבא אשמים אבל איך מטפלים בי, איך דואגים לנכסים שיש, איך דואגים לאישה או לגבר שרוצה לעשות צו ירושה או לעסק כמו הדוגמה של המגרש שניתנה הבוקר. אין לי כסף לממן אותו, אני לא יודעת איך לעשות אותו אבל צריך למכור אותו וזה לפתחם של כל המשרדים הרלוונטיים. החוק הזה, בעבודה הבין-משרדית, יטייב את זה ולכך כולנו שותפים למעשה טוב.

תודה לך יושבת ראש הוועדה שאמרת לי שזה יהיה ירי לתכלית בשפתנו ואכן אנחנו מתקדמים לשלב הבא. נסגור את הכול בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית כדי שסוף סוף נוכל להפעיל את זה כי זה שעון חול גם למשפחות וגם לעשייה. תודה.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת נירה שפק על הובלת החוק הזה. היה לנו כאן ויכוח בין שתינו, מה שלא קרה לנו כל השנה, רק בגלל הרצינות שלך אבל הבטחתי לך שתהיה הצבעה וזה הרבה בזכותך. תודה רבה לך. אני שמחה וגאה בך ובמה שאת עושה.

אני מודה לצוות הוועדה.

אני מודה למשרדי הממשלה. הרבה פעמים כאשר מביאים לכאן חוק, מקבלים א' ויוצא מינוס ג'. כאן דווקא הלכתם לגרסה הרחבה יותר וזה ראוי לציון. אני מודה למשרדים על שיתוף הפעולה.

אני מודה למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון פנים על הנוכחות החשובה שלכם כאן בתוך החוק שבהחלט יכולה להציל חיים והדבר החשוב ביותר הוא שהיא יכולה לסייע למשפחות שאיבדו את היקר להם מכל ואפילו אין להם כתובת אבל עכשיו יהיה סוג של כתובת.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:01.