פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 12:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים", של חבר הכנסת מוסי רז וחבר הכנסת אלון טל (מס' 285)

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
מוסי רז

אלון טל

ליאורה עופרי - עו"ד לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר גל זגרון - ראש אגף בקרת חומרי הדברה, המשרד להגנת הסביבה

עידית דניאל - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

אהרון הלינגר - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

ציפי פרידקין - מנהלת תחום חקר שווקים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלונה שמיר - מנהלת תחום קשרי ממשלה והכנסת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלומית ציוני - מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת בפועל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נעם מוזס - מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר לאור אורשן - מנהלת המעבדה לאנטומולוגיה, משרד הבריאות

ד"ר אורן שטח כתבי - מרכז מחלות זואונוטיות ותחלואת מעיים, משרד הבריאות

יגאל גוטשל - רפרנט הגנת הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר

איריס האן - מנכ"לית, החברה להגנת הטבע

יוסי ורצברגר - מנהל אגף תאום ובקרה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

נדב שטילמן - סמנכ"ל כלכלה, התאחדות האיכרים בישראל

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות וסביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

אסנת בנימין - יו"ר, צבא הגנה לעצים ישראל

יעל תותחני - יועמ"ש, עמותת אוהב עורב וחברת וועדת זכויות, עורכי דין

רפאל כהן - דובר עמותת יעד, י.ע.ד העמותה לקידום הדיג הספורטיבי

אבי חן - אחראי תחום שמירת הסביבה הימית, י.ע.ד העמותה לקידום הדיג הספורטיבי

פרופ' גיל רילוב - ראש מעבדת לאקולוגיה של חברות ימיות, מכון חקר ימים ואגמים

גיא שחר - נציג ציבור בוועדה לאיכות הסביבה נתניה, ארגונים סביבתיים

סעדו זיינב - יו"ר עמותת דייגי יפו, איגוד הדייגים בישראל

גיל ססובר - יו"ר איגוד הדייגים בישראל, איגוד הדייגים בישראל

תומר לו - מומחה טרמיטים - הדברה

ירון קדושים - פעיל ציבור, תושב פתח תקוה

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

אושרה עצידה

"היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים", של חברי הכנסת: מוסי רז, אלון טל (מס' 285)

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: הצעה לדיון מהיר בנושא היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים, של חברי הכנסת: מוסי רז ואלון טל.

חבר הכנסת אלון טל, תסביר מה זה מינים פולשים מזיקים. האם המונח הזה כולל גם בני אדם או רק דברים אחרים?

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עשיתי לך תואר דוקטור בנושא סביבה מבחינת שעות לימוד. אנחנו יודעים שמצב המגוון הביולוגי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, לא מלבלב. יש נסיגה גדולה מאוד, ויש לכך הרבה מאוד גורמים: צמצום בתי גידול, ציד וכו'. אבל אחד הגורמים השליליים ביותר זה מה שנקרא "מינים פולשים". אלו מינים שאינם טבעיים במערכת האקולוגית. הם בדרך כלל מגיעים דרך סחר לאותה מערכת אקולוגית, והמערכת האקולוגית לא יודעת איך להתגונן מפניהם. למשל, נניח ומגיע נחש שחור לאי גואם שבאוקיינוס השקט, ותוך עשר שנים אין ציפורים בגואם כיוון שאין אויב טבעי, והם התרבו. אנשים פחדו לפתוח את ברז המים בבית כי הנחשים יצאו.

שלא יסחרו בזה ויביאו את זה הנה.

נכון. ציפורי המים והטרמיט הפורמוזי שלנו הם צרות גדולות מאוד, אבל יש לזה תקדימים. בעולם התחילו להתמודד עם זה, וכמובן שבמסגרת האמנה למגוון ביולוגי יש פרק שלם כדי להתמודד עם זה. מדינת ישראל אמורה להיערך מבחינת אסטרטגיה לאומית למניעת מינים פולשים שבאים וממש פוגעים באוכלוסיות מקומיות.

האם תוכל לציין את המינים הפולשים העיקריים?

יש מזיקים בחקלאות. מבקר המדינה פה ייתנו לך רשימה. זה גם צמחים מתפשטים, שלא יודעים איך להתמודד איתם, וזה גם בעיקר חרקים, אבל לא רק. למשל, ציפורי מיינה בורחות מהצפארי בפארק הירקון והן עושות טרור לשאר הציפורים האנדמיים של מדינת ישראל.

אתה אומר שיש טרור גם אצל ציפורים.

כנראה.

לא בטוח. אבל יש ציפוים תומכות טרור.

כן, יש מי שיגיד גם את זה. כנראה שאולי יודעים גם את המוצא שלהן.

לטבע יש חוקים משלו. הסוגיה הזו היא אינה חדשה. לפני 12 הנחיתי מסטרנט, שהציע מערכת שלימה לגבי זה שמדינת ישראל צריכה להיות כמו אירופה מבחינת הבקרה והבדיקה. למדנו, ולכן יזמנו את הדיון היום, שמבקר המדינה בחן את הסוגיה וגילה אנרכיה מוחלטת. למשל, שהמשרד להגנת הסביבה מבין היטב את הסוגיה אבל הוא מרגיש שאין לו סמכות ואחריות.

אולי גם כלים, בדומה לדיון הקודם.

זה דומה. גם משרד החקלאות מבין את החשיבות, אבל הוא חושב שהוא לא בעל הבית. בסופו של דבר, אין לנו גוף מתכלל. המנגינה הזו חוזרת על עצמה. הם בוודאי יציגו את זה. מאוד חשוב שדווקא הוועדה הזו תביא את השחקנים יחד על מנת לעשות סדר.

בשבת קיבלנו מהגברת אקרמן דוח שבחן את מה שקורה בחקלאות מבחינת הבקרה בגבולות שלנו כלפי המינים הפולשים. הרפורמה בחקלאות אמורה להפחית את הבדיקות, את מספר המפקחים, ולתת יותר סחורה חקלאית. אבל מומחים מהאקדמיה, אנשי משרד החקלאות לשעבר, אמרו פה אחד שזה בדיוק להיפך, ושצריך עכשיו להוסיף פקחים כיוון שהסיכון הולך וגדל. נמצא פה תומר, אני מקווה שהוא יספיק לדבר. הוא מדביר, והוא הסביר איך במשך שנתיים וחצי הוא ניסה להתריע על הטרמיט הפורמוזי בפתח תקוה, שהוא באמת טרוריסט, ואף אחד לא השיב.

לתומי חשבתי שזו סוגיה אקולוגית. מסתבר שזו בעיקר גם סוגיה כלכלית-אנושית. כלומר, הפגיעה בחקלאות, הפגיעה במבנים מעץ וכו'. העלות-תועלת בהתערבות ממשלתית גבוהה מאוד. לכן, גם מי שהוא אינו חובב טבע יכול למצוא סיבות טובות מאוד לפעול נגד המינים הפולשים. זהו דיון חשוב, ואני כרגיל מברך אותך על שהתגייסת לסייע. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת אלון טל. הוספת לנו היום שני מונחים חדשים: טרור ציפורים וטרור חרקים. אני מניח שאם היינו מזכירים איזושהי חיית בר מזיקה ופולשת, אפשר היה לצרף אותה לרשימה.

איך אתה מגדיר את חזיר הבר שפגש אותך הבוקר? אני לא ראיתי אותו, אני לא נתתי הגדרה.

אתה מגדיר אותו טרוריסט? לפחות יש פה הגדרה של טרוריסטים ללא תיוגים של מוצא ורקע. יש פה הגדרה תמימה.

אבל הוא בטח לא עומדי בחוקי החלאל והכשרות.

תודה רבה לך. חבר הכנסת מוסי רז, האם אתה מסכים עם הרשימה של חבר הכנסת טל?

אני מסכים עם כל מה שאמר חברי חבר הכנסת אלון טל. עכשיו תבין למה אני תמיד משתדל לבוא קודם ולדבר לפניו. הוא אמר את כל מה שיש לי להגיד ואני לא רוצה לחזור על הדברים. יש את דוח מבקר המדינה. זה קצת מזכיר את הדיון הקודם, שלא הייתי בו. הייתי בפתיחה. חשוב שיהיה גוף מתכלל ושיהיה גורם שיהיה אחראי על האסטרטגיה בנושא הזה. מינים פולשים מפריעים גם בבתים. הטרמיטים נמצאים בבתים. הם מפריעים גם לכלכלה, גם לחקלאות. החקלאי המסכן מרסס ואז חיות בר מתות, והוא בכלל לא התכוון לזה. זהו תהליך שהולך וגדל. הרפורמה בחקלאות בטח לא תעזור בנושא הזה. צריך לקחת זאת בחשבון. בואו נגיד את האמת. בכל פעם שאחד ואחת מאיתנו נוסע לחוץ לארץ, ובוודאי אם זה במעבר יבשתי לירדן או למצרים, או כשהוא קונה משהו מחוץ לארץ אפילו בדואר, אנחנו נחשפים לסיכון הזה, ולכן אנחנו חייבים להיערך אליו בצורה יותר מסודרת.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מוסי רז. אכן, כבר היינו ביותר מדיון אחד ודנו בסוגיות שבהן מטפל יותר מגורם אחד. מצאנו, בעיקר, שכל גורם עובד בנפרד, שאין סנכרון ושלא מתכללים. לעיתים מקימים ועדות מנכ"לים והן ממליצות, אבל ההמלצות לא מתקיימות.

משרד מבקר המדינה בדרך כלל לא משתתף בדיוני ועדות אלא בדיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה כאשר היא מתקיימת. אבל בינתיים הם הגיעו אלינו לוועדה. נאפשר להם לדבר על הסוגיה הספציפית, וגם אם הם יוכלו לומר בכלל דברים על סוגיות שונות שעולות, בהן מחפשים קשר בין כל מיני מנגנונים וגופים שמתעסקים בסוגיה אבל לא מוצאים אותו כי הגורמים פועלים כאיים עצמאיים. הם לעיתים גם מתחרים זה בזה בתחרות לא סימפטית.

אדוני, בבקשה.

צוהריים טובים. קודם כול, תודה על ההזמנה להופיע בפני ועדה חשובה זו. מבקר המדינה פרסם לפני כחודש במסגרת דוח שנתי 72ג, דוח בנושא מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי. לבקשת הוועדה, ועקב אי פעולתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, כפי שציינת, נענה מבקר המדינה באופן מיוחד לבקשה להציג בדיון זה את הממצאים וההמלצות העיקריים של הדוח.

לנוכח ההפרדה הנדרשת בין עבודת ביקורת המדינה לעבודת המחוקק, אנו נציג בדיון את הממצאים וההמלצות ולא נתייחס ולא נביע עמדה באשר לעניינים אחרים, ככל שיעלו בדיון הזה.

יחסי הגומלין בין מרכיבי המגוון הביולוגי ותנאי הסביבה השונים יוצרים מערכת אקולוגית. שירותי המערכות האקולוגיות בישראל הוערכו על ידי צוות מומחים בשנת 2014 בכ-122 מיליארד שקל בשנה. מערכות אקולוגיות שונות זו מזו בהרכב המינים, במבנה ובתפקוד. קיומה של מערכת אקולוגית מותנה ביציבות התנאים המקיימים אותה, וכל שינוי במרכיב אחד יכול להשפיע על הרכב המערכת כולה. עוד מעט אתייחס לעניין זה.

מדינת ישראל התברכה במגוון רחב של מאפייני אקלים, גיאולוגיה, טופוגרפיה ונוף. היא נמצאת בצומת בין יבשות: אירופה, אפריקה ואסיה. כל אלה מביאים לכך שהאקולוגיה בה היא ייחודית במגוון בתי גידול, חולות, כורכר, בריכות חורף, מעיינות ועוד, ועשירה במגוון רב של מיני צומח ובעלי חיים. לאור נתונים אלה, ישראל נכללת במפת האזורים החשובים ביותר לשמירה על המגוון הביולוגי העולמי, ומשתייכת ל-36 אזורים החמים הייחודיים בתחום זה בעולם. אחד מגורמי השחיקה העיקריים המאיימים על המגוון הביולוגי בישראל הוא המינים הפולשים, שהינם אורגניזמים זרים הפולשים למערכת אקולוגית, כפי שציין פה פרופ' טל, המהווים בעיה עולמית. מעבר לפגיעתם במגוון הביולוגי, הם מתפשטים ומתבססים בה ועלולים לגרום נזקים, הן למערכת זו והן לתחומי חיים נוספים כמו: איכות חיים, בריאות, רכוש, תשתיות, ובמקרים קיצוניים אף להביא לקריסה ולאובדן של המערכות האקולוגיות ללא יכולת שיקום.

משרד מבקר המדינה בדק בשנת 2021 את אופן התנהלותם של עשרות גופים ממשלתיים במספר היבטים מרכזיים הקשורים לנושא מגוון ביולוגי ומינים פולשים. הממצאים שהועלו וההמצאות מפורטים בהרחבה בדוח הביקורת. אבקש מגברת עידית דניאל, שביצעה את הביקורת יחד עם ד"ר רויטל גולדשמיד, שנעדרת מדיון זה, להציג באמצעות המצגת שהכנו את הממצאים העיקריים שבדוח, והיא גם תשיב לשאלות שהעלית בתחילת הדיון. עידית, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. כפי שסקר מר הלינגר, הדוח עוסק בחשיבות המגוון הביולוגי ושמירתו, והוא מתמקד במינים הפולשים. אציין שיש עוד מחוללי שחיקה של מגוון ביולוגי כמו: התמרת שטחים פתוחים, הרס בתי גידול, ניצול יתר של משאבי טבע, אסונות וזיהום, שינויי אקלים, ועוד.

אפרט להלן את הנושאים בהם עסק הדוח: עסקנו באמנות ובנורמות הבין-לאומיות, בתוכנית האסטרטגית הלאומית, במסגרת הנורמטיבית, בטיפול במינים פולשים בישראל, בניטור המגוון הביולוגי, באחריות התאגידית לכל הקשור למגוון ביולוגי, והפרק האחרון עוסק בהערכת סיכונים, ניהולם, והערכת הנזקים.

הפרק העוסק באמנות ונורמות בין-לאומיות. חשוב להגיד שהידרדרות המגוון הביולוגי ובעיית המינים הפולשים הן בעיות בין-לאומיות המחריפות עם התעצמות הגלובליזציה והסחר הבין-לאומי, כפי שהזכיר הפרופסור. בעיות אלו מצריכות פתרון ברמה הלאומית מעבר לפתרון הבין-לאומי. בעולם קיימת אמנה בין-לאומית למגוון ביולוגי, כפי שהזכיר הפרופסור, אמנת CBD, וישנן אמנות נוספות, יותר נישתיות, בתחומים ספציפיים כמו: שימור הים, מינים מהונדסים, ועוד. בפרק הזה בדקנו איפה ישראל עומדת ביחס לזירה הבין-לאומית ואיך היא מיישמת את המחויבויות הבין-לאומיות שלה כדי לעמוד בהתחייבויות.

כפי שרואים בשקף המוצג, אלה הממצאים העיקריים שהועלו בדוח בקשר לאמנת CBD. העלינו שמדינת ישראל דיווחה לאמנת הבין-לאומית שהיא לא עומדת במרבית היעדים שהיא הציבה לעצמה. באופן כללי, ישראל אינה עומדת בלוחות זמנים שהיא התחייבה אליהם. למרות שבישראל שיעור עיבוד השטחים הטבעיים גבוהה כמעט פי חמישה בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל מתרחקת מהיעד לצמצום השימוש בשטחים פתוחים. ישראל לא הציבה יעדים לאומיים בנושא שיקום מערכות אקולוגיות ולא בנושא גיוס משאבים כלכליים ליישום אפקטיבי של יעדי האמנה, וישראל הפגינה התקדמות לא מספקת בניהול ובשימור המגוון האקולוגי במספר רב של אספקטים, ובהם: ניהול אזורים מוגנים, ניהול מינים רגישים, פיתוח כלים נורמטיביים, סדרי עדיפויות ופעולות ציבוריות.

בתרשים שמצד שמאל אתם רואים תרשים שטח שמורות טבע ימיות בישראל ביחס למדינות ולקבוצות מדינות בעולם. למרות זאת, אנחנו רואים שהאמנות שעוסקות בים ובשימור הים בישראל עדיין לא מאושררות. לדוגמה, לגבי אמנת ברצלונה אנחנו רואים בשקף שמדינת ישראל טרם אישררה פרוטוקולים שנוגעים לזיהום הים מפסולת המוטלת מכלי טיס וכלי שיט, משינוע חומרים, ומפעילות באזור מדף היבשת. לגבי האמנה בדבר פיקוח מי נטל, שזהו נתיב כניסה משמעותי של מינים פולשים, גם אמנה זו טרם אושררה. יש גם אמנות בנושא משאבים גנטיים, שישראל לא אישררה. הן חשובות מאוד לשימור חומרים גנטיים וגם לזכויות של מדינת ישראל עליהם.

כדי להתמודד עם בעיה ברמה לאומית נדרשת תוכנית אסטרטגית ישימה. בין יתר הממצאים שהעלתה הביקורת, וכפי שרואים בשקף, כ-20 שנים לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא, בשנת 2003, עדיין לא גובשה תוכנית ממשית הניתנת ליישום. שאר הפרטים בדוח.

במסגרת הדוח בחנו את התשתית הנורמטיבית הקיימת לשמירה על מגוון ביולוגי ולטיפול במינים פולשים. למעשה, בדקנו שלוש מסגרות נורמטיביות עיקריות: את נורמות האסדרה הקיימות, את גופי היישום, כפי שדיבר הפרופסור, ואת הרשימות לפיהן ניתן לבחון ולבצע סלקציה של מינים. בעניין האסדרה מצאנו שישנן מספר רב של נורמות שיש להן נגיעה למגוון רחב של אורגניזמים לטבע, לסחר, לזרעים, לפרוקי רגליים, ליערות, לדיג. לא אפרט כאן הכול. המשותף לכול הוא שרוב הנורמות הן סקטוריאליות והן מאוד מצומצמות ונוגעות באספקטים צרים. המסגרת הנורמטיבית היא חלקית והיא נעדרת חקיקה מרכזית בנושא מינים פולשים.

בעניין יישום של נורמות מצאנו שהיישום הוטל על מספר רב של גורמים וגופים, שמטרותיהם לעיתים שונות ולעיתים אף מנוגדות. לגבי הרשימות – מצאנו שהרשימות של מינים זרים, נגעים או פולשים, הן חלקיות והן אינן יכולות לשמש כתוכנית עבודה. בתרשים, שמוצב פה מצד שמאל, רואים, בין היתר, חלק מהחוסרים שהעלינו כמו: חסרה יד של פיקוח על שחרור מינים לטבע, כמו שהזכיר הפרופסור את אותו שחרור של המיינה או הדררה מאותו פארק ציפורים. היעדר מנגנון לגריטה ולפינוי של ציוד נגוע. לדוגמה, ציוד הנגוע בטרמיטים. אולי תומר ידבר על זה. אנחנו רואים גם שצו רישוי עסקים אינו מחייב שימור מגוון ביולוגי ומניעת מינים פולשים.

במהלך העבודה הבנו שמינים פולשים היא עובדה הדורשת התמודדות. בדקנו מה נעשה בפועל בישראל מבחינת שלבי הטיפול, מניעת חדירה, מניעת התפשטות והתבססות, וכשהם כבר פה אז ביעור או הכלה איך אנחנו מתמודדים עם זה.

מצאנו שקו ההגנה הראשון נגד תופעת מינים פולשים ומניעת חדירתם לשטח המדינה, וככל שזה במקומות שזה ניתן. מצאנו את הדברים הבאים: למעשה, אין נציגות של המשרד להגנת הסביבה בכל אחת מנקודת הכניסה לארץ, אם זה של נוסעים ואם זה של מטען. הפתרונות הניתנים בנקודות הכניסה מבוססים על רצון טוב של מפקחים מטעם משרד החקלאות או המכס, אבל הם חלקיים והם לא נותנים מענה לכלל אפשרויות החדירה, והם אינם יכולים להכיל את כלל הבדיקות הנדרשות למניעת כניסת מינים פולשים.

הדוח שלנו מפרט טיפול שנעשה במינים שכבר חדרו והתבססו. בחנו מספר מקרים, ואותם רואים בתמונות, בהם: טרמיט העל הפורמוזי, שעליו פירטנו בהרחבה, גם על יקינטון המים, על המיינה המצויה. חשוב להדגיש שמינים פולשים לפעמים נראים יפים. למשל, אנחנו רואים את הפרח של יקינטון המים בפריחה, וזה נראה פרח מאוד יפה. אבל זה עלול להטעות כי המינים האלה מאוד מאוד מסוכנים. כמובן שזה מפורט מאוד בדוח ומומלץ לקרוא.

אחת הדוגמאות אליה התייחסנו גם בפירוט בדוח היא נמלת האש הקטנה. רואים כמה היא קטנה ביחס לחוד של עט כדורי. נזקי נמלת האש הם פגיעה באקולוגיה ובבריאות. היא התגלתה לראשונה בישראל בשנת 2005 באזור עמק הירדן. זה בערך שבע שנים לאחר שהיא חדרה לישראל במטען של משלוח של בולי עץ. כשגילו אז, ב-2005, והבינו שיש כאן איזושהי בעיה היו שבעה יישובים נגועים. אנחנו רואים כאן בגרף למטה מצד שמאל שבאפריל 2011 כבר היו מאה יישובים נגועים. נכון לאוגוסט 2021, במהלך כתיבת הדוח, היו 648 יישובים נגועים, הפרוסים ברחבי הארץ, 53 אתרי תיירות נגועים, ונמצאו גם 114 משתלות נגועות, כשההנחה היא שהדרך העיקרית בה מופצת נמלת האש בארץ היא באמצעות משתלות נגועות וצמחים שקונים במשתלות.

בעניין הטיפול בנמלת האש, כפי שרואים בשקף, העלינו מספר ממצאים: קודם כול, עיכוב בטיפול. שבע שנים אחרי שהיא הגיעה. שנית, היעדר מענה. לא היה חומר הדברה מתאים בתחילת הטיפול. שלוש, היעדר אסטרטגיה. לא נעשה ניטור. היתה התלבטות אם יהיה ניטור או לא. היעדר שקיפות ואיחור בפרסום לציבור, שהיה יכול לסייע, ופערים בשיתוף פעולה בין המשרדים.

כמו כל בעיה, כדי לטפל בה צריכים לעמוד על היקפה וחומרתה, וזאת באמצעות ניטור, איגום הנתונים, עיבוד הנתונים, שנאספו לכדי תוכנית עבודה. מצאנו שנעשה ניטור בארץ בחלק מהמערכות האקולוגיות. בכל אחד מהאזורים האקולוגים שכן מנוטרים, המרחב היבשתי, בתי גידול אקווטיים וימיים ובתי גידול לחים, מצאנו שפועלים מספר גופים, לעיתים על אותו תא שטח, כפי שאנחנו רואים כאן בעיגולים בשקף. עוד מצאנו שאין תיאום בין הגופים העוסקים בניטור, והנתונים בפועל אינם מאוגמים לכדי תוכנית עבודה. עוד העלינו שאין שימוש מספיק במדע אזרחי ובשיתוף הציבור ככלים לאיתור מוקדם של פגיעות במגוון הביולוגי ולמניעת התפשטות של מינים פולשים.

לגבי תוצרי הניטור – בשקף מובאים שלושה תוצרים. ישנם עוד. מצאנו שהם חלקיים, אינם כוללים את כל המערכות האקולוגיות. התוצרים עצמם מצביעים על פערי ידע וחוסרים, ואינם משמשים לצורכי ניהול.

כ-40% מהכלכלה העולמית מבוססת על המערכות האקולוגיות, ואהרון ציין גם את התלות הכלכלית. הכלכלה משפיעה על שירותי המערכות ומושפעת מהן. בדקנו כיצד התאגידים מטמיעים היבטים ושיקולים סביבתיים בהליכי קבלת ההחלטות באמצעות הדיווחים שלהם לרגולטורים השונים, וזאת לפי מתודולוגיה בת קיימא שנקראת ESG. כמובן שבדקנו את זה בדגש על מגוון ביולוגי ומינים פולשים. העלינו שברוב המקרים הדיווח של התאגידים נמצא במסגרת עיקרון המהותיות. כלומר, נושאים שהם מהותיים עבור המשקיעים, וזה לאו דווקא עניינים סביבתיים, ובפרט מגוון ביולוגי ומינים פולשים, כפי שאפשר לראות כאן בתרשים. בדקנו איפה נמצאת מדינת ישראל ביחס לעולם בנושא דיווח תאגידי, ומצאנו שבישראל חלה ירידה בדיווח, בניגוד למגמה העולמית. בדקנו גם מה הדרישות של הגופים הרגולטורים הרלוונטיים בישראל ומצאנו כך: ברשות לניירות ערך יש התפתחות בהסדרה בנושא הדיווח, אבל כל הנושא עדיין וולונטרי. ברשות החברות הממשלתיות היה ניסיון לגבש אסטרטגיה לדיווח אבל הדיווחים תופסים מקום שולי ביעדי החברות. בבנק ישראל, המפקח על הבנקים, רוב דיווחי ה-ESG של הבנקים הם לא בענייני סביבה, וגם אלה שהם בענייני סביבה הם כלליים ביותר. ברשות שוק ההון מצאנו שאין נהלים לבחינת השקעות אחראיות של גופים מוסדיים בנושא סביבה, למרות דרישה קיימת של רשות שוק ההון לדיווח כזה.

בהתפשטות ובהתבססות מינים פולשים יש פוטנציאל לנזק כלכלי ונזק אקולוגי. זו היתה הפתיחה שלנו, ואנחנו מודעים לזה. הנזק גדל עם ההתפשטות בכל תחומי החיים. שיקום הנזקים והטיפול בהם כרוך בעלויות ישירות ועקיפות של טיפול, ביעור, תחזוקה, ניטור, פיקוח ושיקום. כדי להתמודד צריך קודם כול לבצע זיהוי של המינים, ולאחריו לבצע תהליכים של הערכת סיכונים וניהול סיכונים המבוססים על הערכה כלכלית.

מה העלינו? בישראל אין תהליך מובנה הנעשה במשרד להגנת הסביבה, וגם נוהלי הבידוק אינם מבוססים על מינים מרשימת המאה המסוכנים בעולם. אני מציינת זאת כי בעולם יש רשימות, יש הכנות, ואנחנו לא מאמצים את הידוע בעולם.

בעולם נעשו עבודות מקיפות והעלויות הן גבוהות. בשקף פה מצד שמאל אנחנו רואים עבודה שנעשתה באירופה, והיא פורסמה בשנת 2020, בנושא הנזקים. הנזקים הם עצומים והם במיליארדי דולרים. לדוגמה, נזקי חקלאות הוערכו ב-36 מיליארד דולר, ונזקי יערות באירופה הוערכו ב-25 מיליארד. בכל מקרה אנחנו רואים שהסכומים הם עצומים.

בדקנו את ההערכות הכלכליות של המשרד להגנת הסביבה. היו לה שתיים: אחת מ-2013 ואחת משנת 2020, שהוא עשה בשיתוף עם משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים. משרד מבקר המדינה ביצע הערכה כלכלית לאומדן הנזק בהשוואה למחקרים בין-לאומיים והתאמה לנתונים בישראל. השווינו את תוצאות ההערכה הכלכלית שביצענו להערכות הכלכליות של המשרד, ובדקנו גם את המתודולוגיות ששימשו בעבודות אלה. העלינו פערים של מאות אחוזים בין העבודות שנעשו בשנים 2013 ו-2020 לבין האומדן שאנחנו הערכנו.

לסיכום, נפרט כאן את עיקרי הממצאים, ושוב, יש הרבה ממצאים שנמצאים בדוח המלא, ואת עיקרי ההמלצות: מאות, עד אלפים של מינים פולשים, את המספר המדויק לא מצאנו בשום מקום, התבססו בישראל וגורמים נזקים לאדם ולסביבה, לרבות נזקים כלכליים. אין בישראל תוכניות ופעולות חירום למניעת הנזקים ולצמצומם. ההסדרה בישראל היא חלקית, לא מספיקה, ולעיתים אינה מחייבת. בישראל אין תוכנית אסטרטגית הכוללת ממד יישומי עם יעדים מוגדרים. בישראל אין מנגנון לטיפול במינים פולשים, המבוסס על הערכה וניהול סיכונים, ועל הערכה כלכלית כבסיס לקבלת החלטות. בישראל ניכר היעדר התיאום בין הגופים העוסקים בהיבטים השונים של מינים פולשים והמגוון הביולוגי. ישראל אינה עומדת בכל הסטנדרטים הבין-לאומיים אליהם התחייבה, וחסר בישראל מנגנון מחייב לדיווח תאגידי.

מרבית ההמלצות שלנו בדוח מופנות למשרד להגנת הסביבה. אבל חשוב לציין שהמשרד להגנת הסביבה משמש מוקד לאומי למימוש היעדים הבין-לאומיים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, אבל רוב ההמלצות מחייבות שיתופי פעולה גם עם גורמים נוספים.

אלה הן ההמלצות העיקריות למשרד להגנת הסביבה: לפעול בהתאם להתחייבויות הבין-לאומיות, להשלים גיבוש של תוכנית אסטרטגית יישומית שתוכל לתת מענה, לפעול לאסדרת נורמות מחייבות, להוביל מנגנון תיאום בין כלל המשרדים וכלל הגורמים ליצירת שיתוף פעולה, ולפעול בשיתוף הרגולטורים הפיננסיים ליצירת כלים אסדרתיים מחייבים לתאגידים. תודה.

עידית, אני רוצה להודות לך ולאהרון על הדברים שאמרתם, שלמעשה מחזקים את דברי הפתיחה שלי על חוסר תיאום, היעדר מנגנון, וכל מה שאמרנו. זה לא מנחם כי משהו צריך להשתנות.

נציגת המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. תודה רבה ליוזמי הדיון החשוב הזה: פרופ' אלון טל ומוסי רז. אני מנהלת את אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. אני גם מומחית בריאות ציבור, וטרינרית בגישת בריאות אחת, שהיא גישה מולטי דיציפלינרית המחברת בין בריאות האדם לבריאות בעלי החיים לבריאות הסביבה. זו הגישה שאנחנו צריכים בשביל לטפל גם במינים פולשים כי זה בהחלט נושא מאוד מאוד מורכב. אייצג פה גם את תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, שנבצר ממנה להגיע לפה.

את ההערכה הכלכלית שעשינו ב-2020, עשיתי בשותפות מלאה עם משרד החקלאות. יש פה את ציפי פרידקין הנהדרת, וגם אפרת הדס, וגם אורי נווה מרט"ג, שהבריז לנו, שמאוד אוכף את הנושא הזה.

בניגוד לנאמר פה, אני חושבת שדווקא במינים פולשים יש לנו דוגמה לתיאום ולשיתוף פעולה מדהים בין המשרדים השונים, וזה כולל גם את משרד הבריאות. נמצאת פה ד"ר לאור אורשן, מנהלת המעבדה אנטומולוגית, והיא עוזרת לנו רבות בתחום הזה, גם במינים שלא בהכרח מעבירים מחלות לבני אדם, שזה יותר הא-פורטה של משרד הבריאות.

חשוב לי שנבין שלכולנו מינים פולשים זה דבר חשוב ורלוונטי.

מה זאת אומרת "חשוב ורלוונטי לכולנו"? לא הבנתי.

כל מין פולש הוא בהכרח מזיק לסביבה, כי אם הוא הצליח לפלוש אז הוא נכנס לנישה אקולוגית, שהוא לא חלק ממנה, והוא יפגע בסביבה.

מה זה פולש? האם יש לו טריטוריה שהוא עזב? איך באמת מגדירים את זה?

אסביר. אנחנו חיים בתוך מערכת האקולוגית, שהמינים שנמצאים בה, בין אם זה בעלי חיים, חרקים, צמחים, הם חלק מאותה מערכת. יכולים להגיע מינים שהם מינים זרים. לא כל מין זר הוא מין פולש. צריך לעבור איזשהם שלבים בשביל להיחשב למין פולש. הוא צריך להתבסס ולתפוס נישה אקולוגית שהיא לא שלו. כל מין פולש הוא מין שמזיק לסביבה. חלק מהמינים הפולשים גם יזיקו לחקלאות, ונמצאים פה גם נציגי משרד החקלאות כי זה נושא מאוד מאוד גדול, שרק הולך ומתגבר עם משבר האקלים והמשבר האקולוגי. אנחנו בשני משברים. חלק מהמינים, אפילו חלק קטן יותר, יזיק לבריאות.

מי יצר את המשבר האקולוגי ואת משבר האקלים? האם המינים הפולשים או בני האדם יצרו אותם?

כשאנחנו מדברים על משבר אקולוגי, אנחנו מדברים על הפגיעה במגוון האקולוגי. אחת הסיבות לפגיעה במגוון אקולוגי זה מינים פולשים, זו לא הסיבה העיקרית. ציינו פה ששכחו חומרי הדברה ואני מחזירה את חומרי ההדברה לנושא. חלק קטן מהמינים יכול להיות גם מזיקים תברואיים, ועל זה אני אחראית, ואני עובדת בשותפות עם משרד הבריאות.

וגם נזק לרכוש.

כן, כמובן.

נכון. מזיקים תברואיים יכולים להזיק לאדם או לרכושו, כשבסדר עדיפויות גבוה יותר זה מה שמזיק לבריאות האדם. לכן, יש לנו את פקודת בריאות העם. המטרה שלנו היא להילחם במזיקים שיכולים להעביר מחלות. אחד המינים שפלשו לישראל זה יתוש הטיגריס האסייני. יש לו פוטנציאל להעברת מחלות מאוד קשות, שטרם נראו בארץ כמו: דנגי וצ'יקונגוניה. זה שמשהו שכן עשינו עליו הערכת סיכונים בסוף 2019 עם הצט"מ. זה בהחלט היה בסיכון גבוה ב-2019. ב-2020 קיבלנו קורונה ואז אנשים חולים מאסיה הפסיקו להגיע למדינת ישראל. אבל עכשיו אנחנו חוזרים לתעבורה מלאה באוויר וזה בהחלט סיכון שעולה שוב על הפרק. זה רלוונטי לכולנו, כי ההשפעה של המינים הפולשים היא כלכלית, בריאותית. כשאני אומרת "כולנו", אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ואנשי המקצוע תמימי דעים.

לא ממש, לא תמימי דעים. עוד מעט נשמע דעה אחרת לחלוטין.

אנחנו, למשל, יודעים שיש כל מיני רשימות של מינים פולשים בכל מיני הקשרים, ולא תמיד כולן תואמות.

הבעיה היא לא רשימת מינים הפולשים. יש רשימה של המאה הגרועים ביותר, ואנחנו מכירים אותה. שוב, אנחנו, אנשי המקצוע בין המשרדים, תמימי דעים.

האם זה מספיק שאתם תמימי דעים? מה עם התיאום? צריך לעשות צעדים כדי להוכיח שאתם תמימי דעים. אם זה היה כך אז בדוח המבקר לא היינו נראים כפי שאנחנו נראים.

כדי לעשות את הצעדים האלה, אנחנו חייבים סמכות חוקית. למשרד להגנת הסביבה אין שום סמכות בגבולות. אין שום הגדרה בחוק למזיק שהוא מזיק סביבתי. למעשה, יש רק הגדרה לנגע חקלאית, ויש הגדרה למזיקים תברואיים במסגרת החקיקה שלנו, שקשורה יותר להדברה ולא קשורה למניעה בגבול. אנחנו גם תמימי דעים על זה, כמו שפרנקלין אמר שגרם אחד של מניעה שווה יותר מקילו של טיפול. אנחנו תמימי דעים שהשמירה על הגבולות - - -

אבל מה אתם עושים בנושא הזה?

אין נציגים של המשרד במעברים. בקושי נציג של משרד החקלאות.

נכון, לגמרי. אין, כי אין סמכות חוקית לזה.

אז מה זה "תמימי דעים"?

גם אם יהיה לה נציג, הנציג הזה לא יכול לעשות כלום. אין לו סמכות.

זה ברור, כי אין חוק שמסדיר את זה.

הזכירו פה את ההתנדבות. אנחנו הולכים ועושים הדרכות גם לנציגי מכס וגם לנציגי משרד החקלאות, והכול בהתנדבות. ואם הם מדווחים לנו, אנחנו באים ולוקחים דגימה.

והם מתנדבים בנושא?

נכון. גם אנחנו מתנדבים בנושא כי גם לנו אין שום סמכות לגבי מינים שנכנסים לארץ.

הנה, יש לך פטנט. את אומרת: התנדבות.

אנחנו כרגע עושים כמיטב יכולתנו. אנחנו מאוד מאוד מקווים שהממשלה תראה לנכון לקדם חקיקה בנושא הזה. כי אנחנו דוחפים מהצד שלנו, אבל האמת היא שהרגולציה הולכת בכיוון ההפוך. לא רק לא בכיוון שלנו. יש את הרפורמה להגנת הצומח, שרק מורידה את הפיקוח בגבולות ורק מקלה על ייבוא של פירות וירקות ועם הסחורה יכולים להגיע כל מיני מזיקים, לא רק מזיקים חקלאיים. שנית, יש עוד משהו שהתנגדנו אליו וזה להוריד את המשתלות מפריט רישוי כחלק מהרפורמה ברישוי עסקים. הורידו אותו ככלי רישוי ועכשיו אין לנו כלי. אנחנו אלה שהולכים ובודקים את המשתלות, אבל אין לנו כלי להגיד לרשות המקומית לפעול נגד המשתלה כנגד נמלת אש כי הורידו את פריט הרישוי הזה. צריך לזכור שחוץ מנמלת אש הקטנה, משתלות יכולות להפיץ גם צמחים מזיקים ללא יודעין ועוד הרבה מאוד מזיקים אחרים. המסקנה שלנו, ואני חושבת שזו גם מסקנת דוח מבקר המדינה, היא שצריך לפעול בשני מישורים באופן דחוף במקום ללכת לכיוון השני: אחד, חקיקה למניעה של מינים פולשים. מה שמוסכם עלינו כרגע עם משרד החקלאות ויחד עם רט"ג זה לעשות תיקוני חקיקה לחקיקה הקיימת.

מה הכוונה? מה זה חקיקה למניעה? האם נעשה חוק שאסור למין פולש להיכנס?

לא. סמכות לפיקוח בגבולות ובדיקה בגבולות.

מי? של המשרד להגנת הסביבה?

גם הגנת הסביבה, גם רט"ג, גם חקלאות. יש מדינות שהמכס עושה זאת. צריך להחליט מי יעשה את זה. הסמכות צריכה להינתן באופן חוקי. כיום אפילו אין הגדרה של מהו מין - - -, ולכן זה צריך להיכנס.

מי צריך לקדם הצעה כזו?

אנחנו כל הזמן מקדמים את זה יחד עם חקלאות ועם רשות הטבע הגנים. אני רוצה להזכיר לכם שבעידן הזה, הדבר האופנתי הוא דה-רגולציה ולא עוד רגולציה, ולכן זה מאוד מאוד קשה. במיוחד כשזה הולך בכיוון הפוך מהרפורמה בהגנת הצומח. הילה יכולה לספר לכם על כך. שנית, צריך לזכור שאנחנו צריכים משאבים וכוח אדם.

אתם צריכים בדיוק את אותם הדברים שהיו צריכים אלה שבאו לדיון הקודם: גם חוק וגם כסף. יש לכם קשיים כרוניים במשרד: כסף וחוק. מה מדינת ישראל עשתה עד היום מולכם? לא כסף ולא חוק?

כן. יש שתי מילים גסות שאנחנו יודעים מול האוצר: האחת היא חקיקה והשנייה היא תקנים. זה שני דברים שאנחנו חייבים בשביל לטפל בבעיה זו.

איפה האוצר? הוא מתחבא מאחורייך.

אתה רוצה שאספר לך איפה הייתי שלשום בעשר בלילה ובשבת בעשר בלילה ובשישי? הייתי בפתח תקוה על מנת לחפש מעוף כלולות של הטרמיט הפורמוזני. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. נאמר פה שאין שיתוף ציבור על נמלת האש הקטנה וזה ממש לא נכון. אנחנו מפרסמים מפה של המשתלות ושל ניטורי המשתלות. יש לנו פרויקט משותף עם החברה להגנת הטבע: ראיתי נמלה. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים.

את מבינה גם שמשתלות יתקיימו כי הציבור כנראה גם רוצה את זה. אנחנו לא רוצים לייצר סטיגמה שמישהו נלחם בזה. צריך לעשות עבודה מסודרת מולם ולא לייצר תדמית של אנטי.

חס ושלום.

מצד שני, מי צריך לקדם את החקיקה?

זו אחריות שלכם.

אנחנו מקדמים אותה.

איפה היא?

ההחלטה כרגע היא לעשות תיקוני חקיקה בחוק הקיים במקום לעשות חוק חדש. מי שיש לו סמכות כרגע על הגבולות כרגע בהקשר של מזיקים זה רק משרד החקלאות. יש לעשות תיקוני חקיקה בחקיקה של משרד החקלאות.

כמה זמן אתם עובדים על התיקון הזה? הרי הבעיה של מינים פולשים מופיעה בתוכנית הלאומית מ-2003. כלומר, המשרד ער לכך הרבה זמן שאין סמכות.

נכון. לגמרי.

האם חל שינוי?

אני יכולה להגיד, וציפי, את גם יכולה לתרום את חלקך, שבשנה האחרונה היו הרבה מאוד התלבטויות. עשינו שולחנות עגולים ממש לפני הקורונה. היתה התלבטות האם לעשות חוק ראשי חדש או לעשות תיקוני חקיקה. בשנה האחרונה הוחלט על תיקוני חקיקה. דברים התעכבו כי החקיקה בה אנחנו רוצים לעשות תיקוני חקיקה זה החקיקה של הגנת הצומח, והיא עסוקה עכשיו ברפורמה ובלעשות משהו אחר. זה היה העיכוב. עכשיו יש הסכמה, ואני מקווה שנצליח להתקדם עם זה. שוב, זה לגמרי עניין של סדרי עדיפויות. חייבים להגיד שכרגע הפחתת הנטל הרגולטורי הוא סדר העדיפות הגבוה ביותר במקום הסתכלות גם על איך שומרים על האזרחים.

בואי נרד לפרטים. איך אתם עושים בשטח את הפעילות הזו נגד מזיקים פולשים?

הואיל ואין לנו סמכות בגבולות, וגם אין הגדרה של מינים פולשים סביבתיים, - - -

הבנו לגבי הגבולות. איך אתם פועלים בתוך הארץ מול החקלאים וגורמים אחרים?

החקלאים - זה לא אנחנו אלא זה משרד החקלאות. כחלק מהעבודה השגרתית שלנו, אנחנו מתעסקים במזיקים תברואיים, ואנחנו עושים את כל העבודה של פיקוח, רישוי, בחינות הסמכה של מדבירים, שאמורים לטפל במזיקים תברואיים. יש לנו השבוע שתי השתלמויות בנושא הטרמיט הפורמוזני. אם מדברים על הטרמיט, לא ראיתי אף מדינה שמתמודדת איתו כמונו. אנחנו גם היינו בפלורידה על מנת ללמוד מהמומחים הגדולים ביותר. הם סובלים מהפלישה שם כבר הרבה שנים. לגבי זה שהטרמיט התגלה ב-2019 – תודות לערנות של תומר זה נודע לנו ויכולנו לבדוק זאת פה במעבדות בארץ. בדיעבד, הטרמיט כנראה נמצא בארץ לפחות עשור וחצי, אם לא שני עשורים. הקטע עם מינים פולשים הוא שאתה לא יודע על מינים פולשים עד שהם כבר לא התבססו, ולכן מאוד חשוב לתפוס אותם בגבול. הם נכנסים, מתבססים, לוקחים את הזמן שלהם. יעברו לפחות חמש שנים עד שתראה מושבה של טרמיטים. הם נכנסים ומתבססים, ואז כשמרימים את הראש אז זה לרוב באמת מאוחר מדי. לכן, החסימה בגבולות היא כול כך חשובה. הסמכות שלנו בתוך הארץ היא להתעסק דרך פקודת בריאות העם עם מזיקים שמעבירים מחלות. למרות זאת, והבוקר לאור ואני חיפשנו יתושים בנחל לכיש, ומצאנו הרבה מאוד, אנחנו שמים גם דגש על מזיקים שהם מינים פולשים. למרות שהטרמיט הפורמוזני בישראל לא מאיים על תשתיות ולא מאיים על בריאות, אנחנו עדיין רוצים להיכנס בו בכל הכוח כי אנחנו חושבים שיש לנו פה הזדמנות אולי לבער. אבל בשביל זה צריך תקציבים וכוח אדם. אין לנו את שני הדברים הללו. אנחנו השנה הצלחנו לגרד ממש ממש בכוח תמיכה לרשויות לגבי נמלת האש הקטנה בגובה של 2 מיליון. קיבלנו בקשות בסכומים הרבה הרבה יותר גבוהים. זה ללא ספק פעולות שאנחנו מתאמצים מאוד מאוד לעשות, וצריך כלים.

ד"ר גל, אני רוצה להודות לך, ד"ר גל.

בדיון הבוקר היה איתנו רפאל כהן מהעמותה לקידום דיג ספורטיבי ושמירת הסביבה הימית. הוא הציג עמדה חליפית. אנחנו בתקופה של חליפי ועוד חליפי. אדוני, בבקשה.

שלום לכבוד היושב-ראש, חברי הוועדה והנוכחים. אני רוצה להעיר הערה מקדימה לנציגי מבקר המדינה שגם דיברו על כך שרצוי שהגורמים האחראיים יפעלו בשיתוף. עשיתם פה דוח, ואומר משהו לגבי העתיד, עם או ללא קשר להמלצת הוועדה. כדי שהדוח שאתם עושים יהיה שלם, אמיתי ונכון, אתם צריכים לפנות לציבור ולארגונים הנוגעים בדבר. הדוח שלכם מתייחס גם לנושא פלישה בים, שזו בעיה בפני עצמה. יש לה המון השלכות מבחינות רבות: כלכליות, חברתיות, וכמובן סביבתיות. אנא רשמו לפניכם שלהבא פונים ומבררים עם הנוגעים בדבר. במקרה הזה אני מדבר, למשל, על ארגוני הדייגים. יש לנו המון מידע.

אל תתמקד בדוח. תתייחס לסוגיה באופן כללי. היית יכול להפנות גם הערות כללית ולא להתמקד בפנייה ישירה אליהם.

בסדר גמור. אני מדבר על הקטע של הסביבה הימית והים. יש לנו בעיה מאוד קשה של פלישת מינים מהגרים בים. דובר פה על ירידת הדגה. כרגע הפולש הכי קשה והכי גרוע, פולש שבחוץ לארץ חיסל שמורות ימיות כמעט לחלוטין מחי מקומי, ופה הוא הולך ומתבסס, הוא הזהרון. אין חולק על כך. אם מחפשים את הסיבות לירידה מסוימת בחלק מהדגה המקומית, אפשר למצוא אותה בפלישת מינים. למרבה הצער, כלל הגופים האחראים לא מטפלים בזה, וזה בלשון המעטה. יתרה מכך, ההתנהלות פה גורמת להעצמת הפלישה. פלישת הזהרון מצטברת לפלישת מינים נוספים, וזה סיכון אדיר.

אני מצטער, אני חייב לקרוא לילד בשמו. אמרתי זאת קודם, ואומר זאת שוב, ובכל עת. הגשנו מסמך עמדה עם מסמכים, ואני מפנה אליהם. שוב, בכל העולם מנהלים את הדברים יחד עם אקדמיה, רגולטורים, ארגונים סביבתיים ודייגים. אין דבר כזה לנסות לנהל משהו בים מבלי לשלב את הדייגים. יש פה בעיה כפולה. יש שני גופים שאמורים לשמור על הטבע, וכך הם מציגים את עצמם. הם מנהלים ומשקיעים את כל המשאבים שלהם בניהול מסע אינטנסיבי להשתלט על הים, וגם קמפיין דמוני. אנחנו יודעים מה זה לנהל מסע דמוני נגד סקטור מסוים. זה קורה הרבה בפוליטיקה, ולצערנו גם בחברה שלנו. הם משקיעים את כל הזמן והכסף שלהם כדי ליצור לעצמם שמורות, ואני יכול להראות מפה ועד הודעה חדשה את כל נושא הזיכיונות ואיך מפיקים את ההכנסות. פעם היו נציגי ציבור. תשאלו: מי נציגי הציבור של הציבור הישראלי הרחב במליאת רשות הטבע והגנים? למי שלא יודע, הגברת איריס האן והת.פ שמנהל את כל קמפיין הדיג אלון רוטשילד. אין לציבור נציגים.

אנחנו לא נציגי ציבור שם.

סליחה. לא נציגי ציבור, יושבים במליאה. חברי מליאת רשות הטבע והגנים.

תדייק.

אל תפריעי לי, בבקשה.

אל תפנה אליה בצורה שכזו. רפאל, אתה מתחיל להתגרות. תנהל את הדברים בצורה אחרת. תפנה אליי, דבר לוועדה ולצופים שעוקבים אחרי הדיון. אל תפנה לאף אחד באופן אישי. תודה.

סליחה. כך יהיה. תודה. אם את כל המשאבים האלה הם היו משקיעים באמת כדי לטפל במינים הפולשים, ותיכף אסביר, כי בעולם יודעים איך לעשות זאת - - -

אתה חושב שלא משקיעים בטיפול במינים הפולשים?

משקיעים למראית עין, ואני מדבר בים.

למה? מה האינטרס שלהם? תסביר זאת מהר כי יש לך עוד שתי דקות.

אתמקד במה שקורה בעולם עם הזהרון. מגישים תוכניות, ובין היתר, מארגנים דיג אינטנסיבי של זהרון. מפתחים תעשייה שלימה סביב הזהרון, מקיימים תחרויות. ביום כדור הארץ, שהוא היום הכי סביבתי, עושים בעולם דרבי זהרונים. מוציאים כמויות של מאות זהרונים. שלא תיפול הלסת לאף אחד, פה בישראל, בלחצים ובדחיפה של החברה להגנת הטבע ורט"ג, פקיד הדיג הממונה על הדיג מכליל את הזהרון במכסת השלל. למשל, בשעה שפלורידה בעונת הרבייה בכל השנה מותר להוציא אותו בכל גודל, בחלק מעונת הרבייה הוא מתיר לתפוס שני דגי זהרון, בחלק אסור בכלל. פה מגינים על הפולשים, ואלו הזועקים: קמפיין להצלת הים התיכון. רבותיי, שני דברים: קמפיין להצלת הים התיכון? לפני הכול תצילו אותו מהזהרונים. כי דייגים לא חיסלו שמורות, זהרונים חיסלו שמורות. זה נמצא בחומר, וזה מקצת החומר, יש ערמות חומרים. שנית, אתם חייבים לראות עכשיו את שיא האבסורד, שלאף אחד לא תיפול הלסת בפעם השנייה עכשיו. כבוד היושב-בראש, סליחה. אין לי מנוס. אני מתנצל, ואמרתי שאוכל להוכיח. יש להם ילקוט כזבים. אפילו הפרופסור שלהם דיבר איך הם מציגים נתונים מוקצנים ומופרזים. ראו את זה בשידור חי. ברשותי גם חומרי החקירה והתמלילים המלאים. הם מספרים ששמורה ימית היא זו שתגן עלינו מפני המינים הפולשים. יש לי פה חומרים מקצועיים, לא חוות דעת מוזמנות, אלא כמו שעושים בחו"ל ובארצות הברית. אני מציג. בשמורה ימית הזהרון נמצא בכמות של פי ארבעה. הזהרון עולה ב-400% בתוך השמורות הימיות. זה דברים מטורפים. הם מחסלים בשונית 79%. ופה מצילים את הים בזה שמגינים על הזהרונים? ברצינות, האנשים האלה אמיתיים? אגיד מה יקרה. תהיה שמורה ימית רק עם זהרונים. הם יחסלו את כל הדגים והם יכריזו על הרבה שמורות ימיות. יפתחו שם כמובן זיכיונות, כמו שהם יודעים, חנויות מכירה, פעילויות בתשלום, סיורים. יהיה הרבה כסף וכולם יראו זהרונים. אין לנו ים. הנזקים והפגיעה בדגה בכלל, ובחי המקומי, אדירים. כך הכול מתנהל.

לסיכום, אני מבקש שהוועדה תמליץ לנוגעים בדבר ולאלו שרוצים לעשות חשיבה משותפת. אנחנו מוכנים בכל עת להוריד את כל הדם הרע. אנחנו נרדפנו שמונה שנים. במסעות הפוליטיים הכי קשים עושים דמוניזציה, וזה מה שאנחנו חווים פה שמונה שנים מכם. אגב, וסליחה שאני אומר את זה, יש לי את זה מוקלט שאתם כרגע פותחים בקמפיין שבו אתם מגייסים את כלל משתמשי הים נגד הדיג הספורטיבי אנחנו יודעים מה קורה אצלכם, הגברת איריס האן, ויותר ממה שאת חושבת.

אני מבקש כרגע התערבות של חברי כנסת, ודווקא מאלו שהטבע יקר לליבם, ואני מדבר על הפרופסור הנכבד שאני מעריך ומוקיר בכל ליבי. עשו משהו כדי שהדברים הקשורים בשמירה על הטבע ייעשו בשיתוף וביחד, ושאנשים יעשו חשיבה משותפת ויכוונו לשם. תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

תודה. כל אחד חושב שהאמת נמצאת אצלו. אל תענה, לא על הכול אתה צריך לענות. אחדש לך. כנראה שיש הרבה אמיתות, וכל אחד עם האמת שלו.

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, בבקשה.

תודה רבה. תודה על הדיון. כבר דובר כאן על חשיבות הסוגיה של המינים הפולשים, ולכן לא אחזור על הדברים. גם נאמר בצורה מאוד ברורה שהדרך הטובה ביותר לטפל בסוגיה היא מניעה. כי ברגע שמין נכנס ארצה, הרבה יותר קל להתמודד איתו.

עשינו עבודה מקיפה בנושא הזה. השקענו זמן ומשאבים. אני מודה שהייתי מעורבת בזה באופן אישי בתפקידיי הקודמים, לפני שהייתי בתפקיד הזה.

מה היו תפקידייך הקודמים? האם הלכת לחפש יתושים כמו ד"ר גל?

האמת, גם. חלק מהיתושים גם עקצו אותי. עסקתי בהכנה של כמה מסמכי מדיניות ועמדה. אחד מהם עסק בנושא המינים הפולשים. למדנו את הנושא הזה לעומק. עשינו עבודה מקיפה יחד עם רשות הטבע והגנים. המסקנה החד משמעית שלנו היתה שנדרשת חקיקה ראשית ומקיפה לנושא הזה, ודווקא לא תיקוני חקיקה. יש כול כך הרבה חורים בהתמודדות בנושא המינים הפולשים. בעינינו, זה לא מספיק לסתום כל פעם חור קטן. נדרשת חקיקה מקיפה שתכסה את כל האורגניזמים, והיום יש אורגניזמים שכלל לא מכוסים, ושתכסה את כל רוחב הסוגיה.

גל דיברה קודם על המאמצים שהמשרד להגנת הסביבה עושה. אנחנו מכירים את כולם, לחלקם היינו שותפים. לצערנו, זה רחוק מלהיות מספיק. היו שולחנות עגולים שנעלו בשנת 2018: רט"ג, הגנ"ס ומשרד החקלאות, אבל כל המהלך הזה נעצר. זה נכון שהיתה קורונה, אבל הקורונה איתנו כבר יותר משנתיים. למעשה, לא קרה שום דבר מכל המהלכים האלה. ולא רק שלא קרה שום דבר, כפי שציינה גל, אנחנו חוזרים אחורה מכיוון שההקלות כיום בייבוא מאפשרות כניסה קלה יותר של מינים פולשים.

במסגרת תפקידיי הקודמים עבדתי גם במשרד להגנת הסביבה. באופן אישי אני מסכימה, ואנחנו, בחברה להגנת הטבע, תומכים בהגדלת המשאבים והתקציבים למשרד להגנת הסביבה, שהם נמוכים מכפי שהם צריכים להיות. בעינינו, זה לא סיבה כדי לא לעסוק בנושא הזה. אנחנו חושבים שהמשרד להגנת הסביבה צריך להוביל חקיקה מקיפה ונדרשת. כשהממשלה רוצה לעשות משהו, היא יודעת לעשות אותו. היא יודעת להשתמש בכלים כמו חוק ההסדרים, היא יודעת לקדם דברים. צריך פשוט לקדם חקיקה מקיפה בנושא הזה.

לא נשארנו רק כדי לדבר ולהציע, בסוף המסמך שהכנו, אנחנו גם הכנו טיוטה של הצעת חוק, ואפילו התקדמנו עם נסחית. הגענו למצב של ממש טיוטת הצעת חוק. אנחנו לא רק אומרים לכם מה לעשות, אלא הצענו בעצמנו. עברו כבר יותר מחמש-שש שנים מטיוטת הצעת החוק שהכנו, אבל כל המהלכים הללו הולכים ומדשדשים. לא רק שאנחנו נמצאים באותו מקום, אלא במקום גרוע יותר.

לכן, אני סבורה שצריכה לצאת מכאן קריאה באמת לקדם לאלתר חקיקה ממשלתית. הבסיס קיים, אנחנו לא מתחילים מאפס.

אני רוצה לשאול על תופעה שכמעט כל אזרח פוגש בזמן האחרון, ואני פגשתי אותה בבוקר. אמרתי לחברים שהשתתפו בדיון הקודם שאנחנו רואים היום יותר חזירים וצבועים. מה זה הדבר הזה? האם זה פולש – כן או לא? האם הוא ידידותי – כן או לא? מה צריך לעשות? איך מטפלים בו? למה הריבוי של שני המינים הללו מתחיל להגיע לבתים? אנשים מתעדים את זה ולפעמים גם את הקרבות בינם לבין עצמם. זה מפחיד. זה קורה עכשיו בתוך השכונות. אני ראיתי את זה הבוקר בשכונה ביישוב שלי.

אדוני היושב-ראש, אני גרה בחיפה, ואין יום שזה לא קורה.

בחיפה זה קלאסי, אני מדבר עכשיו על כפר קאסם.

זה נקרא מינים מתפרצים, זה מינים שהם מקומיים. בסוף הבסיס זה סניטציה, זה זמינות של מקורות מזון הנמצאים גם בשטחים החקלאים, גם בתוך אזורי המגורים, ומאפשרים שגשוג וגודל של האוכלוסייה.

כל הזמן היתה זמינות של מקורות מזון, ולא ראינו אותם. למה אנחנו רואים אותם עכשיו?

כי יש הרבה יותר. צריך לטפל במקור.

אנחנו רוצים להבין איך מטפלים בזה. זה משהו שמדאיג עכשיו את האנשים. מדברים על מינים פולשים, ועכשיו זה מגיע עד הבית. זה לא יתוש שצריך לחפש באיזשהו מקום.

רשות הטבע והגנים תדע לענות טוב ממני.

חזירים מוגדרים כמינים פולשים?

לא, הם מין מתפרץ. זה מין מקומי. זה מין שגדל מעבר לגודל שהשטח יכול לשאת, מעבר למה שהוא אמור להיות.

מה עושים עם זה אחרי שהוא התפרץ? הוא מתרבה בצורה מהירה. מה עושים?

האם צמצמום בתי גידול לא מחמיר את הבעיה? אין להם לאן ללכת ולכן הם הולכים לכפר קאסם. לקחו להם כבר את המסדרון האקולוגי.

אין ספק שצמצום בתי גידול וחוסר יציבות של מערכות אקולוגיות גורמים לזה. בסופו של דבר, התופעות האלה של מינים פולשים ומינים מתפרצים מעידות על חוסר יציבות וחוסר בריאות של מערכות אקולוגיות. באופן ספציפי, מינים מתפרצים נגרמים כתוצאה מזמינות של מזון. היישובים שלנו לא נקיים מספיק.

אני לא מסכים עם הטיעון כי זמינות מזון היתה כל הזמן.

יש הרבה יותר.

בסדר. כנראה שלאנשים יש יותר מה לזרוק, אבל לא בכמויות ולא בתופעה שקורית היום.

יש גם יותר אוכלוסייה.

נציג רט"ג, בבקשה.

תודה רבה. איריס כבר הרחיבה את היריעה בנושא המינים המתפרצים. חזיר בר הוא חית בר מוגנת, וכדי לטפל בה אנחנו מוציאים היתרים לטיפול בגלל ההתפרצות. כפי שאמרה, מקורות המזון הולכים וגדלים, ולכן הטיפול האמיתי הוא בסוף לצמצם את המקורות האלה. הטיפול בשיטות אחרות יכול להיות משהו מאוד מאוד נקודתי, הוא לא באמת עוזר. אנחנו מטפלים ומנסים לעזור לחקלאים שנמצאים מול בעיות דומות באמצעות פקחי נזקי חקלאות על מנת שחיות הבר לא יזיקו ושלא יהיו אחרי זה הרעלות משנה בעקבות טיפול לא נכון שהם יעשו.

האם אסור לצוד את החזירים?

חזיר בר הוא חיית בר מוגנת. אנחנו נותנים היתר כללי בשביל לאפשר לצוד אותו. אבל הציד עצמו לא באמת יעזור להתפרצות שלהם, אלא רק אם באמת נקטין את מקורות המזון. כך הרבייה שלהם תקטן.

האם תגיד לשכונה המזרחית של חיפה להתחיל לאכול פחות ולזרוק פחות?

לא. למשל, לזרוק את הפחים בצורה טובה יותר ולא להאכיל חתולים.

האם זה יכול לסכן חיי אדם? אני נפגשתי עם החזיר ברכב ולא דאגתי.

אם הוא היה מולך, אז זה היה לא נעים. לא יודע אם זה סכנת חיים, אבל זה לא נעים.

כי אם זה סכנת חיים, ואם זה מגיע לרמה של סכנת חיים, אז זה נשמע לי לא רציני לייבש את מקורות המזון.

יש גם תופעה של כלבים מתפרצים, ושם זה בהחלט יכול להגיע לסכנת חיים.

עכשיו יש מישהו שעובד על חוק כלבים, ודווקא חושבים לסרס אותם. האם אתם חושבים לסרס את הצבועים ואת החזירים?

הצעת החוק הזו ממש לא תהיה פתרון.

למה לכלבים כן ולזה לא?

לא, גם לכלבים. לכלבים אנחנו מתנגדים.

התנגדת בדיונים?

התנגדנו – ברור.

מה עלה עם ההתנגדות שלך?

כרגע זה לא התקדם.

מה לא התקדם? החוק או ההתנגדות? הוא הזכיר את זה כמין פולש, ולכאורה אפשר להבין כך.

לגבי כלבים – שם יש באמת סכנת חיים. כבר נהרגו מכלב. נהרגה ילדה בדווית בדרום בגלל כלב.

לא רק זה, נפגעו הרבה מאוד ילדים יהודים וערבים מכלבים. אבל זה לא מנחם. אנחנו אומרים עכשיו לתושבי חיפה ובמקומות אחרים: תתרגלו לזה, הם חלק מהנוף.

לא.

אתה אומר לא, אבל אני מנסח איך שאני רוצה. לא איך שאתה רוצה. החזיר הוא חלק מהנוף, צבועים הם חלק מהנוף. זה בסדר, מותר לכם קצת לחשוש ולהיבהל. אבל לא מעבר. האם זה מה שנאמר לאנשים?

לא. אנחנו חושבים שאפשר לטפל בזה. אנחנו עושים בחיפה עבודה מאוד מאומצת בשיתוף העירייה. עושים פעולות נכונות בתוך העיר וכרגע זה מוכיח את עצמו והיקף חזירים מצטמצם. זה גורם להישאר באזור של היער ולא להיכנס.

ברומניה ראיתי ייצור יותר מפחיד משני אלו שמגיע עד הבתים. ראיתי דובים.

דובים כנראה לא יגיעו.

לפחות את זה תבטיחו לנו.

לגבי החוק – אפשר לעשות גם פעולות. גם אם יש פערים בדוחות בהיבט הכלכלי של הטיפול, כולם מסכימים שזה כלכלי. גם אם החוק עדיין לא מתקדם, שווה למדינה להשקיע הרבה כסף בטיפול במינים פולשים, ולא רק של החיות אלא גם של הצמחים, כי זה כלכלי ונכון. זה יכול לתת טיפול מאוד מאוד טוב. לדוגמה, היחידה לטיפול באמברוסיה שמממנים. אנחנו מצליחים לטפל. אבל כפי שאומר גם דוח המדינה, זה מין אחד בחלקים מאוד מאוד קטנים. אם ירחיבו את התקציבים לדבר הזה, זה יכול להיות לעזר ולפתרון, וזה יהיה גם שווה למדינה כלכלית.

אתה אומר: כסף. לא דיברת על חוק.

כסף שמחזיר את עצמו למדינה.

נעם מוזס, מנהל תחום חקלאות ימית במשרד החקלאות, בבקשה.

קודם כול, אני חייב לך תשובות על הדיון הקודם לגבי מספרי הדיג.

אני לא יודע אם כולם יבינו על מה אתה מדבר. תעביר לוועדה.

נעביר לכם זאת. לגבי הדברים שנאמרו פה - אני כן חושב שיש הפרזה בקמפיין נגד הדיג במדינת ישראל. אין ספק שבאמת צריך להגביל אותו.

למה?

שאלה טובה. אני חושב שלקחו את זה רחוק מדי.

האם עומד מאחורי זה רעיון אידיאולוגי?

אני חושב שהגופים הסביבתיים לקחו כמטרה לחסל את הדיג בישראל.

ממש לא נכון. זו אמירה - - -

איריס ועידית, אף אחד לא עונה לו.

לפחות סקטורים מסוימים. הדברים שנאמרו פה אולי קצת מוגזמים.

השאלה היא הגנת הצומח.

אני רוצה לדבר על נושא מינים פולשים, ותיכף אקשור את זה. אני חושב שזה צריך להיות מאוזן. אני חושב שבהחלט יש מקום לשמורות, וגם פה צריכים איזשהו איזון.

לגבי נושא המינים הפולשים הימיים - הם לא מגיעים דרך המכס ודרך שדה התעופה ונתב"ג. פיקוח בכניסות למדינת ישראל לא יעזרו. הם מגיעים בעיקר דרך תעלת סואץ ויש כל מיני תהליכים טבעיים.

אני יזמתי את הדיון. הנושא של מדוזות בים הוא ידוע, אבל רצינו לדבר על הבעיה של המינים הפולשים היבשתיים. האם אתה יכול לייצג את עמדת הגנת הצומח? האם יש לכם מספיק מפקחים? המשרד מקדם רפורמה שאמורה להפחית את הבקרה. האם אתה חושב שזה מוצדק לאור מה ששמעת היום? אלו הדברים שאנחנו רוצים לשמוע ולא דיון על שמורות ימיות – כן או לא. זה דיון חשוב אבל לא בסוגיה הזו, ולא בשביל זה יזמנו את הדיון פה בוועדה.

אלון, אפשר תמיד לשמוע דעה אחרת. אנחנו לא כועסים כשמישהו מגלה דעה אחרת. תן לו.

מקבל, אבל שיגיע מתישהו לנושא האמיתי.

אם יורשה לי, אני רוצה לקשור את זה בשני משפטים. חבר הכנסת אלון טל, יש פה נציגים מהגנת הצומח, והם תיכף ידברו. יכול להיות שדווקא דייגים, ואולי אפילו מכמורתנים, יכולים בעתיד לעזור בהתמודדות עם מינים פולשים, שלא נכנסים דרך המכס אלא בתהליכים טבעיים. ולכן, צריכים לשמור פה על מידתיות גם במגבלות על הדיג. בהחלט יש מקום לעשות דברים אקטיביים. דייגים הם בהחלט שחקן חשוב בעניין הזה.

נציגת משרד החקלאות, מה צריך לעשות במכס הזה כדי שזה ייעשה בצורה נכונה? האם צריך להביא נציגים של משרדים ספציפיים ולמקם אותם במעברים?

צוהרים טובים. אני מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת בפועל. ראשית, אני רוצה להתייחס לסוגיה הרחבה ביותר, שהובאה כאן לדיון, והיא מינים פולשים. משרד החקלאות נמצא כרגע בתהליך של גיבוש מדיניות בנושא, ולכן אני לא יכולה להציג כאן איזושהי מדיניות עקרונית לכל התחום הרחב הזה. התהליך נמצא בחיתולים במסגרת ההנהגה המקומית. אני עובדת בשירותים להגנת הצומח ולביקור, וכרגע מייצגת את היחידה הזו, שהיא רגולטור מאוד מרכזי בתחום של מינים פולשים ובתחום היותר ספציפי של אותם מינים פולשים שאנחנו קוראים להם "נגעים לצומח".

בניגוד לדברים שנאמרו פה, אנחנו עושים את עבודתנו לא בהתנדבות. אנחנו יחידה שאוכפת את הנושא הזה כבר שנים רבות. למעשה, חוק הגנת הצומח נחקק בשנת 1956, והתקנות שאנחנו עובדים על פיהן, הנותנות לנו את הסמכות לבצע את הפיקוח והאכיפה, הן בתוקף. אנחנו עושים את העבודה בכל נמלי הכניסה.

המתודולוגיה שלנו בעבודה שלנו לאורך כל השנים לא משתנה, היא רק מתחזקת. אנחנו עובדים בהלימה להסכמים הבין-לאומים אליהם אנחנו מחויבים. שוב, אני מדגישה: הגנת הצומח כרגולטור מרכזי בנושא. אחדד שאנחנו קוראים למין פולש בנושא הגנת הצומח "נגעים לצומח". אלה אותם נגעים שעלולים לחדור לארץ ולגרום נזק לצומח בכלל, ולא רק לחקלאות. אכן, חוק הגנת הצומח מסתמך על היבטים של הצומח.

העבודה שלנו נחלקת, ויש לנו משנה סדורה. אני חושבת שגם גל מכירה אותה, וגם קולגות אחרים מגופים אחרים: מרט"ג, מהמשרד להגנת הסביבה, מהחברה להגנת הטבע. המתודולוגיה שלנו מאוד ותיקה וסדורה. תחילה אנחנו עוסקים במניעה. אנחנו עובדים על סמך התראות, מידע. הזכירו פה קודם את נושא נתיבי הסחר, נתיבי חדירה. אנחנו פורסים את ההסתכלות שלנו על כל נתיבי החדירה, כאשר כמובן מקור הסמכות שלנו בחוק מפנה אותנו לדרכים ולכלים הישימים בהם אנחנו יכולים גם למנוע חדירה. יש לנו רגולציה מסודרת תחת החוק הזה גם כשיש התפרצות ולא הצלחנו, כי לא כולם ולא תמיד, מצליחים חדירה. ולא משנה כמה נתאמץ, כמה מפקחים יהיו לנו בנמלי הכניסה. יכולים להיות לנו המון מפקחים, וכמובן שכמה שיותר כמובן יהיה יותר טוב מבחינה זו, אבל עדיין חודרים נגעים ומינים פולשים. ולא רק בארץ אלא גם בעולם. העולם חווה את זה. לכן, יש לנו כלים בהתמודדות מול נגעים שחדרו לארץ באמצעות מערך סקרים, ניטור. אנחנו קובעים אסטרטגיות לכל מין שחדר, האם אנחנו הולכים לאסטרטגיה של ביעור או הכלה או מחליטים על הדברה או לא. אלו השיטות בהן אנחנו עובדים. אנחנו נמצאים שם בצורה מאוד אגרסיבית ופעילה.

אני רוצה להודות לך. הזמן רץ. נצמצם עכשיו את זכות הדיבור לדוקתיים בלבד.

אסנת בנימין, צבא ההגנה לעצים, בבקשה.

בשנת 2012 כתב המשרד להגנת הסביבה שישראל התברכה במגוון ביולוגי ועשיר, ולא מצא בעיה ואיום למגוון הביולוגי. בשנת 2016 כתבו במארג, כשהכינו את דוחות מצב הטבע על חשיבותם של כל העצים בארצנו על סף מדבר, שהעצים הם המהנדס הגדול והמטיב עם האדם, האקלים, בעלי חיים, חרקים, חקלאות. בשנת 2017 בוצע איזשהו שינוי פרסונלי, ואפרט למי שירצה. לאט לאט נכנסו עניינים אחרים, וכיום הם מדברים על משבר מגוון ביולוגי. מה קרה? אין משבר אקלים. הוא עוד לא קרה. רק מאיימים. לא קרה משהו שמצדיק את המשבר הזה שהם מציגים כרגע.

בנושא העצים האמנה הזו ממשיכה להתנהל באפלה. שלוש שנים אני מבקשת ממשרד החקלאות, מהמשרד להגנת הסביבה: במי פוגעים העצים. הם צריכים להראות את זה. האמנה אומרת להם לספור את המינים, להגיד איפה הם, להגיד על מי הם מגינים, ואז הם יכולים להגיד מי מזיק להם. הם טוענים שהמון עצים מזיקים להם וכורתים אותם, אבל הם לא מוכנים להציג את התכנים של האמנה. זה לא קיים. שלוש שנים אני מבקשת זאת מהמשרד להגנת הסביבה.

בנושא העצים – קביעת מינים פולשים על ידי אנשי אמנת המגוון הביולוגי, רט"ג, החברה להגנת הטבע והגנת הסביבה, אינה מקצועית. היא לא מבוססת מחקר ומתעלמת מהגופים המקצועיים. שמענו את משרד החקלאות. יש שם גופים מקצועיים שיודעים לטפל, וזה מה שהם עושים שנים. הם מתעלמים מהם ומתעלמים מהגופים המקצועיים שקבעה המדינה. מתעלמים ממחקר מקצועי ולא עושים מחקרים משל עצמם. האחראי במשרד החקלאי למחקר בעצים והגנת עצים – יש הליך בפקודת היערות שהם לא מכירים בה. הם לא מכירים בחוק. להגדרת עצים, פולשים ומזיקים – עד כה רק ארבעה עצים הוגדרו כך. החבר'ה של המגוון הביולוגי טוענים ש-12 סוגי עצים, הם טוענים שכל העצים הגדולים ביותר הם מזיקים ופולשים, ובעורמה הם מובילים את כריתתם, בדרך שהם ביטלו את נהלי החוק ואת החוק. זה לא חוקי.

אנשי האמנה מתעלמים מכמה חוקים ופועלים בניגוד לסמכותם. לאחר כריתת עצי ענק הראינו התפרצות מינים פולשים: קנה, פטל, אמברוסיה, שמזיקים לחקלאות ולנחלים. הם יוצרים זיהום בנחלים. הם התעלמו מזה.

התחלנו לחפש את האינטרס. בהתחלה חשבנו שזה שמאל קיצוני שרוצה לכרות את הציונות, ואחר כך גילינו שזה ימין קיצוני. הם פוגעים בבדואים באופן שלא ייאמן. הם אוסרים עליהם לנטוע עץ, ואת כל סוגי העצים. אתמול ביררתי את החומר שבידי עם אטווא. הוא אמר: את צודקת. הם אוסרים עליי את כמות הבקשות שאני מגיש. הם דוחקים את האוכלוסייה לפשע, לעוני, לאומללות. הם לא יכולים לגדל את הצאן. הם צריכים חורשות ויער בשביל להאכיל את הצאן. הם פוגעים באוכלוסייה. באותה מידה הם פוגעים בתושבי ירוחם. הם כפו עליהם לכרות עצים. זה מקום עני. נותנים להם כסף כדי שיסכימו להיות לפי תנאי הסביבה. הם אמרו להם לכרות את עצי התמר. עצי התמר הם עצים מוגנים במגוון הביולוגי. הם טענו שהם לא מקומיים בירוחם. עצי התמר הם קונצנזוס. הם חשובים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. הם חשובים לכולם. הם לא משיבים לכלום ולא מוכנים לענות. סליחה, זה בדמי. מבקר המדינה - - -

תודה רבה לך. תומר לו, מומחה טרמיטים, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, שלום. כשמדברים על מינים פולשים, לחלק מאיתנו יש איזושהי תמונה דמיונית בראש שכאילו מדברים על איזה צמח טרופי יפה או על זה איזה תוכי. כשמדובר בטרמיטים, אנחנו מדברים על מכה קשה כלכלית וסביבתית. יושבים תושבי פתח תקוה, והם תיכף יוכלו ולהעיד על זה.

הטרמיט הפורמוזי מופיע ברשימת מאה המינים הפולשים הגרועים בעולם. הוא גורם לנזקים קשים בתשתיות תת קרקעיות כמו: כבלי פלסטיק, כבלי חשמל, כבלי טלפון למיניהם, ותשתיות עיליות כמו: קירות גבס, עץ, מטבחים, פרקטים, גגות רעפים היושבים על קונסטרוקציות עץ ועלולות להיחלש. כולנו יודעים את שיטת הבנייה בישראל. יש גג רעפים שעומד על תקרת רביץ, שמאוד נפוצה כאן. כשהתשתית הזו מתפרקת אנחנו גם מקבלים סכנת חיים. כשהאקלים שלנו הולך ומתחמם ומשתנה, וכולנו זוכרים את החורף שעבר שקיבלנו, עם רוחות וסערות, אז אנחנו גם מקבלים סכנת חיים אפשרית ופוטנציאלית, וקריסת תשתיות במבנים. זה לא נחמד.

הטרמיט הפורמוזי הוא מכת מחץ כפולה לסביבה ולכלכלה, והיא נאמדת במאות מיליוני דולרים, ואף יותר מכך במדינות שונות בעולם. להערכתי, ולצערי הרב, את הטרמיט הפורמוזי נצטרך כולנו להכיר כמציאות וכחלק מחיינו ומהנוף הישראלי החדש. אני פה כדי לגייס אתכם למנוע את הפורמוזי הבא. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לשים דגש חזק מאוד על כמה וכמה נושאים. זה הרבה יותר מורכב משיחה של שתי דקות, אבל אנסה לתמצת ולהיות ממוקד. חשיבות התגובה המהירה. אדוני היושב-ראש, מרגע שבו גיליתי ודיווחתי לראשונה על הטרמיט הפורמוזי, אני באופן אישי עברתי מסכת ייסורים עד שמישהו הואיל להתייחס לפניותיי. כפי שבדק ומצא מבקר המדינה, זמן רב וקריטי התבזבז במלחמה לעצור את המכה, שעוד יהיו לה השלכות רבות והרסנות, הן על הסביבה והן על כלכלת המדינה ועל אזרחיה. בתקופה בה יוקר המחיה מאמיר לשיאים מרקיעי שחקים, והסביבה, הטבע והארץ הישראלי של כולנו משתנים, פשוט אסור שזה יקרה שוב. דמיינו לכם אזרח שמתריע על חוליית מחבלים שחודרת לגבולות ישראל. מה אז הייתם מעריכים כי צריך להיות זמן התגובה של כוחות הביטחון? במאי 2019 התרעתי לראשונה. התאריך היום הוא 14 ביוני 2022. מה נעשה עד כה בשטח?

הם כרתו 400,000 עצים. זה מה שנעשה בשטח.

ראיתם פעם מדינה שמציעה אקדחים לאזרחים כפתרון להסתננות מחבלים לשטחה? המדביר הוא החוליה וטבעת ההגנה האחרונה במערך ההגנה מול המינים הפולשים. כשמדביר נתקל במין פולש, משמעות הדבר היא שכל יתר המערכות כשלו. הטבעת הראשונה צריכה, וחייבת להיות, בנמלים ובגבולות מדינת ישראל. היא גם חייבת להיות ערוכה עם תוכניות פעולה מהירות וזריזות בכל עת במקרה של פלישה. לשם כך בדיוק קיימים גופים במשרדים ממשלתיים שיגינו על הסביבה והאזרח. צורך אקוטי במנגנון גריטה. כשאני רואה בפתח תקוה את הציבור משליך לפח האשפה הציבורי פסולת נגועה בטרמיט, שהוא אולי מהרסניים ביותר בעולם, אני יודע שאין לנו סיכוי במלחמה מולו. אם הוא עבר את הים והאוקיינוס עד ישראל ללא שום בעיה הרי שהמעבר מפתח תקוה לתל אביב ולסביון, הוא רק עניין של זמן. אסור לשרוף מכולות ופרטי עץ ואסור לפנות אותם לאשפה. אין אתר מוסדר להשמדת פסולת נגועה. מה עוד נותר לאזרח לעשות?

תודה רבה לך.

יעל תותחני, עמותת אוהב עורב, בבקשה.

אוהבים עורבים ואוהבים את כל בעלי הכנף. קודם כול, אני רוצה להודות על כינוס הוועדה המאוד חשובה הזו. בדבריי אני רוצה להתחבר למה שנאמר קודם לכן על ידי נציג רט"ג בנוגע לפעילות בחיפה ולעבודה מול חזירי הבר, שאדוני פגש הבוקר. אנחנו רוצים לחזק בהקשר הזה את ידיהם ולומר שזו הפעילות הנכונה. אנחנו רוצים לדבר על פעילות אחרת, שכרגע מקדמים, וזה נושא של ירי וציד של מינים פולשים כמו: עורבים, עורב אפור ועורב הודי. בהקשר הזה חשוב לציין שהמשרד להגנת הסביבה וכל הגורמים הרלוונטיים לא עושים הבחנה כמו שצריך בין מין פולש לבין מין פולש שהתבסס, ואולי גם אגב דחק החוצה מין מקומי. למשל, אם היה איזשהו חרק, שתפקידו לייצר האבקה, והגיע חרק פולש אחר, שדחק את רגליו של החרק הזה, ועכשיו אנחנו נשמיד את החרק הזה, אז לא תהיה לנו יותר האבקה. זה דבר שעלול לפגוע. כאשר אנחנו בוחנים מינים פולשים צריך קודם כול לבדוק עד כמה המינים הללו התבססו כבר והם הפכו כבר למינים שאינם פולשים.

לגבי חזירי הבר – אנחנו אומרים אותו הדבר בנוגע לעורבים, ואנחנו אומרים אותו הדבר בנוגע לכל מין אחר שיש לטפל בו. הירי במין פולש או לא פולש, הירי בכלל והציד, עלולים לפגוע באיזון האקולוגי וגם במגוון הביולוגי. הדוגמאות שלנו הן גם דוגמאות מקומיות וגם מהעולם. אנחנו זוכרים מה קרה במדינת ישראל עם הטיפול בתנים. כשחשבו שצריך לטפל באוכלוסיית התנים המתרחבת והמתפרסת, פעלו להשמיד אותם. פיזרו אוכל עם רעל. הדבר הזה גרם להשמדת בעלי חיים נוספים ולהתרבות של שפני סלע, וזה גרם בסופו של דבר להתרבות של נחשי צפע. אנחנו רואים עד כמה אנשים נפגעים מנחשי צפע, ועד כמה החיים ניטלים מהם בעקבות מפגשים עם נחשי צפע. בסופו של דבר, הדבר הזה לא פתר את הבעיה.

יש דבר שכן פותר את הבעיה, ואני רוצה להציג זאת בפני הוועדה. נעשו מחקרים בעניין. הדרך להתמודד עם מינים מזיקים כביכול לבני אדם היא בפתרון הבעיה ולא בפתרון הסימפטום. הסימפטום הוא הימצאותם של המינים בקרב האוכלוסייה. הבעיה היא באמת בעיקר האשפה שמפוזרת בחוץ. אנחנו צריכים לדעת איך לפנות ולאחסן את האשפה.

את מסכימה עם הטענה של מקורות מזון?

אני מסכימה עם הטענה הזו. הטענה הזו מאוד יפה והיא אומרת שאנחנו רואים שהפתרון הזה קיים בחיפה. אם הם לא ימצאו אוכל הם לא יגיעו. אבל מה אנחנו עושים? אנחנו פתאום אומרים: בואו נתחיל לפזר כלי נשק, נחלק לאנשים רישיונות ציד, ואנשים יתחילו לירות בעורבים ובחזירים. גם הדבר הזה מותר. ראינו מה קרה באילת לפני זמן לא רב. ילדים קטנים ראו איך יורים ברחוב בעורבים. רואים את העורבים נופלים על הרצפה וגוססים. זה יצר טראומות אצל ילדים. זה מוביל באמת למפגעים מאוד מאוד קשים בהמון רמות. לכן, אנחנו כן מבקשים שתהיה התייחסות לאופן הטיפול. אם אנחנו אכן מדברים על הטיפול דומה לזה שנעשה בחיפה, אנחנו מבקשים לחדול מהירי ומעידוד של התנהלות שיש בה סוג של חוסר הומניות ואכזריות. תודה.

תודה רבה, יעל.

אדוני, בבקשה.

אני מתגורר בפתח תקוה. אני רוצה לדבר על הטרמיט הפורמוזי. בפתח תקוה יש היום המון מתח כי הרשויות לא דואגות להסביר בפני מה התושבים עומדים. אומנם מדובר במשהו שגורם נזק לרכוש, אבל הוא גם גורם לפחדים והוא יכול גם להזיק לבריאות האנשים. הדוקטור פה דיברה על זה שהיא היתה בפתח תקוה. אני הקמתי את מערך דיווחי התושבים. אני מוסר את המיילים של המשרד והם מציפים את המשרד במיילים. אנחנו אוספים מידע מהציבור ומרכזים אותו, ודרך המידע שלנו נמצא בשנה שעברה עץ הפקאן עם המושבה. אתמול נמצא עץ אחד חשוד. אנחנו ממפים את התלונות. יש לנו ביולוג בכיר המתגורר בשכונה והוא עובד בהתנדבות. אני מעביר אליו את המידע והוא מנתח אותו. הוא עובד איתכם ועם מוקד 106. לנכון לרגע זה, אין שליטה על המצב הזה. כפי שהזכיר תומר, ב-2019 התחלנו עם מושבה אחת בשכונת כפר אברהם. אתמול היה טרמיט ראשון בשכונת כפר גנים לכיוון גבעת שמואל. אנחנו יודעים לאן זה יגיע אם לא יעצרו את זה עכשיו. ב-2019 לא טיפלו.

לא באתי רק להתלונן, אני מניח שאתם מכירים את הבעיה ושאתם מודאגים לא פחות מאיתנו. אני רוצה להציע הצעה פרקטית והיא להקים מערך מתנדבים שנעמיד לרשותכם. הוא קיים ואנחנו עושים אותו, אבל לא באופן רשמי ופורמלי. הוא יעזור לכם לאתר את המקומות ולבצע. תומר גם עובד בנושא הזה בהתנדבות הרבה מאוד זמן. אני יודע שהוא מגיע לבתיהם של אנשים. זה לא נכון להגיד שרק בשטח ציבורי עושים הדברות, זו גישה לא נכונה. כי אם טרמיט חדר לשטח פרטי, והוא יקים שם מושבה, מחר הוא יחדור לשטח ציבורי. אם תושב מגלה במחסן של בית מושבה של טרמיט פורומוזי ואומרים לו להדביר, מדובר בעלות של אלפי שקלים. תומר יכול לומר לכם במה זה כרוך. זו הדברה מאוד מאוד יקרה. זה לא נכון, זה גם לא אתי, וזה גם לא נכון מקצועי, לעשות זאת.

תודה רבה.

אבשלום וילן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. יוזם הדיון, חבר הכנסת אלון טל, אמר שהמשמעות המעשית של הרפורמה המוצעת בחקלאות יכולה להיות כניסה של לא מעט פולשים. האגף להגנת הצומח עושה עבודה מקצועית לעילא ולעילא, כפי שציינה שלומית. אבל כמי שישב שם כרגע בוועדה שליוותה את ההגדרות של הפעולה לקראת הרפורמה, אני אומר פה בשפה פרלמנטרית זהירה, ואני בכל מיני מסגרות בחיים הפוליטיים קרוב לשלושים שנה, פעם ראשונה שאני רואה לחצים פוליטיים של שר ומנכ"ליתו במשרד החקלאות כדי לאפשר ייבוא רחב כאשר הנושא של הגנת הצומח נדחף למקום שני או שלישי, כדי לאפשר קודם כול הורדת מחירים מבלי להבין את הסיכונים הכרוכים בדבר.

אשיל עכשיו מעצמי את הזהירות ואומר מה אני באמת חושב. אני חושב שזה דבר בל ייעשה. כי אם מנסים לכופף את אנשי המקצוע, בסופו של יום ייכנסו לפה כל מיני מזיקים. לדוגמה, בקליפורניה ובפלורידה היו שנים ש-60% - 70% מהפרדסים הושמדו ממזיקים שאיש לא ידע איך הם הגיעו. לכן, הדברים האלה הם פגיעה מאוד מאוד מסוכנת. על פי בקשת יוזם הדיון, חשבתי שעל זה יהיה הדיון ועל איך מגינים באמת על אי כניסת מזיקים לחקלאות ולטבע, ונותנים לזה את הפתרון הנכון.

חשבת שיהיה דיון נגד השר והמנכ"לית שלו.

ממש לא.

בסדר. הבעת את עמדתך. תודה רבה.

נציגת השלטון האזורי, הילה אקרמן, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להגיד שני דברים מרכזיים: ראשית, אנחנו, בשלטון האזורי, רצינו להבין מה המשמעות של התקנות החדשות של הגנת הצומח שמשרד החקלאות מנסה להעביר. כינסנו שולחן מומחים, של 16 מומחים, גם בתחום הגנת הצומח, הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, וגם מהמשרד להגנת הסביבה. כל המומחים אמרו פה אחד שהתקנות האלה יכניסו עוד מינים פולשים, והציעו כמה דרכים כדי שייכנסו פחות מינים פולשים. הם הציעו דווקא להגביר את הפיקוח על הייבוא, להקצות משאבים נוספים לשירותי הגנת הצומח כמו כוח אדם, לאפשר טכנולוגיות, לאפשר יותר מעבדות, להחיל הצהרה ופיקוח על ייבוא בכבודה אישית, לתת עונשים כבדים יותר למי שמביא בייבוא מוצרים אסורים, ולהקצות משאבים נוספים לאכיפה.

את מחזקת את דברי אבשלום.

אני מחזקת. בנוסף, התייעצנו עם אקולוגים מרשויות מקומיות לגבי התקנות האלה, ולגבי בכלל מינים פולשים. אני עבדתי גם ברשויות מקומיות. בסוף התושבים מתקשרים למוקד העירוני אם יש להם מין פולש. לנו, כרשויות מקומיות אין היום כלים להתמודד עם זה. למעשה, אנחנו מקיימים מלחמת התשה. לפעמים המשרד מוציא קולות קוראים.

בדרך כלל זה קורה בכל תחום מדינה. הכול בסדר, זה לא ייחודי.

זה מגיע אלינו. הרשויות המקומיות משקיעות הרבה משאבים בטיפול במינים הפולשים, אבל אנחנו לא מצליחים. לכן, אנחנו גם מצטרפים לקריאה שצריך למנוע כניסת אותם מינים פולשים.

תודה רבה, הילה.

גיא שחר, נציג ציבור בוועדה לאיכות הסביבה – נתניה, ארגונים סביבתיים, בבקשה.

תודה רבה. הכנתי מצגת ולא נעבור עליה מפאת קוצר הזמן. כיוון שיש היום חוסר הסדרה בכל הנושא בטיפול במינים פולשים, מתייחסים לספר השחור. יש ספר שחור שמכיל את כל המינים הפולשים ואומרים שכל מי ששם הוא מין פולש ומטפלים בו. הבעיה היא שהספר הזה הוא לא משהו פורמלי של המדינה, ונכנסים לשם מינים שהם לא בהכרח מינים פולשים. הדוגמה בה התמודדתי בשנים האחרונות זה האקליפטוס והחמציץ הנטוי. כרתו עשרות אלפי אקליפטוסים בגלל שהם בספר השחור בגלל שהם פולשים. לא רק שהם לא פולשים, יש היום המון המון מחקרים עדכניים מהשנים האחרונות שהוא דווקא מסייע לעושר המינים ולמגוון המינים ויש לו אפקט הצללה חלקית. הוא מונע התייבשות הקרקע ויש לו אפקט חיובי. מין שני שטופל בסביבה שלי זה החמציץ הנטוי. החמציץ הנטוי הוא באמת מין פולש, והוא מפריע לעושר המינים והוא דוחק מינים. הבעיה היא שאין בו טיפול אפקטיבי ידוע. אני גר ליד חורשת הסרג'נטים שזו חורשה של 250 דונם של אקליפטוסים. יש שם המון חמציצים. מ-2014 עד 2020 ריססו כל שנה בראונד אפ, שהוא קוטל עשבים שחשוד כמסרטן, ומשנה לשנה הוא רק התגבר עוד יותר ועוד יותר כי הרגו את כל - - -

מי צריך להשתכנע עכשיו?

אני מבקש. כיוון שיש לנו פה שתי דוגמאות למינים, שהם לכאורה פולשים, ואחד לא פולש ולשני אין טיפול, צריך להסדיר את הנושא זה. צריך להקים ועדה, שבה יהיו כל הנציגים.

האם צריך חוק אחרי הוועדה או לא?

צריך חוק, אבל צריך שיהיו גם נציגי אקדמיה, שיש להם התמחות בטיפול במינים פולשים. הטיפול במינים פולשים הוא בשני שלבים: ראשית, לראות איזה מין הוא פולש ואיזה לא, ובתנאים של בתי הגידול פה בארץ. שלב שני, אם הוא פולש, איך מטפלים בו. שלא כל אחד ישלוף מהשרוול איך הוא מתמודד עם זה.

תודה רבה.

פרופ' גיל רילוב, בבקשה.

אני חוקר מינים פולשים ושינוי אקלים כבר שנים בים. המסר שלי הוא שבאמת מאוד צריך להבין לפני שמגדירים משהו כפולש או לא פולש, ומה התפקיד שלו, במיוחד בהקשר של שינוי אקלים. שינוי אקלים גורם למינים מקומיים להיעלם. מינים זרים מתבססים וצריך להבין את התפקוד שלהם. כאמור, אם התפקוד שלהם מחליף את התפקוד של מין מקומי שנעלם, הוא לא בהכרח בעייתי. זה נכון, במיוחד בים. ביבשה אני פחות מתמצא. לכן, צריך שקבלת ההחלטות תיעשה בהתבסס על מדע אמין, ולא הצהרות גורפות, כמו שנעשה גם בים ובנושא של שמורות טבע. שמורות טבע הן לא בהכרח טובות כי הן שומרות גם על המינים הפולשים. אולי צריך לווסת את כמות הזהרון בתוך השמורות אולי בעזרת הדייגים. יש לעבוד בשיתוף פעולה ולעשות את הדברים בצורה חכמה ולא גורפת.

תודה רבה לך.

אדוני, בבקשה.

אני יושב-ראש איגוד הדייגים בישראל. אני גם רוצה להתייחס לסביבה הימית ולאי יעילות של שמורות בטיפול במינים פולשים. אני רוצה לציין שני מחקרים: הראשון של חוויאר מוראלס, שחתומים עליו גם ד"ר דור אדליסט, מנהל סקרי דגה באגף הדיג, ומנחם גורן, הביולוג הראשי של החברה להגנת הטבע והקמפיין לחיסול הדיג בישראל. הוא קובע שם נחרצות. הוא אומר: במציאות היום, של התחממות כול כך ברורה של המים, ותופעה כול כך נפוצה, והיום למעלה מ-50% מהמינים בישראל של הדגים הם מינים פולשים, אנחנו לא מדברים על תופעה של טרמיט או צמח, הדבר הזה פשוט לא יעיל. במחקר שלו הוא מראה שבכל המודלים, גם אם נעצור את הדיג לאלתר, לחלוטין, ולא יהיה יותר דיג בישראל, זה לא ישנה שום דבר למינים הפולשים. המחקר השני הוא של ד"ר בלה גליל מחקר הימים והאגמים. היא אומרת באופן חד משמעי: איזה אינטרס יש לנו להקים שמורות אם המינים הפולשים כבר התבססו בהן? דיברו פה על הזהרון. היא מדברת על הסיקן משויש, על האראס, או הקומוניסט בשפת הדייגים, שברור שהוא נמצא היום בכל הסביבה הסלעית.

בהמשך לדברי נציג משרד החקלאות, אציין שבלה גליל גם היתה בוועדת הכלכלה ביום שאסרו את דיג המכמורת וכשהחליטו שהוא יהיה מושבת לחודשיים. היא אמרה שזה פשוט מכה אנושה לטיפול במינים פולשים. בהמשך למה שהוא אמר, היא אומרת שלדיג המכמורת יש אולי את התפקיד הכי חשוב בים בוויסות המינים הפולשים מול המינים הקיימים.

תודה רבה לך.

אדוני, בבקשה.

אני מיפו. דיברתם הרבה על דגים פולשים. אני לא יודע אם אתם יודעים את סוגי הדגים הפולשים. אנחנו דווקא מחכים לדגים הפולשים כדי לדוג אותם. המון דגים פולשים מתעלת סואץ וממקומות נוספים, ואנחנו מחכים ודגים אותם. אנחנו רוצים על מה אתם מדברים כשאתם אומרים: פולשים, פולשים, פולשים. אנחנו לא מבינים את השפה שלכם, אנחנו מבינים את שפת הדייגים. הדייגים מחכים לדגים כמו אינטיאיסים, קומוניסטים, ונכנסים המון סוגים של פולשים. אנשים רבים ברחבי הארץ עובדים על זה, לא רק אני. תודה.

תודה, בבקשה.

נדב, התאחדות האיכרים, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, על עצם הדיון ועל זכות הדיבור. כמו ששמענו פה היום, דלת הכניסה העיקרית למינים הפולשים היא מנמלי הייבוא. יש פה פוטנציאל עצום לנזק בסביבה, בתשתיות ובחקלאות. דוח מבקר המדינה מדבר במצגת שראינו על נזקי חקלאות גלובליים של 46 מיליארד דולר. עבודות שונות שנעשו, גם דוח מבקר המדינה עצמו, גם עבודה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, עבודות שמשרד החקלאות שותף אליהן, מצביעות על היקף נזקים לחקלאות ממינים פולשים הנאמדים במאות מיליונים עד למעלה ממיליארד שקלים בשנה. בהינתן שהעולמות האלה חופפים, ובהינתן שהחסם והמנגנון העיקרי הרגולטורי כיום, ושמענו מהגברת שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח, שיש להם כלים, ולאחרונה למדנו ממנה שיש כלים טכנולוגיים לנהל סיכונים בפיקוח, אפשר להשתמש בפלטפורמה הקיימת. וכן, להימנע מכפל רגולטורי, מכפל פיקוח, ולהשתמש במנגנון הזה של תקנות הגנת הצומח, חוק הגנת הצומח, בתיקונים הנדרשים בשביל לייצר את ההגנות האלה.

למרבה הצער, על אף שמדובר בפוטנציאל נזק של מאות מיליונים עד מיליארדים, הרפורמה שאנחנו בעיצומה, שהיא אולי מונעת מאיזשהו אינטרס חיובי, נעשית בחופזה. אנחנו מבינים ושומעים פה שנעשו עבודות מאחורי הקלעים לגבש תקנות מועילות ונכונות, ושנעשו הרבה עבודות ולמידה מהעולם. בכל זאת, עשו פה, כמובן לא באשמת אף אחד מהחברים היקרים והעובדים של משרד החקלאות או מהמשרד להגנת הסביבה, ונאלצו להתכנס ללוחות זמנים לא סבירים. לא מיצו הליך של שימוע ציבורי, לא התייעצו עם אקדמיה, ולא עשו בכלל הערכות של סיכונים עלות-תועלת.

זה ויכוח שדובר עליו, ושמענו עליו רבות. אני רוצה להודות לך. ברור שנמתחה ביקורת על השר ועל הרפורמה שלו, בעיקר חקלאים, נציגים ואחרים.

כבוד היושב-ראש, אני לא מבקר את השר. להיפך, אני אומר במובן הפוזיטיבי.

אתה לא ביקרת את השר אבל נמתחה כאן ביקורת על השר. לא אמרתי עליך.

אני התכוונתי שממילא הדלת פתוחה לרפורמה אז אפשר - - -

לגיטימי למתוח ביקורת על השר, זה בסדר.

אז אני כן מבקר את השר.

אתה מבין?

אני רוצה לסכם את הדיון. הדיון הזה התארך כמעט בשלושים דקות. אני לא יודע אם יש כאלה שלא אפשרתי להם לדבר. הם כנראה היו בזום ולא נאפשר להם.

כבודו, תן לפחות לאחד שבזום.

אני ארצה לבקש את סליחתכם על זה שלא אתן לאף אחד כי לא נשאר זמן. בדרך כלל הנושאים שמעלה חבר הכנסת אלון טל מושכים הרבה קהל. חבר הכנסת טל, אני באמת רוצה להודות לך.

רבותיי, בדומה לדיון הקודם, הרבה מאוד גורמים, הרבה מאוד דעות ופעילות לא מוסדרת בכיוון של הסדרה ברמת מדינה בכל הדבר הזה. כמו תמיד, הגנת הסביבה תמיד מתלוננים על תקנים ועל כספים, וגם הפעם. התלוננתם על תקנים וכספים. אתם צריכים להביא הצעות לחוקים כדי להסדיר את הדבר הזה. לא היו לנו הרבה בשורות לדיירים שזה קורה כבר מתחת לחלון שלהם ובשכונות שלהם. כנראה שהם ימשיכו להתרגל לזה. אנחנו מקווים שעזרנו במשהו באמצעותך, חבר הכנסת אלון טל.

המסר - אני רוצה להחזיר את זה למקום של מבקר המדינה. כי הם הכינו דוח שבאמת דורש. אתה מצביע על כך שאין היום מדיניות בנושא מינים פולשים, וזה בדיוק הטענה.

נכון, וגם פתחנו בזה את הדיון. מי צריך לעשות את זה? עוד ועדת מנכ"לים, שלא יצייתו להמלצות שלה? על כן, אני מתחיל להסס מלהמליץ על הקמת ועדה מתכללת, או על ועדת מנכ"לים, ואני לא יודע איך צריך לקרוא לוועדה, כדי לתכלל את פעילות הדבר הזה. אנחנו גם מבינים שיש טיעון ויש טיעון נגדי. יש מי שחושב שציפור מסוימת היא פולש מזיק, אבל יש כאלה שדווקא חושבים שאלו שרוצים להזיק לו הם מינים מזיקים. כנראה שהוויכוח הזה ימשיך להתקיים הרבה מאוד זמן. אנחנו שמחים שהעלינו את זה.

תודה לחבר הכנסת טל, תודה לכל אלה שהגיעו והשתתפו.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.