פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת הבריאות
06/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 12:30

מבצע חיסוני הפוליו - מעקב

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
עלי סלאלחה

ליאור הכט שגיא - מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

דניאל פדון - רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

רחל פיש - מנהלת מחלקת בריאות הציבור במערך הסיעוד, מכבי שירותי בריאות

עמיחי תמיר - יו״ר, ארגון הנכים זכויות נכים

דורון קוטלר - סמנכ"ל תפעול רפואי, נטלי שירותי רפואה דחופה בישראל בע"מ

צחי גרוסמן - יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ההסתדרות הרפואית

מלי קושא - אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד, קופת חולים מאוחדת


רות ברוך – ראש אגף הסיעוד בחטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית

ענת כהן שמואל

הדס צנוירט


מבצע חיסוני הפוליו - מעקב

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: מבצע חיסוני הפוליו – ישיבת מעקב. סליחה על העיכוב – חיכינו לאמצעים טכניים כאלה ואחרים. דיברנו על חיסוני הפוליו, עשינו על זה דיון ואנו רוצים לדעת איפה זה עומד הלכה למעשה, האם יש חיסון שהוא באמת מספק בקרב ילדים ונוער, ובמה דברים אמורים. קבלנו גם פניות לוועדה שהחיסונים לא מספיק זמינים בשעות שבהם ההורים נמצאים ויכולים לקחת את הילדים, שיש חלון הזדמנויות מאוד צר. באמת דיברנו בעיקר על מי שלא קיבל את החיסון, בנגיף המוחלש בשתי טיפות בין 2005 עד 2013 בעיקר בגילאי 9 עד 17 בערך כשלא היה חלק מתוכנית החיסונים. לכן מבצע החיסונים נערך גם על ידי קופות החולים ואנו רוצים לשמוע על זה בקרה. לפי הנתונים שפורסמו, הבנו שיש אחוזים מועטים בלבד של מתחסנים, כ-5% בלבד שבאו להתחסן נגד פוליו, במכבי הנתונים דומים - רק 6%. בקופת חולים מאוחדת כ-9,000 מתוך 300,000 הילדים המבוטחים שזה 3% בלבד ובקופת חולים לאומית מעט יותר מ-3% כך שהרף הוא 5%, 6%. אנו רוצים לשמוע מנציגי משרד הבריאות על מצב ההתפרצות ואיפה עומד מבצע ההתחסנות העכשווי, והאם הוא הוגדר על ידי משרד הבריאות כהצלחה או לא, ואיך אנו יכולים והאם צריכים וכמה מקרים פתולוגיים התגלו מאז. בבקשה, ד"ר ליאור הכט שגיא. אגב נכון שהנתונים הם כאלה נמוכים?

הבאתי את הנתונים העדכניים ואשמח לפרט כי כפי שאנו יודעים אנו מדברים על שני סוגי חיסונים שונים ועל קבוצות גיל שונות. אני אתן כמה שורות של רקע כללי כדי לחבר את כל הנוכחים, גם בזום וגם בוועדה. כל סיפור הפוליו הנוכחי מתחיל מדיגום ביוב חיובי באזור ירושלים, במקביל הופעת מקרה קליני, שיתוק בילדה כבת 4 נשים לא מחוסנת כלל באזור ירושלים. בהמשך דיגומי ביוב חיוביים במקומות שונים בארץ כולל במרכז הארץ, כמו בני ברק, ובצפון הארץ כדוגמה טבריה. מייד עם הידיעה על דיגומי הביוב החיוביים והמקרה הקליני של הילדה פעולות מיידיות שננקטו על ידי משרד הבריאות, הנחיות לצוותים הרפואיים כולל הדרכה והסברה ייעודיים לצוותים הרפואיים, סיעוד ורפואה, הגברת ניטור אקטיבי, גם ניטורי ביוב וגם ניטור קליני, מה שאנו קוראים לו ניטור AFP, עבודה מול בתי החולים באופן יום-יומי ושוטף לבדוק אם חלילה יש מקרים של שיתוק ילדים נוספים, התחלת סקר צואות וכל הדבר הזה כדי לזהות את התחלואה החבויה שידענו שקיימת ברגע שקיימת שראינו את דיגומי הביוב החיוביים.

בנוסף מינוי וכינוס ועדה מייעצת להתמודדות עם התפרצות הפוליו. מדובר בוועדת מומחים עצמאית בלתי תלויה עם כתבי מינוי. מיטב המומחים בארץ מדיסציפלינות שונות כמו בריאות הציבור, אפידמיולוגיה, רפואת ילדים, מחלות זיהומיות, מיטב המומחים. הוועדה מתכנסת אחת לשבע, שבועיים. בממוצע זה יוצא אחת בשבוע וחצי. מציגים בפניה את התקדמות המבצע, את הנתונים העדכניים, ודנים בסוגיות השונות שקשורות למבצע. מאחר שאין טיפול למחלת הפוליו - המחלה גורמת לשיתוק בילדים, כשהוא קורה אין לנו דרך לטפל. המיקוד הוא במניעה, כפי שרפואת ילדים יודעת לעשות ועוסקת במחלות אחרות – מניעה, מניעה ושוב מניעה. לאור זאת יצאנו למבצע חיסון - שתי טיפות 2022.

השלב הראשון של המבצע התחיל במחוז ירושלים שם התגלה המקרה הקליני של אותה ילדה וגם דגימות הביוב החיוביות הראשונות היו מאזור ירושלים. לאחר מכן המבצע הורחב לשאר הארץ בהינתן דגימות הביוב החיוביות שנתגלו משאר הארץ וההבנה שמדינת ישראל כולה היא יחידה אפידמיולוגית אחת וכדי למגר את הפוליו ממדינת ישראל אנו רוצים למגר אותו מכל המחוזות בארץ. המבצע התחיל במחוז ירושלים עם השלמות חיסונים מסיביות, רייצ'ינג אאוט, טלפונים להורים- - -

לכתחילה לא היו חיסונים מספקים. כלומר היה מחסור.

יש כיסי אוכלוסייה מסוימים אם נדבר על מחוז ירושלים בפרט – שאנחנו יודעים שהסטטוס החיסוני שלהם בתחילת המבצע היה יחסית נמוך. אתן דוגמה – הקהילה החרדית בשכונת מאה שערים אנו יודעים שיש שם כיסי אוכלוסייה שפחות נענים.

אני לא מדברת מבחינת היענות אלא מבחינת ההיצע שלכם. יצרנו קשר ולא היו חיסונים הלכה למעשה. היתה תקופה שהיו חסרים בה חיסונים. השאלה אם המצב הזה נכון גם להיום.

תכף נפרט איך המבצע קורה כי המבצע מחולק בין קבוצות גיל שונות, בין טיפות החלב של משרד הבריאות לילדים גדולים יותר, קופות החולים. יש לנו שקפים בהמשך לגבי זה. לגבי מחוז ירושלים התחלנו עם מישוג אקטיבי להורים לילדים שטרם השלימו את שגרת החיסונים. ההורים נקראו להשלים את החיסון לילדים. במחוז ירושלים בלבד – צריך הסבר רקע על שני סוגי החיסונים השונים?

עדיף להגיד כדי שנזכיר להורים שוב. יש שני סוגי חיסונים שילדים יכולים לקבל לפוליו.

החיסון המאומת IPV ניתן בזריקה 4 פעמים בשנה הראשונה לחיים. תפקידו להגן על הילד מפני ההסתמנות הקלינית מפני שיתוק הילדים. החיסון הזה לא מונע מהילד להידבק ולהמשיך להפריש את נגיף הפוליו בצואה. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לתת חיסון נוסף שנקרא OPV, חיסון חי מוחלש. ניתן בטיפות פעמיים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה וחצי בחיסוני השגרה עצמם לפני המבצע. במחוז ירושלים היה חשוב מאוד להעלות את כיסוי החיסוני ב-IPV, בכיסוי המאומת. את הטיפות, את החיסון החי מוחלש, ניתן להתחיל לתת רק עם המנה השנייה של חיסון ה-IPV. לכן קודם כל היה ריצ'ינג אאוט אקטיבי מסיבי. למעלה מ-25,000 ילדים הגיעו וקיבלו את מנת ה-IPV הראשונה. כעבור מספר שבועות, כשהיו יכולים לקבל מנת ה- IPVהשנייה, אז גם התחילו לקבל את סדרת החיסונים של ה-OPV, החיסון החי מוחלש. בנוסף לכל הפעולות שנעשו אנו מקיימים הערכות מצב שוטפות של כלל הגורמים, גם משרד הבריאות וגם מחוצה לו, כולל הקופות באופן יום יומי כמעט והדוק.

מבחינת עדכוני מעבדה שרצינו להציג לוועדה. קודם כל נדבר על הדגימות ההומניות – לבני אדם, מילדים, להבדיל מדגימות סביבתיות שאלה ניטורי הביוב שכבר אציג. יש ילדה אחת עם שיתוק שיש לה פוליו חיובי בצואה. פרט לה שיש לה תסמינים קליניים אנו יודעים על עוד 8 ילדים שהם א-תסמיניים. הגילאים נעים בין 3 חודשים עד 17 שנים. ארבעה מתוכם עלינו עליהם דרך סקר צואות של מגעים של אותה ילדה עם ההסתמנות הקלינית של השיתוק. על 4 נוספים עלינו דרך סקר צואות נוחות, אבל הצואות האלה נלקחו מילדים מהשכונות שסובבים אותה ילדה ולכן אנו מניחים שיש הקשר אפידמיולוגי בין כל הילדים האלה כי הם גרים באזור גיאוגרפי יחסית קטן ויחסית צפוף. כלומר ילדה אחת עם הסתמנות קלינית ועוד 8 ילדים ללא תסמינים אבל עם פוליו חיובי בצואה. כולם ממחוז ירושלים. חשוב להדגיש שאנחנו דוגמים צואות של ילדים באקראי גם מחוץ למחוז ירושלים, גם ממרכז הארץ, מבני ברק, מהצפון. עד כה לא נמצאו דגימת חיוביות מהסקרים האלה.

כשאת מדברת על תסמינים של אותה ילדה – אני מומחה לחקר מגפות, ואני נפגע פוליו – זה מאוד רלוונטי. אותה ילדה שאתם מדברים עליה היא עם סימנים קליניים קשים? פגיעה בגפיים התחתונות או העליונות או גם וגם?

ככל הידוע לי, גם בגפה עליונה, גם בגפה תחתונה ועם סימני שיתוק. עונה על הגדרת המקרה של שיתוק רף 1.

מבחינת דגימות הביוב, מה שאנו קוראים ניטור סביבתי. למדינת ישראל יש ניטור סביבתי של ביוב באופן שוטף כמעקב אחרי פוליו. בתקופת הקורונה המעקב הזה הוגבר כדי לדגום קורונה בביוב והרשת הזו משמשת אותנו לניטור של פוליו גם היום. יש מעקב אקטיבי מכ-15 נקודות דיגום בישראל ועוד כ-15 נקודות דיגום בשטחי הרשות הפלסטינית. מרבית התשובות החיוביות מדיגומי הביוב הן ממחוז ירושלים. הדגימה המולקולרית החיובית האחרונה היא מ-28 במאי מבית שמש, זו הדגימה האחרונה שיש. התרבית האחרונה היא מ-18 באפריל מקדרון שזו נקודת דיגום בירושלים. לאורך החודשיים האחרונים היו דגימות בודדות חיוביות מאזורים שונים במדינת ישראל - גם ירושלים, בית שמש, מודיעין אבל גם מבני ברק ומטבריה. כרגע אנו מזהים ירידה בדיגומי הביוב החיוביים מחוץ למחוז ירושלים אבל בירושלים עדיין יש דיגומי ביוב חיוביים ונראה את זה בטבלה.

זה נראה קצת מפחיד. אלה טבלאות שמנטרות לפי שבוע, לפי תאריך. רואים את נקודות הדיגום שנלקחו. צבע אדום אומר דיגום ביוב חיובי לפוליו. ירוק - ביוב שלילי לפוליו. אפשר לראות לראות איפה אנו עומדים מבחינת נקודות דיגום ביוב חיוביות. בית שמש היתה חיובית לאורך אפריל. אחרי זה מספר דיגומים שליליים אבל יש לנו דיגום מ-28.5 שהוא חיובי חלש. לא אכנס לערכי ה-CT. בני ברק – אפשר לראות מספר דיגומי ביוב חיוביים לאורך אפריל. מבחינת בני ברק לאורך חודש מאי מרבית נקודות הדיגום היו שליליות. היתה קפיצה קטנה לקראת סוף חודש מאי אבל מ-21 במאי כל נקודות דיגום הביוב מבני ברק הן שליליות.

ירושלים, האזור הפעיל שאנו יודעים שהביוב היה חיובי לאורך כל הדרך, עדיין יש נקודות חיוביות מאזורים שונים בירושלים. אם אסכם את נושא הביוב, עדיין יש נקודות דיגום ביוב חיוביות בירושלים. מחוץ לירושלים אנו כן מזהים ירידה ושיפור ניכר מהבחינה הזו.

מבחינת המבצע, מטרת המבצע שלשמו יצאנו שתי טיפות 2022 תוספת והשלמת חיסוני פוליו לילדים מגיל 6 שבועות עד 17 שנים, כדי לבלום את התפרצות הפוליו במדינת ישראל, למנוע תחלואה קלינית נוספת. בכל העולם יש תוכנית של ארגון הבריאות העולמי למיגור הפוליו מכל העולם. מדינת ישראל היא חלק מהתוכנית. זה שוב המקום להדגיש – לפוליו אין טיפול. שיתוק קליני בילד זה דבר נוראי שמלווה אותו כל חייו ולכן יש חשיבות עליונה במעלה למניעה.

למה הוחלט להפסיק מתן החיסון?

לא הוחלט להפסיק. אדייק את הפרסום שהיה, זה בחלק של ההסברה אדייק.

איך המבצע מתרחש – יש גילאים שונים של ילדים שמתחסנים. עד גיל 6 אנו מחסנים בטיפות החלב. מעל גיל 6 בקופות החולים. טיפות החלב גם הן פרוסות בין טיפות החלב של משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות או רשויות מקומיות לצד מרפאות של קופות החולים. המטרה היתה לפרוס ולהנגיש את השירות כמה שיותר על ידי כל הגורמים המחסנים כדי להנגיש את החיסונים בצורה המרבית. החל ממחצית אפריל התחיל מבצע השלמת החיסונים ברמה הארצית. התחיל בירושלים והתרחב לשאר הארץ. לקראת סוף אפריל הצטרפו קופות החולים למבצע. היה תהליך לא פשוט בנושא הסדרת התקציב. קופות החולים חיכו להסדרת התקציב, רק כשזה קרה וזה לקח זמן עם המון-המון מאמצים ואנרגיות – ק אז הם הצטרפו למבצע. מבחינת לוחות הזמנים, מבצע הוא מבצע. התקציב ניתןלזמן מוגבל מתוך מחשבה שריכוז המאמצים צריך להיעשות בזמן מוגבל אבל החיסון נגד הפוליו לא בעל תאריך תפוגה או תאריך יעד. אנו רואים את החשיבות בהתחסנות ילדי ישראל והשלמת החיסונים ראשונה במעלה וגם כשהמבצע נגמר מבחינת ההיבטים התקציביים שלו או ההתקשרויות מול קופות החולים, כמובן שהשלמת החיסונים תימשך כי הפוליו פה עדיין, ואנו מתכוונים להגן על הילדים.

פרקטית, ילדים עד גיל 6 שנדרשים להשלמת חיסון חי מוחלש פונים לטיפות חלב הם ואחיהם הגדולים מתוך רצון לא להפריד משפחות. אם יש משפחה מרובת ילדים אנו רוצים שכל הילדים ייגשו בבת אחת בשביל להקל עליהם ולהנגיש את החיסון בצורה המיטבית. ילדים מעל גיל 6 שנדרשים לחיסון החי מוחלש פונים לקופות החולים. כבר ניגע בנושא של קופות החולים כי יש פה אתגר גדול. בכל מקרה של חיסון חי מוחלש ניתן לקבל גם בטיפות חלב וגם בקופות החולים אבל ילד שצריך את הזריקה את ה- IPV את הזריקה מקבלים רק בטיפות החלב.

קצת מורכב הייתי אומרת, גם לאנשים כמונו שלקחו את הילדים שלהם והשלימו להם חיסונים. כאלה שכבר בקשר עם משרד הבריאות ומכירים ויש להם האפשרות. זה היה בשבילי מבצע מורכב יחסית. זה לא היה קל.

נכון. אנו בקשר עם קופות החולים. כל יום עד גיל 6 טיפות החלב שפרוסות. מעל גיל 6 קופות החולים וגם אנו מקבלים לא מעט פניות.

כי כל אחד צריך להבין מה צריך לפי פנקס החיסונים שלו – מי שלא אבד לו פנקס החיסונים. מי שאבד – תמתינו. אנחנו מעלים את הדיונים האלה כאן של טיפות חלב, ולא סתם העלינו את זה גם בעבר – נעלה את זה ככל הנראה גם בשבוע הבא - משרד הבריאות אמר שצריך לקבל החלטה מה קורה עם טיפות החלב, צריך לארגן את עצמו לזה. בסוף אין פה רצף טיפול, והרצף הטיפולי הזה שמתחילים בטיפות חלב, ממשיכים בקופת החולים, גורם לבעיה של מידע ואיתור מידע. מי שאיבד פנקס חיסונים, זה חתיכת אירוע במדינת ישראל היום, כי לא כל הנתונים נשמרים, בטח לא בתוך קופות החולים ואת לא יודעת מה הילד קיבל, לא קיבל, היה, לא היה, יש לבדוק ולפי זה את מקבלת את ההחלטה איפה ואז לא היה ברור שמגיעים לטיפת חלב ועושים שם את החיסון. אותנו שלחו לאיזה בית ספר בנס ציונה, את ההם שלחו לבית ספר אחר, ואחר כך אמרו לנו: לא שם. זה היה אירוע. ההשלמה הזאת היתה אירוע. גם הפסד שעות עבודה, גם לא כל אחד יכול להרשות לעצמו – זה לא כל כך נגיש. גם לקח זמן עד שקיבלנו בכלל את המידע ועד שהגיעו החיסונים. השאלה מה שונה היום ואיך אנו יכולים לעשות תרשים זרימה לאזרח הפשוט.

כשהולכים למבצע של חיסון ילדים עד גיל 17 שנים, בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת, יש פה כמות גדולה של ילדים שאנו רוצים לחסן בטווח זמן קצר, ויש להבין לוגיסטית להבין שטיפות החלב לבדן לא יכולות לעמוד בעומס הזה והיה ברור שלהכניס גם את קופות החולים. ברור שהיו פה חבלי לידה ולכן אנו מבצעים הערכות מצב שוטפות כל הזמן עם קופות החולים. גם הקופות בעצמן נרתמו ברגע שנחתמו הסכמים עם האוצר – הקופות נרתמו וגם הן בעצמן קיימו תהליך למידה מיום ליום והשתפרו. פרסו עוד שירותים, הנגישו עוד שירותים. אני אישית הייתי אחראית אצלנו על נושא קבלת התלונות והעברתן לקופות החולים לטיפול לראות שיחד עם הקופות אנחנו מטפלים בכל הפניות שהגיעו אלינו ופותרים אותם. היו חבלי לידה אבל עבדנו מול הקופות יד ביד ובצורה מאוד טובה כדי להנגיש את החיסונים, לפרוס את השירותים, להסביר לציבור כפי שתכף תראו את פעולות ההסברה שנעשו, כדי להביא כמה שיותר הורים לחסן את ילדיהם ולתת מענה לכל הסוגיות שהתעוררו. עבדנו על זה יד ביד.

בנושא המחשוב, וכל הנושא של הנתונים, זה נושא שעבדנו עליו מאוד קשה. נתוני המחשוב מהשנים סביב 2010 – לא כל הנתונים היו ממוחשבים. לקח זמן עד שמערכות - יש פער של שנים שהנתונים היו ממוחשבים אלא ידניים. יש פה עבודה מסיבית של מערכות מחשוב של משרד הבריאות מול קופות החולים, כשהמטרה היתה אחת – להנגיש את המידע גם לרופאים המטפלים וגם להורים. היתה פה עבודה מסיבית בשיתוף פעולה מדהים גם מהמחשוב של משרד הבריאות והמחשוב של קופות החולים, והגענו למצב שיש מערכת שמתקשרת – הקופות מעבירות למשרד הבריאות את המידע, משרד הבריאות מעביר לקופות והמידע חשוף להורים. גם הנושא של התדירות – מפעם בשבוע עבר לפעם ביום, כשהמידע הזה מתעדכן כל הזמן כדי שהרופאים המטפלים יוכלו לראות יוכלו לראות את המידע על המידע על התחסנות העבר של ילדיהם וגם הרופאים המטפלים יוכלו לראות את המידע גם ממשרד הבריאות וגם מקופות החולים. נעשתה פה עבודה מדהימה. חשוב לומר את זה.

הנושא של תיקוף נתוני ההתחסנות. אנחנו רוצים לחסן ב-OPV החיסון החי מוחלש רק ילדים שקיבלו את ה-IPV. הנושא של תיקוף נתוני ההתחסנות גם עליו היתה עבודה רצינית ויסודית בשילוב עם הקופות. עוד דבר שעבדנו עליו – מפות JIS. זה מפות דינמיות עם נתוני התחסנות. הן מראות לנו היכן יש דיגומי ביוב חיוביים, מה אחוז הכיסוי החיסוני של אותן שכונות שרשת הביוב מנקזת. למעשה נותנים לנו מפה חכמה לעבוד איתה, איפה למקד את מאמצי ה- - - -האקטיבי שלנו. גם רופאי המחוזות, במחוזות השונים השתמשו בנתונים האלה והם מתעדכנים און ליין כל הזמן. זה כלי שעוזר לנו מאוד למקד, איפה שהכי חסר ונדרש ושם לתת את הדגש.

מבחינת מספרים, כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, הוזמנו לארץ כ-2 מיליון מנות חיסון. גם פה היתה עבודה מסיבית של משרד הבריאות כדי להביא כזאת כמות של חיסונים לילדי ישראל שלא יחסר לאף אחד. כ-400 עמדות חיסון של הקופות במשרד הבריאות פרוסות כיום ברחבי הארץ. לא התחלנו מהמספר הזה - עבדנו קשה מול הקופות כדי להגיע למספר הזה ולהנגיש את השירותים, כולל שעות וימי שישי. במהלך המבצע ניתנו כ-144,000 מנות IPV ו-185,000 מנות OPV.

השקפים האלה מעט מורכבים אבל אסביר. מתן חיסון ה-IPV המאומת, ניתן לילדים בגילאים הצעירים האלה בשנה הראשונה לחיים עם בוסטר בכיתה ב'. פה אנו רואים נתונים על IPV החיסון המאומת גילאים שישה שבועות עד גיל שנה וחצי. מצד ימין רואים את התקדמות חיסון מפוטנציאל המבצע כלומר כל הילדים שצריכים להתחסן במהלך המבצע הם הפוטנציאל ואנו רואים את ההתקדמות, כמה ילדים מתוך הפוטנציאל חוסנו. אנו רואים שאנו עומדים על 72% מתוך פוטנציאל הילדים למבצע לחיסון IPV, 72% מהילדים חוסנו. אם נסתכל מצד שמאל, אנו רואים כיסוי חיסוני ארצי של הילדים בגילאים אלה בכיסוי ה-IPV. התחלנו את המבצע מ-81% כיסוי חיסוני ארצי והגענו ל-93%. זה שישה שבועות עד שנה וחצי. אני אדגיש – בחיסוני השגרה חיסון IPV ניתן 4 פעמים בשנה הראשונה – בגילאים חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה. במסגרת המבצע מתוך רצון להקדים ולהגן על הילדים הקדמנו את שתי מנות החיסון הראשונות לגילאי 6 שבועות ו-10 שבועות בהתאמה וגם הם כלולים פה בפוטנציאל ובכיסוי החיסוני הארצי. IPV - מעל 70% מהפוטנציאל חוסנו במהלך המבצע הנוכחי. העלינו כיסוי חיסוני ארצי מ-82% ל-93%.

חשוב לציין שגם בכיתה ב' ניתן IPV.

כבוסטר. בכוונה הראיתי פה נתוני של השנה הראשונה לחיים. זו השנה שבה ילדים מקבלים את מרבית מנות החיסון, 4 מנות.

מבחינת OPV, זה החיסון החי מוחלש, של טיפות, מטרתו למנוע הידבקות של הילד והמשך הפרשה של הווירוס בצואה וכדי למגר את הימצאות הווירוס במדינת ישראל המטרה שלנו היא לחסן כמה שיותר ילדים כדי למנוע את שרשראות ההדבקה והמשך הפצת הווירוס בצואה. חיסון ה-OPV בשגרה ניתן פעמיים, בגילאי חצי שנה ו-18 חודשים. במסגרת המבצע ובעקבות הייעוץ של הוועדה המייעצת לפוליו גם הנושא של ה-OPV, מנות החיסון הוקדמו. הראשונה לגיל 10 שבועות כמו שאמרנו עם המנה השנייה של ה- IPV, והורחב טווח הגילאים במקום עד גיל שנתיים – עד גיל 17 מתוך רצון להגן על הילדים ולמגר את התפרצות הפוליו ממדינת ישראל.

את הנתונים של ה-OPV נציג לפי 3 קבוצות גיל למען הנוחיות. הגיל הצעיר יותר – עשרה שבועות עד שנה וחצי. לאחר מכן נציג את שנה וחצי עד 9.5 שנים ולאחר מכן 9 עד 17 שנים.

OPV, גילאי 10 שבועות עד שנה וחצי. 45% מפוטנציאל הילדים בגיל הזה חוסנו ב-OPV. הכיסוי החיסוני הארצי שהתחיל ב-51% עלה ל-72% במסגרת המבצע הנוכחי בקבוצת הגיל הזו. בתור רופאת ילדים חשוב לי לומר משהו על הנושא של כיסוי חיסוני ארצי של OPV, זה חיסון שבתור רופא ילדים לעיתים קשה מאוד לשכנע הורים לחסן בו. יש לזה מספר רב של סיבות. אני לא יודעת אם יש לנו זמן להיכנס לזה כרגע אבל ההצלחה של להעלות כיסוי חיסוני ארצי מ-51% ל-72% כרופאת ילדים, זה הצלחה יפה. זו קבוצת הגיל הצעירה. ככל שאנו מתקדמים לקבוצות הגיל הגבוהות אנו רואים שהקושי הולך ומתגבר.

פה רואים נתוני חיסון OPV, גילאי שנה וחצי עד 9.5. התחסנו כ-21% מפוטנציאל קבוצת הגיל הזו במהלך המבצע. כיסוי חיסוני ארצי עלה מ-69% ל-75% ארצי במהלך המבצע עד כה.

קבוצת המתבגרים, 9 עד 17. פה ניתן משפט רקע. זו קבוצת הילדים שלא קיבלו את חיסוני ה-OPV כחלק מחיסוני השגרה שלהם. ב-2013 במסגרת התפרצות פוליו בביוב בדרום הארץ מבצע שתי טיפות דאז, רק אז הוחזר חיסון ה-OPV לשגרת החיסונים במדינת ישראל. לכן ילדים בשנתונים 2005 עד 2013 לא קיבלו את חיסוני ה-OPV כחלק מחיסוני השגרה. היינו על כ-60% כיסוי חיסוני ארצי של ילדים בגילאים הללו בכיסוי OPV ומרבית המוחלטת של אותם ילדים קיבלו את ה-OPV במסגרת המבצע של 2013 ולא קיבלו את החיסון הזה כחיסון שגרה. מסוף 2013 תחילת 2014 החיסון הוחזר לשגרת החיסונים לכן הכיסוי שאתם רואים, 61%, זה הכיסוי שהושג במבצע ב-2013. לכן יצאה קריאה להורים לילדים בגילאי 9 עד 17, שנתונים 2005 עד 2013, רובם ככולם צריכים להגיע ולקבל חיסון את המנה השנייה של ה-OPV כי במסגרת המבצע קיבלו רק מנה אחת. במסגרת המבצע קצת יותר מ-40,000 ילדים בגילאים האלה, בני נוער בגילאים אלה התחסנו שמהווה כ-5% שקיבלו את המנה השנייה. זה בהחלט מספר נמוך. ברגע שזיהינו שיש קושי רב בקבוצת הגיל הזו, מיקדנו את ההסברה להורים ולבני נוער בקבוצת הגיל הזו.

נתוני הקופות. חשוב לי לומר - עובדים בשיתוף פעולה הדוק. חשוב להדגיש. נתוני המחשוב של הקופות – הקופות אומרות שזה טיפה יותר גבוה, אבל בכל מקרה מדובר באחוז בודד. אנשי המחשוב שלנו עובדים מול אנשי המחשוב של הקופות לדייק עד הסוף את הנתונים אבל אפילו אם יש פער הוא ברמת האחוז הבודד. נתוני התחסנות של הקופות, ילדים בני 9 עד 17 – שיטת המבצע – ילדים עד הגיל הזה מתחסנים בטיפות החלב. בני הנוער הגדולים יותר, שהם המסה העיקרית מפוטנציאל ההתחסנות במבצע הנוכחי, מתחסנים בקופות החולים. אלה הנתונים של קופות החולים, לעיניכם.

עדיין הנתונים הם נמוכים. הם לא גבוהים. הרי היה יעד של 85% התחסנות אצל הילדים.

נכון. ראינו שכרגע בגילאים האלה הכיסוי החיסוני הארצי עומד על כ-61 מנה ראשונה ועוד כ-5% מאותה קבוצת גיל שקיבלו את המנה השנייה. אלה נתוני הקופות. בהחלט עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק. כאמור כל בעיות הנגישות והפריסה מקבלות מענה הדוק לפחות מאתנו מול הקופות ועובדים בשיתוף פעולה כדי לפתור את כל הבעיות שצצות בכל המחוזות.

מבחינת ההסברה, היא קיבלה פה משקל מאוד משמעותי בכל מבצע החיסונים כי היא החלק העיקרי, להסביר להורים למה צריך, מה צריך, כמה ואיפה צריך. אז קמפיין הסברה, פרסום נרחב בתצורות שונות – גם בעיתונות הכתובה, טלוויזיה, רדיו, דיגיטל, לפי פלחי אוכלוסייה שונים. מענה מותאם למגזרים השונים - גם המגזר הכללי אבל בעיקר היתה התמקדות במגזר החרדי כי אנו יודעים איפה היו התפרצויות ומיקדנו את ההסברה באזורים האלה. גם במגזר הרוסי, גם בשפה הרוסית. גילאים שונים, קהלי יעד שונים - כל אחד קיבלה מענה מתאים. ראיונות בכלי התקשורת של בכירי המשרד, הודעות שוטפות לעיתונות על מספר המתחסנים, קריאה להתחסן והצגת הנתונים בצורה הכי שקופה שיש. - - - אקטיבי להורים שלא חיסנו את ילדיהם בצורה חכמה והקצאת משאבים למקומות שבהם יש כיסוי חיסוני נמוך ודגמי ביוב חיוביים. מוקד קול הבריאות של משרד הבריאות שהיה בפריסה מתוגברת לענות על שאלות ההורים.

התחלנו מהדרכות לצוותים הרפואיים, לצוותים הסיעודיים והרפואיים. מגזר כללי – פוסטים בשפה העברית בכל האמצעים שעומדים לרשותנו – טלוויזיה, רדיו, דיגיטל. קמפיין שעלה בטלוויזיה – אני מניחה שרובכם נחשפתם אליו. טיק טוק – ברגע שזיהינו שיש בעיה עם בני הנוער פנינו גם להורים כקהל יעד אבל גם לבני הנוער עצמם. השתמשנו ברשתות חברתיות, באמצעי דיגיטל וזו דוגמה לסרטון שעלה בטיק טוק שקיבל הרבה מאוד צפיות להעלות את ההסברה.

עוד סרטונים שצולמו בשיתוף עם האגודה – נכי פוליו שמספרים את סיפור חייהם האישי ומעודדים התחסנות, גם זכו לביקורות מאוד טובות. מגזר חרדי – התמקדנו עם הסברה מתאימה למגזר, גם פליירים, פשקווילים, הודעות בעיתונים. עבודה צמודה עם הרבנים. הפצת מכתב הרבנים לתקשורת בקבוצות ווטסאפ, המודעות. שיתוף פעולה עם הרבנים בקהילות השונות כדי להגביר את המודעות וההתחסנות. סרטון תמיכה של שיתוף פעולה בינינו לרבנים. המגזר הערבי – כל חומרי ההסברה תורגמו לערבית. רופאים ורופאות מהמגזר הערבי גם שיתפו אתנו פעולה בסרטונים בשפה והם מתאימים למגזר עצמם. גם בשפה הרוסית כמובן, חומרי הסברה הופצו.

אסכם. הפוליו עדיין כאן. דיגומי ביוב חיובים במיוחד במחוז ירושלים. בשאר הארץ הרבה פחות. משרד הבריאות מקיים עבודה יסודית ומוסדרת בניהול המבצע בשיתוף פעולה טוב מאוד עם הקופות ושימוש מושכל במשאבים שהוקצו. מושקע מאמץ מאוד גדול בהסברה לציבור ובעיקר בהנגשת ופריסת השירותים הרפואיים כולל על ידי הקופות. הקופות כאן שחקן מרכזי במיוחד בחיסון קבוצות גיל בוגרות יותר. ממשיך ניטור אקטיבי ורחב היקף גם של דגימות סביבה בביוב וגם של דגימות ממקור הומני. בהמשך שיתוף פעולה בין לאומי כחלק מהמאמץ הבין לאומי למיגור הפוליו. תודה.

אני רוצה לשמוע מקופות החולים שמעדכנות אבל אנשים היום יכולים להתקשר לקול הבריאות? לא יגידו להם באיזה מצב הילד שלהם נמצא, כי אין להם גם מושג. הם לא יודעים בקול הבריאות אם יש פנקס חיסונים, אין פנקס חיסונים, מה חוסן, מה לא. לאן הורים פונים? מה ההמלצה שלנו להורים שרוצים לחסן את ילדיהם?

כאמור מתקיימת עבודה מסיבית של נושא מחשוב. מי שמתעסק בנושא של מערכות מידע מבין כמה הדבר זה סבוך ומורכב אבל התבצעה עבודה מאוד יסודית ומהירה מאוד כדי לשתף את הנתונים בין קופות החולים למשרד הבריאות ונכון להיום כל קופות החולים משדרות את הנתונים למשרד הביראות ומקבלות נתונים ממשרד הבריאות בתדירות של לפחות אחת ליום. הורה יכול להתקשר גם למוקד קול הבריאות וגם לקופה שלו כדי לברר סטטוס חיסוני. המידע עובר וזו עבודה מדהימה שנעשתה שאני מאמינה שתשרת אותנו לא רק לפוליו אלא גם להמשך.

בבקשה.

שלום, אני ממשרד הרווחה. מוקד קול הבריאות נותן לנו מענה מצוין כי רוב ילדי הפנימיות אצלנו. אין לנו כלל תיעוד ואנו מעבירים בקשות ומקבלים סטטוס חיסוני על כולם.

חשוב לי לציין את המוקד בהובלתה של טלי מאצלנו. אבל יש פה מה ללמוד כפי שראיתם. ההורים שואלים – IPV? OPV? מה מותר לתת עם מה? מה אחרי מה? אנשים מקצועיים שנותנים מענה לשאלות –ואנחנו מקבלים פידבקים מאוד טובים. הנושא של המחשוב, ברגע שהכול יתחבר ביחד, אפשר לקבל את המידע גם בקול הבריאות.

נציגי קופות החולים שנמצאים אתנו בזום. בבקשה, מלי קושא, מאוחדת.

שלום לכולם. כפי שצוין, אנו בקשר הדוק ובדיון יום-יומי גם עם משרד הבריאות, ובהמשך לדיון שהתקיים בראשותך גם בוועדת הבריאות, ביצענו מספר צעדים. ההיערכות מבחינת הקופה והקצאת משאבים גם לפיתוח מחשובי שדרש מאתנו המון משאבים ואנו כרגע מסוגלים גם לקלוט וגם לשגר את הנתונים. בנוסף, פרסנו מרפאות. יש לנו 103 מרפאות מחסנות בקופה, עם נגישות גבוהה, רק שיגיעו להתחסן. העלינו אפליקציה שיהיה נוח לחפש, יש בה אייקון של פוליו שאפשר להזמין תור. אפשר גם טלפונית להזמין תור וגם נציגי שירות עושים שיחות יזומות לאוכלוסייה כדי להביא אותם לבצע את החיסונים. במקביל עשינו קמפיינים גם ברשתות מסרונים ופשקווילים ושלחנו מסרונים מספר פעמים. אנו עסוקים בנושא הזה מאז פרוץ – ילד אחד יותר מדי ברגע שהיתה ילדה חולה וברגע שהוכרז על המבצע. לצערי הביצועים נמוכים והציבור לא מגיע. הביצועים יותר גבוהים ממה שמוצג פה אבל עדיין זה זניח לעומת האחוזים שרצינו לראות מבחינת האחוזים שרצינו לראות את ההורים מביאים את הילדים להתחסנות. אבל השיפוי הכלכלי יש לקשור אותו לא רק לביצועים אלא גם להיערכות שהיתה. הושקעו פה המון משאבים מבחינתנו כקופה למהלך הזה.

מה את מציעה?

דיברנו, קיווינו שאולי כן יהיו חיסונים בבית ספר, אולי זה יעלה את הביצועים. אבל אנחנו כבר בפתח, בסוף יוני כבר מסיימים את הלימודים. שוב - הסברה, הסברה, הסברה. כן ראינו את הקפיצה של קרוב ל-400% כשהתחיל הקמפיין בטלוויזיה אבל עדיין זה טיפה בים לעומת הביצועים שאנו רוצים לראות. הדרך זה רק הסברה לציבור, שוב - הסברה מותאמת לסיגמנטים השונים.

ליאור, למה בפוליו בשונה מהחיסונים של הקורונה וכדומה למה לא עשינו התחסנות מורחבת יותר מבחינת שעות, זמינות החיסונים, כשיש נציגים גם של קופות חולים, גם של טיפות חלב, לעשות משהו שקצת יותר מקל על האוכלוסייה גם מבחינת ההבנה של מי צריך להתחסן, מה צריך להתחסן, וגם מבחינת זמינות השירותים של זה? כי זמינות השירותים גם בטיפות חלב וגם בקופות ולים לא גדולה לנושא הזה.

אני חייבת לומר שבגלל כמות הילדים שנדרשת להתחסן במסגרת המבצע הזה רצינו כמה שיותר לפרוס את השירותים. כן בירושלים לדוגמה היה מרכז עירוני ביד שרה שהופעל גם על העירייה בשיתוף גם הקופות וגם משרד הבריאות שעבד יפה מאוד. בשאר המקומות בארץ אנו רואים שגם הקופות עצמן – רואים את זה במספרים – לא מגיעים מספר הילדים שהיינו רוצים, והרעיון היה לפזר את פריסת השירותים כמה שיותר נרחב וכמה שיותר שעות. איפה שהתחלנו ואיפה שאנחנו היום זה מקום אחר. יש כל הזמן עבודה שנעשית. גם טיפות חלב של משרד הבריאות שהרחיבו שירותים, הרחיבו פריסה, ימי שישי, וגם הקופות. לגבי הקופות, אני אישית בקשר שוטף איתם ביום יום אבל צריך לקבל גם את האינפוט שלהם על הנושא של הגברת הפריסה, הנגישות ושעות הפתיחה. אני כן יודעת שהם עושים עבודה מאוד יסודית בעניין.

בבקשה.

חשוב לציין שמעל 95% מהתלמידים בכיתות ב' עד ט' בבית הספר היום מחוסנים ב-IPV. אני מדבר על האזורים שאנחנו משרתים. אני מנהל השירות בנטלי אבל הנתונים הארציים גם של חברת- - - וגם של משרד הבריאות הם די דומים. כלומר לא אלמן ישראל. יש מעל 95%מהתלמידים בכיתה ב' עד ט' היום שמחוסנים בממוצע ארצי. זה מהעבודה שלנו עם משרד הבריאות ביום יום, עבודה רוטינית בבתי ספר.

בבקשה, מכבי.

שלום. קודם כל, ההיערכות היתה מאוד ארוכה, כי התחלנו את זה לפני פורים. המקרה הראשון של החשיפה של הילד החולה, כאילו איבדנו את המומנטום. המומנטום היה צריך להיות במיידי. ההבנה של החשיבות של ההתחסנות היתה בשלב הזה. זה דבר אחד לגבי ההסברה. אני מרגישה שבמבצע צריך לשים את כל הביצים מהר ומייד וזה לקח קצת זמן גם במשרד הבריאות וגם אצלנו בקופות עד שהנושא התחיל, וכשזה התחיל הית הסברה אבל אז הגיע שטראוס והגיע עוד מקרה ועוד דבר אחר, וזה כאילו הסית את המקום של הפוליו. לצערי הרב זה לא תפס את הציבור. עד היום הרבה מאוד אנשים לא מבינים שהם צריכים 2 טיפות כפול 2 לכל ילד. באמת כולם צריכים לבוא להתחסן. ילדים בני 9 עד 17 כולם צריכים חיסון. לא צריך לשאול אף אחד. אף אחד לא מחוסן בשתי מנות פוליו. כמה שניסינו להסביר את זה, זה לא תפס ולא כולם הגיעו להתחסן.

במכבי השלב הראשוני היה כשהיתה הסברה יותר גבוהה, הצלחנו להגיע לאוכלוסייה יותר גבוהה. אנחנו פתחנו רק בשעות אחר הצהריים. לא פתחנו- - -

אם זה היה בבתי הספר, זה היה עדיף? פשוט להגיע לבתי הספר. אז למה לא עושים את זה בבתי הספר? למה עוברים ילד-ילד עם הפנקס מההורים עם אישור הורים, עושים מבצע התחסנות בבית ספר ומסיימים עם זה פעם אחת ולתמיד?

זו אמירה שדיברנו עליה כבר מההתחלה. היתה החלטה של משרד הבריאות שעושים את זה בקופות. כשאומרים לנו משהו אנחנו יודעים להסתער ולעשות. לצערנו הרב האוכלוסייה הגיעה אבל מעט והיום עוד יותר מעט. אנחנו פתוחים. עשינו הרבה מאוד צעדים בתוך מכבי, עשינו אוטומציה לכל מי שצריך חיסון – יש לנו כ-400,000 ילדים שצריכים חיסון. פנינו לכולם באוטומציה ראשונה ואחר כך באוטומציה שנייה ובאוטומציה אפשר לקבוע תור במיידי והתורים הם אחר הצהריים. ובהתחלה כשהיתה דרישה הזמינות לא היתה מספיק טובה, פתחנו יותר זמינות, אבל עכשיו יש פחות אנשים שמגיעים ואז מורכב מאוד להשאיר את הזמינות ברמה גבוהה כשאנשים לא מגיעים. היתה תחושה שיהיה קצת יותר. משום מה זה ירד. כנראה שגם הקמפיין בטלוויזיה לא עשה את שלו. בבתי הספר זה הדרך הכי הגיונית לעשות את החיסון.

מה המניעה – בעבר עשו חיסונים, גם היום עושים חיסונים בבתי הספר. למה לא עושים את זה בבתי הספר?

זה נושא שדנים עליו המון. יש פה גם נציג שיכול לפרט עליו יותר. זה דבר שעלה לדיון לא פעם אחת. יש פה כמה נקודות. אחת, הנושא של תשאול. כאמור חיסון ה-OPV יכול להינתן רק לילד שיש לו – עם החיסון IPV השני. אבל ילד עם דיכוי חיסוני או שמבני מבני ביתו נמצא עם דיכוי חיסוני לא יכול לקבל את החיסון החי מוחלש. זה דבר שצריך לתשאל וזה אחת הנקודות המרכזיות במבצע הזה. צריך איש מקצוע יסודי שיתשאל את ההורים.

אי אפשר לעשות מבצע חיסונים – שמגיעים אנשי המקצוע לבית הספר, פותחים את בית הספר, היום בראשון ושני בבית ספר כזה, שלישי רביעי בבית ספר אחר, סוגרים את כל העיר תוך כמה ימים ומנסים לעשות קצת יותר מסודר? במיוחד כשאנט יודעים שזה מורכב?

שוב, הנושא הזה קיבל המון דיונים והמון דעות כאן ולכאן. אפרט את האתגרים והקשיים כדי שתבינו שזה לא משהו שנשאר בחלל האוויר. יש הנושא של תשאול ה-OPV. יש הנושא של פריסת הגילאים. זה בתי הספר, כיתות א' עד כיתות ט' – אין מענה מעבר לכך. הנושא של חיסוני השגרה – האחיות שעובדות בבתי הספר על ידי החברות נותנות שירותי חיסוני שגרה שלצערי גם נפגעו בתקופת הקורונה ומשלימות חיסוני שגרה ופעולות פרטיות אחרות ואם אנו מסיטים את כולם בבת אחת כפי שדיברנו, כפי שהיושבת-ראש הציעו וכפי שהצענו בדיונים, יש פגיעה במקומות אחרים, והשמיכה הזאת קצרה ומאיפה שנמשוך אותה יש לזה השלכות לכאן ולכאן.

אבל אם כבר מגיעים ורואים שיש חוסר בחיסונים נוספים – אנחנו למשל קיבלנו עוד חיסון על הדרך שלא ידעתי שחסר לנו בכלל בארסנל ואני מהמקפידות – חושבת שאני מקפידה. ולא מזמן עברנו את הקורנה. גם בקורונה השאלה הזאת נשאלה – למה לא מחסנים או מציעים את זה בתוך בתי הספר. מחרתיים יהיה אבעבועות קופים, מחר משהו אחר. יש לנו בתי ספר שהם כלי מצוין. פעם היו אחיות בבתי הספר. כבר לא נמצאות וחבל כי יכלו לעשות אחלה עבודה עם מגוון דברים שהיום אנחנו נתקלים בהם בבתי הספר ולא רק חיסונים. התיעוד יכל להיות מסודר. אנחנו טיפה מורידים מעצמנו דברים. מילא היינו מורידים ומכניסים למערכת סדורה אחת אבל אנשים עוברים בין קופות כי יש תחרות בין קופות, ויש טיפות חלב שנמצאות בתוך קופות החולים ויש כאלה שמחוץ לקופות החולים, ואנשים עברו מקום מגורים ויש טיפות החלב של משרד הבריאות שהממשקים שם עדיין לא ממשקים של העברת מידע מסודר לקופות החולים. אז יש פה בעייתיות שצריך פעם אחת לעשות סדר. אנחנו נתקלים בזה כל פעם בחיסון כזה או אחר ושאלנו את זה גם בקורונה וגם בחיסונים אחרים, למה אנו לא עושים סדר בנישה הזאת. הרי בתחום של גילאי ליגה עד 3 במשרד החינוך הבינו שצריך לאחד הכול וגילאי לידה עד 3 לשים תחת משרד החינוך, תחת אותה מעטפת כדי לייצר רצף חינוכי. פה אנו רוצים לייצר רצף טיפולי שיהיה מישהו שיטפל בילד מגיל ילדות ואילך. אני לא מצליחה להבין את היתרון של טיפול החלב. אם זה היה ניתן לכולם ובנגישות מקסימלית, הייתי מצליחה להבין אבל לא כך הדבר. משרד הבריאות מחזיק לדעתי כ-60% של טיפות החלב בישראל, וגם הנגישות והפריסה שלהם לא בצורה מקסימלית של צמצום פערים ושוויון לכולם. השאלה אם אנחנו לא מפספסים פה הזדמנות לעשות סדר, במערכות המידע, שידברו עם כולם. זו הזדמנות.

כפי שאמרת, כולנו מסכימים שיש פה הזדמנות והרבה מאוד נקודות. היה חשוב לי להציב גם את האתגרים. כולנו היינו רוצים שיהיה אחוז התחסנות יותר גבוה ויש פה אתגרים גם מהבחינה של מערכת החינוך. אזכיר את תחילת נמבצע, אפריל היה חודש כמעט לא מערכת חינוך – פסח, פסחא, רמדאן. מערכת החינוך כמעט לא פעלה. יש פה אתגרים. אנחנו עובדים על זה וזה מנעד זה הרבה יותר רחב רק ממבצע חיסוני הפוליו ובהחלט נעשית עבודה מהותית בנושא הזה.

אני לא מאשימה אותך – יש אנשים מעליך, אבל למשרד הבריאות אין תשובות בנושא. העלינו את הנושא של טיפות חלב לדיון כבר פעם אחת ונעלה את זה בהמשך. שאלנו על נושא ההתחסנות פעם אחת גם בקורונה וגם כאן. אני חושבת שיש פה עבודה קלה מדי שמשרדי הממשלה עושים ולצערי זה בא על חשבון בריאות הציבור. אני אומרת כי משרדי החינוך והבריאות צריכים להיות בתוך זה. צריך לקבל החלטות שהן לפעמים חד פעמיות אבל הן מסדרות את המערכת. אגב אני לא חושבת שהפמיו של כל המערכות האלה שמחסנות - נטלי – לא חושבת שצריכות להישאר רק כאחיות מחסנות. יש להן הרבה מה לתת לילדים שלנו בתחום בריאות הציבור, להרבה ילדים עם הפרעות קשב וריכוז במערכת, עם זיהוי של הפרעות אכילה, עם טיפול במגפה הנפשית ששוטפת את בתי הספר. צריך לחזור לבסיס חזרה לאחיות בבתי הספר, אנשי בריאות, מקדמי בבריאות בבתי הספר, מה שלא קיים כיום. ככל שנציל את הילדים שלנו מוקדם יותר ונזהה את הגורמים, ויהיה מי שיישב איתם בתחומים האלה בגילאים צעירים יותר, נוכל לחסוך הרבה דברים בעתיד. זה דיון בפני עצמו. אבל דווקא בנושא החיסונים זו הזדמנות כי אנחנו רואים את ההיענות החלשה. גם זמינות שיחסית נמוכה, וגם בלבול אדיר בין קופות חולים לטיפות חלב. יושבים פה אנשי מקצוע סביב השולחן שלא יודעים את ההבדל, מאיזה גיל אתה הולך לקופת חולים למרות כל ההסברה, וההסברה הכי טובה שמשרד הבריאות לא יעשה, אין מה לעשות – יש פה קהלים שונים, זרמים שונים במדינת ישראל, אוכלוסיות שונות. אי אפשר לדבר לכולם באותה שפה. יש כאלה שהם דוברי אמהרית. לא בטוח שקמפיין שתוציאו ולא תעבירו אותו לשפות השונות גם אם זה רק בכתב וגם אם זה באמצעים דיגיטליים שלא כולם חשופים להם, לא בטוחה שכולם יראו את זה. אני באה מעולמות השיווק של קופות החולים. אני יודעת – זה קשה, ומה לעשות – משרד הבריאות לא בודק את קופות החולים ואת טיפות החלב אם באמת הפיצו את הבשורה בכל השפות, בכל ההיבטים. זה לא נבדק, זה לא נאכף עד הסוף. פה אנחנו מפספסים ולצערי זה בא על חשבון בריאות הציבור.

בבקשה.

לצערי כשאני מסתכל על הנתונים – המבצע הזה פשוט נכשל. 5% מאוד לא סגניפיקנטי. חיסון הוא חיוני ומי שלא חוסן בו, תכל'ס לא חוסן. לכן אני חושב שהדברים שאומרת חברת הכנסת סילמן צריכים להגיע לשר, לקובעי ההחלטות, למנכ"ל המשרד כדי לקדם את המבצע הזה כי הוא חשוב לכולם. תודה.

אני חושבת שאמרנו את זה כאן כמה פעמים, גם בחיסוני הקורונה. לפעמים אנו מבזבזים זמן מיותר, אנרגיות מיותרות ומשאבים מיותרים – שאם יש מי שרוצה – אני לא אומרת להכריח, אבל אם יש מי שרוצה ויש לזה נגישות בצורות מסודרות יותר, אפשר להנגיש את השירותים. בסוף זה עולמות של בריאות. אומרת ד"ר הכט – מי שנפגע מפוליו, השיתוק הוא קבוע, הוא תמידי. זה לא משהו שאפשר לטפל בו. אני לא חושבת שיש מי שרוצה למצוא עצמו חלילה במצב הזה. לנו בתור מחוקקים שיש לנו את האחריות הזו יש לשנות פה סדרי עולם בכל העניין של הרצף הטיפולי של ילדים ונוער גם בחיסונים ולא רק בחיסונים - בכל שגרת הטיפול. דיברנו על דיכאון אחרי לידה שנשים ממלאות שאלונים בטיפת חלב. ואם משהו לא בסדר? אנחנו בטוחים שהרופא המטפל בקופת החולים או הרופאה המטפלת יודעים מזה? לא. לכן יש לנו בעיה עם זה.

נמצא אתנו בזום פרופ' גרוסמן. בבקשה.

שלום. אני שומע את הדיון. אני כמובן יושב בוועדת הפוליו העליונה ואי שותף לתהליכים ולהחלטות שמתקבלות. אני חייב לומר שכואב לי הלב כי אני משווה את מה שקורה עכשיו לשני מהלכים מוצלחים שהיו – התחסנות נגד קורונה שהמערכות פעלו אחרת לגמרי, וגם ל-2013 כשהיה צריך לחסן ילדים כשהממצא היחיד היה בביוב. אף ילד לא היה פגוע ב-2013 והצליחו תוך פרק זמן קצר לחסן מאות אלפי ילדים בצורה מדהימה. אני חייב לומר שנקודות הפתיחה הפעם היו קשות, משום שיש עייפות של הציבור מהקורונה ומהחיסונים של הקורונה, וגם יש ירידה באמון במשרד הבריאות. מי שבוחן מה שקורה בחיסוני השגרה רואה שבשנתיים של הקורונה יש ירידה שמבחינתנו היא משמעותית. אמר פה מישהו 95%. זה כבר לא נכון בחלק גדול מהחיסונים. אנו מזהים ירידה מאוד מדאיגה שנובעת בעיקר מעייפות ומירידה באמון – שני הרכיבים הללו.

אנו חושבים שהיו פעולות, למרות שהיו כוונות טובות מאוד מצד אנשי המשרד, להתמודד עם המשימה הזאת. למרות שהיתה כוונות טובות מאוד מצד אנשי המשרד להתמודד עם המשימה הזאת, ההתמודדות הזאת לא הצליחה לדעתי. אנו חושבים שהיו שלבים קריטיים שלא בוצעו כמו שצריך למרות כל הדיווחים האופטימיים ששמענו בדיון הן ממשרד הבריאות והן מנציגי הקופות. ההתגייסות של הקופות למבצע הזה היתה שונה בתכלית מההתגייסות שלהם לקורונה. מי שזוכר איך הקופות התחרו אחת בשנייה בריץ' אאוט למבוטחים - לא רואים את זה עכשיו. יש רושם שקשה להשתחרר ממנו שמצוות אנשים מלומדה – שלחו סמ"סים פה ושם, העמידו מוקד טלפוני. בזה נגמר הסיפור. המשימה היתה כבדה פי אלף ממה שאפשר היה להשיג באמצעים כאלה. זה מחזק אצלי את מה שיושבת-הראש אומרת מתחילת הישיבה. אני מבחינה אישית ואני חושב שגם האיגוד שלנו יחבר נייר עמדה ברוח הזאת. מבחינתי מה שקרה בפוליו הוא קו פרשת המים מבחינת איפה צריכות להיות טיפות החלב. אם בעבר סברנו שמבחינת השוויון בבריאות וכדי להגיע לפריפריה, שאין בה תחרות קופות וכן הלאה, יש להשאיר את המיניסטריון כאחראי על מתן השירותים, אני אישית לאור מה שקורה עכשיו משוכנע הפך. אני חושב שזה קו פרשת המים. הקופות, למרות מה שנאמר פה על שיתוף פעולה הדוק וישיבות יום-יומיות – הקופות לא היו מגויסות, וכשקופות לא מגויסות ומשרד נלחם כמעט לבדו בסיפור הזה, קורות כל התקלות – אז אין הנגשה של המידע מה זה פנקס חיסונים שלם. יש בעיית זמינות תורים עד רגעים אלה. אני שומע כל הזמן דיווחים על בעיה בקביעת תורים, בהנגשה. הקופות יודעות לתפקד מצוין כשזה עליהן כי הן מתחרות אחת בשנייה. זה מה שמבטיח את השירות המעולה. לעומת זאת ברפואה שהיא בידי המשרד, שלא צריך להתחרות עם אף אחד, תמיד יימצאו התירוצים. תמיד יימצא התירוץ, למה זה לא עבד ולמה ההוא לא עבד. הבעיה בסיפור של הפוליו היא לא עוד קמפיין או פחות קמפיין. אם קופות החולים היו אחראיות על המבצע והיו צריכות להראות למבוטחים שלהם שהן מחסנות יותר מהקופה השנייה זה היה מבטיח את הסיפור בשלמותו כמו שהיה בקורונה. אנחנו זוכרים איך הקופות התחרו ביניהן לגבי מי מחסן יותר בקורונה. כך שרתימת הקופות פה – ואני מודע לכל מה שהיה מאחורי הקלעים. אני מודע לכך שהיו קשים תקציביים ושהקופות לא הסכימו להצטרף עד שיובטח התקציב וכן הלאה. אנו מכירים כל מה שהיה מאחור, אבל בסופו של דבר רתימת הקופות למשימה הלאומית הזאת – ואני לא אומר מי לא רתם כדי לא לכתוב פה כתב אישום, אבל הירתמות הקופות או רתימת הקופות – תחליטו איזו מילה אתם בוחרים - לא היתה אופטימלית, ואו אז למול נתוני פתיחה של עייפות, של ירידה באמון במשרד הבריאות המשימה מורכבת עד כמעט בלתי אפשרית ואנו רואים את המספרים -4%, 8%. אלה לא מספרים שאנו חולמים עליהם ואני חושש מאוד שהתוצאות כאלה, כאשר יגיע האתגר הבא ומשרד הבריאות יצטרך להתמודד עם מחלה זיהומית אחרת , הכישלון הזה עלול לרדוף את המשרד. כי כל היושבים בחדר הזה תומכים בחיסונים אבל תזכרו שמחוץ לחדר הזה וברשתות יש המונים – לא מספרית – אבל עם קול של המונים שהם נגד חיסונים, שהם יחפשו את הפאקים ואת הפייק ניוז ומבחינתם המספרים האלה 4% או 8% זה מעדן ואין ספק שיחגגו עליו אם נרצה לצאת בפעם הבאה אם יהיה לנו אתגר של חיסונים. כך שהעניין המבני לדעתי הוא הפתרון. הוא הפתרון גם כשנדון על חיסוני השגרה. צריך להיות כאן שינוי דרמטי בצורה בה ניתנת רפואה מונעת לילדי מדינת ישראל וההעברה לידי הקופות – הקופות יודעות לתפקד. הן הוכיחו שהן יודעות לבדוק קורונה. מי שזוכר, בתחילת הקורונה המשרד לא רצה להעביר לקופות את בדיקות את הקורונה. היום זה נראה כמו חוכא ואיתלולא. הקופות עבדו יפה מאוד בחיסון של הקורונה, אבל כל הזמן יש תחרות והתחרות היא הדרייב שכל מנכ"ל קופה שקם בבוקר ויודע שהוא מתחרה עם מנכ"ל קופה אחר, יש לו דרייב. אלו עיקרי הדברים.

לגבי הסברה יש לנו הרבה מה לומר, אבל למשל התקלה הסברתית שקרתה בשבוע שעבר אני מקווה שלא הרגה את המבצע כולו. היתה ישיבה של ועדת הפוליו והיו החלטות שנלקחו. אף אחת מההחלטות שנלקחו לא השתתפה בידיעה התקשורתית. הידיעה התקשורתית היתה מנותקת לגמרי ובעלת פוטנציאל הרסני לטעמי, כי ברגע שהיא עוברת בתוך הרשתות, שהמשרד החליט להפסיק ב-30 ביוני – מה שלא נאמר כלל בישיבה. ברגע שזה קורה זה תקלה אחת מיני כמה שקורית בקמפיין הסברתי אבל זה עלול להרוג את המבצע, הדיווח הקטן הזה בכאן 11. אז גם בנושא הסברה היו דברים שיכולים להיראות אחרת. הסברה בקרב אחיות היתה צריכה להיות מאוד מסיבית בניגוד למה שקרה. הרבה פעמים המפגש בין אחות להורה כשהאחות שואלת אם יש מדוכא חיסון בבית, ברגע שהשיחה מתגלגלת לסבתא זקנה, אפילו שמערכת החיסון שלה מצוינת – הילד הזה לא יקבל חיסון רק כי יש סבתא זקנה בבית. כלומר העניין של לחדד בקרב האחיות מה חשוב ומה פחות חשוב- - -

אחיות זה גם לא מספיק נגיש לאוכלוסייה. אני חושבת שמשרד הבריאות יכל לצאת בקמפיין מאוד ברור של מה זה פוליו גם בכלי התקשורת. ראינו את זה בתקופתי כשהייתי ילדה. זה זעזע את כולם ולכולם היה בורר מה זה. ידענו איך נראים אנשים עם פוליו. דיברו אתנו בשפה הזאת. זה הגיע לילדים. סוכני השינוי זה ילדים בבית, זה הורים, בני נוער. היום צריך לדבר על הדברים גם במערכות החינוך, גם בבתי הספר. מורים צריכים להקדיש לזה זמן, יועצות, מנהלים. בסוף, הילדים שלנו נמצאים שם שש עד שמונה שעות מהיום-יום שלהם. בסוף אנשים כנ"ל הורים מקבלים את המידע מבתי הספר. בתי הספר יכלו לשלוח מכתבים דרך משרד הבריאות. משרד הבריאות ומשרד החינוך צריכים לעבוד הרבה יותר בשיתוף פעולה, אפילו אם אנו לא עושים את החיסונים בתוך בתי הספר אלא כדי להעביר את המידעים דרך בתי הספר בצורה כזו או אחרת. אמרנו את זה גם אז על חיסוני הקורונה ואני לגמרי מסכימה איתך שאנחנו מפספסים כאן הזדמנות לפעם הבאה שאם תגיע פנדמיה כזו או אחרת אנו עלולים לפספס את זה וחבל.

אני בהחלט מסכים איתך. אני שותף מלא לעניין של בתי הספר ותלמודי התורה. הרושם המצטבר בסך הכול זה שיש עייפות ציבור, יש ירידה באמון אבל גם הדרגים העליונים ביותר בקופות, במשרד, לדעתי כמה שרצו לקדם אבל אני משווה את זה למנכ"ל משרד הבריאות ב-2013 רוני גמזו שנרתם וחרך את המסכים יום-יום – הדברים יכלו להיראות אחרת בכל הרמות.

בכללי נראה לי שאחרי הקורונה ואולי אבעבועות הקופים וכדומה, והפוליו, אני חושבת שצריך שלמשרד הבריאות יהיה מסביר לאומי בתחום הזה, של הפנדמניות ובכלל של בריאות הציבור, אם זו שרון והיא מחליטה שיוצאת קדימה אל המסכים או מישהו אחר או דמות מצוירת שאפשר להתחבר אליה. צריך לעשות חשיבה יותר עמוקה על נושא הסברה. כולנו זוכרים את נחמן שי ממתקפת הטילים במלחמת המפרץ. כילדים כולנו הבנו כשנחמן שי עולה לומר משהו, על מה הוא מדבר ומה המסגור של זה. נכון שמשרד הבריאות ימסגר לעצמו אולי יחד עם משרד החינוך בחשיבה משותפת מסבירן או מסבירנית לאומית לתחום של ילדים ונוער וממי ואיך זה יוצא בצורה מסודרת. כנ"ל ההורים, יותר קל לקבל את המידע מצינור אחד מסודר שיוצא באופן סדור, ואנו אומרים את כל הדברים האלה כדי ללמוד להבא ולראות איך אפשר לשפר ולייעל את המערכת וכמובן כל זה ביחד עם תהליכים מסודרים שצריכים להיעשות.

אני בהחלט מסכים איתך. ההצעה הזאת לשלב רופאי ילדים מובילים – ויש כמה. אני חלילה לא בא להפחית מכבודה של ד"ר שרון אלרעי פרייס - היא עושה עבודה מעולה. אבל הפיגורות ברפואת ילדים לא שולבו בקמפיין הזה מתחילתו ולמרות שביקשתי הסברים מסמנכ"ל ההסברה - עד היום לא קיבלתי הסברים מדוע לא נעשה. אני חושב שיש רופאי ילדים שיש להם רקורד שיכולים להפעיל ולהניע הורים. חבל שלא השתמשו בכלי הזה. זה מעבר לכל הדברים הנוספים שאמרתי בהסברה. שוב - הדבר המרכזי לקחת הלאה – ההיבט המבני. כפי שציינת, גברתי יושבת-הראש, מסבירן לאומי. חשבנו שצריך להיות פרויקטור לדבר הזה כי המשימה היא כה כבדה בפרט לאור נתוני הפתיחה של עייפות הפתיחה וירידה באמון משרד הבריאות - אלה שני נתוני פתיחה מאוד קשים. אז היה אולי צריך להיות פרויקטור – את קראת לזה מסבירן לאומי, אבל מישהו שלוקח את התהליך על כתפיו ועושה אותו מבוקר עד לילה.

תודה. בבקשה. שירותי בריאות כללית, רות ברוך, ראש אגף הסיעוד בחטיבת הקהילה. בבקשה.

שלום. אני מצטרפת למה שנאמר על-ידי הקופות האחרות לגבי מאמצים ופעילות שנעשתה, ונעשו הרבה מאוד דברים. יש עוד שני דברים שיש לשים עליהם דגש בנוסף למה שנאמר עד כה. אחד, החיסון הזה חי מוחלש לילד שכבר קיבל חיסון מאומת. הרבה פעמים ההורים לא מבינים את המשמעות ושואלים למה אני צריך לחסן את הילד אם הילד שלי כבר מוגן. ההסברה צריכה להיות למה החיסון הזה חשוב כי רוב ההורים לא רוצים לחסן. אומרים: הילד שלי קיבל 4 מנות, הוא מוגן. אז יכול להיות שצריך לשנות בפאזה הזאת ולתת להורים יותר את ההסבר מה ייצא להם מזה שהילד יתחסן גם בחיסון חי מוחלש.

בנוסף, וזה עלה בנקודה, אבל העניין של התגמול של הצוותים היה בדיונים מאוד ארוכים. ניתן תגמול לחודש וכרגע יש תגמול רק עד סוף החודש הזה, כלומר לעבוד מעבר לשעות עבודה הצוותים לא יוכלו מעבר לחודש הזה ונצטרך לעשות את זה רק בשעות העבודה ולכן הזמינות מאוד תרד כי הצוותים בשעות העבודה עושים את כל הפעילות השוטפת. אז הם יוכלו להכניס תורים לדברים האלה אבל לא יהיו שעות ייעודיות כפי שהיו בחודשיים האלה ויש לקחת את זה בחשבון.

אני מבינה. זה היבט שיש להסתכל עליו. אני חושבת שהרופאים שמתעסקים בתחום בריאות הציבור במשרד הבריאות יודעים טוב מאוד מה יש לעשות. עמדתם נשמעת בתוך הדיונים. את עמדתם כדאי לאמץ. הם אומרים את עמדתם מתוך ראייה של בריאות הציבור ויש לה תמיד השלכות כלכליות כאלה ואחרות ויש להתארגן בהתאם לזה. פעם אחת אם עושים סדר בתחום זה יהיה גם להבא, ואז כשיוצאים למבצע חיסונים ואומרים קוד אלפא - כולם מבינים למה קוד האלפא של החיסונים מתכוון וכל המערכות נפתחות במקביל, אם זה פעם אחת לקורונה, פעם שנייה לפוליו. היום כל מי שקורא תחזיות העתיד מבין שהנושאים האלה הם הנושאים שיהיו על סדר-יומנו. כל פעם זה יהיה משהו אחר אבל עייפות החומר גם של הגוף שלנו ו-ווריאנטים חדשים כאלה ואחרים, ורצו שנאמץ גישה לשעת חירום שהיא נכונה.

אני יודעת מהשיחות הפנימיות של רופאי בריאות הציבור וגם של אנשים בתוך המשרדים השונים שמביאים את הדברים כהווייתם ויש מי שצריך לקבל החלטות. לכן אנו מבקשים פה גם להסתכל גם על ההיבט המבני, גם להסתכל על ההיבט של המסבירן הלאומי שיהיה וגם להסתכל על ההיבט של עוד חודש שמדברת עליו נציגת שירותי בריאות כללית, מה יקרה כשיפסיקו התמרוצים האלה לחיסונים ואיפה זה יעמיד אותנו בפני הציבור, ויש לומר שהנתונים הם נמוכים, לא גבוהים. אי אפשר לומר שהיתה הצלחה. אני כן יכולה לומר שביחס לקורונה, וקורונה של ילדים, אנו מבינים את ההשלכה של ילדים שיחלו בקורונה או יבריאו ממנה או לא יודעים מה יהיה הלאה אבל אנו יודעים מה ההשלכה של פוליו, והיא ברורה וחד משמעית. יש לנו הזדמנות – יכול להיות שהנקודות האדומות שאנחנו רואים אותן, יתפרצו קדימה. יכול להיות שתהיה לנו התפרצות מסיבית וגם לוקח זמן – צריך לומר להורים - לחיסון עד שנקלט בגוף ועד שמתחיל בפועל להגן. לכן אם יש לנו מרווח שהוא פער אמיתי של זמן להגן על האוכלוסייה זו ההזדמנות לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על האוכלוסייה מוגנת באמת.

אני רוצה להתחבר לדברים שלך גברתי היושבת בראש ולומר - ילד אחד עם פוליו זה ילד אחד יותר מדי. אנחנו בשנת 2022 מדינת ישראל. אנחנו לא רוצים פוליו במדינת ישראל. אנחנו עובדים יום ולילה 24/7 כדי שהדבר הזה יקרה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים מסביבנו ואני מבקשת מפה להורים – בבקשה גשו עם הילדים להשלים את החיסונים על פי שגרת החיסונים. המידע נגיש אחרי עבודה באמת מסיבית שנעשתה, גם במוקד קול הבריאות *5400, גם בקופות החולים. האתרים פרוסים ונגישים. גם פה נעשתה עבודה מסיבית. גשו להתחסן.

שוב - *5400 זה הכי קל. משם תקבלו את כל המידע ותופנו הלאה, אם זה לקופות החולים, אם זה לטיפות חלב. לא לוותר. הורים יקרים, לא לוותר. זה הבריאות של הילדים שלכם. לא רק של הילדים שלכם – גם שלכם ושל כל שאר בני המשפחה. לכל דבר כזה יש הלשכה רוחבית עצומה. לכן אנחנו קוראים לכולם להתעורר כדי שלא יהיה מאוחר מדי. עשינו את הדיון הזה כדיון מעקב לא סתם. זה סופר חשוב. גם מי שלא ראה לנכון להגיע וזה בסדר כי זה נראה לנו טיפה רחוק מאתנו – כל עוד יש נתונים, ויש נתונים בצואה, ואנו רואים את זה בנתוני ביוב שזה עדיין קיים. לא מיגרנו את הפנדמניה הזו של הפוליו. זה סופר –סופר מסוכן. קחו את הזמן הזה. רוצו להתחסן.

תודה רבה, הישיבה נעולה. השם עמכם ורק בריאות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.