פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



55
ועדת הכלכלה
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 278
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 9:00

הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם
אורי מקלב

מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
מיכל שיר סגמן

מיכל רשף - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענת אסיף - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניר גורדון - עו"ד, מנהל תחום מדיניות ואסטרטגיה, אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

ברקת שמאי - עו"ד, אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

עביר מטאנס - עו"ד, משרד המשפטים

רועי נקר - סטודנטית, אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

יגאל בלפור - עו"ד, מנהל תחום משפט מינהלי, הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים

עידו חי - רפרנט בטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

חוה ראובני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק סימונה זילבר - עו"ד, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל

רפ"ק דנית גלעד - עו"ד, מדור הנחיה וחקיקה, חטיבת תביעות, משטרת ישראל

יאיר מתוק - עו"ד, המשרד לביטחון פנים

ענבל דואט - המשרד לביטחון פנים

רעות פרקש - עו"ד, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ד"ר יובל דאדון - מנהל מרב"ד, משרד הבריאות

עומר קנובלר - עו"ד, רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

אורפז ביטון - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דורון תשתית - מנהל המרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה והגביה

אושרת דיין אליהו - עו"ד, ממונה, ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגביה

מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

נעם תנעמי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

פנחס מיכאלי - עו"ד, מנהל חקיקה וקשרי ממשל, לשכת עורכי הדין

איתן סטולר - עו"ד, יו"ר משותף של ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין

שי קופרמן - מוזמן

איתי עצמון
אביגיל כספי

ד"ר עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים








הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, מ/1478

בוקר טוב. ועדת כלכלה מתכנסת ליום עבודה רגיל בכנסת. אמנם עצוב ולא פשוט יום שבו מודיעים שהכנסת הולכת לכיוון של התפזרות ובחירות. איננו יודעים מה יילד יום ומה יעלה בגורלה של הכנסת והממשלה, אבל ועדת כלכלה עבדה בחריצות בשנה האחרונה, הובילה עשרות חוקים הכי גדולים והכי מורכבים בכנסת, כולל רפורמת ענק בבנקאות, בייבוא, בייצוא, בדואר, בסיבים האופטיים ובתחומים אחרים, מעבר לנושאים שהעלינו לסדר היום ובראשם יוקר המחיה על היבטי החיים שלו בצרכנות, בדיור, בבנקאות.

החלטנו שביום כזה באים לעבוד וממשיכים את סדר היום הרגיל של הכנסת וכל עוד יינתן לנו, נקדם כל חוק, כל דיון וכל נושא עד למקסימום ונקווה שיחול עליו גם דין רציפות והמשכיות בכנסת הבאה. אנחנו עובדים כרגיל. עד שיעצרו אותנו עובדים כרגיל. מקווים שהמדינה לא תשלם מחיר יקר מדי על הבחירות הללו כל שנה. האזרחים לא רוצים בחירות, הכלכלה לא רוצה בחירות, העם רוצה תקציב ויציבות,. לא עמדה לנו התבונה לשמור על השירות לאזרחים והאתגר ואי הוודאות עוד לפנינו אבל אנחנו נעשה את המיטב גם בימים כאלה.

אנחנו עוברים להצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, מ/1478.

אפשר להגיב על הדברים שלך? עשית רבע סיכום.

אני אתן לכם. עוד לא עשיתי סיכום. ועדת כלכלה תוציא דוח שנתי על עבודתה, על ועדות המשנה שלה, על הישגיה, על הנושאים שקודמו והחוקים. זה היה מדם ליבנו הבוקר הזה. אי אפשר שלא לעסוק בענייני דיומא. לפני שנעבור לחוק אתה רוצה לדבר על זה? בבקשה.

רק מילה אחת. בכל אופן, אתה עשית מעין סיכום ואמרת שאתה ממשיך לעבוד. אכן זה משקף את עבודת ועדת הכלכלה שהייתה אי בתוך כל הוועדות, הגיעה כאן להסכמות ופעלה מקצועית מאוד. הבוקר יש ועדות שמבטלות דיונים אבל אתה ממשיך בסדר היום מכיוון שאתה חדור מטרה ועוסק בנושאים הציבוריים שעומדים לנגד עיניך. אתה מתעלם מכל הרעשים מסביב.

אני רוצה לומר לך שאנחנו, בסיעת יהדות התורה, הרב גפני, עושים מאמצים גדולים מאוד להקים ממשלה בלי ללכת לבחירות. הוא בתוך הדיונים האלה ואי אפשר לדעת איך הדברים יתפתחו. אני רוצה לומר לך שההישגים של ועדת הכלכלה, ההישגים החברתיים – ואני אומר את זה כאחד שלא באופוזיציה אבל לא על זה האופוזיציה תתקיף את הממשלה, על עבודת ועדת הכלכלה ושלך באופן אישי. הטבעת את חותמך החברתי, האובייקטיבי והמקצועי על דיוני הוועדה.

הרב, קודם כל תודה על הדברים. הם מחממים את הלב ונותנים כוחות גם להמשך. אולי הם מסמלים דרך למדינה, לכנסת ולממשלה שעדיין יכולה להיות חלקת עולם או מקום שבו יש דיבור מכבד ועבודה משותפת בין אופוזיציה לקואליציה, אבל כדי שהמהלך הזה יצליח, דרושים שותפים כמוך שבנאמנות ובאחריות החליפו אותי במילוי מקום ובהובלת הוועדה ואני סמכתי עליך בעיניים עצומות שלא תהיה בזה שום פוליטיקה וכי הדבר הזה יהיה בנאמנות מוחלטת. זכינו לעשות דברים ביחד ולקדם. לא את כל מה שרצינו ולא תיקנו את כל העוולות, אבל אט אט נגענו בכמה כאבים של אזרחים מן השורה, דווקא אלה שלא מיוצגים, דווקא אלה שקולם לא נשמע.

הרוח הזאת שוועדה בכנסת בימים סוערים יכולה לקבל את החלטותיה פה אחד - אני חושב ש-98 אחוזים מהזמן הצבענו פה אחד - אני לא מכיר סרט כזה בכנסת ישראל בכלל וכל שכן בימים הפוליטיים הללו.

מיכל שיר ומופיד מרעי איתנו. הם שקטים ומאופקים אבל הם שותפים לבוקר הזה. אם אתם רוצים לומר משהו, בבקשה.

בוקר טוב. בנוסף לדברים שנאמרו כאן, אני אומר שאין ראוי יותר מאשר מיכאל ביטון, ואני מרשה לעצמי לומר גם ידידי מיכאל, ראש העיר ירוחם.

זה תואר לכל החיים. זה התואר שלנו לכל החיים. ראש עיר בדימוס.

כן, אבל הקשר והדאגה דווקא לפריפריה ודווקא לחברות החלשות התחילה מהעיר, היכן שאתה גדלת ובמקום ממנו באת. מי שגדל בתנאים קשים, מגיע לאן שמגיע, מגיע לכאן ולמה שאתה הגעת – בטוח שבעין החדה שלו ידאג לעניים. כמעט בכל רפורמה שרצו לעשות, אתה ידעת היכן למצוא את הבעיה שם פוגעים דווקא בעניים. לשם כיוונת, לשם הובלת את המהלכים לטובת העניים שבסופו של דבר הם נמצאים בעיקר בפריפריה, וזה לא שאין במרכז. זו הגישה שלך, זו גישה שראויה להערכה. בנוסף לתפקיד שלך, יש מאחוריו הרבה מצוות ואתה חדור מטרה. תמשיך להיות כזה ואנחנו איתך ומחזקים אותך היכן שצריך.

תודה אחי ורעי. מיכל שיר.

דברים מרגשים. אני כמובן אחמיא ליושב ראש ואומר שמעבר להיותו אדם נפלא ברמה האישית ואדם מרגש מאוד ברמה האישית וברמה הציבורית, אני חושבת שניהול הוועדה כאן הוא לופת. התחלתי את הקדנציה בזה שהייתי חברה בוועדת הכלכלה לפני שנחטפתי חזרה לוועדת הכספים. אני חושבת שאם צריך להרים כאן את הדגל של הדבר המשמעותי ביותר שאני חושבת שישפיע כאן על אזרחי מדינת ישראל ועל יוקר המחיה בעתיד – אנחנו עוד לא רואים לגמרי את ההשפעות של זה אבל כן נראה – זה כל הנושא הייבוא שנוהל בצורה פנומנלית. פתרון משברים, דלת פתוחה של היושב ראש, דברים שחשבנו שנתקלים בקירות ואין סיכוי לצלוח אותם אבל בהרבה מאוד רגישות ובהרבה מאוד חכמה - מיכאל הצליח לפתור את הנושא ולהוציא את החוק הזה לפועל בצורה הטובה ביותר.

אני מודה לך על זה. כיף וזכות. אני בדעה שלמרות חלק מהציפיות של חלקים מהכנסת שיהיו כאן יותר מדי שינויים, אני עדיין בדעה שלא יהיו שינויים גדולים.

נכון.

אנחנו עוד ניפגש כאן בקרוב ונמשיך את העשייה.

הולכים אל הלא נודע. יש שיר כזה.

אני חושבת שבפוליטיקה הישראלית בסוף הנודע הוא יותר חזק מה-לא נודע. חושבים לא נודע ובסוף הוא נודע.

כדי שוועדה כזו תמלא את תפקידה צריך חברי כנסת מחויבים ומסורים, צריך את כל חברי ועדת הכלכלה, כל ממלאי המקום בה וכל מי שהשתתף בה באופן פעיל – ויש כאן אנשים שנכחו בהרבה דיונים גם בלי להיות חברים – וכמובן את מנהלת הוועדה עידית, את היועץ המשפטי לאיתי, את ליאור הדובר, את מרכז המחקר והמידע שמגבה אותנו. לכל אחד מראשי הצוותים הללו, יש אצלם עוד עובדים ולא אנקוב בשמם אבל יום אחד נאמר ונעשה זאת באיזה רגע חגיגי. כל זה זאת סימפוניה או תזמורת גדולה שמנגנת ביחד, כל אחד נותן את חלקו והשם של ועדת כלכלה הוא מקצועני וטוב בזכות אנשי המקצוע שתומכים בה וזאת פשוט זכות גדולה להיות בוועדה הזאת ולעבוד.

עכשיו משאמרנו את הדברים הדביקים האלה, בואו נלך לעבוד.

הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021.

החוק הזה נדון בוועדה. התחלנו בדיון כללי ועברנו להקראה ובהקראה עסקנו בעיקר בהגדרות. לחוק הזה יש 40 עמודים. התכלית היסודית שלו טובה וברורה. בתי דין לתעבורה מוצפים בדיונים ובהוכחות על עבירות קטנות. הם לא פתוחים , לא זמינים, מעכבים ולא מעמיקים בעבירות הגדולות והחמורות. זה כולל איחור זמנים של מתן פסקי דין, דבר שיוצר עוול לנשפט אבל גם עוול לאכיפת החוק ויעילות אכיפת החוק בישראל. החוק הזה מבחינתנו חשוב. הוא חשוב לממשלה הוא חשוב לשר המשפטים. בתוכו רצינו לזהות את הנקודות הרגישות, כמו תמיד, מה יכול להיות כאן דבר שבאנו לברך ואולי נימצא מקללים. הדבר הזה עוסק בזכות העמידה של האזרח במעבר שלו מהליך פלילי להליך מינהלי, חובת ההוכחה שלו, הדינים החלים עליו וההגנות החלות עליו מתוקף הליך פלילי לעומת הליך מינהלי. זרענו בתיקוני החקיקה כמה מרכיבים כאלה שעוסקים בדבר, בנגישות וביכולת של אדם לפנות ולטעון את טענותיו גם אם הוא לא אדם דיגיטלי ואנחנו עוד נזרע, במהלך הקראת החוק ובאופן יעיל בסעיפים השונים, כל דבר שנחליט שדורש עוד שיפור.

יש צוות שעובד בייעוץ המשפטי שלנו, בייעוץ המשפטי במשרד המשפטים ואנשי האסטרטגיה כמו גם המשטרה, התחבורה וכל אדם אחר או גוף אחר שמושפע מהחוק הזה. גם כאן נדרש תיאום מקדים וניסוחים מקדימים כדי לחסוך לוועדה את הוויכוחים בוועדה עצמה. ככל שיוכנו הדיונים טוב יותר ויוכנו טוב יותר ההקראות ויהיו על בסיס נוסח מוסכם, נוכל לטפל בכל 40 העמודים.

אני אתן לאיתי לומר כמה מילים ומבחינתי ממשיכים בהקראת החוק.

תודה. הוועדה, כפי שציינת, דנה בסעיף 1 להצעת החוק, בהגדרות, וסיימה את ההקראה שלו. יש כמה שינויים קלים לעומת הנוסח שהוקרא בדיון הקודם ואני מציע שעורכת הדין מיכל רשף תציין את השינויים האלה שנובעים בין היתר, כפי שאמרת, מישיבות הכנה פנימיות ארוכות שערכנו כדי להטמיע את ההערות שלנו ושלך בגוף הנוסח.

אם אינני טועה, השינויים הם בהגדרת הפרת תעבורה והגדרת תובע.

תודה רבה. בהמשך לדברים של היושב ראש, אני רק אציין שאכן בעקבות הערות הוועדה שנשמעו בדיון הקודם, כמו גם השיח עם הייעוץ המשפטי, הבאנו היום בפני הוועדה נוסח מעודכן שגם עלה לאתר הוועדה. אני אסב את תשומת ליבכם לשינויים בסעיפים 19 ו-20 להצעת החוק, בעקבות ההערות שנשמעו בדיון הקודם שנוגעים גם להתחייבות של משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות וגם לשיקולים באופן קיום הדיונים ובמתכונת של קיום הדיונים שאלה באמת דברים שנוספו בעקבות הערות הוועדה.

ברשותכם, אני אעבור לסעיף ההגדרות.

כמו שאיתי ציין, יש שני שינוים. בהגדרה של הפרת תעבורה אנחנו מציעים שההגדרה תהיה, ואני מקריאה:

1. "הפרת תעבורה" – הפרה של הוראה לפי פקודת התעבורה המנויה בחלק ב' לתוספת הראשונה.

המשפט שהקראתי בדיון הקודם ונמחק, למעשה העברנו אותו לסעיף 2א להצעת החוק, כך שזה ייקבע בגוף החוק ובהמשך ההקראה אני אגיע לזה ואסביר גם את ההוראה הזאת.

השינוי השני. אנחנו מציעים למחוק את הגדרת "תובע". בדיון הקודם בו הקראתי זה היה אמור להיות תובע, כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי. אנחנו מציעים להשמיט את ההגדרה בעקבות הערות מרכז השלטון המקומי כפי שנשמעו בדיון הקודם. אני אומר שלאחר בחינת הדברים, סברנו שאין צורך מעשי בהגדרה הזאת בשים לב לעובדה שהמונח תובע מוזכר בהצעת החוק בשני הקשרים בלבד: הראשון, בסעיף 2א להצגה שעניינו החריגים להליך המינהלי, כאשר לפי הצעת החוק תובע או מי שיהיה הגורם המוסמך להגיש כתב אישום בנסיבות המצדיקות זאת והמחייבות בירור המשפט. מסלול זה הוא בעצם המסלול הפלילי. זה מפנה למסלול שקיים כבר היום ולסמכות קיימת. משכך, זה בעצם נושא שמוסדר לפי הוראות הדין הקיימות. השני, בתוספת השנייה במסגרת ההתייחסות לגורמים הרשאים לעיין במרשם התעבורה המינהלי.

אני אציין שיש כאן דברי חקיקה אחרים בהם המונח תובע אינו מוגדר כדוגמת חוק רישוי עסקים, כך שאנחנו רואים גם מחקיקה קיימת שאין הכרח להגדיר את זה.

אני עוד אבקש להדגיש כי ממילא אין בהשמטה הזאת כדי לשנות ממעמד התביעה. קיימות בעניין הזה הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה, למשל הנחיה 1.000 וכן פסיקה של בית המשפט העליון ולמיטב ידיעתנו גם – זה מבדיקה - התובעים הרלוונטיים להצעת החוק, לרבות התובעים העירוניים, הם בעלי הסמכה גם מכוח סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.

עם זאת ובגלל שיש גם הוראות חוק אחרות פרט לסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי שמתייחסות להסמכת תובעים, שאלות שעלו בהקשר הזה בעבר, מדובר ביחס בין הוראות אלה לבין חוק סדר הדין הפלילי, חשבנו שאין צורך לקבוע הוראות לעניין זה במסגרת הצעת החוק שממילא היא לא נועדה להסדיר את ההליכים הפליליים.

תודה רבה. הערות. אין הערות. נעבור להצבעה.

מצביעים על סעיף 1 להצעת החוק שעניינו הגדרות.

מי בעד אישור סעיף 1 לעניין הגדרות בחוק? אני בעד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 1 אושר.

אני ממשיכה בהקראה.

קנס בשל הפרת תעבורה

2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה

היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה). לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו שתים עשרה שנים.

זה בעצם הסעיף המרכזי בהצעת החוק שמסביר את ההליך של הטלת קנס בשל הפרת תעבורה. לעניין ההגדרה של אדם, זה בעצם נועד לשמר את המצב הקיים גם במשפט הפלילי שאין אחריות פלילית למי שצעיר מ-12 שנים. כתבנו את זה כאן על מנת שהדברים יהיו ברורים. לגבי קטינים, כן יכולה להיות התייחסות בהצעת החוק בגלל עבירות קורקינט חשמלי, אופניים חשמליים, אבל זה כמובן רק למי שהוא מעל גיל 12.

תקריאי גם את 2א אבל אחרי שאיתי יעיר.

אני רק אוסיף שהתיבה "בדרך מינהלית" נמחקה לבקשתנו מכיוון שהיא אמנם שאובה מחוק העבירות המינהליות אבל במסגרת החוק המוצע הזה אין לתיבה הזאת כל כך משמעות כי כל עניינו של החוק הוא באכיפה מינהלית של הפרות תעבורה.

2א. חריגים להליך המינהלי

(1) הגדרתה של הפרה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה אין בה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה. ואולם לא ייפתח הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1) כתוצאה מהפרת התעבורה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש.

(2) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

(3) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).

(2) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או ביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור שר המשפטים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. הוראות כאמור יפורסמו ברשומות וכן באתר האינטרנט של משטרת ישראל בעברית ובערבית.

(3) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות זאת המחייבות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס.

אני אציין שבעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי לוועדה הפרדנו בין סעיף 2 שהוא מתייחס לכלל של מתן הודעה על החלטה להטיל קנס בשל הפרת תעבורה, שזה המסלול המינהלי שמוצע כברירת מחדל במסגרת הצעת החוק, לבין החריגים להליך המינהלי הם בעצם הנסיבות שבהתקיימותם יכול שייפתח הליך פלילי ולמעשה ריכזנו את אותם חריגים תחת סעיף 2א.

הסוג הראשון הוא מקרה שבו כתוצאה או בקשר מהפרת התעבורה נגרמה תאונת דרכים. זה נושא שגם כיום מלכתחילה הוא לא מהווה עבירה מסוג ברירת משפט, לפי צו התעבורה (עבירות קנס), ואלה בעצם מצבים שמצריכים איזושהי התייחסות אחרת.

החריג השני הוא חריג של נסיבות מחמירות. למעשה מדובר ברשימה סגורה של נסיבות שמוגדרות קודם ומפורסמות ברשומות כאשר זה על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל, באישור של שני שרים, שר המשפטים ושרת התחבורה, וכמו שאמרתי זה בעצם מצב של רשימה סגורה של מקרים שמוגדרים מראש ומפורסמים. הסדרנו גם כאן וגם באתר האינטרנט של המשטרה, בשתי שפות, על מנת שזה יהיה נגיש וזמין לאנשים.

החריג השלישי הוא שיקול הדעת שנתון לתובע להגיש כתב אישום וגם כאן זה מוגדר רק לנסיבות שמצדיקות זאת ומחייבות את בירור המשפט ומטעמים שיירשמו. זאת הוראה שמבוססת בין השאר על סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות ועל סעיף 228ד לחוק סדר הדין הפלילי.

אני מבקש להשלים את הדברים. בחלק הראשון של הסעיף המוצע, אנחנו ביקשנו להבהיר שההגדרה של הפרה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה לפי החוק המוצע הזה, לא גורעת מהיותה גם עבירה פלילית, עבירת תעבורה. זה חידוד שחשבנו שנכון לקבוע אותו במפורש כאן.

עוד שינוי שביקשנו להוסיף בהצעת החוק או לשנות. מדובר בסמכות של שוטר. אם התקיימו נסיבות מחמירות שבאמת ייקבעו בהוראות של משטרת ישראל לעבור מהמסלול המינהלי למסלול הפלילי. לפי הצעת החוק בנוסח המקורי, הסמכות הזאת הייתה נתונה לכל מפקח וחשבנו שנכון ששיקול הדעת להחליט מתי מתקיימות אותן נסיבות מחמירות, שיקול הדעת הזה ראוי שיינתן רק לשוטר שבאמת עובר הכשרה והסמכה ממושכת והוא גורם אכיפה קלאסי, נקרא לזה כך.

עוד שינוי נוסף בסעיף קטן (ג). הסעיף במקור לא כלל את ה"טעמים שיירשמו". כלומר, הכוונת שיקול הדעת של התובע אם חשב שיש נסיבות שמצדיקות ומחייבות את בירור המשפט, להגיש כתב אישום. התאמנו את הנוסח לסעיף המקביל שקיים בחוק העבירות המינהליות.

אלה השינויים שהוכנסו.

מעוגנים באופן בו הם הוקראו?

כן.

אני רק אציין, בהמשך להערות של איתי, שלגבי הרישה, כמובן הסכמנו לשינוי הזה. אנחנו סברנו שבנוסח המקורי אין בו צורך. אנחנו באמת לא מבטלים את עבירות התעבורה. אנחנו מתייחסים גם בפקודת התעבורה לצד עבירות התעבורה, גם להפרות התעבורה ובאמת מלכתחילה במסגרת הצעת החוק הצענו להסדיר את היחס בין המסלולים, אבל לאור הערות הייעוץ המשפטי ועל מנת שהדברים יהיו ברורים נוסחה הרישה כפי היא מופיעה בסעיף שעומד לפניכם.

לגבי ההבנה בין מפקח לשוטר. אחר כך גם מירה ממרכז השלטון המקומי תתייחס לזה. בהסדר הקיים כיום בסעיף 29 לפקודת התעבורה, הסמכות לנסיבות מחמירות נתונה גם לשוטר. כיום לא נקבעות נסיבות מחמירות בעבירות שנאכפות על ידי פקחים מהשלטון המקומי. גם בשלב הראשון אין בהכרח כוונה לקבוע נסיבות מחמירות לעבירות האלו. אנחנו סברנו, וכך זה הופיע במסגרת הצעת החוק הממשלתית, שנכון במסגרת הצעת החוק שזה יהיה לכל מפקח על מנת שככל שבעתיד וככל שהפקחים של רשויות מקומיות יוסמכו לאכוף עוד עבירות וירצו לקבוע - - -

רק השבוע הסמכנו אותם לאכוף עוד עבירות.

נכון. אנחנו רואים שזה תהליך שקורה. על מנת להבטיח את האכיפה השוויונית. כלומר, הקנס, בין אם הוא מינהלי ובין אם הוא פלילי, לא יהיה תלוי בזהות הגורם האוכף אלא יהיה תלוי במעשה עצמו. עם זאת, לאור ההערות שנשמעו מהייעוץ המשפטי של הוועדה וההסתייגויות שלו, הסכמנו להחזיר לשוטר. אני כן אומר שאנחנו בוחנים אפשרות – וזה יגיע בהמשך החוק, אנחנו עדיין בדיונים עם הייעוץ המשפטי – אולי לאפשר לתקן את זה בצו או בדרך אחרת. זה משהו שככל שנגיע לאיזה שהן הסכמות, יובא גם בפני הוועדה.

אני רק מסב את תשומת הלב לכך שהגדרת מפקח לפי החוק המוצע היא רחבה יותר מאשר רק פקח ושוטר מאשר פקח עירוני. ניתן לפי הצעת החוק להסמיך עובדי מדינה ועובדים של תאגידים סטטוטוריים כמפקחים.

יש תקדימים בחוקים אחרים? חוקים תעבורתיים או אחרים שההגדרה הרחבה חלה ושיש סמכויות לאדם הוא לא רק עובד עירייה?

יש בחוקים שונים, חוקים רגולטוריים שגם נדונו כאן, הסמכה של עובדי מדינה כמפקחים.

גם לפי חוק סדר הדין הפלילי, הוא למעשה לא מגביל את זה אלא מאפשר לשר להסמיך מפקחים או אחראים. כלומר, גם בחוק סדר הדין הפלילי, זאת הגדרה יותר רחבה. אם אני לוקחת את ההגדרה מסעיף 228ב לחוק סדר הדין הפלילי, "היה לשוטר או למי שהשר לביטחון פנים הסמיכו לכך או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך". כלומר, בחוק עצמו, בחוק סדר הדין הפלילי, מדברים על כך שלמי שהסמיכו אין איזו הגבלה. אנחנו דווקא הגבלנו את זה לעובד ציבור להבדיל מהניסוח שקיים בחוק סדר הדין הפלילי.

למה הגבלתם?

גם כיום בפרקטיקה, מי שמוסמכים, אלה עובדי ציבור. לא מסמיכים אנשים פרטיים. אבל לכאורה הנוסח של חוק סדר הדין הפלילי הוא רחב יותר. הוא רחב יותר. נגיע לזה בסעיף 28.

מבחינתך זה פחות או יותר בסדר נכון לעכשיו.

הסעיף כפי שהוא מוצע כעת, כן. מקובל עלינו.

מרכז השלטון המקומי. כפי שהציגה נציגת משרד המשפטים, בנוסח הכחול, הנוסח הממשלתי, שהועלה לקריאה ראשונה, מפקח היה מוסמך גם הוא לקבוע שיש כאן נסיבות מחמירות וכתוצאה מכך להעביר את המסלול מהמסלול המינהלי למסלול הפלילי. הנוסח שמונח כעת בפני הוועדה נותן את הסמכות הזו לשוטר בלבד. אנחנו סבורים בטח ובטח שכאשר מדובר בתפיסות של הממשלה על ביזור סמכויות הרשויות המקומית ובטח ובטח כאשר אפשר במסגרת תיקון לצווים לתת סמכויות נוספות למפקחים של הרשויות המקומיות – שלא נכון להשאיר את הנוסח הזה כמתייחס לשוטר בלבד ואז כל שינוי שיידרש כתוצאה מביזור סמכויות שייעשה בצווים, יצריך כאן תיקון לחוק בשלוש קריאות. לכן אנחנו, כפי שאמרה נציגת משרד המשפטים, נמצאים בשיח עם הממשלה כדי לראות איך אפשר לקדם את החוק כך שהוא יהיה גם צופה פני עתיד לסיטואציה שבה המפקחים של הרשויות המקומיות יוסמכו לעבירות שיש בהן גם נסיבות מחמירות, גם מתוך התפיסה – כפי שציינה נציגת משרד המשפטים – שלא לייצר חוסר שוויון באכיפה של אותן עבירות בין מצב שבו שוטר אוכף לבין מצב שבו מפקח של הרשות המקומית יאכוף.

בנושא זה אנחנו נבקש, אם אפשר, שלא תצביע הוועדה עד שיושלם השיח עם הממשלה על מנת שלא יהיה צורך לעשות אחר כך רוויזיה ככל שבכל זאת השיח הזה יבשיל לתיקון אפילו בסעיף הזה. הנוסח שכרגע אנחנו מדברים עלינו עם הממשלה, אני חייבת לומר את זה ובזה לסיים, לא נמצא בסעיף הזה אבל, כאמור, הדברים נמצאים עדיין בבחינה. הכול פתוח.

למען הסדר הטוב, לא בטוח שהנוסח יהיה בסעיף הזה.

זה מה שאמרתי.

לא יהיה.

אנחנו חשבנו שהוא לא יהיה בסעיף הזה אלא יהיה בהמשך.

תודה מירה. אני אאתגר את כולם. כיוון שיש לנו 40 עמודים בחוק הזה, הערות קצרות, לעניין, בלי חזרות, הכי חד ורק לסעיף הספציפי שהוקרא.

מועצת התלמידים והנוער הארצית.

אתה רוצה לשנות את החוק הזה? אנחנו נותנים להתבטא רק לתלמידים שרוצים להיות מנהיגים פוליטיים. אתה רוצה להיות מנהיג פוליטי?

בעזרת השם.

יפה. אין הרבה שמסכימים. אתה יכול לדבר.

החוק מתייחס באופן שווה לכל הנהגים בלי להתייחס לעניין של תרבות הנהיגה. תרבות הנהיגה היא דבר שמתעצב בשנותיו הראשונות של הנהג. ברגע שאנחנו לא מתייחסים לזה, מתייחסים אל אותו נהג עם אותה עבירה בדיוק, עם אותה דרך טיפול, אנחנו לא מונעים את העבירות במידה וזאת לא עבירה חד פעמית של הנהג אלא משהו בתרבות הנהיגה שלו. צריך לתת לזה התייחסות לנהגים צעירים ולמספר העבירות שגם הוא משמעותי לעניין תרבות הנהיגה.

אם כבר דיברת, אני צריך שתחדד. תחדד למה אתה מתכוון.

גם בדיון הקודם דיברנו על כך. אני הצגתי את הנושא. תרבות נהיגה של נהג מתעצבת בשנותיו הראשונות. אם הוא מקבל, אחרי שהוא כבר עשה כמה תאונות או הפרות תעבורה כאלה ואחרות, ענישה שהיא יותר מעבירה מסר חינוכי, לדוגמה הוא צריך לשבת עם מורה לתעבורה ולבנות מערך שהוא צריך להעביר אותו באיקס בתי ספר – אתה מקבל את הרווח החינוכי וגם את השינוי בתרבות הנהיגה של אותו נהג וזה מה שמונע את העבירות המסוכנות של תאונות דרכים אותן אנחנו רוצים למנוע.

אתה מתכוון להגדרה של נהגים צעירים במידה והם עשו עבירה?

כן.

אם זה אדם בעל ותק על הכביש, הוא יקבל שלילה לצורך העניין אבל נהג חדש יקבל קורס.

אם אנחנו רואים שזאת עבירה שקורית כמה פעמים, הבעיה היא לא אם אתה עכשיו תשלול לו לחצי שנה או לשנתיים אלא הוא צריך לעבור תהליך מסוים כי זה משהו בתרבות הנהיגה שלו.

נכון להיום יש את הקורס של נהיגה מונעת ואתה מציע עוד רעיונות. אני ממליץ לך להעלות את הרעיונות על עמוד אחד, לצייד את המשרדים שעוסקים בחקיקה ואת הוועדה. אולי יצליחו להכניס עוד מרכיב שהוא לא קורס נהיגה מונעת. תודה רבה לך.

עוד הערות לסעיף 2 ו-2א? אין.

מי בעד אישור סעיפים 2 ו-2א? אנחנו בעד. מי נגד? מי נמנע.

הצבעה
אושר

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים 2 ו-2א אושרו.

נא להקריא את סעיף 3.

3. שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה

(1) שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה יהיה אחד מהסכומים המפורטים בחלק א' לתוספת הראשונה אשר נקבע לאותה הפרת תעבורה בחלק ב' לתוספת האמורה.

(2) בוצעה הפרת תעבורה ברכב הרשום על שם תאגיד, לרבות אם הוכח לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה כי תאגיד אחר הוא המחזיק באותו רכב, יהיה שיעור הקנס בשל הפרת התעבורה גבוה פי ארבעה משיעור הקנס בשל אותה הפרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן האחריות להפרת התעבורה אינה חלה על התאגיד כאמור לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה. ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע ההפרה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.

"הפרת תעבורה" – למעט הפרת חניה.

"מערכת נהיגה עצמאית" – כמשמעה בסעיף 16ד לפקודת התעבורה.

(3) (1) היה המפר מפר תנועה מועד, יהיה שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה גבוה פי שניים משיעור הקנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין. לעניין זה, "מפר תנועה מועד" – מי שביצע בתוך שלוש שנים שקדמו לביצוע אותה הפרה, שתי הפרות תעבורה או עבירות תעבורה לפחות, והתקיים לגבי הפרות התעבורה או עבירות התעבורה הקודמות המפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין הפרת תעבורה קודמת – ניתנה לגביה החלטה סופית להטיל קנס.

(2) לעניין עבירת תעבורה קודמת – התקיים אחד מאלה:

(1) הוא שילם בשלה קנס או הורשע בביצועה.

(2) הוא לא שילם בשלה קנס וחלפו המועדים להגשת השגה או בקשה להישפט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, והוא לא הגיש בקשה כאמור או שנדחתה בקשתו כאמור.

(2) בסעיף קטן זה -

"הפרת תעבורה" – למעט הפרת חניה.

"עבירת תעבורה" – למעט עבירת חניה.

(ג1) בסעיף זה, "הפרת חניה" או "עבירת חניה" – הפרת תעבורה או עבירת תעבורה שהיא אחת מאלה:

(1) הפרה או עבירה של הוראות סעיף 62(12) או של חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה.

62(12) הוא גם כן לפקודת התעבורה.

כן. שניהם לפקודת התעבורה. מבחינה נוסחית, כמובן עדיף להוסיף את זה קודם.

(2) הפרה או עבירה של הוראה מהוראות סימן י' לחלק ב' לתקנות התעבורה.

(3) הפרה או עבירה של הוראות תקנה 22 לתקנות התעבורה לעניין אי ציות לתמרור הקובע כללים בדבר חניה, בין בדרך איסור ובין בדרך אחרת.

(ד) שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע דרגות קנס שונות להפרת תעבורה בהתחשב בנסיבות ביצועה.

הסעיף הזה למעשה קובע את ההוראות בדבר שיעור הקנסות של הפרת תעבורה. אני אציין שסעיף (א) למעשה עודכן בעקבות הדיון האחרון שהיה בוועדת הכלכלה לעניין צו התעבורה (עבירות קנס) והשינויים שנשמעו והדברים שהוסכמו במסגרתו. עדכנו כבר כאן גם את הנוסח בהתאם להערות הוועדה. בהתאם גם את התוספת הראשונה, עדכנו שם את הסעיף ואני אומר שהסכומים בתוספת טרם עודכנו מסיבה טכנית ואנחנו נתאים את זה לקראת הדיון הבא שיהיה בוועדה.

בכל הנוגע לסעיף קטן (ב), בעקבות הערות הייעוץ המשפטי עדכנו את הנוסח של הסעיף הזה כך שלא יתייחס להגדרה של בעל הרכב. עלתה שאלה לגבי היחס בין ההגדרה לבין ההוראה של הקנס פי 4 ועל מנת למנוע את החשש שהועלה, שינינו את הניסוח והתאמנו אותו.

ההוראות לעניין רכב עצמאי, זה נועד להתאים לתיקון שהיה בפקודת התעבורה. זה תיקון שהתקבל אחרי שפורסמה הצעת החוק הממשלתית. עדכנו את נוסח הסעיף.

בכל הנוגע להגדרה של הפרת חניה ועבירת חניה, על מנת ליצור איזושהי בהירות ולהבהיר למה הכוונה במונחים האלה, הוספנו הגדרה – בתיאום עם הייעוץ המשפטי לוועדה - שבעצם מפנה להוראות הרלוונטיות בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה, על מנת שיהיה ברור מה נכלל תחת ההגדרה של מפר תנועה מועד ומה לא.

אני מבקש לשאול לעניין מפר תנועה מועד. למעשה די בכך שהוא יבצע כל הפרת תעבורה או עבירת תעבורה כדי שיחול עליו הסעיף. כלומר, להבדיל למשל ממה שקבוע בחוק העבירות המינהליות, שם מדובר על ממש אותה עבירה. כאן למעשה הסעיף קובע מסגרת הרבה יותר רחבה. רואים את כל הפרות או עבירות התעבורה כמקשה אחת.

האם יש הגדרה למושג אדם שהוא מועד? הגדרה מדידה? מה הופך אותו למועד?

יושב ראש משותף של ועדת תעבורה בלשכת עורכי הדין. לדעתנו, לשאלתך כבוד היושב ראש. קודם כל, אנחנו מציעים שאדם שעבר עבירת תעבורה שלישית בתוך שלוש שנים, יקבל זימון אוטומטי לבית משפט לתעבורה ולא יוכל לפטור את עצמו בתשלום כפל קנס גבוה ככל שיהיה. זאת אומרת, הוא מעד פעם שלישית.

למה?

אני אסביר לאדוני למה. בעצם נותנים כאן מוטיבציה לנהגים לעבור עבירות. סוג של מס נהגים. אתה משלם, אתה עושה עבירה חמורה כמו שימוש בטלפון בזמן נהיגה מה שיכול לגרום לתאונות. אני רק מזכיר שהמטרה שלנו היא להילחם בתאונות. בשנת 2021 היו 361 הרוגים ואלפי פצועים. אם בן אדם אומר, יופי, אני אשלם כפל קנס ויפטרו אותי מענישה מחמירה של שלילה ודברים נוספים, והוא ימשיך לבצע את העבירה שהיא מאוד מאוד מסוכנת ועוד עבירות דומות לה.

לכן לשכת עורכי הדין ממליצה שאם אדם הוא שור מועד ועובר עבירה שלישית פעם שלישית בתוך שלוש שנים, אותה עבירה, מיד יקבל זימון אוטומטי.

אותה עבירה. אם הוא עשה עבירות שונות?

תלוי בחומרת העבירה. לא חגורת בטיחות שהוא לא חגר.

אתה בינתיים רצת קדימה. מה ההגדרה שלנו לעבריין מועד לעניין עבירות תעבורה? אנחנו משתמשים כאן בסוג של הגדרה. האם זרענו את ההגדרה הזאת?

ההגדרה המוצעת היא בסעיף (ג)(1) שהקראתי אותו קודם. מי שביצע בתוך שלוש שנים שקדמו לאותה ביצוע הפרה, שתי הפרות תעבורה או עבירות תעבורה ואני מזכירה שמוחרג מגדר זה הפרות חניה. למעשה זה לא חייב להיות עבירה או הפרה מאותו סוג. אגב, אנחנו מתייחסים בסעיף גם להפרה וגם לעבירה הן בגלל תקופת הביניים - כלומר, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, עדיין נסתכל על העבירות אחורה – והן בגלל שחשבנו שהמועדות צריכה להיספר ביחד.

מעבר לעבירות חניה, כל עבירה נחשבת לעניין הזה.

נכון.

שתי עבירות בשלוש שנים.

לפחות.

בשלישית הוא נחשב מועד.

בדיוק.

מה עם היועצת המשפטית של משרד התחבורה? את נחה היום.

כן.

שור מועד בתורה, כמה פעמים הוא צריך לנגוח?

אני זוכרת את עצמי שואלת את השאלה הזאת את יצחק לוי כשהוא היה שר התחבורה.

ועד היום לא מצאו את התשובה.

הוא דיבר על פעמיים. לכן בשיטת הניקוד נקבע בזמנו שצריך לפחות שתי עבירות כדי להגיע לאמצעי טיפול ראשון. יש הגדרות שונות בהקשרים שונים.

לא, בתנ"ך. שור מועד.

פעמיים.

אחרי הפעמיים, הוא מועד.

כן. כך השיב לי השר יצחק לוי. יחד עם זאת, בהקשרים בעולם התעבורה יש לנו פתרונות שונים בהקשרים שונים להגדרות של מועדות. אין את הכותרת עבריין תנועה מועד. יחס עם זאת, עבריינות חוזרת בהקשרים מסוימים זו עבירה שנייה בתוך שנתיים ובהקשרים אחרים מדברים על שלוש עבירות בתוך חמש שנים. אין לזה תשובה אחת אחידה לכל ההקשרים.

למען הסדר הטוב אני אומר שהנושא הזה גם נדון במסגרת הצוות הבין-משרדי – בראשו עמדו שני נשיאי שלום והיו בו נציגים מאוד נכבדים ממשרדי הממשלה וגופים רלוונטיים – ודנו ספציפית בשאלה של רצידביזם והאם זה צריך להיות אוטומטית, לחזור בחזרה למסלול הפלילי, או האם זה צריך להיות כפל קנס. בסופו של דבר הוחלט כפל קנס ובגלל זה גם ההגדרה שהיא יחסית רחבה והיא כוללת עבירות והפרות מתחומים שונים. כמובן שבמקרים – ואני מזכירה שאנחנו שומרים את שיקול דעת התביעה בהקשר הזה – בהם מדובר בהפרות על הגבול החמור יותר או בכמות גדולה יותר מהשלוש תוך שלוש, כמובן שבמקרים האלה התביעה גם תדע להביא את זה חזרה להליך הפלילי.

את צריכה להתייחס גם להערתו הראשונה של איתי וגם להערה של לשכת עורכי הדין. אם אתם לפחות מסכימים, נוכל להתקדם.

איתי, תחזור שוב על השאלה.

הסבתי את תשומת הלב לכך שבחוק העבירות המינהליות, כאשר מדובר על הפרה חוזרת, מדובר על ממש הפרה, אדם שעבר את אותה עבירה בדיוק. כאן בעצם יש לנו שורה מאוד מאוד ארוכה של הפרות תעבורה ועבירות תעבורה ודי בכך שאדם ביצע בתוך שלוש שנים שתי הפרות או עבירות מתוך הסל הרחב הזה של ההפרות או העבירות, כדי שהוא ייחשב למפר מועד.

זאת נקודה ששקלנו. אני אומר שבניגוד לעבירות מינהליות, שם אנחנו מדברים על עבירות מתחומי חיים שונים, מחקלאות, מאיכות סביבה, מתכנון ובנייה, כלומר באמת מתחומים מאוד שונים, כאן בסופו של דבר אנחנו מדברים על עבירות והפרות שהן מאותו תחום מסוים. לעמדתנו העובדה שאדם מבצע הפרות תעבורה שהן בסך הכול כולן תחת אותה מטריה נורמטיבית ומראים על איזשהו דפוס מסוים בהתנהגות - גם אם פעם אחת מדובר במהירות ופעם אחת מדובר באי עצירה ברמזור אדום – זה כן מלמד על איזשהו זלזול או איזשהו דפוס מסוים בכל הנוגע לדפוסי הנהיגה שלו. לכן סברנו שלא נכון ליצור את ההבחנה הזאת. מעבר לזה אני אומר בקביעה של ההגדרה הזאת, נסמכנו גם על נתונים ממשטרת ישראל על מנת לוודא שמצד אחד אנחנו לא תופסים יותר מדי אנשים ומצד שני אנחנו לא תופסים פחות מדי אנשים. כלומר, שאנחנו לא מכניסים לתוך המטריה גם אנשים נורמטיביים, נקרא לזה כך, ומצד שני אנחנו גם לא מפספסים ויוצרים הגדרה שלא נוכל לעמוד בה. לפי הנתונים - שלדעתי התייחסנו אליהם גם בדברי ההסבר – מדובר ב-12 אחוזים. סברנו שבנסיבות העניין, גם בשים לב לסנקציה בה אנחנו מדברים, בסוף כפל קנס, מדובר באיזשהו יחס סביר. אני אומרת שוב שכמובן שקיים שיקול דעת לתביעה במקרים המתאימים ונחזור להליך הפלילי.

שאלה. אם לאדם אין כסף לשלם את כפל הקנס והוא מעדיף לקבל שלילה במקום כפל הקנס, האם לדיין התעבורה יש סמכות להשית עליו שלילה במקום כפל הקנס? עדיף שלילה? מה ירתיע אותו יותר? אין לו כסף לשלם את הקנס הכפול בסך - לצורך רמזור אדום - 3,000 שקלים. הם יש פתרון לעניין?

התשובה הקצרה היא לא. כלומר, במקרה הזה אנחנו לא יוצרים כאן המרות בין קנסות לבין שלילה או לבין מקרים אחרים מסוג זה. כמובן שיש לנו את המרכז לגביית קנסות, שם יש הסדרים בכל הנוגע לפריסת החובות ואפשרות ליצור את ההתאמות לאנשים שנדרשים וצריכים.

זאת אומרת, גם קשה לי לטעון טענות נגד הדוח עצמו כי נטל הראיה עובר אלי. גם אם עכשיו הושת עלי קנס כספי וכבד עלי ואני לא יכול לשלם אותו, אין לי שום דרך להמיר את העונש הזה. זאת אומרת, אותו בן אדם ממוצע, שכיר, סוכן שיווק, איש מכירות, נהג מונית, נהג אוטובוס, בעצם את אומרת לי שהוא לא יכול להמיר את העונש והוא צריך לשלם מכיסו על אף שיש לו טענות טובות לעניין, הן לגבי גובה הקנס כשהוא יכול לבקש את רחמי התובע אבל במקרה הזה אין לו את זה, והן לגבי עצם העבירה עצמה.

אני כן אומר שכמובן שגם בפני ערכאה מינהלית אפשר לתקוף את הדברים ואפשר להתערב בהחלטות האלו. הכוונה היא באמת ליצור הליך משפטי שידע להתערב במקרים המצדיקים זאת.

תפסו אותי עכשיו בגין עצור ואני אומר שאני עצרתי בעצור. השוטר אומר לא עצרת בעצור. אומר לי שהחזקתי טלפון ואני אומר לו שהחזקתי קופסת סיגריות. איך בדיוק אני יכול לתקוף את זה בתצהיר כשאני אדם פשוט וצריך לגשת לעורך דין כדי להבין מה זה תצהיר, לחתום ולשלם לו? דרך אגב, רוב האנשים מגיעים לבד לבית משפט לתעבורה ומייצגים את עצמם.

אני רוצה לחזור לשאלה שנשאלה בכל הנוגע לדברים. אני מזכירה שאנחנו מדברים כאן על מפר תנועה מועד וקודם דיברת על החומרה שיש במעשים האלה. אני כן רוצה להזכיר שאנחנו גם עדים למקרים בהם מדובר בסופו של דבר גם בעבריינים או מפירים סדרתיים והתוצאות של זה. אני יכולה גם לומר שממחקרים שהמשטרה ערכה, אנחנו כן רואים קורלציה בין המעורבות בתאונות דרכים חמורות לבין עבירות תעבורה חוזרות. בסופו של דבר, כמה שאני מבינה את מה שאתה אומר, אנחנו באמת מדברים כאן על המקרים החמורים וגם את זה צריך לזכור, את המטרה שבסופו של דבר דיני התעבורה באים להתמודד איתה ובאים לתת לה מענה והיא שמירה על חיי אדם.

כן. נתת לו פרס. הוא משלם פעמיים קנס, אין לו שום עונש מרתיע והוא ממשיך בעבירות. כך זה לפי מה שאת אומרת.

אני חושבת שאתה קצת סותר את מה שאמרת קודם.

זאת הבעיה. מצד אחד בא בן אדם ועושה עבירות. אם יש לו כסף, אין לו שום בעיה. בן אדם שאין לו כסף, הוא לא יכול להתמודד לא עם הטיעון המשפטי, אם הוא עשה את העבירה, ביצע אותה או לא. אני אתן לך דוגמה. את קמה בבוקר, עומד שוטר תנועה או מפקח ואומר לך שלא עצרת בעצור והחזקת בטלפון. את אומרת לו: בשום פנים ואופן, לא היה ולא נברא. זכותך. לא דיברתי, לא החזקתי, כן עצרתי. את תוקפת את זה רק בתצהיר. את יכולה למלא תצהיר. אותו דיין ביי דיפולט צריך לקבל החלטה לפי תצהיר. רק בחריג יש אמצעי טכנולוגי של זום וכחריג דחריג הוא יכול לזמן את הצדדים לדיון.

בכל מקרה, אם אתה אדם עשיר שיש לך כסף – הרווחת. אם אתה אדם שאין לך כסף – כאן אתה מתחיל להסתבך, אין לך את היכולת לתקוף משפטית את הדוח עצמו כי אתה צריך עורך דין. אתה לא יכול לבוא לבד ולהגיד לתובע לא היה, מראה לו, מצלם תמונות ומביא ראיות וזה הרבה יותר מסובך. מעבר לכך, את אומרת לאותו בן אדם שעשה עשר עבירות שימוש בנייד - היום בבית משפט לתעבורה נותנים על זה חצי שנה שלילה – שישלם כסף ובזה הוא פטור. זה מה שאני מבין. עשר עבירות שימוש בנייד. סכנת נפשות. או לצורך העניין עבירת מהירות. הוא משלם כסף ובזה נגמר הסיפור. הוא לא מגיע לשופט, הוא לא עובר את התהליך החינוכי של הרתעה, הוא לא עובר את כל התהליך הזה שאומר לו השופט שייזהר והתובע אומר לו שהכול דיגיטלי. בדיני התעבורה יש תהליך חינוכי.

תמיד אתה יכול לערער. הוא תמיד יכול לערער ולקבל את יומו בבית המשפט.

איתן, ההסתייגות שלך נשמעה. תכף נחליט אם התקבלה. אמרת אותה די בבירור.

לגבי העניין הזה של עבריין מועד. ההצעה של איתי שהמועדות תיקבע לפי עבירה שהיא מאותו גובה קנס.

לפחות.

זאת אומרת, ומעלה. נניח עשית עבירה של 500 שקלים ועוד עבירה של 500 שקלים, הבאה בתור היא צריכה להיות 500 שקלים ומעלה. אתה מועד גם לפי דרגת העבירות שעשית ולא רק ממספר העבירות. מה אתם אומרים?

אבל אז המשמעות היא לסדר העבירות. אם הוא קיבל 250 ואז 500 ו-500, זה יתפוס, אבל אם הוא קיבל 500 ו-500 ו-250 זה לא יתפוס?

זאת המשמעות.

יש משמעות לכרונולוגיה?

המחוקק קבע חומרה. אם אדם עשה עבירה שלישית, אבל היא לא מאוד חמורה, היא תיחשב לו לפי דברים אחרים.

בוודאי. אני רק מנסה להבין את ההצעה. זאת אומרת, המשמעות היא שאם בן אדם קיבל שלוש עבירות של 250, יהיה כפל קנס. אבל אם 500, 500 ו-250 – לא.

כפל הקנס, זה פחות מרתיע אותנו כמו המעמד של אדם כזה בחוק, בעתיד, כעבריין מועד. יש אנשים שהספיקו לעבור עשרות הרשעות מסוג מסוים.

בוודאי. רציתי להבין איך עושים את המנגנון.

אני רק רוצה בכל זאת להקשות כי דיברנו על חוק העבירות המינהליות. כתוב במפורש אותה עבירה. כלומר, יכול להיות שמדובר על עבירות מינהליות למשל בתחום החקלאות. יש שם שורה של עבירות. החוק אמר במפורש אותה עבירה ולכן ההסבר שלכם לגבי התחומים השונים הוא פחות נכון בעיניי בהקשר הזה ולכן גם הצעתי בכל זאת לנסות איכשהו לצמצם את ההגדרה של מפר תנועה מועד, אם מדובר על עבירה או הפרה לפחות באותה דרגת קנס או חומר. יכול להיות שצריך עוד לחדד את זה ולזקק את זה אבל זה נראה לי רעיון סביר בהקשר הזה.

האם אנחנו יכולים להצביע על הסעיפים האלה?

אולי המשטרה או המשרד לביטחון פנים יכולים להתייחס. אני חוששת ברמה היישומית.

הייעוץ המשפטי במשרד לביטחון פנים. כמו שנאמר כאן, נוצר כאן מצב אבסורדי. כלומר, באותו יום, ביום ראשון ביצעתי עבירה שהקנס שלה הוא 250 שקלים. יום למוחרת עשיתי עבירה של 1,000 שקלים, אז יש לי קנס כפול. סיטואציה הפוכה, אותו דבר. ביום ראשון עשיתי עבירה של 1,000 שקלים, ביום שני עשיתי עבירה של 250 שקלים - אני לא מקבל קנס כפול. מה ההיגיון?

אתה מדבר על הפעם השלישית.

כן. זאת מקריות לחלוטין מתי ביצעתי את העבירה. אין היגיון. הבקשה שלנו לגבי כפל קנס, זה אותו סוג עבירות. כלומר, יש נתונים של המשטרה שמלמדים שבן אדם שיש לו הפרות חוזרות של עבירות תעבורה, מעורב בצורה משמעותית יותר בתאונות דרכים. יש רצון של המדינה, של המחוקק שאומר שמצד אחד, נכון, אני לא רוצה להפוך את זה לעבירות פליליות, להחמיר איתך וכדומה, למעט מקרים חמורים, נסיבות מחמירות, ואני שם את זה רגע בצד. כלומר, בעבירות רגילות. מצד שני אתה כן רוצה לתת לו איזשהו אפיק הרתעה ולכן כפל קנס הוא 3,000 שקלים. זה לא אנחנו עכשיו מטילים כאן שלילה לשנתיים או מאסר וכדומה. זה משהו שאמור לתת מסר. המחוקק לא יכול מצד אחד לומר שהוא מקל אבל מצד שני הוא רוצה להכביד איתך אבל רק במקרים מאוד מאוד ספציפיים כאשר גם המקרים המאוד ספציפיים האלה יוצרים סיטואציות מאוד אבסורדיות.

אני שומע מה אתה אומר. אתה אומר שבגלל שהתוצאה של המועדות שלו היא בסך הכול הכפלת קנס ולא כלא או דברים אחרים, אנחנו יכולים עדיין לקבל סוגי עבירות שונים גם אם המיקום שלהם בסדר והחומרה שלהם משתנה. הרתעה לפני שהאדם הזה יגיע לבתי משפט, כמו שלב אחרון. יש בעצם מועד ויש מועד-מועד.

לא משפיע ההגעה שלו לבית משפט.

לא, לא משפיע. אני אומר שזאת עוד תחנה של נורה אדומה לאיש הזה. לא רק שעשית שלוש עבירות אלא בשלישית תשלם כפול. תתעורר על עצמך לפני שתגיע לשלבים הבאים.

תאונות דרכים. היינו עם חבר הכנסת גינזבורג אתמול ודיברנו על החשיבות של האכיפה של כלים חשמליים. שוב, ההסדר כאן מאוד מאוזן, מאוד ראוי ולדעתי צריך להשאיר אותו כך.

מבחינתי זה סביר.

אפשר להתייחס?

כן. אני מבין שעכשיו בכל סעיף תתייחס.

לא. אני אהיה קצר. כאשר אנחנו מדברים על עבריין מועד – שוב אנחנו חוזרים לעניין של תרבות נהיגה – עצם זה שהוא לא עומד בפני שופט כבר בשלב הזה, זה מתחבר גם לדברים שחבר הכנסת מקלב אמר כאן בדיון הקודם על ההתרשמות של השופט מהנאשם לכאורה. בעצם אין כאן שום התרשמות כי הכול עובר דרך הכתוב ואז ההתנסחות היא זו שמשפיעה על איך השופט חווה את הנאשם. אם הוא לא מתרשם גם מהמהימנות שלו, הוא גם לא מתרשם מהבנת החומרה של הדברים של הנאשם. לכן, במצבים של עבריין תנועה מועד, לדעתי צריך כבר שם למנוע את האפשרות של התחמקות מהמשפט.

הוא עוד לא מגיע למשפט. כרגע הוא בכפל קנס. זה השלב בו אנחנו נמצאים. תודה על ההערה.

מי בעד אישור סעיף 3? פה אחד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 4 אושר פה אחד.

כפי שהוקרא.

כפי שהוקרא. במידה ותרצו לעשות שינויים, נכלול תיקונים ושינויים בסוף התהליך. נא להקריא את סעיף 4 ו-5 ואז להסביר את שניהם.

פרק ג': החלטה להטיל קנס בשל הפרת תעבורה

4. הודעה על החלטה להטיל קנס

(1) החליט מפקח להטיל על מפר קנס בשל הפרת תעבורה, לפי סעיף 2 (בחוק זה – החלטה להטיל קנס), ימציא למפר הודעה על החלטתו (בחוק זה – הודעה על החלטה להטיל קנס). הודעה על החלטה להטיל קנס תהיה בטופס שקבע שר המשפטים ותכיל, בין השאר, את הפרטים הבאים:

(1) שם המפר ומענו.

(2) תיאור תמציתי של העובדות המהוות את הפרת התעבורה.

(3) המקום והזמן שבהם בוצעה הפרת התעבורה.

(4) הוראות החיקוק שבהן נקבעה ההפרה.

(5) הקנס המוטל בשל הפרת התעבורה, דרכי תשלומו והתקופה לתשלומו.

(6) מספר הנקודות שנקבע לגבי הפרת התעבורה לפי הוראות פקודת התעבורה אשר יירשמו לחובתו של המפר בשל ההפרה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף 69א(ה) לפקודת התעבורה, כפי שמסרה רשות הרישוי.

(7) יידוע המפר על האפשרות לשלם את הקנס או להגיש ערר או השגה, אופן התשלום או הגשת הערר או השגה כאמור והתקופות לכך.

(2) החלטה להטיל קנס הנסמכת על צילום ממכשיר אכיפה יצרף מפקח את הצילום, ואם לא ניתן צרפו להודעה כאמור – פירוט של הדרכים לקבלת צילום כאמור. לעניין זה, "מכשיר אכיפה" – מכשיר המשמש למטרת תיעוד של ביצוע עבירות תעבורה והפרות תעבורה, בלבד.

5. המצאת הודעה על החלטה להטיל קנס

(1) הודעה על החלטה להטיל קנס תומצא למפר באחת מאלה:

(1) במסירה לידי המפר בסמוך לביצוע הפרת התעבורה.

(2) במשלוח בדואר רשום לפי מענו של המפר.

(3) לעניין הפרת תעבורה שהיא הפרה של הוראה האוסרת על העמדת רכב במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק – ניתן גם להצמיד לרכב את ההודעה על החלטה להטיל קנס. הודעה כאמור תהיה מופנית אל המפר ללא ציון שמו, אלא בציון מספר הרכב בלבד. לא שולם קנס בשל הפרת תעבורה במועד שנקבע בהודעה על החלטה להטיל קנס שהוצמדה לרכב לפי פסקה זו ולא הוגשו לגביה השגה או ערר בתוך התקופה להגשתם, תומצא למפר הודעה חדשה במסירה לידי המפר או במשלוח בדואר רשום לפי מענו.

(2) נשלחה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בדואר רשום כאמור סעיף קטן (א), יראו את ההודעה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 15 ימיטם מיום שנשלחה בדואר רשום, אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה כאמור מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

(3) נמסרה הודעה על החלטה להטיל קנס לפי סעיף קטן (א) לידי המפר שהוא קטין או נשלחה הודעה כאמור בדואר רשום למפר שהוא קטין ומענו אינו המען הרשום של הורהו, יישלח העתק מההודעה כאמור בסמוך לאחר מכן להורהו של הקטין. ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בתוקפה של הודעה על החלטה להטיל קנס שהומצאה לקטין בלא שליחת העתק ממנה להורהו כאמור.

לגבי סעיף קטן (ב). הוא נועד להסדיר את הפרטים שחייבים להיות במסגרת אותה הודעה על החלטה להטיל קנס. אני אציין שלמעשה זה משהו שלא מופיע כיום אלא כיום זה רק נקבע בטופס. חשבנו שנכון גם את הדברים העיקריים לכלול במסגרת חקיקה ראשית.

עוד אני אציין שלמעשה מעבר לעובדה שיש כאן פירוט של הדרכים, האפשרויות שעומדות בפניו, התקופות ואיך הוא יכול לבצע אותם, עיגנו כבר כאן את הצירוף של הצילום ממכשיר האכיפה להודעה מכיוון שאנחנו סבורים שכן מדובר במידע שהוא מאוד בסיסי והרבה פעמים גם יכול לייתר הליכים מיותרים אם כבר ברגע שהוא מקבל את ההודעה הוא רואה את הצילום עליו הוא נסמך. אם אפשר לצרף באופן ישיר או אם להפנות אותו. אם למשל זה צילום וידאו, כמובן אי אפשר לצרף את זה להודעה אבל שיהיה לו ברור איך לקבל את זה. הסעיף הזה מתכתב גם עם סעיף שנגיע אליו בהמשך שמעגן את הזכות לעיין בחומרים מרגע קבלת ההחלטה. בגלל שעברנו להליך מינהלי, הקדמנו את המועד שבו האזרח יכול לראות את החומרים שעל בסיסם ניתנה החלטה בעניינו להטיל את הקנס.

אני כן אגיד שלצד העיגונים האלה, אנחנו כן חושבים שיש חשיבות שגם יהיה טופס שייקבע בתקנות בגלל שיש לנו גורמים שונים שאוכפים. לכן חשוב שכן יהיה טופס וגם כדי להבטיח שבסוף הטופס יהיה באופן יותר קריא, נגיש וברור לאזרח. חשבנו שעדיין נכון לצד הדברים שנקבעו בחקיקה ראשית, שייקבע גם טופס בתקנות.

לגבי סעיף 5. הוא מעגן את דרכי המסירה. מדובר בהוראות שקיימות כבר כיום בחוק סדר הדין הפלילי ולמעשה חשבנו לנכון לעגן את הכול תחת סעיף אחד ושזה יהיה ברצף. כיום חלק מההוראות בחוק סדר הדין הפלילי וחלק בתקנות סדר הדין הפלילי. הדברים אמנם נשענים על חקיקה קיימת אבל רצינו לעגן אותם במקום אחד.

עוד שתי הערות לגבי הסעיף הזה. אני אציין שבמקביל יש הצעת חוק ממשלתית - לדעתי הדיונים בוועדה כבר הושלמו – שנועדה לאפשר מצב של המצאה דיגיטלית.

אני חושב שהיא הונחה על שולחן הכנסת.

התקבלה אתמול בקריאה שנייה ושלישית. חוק הדיוור הדיגיטלי עבר.

סליחה. עוד יותר טוב. כמובן שהחוק הזה מאפשר המצאה דיגיטלית גם בחקיקה קיימת. כלומר, הוא בעצם קובע מקבילות למה ייחשב המצאה בדואר רשום כאשר זה באופן דיגיטלי. הכוונה היא כמובן שאותו חוק מסגרת שקובע את המנגנונים ואת הקבילות, יחול גם בענייננו כדי לאפשר למשטרה גם את ההמצאה הדיגיטלית שזה בסוף משהו שנועד למנוע תקלות שאנחנו רואים כיום גם באי הגעה של דואר ליעדו לעתים.

לעתים קרובות. כן.

אני מדברת לפרוטוקול. אם כן, גם לאפשר את זה. גם לאזרח, אני חושבת שכיום, עם טלפונים סלולריים וטלפונים חכמים, לאנשים הרבה יותר נוח שזה מגיע אליהם ישר כולל - אם אנחנו מדברים על בית דין דיגיטלי - קישור לאתר הרלוונטי, קישור ל-איך אני יכול לשלם, איך אני יכול להגיש השגה , איך אני יכול להגיש ערר. זה בעצם מאפשר לנו להשלים את התמונה וליצור בסוף הליך יותר נגיש גם עם טופס מקוון, שם כבר יש לנו את הקישורים לכל המידע הרלוונטי הזה. טוב מאוד שזה עבר וזה באמת מתכתב עם הדברים.

לגבי סעיף (ג) שמדבר על המצאה להורה של קטין. זו אחת ממסקנות ועדה שדנה בנושא של זכויות קטינים או התאמות לקטינים בהליכים פליליים. בעצם יישמנו את ההמלצות גם כאן כי הרבה פעמים, בעיקר כאשר מדובר על דוחות כספיים, בסוף ההורים הם אלה שצריכים לשאת בתשלום ואז העובדה שזה נשלח במקביל להורה, זה נועד לאפשר שהם ידעו את זה ולא רק שנצברת תוספת פיגור או משהו בסגנון הזה. כבר מרגע הקבלה, גם ההעתק יישלח להורה.

אפשר יהיה לבטל את ריבית הפיגורים אלא אם כן.

מר סטולר, תרים יד ותקבל רשות דיבור אל תתפרץ.

אני מבקש להסב את תשומת הלב לקושי שאני מצאתי בנוסח של סעיף 5 שלמעשה מקנה למפקח או לשוטר שיקול דעת להחליט באיזה דרך למסור למפר את ההודעה על תשלום הקנס. כלומר, יש כאן כמה דרכים. יש מסירה ידנית לידי המפר בסמוך לביצוע ההפרה, יש דואר רשום ובפסקה (3) כתוב במפורש שמדובר על הפרות שלמעשה הן הפרות חניה, אם אני מבין נכון. השאלה שלי היא האם לא נכון לקבוע כאן את הכלל ואת החריג. כלומר, מתי בעצם מוסרים ידנית למפר ומתי שולחים בדואר רשום. כולנו מכירים את הבעייתיות במסירה בדואר רשום.

זאת אומרת, לקבוע מראש ולא להשאיר שיקול דעת לשוטר. זו הכוונה.

לשוטר או למפקח.

כן. אני חושבת שזה נכון.

הייעוץ המשפטי של אגף התנועה. שיקול הדעת הוא לא על פי רצונו הבלתי מוגבל של השוטר או המפקח אלא שזה מותווה בצורה מאוד מאוד ברורה ועל בסיס שכל ישר והדרך שבה הדברים עובדים. אני אסביר. החלופה הראשונה היא בסיטואציה של מפגש שוטר-נהג ולכן בסיטואציה של מפגש שוטר-נהג, הכלל הוא שהשוטר מוסר לנהג את הדוח ביד. זו גם העדיפות הראשונה שלנו. לא להגיע למצבים שבהם יש לנו מסירה ידנית והוכחה חד משמעית שאותו אדם מודע לדוח. אין לנו אינטרס שהדוח יישלח בדואר. בסיטואציה של מפגש, החריג של משלוח בדואר יכול להיות שמור למקרים מאוד יוצאי דופן שגם הם מותווים וברורים לשוטרים מתוך האינטרס שלנו שהדוחות יימסרו. כדוגמה, שוטר שעצר נהג בעקבות איזושהי עבירה והוזעק מיידית לטפל באירוע חירום, צריך להגיע לתאונת דרכים או לאירוע אחר. אחרת הכלל אומר שעליו למסור ביד את הדוח.

הסיטואציה שמוסדרת בחלופה השנייה.

איפה זה רשום?

היכן זה מוסדר?

איפה רשומים כל הדברים שאת אומרת. את אומרת שזה מותווה באופן ברור ומפורש. איפה זה רשום?

זה מותווה באופן ברור ומפורש בשיטות העבודה שלנו.

אבל כאן מדובר גם על מפקחים ולא רק על שוטרים. את מתייחסת לאיזשהו נוהל.

אני לא יכולה להתייחס לעבודה של המפקחים.

בקיצור, זה לא מותווה ולא רשום, לא במפורש ולא בשום מקום. זה נתון לשיקול דעת. זה לא ברור.

אולי לא מותווה בחוק. אם אני אוכל להסביר. הסיטואציה השנייה של משלוח דואר רשום היא לסיטואציות בהן אין מפגש בין שוטר לבין נהג, כמו הסיטואציות של אכיפה במצלמות.

אלה נהלי עבודה.

מה חשוב לך שיקרה בתיקון הזה? מה אתה רוצה לתקן?

אני מציע לקבוע מה יהיה הכלל ומה הנסיבות שבהן לא יחול הכלל הזה.

ומה הכלל? תנסח לנו את הכלל.

אם אני מבין נכון, לפי מה ששמענו כאן מנציגת המשטרה, אבל שוב, היא מתייחסת לאכיפה שנעשית על ידי המשטרה.

לא משנה. מה שיחול על השוטר, יחול על המפקח ועל כולם.

נכון.

מה הכלל ומה היוצא מן הכלל?

המסירה תהיה לידי הפר בסמוך לביצוע הפרת התעברה. אני מבין שזה הכלל אבל יש נסיבות.

למעט מצבים.

אם אני מבין נכון, אם יש אכיפה באמצעות מצלמות.

השאלה אם אתה מגדיר את הנסיבות.

יש עכשיו רשימה סגורה שתגביל אותנו לסיטואציות בהן אנחנו לא יודעים איך האכיפה תיראה.

כן, אבל גברתי אנחנו לא מחוקקים חוק למשטרת ישראל אלא אם כן תגידו את זה.

ברור.

ואז אנחנו בדיוק נתאים משהו ספציפי לכם. החוק הזה יאפשר לפקחים עירוניים ולאחרים להטיל קנסות. לכן שיטת העבודה היא לא נובעת משיטת העבודה של משטרת ישראל אלא שיטה שתחול על כולם, שיש בה בהירות ופשטות. אם הכלל הוא מסירה אישית וידנית, מה הם המצבים בהם לא תהיה מסירה אישית וידנית. אפשר בחוק להגדיר אותם באופן ספציפי עם עוד סעיף אחד שאומר שנתון לשיקול דעת שר המשפטים או מי שנחליט.

זאת הרשימה הסגורה הרמטית.

נסיבות מיוחדות.

מירה, בבקשה.

תודה אדוני. קודם כל אני מבקשת להזכיר שחוק ההפרות המינהליות לא מגיע בחלל ריק. קנסות היום נמסרים או במסירה אישית, וכפי שכתוב בהצעת החוק, בסמוך לביצוע הפרת התעבורה. כלומר, כבר יש הבניה של הנקודה הזאת. אני לא יודעת מה עוד צריך להבהיר. המסירה ניתנת כאשר העבירה מתבצעת לנגד עיניך, בסמוך לביצוע הפרת התעבורה אני מוסר ידנית וכל הדברים האחרים הם ממש לא החריג אלא הם המצבים בהם אני מבצעת אכיפה באמצעים דיגיטליים, מצבים בהם אני מבצעת אכיפה בניידת ומצלמת. במקרים האלה נעשה משלוח בדואר רשום. זה כתוב.

לא. זה לא כתוב. כל מה שאמרת עכשיו, לא כתוב כאן. כתוב כאן "יומצא למפר באחת מאלה".

אבל יחד עם זאת בפסקה הראשונה כתוב מפורשת מתי המסירה הידנית נעשית. במסירה לידי המפר, בסמוך לביצוע העבירה.

את יודעת שסמוך זה יכול להיות חצי שעה, זה יכול להיות חמש שעות, זה יכול להיות יממה.

את זה אפשר לחדד. נבהיר שזה במועד ביצוע העבירה. את זה אפשר לחדד אבל זו המשמעות בדיוק של מה שכתוב בפסקה (1) וזה בדיוק מה שהסבירה נציגת משטרת ישראל. המסירה הידנית מתבצעת כאשר העבירה לנגד עיניך ואתה מוסר ביד את הדוח למי שביצע את העבירה.

ואם לא עשית את זה? זה תמיד מותר לך לשלוח בדואר? או אם שוטר לא ביצע את הנוהל כמו שצריך באותו יום, מי אשם, השוטר או זה שלא קיבל את זה במסירה ידנית? האם העבירה מתבטלת במקרה שלשוטר הייתה אפשרות לתת את הדוח בסמוך ולא ביצע את זה בשל התרשלות?

רק מעצם השאלות שלך זה ברור שצריך לתקן את הסעיף הזה.

אדוני, האם נרצה שהדוח יתבטל בסיטואציה בה אדם, שוטר או מפקח או מפקח שהוא עובד משרד התחבורה למשל, האם אנחנו נרצה שאם הוא לא מסר את הדוח במועד כי הילד עם האופניים החשמליים ברח לו, כי אדם סירב לקבל את הדוח וקרע אותו מול העיניים, האם אנחנו נרצה לומר שבסיטואציה הזאת מתבטל הדוח? האם אנחנו נרצה להבנות את כל סוגי המצבים בהם דוח מתבטל בגלל שהוא לא נמסר באותו מועד, בסמוך? יש סיבה לזה שכתוב ב"אחת מאלה". המסירה באופן הידני מיד בסמוך לביצוע העבירה או במועד ביצוע העבירה - אם צריך לחדד – בוודאי שזאת דרך המלך וזאת דרך עדיפה. אין כאן בכלל שאלה. היא עדיפה בכל היבט שהוא כיוון שאז יש גם את המסירה, מה אמר אותו אדם ברגע שנמסר לו הדוח, אבל האם היינו רוצים לקבוע משהו שאם הוא לא יתקיים, אז יתבטל הדוח? בכל זאת ענייננו הוא בהפרות שמסכנות חיים, בחלק גדול מההפרות כאן.

אדוני היושב ראש, אפשר להוסיף?

כן.

לא הצגתי קודם את עצמי. אני ממשרד המשפטים, החטיבה האסטרטגית. אני חושבת שהנקודה המרכזית בהקשר הזה היא שזה לא פער שעולה היום מהשטח מהסיבה, שכמו שהוצג כאן, האינטרס של הרשות האוכפת הוא גדול אפילו יותר משל האזרח להיות יעילים ולתת כי זה אחר כך מייצר לרשות בעיות. ברגע שדוח לא נמסר באופן פיזי, יש יותר אופציות, יותר טיעונים, סניגור שבקי בכללי הפרוצדורה ואם יראה שלא נמסר הדוח בשטח, יהיה לו יותר קל לתקוף את הפרוצדורה שנעשתה במתן הדוח. לכן זה קודם כל אינטרס עליון של הגורמים האוכפים למסור בשטח במסירה אישית לנהג. אנחנו לא מכירים שיש איזשהו פער שקיים היום, אנחנו לא מכירים טענות בהקשר הזה, אנחנו לא מכירים איזה שהן טענות שעולות מאזרחים ששוטרים לא מסרו להם ואחר כך באיזושהי צורה ניסו לתחמן ולשלוח או משהו כזה. בוודאי שאם יעשו את זה, תהיה כאן טענה מהותית לאזרח. אנחנו לא מכירים איזה שהם מקרים שמגיעים בריבוי לבתי המשפט.

ההצעה של איתי אומרת את הדבר הבא: הכלל יהיה מסירה ידנית לידי המפר במועד בסמוך לביצוע העבירה והחריג שיהיה בדואר רשום ובהתכתבות מרחוק, יהיה משויך לעבירות באכיפה על ידי מצלמות או אם לא ניתן למסור ידנית בשל צורך מבצעי, או בנסיבות מיוחדות שייקבעו בנוהל אכיפה שתקבע היועצת המשפטית לממשלה.

זה נותן פתח לקבוע את אותן נסיבות.

המצלמות מכוסות, שזה טכנולוגי. הידני מכוסה וגם המבצעי מוגדר בחוק. נשארים רק עוד מצבים שאתה בכל זאת לשלוח למישהו את העבירה שלו.

אני רק מנסה להבין מה התועלת. כלומר, למה ששוטר ירצה לשלוח את זה בדואר רשום?

למה קבעתם נוהל?

זה לא רק שוטר. אלה גם פקחים.

מה האינטרס של גורם האכיפה וגם מה הנזק אם שולחים את זה בדואר רשום? אני באמת לא מצליח להבין.

אם לא הייתה שם בעיה, לא הייתם קובעים נוהל לעניין הזה. נכון? אם לא הייתה שום בעיה ושום שאלה, לא היה צריך לקבוע נוהל.

הנוהל מסדיר את דרכי העבודה של רשויות האכיפה.

אנחנו לא עוסקים במשטרה. אנחנו יכולים לכתוב בחוק שכל מפקח או מוסמך לתת קנסות יפעל על פי הנוהל של המשטרה. אין לכל ארגון את הנוהל של המשטרה. אנחנו צריכים לוודא שזה חל על כל הגופים.

זו חקיקה ראשית ועכשיו אנחנו מדברים על משהו שפחות אמור מוסדר בחקיקה ראשית. כלומר, איזשהו נוהל של המשטרה.

לא, לא, זה לא נכון. אנחנו מדברים כאן על הוודאות וההבנה של אזרח איך אוכפים מולו. אם הוא בשטח, נותנים לו ביד. אם זאת מצלמה, הוא יקבל בדואר. אם שוטר אומר לו שהוא צריך לתת לו דוח ביד אבל מאחר שקוראים לו זה יישלח לו בדואר - הוא ביצע את מלאכתו. אם יש משהו אחר, לא זה ולא זה, מסמיכים מישהו בכיר בממשלה, במקרה הזה הציעו את היועצת המשפטית לממשלה, שבאיזה נסיבות מוסרים דוח בדיוור של דואר רשום ולא במסירה ידנית. נראה לנו סביר. מה הבעיה עם זה?

לא הבנתי אדוני מה התועלת.

התועלת היא שהאזרח יודע איך עובדים מולו. הוא יודע שפגש שוטר והוא יקבל דוח והוא יקבל הזדמנות לומר מילה. אם הוא לא פגש שוטר, הוא יקבל את זה בדואר. יש לו ודאות לגבי שיטת העבודה. אי אפשר פתאום לשלוח למישהו עבירה בלי שזה לא כוסה בחוק הזה.

אנחנו מדברים כאן על פרוצדורה של צורת המשלוח. כלומר, הוא אמור לקבל את הדוח.

צורת מסירת הדוח.

צורת מסירת הדוח. האם זה מגיע אליו פיזית מהשוטר או שזה יגיע אליו שבוע לאחר מכן בדואר רשום.

שבוע אחרי?

אני אגיד לך משהו על דואר רשום. אני חושב שאני מקבל שנה התרעות על דואר רשום ולא לקחתי אותו. נקווה שאין שם דוח. אתם מזלזלים בבירוקרטיה שמתישה בני אדם. אתם מזלזלים באדם העמל שיוצא לעבודה ועובד 14 שעות ביום ואפילו לא מוצא את הזמן ללכת לדואר. סניפי הדואר נסגרים. אתה יודע מה זה לקחת דואר רשום? זה מבצע צבאי. אתה צריך להיות בדיוק פנוי ביום שהסניף פתוח והוא הולך ונסגר. אני בכלל לא יודע אם יהיה דבר כזה בהמשך.

אדוני, אתה בהחלט צודק, רק צריך להזכיר שכאן הבירוקרטיה פועלת לרעת המדינה ולא לטובתה. לכן אין למדינה אינטרס.

היא יכולה להתכסות בטיעון ולומר שלחתי את הדואר רשום, זה שלא קיבלת, זה בעיה שלך. דואר רשום מגן על המדינה. זה שאדם לא לקח את הדואר הרשום, זו בעיה שלו.

אדוני, צווי גיוס נשלחים בדואר רשום.

יש איזו התפתחות ביולוגית בגיל של האדם שיודע שהגיע זמנו אבל לא כל יום הוא מדמיין דואר רשום שבדרך אליו.

אני גם אזכיר שיש חזקה. בסעיף קטן (ב): "נשלחה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בדואר רשום, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום".

ואם הייתה תקלה בדואר?

לחובת מי זה עובד?

לחובת האזרח כי מבחינתכם אתם מכוסים. כתוב שאם אתם שלחתם דואר רשום, עברו 15 ימים, זהו, מילאתם חובתכם. האם הדואר עשה את תפקידו? האם אכן האזרח ידע? האם הוא לא היה בחוץ לארץ חצי שנה? הכול יכול להיות.

זה לא חפיף. החוק הזה משפיע על חיי מיליונים. מיליון ו-200 אלף אנשים קיבלו דוחות, אנחנו הולכים להשפיע על מיליון ו-200 אלף אנשים שאלה מיליון ו-200 אלף בתי אב. אם לוקחים למישהו קנס כפול בסכום של 3,000 שקלים ושכרו 6,000 שקלים, תבין לבד שזה 50 אחוזים מההכנסה החודשית שלו באותו חודש. אלה דיני נפשות. אל תזלזלו במרכיבים של החוק הזה. לכן אנחנו נבדוק כל דבר שהוא אכן סביר, מידתי ומאוזן. מה הבעיה עם ההבהרה שכתבנו? כל מה שאמרתם כתוב בה. אמרתם מסירה ידנית, אמרתם נסיבות מבצעיות, אמרתם מצלמות, אתה יכול להוסיף אמצעים טכנולוגיים אחרים. אני לא יודע אם יש עוד משהו. מד מהירות או כל דבר אחר.

אדוני, אם אפשר שבסעיף הזה נהיה בשיח עם הייעוץ המשפטי כדי לנסח.

לא. זה כבר הנוסח.

זאת החלטה של הוועדה. זה הכיוון של הוועדה.

אין לנו בעיה עם שיח אבל החוק הזה חשוב לך? אתה רוצה לקדם אותו?

כן.

אנחנו רוצים להתקדם. שיח, יש ישיבה שנקראת בסוד שיח ואתה יכול ללמוד שם תורה במשך שנים. אנחנו רוצים להביא חוק.

אנחנו ניהלנו שיח. אני העליתי את הנושא הזה בישיבה מקדימה שהייתה לנו ביום ראשון. השיח נוהל. כרגע הנושא הובא בפני הוועדה ואתה שומע את חברי הכנסת. אני לא כל כך רואה מה הטעם בשיח.

גם לא הבנתי מה כל כך קשה לך. מה כל כך קשה שיהיה כתוב מסירה ידנית סמוך ובמועד העבירה ואחר כך או מצלמות ואמצעים טכנולוגיים ונסיבות מבצעיות שהיית צריך לתת ועזבת את הבן אדם, ובסוף עוד סמכות ליועץ משפטי לממשלה שיכיר בכל מסירה אחרת שעשית.

ברשותכם, אני כן אעיר שתי הערות להקשר זה. ראשית, נכון, היה על זה שיח מקדים אבל גם שמענו את הערות הוועדה ואת הכיוון שעולה מהוועדה ואני חושבת שאנחנו מבינים את הכיוונים וגם רואים שיהיה איזשהו מענה לזה. למען הסדר הטוב, אני אומר שהוראה מסוג זה שלא קובעת איזשהו תעדוף, זו הוראה שמאוד מקובלת בחקיקה. אני מפנה לסעיף 35 לחוק העבירות המינהליות, לסעיף 237 לחסד"פ. כלומר, לא מדובר כאן באירוע חריג וכפי שגם נאמר אנחנו לא מכירים בעיות שעולות בשטח וזה גם מה שנהוג בהליכים פליליים שהמשמעות שלהם - להבדיל מהליכים מינהליים – היא גם הרבה יותר חמורה. אז כן צריך לומר את זה.

לעניין מה שהוצע כאן. אני כן חושבת שנכון אולי לקיים שיח משלים, בין השאר כדי לוודא שניתן מענה לאותם מקרים חריגים ושהנוסח נותן מענה. משהו שכמובן בשים לב להערות נשמעו בוועדה נוכל לסגור מול היועץ המשפטי כדי לראות שניתן מענה לצרכים. אני גם אומר כאן שאני לא בטוחה שנוהל של היועצת המשפטית לממשלה הוא מה שמתאים. זה לא מסוג הדברים שלרוב נוהגים להיקבע.

נוהל אכיפה? בוודאי שכן.

אנחנו לא מדברים כאן על נוהל אכיפה. להבדיל מדברים אחרים, זה לא נוכל אכיפה. אנחנו מדברים כאן על שאלה של מתי ממציאים דוח ובאיזו דרך. זה מאוד תלוי גם בשאלה אילו עבירות נאכפות. יש שונות בהקשר הזה בין המשטרה לבין גורמי האכיפה הנוספים.

אנחנו על סעיף 5 לא מצביעים עליו. הקראנו אותו. יהיה נוסח מוסכם.

סעיף 4 מוסכם?

כן.

בסעיף 5 יש לנו את הבעיה. סעיף 5 לא יוצבע עכשיו. אתה מעיר על סעיף 5?

על סעיף 4.

בבקשה. תציג את עצמך.

הסניגוריה הציבורית. סעיף 4, זה בעצם המקום היחיד לאורך כל הצעת החוק שמוזכר בו נושא הנקודות. זו הערה עקרונית של הסניגוריה הציבורית לכל המהלך הזה. לטעמנו אם אנחנו מעבירים דאו מנתקים את הפרות התעבורה מהמסלול הפלילי, ואנחנו אומרים שאנחנו כחברה תופסים את זה כמשהו פחות חמור, זאת כבר לא עבירה פלילית אלא הפרה, ראוי לעשות התאמות ורפורמה גם בכל שיטת הניקוד, לפחות לגבי חלק מהעבירות. לכרוך את הדברים האלה ביחד ולא להעביר את הצעת החוק הזאת בלי להתייחס לגובה הנקודות.

איתי, אתה יכול להתייחס להערתו?

בעניין שיטת הניקוד?

כן. או אתה או נציגי משרד המשפטים.

כל עוד שיטת הניגוד בתוקף, וכרגע אין שינוי בעניין הזה, למיטב ידיעתי לא מוצע תיקון לסעיף 69א לפקודת התעבורה. כלומר, שיטת הניקוד כרגע עומדת בעינה.

הנושא הזה עלה גם בדיון הראשון בוועדה. על מנת להבהיר את הדברים, שיטת הניקוד היא למעשה נקבעת מכוח פקודת התעבורה ותקנות התעבורה. למעשה ההסמכה לקבוע את הניקוד היא לקבוע בתוך פקודת התעבורה. אנחנו כאמור מפנים לסעיף הזה. שאלת הניקוד הפרשנית לגבי כל עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, זה נמצא בתקנות התעבורה שלפני שהחוק ייכנס לתוקפו למעשה יהיה צריך לעשות תיקון של תקנות התעבורה על מנת שבכלל הניקוד יחול גם על הפרות תעבורה. אגב הדברים האלה יהיה אפשר כמובן להידרש לדברים, אבל זה פשוט לא במסגרת של החוק הזה. אני כן אומר שכמובן שככל שיש הערות פרטניות, אני יודעת שבאופן שוטף, גם המשטרה וגם משרד התחבורה כן בוחנים עדכונים שצריך לעשות בשיטת הניקוד אבל פשוט זאת לא המסגרת. זאת סמכות של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים וכאמור זה כן משהו שמוסדר במסגרת תקנות התעבורה ולא במסגרת החוק הזה.

גם לנו היו שאלות על היבטי הנקודות, המדיניות של נקודות והמשמעות שלהן. החוק הזה לא לקח את המשימה של הסדרת הנקודות, איך מחלקים אותן, מה חמור ומה לא חמור. אנחנו כן מאמיניים שזה ישפיע על החוק הזה אבל החוק הזה אמור להיות מוחל ואפקטיבי בכל שיטת ניקוד, גם אם היא משתנה. הוא פשוט יודע לחיות עם מה שייקבע גם בהמשך. שיטת הניקוד, יש מה לבחון בה, אבל לא נעשה את זה בחוק הספציפי הזה.

בכוונת משרד התחבורה – בהסכמת שר המשפטים, אם אינני טועה – להביא איזשהו תיקון בעניין של שיטת הניקוד בהמשך להצעת החוק הזאת או כדי ליישם אותה?

יש שיח ויש עבודה שנעשית על שינויים בשיטת הניקוד, אבל לאו דווקא בהקשר של החוק הזה אלא באופן כללי אחרי מעקב של המציאות בשטח והתופעות העברייניות - נקרא להן כך - ההפרות, ההתנהגות של הציבור ובהתאמה לזה. זה לאו דווקא שינויים שנובעים מהחוק הזה.

גם יש סוגים חדשים של עבירות. צריך שהחוק שנחוקק יהיה גנרי ויוכל לחיות עם כל שיטת ניקוד שתהיה. אם אתם מתכוונים לעסוק בזה, זה בסדר. העיקר שנחוקק חוק שיודע לקבל בעתיד שינויים בשיטת הניקוד.

כך ניסינו לבנות את זה. אני רוצה גם להוסיף שבסוף שיטת ניקוד היא הפעלת אמצעים מינהליים על ידי רשות מינהלית ולכן זה בהלימה עם הפרות מינהליות ותוצאותיהן. לא מדובר על משהו שהוא עונשי. לכן המעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית איננו יוצר איזושהי סתירה מִנֵּהּ ובֵהּ אינהרנטית בין השימוש באמצעי הזה לאמצעי הזה, בין שני האמצעים והכלים.

בהצעת החוק הזאת, התיקון שמוצא בסעיף 69(א) לפקודה בעצם יחיל את שיטת הניקוד גם על הפרות תעברה.

נכון. אני מסבה את תשומת ליבכם שבסעיף 45(א) שמדבר על הוראות התחילה של החוק, כתוב שהחוק מותנה בכניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 69(א) לפקודת התעבורה כנוסחו המוצע במסגרת הסעיף. כלומר, בכל מקרה יהיה צריך לעשות תיקון של תקנות התעבורה לפני שהחוק ייכנס לתוקף.

אנחנו מצביעים על סעיף 4. סעיף 5 - בנוסח מתוקן ומוסכם, כשתביאו אותו אחרי דיונים ביניכם, בכיוון שהצענו, בנוסחים שהצענו – יוצבע בוועדה.

מי בעד אישור סעיף 4? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 4 אושר פה אחד.

סעיף 5 לא יוצבע היום.

נא להקריא את סעיפים 6, 7 ו-8 ואחר כך להסביר ואתם.

6. תקופות המצאת הודעה על החלטה להטיל קנס

(1) לא תומצא הודעה על החלטה להטיל קנס אם עברה שנה מיום ביצוע ההפרה, וטרם נשלחה בשלה הודעה כאמור. ואולם אם הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות להפרה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצועה.

(2) הייתה הפרת תעבורה הפרה שהיסוד הסביר לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיפים 27א או 27א1 לפקודת התעבורה, לא תומצא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה אם עברו ארבעה חודשים מיום ביצועה וטרם נשחה הודעה כאמור.

(3) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות להפרה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה למי שנהג ברכב אם לא עברה שנה מיום ביצוע ההפרה או אם לא עברו ארבעה חודשים מהמועד בו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצועה.

7. תיקון הודעה על החלטה להטיל קנס

(1) גורם מוסמך רשאי לתקן הודעה על החלטה להטיל קנס או להפיק הודעה חדשה, אם נוכח מיוזמתו או לפי בקשה, כי נפלה טעות בהודעה כאמור או שקרתה תקלה בנוגע להפקתה או לשליחתה. בחוק זה, "גורם מוסמך" – כל אחד מאלה, לפי העניין":

(1) לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי שוטר – שוטר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיכו לכך.

(2) לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי פקח או עובד הרשות המקומית כאמור בסעיף 27 –

אני מסבה את תשומת ליבכם כי הנוסח כאן שונה שהועבר לפני הדיון ואחר כך אני אסביר את השינוי.

היועץ המשפטי של הרשות המקומית או עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות המקומית שהוא הסמיך לכך.

(3) לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 28 – מי ששר התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיכו לכך.

(2) בקשה לפי סעיף קטן (א) תהיה בכתב, ויצורפו לה המסמכים התומכים בבקשתו, ורשאי גורם מוסמך לדרוש מהמבקש תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בבקשה. גורם מוסמך רשאי להחליט בבקשה על יסוד הבקשה בלבד.

8. השגה על החלטה להטיל קנס

(1) מפר רשאי להגיש לגורם מוסמך השגה על החלטה להטיל קנס (בחוק זה – השגה), בתוך 30 ימים מיום ההמצאה, ואם ההשגה היא מהטעם שהפרת התעבורה לא בוצעה בידי המפר – בתוך 90 ימים מיום ההמצאה.

(2) גורם מוסמך רשאי לבטל החלטה להטיל קנס, בהתקיים אחד מאלה:

(1) אם נוכח כי לא בוצעה הפרת תעבורה.

(2) אם נוכח שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים.

(3) לעניין השגה מהטעם שהפרת התעבורה לא בוצעה בידי המפר – אם המפר הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע ההפרה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור סעיף 27ב לפקודת התעבורה.

(3) מפר שהגיש ערר על החלטה להטיל קנס אינו רשאי להגיש השגה בשל אותה החלטה.
(4) גורם מוסמך רשאי לדון בהשגה שהוגשה לאחר שחלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שההשגה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במפר ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

(5) גורם מוסמך יחליט בהשגה בתוך זמן סביר, וינמק את החלטתו.

(6) הגשת השגה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס בשל הפרת התעבורה.

אני אתייחס לסעיפים כסדרם. לגבי סעיף 6. למעשה מדובר בסעיף מהוראות סדר הדין הפלילי שבעצם קובע מגבלות על האפשרות להמציא כיום הודעה על ברירת קנס. ניתקנו את אותן תקופות וקבענו את אותם כללים גם כאן. שימו לב שבמסגרת הסעיף יש הבחנה בין הפרות מצולמות להפרות שלא מצולמות, לאור הרציונלים שעלו שבהפרות מצולמות זה משהו שאחר כך יותר מקשה על האזרח להתמודד עם זה ככל שחולף הזמן. כי זה משהו שנשלח אחר כך – אגב הדברים שנאמרו קודם – בדואר, לא ניתן לו במקום, ואז זה יותר קשה. לכן התקופות הן מלכתחילה מאוד מוגבלות. כאן מדובר על ארבעה חודשים בלבד.

כמו כן הסעיף מתייחס להבחנה בין מקרה בו הנהג – סעיף 27ב מדבר על החזקה, מי שהוא בעל רכב, מי שנהג ברכב, והוא גם מאפשר אפשרות להוכיח שלא הוא נהג ברכב ואז במקרים האלה, בהם צריך להסב את הדוח לאדם אחר, יש הארכה של התקופות בהתאם כי זה תהליך שכרוך בזמן.

לסעיף 7. הסעיף מסדיר את האפשרות לתקן את ההודעה. מדובר כאן על מקרים שהרשות המינהלית, כחלק מסמכויות עזר שיש לה, יכולה גם לתקן את החלטותיה אם היא רואה שנפלה טעות בין ביוזמתה ובין לפי בקשה, שזאת טעות, תקלה, אם בשליחה שלה או אם בהפקה שלה. הגדרנו כאן מי הגורמים המוסמכים. כלומר, מי אותם גורמים שהם יוסמכו לקבל את ההחלטה. הגורמים הם בהתאמה לגורם שנתן את הדוח. סעיף 27 מדבר על הסמכה של פקחים ועובדי רשות מקומית. סעיף 28 מדבר על הסמכה של עובדי ציבור על ידי שרת התחבורה.

לגבי סעיף 27, כמו שאמרתי, יש כאן שינוי מהניסוח שהופיע באתר שהתייחס ליועץ המשפטי של הרשות המקומית או עובד הרשות המקומית, בשים לב לעובדה שחלק מהיועצים המשפטיים של רשויות מקומיות הם יועצים משפטיים חיצוניים.

אופן העסקה. כן.

כן. אופן העסקה שלהם הוא שזה יועץ משפטי חיצוני. סברנו שנכון להגדיר במפורש שמדובר במקרים של עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות המקומית שכמובן שגם הוא עובד הרשות המקומית. הבהרנו את זה כדי להתאים לסיטואציה של יועצים משפטיים חיצוניים.

אבל ההגדרה הזאת מכסה גם את המקרה הזה? כלומר, אם כותבים עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות המקומית?

במקרה הזה למעשה זה רק היועץ המשפטי של הרשות המקומית ואין לשכה משפטית, כך שבמקרים האלה לא יהיה לו את מי להסמיך והוא יצטרך לקבל את ההחלטות בעצמו. מרכז השלטון המקומי יתייחס לחלופה הזאת.

הערה אחרונה לעניין סעיף 8. מדובר כאן על השגה שהיא בחינה מינהלית חוזרת. זה עדיין נמצא ברשות המינהלית שיכולה לבחון שוב את החלטתה ובמקרים המתאימים לתקן אותה או לשנות אותה. גם לאזרח יש אפשרות קודם להעלות את ההחלטות שלו בפני הרשות ולקבל החלטה מנומקת אתה הוא גם יכול ללכת להגיש ערר ולתקוף אותה. לא קבענו חובה להגיש השגה. היא לא קבועה במסגרת החוק. כמו כן אני אציין שזו חלופה שהיא מקבילה כיום לבקשה לביטול הודעה. כיום יש לנו את הבקשה לביטול שזאת כן אופציה שקבועה כיום. אנחנו במקום זה התייחסנו להשגה שזו החלופה המינהלית. כלל ההוראות לגבי הנפקות הן כמובן קבועות בסעיף.

בסעיף 8, הגורם המוסמך, זה אותו גורם מוסמך.

אותו גורם מוסמך. כן. התייחסנו: בחוק זה – הגורם המוסמך. שינינו כך שזה יהיה בחוק זה על מנת שיהיה ברור שמדובר על אותו גורם.

רציתי לשאול. היום מה שמקובל זה שאם בן אדם מקבל דוח, הוא מגיש בקשה להישפט או עושה השגה באתר. אז מקפיאים לו את הדוח. יש הקפאה של הדוח. כאן כתוב שהגשת ההשגה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס. רצינו לשאול האם לא עדיף, כדאי אולי לקבוע בסעיף 9(ב) להצעת החוק כי הוראות הסעיף לא יחולו על מי שהגיש השגה. זאת אומרת, במקום שייווצר מצב אבסורדי שהוא משלם את הדוח, נוצר מצב אבסורדי שהוא משלם את הדוח ואז מגיש השגה כי אומרים לו שעצם הגשת ההשגה לא מקפיאה את סד הזמנים לתשלום. אולי כדאי כן לחדד ולדייק ולומר שמי שמגיש השגה או בקשה להישפט, כן נקפיא לו את סד הזמנים לתשלום הקנס כדי שלא ייווצר בלגן כזה. היום כך זה מקובל.

אני אחדד. למיטב ידיעתי זה לא לגמרי מדויק. כלומר, יש היום הבחנה בין בקשה להישפט לבין בקשה לביטול. בקשה לביטול, שזאת השגה, אינה מקפיאה גם כיום את מועד התשלום.

למשטרה.

כן, בקשה לביטול שמוגשת למשטרה לא מקפיאה את מועד התשלום וגם כיום האזרח נדרש במקביל לשלם את הדוח על אף הוא הגיש את אותה בקשה לביטול. בכל הנוגע לבקשה להישפט שבמקבילה שלנו זאת הגשת ערר, זה כן דוחה את מועד התשלום. גם בחוק הזה. כלומר, במובן הזה אנחנו שומרים על האיזון הקיים כיום שבו השגה, פנייה לרשות המינהלית, לא דוחה את התשלום אבל לעומת זאת ברגע שזה מועבר לערכאות שיפוטיות, זה כן דוחה את התשלום.

למען הסדר הטוב אני אציין שככלל, הכלל במשפט המינהלי הוא שהגשת עתירה מינהלית לא דוחה את מועד ביצוע ההחלטה. כאן אנחנו כן חשבנו שנכון לשמור את הכלל שקבוע גם כיום במשפט הפלילי, שהבקשה להישפט – או במקרה שלנו ערר – היא כן דוחה את ההחלטה המינהלית. כלומר, לא צריך לשלם. במובן הזה חרגנו – אני אקרא לזה כך – מהכלל הנהוג במשפט המינהלי כי חשבנו שלא נכון, אגב המעבר הזה, גם לשנות את האיזון וכן חשבנו לשמר את זה אבל זה הולך לשני הכיוונים. כלומר, שמרנו את האיזון בשני הכיוונים.

ההתייחסות שלנו היא לסעיף 7(א) פסקה (2). כפיט שציינה נציגת משרד המשפטים, נעשה שינוי בשאלה מי מוסמך להחליט בהשגה שהוגשה בגין דוח שנתן פקח שהוא עובד הרשות המקומית. מלכתחילה היה מוסמך לכך היועץ המשפטי לרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך. בדיונים שנעשו בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לוועדה ואחר כך גם שותפנו בדיונים הללו, עלה הקושי בכך שיועץ משפטי חיצוני לרשות מקומית, שהוא אינו עובד הרשות המקומית, יסמיך גורמים להתייחסות להשגה. אנחנו, מרכז השלטון המקומי, סבורים שכשם שיש אפשרות להסמיך יועץ משפטי חיצוני לרשות מקומית, כך יש אפשרות להסמיך גם גורמים אחרים שהם חיצוניים לרשות המקומית שגם הם יוכלו להתייחס להשגות. ואולם, מאחר שכאן בחוק ההפרות המינהליות שנדון כעת בוועדה מדובר בהפרות מינהליות מהסוג שבעיקר נאכף על ידי המשטרה ובשוליים על ידי הרשויות המקומיות, לפחות בשלב הזה, אם אנחנו מדברים על אכיפה של נת"צים, אם אנחנו מדברים על אכיפה של אופניים חשמליים, רק שם כרגע מוסמכים המפקחים של הרשויות המקומיות לאכוף. אלו עבירות שבדרך כלל נאכפות על ידי עיריות שם יש חובה להעסיק יועץ משפטי פנימי ולכן את הדיונים על הסוגיות של שימוש בסמכות עבור יועץ משפטי חיצוני, נקיים.

יש עדיין רשויות עם יועץ משפטי חיצוני.

רבות, רבות. היועץ המשפטי לממשלה מסמיך אותו. חייבים כתב הסמכה כדי לבטל דוחות.

נכון. מה שאומרים חברי הוועדה, מאוד נכון. שוב, כמו שאמרתי, העבירות שנאכפות כרגע מכוח חוק ההפרות המינהליות, הן עבירות שבדרך כלל אוכפות עיריות ושם יש חובת העסקה פנימית. אכיפה בנת"צים ואכיפה של אופניים חשמליים הן אכיפות שבדרך כלל נעשות על ידי עיריות. לכן את הדיון הזה שחברי הוועדה, שניהם יוצאי השלטון המקומי ועוד חברת ועדה שמכירה את התחום, אנחנו מקיימים עם הממשלה לימים בהם הפרות תעבורה יחולו לא רק על העבירות האלו. כמו שאמרתם, נכון, יועצים משפטיים חיצוניים מוסמכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

כן. לא יתחילו להסמיך גם עובדים של יועץ משפטי. אם זה פנימי, היועץ המשפטי או מישהו מהמחלקה המשפטית, ואם זה חיצוני, עורך דין חיצוני אחד שיש לו כתב הסמכה. אחרת אתם סתם מסבכים את העניין של ההסמכות.

השאלה, גברתי, אלה תמיד המסות של ההשגות. ככל שיהיו הרבה מאוד השגות, ככל שיהיו יותר עבירות בתחומים שהרשויות המקומיות אוכפות, להטיל את הכול על יועץ משפטי אחד – זה לא דבר שהוא אפשרי. הדבר הזה יכול להזיק לתושבים שבינתיים מתעכבים כי הוא לא עומד בהספק. ברור שהסוגייה הזאת תגולגל לפתחנו ככל שעבירות חניה יבואו להפרות מינהליות. כרגע, גברתי צודקת, מדובר באמת במקרים שיהיו בשוליים בשלב הזה בגלל סוג העבירות שנאכפות בחוק הזה.

לכן כן היה חשוב להבהיר את הדבר הזה גם לפרוטוקול כדי שיהיה ברור שההסדר שחל כרגע לא בהכרח יחול בשעה שמדובר בהפרות תעבורה אחרות שיהפכו להיות מינהליות, כן או לא.

הצעות פרקטיות לפתור את מה שעולה כאן או שאתם אומרים זה מה שיש ומתקדמים.

הנוסח כרגע מקובל גם על מרכז השלטון המקומי. בהצעת החוק עבירות החניה מכוח חוקי העזר, לא מוצע בשלב הזה להעבירן החדש בגלל שזה משהו שטרם נדון. הוא לא נדון בצוות הבין-משרדי.

אני מבינה שבנוסח שאתם מציעים הרחבתם את זה, כמו שמירה מבקשת.

לא בדיוק הרחבנו את זה.

אם זאת לשכה משפטית, זה יועץ משפטי ואם זה עורך דין חיצוני, זה החיצוני.

נכון. רק החיצוני.

החיצוני או מי מטעמו.

לא. זה לא הורחב.

לא בשלב זה מאחר שכרגע העבירות הן עבירות מצומצמות.

אם כן, הנוסח מקובל. יש עוד איזושהי שאלה לגבי סעיף 8(ה), "גורם מוסמך יחליט בהשגה בתוך זמן סביר". למה לא כותבים כאן את הזמן כמו בכל הזמנים של השגות? כל מועד של השגה, מי שמשיב על השגה, אומרים לו 60 ימים, 90 ימים, אבל למה תוך זמן סביר? למה אין זמן?

זה כן ניסוח שקיים כיום בחוק העבירות המינהליות. אני מפנה לסעיף 8א(ב).

אני אתן לך הרבה דוגמאות שלהשגה כן יש מועדים. למה שלא יהיו מועדים? למה זמן סביר? מה זה זמן סביר?

כאמור, זה נסמך על ההוראות הקיימות. אני יודעת שיש מקומות שיש שם את פקודת ההנמקות שמדברת.

למה שלא יהיה תחום בזמן? מה זה זמן סביר? אנשים מגישים השגה, רוצים תשובה, רוצים לדעת תוך כמה זמן. היום עוד יותר מזה כאשר המגמה שאם אתה לא משיב על השגה, אומרים לך שההשגה שלך התקבלה.

הבעיה עם לימור מגן תלם היא שהיא הייתה יועצת משפטית של עירייה.

גם תובעת.

היית שנתיים?

כן. שנתיים ועוד 18 שנים. גם יועצת משפטית וגם תובעת. השגה תוך זמן סביר. אני חושבת שבסעיף 8(ה) חייבים לקצוב זמן ולא להשאיר את זה כך פתוח באוויר ולומר תוך זמן סביר.

למען הסדר הטוב אני אומר שמניסיוני מסעיפים כאלה, לרוב אנחנו לא כותבים זמנים בחקיקה ראשית.

יש דוגמאות לכאן ולכאן.

יש דוגמאות. אני לא אומרת שלא.

יש דוגמאות. אני אומרת שהיום יש מגמה שאם אתה לא עונה להשגה, אפילו רואים את ההשגה שלך כהתקבלה. אני יכולה לתת לכם אין ספור דוגמאות. לכן אני חושבת שכן חשוב כאן, אם כבר עושים את השינוי הזה, לעשות אותו עד הסוף ושיהיה כאן מועד.

אני רוצה לתת זווית אחרת.

חודש זה זמן סביר? חצי שנה זה זמן סביר? ארבעה חודשים זה זמן סביר?

לגבי הזמן אנחנו יכולים לנהל כאן דיון. אני חוששת מצב הפוך, שבמידה ואנחנו נקצוב זמן ונקבע שלצורך העניין אם בסוף הזמן הזה ההשגה תבוטל - - -

לא. לא אמרתי שהיא תבוטל. אמרתי שהיום יש אפילו מגמה כזו ולכן זה צורם לי כאן שאין זמן. לא ביקשתי שאם זה לא יהיה זמן סביר, ההשגה תתקבל. צריך לקצוב זמן ואז אפשר להגיד בסיפה, ומקסימום במקרים חריגים אפשר לבקש אורכה כדי לתת תשובה. אבל לדעתי לגמרי צריך לנקוב כאן בזמן מענה.

אם קובעים זמן, צריך לחשוב מה ההשלכות של אי עמידה בזמן ולראות שאנחנו לא יוצרים מצב שאנחנו מתמרצים את האזרחים להציף את המערכת בבקשות.

אבל האזרח שמגיש השגה רוצה לדעת שנותנים לו תשובה תוך פרק זמן והוא יודע מתי הוא מחכה לתשובה.

האזרח, כל לוח הזמנים עובד לרעתו. שלחו לו דואר רשום - לא ענה, לא התייחס, עברו 15 ימים, נגמר. האיש שצריך לטפל, אין לו הגבלת זמן. את באגף אסטרטגיה גורמת לעובדי המדינה לעמוד בזמנים, אז את לא רוצה להגביל אותם בזמן?

אני מסכימה לחלוטין. בכל מקרה אנחנו נגביל, בין אם זה יהיה בתקנות או בנהלים. הדברים האלה בוודאי יוגדרו ברשות המבצעת.

למה? את רוצה לקחת לוועדת הכלכלה את ההשפעה שלה על החוק?

לא, חלילה אדוני. היום אנחנו נמצאים במצב שבו אזרחים יודעים שלדוגמה בבקשה להישפט, שאם עובר איקס זמן מרגע שהם ביקשו להישפט והמדינה לא הגישה כתב אישום כתוצאה מעומסים, זה נמחק. ההסדר הוא הסדר הגיוני. אם אנחנו בזמן מסוים לא נותנים מזור לבעיה המשפטית והמדינה לא עומדת בעומס, אי אפשר לגרור את הבן אדם אבל החשש הוא שאז נוצר ניצול לרעה ואנחנו יודעים שקיימת היום פרקטיקה של אנשים שמנצלים לרעה את העומסים.

אל תסתכלו על אוכלוסייה מסוימת שחושבים שהיא מייצגת. תסתכלו על כלל האזרחים שמגישים השגה ורוצים לדעת.

על בן אדם נורמטיבי.

כן. בן אדם נורמטיבי.

אתם אומרים שהוא יענה לכם תוך לכם תוך 15 ימים. אתם לא תענו לו? לא חלים עליכם כללים? אני לא מכיר דבר כזה. היום עשינו חקיקה בהיתרי בנייה כאשר תוך איקס זמן לא נתת – זה מאושר. זאת רגולציה. עובד ציבור מגיב בזמן קבוע. תגידו מה הזמן.

נכון, קחו לעצמכם יותר זמן ממה שאתם רוצים, אבל תכתבו במועד.

אני אפנה לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), זה חוק מסגרת שהוא קובע פרק זמן למתן החלטות. "נתבקש עובד הציבור להשתמש בסמכות שנתונה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם אך לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה". כלומר, יש לנו חוק שכן קובע מסגרת לדברים.

אפשר לקבוע כאן את אותו מועד שהצעת.

כן, אבל למען הסדר הטוב, החוק הזה כן קובע הסדר שהוא מלא יותר כי הוא כן מתייחס גם לאפשרות להאריך את זה בנסיבות אחרות.

תפני לסעיף הזה.

או שתנקבו זמן ותכתבו כאן.

יש כאן הוראה ספציפית שאומרת בתוך זמן.

פשוט תנקבו בזמן.

בתוך הזמן הקבוע לפי סעיף זה וזה.

או 45 ימים.

או זמן אחר. או הפניה לסעיף הזה או זמן אחר.

להבנתכם במטריה הזאת, מה הזמן הסביר?

הפניה מלאה לחוק. כן?

כולל כל ההסדר והסייגים שיש בו. אם צריך לפנות לאזרח לקבל עוד מסמכים, אם נדרש בירור נוסף.

איתי.

אין לי התנגדות להחלת הסעיף מתוך חוק ההנמקות. אבל להבנתי ברור שאם לא כותבים שום דבר, יחול ההסדר שחל כאן, תוך זמן סביר. לכן הפרשנות שלכם, אני לא בטוח שהיא מדויקת.

תרשמו תוך 60 ימים וגמרנו.

זו אפילו סתירה חוקית. אם חלים 45 ימים והשתמשתם במילה זמן סביר, סתרתם את עצמכם. אל תכתבו כלום. לפי המועדים הקבועים בחוק אבל לא המילה "סביר" כי סביר פתוח לפרשנות אחרת.

תרשמו תוך 60 ימים.

אתם לא יודעים להחליט בדבר הזה עכשיו? אנחנו רוצים להצביע.

רציתי להתייחס דווקא לגבי סעיף 8(ב). לפי נוסח הסעיף ב-8(ב), הגורם המוסמך אליו מוגשת ההשגה, יש לו החלטה בינארית – או לבטל לגמרי את הקנס או להשאיר אותו על כנו. אנחנו חושבים שזה לא חייב להיות בינארי. יכולים להיות מקרים בהם ראוי לאפשר להפחית את גובה הקנס. למשל, נכון, דיברתי בטלפון בזמן הנהיגה אבל עשיתי את זה כי הייתה שיחה דחופה מבית החולים. יכול להיות שבמקרה הזה ההחלטה הצודקת היא לא ביטול מוחלט או הותרת גובה הקנס על כנו אלא הפחתה של גובה הקנס. אני אגיד שזה הרבה יותר משמעותי בעינינו כאשר אנחנו נדבר על סמכות של בית הדין לתעבורה כי שם לכאורה ההחלטה היא בינארית.

תודה על הערתך. כל סעיף 8 לא יוצבע. סעיפים 6 ו-7 יוצבעו. תביאו נוסח סופי לסעיף 8 ואז הוא יוצבע כפי שתביאו בפעם הבאה אחרי שתנסחו את כל ההסכמות וההסתייגויות שנשמעו כאן.

מי בעד אישור סעיפים 6 ו-7 מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 6 ו-7 אושרו פה אחד.

סעיף 8 יובא בנוסח מתוקן וסופי ויוצבע בוועדה בהמשך.

נא להקריא את סעיף 9 ו-10.

פרק ד': תשלום קנס בשל הפרת תעבורה

9. מועד לתשלום קנס בשל הפרת תעבורה

(1) מפר שנמסרה לו הודעה על החלטה להטיל קנס ישלם, בתוך 90 ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה כאמור, אלא אם כן הגיש ערר.

(2) שילם מפר את הקנס בשל הפרת התעבורה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כאילו הודה בביצוע הפרת התעבורה. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מפר ששילם את הקנס כאמור וההחלטה להטיל קנס בוטלה לפי סעיף 8(ב) או שהגיש ערר.

(3) בוטלה החלטה להטיל קנס לאחר ששילם המפר את הקנס בשל הפרת התעבורה, יוחזר למפר סכום הקנס ששולם.

(4) לא שילם את הקנס בשל הפרת תעבורה כאמור בסעיף קטן (א), חלפו המועדים להגשת השגה או להגשת ערר, ולא הגיש המפר השגה או ערר או הגיש בזמן השגה והיא נדחתה, רואים את המפר בתום המועדים האמורים, כאילו הודה בביצוע הפרת התעבורה. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מפר שהגיש השגה שלא במועד אך גורם מוסמך דן בה לפי סעיף 8(ד) וביטל את ההחלטה להטיל קנס, או על מפר שבית דין לתעבורה החליט לדון בעררו אף שהוגש באיחור לפי סעיף 18(ג).

10. תוספת פיגור על אי תשלום קנס במועד לתשלומו

(1) קנס בשל הפרת תעבורה שלא שולם, כולו או חלקו, במועד לתשלומו כאמור סעיפים 9(א) או 18(ד), לפי העניין (בסעיף זה – המועד לתשלום הקנס) תיווסף עליו תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – תוספת פיגור).

(2) שיעור תוספת הפיגור יהיה שלושים וחמישה אחוזים מהקנס בשל הפרת התעבורה או מחלקו שלא שולם, לפי העניין, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מהמועד לתשלום הקנס – חמישה אחוזים נוספים מהקנס בשל הפרת התעבורה או מחלקו שלא שולם, לפי העניין.

(3) גורם מוסמך לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה על ידי מפקח שהוא עובד הרשות המקומית, רשאי לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגור, כולה או מקצתה, אם נוכח שהעילה לאי תשלום במועד היא אחת מאלה:

(1) נבצר מהמפר לשלם את הקנס בשל הפרת תעבורה במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו.

(2) הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

(4) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תהיה בכתב. הגורם המוסמך רשאי להחליט בבקשה על יסוד הכתב בלבד.

(5) סכום ששולם או שנגבה על חשבון קנס בשל הפרת התעבורה שנתווספה עליו תוספת פיגור ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות לנקיטת הליכי גביית קנס בשל הפרת תעבורה שלא שולם במועד על פי חוק זה, לאחר מכן לחשבון תוספת הפיגור ולבסוף לחשבון הקנס.

גם בסעיף קטן (ה) יש שוני מהנוסח שהועלה לאתר הוועדה.

אני אתייחס לשני הסעיפים. סעיף 9 קובע לנו את המועדים לתשלום הקנס וכן מתייחס גם לנפקות של תשלום או אי תשלום ומה בעצם הנפקות בפועל של הדברים האלה. זה נועד ליצור איזושהי סופיות. כמובן שיש לבין הדין סמכות לדון בערערים גם כשהוגשו באיחור, ואנחנו נתייחס לזה עת נגיע לסעיף 18, אבל הוא כן נועד ליצור איזושהי ודאות ולהסביר את המסגרות של כל אחת מהפעולות.

לגבי סעיף 10, הוא מדבר על תוספת הפיגור. אני אציין בהקשר הזה שכיום תוספת שקבועה לגבי עבירות תעבורה, גם כאשר מדובר בעבירות ברירת משפט, אלה 50 אחוזים ולאחר מכן עוד 5 אחוזים כל חצי שנה. נוכח המעבר להליך המינהלי, סברנו שנכון להפחית את הסכום הזה מ-50 אחוזים, כפי שקבוע היום, ל-35 אחוזים. סברנו שהסכום הזה הוא מצד אחד כן משקף עדיין את החומרה והסכנה שיש במעשים האלה, ולצד זה גם נותן איזשהו ביטוי לשינוי הנורמטיבי שאנחנו עושים מהמעבר לפלילי, למינהלי.

בכל הנוגע להתייחסות, התייחסנו רק לסמכות של רשות מקומית להפחתת תוספת הפיגור. הסיבה לכך היא שבכל הנוגע לדוחות שמטילה המשטרה או גורמים אחרים, אלו נגבים על ידי המרכז לגביית קנסות. למרכז לגביית קנסות יש סמכות להפחית את תוספת הפיגור. זה משהו שמוסדר במסגרת חוק המרכז לגביית קנסות. המגמה שלנו, הייתה בעבר הצעת חוק ממשלתית מ-2018 שרצינו לקדם אותה ולצערי לא הספקנו, שנועדה להפוך את זה לסמכות ייחודית על מנת לרכז את כל ההחלטות האלו בידי המרכז לגביית קנסות שזה גורם אחד ריכוזי בעל ראיית רוחב, וליצור איזושהי שוויוניות ואחידות בהחלטות האלה. משכך אנחנו מתייחסים במסגרת החוק רק להפחתה של גורם מוסמך של רשויות מקומיות כי שם זה לא בהכרח נקבע על ידי המרכז וכדי להבטיח כמובן גם במקרים האלה אפשרות להפחית תוספת פיגור.

בכל הנוגע לסדר הגבייה, ראינו שהייתה אי התאמה בין ההוראה בחוק לבין הוראות המרכז לגביית קנסות. להבנתנו בפועל כיום, בגלל שהוראות המרכז לגביית קנסות הן הוראות פרטניות ומאוחרות, אז פועלים לפי ההסדר שם ומשכך - גם בתיאום עם מרכז השלטון המקומי - התאמנו את ההוראה על מנת ליצור אחידות ולמנוע איזושהי סתירה בין הוראות החוק הזה.

זה קודם כל על חשבון ההוצאות.

על חשבון ההוצאות, לאחר מכן על חשבון תוספת הפיגור ולאחר על חשבון הקנס. נמצאים כאן גם נציגים מהמרכז ככל שיש שאלות בהקשרים האלה.

הערות לסעיפים האלה.

את הערה הזאת העברנו גם בכתב לגבי סעיף 10(ב) על שיעור תוספת הפיגורים. אנחנו חושבים שמכיוון שכבר לא מדובר בעבירה פלילית אלא בהפרה מינהלית, אין הצדקה לתוספת פיגורים עונשית, בוודאי לא בסכומים האלה וניתן להסתפק בתוספת פיגורים "רגילה", זו שקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

לגבי סעיף קטן (ג) שבעצם הוסף לקראת הדיון היום, רשימת המקרים בהם ניתן לפטור אותם מריבית הפיגורים היא רשימה סגורה. אחד מהיכולות לפטור אדם, זו סיבה שאינה תלויה בו. שאלה שהיא קצת פילוסופית אולי. אדם מוחלש, אדם שהוא בעוני, האם עוני תלוי בוא או לא? למה לא להוסיף עוד סעיף רחב שהוא בשיקול דעת שיאפשר לגורם המוסמך לפטור מתשלום ריבית גם במקרים שהם לא אחד מהשניים האלה, כדי לא להיגרר לאותן שאלות פילוסופיות?

אני מוצא טעם בהערה שלך וגם דיברנו על זה קודם.

מנהל המרכז לגביית קנסות. לגבי העניין של תוספת פיגורים. אנחנו בעולם של אכיפה. אני חייב לציין ש-90 אחוזים מהחייבים משלמים עוד לפני צבירת תוספת פיגורים. אנחנו עושים עבודה מאוד מאוד מאומצת מול החייבים, שליחת סמסים וכדומה. הנקנס הנורמטיבי משלם. יש לנו בעיה עם הלא נורמטיביים ואלה – קראתם להם המועדים – מתחלקים לשניים. אותם אנשים שצריכים את התמרוץ כי הם יודעים שיבוא קנס או תוספת ריבית מאוד גבוהה יחסית של 35 אחוזים והם אלה שגם עושים שיקול כמה עולה להם המינוס בבנק ולפעמים הם מתחשבים בזה, ויש כאלה שגם העניין הזה לא עוזר.

לכן אנחנו כן סבורים שתוספת של 35 אחוזים היא אלמנט מאוד מאוד משמעותי בגבייה. גבייה/אכיפה. אנחנו מדברים בעולם של אכיפה.

דבר נוסף. אזרח שמתקשה, הדרך אלינו מאוד קלה לבקש הפחתה בפיגורים. יש לנו מנגנון מאוד מאוד משומן שמטפל בעשרות אלפי פניות של אזרחים, ובין היתר הוא לוקח בחשבון ונותן דגש על מצב סוציו אקונומי. אזרח שמתקשה, אזרח שטוען או מוכיח לנו שהוא לא שילם בגלל חסרון כיס, אנחנו כן מפחיתים לו את הפיגורים האלה. אבל אזרח שלא מוכיח ולא עומד בזה, בהחלט אנחנו חושבים שהסנקציה הזאת היא סנקציה חשובה מאוד לגבייה וחשובה מאוד להרתעה.

תודה. איתי.

אני מציע שנעבור סעיף-סעיף. יש לנו הערות לסעיף 9 קודם כל.

כן. הערות לסעיף 9 ולסעיף 10.

סעיף 9 ו-10 אומרים שמפר ששילם את הקנס רואים אותו כאילו הודה בביצוע הפרת התעבורה. המנגנון שמוצע כאן מבוסס על זה שלפעמים עדיף למפר – גם אם הוא לא ביצע את העבירה – לשלם. מבטלים את האפשרות ללכת להליך פלילי, הופכים את זה להליך מינהלי אבל מסתכלים על זה כעל מנגנון תמרוץ. השאלה אם העניין של ההודאה בביצוע עבירה הוא חזקה נכונה. לא תמיד אתה משלם כי אתה מודה בביצוע העבירה אלא כי אתה לא רוצה להיכנס להליך הזה ולשאלה האם באמת ביצעתי או לא ביצעתי ועדיף לי לשלם ולסיים. לכן אני לא בטוחה שהחזקה הזאת שלפעמים היא נכונה בהליך הפלילי, לא בטוח שהיא מתאימה להליך המינהלי.

מעבר לזה, בהליך הפלילי כתוב "הודה והורשע". כאן בעצם אין הגנות. ברגע שהוא מודה, אין עניין של הרשעה ואז השאלה אם כן צריכות להיכנס הגנות או לא.

הגנות שקיימות במשפט הפלילי. זאת שאלה רוחבית שדיברנו עליה כמה פעמים.

גם כיום בסדר הדין הפלילי כן כתוב שמי ששילם, רואים אותו כאילו הוא הודה.

זה קיים גם היום.

מדובר על העולם הפלילי.

עדיין לבית המשפט יש כאן אפשרות.

אם הוא משלם, זה לא מגיע לבית משפט.

נניח שהוא שילם ויש חזקה שבעצם הוא הודה. הוא כבר לא יכול לפנות יותר.

גם אצלנו וגם בהליך הפלילי, אחרי שהוא שילם, אם הוא רוצה לבוא ולפתוח את זה בפני בית משפט, לבית משפט יש סמכות. גם לבית הדין שלנו תהיה סמכות לפתוח ולדון בדברים. אחרי הכול יש לנו אפשרות לבית הדין לדון בערר גם אם הוא הוגש באיחור. לכן החזקה הזאת חלה רק ככל שהיא לא נפתרת. גם במשפט הפלילי זה כך. כלומר, ככל שהוא שילם והוא פונה לבית דין ואומר על אף ששילמתי, אני רוצה לפתוח כי התברר לי משהו שלא היה ידוע לי קודם לכן, כי קרה שינוי נסיבות, כי יש לי טעמים שמצדיקים זאת – כמובן שבית הדין, כערכאה שיפוטית, יוכל לפתוח את הדברים ולדון. כמו שגם אמרתי קודם, המילה "הורשע" לא מתאימה כאשר אנחנו מדברים במשפט מינהלי.

גם החזקה. מה שהם אומרים מהמחלקה המשפטית, הם אומרים בצדק, שכל החזקה הזאת, למרות שהיא קיימת היום, היא קיימת בדין הפלילי, לגבי עבירות פליליות, והשאלה באמת אם צריך לתת איזו חשיבה שכאן זו כבר עבירה מינהלית.

הבנתי את ההערה. אני אומרת שאנחנו חשבנו שזה מתאים כדי להביע איזשהו סופיות של הדיון. אני מזכירה למשל שהנושא של מפר תנועה מועד, אנחנו סופרים את ההפרות רק כאשר יש לנו - נקרא לזה – הפרה חלוטה. לא אוטומטית מזה שנתן לך דוח שני אלא שניתן לך דוח נוסף לאחר שבקודמים יש לנו סוג של החלטה סופית.

זאת המשמעות של ההודאה.

כן. זאת המשמעות של ההודאה.

צריך לכתוב את זה.

אני מפנה להערה שהייתה מבחינת הנוסח שאפשר גם לשקול את זה. בהגדרות שלנו התייחסנו להחלטה סופית להטיל קנס וכתבנו "החלטה סופית של בית דין לתעבורה או פסק דין של בית משפט המאשרים את ההחלטה להטיל קנס ורואים מפר שחלות לגביו הוראות סעיפים 9(ב) או (ד) כמי שניתנה לגביו החלטה סופית". כלומר, זה נועד בסוף להביע איזושהי סופיות. כמובן שלבית דין או לבית משפט תהיה סמכות במקרים המתאימים לפתוח את זה אבל זה נועד ליצור את הסופיות שאני מזכירה שגם משרתת אותנו בכל הנוגע למפר תנועה מועד שאנחנו כן רוצים גם מבחינת האזרח להעניק לו את ההגנות האלו שכפל הקנס יוטל עליו רק לאחר שיש החלטה סופית בעניינו.

אדוני היושב ראש, בוקר טוב.

מה העניינים?

אתה תגיד לי.

אתה מאוכזב שהממשלה נופלת?

לא.

והכנסת?

כן.

אז תשמור על הכנסת. אתה מצביע על הכנסת?

אני ואתה.

אתה מצביע נגד פיזור הכנסת?

למה? יש לנו חוק.

לא הבנתי.

אחר כך נקיים שיחה בארבע עיניים, אני ואתה.

אני הבעתי את העמדה שלי לגבי החוק הזה באופן כללי. אחר כך הייתה לנו פגישה עם משרד המשפטים, עם הצוות, עם המנכ"ל, הסבירו את העניין. אני עדיין לא השתכנעתי באופן סופי שבאמת צריך את כל המהפכה ואת כל הרפורמה הזאת. בסופו של דבר אכפת לנו רק מהאזרח. אמנם עורכי הדין ולשכת עורכי הדין מתנגדים אבל בסופו של דבר העיקר הוא האזרח וטובתו. לכן אנחנו נבדוק את זה. אנחנו בשיג ושיח. יש כמה דברים וכמה רעיונות אבל הבסיס הוא שאנחנו עכשיו כאילו מעבירים את הנטל מהמדינה, מהמאשימה, לאזרח. הנטל במשפט פלילי מוטל על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר ועכשיו אמנם הופכים את זה לעבירה מינהלית. אבל בכל זאת, זאת עבירה והודאה בעבירה ותשלום הקנס, מה שכתוב עכשיו בסעיפים 9 ו-10 שרואים אותו כאילו הודה בביצוע הפרת התעבורה אבל זאת עדיין עבירה. נכון שלא הגדירו את זה כעבירה פלילית אבל זאת עבירת הפרת תעבורה.

לכן אני אומר שלגבי הקונספט הכללי אנחנו נדון בזה באופן כללי ונראה איך אנחנו נתקדם עם העניין הזה, אבל לעניין שני הסעיפים האלה, קודם כל אני חושב שאם אזרח לא מודה והוא פונה להגיש ערר, הפיגורים ממשיכים לרוץ. כאן אומרים שישלם, רואים אותו כאילו מודה, שיגיש ערר ואם הערר יתקבל, יחזירו את הכסף. אני אומר שאם אזרח סבור שהוא לא עשה את העבירה ופונה לוועדת ערר, כל עוד לא נקבע סופית משהו בפסק דין חלוט, בין אם זה של ועדת ערר, בין אם זה אחר כך אם הוא פונה לבית משפט שלום לתעבורה – צריך לא להחשיב. אנחנו רואים גם את הפיגורים. אמנם כאן הורידו את הפיגורים. גם לפי ההצעה שגם אנחנו הגשנו, אני וחברי אורי מקלב ואייכלר. הגשנו הצעות להוריד את ריבית הפיגורים. בכל זאת העברנו אתמול חוק של ריבית פיגורים, להפחית את ריבית הפיגורים ולהבחין בין ריבית פיגורים, ריבית רגילה, ריבית שקלית ודמי פיגורים. עכשיו הולכים לקרוא לזה דמי פיגורים. אבל גם 35 אחוזים אחרי חצי שנה ואחר כך 5 אחוזים, בכל זאת.

צריך גם לזכור שבצד הזה של הקנס הכספי יש נקודות. זה לא העניין הכספי. אכפת לאזרח מהנקודות יותר מה-5 אחוזים. לפעמים מעכבים את זה והולכים על מנת לא לצבור נקודות ואז לקבל שלילה של הרישיון.

אני חושב שאם אנחנו כבר מדברים על רפורמה, צריך גם להסתכל ולהתייחס לעניין הזה של ריבית הפיגורים שאין לה תקדים. 35 אחוזים ואחר כך 5 אחוזים.

גם לא מודיעים לאדם שממשיכים להיצבר. יכול להיות שהוא לא יודע. דיברנו קודם על דרכי ההמצאה. יכול להיווצר מצב שאדם מכל מיני סיבות לא יודע וממשיכים להצטבר הסכומים ומגיעים לסכומים מאוד מאוד גדולים.

נכון. לפעמים הקנס הוא אלפי שקלים.

נכון.

אם כן, מה אתה ממליץ?

אם אפשר, למען הסדר הטוב אני רק אציין שסעיף 9(א) קובע במפורש שאם אדם הגיש ערר, הוא לא חייב עדיין בתשלום הקנס. כלומר, במקרה שבו הוא הגיש ערר, הוא לא חייב בתשלום ולכן גם לא נצבר הסכום.

כשהוא הגיש ערר.

כן.

איפה זה כתוב?

בסעיף 9(א).

אם הוא הגיש ערר אחרי שנצברו פיגורים?

אי אפשר מבחינת לוח הזמנים.

התייחסנו לזה. סעיף קטן (ד) מדבר על כך שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מפר שהגיש השגה שלא במועד שהגורם המוסמך דן בה לפי סעיף 8(ד) וביטל את ההחלטה או על מפר שבית הדין החליט לדון בערערו אף שהוגש באיחור. בעצם סעיף 8(ד) מדבר על החריגים האלה.

אם הוא הגיש באיחור, מה ייחשב בסוף הקנס? הקנס עם הפיגורים עד להגשה או הקנס המקורי?

אם בית הדין החליט לדון בערערו, כלומר, הוא קיבל את זה ודן על אף שזה הוגש באיחור, כלומר, חובה לתשלום לא קמה עדיין כך שזה ייצבר ללא תוספת פיגור. יש הוראה שאנחנו נגיע אליה בהמשך, שאומרת כמה זמן ממועד מתן ההחלטה הסופית של בית הדין אתה חייב לשלם. יש איזו הוראה שמוסדרת.

אבל סעיף 9(א) לא אומר מה שאת אומרת עכשיו.

9(ד).

חשבתי שאמרת 9(א).

סעיף (א) הוא הכלל הרגיל שאומר שאם אתה מגיש ערר במועד, אתה לא חייב לשלם. סעיף (ד) מדבר על החריג כשאתה מגיש ערר באיחור.

אני מדבר על (א).

אלה שני סעיפים שמסדירים סיטואציה. הפניתי לשניהם.

בסעיף 9(א) כתוב שהוא צריך לשלם את זה תוך 90 ימים אלא אם כן הגיש ערר.

כלומר, כשהוא מגיש ערר, הוא לא צריך לשלם.

הוא לא צריך.

כן. לא נצברת לו ריבית.

לגבי הקושי שהעלינו לעניין הודאה בביצוע הפרת התעבורה, יש לנו הצעה.

את אותה חזקה שקבענו בהגדרה החלטה סופית להטיל קנס – "רואים מפר שחלות לגביו הוראות סעיף 9(ב) עד (ד) כמי שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס", להוריד את זה מההגדרה של החלטה סופית להטיל קנס וכאן יהיה כתוב במפורש "שילם מפר את הקנס בשל הפרת תעבורה כאמור בסעיף קטן (א), יראו אותו כמי שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס".

כלומר, בעצם אנחנו מדברים על עניין ההודאה שבעינינו היא הרבה יותר מתאימה להליך הפלילי ואומרים במפורש מה שאתם אמרתם גם כאן בעל פה, שמדובר על כאילו ניתנה לגביו החלטה סופית חלוטה.

אני אבהיר. הכוונה היא להבהיר חלף השימוש במילה הודאה, להבהיר את הנפקות של מה המשמעות של שולם או לא שילם, שרואים בזה כהחלטה סופית.

את התיקון בהתאם אנחנו נערוך בתיקון נוסחי בלבד בהגדרה. זה לא תיקון מהותי.

בסדר. אני כן אבהיר לפרוטוקול שכמובן זה נועד להביע את אותו דבר. כלומר, כן להביע את הכוונה של מה המשמעות, מה הנפקות של פעולות של פעולות של שילם או לא שילם שבמובן הזה זה כן גם עומד כלפי המפר וגם מחייב אותו. כן יש כאן חשיבות כדי שיבין מה המשמעות של המעשים. במובן הזה להבנתי מדובר בתיקון נוסחי ולא בהכרח מהותי מבחינת ההשלכות שלו.

גם לטרמינולוגיה יש משקל.

ברור. רק למען הסדר הטוב. השוואות להסדר הקיים.

לגבי סעיף 10(ב) שגם אנחנו הצבענו על הקושי שטמון בו לגבי תוספת הפיגור וההצטברות שיכולה להיות בלתי נגמרת של עוד 5 אחוזים בשל כל שישה חודשים, גם בלי שנמסרת איזושהי הודעה.

אתמול שר המשפטים שהציג את החוק – הוא לא היה אבל מי שייצגה אותו הייתה השרה קארין אלהרר - והיא אמרה שיש לנו עיקרון לבטל את העניין הזה של הריבית דריבית. צריך לשקול את זה גם כאן, אם זו הצעה ממשלתית. נכון שאני הצמדתי את החוק שלי להצעת החוק הממשלתית, אבל העיקרון הוא שמפסיקים עם העניין הזה של הריבית דריבית.

ברשותך, זאת לא ריבית דריבית. ה-5 אחוזים הם על הקרן. זה לא על הריבית שנוספת.

מה שהם אומרים כאן זה נמשך ונמשך. כלומר, 5 אחוזים נוספים מהקנס כל פעם ואז אם בן אדם לא קיבל לצורך העניין, הוא אחר כך מתמודד עם סכומים מטורפים כי זה לא עוצר אף פעם.

הייתי עושה את זה 5 אחוזים כל חצי שנה בלי ה-35 אחוזים ומגביל את זה לשיעור נגיד של 100 אחוזים נוספים או משהו כזה. אז הוא הפסיד כסף וכל פעם שהוא איחר, עוד 5 אחוזים. נראה לי מידתי. להתחיל עם ה-35 אחוזים האלה, נראה לי מהיר מדי וגבוה מדי. מי שהתעכב, יגיע ל-35 אחוזים אבל שהוא יהיה מועד באמת.

אבל תהיה תקרה.

נגיד עד 100 אחוזים. זה 20 תקופות של 5 אחוזים. זה גם מוצמד, הערך או רק הקנס פלוס האחוזים האלה? זה לא מוצמד לשום מדד.

לא.

אפשר ריבית והצמדה ו-5 אחוזים.

אני חייב להתייחס. הנושא הזה של ריבית גבוהה, ריבית פיגורים גבוהה, נועד לאותת לבן אדם שהגיע הזמן לשלם ולא למרוח את זה. אנשים מתייחסים לקנסות, לעבירות, כאילו זאת הלוואה לטווח ארוך ואז הם עושים חישובים שלא מן העניין הזה. אנחנו לא רוצים לגבות את הריבית בכלל, אנחנו רוצים שישלמו במועד הקבוע. לכן אנחנו חוששים מאוד - ועל סמך הניסיון שלנו זה מה שיקרה – שאנשים לא ישלמו מכיוון שאין שום אינטרס כי הריבית בבנק על המינוס עולה יותר ואז זה יאלץ אותנו להיכנס להליכי גבייה שיעלו לו יותר כי אז אני אצטרך לעקל לו את חשבונות הבנק ולהטיל עליו כל מיני דברים שאנחנו לא רוצים.

אבל אנחנו חוששים ממצב שאדם לא יודע שיש לו חוב למרות מכתב רשום. למרות הכול. פתאום הוא יגלה איזה סכום בלתי מוגבל. צריך לגדר את האירוע הזה. עם כל הכבוד, אם החליטו להעניש אותו בכסף, לא החליטו לגרום לו לפשיטת רגל.

אנחנו אומרים שאנחנו עושים הכול כדי שהוא ישלם הכול בטרום והצלחנו להעלות את התשלום הזה מ-65 אחוזים בעבר ל-95 אחוזים. יש את אותם 5 אחוזים שצריכים לקבל את ההתראה הזאת.

או שהם עבריינים או שחלקם לא יודעים. יש לך מחקר כמה מתוכם טוענים לא ידעתי על החוב הזה? לא ידעתי על הקנס?

כאשר אנשים טוענים לא ידעתי ומוכיחים לנו למשל שדבר הדואר לא התקבל, אנחנו מפחיתים את כל הפיגורים.

מה שנשאר עכשיו זאת מידתיות. לא הקדוש ברוך הוא הציע את ה-35 אחוזים. בני אדם המציאו את המספר הזה. מה המספר הנכון והקובע, אנחנו צריכים לחשוב עליו.

אני מציע את הדבר הבא. בפעם הראשונה שהוא מועד, כמה זמן יש לו לשלם את החוב הזה?

90 ימים.

אם לא שילם 20 אחוזים, אז עוד 8 תקופות של 10 אחוזים. כל חצי שנה, שזה עוד 20 אחוזים ב-5 שנים. כל שנה 20 אחוזים.

אפשר אדוני?

אני מבין שאת לא אוהבת את ההצעה.

פחות.

אבל קטעת אותי באמצע. לפחות תשמעי את ההצעה עד הסוף. בסדר. כן, מה רצית לומר?

אנחנו נגיד שנקודת ההתחלה, נקודת המוצא היא שעל קנסות מינהליים או קנסות פליליים נצברת תוספת פיגור של 50 אחוזים ולאחר מכן 5 אחוזים.

איפה?

חוק העונשין וחוק העבירות המינהליות.

בתעבורה זה כך?

כן.

בתעבורה כיום זה 50 אחוזים.

אבל אתם ביקשתם להוריד.

50 אחוזים ועוד 5 אחוזים.

על דוחות חניה הגשנו הצעת חוק והיא עברה בתמיכת הממשלה.

אחת ההתניות חבר הכנסת סעדי, הייתה להסדיר את זה לפי המנגנון שכאן, בהצעת החוק הממשלתית.

חשבת שאני רוצה לעשות את זה כאן כדי לבוא אליכם?

ברשותך אדוני, רציתי להוסיף שאנחנו יכולים להסיר את החשש הזה שאנשים שלא משלמים הם אנשים שלא יודעים. כאשר הקנס לא משולם וחלף המועד לתשלום שלו ונצברת תוספת פיגור, אנחנו שולחים שתי דרישות לתשלום. דרישה ראשונה בדואר רגיל.

וזה מגיע לדואר שהוא לא מקבל.

ודרישה שנייה עם אישור מסירה.

יש אנשים שגרים בכתובת אחרת, לא מקבלים וזה צובר וצובר. צריך לעצור באיזושהי נקודה.

אם אין לך אישור מסירה?

אם אין אישור מסירה, אנחנו דואגים להמציא במסירה אישית.

נניח עברו 5 שנים ולא היה שום אישור מסירה. מה חל על האיש?

אלה מקרים חריגים.

מקרה ספציפי. אדם צבר אצלך חוב 5 שנים ואין אישור מסירה. מה הוא יהיה חייב לשלם לך? כמה כסף?

כשהוא פנה?

אתם פניתם אליו.

אחרי 5 שנים הוא גילה שיש לו דוח? אני לא יודעת. אלה מקרים מאוד חריגים. כל מקרה לפי הנסיבות שלו.

לי מה שאת אומרת כיוון שהוא לא ידע, אי הידיעה מחזירה אותו למחיר המקורי. זה לשיטתך. מה שאמרתם. אם אדם הוכיח שהוא לא ידע על הקנס והעובדה שאין אישור מסירה, זאת אחת ההוכחות שלו, זה מחזיר אותו לסכום הראשון בלבד.

אנחנו יכולים להפחית לו תוספת פיגור עד לסכום הקרן. זו הסמכות שיש למרכז.

למה יכולים? מנהל המרכז, אמרת שאם אדם הוכיח שהוא לא ידע – חוזרים למחיר המקורי.

כן. אנחנו מורידים את זה.

ואם אין בידכם אישור מסירה, זאת הוכחה שהוא לא ידע.

לא.

לטענתו. אדם ייתלה בעובדה שאין לכם אישור מסירה.

אם לא הצלחנו לאתר בכלל את הבן אדם במשך שנים, יש נהלים אחרים וחזקות אחרות. אבל לא זה מה שקורה אצל רוב האנשים. אנחנו בכלל לא רוצים את הריביות האלה. אנחנו לא חברת גבייה, אנחנו של המדינה אבל אנחנו חוששים שזה יעודד אנשים לא לשלם כי המוטיבציה לעמוד במועד היא קטנה.

כן, אבל 20 אחוזים בשנה, אין בבנק ריביות כאלה.

סליחה כבודו, למי שיש מינוס בבנק, זה מגיע לאחוזים האלה ואז הוא עושה שיקול האם כדאי לו את ה-20 אחוזים האלה או לא. אנחנו נתקלים בזה. דרך אגב, אני חייב לציין בשולי הדברים, זה לא מעניינו של הדיון הזה, אבל המרכז מקדם הצעת חוק שתאפשר לנו לפרוס את החובות האלה גם בטרום, עוד לפני המועד כדי להקל על אנשים. אנחנו כן רוצים שאנשים יעמדו בתשלום במועד. לכן אנחנו חושבים שכמה שנוריד את זה, נקבל אנשים שפחות יעמדו בתשלום ונצטרך לנקוט נגדם הליכים ואנחנו לא רוצים את זה.

זה גם עוזר כי ברגע שאתה נותן קנס של 1,000 שקלים או 3,000 שקלים ואתה אומר לו תשלם את זה בתשלום אחד, הוא לא יכול. אבל אתה פורס לו את זה.

נכון. אנחנו מקדמים את זה.

יש לנו הצעה כזאת, בבקשה, בוא נתקדם.

בבקשה, אנחנו מאוד בעד. אנחנו כן רוצים לבוא לחייב ולומר לו קנס צריך לשלם במועד.

שאלה ליועץ המשפטי.

כן. אני מבקש אם תוכלו לתת תמונה יותר מלאה לוועדה אגב הסעיף שהוספתם. אני מבין שזה היה בעקבות הערה שלנו - סעיף קטן (ג), הפטור מתשלום תוספת פיגור. אתם מתייחסים כאן רק להחלטה להטיל קנס שניתנה על ידי מפקח שהוא עובד הרשות המקומית.

נכון. כפי שציינתי, בכל הנוגע לשאר הקנסות יש את סמכות המרכז לגביית קנסות, סמכות שקבענו בהמשך ועוד לא הגענו לסעיף הזה.

סעיף 11?

כן. הגבייה, ככל שהיא לקופת המדינה, על גבייתם יחול חוק המרכז לגביית קנסות. אני מקריאה מסעיף 11(א).

מה יחול?

מה אומר הסעיף? דורון, מה הסמכות שלכם לפטור?

100 אחוזים מהפיגורים.

אל באילו נסיבות? לגבי סעיף (ג) שהוספתם, אני מברך על זה, גם לתת לרשויות המקומיות את האפשרות. כתוב שנבצר מהמפר בשל סיבה.

יש לנו נהלים.

אלה נהלים אבל אני לא רוצה נהלים. אני רוצה חוק. נהלים אתם יכולים לשנות.

לא. לא משנים.

בוא נעגן את זה גם בחוק הזה.

בכוונתנו גם לקבוע כללים שכוללים את כל הנסיבות של החייב. זאת אומרת, אלה נסיבות כוללות. מצב כלכלי, סוציאלי, בריאותי, טרגדיות, כל נסיבה שמצדיקה הפחתת פיגורים עד לגובה הקרן כמובן, שזה בסמכות שלנו. אלה הנסיבות שיישקלו. הגורם המוסמך במרכז שנכון להיום הוא מנהל המרכז או מי שהוא הסמיך אותו מוסמך לבחון את כל הנסיבות שלו בצירוף מסמכים תומכים.

אבל הסמכות לפטור, היא מעוגנת?

סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות.

אני אקריא. בסעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות: "מנהל המרכז רשאי לפטור חייב על פי בקשתו מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהתווספה על פי דין לחוק כהגדרתו בסעיף 1 למעט לפי פסקה (6) להגדרת חוב – מה שלא רלוונטי לענייננו – אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב כולו או חלקו אלא אם כן נתקיימו נסיבות ---".

חברים, חרגנו ב-23 דקות. לא נסיים את החוק היום. על סעיף 9 אנחנו מצביעים ואין איתו בעיה.

עם התיקון.

עם התיקון. מי בעד אישור סעיף 9? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 9 אושר פה אחד. אוסאמה הוא חבר ועדה?

לא. לא הצבעתי בעד ולא נגד.

נוכח-נפקד.

סעיף 10, תדונו ביניכם. המתווה המוצע, ריכוך הסולם של הפיגורים, 20 אחוזים בשנה ראשונה, חצי שנה ואז כל חצי שנה עוד 10 אחוזים עד ל-100 אחוזים. אולי אפשר אחרי 100 אחוזים הצמדה כי אז בן אדם יחכה 20 שנים, לפחות יוצמד לו למדד אחרי שהוא קיבל את הפיגורים. לא יודע, תחשבו אם זה עבריין רציני. תחשבו על המתווה הזה. אנחנו לא מחליטים עבורכם אבל מציעים לכם אותו. בדיון הבא אנחנו נמשיך מסעיף 10 ואם הוא יהיה סופי, נצביע עליו.

סעיף 5 וסעיף 8 לא הוצבעו. אם הם ינוסחו ויוסכמו מראש על הגופים, נביא אותם מיידית להצבעה.

נעצור בשלב הזה. לא יודעים מה יעלה בגורל הכנסת. אנחנו גם מבינים שמיום שהכנסת מתפזרת, דיוני הוועדה מוגבלים לכללים ונהלים חדשים אבל כל עוד נוכל – נעבוד ונקדם. אם לא, הבאים בתור או אנחנו עצמנו נמשיך מהמקום בו הפסקנו.

תודה לכולם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.