פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
13/06/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 265
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ד בסיון התשפ"ב (13 ביוני 2022), שעה 11:35

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יבגני סובה – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

קרן ברק
גילה גמליאל
שרן מרים השכל
רות וסרמן לנדה
יעקב מרגי
מופיד מרעי
שלמה קרעי

ענבל אבנון - יועצת לשר, משרד התקשורת

אורנן שטיינברג - עו"ד, עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

אסתי פלדמן - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

עדי ליברוס - עו"ד, משרד המשפטים

עדן בר טל - יושב-ראש הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - היועץ המשפטי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

שולמית סקעת - סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אביעד כדורי - כלכלן, רשות התחרות

דוד בן בסט - רדיוס 100FM (בעלים), יושב-ראש התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

ליאור חריש - עו"ד, יועץ משפטי (חיצוני) של התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

דן ארנון - מנכ"ל רדיו חיפה, תחנת רדיו אזורית

עידו מור - יושב-ראש רדיו eco99, תחנת רדיו אזורית

חיים הכט - מנכ"ל רדיו 96 FM, תחנת רדיו אזורית

איתי עצמון
טל פוקס

עידית חנוכה

אורי פנסירר
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2021, פ/2340/24

אנחנו דנים עכשיו בהכנת הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2021. במקור מופיע חוק ביוזמת יבגני סובה, אבל הוא ירד, וקבוצת חברי כנסת: שרן מרים השכל, יעקב אשר, גילה גמליאל, יעקב מרגי, צחי הנגבי, קרן ברק, מירב בן ארי, עידית סילמן ורות וסרמן לנדה. שניים מיוזמי החוק נמצאים פה והם יתחילו ראשונים – גילה גמליאל וקרן ברק. אחרי זה התייחסויות מקצועיות. שרן השכל תצטרף אלינו, היא מסיימת הצבעות בוועדה, ואחרי ההתייחסויות המקצועיות, נעשה סבב חברי כנסת.

גילה גמליאל, בבקשה.

תודה רבה, אני חושבת שבימים אלו, למצוא קונצנזוס לגבי קידום של חוק שבו קואליציה ואופוזיציה כאחד מבינים את המשמעויות ואת ההשלכות של הצורך המתבקש לשנות את התקופה, במקום שלוש תקופות נוספות לארבע תקופות נוספות בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. והסיבה היא די פשוטה, היום העתיד של כל תעשיית הרדיו האזורי נמצא בסימן שאלה גדול מאוד. בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי דרמטי מאוד ומרחיק לכת בתחום המדיה והפרסום, וגם את כל השינויים שמתבצעים סביב החדירה של תאגידי הענק הדיגיטליים. ועל כן אנחנו צריכים לראות את ההיבט הזה של איך אנחנו מאפשרים ומסייעים, לאור גם תקופת הקורונה, שבה היה ממש ויסות דרמטי בדבר הפרסומות והמפרסמים לערוצי הטלוויזיה, ושרידותן הכלכלית של אותן תחנות רדיו אזוריות.

התחרות שם היא מאוד גדולה, וכמעט בלתי מאפשרת. ראינו מה קרה מבחינת הדוחות הכספיים של הרדיו, המצב הוא באמת בכי רע. מדובר במיעוט של 90% ממש מנתונים שהוצגו בפני ובפני החברים שלי כאן. ועל כן קיבלנו החלטה שיש מקום להאריך את התוקף לארבע שנים. יש לזה הסכמה די גורפת. השר לא מתנגד. זה עבר את ועדת השרים. התקופה המקורית היא לארבע שנים, ולמועצת הרשות השנייה תהיה את הסמכות להאריך בשלוש תקופות נוספות.

לתקופה אחת.

סליחה, בתקופה אחת נוספת. ועל כן מהבחינה הזאת, ברגע שיש הסכמה גורפת ואם יש הערות שלא שמענו עליהן קודם, אז נשמח לשמוע אותם. עדיין צריך לזכור שאנחנו לא יכולים להבטיח אפילו לבעלים של תחנות הרדיו האזורי שתקופת הקורונה היא כבר מאחורינו. אנחנו עדים יותר ויותר על הידבקויות נשנות לאחרונה ועל כן הם עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה אפילו הרבה יותר קשה. ועל כן תמיד צריך לעשות את פעולת המניעה מראש ולאפשר על מנת שתחנות הרדיו ימשיכו להתקיים. תודה רבה.

תודה רבה לך גילה. קרן ברק, מיוזמי החוק, בבקשה.

אני חושבת שאנחנו נחשפים בשנים האחרונות לתרומה הגדולה של תחנות הרדיו האזוריות לרב תרבותיות.

בעיקר בקדנציה הזו הם חיוניים.

לשיח התקשורתי, לפלורליזם.

מרגי, יש אחד מרגי שהוא זמר, אתה יודע.

כן, אני מכיר אותו. יש עדכונים?

אבל אתה הסלב שלי.

יש עדכונים מהשיחה שהייתה לך קודם?

עוד לא. אין.

הציוץ שלי עוד לא - - -

משיחים ומשוחחים.

אנחנו מבינים כמה חשובה הרב-ערוציות, זה קרה בטלוויזיה, זה גם קרה ברדיו די מזמן, אבל אני חושבת שהכוח של תחנות הרדיו האזוריות הולך – לפחות לי כפוליטיקאית – ומתחוור לי עד כמה זה חשוב שיש אותן. בטח באזורים כמו של רדיו צפון, כידוע אני חיפאית לשעבר, לכל אזור יש את הנושאים הספציפיים שלו. וגם ברמה הארצית אני חושבת שהם לקחו מקום מרכזי מאוד. בטח עכשיו עם כל החרמות שחלק מהאופוזיציה מטילה על גלי צה"ל, אתה מגלה עד כמה הם משמעותיים וחשובים לדמוקרטיה הישראלית, לא פחות מזה.

לכן, מי שחשובה לו הדמוקרטיה, ומי שרוצה שבאמת יהיה רב שיח פורה ורחב יותר, צריך לעודד את התחנות האלה שמדברים בהם בעברית, ונותנות סיקור של הרבה יותר זוויות של מה שקורה בחברה הישראלית. אני חושבת שבדמוקרטיה כמה שיותר זה יותר טוב והם באמת פתחו את השערים האלה. כמי שמתעסקת בנושאי מוזיקה, אני יודעת שבהרבה מאוד מקומות התחילו לשים רשימות השמעה, כל מני apple וכולי, וכל מיני מקומות שאפילו אתה לא משלם תמלוגים ליוצרים. ברגע שאתה קונה כל מיני חבילות כאלה, אז גם המקום הזה של תשלומים של יוצרים על מוזיקה, הולך ומטעמם כי אתה קונה מעין קופסאות כאלה. פלטפורמות כאלה שמשמרות את השיח בעברית ואת המוזיקה הישראלית ותשלומי תמלוגים, זה משהו שאנחנו צריכים להסתכל עליו. בוודאי כשאנחנו רואים איך שוק הפרסום הולך וזולג – הוא שינה לגמרי, אין מה לעשות. לא אעשה פה דוקטורט בזה, אני פשוט רואה איך המדיה המסורתית הולכת ומשתנה, ומשרדי פרסום שמים את זה בדברים שונים לחלוטין בכל מיני אירועים שאני עוד לא חקרתי וגם בזה אתעמק בקרוב.

כל הדברים האלה מביאים לזה שאנחנו צריכים לתת כמה שיותר ודאות למקומות שאנחנו מרגישים שהם עושים את עבודתם בצורה הטובה ביותר. ולגבי תחנות הרדיו האזוריות, אני לפחות, מרוצה מאוד מהעבודה שהם עושים, כמעט בכל התחנות. ויש גם תחרות ביניהם, זה לא אותם זכיינים, הם מתחרים אחד עם השני ועדיין אני חושבת שהתחרות הזאת היא חשובה. היא חשובה לשיח, היא חשובה לדמוקרטיה, היא חשובה למוזיקה, בכל היבט שאני לא מסתכלת היא חשובה. ואני כמחוקקת רוצה לתת את הוודאות המרבית שאני יכולה להעניק להם, את המקסימום שאני יכולה לתת להם, כדי שימשיכו לפעול בזירה הזאת, בוודאות המקסימלית. ולכן הבקשה שלי – קבעו את זה לשלוש תקופות? בואו נאריך את זה לארבע. הייתי מאריכה את זה גם יותר, אבל כרגע אנחנו מדברים על ארבע. בסך הכול מדובר בעוד תקופה אחת שכבר נקבעה מראש בחוק, אנחנו פשוט מאריכים באותו אורך של תקופה אחת נוספת. ולכן אני מבקשת שתתמכו בחוק הזה. תודה.

תודה, קרן ברק. עכשיו נשמע את השטח הרלוונטי, ולאחר מכן התייחסות של משרד התקשורת, משרד האוצר והיועץ המשפטי של הוועדה. לאחר מכן סבב חברי כנסת לפי הגעתם. דוד בן בסט, יושב-ראש התאחדות הרדיו האזורי. אני מבקש מהדוברים – קצר ולעניין. הכט, כמו שאתה עושה ב - - - קדימה, דוד.

קודם כול אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת, אני רוצה להודות לך שאפשרת לנו להגיע, להגיד לכם שאני לא מתרגש? כן, אני רגיל ברדיו, אני רגיל בטלוויזיה, אבל כן, הפעם הזאת, זה מעמד מיוחד עבורי. אני רוצה להקריא לכם את מה שכתבתי:

שמי דוד בן בסט, אני משמש כיושב-ראש התאחדות תחנות הרדיו האזורי. במרץ 2020, פרצה לחיינו המגיפה שפגעה קשות במשק. תחנות הרדיו שהן מפעל חיינו, עומדות בכל המחויבויות של אמות המידה הציבוריות ועומדות בדרישות החוק. התחנות הללו המשיכו לפעול כרגיל, אבל שלא כמו גלי צה"ל ותחנות השידור הממלכתיות הנהנות מתמיכות ומתקציבים של המדינה, אנחנו חיים רק מפרסומות. והפרסומות ירדו בבת אחת ב-80%, 90%. התחנות התחילו לדמם מבחינה כלכלית. זה נמשך תקופה ארוכה, זה נמשך עד היום. אתן לכם את הנתונים: בתקופה הזאת ונכון להיום, הירידה ברדיו היא בערך 30%. בתקופת הקורונה הייתה עדנה לטלוויזיה וגם לרשתות החברתיות. אבל הרדיו נפגע אנושות. בעלי התחנות נאלצו לקחת הלוואות לתקופות די ארוכות כדי לעמוד במחויבויות שלהן.

היעדר אופק כלכלי פוגע בנו קשות. בהקשר זה הוכנה עבורנו עבודה כלכלית על ידי סמנכ"ל כלכלה לשעבר של משרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, המאשרת ומסבירה כי הסטת הכספים של המפרסמים הקטנים לרשתות החברתיות ולטלוויזיה – גוגל, פייסבוק – יצרו עבורנו מצב כלכלי קשה. חוות דעת זו נתמכת על ידי חוות הדעת של ד"ר יובל קרניאל, שהיה היועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

הצעת החוק שלנו נתמכת על ידי מרבית סיעות הבית, ולא בכדי. הסברתי לכל מי שרצה בצורה יותר מפורטת איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו שואפים. זו איננה הצעת חוק תקציבית. זו הצעת חוק שבאה לסייע לנו לשרוד בשוק תקשורת לא ודאי ולא יציב ולאפשר לנו אופק כלכלי. אנחנו יודעים שהרדיו המסורתי עובר תמורות. במספר ארצות ה-FM נסגר. התחנות עוברות לפלטפורמות דיגיטליות, לרשתות חברתיות. אנחנו רואים את זה גם בארץ. רדיו דיגיטלי זה כבר לא שאלה של אם, אלא שאלה עד מתי ה-FM ישרוד.

גם הרשות השנייה, שמכובדיה נמצאים כאן, תומכת בהארכת הזיכיונות. גם משרדי הממשלה הרלוונטיים תומכים בזה. הטלוויזיה כבר עברה לרישיונות. אנחנו בסוף תקופת הזיכיון נבקש לעבור לרישיונות, אבל כרגע זה לא על סדר היום כי זאת עבודה גדולה מאוד, כמו שעשו עבור הטלוויזיה שקיבלה רישיונות. זה לוקח כמה שנים עד שמבשלים את כל העסק. וגם עולם התקשורת יתחיל להתבהר יותר.

כמו שהזכרתי בתחילת דברי, על הצעת החוק חתומים עשרה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, כולל יושבי ראש סיעות בקואליציה. וכמו שאמרתי, גם הרשות תומכת. אני רוצה להסביר: אנחנו לא מבקשים הארכת חוק, אנחנו מבקשים להסמיך את הרשות השנייה לבדוק ולאפשר לנו. כרגע הסמכות היא של הרשות השנייה והיא פוקעת. בעוד שנה כבר יצאו מכרזים חדשים. השנה הזאת לא תספיק לנו לא להחזיר את הכסף, ולא לראות באיזה אופק כלכלי אנחנו נמצאים. מה שאתם, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו מבקשים, זה להסמיך את הרשות השנייה – לא להאריך לנו את החוק, להסמיך את הרשות השנייה שהיא הזרוע של המדינה, שהיא תקבע בסופו של דבר, לפי הנתונים, לפי השוק, אם כן מגיע לנו או לא מגיע לנו. תודה רבה לכם.

עוד משהו אחד, ברשותכם, אמרתי שאגיד מספרים, אז אתן לכם את המספרים: אני מדבר בשם התחנה שלי, כי אני לא יכול להציג נתונים כספיים של אחרים, כי הם סודיים. ברשותכם, אקריא את הנתונים של רדיוס 100FM שנחשבת לאחת התחנות החזקות והמובילות: בין 2019 ל-2020, הקיטון היה 33% וירידה ברווח של 60%. בין 2019 ל-2021, ההכנסות ירדו בקרוב ל-50%, והרווח ירד ב-91.5%. 91.5%. אלו הנתונים מהדוחות הכספיים שהעברנו לרשות. תגידו לי איזה אופק כלכלי יש לנו, כשתחנות רדיו לקחו הלוואות וגם צריכות להחזיר אותן? תודה רבה.

תודה לך דוד. חיים הכט, מנכ"ל רדיו 96FM.

אדוני היושב-ראש, מכובדי, אני נרגש, כי אני לפני 26 שנים עבדתי כאן. הייתי הכתב הפרלמנטרי של קול ישראל.

ויצאת צדיק כשעבדת פה?

בקומת הממשלה הגשנו תוכנית פוליטית.

מי היה אז ראש הממשלה?

יצחק רבין.

עד שקרה מה שקרה במשמרת שלי. עמדתי כאן ברחבה ושידרתי לקול ישראל את הלוויה הנוראה הזו. ולפני 26 שנה עזבתי את זה, והלכתי להימור מטורף, להקים תחנת רדיו אזורי. זה עלה בשני התקפי לב, אבל הקמנו מפעל אדיר, הקמנו מוסד, בעבודה קשה הפכנו – קול העמק והגליל. אנשים מאזינים לנו כי אנחנו מביאים להם את מה שאף כלי תקשורת אחר לא מביא. ואני אומר לכם מכובדי, הרווחנו בדין את הזכות לקבל עוד שנה, ואני מפציר בכם: אל תפרקו מפעל חברתי, תרבותי, דמוקרטי אדיר. הקורונה הפכה את זה לקל וחומר, בן בנו של קל וחומר.

אנחנו עומדים היום במצב שאני במבוכה רבה, אתם יודעים מה? כמעט בבושה. הכנתי כאן דוחות חתומים שאני מבקש להגיש ליושב-ראש. אנחנו לא מדברים על ירידה ברווח, אנחנו כבר שלוש שנים, תחנה פריפריאלית קטנה בהפסדים של יותר ממיליון שקלים בשנה. ושואלים פה: על מה הדחיפות? למה עכשיו?

לא שואלים, אנחנו הצענו את החוק הזה.

לא, אני הבנתי שיש יועצים משפטיים ששואלים כאן.

אנחנו לא שואלים, אנחנו איתך.

שואלים: מה קורה? למה זה בוער? אנחנו מדברים עכשיו עם הבנק כדי לשלם משכורת ל-26 משפחות שחלקם עובדים אצלנו 26 שנים. אם לא יהיה לנו אופק, אנחנו נדבר ללמפות. וכל שאנחנו מפצירים בכם, תנו לנו את האופק הזה כי הוא מגיע לנו באמת בדין.

תודה רבה, חיים, גם על הלב וגם על החדות והתמצית. ליאור חריש, אתה רוצה להוסיף משהו? קצר ולעניין בבקשה.

כן אדוני היושב-ראש, שמי ליאור חריש, אני היועץ המשפטי של התאחדות תחנות הרדיו, אני רוצה במספר נקודות קצרות להתייחס לצד החוקתי-משפטי של הצעת החוק.

אתה קשור למיכה חריש?

קשור. לטענת אשתו, אני הבן שלו.

תאמין לה.

כפי שציין מר דוד בן בסט, נוסח הצעת החוק קצת מטעה, כי הוא מדבר על הארכת תקופות - - -

הבן של מיכה. נכון שמיכה הוא יושב-ראש התאחדות יוצאי רומניה בישראל?

נכון. ארגון אמי"ר – ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל.

אתה יודע שהוא עושה מוזיאון בראש פינה? אתה יודע שעד היום הוא פעיל ויוזם. תמסור לו דרישת שלום ורפואה ואריכות ימים.

אמסור. תודה רבה.

כפי שהתחלתי לומר, נוסח הצעת החוק טיפה מטעה, כי כפי שאמר מר דוד בן בסט, אנחנו מבקשים לא להאריך את תקופת הזיכיון, אלא להסמיך את הרשות השנייה, להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה – האם ראוי בעת הזו להאריך את הזיכיון או לא. אנחנו מבקשים להזכיר שבחוות הדעת שהגשנו, גם של ד"ר יובל קרניאל וגם של ד"ר אסף כהן, נאמר שפרק הזמן הזה אמור להיות מנוצל, בין היתר, בשביל לאפשר לרשות השנייה ולכל הגורמים הרלוונטיים, לבדוק מה צופן העתיד בכל מה קשור לתעשיית הרדיו האזורית.

ליאור, הגשתם משהו? אתם אומרים שהגשתם, אבל אנחנו לא קיבלנו.

אני הגשתי.

אתם, הרדיו.

הגשנו לך.

לי? אבל לוועדה, הגשתם?

לוועדה הוגשה חוות דעת משפטית.

נהוג לשלוח חומרים למנהלת הוועדה. אפשר עכשיו לשלוח את זה דיגיטלית וזה יעלה באתר.

נוודא שזה יעבור. מדובר בחוות דעת משפטית של ד"ר יובל קרניאל, שמדברת על ההצדקה בהצעת החוק ובמתן האפשרות לרשות השנייה לאפשר את הארכת הזיכיון. וגם בחוות דעת כלכלית - - -

ליאור, תוודא שבשעה הקרובה כל החומר שיש לכם, ישלח באופן דיגיטלי לוועדה עצמה, למנהלת, והוא יופץ באתר של הוועדה.

בסדר. אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה שהצעת חוק בנוסח פחות או יותר זהה כבר עברה בכנסת פעמיים בעבר ועמדה במבחן משפטי. אנחנו מדברים כאן על הצעת חוק שנועדה למנוע מצב שבו בעוד שנה, מכיוון שצריך להבין – כשמדברים על הדחיפות או על העיתוי של הצעת החוק, על מה אנחנו מדברים? גל המכרזים, גל הזיכיונות הראשון, צפוי להסתיים בתחילת 2024. מה שזה אומר שהיערכות למכרזים, אם יוחלט – מה שאנחנו מקווים שלא יקרה – להוציא אותם כבר בעתיד הנראה לעין, זה יקרה בתחילת 2023. אנחנו מדברים על פחות משנה מעתה. והמשמעות של החלטה לקיים מכרזים ולהעניק זיכיונות מחדש, היא קיבוע המצב המשפטי הקיים ל-16 שנה קדימה, כאשר עתיד הרדיו האזורי לוטה, כאמור, בערפל.

אנחנו בסך הכול מבקשים שתינתן לנו האפשרות לוודאות משפטית, וודאות כלכלית. זה אינטרס משותף, win-win, לא רק של תחנות הרדיו האזוריות, אלא גם של המדינה, גם של הרגולטור וגם של תחנות הרדיו האזוריות. תודה רבה.

תודה רבה. ענבל ממשרד התקשורת, בבקשה.

סליחה היושב-ראש, אני נאלץ לצאת לישיבת נשיאות.

לך יש מעמד מיוחד. אתה בנשיאות ועדת כלכלה.

רק רציתי לומר שאני תומך ואני חושב שזה נכון.

הוא התנצל גם בשמי, כי גם אני אצא עוד מעט לנשיאות.

מועצת חכמי הוועדה בראשות מרגי. ענבל, בבקשה.

שר התקשורת תומך בהצעת החוק, מצאנו לנכון לקבל את עמדת הרגולטור, הרשות השנייה שהמליצה.

סליחה, מה תפקידך?

יועצת שר התקשורת. לא יועצת משפטית.

הרשות השנייה תומכת והמליצה לקדם את הצעת החוק הזו, ואנחנו מקבלים את עמדתה ולכן אנחנו תומכים בקידום ההצעה.

תודה. נציגת משרד האוצר, בבקשה.

שמי אסתי פלדמן, אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. באופן עקרוני, בגלל קשיים שהיו בהצעת החוק המקורית, ועדת השרים החליטה שני דברים. א', להגביל את הצעת החוק כהוראת שעה. ו-ב', שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד האוצר ומשרד התקשורת. טרם ראינו נוסח מתוקן של הצעת החוק, ולכן בינתיים זאת העמדה.

חשוב להבין שהוראת שעה לארבע שנים. זה פחות או יותר מה שאתם מציעים.

ועדת השרים קבעה שמשך הוראת השעה ייקבע בתיאום בין המציעה לבין משרד האוצר ומשרד התקשורת. אני לא מכירה שהמציעה באה איתנו בדברים בנוגע לנוסח החקיקה.

המציעה של החוק.

כן.

אז יש פה איזה שבעה, שמונה מציעים. את מתכוונת לשרן השכל כשהיא תהיה פה. אבל את אומרת שכרגע הדיאלוג הזה לא בוצע.

לא, אבל הדיאלוג הזה יכול להיות עם משרד התקשורת, זה לא היה חייב להיות עם המציעה. זה היה יכול להיות ביניכם. השאלה מה - - -

בסדר גמור. האוצר יגיד את דברו. חברי הכנסת יקבלו עוד מעט הזדמנות לדבר.

רק שאלה אחת – לא הבנתי למה היועצת המשפטית - - -

לא הבנתי מה הדרישה שלכם?

גמליאל, לא להפריע. נציגת האוצר, תגידי את כל עמדתך מהתחלה ועד הסוף, בלי הפרעות. עוד מעט חברי הכנסת ישאלו שאלות.

אחזור, בגלל קשיים שהיו בהצעת החוק המקורית, אנחנו ביקשנו, וועדת השרים כך קבעה שהליכי התיאום - - -

לא התיאום, אבל מה - - -

תנו לשמוע את האוצר.

נוסח החקיקה יתבצע בתיאום איתנו ועם משרד התקשורת, והחוק קבע כהוראת שעה.

יפה. התיאום יכול להיעשות פה בוועדה, אתם פה, כולם פה.

- - - הוראת שעה, אז - - -

כולם פה, ואנחנו יכולים לעשות את התיאום. תודה רבה למשרד האוצר.

אפשר שאלה קצרה לחדד? אין פה עניין תקציבי, נכון?

כרגע אין לזה השלכות.

רגע, שאלה אחת, לתאם אנחנו צריכים אותך או לדבר עם השרים שלך, איך זה עובד?

גילה, למה אנחנו עושים את זה?

זאת רק שאלה טכנית.

היא העירה הערה, שוועדת השרים לחקיקה ביקשה תיאום והתיאום הזה יכול להיות פה כי כולם פה. התיאום הזה יכול להיות פה כי כולם פה, חבל על הוויכוח. הרשות השנייה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת, אני מבין שאוכל לדבר זמן קצר מאוד, אז ארוץ על זה. למעשה חברות הכנסת, גמליאל וברק, הדגישו והבהירו את המצב. רק אחזור ואדגיש את המצב של שחקן התקשורת שהוא אולי הסקטור החלש ביותר במדיה הישראלית – הרדיו האזורי. רדיו, מעצם היותו רדיו, הוא כבר לא יהיה השחקן המרכזי בתחום תקשורת ההמונים, אבל הוא שחקן מאוד חשוב. זה גם לא רדיו ארצי, זה רדיו אזורי. ולכן יש לו כמה חולשות אינהרנטיות שכרגע פוגשות שינויים גדולים מאוד שהגיעו לפתחו של אדוני כבר בשוק התקשורת העולמי שזולגות לישראל ומחלישות עוד יותר את השחקנים הקטנים והחלשים של הרדיו האזורי. עוגת הפרסום שחלק גדול ממנה עבר לדיגיטל, והחלק הנותר, מתחלק בין כל שחקני התקשורת הישראלית המקומית שצריכים לקדם תרבות ישראלית. והערכים שהם צריכים לקדם אינם רק כלכליים, אבל גם בראייה כלכלית, כמו שאדוני כבר שם לב, אין פה שום הוצאה תקציבית ואין פה איזה הכנסות מדהימות למדינת ישראל מהעיסוק ברדיו אזורי.

לכן ברור שהתפקידים האזרחיים שלהם, הערכיים והפריפריאליים, הם חשובים מאוד וכנראה אין להם תחליף. אמצעי התקשורת ההמונית האחרים, הם פחות אמונים על שירות של קהילות יותר קטנות וחלקם פריפריאליות. ולכן יש להם חשיבות מאוד גדולה בעיני המועצה הקודמת וגם בעיני המועצה הנוכחית. הרדיו האזורי שאיננו ארצי והוא שחקן חדש יחסית, מאבד כל רגע את חלקו בעוגת הפרסום. אנחנו חושבים שכרגע אנחנו נמצאים בתקופת מעבר, שהשימוש ברדיו מעל גבי תדרים, כנראה בעתיד מסוים נראה לעין, יוחלף בשימוש ברדיו דיגיטלי. והיות ואנחנו רואים את התקופה הזאת כתקופת מעבר, בכלל לכל תחום התקשורת ההמונים, המדיה, ובמיוחד לתחום הרדיו, שכנראה יעבור להיות רדיו דיגיטלי בעוד מספר שנים, אנחנו חושבים שכרגע – ולא הזכרתי את המילה קורונה – צריך לתמוך בהצעה שתיתן אופק כלכלי. יש פה שחקנים שבחלקם הגדול, אפילו לא היה מועמד מתחרה במכרז מולם.

אני רוצה להדגיש בפניכם אולי נתון שלא הביאו בפניכם, לא אגיד שלאחר הקורונה – אבל בתקופה האחרונה הייתה התאוששות ברדיו הארצי, אבל לא הייתה התאוששות מספיקה ברדיו האזורי. זאת אומרת שכנראה החולשות של הרדיו האזורי שבאות לידי ביטוי הולך וגובר והולך ומתעצם, אינם רק פרי קורונה. הקורונה אולי הייתה מגבר לבעיות, אבל ביציאה מהקורונה, כל אמצעי התקשורת התאוששו, וההתאוששות החלשה ביותר והסמלית ביותר הייתה ברדיו האזורי שלא חזר בכלל לרמות של 2019. ובעוד שהטלוויזיה והרדיו הארצי שיקמו את מצבם והתקדמו מבחינה כלכלית, הרדיו האזורי נשאר מרחוק. ואנחנו צופים שהאתגרים העסקיים שלהם ילכו ויתגברו בשנים הקרובות יותר ויותר.

לא יהיה נזק למשק, ולא יהיה נזק משום בחינה לאי יציאה למכרז נוסף. אלה בדיוק המקרים שבהם צריך להסתכל על המקרה המיוחד של הרדיו האזורי. להבין את האתגרים שהתקשורת הישראלית שמייצרת תרבות מקומית ניצבת בפניהם לא רק בנושא הרדיו, אבל השחקן החלש ביותר להתמודד עם השינויים האלה הוא הרדיו האזורי.

אקצר ואומר שכמו במועצה הקודמת, גם המועצה הנוכחית, הרשות השנייה תומכת במתן אותה ארכה.

תודה רבה עדן, יושב-ראש הרשות השנייה. שרן, מיוזמי החוק הגיעה. האם את רוצה עכשיו לדבר לפני שהיועץ המשפטי מתייחס?

אומר כמה מילים ואציג קצת את הדברים. אני פה כדי לשמוע את הגורמים מהמשרדים וכולי.

בבקשה.

הצעת החוק הזאת קודם כול באה לתקן מספר דברים. אני שמחה לשמוע את עמדת הרשות השנייה בעניין הזה, וגם ההסתכלות קדימה, כי אכן בסופו של דבר, היום לאט-לאט יש מעבר לרדיו דיגיטלי. גם בתוך הרכבים זה כבר מוטמע אוטומטית. יותר מזה, אפליקציות כמו Spotify ואפליקציות נוספות שאנשים משתמשים בהם, אנחנו רואים את הרדיו בתהליך דעיכה. Shazam זה לזהות מהרדיו, אבל גם.

צריך להבין, האנשים האלו השקיעו הון עתק. השקיעו במכרזים, בהקמה של אותן תחנות, בתפעול שלהם, בעמידה בתקנות, במיסוי וההיטלים שהם משלמים וכולי. בחלק מהתחנות, והאנשים שאני שוחחתי איתם, הראו נתונים של תקופת קורונה, ואנחנו יודעים שגם ערוצי הטלוויזיה אמנם ספגו, אבל לא באותה רמה, משום שאנשים ישבו בעיקר בבית וראו טלוויזיה. הרדיו נפגע כמעט הכי הרבה, משום שגם בתקופת הסגרים אנשים לא יצאו לעבודה, ישבו בבתים. אין מישהו שהיום פותח את הטרנזיסטור ומקשיב לרדיו במקום להאזין או לצפות בטלוויזיה. הילדים היו תקועים במחשבים ובטלוויזיות ותפסו אותם גם ככה. מי שרצה לשמוע מוסיקה, שמע רק צעקות, עם הריבים עם הילדים.

ובתוך זה, תחנות הרדיו היו אחד הנפגעים העיקריים בתקופת הקורונה. ברור שאותם נתונים של ירידה בהאזנה לתחנות הרדיו, פגע בצורה אנושה ביכולת שלהם למכור פרסומות, שזה מטה לחמם והצורה שבה הם מסוגלים לפרנס ולהעמיד את העסק שלהם ולתפעל אותו. ככל שהייתה פגיעה, ובחלק מהנתונים שהוצגו, אפילו ירידה של 30%, 35% בהכנסות של חלק מתחנות הרדיו – זאת פגיעה משמעותית. ולכן סוג של מתווה פיצויים, או לפחות הארכה לתקופה, איזה הוראת שעה, לתת להם את ההזדמנות לבוא ולגבות רווחים נוספים היא מוצדקת, היא לגיטימית. משום כך הצטרפנו מספר סיעות, אנחנו רואים שממש יש פה חברים מכל הסיעות שתומכים בעניין הזה. אני חושבת שחשוב לתמוך בעסקים, יזמים, וכולי. בטח אחרי המשבר הקשה שהם עברו בתקופת הקורונה. ולכן יש את הצעת החוק שאנחנו מציגים פה היום על מנת לקדם אותה.

אשמח לשמוע עוד גורמים ממשלתיים בדיונים האלה.

תודה רבה. דיברו כבר הגורמים, יעדכנו אותך. עכשיו היועץ המשפטי של הוועדה ידבר, בבקשה.

אתה נותן זכויות דיבור גם לחברי כנסת אחר כך?

בטח, אחד כמוך, מנומס. אבל מופיד הגיע לפניך. אתה בחשבון שלנו, ברוך הבא.

יש אצלנו אופנה בוועדת כלכלה שחברי כנסת לא מדברים. אם אין להם מה לדבר. הם לא מרגישים צורך. בואו נשמע את היועץ המשפטי ולאחר מכן נתחיל סבב חברי כנסת.

לפני שאגיד איך אני רואה את הדברים מבחינה משפטית, שתי הערות קצרות לגבי הדברים שנשמעו כאן. קודם כול חשוב להגיד שאנחנו עוסקים בזהות הגורם שיפעיל את הרדיו האזורי, לא בעצם קיומו של הרדיו האזורי שאני לא חושב שיש כאן מישהו בשולחן שחולק על החשיבות שלו. הדבר השני – מאוד יכול להיות, לאור ההיסטוריה החקיקתית שנכון לעבור למודל של רישיונות כפי שנעשה בשוק הטלוויזיה. דהיינו, לא זיכיון שמוגבל לתקופה מאוד קצרה וכל פעם מחוקקים כטלאי על טלאי סמכות הארכה בלא מכרז של הזיכיון, אלא באמת לתת ודאות לשוק הזה, ולעבור למודל של רישיונות. אני מוכרח לומר שאני לא שמעתי או ראיתי איזה הצעה ממשלתית בעניין הזה. יכול להיות שמשרד התקשורת מגבש הסדר כזה, אבל אני לא מכיר רעיון כזה.

משרד התקשורת לא מתנגד.

אני אומר שיכול שנכון לעבור בכלל למודל אחר של רישיונות לתקופה מאוד ארוכה, כדי לתת ודאות לשוק. לצערי אני חושב שהצעת החוק כפי שהיא כרגע מונחת על שולחן הוועדה, מעוררת קשיים משפטיים לא מבוטלים.

החוק קובע כעיקרון – חובת מכרז. החוק קובע בסעיף 38: זיכיון לשידורי רדיו יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות השנייה. והסיבה להוראה הזו היא לא עניין של מה בכך. מדובר על משאב ציבורי שצריך לחלק אותו באופן שוויוני, ולאפשר גם מגוון של דעות, ומה שנקרא, פלורליזם בשוק הדעות, וזה גם עיקרון חשוב בחברה שלנו. נכון שיש בחוק סעיף שעכשיו מוצע לתקן אותו שקובע חריג. הוא קובע סמכות למועצת הרשות השנייה להאריך את תוקף הזיכיונות של הרדיו האזורי בשלוש תקופות נוספות בלא מכרז בהתחשב שיקולים שונים.

לא תקופה אחת נוספת.

לא כרגע.

שלוש.

זה החוק.

כן, החוק המקורי.

אני מתאר את החוק כפי שהוא היום ותיקון שנחקק ב-2007, אגב דיונים סוערים כאן בוועדת הכלכלה, נשמעו כאן חוות דעת, לא לחינם שמענו כאן התייחסות חוקתית שחבל שלא נשלחה אלינו לפני, מכיוון שאני לא יכולתי לקרוא מה שלא נשלח לוועדה. אז לא קראתי ולא עיינתי בחוות הדעת שהעברתם, אבל לא לחינם הזכרתם את העניין החוקתי, כי הוא עלה כאן בצורה משמעותית מאוד ב-2007.

מתי היה המכרז האחרון? ב-2006?

2008 אם אני לא טועה. אלה שמשדרים היום.

2008.

2008 או 2009. כן.

זאת אומרת שכל תקופה היא ארבע שנים?

כן.

אז ארבע שנים ועוד שלוש תקופות הארכה שכבר היו, זה 16 שנה.

נכון מאוד.

16 שנה זה מ-2006 אם כך.

יש מועדים שונים ולכן אני תכף אגע בזה בעניין ההערות הפרטניות שיש לי לחוק. אבל כשמדברים על הוראת שעה, אני לא כל כך מבין איך זה מיושם, מכיוון שכל זיכיון בעצם מסתיים בתקופה נפרדת. אז אם אנחנו קובעים הוראת שעה שחלה בארבע שנים, אז רק קבוצה אחת של בעלי הזיכיונות ייהנו מהארכה נוספת.

אני רוצה לדבר יותר על הקשיים שאני רואה בהצעה הזו. וכמו שאמרתי, יש תכלית למכרז, וברגע שקובעים חריג כזה, צריך שיהיו לזה סיבות משמעותיות מאוד והנמקה סדירה. ושמענו כאן על משבר הקורונה שאכן פגע בלא מעט עסקים במדינה. והמדינה והכנסת ידעו לחוקק חוקים ייעודיים לפיצוי עסקים שונים בשל נזקים בתקופת הקורונה, ויש שם אמות מידה ומתווה שלם של פיצוי. אם יורשה לי לומר, אני לא חושב שלתת זיכיון בלא מכרז זה פיצוי על נזקים בתקופת הקורונה. אפשר לתת פיצוי כספי ועל זה אגב, המסגרת לדון לא כאן, היא בוועדת כספים שדנה בפיצויים לעסקים בשל נזקי הקורונה.

מכיוון שלא שמענו איזושהי הנמקה סבירה, אני גם לא רואה איזושהי הלימה בין האמצעי שנבחר להסדר שמוצע כעת. מה שאני חושב שצריך לשמוע הוא הנמקה יותר משמעותית למה עכשיו ראוי לתת עוד ארבע שנים בלא מכרז. ויכול להיות שיש גם קבוצות - - -

מכיוון שאם בעלי הון שרוצים לקבל ולקדם כרגע רדיו אזורי, יראו שבמהלך הארבע שנים, כולל קורונה, ההפסדים הם ניכרים, אז אתה עלול למצוא את עצמך בשוק ללא תחרות, כי אף אחד לא ירצה לבוא למהלך כזה.

אז הם יזכו במכרז.

אתה יכול להוציא מכרז שלא יהיו לו בכלל מתמודדים.

יהיו, המפעילים הקיימים. אבל הם ייבחרו שוב, שוב פעם מציעים את המשאב - - -

כלומר, אבל אתה כרגע מדבר על זיכיון שאמור להסתיים בעוד שנה.

בחלק מהמקרים, לא בכולם.

נניח. בוא נדבר על הראשונים שבהם. אז הראשונים שבהם, למה שהם ישקיעו לשנה הקרובה? כלומר, מלכתחילה אתה הורס פה מפעל שהוקם בדם ויזע של אנשים. ועל כן הנסיבות כרגע מראות שבהקשר הזה, זה טיעון שהוא מספיק חזק גם משפטית לבוא ולהתייחס אליו. ועל כן, אפשר לבוא ולתחום את זה בהוראת שעה כזו או אחרת.

או להגביל אולי בצורה אחרת, יכול להיות שצריך לחשוב על זה.

אז תחשבו אתם על סוגיית הגבלות שתוספנה - - - מטרתה היא אחת: לאפשר את המשך קיומן של תחנות הרדיו האזוריות, שלכל הדעות כאן - - -

על זה אין ויכוח, בוודאי.

יפה. אז לכל הדעות כאן יש כאן הבנה ברורה - - -

זה בהתאם למכרז שהם זכו בו. לכן משפטית זה יכול לתפוס.

סליחה רגע, אתה מתנגש בדיבור, זה ממש לא מכובד.

סליחה.

גילה, גם את התפרצת.

לא, אבל אני פונה לו כמי שהציעה את החוק.

את לא בזכות דיבור. תגידי משפט קצר.

ברשותך, אסיים את דבריי.

תנו לו לסיים קודם, ואז נתחיל סבב חברי כנסת.

הקו שמובילים בפן משפטי – זאת הסיבה שבזכותכם הלכתי ללמוד שני תארים במשפטים – זה לנסות ולהבין תמיד את ההשלכות שאתם מגדירים לנו. בעצם ההגדרה שלך זה נכון – חובה לקיים כל ארבע שנים מכרז.

זה מה שהחוק קובע.

נכון, והחוק צודק. יחד עם זאת, כשמסתכלים על עצם המהות של הדברים בעידן קורונה, שלטעמי גם לא פוסחת עלינו גם בעת הזו, אם אנחנו רוצים לא להרוס מפעל כזה שלכל הדעות כאן סוף סוף יש קונצנזוס מהותי בדבר הצורך שלו, אז יש את הקל וחומר. ובקל וחומר הזה אנחנו מסתכלים איך אנחנו שורדים את המינימום – תחנת רדיו שיש לה סיום זיכיון בעוד שנה. וודאי וודאי לאחרים, שבסופו של יום לא ירצו להוסיף עוד פעם את היד לכיס.

עוד שנתיים אם אינני טועה. אני חושב שהזיכיון הראשון הסתיים ב-2024.

בעוד שנה יוצאים מכרזים.

כן. אי הוודאות הזו עלולה ליצור את אותה מורכבות שדיברנו עליה. וכאן זה בדיוק הדיון בוועדה, כיצד מוצאים את הפתרון היצירתי כדי שזה יהיה win-win לכולם.

אני רוצה להשלים - -

רגע, היועץ המשפטי יסיים את הכול, לא להפריע. אחרי זה סבב חברי כנסת, תתאפקו עוד קצת.

אני רק רוצה להשלים למה שהיא אמרה, יהיו עוד הרבה חקיקות.

תנו לו לסיים את הדברים. זו שאלה, לא השלמה. את עוד מעט תדברי, את מופיעה ברשימה.

אבל אין לי מה להגיד חוץ ממילה אחת.

חבר'ה, תתאפקו. אנחנו רוצים להתקדם בדיון. תנו לו לסיים את דבריו, וחברי כנסת יתייחסו לאחר מכן. בבקשה.

אני מסכם: כדי לגבור על העיקרון שקובע החוק שהוא חובת מכרז שנועד להבטיח שוויוניות ופלורליזם וקידום תחרות בתחום הזה, וזה בהחלט נועד לקדם את חופש הביטוי שהוא חשוב לכולנו – צריך נימוקים כבדי משקל. ספק בעיני אם להגיד שהייתה ירידה בהכנסות בתקופת הקורונה, האם זה נימוק מספיק כבד משקל בשביל לגבור, למחוק, את חובת המכרז, כאשר כבר מוצו שלוש תקופות. אני שוב מזכיר, החוק קובע היום חריג, הוא אומר שניתן להאריך תוקף של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז לשלוש תקופות, בהתחשב בשיקולים שונים, בין היתר, אגב, קיום תנאי הזיכיון. אני לא יודע איך הרשות השנייה יישמה את הסעיף הזה, אולי כדאי לשמוע, כי מכיוון שעכשיו אנחנו נותנים לה שוב סמכות לעשות זאת. אבל זאת שאלה טובה, האם באמת בעלי הזיכיונות מקיימים את הזיכיון, מקיימים את הוראות החוק, אם נותנים סמכות כזו? ובאמת, האם יש טעמים מספיק כבדי משקל בשביל לגבור על עקרון היסוד הזה שקבוע היום בחוק?

התחנות הפריפריאליות, אדוני, יש סכנה שהם לא יגיעו למכרז אם לא תינתן אורכה. כי אנחנו מקיזים דם כל הזמן. זה מספיק כבד משקל?

וגם, אנחנו יודעים שבתקופת הקורונה, דווקא מקומות, ואני מדברת איתך מעולם העסקים הקטנים – עיריות האריכו זיכיונות של מקומות. לדוגמה, מקומות על הים, אני אומרת לך את זה כמי שהתעסקה בזה. לגבי כל מיני מקומות שהיה להם בתי עסק כמו מסעדות, האריכו בתחילה בשנה ואחר כך בשנתיים. בתקופת הקורונה זה כביכול הוקפא. תקופת הקורונה בעוד עולמות, הקפיאה.

זאת הייתה חקיקה ייעודית שעברה כאן בכנסת, הארכה - - - בכלל של רישיונות. זה משהו אחר.

לא, לא חקיקה ייעודית, ממש לא. כי חלק העיריות עשו את זה וחלק לא עשו את זה. מה שאני אומרת לך הוא שהעיריות שבאו לחזק את העסקים בעיריות שלהם. העיריות שבאו לחזק את העסקים שלהם בתחומם, והיה לי ויכוחים בין עיריות, קרבות שאנחנו ניהלנו. מי שבעלי העסקים שלהם היו חשובים להם אמרו – אני אומרת לך שאחרי שנה, אחרי שנתיים זה כבר שנתיים, אני מדברת איתך רק על אמצע הקורונה, כשעוד ניהלנו את המדינה – אנחנו אוטומטית נותנים לכם, את השנה הזאת איבדתם, בזיכיון שלכם אנחנו מאריכים לכם בעוד שנה, אחרי זה בעוד שנתיים. זה קרה. יש לזה חריג. ולא כולם עשו את זה, זה לא היה ברישיונות, זה לא היה כמו שאתה אומר חוק מדינה. זאת הייתה יוזמה ספציפית של חלק מראשי הערים ואני חושבת שזאת דוגמה טובה מאוד.

זה לא גובר על עקרון החוק.

כי אנחנו אומרים: הקורונה הקפיאה במידה מסוימת הרבה מאוד חלקים בחברה הישראלית. כנראה שגם כאן. אנחנו לא רוצים שחלק מתחנות הרדיו יקרסו. אנחנו גם אומרים להם תודה. אלה בדיוק השיקולים שאנחנו שמים פה על השולחן ודנים בהם כמחוקקים ולא כמשפטנים. לדעתי זאת הסמכות של המחוקק יותר מאשר של המשפטן. ושאנחנו נשקול את השיקולים ונקבל החלטה שלנו.

תודה.

העבודה שלי היא להאיר - - -

איתי, ברמה הפרקטית - - -

רגע, היה לך איזה פתרון או רעיון לפתרון?

יש לי שאלה: ברמה העובדתית, יש עוד מכרזים שיוצאים לתדרים אחרים, לתחנות אחרות בתקופה הזו או שבתקופה הזו הכול מוקפא ושחקנים חדשים לא יכולים להיכנס?

למיטב ידיעתי – אבל יושבים כאן נציגי משרד התקשורת, והם הגורם המוסמך לענות – לא אמורים להשתחרר תדרים נוספים לתחנות חדשות. דהיינו, וצריך - - -

וברדיו הדיגיטלי מה קורה?

אין רדיו דיגיטלי.

ברדיו דיגיטלי אין רישיונות.

יש בחוק סעיפים שהם אות מתה, של רדיו דיגיטלי, הם לא מיושמים בכלל.

לא קשור, אבל מי שרוצה, יש לו חסמים?

קרן, את לא עוזרת לי בדיון הזה. באמת, סליחה, אני לא יכול ככה. היועץ המשפטי, היה לך רעיון לפתרון או כיוון לפתרון? תציג את הרעיון.

רק אשלים את המשפט: המשמעות היא שיכול להיות שאותו גוף יחזיק במשך 20 שנה רצופות בזיכיון לתחנה מסוימת. כלומר, התחנה בכלל לא נפתחת לתחרות.

נעבור מזה לזיכיון.

זה קרה בטלוויזיה מיליון פעם.

כן.

לגבי רעיונות למתן את הפגיעה, בהחלט אפשר להגיד כמה וכמה רעיונות, קודם כול אם מדובר על - - - כפי שאמרה כאן חברת הכנסת, קרן ברק, על תקופה קצרה - - -

שנייה, גילה, לא. בן אדם באמצע משפט, מביא רעיונות. מופיד הבא בתור, אף חבר כנסת לא מדבר.

אני אומר שאם אנחנו מדברים כרגע על תקופה קצרה יותר, אז אולי צריך באמת לדבר על שנה או שנתיים כפי שאמרת, כדי לתת להן להתאושש מנזקי הקורונה. יכול להיות שנכון לגדור את סמכות המועצה, מכיוון שמדובר, וצריך לזכור שוב – על תקופה מעבר לשלוש התקופות שכבר הוארכו בלי מכרז. לגדור את סמכות המועצה לעשות זאת רק מנימוקים מיוחדים, אם אין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום הרדיו, לפגוע באינטרס הציבורי בקיום מכרז. כלומר, שיהיו נימוקים יותר כבדי משקל לתת את ההארכה, ויכול להיות שיש, אבל צריך להראות אותם. דבר שני, אני מציע לחברי הכנסת לשקול בחיוב שהחלטות המועצה בעניין הזה יהיו שקופות לציבור, יפורסמו, יהיו מנומקות, יפורסמו לציבור כדי שבכל זאת תהיה גם עין ציבורית על איך עובדת הרשות השנייה בעניין הזה.

אני רק רוצה לדייק: אני רוצה להאריך את זה בתקופה מלאה, בארבע שנים. - - - במקומה, באמצע הקורונה בשנתיים. אבל עכשיו אנחנו כבר – אני רוצה שזה יהיה לתקופה מלאה, לא לשנה, שנתיים. בגלל זה אני חתומה על החוק הזה.

הוא מביא רעיונות, אנחנו נחליט. מופיד, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, אעשה את זה קצר. קודם כול תבורכו, כל מי שיזם את החקיקה, באמת מגיעות לכם כל הברכות, כי זה חשוב.

אתחיל מהצדקה משפטית; זה שאתה היום זוכה ויש לך רישיון שזכית ב, כדי לנהל עסק מסוים או תוכנית מסוימת, ובסוף אסון טבע כזה או אחר, קורונה מבחינתי זה אסון טבע, פוגעת לך, זאת ההצדקה המשפטית הכי גדולה היום כדי לבוא ולהגיד: אנחנו עכשיו הולכים על משהו אחר. ולכן, החוק פה בא לתקן את זה. למה החוק? אם לא הייתה קורונה, והמצב היה רגיל, אז לא היו מגיעים לחקיקה. לדעתי זאת הצדקה משפטית גדולה.

אני רוצה לחזק את הרדיו האזורי, גם על מה שנאמר על ידי דוד בן בסט, על ידך ועל ידי אחרים. מה החשיבות של הרדיו האזורי? היום הערוצים המרכזיים מתמקדים יותר במסרים קצרים, הכול צפוף שם. אתה נכנס לרדיו האזורי, אתה מדבר מקצועית, עניינית. אתה יורד לשטח, אתה מעביר גם מסרים. התחנה עצמה, הכלי עצמו, המרואיין עצמו, מצליח להעביר מסרים למי שצריך, לקהל היעד שלו. פה לא דובר על תחנות רדיו בשפות אחרות, בערבית, ברוסית, באמהרית, גם שם, אני לא רואה שיש להם נציגים פה, אבל גם שם זה חשוב מאוד. להעביר בסופו של דבר שהמסר ייקלט. לכן צריך לחזק אותם בכל דרך.

ועם זה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה גם לרשות כאן: כל זכיין שיעבוד על פי הכללים שלכם, של מדינת ישראל. לא יכול להיות שיהיו זכיינים של טלוויזיה ובערוצי רדיו, שאפילו לא נשמעים לכללים הבסיסיים שלנו; יום הזיכרון, צפירה – זה לא קיים אצלם. יש ערוצים כאלה שממשיכים לשדר והם לא סופרים את זה, לכן אתם צריכים לאכוף את הנהלים שלכם. הם רוצים להיות זכיינים ורוצים שאנחנו נסייע להם, אז שיעבדו על פי הכללים. תודה רבה.

תודה לך. רות וסרמן, מיוזמי החוק, ואחרי זה חבר הכנסת קרעי. יבגני יחליף אותי לרבע שעה.

כבוד היושב-ראש, לפני שאתה בורח, כבוד היושב-ראש המחליף, לפני שאתה יושב, חברי כנסת נכבדים, וכל נציגי משרדי הממשלה, אקצר מאוד, אני חושבת שהדבר די מדבר בעד עצמו. מדובר פה בפלטפורמה בתקופה שיש כל כך הרבה קיטוב, שיסוי, פייק ניוז, שיח שעושה שמות בחברה הישראלית. דווקא בפלטפורמות שמסייעות, הפלורליזם, הענייניות. לא בכדי יש פה גם נציגים – זה לא דבר ברור מאליו, בטח לא בתקופה הנוכחית – מהאופוזיציה ומהקואליציה, ואני מברכת אתכם על המאבק הלא פשוט שלכם לאורך זמן. אני מצדדת מאוד במאבק הזה. ונעשה את מה שצריך כדי שהוא גם יעבור.

(היו"ר יבגני סובה, 12:26)

תודה רבה לחברת הכנסת, רות וסרמן לנדה. מי עוד רוצה להוסיף? חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני חושב שיש לנו כאן מציאות בעייתית שנציבים בפניה בעלי הזיכיונות לתחנות הרדיו האזוריות, ולכן יישר כוח למציעים על הניסיון לבוא ולמצוא פתרון לעניין הזה. מכיוון שלא שמעתי נתונים, לא הייתי כאן בתחילת הדיון, יש כאן שאלה מהותית בעיני, מה ידוע לכם, הרשות השנייה, על גורמים נוספים שדורשים, שפונים אליכם, שרוצים גם הם לקבל זיכיונות על שידורים אזוריים? יש איזה משקל מסוים גם לגורמי השוק האחרים< בעלי הרדיו האזוריים חשובים לי מאוד, אבל אם יש פגיעה קשה בתחרות, אז צריך למצוא פתרון אחר. אולי בדרך שבמקביל להארכת תקופת הזיכיון, להקצות תדרים חדשים ולצאת למכרזים חדשים על תדרים. אנחנו לא יכולים לתקן רק צד אחד של המשוואה והצד השני יכול להיות שנפגע כבר שנים ומחכה למכרז שיצא. זאת בעיני שאלה שצריך לתת עליה את הדעת, אדוני היושב-ראש.

אתה מכוון, אתה מתכוון למי שנפגע, תחדד, תגיד מי למשל עלול להיפגע מזה?

אני לא יודע, אני לא מכיר. מי עלול להיפגע? כאלו שרוצים לרכוש זיכיון.

כלומר, זה לא משהו ספציפי, אתה מעלה פה השערה על דבר שיכול להיות.

אני שואל את הרשות השנייה - -

אתה שואל – חשבתי שאתה אומר אותם.

- - האם יש פניות אליהם לגבי העניין הזה? ואם כן, אז אולי כדי לפתור את שני הצדדים של המשוואה, גם את בעלי הזיכיונות הקיימים וגם את אלו שמעוניינים להיכנס לתחרות, ואנחנו בעד שוק חופשי ותחרות, לצאת למכרזים - - -

חבר הכנסת קרעי, בגלל זה חידדתי את השאלה שלי: האם יש ברשותך מידע קונקרטי?

לא – אין ברשותי. הגעתי לכאן עם שאלות פילוסופיות, תיאורטיות.

אז אין מישהו שבא ופנה אליך - -

אלי לא פנו לכן - - -

- - כנציג ציבור והביע את ההתנגדות הזאת.

לא, אלי לא פנו. יכול להיות שפנו לרשות השנייה, ולכן אני שואל. דבר נוסף שאני רוצה להזכיר בעניין הזה – בעיני, שוק חופשי ותחרות הוא דבר כבד משקל, שאנחנו צריכים להגביר אותו כמה שיותר. ואני חושב שתחנות רדיו אזוריות, צריך לאפשר להן לשדר יותר מאשר באזור שלהם. יש תחנות רדיו אזוריות מעולות, וצריך לאפשר להן לשדר בפריסה ארצית. אני לא מבין לשם מה הצמצום הזה, מה הדווקנות הזו של להגדיר אותם לשכונה מסוימת בתוך מדינת ישראל. כולנו כאן מקשיבים, כולנו מכירים את כולם, אני מתכוון להגיש - - -

יש בעיית תדרים.

אני לא חושב.

אנחנו לא מדברים על רדיו דיגיטל ששם אין בעיה.

לא בדיגיטל, ב-FM. אין תחנה - - -

יש בעיית תדרים. טכנית יש בעיה.

אני אומר שאני לא מכיר תחנה שמשדרת, לא רוצה להגיד תדרים מסוימים, במספר מסוים במרכז, אני לא קולט אותה בדרום, אבל אני קולט תחנה אחרת בתדר שלה. אין, לא קולטים כלום בתדר מסוים. זה לא עניין של אין תדרים, אלא זה עניין – יכול להיות שיש גם בחלק מהמקרים עניין של תדרים, אני יכול להבין את זה. אבל בהרבה מקרים, ההגבלה היא הגבלה סתם, הגבלה חוקתית, רגולטורית, מצמצמת. וזאת הזדמנות להעלות את זה.

חבר הכנסת, קרעי, אין תדרים - - -

דוד, לא צריך להפריע, תן לו להשלים את דבריו. אתן לך אחר כך את זכות הדיבור.

אפילו תחנות ארציות לא שומעים בחלק מהמקומות. אני גר בעוטף עזה, הרבה תחנות רק כשאני יוצא לדרך לירושלים אני שומע תחנות אזוריות מסוימות. בכל מקרה, אני חושב שזאת הזדמנות לדון גם בסוגיה הזו, אני מתכוון לקראת קריאה שנייה ושלישית לנסות ולשנות את הנוסח בכל מקרה. תודה.

רצית להשלים את דבריך? אתה יכול להשיב לחבר הכנסת קרעי וגם להגיד את מה שרצית להגיד לפני כן.

קודם כול הנושא של תדרים הוא נושא שמשרד התקשורת יכול להתייחס אליו, היות ויש לי עבר במשרד הזה, אז אני יכול להגיד שבעיית התדרים היא ברורה, היא מאוד לוחצת, ובשלב הזה, אני לא חושב שיש מצאי תדרים משמעותי נוסף בידי משרד התקשורת שניתן להוציא אותו. מצד שני, לא שוברים את הדלת של המשרד שלנו, ואני מניח גם לא במשרד התקשורת, על מנת לקבל תחנות רדיו נוספות. אני חושב שהשנים האחרונות ומה שצפוי לעתיד הרדיו גם די מכבה את ההתלהבות של שחקנים. ופה אני רוצה להתחבר לנושא של הצדקות ליועץ המשפטי לוועדה.

אני רואה את זה כמו בפטריות, אתה לפעמים רואה מעל הקרקע, אתה רואה את זה בצורה נפרדת, אבל יש איזה לוגיקה מתחת לפני הקרקע שהיא מייצרת מודל חשיבה מסוים, ואני הסכמתי עם הניתוח התיאורטי של היועץ המשפטי. אדגיש את אותם מקרים שמאבחנים את המקרה המיוחד שבפנינו, וזה לא מקרה ש – bad cases make bad law, זה לא. צריך להבין, מעבר לקורונה ולירידה שבעקבות הקורונה, אנחנו מדברים פה על ירידה שנובעת מסיבות עולמיות ומקומיות נוספות.

היועץ המשפטי, אני מנסה לכוון אליך הצדקות נוספות, למרות שאני מסכים עם מה שנאמר פה, שאני יודע שהמחוקק כמו שקבעו שלוש ארכות, יכולים לקבוע גם שש ארכות ו-19 ארכות, בסוף, אני לא חושב שיש משהו יותר סביר מ - - -

או לקבוע תקופה הרבה יותר ארוכה.

לא, לא, לא, אני אומר - - -

זה מה שהוא אומר, גם 20 ארכות. המחוקק קבע את זה. המחוקק יכול לקבוע - - -

אבל עדיין חשוב לי - - -

למה אתה עושה פרצוף?

לא, השאלה מה ההצדקה? אפשר, רק צריך - - -

חברת הכנסת ברק, חשוב לי להדגיש לו פה את הנושא של להבין את ההצדקה שאתם נמצאים, אם נרצה או לא נרצה, בתקופת מעבר שהיא מעבר טכנולוגי שישנה את המבנה של משק המדיה. אנחנו ממש לא בתחילתו, אנחנו בעיצומם של שינויים, שבעוד כמה שנים, אני לא יודע אם יהיה רדיו שיעשה שימוש ב-FM.

זה הטיעון המשפטי הכי חזק.

נכון.

אני רוצה לגמור - - -

והוא אומר לכל תקופת המעבר.

הפאנץ' לפנינו - - -

ברשותך, אם אתה יכול לחזור על הטיעון הזה.

תקופת המעבר הזאת אומרת שאם למשל היינו עוצרים היום את הזיכיונות ויוצאים למכרזים חדשים, אתה בשביל להצדיק כניסה של שחקן חדש לשוק, שצריך להיכנס להשקעות משמעותיות, מראש הייתם נותנים פה, בחקיקה, תקופה ארוכה לזכיין חדש בתחום הרדיו האזורי. הייתם שוקלים באופן סביר את החזר ההשקעה העצומה שלו, שיעשה לראשונה, להבדיל מהמקרים הקיימים של עסק קיים. ומה זה אומר? שהייתם לוקחים את התדרים של FM יקרי הערך, ומאריכים את תוקף החיים של אותם תדרים יקרים ויוצרים פיגור טכנולוגי במדינת ישראל, כי נתקעתם עם מכרז שיצאתם אליו מאוחר מדי, והארכתם קדימה, במקום ללכת עם כל מה שקורה בעולם. ובמעבר של עוד כמה שנים לרדיו דיגיטלי, שכולם יהיו רדיו דיגיטלי ואז, חבר הכנסת קרעי, כולם יהיו ארציים במובן הזה שמי שעולה על רדיו דיגיטלי והחיבור הוא ישירות לאוטו וזה בעצם ממשק הכי פשוט, הוא מכוון - - -

דרך אגב, גם היום אנחנו עושים את זה.

אז לא יהיה שימוש עוד כמה שנים, התדרים היקרים יחזרו למדינה. אבל אם תצאו למכרזים עוד שנה, שנתיים ושלוש, אתם תבזבזו את התדרים היקרים של המדינה על טכנולוגיה לא רלוונטית ושוב - - -

ואז הם גם יגידו: אתם נתתם לנו להתמודד על מכרזים, אז עכשיו לא נעבור את זה. זאת אומרת, תהיה גם התנגדות כי הרי להתמודד במכרזים ולזכות, אתה רוצה שזה יהיה לתקופה ארוכה. אז אתה יכול בעצם זה עוד לתקוע את המעבר לרדיו דיגיטלי כי יהיו אינטרסים להישאר בפלטפורמות הישנות יותר.

רק שנייה, תחזור שוב על ההצעה שלך, אתה מדבר על ארבע שנים, על זה אתה מדבר?

אנחנו מדברים על ארבע שנים.

זה גם מה שאנחנו דיברנו בהתחלה.

ואני חושב שהיועצים המשפטיים ומציעי הצעת החוק, ימצאו את הדרך אם זה חל על 17 תחנות או רק על 15 תחנות. ולגבי שלוש החדשות, ממילא יש להם עוד הרבה מאוד זמן קדימה, אז אולי זה לא רלוונטי אליהם. אני מניח שהקונקרטיזציה הזאת במהלך החקיקה - - -

אולי מקום לשקול את התוקף של החדשות, מתי מסתיים להן הזיכיון, ולאפשר לכל הוותיקות את אורך הנשימה עד סיום תוקף החדשות, ואז לייצר פה משהו שיהיה מותאם לשינויים הטכנולוגיים בתקופת המעבר הרלוונטית. זה הדבר הנכון לעשות.

זה - - - בנוסף שאתם יכולים לעשות, אולי בשביל לפתור, את מה שאתם תקראו לו שוויון או אי שווין. למעשה שלוש תחנות לא רואות בכלל את הצורך, כי יש להן עוד - - -

אופק מאוד-מאוד ארוך.

ארוך מעל הטכנולוגיה, איך אומרים: העולם יכה אותם קודם.

נציגת משרד האוצר, בבקשה.

לנו חשוב לבוא ולהגיד שבהמשך למה שאיתי אמר, המדינה יצאה עם מתווה פיצוי קורונה נרחבים. אולי אפילו בעלי הזיכיונות כאן נהנו מאותם מתווים וקיבלו פיצויים. ולכן במובן של פיצוי קורונה, אנחנו לא מפצים באופן של מתן רישיון או זיכיון. מדובר בפיצוי שעשוי להיות פיצוי כפול. ולכן ככל שיש טעמים לקדם את הצעת החוק הזאת, אפשר בוודאי, אנחנו לא מתנגדים לכך, אבל חשוב שייאמר שלא מדובר בפיצוי לקורונה, כי פיצוי לקורונה המדינה עושה באופן שוויוני ובאופן שקוף.

זה לא כפיצוי לקורונה.

איזה תחנות קיבלו?

טענות שנכתבו גם בחוק, זה לא רק הטענות הללו.

גילה, אני מזמין אותך להיכנס לכאן להיות חברת ועדת כלכלה. מזמן לא שמענו את קולך בוועדה, אז את מוזמנת.

מוזמנת כשיש דיונים - - -

אני פונה למנכ"ל הרשות השנייה: יש לך מידע לגבי הפיצויים, אתה יכול להגיד לי מי קיבל פיצוי? פחות או יותר להכניס אותנו לתמונה.

אבל זה לא השיח.

רגע, שנייה, הייתה פה אמירה - - -

אדוני היושב-ראש, לצערי אנחנו קיבלנו פיצוי - - -

זה נדבך נוסף.

רגע, חבר'ה. יש לכם מידע מדויק או פחות או יותר קרוב למדויק, לגבי פיצויים שקיבלתם?

לא. הממשק של כל עסק שעובד מול האוצר על ירידה בהכנסות ופגיעה, זה ממשק של התחנות עצמן.

אוקיי, אז מול כל תחנה. דוד, יש לך מידע?

אני יכול לומר לך שכל אחד בהתאם להכנסות שלו. הצגתי בפניכם את הירידה המשמעותית שהייתה. הפיצוי שאני קיבלתי היה 200,000 שקל.

איזו תחנה?

רדיוס. קיבלתי 200,000 שקל לחודשיים.

לחודשיים?

כן. 200,000 שקל. הירידה, גברתי היועצת המשפטית, ההכנסות שלנו בין שנת 2019 ל-2021 - - -

אבל אנחנו לא עוסקים כאן - - -

רגע, אחד-אחד, שאלתי שאלה את דוד בן בסט. אתן לך גם להשלים. בבקשה, תמשיך.

אני אומר שהירידה שלנו בין 2019 ל-2021 בהכנסות הייתה 46%. לא 30%, לא 20% – 46%. כאשר הקיטון ברווח היה 91.5%. הנתונים ברשות השנייה. וזה כבר אחרי הקורונה.

דוד, כשיש לך שני שקלים בכיס ואתה מאבד שקל, אז איבדת 50%. תכניס אותנו למספרים. אמרת שקיבלת 200,000 שקל, זה הפיצוי של תחנת רדיו.

כשההוצאות בתחנה הם למעלה מ-1,000,000 שקל.

הוצאות כל חודש או כל שנה?

כל חודש.

כל חודש למעלה מ-1,000,000 שקל?

למעלה מ-1,000,000 שקל.

ואתה קיבלת 200,000 שקל פיצוי לחודשיים.

אז זה 100,000 לחודש.

אז מה ההכנסות, אם אפשר - - -

אני לא יכול להגיד, כי כל תחנה יש לה את ההכנסות שלה. אני יכול לתת לך את הדוח הכספי שלי, אין לי שום בעיה.

אבל זה לא הנושא המרכזי, זה רק הביא את השיח - - -

אבל זה אחד מהנימוקים.

אנחנו דיברנו על זה שבסך הכול כשמסתכלים על המכלול וגם כתבנו את זה בצורה הכי ברורה, שיש מספר היבטים וזה אחד מהם. ההיבט המרכזי הוא בדיוק מה שדיבר עליו יושב-ראש הרשות השנייה, שהגדיר בדיוק את כל המורכבות סביב זה. ברגע שאתה מביא אנשים שמשקיעים בתוך עסק מסוים, והם לא רק שלא מצליחים לממש את הרצון שלהם להרוויח מעסק, הם מפסידים בו, ואתה גורר אותם אחר כך לאותו מכרז שאתה דיברת עליו מלכתחילה. וההפסדים שלהם נבעו כתוצאה מכל אותה תקופת קורונה שהייתה. ובנוסף לזה, אין אופק לרדיו העתידי – כשאתה בא לומר לאנשים: אוקיי, תפסידו עכשיו שלוש שנים, ואחר כך תגיד להם – בואו, תשקיעו להיות חלק מרדיו אזורי עתידי במכרז שייפתח בעוד שנה, שנתיים. ואז אתה דורש מהם משהו שגם אין לו היתכנות לאורך זמן.

גילה, את זה כבר אמרנו.

לא, אבל דבר כרוך בדבר. ואז אתה גם בא וטוען, לא רק שהפסדתם עכשיו בשנים הללו דרמטית, אתם גם עכשיו נכנסים למערך של תקופת מעבר, שבה בכלל אנחנו לא יכולים להבטיח לכם שיש בכלל עתיד המשכי לרדיו בצורה שזה מתקיים כפי שהוא מתקיים היום ולעתיד לבוא.

השינויים של הדיגיטל, בסופו של יום, יוצרים את הסיטואציה שבה כבר היום הם נכנסים לתוך תחרות מסחררת סביב זה, והשאלה היא מה אתה רוצה לעשות עם זה? אנחנו חשבנו, חברי כנסת מכול סיעות הבית, שהדבר הנכון כרגע זה לאפשר קצת אורך נשימה גם עבור המדינה, מתוך אחריות אמיתית לראות את מה אנחנו רוצים לעשות, ולא להיות פזיזים, לרוץ כרגע למערכות שהן לא ברורות אפילו לנו.

גילה, אני רוצה להציע משהו.

וזה גם מתבסס בין היתר על איך זה יתנהל מצד המדינה בעבור אותם אנשים שלקחו את זה על עצמם. והדבר הכי חשוב – לא לאבד את המפעל הזה, כי הוא נותן מענה למקומות שבהם המדיה המסורתית והדיגיטלית לא נותנת להם את המענה היום.

לפני שחבר הכנסת ביטון יושב-ראש הוועדה יחזור, אני רוצה להגיד: אני מבין שיש פה סכמה, וסך הכול סלע המחלוקת היא אם זה ארבע שנים או שנתיים.

ומה הנימוקים ומה - - -

סלע המחלוקת גם מצויה על מה מעמידים את כל הצעת החוק הזאת. אם זאת הצעת חוק שנועדה לתת פיצוי לקורונה, אנחנו - - -

לא, לא. תגידי, את לא נמצאת בדיון? אנחנו כבר שעה מדברים. את תקועה על משפט אחד?

אני מקשיבה, בהחלט - - -

קרן, קרן - - -

חברות הכנסת, אני פה לידכן.

שורה אחת מתוך 100 טיעונים, את נתקעת על זה.

לא לתקוף עובדת ציבור.

לא תוקפים עובדי ציבור, אבל איך - - -

היא תגיד מה שהיא רוצה להגיד, וכל אחד יגיד, והמחוקק יחוקק. תנו לה, אל תתרגשו, תנו לאנשים לדבר.

כמו שאמרתי מקודם, הצעת החוק הזאת בנויה על מספר אדנים, עניתי לאדן אחד, ולכן אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק. אבל אנחנו מתנגדים להעמיד אותה על אותה רגל שמדברת על פיצוי לקורונה, כי פיצוי לקורונה, אנחנו לא נמצאים במסגרת הנכונה.

אז נמחק את זה מדברי ההסבר.

זה לא עניין של פיצוי קורונה. אסיים ואז מיכאל יחליף אותי.

שעה מתדיינים פה על - - -

גילה, שנייה, אני מבין ואני מבין את הרציונל של ארבע שנים. ואם אתם שואלים אותי, אני חושב שכן צריך ללכת על הרעיון של ארבע שנים וזאת משתי סיבות: כמו ששמענו את כל הנימוקים פה, ארבע שנים זה מספיק זמן וגם בגלל שמדובר בקריאה ראשונה, אנחנו יכולים לעשות את זה בקריאה ראשונה, להעביר את הדבר הזה, ואם יהיו פה עוד, אולי נעשה פה עוד איזה ישיבה - - -

כן, נשמע את עמדת הממשלה אחרי קריאה ראשונה.

נשמע את עמדת הממשלה, אבל כרגע מדובר על הכנה לקריאה ראשונה. לכן כפי שהחוק מציע, הוא מציע הוראת שעה לארבע שנים. אני לא רואה שום - - -

הוא לא מציע הוראת שעה לארבע שנים.

לא.

הוראת שעה זו כבר התוצאה של ההסכמות.

הוא מסמיך את הרשות - - -

אוקיי, אז אני חוזר בי.

הוא רק מסמיך מישהו אחר להאריך. אנחנו לא מחליטים גם על הזמן.

אנחנו מבקשים שזאת תהיה הוראת שעה לשנתיים. משרד האוצר.

אבל אנחנו מסמיכים אותו, אולי הוא יחליט על שנתיים?

לא. אבל ההסכמה של ועדת שרים לענייני חקיקה הייתה שהצעת החוק כולה, נגביל אותה להוראת שעה. אנחנו לא נסמיך אותה.

אבל לא היה שם ארבע שנים.

אין בעיה. עמדת הממשלה, אחרי ההצבעה, תבואו לפה ותגידו שזה מה שאתם רוצים. זה יהיה על דעת הרשות השנייה - - -

יפה. אנחנו יכולים לחשוב אחרת.

אין בעיה.

אבל אם אנחנו מסמיכים את הרשות השנייה לקבוע את ההארכה ואת משך ההארכה - - -

אתם יכולים לדבר עם הרשות השנייה, אתם יודעים לדבר איתם.

אני אומרת את עמדת הממשלה. הרשות השנייה אינה חלק מהממשלה.


(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 12:45)

אבל אתם יודעים לדבר איתם.

בוודאי יודעים לדבר איתם.

גם אנחנו לא חלק מהממשלה ואתם מדברים איתנו. אתם יודעים לדבר אחד עם השני.

מה זה הרשות השנייה "אינה" חלק מהממשלה?

הם תאגיד סטטוטורי.

הם רשות נפרדת.

סליחה, אם את לא יודעת, אז הם גם שליחי הממשלה.

הם זרוע ארוכה של הממשלה - -

זרוע ביצועית של הממשלה.

- - לביצוע מדיניותה מתוקף חוק שהממשלה חוקקה.

ובהחלט זה מתוקף תפקידם הסטטוטורי כדי שלא תנהלו אותם עד כדי כך.

הממשלה הסמיכה אותם לפעול בשם הממשלה בתחומים מסוימים.

אין צורך להיכנס לוויכוח. בכל אופן, עמדת ועדת השרים הייתה שאורך הוראת השעה ייקבע בתיאום משרדי האוצר והתקשורת. ועמדת משרד האוצר - -

מעולה, אז תדברו עם הרשות השנייה.

- - שהוראה השעה לא תהיה - - -

אבל זה לא נכון. סליחה - - -

גם אם זה נאמר, תנהלו את זה עם הרשות השנייה ולא כאן בוועדה.

זה לא נכון.

בן בסט, נא לא להתפרץ. תן לנו לנהל את העניין. ענבל, רצית להגיד משהו או כשכבר אמרת שלא הייתי פה? אין לך מה להגיד. איתי, הצעה? כן.

מה שאני מציע, גם בעקבות הדברים שנשמעו כאן, שבאמת שלא נתייחס ספציפית רק לתקופת משבר הקורונה, אבל כן נמנה אותו כשיקול, כי כתבתם את זה בדברי ההסבר - - -

אפשר למחוק את דברי ההסבר. אפשר לייצר אותם שינויים פה - - -

אבל אמרת - - -

אוקיי, תמשיך.

לא, שלא תתלו על זה אחר כך בהמשך.

גילה, גילה, רגע.

מה שאני מציע שבגלל, כמו ששמענו כאן, יש סיטואציה ייחודית, אז שההארכה הזאת הנוספת תהיה רק בשל נימוקים מיוחדים. אפשר להגיד שקשורים בין היתר למשבר הקורונה, כלומר, לא להגיד שזה רק קשור לקורונה.

אוקיי, מצוין. לא אמרנו רק, יש פה פירוט שלם של הדברים.

ומבחינת הוראת השעה, מה שאני מציע בכל זאת, שוב, אם אנחנו מדברים כרגע על בעלי זיכיונות שהזיכיון שלהם עומד להסתיים בשנתיים הקרובות או יותר שההארכה הנוספת תחול רק על מי שמצוי כעת בתקופה האחרונה האפשרית להארכה לפי החוק. כלומר, לא על תחנה שקיבלה זיכיון רק לפני שלושה חודשים, ששם יש לה אופק של כמעט 16 שנה.

רק על מי שעלול להיפגע.

בגלל זה אנחנו רוצים להשאיר את שיקול הדעת לרשות. זה בסדר.

את זה אתה תחליט.

סביר. ואני בכל זאת משקיע לשקול כן לכתוב: בין השיקולים שהמועצה תשקול, גם את השיקול של פגיעה בתחרות ופגיעה באינטרס הציבורי בלא מכרז.

בסדר. זה יבוא אחרי קריאה ראשונה.

לא כרגע - - -

לא. קריאה ראשונה. לממשלה יש זמן לדון בקרבה, להגיע להסכמות; אוצר; תקשורת. רשות שנייה, למרות שאתה לא שייך לממשלה, אולי יבדקו איתך משהו, את העניין, מה אתה חושב, אולי במקרה בגלל שאתה מחליט בסוף, ישאלו אותך מהי עמדתך. אולי. ואחרי שתעשו את כל זה, אחרי קריאה ראשונה, תבואו לדיון עם קריאה שנייה ושלישית ונבדוק. ואם אתם תשכנעו אותנו, נכניס את מרכיב הדאגה לתחרות.

יושב-ראש הרשות השנייה, אמרת משפט חשוב מאוד: זה הזרוע התקשורתית הכי חלשה של מדינת ישראל. לא רק שהיא חלשה, היא הוחלשה בקורונה. זה המצב שאנחנו נמצאים בו. ואם אפשר לייצר יציבות, אגב, כשהוסמכה הרשות השנייה לעשות בקרה על ערוץ 2 וכן הלאה, אחת הסמכויות הראשיות שלה היה לוודא שהם לא עושים עסקים אחרים או פעילות אחרת שתפגע באיתנות הפיננסית שלהם. חובת הרשות השנייה לדאוג לאיתנות הפיננסית של הגופים שהיא מפקחת עליהם. זה ביסוד המשימה שלך.

ולכן נראה לי סביר כרגע להתקדם. יהיה עוד הרבה דיו ומילים וטענות וגם כשתביאו את כל עמדת הממשלה מקשה אחת, עד אז – תקשורת, אוצר, רשות שנייה וכל נוגע בדבר הממשלתי. עמדה אחת משותפת שתגיע אחרי קריאה ראשונה לפה – אנחנו לא נוכל להתעלם ממנה, ונוכל להיות קשובים לה אם יהיה בה מרכיב של תחרות. תעשו את הבדק בית עד אז בסוגיית הדאגה לתחרות כפי שאמר היועץ המשפטי.

רק עוד מרכיב אחד שאשמח אם חברי הכנסת יאמצו והוא למען השקיפות, שהחלטות המועצה על הארכות הזיכיונות בכלל, לפי סעיף 35, יהיו מנומקות ויפורסמו לציבור באתר הרשות. בעיני זה מרכיב הכרחי. אני חושב שהיה צריך לעשות את זה גם בלי לכתוב בחוק, אבל נראה לי מאוד נכון לעגן את זה כבר עכשיו בחקיקה.

בסדר גמור.

הנוסח ישתנה בעקבות ההערות, היועץ המשפטי?

כן. עכשיו אקרא.

אז אנחנו רק מבקשים שבמקום התייחסות מפורשת לקורונה יהיה התייחסות להיבטים כלכליים או קשיים כלכליים.

אבל כתוב.

אוקיי.

איתי הרגע הקריא נוסח שהיינו מבקשים לשנות.

למה את לא רוצה שיתייחסו לקורונה?

היא מפחדת מהשלכות רוחב שקשורות לקורונה. זה בסדר.

הממשלה שמה עשרות מיליארדים בגלל קורונה.

זה בדיוק מה שאמרנו. היא שמה באופן ישיר ובתוכנית מענקים ישירה ולא באופן - - -

וגם באופן מיוחד למצבים מיוחדים לסקטורים וגופים מיוחדים, תוכניות סיוע מיוחדות בקורונה. והקורונה, נקווה שהיא מאחורינו, ואנחנו לא פוחדים להגיד שהיא השפיעה על המשק באין סוף היבטים, כולל ההיבט הזה. זה לא כזה סוד גדול. אם את רוצה, אני לא מרגיש צורך למחוק את המילה קורונה.

אנחנו לא אומרים למחוק, אנחנו מבקשים להחליף אותה בהיבטים כלכליים.

בין היתר, בין היתר.

היבטים כלכליים המושפעים מנסיבות השנים האחרונות.

גם השנים - - -

בן בסט, אתה מפריע לי. שב, בבקשה.

תקריא את הנוסח בבקשה.

אקרא כמובן משהו מאוד ראשוני.

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022

תיקון סעיף 35
1.
"בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, בסעיף 35(א), במקום "לשלוש תקופות נוספות" יבוא "לארבע תקופות נוספות".

"כאשר ההארכה לתקופה הרביעית, תהיה רק בשל נימוקים מיוחדים הקשורים, בין היתר, להיבטים כלכליים"

"המושפעים מנסיבות השנים האחרונות". בכל זאת אנחנו רוצים.

הם חייבים. זה בכל מקרה מדובר רק על תחולה של מי שכרגע עומד להסתיים זיכיונו. אני חושב שזה בסדר.

טוב.

אנחנו נבהיר מבחינת התחולה שהסמכות הזאת להארכה חלה רק על מי שמצוי כעת בתקופת הזיכיון האחרונה האפשרית להארכה לפי החוק. כלומר, כבר שבעצם הוא עומד למצות - - -

שהוא נפגע ישיר.

התקופה האחרונה זה בסדר.

כן, ושהחלטות המועצה לפי סעיף 35 יהיו מנומקות ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט של המועצה.

הרשות השנייה, מקובל עליכם? אוקיי.

כפי שנוסח, מי בעד תיקון סעיף 35 כפי שהוקרא על ידי היועץ המשפטי? מי מתנגד? מי נמנע?


הצבעה

אושר

פה אחד. התיקון, סעיף 35, מאושר. אין עלות תקציבית. יעבור לקריאה ראשונה וישוב אלינו. ואם נידרש נעשה בו שינויים. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:52.