פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת הפנים והגנת הסביבה
13/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 146
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד בסיון התשפ"ב (13 ביוני 2022), שעה 12:00

היערכות הרשויות המקומיות בחברה הערבית ושירותי הכבאות לסכנת השריפות בקיץ.

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר

קרן ברק
אוסמה סעדי

וחיד חשאן - מנהל תחום חירום וביטחון, משרד הפנים

אילון רן - רע"ן תכנון, המשרד לביטחון פנים

כאיד דאהר - יועץ נציב כבאות למגזר הלא יהודי, המשרד לביטחון פנים

סילביה גרין - מנהלת אגף כב"ה-אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

מאיה גיגי - מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון פנים

אביה פירון - רפרנט בט"פ, משרד האוצר

הילה לוי גדיש - יועצת באגף לתכנון מרחבי, מינהל התכנון

ד"ר ארז ברקאי - מנהל אגף ופקיד יערות ממשלתי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תאופיק אגבאריה - מנהל תחום פיתוח כלכלי-חברתי, המשרד לשוויון חברתי

מאלכ הזימה - מנהל תחום ביטחון מים אזור צפון, רשות המים

אריאל מזוז - מנהל אגף עסקאות, רשות מקרקעי ישראל

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות, מרכז המידע והמחקר של הכנסת

רמי שוורץ - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

אליעזר גלבר - פקח, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אסנת בנימין - יו"ר צבא הגנה לעצים ישראל

עטוה אלמחדי - מנהל אגף שפ"ע, מועצה אזורית נוה מדבר

תומר רוזנר

לאה קריכלי

חנה כהן


היערכות הרשויות המקומיות בחברה הערבית ושירותי הכבאות לסכנת השריפות בקיץ

שלום לכולם. הדיון היום הוא על היערכות הרשויות המקומיות ושירותי הכבאות בחברה הערבית לסכנת השריפות בקיץ. זה לא רק בקיץ, כי שריפות יש גם בחורף. לעתים התנהגות לא נאותה של בני אדם גורמת לשריפה, בין אם בטבע ובין אם בבתים, וכאשר לא פועלים בהתאם לכללי הבטיחות משלמים על זה ביוקר.

הסוגיה של החברה הערבית יש לה ממד נוסף – עד עכשיו, ואני מודע גם לתוכניות וגם להיערכות, המדינה לא מצליחה לסגור פערים בכל הקשור לפריסה, היערכות, נקודות, תחנות וכל הנלווה לדבר הזה בתוך החברה הערבית. אנחנו לא נדבר ונתעמק בסיבות, אין טעם, אבל אני וכל אחד אחר מכירים אותן. יש מציאות בשטח שאומרת שהנושא הזה מחייב פעילות שהיא מתוך גישה אחרת, מתוך תכנון אחר, מתוך מדיניות אחרת, כל יישוב ערבי בהתאם למספר התושבים, קרבה או מרחק מתחנה. בסופו של דבר אנחנו מדברים, תרתי משמע, על חיי אדם. כאשר יש שריפה, יש נזק רב לרכוש, לעתים לטבע, אבל לצערנו גם משלמים בחיי אדם.

אנחנו נשמע משירותי הכבאות מה מתכוונים לעשות, ממש בתקופה הקרובה, כדי להתחיל לסגור את הפער הזה במעשים. שמענו הרבה דיבורים, יותר מדיי, אנחנו רוצים לדעת מה רוצים לעשות, כדי שכשאני אבוא לוועדה בעוד שישה חודשים – וכנראה שאני אבוא, שאף אחד לא יחשוב אחרת – כדי לעשות דיון המשך, אני לא רוצה שיחזרו על אותה מנטרה שהייתה מאז ומעולם. מה צריך לעשות עכשיו, איפה הבעיה – תגידו שרמ"י לא משתפים פעולה בהעברת קרקע; תגידו ראשי רשויות חולמים על משהו אחר; תגידו אין כסף, אנחנו עניים – תגידו מה הבעיה כדי שנדע שאנחנו מתחילים מייד משהו חדש בכל הקשור לשירותי הכבאות בחברה הערבית.

סבאח אל ח'יר, אדוני היושב-ראש.

שלום לכולם, אני מתכנון כב"ה. יחד איתי נמצאים כאיד וסילביה מהבט"פ. המשפט הראשון שצריך להגיד בהמשך לפתיח שלך, כבוד היושב-ראש, זה שאנחנו אנשי בשורה. אנחנו לא אומרים מה עוד נעשה ומילים יפות, אלא אנחנו אנשי בשורה. אחרי החלטה 550, שהתקבלה לפני כשמונה חודשים, במסגרת "תקאדום", והיינו גם בכנס בכפר קאסם, אנחנו יכולים להצביע על הדברים שנעשו מאז.

רק כדי למסגר את האירוע, הדבר המרכזי – וציינת את זה גם בפתיח - זה הנושא של בינוי תחנות. תמונת המצב נכון להיום, החברה הערבית לא מקבלת את אותו שירות ב"זמן תגובה לאירועים מבצעיים", כי אין מספיק תחנות. לכן הדבר המרכזי בתוכנית הזאת הייתה בנייה של תחנות – שמונה תחנות משנה ועוד ארבע תחנות מתנדבים. בסך הכול 12 תוכניות בחמש שנים.

השאלה היא למה צריך חמש שנים. תוכנית חומש אפשר לפרוס בנושאים אחרים, אבל לאו דווקא בבניית תחנות שאינן. תיעדוף אפשר תמיד לעשות בשיטה יותר מושכלת.

אתה צודק.

חשבתי שתגיד שיש בעיות עם הקצאת קרקע, אבל חומש – אנחנו יודעים.

אנחנו נדבר על זה. כרגע, בכבאות והצלה לישראל, בכל המדינה, בונים שלוש תחנות, שתיים מהן בחברה הערבית – בערערה ובעילוט – והתחנה השלישית היא בחריש. זהו, אין יותר תחנות חדשות שנבנות. זאת אומרת, כבר היום, עוד לפני התוכנית, שתי תחנות לחברה הערבית.

מעבר לכך, החסם העיקרי הוא הקצאת הקרקע. לדוגמה, כפר קאסם, שם אנחנו רוצים מאוד לבנות – אני יודע שאתה בן המקום – ברגע שתהיה לנו הקצאת קרקע, אנחנו נתחיל לבנות.

מי לא עושה מספיק כדי שתהיה הקצאת קרקע?

אני יועץ נציב כבאות והצלה לחברה הערבית וגם דובר לתקשורת הערבית. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לראשי הציבור הערבי וגם לך, ווליד, באופן אישי, לאחי אוסמה ולכל מי שמלווה אותנו כדי שנגיע לנקודות החשובות בכל המהלך הזה של כבאות. יחד עם זה, אני רוצה להודות לראשי הרשויות שמשתפים פעולה, מסייעים, אם זה בנושא הסברה, בהקמת יחידות מתנדבים וכו'.

אנחנו רוצה להתחיל בעבר, בשנים שחלפו. אני חושב שמערך כבאות והצלה נמצא בקפיצת מדרגה משמעותית מאוד בכל מה שקשור לסגירת פערים שקשורים לחברה הערבית. לא ניתן לסגור פערים בלחיצת כפתור, אלא בעשייה כמו שצריך. על כן, ווליד, אני חושב שהתקדמנו הרבה. ליוויתי אותך, אתה ליווית אותי, גם אוסמה היה בחלק מהסיורים שלנו. אני חושב שקידום כל המהלכים היה בכמה מישורים: המישור הראשון, עליו דיבר אילון, הוא בניית תחנות. הגענו לנקודה שבה כרגע נבנות שתי תחנות ואני מאמין שתוך תקופה קצרה הם יתחילו לעבוד וייתנו את המענה הדרוש לכל האזורים שלהם;

המישור השני – שילוב וגיוס של בני החברה והצעירים כלוחמי אש. אני מסכים איתך שבהתחלה היה גיוס, פלוס-מינוס, של כ-100, אבל היום, אחרי כל המהלכים שביצענו עם הנציב הנוכחי ועוד נבצע, התקדמנו וכמעט הגענו ל-400 עובדים מהחברה הערבית, כולל לוחמי אש. לדעתי זה יותר מ-11% מכלל העובדים של כב"ה.

על כן כדאי שנחשוב בשני כיוונים: א', הגיוס התבצע בשלושה מישורים – בהתחלה זה היה כללי במכרזים ארציים, ואז כללנו את אחוז המועמדים מהחברה הערבית. בנוסף הלכנו למכרזים ייעודיים לחברה הערבית, כדי שנכניס כמה שיותר. הכנסנו 52 לוחמי אש מהחברה הערבית. נעזוב כרגע את המכרז של הבדואים והאחרים, זה לא קשור לעניין הזה.

למה זה לא קשור? הבדואים הם לא ערבים. דבר עליהם בקונספט הכולל של החברה הערבית. אני לא אוהב לעשות את החיתוכים האלה - - -

זו הבעיה בתוכניות, שיש תוכנית לדרוזים, תוכנית לבדואים צפון וכו'. הבעיה היא בתוכניות.

אוקיי, אז אפשר לדבר על ניתוח תוכנית X.

אם אתה מדבר על החברה הבדואית, בעיקר בדרום, שם הפערים היו משמעותיים מאוד, אבל האחוז הכי גבוה של הנספים, בעיקר ילדים, הוא מהחברה הבדואית. תוך שלוש-ארבע שנים ירדנו כמעט לאפס וצריך לשאול למה. ראשית, בנינו תחנה בחורה; דבר שני, הקמנו יחידות מתנדבים בחורה, כסייפה ועוד, כולל עם רכבים, שנותנים מענה מהיר מאוד, מגיעים למקום לפעמים אפילו לפני הצוותים שלנו; דבר שלישי, עשינו קורס ייעודי רק לחברה הבדואית והעלנו את האחוז, למעשה גייסנו 40-37 בדואים כלוחמי אש.
אם מדברים באופן כללי על החברה הערבית, אני חושב שהייתה תזוזה משמעותית. אתה ליווית אותי לשני מקומות – ג'סר א-זרקא ופוריידיס – ודיברתי איתך על כל מה שהתרחש. מי כמוך יודע כמה אנחנו מנסים להרים את ההסברה בערבית באמצעות התקשורת הערבית ובאמצעות ראשי הרשויות, להם אני מודה מאוד, וכן ראשי הציבור שמנסים ומסייעים.

המסקנה מכל הדברים האלה – אני אומר לך את זה, אילון, וכולם יודעים – שאחוז הנספים בחברה הערבית מ-2014 עד 2017 היה הגבוה ביותר. היום אנחנו בנמוך ביותר. נציב כבאות והצלה הנוכחי הציב יעדים בשני מישורים: יש תוכנית חומש ויש גם את בט"פ. אנחנו מנסים לקדם את התוכנית הזאת.

אני רוצה להתמקד בזה. כמובן שכל פעילות בעניין הזה שתשפר, מבורכת. המטרה שלנו אינה לבוא בטענות, אלא לבדוק מה צריך לעשות עכשיו כדי לעשות את זה יותר טוב. לצערנו לא ירדנו לאפס וכל נפש אחת היא עולם ומלואו. אותו הדבר בתחום הפשיעה והאלימות. אני אפתיע אותך, הכול שזור אחד בשני וכאשר אתה משפר בכל התחומים, אתה משפר בכל התחומים לרוחב. אם אתה מציל נפש פה, הצלת עולם ומלואו. אם אתה מציל נפש מפושעים, הצלת עולם ומלואו. על כן הנתונים שמוצגים כאן חשובים ותבורכו על זה שבשנים האחרונות נעשים צעדים כדי לשמור על חיי אדם.

אני רוצה להתמקד בקטע של הבינוי. היות שאני מכיר אותו ואני חשוף לתוכנית "תקאדום" ולסעיפים שלה, אפילו ללוח הזמנים שנקבע לכל יישוב ויישוב, לא ממש אהבתי את החלוקה לזמנים של הבינוי באופן ספציפי. למה? כי תיעדוף כספים על חמש שנים אפשר לעשות בהרבה מאוד שיטות, לאו דווקא בקטע של הבינוי, שהוא ההכרח הראשון וממנו להתחיל את כל הצעדים הבאים. אני לא רוצה להכניס אתכם לכל שם של יישוב בנפרד. ליוויתי את כאיד ביותר משני יישובים וגם אוסמה דואג לנושא הזה מזה זמן רב. אנחנו עושים את זה כי אנחנו מבינים שיש בעיה. אני מבקש שתגידו איפה אתם נתקלים בבעיות, כדי להביא את הנושא הזה לביצוע ולא להשאיר אותו תלוי ברצון הטוב של גורם שלא משתף פעולה. שימו את הדברים על השולחן.

חבר הכנסת סעדי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. שוכרן ג'זילאן, סבח אל-חי'ר. תודה על הדיון החשוב הזה על שירותי כבאות והצלה בחברה הערבית. "החברה הערבית" – כולל הכול, גם החברה הבדואית בדרום, גם בצפון, דרוזים, צ'רקסים. אנחנו לא מפרידים.

לא ממיינים. אין לנו שיטת הפרד ומשול, לצורך העניין. כולם אותו הדבר – חברה ערבית.

נכון. אני רוצה לפתוח בתודות לנציב היוצא דדי שמחי שעשה עבודה. אני ואתה ליווינו אותו בהרבה סיורים, בהרבה תוכניות לקידום החברה הערבית. שתי התחנות שנבנות עכשיו ביישוב שלי, עראבה – אני מאחל לך שגם בכפר קאסם - - -

אני מבסוט עבור עראבה בדיוק כמו שאני מבסוט מכל פרויקט בכפר קאסם.

לכן אמרתי שאני מאחל את זה. עבדנו גם על כפר קאסם, על עילוט - - -

וגם בעראבה הייתה סוגיה של קרקע ושאלה איך פותרים את זה. ליוויתי גם את זה.

נכון, נכון. עכשיו אנחנו לא נותנים כתרים, אלא שעשינו. זה תפקידנו וחובתנו כלפי כל היישובים, המועצות והעיריות. בחורה, בדרום, יש תחנה ממש טובה; עכשיו, סוף-סוף, מקדמים במג'ד אל-כרום נקודה. אדוני היושב-ראש, עכשיו כשאנחנו רואים את השריפות והאסונות, אנחנו צריכים להגיע למצב שבכל יישוב, קטן כגדול, יהיה משהו.

איפה שצריך תחנה – אז תחנה, היכן שלא – נקודה.

אם לא תחנה, נקודה, משהו, אופנוע וכו'. למשל, לגבי מג'ד אל-כרום אמרו לנו שכרמיאל קרובה, אבל בגלל הפקקים לפעמים לוקח הרבה זמן להגיע.

קרוב-קרוב, רחוק-רחוק.

לפעמים לוקח שעה לכבאית בגלל הפקקים. לכן טוב שאנחנו מקדמים את הנושא הזה. צריך גם בג'סר א-זרקא.

שם התקדמו דברים מצד הרשות, אבל לא התקדמו הדברים מצד רשות הכבאות.

בדיוק, ולכן אמרתי שגם רשות הכבאות, גם מד"א שם. זה באמת יישוב מוכה וצריך שם את כל השירותים ואת כל שירותי ההצלה האלה.

אני מסכים שיש בעיה עם קרקע, עם זמינות של הקרקע, אבל בשביל זה אנחנו צריכים לקדם את העניינים האלה. תגידו לנו איפה אפשר, איפה יש בעיות ואנחנו נלך ונלחץ ונקדם את הדברים.

לגבי יחידות התנדבות – אנחנו מקדמים את הערכים של התנדבות והצעירים שלנו מתנדבים גם למד"א וגם לכבאות והצלה.

התחלנו מהפכה בתחום הזה, אבל זה צריך להימשך. הייתה תוכנית החומש הראשונה, בה היו חלק מהכספים של עראבה ושל עילוט, יש גם את תוכנית החומש הנוכחית, אבל אנחנו לא צריכים חמש שנים כדי לעשות תחנה. אם אנחנו מתחילים לתכנן עכשיו, אולי נתחיל לבנות בעוד שנה-שנתיים. לכן כבר עכשיו צריך לתכנן, ואם יש חסמים מבחינת הקרקע או התכנון, צריך להסיר את החסמים האלה ולהתקדם.

אני אומר מעבר לזה – אם לא עושים את זה נכון, גם בחמש השנים האלה לא יעשו תחנות. לפיכך בעקבות הדיון הזה יבואו עוד דיונים, כדי לראות מה נעשה בשטח.

התחלתי בתודות ואסיים בתודות. איחולי הצלחה לנציב החדש איל כספי וכמובן לכאיד שמלווה אותנו בכל הסיורים ועושה עבודה נפלאה. תודה לכם כולכם.

תודה גם לך, אוסמה. גם אני רוצה להודות לניצב היוצא ולניצב הנכנס ומאחל לכולם הצלחה. זה התפקיד שלנו – אנחנו נמצאים בעבודה ציבורית כדי לשרת את האזרחים, כל האזרחים ללא יוצא מהכלל, יהודים וערבים, עם כל השמות שמישהו יודע להכניס לתוך "הערבים" ועם כל השמות שמישהו יודע להכניס לתוך "היהודים". מספיק לומר "כל האזרחים" ואז אנחנו מדברים על כולם.

יש לנו רשימת תחנות, אני מכיר אותה, אבל לפני זה אני מבקש לתת לאורלי, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, להתייחס. אני גם רוצה להודות לכם, מרכז המידע והמחקר, על העבודה שעשיתם בעניין הזה ושפורסמה לקראת הדיון הזה. אורלי, בבקשה.

אני ראש צוות בממ"מ ואת המסמך שהזכרת כתב רמי שוורץ. אני מבקשת רק לשאול, היושב-ראש – למעשה כל ההתייחסות פה היא לתוכנית "תקאדום", אבל כל מה שקשור לבינוי תחנות, אם איני טועה, לא מתייחס ליישובים של הבדואים בנגב. השאלה היא אם הפער הזה נסגר כבר או שזה במסגרת תוכנית אחרת?

אני רוצה לעשות סדר, כי קיבלתי את המסמך הזה רק מספר דקות לפני שהתחילה הישיבה וכבר מצאתי מספר לא קטן של אי-דיוקים.

נכון. אני אשם, כי אני נתתי אישור לפרסם - - -

יש אי-דיוקים במסמך של מרכז המחקר.

אנחנו נשמח לשמוע. המסמך מבוסס על דברים שפורסמו, אז אולי הייתה איזושהי בעיה בדיווחים שניתנו לגורמים שונים.

יש נציג של רמ"י בדיון?

הוא בדרך.

אני מקווה שיגיע בזמן.

אני אנסה לעשות מעט סדר בדברים. הנושא של הקמת תחנת משנה וגם תחנת מתנדבים בנוי על שלוש רגליים: רגל אחת – הבינוי עצמו. החסם העיקרי כאן זה הקצאת הקרקע. במסגרת החלטה 550 דיברנו על שנת 2022 שבה נתחיל בינוי ביישוב אחד. למעשה אמרנו – ואנחנו אומרים את זה גם היום – שאם יהיו לנו אפילו שלושה יישובים שיקצו לנו קרקע, נתחיל כבר השנה בתכנון. ברגע שיש הקצאת קרקע, אפשר להתחיל.

לדבריך, שלוש תחנות תלויות באופן מוחלט בהסדרת סוגיית הקרקע.

חד-משמעית.

במילים אחרות, תלויות בהחלטת רמ"י לשחרר את הקרקע.

מדויק. מבחינת היכולות שלנו, תחת הנחה שתהיינה קרקעות מתאימות, נוכל כבר להתחיל בתכנון ולצאת למכרז כבר השנה. מהרגע שמתחילים לבנות לוקח בין שנה לשנה וחצי עד שהתחנה עומדת;

הרגל השנייה של הנושא הזה – רכבי הכיבוי. מאחר שאנחנו מבינים שזו תוכנית חומש וכבר מתוקצבת, לא חיכינו ליום שייגזר הסרט על מנת לקנות את הרכבים. אם מדברים על שמונה תחנות, שזה שמונה רכבים, אז כבר יצאנו למכרז רכבים. כלומר, כשהתחנה – לא משנה אם זה יהיה בעוד שנתיים-שלוש – תהיה מוכנה, הרכב כבר יחכה בתחנה. למה עשינו את זה? כי אנחנו יודעים שמהרגע שאתה מזמין רכב זה יכול לקחת שנה וחצי-שנתיים עד שהוא מוכן. לכן החלטנו שאת התקציב הראשון כבר נפנה לרכבים, כי זה משהו ודאי וגם לוקח זמן;

הרגל השלישית – נושא כוח אדם. התוכנית לא נתנה תקני כוח אדם. אנחנו מבינים שאנחנו, מתוך הכבאות, נצטרך לאייש. למרות שכבאות הצלה לישראל, ובעיקר משרד האוצר, מכירים את הפערים שיש לנו כבר היום ביישובים יהודים וערבים, בכל הארץ, עדיין ברור לנו שיש תיעדוף ושאנחנו צריכים לאייש את אותן תחנות בלוחמים, בעיקר לוחמים מתוך החברה הערבית. לכן כבר במחזור הגיוס האחרון הנציב שם יעד, שהוא יעד של קבלה מתוך המועמדים שהגיעו לוועדה הסופית, מספר מינימום שכל מחוז צריך לקבל. כתוצאה מזה התחילו את הקורס הנוכחי 25 לוחמים. לוחמים אלה אמורים בסוף לאייש את התחנות שייבנו, כמובן שכל אחד לפי אזור המגורים שלו.

אנחנו נשמח – גם בשיתוף שלכם - אם נעלה עוד מדרגה. כלומר, נקבע שעושים גיוס וקורס ייעודי לחברה הערבית, 150-100 איש. welcome. ככה גם נוכל לתעדף אותם בקבלת האישור לגיוס, כי היום על כל מקום מתחרים לפחות עשרה מועמדים. אם זה יהיה קורס ייעודי, נוכל לתת מענה מדהים ואותם לוחמים שיסיימו את הקורס יאיישו את אותן תחנות שאנחנו מדברים עליהן.

יש תקדים לזה, כבר היה קורס ייעודי לחברה הערבית.

למה לא הכנסתם את זה לתוכנית? מה מנע?

כי מלכתחילה נאמר לנו גם על ידי המשרד לשוויון חברתי וגם על ידי משרד האוצר שלא מוסיפים תקני כוח אדם, אלא זה מתוך הקיים.

תקני כוח אדם זה משהו וקורס ייעודי שיכשיר מקצועית אנשים לקראת משימה – זה משהו אחר. אפשר להתווכח איך מכשירים תקנים ובאיזה סגנון, אבל להכין אנשים למשימה זה לא ממש קשור.

אמרתי, צריך להפריד בין שני הדברים. אנחנו צריכים תוספת תקני אדם כדי שנוכל לאייש - - -

אם שומעים אותנו במשרד לשוויון חברתי, אז שיתייחסו.

יש נציג בזום.

מעבר לזה, לגבי תחנות מתנדבים – במסגרת התוכנית התחייבנו לארבע תחנות, אחת בכל שנה, החל מ-2023. גם כאן אנחנו נשמח, תחת הקצאת קרקע, לפתוח תחנות מוקדם יותר. מה החסם כאן? בסוף אלה מתנדבים מתוך היישוב. כלומר, אם אין את התשתית של כוח האדם של מתנדבים, לא נוכל לפתוח תחנות.

מצד אחר, אם מתקדמים בבינוי ולא הכנו את התשתית הזאת, אז נפתח תחנה בלי שיש כוח אדם מהיישוב. תראה איך זה שזור אחד בשני.

כאיד, תתרגל לעבודת הכנסת. תמיד יש הערות ושאלות, זו עבודת הוועדות. מה לעשות, אנחנו עושים בקרה על תפקוד הממשלה על זרועותיה השונות. שום דבר הוא לא אישי. אל תקבל שום הערה כאישית.

אין לי טענות.

נושא נוסף שחשוב להעלות אותו, שלא דיברנו עליו כל כך, זה הנושא של מפקחי הגנה מאש. אחת הבעיות שיש היא המודעות והיכולת לבצע בקרה. לשם כך שמנו לנו יעד – והנציב הנוכחי אף הגדיל את היעד – לקבלה של מפקחים במסגרת מכרזים ייעודיים מתוך החברה הערבית. המפקחים האלה, 100% מהזמן, יעברו בתוך היישובים הערבים ויבצעו עבודה של מפקחי הגנה מאש ביישובים עצמם. אנחנו נשמח למועמדים שיגיעו אלינו.

כנ"ל גם במשל"טים – מרכזי השליטה שלנו, אותו מוקד 102 שהאזרחים מתקשרים אליו. כשאזרח ערבי מתקשר ל-102 ורוצה לדבר בערבית, הוא רוצה שמעבר לקו יהיה מישהו שמדבר בשפה שלו. לכן גם במכרזים לאיוש המשל"טים אנחנו מייעדים מקומות לחברה הערבית.

מעבר לזה, במסגרת ההחלטה פירטנו את כל פעולות ההסברה שאנחנו רוצים לעשות בשנים הקרובות.

הכיוון הוא ברור. אם אתם בוועדה יכולים לעזור בהקצאות הקרקע, כדי שנוכל לא רק לקיים את התהליך, אלא אפילו להחיש אותו, אנחנו נשמח מאוד. זה ביכולות שלנו, אבל החסם הוא לא משהו שתלוי בכב"ה.

אני רוצה להודות לך.

אם אתה רוצה גם את פירוט לגבי הרשויות שכרגע יש – יש לנו את טייבה, כפר קאסם, ערערה. אלה נראות בעלות יכולת למימוש מהיר יותר.

גם בערערה נגב קיבלנו שטח.

כמובן שהזמנו גם את ועד ראשי הרשויות הערביות, אבל אני לא רואה כאן אף נציג. הם אפילו לא נרשמו. ראשי רשויות אחרים נרשמו וכנראה לא הגיעו. יש כאן נציג אחד, מנהל אגף שפ"ע במועצה אזורית נווה מדבר, שידבר בהמשך.

נציג רמ"י, בבקשה.

אני מתנצל על האיחור.

לפני שהגעת הספקנו לדבר ולחפש איפה הבעיה בהתקדמות בבינוי תחנות כיבוי אש בחברה הערבית. הבעיה הבולטת ביותר היא הקצאת קרקע. כלומר, עד שמגיעים לחלקת אדמה ומשחררים אותה מרמ"י לטובת בינוי התחנה, זה תהליך מסובך מאוד. אפשר למנות כמה יישובים שהבעיה על הפרק היא שחרור הקרקע מרמ"י לטובת הרשות, כדי לבנות תחנות. מה הבעיה של רמ"י עם הקמת תחנות כיבוי בחברה הערבית? אתה יודע להסביר את זה?

אדוני היושב-ראש, אני לא רואה בעיה. ככול שהקרקע מתוכננת לתחנת כיבוי, החלטת המועצה קובעת שההקצאה היא לדיור הממשלתי בתשלום 36.4% מערך הקרקע. ההקצאה מתבצעת מול הדיור הממשלתי, כלומר שזה אורגן אחר של המדינה. ככול שיש דחיפות להקים את התחנה, יש גם קיצורי דרך.

אני אשאל אותך הפוך. אתה מבין שהצרכים של החברה הערבית שונים מהמנטרה הרגילה שאתה רגיל אליה בחברה היהודית?

ברור, אני מבין.

לא, כי השבת באותו היגיון. יש צורך בשחרור קרקע כדי לבנות. לצורך הדיון הזה, ולא רק – אני יכול להביא אלף דוגמאות – אנחנו חוזרים על אותה בעיה. למה לרמ"י יש בעיה לשחרר קרקע לטובת תחנת כיבוי אש? מישהו יודע לענות על השאלה הזאת?

אין בעיה. צריך לבצע עסקה במקרקעין, ועסקה במקרקעין זה תהליך שיכול להימשך.

עסקה על חשבון חיי אדם? למה לא קובעים שלושה חודשים כדי להשלים את כל העסקאות האלה? למה צריך למנוע בינוי של תחנת כיבוי אש כי בראש של מישהו יש חישובים של עסקה?

זה על פי חוק. אני חייב להקצות את הקרקע או לדיור הממשלתי או לרשות מקומית.

אז אנחנו צריכים לשנות את החוק? אני שואל אותך, כי יש לי קצת בורות בעניין הזה. אני מבין ממך שאני צריך להציע הצעת חוק לשינוי הקריטריונים הקיימים להקצאת קרקע בחברה הערבית מרמ"י לטובת הציבור?

אני לא אומר שצריך לשנות את הכללים. אני אומר שתגידו מה התחנות שדורשות טיפול מיידי.

מי יגיד, הרשות אם כב"ה? אם הם יגידו, לא תגיד להם מה אתם רוצים מהחיים שלי, שהרשות תפנה? מי יגיד?

שירותי הכבאות או הרשות, אחד משניהם, יגידו שזה דחוף מאוד להקים את התחנה.

אמרתם? פניתם?

בוודאי.

אני נמצא עם מנהל אגף עסקאות, כל העסקאות הגדולות עוברות דרכי במטה רשות מקרקעי ישראל. אם אני אקבל פנייה מסודרת, אני אדאג להריץ את העסקאות.

לא קיבלת פנייה מסודרת?

אני לא קיבלתי. אולי המרחבים קיבלו.

תכניס אותי לפרטים. איזה עסקה אתה הולך לעשות? כי אתה מדבר במושגים של עסקאות ואני לא מתחבר לזה. למה חיי אדם צריכים להיות קשורים לעסקאות שלך? אולי צריך מנגנון אחר? אולי צריך טיפול אחר? אולי צריך אגף אחר שלא קשור לעסקאות? תסביר לנו מה זה.

אדוני, אנחנו מדברים על מקרקעין. כל עסקה, כל פעולה במקרקעין טעונה מסמך. זה על פי החוק. מסמך זה עסקה. זאת העסקה שאנחנו עושים ובסוף נחתם חוזה. אם אתם אומרים שיש צורך דחוף, עכשיו, אני צריך להקים ארבע תחנות כיבוי אש, אז אין בעיה. תגידו מה ארבע התחנות ואולי אפשר לומר שחותמים על היתר ובמקביל מריצים את העסקה. כמובן שחותמים בכפוף להתחייבות שהגורם מולו אנחנו עושים את העסקה ישלים את כל התחייבויותיו, לרבות לחתום על חוזה ותשלום בגין העסקה, ובמקביל חותמים על ההיתר. יש דרכים לזרז את הבקשות האלה.

ולך יש את כל הנכונות שבעולם למשוך מתחת רגליהם את התירוץ הזה?

מה זאת אומרת למשוך – לא הבנתי למה אדוני מתכוון.

אנחנו טוענים, כולל כב"ה, שמה שמעכב בינוי תחנות כיבוי אש בחברה הערבית זה חוסר שיתוף פעולה של רמ"י. לא משחררים קרקע ולכן מתמהמהים יותר מדיי, כי אריאל הבין, לא הבין, קיבל פנייה, לא קיבל פנייה, ווליד שלח, ווליד לא שלח. אתה אומר שיש לך נכונות לטפל באופן מיידי בכל התחנות שיש על הפרק לבנייה, כדי לסיים את סוגית רמ"י.

נכון. ואם יהיה צורך, נביא הצעה להנהלה כדי לפתור. תגידו מה התחנות ונביא הצעה להנהלה, כדי לשחרר לאלתר, ובמקביל מריצים את העסקה כי את העסקה למקרקעין חייבים לעשות, זה על פי חוק. את העסקה נעשה במקביל.

היות שרמ"י חיה במדינה שלנו ואנחנו מבינים שהדבר הזה נעשה עד עכשיו באיטיות מקוממת, אתם צריכים להיות מודעים שכל פנייה מהסוג הזה היא פנייה דחופה. מה לא ברור? ברור שבחברה הערבית אין תחנות כיבוי אש כמו שצריך, ברור שאין נקודות, ברור שהסוגיה הזאת קשורה לחיי אדם. למה צריך להתנהל איתה כאילו עסקים כרגיל? אתה אומר שזה הולך להשתנות.

אדוני, במקרים האלה אני הכתובת. אני לא יודע מול מי תהיה ההקצאה פה, אבל מול הדיור הממשלתי אני בקשר ישיר. בדרך כלל תחנות כיבוי מוקצות לדיור הממשלתי עבור שירותי כבאות והצלה. אני בקשר ישיר איתם. לא הייתה אליי פנייה מאף גורם שאמר שיש כרגע ארבע תחנות שחייבים לבנות אותן בדחיפות ובוא תאשר.

יופי, אתה אומר דברים נפלאים. אני אוהב את זה, אני אוהב לשים דברים על השולחן. אני מודה לך על הבהירות ועל הדברים החדים שלך, אני גם מודה לך על הנכונות לעשות את זה מהר מאוד, כי אתה מבין שזה צורך של חיי אדם. דבר שלישי, אני – באמצעות הוועדה – פונה לראשי הרשויות וגם לרשות הכבאות להתחיל תהליך מיידי מול אריאל מזוז, כי הוא אמר דברים חדים, ברורים, חותכים, שאי אפשר לתת להם הרבה פרשנויות. תתקדמו מולו – רשויות, מועצות, רשות הכבאות – והוא מוכן לעשות את זה בזריזות ובמהירות, כדי לא לסיים את החמש שנים מבלי שהקמנו אף תחנה, כי אריאל לא קיבל, ווליד לא שלח וכאיד באמצע.

נכון. אני אומר שוב, להנהלת רשות מקרקעי ישראל יש סמכות לאשר חתימה על היתר לפני ביצוע עסקה. נקבל את המקרים, נעביר הצעה לאישור הנהלת הרשות ונתקדם במקביל לביצוע העסקה, כי עסקה צריך לבצע על פי חוק, אבל היא לא צריכה למנוע את הקמת התחנות.

יופי. ברור שצריך לעשות את הפרוצדורה כמו שצריך. אני מדבר על איך ולמה ומתי. זה כל הסיפור, כי עד עכשיו נדמה שכשזה מגיע לחברה הערבית – יא אללה כמה שזה מסובך, אי אפשר לצלוח את זה. הינה, מתברר שקל לצלוח את זה.

אנחנו מקבלים פניות שווה בשווה. ככול שאני מקבל פנייה, אני מטפל בה באותה חשיבות.

הסיכום של הישיבה יכלול את הדברים שאמרת ואת הפנייה שלי לראשי הרשויות וגם לרשות הכבאות. עכשיו יש לי כתובת. יש לי כתובת להפסיק לתרץ שרמ"י איטיים מדיי, אם רמ"י משחררת או לא משחררת. הוא אמר באופן ברור – יקבל את הפנייה מכל הרשויות, מרשות הכבאות והוא יעשה את זה מהר מאוד כדי לאפשר את התחלת הבנייה. דרך אגב, יש לנו הרבה מאוד סיפורים אחרים, אבל זה לא הזמן לדבר עליהם עכשיו.

אני יו"ר צבא הגנה על עצים. אני רוצה לומר לכם שכל מה שאריאל מזוז אמר לכם נחמד, אבל רמ"י הקצו את הכספים דרך קרן שטחים פתוחים. הכנתי מצגת ותוכלו להבין איפה הבעיה. ההתחלה נחמדה מאוד, אבל דרך קרן לשטחים פתוחים והדרך שבה זה נעשה, זה לא יקרה כמו שאתם חושבים. אני אוכל להראות את זה במצגת.

למה את חושבת?

הכנתי מצגת, זה יהיה לך מאוד ברור.

לא, תהיה לי בעיה לראות מצגת עכשיו מפאת לחץ זמן. איך את יודעת איפה תוקם כל תחנה ואם הבעיה הזאת יושבת?

אני יודעת איפה הבעיה, אני מבקשת להראות את המצגת.

את יודעת איפה הבעיה בכללי או ספציפית?

אני יודעת איפה הבעיה בכללי ולמה הם יכשילו את המהלך, גם אם יתנו לך את הקרקע. אני אראה את זה במצגת, זה מאוד חשוב.

את אומרת שבמקום ההוא יש עצים שהם יודעים שלא - - -

לא, זה לא מה שאני אומרת. כדאי לך לראות, זה יעזור להבין איפה הם מכשילים אותנו.

עד שיכינו את עניין המצגת, אני רוצה לשמוע את עטוה אלמחדי, מנהל אגף שפ"ע במועצה האזורית נווה מדבר. תפדל, עטוה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני מנהל אגף שפ"ע במועצה האזורית נווה מדבר, מועצה אזורית שאחראית על ארבעה יישובים בדואים בדרום, שלושה יישובים נמצאים על ציר 25 ויישוב אחד שנמצא על ציר 40. מדובר ביישובים אבו קרינאת, ביר הדאג', אבו תלול וקסר א-סיר.

אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות בנושא שריפות וכיבוי אש: הסוגיה הראשונה, אני לא יודע אם היא קשורה לתחום של הכבאות, זה כללי מדיי – לפי הלמ"ס מספר התושבים במועצה הוא 12,000 תושבים, אבל אנחנו נותנים שירותים ל-52,000 תושבים.

אתה מתכוון בפזורה?

כן.

שירותים שהמדינה מכירה בהם, למשל הסעת תלמידים – משלמים למועצות האזוריות על הסעת תלמידים מהפזורה. אני אומר את זה כדי שיהיה ברור שאתם נותנים את השירותים האלה, כי המדינה רוצה שתעשו את זה.

כקבלן משנה. אנחנו נותנים את שירותי חינוך ורווחה כקבלן משנה. המשמעות של שירותי חינוך במקרה הזה זה הנושא של הסעת תלמידים; רווחה – אלה שירותים מינימליים.

אני בא אליכם היום כשיש שריפה שמשתוללת באחד היישובים אצלנו, באבו קרינאת. השריפה נמצאת בשטח גלילי. מחוץ ליישוב בשטח גלילי=====. האוכלוסייה שנמצאת שם היא אוכלוסיית יעד שלנו - - -

שאמורה לקבל את השירותים ממך.

בדיוק. אתמול התקשרו אליי מהכבאות, מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הפנים וביקשו סיוע.

ראית רכבי כיבוי או שלא היו?

אדוני היושב-ראש, אני אתאר את זה, כדי שכולם יבינו. ראיתי שריפה וידעתי שמטפלים בה, אבל שירותי הכבאות לא יכלו להשתלט על השריפה. מדובר בשריפה של פסולת וכדי לכבאות את השריפה הזאת נדרש ציוד כבד, צמ"ה. לנו הייתה לנו אפשרות לעזור, כי מבחינת השטח המוניציפלי זה אינו שטח של המועצה האזורית נווה מדבר, אלא אוכלוסיית יעד של נווה מדבר. אני חושב שעד עכשיו לא הצליחו להשתלט על השריפה. הציפייה של האנשים האלה היא לקבל את השירות הזה מהמועצה האזורית נווה מדבר.

מה אתה דורש למעשה?

אני דורש שבאחד מהיישובים שלנו תהיה תחנת כיבוי אש וכן שתהיה לנו הקצאה של משאבים.

שיהיה ברור, אתה מדבר על ארבעה יישובים מוכרים. כדי שלא יהיה בלבול, עטוה אלמחדי מדבר על הקמת תחנה באחד מארבעת היישובים המוכרים שנותנים שירותים גם ליישובים לא מוכרים.

בדיוק. הנושא השני הוא הקצאת משאבים, אם זה כסף או ציוד, כלי צמ"ה, כדי להתמודד עם מקרים כאלה. המענה המהיר ביותר שיכול להיות במקרה של שריפה באחד היישובים אצלנו יכול להיות אחרי יותר מחצי שעה, עד שמגיעה כבאית.

סליחה, מאיפה אתם מקבלים שירות?

אבו תלול למשל קרובה יותר לבאר שבע ולכן במקרה של שריפה יוצאת כבאית מבאר שבע ולוקח לה 25 דקות. יישוב אחר שהוא בקרבת המועצה הוא דימונה.

ואז הוא מקבל שירותי כבאות מדימונה?

בדיוק. אנחנו מקבלים שירותי כבאות מדימונה, מבאר שבע ומרמת נגב.

מה עם חורה? אתם קרובים לחורה?

לא, אנחנו בציר 25 וציר 40 שנמצא במועצה האזורית רמת נגב. המועצה שלנו עם מאפיינים ייחודיים ואני מבקש להתייחס אליהם כאל מאפיינים ייחודיים. עזרה בהקצאת משאבים והקצאת תקציבים לטיפול בנושאים כאלה – אם זה בהחלטת הממשלה האחרונה שהתקבלה ואם זה בהחלטה נקודתית של משרד כזה או אחר – תתקבל בברכה.

תודה רבה, עטוה אלמחדי, מנהל אגף שפ"ע, המועצה האזורית נווה מדבר. בהמשך לדברים שאמר עטוה, אם אין לכם את כל הנתונים, אז קבלו נתונים על החלטת הממשלה שעברה, 5.2 מיליארד שקל לנגב, שבתוכה יש התייחסות לכל הנושאים שקשורים לפיתוח היישובים הערבים. אם יש שם התייחסות גם להקמת תחנות, איפה ומה, תתייחסו גם לזה.

אני מבקש לחזור לאסנת. אני מבקש שתציגי את המצגת בצורה מתומצתת.

מתומצת מאוד. תאמין לי, אתה תאריך לאחר שתראה את הדברים.

(מוצגת מצגת)

אם את מתכוונת למצגת הזאת, זו מצגת ארוכה.

היא לא ארוכה, עשרה שקפים. אני יכולה להגיד את זה בשתי מילים, אתה תצטער על זה. ווליד, תאמין לי, אני בצד שלכם.

אני מקווה שכולנו בצד אחד.

בטרם מגבשים כל תוכנית, אני מבקשת להראות לכם נתונים אחרים. במפה שמוצגת לפניכם אנחנו רואים שתי ערים צמודות. הפער ביניהן מגיע בקיץ לארבע מעלות. בעליון אנחנו רואים את כפר קאסם. זו מפה של אינפרא-אדום ואז העצים הם בצבע אדום. אנחנו רואים את כפר קאסם, אנחנו רואים שהיא צחיחה, היא בוערת מחום, זאת לעומת ראש העין שצמודה אליה. בראש העין יש כפול אנשים מכפר קאסם, יש שם רצף צל ברחובות ובתוך החצרות. ככול שאומרים לנו, הפער הזה ילך ויגדל. חייבים להבין שהמחקרים מראים שהיכן שחם יש יותר מתח ואלימות, יוקר המחיה יותר גבוה.

על כן אמרתי שהכול שזור אחד בתוך השני. אין כזה דבר לנתק סוגיה.

בדיוק. המחקרים מראים שהמתח והאלימות עולים, היכן שיש יותר עצים יש פחות פשיעה, פחות תאונות דרכים. הכול מגובה במחקרים.

לכן אנחנו חייבים לנקוט במשנה זהירות בנושא של עצים, בעיקר ברשויות הערביות, אם אנחנו לא רוצים להכשיל אותם.

שקף: דוחות חקירת השריפות – בדוחות שנתיים מ-2015 מדברים על הגורם האנושי. יש לנו את הכשל החשמלי – 26% ויש לנו רשלנות והצתות – 37%. כלומר, החלק הגדול הוא הגורם האנושי. אנחנו רואים את זה כך לאורך כל השנים.

אם אלה הגורמים שלנו, אז יש הרבה מאוד דרכים להתמודד עם הגורם האנושי. צריך להגביר מודעות, להשקיע בחינוך והסברה, לשים גלאי עשן בכל בית. למה אין גלאי עשן בכל בית? כשל חשמלי – 27%. זה מדהים. אני יודעת מי הגורמים שמכשילים את זה. חייב להיות גלאי עשן בכל בית, בכל מבנה, בכל מסדרון. זה 27%, יש הרוגים.

דרך אגב, הם פעלו ברוח הדברים מול הרשויות. אני הייתי מנהל אגף, השתתפתי בישיבות.

אני יודעת. תכף אני אראה למה אני מראה את זה. יש לנו היום מצלמות תרמיות, מערכת מוקד אנושי בכל מקום. זה חייב להיות קשור. הכול קשור לגורם האנושי.

שקיפות בחקירות – היום זה נעלם.

תתקדמי עם המצגת.

בנוסף לזה, יש לנו את עקרונות אזורי החיץ. יש מרחק מסוים והמטרה היא כמובן מינימום כריתה. יש תוכניות מקצועיות של כיבוי אש שאומרות שתהיה מינימום כריתה, אבל צריך להוסיף ברזי כיבוי. אלה עקרונות מקצועיים של כיבוי אש – יש לנו להוסיף ברזי כיבוי, יש לנו לגזום את העצים בחלק התחתון שלהם במרחק מסוים מהבתים. המטרה אינה כריתת עצים מסיבית.

בפברואר השנה הוציאו החלטת ממשלה – כנראה בעקבות ההחלטה להשקיע גם ברשויות הערביות – שקוראים לה 1091. החליטו שלא חשוב מה החקירות ולא חשוב מה צריך לעשות ולא חשוב עקרונות מקצועיים של אזורי חיץ. החליטו שהממשלה תעשה את ההתגוננות שלה משריפות. קודם כול, הם מתגוננים משריפות בגלל אקלים. זאת אומרת, כל הגורמים שאנחנו יודעים מהחקירות, הם לא חלק מההחלטה, אלא בגלל האקלים אנחנו מתגוננים משריפות. קל לשים בצד את הסיבות ואז בגלל האקלים מתגוננים. ואיך? באמצעות הקמת אזורי חיץ. בא משרד החקלאות ותרם לכל העניין הזה ואמר: הינה, המפות של אזורי החיץ. אין קשר בין אזורי החיץ האלה למה שראינו כאזורי חיץ, למשל שאזורי חיץ צריכים להיות במרחק מסוים ממבנה. מה הם עשו? הם ציירו את הדברים האלה – אנחנו רואים צביעה אטומה במרכזי יישובים, ברחובות, עוטפים את היישובים בלי קשר. אנחנו אפילו לא רואים שיש כביש רחב מתחת. זאת החלטת ממשלה 1091 שנעשתה עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר.

מה שקרה למשל במעלות עם הדבר הזה, זה שהם בכלל לא טרחו לעשות תוכנית עם כיבוי אש. הם קיבלו אישור מפקיד היערות, הם כרתו – זה הצבע הוורוד בשקף - חורשות באמצע העיר. הם כרתו את העצים האלה. כשיש למעלה מישהו שלא אכפת לו, אז הדרג מתחתיו ירוץ וכורת העצים הכפיל ושילש את כריתת העצים שם. הוא בכלל לא טיפל במדרון הסבוך שהוא הבעיה, הוא כרת את העצים הגדולים באמצע.

חשוב לראות מה קורה ברשויות הערביות. בשקף שלפניכם אפשר לראות שאין רצף צל. ווליד, זה חשוב, אין רצף צל והערים בוערות מחום. אם פה יעשו עוד אזורי חיץ – ואזורי חיץ עושים לפי האמנה ולא לפי החוק, כאשר האמנה מונעת עצים וכורתת הרבה יותר סוגי עצים. היא סותרת את החוק, אבל היא עוקפת אותו – לא יהיה רצף צל והערים האלה יבערו מחום.

הן בינתיים בוערות מנושאים אחרים.

הן בוערות כי אין עצים.

כן, אין עצים, אין תחנות כיבוי, אין בתי חולים, אין אוניברסיטאות, אין הכול.

הכול ביחד. הדבר שגורם לאוכלוסייה להגיב באלימות זה זה שתנאי החיים שלהם כאלה. עצים מפחיתים את החום - החום מגביר מתח מאלימות – מורידים פשיעה, משפרים בריאות פיזית ונפשית, מסננים קרינה, מעודדים הליכה, מפחיתים בעיות קשב וריכוז כשהם נמצאים בבתי ספר, מעודדים משחק בחצר, מחזקים את הקהילה ואת תחושת השייכות, מפחיתים זיהום אוויר, מייצבים את הקרקע, ממתנים סופות אקלים וכמובן מספקים מחסה לבעלי חיים. כל מערך החיים משתנה ברגע שיש לך עצי צל טובים ולא כמו שנוטעים לנו היום.

אני לא יודע עד כמה בקיאה בזה שהיישובים הערביים סובלים ממחסור קרקע אדיר. יש מחסור בדיור, אי אפשר לעשות כבישים כמו שצריך בגלל המחסור בקרקע. אני מבין את ההיגיון שלך, אבל את לא לגמרי מתחשבת בסוגיה הקריטית הזאת של מחסור בקרקע.

יש לך כבישים? תסתכל עליהם, הם רחבים מספיק? עץ – אתה צריך בשבילו 50 ס"מ. יש לך כאן אדמה, יש לך תשתיות.

אבל למה רשות הכבאות אשמה בזה? אנחנו צריכים להפנות את זה לרשויות מקומיות, לעצמנו. לצורך העניין, מה אשמה בזה רשות הכבאות? למה רמ"י אשמים? אמרת שאת תוכיחי לי שהם מדברים שטויות – אז מה הם אשמים?

בהחלטה 1901 לטיפול בשריפות הם הקצו הרבה מאוד כספים דרך קרן שטחים פתוחים. קרן שטחים פתוחים מנוהלת לא על פי החוק הישראלי, היא מנוהלת במרמה על-ידי אמנה בין-לאומית שפוגעת בכולם. אמנת המגוון הביולוגי מונעת נטיעת עצים. הם מונעים נטיעת עצים וגורמים לכריתת עצים.

דווקא בנגב יש חפלה של נטיעה. זה לא באמת כדי לנטוע עצים, אלא כדי לנטוע שנאה. הלוואי שכולנו נהיה שותפים בנטיעת עצים ולא בנטיעת שנאה.

הבעיה שלך – אתה תראה את זה מחר בדיון על המזיקים ופולשים – עם המשרד להגנת הסביבה, רט"ג והחברה להגנת הטבע.

קראו לזה "מינים פולשים". המינים האלה כוללים בני אדם?

כן, ברור. זה בדיוק העניין, כולנו משאב. האמנה הזאת רואה במדינת ישראל מעבר בין יבשות. מי שמבין את זה מבין שכמה שפחות עצים, זה אומר שאנשים לא צריכים להיות פה.

תודה רבה לך, אסנת, מצבא הגנה לעצים. מעניין. אני רק אעיר לך, אסנת, שהחבר'ה פה אין להם כלום נגדך.

ברור.

לא ברור, תקשיבי. אין להם כלום נגדך, אפילו אותי הם לא מכירים. הם באים לעשות את העבודה שלהם ואנחנו לא נתנפל עליהם.

יש פה נציגים של משרדי ממשלה. רשות המים, בבקשה.

אני בפועל מנהל מרחב צפון בנושא ביטחון, מים, חירום וסייבר. מרחב צפון – קו חדרה-בית שאן צפונה.

מה אתה אומר על הדיון הזה? היות שמכבים אש באמצעות מים אז יש לך מה לומר.

מבחינתנו פחות חשוב איפה התחנות, יותר חשוב איפה הכבאיות רצות כדי לכבות את השריפות.

פחות חשוב איפה התחנות?

התחנות פחות חשובות. דיברו על הידרנטים – פה יש שיתוף פעולה עם כב"ה גם בתאגידים וגם במקורות לגבי זמינות של נקודות מילוי, כדי שלא יחסרו מים. אפשר לתת הרבה דוגמאות.

לדבריך הבעיה אינה מים. דרך אגב, כל הזמן המים לא היו הבעיה, אבל מישהו עשה מזה בעיה לצרכים אחרים.

אני לא יודע למה אתה מתכוון. יש סוגיה אחת עם כב"ה, אבל זה לא דיון לוועדה. אנחנו מנהלים איתם דיונים לגבי ההיערכות הלוגיסטית. אנחנו פועלים לכך שבכל מקום שמתפתחת שריפה יהיו מים זמינים לטובת הכבאיות.

תודה רבה. נציגת המשרד לביטחון פנים, בבקשה.

אני מאשכול תכנון, תקצוב ובקרה. אני רוצה לציין שיש מענה שלם בכל סוגיית השריפות בקיץ ובכלל, כולל החלטת ממשלה 1091, תוכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים, שבה הוקם צוות ייעודי לאחר עבודת מטה נרחבת שבוצעה ביחד עם הכבאות, קק"ל, רט"ג, משרד הפנים, האוצר כמובן. יש שם מענה רחב לפיו בונים קווי חיץ ביישובים לפי תיעדופים של רמות סיכון, מהגבוה ועד הנמוך. בהתחלה מתחילים עם רמות סיכון 5. מאחר שמעורבים בזה ארגונים כמו קק"ל, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, יש תוכנית שלמה עם חשיבה על הכול. זה אומר גם הגנה על יישובים מפני וגם שהדילול יהיה נכון לפי ההתייחסויות של כל הגורמים הרלוונטיים.

התכוונת לומר להגן על היישובים מפני שריפות שיהיו ביערות ובחורשות.

למעשה ליצור קווי חיץ בין היערות לבין היישובים.

הייתי בצפון בזמן השריפה הגדולה בצפון שהתפתחה סביב נוף הגליל וירדה לכיוון אכסאל. ראיתי שהעצים נמצאים כמעט בתוך הבתים. באכסאל יש תחנה?

לא.

אז צריך לחשוב על זה. כי יישוב שיושב ממש על היער ואין בו תחנה, זה קצת בעייתי. צריך לומר שגם כבישי הגישה ליער בעייתיים. צריך לעשות שם עבודה מסודרת, מתוכננת, כך שגם ישמרו על היער וגם ישמרו על האנשים. כאשר יש שריפה, אנשים לא יכולים להיות בתוך הבתים בגלל העשן. אני חוויתי את זה.

קווי החיץ כוללים גם דרכי גישה של כבאיות וצוותי חילוץ.

אז למה ביישוב כמו אכסאל – הייתי שם בזמן שריפה – לא עושים שם את כל התנאים האלה?

דירגו את כל הרשויות לפי רמות סיכון ומתחילים עם הרשויות שהן בסכנה הכי גדולה.

אני יכול לדעת איפה אכסאל נמצאת בעניין הזה?

אני אבדוק ברשימה ואשיב לך.

דבר נוסף, מה הקריטריונים לפתיחת תחנות ונקודות? את יודעת, כאסטרטגיה, יש נושאים שהמדינה משאירה אותם עמומים. למה אני מרגיש שהעניין הזה הוא כמו מדיניות הגרעין? יש כאן הרבה עמימות. מה הקריטריונים לפתיחת תחנות כיבוי אש? אני, כאזרח ערבי, רוצה לדעת אם היישוב שלי נופל בתוך הקטגוריה או שאני מקשקש.

אני אסביר. הדבר הזה מאוד פשוט, הוא לא עלום, הוא מאוד גלוי, גם הצגנו את הנושא בעבודה מקדימה לפני קבלת החלטה 550. יש פה שני ממדים: ממד האוכלוסייה וממד זמן התגובה. בשני הדברים האלה אתה גם בודק היסטוריה גזרתית, כמה אירועים היו באותו אזור לאורך השנים ואז אתה מקבל החלטה.

אבל זה היה מאיץ הקמת תחנות ולא ההפך. זמן תגובה הוא הקריטי ביותר בעניין היישובים הערבים.

ולכן אותם יישובים שהוחלט עליהם ב-550 - - -

את 550 הבאנו עכשיו, אבל אנחנו ב-2022.

אני לא מדבר על מה שהיה, אני מדבר מפה והלאה. מפה והלאה – אנחנו לקחנו את כל היישובים ובדקנו איפה הכי דחוף, מהמקום של זמן התגובה וכמות אוכלוסייה והיסטוריה גזרתית, להקים את הנקודות. לכן שם חשבנו לנכון להקים. זאת אומרת, ההתייחסות היא מבצעית לחלוטין. אני רואה בוועדה הזאת עוד נדבך חשוב בהרחבת היכולות של כבאות והצלה, כי התוכנית הזאת מדברת רק על הצפון. הבוקר היה לנו דיון יחד עם הבט"פ לקראת ההחלטות המתקרבות לגבי מזרח ירושלים, שם אנחנו בפער מבצעי. גם ביישובים הבדואים בדרום אנחנו בפער מבצעי.

דאלית אל כרמל ועוספיא, שני יישובים שנמצאים בתוך חורשות ויערות. יש שם תחנות?

בעוספיא.

לגבי ההחלטה לגבי האוכלסייה הדרוזית - ביקשנו וגם לשם לא הוקצו משאבים.

אתה שם לב שאני אומר שם יישוב ולא שם עדה ואילו אתה מתעקש לנקוב בשם העדה.

אני רוצה לקדם כל דבר שיכול לעזור לנו לבנות עוד תחנות. רצינו לבנות תחנה בבית ג'אן ובירכא, ובהינתן המשאבים אנחנו נבנה גם שם.

בסוף יש תיעדוף. כולנו רוצים כמה שיותר תחנות ואיפה שקיים צורך מבצעי, אבל בסוף יש מגבלות משאביות ועושים את מה שניתן. תודה.

תודה רבה. אנחנו עוזרים קצת לסידור התיעדופים. דיון בוועדה חושף לעתים איפה הכשל מבלי שמישהו הבין שכאן היה הכשל.

משרד הפנים, בבקשה.

אני מנהל תחום חירום וביטחון בחברה הערבית. מדובר בנושא חשוב מאוד וחשוב לקדם את הסוגיה הזאת של מניעת שריפות. אנחנו, באגף החירום, על מנת לצמצם את השריפות בחילופי העונות אנחנו מחדדים הנחיות לנקיטת אמצעים לצמצום השריפות.

מה בדיוק אתם עושים?

אנחנו מפיצים לרשויות המקומיות - - -

שולחים להם מייל ואומרים להם תיערכו?

כן.

את המיילים האלה אנחנו מכירים. משרד הפנים תומך כספית ברשויות כדי להיערך להסברה? משרד הפנים מגיע לרמ"י לצעוק עליו למה הוא לא מקדם שחרור קרקע, חוץ ממייל שצריך להיערך?

נושא השריפות ונושא כיבוי אש הוא נושא מקצועי שאינו באחריות משרד הפנים.

נושא הכבאות אינו באחריות שלך, התחנה אינה באחריות שלך, הרשות המקומית באחריות שלך וזה שהיא צריכה לכלול את כל מרכיבי השירות – זה באחריות שלך. אם יש בעיה של רשות מקומית עם רמ"י, נניח מתעמרים בהם ולא מאפשרים להם שחרור קרקע, למה שלא תתערב? אתה האבא של הרשות.

ברגע שהרשות פונה, אנחנו מתערבים. ברגע שהרשות פונה בנוגע לאיזושהי בעיה ואנחנו יכולים לסייע ולתרום לפתרון הבעיה – אנחנו עושים את זה. יש לנו את המחוזות ויש לנו את המטה. אנחנו גם מקדמים בברכה את ההתקדמות בנושא של הקמת קווי חיץ. בהחלטת הממשלה יש הקצאה של 65 מיליון שקלים, לשנה זו מוקצים 13 מיליון. הנושא מתקדם, יש ועדות משנה ואנחנו שמחים על ההתקדמות בנושא הזה.

תודה, וחיד. האמת שלא הבנתי מה האגף שלכם עושה. יכול להיות שזה משום – בקיצור, לא הבנתי מה אתם עושים.

אני אשמח לענות על שאלות.

לא הבנתי איפה אתם נמצאים בסוגיה שיש בה בעיה. היישובים הערבים סובלים מזה ואתה מדבר על מיילים וכו'. טוב, אוקיי.

אני מתכננת באגף לתכנון מרחבי.

מה את מתכננת לטובת העניין שלנו?

עשיתי בדיקה לגבי התוכניות הכוללניות. ראיתי שהתוכניות שמקודמות בשנים האחרונות כוללות התייחסות לדבר הזה ולמעשה נותנות איזושהי תשתית תכנונית שתאפשר - - -

אלא שהן לא מסתיימות בינתיים, אבל זה דיון אחר שאני אקיים מול מטה התכנון.

מבחינתנו, בדרך כלל במה שנקרא "שטחים חומים", יש אפשרות גם להקמה, מלבד מבני ציבור ואחרים, של שירותים לכבאות והצלה בכלל.

מה אתם יודעים לעזור בסוגיית רמ"י ושחרור קרקעות למתקנים כאלה?

אנחנו מבטיחים קודם כול את התשתית התכנונית. רמ"י בסוף צריכה - - -

אתם יכולים לצבוע חלקה ולומר שאתם מציעים להקים עליה X ואז הם מתנהלים אחרת?

לא. בסוף, כדי שזה יקרה, צריך גם את הביקוש והצורך מצד רשות הכבאות. כרגע אני מדברת קצת יותר מגבוה ואומרת שיש את התשתית. ניסינו לבדוק קצת על תכנון שהוא יותר מקומי, הבנו שיש איזושהי בקשה גם - - -

זאת אומרת, לא היו אז תחנות כי לא תכננתם.

אני לא יודעת להגיד לך אם לא תכננו, אני יודעת להגיד לך שבתוכניות עכשיו שמים לב יותר לדבר הזה.

עכשיו, ב-2022?

לא. תוכניות שיש ב-2022 לא מתחילות ב-2022, הן מתחילות כמה שנים קודם. בשנים האחרונות אנחנו רואים שיש התייחסות לנושא גם בהוראות וגם בפרוגרמה. זאת אומרת שזה חלק ממה שבודקים. בודקים מבני ציבור, בודקים שירותי בריאות, שירותי דת ובודקים גם את הנושא של ספי כניסה לשירותים לכבאות והצלה.

תודה רבה לך. נושא התכנון הוא אחד מהנושאים הקשים בחברה הערבית והוא לא שונה בהרבה מההתנהלות של כבאות ודברים אחרים. אני מקווה שגם שם נשכיל לשנות את הדברים.

צוהריים טובים. אני מנהל אגף יער ואילנות, פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. ראשית, תודה על הזימון של הדיון החשוב הזה. שריפות לא יודעות גבולות ולא יודעות מגזרים ולכן חשוב לנהל את הדיון הזה ולקדם את הסוגיה של הגנה על יישובים. נאמרו פה הרבה דברים על עניין היערות והחורשים ואנחנו חברים בצוותים הבין-משרדיים שגם הוקמו בעקבות החלטת ממשלה 1091.

הסוגיה של קווי חיץ לא נולדה בהחלטת ממשלה 1091, היא תולדה של שריפות ענק שהיו בישראל לאורך שנים. השריפות בכרמל, בעיקר ב-2010, האיצו את התהליך ואת עבודת המשרד. הכללים והתקנות שדיברו עליהם קודם גובשו באמצעות גורמי מקצוע לאורך שנים. אני מאוד מקווה שהמשרד לבט"פ יצליח להביא לכאן לוועדה את התקנות ואת הכללים להגנה על יישובים מפני שריפות ולאשר אותם סוף סוף, כי כרגע אנחנו עובדים על פי נהלים ועל פי הנחיות שיצאו מכל מיני גורמים. חשוב מאוד לעגן את התקנות האלה.

צריך לומר שהמשרד הכין שכבת קווי מגע תיאורטיים. זה לא סתם שכבה שנמצאת באתר. יש לי רשימה של כל היישובים הערבים שנדרש לבצע סביבם הגנה מפני שריפות. אם שאלת קודם ספציפית על אכסאל, אזי שם צריך לבצע טיפול בכ-120 דונם של יער וחורש סביב היישוב. זה שטח שמנוהל על-ידי קק"ל, לא על-ידי הרשות המקומית, ושם נדרש לעשות טיפול. אין לי את המידע אם בוצע או לא בוצע, אבל מרבית קווי החיץ שקק"ל ורט"ג היו אמורים לבצע סביב היישובים להגן עליהם, בוצעה כבר הלכה למעשה. הפער הגדול נכון גם לחברה הערבית וגם לכל המדינה ומה השטחים באחריות השלטון המקומי לבצע. אם תרצו, אני יכול להראות לכם את השכבה התיאורטית שקיימת אצלנו באתר – אפשר להיכנס לאתר משרד החקלאות ולראות – היא מבוססת על הכללים שקבעו הנציבות והוספנו עוד אלמנטים כמו השיפוע, שמאוד משפיע על מהירות האש, גודל היער שצמוד ליישוב, הרכב הצומח שנמצא שם וכיוצא באלה. אבל זו שכבה תיאורטית, כי כשיבואו להגן על יישוב, כאשר רשות מקומית תרצה לבוא ולהגן על עצמה, היא תצטרך להכין תכנון מפורט שיכול להתבסס על התכנון הזה, על השכבה התיאורטית שהכנו.

תודה רבה. משרד האוצר, בבקשה.

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר, רפרנט בט"פ.

האגף שלא אוהב לשלם שקל.

אני חושב שבנושא הזה אנחנו בשיתוף פעולה עם הכבאות ועם המשרד לביטחון הפנים. זה בא לידי ביטוי גם בהחלטות ממשלה שהיו לגבי אזורי חיץ וגם לפני זה ב-550 ובכל ההחלטות שהיו וכן בתקציב 2022 שעבר. אפשר לעשות רשימה של מה שהיה גם לנושא הזה.

כלומר, אתם לא הבעיה.

אני לא מכיר שאני הבעיה.

אתה לא הבעיה לקידום הפרויקטים של הבינוי. כסף אתה מעביר בזמן.

אני לא מכיר שאני הבעיה.

רק תקנים - - -

גם זה לא נכון.

זה מדויק, כי אי אפשר לדעת מה תעשו בעוד 20 דקות באגף התקציבים.

אנחנו בסך הכול עובדים בשיתוף פעולה עם הכבאות.

אני ראש מינהל ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומי. אני רוצה להתייחס לקווי החיץ. בתקציב קווי החיץ שמתוכנן לשנה הזאת נכנסים רק ארבעה יישובים מהמגזר – מעלה עירון, כפר קרע, דאלית אל-כרמל ואום אל-פחם. יש 20 יישובים בחלק הראשון.

לגבי התקנות – זה נוגע יותר לשטחים שנמצאים מוחזקים על-ידי הרשות, שהחורש מוחזק על-ידי הרשויות המקומיות. החלטת הממשלה נותנת מענה לדבר הזה. אם התקנות יעברו או לא יעברו זה לא ישנה, כי ברגע שהתקנות סוכמו על-ידי קק"ל, רט"ג וכב"ה, זה יבוצע לפי זה. הרעיון הוא שרט"ג יבצע את קווי החיץ בתוך הרשויות המקומית, בשטח של הרשויות המקומיות שלפעמים גובל עם קק"ל או רט"ג. הם עושים גם את התכנון וגם את הביצוע. כרגע אנחנו בשלב שבו רט"ג קיבלה את המנדט לעשות את זה. התקנות ואיך זה יתבצע סוכמו כבר בין כל המשרדים. השלב הבא יהיה הנושא של האחזקה – איך תהיה האחזקה ברשויות האלה, כי גם זה עולה כסף.

לגבי גלאי עשן – אני מניח שאתה מכיר את זה מתוך הרשויות. יזמנו יחד עם כב"ה את הנושא של בתי קשישים ולפי זה הרשות קונה את הגלאי – גלאי עולה כ-50 שקלים – וכב"ה מבצע. הסוללה של זה מחזיקה עשר שנים. זה דבר פשוט, אבל מציל חיים.

אני מייצג כאן את המרכז לשלטון מקומי ואני יכול לומר שאם כב"ה יפנו אלינו אנחנו נוכל לסייע מול רמ"י ולראות איפה להפעיל קצת לחץ. אנחנו עושים את זה בתחנות. סייענו לרשויות המקומיות ולמשטרה כדי לראות איך בונים את זה.

תודה רבה.

אני רוצה לתקן את יוחאי לגבי לוחות הזמנים. אנחנו לא סבורים שעד סוף השנה נתחיל כבר לבצע את קווי החיץ ב-20 הרשויות. כרגע אנחנו מדברים על פעימה של עשר השנה ואנחנו מקווים מאוד שכל העניינים הבירוקרטיים יסתיימו.

תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, את רוצה להתייחס?

לא.

באת לשמוע. אהלן וסהלן.

אנחנו נעבור לזום לתאופיק אגבאריה, מנהל תחום ביטוח כלכלי-חברתי במשרד לשוויון חברתי. תאופיק, יעתיק אלעאפיה.

יעתיכ אלעאפיה, שלום לכולם. כבוד היושב-ראש, אילון, כאיד, אביה, ברשותכם אני אחזור לתוכנית "תקאדום" וכל הרשויות שנכללות מתוקף ההחלטה. כמובן שאני בעד זה שמדברים בשפה אחת לחברה הערבית, אבל החלטות הממשלה מגבילות אותנו כגופים מקצועיים במעקב אחרי כלל החברה ולכן אני אתייחס רק לרשויות שנמצאות בתוכנית "תקאדום" מתוקף סעיף 22.

אנחנו יודעים שהדרך הכי נכונה לכבות שריפה זה למנוע אותה. יחד עם החברים בכבאות הכנסנו את הסעיף של ההסברה כחלק מהסעיפים ומתוכניות העבודה של כבאות והצלה, בין היתר: קמפיין רחב לכל החברה הערבית; גלאי עשן – זה עלה בכל השיחות ובכל הדיונים; פעם ברבעון אנחנו מכנסים את צוות היישום של הסעיף בהחלטה וכמובן שאם יש צורך לכנס את הצוות יותר, אנחנו עושים את זה יחד עם הדברים השוטפים עם כבאות והצלה.

אני רוצה להתייחס לבינוי תחנות. חלק גדול מהחסמים וכל הדברים שעלו בוועדה כאן מוכרים לנו ואנחנו עוקבים, שואלים את השאלות ומבקשים לקבל את העדכונים. לאחרונה הצוות התכנס ב-24 במאי. הרשות לפיתוח כלכלי ביקשה מהרשות הלאומית לכבאות והצלה את הסטטוס עבור כל התחנות, גם תחנות המשנה וגם המתנדבים, כדי לזהות את הדברים שכבר דיברתם עליהם יחד עם רמ"י. את אריאל מזוז לא הכרתי ואני שמח מאוד שעכשיו אנחנו יכולים לדבר ישירות עם רמ"י, כמובן ביחד עם הכבאות, ולהסיר את החסמים יחד עם ראשי הרשויות, כדי להקצות את הקרקע. זה החסם העיקרי שמעכב את תחילת הדברים. כפי שאמרתם, הכול מתחבר – גם הגיוס של לוחמי אש, למרות שכבאות עומדים ביעד השנתי שקבענו בהחלטה; קורס ייעודי – אנחנו נעקוב אחרי זה.

מה זה "נעקוב אחרי"? תתרגם את זה לעברית.

כפי שציינתי, הצוות מתכנס פעם ברבעון.

אני מתכוון לביצוע כמובן. מה זה "נעקוב"? אתה תקדם קורס ייעודי? זה מה שאנחנו מבקשים לשמוע.

אנחנו נבדוק את האופציה יחד עם אביה. אם יש חיבור בין הקורסים - - -

הינה, עכשיו אתה מבין שאתה צריך לעשות תנועות? יאלה, תאשר.

אני לא חושבת שזה קשור לאביה.

אביה, אתה משלם, אז למה אתה מתנער? או שיש כסף ורק צריך לעשות תיעדוף.

אני לא מכיר דבר כזה. אני מכיר איזושהי בעיית תקציב באזור הזה. אם יבואו אליי, אפשר להבין מה הסיפור.

בעניין הקורס הייעודי – אפשר לייעד את הקורס מתוקף התקינה שכבר קיימת בכבאות בלי לעשות הסטות תקציביות מכל מיני מקורות. אפשר לדבר על זה עם אילון רן ולעשות את הקורס יחד עם הגורמים הרלוונטיים.

תודה רבה לך, תאופיק אגבריה.

רבותיי, אני רוצה לסכם. ראשית, נעים מאוד. עכשיו כולנו מכירים את אריאל מזוז. עכשיו אתה מפורסם ברבים. אתה נושא בתפקיד כל כך חשוב ואף אחד לא הכיר אותך. זה כל כך פרדוכסלי ואני לא מצליח להבין את זה. אז נעים מאוד. רשויות מקומיות שיש להן עניין – וכמעט כל אחד מהן יש לה עניין בתחנת כיבוי אש – מתבקשות לפנות באופן ישיר לאריאל מזוז יקירנו מרמ"י. הוא אמר פה דברים ברורים: יפנו אליי. הוא מבין שהנושא הזה ברמת דחיפות גבוהה. הוא אדם מאמין, הוא רוצה להציל חיים. אנשים מתים בגלל שריפות. אז בבקשה, ראשי רשויות, אנשי עניין, מנכ"לים, מהנדסים, יש לכם כתובת. וגם אתם, ברשות הכבאות, הינה, גיליתי לכם את הכתובת הישירה כדי להתחיל לעשות צעדים. אני ארצה לקבל מכם עדכון, באמצעות התכתבות עם הוועדה, על הצעדים, על הבנייה, על התגובה, מה אמר ומה ענה. כמובן שזה כדי לעזור ולא בגלל סיבה אחרת.

בהמשך לשיחה עם תאופיק אגבריה, אנחנו מבקשים לקדם קורס ייעודי ללוחמי אש מהחברה הערבית. למה? כי אם אנחנו לא עושים את זה ומתקדמים בבינוי, אז אין לך לוחמי אש. אחד שזור בתוך השני. צריך שזה יהיה בד בבד, כך שעם ההתקדמות מול אריאל מזוז, בשעה טובה, אנחנו רוצים גם התקדמות בהכנת אנשים לעבוד בדבר הזה. אני מקווה להתעדכן ולדעת שגם הנושא הזה נעשה.

מבלי לנקוב בשמות, אני יודע שיש יישובים שעמדו בכל הדרישות שהיו צריכים לקיים, אבל משום מה התהליך איתם לא המשיך. כאיד, אני אנהל איתך שיחה על כך בהמשך.

אני חושב שסוף סוף הגיע הזמן שאזרח ממוצא כמוני ידע את הקריטריונים להקמת תחנות כיבוי אש. זה לא סודות גרעין. אנחנו לא מדברים פה על סודות גרעין. אפשר לדבר על זה מבלי לפחד, אף מדינת אויב לא תקפוץ על זה, לדעת שמקימים תחנה ביישוב X. הגיע הזמן לפרסם את זה בצורה נהירה יותר, ברורה יותר לאנשים ממוצאים כמוני, כדי שאני אבין איך זה נעשה.

דבר אחרון, הפנייה לצעירים הערבים כדי להתגייס להיות לוחמי אש צריכה להיות בכלי תקשורת ערבים ידועים, כדי שכולם ישמעו, שכולם יבינו, ולא לכתוב את זה בפינת עיתון שאף אחד בכלל לא עוקב אחריו. צריך לעשות את זה בכלי תקשורת שעוקבים אחריהם.

משרד הפנים, אתם לא לגמרי מנותקים מהסוגיה, אם כי אתם מרגישים כך. משרד הפנים הוא האבא והאימא של הרשויות שסובלות. כן, התפקיד שלך ושל השרה והמשרד שלך הוא לעזור ליישוב X, כדי לפתור בעיה מול רמ"י ומול כל מוסד אחר שיש לו קשר ליישוב. לרמ"י יש קשר עם הרשויות, היות שיש לה קרקעות. לכן זה כן עניין שלכם. אם תיקחו את זה מהזווית הזאת, אולי גם תתחילו לעזור בפתרון בעיות כאלה.

אני מקווה שהדיון הזה עזר לעורר נושאים שעד עכשיו אולי נעשו בצורה אחרת. אני בטוח שעשינו את זה. אני מבטיח לכם שאנחנו חוזרים – אנחנו נחזור לעשות דיון ולעקוב אחר ההתקדמות בכל הקשור לכיבוי אש ביישובים הערבים, כי זה פשוט מציל חיי אדם.

אני רוצה להודות לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.