פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
15
ועדת הכספים
06/06/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 291
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב )6 ביוני 2022), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 06/06/2022
חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
אופיר כץ
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק
מוזמנים
¶
אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, משרד האוצר
גיא גולדמן - ממונה חקיקה, משרד האוצר
גל ברנס - משרד האוצר
אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
איתמר גזלה - מרכז בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1538
שלומית ארליך
¶
היינו בפעם האחרונה בקובץ ההסתייגויות שהגישו קבוצת ש"ס, יהדות התורה, ליכוד וציונות דתית. אנחנו עכשיו בהסתייגות 44, עדיין למטרת החוק. מטרת החוק היא לאפשר לממשלה לאשר כניסה של נשים לכותל.
שלומית ארליך
¶
45. מטרת החוק היא לאפשר ליושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט לא לכבד הסכמים ולעשות פרובוקציות בכותל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הכותל ניתן לכלל עם ישראל. יש סטטוס קוו בכותל, יש הנהלה לכותל, יש רב לכותל, יש כללים שנקבעו איך צריך להיראות הכותל כך שכל עם ישראל יוכל לבוא ולכבד אחד את השני, אבל לצערי גם בראש חודש האחרון היו כאלה שבאו כמו הרפורמי ממפלגת העבודה שלא פעם בא והבריח ספר תורה. אגב, עצם ההברחה של ספר תורה זה ביזיון. הוא בחר לעשות פרובוקציה לשם פרובוקציה. הוא לא באמת רוצה לבוא ולהתפלל, כי הוא לא מאמין בכותל, הוא לא מאמין באבני הכותל, לכן אני מבקש להצביע בעד מטרת החוק.
שלומית ארליך
¶
את הסתייגות 46 חבר הכנסת אזולאי ביקש למחוק בדיון הקודם, uלכן אנחנו מדלגים להסתייגות 47. מטרת החוק היא לאפשר לממשלה לאשר נישואים אזרחיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
חלקים נרחבים מתוך הקואליציה מנסים למחוק כל סממן יהודי. נישואים אזרחיים הם לא נישואים רגילים, הם לא נישואים על פי ההלכה. אתם עושים הכל על מנת להביא עוד דברים שנוגדים את ההלכה, נוגדים את המדינה היהודית. אף אחד לא דורש מדינת הלכה, מה שאנחנו דורשים זו מדינה יהודית שתישאר יהודית, אבל בשביל לא להעמיד אתכם בניסיון אני אמשוך את מטרת החוק הזאת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה המשך ישיר להתעלמות מהכנסת ומהדרישות של האופוזיציה, ראינו את זה בעיוות החלוקה של האנשים לוועדות. בניגוד לאנשים שבחרו ושלחו אותנו לפה אתם החלטתם שתהיה חלוקה אחרת, לפי איך שבא לכם, וזה בא לידי ביטוי בכל הוועדות. זה גורם לכך שאין ייצוג הולם בוועדות למפלגות שכרגע יושבות באופוזיציה, זה גורם לכך שחברי אופוזיציה רבים לא רשומים בוועדות, מה שפוגע ברשות המחוקקת. נקודת האור בדבר הזה היא שלימדתם אותנו מתמטיקה בצורה קצת שונה ממה שחשבנו עד עכשיו. אנחנו חשבנו שצריך להיות הוגנים ולתת את הייצוג לפי כמות הקולות, אתם חשבתם אחרת. אני מאמין שנשתמש באותה שיטה מתמטית חדשה כשאנחנו נהיה בשלטון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה אומר שאתה לא מוכן לבטל את חוק השבות, למרות שחוק השבות הוא לאו דווקא דבר טוב למדינה היהודית. האמת שלא ציפיתי שתצביעו בנושא הזה. גם אם ההסתייגויות שנביא יהיו ראויות ונכונות, בדרך כלל לא תצביעו בעדן. חבל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מוסד הנישואים של מדינת ישראל מוכר היום על פי הרבנות, על פי ההלכה. יש איזה רושם שבקדנציה שלכם אתם רוצים לבטל כל סממן יהודי במדינת ישראל - חלק ממנו הוא מוסד הנישואים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זאת המציאות. זה רושם שהפך כבר למציאות. כל מה שאתם עושים זה חלק מעוד אי הכרה במדינה היהודית כמדינה יהודית. אפילו החברים בימינה הפכו אלה שממריצים את זה. אביר קארה, אני מתפלא עליך שכאחד שיודע מה זו יהדות ומה זו מסורת אתה נמצא בממשלה שרוצה לבטל את מוסד הנישואים. רוצים שמוסד הנישואים לא יהיה קיים על פי ההלכה. אני חושב שכדאי שהפעם תצביעו בעד, כי זו המהות שלכם כקואליציה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אכן כן. האופוזיציה בכנסת הזאת חוותה דברים שאף אופוזיציה לא חוותה. אף אופוזיציה לא נרמסה כפי שהאופוזיציה הזאת נרמסת. יש פה קואליציה שהחליטה שיש אזרחים שהקולות שלהם לא נחשבים, שהפתק שלהם בקלפי לא חשוב, לכן היא פשוט החליטה לדרוס ולרמוס את אותם נציגי אופוזיציה שמייצגים את אותם אנשים. להזכיר לכם שכשהליכוד היה בשלטון הוא מעולם לא התייחס כך לאופוזיציה - לאופוזיציה היה מקום של כבוד, כמו שאמור להיות, היא יכולה הייתה להשמיע את הקולות השונים, את הקולות המתנגדים. פה החליטו באמצעות אולפנים מאוד מלטפים שבאים בסוף בטענות אלינו על למה אנחנו לא מצילים את הקואליציה ולא נותנים את האצבעות כדי להאריך לה את הימים, לרמוס את האופוזיציה. אנחנו רואים את הרמיסה בכל מקום אפשרי – בחוקים, בוועדות, במליאה. אולי שווה שמישהו יבדוק כמה אנשים מוציאים מהמליאה מהאופוזיציה וכמה מוציאים מהקואליציה. אני זוכר שבתקופה הקצרה של יריב לוין כיושב ראש הכנסת הוא הוציא אותי פעמיים. אני חושב שבכל הזמן הזה לא היו יותר מחמישה אנשים שהוצאו החוצה, מה שבדיוק מסמל את ההבדל בין הכבוד שאנחנו כקואליציה נהגנו באופוזיציה לבין איך שהקואליציה שלכם רומסת אותנו, לכן מטרת החוק היא לאפשר לממשלה לבטל את תפקידה של האופוזיציה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
המטרה המרכזית של הממשלה היא להכשיר את כל הדברים שלא חלמנו שאפשר לעשות אותם פה - מינויים, כספים שעוברים ללא בקרה, ללא פיקוח, ללא לשום דבר. יש פה מעשים שלא נעשו וגם אסור שייעשו. על כל הצבעה מדינת ישראל צריכה לשלם מאות מיליונים. אני לא יודע, אבל אולי סוף ימיה של הקואליציה הזאת יהיה כשייגמר הכסף בקופה. אותו אחד שהצטלם בקמפיין הבחירות שלו עם ערימות של כסף ואמר שהכספים שלו ילכו למקומות, בסוף מסתבר שהוא הכפיל את הכספים הקואליציוניים שהיו בתקופה שלנו. הוא אומר שהכספים שלנו הולכים לשחיתויות וכאלה, אבל אני לא יודע איך להגדיר למה הוא העביר את הכספים הקואליציוניים שלו. אנחנו זוכרים שאפילו ממי שהיה שכן של מתפקד ליכוד היו דורשים כישורים עודפים, היו דורשים עוד תארים. פה אנחנו רואים שאפשר למנות חברים, קרובי משפחה, כל מיני שותפים ולאף אחד זה לא מפריע, לאף אחד זה לא מזיז. אם זה היה בתקופה שבה אנחנו היינו בשלטון, אני בטוח שהמהדורות היו נפתחות בזה.
שלומית ארליך
¶
את הסתייגויות 53 ו-54 ביקש חבר הכנסת אזולאי להסיר בדיון הקודם, לכן אנחנו עוברים להסתייגות 55. מטרת החוק היא לאפשר לממשלה לחוקק חוק איסור הפרדה של נשים וגברים בכותל.
שלומית ארליך
¶
גם את הסתייגות 56 חבר הכנסת ינון אזולאי ביקש להסיר, לכן אנחנו עוברים להסתייגות 57. מטרת החוק היא לאפשר לממשלה לחוקק חוק בעד כניסת לא יהודים למדינת האזרחים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בכל מיני דרכים אתם רוצים להכניס לפה אנשים לא יהודים כאזרחים, מה שיגרום לכך שאנחנו נהיה פה המיעוט.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כל הממשלה הזאת נבנתה על דבר אחד שמלכד אותה, וזה כן ביבי, לא ביבי. ההתעסקות של הממשלה הזאת היא סביב נתניהו. מכיוון שכולם מבינים ורואים שאי אפשר לנצח אותו בצורה דמוקרטית, מנסים לקחת את הזכות הדמוקרטית של אזרחים מלהצביע עבורו. בכל מיני ורסיות אתם מנסים לעשות את זה. מפה ומשם אתם רוצים לנעול אותו כדי שלא יהיה לו שום סיכוי להתמודד. יש חבר כנסת שהיה במפלגה מסוימת, כרגע הוא עצמאי, שכל המהות שלו וכל ראיון שלו הוא מדבר על זה שצריך להביא את כל החוקים על הגבלת כהונה, כתבי אישום, למרות שאנחנו רואים היום את המחדלים שנעשו במשפט. תראו איזה דבר חמור אתם מכוונים אליו, איזה דבר חמור אתם עושים בכך ששני אנשים מחליטים להפיל ראש ממשלה. אתם רוצים לגרום לזה שאותם אנשים יקבעו עכשיו למדינת ישראל מי יעמוד לבחירה ומי לא. זה רק ממחיש לכם כמה אתם פוגעים בדמוקרטיה בקווים האלה שאתם מובילים. אני מבין שכל סקר שאתם רואים עוד יותר מאיץ בכם לקדם חוקים מהסוג הזה כי מה לעשות שאף אחת מהמפלגות בבית הזה לא מגיעה אפילו לחצי מהאהבה ואהדה שנתניהו מקבל, אבל לא תהיה לכם ברירה אלא להתמודד בבחירות דמוקרטיות.
שלומית ארליך
¶
את הסתייגות 59 חבר הכנסת אזולאי ביקש למחוק. 60. מטרת החוק היא לאפשר לממשלה למנות רב רפורמי לרב ראשי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אופיר, זה לא לרמוס את האופוזיציה, זה לרמוס למעלה מ-50% מהעם – את הבוחרים, את מי שלא בוחר, את המשפחות. התייעצות סיעתית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש לנו בקשות פשוטות שאתה בעצמך אמרת שהן טובות – להעלות מ-60 מיליון ל-100, כדי שעצמאים קטנים ובינוניים שהיית שליח שלהם יוכלו לקבל. ביקשנו את דצמבר וגם לתת אפשרות בין 2021 ל-2022. אם תגיע ל-100 מיליון לעצמאים קטנים ובינוניים, אני מוכן להוריד הכל כדי לא לטרטר את המערכת ולהגיע להצבעה מסודרת.
אביר קארה (ימינה)
¶
ינון, בנושא הזה אני איתך, אבל מה הקשר לזה שמטרת החוק היא לעודד עלייה של אנשים שמוגדרים אינם יהודים על פי ההלכה? למה אתה מעכב את זה? תגיש את זה כהסתייגות, תעלה את זה, תתקוף אותי על זה, ואני אגיד לך מה אני חושב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה לא סתם לטרטר, זה להתיש על מנת להצליח להוציא משהו, ובעבר הצלחנו גם ככה. אתה בעצמך יודע שכשייצגת את העצמאים, היית אומר: חבר'ה, תגישו כמה שיותר הסתייגויות בכל מיני עניינים, העיקר שבסופו של דבר תביאו לנו את ההישג. כשאתה בחוץ אתה מבין את זה, אבל כשאתה בפנים אתה לא מבין את זה, וחבל. אנחנו באים פה בשביל העצמאים. את מה שלא עשית בשבילם אנחנו עושים בשבילם.
אביר קארה (ימינה)
¶
גם קיבלת כל מה שרצית בהישגים, גם פתחנו את כל החוק הזה כמו שצריך, גם החוק ממילא יעבור, ובכל זאת אתה מעכב אותו היום לעוד שבוע. בשבוע הבא תרצה לעכב אותו לעוד שבוע. יש אנשים שמחכים לקבל את הכסף. כל מה שאני אומר זה שלא תדבר על רמיסה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו יכולים להיות ב-11:00 אחרי הצבעה אם סוגרים איתנו על 100 מיליון עבור עצמאים קטנים ובינוניים, אם מגדילים את המענק גם עבור קטנים ובינוניים. אתה מוכן?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו רוצים התייעצות סיעתית על ההסתייגות הזאת.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:35 ונתחדשה בשעה 10:40.)
שלומית ארליך
¶
על ההסתייגויות להגדרה "מוסד ציבורי זכאי" נדלג. אני עוברת לקובץ ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר כץ. הסתייגות 10 מתייחסת להגדרה "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס". ההסתייגות אומרת למחוק את המילים "הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) לפקודה בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי ושמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה'1 (נוסח משולב) לחוק הביטוח הלאומי ולרבות תגמול בעד ימי שירות מילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור".
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר כץ אומרת להוסיף הגדרה עבור המושג "הוצאות קבועות" בסעיף 22. מה תאמר ההגדרה של ההוצאות הקבועות?
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להגדרת "מקדם מענק הסיוע". אנחנו בקובץ ההסתייגויות של חבר הכנסת כץ, בהסתייגות 42. בהגדרה "מקדם מענק הסיוע", אחרי המילים "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על שלוש מאות אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים" יבוא "0.4", ולמחוק את המילים "המנהל רשאי לקבוע מקדם מענק סיוע אחר לגבי עוסק כאמור בפסקה זו שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על אחד מיליון שקלים חדשים אם שוכנע כי המקדם לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק בתוספת הכנסתו החייבת מעסק לשנת הבסיס מחולקת בשש ובלבד שלא תעלה על 15,000 שקלים חדשים, והכל ובלבד שהמקדם שייקבע לא יעלה על 0.4".
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות 43, להגדרה "מקדם מענק הסיוע". המילים
"המנהל רשאי לקבוע מקדם מענק סיוע אחר לגבי עוסק כאמור בפסקה זו אם שוכנע כי המקדם אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק בתוספת הכנסתו החייבת מעסק בשנת הבסיס מחולק לשש ובלבד שלא תעלה על 15,000 שקלים חדשים, והכל ובלבד שהמקדם שייקבע לא יעלה על 0.4" - יימחקו.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 44. בהגדרה "מענק מקדם מענק הסיוע", במקום "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים - ההפרש הוא בין 1 לבין מקדם הסיוע ולא יותר מ-0.4" יבוא "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים - ההפרש הוא בין 1 מקדם הסיוע ולא יותר מ-0.55".
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 45. בהגדרה "מקדם מענק הסיוע", במקום "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים - ההפרש הוא בין אחד לבין מקדם הסיוע ולא יותר מ-0.4" יבוא "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש הוא בין אחד לבין מקדם הסיוע ולא יותר מ-0.65".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מקדם סיוע של 0.4 לא באמת מכניס את כולם. כשישבו פה בעלי מלונות לא גדולים שנמצאים במקום שהם מפסידים מזה, אמרו שימצאו להם פתרון, אבל תכל'ס לא נמצא הפתרון המתאים לעניין.
שלומית ארליך
¶
45. במקום "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש הוא בין 1 לבין מקדם הסיוע ולא יותר מ-0.4" יבוא "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש הוא בין 1 לבין מקדם הסיוע ועלא יותר מ-0.65".
שלומית ארליך
¶
46. במקום אותה פסקה יבוא "לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש הוא בין 1 לבין מקדם הסיוע ולא יותר מ-0.51".
שלומית ארליך
¶
267. בהגדרה "סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות", במקום המילים "מוכפלת ב-1.25" יבוא "מוכפלת ב-2".
שלומית ארליך
¶
בהגדרה "סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות", במקום המילים "מוכפלת ב-1.25" יבוא "מוכפלת ב-5".
שלומית ארליך
¶
292. בסעיף 1, בהגדרת "תקופת הזכאות", במקום המילים "התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022)" יבוא "התקופה שמיום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022)".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זאת אחת מההסתייגות העיקריות שלנו. מ-26 בנובמבר, כשראש הממשלה יצא בהכרזה שגל האומיקרון כבר פה, התחיל הסחרור אצל בעלי העסקים. גם בעלי העסקים שהיו פה אמרו שהם נפגעו בחודש דצמבר, ולכן ביקשנו להכניס את דצמבר בתוך תקופת הפגיעה שלהם. זאת אחת הבקשות שהתעקשנו עליה כדי להראות ולשקף את הפגיעה. התשובה הייתה שמי שנפגע בדצמבר נפגע גם בפברואר, ובמקום דצמבר יתנו את פברואר. בקשתנו, לצערי, עדיין לא התקבלה, לכן אני מבקש התייעצות.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:08 ונתחדשה בשעה 11:13.)
שלומית ארליך
¶
אני עוברת לקובץ ההסתייגויות בשם חברי הכנסת אופיר כץ, יואב קיש, דודי אמסלם, קרעי, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, משה גפני ועמיחי שיקלי. בסעיף 1, בהגדרת "תקופת הזכאות", במקום 1 בינואר 2022 עד 28 לפברואר 2022" יבוא "1 בנובמבר 2021 עד 28 בפברואר 2022".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הדרישה שלנו היא שזה יהיה מנובמבר 2021, לא מינואר 2022, על מנת שאלה שנפגעו בנובמבר-דצמבר יוכלו להיכלל בתוך הפיצויים האלה, לא רק אלה שנפגעו בינואר-פברואר.
שלומית ארליך
¶
אני עוברת לקובץ נוסף של הסתייגויות מטעם סיעת הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, שגם בו בסעיף 6 יש הסתייגות להגדרה "תקופת הזכאות". במקום "כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)" יבוא "כ"ז בכסלו התשפ"ב (1 בדצמבר 2021)".
שלומית ארליך
¶
אני עוברת לקובץ של חברי הכנסת ביטן, קיש, גפני, אזולאי, קרעי, אמסלם, רוטמן ופינדרוס. שם יש הסתייגויות לסעיף 1. בהגדרת "תקופת הזכאות", "במקום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)" יבוא כ"ז בכסלו התשפ"ב (1 בדצמבר 2021)".
שלומית ארליך
¶
אני עוברת לקובץ ההסתייגות של חבר הכנסת אזולאי וכל חברי סיעת ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית והליכוד. 174. במקום המילים "התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1בינואר 2022) עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022)" יבוא "התקופה שמיום כ"ז בכסלו התשפ"ב (1 בדצמבר 2021) עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022)".
שלומית ארליך
¶
175. יש לקבוע מלכתחילה מה הן ההוצאות שתיחשבנה כהוצאות קבועות במענק הסיוע תוך הוספת רכיבים שלא נחשבו כהוצאות קבועות בגלי התחלואה הקודמים דוגמת תשלומי שכר עבודה לרבות שכר בעלי שליטה, תשלומי ארנונה ששולמו במלואם, תשלומים לעובדים ששהו בבידוד ועוד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בפעם שעברה היה את המענק הסוציאלי ואת המענק של ההוצאות הקבועות. אמנם הפעם נותנים מענק עבור הוצאות קבועות, אבל צריך לשים לב שבפעם שעברה בעלי העסקים קיבלו גם פטור מארנונה יחד עם המענק. בפעם שעברה העובדים יצאו לחל"ת. הפעם, בגלל שהם לא רצו להפסיד את העובדים ובגלל שהם לא ידעו כמה זמן זה יהיה הם השאירו את העובדים והמשיכו לשלם להם, אפילו שהעובדים עבדו פחות וההכנסות היו קטנות יותר. בפיצוי הזה אנחנו לא רואים שמשפים על העובדים ששהו בבידוד, אנחנו לא רואים שמשפים את בעלי העסקים על הארנונה, אנחנו לא רואים שמשפים את בעלי העסקים על העובדים שהם החזיקו בתקופה הזאת. אנחנו מבקשים לתת פה תוספת על מנת קצת להמעיט מהנזק שקרה להם.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של סיעת הרשימה המשותפת. ההגדרה היום של תקופת הזכאות מתייחסת ל-1 בינואר 2022 עד 28 בפברואר 2022. מה אתם מבקשים מבחינת המועדים? לכלול גם את חודש דצמבר 2021?
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו מבקשים לכלול את דצמבר 2021 וגם את נובמבר כך שזה יכלול פיצוי של ארבעה חודשים, לא של חודשיים, כי ההכרזה על המשבר הייתה כבר בנובמבר. היו עסקים כמו תיירות נכנסת וכל מה שכרוך בזה שנפגעו משום שהיו ביטולים.
שלומית ארליך
¶
תוספת הגדרת הוצאות קבועות כך שיתווספו תשלומי שכר עבודה לרבות שכר בעלי שליטה, תשלומי ארנונה ששולמו במלואם, תשלומים לעובדים ששהו בבידוד.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
את מה שלא נחשב כהוצאות קבועות בגלי התחלואה הקודמים צריך להוסיף מאותן סיבות שהוזכרו בהסתייגויות ובדיונים קודמים כדי לפצות כראוי את מי שנפגע.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2 נכניס תיקונים בפסקאות (1) ו-(2) כך שאם הוא עוסק רשום כעוסק אחד או כעוסק אחר זה יהיה ובלבד שמחזור העסקאות שלו הוא בגדר הסכומים כאמור - כלומר, עולה בשנת הבסיס על 18,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים, ובשנת 2021 - עולה על 18,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים. זה יחול על עוסק שיגיש את הבקשה.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 3א(ג)(2), לגבי עוסק עצמאי שהיה לו בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי מילואים, במקום המילים "בצבא ההגנה לישראל" יבוא "לפי חוק שירות מילואים התשס"ח-2008" כך שזה יכלול את המילואים בצה"ל, במג"ב, בשב"כ ובמוסד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אותם אנשים שהיו חולים לא יכולים לקבל? דיברנו על חולים אונקולוגים, על חולים מאושפזים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה זה "אי אפשר להגדיר"? אותו אדם מביא אישור שהוא היה במחלה. אף אחד לא רוצה סתם להיות במחלה. כמה היו במחלה באותה תקופה? לאותם עצמאים שגם ככה דופקים אותם כל החיים בכך שהם לא יכולים לקבל דמי אבטלה, לא יכולים לקבל שום דבר, אנחנו באים ואומרים שגם דמי מחלה הם לא יקבלו. בוא תעזור קצת לחולים, בוא תגיד שאתה עושה משהו בשביל אותם אנשים.
שלומית ארליך
¶
גם על סעיף 5 – קביעת הזכאות – חבר הכנסת ינון אזולאי מבקש נושא חדש. אני עוברת להסתייגות 180 בקובץ של חבר הכנסת אופיר כץ. בסעיף 6, במקום המילים "חמישה ימים ממועד קביעת הזכאות" יבוא "שלושה ימים מיום קביעת הזכאות".
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות 184. במקום המילים "חמישה ימים ממועד קביעת הזכאות" יבוא "שישה ימים ממועד קביעת הזכאות".
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 7 בקובץ ההסתייגויות של חבר הכנסת כץ. 185. במקום המילים "לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי הוראות סעיף 5א בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה בשיעור 40% מסכום המענק הסיוע המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל" יבוא "לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי הוראות סעיף 5א בתוך 10 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה בשיעור 50% מסכום המענק הסיוע המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל".
שלומית ארליך
¶
186. במקום "10 ימים" יבוא "בתוך 15 ימים מיום הגשת התביעה", ובמקום "מקדמה בשיעור 40% יבוא "מקדמה בשיעור 45%".
שלומית ארליך
¶
191. במקום המילים "לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 5א בתוך 28 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (א) מקדמה בשיעור של 20% מסכום מענק הסיוע המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל" יבוא "לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 5א בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (א) מקדמה בשיעור של 30% מסכום מענק הסיוע המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל".
שלומית ארליך
¶
יש עכשיו סדרה עד הסתייגות 200. לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 5א בתוך תשעה ימים, המקדמה תהיה בשיעור של 33% מסכום המענק.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לסעיף 8 – דין מענק ומקדמה. חבר הכנסת ינון אזולאי הגיש בקשת נושא חדש. הסתייגות 293 מתייחסת לסעיף 8, אבל הכוונה היא לסעיף 9. אחרי המילים "מענק סיוע והמקדמות לפי סעיפים 6 ו-7 ישולמו באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק של העוסק" יבוא "או במזומן, לבקשת העוסק".
שלומית ארליך
¶
294. מענק הסיוע והמקדמות לפי סעיפים 6 ו-7 ישולמו על ידי רשות המסים בכל אמצעי תשלום לבקשת הפונה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו מורידים את כל ההסתייגויות שנוגעות לסעיף 10. 211. במקום המילים "החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר" יבוא "החל בתום 10 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר".
שלומית ארליך
¶
יש פה סדרה עד הסתייגות מס' 219. החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר" יבוא "החל בתום 24 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר".
אופיר כץ (הליכוד)
¶
נכון שאנחנו רוצים למנוע את התופעה הזאת שאנשים מרמים ודורשים כספים שהם לא שלהם, בסוף מדובר בכספי מסים, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שרוב האזרחים הם ישרים ואם מישהו הגיש משהו לא נכון אולי הוא טעה. אני חושב שהעונש של מאסר זה משהו מוגזם, אני חושב שזה ירתיע את העצמאים מלהגיש ולבקש את מה שמגיע להם. 25% קנס ושנה מאסר זה יותר מידי. ראינו שנעשו טעויות, חלקן טעויות בתום לב, חלקן בגלל שאנשים ניסו להרוויח יותר. צריך שתהיה את ההרתעה, רק זה לא צריך לבוא על חשבון אותם אזרחים נורמטיביים שיכול להיות שטעו במקרה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אנחנו באמת רוצים להיטיב עם העצמאים מבחינת הסכומים ומבחינת אותם זכאים שהוצאו כרגע ולא יכולים ליהנות מהמענק. אותו דבר לגבי אנשים, וראינו את זה בגל הקודם, שהגישו בקשה לקבל את המענקים שמגיעים להם. אני מכיר באופן אישי אנשים שמדווחים, שעובדים כמו שצריך, שקיבלו מענק שאותו הם היו צריכים להחזיר. אני חושב שרוב האנשים הם כאלה, רוב האזרחים הם כאלה, אף אחד לא ייקח את הסיכון בשביל לקבל קנס. אני חושב שלא לעניין להכניס לכלא אדם שדיווח בצורה לא נכונה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מאחר ולא קיבלתם את ההסתייגות הקודמת שלי למחוק את שנת המאסר כי אנחנו חושבים שזה מוגזם להכניס אדם לכלא לשנת מאסר, ומאחר והנחתי שלא תקבלו את ההסתייגות על שנת מאסר, הגשתי הסתייגות נוספת שמורידה את זה לחצי שנה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של חבר הכנסת קרעי, כץ ואזולאי. הסתייגות 11. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של ביטול המס על החד פעמי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא מעיזים בשום מקרה ובשום צורה להתמודד עם אלה שמזהמים באמת את הסביבה, כמו בז"ן, כמו הגופים הגדולים שאף אחד לא מעיז להתחיל איתם, במיוחד לא מי שחבר של כל הטייקונים ויש לו נגישות לאנשים האלה. עם מי רבים? רבים עם המפעלים הקטנים שהם אלה שיפטרו מאות עובדים, רבים עם משפחות שבלאו הכי משלמות הון תועפות על החד פעמי, על יוקר המחייה. החוק הזה הוא חוק קמצני, מוגבל בפיצוי, לכן אני חושב שצריך להוסיף את ההסתייגות לסעיף 21 לחוק.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 12. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של ביטול המס על המשקאות המתוקים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אם רוצים להתמודד עם בעיית ההשמנה ובעיית הסוכרת, למה לא להשקיע בזה את הכסף שאנחנו מקבלים מהמס הזה על שתייה מתוקה? למה לא באמת להילחם בתופעה?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא רק בהסברה. אם הכוונה שלכם הייתה להילחם בסוכרת ובהשמנה ולא להכניס עוד כמה שקלים בשביל לתת להצבעות מסוימות לעבור במליאה, הכסף הזה היה מנותב להסברה, לאנשים חולי סוכרת בפריפריה, לתכניות בבתי הספר, לעוד דברים, אבל לצערי הממשלה התנגדה, לא רצתה לשמוע בכלל על להשקיע את הכסף הזה בבעיה האמיתית שבגינה אתם טוענים שהבאתם את הצו הזה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות מס' 13. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של מענק של 100% לחיילים בתכנית "ממדים ללימודים".
אופיר כץ (הליכוד)
¶
דוגמה מצוינת להתעקשות האופוזיציה להביא הישגים גדולים יותר לאזרחים היא "מדים ללימודים". התקשורת תקפה את האופוזיציה כאילו היא זאת שצריכה לעזור לממשלה. זו שיטה חדשה שהתקשורת מבקרת את האופוזיציה, לא את השלטון. הוכח, כמו שעשינו בחוק האזרחות שהבאנו חוק טוב יותר, עם שקיפות, עם פיקוח ועם מכסות, שגם בחוק של "מדים ללימודים" הצלחנו בזכות ההתעקשות שלנו ובזכות היצירתיות של שר הביטחון להביא הישג גדול יותר עבור החיילים. אני חושב שההסתייגות הזאת מאוד חשובה, רלוונטית ומהווה דוגמה לאיך מתנהל שיג ושיח לטובת האזרחים בין הקואליציה לאופוזיציה כשרוצים להעביר משהו.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 14 מדברת על עדכון סכום ההחזר הנדרש כך שבגין כל אחוז חריגה מתנאי הסף של הפגיעה במחזור יידרש החזר של 10% מהמענק עד גובה של 100% לגבי עסקים שכבר ביצעו את ההחזר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם כבר אתם הולכים לגמור את העסקים, לפחות תגידו להם שאם הם חרגו באחוז – 10%, ואם הם חרגו ב-12% - 20%.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות 15. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של החזרת ההנחות בתחבורה הציבורית כולל הערך הצבור כך שבשום אופן התעריף לא יהיה גבוה מהתעריף שנקבע ב-1 בינואר 2021.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מה שנעשה עם הפגיעה של הממשלה במעמד הביניים ובשכבות החלשות הוא בלתי ניתן לתיאור. זה דבר שדיברנו עליו פעמים רבות, אבל עכשיו עם התחבורה זה הופך להיות מצב בלתי נסבל. שמענו את יושב-ראש ועדת הכלכלה, איש הקואליציה, איש בכיר שהיה גם שר בממשלה. הטענה שלו, ובצדק, זה שיש פגיעה בלתי רגילה באלה שמשתמשים בתחבורה הציבורית, בכאלה שאין להם כלי רכב פרטיים ואליהם מכוון כל הזמן הסיוע הזה, הסבסוד הזה של התחבורה הציבורית. במקומות כמו קרית שמונה רואים את העלייה הדרמטית של מחירי התחבורה הציבורית - מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. אני לא מבין איך יכולים לשבת חברים בקואליציה, ביניהם חברים חברתיים שנאבקים על סיוע לאלה שמשתמשים בתחבורה הציבורית, ולפגוע באותם אנשים שמשתמשים בתחבורה הציבורית. פוגעים בהם, כנראה, גם בגלל שאין את הרגישות לציבור וגם בגלל שרוצים לחסוך כסף. ההסתייגות הזאת מאוד נכונה. הפיצוי המגיע לאזרחי ישראל בגין כישלונותיה של הממשלה הוא דבר נכון. הממשלה נכשלה באופן גורף בסיוע למעמד הביניים ולשכבות החלשות, לכן מוצע בהסתייגות הזאת לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של החזרת ההנחות בתחבורה הציבורית כולל הערך הצבור כך שבשום אופן ובשום מקום התעריף לא יהיה גבוה מהתעריף שהיה ב-1.1.2021. אני חושב שזה דבר נכון שכולם צריכים להצביע בעדו.
שלומית ארליך
¶
16. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של תקצוב מוסדות חינוך של המוכר שאינו רשמי באופן זהה לחלוטין למוסדות הרשמיים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
דיברתי עם מנסור עבאס לפני כמה חודשים, אמרתי לו שיש מציאות שבה כל שנה מביאים תמרוץ וטיפוח למוכר שאינו רשמי, מביאים 84 מיליון שקל כדי לסייע למוכר שאינו רשמי שמקבל פחות בסדר גודל מאוד דרמטי ומאוד משמעותי לעומת החינוך הממלכתי. אפילו שנקבע שהוא צריך לקבל 75% עדיין הוא מקבל הרבה פחות. בהיותי יושב ראש ועדת הכספים הייתי מבקש מהאוצר שהם יביאו את הכסף הזה, ובאמת הם היו מביאים כל שנה. זה היה מאבק שהיה פה בוועדה. הם הביאו 84 מיליון שקל שהיו מיועדים לציבור הערבי, לציבור החרדי, לציבור הכללי. הכסף הזה היה ניתן לפי הקריטריונים שנקבעו. כשאמרתי למנסור עבאס שהוא נמצא בקואליציה ולא מקבל את הכסף לתמרוץ וטיפוח, הוא אמר לי: אתה צודק 100%, אני הולך להיאבק על העניין. הוא הלך להיאבק על העניין וחזר עם 53 מיליון שקל, לא עם 84 מיליון שקל, כשהחרדים בחוץ. כשלי היו אומרים בעבר שאני לא צריך לדאוג לכל העולם ושאדאג לכסף רק לציבור החרדי לא הסכמתי אף פעם. את כל ההצעות שהציעו לי דחיתי. לי היה ברור שכל שנה מגיע לכולם. השנה, לצערי הרב, המציאות טפחה על פניי והגיע תמרוץ וטיפוח כשהחרדים וכל מוסדות הפטור בחוץ. באתי אל מנסור עבאס בטענות, אמרתי לו שאמנם הוא טיפל בבעיה, רק הוא השאיר את הציבור החרדי בחוץ.
ההסתייגות הזאת היא הסתייגות עצובה, כיוון שבשנה או בעשרה חודשים שאתם נמצאים בשלטון ובוועדת הכספים אתם עושים אפליה בין ילד לילד. הייתם צריכים לתת למנסור עבאס את הכסף שהוא דרש בצדק, זה כסף שכל שנה היה ניתן, אבל לא הייתם צריכים להשאיר את הילדים החרדים בחוץ שיסבלו. עצוב מאוד שבמשטר דמוקרטי, במקום שאנחנו בטוחים שכולם שווים אנחנו מקבלים תוצאה כזאת שמשאירה את הילדים החרדים בחוץ. ההסתייגות הזאת באה ואומרת שניקח את הכסף הזה ונחלק אותו שווה לכולם. למה צריכה להיות אפליה זועקת לשמיים? למה הילד הזה שגר באום אל-פחם מקבל והילד בבני ברק לא מקבל? הרי זה אותו כסף, זה אותו דבר.
שלומית ארליך
¶
17. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של נטרול כל הטענות שיש לאחים המוסלמים על הר הבית בירושלים, אחרי שהוכיחו שהם מוכנים למכור כל ערך תמורת תשלום ראוי במזומן.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
קראתי את דוח ועדת הירש - ועדה שהוקמה על ידי סגלוביץ' יחד עם השלטון המקומי, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, המשטרה. באמת נבחרת גדולה באה להתמודד עם הבעיות של הפרוטקשן ברשויות הערביות. הוועדה פילחה את סוג ההשקעה והראתה שבפסולת ובבניית כיתות לימוד יש הכי הרבה משפחות פשע שמתנפלות על המכרזים ולוקחות אותם בסחיטה, באיומים ובדברים כאלה. הכספים לבניית כיתות לימוד וטיפול בפסולת באים מהתקציב השוטף של הרשות. כשהעברנו את ה-200 מיליון שקלים לרשויות הערביות, שאלתי למה הכסף הזה מיועד - האם לחינוך, לתרבות, לספורט. נציגי הממשלה אמרו שזה לא הולך לשום דבר מאלה אלא לתקציב השוטף. הם הציעו, דרך אגב, מנגנון של לצאת במכרזים מעל הראש של הרשות כדי שלאנשים של הרשות לא תהיה נגיעה לזה והם לא יוכלו להשפיע. מצד אחד הממשלה מקימה ועדה שמגישה המלצות איך להילחם בפרוטקשן, ומצד שני, בגלל שיש איזו שהיא הצבעה באוויר במליאה, מעבירים 200 מיליון שקלים לרשויות הערביות. מה עשינו בזה? בשביל מה יש ועדה אם מעבירים כסף בדיוק לאותו מקום שהוא הכי חשוף לנגיעה של גורמים עבריינים? תוכל להסביר לי את הסתירה הלוגית הזאת?
שלומית ארליך
¶
18. מוצע לחלק לאזרחי ישראל את הכסף העודף באופן של הקטנת מס הבלו כך שמחיר ליטר דלק יעמוד על שישה שקלים לכל היותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשאנחנו מדברים על כך שאנחנו רק רוצים טוב לאותם עצמאים, אנחנו מדברים על כך שיכללו גם את דצמבר וגם את ינואר-פברואר 2019 ו-2020. לפי החשבון שרשות המסים עשו, והם לא אומרים את זה בפה מלא, ברגע שאנחנו לא נותנים את האופציה של שתי השנים האלו נופלים בין הכיסאות בין 30,000 ל-40,000 עסקים שלא יקבלו את הפיצויים האלה. הדרישה שלנו היא להגדיל את זה ל-100 מיליון, אבל גם לזה הם לא מוכנים. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שאם אחרי ההתייעצות הסיעתית תאמר לנו ש-100,000 מיליון זה הרבה ואפשר להביא פחות, אנחנו נשקול וניכנס למו"מ בעניין הזה.
הסתייגות 18 מדברת על קיבוע מחיר הדלק. בשבוע שעבר דנו על זה ואמרנו שקיבוע מחיר הדלק הוא לא בא כאחוז ממס הבלו, הוא נקבע בצורה אחרת. עם ישראל נמצא היום במצב שהוא משלם מחיר גבוה על הדלק, כשמחיר הדלק עוד ילך ויאמיר יותר בגלל שוקי העולם, בגלל שמחירי הנפט עולים. הבעיה הגדולה זה שבישראל אנחנו משלמים מס בלו ומע"מ של למעלה מ-60%. זה דבר שאסור שיקרה. צריך קודם להאריך את הפטור של החצי שקל ואחר כך להגדיל אותו לשקל, יש מספיק כסף לזה. תנצלו את כל הכסף, יש מספיק הכנסות למדינה. אנחנו מבקשים התייעצות.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:22 ונתחדשה בשעה 12:27.)