פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת הכלכלה
20/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 277
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 11:30

הצעת חוק הקמת מערכת סולארית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"א-2021, של ח"כ אורלי לוי אבקסיס

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

אורלי לוי אבקסיס

אוריאל בבצ'יק - ראש אגף אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

אוהד הייזלר - יועץ השר, משרד הבינוי והשיכון

תום פישר - עו"ד, רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

יצחק קדם - מרכז בכיר אנרגיה ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

עשאהל צור - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

דרור לוינגר - ממונה ייעוץ משפטי, מינהל התכנון

עינת גנון - סמנכ"לית, הרשות להתחדשות עירונית

שירלי לוי - ראש אגף תכנון וסביבה, רשות החשמל

יפית טווסי - עו"ד, סגנית מנהלת אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

תומר צליח - חבר הנהלת אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

רונן בוקר - עו"ד, יו"ר מטה הנדסה ותקינה, התאחדות בוני הארץ

רמי טרבולסקי - יו"ר איסו"ל - ארגון יצרני מערכות סולריות יצרני דוודים וקולטים, יצרנים ויבואנים של מחממי מים

מיכאל ריינר - אינג', מנכ"ל אמקור יצרנית דודי שמש

ניב מאירסון - מנהל קשרי ממשל, מגמה ירוקה

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

קובי וייס - מנהל תחום דיור, רבנים למען זכויות אדם

איתי עצמון

עידית חנוכה

אורי פנסירר



הצעת חוק הקמת מערכת סולארית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"א-2021, פ/1601/24

נא לשבת אנחנו מתחילים, אנחנו מקווים שיוזמת החוק תגיע בזמן, אבל נתחיל את הדיון בכל מקרה.

אנחנו מתכנסים להצעת חוק הקמת מערכת סולארית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"א-2021. זאת הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת אורלי לוי. חברת הכנסת איננה כאן. משום כבודה, נצא לרבע שעה הפסקה, ואם היא לא תבוא, נחליט אם אנחנו דנים בחוק או לא. אנחנו יוצאים לרבע שבע הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:31 ונתחדשה בשעה 12:15.)

שלום לכולם, אנחנו שמחים שחברת הכנסת, אורלי לוי, הצטרפה אלינו. ענייני הקורונה והילדים והבית, ועוד סוגיות עיכבו את הגעתה היום. לא רצינו שלא לאפשר לה להציג את החוק בדיון הראשוני הזה ותכף היא תציג את הדברים.

אני רוצה להתייחס גם לענייני דיומא, יש יותר מדי שמועות ויותר מדי פרשנים שלא מדייקים. אז אגיד בקולי היכן דברים עובדים ועומדים בסוגיית הרפורמה בתחבורה הציבורית: יזמתי פגישה אישית בארבע עיניים עם שרת התחבורה, ונפגשנו אתמול בשעה 17:00 לפגישה ארוכה וטובה, באווירה טובה, רק שנינו. בפגישה הזאת קודם כול היה צריך לנקות שולחן מסוגיות שונות וקטנות של ועדת כלכלה שעלו פה לאורך הזמן. ודווקא בסוגיות הקטנות הללו, הבנו שנינו שיש פתרונות – לא אפרט אותם כי זה לא הזמן, עד שנסגור את הדברים – שניתן להגיע בהסכמה פשוטה. פתרונות גם בסוגיות שכחת הרכב, התקנה המדוברת, גם בפתרונות לרשויות מקומיות לבטיחות בדרכים, דווקא בדבר הזה ניסחנו רעיונות פשוטים ליישום, וזה ביטוי לכך שכשיושבים ומדברים בארבע עיניים – סוגרים דברים.

לצערי בסוגיית הרפורמה בתחבורה הציבורית, הפערים בפתרון האפשרי לרפורמה הם גדולים. השרה הציעה הצעה, אני הצעתי הצעה אחרת או כמה הצעות. ואני לא מפרט משום הכבוד של השיחה הפנימית הזאת עד שהיא תוכרע, אני לא מפרט את התוכן. אבל העובדה הסופית היא שהפתרונות המוסכמים עדיין לא הגיעו. ביקשתי שנמשיך לחשוב באופן יצירתי כל אחד, להביא רעיונות ופתרונות. מבחינתי כל פתרון הוא פתרון שלא פוגע אנושות בפריפריה. מה זה אנושות? יכול להיות שאיזה ישוב קיבל תעריף מוזל מדי, אז הוא יכול להתייקר ב-30%, אבל לא ב-130%, ולא ב-200%. ואם רוצים לתקן את אותם עיוותים, שיעשו את זה לאורך שנים. א' – לא לפגוע בפריפריה, ב' – לא לפגוע באוכלוסיות המוחלשות ביותר כשמנתחים את ההוצאה החודשית דווקא לאלה שיעשו חופשי-חודשי, שזה בבת עינה של השרה, המעבר לחופשי-חודשי. יש כמה קהילות שבחופשי-חודשי נפגעות באופן דרמטי ולא מידתי. אני ויתרתי, בכנות, על הסוגיה של הערך הצבור, אותה הנחה של 20% ברב קו, שאפשרה לאנשים לטעון את הרב קו ולקבל הנחה, ובסוגיות רבות. אבל הסוגיה של הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות הם בנפשי, הם בנשמתי.

הנושא הזה הוא כמובן נושא רחב יותר והוא דורש גיבוי של שר האוצר, ואני מעריך מאוד את שר האוצר, שמוכן לסייע, מוכן לממן, מוכן לספוג עלויות, כדי להביא את המשבר הזה לפתרון. אני מקווה שאו בשעות הקרובות או בימים הקרובים, ננסח פתרון מניח את הדעת, שמצד אחד יכול לאפשר לרפורמה להתקדם ולמנוע את הפגיעה שכואבת לי בפריפריה ובאוכלוסיות מוחלשות. רציתי שתדעו את העובדות כפי שהן, ואתם שומעים שהמנגינה ורוח הדברים שלי היא הליכה לפשרה והסכמות – כמובן עם שמירה על עקרונות ותפיסות. ואם אני אצליח להביא נוסח כזה ורעיון כזה, אני הראשון שאברך עליו.

אנחנו שמחים שאורלי, יוזמת הצעת החוק להקמת מערכת סולארית בבית משותף, איתנו. היא תציג את החוק. הממשלה וגופים נוספים יתייחסו. אבל הדיון יהיה חצי שעה בלבד. בעתיד יהיה לו המשך. בהמשך להתקדמות גם בעבודה הממשלתית ובקידום החוק על ידי חברת הכנסת. אורלי, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תכף אסביר ואתנצל גם למה איחרתי. ראשית לדברים שפתחת בהם: קודם כול אני רוצה לחזק את ידיך במאבק למען הפריפריה. כשהשרה מדברת על עיוותים שישובים כאלו ואחרים רחוקים מהמרכז קיבלו בדמות הנחה בתחבורה ציבורית, אתה יודע, פעם קראו לזה העדפה מתקנת. אני יודעת שבמגזרים מסוימים היא עדיין דואגת לנסות ולהביא בשם ההעדפה המתקנת, אבל פה היא קוראת לזה עיוותים. הדבר הכי מעוות בעיני - -

אורלי, אהובה, אני יודע שהנושא הזה קרוב אליך, אבל לכי לחוק שלך.

- - זה לגזור גזירה שווה על אנשים ש - - -

עוד יהיה לנו הרבה זמן לדבר על השאר. הזמן קצר.

אני רוצה לחזק את ידיך על אותו עניין. תראה, זה לא סוד שאת הצעת החוק הזו קידמתי עוד בעבר, והצלחתי להעביר אותה גם במליאה, למרות התנגדות של חלקים בקואליציה. ואני תמהה על ההתנגדות, מאחר שהיא מכילה פה בעצם את כל הערכים שאנחנו מצהירים עליהם. וכשאני אומרת אנחנו, בין אם זה ימין, בין אם זה שמאל, מנסים לומר את הדברים הנכונים, לייצג אג'נדות. ובאג'נדה הזו שאנחנו מדברים על כל עסקת פינוי-בינוי, שאנחנו מורידים את המבנים הישנים ומעלים עליהם בנינים גבוהים וגדולים. ולעיתים השכר שאתה נאלץ לשלם על הוועד באותם מגדלים, יקר מדי לאותם דיירים ותיקים שהיו בבית הישן. ההצעה הזו באה ומגבשת בתוכה כמה ערכים. א' – התחדשות, התחדשות של אנרגיות מתחדשות. הרי אנחנו באים ואנחנו אומרים שאנחנו רוצים להגן על הסביבה, אנחנו רוצים ליצור חשמל ירוק. ואנחנו מדברים על כך שלא חסרה לנו שמש במדינת ישראל, לפעמים אנחנו אפילו מתלוננים על זה לא מעט. והרעיון פה, שמאחר שמדובר כבר בהשקעה אחת, לשים על הגגות האלו את הלוחות הסולאריים, אלו שמנצלים את האנרגיה הטבעית שיש לנו פה בשפע במדינת ישראל והופכים אותה לחשמל. והחשמל הזה הופך להיות הקופה הקטנה של אותם דיירים, בין אם הם וותיקים ובין אם הם חדשים במבנה החדש שאמורים לשלם את דמי הוועד שלהם, זאת בעצם הכנסה נוספת וזה רכוש ציבורי. זה אמור לשלם אולי גם את הגינון, את החשמל בחדר המדרגות, את ההוצאות הנלוות.

יש פה קהילה שמרוויחה מזה – כל דיירי הבניין, ולעיתים גם אלו שמסביב, כי הם נהנים מגינון טוב. נהנים מזה אותם אנשים שמדברים על שמירת כדור הארץ. ובעצם אני מנסה להבין, מי חסר? כשאנחנו מסתכלים על האירוע הזה, אני רוצה לומר לך שכשהיה ג'קי אחי - - -

רק תתארי בפשטות את המנגנון של ההצעה. איך זה עובד. היה פה איזה תוספת ורעיון חברתי שטמון במה שאת אומרת, אבל זה צריך להיות ברור. הנחת פנלים סולאריים משביחה נכסים, מגדילה הכנסות. אנחנו עשינו בירוחם את הפטנט הזה שאת מדברת עליו, עשינו בזכות משרד השיכון, ובזכות איכות הסביבה, והבאנו 12,000,000 שקל ממשלתי ואחרים, כיסינו את העיר בפאנלים סולאריים. אבל התחייבנו שהחיסכון בחשמל – שזה מיליון שקל לשנה – יופנה לתחזוקת בלוקים. כל שנה מיליון שקל ל-20 שנה. ואז לראשונה לירוחם יש אפשרות לתחזק בלוקים. אותו רעיון, כשאת מביאה את הרעיון שלך, את החיוב של הפאנלים – ועוד נשמע את הממשלה – יכול להיות שהשבחת נכס של פינוי בינוי בפאנלים סולאריים, הכסף והרווחים צריכים להיות מיועדים למימון עלויות אחזקת הבניין לאלה שהיו קודם והם לא עשירים.

נכון, בדיוק.

שזה יוריד את המנגנון של תחזוקת בניין, ראינו לא מזמן את החקיקה שהקלה על שוכרים של דיור ציבורי שעברו השבחה, יש כאלה, שיש כמה נתקעו ואנחנו עושים תיקון חוק.

לצערי הרב הממשלה הזו שבאה, ביטלה את אותם סעיפים שהצלחנו להכניס בחוק.

את אל תריבי עם הממשלה. תקדמי את החוק שלך עכשיו.

לא, לא, אני מנסה שאנחנו תמיד נתקן את זה.

תקדמי את החוק, אבל זה הרעיון. קדימה.

אתה צודק לחלוטין. ואת הרעיון הזה כשניסיתי לקדם, הצלחתי מול גלנט ומול ג'קי בפינוי ובינוי של אותם מבנים בהתחדשות עירונית. היה פיילוט מוצלח ביותר, ובהחלט הכספים האלו מיועדים להיות. אתה יודע מה? אפילו ההוצאות של הפאנלים יכולים להיות מההכנסות הללו. אבל אנחנו בעצם נותנים פה גם את הממד האנושי. את הממד הזה שאנחנו באים לאותם אנשים ואנחנו אומרים להם: טוב, אנחנו עכשיו נהנים מהשבחת הנכס הזה, כל המדינה, כי אנחנו יוצרים יותר יחידות דיור; אנחנו יוצרים יותר אפשרויות לשכירות או לקנייה לאנשים, לאותם זוגות צעירים שאין להם, אבל אנחנו לא זורקים ולא עושים טרנספר לאותם אנשים וותיקים. אנחנו אומרים להם: אתם עדיין נשארים חלק מהקהילה, אנחנו לא מוציאים אתכם ושמים אתכם עכשיו במבנה שאתם לא יכולים להיות חלק ממנו. אחרי שהוצאנו אתכם מאותו מבנה שיש אינטרס לכולנו – לשפר את חזות העיר, ליצור נראות מסוימת תוך כדי תכנון והבנה שבהתחדשות עירונית יש הרבה מאוד דברים טובים. אבל אנחנו לא רוצים לעשות לאותם אנשים ותיקים שירגישו שהם לא יכולים להרשות לעצמם, ולאן הם ילכו?

בנושא הזה, את הכספים הללו, בהחלט אני חושבת שהמדינה צריכה לעודד. והמדינה צריכה לעודד את זה, לא רק ברמה של ההתחדשות העירונית, היא צריכה לעודד את זה לכל מי שרק רוצה כאזרחים פרטיים. בסופו של דבר, זו הדרך הטובה ביותר והלא מזהמת כדי לייצר חשמל. והממד הזה שאתה הופך להיות גם יצרן, לא רק צרכן, אני חושבת שזה גם מוריד איפשהו בצורה כזו או אחרת, מהעומס שיש על חברת החשמל.

תראה, הצלחנו לעשות את זה בחלק מהמקרים בפרויקט שיקום שכונות פיזי, זה קרה כשגלנט היה שר השיכון. ברגע שנהפוך את זה להוראת חוק, כי הפיילוט הצליח לא רע, אנחנו ניצור פה בשורה אמיתית. ובבשורה הזו כולם נהנים. אני באמת באה ממקום טוב, אני חושבת שכדאי לשבת ולהידבר עם משרדי הממשלה, ולא להפוך את זה לעניין פוליטי מאיפה הוגשה ההצעה. אם אתם רוצים, מצדי תגייסו עוד חברים מהקואליציה, תביאו אותם, שיהיו חברים בדבר הזה. בסוף הציבור זוכה. אנחנו נזכה לכך שגם תהיה בסוף פחות התנגדות של הוותיקים לפרויקטים של פינוי-בינוי מהפחד שהם לא יוכלו להיות שם. ואם נצליח להוריד להם את החשש, אז הם גם יחתמו ויתקדמו.

אורלי, יש היום גם בחקיקה עידוד להנחת פאנלים סולאריים. נשמע על זה מהממשלה. אם יש כבר חיוב לשים פאנלים, שזה מה שאת רוצה, אז אנחנו צריכים לייעד את הכספים לאלה שהיו בבתים קודם, לא לכולם.

כן, זאת המטרה.

לא לכל בעלי הבית העתידיים, לאלה שהיו קודם, כדי להקל עליהם את עלויות התחזוקה. תודה לחברת הכנסת, אורלי לוי. נציגי הממשלה: אוצר, שיכון, בבקשה. קצר לעניין, אנחנו עושים היום דיון ראשוני, לא נצליח להעמיק יותר מדי.

שלום, שמי עשאהל צור, מאגף תקציבים באוצר. כמו שהיושב-ראש הזכיר, כבר היום, תקנה 24 לתקנות התכנון והבנייה מחייבת הקמה של מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת. זה לא חייב להיות בהכרח סולארי, זה יכול להיות גם רוח. היום בעצם כל בניין חדש שנבנה, כבר מחויב לתקנות האלה, ופינוי-בינוי לא שונה. מבנה שנהרס ומוקם מחדש, צריך שיהיה לו מתקן לאנרגיה מתחדשת. בנוסף, בחוק ההסדרים - - -

דודי שמש זה נחשב?

דודי שמש נחשב.

אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר > >

אז הם מכניסים את דודי השמש ואומרים שזה עובד.

אנחנו רוצים יותר מדודי שמש. אתה מבין?

רוצים ייצור חשמל.

אולי זה מחייב איזה עדכון.

משרד האנרגיה ירחיב על זה אחר כך. בנוסף, בחוק ההסדרים האחרון עברה החלטה שמורה לתקן תקנות לעשות הכנה לפוטו-וולטאי בכל מבנה חדש, עובדים על זה, משרד האנרגיה ירחיב על זה. וגם בחוק המקרקעין תוקן בצורה כזאת שהקמת מתקנים פוטו-ןןלטאים לא יחייבו רוב מלא, כמו שעשינו - - -

רגע, מראש אתה אומר: אנחנו מאפשרים לכם. והעניין הוא שאתה משאיר את זה פתוח.

לא, הוא מציע לחייב.

הוא לא מציע לחייב. הוא מציע להוריד את הרמה הנדרשת לאישור.

היום יש חיוב, אבל מספיק שהוא שם דודים זה נחשב.

היום אין חיוב. דודים זה לא - - -

יש חיוב.

דודים זה לא ייצור של חשמל.

<< אורח

אבל זה רלוונטי לגבי בניין שאין בו מערכות כאלה. הרי בניין שעובר תהליכי פינוי-בינוי, חלים עליו כל התקנות החדשות העדכניות שיש.

והתקנה הזו לא קיימת.

יש את התקנה שעשאהל הזכיר.

את רוצה להתחייב פה בוועדה שכל פינוי-בינוי, בכולם אתם מחייבים לשים פאנלים סולאריים לייצור חשמל? אל תטעי את הוועדה.

אני לא אמרתי פאנלים סולאריים.

אבל אורלי, בינתיים זה כן נחשב בפינוי-בינוי אם שמו דודי שמש. אבל את רוצה יותר מדודי שמש. בסדר, כרגע יש תקנה שאומרת לשים איזשהו מתקן שמנצל את אנרגיית השמש. אנחנו רוצים שזה לא רק יהיה דודי שמש, אלא גם חשמל. וניצול מקסימלי של הגג, לא רק לדודים, אלא גם לחשמל.

אני רק אדייק: זה לאו דווקא שמש, גם רוח.

לאו דווקא. אבל אם מישהו שם דודים, זה נחשב שעמד בתקנה הזאת. אנחנו רוצים יותר מזה. כמובן תלוי בגודל הגג, אם זה מגדל, שטח הפנים שלו לא כל כך גבוה. לעומת זאת, בלוקים ישנים שטח הפנים שלהם הוא עם פוטנציאל יותר גדול. היום בכלל מדברים על אנרגיה סולארית מהדופן, לא רק מהגג. לייצר דרך הצללת מרפסות, בזוויות, ייצור אנרגיה, בתלות לאן פונה הבניין. אפשר לעשות גם שם דברים.

שלום, תום פישר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אתחיל מכך שעמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק כפי שהתקבלה בוועדת שרים בדצמבר האחרון וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה.

והכנסת אמרה אחרת.

רגע, הנימוקים, הנימוקים. יותר חשובים הנימוקים.

אסביר: אנחנו כמשרד משפטים, מצאנו קשיים מהותיים בהצעת החוק. קשיים יישומיים ומשפטיים. קודם כול מבחינה משפטית, עקרונית, אנחנו נמנעים מלחוקק בחקיקה ראשית עניינים ספציפיים מאוד שכאלה בעולמות התכנון. עולם התכנון הוא משהו שמדבר על סמכויות ששיקול הדעת מסור למוסד התכנון, האם זה מתאים או מתאים. בהקשר של גגות סולאריים, תכף אתייחס להצעת החוק הקודמת שעברה בחוק המקרקעין, אגב אותה הצעה, עלה שלא בכל הבניינים המערכת הזו מתאימה וכדאית כלכלית. בפינוי-בינוי, מה שעושים זה שלוקחים הרבה פעמים מבנים רחבים, רכבות, שיכונים, שיש להם מעט יחידות דיור והרבה גג, וזה הופך למגדל עם המון יחידות דיור ומעט מאוד גג שמשמש גם לצרכים אחרים. במקרים כאלה, לא בטוח שאותה מערכת, עלויות התחזוקה של המערכת הסולארית עצמה, מכסה את ההכנסות והתקבולים שמקבלים בעלי הדירות.

בהצעת חוק המקרקעין האחרונה, תיקון שעבר ב-2020, איפשרנו – זה עידוד – ברוב קנייני מופחת של 66%, שני שלישים מבעלי הדירות בבית המשותף, להתקין מערכת סולארית, כשיש הסדר מפורט מאוד מה קורה עם הכסף שנצבר בעקבות אותם לוחות סולאריים. תחילה זה הולך להוצאות ההתקנה, אחר כך לתחזוקה של אותה מערכת, ורק בסוף לתשלומים בעבור תחזוקת הבית המשותף.

פה הצעת החוק מחייבת לחייב את ההוראה הזאת בכל עסקת פינוי-בינוי. המוטיבציה, אם אני מבין נכון, חברת הכנסת אורלי לוי, זה לצמצם הליכי ג'נטריפיקציה, זאת אומרת שאותם אנשים, דיירים, וותיקים שעברו הליך של התחדשות, שהוטל עליהם עכשיו תשלום תחזוקה, תשלום ועד בית, גבוה ממה שהם הכירו, וזה נטל נוסף.

לא. יש כמה תכליות לחוק הזה. ראשית, לעודד וגם לחנך את הציבור, והוא בעיקר צופה פני עתיד בכל מה שקשור לניצול מקסימלי של מה שהטבע נתן לנו כדי להפיק חשמל במינימום זיהום ובמינימום פגיעה בטבע. דבר שני, בהחלט כן, אבל לא רק לאותם, אני חושבת שאם אנחנו מדברים, בסופו של דבר מדובר ברכוש משותף, צריך לראות מה ההכנסות שיש. וכמובן, אם אנחנו מדברים כבר מעבר לעניין של אותם דיירים, ותיקים, שנאלצים עכשיו להיות בוועד מאוד-מאוד יקר, כי כנראה גם צריך מעלית וכדומה, אז אני רוצה לומר לך משהו: את הפרצות הללו, חשבנו שסגרנו בגלגול הקודם מול גלנט, מול ג'קי, מול הייעוץ המשפטי, כאשר שמרנו על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי בהתחדשות עירונית. נתנו להם שם זכויות שלצערי הרב, אלקין והממשלה הזו ביטלה בחלק ניכר מאותם הישגים שהשגנו. בין היתר - - -

זה ממש לא נכון.

בוטל, בוטל. אל תגידי לא.

זה לא נכון. זה קיים בחקיקה וזה מונהג בפועל.

תקשיבי לי, העברתם את החוק, ביטלתם - - -

את אומרת פה דברים שהם מאוד לא מדויקים.

את רוצה שאני אביא? אנחנו נשב בארבע עיניים.

אורלי, אני אפילו לא אתן זכות לאנשים פה להתבטא.

הצעת החוק שעברה על דיור ציבורי לא חלה - - -

הווכחנות הזאת לא תוביל אותנו. הצעת החוק שלך מונחת. ובואו ניתן להתבטא. אתה סיימת?

אשמח להשלים.

תשלים בקצרה.

בסדר. הנושא של עלויות התחזוקה שגוברות בעקבות תהליכי התחדשות מעסיק מאוד את הממשלה. אני יכול לבשר על כמה דברים שעשינו שהם לא בהכרח דרך אנרגיות מתחדשות – זאת דרך אחת להביא מענה. התקנו את תקן 21, לפני שבוע הוא נכנס לתוקפו, זה התקן שעל בסיסו מוסדות התכנון מאשרות את היקפי זכויות הבנייה. היום התקן הזה מכיר בכל פרויקט בקרן תחזוקה לחמש עד עשר שנים, לאותם דיירים חוזרים, על הפרש העלויות שהיזם צריך לשאת עליו והוא מקבל על זה החזר. יש את הסכם המדף - - -

למה רק חמש שנים עד עשר? אחרי שנים מצבו טוב?

ככל שאתה מעמיס יותר עלויות, כך יידרשו הרבה יותר זכויות בנייה שאותם תאי שטח לא יכולים לשאת.

הנחת היסוד שאדם שהיה בבית ישן, עם מצב כלכלי מסוים, אז הוא יקבל איזה הארכה של חמש שנים ואז פתאום ישלם. מאיפה הוא ישלם? מצבו הכלכלי לא השתנה פחות או יותר. אלה אנשים מבוגרים, אנשים ותיקים. הרעיון לייצרsustainability ברת קיימא, פתרון בר קיימא, הוא לא יכול בבעיה שכל יסודה זה חיי מדף של בניין שזה עשרות שנים, אי אפשר להביא פתרון של חמש, עשר שנים. זה לגרד קצת את האוזן, זה לא פותר את הבעיה.

חמש, עשר שנים זה העלות שתגולם בתוך זכויות הבנייה שמוסד התכנון יוכל לתת. בסוף יש גבול למה שיכולים לשאת.

אנשים רוצים וודאות. אנשים לא ילכו להתחדשות עירונית כשאתה מציע להם ודאות של חמש שנים. הם לא יגלו פתאום שבמקום לשלם 100 שקל לוועד הבניין, זה יהיה 500 שקל. הם לא ילכו לשם.

זה לא עניין של וודאות. עסקת פינוי-בינוי, וזה גם חלק מהקשיים בהצעת החוק הזו, היא עסקה רצונית בין יזם לבין בעלי דירות. בעלי דירות שרוצים יכולים לדרוש ולבקש קרן תחזוקה, מערכות סולאריות, כל דבר אחר. זה חלק מהתמורות שלו הם זכאים.

המילה הזאת "יכולים", היא לא מספיקה לי. אתה מבין? האנשים המוחלשים לא דורשים.

בדיוק.

הם לא יודעים לדרוש. אין להם עורך דין. אנחנו רוצים להגן עליהם.

- - -

אבל לא משנה, אנחנו חופרים פה בסוגיה הזאת. בואו נתקדם. סיים את דברייך.

הנושא של היבטי התחזוקה מעסיק אותנו, אנחנו לקראת חוות דעת יחד עם מינהל תכנון שתאפשר להעניק זכויות בנייה תוספתיות תמורת זה שהיזם יפתח קרן תחזוקה. אגב, לא רק בפרויקטים של התחדשות עירונית. קרן תחזוקה ארוכת טווח לבניין ולא רק לחמש שנים אלא לכל אורך חיי הבניין.

בדיוק. קרן שמהרווחים שלה מפעילים את האחזקה ואז היא יכולה להיות עשרות שנים.

עניין נוסף הוא - - -

הכול הוא שאלה של מחיר ותמורה. אם הם נותנים בסוף לאותו יזם זכויות בנייה, ובסוף כשאנחנו מסתכלים על זה – אני לא יודעת מה יהיה עם אותו יזם, כמה זמן תהיה לו את היכולת הכלכלית. אנחנו יודעים שיש לא מעט חברות שגם סוגרות. ולפעמים אותו דייר נשאר עם נייר ביד ואין לו שום יכולת. כשאנחנו מדברים על משהו שמייצר באופן קבוע, שהוא הופך להיות רכוש משותף של הדיירים – זה שלהם. גם אם אותה חברת בנייה פשטה את הרגל. הרי אם אנחנו מדברים על בניין שהופך להיות עכשיו בניין רב דירות, בנייה רוויה. הרי כשאנחנו מסתכלים אז החלוקה פר דירה על העלות, אפילו על העלות הראשונית, שאחר כך גם מחזירה את עצמה בייצור חשמל, זה גרושים ביחס לאותו בניין. לכן אני לא מבינה, אתם רוצים לתת זכויות מטורפות.

אורלי, גודל הגג הוא חלק מהסיפור הזה. הרי אם יציפו בניין בהמון יחידות, וגודל הגג הוא קטן, אז פר דירה, ההכנסה העתידית הזאת היא לא מספקת.

מיכאל, אנחנו לא נשארים עם אותו הספק של אותו פאנל סולארי. תמיד זה הולך ומתקדם, ובהמשך הפאנלים האלו יוכלו לייצר יותר חשמל.

אני לא חולק על הרעיון היסודי שלך, שצריך למקסם את הגג לאנרגיה מתחדשת. לזה אני מסכים. אני לא בטוח שהחשמל בגג יכסה באמת את העלויות של החזקת הבניין. זה תלוי בגודל הגג, ובכמות יחידות הדיור, ומי ייהנה מזה. ופה זה לא אוטומטי.

ודרך אגב, זה לא סותר את מה שהוא אמר, זה עוד ללכת יד ביד עם מה שאתם רוצים לעשות עם - - -

זה עוד מקורות מימון לאותה מטרה. החשמל יביא כסף והגדלת אחוזי בנייה יביאו כסף.

זה לא במקום.

כן.

עניין אחרון ובו אסיים: הצעת החוק במידה מסוימת גוברת על תוכניות מתאר ארציות ועל תקנות שקיימות היום לגבי אלמנטים ופרטים שצריכים להיות מותקנים על הגג, ונותנת עדיפות לפאנלים סולאריים על גבי – כי זה חקיקה ראשית – מתקנים אחרים.

כמו מה?

כמו דודי שמש.

אבל זה לפי מה שאמרתם, זה גם פאנלים סולאריים.

לא, היום יש אפשרות לבחור בין חלופות. מינהל התכנון יוכלו להרחיב. אבל אם את רוצה להוסיף על דודי השמש גם פאנלים סולאריים כאלמנט נוסף, אז צריך לבדוק את זה פר תוכנית, האם יש די מקום בגג.

יושב לך, יושב-ראש ועדה, שהיה ראש עיר שאומר לך שהוא עשה את זה בעיר שלו. ואיזה יופי, בכל שנה יש לו גם כסף לממן את תחזוקת הבניין ולשמור עליו שלא ייראה ולא יישחק.

זה בניינים עם מעט דיירים.

התירוץ שלך עכשיו...

לא בבנייני מגורים.

מה לא בבנייני מגורים?

זה בבנייני מגורים ישנים עם גגות גדולים.

כן. תדייקו.

זה הבדל משמעותי מאוד.

תראו, אנחנו יכולים לשבת פה ולדבר מתי זה הופך להיות כלכלי, מתי זה לא כלכלי – אני חושבת על האנשים.

זה בדיוק אחד הקריטריונים, חסרים לנו פה נתונים.

- - - אתה סיימת אדוני? אנחנו פשוט לא נספיק.

סיימתי.

משרד האנרגיה, רוצים להתייחס? בבקשה.

שלום, אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. קודם כול אנחנו מברכים על קידום אנרגיות מתחדשות בבנייה חדשה. זה צעד חשוב לקידום השגת היעד הממשלתי ל-30% אנרגיה מתחדשת ב-2030. יחד עם זאת כפי שהזכירו, קיימת כיום תקנה בחוק התכנון הבנייה שמאפשרת ליזם - - -

דודי שמש.

כן.

לא רק דודים, כל הסוגים.

דודי שמש או/ו מערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל. ואם הולכים על חלופה של מערכת פוטו-וולטאית מלאה, מדובר על מערכת של 45KW , שזה בעצם שטח של בערך 360 עד 400 מטר רבוע על גג. מה שאנחנו במשרד האנרגיה מקדמים עם משרדים נוספים – בהמשך להחלטות ממשלה קודמות, החלטה 171 לכלכלה דלת פחמן משנה שעברה וסעיפים בהסדרים בשנה שעברה – הוא תהליך RIA שבודק את ההשלכות של רגולציה חדשה לצורך חיוב פוטו-וולטאי בבנייה חדשה. אנחנו בודקים את זה בעבודה יסודית מאוד עם שאר המשרדים, כמו מינהל התכנון, הגנת הסביבה, משרד השיכון. אנחנו בודקים את כל ההיבטים של רגולציה ואנחנו מסתכלים על הנושא הזה בראייה הוליסטית ורחבה.

במסגרת הזאת אנחנו בודקים גם את הנושא של עלות מול תועלת. אנחנו בודקים את זה בבנייה שהיא לא למגורים, ואנחנו בעיצומה של בדיקה של מה המשמעות של זה לגבי מגורים לגבי השאלה אם נחייב פוטו-וולטאי במקום התקנה הקיימת. העבודה עוד לא הסתיימה וזה עוד לא סופי ונוכל להציג את זה בפני הוועדה בעוד כחודשיים, אבל העניין הוא שכרגע לפי הנתונים אין הבדל משמעותי מבחינת ההכנסות או החיסכון. הרי בסופו של דבר, דודי השמש חוסכים לכל דייר. ובבדיקה הזאת אנחנו רואים שהחיסכון אל מול ההכנסות מתאים פוטו-וולטאים, אין בה הבדל משמעותי כרגע.

אם אני מבין בעברית פשוטה את מה שאתה אומר, זה שהרעיון שחברת הכנסת מציעה הוא אחד הדברים שאתם בודקים.

נכון.

אז אתם תתחילו דיאלוג עם חברת הכנסת בזמן שאתם בודקים.

בשמחה.

וכל הסוגיות של עלות-תועלת וכלכליות המודל – תאמין לי שאם תשכנעו אותה שזה לא כלכלי, היא לא תתעקש. תעשו פגישות עבודה, ותציגו לפרטי פרטים. נחכה חודשיים, אמנם עדיף כמה שיותר מהר – אבל דווקא אני אוהב שמישהו בא לוועדה ויודע מתי הוא ייתן תשובות. טוב שמראש הודעת שבתוך חודשיים אתה יודע לתת תשובות. בחודשיים האלה ואם אפשר קודם, תקיימו דיון עם חברת הכנסת לעומקם של דברים, ואולי תגלו דבר מה. אתה יודע, התורה לא אצל אף אחד מיושבי השולחן. התורה ניתנה לכולם. כתוב: לפיכך ניתנה התורה במדבר. ניתנה במקום הפקר, שכל הרוצה יבוא וייטול. התורה של אנרגיה מתחדשת ורעיונות חברתיים נמצאים פה אצל כולם. ותעשו סיעור מוחות האם משהו בחוק הזה יכול להיכלל בהצעות החדשות, ברגולציה שתביאו לאנרגיה מתחדשת במבנה מגורים. זאת המשימה שאנחנו מטילים עליך וזה יהיה בסיכום.

מבקשת את רשות הדיבור בבקשה.

בבקשה.

רגע עינת, אני רוצה לשאול מה קרה עם אותם 80,000,000 שהצלחנו אז לשים בקרן בשביל אותם אזרחים ותיקים, זה היה אמור להיות שם, לממן להם חלק. מיכאל, אתה יודע שהכסף הלך.

הכסף לא הלך.

איפה הוא?

אני לא יודע, אבל אני יודע שזה לוקח אותי מהדיון.

80,000,000.

עכשיו אם נדבר על 80,000,000, לא נדבר על החוק שלך.

צודק. אנחנו מדברים כאילו אנחנו לא - - -

מה רצית להגיד?

מעבר להיבטים המקצועיים שכמובן משרד האנרגיה אמון עליהם, צריך לבחון את ההצעה של חברת הכנסת גם בעיניים של מערכת היחסים בין בעלי הדירות ליזם. מה המנגנון הנכון להפעלה – האם זה נכון בכלל להשית אחר כך את כל התחזוקה בפאנלים הסולאריים על בעלי הדירות. יש פה עוד מורכבויות מעבר להיבטים. ושוב, הממשלה תומכת בשימוש באנרגיה סולארית, אבל יש מרכיבים נוספים בהצעת החקיקה שאנחנו חושבים שצריך לבחון אותם. לכן גם לנו יש קושי עם ההחלטה.

אני רוצה לומר לך משהו, אני גרה בעמק המעיינות, בסביבות בית שאן, פעם קראו לזה עמק בית שאן, עשו לזה איזשהו מיתוג מתישהו, לא יודעת למה. הייתי עוברת והייתי רואה שדות של יבולים, של תוצרת חקלאית, של מה שהמדינה פעם נתנה קרקעות כדי שיהיה לנו ביטחון תזונתי. אתה יודע מה אני רואה עכשיו? יש לנו שדות סולאריים. האבסורד הזה שהפך להיות יותר כלכלי להקים לנו שדות סולאריים, שמישהו מרוויח מזה כמובן, ולעומת זאת לגרוע את זה מאוכלוסיות אחרות, פחות חזקות, שהם לא מבקשים להרוויח כסף, הם רוצים להתמודד עם ההוצאות הנלוות כשאנחנו מכניסים אותם לפרויקטים יקרים להם. ופה אנחנו אומרים: צריך לבדוק.

צריך לבדוק - - -

צריך לבדוק? בואי, אני מזמינה אותך אלינו.

מה שאורלי לוי עושה לי עכשיו, זה את כל סוגיות הצדק החלוקתי בישראל, על הפאנל הפוטו-וולטאי שהיא רוצה לשים על הגג. והיא עושה את זה בשבע דקות, בדיון שהתעכב. ברוך השם, ברוך השם יום-יום, העמסת לנו כאן.

דווקא ראיתי חממות שמעליהם יש את הפאנלים.

יש גם את זה.

אוריאל, אני רוצה לתת לך טיפ, שתדע שהתורה נמצאת בכמה מקומות. כשרצינו להתחיל לשים פאנלים סולאריים בירוחם וקיבלנו כסף מהמדינה, נגמרו לנו הגגות של בתי הספר והמתנ"סים. ואז שמנו על גגות של מגרשים. עשינו שלושה-ארבעה מגרשי ספורט מקורים בפאנלים סולאריים. זה טיפה מייקר, כי התשתית של הגג יקרה, אבל זה מפשט כי אין שום מרכיב אחר. אתה לא נוגע בתשתיות, לא במזגנים, אתה עושה את הגג רק למטרות שלך. והגג נותן צל למגרש ואתה מרוויח עוד חשמל. את זה עשינו. כל מבנה משותף, כל בניין משותף, בדרך כולל לידו יש גינה או מרחב שפ"פ – שטח פרטי פתוח, ובתקנון וברגולציה העתידית, אל תתייחסו רק אל הגג. בכל הנכס הזה שהוא גג ואדמה, אם ידעו לעשות גינה מוצלת, וצל זה טוב, על בסיס פאנלים סולאריים, וזה אסתטי, זה מוגבה, אז אתה מרוויח עוד פוטנציאל הכנסה ועוד ישימות גם לגגות של מגדלים שלידם יש גינה מוצמדת שעושה את הצל ומרוויחים את הכסף של החשמל. תחשוב לא רק על הגג, אלא על הנכס הכללי, ובדרך כלל האדמה הזאת משויכת לבניין.

נכון.

זה הכיוון, אנחנו לא מציינים איפה - - -

אתם תעשו את סיעור המוחות עם חברת הכנסת גם על הרעיון שהצגנו כאן. הדיון תכף מסתיים. עינת, הפרעתי לך באמצע, אמרת את מה שרצית?

כן, את עיקרי הדברים.

תודה, יהיו עוד דיונים. איתן פרנס, מאיגוד אנרגיה ירוקה, בבקשה.

לפני שאתייחס בקצרה לפינוי-בינוי, אדוני הזכיר את הקירוי של מגרשי ספורט, חניונים וחנויות. אדוני, היום זאת פנטזיה. זה לא יקרה יותר כי רשות החשמל בתעריפים הקיימים היום, אנחנו לא יכולים להשקיע בברזל שצריך את הקונסטרוקציה. הרשות לא מעדכנת את התעריפים של הגגות בישראל. והאמת היא – אנחנו בדעיכה. כאן אני מפסיק כי זה לא נושא הדיון.

היא הכניסה לי את הצדק החלוקתי ואתה הכנסת לי את כל הרגולציה של האנרגיה המתחדשת בישראל. העמסתם על החוק הזעיר הזה את הצרות של עם ישראל. פרנס, תמשיך.

כן. פינוי-בינוי – אם אני מבין נכון את הוועדה, אני יודע שיש כאן תכן בנייה, יש בו נוסחה מצוינת של אנרגיה ירוקה, זו היסטוריה, זה קיים היום, בונים בניינים חדשים לפי בנייה ירוקה ואנרגיה ירוקה. אבל, אם אני מבין נכון, הדיירים המתפנים מהבית בעסקת פינוי-בינוי, יש להם גג. הזכויות האלה הם זכויות שמש. השמש נופלת עליהם, מחר הם פוגשים בקבלן, ואדוני, הוועדה רוצה שהזכויות האלה יישארו של אותם אנשים שחוזרים ונשארים באותו מצב סוציו-אקונומי. ואחרים שבאים, יש להם יותר כסף לשלם. לזה קוראים צדק חלוקתי, לזה קוראים דברים שהם גם נשגבים מאנרגיה ירוקה. ואני מברך את הוועדה וכאן צריך לבחון מי מחזיק בזכויות האלה, ואם נכון וצודק להשאיר אותם לאנשים שהיו בבית הזה לפני שהגיעו הדיירים החדשים. תודה.

רמי טרבולסקי, דובר אחרון לפני שאסכם.

אשמח רק - - -

אוקיי. אתם מכירים את השלב הזה בוועדה הזה שלנו של נאומים בני דקה, כמו במליאה. קצר ולעניין. כן, רמי.

רמי טרבולסקי, יושב-ראש ארגון יצרני מערכות סולאריות בישראל. קודם כול אנחנו מברכים על כל מה שנקרא, אנרגיות מתחדשות, אבל יש פה אבל מאוד גדול. האבל הגדול פה, שאותו דייר צריך לקבל חלופה, והחלופה היא חימום מים. מה שהיום נקרא, דודי שמש, שלגלגת עליו בחצי פה. את אותו דוד -–האנרגיה הפוטו-וולטאית לא תספק, מכיוון שלחמם מים בחשמל, יעלה לאותו דייר הרבה יותר מאשר האנרגיה הפוטו-וולטאית תיתן לו. אם אנחנו משווים בין קולט שמש לתרמו-סולארי, לבין קולט שמש פוטו-וולטאי, זה 20% - - -

בוא, הייתי מסכימה אם לא היו כל כך הרבה בתים פרטיים שיש להם גם דוד שמש ויש להם גם את המערכת הפרטית.

את דיברת על האוכלוסייה החלשה שאת רוצה לתת לה חלופה, נכון?

שנייה, אנחנו רוצים גם אם אתה יכול להשאיר אותנו בבקשה. אבל היום מתקיים הלכה למעשה, חצי מהתושבים בפריפריה, או אלה שבנו להם את הבתים הפרטיים שלהם עם הגג שלהם, יש להם גם את הסולארי ויש להם גם את הדוד שמש.

סבבה, אבל לא במקום.

לא אמרנו במקום.

את אומרת שפה הצעת החוק היא במקום.

לא, זה בנוסף, היא לא אמרה במקום.

הם אמרו שהיום יש תקנה שזה על דודי שמש. אבל הם לא יכולים לספור את זה פעמיים. כי הם אומרים או זה או זה.

לא, לא, אל תטעי.

הכוונה שלי - - -

חוק תכנון ובנייה אומר לקבלן – או תתקין מערכת תרמו-סולארית
לא במקום....

הם לא יכולים לספור.

או שתתקין מערכת תרמו-סולארית או תתקין מערכת פאנלים – לבחירתך.

זה או זה או זה

משפט אחרון, מחר בבוקר תחייבי אותו בבוקר לזה - - -

משפט אחרון, טרבולסקי.

עוד לא סיימתי.

אני לא יכול.

היא הפריעה לי.

לה מותר, היא חברת כנסת. אבל אתה תגיד משפט אחרון. חד, קצר וטוב, שיירשם.

מה שאני מנסה להגיד הוא שהחלופה לדיירים כאלה, זה משאבות חום. משאבות חום עולים פי כמה מאשר דוד רגיל, ודודי שמש מנצלים את אנרגיית השמש. זאת אומרת שאם את באה ושמה חלופה, למרות שאני לא יודע על איזה גג תוכלי לשים כל כך הרבה פאנלים סולאריים, מכיוון שאת תצטרכי פי ארבע או פי חמש שטח גג, אז אני לא יודע מה הועילו חכמים בתקנתם.

תודה. אנחנו בדיון ראשוני, לא להרגיש שלא הספקתם להגיד הכול. עוד יהיו דיונים על הדבר הזה. בסדר? החוק הזה עוד לא נחקק. עינת, בבקשה.

מה ששכחתי להוסיף קודם, זה שנושא התחזוקה באמת מטריד אותנו כממשלה בכלל, לא רק בהקשרים של התחדשות עירונית. אתמול, הרשות להתחדשות עירונית פרסמה מדריך לדיירים, כדי שבכלל יידעו איך להתמודד עם התחזוקה המורכבת מאוד בבניינים עתירי המערכות. כל הבניינים החדשים, יש בהם הרבה מאוד מערכות שוועד הבית הסטנדרטי של היום לא מכיר אותן. פרסמנו מדריך לדיירים איך צריך לבנות תוכנית תקציבית לניהול הבית המשותף, אלה דברים שהם מורכבים מאוד היום וחשוב לי שתכירו ותפיצו את הידע הזה. הוא מופיע באתר האינטרנט שלנו.

יופי. העתיד של המדינה, חלקו זה התחדשות עירונית, כדי לטפל במחסור, וגם בחיזוק קהילות. רצית לומר משפט? זה בוער לך, יאללה משפט. בבקשה.

תודה רבה. תומר צליח, מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. קודם כול, חברת הכנסת, הרעיון בהחלט שובה לב. ובהחלט התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תומכת מאוד בכל דבר שיאפשר ויסייע לבעלי הדירות הוותיקים להתקשר איתנו בעסקאות לפרויקטים של פינוי-בינוי. יחד עם זאת, לדאבוננו, באמת לדאבוננו, הגג של הבניין הוא משאב מוגבל מאוד. ואם ניקח לשם הדוגמה, בניין שבונים בו 50 דירות.

רגע, יש לי שאלה, אני רק מחזקת את דבריך.

לא מתאים לך לחזור על מה שנאמר כבר. אמרנו שיש גגות קטנים.

המתמטיקה - - -

אמרנו את זה. אבל למה אתה חוזר על משהו שנאמר?

אנחנו לא מדברים רק על הבטון.

בוא, זה לא מחזק את זה. תגיד משהו שלא נאמר.

תקנות תכן הבנייה היום מחייבות אותנו לשים דודי שמש או אנרגיה מתחדשת. צריך להבין שהיום הגג בבנייה רוויה, בקושי יכול להכיל - - -

אנחנו נלך על הכיוון שמיכאל הציע, בפרויקטים כאלה זה לא רק המבנה עצמו. בואו נחשוב טיפה מחוץ לקופסה. אבל אם אנחנו מחייבים פרויקט שכזה להיות, וכשאנחנו לוקחים את כל החבילה כעל פוטנציאל, אז הדבר הזה ישמש את הדיירים כמובן. אז אנחנו באמת לא נתעסק רק בגגות, אדרבא ואדרבא, שום חוק שנכנס לוועדה – ואני יכולה לדבר אתכם מניסיון, אני חושבת שאני מזקנות חברי הכנסת – לא יוצא כמו שהוא נכנס. זה הזמן גם לחשוב. הרבה פעמים, העיניים נפקחות ואתה מבין שאתה יכול לעשות קצת עוד יותר טוב. ולכן אני גם אשמח שנשב וגם נחשוב מחשבות ביחד.

כיוון למחשבה בהקשר הזה – לדוגמה, דירה שתוכל להיות מושכרת ושכר הדירה ישמש כקרן תחזוקה.

או שתיים-שלוש דירות בבעלות הוועד, לאחזקת הבניין. אחלה. אתה רציני.

גם וגם.

מה אתה צוחק? אתה בעד.

עדיף על חימום מים.

זה דבר ישים. הגג כבר תפסו אותו, מה לעשות.

זה נכס מניב.

באמת? לך תראה את המסיבות על הגגות.

רגע, רגע, חברים, אני מסיים. אורלי, פעם, איזה פעמיים הוצאתי את אורלי לוי מהוועדה. איזה פעם אחת אמרתי: אני לא רוצה להוציא אותך, והיא לא נתנה לי לא להוציא אותה. היום אם אני מוציא אותה, אין לי חוק ואני לבד.

אני שמח שאת פה, והיה דיון טוב. וגם נפתח פה פתח, נפתח פה פתח של שיח ודיאלוג. רק אסכם את הדיון. ועדת כלכלה רואה בחיוב את הדרישה גם בחוק, לעודד התקנת מערכות שונות לאנרגיה מתחדשת. מיקסום התשתיות של הגג עצמו, דפנות הבניין והאדמה בבעלות הבניין לפוטנציאל של הרחבת הנכסים המניבים לוועד המקומי, בדגש על האוכלוסייה המקורית שעוברת פינוי-בינוי או כל סוג של התחדשות עירונית על מנת לא לייקר עבורה את עלויות האחזקה העתידיות ולא לפגוע – כמו שאמר איש משרד המשפטים: Gentrification.

בעברית זה נקרא עילות.

לא, אין מילה טובה לזה. הדרה היא אחרת. לא משנה, הבנו את הרעיון – לשמור על האוכלוסייה הוותיקה ולא להכביד עליה כתוצאה מהשבחת הנכס. אנחנו מקדמים בברכה את הרוח החיובית של נציגי הממשלה לשבת עם חברת הכנסת אורלי לוי לפגישות עבודה, ולפתח רעיונות וכיוונים שבהם יכולה הממשלה לאמץ את החקיקה הפרטית או לצידה לשים חקיקה ממשלתית או לחבר בין חקיקה פרטית וממשלתית, ולהביא ברכה לאזרחים. כל דבר שטוב למדינה, בכלל לא רלוונטי, אופוזיציה, קואליציה, ועדת כלכלה, הצבעותיה – 97%, כמו בצבא, פרופיל 97, פה אחד. אופוזיציה, קואליציה – פה אחד. שנה שלמה אופוזיציה, קואליציה מצביעה פה אחד בוועדת כלכלה. זאת רוח של עבודה למען אזרחים, בהסכמות מלאות, כך גם חוק כזה עתידי או תקנות או רגולציה שאתם תביאו במסגרת המעשים שלכם והבחינות.

הוועדה רשמה לפניה שידווח לה בכתב בתוך חודשיים, מה התקדם בנושא הזה. נציג משרד האנרגיה – דיווח כתוב בתוך חודשיים. והיא תחליט ותמצא לנכון אם החוק הזה יתקדם גם לקיים דיון בגין הדיווח שתקבל. תודה רבה לחברת הכנסת יוזמת החוק. תודה לכולם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.