פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 297
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (07 ביוני 2022), שעה 15:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022, של ח"כ חוה אתי עטייה

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר

חוה אתי עטייה

מירב זוהרי - עו"ד, משרד המשפטים

אוריה סבג - ראש תחום גבייה ואשראי, משרד האוצר

מעין בן זאב - מנהל תחום פ"א שותפויות בינמשרדיות ומגזריות, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

עטרת נס שטרנברג - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

נעמה אורבך פוקס - ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגביה

מרב שיבק - ממונה ארצית אזרחי, הסיוע המשפטי

יוסף פולסקי - מנהל מדור ההלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עינת יוסוב - עורכת דין, איגוד הבנקים בישראל

בקי קשת - עו"ד, רבנים לזכויות אדם

רון דרך - עו"ד, מנחה קליניקה משפטית, האוניברסיטה העברית

אלעזר שטרן

איל קופמן

רויטל יפרח


הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב-2022, פ/2884/24 כ/906

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא של הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022, של חברתנו הפרלמנטרית המחוקקת חוה אתי עטייה. זה עוד חוק טוב מבית היוצר שלך, שאני חושב שצריך לקדם אותו כמה שיותר מהר. היה דיון בהצעת החוק הזאת בוועדה והצבענו על זה אז. כבוד היושב-ראש הקבוע, שאנחנו מאחלים לו רפואה שלמה, ביקש רביזיה. אז מבחינה תקנונית אנחנו נצביע על הרביזיה. אני מציע שנקבל ונצביע בעד הרביזיה, ואז נפתח את הדיון מחדש ואז נדון בהצעה ובנוסח הזה, ואחרי זה נצביע על החוק לקראת הנחתו לקריאה ראשונה במליאה.

אז אני מעמיד להצבעה את הרביזיה. מי בעד הרביזיה?

אני מצביעה במקום חבר הכנסת קרעי.

מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הרביזיה התקבלה.

הרביזיה מתקבלת. אנחנו פותחים את הדיון מחדש. אני הבנתי שמאז הישיבה באפריל, לפני שיצאנו לפגרה - -

ב-9 במרץ.

אוקי, לפני כמעט שלושה חודשים. אז ניצלנו, היועץ המשפטי המצוין והמתמיד שלנו אלעזר – מגיע לך. כשמגיע – מגיע, אתה יודע, אני אומר מה שיש על ליבי. משרד המשפטים עם המציעה ויוזמת החוק הגיעו להסכמות ולהבנות. כעיקרון, אני אומר שמה שיש בחוק, דברים וזכויות שאי אפשר לעקל והם פטורים מעיקול כמו קצבת נכות, שכר מתחת לרמה מסוימת כי בכול זאת צריך להשאיר דמי מחייה בכבוד ולא צריך לעקל. יש מכשירים בסיסיים שלא ניתנים לעיקול והם מוגנים מפני עיקול – אז פה באה חברתנו והיא מבקשת הגנה מפני עיקול של כספי סיוע. קיבלנו ממשרד הכלכלה שיש תכניות והצעות מבורכות בהחלט. אתמול העברנו פה אחד חוק חשוב מאוד של בעלי מוגבלות – אוטיזם, וזה עבר פה אחד. אז כשיש חוקים טובים ויש תכניות מבורכות אז כולנו מברכים על זה. התברר שיש תכניות סיוע כל כך מבורכות ולכן קשה לבוא ולמקד את זה בהצעת חוק. ולכן, יש הצעה שהתקבלה, יש נוסח שהתקבל במשרד המשפטים לבין הוועדה והייעוץ המשפטי וגם יוזמת החוק, אז אני נותן את השרביט למשרד המשפטים. אלעזר, מי יציג?

אלעזר, אני רוצה שתיתן זכות דיבר לרון מהקליניקה המשפטית, שהם עשו את המחקר.

אחרי זה.

היו"ר נותן זכות דיבור, אני לא נותן זכות דיבור, זה לא מתפקידי.

אז בהמשך לדברים שאמר היושב-ראש – בעקבות הנתונים שהתקבלו אצלנו בוועדה ממשרד הכלכלה, התברר שהמיפוי מעלה שיש מגוון של תכניות, שחלקן לא בטוח שהן רלוונטיות להקשר של הוצאה לפועל כחלק מהזכאויות הכספיות אז אין מה להגן מפני עיקול, גם אם זה - - - וגם אם זה שובר וזכות קדימה וכולי. וגם בתוך התכניות שכן יש בהן - - - של זכאות כספית, יש לעשות ניתוח יותר מדויק ויותר עדין של איזה מהכספים עונים על הרציונל של סעיף 50. הרי סעיף 50 מגן מפני עיקול של נכסים שנמצאים בידי צד שלישי כשהרציונל הוא שיש נכסים שהם מאוד-מאוד בסיסיים, שבאמת יש להגן עליהם וזה שומר על ליבה מסוימת של תנאי קיום בסיסיים שהמחוקק אומר שהוא רוצה להגן עליהם ושאותם לא יעקלו.

וגם פה צריך לעשות ניתוח יותר מדויק ויותר עדין לגבי כול אחת מהתכניות האלה, של מה באמת מתוך התכניות האלה עונה על הרציונל הזה של אותם תנאי קיום בסיסיים. ולכן, ההצעה הייתה שהמחוקק יתווה את הכיוון שמדובר על תכניות ממשלתיות, שייעודן סיוע להורה עצמאי אבל שאת הכוונון היותר עדין ואת הפרטים היותר מדויקים – זה באמת ייעשה בחקיקת משנה, בצו של שר המשפטים באישור של ועדת החוקה, שזה פחות או יותר המתווה.

כן חשוב לומר וזה אולי פחות מתאים עכשיו, להכנה לקריאה ראשונה אבל בקריאה שנייה ושלישית צריך לעשות עוד מחשבה מסוימת כי חלק מאותן תכניות סיוע, נכנסים אליהן לא רק הורים עצמאיים אלא גם אנשים אחרים, ואז יכול להיות - -

אבל זה להורים עצמאיים, זאת ההסדרה בחוק אז למה להרחיב לאחרים?

אני מבין אבל יש תכניות מסוימות שגם הורים עצמאיים זכאים להן אבל גם אנשים אחרים שהם לא הורים עצמאיים שזכאים להן. וככל שמניחים שיש הצדקה להגן על סוג מסוים של זכאות כספית כי היא משהו מאוד מינימאלי, היא משהו בליבה של הזכויות, אז במובן הזה לא אמורה להיות אבחנה בין הורה עצמאי ובין אם לא. את זה אני משאיר כשאלה לקראת קריאה שנייה ושלישית אבל זה לא...

בסדר, אין בעיה.

אז זה כרגע בנוסח שנמצא בפני הוועדה.

בבקשה, מירב זוהרי ממשרד המשפטים.

אני חושבת שהנוסח מוסכם ואין לי עוד הרבה מה להוסיף מעבר. אני רק אגיד שאני מצטרפת לדברים של היועץ המשפטי, שבאמת בדרך כלל ההגנה נעשית על תשלום בגלל ההבנה שהתשלום הזה נדרש לצורך איזה שהוא קיום בסיסי, ולכן במקומות שבהם יש כמה אוכלוסיות שיכולות לקבל את אותו תשלום יהיה צורך לבחון האם יש עדין את ההצדקה לתת את אותה הגנה רק לאוכלוסייה של הורים עצמאיים או שיהיה צורך לעשות את ההתאמות. שוב, אני חושבת שזה משהו שניתן לדון בו בהמשך, זה לא משהו שנדרש לעכשיו. זה כמובן ייבחן גם בשלב יישום החקיקה.

אני אציין לפרוטוקול שסוכם בוועדת שרים שההצעה הזאת תחזור לוועדת שרים לחקיקה לפני קריאה ראשונה.

קריאה ראשונה. מי אמרת שידבר, אתי?

אני רוצה לשמוע את רון מהקליניקה המשפטית בזום.

אז תבדקו. בקי, יש לך מה להגיד פה?

אנחנו כמובן מברכים את חברת הכנסת שיוזמת חקיקה חשובה כזאת. לדעתנו רצוי שההליך יהיה מהיר. אני קצת חוששת – הוועדה היא כמובן מקום מופלא כדי לדון בדברים אך לדעתנו מדובר לפעמים בכך שהמשרדים, מדי פעם בפעם, יש להם הזדמנות לנצל תקציבי סוף שנה להטבות כאלה, ויהיה חבל שזה יתפספס מפאת זה שזה צריך להגיע לוועדה. לדעתנו היה די בכך שהשרה תקבע. אני לא חושבת שיש איזה חשש נורא גדול שהשרה תקבע באופן כה נרחב שזה יהיה בעייתי.

השרה? למה השרה?

סליחה, השר, שר המשפטים, במיוחד ששר המשפטים אמון על ההוצאה לפועל ועל חדלות פירעון וזה לא שר הרווחה אלא שר המשפטים. לדעתנו היה די בכך, ואנחנו מברכים על התיקון החשוב.

תודה, בקי. עורך דין רון דרך, מנחה קליניקה משפטית באוניברסיטה העברית. אני חייב לומר למען גילוי נאות שגם אני בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. תבורכו על מה שאתם עושים. בבקשה.

תודה רבה. אני רק רוצה להביע איזו שהיא דאגה שיש לנו לגבי התיקון, שהוספת הדרישה שמדובר יהיה בכספים שיקבע השר בצו באישור הוועדה – זה יכול בסופו של דבר, חס וחלילה, להתמסמס או לרוקן את החוק מתוכן. נכון להיום, לא בכדי ההגדרה של הכספים לתכניות בהצעת החוק היא כללית. זאת אומרת, בגלל שיש תכניות שמשתנות מדי שנה, זה משהו שהוא לא בהכרח מוגדר בחוק. אנחנו מציעים שלשר תהיה אפשרות להוסיף תכניות וכספים באישור הוועדה אבל שההגדרה תישאר כזו שכוללת מראש כספים שבמסגרת תכניות להורים עצמאיים שזכאים לכסף – שהתכניות האלה מלכתחילה מיודעות לסייע להורים עצמאיים ולמשפחות של הורים עצמאיים להתקיים בכבוד.

אני גם רציתי להתייחס לכול הדאגה שיש לגבי אי-שוויון לאוכלוסיות אחרות שזכאיות למענקים – זה שיש במסגרת התכניות האלה התייחסות מיוחדת להורים עצמאיים שזכאים לסכומים גבוהים יותר או לתנאי זכאות מקלים מעידה על-כך שמדובר באוכלוסייה שהמדינה מכירה בזה שמפאת המצב הסוציו-אקונומי כבר הוחלט לייחד אותה – זאת אומרת, אי-השוויון, ככול שקיים, כבר קיים בתכניות עצמן. אני לא חושב שזה אי-שוויון, אני חושב שזה להסתכל על האוכלוסייה שצריכה את זה ולתת לה את מה שהיא צריכה אבל הצעת החוק לא יוצרת אי-שוויון אלא רק חותרת להגן על הכספים שמגיעים לאוכלוסייה הזאת. זאת אומרת, שהמדינה מלכתחילה ראתה לנכון לייחד, מה עוד שגם בנוסח החוק הנוכחי בהוצאה לפועל וכבר התייחס לזה כבוד היושב-ראש, יש כספים מוגנים – יש דמי עיוור, יש שמקבלים סיוע בשכר דירה ולאוכלוסיות אחרות כמו לחד-הוריות אין. אז אין פה חידוש בזה שתהיה אוכלוסייה או תכניות חדשות שמוגנות מבחינה זאת.

אנחנו כמובן לא מתנגדים לזה שבהמשך יהיו עוד תיקוני חקיקה ותכניות - -

יש קושי בשני האלמנטים שאמרת – ראשית, זה שונה מדמי עיוור. דמי עיוור מתייחס לאוכלוסייה מאוד ספציפית שהיא רלוונטית – דמי עיוור רלוונטיים רק לעיוור. אבל יש כספים מסוימים בתוך התכניות האלה שרלוונטיים לא רק להורים עצמאיים, וכשיש לך זכאות לאותו סוג של הטבה, לאותם כספים על-ידי אוכלוסיות שונות מבחינת הרציונל של סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, להגן אך ורק על אחד מהגורמים שזכאים לזה ולא הגורם האחר שזכאי לזה – אם מתקיים הרציונל של סעיף 50, שמדובר על סכום של סיוע מהמדינה, שמדובר על תנאים מאוד-מאוד בסיסיים אז במובן הזה – אני מניח הטבה בשכר דירה, משהו שנחשב כמשהו מאוד בסיסי – במובן הזה עלולה להיות פגיעה בשוויון כי אנחנו מדברים על אותה קבוצת ייחוס שזכאית לדבר הזה. מי שלא עיוור לא זכאי לדמי עיוור ולכן לא מדובר על אותה קבוצת ייחוס מבחינת השוויון. כשמדובר על שני אנשים שנמצאים תחת אותה תכנית וזכאים לאותו מענק בדיוק – זה מעורר קושי להבחין ביניהם ככל שמתקיים סעיף 50. זה היבט אחד.

ההיבט השני, שיש קושי והסיבה שהלכנו לקביעה של השר, זה מה שדיברתי בהתחלה: המונח הזה, תכנית ממשלתית, לאור הנתונים שקיבלנו מהממשלה, מלמדת שמדובר על מונח מאוד רחב שכולל תחת הכותרת הזאת מגוון של תכניות שחלקן בכלל לא רלוונטיות מבחינת ההגנה שלהן, מבחינת סעיף 50. וחלקן, גם אם הן רלוונטיות כי מדובר בסיוע כספי, לא בטוח שהרציונל של סעיף 50 מתקיים בהן. אז צריך לעשות פה איזה שהוא ניתוח יותר כירורגי, יותר מדויק, של אבחנה בין תכניות, ובתוך התכניות בין הסוגים השונים של הטבות – מה כן רלוונטי, מה לא רלוונטי. זו רמת רזולוציה שהמחוקק לא מתעסק איתה, זו רמת רזולוציה שבסוף מי שנכון שיתעסק איתה יהיה השר כי זה באמת פרטי-פרטים שלא ניכנס אליהם עכשיו בחוק ונכתוב שבתכנית הזאת הסוג של ההטבה הזאת כן והסוג של ההטבה הזאת לא. זה לא מתאים, לא כותבים ככה חקיקה.

גם ההצעה שלך – טוב, נכתוב את כול התכניות ומקסימום נוסיף – זה לא רק להוסיף, אולי גם צריך לגרוע? אולי בעתיד תכנית הממשלה, ההורים העצמאיים כבר לא נכללים בתוכה? וגם בתוך התכניות הקיימות, כמו שאמרתי, כבר לא כולן רלוונטיות. לכן, זה קשה מאוד להיכנס לרזולוציות כאלה בחקיקה ראשית. לכן, הדרך הנכונה, כמו שעושים בהרבה הקשרים, זה להעביר את זה לחקיקת משנה לשר, שמסוגל לעשות בדיוק את הניתוח המדויק של מה כן רלוונטי ומה לא רלוונטי, ומה מתקיים בו הרציונל של סעיף 50 של ההגנה ומה לא.

אתה רוצה להתייחס?

אז אני מבין ואני אגיד שקודם כל, גם בתוך התכניות עצמן יש הבדלים. זאת אומרת, גם בתוך התכניות עצמן יש תנאים מקלים או כספים או סכומים יותר גבוהים שמגיעים להורים עצמאיים מהיותם הורים עצמאיים. זאת אומרת, גם בתוך קבוצת הייחוס הזאת יש הבדלים.

הדבר השני שרציתי להגיד – אני חושב שיש רציונל אחר שאנחנו מתייחסים אליו בהסבר, שמעבר לזה שמדובר בסכומים שדרושים להם להתקיים בכבוד, המדינה כבר ראתה לנכון להעניק לאוכלוסייה הזאת את הסכומים או ההטבות האלה מתוך הכרה בצורך. זאת אומרת, אנחנו רוצים שהכספים האלה ילכו ליעדם כי כרגע אם הם מקבלים את הכסף הזה, והכסף הזה בסופו של דבר לא מסייע להם לשכור שמרטף או לא מסייע להם ללמוד אלא הולך לנושה שלהם, אני לא יודע אם בזה המדינה עושה מה שהיא רוצה.

בהצעת החוק, בתיקון, מדובר על סמכות חובה, נכון?

כן. "כספים שקבע השר" – לא כתוב פה רשאי לקבוע אלא "כספים שקבע השר".

תודה רבה עורך דין רון דרך.

תודה לכם, תודה לחברת הכנסת אתי עטייה.

תודה. האמת, מה שמפריע לי כאן זה בדיוק מה שאמר עורך דין רון ומה שאמרה בקי. אנחנו בבוקר דנו בתקנות משנת 2020 ועוד לא אושרו. אם אנחנו והממשלה – ומשרד המשפטים תומך בהצעה אז אני מניח שהמטרה היא לקדם ולא חס וחלילה למסמס את זה או למרוח את זה אבל אני הייתי מציע דרך ביניים, ותשקלו את זה בין הראשונה לבין השנייה והשלישית, אנחנו נעביר את זה היום - -

- - -

- - אנחנו נעביר את זה היום בנוסח שמוסכם אבל אחרי זה, כשזה יחזור לוועדה, הייתי מבקש לפחות למפות, לעשות מיפוי של תכניות הסיוע האלה, התכניות שעונות במהותן על הבסיס והרציו של סעיף 50 ואין מחלוקת לגביהן ואין את הבעייתיות והמורכבות של ייחוס ושוויון וכול הדברים האלה – את זה כן לקבוע באופן פוזיטיבי בהצעת החוק ולתת סמכות שיורית לשר לקבוע בהמשך. זאת אומרת, לקבע כבר את העיקרון שיש תכניות ממשלתיות שמיועדות לסיוע להורים עצמאיים שפטורות ומוגנות מפני עיקול. ואם צריך להוסיף או להחסיר – יכול להיות שתכנית מסוימת במהלך הזמן, יחול בה שינוי. אולי היא תיפסק, אולי מוסיפים - -

לגמרי.

- - אלי חלק מזה פטור מעיקול, חלק לא פטור מעיקול. ואז אנחנו ניתן את הסמכות לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, להוסיף או לתקן או להחסיר וכל הדברים האלה אבל לפחות לנצל את הזמן כי אם רק נקבע את זה ככה, בלי אישור – אז "אין בשר".

לא, "יש בשר" כי בסוף הממשלה, הם נתנו לוועדה מיפוי. זאת אומרת, המיפוי כבר קיים. הקושי הוא לפתור מה שיש בתכנית כי מה יקרה אם עוד חמש שנים תחליט הממשלה לבטל - -

אז תגיע תכנית אחרת. ומה יקרה אם יבטלו תכניות אחרות?

אז לכן אני אומר...

- - ואז יישאר לך חוק שמתייחס לתכנית ממשלתית ספציפית שכבר לא קיימת?

עורך דין אלעזר, ואם יתווספו עוד תכניות, אז מה יהיה?

לכן הכלי הזה של צו הוא הטוב ביותר. במקום להיכנס לתוך החקיקה הראשית לתכנית פלונית או אלמונית שיכולה מחר להשתנות או אפילו להתבטל – יכול להיות שהתכנית תתבטל, ולכן עדיף שהשר, בצו שלו, יוכל לגרוע ולהוסיף.

ולמה אתה מתחיל בהצעת החוק שלך ישר עם השר ולא שם אותו...

כי בהצעת החוק שלך - - -

לא, קיבלנו עכשיו נוסח. זה נוסח. כשאתם מתחילים עם "כספים שקבע השר". ולמה הוא לא יכול להיות בסיפא והוא דווקא ברישא?

זה פשוט פורמט כתיבה, ככה כותבים חוקים.

מה יהיה ברישא?

כי מסתכלים על זה אחרת, כאילו יש נימוק אחר ואולי אתם חוששים ממשהו. העליתם את זה למעלה ולא למטה.

לא, התוצאה היא אותה תוצאה בדיוק כי בסוף בתוכן יש התייחסות לאיזה סוג של כספים – לכספים שמגיעים לחייב במסגרת תכנית ממשלתית וכולי. זה כתוב בהמשך.

אז זה לא משנה שזה יהיה בהתחלה או בסוף?

לא, המיקום לא משנה. זה פשוט צורה של כתיבה משפטית.

אלעזר, אני מבין אותך אבל אני אומר גם למשרד המשפטים, למירב, שתשקלו את זה שאם כבר יש תכניות קיימות, שאין חולק שהן נכנסות ל"דל"ת אמותיו" של התיקון המוצע, אפשר אז לנסח את זה שכספים שקבע השר ואז לרבות תכניות כאלה וכאלה, ואז אם צריך להחסיר, אם צריך לתקן, אם צריך להוסיף... אני חושב שמיד עם פרסום החוק ברשומות, אחרי שנייה ושלישית, אחרי שיעבור ועדת שרים וכול הדברים האלה אבל אני אומר שאם נגיע לשלב שזה מאושר בשנייה ושלישית, זה ייכנס לתוקף מיד ואז לא צריך שהשר יתקין תקנות ועד שיביאו את זה לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה – אלוהים גדול. זה רעיון...

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני מברכת על זה שאתה רוצה לקדם וגם את עורכי הדין וכול הצוות על שיתוף הפעולה אבל אני חושבת שהצעת החוק הזאת מפברואר, מתחילת פברואר ועד היום – תראה כמה זמן והייתה פגרה, אז אם אפשר לתחום בזמן שזה לא יימשך ויימשך, לקבוע לוח זמנים.

או שעולה לי רעיון אחר, שאפשר להשאיר את זה כאן אבל אז אפשר להגביל שהשר יתקין את התקנות האלה לא יאוחר מ-60 יום או 90 יום. אבל אלה כל הרעיונות שכשנגיע לגשר, נחצה אותו. אנחנו בשלב הזה מוגבלים גם למה שקבעה ועדת שרים לענייני חקיקה - -

נכון. נאשר את זה וזה ילך לאישור לוועדת שרים.

- - - את צריכה לחזור ואז...

בסדר, זה ידוע שהיום כל הצעות החוק הפרטיות, מותנה שהן חוזרות לוועדת שרים.

אז אנחנו נחזיר את זה בנוסח הזה, וכשזה יעבור במליאה ויובא עוד פעם לדיון פה, בוועדה, לקראת קריאה שנייה ושלישית, אז אנחנו ניכנס עם היו"ר לעומק ונראה איזה תכניות ואיזה נוסח וכל זה אבל בינתיים העלינו כמה רעיונות.

כבוד היו"ר, אפשר להתייחס?

כן, בבקשה.

אני מהביטוח הלאומי. שתי נקודות לציון: קודם כול, ברור שמענק הלימודים שמשולם להורים העצמאיים כרגע מוגן מכוח חוק הביטוח הלאומי, אז ההגנה עליו לא נדרשת.

הדבר השני, רק לשיקול דעת הוועדה בהמשך הליכי החקיקה – בחוק הביטוח הלאומי יש התייחסות שגימלה מוגנת מעיקול למעט לשם תשלום מזונות. אני לא יודע אם נדרשת פה ההגנה כיוון שמדובר מראש על הורים עצמאיים ויכול להיות שהם בעצמם זכאים למזונות אבל אולי בהמשך הליכי החקיקה, הוועדה תידרש לעניין הזה, האם נדרשת הגנה או לא נדרשת.

לזה בדיוק התכוונתי, יוסף, שבין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית, לפחות את התכניות הקיימות, לא הזמניות – למשל אתה אומר שכול העניין הזה של מענק לימודים הוא מוגן ופטור – אז לא צריך. יש את העניין של המזונות ויש עוד תכניות – אנחנו נדון בזה בוועדה ואז נראה, אולי נגיע להסכמה שכן לשלב, לא לשלב או לקצוב בזמן.

יש עוד הערות?

אני רק אתייחס לעניין ושוב, זה יעלה לקראת שנייה ושלישית אבל ברור שההסכמה כרגע לנוסח, כמובן שזה נוסח משפטי וזה עוד יחזור לוועדת שרים כך שגם השר יוכל להתייחס לנוסח אבל ככול שיוחלט להגביל את השר בזמנים או בכול צורה אחרת, בוודאי שאנחנו - - -

זה רעיון לאחרי האישור הראשוני. בינתיים זה הנוסח, מה שסוכם, זה מוסכם גם על היוזמת של החוק.

בינינו, זה באמת הנוסח שדווקא יאפשר מהר יותר...

יש לי שאלה: מתי זה יעבור לעיונו של השר?

כשזה יעלה לוועדת שרים.

בסדר, אני לא דואגת. כול החוקים שלי עלו לוועדת שרים והם עברו.

לא, אם אנחנו מצביעים היום, זה עולה ביום ראשון.

את יכולה לבקש שזה יהיה ביום ראשון?

אני לא... כשזה יעלה לוועדת שרים...

אבל מתי זה יגיע לאישורו של השר אחרי קריאה ראשונה? מתי שר המשפטים צריך לאשר את זה?

במסגרת ועדת שרים לחקיקה, ברגע שזה יאושר על-ידי הוועדה, הוא...

אתי, אני אחרי זה אגיד לך מה לעשות, מה הפרוצדורה.

בסדר, אני חדשה.

יש עוד הערות למשרדי ממשלה אחרים?

אז אנחנו נקריא את הנוסח ונצביע עליו. בבקשה, אלעזר.

"הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפעי עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022

תיקון סעיף 50 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בסעיף 50(א), אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9) כספים שקבע השר, בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, המגיעים
לחייב במסגרת תכנית ממשלתית, שייעודם סיוע להורה עצמאי; הוראת פסקה
זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה
כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א
לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו; לעניין פסקה זו, "הורה
עצמאי" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-
1992."

תודה. אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בנוסח שהקריא היועץ המשפטי לוועדה.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

ההצעה התקבלה.

ההצעה אושרה פה אחד.

משהו קטן, ברשותך – אוסאמה, אני מודה לך על זה שניהלת את הדיון ואתה מקדם את הצעת החוק. אני רוצה למסור החלמה מהירה לחבר הכנסת גלעד קריב, יו"ר הוועדה, ותודה רבה שהוא עשה הכול כדי להעביר את ההצעה לדיון ולקדם אותה לקריאה ראשונה. בעזרת השם, נתקדם לשנייה ושלישית.

בהצלחה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:34.