פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת הכלכלה
14/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 266
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 9:00

תמיכת מוסדות המדינה במעסיקים ועצמאיים של משרתות ומשרתי המילואים

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

משה טור-פז
אלון טל
מופיד מרעי
אופיר סופר

אמיר ודמני - תא"ל, רח"ת תכנון ומינהל כ"א, צה"ל, משרד הביטחון

בני בן-ארי - קמל"ר, צה"ל, משרד הביטחון

ברוך שטרנברג - רע"ן תקציבי אכ"א ופנסיות, צה"ל, משרד הביטחון

אריאל בן-גד - קמל"ר, צה"ל, משרד הביטחון

גלי בן מיכאל - מנהלת מערך מעוף, משרד התעשייה והכלכלה

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

דורון אברהמי - מנהל מינהל חירום, משרד הכלכלה והתעשייה

אלון דסה - מנהל אגף מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי

מרדכי בן חיים - מנהל תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

יובב צור - חבר מועצת העיר ירושלים

עופר ברקוביץ' - יו"ר סיעת התעוררות ויו"ר האופוזיציה, עירית ירושלים

אופיר טל - אל"מ במיל', חבר העמותה למען משרתי המילואים

אופיר כהן - אל"מ במיל', יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

אסף סנדרוביץ - רס"ן במיל', חבר העמותה למען משרתי המילואים

מרגנית לוי - עו"ד, חברת העמותה למען משרתי המילואים

שחר גסטפרוינד - עמותות המילואים

עידית שפרן גיטלמן - ד"ר, מייסדת שותפה, פורום המילואימיות

שובל אשכנזי - סגן במיל', חברה בפורום המילואימיות

דביר אינדיג - רס"ן במיל', יו"ר עמותת צו 8

מירון דאר - עמותת צו 8

טל לוי דיאמנשטיין - פורום המילואימיות

הילה איינהורן - פורום המילואימיות

עידית חנוכה

עופרה ארגס - חבר תרגומים




תמיכת מוסדות המדינה במעסיקים ועצמאיים של משרתות ומשרתי המילואים << נושא

בוקר טוב. אנחנו בדיון חשוב ומרגש שנובע מתוך יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת. אתמול צוינו משרתי מילואים מצטיינים בבית הנשיא עם שר הבטחון, הרמטכ"ל, היום כל הכנסת תוקדש להוקרת מערך המילואים בצה"ל, אבל רק הוקרה זה לא מספיק. מעשים ושיפורים והתקדמויות בליווי ובהתייחסות למשרת המילואים, ככל שהשירות שלו ארוך יותר ומשמעותי יותר וקשה יותר, כולל הסתכלות רחבה גם עליו, על משפחתו, על פרנסתו, על העסק שלו, נעשתה כברת דרך משמעותית גם בחקיקה וגם ביזמות של משרד הבטחון ושל צה"ל בשנים האחרונות, כדי לקדם את המערך הזה. אנחנו נדבר גם על דברים שלא התקדמו ועל מעשים שיש לעשות.

מעטות הפעמים שנושא לדיון הוא חלק מהזהות שלי. אני הייתי קצין בגולני והשתחררתי אחרי ארבע שנים, עמדתי להיות יותר שנים בקבע אבל מסיבות שונות יצאתי לדרכי האזרחית, ידעתי שאני אהיה כל חיי במילואים וכך היה. התחלתי בחטיבה הצפונית, חטיבת חי"ר, לאחר מכן עשיתי קורס קציני תצפיות פלס"ר במילואים והפכתי למפקד צוות בפלס"ר של חטיבה דרומית פלס"ר 519, כשהפלס"ר הזה נסגר סירבנו להפסיק לעשות מילואים והתמזגנו עם פלס"ר אחר, פלס"ר 600. אני מתחנן לראש אכ"א יניב עשור חבר שלי שייקח אותי למילואים והוא לא רוצה. שמעתי שיש כמה ח"כים שעושים מילואים בגניבה, ואני רוצה לעשות מילואים בדלת הראשית והוא לא נותן לי, אז יש לי חשבון עם אלוף יניב עשור, זה ייסגר בנפרד, אבל אמרתי לילדים שלי שאני רוצה, מופיד, לעשות מילואים עד גיל 70 כי אני חושב שאנחנו יכולים.

לדעתי אתה תעשה גם יותר מ-70.

אני רוצה להגיד לך על שני אנשים, מופיד, שהם בגיל 70, אחד בגיל 70 בטח, אחד בטח מתקרב, האלוף עמרם מצנע שאתה מכיר ואלוף אודי אדם. לפני קום המדינה עם הבריטים היה גדוד נהגי הפרדות, היו פרדות שסוחבות משא לבריטים, אז עמרם מצנע ואודי אדם נוהגים על סמיטריילר במילואים, מובילי טנקים. קינלי גם נמצא פה, גם הוא מתעקש לעשות מילואים ולא נותנים לנו.

לא, הוא דווקא הצליח בסוף. יש לו פריבילגיה. אני לא יודע למה הוא קיבל פריבילגיה.

אנחנו לא יודעים איך עשית את זה אבל הנושא ייבדק. בכל מקרה, חוויית שירות המילואים, מצד אחד יש בה קושי אדיר. כי התחלתי מילואים כסטודנט צעיר, אפילו בלי בגרות, תואר ראשון, תואר שני, ילדים, משרה מלאה, עבודות, ניהול, תפקידים, לא החסרנו אף יום. היינו בכל המקומות, בחומת מגן, באירועים אחרים, והמפגש האנושי במילואים עם מיטב בניה ובנותיה של הארץ הזאת ודגש על בנותיה, יותר ויותר נשים עושות מילואים לאור השינוי בצה"ל ותפקידי המפתח שהם נושאים בסדיר ובקבע יותר ויותר מצטרפות למערך המילואים והדבר הזה הוא בנשמתי ובנפשי.

היסודות שלו בבסיס, אדם צריך לעשות את חובתו למדינה בלי בכלל דיונים על מה הוא מקבל. כדי לשמור על המדינה הזאת אנחנו עושים מילואים מכל הסוגים בכל התחומים בכל המקצועות. עכשיו כשיש מילואים ועכשיו כשצה"ל לא יוכל לנצח בשום מערכה גדולה ומקיפה ורב זירתית בלי מערך המילואים, אנחנו רוצים להשביח אותו, לבסס אותו ולדאוג שאדם יוצא למילואים, אולי טיפה להקל עליו. כי המחיר של לעשות מילואים הוא גדול, אבל הוא גם זכות. אנחנו רק יכולים טיפה בשוליים לאפשר כמה פתרונות וכמה התייחסויות.

הדגש של ועדת כלכלה היום עוסק במעסיקים, באנשי מילואים שהם בעלי עסקים, בזיקה בין מעסיק למשרת המילואים, במעשים האפשריים שלנו כממשלה וככנסת וכגופים שמופעלים על ידי הממשלה כמו הביטוח הלאומי, איזה מעשים אנחנו יכולים עוד לעשות למען משרתי המילואים, ולהרחיב את הסיוע.

הדבר הזה הוא לא פשוט, הנטל הכלכלי והתקציבי על משרד הבטחון וצה"ל במימון ההטבות הללו כבר מגיע למיליארדים ומדינה שלמה צריכה להתגייס ומשרדי ממשלה שלמים צריכים להתגייס למאמץ הזה ולשאת לא בנטל, לשאת בזכות להיות חלק מהעידוד והסיוע למשרת המילואים ומשפחתו.

אז אנחנו ניתן קודם כל ליקרים מכל לצה"ל להציג לנו את התמונה כרגע בשנים האחרונות מה נעשה, לאן פנינו בעולם המילואים בכלל, ומבט זום ממוקד בהיבט הזה של כלכלה, תעסוקת אנשי מילואים, אנשי מילואים בעלי עסקים, קשרים עם מעסיקים, ציפיות ממעסיקים, הדרך להוקיר מעסיקים ואולי גם לסייע למעסיקים, לעודד את המילואים בקירבם.

נמצאים איתנו תא"ל ביני בן ארי קצין מילואים ראשי, תא"ל אמיר ודמני רח"ט תכנון ומינהל כח אדם שמכנים את זה תומק"א בצבא. הייתה לי הזכות לעבוד עם אמיר בתור שר במשרד הבטחון לחולל שינויים אדירים במערך כח האדם ובמיון לצה"ל, ובהתקבלות ובשילוב של בני הפריפריה לתפקידי מפתח ובכלל. אנחנו שמחים שאתם איתנו. אתם תפתחו.

אפשר משפט אחד לפני? כי אני צריך לצאת.

כן. מופיד יכול, אתם אמנם בעלי הדרגה הגבוהה ביותר פה בסדיר אבל אני רק רב סרן, מופיד הוא אל"מ. וקינלי, אתה סגן אלוף. אז אני בכלל חייל פה של מופיד. אז מופיד יגיד משהו.

כולנו חיילים של כולנו. בוקר טוב. זה יום מאוד מאוד חשוב, באמת יום הוקרה למערך המילואים בכנסת וכל הוועדות פועלות אז מראש אנחנו גם נהיה בעוד ועדות, אני הולך לוועדה שעוסקת בפנסיות גם של עובדי המדינה ושל אנשי המילואים. אני חושב שהמדינה כן צריכה להמשיך ולתת יותר משקל בנושא אנשי המילואים ואני אומר לכם את זה כמי שמפקד יחידה במילואים שיש לו חיילים, תמיד מה שהטריד אותנו הוא מה קורה עם החיילים. האם החייל מגיע למילואים עם ראש מורם או שהוא מגיע עם ראש למטה כי מטריד אותו מה קורה מסביב כלכלית חברתית והכל. אנחנו צריכים לדאוג לחיילים שלנו.

אני חושב שנעשו, כמו שיו"ר הוועדה מיכאל ביטון אמר, במשרד הבטחון הרבה מאוד מהלכים שקידמו את כל נושא המילואים, אתם מכירים את זה, ואני חושב שאנחנו צריכים להמשיך לקדם את מערך המילואים ולתמוך בו, כדי שבסופו של דבר המערך הזה יהיה חזק. כי עם מערך מילואים חזק הצבא יהיה יותר חזק, הצבא חזק, החוסן הבטחוני שלנו יותר וחזק וכמובן החוסן הלאומי חזק יותר.

דיברת על הסוגיה של חברי כנסת שהם בתפקידי פיקוד. כן אני חושב שהצבא וראש אכ"א צריך לבדוק עוד פעם כי הרי אין מניעה ואין ניגוד עניינים שחברי כנסת ימשיכו לפקד על היחידות שלהם במילואים וזה לא נכון להגיד שיש ניגוד עניינים במקרה הזה. חברי כנסת בעבר המשיכו לפקד, יש הרבה חברי כנסת שהם מפקדי יחידות במילואים וראוי שהמערכת הצבאית תבדוק שוב את הנושא הזה, כי בסופו של דבר, אני אומר לכם, מחר תפרוץ מלחמה, אין לנו מה לעשות כאן בכנסת. אני הולך לפיקוד צפון ומתיישב שם ועוזר להם. מה לעשות? כן ירצו, לא ירצו, זה מה שיהיה.

אז שוב תודה וסליחה שהתחלתי את הדיון.

אתה על הכיפאק מופיד, אשריך גם על התרומה שלך האישית של משפחתך הרחבה, של אחיך שנפל בקרב, מפקד בכיר בצה"ל, ותודה על מי שאתה עבור כולנו. תא"ל בני בן ארי ואמיר ודמני, אתם תחליטו מי מציג וניתן אחר כך לעוד משתתפים פה.

תודה רבה אדוני היו"ר, יש פה מצגת ארוכה אז אני אקצר ואדבר בעל פה. הנתונים נמצאים פה ואני אעבור על הדברים העיקריים רק כדי לאפשר פה את הדיון. הדבר הראשון זה באמת חשוב לי להגיד, לצטט את הרמטכ"ל בפתיחת השיחה והוא קרא לזה 'על כשירות ונחיצות' ואמר הרמטכ"ל: "מערך המילואים הוא מרכיב משמעותי ביכולתו של צה"ל למלא את ייעודו ולהכריע את האויב במלחמה הבאה, על כן עלינו להבטיח את כשירותם המתמדת, את יוקרת שירותם". צריך להגיד שממש בשבוע האחרון הסתיים חודש המלחמה שהשתתפו בו אלפי משרתי מילואים והרמטכ"ל ציין את זה במיוחד.

הדבר השני הוא שאנחנו מדברים על נבחרת משרתת. מבחינת נתונים ואני לא אפרט פה את כל הנתונים, אבל מערך משרתי המילואים הפעילים הם כ-120,000 משרתים שמהווים כ-4% מאוכלוסיית אזרחי המדינה בטווחי הגילאים 22-45. הם מהווים גם 1% מסך כל אזרחי המדינה, כך שבאמת מדובר בנבחרת משרתת.

כשהוצגה הכשירות של הצבא ואני כמובן לא אפרט כאן לפרטים, הוא הוצג כאן גם על ידי הרמטכ"ל והגורמים הרלוונטיים, שמערך המילואים נמצא בכשירות טובה. צריך להגיד שבשנה האחרונה, אני מדבר על שנת 2021, הוכפלו אימוני המילואים באופן משמעותי והותאמו לתרחישים האופרטיביים, הדבר הנוסף זה ששמו דגש מאוד משמעותי על כשירויות הפרט ופותחו אימונים ספציפיים לנושא הזה, על כשירויות המפקדים, כשירות הפלוגה עד רמת האוגדה.

מבחינת המגמות, אז מערך המילואים מאוייש בצורה מלאה על פי הכללים שנקבעו על ידינו. צריך להגיד שהיום כ-50% מסד"כ הסדיר עובר למילואים, ועוד כ-20% עובר למה שאנחנו קוראים 'מאגרים', כלומר הוא לא משובץ ישירות ביחידות אבל הוא ממשיך בשירות מילואים, זה סדר גודל של 70% מסך האנשים. סך הכל מבחינת האיוש אין פערים משמעותיים. היקף ביצוע ימי המילואים בשנים האחרונות, בשנה האחרונה, 2021, עלה משמעותית ביחס ל-2020 בעיקר ב-2020 הייתה ירידה עקב הקורונה. ההתייצבות של משרתי מילואים לתעסוקות מבצעיות גבוהה מאוד. צריך להגיד שם שלאחרונה אנחנו הקפצנו בהתראה חריגה של 21 יום גדודים לטובת "שובר גלים", לטובת איו"ש. ההתייצבות הייתה מלאה. צריך להגיד שההתייצבות למילואים היא פחות גבוהה, היא עומדת על כ-70% וזה נושא שתיכף אני אסביר איך אנחנו מטפלים בו.

האתגרים המרכזיים – אנחנו קיימנו עבודה שלמה שהתחילה בשנה שעברה ובעצם סוכמה במסגרת תכנית שנקראת תר"ש תנופה במילואים, תכנית תלת שנתית שהיתה אמורה לטפל באבחון שהתבצע שבו נקבע שאנחנו לא מתאמנים מספיק, שיש ירידה בתחושת הנחיצות, חסרה הוקרה מצד צה"ל והחברה וחוסר שביעות רצון מהציוד והאימונים והכשירות והלכידות. בעצם אל מול הדברים האלה יצאה תר"ש תנופה במילואים שסוכמה על ידי הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל. בנושא האימונים כבר התייחסתי, נעשה שינוי מוחלט במודל האימונים, בעצם האימונים הוכפלו ושונו, הפכו להיות גם הרבה יותר יעילים והרבה יותר משמעותיים.

בתחומים האחרים, צריך להגיד שעברה החלטת ממשלה ממש לפני מספר שבועות, היא עשתה שני שינויים בסוגיות הגדרות משרת מילואים פעיל, 1. אוכלוסיית הלוחמים קיבלה לצורך העניין הגדרה בניגוד לאוכלוסיה הכללית שבה נדרש לשרת 20 ימים במשך שלוש שנים, כדי להיות משרת מילואים פעיל אוכלוסיית הלוחמים, 15 יום, זה מוסיף סדר גודל של עוד 10,000 זכאים למשרת מילואים פעיל, והדבר השני זה שהזכאויות למשרת מילואים פעיל ניתנו פעמיים בשנה, גם בנובמבר וגם במאי ולא פעם בשנה כפי שהיה עד עכשיו.

הדבר הנוסף, לצורך העניין, סוכמו לא מעט פעולות להוקרה ותגמול. אני אציין כמה. 1. זה תגמול מותאם שחוצה שנה, כלומר מי שלצורך העניין שירות המילואים שלו היה בין שנים, הוא נפגע בתגמול הנוסף, אנחנו שינינו את זה ובעצם חישבנו את הימים במסגרת השנה שבה התגמול יהיה מקסימלי. סוכם על מענק לימודים לס"מפים, אנחנו בשנה שעברה נתנו 75 מענקים, השנה כבר 100. סוכמו לראשונה נופשים גם לרמת מ"פ, לא רק לרמת מג"ד, סוכמה עבודה שלמה של את"ל בסוגיית שיפור המענה לאנשי המילואים בטעם גם בסוגיות מזון, ניוד וסל קיום, סוכמו שורה של הטבות למפקדים במילואים שהן חדשניות, 1. אנחנו בעצם הכפלנו את התגמול מילואים למפקדים מ-1,300 ₪ ל-2,600, בעצם בגובה של נקודת זיכוי במס, ניתנו נקודות לקניית ציוד ספורט, שוברים לחופשה בישראל, הנחה בארנונה בשיעור של 25% על ה-100 מטר הראשונים לאוכלוסיית המפקדים וסוכם גם על הכרה בנסיון פיקודי במערך המילואים כנסיון ניהולי בשירות המדינה.

סוכמו עוד שורה של דברים בהקשר הזה, אני ציינתי רק את הדברים המרכזיים. הדבר הנוסף זה שכמענה לפער שהוצג בנושא החוסן והלכידות סוכמו תכניות לרמת הפלוגה, קוראים לזה תכנית פק"ל לכ-83 פלוגות ואנחנו מרחיבים את זה גם לאור ההקפצה של פלוגות לשובר גלים.

צריך לתת קרדיט גם לאחד המ"פ שיצר את פק"ל אני חושב, מהשטח. זה עלה מהשטח.

נכון. בן-גד.

וגם לקרן מיראז' שהיתה שותפה בתכנית הזאת.

וגם אתה אדוני היו"ר, גם אתה תמכת בזה בתפקידך.

אפשר לשאול מה הוא כולל?

אנחנו לא נפרט, אבל איך הופכים את המילואים לקהילה שהיא חיה ותוססת גם מעבר לימי המילואים. כי כשנפגשים רק לשבוע-שבועיים בשנה ובתוך זה יש צעירים, סטודנטים, חתונות, קשיים, מחלות, הפק"ל יוצר קהילת אנשי מילואים. הפלוגה הופכת למשפחה לאורך ימי השנה גם עם כלים של תקשורת ביניהם ועבודה משותפת. זה בתמצית.

סוכם גם מענה דומה לרמת הגדודים ובעיקר לגדודים שבאותה שנה לא מבצעים איזו שהיא פעילות אינטנסיבית. הדבר הנוסף, יש שורה של החלטות ממשלה שהתקבלו במאי 2022, חלק מהן ציינו. יש גם החלטות נוספות. אנחנו בעצם יחד עם הביטוח הלאומי שיושבים כאן, סיכמנו כבר תזכיר חוק שאני מאוד מקווה שיוגש בשבועיים הקרובים לוועדת העבודה והרווחה שבמסגרתו יהיו שני שינויים חשובים שחשוב לי לציין. 1. העלאת התגמול למי שאינו עובד מ-204 שקלים ל-244 שקלים באופן ששכרו לא יפחת משכר המינימום. השינוי השני הוא שינוי של תקנה שאנחנו נעביר אותו כבר בשבועות הקרובים שאומר שמי ששכרו עלה ערב שירות המילואים בשיעור של 25% יקבל לפי השכר הגבוה ולא לפי השכר הממוצע, יש גם עוד החלטות של הביטוח הלאומי, מן הסתם יפרטו אותם, בנושא של דחיית קנסות ותשלומים בזמן שירות המילואים. זה שינוי מאוד משמעותי.

אנחנו סיכמנו גם את ההטבות לטובת סטודנטים במסגרת החלטת הממשלה באופן שסטודנטים שזומנו בצו חריג התרעה יהיו זכאים לאותן זכויות ביחס למי שזומן במסגרת צו 8. סוכם עם משרד השיכון קדימות במנגנון דירה להשכיר למשרתי מילואים פעילים ועוד שורה של הנחות באגרות ותחומים אחרים, שאני לא אפרט אותן עכשיו מפאת קוצר הזמן, אבל כל הדברים האלה מופיעים כאן בתוך הדברים.

1. יש היום מענה לאוכלוסיית העצמאים. המענה סוכם כבר לפני מספר שנים ובמסגרתו לצורך העניין עצמאים שמדווחים לביטוח הלאומי מקבלים שיעור של 25% נוספים מהתגמול ביחס להכנסה שלהם, כפיצוי לעצמאים. זה נושא שכבר קיים.

צריך להגיד שאנחנו במסגרת השנה האחרונה שילמנו תגמולים, אני מדבר על שנת 2021, שיעור של כ-2 מיליארד שקלים שמתחלקים על סדר גודל של כ-1.5 מיליארד לטובת ימ"מ ועוד כ-0.5 מיליארד לטובת תגמולים, אם זה גם התגמול הנוסף שניתן מהיום העשירי לצורך העניין בשיעור של 1,338 שקלים שניתן כתוספת לימ"מ מהיום ה-15 עד ה-20, 2,676, מהיום ה-20 – קצת יותר מ-4,000 שקלים ומהיום ה-27 – 5,300, לזה מתווסף התגמול המיוחד מהיום ה-32 עד היום ה-60 בשיעור של 133 שקלים נוספים ועוד לאוכלוסיית המפקדים מעבר ל-60 ימים יש גם תשלום בגין החזר הוצאות נסיעה והשתתפות בהוצאות לאוכלוסיות ספציפיות, הנושא הזה דרך אגב נמצא בעבודה שלנו לייעל את התהליך הזה ולטייב אותו, כי אנחנו חושבים שהוא לא מספיק טוב.

אני רוצה רק להתייחס לזה שבמסגרת שובר גלים אנחנו מעלים לממשלה גם הצעת החלטה שהיא ספציפית לטובת הסטודנטים שנקראו בהתרעה חריגה לשובר גלים. לגבי הנושא של המעסיקים, אנחנו חושבים שבהחלט צריכים לתמוך יותר במעסיקים בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, אנחנו במסגרת החלטת הממשלה הצגנו הצעה למגן מילואים ואנחנו הזמנו לפה את מי שהציע את ההצעה ואני אשמח שהוא יציג אותה בכמה מילים. בבקשה שחר.

שלום. אני משרת מילואים מ-2010, רב סרן מ"פ חי"ר בחטיבה סדירה 460. אני שמח להופיע בפני הוועדה היום ביום ההוקרה למערך המילואים, להציג מיזם שכל כולו הוקרה למערך המילואים. הרעיון נקרא מגן מילואים, הוא ניצח בהקאתון מילואים בתנופה ביולי 2020, ואני אגש למצגת.

אנחנו בעמוד 51 בחוברת, הגדרת הבעיה שלנו היא שחיקה במעמד משרתי המילואים בסקטור העסקי והאזרחי. הפתרון המוצע הוא הקמת מדרג משרתי המילואים ומטרתו העלאת הערך והתדמית הציבוריים של משרתי המילואים. עיקרי הבעיה כפי שאנחנו רואים אותה הם שחרור לימ"מ, אף משפיע על ההעסקה מראש. אם להיות כנים אפשר להבין, עובד שמחסיר 25 ימי עבודה בשנה למשל לעומת עובד שלא, בעולמנו אין מה לעשות, מנכ"ל מסתכל על שורות תחתונות לרוב, שירות מילואים מייצר בעייה עסקית אובייקטיבית גם אם כולנו נסכים שהיא באה לצד יתרונות שונים.

הפתרון המוצע שלנו הוא הקמת מדרג משרתי המילואים כמו שאמרתי. המדרג יציג את היקף תמיכתו של עסק או ארגון בעולם המילואים. העולם העסקי בעצם עוסק בכדאיות, אנחנו באים להגדיל את הכדאיות שבהעסקה ובכך לאזן את המשוואה ולו במעט. כעת אנחנו נבין כיצד הדירוג יעבוד, לאחר מכן נבין כיצד הוא מתכוון לעמוד במשימתו.

המדרג כפי שהצענו אותו בהקאתון מנקד את משרת או משרתת המילואים עצמם שהולך עם הניקוד בתיק הגב שלו, או על דף קורות החיים שלו לצורך העניין. עסק או ארגון שמעסיק את אותו המשרת יזכה להנות מהניקוד שלו וכמובן לצבור את ניקוד כלל עובדיו. הרכב הציון – הקריטריון הראשון הוא משרת מילואים פעיל, ניקוד אחיד לכלל משרתי המילואים הפעילים, העקרי שבקריטריונים כמות ימ"מ בחצי השנה האחרונה או בכל מקטע אחר שיוחלט בתנאי שיאפשר שיפור בר השגה, זמין. והאחרון, הסטוריית מילואים, כמות ימ"מ בעברו של משרת המילואים. זה קריטריון שאני מאוד אוהב אותו, הוא גם מייצר צדק רטרואקטיבי למילואימניקים שביצעו עד היום את המילואים. בנוסף גם אדם שפרש משירות המילואים יוכל להנות ולצבור ולהמשיך ללכת עם הניקוד שלו גם לאחר שפרש ולהנות מהקריטריון הספציפי הזה. לשיטתנו אלו בלבד הקריטריונים. אנחנו לא מאמינים בהרבה הצעות שהציעו לנו כגון תרומות כלכליות או כל דרך אחרת לשיפור הציון במדרג מלבד העסקה.

אנחנו נדבר על איך זה בנוי. יש לנו בעצם פול ראשי שבו יושבים כל משרתי ומשרתות המילואים עם מפתח ניקוד אחיד והאדפטציה נעשית בהמרה מן הפול הראשי לארגון עצמו, כמובן בהתאם לגודלו ואנחנו מדברים על חברות עסקיות גדולות וקטנות כאחד, ארגונים ומוסדות וגם אפקט משמעותי לעצמאים שאני מייד אדבר עליו. ההמרה כמובן מתייחסת לעובדה שאין דין עסק קטן של 10 עובדים שמשחרר למילואים כדין עסק גדול של 2,000 עובדים שמשחרר עובד אחד למילואים ולכן האדפטציה. ב

בשלב זה אני רוצה לציין שפנו אלינו לאחר פרסום ההקאתון חברות ענק אפשר להגיד מהמגזר הפרטי מתוך רצון להקים ולתחזק את המערכת ללא תמורה. אני לא אציין את שמן כמובן פה, אבל מדובר בחברות שמערכת מהסוג שאנחנו מדברים עליה היא באמת לחם וחמאה עבורן. קיבלנו גם הצעות לתמיכה בחינם בשיווק ובפרסום. אני רוצה בשלב זה לתת איזו שהיא דוגמה כדי לסדר את הדברים יותר בראש.

שחר, הוועדה הזאת נותנת בדרך כלל לאנשים בין דקה לשלוש דקות. אבל עם המילואימניקים אני לא יכול.

לי הגדירו עד עשר דקות. ישבתי אתמול עם סטופר בלילה.

אני לא יודע מי הגדיר לך, אני המנהל של הוועדה הזאת. יש לנו פה עשרות דוברים. אני חייב שתביא לנו את הסיכום שלך ואיפה רמת היישום, איפה הדברים עומדים ואיפה החלק שהכנסת יכולה לעזור לך, ממש בתמצית.

מצוין. אז אני אדבר על נקודת המבט שלי איך אני רואה את המדרג הזה. המדרג הזה הוא בעצם מבצע עבור חברה או ארגון ניתוח של מסד נתונים שהם לא התייחסו אליהם בעבר, ובידה כמובן של כל חברה לקחת את הפלט שאני יוצר אותו למקום שאליו היא תרצה. הדברים עומדים היום כך שסא"ל נמרוד זיגלמן שמלווה את הפרויקט הזה מתחילתו הציג אותו כבר בפני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, סוכם לקדם את הנושא אל מול משרד הבטחון אך באופן רזה יותר ממה שהתכוונתי להציג פה היום.

לסיכום, אני מאמין בהיתכנות קיום המדרג, מתוך הסתכלות על שיקולי עלות/תועלת ושיתופי הפעולה שדיברתי עליהם שיאפשרו לזה לקרות, לדעתי ישנה הזדמנות אמיתית לייצר פה יש מאין ובעצם להעביר את הפאזה מכך שעסקים פרטיים בעצם נזהרים מלהעסיק עובד מילואים כמוני למשל שמשרת 30 ימי מילואים בשנה, למצב שבכדי לשפר את מקומם במדרג יביאו לחפש אפילו להעסיק אנשי מילואים בכדי לשדרג את מקומם.

אני רוצה להגיד לך משהו, נעשה עיסקה, קודם כל. זו אחת היוזמות הכי חדשניות שראיתי שרוצה לפצח את הקשר למעסיקים. כי מה הצבא ייתן למשרת המילואים, נופש, עזרה, הנחה, מועדון, הצבא יודע לתת, אם יהיה לו תקציב הוא ייתן יותר. אבל איך בונים שותפות עם מעסיקים והיא לא רק מבוססת על ההוקרה הבסיסית, אתה מעסיק הגון למילואימניקים או לא הגון. יש גם לא הגונים. יש כאלה שפגעו במילואימניקים, אנחנו יודעים את זה. אתה מביא פה ראיה כוללת חדשנית ומעניינת, ומבחינתי אם תסכים, בסביבות עוד חודש-חודש וחצי הוועדה תתן לך שעה וחצי רק לזה. אבל אתה תביא את האנשים, את המעסיקים שהתחילו איתך, הרשות לעסקים קטנים. אגב, מי שלא רוצה לבוא ואתה רוצה שהוא יבוא, אנחנו נביא אותו. אז אתה תקבל דיון על המיזם הזה. זו העסקה בינינו. ואני עוצר אותך עכשיו.

תודה רבה. באמת המשפט האחרון שלי הוא שאני מהתחלה אמרתי שאני מעוניין בחבר כנסת שהדבר הזה בדמו.

יש לך פה יותר מאחד.

אם עשיתי את זה היום, עשיתי את שלי.

אנחנו נעשה דיון על זה כמיזם עוגן לפיתוח העבודה הנכונה עם המעסיקים בליווי של צה"ל, בליווי של משרד הבטחון, בהובלה שלך. הוועדה הזאת תתן לזה במה. כל מי שרלוונטי יבוא וייתן תשובות איך הוא תרם למיזם הזה. זה מה שהולך להיות.

אנחנו נשמח ואנחנו מוכנים. אני רוצה רק לסגור את ההתייחסות שלי ולהגיד בקשר לזה שבהחלטת הממשלה סוכם שתוך 20 ימים מקבלת ההחלטה אנחנו נציג תכנית משותפת, משרד הבטחון צה"ל ומשרד הכלכלה, אנחנו מתכוונים להשתמש גם בתכנית הזאת כדי להציג את זה ונשמח מאוד לקיים על זה דיון.

אנחנו נעשה על זה פולן-אפ ונעמיק בזה, כי לא נצליח עכשיו להשתלט על פרטי הרעיון אבל רואים שיש פה יציאה מהקופסה וראייה כוללנית ומערכתית וצריך להוריד את זה לפרקטיות, למעשים, לתכלס.

הרעיון המסדר פה הוא רעיון רציני. אנחנו הולכים לעשות מה שנקרא, לסירוגין. חבר כנסת ואיש שטח. סגן אלוף קינלי משה טור-פז. צנחן סביר. יש כמה צנחנים סבירים.

מיכאל אתה ואני גם נפגשנו בשטח אם אתה זוכר, כשהיית סמ"פ של פלוגת סיור מילואים ואני הייתי מ"מ צעיר במחלקת סיור במילואים. אני חושב כיו"ר שדולת המילואים אדוני, שיש היום שני קולות כאן בכנסת. כולנו באותו קו אבל יש שני קולות שאנחנו צריכים להחזיק אותם. האחד זה להכיר ולהוקיר ולהעלות על נס את שירות אנשי המילואים שהופך להיות בסוף, בוא נודה על האמת, אחוז קטן מהחברה הישראלית. אנחנו רואים את המספרים פה לפנינו ואני אגיד, אני אהיה בכל חמש הוועדות כיו"ר השדולה שעוסקות בזה היום וגם באירוע בסוף היום וגם במליאה, אני אגיד בסוף, בקצה, זה אנשים שמסכנים את החיים שלהם. וזה לא בתיאוריה. משלמים בחיים שלהם בשביל להגן על מדינת ישראל. זה לא רק נחלת הסדיר. וזה העיקר. את זה אנחנו צריכים לזכור, את זה אנחנו צריכים להעלות על נס, כמי שאיבד חיילים במילואים, שם האירוע. זה צריך לזכור בקצה.

עכשיו אנחנו בוועדת הכלכלה אז אנחנו עוסקים פה באמת בין השאר בהטבות ובדאגה למעסיקים ובדאגה לחיילים עצמם, ואני חושב אדוני שכבר הצעת, יש פה הצעה מאוד רצינית, בעצם כמה הצעות, צבר של הצעות שדורשות העמקה של ועדת הכלכלה בראשותך ואני ממליץ לכם לעשות על זה בהמשך באמת צוות עבודה, כי מועלות פה כמה הצעות ושמענו את שחר, שיכולות להיטיב משמעותית.

אני רק אסכם בחוויה שהיתה לי. זה לא בעסק, אני עבדתי בבית ספר כידוע לך, הייתי מורה צעיר ויצאתי להמון מילואים כי ככה זה, ועוד בשנות התשעים עשינו עוד יותר, ויום אחד קראה לי מנהלת בית הספר ואמרה לי 'קינלי תשמע, אתה צריך לבחור. או שאתה עושה מילואים או שאתה מורה אצלנו בצוות'. הלכתי הביתה ואשכרה בכיתי. אמרתי לאשתי 'איך יכול להיות שאיש חינוך במדינת ישראל, זה לא פוגע בעסק, זה לא פוגע במאזן, אבל מישהו מעמיד אותי בפני הדילמה בין שני ערכים שאני מאמין בהם, חינוך וצבא. למחרת חזרתי למנהלת ובתור מורה חוצפן שהייתי, אתה מכיר אותי, אמרתי 'לא מקבל את ההצעה. אני ממשיך להיות', אז הייתי כבר מ"פ במילואים, 'אני ממשיך להיות מחנך כאן בבית ספר ואם יש סתירה הסתירה היא אצלך'. אבל לצערי הרב זו נחלתם של לא מעט משרתי מילואים ואת זה אנחנו צריכים כאן בכנסת לוודא שהדבר הזה לא יקרה. תודה.

תודה לך קינלי. אנחנו אוהבים שאתה עקשן במקומות הנכונים. צריך להיות עקשן קצת. בני בן ארי, פטור בלא כלום אתה לא יכול. בבקשה. קצין מילואים ראשי.

אז קודם כל תודה על זה שאתם עורכים את הוועדה וזה שאנחנו כאן. סיפור קטן שרק מתכתב עם היום הזה וגם עם מה ששמענו כאן עד עכשיו, אתמול היה כמו שציינת בתחילת הישיבה, היה יום שבו הנשיא חילק תעודות הצטיינות לגדודים מצטיינים וניגש אלי אחד המ"פ בסיום הטקס ומספר שהמעסיק שלו במקום העבודה הודיע לו שנורא נחמד שהוא עושה 40-50 יום כמ"פ במילואים והוא מאוד מעריך אותו כבן אדם ועל תרומתו למדינה אבל קידום הוא לא יוכל לתת לו כי פשוט הוא לא נמצא מספיק בעסק. אני חושב שהסיפור הזה אמור לשדר לכולנו רגע מה אנחנו אמורים לשאוף להשיג בסוף התהליך הזה ואני בכוונה חושב שאנחנו בתהליך ולא באירוע נקודתי שבו יש יום אחד של עיסוק בתחום המילואים ולאחר מכן כולנו מחכים ליום בשנה הבאה.

הייתי שמח מאוד, ואנחנו נשמע פה היום הרבה מאוד רעיונות שעוסקים בכל מיני דברים ותחומים שקשורים לעניין הזה, אבל בסוף בסוף עסקים הם עסק כלכלי ומטרת מנהל העסק או המנכ"ל או הבעלים היא להרוויח כסף וכשהמדינה באה וקוראת לעובדים בעסק הזה למילואים בדגש על מפקדים במילואים שרובם גם משמשים בתפקידי ניהול בעסק, כי באופן טבעי יש זהות בעניין הזה, אני חושב שהמדינה צריכה לדעת לבוא ולהבין איך היא מסייעת לבעל העסק לא להפגע כלכלית מזה שהוא שולח את עובדיו ואת מנהליו לבצע מילואים בשירות המדינה.

אני חושב שאם נדע בסוף היום הזה לכנס איזה שהוא צוות שתגדיר מי בדיוק נמצא בצוות הזה ומה לוחות הזמנים שיגבש המלצות בדוקות עם מספרים ועם היתכנות, שנדע לאזן בין צרכי צה"ל וצרכי המשק והעסקים, ולעמוד בזה גם תקציבית וגם ביצועית נוכל לצאת נשכרים ולהציג באמת בתום 120 יום שהוקצו לנו מוועדת השרים להביא המלצות קונקרטיות שניתן ליישם גם, ואני חושב שדרך זה נוכל להביא בשורה משמעותית למערך המילואים. יש בזה באמת צורך. יותר ויותר קשה היום לעסקים לאפשר את הדבר הזה של אנשי מילואים בתפקידי ניהול בעיקר, שיממשו את המשימות שמוטלות עליהם. תודה.

תודה בני. אלון טל בבקשה.

תודה אדוני היו"ר. אני זוכר שאולי היום הכי עצוב שלי בשירות הצבאי היה בגיל 45 שקראו לי ללטרון להשתתף בטקס פרישה. זו הייתה קבוצה מאוד קטנה, אני חייב לומר, הבאתי את הבנו תשלי כי הייתי מאוד גאה כי כל הזמן הרגשתי בתור עולה חדש וחייל בודד שהיתה לי הזכות להשתתף בצבא של העם היהודי, בתור משפחה שכמו הרבה משפחות איבדה הרבה אנשים בשואה, זו הייתה כאילו אמירה שהנה ההסטוריה משתנה ואני חלק ממנה.

לכן הדיון הזה חשוב משום שאני בתור יליד ארה"ב רואה בדאגה דרך אגב את המעבר שם מצבא העם לצבא מקצועי ואני שומע פה קולות שמדברים לאור הטכנולוגיות אולי אנחנו צריכים, ואוי לנו אם אנחנו נאבד את הדבר הנפלא הזה שנקרא צבא העם. גם מבחינה איכותית. אני אפילו לא מדבר על הקטע האידיאולוגי. אני יודע מה זה אומר שאנשים שאחר כך הופכים להיות פרופסורים ומחנכים דגולים וראשי ערים הם גם כן חיילים וזה נותן לנו יתרון. ואם לא ניתן את המענה בזמן שירות המילואים לא נוכל לקיים את זה לאורך זמן, זה לא sustainable. לכן כל הכבוד על הדיון והלוואי ונוכל פשוט לשפר את איכות חייהם של אלה שעושים את השירות.

אם כבר תוסיף, צבא הטבע.

גם כן.

אלון טל זה האיש המנהיג של הסביבה בכנסת ושל כחול לבן בקיימות, ועשינו פרויקט אדיר של צבא הטבע ויש בו המון סדירים אבל גם המון מתנדבים שהם אנשי מילואים שמובילים את צבא הטבע, פרויקט מדהים. תודה אלון. עופר ברקוביץ' יו"ר סיעת התעוררות שמחוייב לאנשי המילואים שנים רבות, לצעירים בירושלים. בבקשה עופר.

תודה היו"ר. אני חושב שזה דיון מאד חשוב, אני מברך אותך ואת הכנסת ואת יו"ר השדולה על היום הזה. אני חושב שמערך המילואים זה מערך שצריך לקדש אותו, אני חושב שבחברה שבה הסולידריות הולכת ונשחקת אין יותר חשוב מהאנשים שעוד יותר, גם אחרי סוף שירות החובה שלהם ממשיכים ומוכנים להתנדב ולשלם מחירים אישיים מקצועיים וכלכליים ואם אנחנו חפצים בקיומה של המדינה הזאת, בערבות ההדדית, אנחנו צריכים באמת באמת להרים אותם על נס בעוצמה הכי גדולה שאפשר שבכל רגע ידעו במדינה מי הם יחידי הסגולה האלה והעלית האלה שמוכנים להמשיך ולתת למען המדינה ואפילו להקריב את חייהם ואני חושב שאי אפשר להיות בפחות פאתוס מזה בהיבט שמדברים על מילואימניקים במדינת ישראל.

אני גם מסכים עם דבריך ח"כ אלון טל על צבא העם והחשיבות החברתית של הדבר הזה ומה שזה מייצר בינינו דווקא בימים שיש בהם כל כך הרבה פילוג ושיסוע.

אני מברך אתכם על המחשבה היצירתית לטפל בנושא של המעסיקים ואני חושב שבפרט על העסקים הקטנים והעצמאים כי אלה באמת לא יודעים מה לעשות בין שירות המילואים לבין החיים עצמם וחייבים לתת לזה פתרון יצירתי, בטוח שגם אצל המעסיקים הגדולים. אבל כנציג שלטון מקומי, כמי שעומד בראש התנועה הכי גדולה בירושלים אני רוצה לומר לגבי היוזמה של המדינה ומשרד הבטחון ומשרד הפנים להעניק הנחה בארנונה למילואימניקים.

ראשית מדובר כרגע על הנחה, כבוד היו"ר, של 25% רק למפקדים. אני מפקד במילואים, אני רב-סרן, ממשיך לעשות מילואים בשמחה ובאהבה גדולה, לא חושב שיש שום הבדל מחיילי מילואים שלא מקבלים כרגע את ההטבה הזאת. צריך לוודא, לא יכול להיות שצה"ל יפריד בנושאים האלה בין מפקדים לבין חיילים. אלה עושים את מלאכתם נאמנה ואלה עושים את מלאכתם נאמנה, חייבים ליישר את הדבר הזה. ואם מבחינה תקציבית אי אפשר לעמוד בזה, אז צריך להוריד קצת את ההנחה כדי כן לעמוד בשוויון בין החיילים והמפקדים.

הנקודה השניה, בעוד שבעה ימים יפורסם צו הארנונה. אני פניתי גם לראש עירית ירושלים, גם לשרת הפנים, עוד לא פניתי לשר הבטחון. אין כרגע תקנות שמאפשרות את העברת היוזמה הזאת. ואז אנחנו מפסידים שנה בהיבט של ההנחה הזאת. אני יודע שהיו"ר פרקטי, רוצים לעשות משהו – צריך מחר בבוקר להגדיר משרת מילואים פעיל ולהעביר את ההנחיות לעיריות ולוודא שאנחנו לא מפסידים שנה. צו הארנונה מאושר בעיריות ב-30 ביוני, מפורסם ב-20 ביוני, הנה, משימה לשבוע הקרוב שההטבה הזאת מגיעה למי שצריך לקבל אותה.

אבל זה ריטואל קבוע. מה קרה השנה שזה - - -

לא, יש יוזמה חדשה. היו 5% הנחה, עכשיו יש יוזמה חדשה בתיאום של משרד הבטחון ומשרד הפנים להעניק 25% למפקדים במילואים. אני אומר 1. צריך לתקן אותה לכולם, אבל גם אם כרגע לא עושים את זה, צריך לוודא שזה קורה, גם המפקדים שמגיעה להם ההטבה הזאת. הדבר השלישי, אני העליתי הצעה לממש את היוזמה הזאת בעירית ירושלים, לצערי ראש עירית ירושלים דחה אותנו ולא נימק, אני לא חושב שצריכה להיות בכלל רשות לעיריות. אם יש תקציב מדינה, אם הממשלה והמדינה משפות את העיריות, זו צריכה להיות חובה לעשות את ההטבה הזאת למען המילואימניקים ברשויות המקומיות ואני מבטיח לכם, כשיהיו 25% הנחה למילואימניקים ויספרו לחברים שלהם שלא עושים מילואים שככה הם משלמים מסים, יש לזה משמעת גם בפן החברתי, בפן התודעתי, את מי המדינה הזאת מחבקת, מעודדת ומוקירה. תודה רבה לך.

תודה לך גם על המסירות והלהט שאתה אומר ועל עיקרי הדברים וכמנהיג ציבור, מנהיג קהילה שאתה נושא על נס את אנשי המילואים, זה דבר אדיר ומחזק מאוד. ח"כ אופיר סופר. מה אתה, רב סרן? אנחנו מחלקים - - -

אני רס"ן פשוט.

רס"ן פשוט כמוני, חפ"ש.

קודם כל אמרתי לדעתי גם בדיון הקודם ואני חושב שזה דבר בולט ורואים את זה גם כאן מהמצגת. סדר יום כזה שיוצא מהכנסת זה סדר יום חשוב, סדר יום שיוצא מצה"ל הוא חשוב, ממוסדות המדינה הוא חשוב, אבל אני חושב שההישג הנדרש הכי משמעותי שנצליח להגיע אליו כחברה זה שהחברה עצמה תוקיר את לוחמי המילואים. את אנשי המילואים בכלל, את לוחמי המילואים בפרט.

אני אגיד משהו שאולי לא יישמע כל כך פופולארי, אבל חשבתי על זה השבוע כמה פעמים. שהמותג שולמן הפך להיות למותג יותר פטריוטי ממילואימניק. אני אומר, זו אמירה קשה, אנחנו גם בעד העצמאים ובעד לעזור וזה בלי קשר לדיון הנוכחי, אבל אם העיוות הערכי שאנחנו לפעמים גוררים אותו במדינת ישראל ונסחפים אחרי כל מיני תופעות, ואני אומר, הדברים חשובים, חוק שוויון זכויות זה דבר חשוב, דאגה לעצמאים זה דבר חשוב, תרומתם הכלכלית למדינת ישראל ברורה. אבל אבל אבל מעל הכל הנטל הלאומי, היכולת לסכן את עצמך, זה דבר שהוא מעל לכל וזה דבר שאנחנו צריכים לשים אותו לנגד עינינו. אז גם אם בחרתי באמירה לא פופולארית, לכאורה פוגעת בשותפיך לקואליציה, שולמנים וכולי, המותג שולמן הפך להיות יותר פופולארי ממילואימניק בשנתיים האחרונות. אני חושב שאנחנו חייבים להחזיר את זה למקום הנכון.

התכנית שהוצגה כאן במצגת, אמנם איחרתי, אבל על פניו הדברים פה נראים מרשימים, נראים נוגעים בנקודה, נראה שיש פה עבודה יסודית והאחריות שלנו, ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בטלטלה פוליטית, בסופו של דבר גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה וגם אם בתקופה הקרובה יתחלפו התפקידים, זה להמשיך לקדם את הנושא הזה בצורה משמעותית.

אני כן רוצה לומר שצריכה להיות דיפרנציאליות גם בסוגיית אנשי המילואים. הדיפרנציאליות צריכה להיות קשורה למספר ימי הימ"מ ובהקשר הזה גם זאת אמירה שקיבלה ביקורת לא מעט אבל אני חושב שבסוף היא נכונה, החלוקה בין מפקדים ללוחמים או לפקודים בהקשר של אנשי המילואים היא נכונה כי מפקדים שבסופו של דבר משרתים עשרות ולפעמים מאות ימי מילואים בשנה ובטח אין להם מג"דים, מפ"ים, לדעתי כל יום זה יום שהם נמצאים במילואים. נכון, מפקדים תמיד אוכלים בסוף, מפקדים תמיד עושים הכל אבל אנחנו צריכים לדעת בהקשר הזה של אנשי המילואים לתגמל אותם בהתאם, זה קריטי, גם אם זה לא פופולארי אנחנו צריכים לדעת לגבות את המהלכים האלה.

אותו דבר הדיפרנציאליות בהקשר של לוחמים. בסוף זה עקרון מוביל שצריכה להיות דיפרנציאליות הן בשיקום הפצועים, הן בלוחמים בסדיר והן בלוחמים במילואים, זה עקרון שהוא חייב להיות מוביל, הרי לא זו היא ליבת עשייתו של צה"ל ולשם כך הוא קיים. תודה רבה.

תודה לך אחי ורעי אופיר סופר. דביר אינדיג, יו"ר צו 8 פורום המילואים של ישראל.

שלום. 9.5 מליון אזרחים במדינת ישראל, מתוכם כ-120,000 בלבד משרתים בפועל. סך הכל 1% מאוכלוסיית המדינה. קשה מאוד לקרוא לזה צבא העם. אולי צבא של העם, צבא בשביל העם, אבל קשה לקרוא לזה צבא העם. כמו שתא"ל ודמני אמר אנחנו אכן נבחרת משרתת וככזו היא צריכה לקבל עדיפות ופיצוי משמעותי. יש שיפור, אך הוא לא מספיק.

הדבר האחד שאני רוצה לגשת ולדבר עליו בסוגיית המעסיקים, שחר פה נתן באמת תכנית מאלפת שאני מאוד אהבתי וזו תכנית שיכולה באמת לקדם את מעמד המעסיקים, אבל אני כמילואימניק שמעסיק אך ורק מילואימניקים, ואני בעצמי מעסיק את עצמי בחברה שלי, זה לא יכול להיות הגיוני שאת ה-30% עלות מעבר לשכר הברוטו, אני אמור לספוג וכך כל המעסיקים מקום המדינה עד היום ואף אחד לא מדבר על זה. חל שיפור במגזר העצמאים שהעלו את ה-25%, אגב, זה 30% ולא 25%, אבל לכלל המעסיקים במשק זה עדיין לא קיים ומצפים ממעסיק קטן ובינוני, לגדולים אני לא דואג. דיברנו על סלקום, לסלקום אני לא דואג. לקטנים והבינוניים, שם הבעיה.

למה מעסיק קטן צריך לשאת על גבו את תשלום ה-30% סוציאליות של שירות מילואים? גם אני משחרר חייל מילואים, עובד בעסק שלי, ל-30 יום, גם אין מי שיחליף אותו, ואני גם צריך לשאת עלי את ה-30% סוציאליות על גבי? ככה זה, אגב, 80%-90% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, לא עסקים גדולים, להם לא צריך לדאוג. לכן אני מבקש מוועדת הכלכלה, אם יש דבר אחד לדבר עליו, זה זה.

דבר אחד נוסף קטן, זה הסיפור של סטודנטים. כל המשרות החלקיות, אני רוצה שאחד מהעמותה יציג ב-30 שניות את הבעיה שלו. זה בעיה של כל המלצרים, כל הסטודנטים שאותם יש לנו כמ"פים, ומג"דים, בעיה לגייס. כי לא רק זה שהם לא מחוברים עדיין, הרי מה מביא בסופו של דבר את חייל המילואים לגדוד ולפלוגה? החיבור לחברים, וזה לוקח זמן. אבל בשנים הראשונות קשה מאוד להביא אותם ואחת הסיבות היא הפגיעה האנושה. אם מלצר מקבל 500-600 שקל ביום, אבל הוא עובד רק יומיים או יום בשבוע, אחר כך כשהוא מגיע לתעסוקה או למילואים ואגב ראיתם באימונים שזה 70%, אצלנו בגדוד זה אפילו פחות מ-70%, זה גם 60% התייצבות, ואתה רואה שקשה להביא אותם כי הם לא מפוצים על השכר האמיתי שלהם. צריך לעשות את זה לשכר יומי ושעתי.

שלום. למדתי בטכניון, באקדמיה, קיבלתי המון זימוני מילואים במהלך האקדמיה, לא רק שהייתי צריך להשלים לבד את כל הנטל של המילואים, להשלים את הפערים האקדמיים שנוצרו, גם אחרי המילואים כאשר קיבלתי עבודה ראשונה ונכנסתי אליה, נקראתי לשירות בחודש הראשון של העבודה.

כרגע, איך שהחישוב עובד, פשוט מאוד קיבלתי תגמול לפי שלושה חודשים שלפני השירות ובעצם איבדתי 80% מהשכר על אותם ימים של העבודה הראשונה. עצם העובדה בשל אופן החישוב של הביטוח הלאומי, וזה פשוט משהו שמבוסס בחוק. מאוד פשוט לפתור את זה. מאוד פשוט לפתור את זה, כל מה שצריך לעשות, בתלוש כתוב את הערך היומי, את הערך השעתי של שכר העבודה ואפשרי לחשב את זה תחת יום העבודה. בסופו של דבר כאשר אני מגיע ולא רק אני, אנשים צריכים להפסיד 80% מהשכר שלהם והם צריכים לחשוב בכלל שהם עלולים להפסיד את השכר שלהם, הרצון להגיע לשירות לא גבוה.

בכל מקרה לקחת את הנטל הזה כאשר אתה לומד, זה עוד יכלתי איך שהוא לספוג, לא היה מישהו מאחרי. אבל כאשר אתה נפגע כלכלית, עבודה ראשונה שלך אחרי התואר, אין לך רצון, אין לך שום מוטיבציה ללכת במצב כזה.

כמובן שיש מוטיבציה לבוא ולשרת את המדינה כי בסוף אנחנו באים גם ממניעים אידיאולוגיים, אבל לחייל הקטן בסופו של דבר, זה מונע, שובר לו את המוטיבציה לגמרי. וזה לא רק אני. זה עוד הרבה אנשים, עסקים קטנים, אנשים שרק סיימו את התואר, איך שהתגמול מחושב כרגע, לא הגיוני. פשוט לא הגיוני וזה כל כך פשוט לפתור עם תיקונים קטנים בחוק הביטוח הלאומי. תודה.

תודה רבה לך. אחרי זה אנשי צה"ל יתייחסו גם להערות שעלו פה במהלך הדיון, לפני שנסכם אותו. טל לוי דיאמנשטיין מייסדת פורום המילואימיות.

קודם כל תודה. אני רוצה להגיד לפני ההצעות הפרקטיות את ההצעה שבעיני היא הכי פרקטית, למילים יש כוח והמצגת כתובה כולה בלשון זכר וגם השיח כולו מתנהל פה היום על המילואימניקים והלוחמים והמפקדים, ואנחנו אמנם רק 17% בינתיים, אבל אנחנו צריכות את העזרה שלכם להיות יותר, אז אנא מכם בואו נתחיל את היום הזה גם בהוקרה למילואימיות, בעיקר בהתייחס לזה שאנחנו בחדר.

אני פתחתי עם זה בפתיח.

פתחת עם לוחמים, מפקדים, פרנסתו. רשמתי. נשבעת.

טל, איפה היית?

טוב, נעשה השתדלות יותר כולנו. טוב?

היית פה מהתחלה?

זה מוקלט, לא?

כן.

אז אחר כך נעשה - - -

אמרתי שיותר ויותר נשים עושות מילואים.

נכון אבל אנחנו כל הזמן מדברים ב'מפקדים', 'פרנסתו של לוחם המילואים', אפשר לעשות יותר. כולנו.

אנחנו נעשה יותר, אבל לא להגיד שלא אמרנו.

טוב. התנצלותי הכנה. א. אני רוצה להגיד גם על תכנית מגן המילואים, אנחנו מאוד מאוד שמחות עליה, אבל אני כן רוצה לקחת אתכם רגע לסיפור של המעסיק אשת מילואים, אז מעבר לסיפור המילואים יש לו גם את סיפור חופשת הלידה וההריון ודיברת קודם קינלי על הסיפור של הבחירה, אני אגיד שאצלנו לא מעט פעמים אנחנו נדרשות עוד לבחור, לפני שאנחנו בכלל מגיעות למקום העבודה, את הפריבילגיה הזאת חסר לנו והרבה נשים, אני לא יודעת אם אתם מכירים את התופעה הזאת, מסתירות בקורות החיים שלהן את שירות המילואים, כדי בעצם להתחיל להתברג בתוך הסיפור הזה. אז אני כן חושבת, אפרופו ההצעה שניתנה לבחון את הנושא הזה, צריך לחשוב רגע איך עושים אותה יותר טוב גם לנשות מערך המילואים. אנחנו נשמח להפגש ולדון בזה.

אבל כן אני אומרת, זה קיים, זה מרתיע מעסיקים, בין אם הם צודקים ובין אם הם טועים, ובין אם זו השפעה תודעתית. אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

אני רוצה להגיד גם בסיפור של הארנונה, עופר התייחס, נשאלנו פה בשבוע שעבר על נושא התגמולים למערך המילואים ואיך מביאים נשים לסיפור הזה ואמרנו שאנחנו לא רוצות משהו מיוחד לעצמנו אבל אני כן רוצה להגיד שבני זוג משרתים גם אם זה לא 25% או 5%, אבל כן צריך להתייחס לזה, יש בני זוג משרתים ואני חושבת שצריך גם פה לשים את הסיפור הזה על מה שאפשר לתת.

כן יש את הסיפור של חופשת הלידה שצריך לקחת אותו בחשבון, והתגמול לנשות מילואים שבעצם מאריכות לחל"ת ואחר כך מקבלות את התגמול לפי חופשת הלידה שהיא למעשה מענק, קיצבה ולא עבודה בפועל.

אז יש לנו הרבה מה לעשות כאן, בוודאי לא נפתור את זה בדיון אחד, אבל אני כן חושבת שזה חשוב להציף. תודה.

אדוני היו"ר, מתקיים עכשיו דיון בוועדה למעמד האשה ממוקד בזה, אני גם אגש לשם.

כן. אני גם רוצה לחדד שכל ועדה בכנסת יש לה משימות ואזורי חוקים ואזורי עבודה מול משרדי ממשלה. אז אנחנו פה בגלל שאנחנו בית למילואימניקים וזה בנשמה שלנו, רוצים לשמוע הכל ולהציף הכל. אחרי זה, כשנקדם רעיונות של חקיקה שעוסקים בשכר, בעבודה, אז זה ועדת העבודה והרווחה. שם החוקים של שכר ועבודה. ארנונה, הטבות, זה ועדת פנים. אנחנו אחרי שניקח את הנושאים האלה נוכל לכוון אתכם ולהדריך אתכם איזה ועדות ספציפיות יכולות ליזום דיון בנושא הממוקד ושהוא הסמכויות של אותה ועדה. זה מרכיב אחד בדיון הזה פה.

מרכיב שני, אם רוצים לתקן חוקים, למשל אופן חישוב התגמול לסטודנט. יש לזה הגיון אולי אם אנחנו רוצים לחזק סטודנט, ויום העבודה שלו שווה יותר משכיר בהיקפי משרה גבוהים, נניח 75% ומעלה, אז עבור סטודנט לאור מצבו ולאור העבודה העונתית שלו, דווקא אצלו התגמול יהיה לפי שכר יומי. אם זה דורש שינוי חקיקה, גם אם הוא קטן וספציפי, אחד או אחת מחברי הכנסת יכולים להביא את זה או כהצעת חוק פרטית או לדחוף שר מסוים שיביא את תיקון החקיקה הזה לכנסת ואנחנו נגבה את התיקונים האלה.

אחרי הרעיונות שאנחנו מביאים פה יש אינסטלציה של עבודת הכנסת שדורש פולו-אפ ועבודה מפורטת ופרטי פרטים, אני לרשות כל מי שכאן כדי לתת עצה טובה איך לקדם את הרעיונות. הוועדה עצמה, ועדת הכלכלה, היא תתמקד בהיבטים של עסקים, של עצמאים, של הסוגיות שזה הבית שלה, אלה הסמכויות. אנחנו משתדלים גם לא לדרוך אחד לשני על הציפורניים בין יושבי ראש הוועדות, מבחינת התחומים, תחומי האחריות והסמכות. תודה רבה קינלי.

עכשיו תראו, אנחנו לקראת סוף הדיון ויש לי את הדוברים הרשמיים שרשמתי. אם יש כאן מישהו שרוצה להגיד משהו, יש לנו נוהל שאנחנו קוראים לו נאומים בני דקה. גם נאמרו הרבה דברים ואין טעם לחזור, וחברי כנסת שמגיעים לכנסת מוקדם למליאה, אם הם באו בזמן יש להם זכות בדקה להגיד משהו, והם אומרים הרבה דברים. אולי צפיתם בזה. בדקה אפשר להגיד הרבה דברים. אז אם מישהו מהנוכחים כאן רוצה להגיד משהו שלא נשמע עד עכשיו, יציג את עצמו ויגיד את זה ממש קצר ולעניין. אז תרימו יד. בבקשה אדוני.

בוקר טוב. אני יו"ר העמותה למען משרתי המילואים. פקוד שלי שלח לי הודעה בפתיחת דבריך ואמר שאין צורך לעצור בגיל 70. הוא בגיל 78 אל"מ במילואים, עדיין מתפקד היטב. אז אפשר להמשיך הלאה.

יפה.

המנגנונים ששומרים על חיילים המילואים הם מנגנונים קריטיים. עסקים קטנים שדיבר עליהם קודם חברי דביר הם עסקים שנפגעים, הם נפגעים בשני מובנים. במובן הראשון שכמובן ברגע שיש מישהו שהוא חשוב בתוך העסק, שף שבתוך מסעדה או מישהו קריטי בתוך העסק כשהוא יוצא למילואים, העסק לא מתפקד. יש פה נזק עקיף משמעותי ביותר שנגרם לאותו עסק, אבל זה לא נזק שניתן לכמת אותו. הנזק שכן ניתן לכמת אותו, והוא ברור, זה הסבסוד של העסקים הקטנים כל העסקים שיש, על חיילי המילואים. זה נאמר, אבל לא נאמר בצורה מדויקת.

צריך להבין, כל יום מילואים של עובד שמבוצע למען מדינת ישראל, ממומן חלקית ב-1/3 ממנו על ידי אותו עסק, על ידי אותה חברה. זה מצב בלתי אפשרי, לא הגיוני שעסקים גם ישלחו את החיילים האלה וגם יעסיקו אותם וגם יממנו את שירות המילואים שלהם, כי זה מה שקורה בפועל.

יושב כאן מאחרי סא"ל במילואים שי שמש שפוטר מעבודתו כמורה ברשת פרטית בגלל שהוא עושה מילואים. נאמר לו בצורה מפורשת, המנהלת אמרה לו, 'אתה מפוטר בגלל שאני לא יכולה להחזיק אותך בגלל כמות ימי המילואים'.

כל עוד לא נטפל בעניין הכלכלי הברור של ההחזר המדוייק, אני לא מדבר על הטבות ואני לא מדבר על טובות, אני מדבר על שיפוי מלא רק של הבסיס של מה שעולה למעסיק. תודה רבה.

תודה לך. למרות שרשת כזאת שפיטרה אותו, לא נראה לי שבעיית הביטוח הלאומי וההשתתפות הייתה. פשוט מנהלת לא ערכית. אם היא מפטרת מורה שעושה מילואים, היא מנהלת לא ערכית.

אתה צודק. אכן.

אבל ההערה שלך המהותית היא נכונה וזה דוגמה לתיקון חקיקה או לחוק שבו יתקן את הפער הזה שדובר בו.

אנחנו הגשנו הצעת חוק בעניין לפני שלוש שנים, לצערי הרב היא עדיין לא התקדמה. אנחנו נגיש אותה שוב. נקווה שבכנסת הזו היא תצליח.

תודה רבה לך. בבקשה.

תודה אדוני היו"ר, אני מנהל תכנית פק"ל שהזכרת קודם. אנחנו פועלים לחזק לכידות דרך יצירת קהילות ביחידות מילואים ובהקשר לדיון הספציפי הזה יש לנו קהילה של - - -

אתה מ"פ במילואים. אתה יכול להתחיל בזה.

אני אתחיל בזה. ואני רוצה רק להוסיף פה לדיון החשוב הזה שני דברים שעלו מתוך פורום שאנחנו מנהלים של קרוב ל-300 מ"פים ומג"דים במילואים. דובר פה על מנגנון פיצוי, אז מנגנון הפיצוי היום למעסיקים שמעסיקים בעצם משרתי מילואים לא נותן מענה על עלות מעביד מה שנקרא. זה הדבר הראשון.

דבר שני, הרבה מהמפקדים העלו את זה שגם כאשר מגיעים למקומות שבהם החוק אינו מאפשר לפטר איש מילואים, כמו בהגדרות של תחת 30 יום משירות וכן הלאה, קשה מאוד להביא את זה לידי ביטוי בסוף וכמה וכמה מקרים של מפקדים שהגיעו למצב שפוטרו מעבודתם, מג"ד שדיבר איתי אתמול בערב ומספר שהוא פוטר מהעבודה שלו וגם כשהוא הלך לאפיק של דיון משפטי מול המעסיק שלו בסיוע קמל"ר וגופים שקיימים, זה לא באמת היה אפקטיבי גם אם בסוף הוא מגיע לאיזה שהוא מענה, זה לא באמת פותר את הבעיה ולכן עולה מאוד הרעיון, ואני מתחבר למה שהזכיר ידידי, הסיפור של ההוקרה ויצירת התמריצים החיוביים למעסיקים.

נקודה אחרונה שחשוב להביא לדיון פה בוועדה ואני חושב שאולי זה לא קשור למעסיקים הרגילים, אבל המגזר הציבורי מעסיק לא מעט מהמשרתים והמפקדים והרבה מהם מדווחים על זה שדווקא במקומות האלה, כמו שסיפר קודם חבר הכנסת על החוויה שלו כמורה, שהוא לא יכול לצאת לשירות מילואים, המגזר הציבורי לצערנו לא מעודד את משרתי המילואים, או לפחות בחלקו, וזה יוצר אתגר גדול להרבה מאוד מהמפקדים.

תודה רבה לך אריאל.

תודה רבה אדוני היו"ר על התמיכה בתחילת הדרך, היה כתוב במצגת 83 פלוגות, אנחנו היום כבר למעלה מ-100.

זה מדהים. וזה גם ביטוי שהרעיונות הטובים לתמיכה ושינוי מערך המילואים לא תמיד יבואו מלמעלה, משר הבטחון ומהרמטכ"ל אלא ממפקדים מהשטח ומיזמות של מגזר שלישי, והחוכמה היא לחבק את היוזמות הללו ולתת להן בית ומהקטן אל הגדול, פק"ל התחילה בקטן והופכת להיות דבר מרכזי בחשיבה הזאת.

כמובן בסיור של קמל"ר ושל - - -

ידוע. זה בדיוק הרעיון. אתה מביא רעיון קטן, עושה פיילוט, קרן מיראז', משהו קטן, וקמל"ר רואה את זה ואומר 'יאללה, נכפיל, נשלש, נעשה מזה מסה קריטית'. זה מה שקרה בפרויקט הזה וככה זה צריך להיות בכל התחומים. רעיונות טובים שמקיפים את רוב אנשי המילואים. תודה.

תודה אדוני היו"ר. אני חבר מועצת העיר ירושלים, מילואימניק פעיל גם כן. אני אספר קודם משהו אישי. במילואים הכמעט אחרונים שלי עשינו אימון מאד קצר של היחידה, ויום אחרי המילואים התקשר אלי אחד מהסמלים היותר איכותיים שיש לי, הוא התקשר כדי להתנצל כי הוא הרגיש שהוא לא היה כל כולו במילואים, הוא אמר לי 'אני מתנצל, הרגשתי שלא נתתי את כל כולי'. היה איזה רגע שהוא היה צריך לקחת שעתיים-שלוש להיות על הטלפון כדי לפתור איזה משבר שהיה לו בעבודה, והוא עובד כמהנדס אזרחי אז גם יש לו אחריות על הכתפיים, לא רק במילואים יש לו אחריות אלא בעיקר באזרחות ובחיים האמיתיים יש לו אחריות על הכתפיים והוא לא יכול לתת לפרויקט לרוץ בלעדיו.

פתאום קלטתי עד כמה הנורמה לא אפשרה לו אפילו ימים בודדים לא להיות לא נוכח והנורמה הזו זה הדבר שאולי היום צריך לדבר עליו יותר מהכל. כשאנחנו רואים את המספרים, אנחנו מבינים למה כל כך קשה למעסיקים לא לקבל את זה שיש מישהו שהוא נעדר בין אם זה לכמה ימים ובוודאי כשמדברים על תעסוקה מבצעית, שתחשבו על זה איך הוא מסתכל על הדברים מבחינה מעשית, הוא אומר לעצמו 'זה מטורף, הבנאדם הזה מטורף'. ואז מה שקורה זה שהאחוז הבודד הזה של האנשים, הם הופכים להיות המשוגעים של המדינה כי הם אלה שמוכנים לוותר על הבית, מוכנים לוותר על העבודה, מוכנים לוותר על סתם הנאה בחוץ, על מסעדות ובתי קפה, והם אלה שנושאים בנטל.

אני חושב שאולי זה האתגר הכי גדול היום, ונורמה כמובן שזה לא חקיקה, אבל חקיקה כן מובילה וכן משליכה על נורמות, ואני חושב שלא מספיק מדברים על הנורמה. אני חושב שזה אחד מהדברים, אדוני היו"ר, שהיום הזה הוא מאוד חשוב בגללם, אבל צריך גם לחשוב על איך מייצרים נורמות שלא הופכות אתל המילואימניקים והמילואימניקיות, אמנם לאדוני היו"ר יש כרגע איזה קלאש, אבל את השפה של מרב לפעמים מאמצים. אבל אני אומר, זה המקום שבו אנחנו צריכים לדבר על הנורמות מחדש, ו-2022 זה לא 1982 וברור שלא 20% או 30% עושים מילואים ואנחנו צריכים ממש להנכיח את הנורמה הזאת ולהגיד 'אנחנו לא המשוגעים. אנחנו אלה שהולכים למילואים, אנחנו לא המשוגעים'.

פתחתי בדבר הזה, אני רוצה כן לדבר מהזווית שלי כנבחר ציבור, אני מתעסק לא מעט עם חיילים וחיילות בודדים ומשוחררים בודדים ואני חושב שגם צריך למצוא שם איזו שהיא מעטפת תומכת, לפחות בחמש השנים הראשונות אחרי השחרור. אני מסתכל עליך כי אתה הכתובת. החיילים הבודדים מרגע השחרור לא חוזרים לחיק המשפחה ולבית של אמא ואבא לעשות פסיכומטרי בנוחות שלהם, הם מיד שוכרים דירה, הם מיד משלמים על עצמם על כל דבר, כל היעדרות שלהם מכל אירוע או מכל אוניברסיטה, קורס פסיכומטרי, מקום עבודה, כל דבר כזה הוא מאוד קריטי עבורם. אני לא אומר לא לשתף אותם, להיפך, אני חושב שהם צריכים להיות חלק מהחברה הישראלית על מלא. צריך למצוא מעטפת תומכת למשוחררים הבודדים, לפחות בחמש השנים הראשונות. אלה חמש שנים מאוד קריטיות בבניית מסלול החיים שלהם ובוודאי שקוראים להם לתעסוקה מבצעית של 20 ומשהו ימים, לחבר'ה האלה זה ממש יכול להיות משהו שיכול להפיל אותם אם לא דואגים לזה כמו שצריך, וצריך גם בדבר הזה לתת מענה.

תודה. פגשתי ממש לפני שבוע אדם שלדעתי היה סא"ל או אל"מ בצבא ומשתחרר וזיהה את הנושא שאתה מדבר עליו ורוצה להקים בית עם משפחתו, ולתוך הבית הזה לבנות אולי עוד 10, 15 חדרים ולאמץ חייל בודד אחרי שהוא סיים צבא. כי באמת חייל בודד בצבא הוא עטוף, יש כל הזמן שיפור ובקרה עם המש"קית ת"ש, יודעים מה קורה איתו, איפה הוא ישן, יש מערך שלם ותומך. היציאה לאזרחות זו יציאה לבדידות. אז הוא עובד ולומד, אבל מה שחסר לו זה בית, כתובת, עצה טובה, מנטור. יש גם פה יזמים שהקימו מיזמים לליווי חיילים בודדים באזרחות, יש כמה מיזמים כאלה. אבל אתה צודק בנקודה הזאת, שעבורם גם בהיבט של מילואים אנחנו צריכים חבילה שונה, אחרת.

משופרת. משהו שנותן להם מענה.

כן. אני רוצה לסכם. בבקשה.

אני אקצר כי אתה רוצה לסיים. אני במילואים מפקדת על קצינים ואני יכולה להגיד שאני חווה את הקושי של המעסיקים.

איזה תפקיד? אם זה לא סודי מדי?

אני לא אפרט. אסור לי. אני בפורום המילואימיות, בעצם מה ששחר אמר מבחינת הניקוד, צריך גם לקחת בחשבון שהרבה מאוד מהאנשים שמגיעים לתפקידים שהם קריטיים, שהם פיקודיים או ייחודיים, הם אנשים שגם באזרחות נמצאים בנקודות מפתח אצל המעסיק. וזה צריך להיות גם פרמטר לניקוד. לא רק מספר הימים, כי אדם יכול להיעדר לשלושה ימים, שזה לא הרבה למישהו בעמדת עבודה מסוימת, אבל כמנהל או כמורה זה מאוד משמעותי. אז צריך לקחת גם את זה כפרמטר לניקוד.

תודה רבה הילה. כמו שאמרנו, נקדיש למיזם הזה ולחשיבה הזאת דיון עומק גדול.

ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית אני רוצה להודות למפקדים בצה"ל, לתא"ל בני בן ארי קמל"ר, תא"ל אמיר ודמני, רח"ט תכנון ומינהל כח אדם, כל הקצינים והקצינים שנמצאים פה איתנו גם בסדיר וגם במילואים, להודות לכם שבאתם לכנסת, להודות לכם על פועלכם היום-יומי ורב השנים. אנחנו עושים דיון אחד, אצלכם זאת המשימה כל יום, כל שעה.

אני רוצה לציין שיש עשייה אדירה של צה"ל ומשרד הבטחון בשיפור מערך המילואים ובמערך התומך בו ובתגמול. אני מנסה לדמיין איך אנחנו היינו יוצאים למילואים פעם, ומבקשים תרומות ומשיגים פה ושם רכב, זה היה לפני 30 שנה. אנחנו רואים שהיום מג"ד פתאום יש לו כרטיס אשראי, פתאום הוא יוצא לנופש, כל מיני דברים שלא זכינו. ואנחנו גאים בזה. גם כשהיינו חיילים בגולני קיבלנו 150 שקל. 200 שקל. היום הבן שלי מקבל 3,000 שקלים. זה דבר טוב. משהו השתנה בצה"ל וכל הזמן יש שיפורים.

השיפורים האלה מחייבים מצד אחד להיות גאים בעשייה ומצד שני לא לנוח על זרי הדפנה. לשאול איפה הנפילה בין הכסאות, איפה החולייה החלשה, איפה הקבוצה ששם עוד לא מצאנו פתרון. ואם דיברנו פה על חיילים בודדים, אם דיברנו על כניסת נשים למערך המילואים, איזה השלכות יש לזה על בית, על משפחה, על אתגרים ספציפיים. אם דיברנו על סטודנטים כקבוצה שהיא מבחינה כלכלית בשלב הכי קשה שלה, אבל התגמול עבורה הוא בעצם סוג של שכר מינימום, האם אנחנו יכולים לתגמל אותם לפי שכר יומי ולא לפי שכר חודשי, כי כשהם עובדים הם מרוויחים אולי יותר מהתחשיב של שכר מינימום ליום.

אנחנו נקדיש ונייחד דיון לקראת סוף המושב הזה שמסתיים ביולי. לקראת סופו, דיון שעוסק במילואים ומעסיקים, כשהמיזם המרכזי שנציג זה את מגן המילואים, ונזמין את השותפים מכל הסוגים לראות איפה המיזם הזה עומד ומה מתחיל להיות מיושם בתוכו, ואיך אנחנו ככנסת יכולים לדחוף אותו. זאת המשימה שוועדת הכלכלה לוקחת.

משימות אחרות שחברי הבית יכולים לקחת וחברי כנסת והעמותות שידרבנו חברי כנסת להצעות חוק, הצעת חוק שבה המעסיק לא יישא בנטל של העלויות הסוציאליות של היציאה למילואים. אם יש הוצאה עודפת של 30% סוציאלי אנחנו צריכים למצוא דרך לשפות את המעסיק, להביא את זה כהצעת חוק. אנחנו יכולים להביא תיקון חקיקה שסטודנט שעובד נניח בפחות מ-50% ויש לו שכר יומי מוצהר ומתועד בתלושים שלו לפי יום גבוה יותר משכר מינימום ליום, ישולם לו החזר המילואים לפי יום עבודה שלו ולא לפי ממוצע חודשי, כי הוא לא יכול לעבוד משרה מלאה כסטודנט, ולכן הממוצע החודשי שלו יחזור לשכר מינימום. זאת הצעת חוק שאפשר להביא.

הצעת חוק שלישית שאני רואה אותה חשובה זה הדיווחים המצערים שגם במוסדות המדינה, גם אנשי ממשלה וגם מנהלי בתי ספר פועלים באופן פוגעני כלפי אנשי מילואים. היום כבר למדו כולם שאסור לפטר אישה בהריון ומעסיק שפוגע באישה בהריון נותן את הדין. אנחנו אולי צריכים חקיקה אופיר, שמעסיק שפגע במשרת מילואים ייתן את הדין ויספוג את העלויות האלה. ואם נוכל להוכיח בבתי משפט שמישהו פעל שלא בתום לב כלפי מישהו בשל העובדה שהוא משרת מילואים, הוא ייענש. אנחנו צריכים לבוא בטוב, צריכים לבוא לעידוד התעסוקה, אבל אם יש תופעות כאלה של פגיעה באנשי מילואים, יכול להיות שאנחנו צריכים חוק שמכביד את ידו עם מי שפוגע באנשי המילואים.

אנחנו בכל מקרה נעשה דיון מעקב אצלנו. אנחנו מודים לכל ראשי הארגונים והעמותות שהקימו מיזמים כדי להשלים את העשייה של צה"ל ומשרד הבטחון. לא כל החכמה ולא כל התורה נמצאת בפסגה. יש יזמות ויש חוכמה ויש פתרונות שבאים מלמטה וראינו פה כבר כמה דוגמאות של עמותות וגופים שהביאו רעיונות והרעיונות הפכו למציאות. אני מבקש ממשרד הבטחון וצה"ל לעודד את השותפויות עם המגזר השלישי ועם הרשויות המקומיות. הדבר הזה נעשה כבר בפועל כיום, אבל אותם שולחנות עגולים של סיעור מוחות, אותו מקום שעושים בו הקאתון ואומרים 'בוא נפצח נושא שעוד לא פיצחנו' ואני אומר לכם, מכל מה ששמענו היום נעשו המון דברים למען אנשי המילואים. עולם הקשר למעסיקים נשאר ברובד של להגיד מילה טובה למעסיק שמסכים להתייחס יפה למילואימניקים, להוקיר אותו, לתת לו פרס. זה רובד סביר, אבל זה לא כל הרובד.

אגב, במהות, מעסיק שייקח קצינים ואנשי מילואים רק ירוויח, גם אם יעבדו אצלו 70% מהזמן, הם יביאו לו 200% תפוקות כי הם אנשי מופת והם אנשי עשייה והם מנהיגים והנסיון הניהולי שלהם הצבאי והאחר, מחלחל גם לעבודה שלהם. מוסר העבודה שלהם, היכולות שלהם, כל זה ברכה למעסיק. זה בצד הטוב. אבל בצד של הרעיון איך לבנות את השותפות הזאת עם מעסיקים, זאת תהיה המשימה שלנו ואנחנו נעסוק בה בדיון הבא ונכין אותו כראוי. תודה אמיר, תודה בני, תודה לכולם. אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:22.