פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



31
ועדת משנה לתקציבי הספורט
06/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לתקציבי הספורט
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 13:00

תקצוב התאחדות הספורט המוטורי בישראל

חברי הוועדה: סימון דוידסון – היו"ר

גיא אטיאס - מנהל אגף בכיר, תקציבים ותכנון, משרד התרבות והספורט

ירון דוד - יו"ר התאחדות הספורט המוטורי בישראל, איגודי ספורט

ניב צורי - מנכ"ל, איגודי ספורט

עומר שושני - יועץ משרד הספורט לתחום האופנועים, איגודי ספורט

ליאור אליה - מדריך מאמן, איגודי הספורט

תומר גואטה - מאמן/ מדריך בספורט המוטורי, איגודי ספורט

רועי קליין - רוכב, מתחרה, מאמן, בעל מסלול, איגודי ספורט

לירן רוזן - מפיק, איגודי ספורט

מתן ניר - מאמן אקדמיה למוטוקרוס, איגודי ספורט

בן אלמגור - רוכב ספורטאי

עמרי פוקס - מאמן רכיבה מוטורית

עמית עידן - ספורטאי

עופר שורץ - מנכ"ל חברה בתחום

מיכאל חן - מנכ"ל ליגת האקסטרים

לישי גנור



איתי דור

תמי סלע

אתי דנן

חבר תרגומים

תקצוב התאחדות הספורט המוטורי בישראל

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לתקציבי הספורט. היום ז' בסיון התשפ"ב, 06 ביוני 2022. על סדר היום: תקצוב התאחדות הספורט המוטורי בישראל.

אנחנו עורכים דיון ראשון בנושא חשוב להרבה מאוד אנשים במדינת ישראל. אני אספר לכם איך התחיל כל הנושא הזה של הזום. יש לי חבר בשם לישי שכל הזמן שולח לי תמונות וסרטונים של הבן הקטן שלו מתאמן וכמה הוא אוהב את נושא האופנועים. לפני שבועיים-שלושה הייתה אולימפיאדת הילדים בווינגייט והיה מאוד חשוב לחבר'ה מההתאחדות, גם לניב וגם לירון, שאני אגיע לראות מה זה העולם הזה של הספורט המוטורי. הגעתי לשם ואני רוצה להגיד לכם שהייתי בשוק.

אני בא מעולם הספורט, מענף השחייה שהינו ענף אחר לגמרי. הייתי יושב ראש איגוד השחייה הרבה שנים, מאמן וספורטאי. אני מכיר את הספורט ויש לי הרבה צלקות על הגוף מכל דקה שהייתי בספורט הישראלי. לא הכרתי את הנושא הזה של ספורט מוטורי בכלל. רואים בטלוויזיה אבל לא מבינים בסוף שהענף הזה - - קודם כל, הייתי בהלם מהמספרים. יש מעל 500 ספורטאים פעילים שעושים שתי תחרויות בשנה. ראיתי שם ילדים בני 8-9, גם בנות, בענף ספורט שמחבר גם את הנושא הגופני, גם את נושא הקואורדינציה, הטכניקה והאימונים עצמם. חוץ מזה שהוא נראה מאוד יפה, הוא ספורט מאוד קשה.

לפני שבוע הזמנו לוועדה את הספורטאית מספר אחת בישראל בנושא של אופנועים, רן יוחאי. התבשרתי ששלשום היא זכתה בתואר סגנית אלופת אירופה. רן, מפה אנחנו מכבדים אותך ואומרים לך כל הכבוד. אנחנו גאים בך. היא הגיעה לכנסת עם אבא שלה וקיבלה תעודת הוכרה מהכנסת. ישבתי אחרי זה עם אבא שלה בלשכה והוא סיפר לי על הקשיים בלגדל ספורטאי בענף הזה במדינת ישראל. נתחיל קודם כל מהכסף, מדובר בספורט לעשירים מאוד, מרכישת האופנוע, דרך האימונים ונסיעות לחו"ל. מדובר פה על הרבה מאוד כסף. ישבתי עם גיא אטיאס לפני כמה דקות וככל שאני שומע יותר על הענף הזה, אני מבין שזה באמת מטורף.

יש לנו בעיה קשה בנושא המתקנים במדינת ישראל. יש לנו שלושה מתקנים של אספלט ומתקן אחד בלבד למוטוקרוס בווינגייט שמאושר לאימונים. יש לנו בעיה עם הגיל, עם רשות המיסים שמאשרת רק לשני כלים להיות פטורים ממס. אנחנו נתחיל את הדיון והדבר הכי חשוב להבין זה את מסקנות הדיון. המסקנות מופנות למשרדים שנוגעים בדבר, אם זה המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, משרד התחבורה או משרד הספורט. צריך להבין שבסוף כשרן יוחאי זכתה במדליית כסף באליפות אירופה, זה כבוד למדינת ישראל והדגל שלנו התנוסס שם. כשאנחנו מסתכלים על ההכנות האולימפיות, זה בעצם הכסף שמשרד הספורט צובע לספורטאים ברמה גבוהה בענפים מסוימים למחנות אימונים וכלי רכב בנושא שלכם. אנחנו רואים שבענף שלכם אין הכנות אולימפיות, כלומר אין עזרה בכלל בנושא הזה.

גיא אטיאס הוא בכיר מאוד במשרד הספורט, הוא שנים מנסה לתמוך ולעזור לענף הזה. הבטחתי לו שאנחנו נעשה פה דיונים ונטרלל את מי שצריך לטרלל כדי שהענף הזה יזכה להכרה מהמשרדים במדינת ישראל. בעזרת השם נוכל גם לשנות תקנונים ותקנות כדי שיהיה יותר נוח גם להורים וגם לילדים שהיום הם סוג של עבריינים עד גיל 8. אבא שרושם את הכלי עליו והילד צריך לרכב עליו, כלים לא מתאימים לילדים בין 12-13 וכן הלאה.

קצת למדתי על הנושא הזה, אבל חשוב לי שאתם תדברו. יש פה את ראשי הענף, את היושב ראש והמנכ"ל. יש פה גם מהתאחדות הרכב או רק מהאופנועים?

לא מההתאחדות, אבל מהענף.

אני אסביר לכם איך הוועדה עובדת. אני נותן זכות דיבור, יש פה את אוריה וניצן שמי שרוצה לדבר יעביר והם יביאו לי פתק. לכל אחד יש אפשרות לדבר שלוש דקות, לא יותר, כי אנחנו צפופים והרבה אנשים ירצו לדבר. קיבלנו הארכה עד 14:20 ואז אנחנו צריכים לסיים את הוועדה אחרי שנוציא המלצות.

אני אסיים במשפט אחד. אני פה למען הספורט, הוועדה הזאת הוקמה למען הספורט. אנחנו רואים את התאחדות הרכבים והאופנועים כחלק חשוב מאוד מהספורט הישראלי ואנחנו צריכים לקדם את הנושא הזה בדרכים שהכנסת יכולה לקדם. אני בטוח ששר הספורט שלנו קשוב לזה וגם המנכ"ל. אנחנו פשוט צריכים לדחוף את הנושא הזה כדי לקדם.

אני אתחיל מגיא אטיאס, אני רוצה שתיתן כמה מילות פתיחה. אתה בעצם מייצג את המשרד. לאחר מכן נעבור ליושב ראש ומנכ"ל ההתאחדות, ואחרי זה כל מי שירצה לדבר. חשוב לי שגם הורים ידברו. לישי, אתה תדבר ראשון מההורים כדי לשמוע על המצוקה שלכם ואיך אנחנו יכולים לעזור בכנסת. גיא, בבקשה.

גיא אטיס, סמנכ"ל תקצוב, תכנון ואסטרטגיה במשרד. אני מודה לך על הזימון ועל העלאת הנושא לסדר היום. זה נושא מאוד חשוב לדעתנו. אנחנו במשרד הספורט רואים בענף הזה כמשהו שהולך לצמוח, זה קיים ככה גם בכל העולם, לא רק בישראל. הענף הזה מתפתח והוא לא נמצא כעת במקום הנכון. עברנו דרך לא פשוטה עם החוק מאז שהוא יצא. אנחנו כן רואים שבתקופה האחרונה יש איזשהו שינוי ואנחנו מקווים שהוא ימשיך.

לנו במשרד הספורט יש את זווית הראייה שלנו ואני אציג אותה, אבל חשוב לשמוע את האנשים שנמצאים בשטח וחווים את הספורט הזה יום-יום, שעה-שעה, עם כל הקשיים והבעיות שאנחנו מפעילים עליהם כרגולציה. חשוב לשמוע אותם אחרי תקופה מאוד ארוכה בה לא הגיעו למקום כזה ציבורי וחשוב. הייתי רוצה שהם יתחילו ואחרי זה אני אציג.

בסדר גמור, תודה רבה. יושב ראש התאחדות הספורט המוטורי בישראל, ירון דור, בבקשה.

אנחנו הכנו מצגת, אני לא יודע אם נוכל להציג אותה אבל זה יסכם הרבה מאוד נושאים.

העברתם לפה מצגת? אם לא העברתם אי אפשר להציג.

אני מציע שנתחיל בינתיים. סקרנו קצת את הנושאים שכואבים לנו בהיבט ההתאחדות. אנחנו מייצגים את ההתאחדות, הספורטאים, הענפים וכדומה. כמו שגיא אמר, יש התקדמות בשנים האחרונות ויש פה אנשים מאוד טובים גם בענף, גם במשרד הספורט וגם ברשות לנהיגה ספורטיבית שאני מצר שלא נמצאים פה.

הוא במילואים.

כן, אני יודע, אבל יש עוד אנשים. להבדיל מענפים אחרים שאתה מכיר, פה יש עוד רגולטור באמצע וזה לא ענף שמיוצג אך ורק על ידי הפדרציה הבינלאומית. בשנתיים האחרונות קיבלנו את ההכרה של ה- FIM וגם המכוניות קיבלו את ההכרה. מאז אנחנו עושים מהלכי התקדמות, מאמצים תקינה, כללים ותחרותיות, נמצאים בקשר, נוסעים לוועידות העולמיות ומחברים את העולם אלינו.

אני אצביע על זה ואחר כך ניב ירחיב על הבעיות. ה-FIM, כמו שאתה מכיר, הוא בעצם גוף סטטוטורי רגולטורי ספורטאי שמייצג את הרמה הבינלאומית. אנחנו נתקלים בבעיות בקצב, בהתאמה, בשינויים ובדברים שקורים מהרגע שהכניסו למדינת ישראל את חלק מהדברים בתקנות ובחוק. הקצב, הצורך, לאשר את זה בתקנות ובמקטעי זמן, זה לא מתאים. אנחנו צריכים למצוא דרכים עוקפות הרבה יותר מהירות לשינויים ולהתאמות.

אנחנו נדבר פה על נושא הגילאים בהרחבה, זו דוגמה אחת מיני רבים. יש לנו דברים נוספים ואחרים שחשובים. אנחנו צריכים למצוא את הדרך הזאת כדי שזה לא ייהפך למכשול. ה-FIM זה התורה הבינלאומית, אנחנו עובדים על פיה. יהיה יותר קל לכולנו - - -

אני רוצה להבין, אתה מדבר על תקנות. מדובר בתקנות במשרד שלכם שצריכות להגיע לפה כדי לאשר אותן?

יש 14 תקנות שאושרו. הוא מדבר על שינוי בתוך התקנות, הוא נתן דוגמה על שינוי הגילאים של הספורטאים. אנחנו דיברנו על זה גם.

אני מדבר באופן כללי ועל גילאים כדוגמה.

מה ניסיתם לעשות עד עכשיו? איפה זה נעצר?

כל דבר שאנחנו מעבירים, תרגמנו תקנות וכללים של כל מיני ענפים חדשים שאנחנו רוצים להכניס. הם נתקעים ברשות כי היא צריכה להעביר את זה לוועדת הכנסת ולוועדת החינוך שלא מבינה בזה, סליחה, דבר וחצי דבר, כדי לאשר או לא לאשר. אנחנו רוצים למצוא מסלול עוקף שברגע שזה מקובל וקיים ב-FIM ובמדינות נוספות - - -

אבל הרשות לא יכולה להעביר תקנה, היא צריכה להעביר את זה למשרד הספורט. משרד הספורט יכול לאשר את התקנה.

אבל מה שקורה, אנחנו מתרגמים ומבקשים תקנות והן לא זזות.

מה זה לא זזות? תן לי דוגמה.

שנתיים בצנרת.

שנתיים?

תחשוב ש-FIFA היו מתקנים את החוק של לבעוט קרן ממטר אחד פחות, ובישראל היה צריך להעביר חוק בשביל לסדר את זה.

אז אני אתן לכם דוגמה. בכדורגל לפני חודשיים-שלושה העברנו תקנות בנושא של דרגות אימון, שזו בעצם דרישה של FIFA. זה היה תקוע הרבה זמן אבל ברגע שהבנו שהנושא הזה חשוב מאוד עשינו זירוז. אפשר לזרז דברים כאלה.

השאלה איפה זה נתקע. הרשות הם חבר'ה נהדרים, אבל הם קורסים בעומס. הם גם לא מספיק דיגיטליים ומותאמים ל-2022, גם כלפי הספורטאים, מבחינת השירות והמהירות.

יש פה נציג של הרשות?

אני נציג של המשרד, אני אענה. תראה, אתה יודע שלשינוי תקנות יש תהליך מאוד סדור ובירוקרטי שהמשרד צריך לעשות. יש את הדיונים הפנימיים בתוך הבית בסוגיות המשפטיות, ואז אנחנו מתחילים להריץ את זה. אין מה לעשות, שינוי תקנות בעולם שלנו אורך סדר גודל של שנתיים, זה הממוצע. אנחנו לא יודעים לקצר את זה, הלוואי והיינו יודעים. אין ספק שאנחנו מבינים את הצורך. זו סוגייה שאני כן חושב שצריך לתת עליה את הדעת.

הפדרציה הבינלאומית היא המוסמכת לבצע את השינויים. האם אפשר שדרך התקנות כל שינוי בפדרציה יתקבל בצורה אוטומטית או בדרך יותר קלה? זו סוגייה שצריך לבחון ולראות איך עושים את זה. מה שקורה זה שבפדרציה יש התנהלות אחת ופה במדינה יש התנהלות אחרת. זה לא תמיד חופף. אחת הבעיות זה הגילאים. בפדרציה יש התנהלות בצורה מסוימת, וכאן התקנות מגבילות אותנו.

השאלה אם אפשר להסמיך שהפדרציה היא זאת שתקבע את התקנות או שתיקון התקנות יהיה בצורה אוטומטית. אם לא, כל הבירוקרטיה הזאת תמשיך ותהיה כפי שהיא נמצאת היום.

זה מה שאני מציע, שנאמץ את מה שקורה במדינות אחרות בעולם. המדינה שמייצגת את ה-FIM או כל ארגון אחר תנהג על פי התקנות. זה גם מוגדר ברמת הספורט העולמית.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני מאוד אוהב לראות מה קורה בעולם ואחרי זה לראות מה קורה אצלנו. בוא ניקח מדינה כמו איטליה, איך היא מתנהגת? לפי הפדרציה העולמית?

לפי הפדרציה העולמית.

יש מדינה שמתנהלת כמונו?

לא.

אנחנו המבינה היחידה עם חוק ספורט מוטורי.

חבר'ה, יש עוד מדינה עם חוק.

אז אנחנו שתיים, איזה כיף.

איזו מדינה?

אוסטרליה. לא משנה אם יש עוד מדינה או שתיים, אנחנו חריגים. יש למעלה מ-110 חברות בפדרציה של ה-FIM, אז בוא נאמר שהרוב לחלוטין מתנהל לפי החוק. אם הכרת את המשפטנית ורד דשא, היא הייתה מסבירה לך שבנושא של ספורט, חוק הספורט של הפדרציה גובר על התקנות והחוקים של המדינה. זה מה שנקבע. אף שופט לא יכול לקבוע אם לעשות ימינה או שמאלה כי הוא לא מספיק מבין בזה. אנחנו בעצם מחפשים דרך יותר קצרה שתעקוף את כל המנגנון וכל התקנות.

צריך לזכור שהשינוי המהותי זה שההתאחדויות קיבלו את ההכרה לפני כשנה. עד שהן לא קיבלו את ההכרה, כל הדיון הזה לא היה יכול להתקיים. אחרי שהן קיבלו את ההכרה הרשמית והן חלק מהפדרציה.

בואו נעבור למצגת. ניב, בבקשה.

ניב צורי, מנכ"ל התאחדות הספורט המוטורי, אופנועים וטרקטורונים. אני אהיה קצת זריז ותמציתי כי אני רוצה לתת מקום לכל האנשים היקרים שהגיעו לפה לשתף אותנו. יש פה הורים לספורטאים, יבואנים, בעלי מסלולים, מדריכים ומאמנים, ולכולם מאוד אכפת וכולם מאוד נפגעים מהנושאים האלה שאנחנו מציפים פה.

זאת איזושהי הקדמה קטנה. אתם אומנם חוקקתם את החוק הזה פה בכנסת, אבל בזריזות אנחנו אחד הענפים היחידים שיש להם חוק, חוק הנהיגה הספורטיבית שחוקק ב-2005. תחת החוק שיש כ-14 תקנות לרישיונות נהיגה, רישיונות כלים, ביטוח, ייבוא וכדומה. תחת התקנות יש את הכללים. וועדת החינוך בכנסת היא זאת שרשאית לתקן את התקנות, וההתאחדות רשאית להציע שינויים בכללי נהיגה ספורטיביים. הרשות נהיגה ספורטיבית היא זאת שמאשרת את הכללים.

בכל המדינות האחרות בעולם, הפדרציה המקומית, ההתאחדות, היא זו שקובעת את הכללים. היא קובעת, כותבת, מפרסמת ואוכפת. אצלנו יש גוף ביניים שנקרא הרשות לנהיגה ספורטיבית, שהוא הרגולטור. אני מגיש שינוי לכללים והרשות מאשרת אותם ככה שיש על זה פיקוח. יש את הרשות לנהיגה ספורטיבית ויש שתי התאחדויות נהיגה ספורטיבית תחת הרשות.

התאחדות הספורט המוטורי זה אנחנו, מוכרים על ידי FIM שהיא הפדרציה הבינלאומית. זה מה שאמרו עכשיו שקיבלנו הכרה בשנה האחרונה. הדבר הזה נתן לנו גושפנקא חוקית לכך שאנחנו הגוף בעל הידע והניסיון. דרך אגב, זה לא רק חותמת גומי, אלא גם יש שיתוף ידע. אנחנו מוזמנים לסמינרים ומקבלים עדכונים ומידע. יש את ההתאחדות המקבילה אלינו, התאחדות המכוניות והקארטינג, שהם מוכרים על ידי FIA ו-CIK שהן הפדרציות הבינלאומיות למכוניות ולקארטינג.

יש תעודת מאמן בארץ?

יש תעודת מדריך.

מי אחראי על זה?

הרשות לנהיגה ספורטיבית. מבחינת הנושאים נגעת בהכול בקצרה. אנחנו מדברים על הכנות אולימפיות, תמיכה בספורטאי הישג מהמדינה כמו בכל ענף ספורט אחר. היום יש לנו ספורטאים שמייצגים אותנו באליפויות עולם ואירופה. נגעתם פה ברן יוחאי, יש סוף סלע, יש את מלמן ואיתי ויינברג. יש המון ספורטאים שיוצאים לחו"ל ולא מקבלים עזרה מהמדינה. הם כן מקבלים עזרה מינימלית מההתאחדות, לפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בתחרות ובתקציב.

רן יוחאי עכשיו באליפות אירופה, יש נוספים?

בוודאי. יש לנו את סוף סלע באליפות העולם, ארז מלמן באליפות אירופה - - -

מי מממן את הנסיעה?

ההורים מממנים הכול. לדעתי אלמגור פה, תכף נוכל לשמוע כמה הם מוציאים על הספורט הזה בשנה.

שמעתי את השם הזה. אמרו לי שיש מישהו משוגע בשם אלמגור שהבן שלו עדיין לא בגיל המתאים.

הבן שלו כבר גדל והוא בגיל.

אני ארצה שהוא ידבר.

אני מדבר על הכנות אולימפיות ותמיכה בספורטאים האלה שכיום לא מקבלים שום תמיכה. פעם אחת תמיכה רגולטורית, ויזות, אישורי ספורטאי מצטיין, יש לנו עניין עם אמנת שנגן שהספורטאים לא יכולים לשהות באירופה ואין מי שיעזור להם. כמובן גם תמיכה מקצועית. יש בווינגייט אנשי מקצוע, מאמנים, פיזיולוגיים ותזונאים, וכשאנחנו באים ליחידה לספורט הישגי אומרים לנו שאנחנו לא בתוך הכנות אולימפיות אז אי אפשר לספר לנו את השירות הזה.

הדבר האחרון הוא תמיכה כלכלית. הספורט הזה הוא אחד ענפי הספורט הכי יקרים שיש. אם תשמע את העלויות שרן יוחאי מוציאה על התחרות באירופה, זה דמיוני. זה בנוגע להכנות אולימפיות. לגבי רשות המיסים, דיברנו על זה במילה - - -

על כמה ספורטאים אנחנו מדברים בהכנות אולימפיות?

אני מאמין שסדר גודל של עשרה.

10-12 חבר'ה כישרוניים.

אני מדבר בתור התאחדות האופנועים.

אגב, הקמנו אקדמיה - - -

אני עושה העתק הדבק לרכבים?

אני לא יודע אם ברכבים זה אותו דבר, אבל 10-12, בסך הכל 20 פחות או יותר.

מבחינת רשות המיסים, היא מפקחת על הייבוא של האופנועים והכלים התחרותיים. היה איזשהו עוול היסטורי שהשוו את האופנועים האלה לאופנועים של משרד התחבורה, לכלים שנעים בכביש. הם קוראים לזה הטבת מס. אנחנו מקבלים כביכול הטבת מס, משווים את האופנוע שלנו, את הכלי התחרותי, לאופנוע שנוסע בכביש תחת משרד התחבורה, ואז אומרים לנו שקיבלנו הטבת מס להוריד את המס ל-19%.

מה שנקרא רישיון צהוב.

רישיון אפור.

אפור זה הטבת מס וצהוב זה רגיל.

בדיוק. אין פה שום הטבת מס. הכלי הספורטיבי הוא כלי למסלול בלבד, אין לו מאותתים, אין לו פנס, אין לו יכולות לנסוע בכביש והוא לא מיועד לזה. הוא מיועד למסלול בלבד ולכן אין פה מקור להשוואה בכלל. האופנועים האלה צריכים להיות עם 0% מס, בדיוק כמו מחבט טניס, כדורגל או כל דבר אחר.

היום מותר שניים? כמה היית רוצה?

היום מותר אחד לכל ספורטאי. מי שמוכיח שהוא ספורטאי פעיל, מותר לו את האופנוע השני. אנחנו לא רוצים להגביל. יש לנו ארבעה ענפים, הספורטאים בתחום הזה הרבה פעמים עוסקים במספר ענפים.

אז אתה מדבר על ארבעה כלים.

אני מדבר על זה שלא צריך בכלל - - -

אתה חייב לייצר משהו בביניים. המצב של שניים הוא בלתי סביר, צריך לחשוב על מספר שאפשר לשים אותו על השולחן. אם להגיד שזה לא יוגבל, אני כבר יודע מה תהיה התשובה.

ארבעה זה לפחות מייצג ענפים, בלאי ושימוש, וספורטאים מצטיינים בכל מיני רמות.

יש לנו נציג של האוצר?

אין בעיה, אני מוכן לקבל גם ארבעה, כל דבר שהוא שיפור ביחס למצב שיש לנו היום. כשנבוא עוד ארבע שנים ונבקש שישה, אז אני אומר, המספר צריך להיות בלתי מוגבל. ככל שהרמה - - -

זה לא יקרה.

היום ספורטאי הישגי בענף מחליף ארבעה אופנועים בשנה.

אנחנו מבינים, אנחנו באותו צד. אנחנו מבינים שארבעה זה לא מספיק. תן לי להשלים כדי שתבינו. חברים, לפעמים אנחנו רוצים - - הדבר הכי גרוע זה המלחמה בין הטוב למצוין. אני באמת אומר ואני מאמין שאתם צריכים יותר מארבעה וזה לא צריך להיות מוגבל. אני מכיר את המאבקים שיש מול רשויות המיסים. לבוא עם משהו שהוא בלתי מוגבל, קל מאוד לזרוק אותנו מהשולחן. כשאנחנו באים עם מספר, גם אם זה לא 4-5, וטיעונים נכונים, יותר קשה לזרוק אותך מהשולחן. זו ההצעה שלי, אתם לא חייבים לקבל אותה.

למה זה צריך להיות מוגבל? מה הסיבות?

בואו נתקדם, אחרי זה נדבר על המספר. נסיים עם ניב ואז אני אעביר את רשות הדיבור.

הנושא הבא הוא תקנת הגילאים. אחת מהתקנות היא תקנה של רישיון נהיגה ספורטיבי, והיא מגדירה בדיוק איזה גיל ונפח מותר.

אז היום זה גיל שמונה. עד גיל 14 זה 85 סמ"ק ומגיל 14 120 סמ"ק.

יפה. דבר ראשון, זה לא מעודכן לפי העולם. בעולם זה שונה בין הענפים השונים, יש נפחים שונים כי כל ספורט הוא נפרד. בתחרות אחת לדוגמה מותר לרכב על נפח הרבה יותר גדול בגיל הרבה יותר צעיר, כי האופנועים בנויים אחרת. הדברים האלה מתעדכנים משנה לשנה. כמו שראית, לוקח לנו שנתיים לשנות את התקנה הזאת. מה שאנחנו ביקשנו הוא שבתקנה יהיה את גיל המינימום והנפחים של כל גיל יהיו מפורטים בכללים. את הכללים אנחנו מסוגלים לעדכן לפי ה-FIM, מה שהפדרציה הבינלאומית מעדכנת אנחנו מעדכנים אצלנו בכללים ולפי זה יהיה מותר להתחרות.

דרך אגב, באימונים בעולם אין איזושהי בקרה. מותר לך להתאמן כמו בכל ספורט. בכדורגל לא יגידו לך באיזה גיל להתחיל לשחק וגם לא באיזה גיל להתחיל לרכב על אופניים. הרגולציה היא בעצם על התחרויות, באיזה גיל מתחילים להתחרות, באיזה נפח ובאיזה גיל מותר להתחרות באיזו קטגוריה. זה לא רלוונטי לאימונים. אני מבין שפה יש לנו חוק ויש לנו תקנות.

אם באיגוד השחייה היינו פועלים לפי התקנות האלה, לא היה לנו שחיין אחד בישראל. מתחילים להתחרות בגיל עשר, אבל מתחילים להתאמן בגיל ארבע. אתה לא יכול לבוא יום לפני גיל עשר, לשים בגד ים ולהיות אלוף. זה לא עובד ככה.

זו בדיוק הנקודה. כשספורטאי מגיע לתחרות בגיל 10 או 12, הוא צריך להיות כבר מומחה. הוא צריך להתאמן הרבה שעות לפני כן.

יש לנו קושי בהקמת מסלולים. דבר ראשון, היעדר קרקעות בייעוד קרקע מתאים. אנחנו צריכים קרקע בייעוד לספורט מוטורי, אין כאלה קרקעות בארץ. יש לנו דרישות נורא מגבילות כי מסלול ספורט מוטורי זה לא מגרש טניס של שני דונם, צריך 80 דונם ולפעמים גם 400 דונם. כשצריך את ייעוד הקרקע המתאים, את הגודל ומרחק מבתים כי זה עושה רעש, אתה לא יכול לבנות את זה באמצע העיר. כל הדרישות האלה מביאות למצב שאנחנו לא יכולים להקים מסלולים, ובלי מסלולים לא יהיה פה ספורט. אם אנחנו רוצים להגיע לרמה שמתקרבת לרמה בעולם, אנחנו חייבים מתקנים ראויים. אין לנו פה מסלול אחד שעומד בדרישות של ה-FIM למסלול לאליפות עולם, לדוגמה.

ואליפות אירופה?

גם לא.

אנחנו מנסים לפתח מסלולים בשטחים חקלאיים. יש פה הרבה מסלולים פיראטיים, לצערי, שמנסים לקיים את הספורט הזה. ברגע שמבקשים ממך ייעוד קרקע שהוא או לספורט או לתיירות, זה בדרך כלל - - -

אם זה היה ספורט מילא, אבל זה ספורט מוטורי.

זה לא יתכן, זה לא קורה. השטחים האלה יקרים ליד עיר. אתה צריך ללכת למקומות רחוקים בגלל הרעש, בגלל חניה ובגלל הגודל.

אבל גם שם אין לך, היום יש רק את ווינגייט.

ואז אין לנו מקומות בארץ. כל מי שמנסה להקים, אנחנו נתקלים במחסום של משרד התכנון והבנייה שעוצר אותנו. כבר הקמנו 2-3 ועצרו אותנו. רמ"י הכי בעייתי. למעשה עכשיו פתחנו מסלול בגלבוע עם ראש מועצה בולדוזר שעומד מאחורינו. המסלול לא עומד בתקינה.

מסלול ארעי.

אנחנו רוצים לייצר מסלול ארעי. מה זה מסלול ארעי? לבוא פעמיים בשנה. אנחנו לא רוצים פעמיים בשנה, אנחנו רוצים פעמיים בשבוע. אנחנו רוצים לייצר - - -

אם תסתכל באירופה, כל אחד יכול לבנות מסלול בחצר האחורית שלו. מדובר על ערמות אדמה, זה הכל. לא צריך לזה היתר תכנון ובנייה או דברים כאלה.

אנחנו רוצים לייצר מצב ששטחים חקלאיים מסוימים ייתנו לנו את ההיתר להקים אתר שעומד בחוק משטרה, כיבוי אש ומגודר. יש פה יזם מאחורה שעצרו לו עסק לאחר שהוא השקיע בו מאות אלפי שקלים בחדרה, אחרי שעיריית חדרה אישרה לו את המקום. רמ"י ומשרד התכנון של חיפה עצרו אותו. יד ימין ויד שמאל לא בדיוק עובדות יחד.

אוקי.

דבר נוסף זה הליך האישורים למסלול ארעי. כשרוצים לעשות אימון ארעי בשטח, ההליך הוא כל כך מסורבל. אנחנו עובדים לפי 77a, אירוע תחת כיפת השמיים. זה דורש מגילה של אישורים ועלויות עצומות מדריך או מאמן שרוצה לעשות אימון ל-5-10 רוכבים, להגיע לשטח, לסמן להם עם סרטים את המסלול ולעשות אימון, מה שבאופנים לא בעיה, הוא לא מסוגל. הוא נדרש להוציא המון כסף ולעבור פרוצדורה של אישורי משטרה, מד"א וכיבוי אש והכל בשביל ארבע שעות אימון ל-5 ספורטאים.

כמו שהבחור שם אמר, הענף לא יכול לקיים אימונים חוקיים כי הפרוצדורה מסובכת מידי. הפרוצדורה לתחרות של 300 רוכבים ולאימון של חמישה רוכבים היא אותה פרוצדורה.

אני מבין. סיימת?

כן, יש לי עוד פירוט בפנים. על ההכנות האולימפיות דיברנו, על רשות המיסים דיברנו בהקשר של בעיית המס והבעיה שנובעת מההגדרה הזאת שמאפשרת רישום של כלי אחד לספורטאי לשנה. אין אפשרות למאמנים או בתי ספר לרכיבה לרשום עליהם כלים. בית ספר לרכיבה, מאמן רוצה שיהיו לו חמישה אופנועים בשביל ללמד את התלמידים, הוא לא יכול. רשות המיסים מאפשרת לו לרשות רק אחד.

אותו דבר עם העברות בעלות. כשספורטאי רוצה להשתדרג, באופניים הוא יכול ללכת לחנות, לזרוק את האופניים הישנות ולקנות חדשות. יזכו אותו בכמה שקלים והוא סיים את זה. פה הוא רוצה לשים את הכלי התחרותי אצל יבואן בטרייד אין והוא לא יכול, היבואן לא יכול לרשום עליו אופנועים. כל זה בגלל הטבת המס.

לגבי הגילאים, התקנה נקראת רישיון לנהיגה ספורטיבית מ-2010. זו הפעם האחרונה שעדכנו אותה, וגם לזה לקח לנו שנתיים-שלוש להגיע. מאז אנחנו מנסים לעדכן אותה שוב. גיל המינימום לאימונים הוא בלתי סביר, כי כמו שאמרתי, בעולם גיל המינימום הוא בהתאם לחוק באותה מדינה. בדרך כלל זה בהשגחת ההורה מכל גיל, כמו בכל ספורט אחר. ההתאחדות מגדירה גילאי מינימום לתחרויות וגם כאן אצלנו הגיל הוא נוקשה מידי. עדכון התקנה הוא תהליך ארוך ומסורבל.

אם נעבור לשקף הבא נראה את הטבלה שאתה מכיר מעולה, דקלמת לי אותה. הדוגמה היא שאליפות העולם לילדים באופנועי כביש נקראת מיני-ג'יפ, היא מתחילה בגיל 12 על אופנוע של 150 סמ"ק. אצלנו על 150 סמ"ק מותר להתחיל להתחרות או להתאמן רק בגיל 14. הם אמורים להגיע לאליפות עולם מוכנים בגיל 12, מתחילים להתאמן על האופנועים האלה בגיל 10. אצלנו זה בלתי אפשרי, וכשאנחנו מנסים לעדכן את זה, להגיע לכאן כל פעם זה תהליך של שנתיים.

מה שצריך להיות שם זה בלי נפח אלא גיל מינימום, ובתוך הכללים של כל ענף - - בענף ה-super bike יהיה את גיל 12 ל-150 לפי ה-FIM, בענף ה- motocross יהיה גיל 13 ל-125 לפי ה-FIM וכן הלאה. אחרת זה פשוט לא יוכל להתעדכן.

ניב, רק הערה קטנה. הגיל הוא לתחרות, לא לאימונים.

נכון, זה מה שאני מסביר. לאימונים צריך להיות הרבה קודם.

אפשר להתאמן על 125 גם בגיל יותר צעיר ובגיל 13 להתחרות.

אמת.

זה פער גדול.

לגבי מסלולים אמרנו שמסלולי ספורט מוטוריים - - -

דיברנו על זה, הלאה. אני רוצה שאנשים יתחילו לדבר.

בסדר גמור.

תדבר על מה שלא דיברת.

דיברנו גם על החסמים האלה.

אנחנו עוד נחזור להתאחדות, תודה. לישי, בבקשה. אני רוצה שתדבר כי בסוף כל הסיפור הזה הגיע ממך. אתה כל היום מיילל לי ובוכה לי כמה קשה להיות אבא לילד שאוהב את הענף הזה. אני מזכיר לכולם שהכול מצולם ומתועד. בבקשה.

תודה שהזמנת אותנו. זה התחיל מהודעה ששלחתי לך ומהר מאוד זה התפתח קדימה. יש פה הרבה הורים שכבר נמצאים יותר שנים ממני בתחום. הילד שלי בן ארבע והתחיל את התהליך הזה עם האופנועים מגיל שלוש. תומר המדריך שלו פה, מגיל שלוש הוא לקח אותו לחזקתו. בשורה התחתונה, אני לא רוצה להיות עבריין. אתה במקרה מכיר אותי, אני אדם שומר חוק. כמו שאני שולח את הילד לכדורסל או שחייה, אני שולח את הילד היום להיות עבריין. גם אני חשוף לקנסות, מעצרים וכדומה.

מבחינת הכסף, ברור שזה כספים אדירים. הבן שלי רוכב היום על אופנוע ששווה כמעט 14,000 שקלים ורשום על שמי. זה לא חוקי.

איך רשמו על שמך אופנוע כזה קטן?

כאפוטרופוס מותר לך לרשום את הכלי.

ואז אני עובר על החוק, אבל אין לי ברירה.

איפה הוא רוכב?

ביער אילנות, אין לי מקום אחר. גם כשאני רוכב אתו ביער אילנות או - - -

מה האופציה של ילד בגיל ארבע לרכב במדינת ישראל?

אין, זה לא קיים.

בגלל הגיל.

יש מסלול בווינגייט, אבל בשביל להיכנס אליו אתה חייב להציג רישיון נהיגה ספורטיבי. הוא לא יכול להוציא רישיון נהיגה ספורטיבי כי מותר רק מגיל שמונה.

כמה כמוך יש בארץ?

מלא. יש פה את בן אלמגור שהוא אגדה בתחום. גם רייצ'וק הוא ילד מהמם שרוכב. נראה לי שההורים של ריי ובן אלמגור ייתנו יותר דגש על הדברים האלה, הם יותר שנים ממני בתחום. לא בא לי להיות עבריין, נקודה.

אלמגור, תצטרף אלינו לשולחן. בבקשה.

אני לא רגיל לדבר בכאלה פורומים. תראה, להיות אבא של ילד ספורטאי בגיל הזה זה מורכב גם מהבחינה הכלכלית. אמרו לי פה להגיד סכומים, אז מדובר על בין 300,000-400,000 שקלים בשנה בצורה חובבנית ועד מיליון שקלים אם אתה עושה את זה בצורה מקצועית.

עוד פעם.

מיליון שקלים, שמעת טוב.

מיליון שקלים בשנה?

אם אתה רוצה לעשות את זה בצורה מקצועית. לצערי בארץ אי אפשר, אז נאלצים רוב הזמן להיות בחו"ל. כמו שניב אמר, אנחנו מוגבלים מאוד גם בנסיעות לחו"ל כי אי אפשר להיות מעל שלושה חודשים רצוף בתוך תקופה של חצי שנה. מגבילים אותנו עם זה.

כשאתה טס לחו"ל אתה טס עם האופנוע שלך או שיש לך שם אופנוע?

אני קונה שם אופנוע, אין שם בעיה כזאת. כמו שאתה קונה חלב, אתה נכנס לחנות וקונה כמה אופנועים שאתה רוצה, בלי שום מגבלה.

הוא אומר את זה ב-אהלן אהלן. אנשים שטסים מהארץ עם גלשנים - - -

דרך אגב, היום החנויות שאנחנו עובדים איתן בחו"ל, אתה יכול לקנות את זה דרך האינטרנט ותוך ארבע שעות האופנוע מגיע אליך.

בן כמה הילד שלך?

14.

מאיזה גיל הוא רוכב?

מגיל 3. מגיל 8 הוא רוכב בחו"ל.

זאת אומרת שיש וילה יפה בהרצליה פיתוח על שמו.

אין שום וילות על שמו. אנחנו מאוד מוגבלים פה. חשוב לי להגיד משהו שאני לא יודע עם יודעים פה, דיברתי על זה עם ירון. כשהמדינה רוצה לאפשר שימוש חורג בקרקע זה קל לה מאוד. אני לא יודע מי יודע, אבל מנחת מגידו עובד משנות החמישים ומתקיימת שם פעילות ספורטיבית כל סוף שבוע והמקום הוא על קרקע חקלאית. מדובר בספורט שאמור להיות עם הרבה יותר בירוקרטיה, אבל מכיוון שיש שם תחנת מכבי אש וצבא שנמצאים על שטח חקלאי, פשוט קל למדינה לאכול את זה. יש שם 400 דונם שהמועצה משתוקקת לעשות שם מסלול, הם ראו את הקול הקורא וירדו מזה כי הבינו שאין שום סיכוי.

אני מבין. תגיד לי, איך הבן שלך הגיע לענף הזה? איך קורה שמגיעים לקחת ילד בגיל 4 לרכב?

ממני, אני רכבתי כשהייתי צעיר. לאחותו שגדולה ממנו בחמש שנים היה אופנוע. כשהוא הגיע לגיל שלוש הוא אמר שהוא רוצה סיבוב, ומכאן הכל היסטוריה.

אני באמת רוצה להבין, בגיל שמונה הוא כבר ספורטאי פעיל אבל עד גיל שמונה הם לא רשומים באף מקום. על איזה מספרים מדובר?

אלפים.

מאות ואלפים זה שני דברים שונים.

תלוי איך אתה רוצה שהוא יתאמן. אם אתה רוצה שהוא יתאמן ויהיה מקצוען, הוא חייב לצאת החוצה. אם הוא יוצא לחו"ל אז אתה חייב להחזיק לו שם אופנועים, מאמנים וטיסות.

כשאתם אומרים את המספר אלפים אז אני אומר לכם שחוץ מכדורגל וכדורסל אין שום ענף ספורט שמגיע למספר של אלפים, כולל שחייה.

יש. אופניים לא מתרחק מהאופנועים.

יש הבדל בין להיות רוכב אופניים תחרותי, עם קבוצה, עם מאמן וציוד יקר, לבין לרכב בכיף בשטחים. זה שני דברים שונים. אתה מדבר איתי על משהו תחרותי, שמשקיעים הרבה מאוד כסף מעבר לנורמה הרגילה. אם זה אלפים אז זה משהו דרמטי.

לא כל ילד הוא בהכרח תחרותי. יש פה אספקט של כיף טהור, של אבא ובן שיוצאים ביחד לטייל. אני לדוגמה לא יכול לטייל עם הבן שלי כי זה לא חוקי.

הבעיה העיקרית היא שמסתכלים רק על הספורט. בסופו של דבר באירופה, אמרת קודם איטליה, בן עשה ארבע עונות באיטליה. באיטליה המתחרים, שהם מאות ואלפים, זה בסך הכל 5% מהספורטאים. רוב הספורטאים רוצים את זה בשביל סופי השבוע ובשביל התחביב. זה אומנם לא תחביב זול, אבל הוא תחביב נגיש. רק באזור מילאנו, ברדיוס של 100 ק"מ יש 160 מסלולים. הוא מתאמן בהולנד אז ברדיוס של 20 דקות מהבית יש לו שישים מסלולים.

יש מה שנקרא רוכבי פנאי, הם לא בהכרח תחרותיים.

תומר גואטה, בבקשה.

רוכבי פנאי הם לא בהכרח רוצים להיות תחרותיים, לא כולם. אני רוצה לזרוק אחר הצהריים לסל, אז אני הולך למגרש הקרוב במרכז פיס וזורק לסל. אם אני רוצה לרכב, אני לא יכול, אין לי איפה. מה נעשה עם כל הילדים האלה? כולם חייבים להיות בפסגה העולמית? לא, הם רוצים תרבות פנאי כמו שיש בכל העולם. אם אנחנו הולכים עוד מדרגה קדימה - - -

אתה מדריך, נכון?

כן.

מדריך או מאמן?

מדריך מאמן זה תעודה אחת.

אין אצלכם מדריך ומאמן?

יש מדריך מאמן ואז מנהל מקצועי. יש תעודת מדריך מאמן.

ככה זה נקרא?

כן.

כמה מדריכים יש במדינת ישראל?

עשרות.

150.

זה המון.

על אפס מסלולים חוקיים.

בטח בשנים האחרונות עשו את זה, זה לא כמו כדורגל שנמצא כבר חמישים שנים.

בהמשך למה שאמרו פה על תרבות הפנאי, יש קפיצה מאוד גדולה בקורונה כמו בכל מיני ענפים. הספורט המוטורי גדל. המחוקק כבר אמר - - -

אנחנו כמדינה חייבים לעשות הכל כדי שכמה שיותר ילדים ונוער יעסקו בפעילות ספורטיבית. זה עתיד המדינה. ככל שיותר ילדים ונוער יעסקו בפעילות ספורטיבית, ולא משנה איזה, אנחנו נהיה עם פחות פשיעה, סמים, דיכאונות ועוד דברים שאנחנו לא רוצים לראות בחברה הישראלית. זה יכול להיות בחברה הערבית או היהודית, זה לא משנה באיזה חברה, אבל קל וחומר בחברה הערבית. זה הדבר שיכול להצעיד את המדינה קדימה.

במקרה שלכם, המדינה לא יכולה לבוא ולממן לאלפים את כל הדבר הזה. כמובן שזה תמיד יהיה יקר ולאנשים בעלי אמצעים, אבל בסוף אנחנו צריכים כמדינה לאפשר יותר מתקנים, יותר הקלות במס, יותר ספורטאים שיקבלו הטבות מהמדינה כשהם מגיעים לרמה גבוהה. כשאני מסתכל על התמונה הרחבה, תמיד זה יהיה ספורט שיהיה יותר יקר מספורט רגיל.

ביקשנו רק לאפשר להם לעסוק בספורט הזה. למממן את מי שמייצג את המדינה זה משהו אחר.

זה לא ג'ודו שאתה שם חליפה, זורק מזרון ויש לך מועדון ג'ודו. יש ענפים שהם לא כאלה. אני אגיד לך יותר מזה, אני חושב שאתם כן צריכים לבקש. זה שאתם אומרים שלא תבקשו, אם תמיד תהיו מסכנים לא יתנו לכם. כן צריך לבקש כי בסוף זה לא עניין שאין כסף במדינת ישראל, מדינת ישראל צריכה לתעדף את הכסף. צריך לשים הרבה יותר כסף בספורט הישראלי, לא רק באופנועים וברכבים, בכלל בספורט הישראלי.

אנחנו מעבירים תקציב בחודשים הקרובים, צריך להיות הרבה יותר כסף לספורט הישראלי. אם אנחנו מסתכלים על זה, כל שקל שנשקיע בילד היום בספורט, אנחנו נחסוך בעוד 20 שנים את עשרת השקלים במשרד הבריאות, ברווחה וכן הלאה. זו ההשקעה הכי טובה שיש. אל תגידו את המשפט הזה אף פעם, תגידו שכן צריך. בכל מקום שמדברים תגידו שצריך.

בסוף מה שקורה בפועל זה שהמדינה הכשירה מאמנים, שלחה אותם לקורסים, המדינה מכשירה רוכבים בעלי רישיונות שמשלמים אגרות ועושים בדיקות רפואיות כמו כל ספורטאי. המדינה אפשרה לכל יבואני הרכב למכור את הרכבים האלה ככלי ספורטיבי עליו משלמים מע"מ ומיסים. בסוף יצאת מאותה סוכנות ואתה עבריין שצריך לחדש את הרישיון ולשלם אגרות כל שנה.

הבנתי את זה. אורי פוקס - - -

עוד דבר אחד, אם מותר לי להתפרץ. זה גם הספורט שבסוף מכניס הכי הרבה מקהל.

הגזמת.

לפני שבועיים באוסטרליה נשבר השיא של קהל בפורמולה 1, 419,000 אנשים היו במרוץ אחד. אתמול בצרפת היו 90,000 אנשים בקהל. זה ספורט שמכניס הרבה מאוד מקהל.

פורמולה 1 אני מסכים איתך, אבל אנחנו לא קרובים לשם.

ספורט מוטורי בעולם הוא הספורט השני הכי נצפה אחרי כדורגל.

אוקי. עופר שורץ, בבקשה.

אני הראשון שידבר גם על הרכבים. כמו שידוע באופנועים יש שני גלגלים, במכוניות ארבעה והתקציבים עולים פי 2. זה סתם כדי להכניס - - -

תגיד בבקשה את השם המלא והתפקיד שלך.

עופר שורץ, אני בחברת מרוצים, מדריך מאמן, מפיק מרוצים ויבואן. כל החבילה יחד. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, יש עוד מתחרה שזכה בסוף השבוע האחרון במקום השני באליפות איטליה במרוצי קארטינג, אריאל אלקין, וגם לו מגיע את הכבוד. הוא אמנם בקארטינג ולא באופנועים, אבל אני מזכיר שרוב הנהגים המקצועיים בעולם - - -

אז בוא אני אגיד לך, כהכנה לפה ראיתי בנטפליקס דוקו בריטי על המילטון. ראיתי איך הוא התחיל ומה אבא שלו השקיע. הוא משכן את הבית שלו ואת הבית של דודה שלו. הוא התחיל מקארטינג.

רוב הנהגים של ארבעה גלגלים מתחילים מקארטינג, עולים למכוניות ורכבים ובסוף מסיימים בקארטינג. זה פחות או יותר העולם של נהג ארבעה גלגלים. לדעתי מגיע לאריאל כל הכבוד.

אני רוצה להעלות עוד ארבע נקודות. הנקודה הראשונה היא גיל הכלים התחרותיים שמותר להביא לארץ. יש היום בעיה ברכבים, זה הרבה יותר יקר מאופנועים - - -

יואב, תצטרף אלינו לפה. יואב ממשרד האוצר, הוא חשוב פה. בבקשה.

אתה יכול לייבא כלים עד שנתיים. ייבוא עד שנתיים זה אומר עד שנה וחצי בפועל. כלי בן שנתיים באירופה, כלי מקצועי, מוגן, בנוי בבטחה, אתה לא יכול להביא לארץ. לכלי עד שנתיים מדובר בסכומים אסטרונומיים. לייבא כלי תחרותי שמיועד רק למרוצים, לא לכביש, אי אפשר לנסוע אתו בכביש, הוא גם לא נוח בכביש. בכלים כאלה מדובר במאות אלפי שקלים כדי להביא אותם. זה הופך אותנו למדינה נחשלת, אנחנו לא יכולים להסתמך על ייבוא של דברים בדרגה שנייה מאירופה וארצית הברית לארץ. או שתביא חדש ותטבע במיליונים, או שפשוט תנסה לבנות בארץ בצורה פחות בטוחה. אני אומר חד משמעית שזה פחות בטוח מהכלים בחו"ל, עם כל הבדיקות שהם עוברים.

דבר שני הוא המיסוי על הכלים. לא ברור למה צריך להיות מיסוי על כלי תחרותי. שוב, לא ממסים גלשן תחרותי או סירה תחרותית. אמצעי שמיועד לטובת ספורט, אין עליו מיסוי. למה על כלים תחרותיים יש? יש לבדוק את הנושא הזה.

אבל אני לא מבין. יש שני כלים שיכולים להיות רשומים על שמך שהם ללא מיסוי.

יש מיסוי, בוודאי שיש מיסוי.

גם במוטוקרוס?

בהכול. בסופו של דבר אתה משלם היום 31% על כל כלי, כולל המע"מ וכל הדברים מסביב.

הבעיה היא שהאוצר מסתכל על זה כהטבה ואז הכל נגזר משם.

זה לא ללא מיסוי, יש מיסוי מופחת.

זה לא הטבה, זה קנס.

זה אבן שואבת שלוקחת לך את כל המשאבים. זה מה שזה.

הנקודה השנייה הייתה מיסוי והראשונה הייתה גיל הכלים. הנקודה השלישית היא נושא האימונים שהעלו כאן. יש שני תחומים מרכזיים שדורשים אימונים בשטחים גדולים, שזה האינדורו לטובת האופנועים והראלי לטובת ארבעה גלגלים. הדברים האלה דורשים קילומטרים.

לפני שנתיים היה מרוץ למשך 800 קילומטרים. מצאנו בתוך מדינת ישראל הקטנה 800 קילומטרים להכיל מסלול מרוץ ארעי לטובת אותם שלושה ימים. צריך גם להתאמן לזה. היום כל מי שיוצא להתאמן עם כלים כאלה בשטחים, בדרך כלל יוצאים לשטחי אש בשישי-שבת שצה"ל לא עובד בהם. בפועל הוא עבריין. כמו שניב אמר קודם, כדי לאשר מסלול לאימון, זה בדיוק כמו לתחרות. ההבדל זה רק הגביע בסוף.

אוקי.

זה לגבי המרוצים. לגבי הייצוג בעולם, יש הרבה ספורטאים בעולם מהמדרגה הראשונה, החל מאריאל לוי שהינו בן שמונת המצטיינים בקטגוריה של פורש בעולם. בר ברוך, אלון דאי, רועי ניסני, אני בטוח שכל אחד כאן שמע את השמות האלה. ברגע שמאפשרים לנו להתחרות ולפעול, אנחנו כבר נעשה את הכל. אנחנו לא מבקשים הרבה, רק תנו לנו להיות חוקיים. תנו לנו את האפשרות לפעול כחוק.

תודה רבה. עמרי פוקס, בבקשה. יש הרבה אנשים שרוצים לדבר, בבקשה להיות זריזים לנקודה ולא לחזור על דברים שהיו כי שמענו אותם.

בסדר גמור. אני הורה לשלושה ילדים, שניים מהם רוכבים שהחלו בגיל 3, עבריינים טיפוסיים. אני מפעיל מסלול גם כדי ללמד את הילדים שלי - - -

איפה המסלול?

אני גר ברמת הגולן, יש שם מיליון ומאתיים דונם פתוחים שהמועצה נרתמה ונתנה לי בעל פה. אין דרך חוקית לעשות את המסלול, אני עבריין, מודה. אני מפעיל מסלול בצורה לא חוקית.

אוקי.

גם סגרו לך אותו.

ליאור אליה.

אני ליאור אליה, אבא של זיו. זיו מתחרה בנבחרת ישראל ב-super-bike. דיברנו כבר על הגילאים, אבל אני אזכיר שוב שאנחנו תקועים עכשיו עם כל הנבחרת שהם עד גיל 12 שלא יכולים להתקדם.

בן כמה הבן שלך?

זיו בן 12.5.

אז הוא כבר חוקי.

הוא חוקי, אבל בנפח מבחינת העולם אנחנו לא יכולים להתקדם איתם, כי בכל העולם הם צריכים כבר לרכב על נפחים יותר גדולים. הצעד הבא שלהם בגיל 14, הם אמורים לעבור ל-250 סמ"ק לפי חוק מדינת ישראל, כאשר בכל העולם הם כבר עולים על 300 סמ"ק. זאת אומרת שגם אם הם ירצו להתחרות, הם לא יכולים. לא נותנים להם.

זיו צריך לחכות לגיל 17 בשביל שיוכל להיות תחרותי. רק בגיל 17 ישתחרר לו הרישיון לדרגה שהוא צריך בשביל שיוכל לרכב על 300.

למה? בגיל 14.

בגיל 14 עד 250 סמ"ק, אבל האופנוע הבא בסדרת ההתפתחות זה ה-super sport 300. זה אופנוע 300 סמ"ק. זה רק עוד 50 סמ"ק אבל החוק לא מבדיל אם זה עוד סמ"ק אחד או עוד אלף.

תסביר לי מה זה.

זה אופנוע אספלט. יש את הילדים שמתחרים בארץ על 110 סמ"ק כרגע, והם אחר כך עוברים ל-250 בארץ ו-300 בעולם. הם מתאמנים במסלולים או מגרשים, שזה גם משהו שיש לנו אתו בעיה כי זה לא חוקי. צריך לראות איך פותרים את הבעיה הזאת. אנחנו לא יכולים להיכנס כמו מוטוקרוס שגם שם הם עושים משהו לא חוקי. אנחנו לא יכולים להתאמן בשום מקום אם הוא לא מסלול סגור. יש מגרשים פנויים שאפשר לעשות בהם אימונים. אנחנו לא מדברים על נסיעות, אנחנו מדברים על אימון של שמיניות, דברים הכי בסיסיים שיש לילדים שלא מגיעים למהירויות. לא נותנים לנו.

יש שלושה מתקנים לאספלט בארץ, נכון?

יש שלושה מתקנים.

ואתה לא יכול להתאמן בהם?

להיכנס לאימון שם זה לא מעט כסף.

אה, זה עניין כספי.

זה 300 שקלים לכניסה וצריך לנסוע לבאר שבע, כאשר אני יכול לעשות אימון במגרש חנייה.

זה שילוב של שלושה דברים. דבר ראשון זה מיקום גאוגרפי, יש לנו מסלולים בפצאל, בבאר שבע ובארד. אין לנו שום דבר באזור המרכז כי יקר מידי להקים דבר כזה. פעם אחת זה מיקום גאוגרפי ופעם שנייה זה עלות. להיכנס למסלול כזה עולה מינימום 250 שקלים על כל אימון. בשביל להיות ספורטאי אתה מתאמן 4-5 פעמים בשבוע. יש גם אימונים שאינם אפקטיביים על המסלול הגדול. גם בחו"ל תראה רוכבים מתאמנים על שמיניות במגרש חנייה, על דברים צפופים. צריך איזשהו משטח אספלט. אם היינו יכולים לאשר מסלול ארעי כמו שדיברנו, היינו יכולים לאשר גם מגרש חנייה. יש מגרשי חנייה שלא עובדים ואפשר לעשות עליהם אימון, אבל צריך את הפרוצדורה החוקית על מנת לאשר את זה.

אוקי. מיכאל חן, בבקשה.

שלום. אני גם ספורטאי וגם מפיק מרוצים. אני אתחיל מהעניין של הספורטאי שמייצג את המדינה. דיברת על עניין התקצוב, אז אני אספר לך קצת. דיברנו על דו גלגלי, זה אולי שליש מהעלות של מרוץ אחד שלי.

על מה אתה נוהג?

אני נוהג על באגי. זה נקרא Ultra 4, זה רכב שנוסע במדבר, עולה על קירות, הכל. דיברו על העניין של צפייה במרוץ אחד, במרוץ שעשיתי בארצות הברית היו 340,000 אנשים פיזית במקום. אני לא מדבר על 19 מדינות בלייב.

איפה אתה מתאמן בארץ?

אני עבריין, אמרו את זה קודם.

כולם עבריינים פה.

אני בגיל 50 עבריין. שכחו להגיד לך פה שגם אם היה מתקן אתה צריך כללי אימון. ברגע שאין לך כללי אימון, אתה לא יכול להתאמן ואתה עבריין. כל העניין הבירוקרטי - - -

דרך אגב, העבריינות זה החלק הקטן, הבעיה זה הביטוח. ברגע שאתה פועל בצורה לא חוקית אתה גם לא מבוטח, ושם החשיפה קטסטרופלית.

אני אגיד הכי פשוט בעולם, אני לא מתאמן. אני מגיע לאליפות עולם בלי אימון אחד. אני עומד שם עם אנשים עם תקציבים מטורפים, עם יכולות, עם אנשים שקמים בבוקר, מתאמנים ארבע שעות ואז מתחילים את היום שלהם. זה המצב. עם זאת, אנחנו מגיעים להישגים.

אם אתה מדבר על תקצוב, אין ענף - - -

איך אתה מפיק אירועים אם אין לך איפה להפיק אותם?

אני עושה ארעי כמו שהחבר'ה פה אומרים. זה עולה לי המון כסף ואני עובד כבר ארבע שנים על הקמת מסלול קבוע. אני לא רוצה להגיד לך באיזה קשיים אני נתקל. גיא אמר קודם, רמ"י זה המכשול הכי גדול שיש. מצאתי מועצות שרוצות, שטחים שרוצים, לא עוברים את רמ"י. אנחנו לא מצליחים לשנות את זה. גם ירון אמר את זה יפה מאוד. שטחים חקלאיים יש אינספור ובמקומות מצוינים, מרוחקים מעיר, בלי רעש והכל, כל מה שצריך לעשות זה שינוי ייעוד. זו בעיה מאוד גדולה.

תקצוב מהמדינה אני לא מקבל. אני רק אתן לך קוריוז, אני הגעתי לאליפות העולם לא דרך ישראל אלא דרך נבחרת אירופה. זה הדבר הכי מביש שיכול להיות למדינה שלנו. בגלל שנבחרתי לחמשת הטובים באירופה שלחו אותי כנציג אירופה לארצות הברית, לא נציג ישראל. איפה המדינה שלנו? זאת השאלה הכי טריוויאלית שצריך לשאול. איפה המדינה שלנו? אני שם את דגל ישראל גם על הרכב, גם על הבגדים, גם על הגלגל, בכל מקום, כי אני גאה במדינה שלי. איפשהו שכחו אותנו.

אמרת שצריך לבקש אז אני לא מבקש, אני דורש. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש את הדברים האלה כי זה מגיע לנו. אנחנו משלמים מיסים ומוציאים מאות אלפי שקלים בשנה בשביל לעשות כבוד למדינה שלנו, ואנחנו עושים. בשבוע שעבר חזרתי מפורטוגל, זכיתי במקום השני. זה לא משהו טריוויאלי. למה צריכים לקבל אנשים שעם כל הכבוד להם, ספורט זה ספורט. למה המדינה לא מכבדת אותנו? עופר דיבר על אלון דאי ששלוש פעמים רצוף זכה באליפות אירופה.

אני אגיד לך משהו. במדינה שלנו, בעיקר בספורט, אם אתה נחמד אז נחמדים איתך. אני אומר לכם את האמת, אחת הבעיות שלכם זה תקשורת. אם אני, שאני מייצג את הספורט בכנסת, אני עושה פה מיליון וועדות, אם הגעתי לענף הזה דרך חבר מנתניה שלקח אותי בטעות, זה צריך להיות הרבה יותר לוחמני תקשורתית.

אני הייתי באולפן שישי ובכל תכנית שאתה חולם. אנחנו כנראה צריכים להיות ככוח, כל האנשים יחד. כנראה שהיו שומעים ורואים יותר.

כנראה שלא מספיק. בסדר, מתחילים מאיפה-שהוא.

ברור, אנחנו אף פעם לא מרימים ידיים.

מתן ניר, בבקשה.

אני מתן ניר, אני יבואן ומאמן את אקדמיית המוטוקרוס בווינגייט. יש שני דברים שמאוד מקשים עלינו להתקדם. כיבואן, המדינה עשתה אותנו רשות המיסים והמשטרה. אנחנו צריכים לדאוג כל הזמן שמי שקונה הוא לא עבריין מס, אנחנו צריכים לעשות את כל פעולות האכיפה בשביל לשחרר לו אופנוע, ואז כל האחריות נופלת עלינו בחזרה. גם כשהוא רוצה להחליף את האופנוע, נופלת עלינו האחריות לבדוק את האישורים שלו להחליף אופנוע. המדינה אמרה לנו אתם החוק, אתם היבואנים, תתמודדו. אם האדם עשה עבירת מס או רכב על הכביש אנחנו נטפל בזה.

יואב, אתה יכול לעזור לי עם נושא רישוי המס והנושאים האלה? לא עכשיו, אם אני אשאל שאלה אתה תוכל לעזור לי בזה?

אני אוכל להשתדל ליצור קשר עם האנשים הרלוונטיים ברשות המיסים. זה לא מידע שיש בידיים שלי.

אוקי.

על הרוב דובר פה, עצם זה שאין בספורט שלנו את האופציה לקחת חזרה מהספורטאים את האופנועים בטרייד אין. אין דבר כזה כמו שנהוג ברכבים או דברים כאלה. אנחנו משאירים את הספורטאי עם האופנוע על שמו. אני אישית ספורטאי 20 שנים, יש לי מעל 20 אופנועים שרשומים על שמי. אם מתישהו יקרה משהו עם אחד האופנועים שלי שבחוץ, יכולים לבוא אליי. האופציה למכור ולהתקדם לחדש כמעט בלתי אפשרית. העברת רישיון זה לא ללכת לדואר להעביר או באזור האישי בטלפון. צריך חתימת עורך דין שלך - - -

גם הרכבים זה אותו דבר?

כן, כל מה שקשור בספורט מוטורי. צריך חתימת עורך דין שלך מול העורך דין שלי, בקשה לרשות המיסים לאישור להעברת בעלות, בקשה למשרד הספורט להעברת בעלות ואז אם אישרו לך אתה יכול ללכת ולקחת את האופנוע. מי יעשה את הפרוצדורה הזאת? זה בגלל לא הגיוני לדרוש ממישהו למכור משהו בכזאת פרוצדורה. רק משרד הספורט בסוף יקבל את הבקשה עם חתימות עורכי הדין, עם האימות והכל. אם עברת את הגהנום הזה זכית באופנוע משומש. רוב האופנועים המשומשים, מבחינתנו הספורטאים, זה לגריטה. סיימנו את העונה, האופנוע לא שווה הרבה ואנחנו רוצים להתקדם לחדש. אנחנו לא יכולים, זה בלתי אפשרי.

אלא אם כן אתה מודיע ש - - -

אני וויתרתי, אני מוכר אותו לכל מי שאין רישיון.

אתה צריך להודיע למישהו שוויתרת על האופנוע, אחרת לא תוכל לקבל חדש.

לא, אם עברה שנה מותר לי לקנות חדש. יש לי אחורה מעשרים שנות פעילותי כספורטאי מעל 20 אופנועים. לא מזמן המשטרה קראה לי לאמת אופנוע שנלקח מבית של עבריין. למה הוא רשום עליי? רק אני יכול לדרוש אותו חזרה.

אני מבין.

צמיגים אי אפשר לקנות, עזוב את האופנוע.

רשות המיסים ביקשה מאתנו היבואנים להיות אחראיים על מכירת הצמיגים פר רישיון למי שקונה.

יש לנו פה נציג ממשרד המשפטים? את רושמת לך נקודות? אנחנו לא רוצים להיות עבריינים, צריך להסדיר את הנושא הזה. אני יושב פה מול שולחן של עבריינים, עוד מעט גם אני עבריין שיושב עם עבריינים. זה לא נורמלי הדבר הזה.

יש מעל אלף צמיגים בגג של ספורט מוטורי שהם החליטו שהם לא מוכנים למכור כי הם לא רוצים להיות הרשות שאוכפת את נושא מכירת הצמיגים לבעלי רישיונות. רשות המיסים מבקשת שכל צמיג שנמכר יתועד לאיזה אופנוע, שלדה ומנוע. אתה לא יכול למכור את זה ולעשות רישום כל פעם. הם אמרו שהם לא מוכרים יותר צמיגים.

נעבור לעבריין הבא. יש לנו עוד עשר דקות אז אנחנו חייבים להיות זריזים. איתי דור, בבקשה.

אני הבעלים של המסלול היחיד בארץ בווינגייט. אני עובד בהונדה כיבואן. בכובע של הונדה, השבוע שחררתי אופנועים לקבוצת ספורט, קבוצת רכיבה, וקיבלתי אחרי כמה ימים שובר מהמכס על הפרס מס למיסוי מלא. התקנה לא עודכנה ב-2016 לספורט מוטורי ועכשיו אתה צריך לשלם מאות אלפי שקלים כאילו זה רכב ציבורי שנוסע בכבישים הציבוריים. זה אחד.

שנית, לגבי המסלול, אני יזם פרטי. לא קיבלתי עזרה מהמדינה, הקמתי מתקן ב-2.5 מיליון שקלים. המתקן לא מצליח לתפעל את עצמו, רק מבחינת התפעול השוטף, עזוב את ההשקעה. הוא לא מצליח להחזיר את עצמו. אני חושב שהמדינה צריכה - - -

מה הסיבה? אם אין לנו מתקן אחר, איך הוא לא מפוצץ ברוכבים?

עלויות. למתקן יש בערך 350-400 לקוחות, אלה האנשים שבאים להתחרות שם.

אבל דיברו איתי פה על אלפים.

אולי אלפים נוסעים, אבל - - -

אה, אתה לא יכול להכניס בלי רישיונות.

זאת אומרת שילד בן שש לא יכול לבוא.

זה לא קשור, רוכב לא יכול להתאמן ארבע פעמים באותו מקום. אם הוא משלם 19 שקלים לקוב מים, הוא צריך לגבות את זה ממישהו. זה משהו לא סביר. שאלת על איטליה, אז הם לוקחים מהמאגר, שואבים מים ומשקים את המסלול עם 500-600 קוב.

והארנונה מטורפת. למה אני צריך לשלם ארנונה על כל השטח הזה? אני מגיע לאירועים רק לשטח צפייה, למה אני צריך לשלם על כל המטראז' הזה ארנונה? זה הזוי.

רגע, אני רוצה להבין משהו. מכון ווינגייט הולאם על ידי המדינה. כלומר כל השטח של מכון ווינגייט הוא מדינת ישראל, נכון?

אבל איתי משלם שכירות וארנונה נפרדת.

תדבר איתי אחרי זה אישית, אני אבדוק לך את זה. זה נשמע לי מאוד מוזר.

זה לא מוזר.

יואב, אתה מכיר את זה?

עיריית נתניה מחייבת.

מה זה קשור לעיריית נתניה? ווינגייט משלמים ארנונה.

היא תחת השיפוט של נתניה. הקמתי עד היום את שלושת המסלולים החוקיים בישראל, הראשון בבית שאן, השני הוציא לי את המיץ בחדרה. גם בווינגייט זה מאוד קשה ואני לא יודע איך רוצים לגייס יזמים לתחום.

ניצן, תיקחי את הטלפון של איתי, אני אדבר אתו אחר כך אישית. אני רוצה לבדוק את הנושא הזה. מיכאל, יזם בתחום, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד לך שהמדינה נהנית ממיליונים במיסים על חלקים שמגיעים לרכבי ספורט והרכבים האלה בסוף מוכרזים כלא חוקיים כי לא נותנים להם להתחרות כמו שצריך והבירוקרטיה אוכלת אותם.

אני מבין. מיכאל, יש לי עוד שלושה אנשים שביקשו לדבר. בבקשה בקצרה. לירן רוזן, בבקשה.

אנחנו מפיקים ימי מסלול, את אותם אימונים, וגם תחרויות. אני רוצה לתת זווית אחרת שאולי לא דיברו עליה פה. זה אולי לא קשור ישירות לספורט, אבל זה קשור לבטיחות. יש המון רוכבים שנהרגים בכביש הציבורי והם מצאו מקום מעולה, את כל ההשתוללויות שלהם או לקבל תרבות נהיגה, אצלנו במסלולים. המסלולים האלה חווים קשיים בירוקרטיים.

דובר פה על זה שעולה הרבה כסף לבוא לאותם אימונים. אנחנו יוצרים את מחיר הכרטיס מתוך נגזרת של עלויות, שהרבה מזה בגלל בירוקרטיה שקיימת. הדבר הזה גורם לאנשים לרכב בכביש הציבורי. אתה מכיר את המספרים של תאונות הדרכים יותר טוב ממני. זה גם נושא כאוב מאוד ואתם יכולים לפתור אותו על ידי מימון נכון שיעבור בצינורות המקובלים ובסוף יכניס תרבות נהיגה ספורטיבית במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. עמית עידן, בבקשה.

אני רוצה לדבר על האינדורו, זה אולי הענף הכי פופולרי בספורט המוטורי.

זה סוג של אופנוע?

לא, זה ענף שטח, רכיבה פתוחה.

זה מתחלק באופנועים לאספלט ושטח. אינדורו זה הענף הכי גדול, ענף שטח שאתה רואה גם בתחביבים של אנשים בפרטיים. יש אלפים על אלפים.

אנחנו מדברים פה על מיסוי, 19% ומיסוי לספורט, אנחנו בכלל מדברים על מוטוקרוס. כל הענף הזה הוא בכלל לא במשחק הזה. אנחנו משלמים מיסוי מלא. כשאני קונה אופנוע לאינדורו, זה בכלל אופנוע צהוב. אני קונה אופנוע ב-80,000 שקלים שבמוטוקרוס אני יכול לקנות בסביבות 40,000-50,000 שקלים, אותו אופנוע בדיוק. אחד צהוב ואחד אפור. אלפים נמצאים בענף הזה.

מה הסיבה שבמוטוקרוס יש אפור ובאינדורו אין?

לא יודע, תענו אתם.

באינדורו האופנועים מגיעים עם תקינת כביש, עם רישוי צהוב. לפי החוק יש לו רישיון רכב במשרד התחבורה. במקביל, בעבר היו מייבאים אותו גם ברישוי אפור וגם ברישוי צהוב, את אותו כלי בדיוק שאחד עולה 40,000 ואחד עולה 80,000 כי אחד עם רישיון תחרותי שמותר לו לנוע רק במסלול ולהתחרות והשני עם רישוי שמותר לו לנוע בכל מקום.

והורידו את זה.

הורידו את הרישוי האפור בגלל הפרוצדורה, בגלל שאין לאינדורו מסלול לאימונים ולא רוצים לייצר עוד עבריינים. הורידו את הייבוא של כלי אינדורו ברישוי אפור. אם הייתה אופציה לאשר מסלול אינדורו לאימונים, היה אפשר לאפשר ייבוא של האופנועים האלה ברישוי אפור ובעצם להקל בעלויות על כל אותם אלפי ספורטאים שעוסקים באינדורו.

זה עיקר הבעיות שלנו. הבעיה התקציבית שלנו הרבה יותר חמורה מהמוטוקרוס, לנו אין מסלולים וגם לא יהיה לנו מסלול ארעי כי אנחנו ארעיים. ברגע שפתחתי את הדלת אני בטבע, אני כבר ארעי.

אחרון חביב, רועי קליין.

שלום, אני רועי קליין, בעלים של מסלול בגיתית שבבקעת הירדן. אנחנו בניסיונות ומלחמות מול המועצה וכל הגורמים לנסות לעשות את המסלול חוקי. מקשים עלינו מכל הבחינות. עד שנתנו לנו אישור בעלות על הקרקע הוציאו לנו את הנשמה, שלחו אותנו למינהל אזרחי, למועצה - - -

איזה מסלול זה?

מסלול מוטוקרוס. יש יזמים, יש אנשים שמנסים לעשות, פשוט מונעים את זה מהם, לא מאפשרים להם.

אני מבין.

אם אפשר עוד מילה קטנה על הגיל.

דיברנו על הגיל. עומר שושני, בבקשה. סליחה, אני חייב לסיים.

אני חושב שבגדול אם אנחנו צריכים לארוז את כל הדבר הזה, מדובר על הנגשת הספורט. זה הספורט היחיד שאינו מונגש. כל הזמן נוצרת סיטואציה שהספורטאים דוחפים את הספורט, ובעצם המוסדות שנמצאים מולם לא מצליחים לייצר עבורם שום ספורט. הדבר הזה אבסורדי. יבואנים גוררים את הרגליים שלהם כי הפרוצדורה מסובכת, כי הבירוקרטיה גדולה עליהם. הם לא כמו בכל העולם, תומכים, מפרסמים ושמים כסף כי זה לא משתלם להם.

יש גופים מתוך מכלול הגופים במדינה, מספיק שאחד מחליט לעשות שרירים, אין ספורט. אתה לוקח אופניים, מישהו בקק"ל הוא כנראה רוכב אופניים שמקבל החלטות, אז יש שבילים של רכיבת אופניים. יש שבילים מסומנים לרכיבת אופניים, זה לא הורס את העצים, זה לא הורס את היער, אין עם זה בעיה.

זה לא נכון כי בתל חדיד הכניסו טרקטורים, הורידו עצים ושברו סלעים בשביל לעשות.

אמרתי את זה בציניות. בעם שיש לו שטח חקלאי בשנת שמיטה, האדמה עומדת, אי אפשר לקחת טרקטור למשך שנה על 15 דונם שעומד עם קוצים, לשים כמה ערמות, האדם מתחייב ונותן ערבות שהשטח חוזר, שטח פרטי של אדם. אי אפשר, אתה לא מצליח לעבור את המחסום הזה. יושבים לך אנשים ברשות המיסים שההסתכלות שלהם היא לא לטובת הספורט או הכלל, אולי הם עומדים ביעדים שאני לא מבין אותם. זה דבר לא הגיוני.

הנושא הזה של הצמיגים שאין עליו מיסוי, הם מחליטים שהם רוצים לבודד אותו כשהיבואן יוודא שלמשה יש רישיון כדי למכור לו צמיג שאין עליו בכלל מיסוי.

אנחנו חייבים לסיים.

אמרת שאם לא נילחם אז - - -

תגיד מילה.

זה כמה מילים, אבל אני חייב להגיד אותם. כולם פה מדברים על הקושי עם רמ"י ודברים כאלה, אז אני את הקושי של רמ"י בתור יזם עברתי. מצאתי קרקע חקלאית אבל פרטית בטאבו בפתח תקווה, הגשתי את כל האישורים שאפשר להגיש - - -

אם היא פרטית בטאבו אתה לא צריך את רמ"י.

בדיוק, קיבלתי את כל האישורים ועברתי את כל המשוכות. קיבלתי אישור להקים את המסלול, הקמתי מסלול, גידרתי אותו, הכנו את הכל וביום שהמסלול היה מוכן ניגשו אליי מהעירייה, ביטלו את כל האישורים ואמרו לי לגשת איתם לבית משפט. אני עושה את זה מאוד בקצרה.

כשהגענו לבית משפט יצאתי זכאי, השופט זיכה אותי ואמר שאני זכאי להקים את המסלול. העירייה לא קיבלה את זה והם לוקחים אותי שוב לבית משפט. מעבר לכל הכספים ששפכתי על המסלול, יש עכשיו את ההוצאות המשפטיות על זה.

אני מבין. אני אקבל ממך את הכל אחר כך באופן אישי ואנסה לעזור לך, אנחנו חייבים לסיים. אני מודה לכם שהגעתם לכנסת. אני מבין את הבעייתיות שיש לענף המדהים הזה. מדובר על הרבה מאוד ספורטאים שמתאמנים. זה שהמדינה לא יודעת שהם מתאמנים זה דבר אחד, אבל הם מתאמנים.

דובר פה על הרבה מאוד משפחות שמשקיעות הרבה מאוד כסף וחייבות את העזרה של המדינה. אני מבקש בסיום הדיון הזה לפנות למספר משרדים, משרד האוצר ומשרד המשפטים. בנושא המתקנים לפנות לרמ"י ולבקש לא להחריג את המגרשים כספורט מוטורי אלא כספורט. אם מאפשרים לספורט להיבנות על שטחים חקלאיים, שזה יהיה אפשרות גם לספורט מוטורי כי נכון להיום הבקשה היא שיהיה כתוב ספורט מוטורי וזה לא הוגן.

אני באופן אישי אפנה לרמ"י ואקיים איתם דיון בנושא הזה למען הספורט. למען הספורט המוטורי צריך לעשות החרגה של שטחים חקלאיים, אחרת אנחנו לא נוכל לבנות מתקנים לספורט מוטורי, למוטוקרוס או ענף אחר.

לגבי רשות המיסים, לשנות את התקנה ולאפשר לארבעה כלים מאושרים עם הטבות מס. זה נקרא הטבות מס אבל אין פה הטבות מס. משני כלים לארבעה כלים. היה פה דיון לפני שהגעת לגבי הבעייתיות של שניים. גיא אטיאס יכול להסביר לך. חייבים לפנות לרשות המיסים ולפתור את הנושא הזה, אחרת אי אפשר להתקדם וכולם עבריינים.

הנושא השלישי הוא הגיל. אני פונה למשרד הספורט, יש בעיה עם הנושא של הגילאים. יש פה הרבה מאוד רוכבים שמתחילים בגיל ארבע להתאמן ועד גיל שמונה הם נחשבים עבריינים. צריך להוריד את הגיל לגיל ארבע, לאפשר לילדים להתאמן מגיל ארבע ולהיות מוכנים לתחרויות בגיל שמונה. לא ייתכן שגם האימונים וגם התחרויות יתחילו בגיל שמונה. צריך לאפשר לילדים בגיל ארבע להתאמן ולהיות חוקיים ולא להתחיל בגיל שמונה את הנושא הזה.

התאמת הנפחים, תסביר את הנושא בבקשה.

הנפחים היום לא מותאמים לדרישות של ה-FIM. ככלל, אנחנו מבקשים שתהיה התאמה בין התקנות לבין הרגולציה של ה-FIM שמתעדכנת כל הזמן. פשוט צריך להצמיד את זה, שההצמדה תהיה על בסיס העדכונים של ה-FIM.

הדבר האחרון זה נושא של הכנות אולימפיות. לפנות למשרד הספורט ולבקש להכניס את הענף המוטורי להכנות אולימפיות כמו ענפים אחרים. מדובר בסך הכל על 20 ספורטאים בשתי ההתאחדויות, זה לא משהו בשמיים. חייבים לעזור להם כי הם מייצגים את המדינה עם דגל ישראל ומגיעים להישגים.

אני מבטיח לכם שיהיה דיון נוסף בנושא הזה, זה לא ייגמר ביום אחד. אנחנו נדבר על זה עם המשרדים הנוגעים בדבר, גם משרד המשפטים, גם משרד האוצר וגם משרד הספורט. נעזור כפי שאנחנו יכולים לעזור, ואנחנו צריכים לעזור.

אני מאחל לכולם בהצלחה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:26.