פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



28
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
07/06/2022


מושב שני




פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (07 ביוני 2022), שעה 9:30

התוכנית הכלכלית לחברה הערבית

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
ענבר בזק
אימאן ח'טיב יאסין
מופיד מרעי

סימון דוידסון

השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן
מאיר בינג - מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי

ד"ר שירין חאפי נטור - מנהלת אגף בכיר חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

ג'מאל מלדג' - מנהל תחום מיעוטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ירון ארגז - ממלא מקום סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד התיירות

אמין אבו חייה - מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

הדר וינטר גולן - מנהל תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה

אוסאמה קנבר - מנהל תחום תעסוקת מיעוטים, מינהל אוכלוסיות, משרד הכלכלה והתעשייה

רותם שמאי - מנהלת תחום סביבה וחדשנות, המשרד להגנת הסביבה

יגאל עזרא - נצ"מ, רמ"ח סיכול פשיעה אגף סי"ף, המשרד לביטחון פנים

משה יפרח - סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

ראובן אדרעי - מנהל תחום הבטחת הכנסה, שירות התעסוקה

נטע משה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אריאל דוד - מנהל תחום קידום מדיניות, המועצה לשלום הילד

מונא מחאג'נה - רכזת חברה ערבית, המועצה לשלום הילד

ד"ר ת'אבת אבו ראס - מנהל יוזמות אברהם, ארגוני חברה אזרחית

מורן מימוני - מנהלת המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם, ארגוני חברה אזרחית

רות לוין-חן - מנהלת מיזם ערים משותפות, יוזמות אברהם, ארגוני חברה אזרחית

דולב ארד - סמנכ"ל תנועת פנימה

חסאן טואפרה - ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים

מאמון שיח אחמד - ראש מועצה מקומית אעבלין, נציג רשויות מקומיות

ד"ר רנא חורי - יועצת מועצה מקומית אעבלין

ויסאם פאיז עומר - עו"ד, ראש מועצה מקומית טובא זנגרייה, נציג רשויות מקומיות

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

הדס עזר, חבר תרגומים


התוכנית הכלכלית לחברה הערבית

אז בוקר טוב לכולם, אנחנו כאן בישיבה הראשונה של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית. אנחנו בסדרת ישיבות שמטרתן היא לעקוב, לפקח ולעבוד ביחד עם משרדי הממשלה השונים, מסביב ליישום התוכניות שהתקבלו בממשלה בשנה האחרונה. יישום תכנית תאקדום, תכנית חומש, תכנית מיגור הפשיעה והאלימות, גם התכנית המיוחדת לנגב שהיא חלק מתאקדום, התכנית לישובים הדרוזים והצ'רקסיים ועוד כל מיני החלטות שהתקבלו. אני מדבר כאן בשם הכנסת, כגוף מפקח, אנחנו באים במטרה כדי לתרום גם את תרומתנו בתהליך ביצוע התוכניות, דרך פיקוח חיובי, פיקוח שהוא תוך כדי ולא לחכות לחודשים או לשנה ראשונה ושנייה ואז להסתכל אחורה. אנחנו מתחילים להסתכל תוך כדי התהליכים, קבלת ההחלטות ויישום ההחלטות.

אני כמובן מקדם בברכה את השתתפותה של השרה, מירב כהן, שרה ושותפה. המשרד לשיווין חברתי מתכלל את התכנית, מקדם אותה ומוביל אותה ביחד עם שאר המשרדים. עוד מעט יגיע גם המנכ"ל וגם חסאן טואפרה שהוא ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית.

אבל, ברשותכם, אני רוצה להקדיש ברכה מיוחדת לאישה מיוחדת ומנהיגה מיוחדת, שהיא חברתנו שירין נטור חאפי, שנבחרה או התמנתה לא ממזמן, להוביל את מערכת החינוך הערבית, ככה אני רוצה לתאר את המשימה שהיא קיבלה על עצמה. היא במקומו של מר עבדאללה חטיב שהוביל את המערכת במשך שנים רבות, כמובן שאנחנו מודים לו. אנחנו מאחלים הצלחה רבה לשירין, היא אשת חינוך, באה לתפקיד הזה עם כוונות, עם רזומה מאוד מרשים, עם הצלחות בחברה מאוד קשה, בישוב מאוד קשה. היא הובילה שם את המערכת והצליחה, ואנחנו מסתכלים על שירין וכולנו תקווה ואנחנו בטוחים שהיא תצליח להוביל את מערכת החינוך הערבית בעוד צעדים קדימה. כמובן, אנחנו נמצאים לרשותה, נעזור לה בכל מה שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו נשמח שנפתח גם עבודה משותפת ביחד איתה, עם משרד החינוך. אין ספק שהנושא של החינוך הוא נושא בראש סדר העדיפות מבחינתנו. החינוך הוא ההווה, הוא גם העתיד והוא הפתרון לבעיות רבות בחברה הערבית, החל מפשיעה ולאלימות עד רמת חיים, השכלה והישגים וכו'.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגום חופשי)

מברוק שירין, אנחנו גאים בך ובדרך המקצועית שלך בשנים האחרונות, שהקדשת מחייך בשירות המגזר הערבי ובתחום החינוך של המגזר הערבי. אנחנו גאים מאוד בהישגים וההצלחות שהגעת אליהם במהלך הדרך. את נותנת לנו הרבה גאווה, בכך שהבחירות שלך הן בחירות טובות ונכונות. בחירות שנותנות למגזר הערבי גאווה גם בעתיד, כי התרבות והחינוך הוא העתיד שלנו והוא הבחירה הנכונה בשבילנו. כאשר אנחנו מסתכלים על התכנית האחרונה, שליש מהכסף הולך ללימודים וחינוך.

(חוזר לדבר בעברית)

אני גם ציינתי משפט בערבית, שכמעט שליש מההשקעה שיש בתכנית החומש הולכת ישירות לתחום החינוך, ושירין מופקדת על התכנית הזו ואני בטוח שהיא תקדם אותה בצורה מיטבית. מברוק שירין ומברוק למגזר הערבי, אני גם מקדם בברכה את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שהיא גם שותפה לדרך. אומנם אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה, עוברים את הגל הראשון. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קריטית מבחינת התהליך שבו מתקבלות החלטות, יוצאות לפועל ובמשרדים שונים, לכן מבחינתנו חשוב לא רק לוודא שמשרדי הממשלה עושים את המוטל עליהם, משרד האוצר וכו'. אבל, גם הגופים האחרים שאמורים לבצע את התוכניות, ראשי הרשויות, חברה אזרחית וכל מיני גופים שיש להם תפקיד חשוב בקידום התכנית. אנחנו נביא אותם ותהיה להם הזדמנות גם להתבטא בוועדה הזו, על מנת שנביא את כל הגורמים שיכולים להשפיע על הצלחת ביצוע התכנית. אנחנו כמובן נתחיל עם השרה מירב כהן, נשמע סקירה כללית ככה נראה לי, ובהמשך נשמע סקירה יותר מפורטת מחסאן.

תודה רבה. קודם כל, הדבר הראשון שעשיתי כאשר נכנסתי למשרד לשיווין חברתי והבנתי את סדרי הגודל של האתגר הביצועי שעומד לפתחנו לתכנית החומש, הדבר הראשון שעשיתי הוא למנות אנשי מקצוע מצוינים שיהיו שם עשרים וארבע שבע על הפרטים, ויש לנו גם את מאיר בינג המנכ"ל וגם את רואה החשבון חסאן טאופרה, שמנהלים את זה יום יום בצורה מקצועית ביותר. אני בטוחה שכל מי שבא במגע עם המשרד זוכה לנגישות ולתשובות מקצועיות ותראו בנו כתובת, כי זו באמת תכנית מאוד מאוד גדולה. בעצם בשמונה החודשים שעברו, עדיין לא שמונה, שבעה חודשים שעברו מאז שהתכנית עברה בממשלה, אנחנו עבדנו מאוד קשה על יצירת התשתית. כלומר, על איך אנחנו יוצרים את הקולות קוראים, את ההסכמים, את הספקים, איך אנחנו יוצרים את כל התשתית המשפטית והבירוקרטית שצריך, על מנת להוציא לפועל תכנית כל כך גדולה בהיקף של שלושים מיליארד שקלים, שהם שותפים לעשרים ואחד משרדי הממשלה.

בנוסף, השקענו הרבה מאוד זמן ומחשבה באיך אנחנו מפיקים לקחים מיישום תכנית 922. בצד הזה, אנחנו בעצם לקחנו, הארכנו את תכנית 922 לאורך שנה, ווידאנו שהכסף מגיע אל יעדו והפקנו הרבה מאוד לקחים שמיושמים כאן עכשיו, כמו יכולת להסית כספים מסעיף לסעיף, גם שמנו בצד כספים להסרת חסמים כי ראינו שרשויות מקומיות הרבה פעמים נתקעו בדברים קטנים, בכסף קטן שלא אפשר להם לקבל כסף גדול. בנוסף, שמנו בצד קרן למצ'ינג, בעיקר בתחומי הרווחה לרשויות שלא מצליחות להביא את המצ'ינג שלהן, בגלל קושי תזרימי ותקציבי ובעצם יצאנו מאגר כספי שמאפשר להן לעמוד בקריטריונים האלה. עם הלקחים האלה יצאנו לדרך ואני יכולה להגיד שעד סוף חודש יוני, עדיין לא יצא מסמך רשמי של החשב הכללי, אבל על פי הבדיקות שלנו עד סוף חודש יוני אנחנו נגיע למצב של שני מיליארד שקלים שהוקצו מתוך תכנית החומש. שני מיליארד שקלים הם מעל היעדים ששמנו לעצמנו עם היציאה לדרך, כי צריך לזכור שזו התקופה הראשונה, מדובר בשמונה חודשים של התחלה שבהם אנחנו מנחים תשתית. התשתית הזו בעצם תאפשר לנו להשקיע ביתר שאת את יתר התקציבים.

מתוך שני המיליארד שקלים האלה, שעד סוף החודש יוקצו ליעדים השונים, חלק גדול הולך לתחום התחבורה, למעלה ממיליארד שקלים לתחום הכבישים. בנוסף, יש לנו את מענקי האיזון לרשויות המקומיות שהנגלה הראשונה כבר הוקצתה, של מאה ארבעים מיליון שקלים ועוד מאתיים מיליון בדרך. יש לנו הרבה מאוד תוכניות שמתקדמות יפה עם משרד השיכון, ששם כבר הוקצו חמש מאות מיליון שקלים למוסדות ציבור, להגדלה של יחידות דיור, לשצ"פים. מעבר לכך, יש לנו גם קולות קוראים, אם זה בתחום רשות לחדשנות להקמת אקסלרטורים, מועדוני אנג'לים, בתחום הייטק וגם פרויקטים כלכליים שיצאו במסגרת קול קורא של משרד הנגב והגליל. אני יכולה להביא עוד דוגמאות, אבל אלה הכספים שהתחילו לצאת אל הדרך ובשבועות ובחודשים הקרובים צפויים עוד הרבה מאוד קולות קוראים. שירין, גם אני מברכת על בואך, ציפינו לך מאוד. תחום החינוך הוא התחום הגדול ביותר בתכנית החומש, אם אני זוכרת נכון, תשעה נקודה ארבע מיליארד שקלים ויש לנו שם אתגר גדול.

זה הוא אתגר גדול שמונח לפתחך, לפתחנו ביחד כשותפים. אני מסתכלת על הנתונים שהם עדיין לא מספיק טובים, אנחנו רצינו להגיע למצב שעשרים וחמישה אחוזים מסך הכיתות של הגנים ובתי הספר, שנבנים במדינת ישראל, יוקצו לחברה הערבית, על מנת לצמצם את הפערים הכל כך גדולים, התהומיים. אנחנו עדיין באחוז של שמונה, תשעה אחוזים ואנחנו נתקלים בקשיים גדולים מאוד, יש גם קשיים פשוט בשטח, כי הקרקע היא פרטית וצריך להנדס כל מיני פתרונות. אבל, גם צריך לתעדף את זה במקום גבוה, ואני חושבת שזה אולי אחד האתגרים הגדולים ביותר שאנחנו נצטרך להתמודד איתם ביחד. על זה אני מברכת מאוד על בואך ואני בטוחה שביחד נצליח לפצח את האתגר הזה. מיד חסאן יפרט, אנחנו נעבור ממש משרד, משרד וכל משרד הוא עולם ומלואו. בכל משרד באמת יש לנו תוכניות מאוד יפות ואתגרים ייחודים. אנחנו נעבור על הדברים ונתייחס אליהם. רגע לפני שיורדים לפרטים, אני רוצה להגיד עד כמה בעיניי התכנית הזו חשובה לעתיד מדינת ישראל.

הפערים הם מאוד מאוד גדולים, ובואו, גם בחלוף תכנית החומש הזו, עד כמה שהיא תקדימית, היסטורית ובמסגרתה הוקצו תקציבים שלא הוקצו בעבר, אם בתכנית הקודמת, עשינו חישוב, זה היה שש עשרה נקודה ארבע מיליארד שקלים, פה זה עשרים ותשע נקודה מאה. באמת אלו מספרים הרבה הרבה יותר גדולים ממה שראינו בעבר, ועדיין הפערים בשטח הם מאוד גדולים. האתגר שלנו הוא לייצר תחושת שינוי בשטח, כי בסוף אני פוגשת ראשי רשויות ואני חווה את הייאוש שלהם ואת הקושי שלהם. הם שבעו מכל מיני הבטחות ותוכניות ואנחנו חייבים, חייבים לייצר פה את השינוי בשטח, גם למען צמצום הפערים וגם כי החברה הערבית בסוף יכולה להיות מנוע צמיחה מאוד גדול למשק הישראלי. אם לא נטפל ונזניח את זה, זה יהיה נטל, לכן כל בן אדם במדינת ישראל, לא משנה מאיזה צד הוא במפה הפוליטית, ימין או שמאל, זה בכלל לא משנה, צריך להבין שזה אינטרס של המדינה.

מדובר על עשרים אחוז מהאוכלוסייה שחיים שישובים שתשעים וחמישה אחוז מהם בסוציואקונומי בין אחד לארבע, ואם אנחנו לא נעלה את הישובים האלו במדרג הסוציואקונומי, כולנו נשלם על זה. זה בכלל לא קשור לתפיסות פוליטיות, זה קשור לאינטרס הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. הנה, מצטרף אלינו עכשיו, בדיוק בזמן, מאיר בינג, מנכ"ל המשרד, שבאמת הצוות הזה הוא הצוות המוביל שמנהל את תכנית החומש. אז, אני מציעה שנעבור לאנשי המקצוע ונעבור על המשרדים השונים. אני רק אגיד עוד משפט, מנסור, תודה לך על השותפות, על האומץ, על הגיבוי. הגיבוי הפוליטי שאתה נותן לתכנית, יחד עם העבודה המקצועית, זה באמת שילוב מאוד מאוד חשוב שנותן הרבה מאוד כוח, ומוטלת עלינו חובת הוכחה גדולה מאוד להראות שהניסוי הזה מצליח.

תודה לך, מירב. אנחנו כמובן ממשיכים לעבוד ביחד ולקדם את הדברים. אנחנו נתחיל עם חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי חברתי, הוא יציג את הדברים.

בוקר טוב לכולם. טוב, זה אתגר מאוד גדול להציג סטטוס של ביצוע תכנית חומש בפרק זמן קצר, ונמצאים פה באמת השותפים שלנו ממשרדי הממשלה. אני אציג את הדברים ממש בקצרה, כי יש לנו פה עשרים וארבעה פרקים. נציגים פה במשרדי הממשלה אם רוצים להוסיף גם עוד נתונים, אז הם מוזמנים. אבל, בגדול אנחנו רוצים להציג תמונת סטטוס איפה אנחנו עומדים בהתנעת התכנית. כמו שהשרה פירטה, יש פה המון המון עשייה שנעשית והמון התנעה, שתהליך ההתנעה לוקחים זמן גם בתוך הממשלה, אבל אנחנו בהתקדמות מאוד מאוד יפה גם במסגרת יישום התכנית. אז, אני אתחיל עם משרד החינוך.

(מציג מצגת)

אני אנסה להדגיש את הדברים החשובים. באמת הדבר החשוב שפורט גם קודם, שאנחנו באמת מקבלים ועובדים עכשיו עם שירין מנהלת אגף חינוך ערבי, שעכשיו גם התכנית תכנס לאיזו שהיא האצה בתוך היישום. במהלכים כלליים, תכנית החומש בתחום החינוך נמצאת בשלבי התארגנות, כי נקבע בתוך החלטת הממשלה ששנת היישום הראשונה היא שנת תשפ"ג, כלומר אנחנו כרגע מתארגנים לקראת שנת הלימודים הראשונה שתגיע בעוד כמה חודשים. כרגע אנחנו נמצאים בשלבים שהם התארגנות סביב כל רכיבי ההחלטה, אז אנחנו משרד החינוך בונה מטות ליישום התכנית, כולל ליווי. בתחום העברית נעשה תהליך פיתוח מאוד מאוד משמעותי, ואנחנו נוביל תהליך בתוך הממשלה למעבר לעברית דבורה על בסיס בין לאומי של ה-SFR, שזו שיטת המדידה הבין לאומי, גם תוך כדי פיתוח יחידות לימוד חדשות. בתחום החברתי קהילתי, יש לנו כרגע עבודה מול משרד החינוך על הוצאת קול הקורא הבא של תכנית אתגרים. החינוך הבלתי פורמלי יצא ובוצע בפעם הראשונה בשיטה חדשה, שהיא שיטת בתי הספר.

הכסף עבר בעצם למוסדות החינוך ולא דרך הרשויות המקומיות, על מנת באמת לייעל את מתן השירותים והתאמת השירותים לתלמידים וגם כשיטה שמשרד החינוך עובר אליה דרך מתן מענים לבתי הספר, דרך מערכת הגפן. אז, אנחנו מתכננים כרגע לצאת להפקת לקחים מהתהליך הזה. בנוסף, עוד קול קורא חדש שבפעם הזו ייצא עוד לפני שנת הלימודים, לא כמו שנים קודמות שיצא באיחור. בתחום צמצום הנשירה, שזה תחום מאוד חשוב, אנחנו כרגע גם עובדים מול המשרד, גם להכין מיזמים משותפים, להפחית את הנשירה הסמויה, שזו עיקר הבעיה בתוך מערכת החינוך, כי נשירה גלויה באמת נמצאת במספרים מאוד מאוד נמוכים. בתחום הבינוי, אני מדלג ואני רק מדגיש את הדברים העיקריים, נפתחה ועדה בין משרדית שכוללת את משרד החינוך, רמ"י ומנהל התכנון, להסיר חסמים בפני בינוי כיתות ברשויות המקומיות. הרשויות מתחילות לפנות אלינו, כמובן אם יש רשויות ששומעות אותנו הן מוזמנות, ואנחנו פנינו אליהם, ניתן לפנות אלינו ביחס להסרת חסמים.

צריך להגיד שהנתונים כרגע הם מאוד נמוכים, אנחנו עוד מנסים להדביק את הפערים, אבל כרגע אושרו, שיחסית כהתחלה הוא מספר יחסית טוב, כי תוקצבו כל ההרשאות שכרגע זמינות לביצוע. כל מה שזמין בתקצוב בחברה הערבית תוקצב באופן מלא, אין אף הרשאה של כיתת לימוד בחברה הערבית שזמינה לתקצוב לא קיבלה הרשאה. אבל, עדיין אנחנו רק בשלוש מאות שישים ושש כיתות, אנחנו צריכים להגדיל בתקופה הקרובה. בשקף הבא אנחנו מראים מה הולך להיות בשלושה החודשים הקרובים. בגדול, אני אגיד שיש כמה משימות קונקרטיות שאנחנו הולכים להתמקד בהן בחודשים הקרובים. אז, יש לנו משימה גם להקים בית ספר על אזורי בתוך החברה הערבית, אז משרד החינוך מגייס פרויקטור לצורך הנושא הזה, אז אנחנו נתחיל גם לפעול על מנת שבית הספר יוקם גם בשנת הלימודים העוקבת. יש לנו תהליכים שאנחנו עובדים עליהם, גם לשינוי מנגנון השיבוץ המורים דוברי עברית בבתי הספר הערבים, לחיזוק לימודי השפה העברית בבתי הספר. בנוסף, להקמת אולפנים, מה שאמרתי קודם לכן, גם להוצאת הקול הקורא של החינוך הבלתי פורמלי בתחילת יוני וכמובן גם להאצת תהליכים של בינוי כיתות בתוך הרשויות המקומיות.

משרד החינוך מתכנן עד שנת הלימודים שייפתח מח"ת נוסף בתוך החברה הערבית, בנוסף לפתור את בעיית ההזנה שכרגע מתחילה להיפתר בתוך מכרזי משרד החינוך, וכמובן עוד ועוד נושאים נוספים. תכנית החינוך מפורסמת לציבור, היא קיימת בתוך אתר המשרד לשיווין חברתי . בכלל, כל התוכניות הממשלתיות שאישרנו אותן נמצאות בתוך אתר משרד לשיווין חברתי. נמצאים פה עיקר הדברים, אבל כמובן יש פה, מתוך תכנית משרד החינוך, עשרות אם לא מאות שורות שצריכות להיות מפותחות בתקופה הקרובה. צריך להגיד שגם בשורה מאוד גדולה שמתחילה לפעול בשנה הנוכחית, זה התקצוב הדיפרנציאלי, שאני אגיד רק במילה, יש היום פערים תקציביים מאוד מאוד משמעותיים בין תלמיד תיכון ערבי לבין תלמיד יהודי. הפערים האלה יכולים להגיע לשבעת אלפים שקל בשנה, פערי תקצוב הכוונה. אז, במסגרת תכנית החומש הוחלט לסגור את הפערים האלה, ואנחנו מקווים שעד סוף תכנית החומש כבר לא יהיו פערי תקצוב בין התלמיד הערבי ליהודי והתקצוב יהי בהתאם. אנחנו מתחילים בתהליך הדרגתי משנת הלימודים הקרובה, זה אומר למשל, הצטיידות במעבדות, פיתחת כיתות יותר יקרות, כמו מב"רים, כמו כיתות מדעים וכו', שהן הכיתות היותר יקרות בתוך תהליכי העבודה. זה היה משרד החינוך. שירין, את רוצה להוסיף?

קודם כל אני רוצה להגיד תודה ושאני גם מאוד מתרגשת להיכנס לתפקיד הזה. חשוב לי להגיד משפט בערבית, שזה יהיה אותנטי: (מדברת בערבית, להלן תרגום חופשי) אני אנסה לגלות את האחריות ולעשות את המקסימום מכל מה שהמגזר מצפה ממני.

(חוזרת לדבר בעברית)

אני רוצה להגיד, שקודם כל, בתפקיד הנוכחי שייכת למנהל הפדגוגי, שעות של עבודה. אני מייצגת פה את משרד החינוך ואת המנהל, שעות של עבודה. חשוב לי להגיד שיש בתכנית הזו מענה הוליסטי, גם לחינוך הפורמלי וגם לבלתי פורמלי. בעצם יש התמקדות גם בתלמידים, אבל גם במורים וגם בתשתיות. ישנה השתדלות מאוד גדולה לפתח מיומנויות גם רגשיות, גם לימודיות וגם חברתיות של התלמידים. התפיסה ההוליסטית הזו היא מאוד מאוד מיוחדת, ואנחנו מאוד מקווים שזאת בעצם האחריות שלנו גם על היישום וגם על הביצוע. אז, אנחנו מוכנים כמובן לשיתוף פעולה מלא. תודה, חסאן, תודה לשרה ולמנכ"ל. אני מקווה שנצליח.

ברשותכם, אני אגיד רק עוד שתי נקודות מאוד חשובות שהולכות להיות עד סוף השנה במסגרת תכנית החינוך, שהן תוכניות שאנחנו גם מקדמים אותן לראשונה. תכנית אחת נקראת מיזם ליווי רשויות, ייבחרו מספר רשויות שיזכו לליווי צמוד מאוד בתחום החינוך, כולל ליווי של יועצים, ליווי הוליסטים, תקציבי פעילות, שיאפשר להם לקבוע גם יעדים מאוד שאפתנים בתחום החינוך ואנחנו נעשה אותם כפרויקטי דגל, זה פעם אחת. אנחנו בשלבי חתימה סופיים על המיזם הזה. בפעם השנייה אנחנו לפרסם, גם בפעם הראשונה, קול קורא לבינוי מוסדות חינוך בלתי פורמליים, לא כיתות הלימוד, אלא גם עוגני חינוך בלתי פורמלי. הם היום חסרים בתוך החברה הערבית, אז כרגע עובדים על הכנת הפרוגרמות והסקיצות האחרונות. אנחנו מקווים שתוך כמה חודשים הקול הקורא הזה יפורסם וגם יאפשר לרשויות לבנות עוגני חינוך בלתי פורמליים. בתחום התרבות והספורט, מגוון תחומים שאני אעבור עליהם ממש בקצרה. בתחום הזה יש מספר הקמות של עוגנים חדשים שהולכות להיות בתקופה הקרובה.

כמובן תחום התרבות והספורט הוא תחום מאוד מוסדר במבחני תמיכה, ומאוד מורכב גם ליצר את הרצועות. אבל, אנחנו בשלבים סופיים של כתיבת הרצועות עם משרד התרבות והספורט. אז, מה שצפוי להיות לנו הוא ככה, הקמת עוגני תרבות. יש את התאטרון שהוא כבר בשלבי הגשה של מציעים, ביקשו שמונה רשויות, צפי עד סוף יוני להכריז על זוכה. צפויים להתפרסם עד סוף יוני ארבעה מכרזים להקמת ארבעה עוגני תרבות, סינמטק אחד בפעם הראשונה ועוד שלוש גלריות שצפויות להתפרסם. בנוסף, בית ליצירה מוזיקלית, גם הוא בשלבי כתיבת מכרז ויצא בשיתוף פעולה עם מששר הנגב והגליל. גם את החיבורים האלה מאוד מורכבים לעשות אותם בין המשרדים, אנחנו עובדים עליהם גם בין המשרדים וצפוי להתפרסם עד סוף יוני קול קורא בתחום הקמת בית הספר ליצירה מוזיקלית. בנוסף, אנחנו דיברנו בתכנית החומש על הקמת מוזיאון ובית ספר לאומניות הבמה, כרגע הצפי לסוף יולי מבחינת ועדת המרכזים של המשרד. בשקף הבא אנחנו רואים גם פעולות אחרות, חוץ מהקמת עוגני תרבות.

רק צריכים להסתכל שאנחנו מדברים פה על כמעט שמונה עוגני תרבות שהולכים להיות מוקמים כבר במכרזים, עד סוף יולי פחות או יותר, שזה גם סינמטק, גלריות, מוזיאון וגם בית ספר ליצירה מוזיקלית. בשקף הבא אנחנו מראים גם פעולות נוספות שהמשרד התחייב לעשות, כמו שיפוץ ייעודי של מוסדות תרבות, לשיפוץ הזה יוקצה אחד עשרה מיליון שקל. יש קול קורא שצפוי להתפרסם להערות הציבור עד סוף יולי. המשרד צפוי גם ללוות את הרשויות בתוכניות להוצאת התקציבים האלה לפועל, כי צריך ליווי גם עקרוני אל מול הרשויות. בנוסף, נעשה תהליך להכשרת מבנים היסטוריים, יש הרבה מבנים בחברה הערבית שצריך לעשות להם הכשרה, על מנת שיוכלו להוות שם מוסדות תרבות ולא צריך עכשיו לבנות מחדש. אז, גם הוקצה תקציב להכשרת מבנים, השנה צפויים להיבחר ארבעה מבנים שאלו אתרים לשימור ונתחיל איתם בפעם הראשונה גם. כמובן, גם יש עבודה נוספת בתחום הרשויות המקומיות, כמו סל תרבות והקמת ספריות עירוניות, שגם קול קורא עד סוף יולי ייצא להקמת ספריות ציבוריות.

בתחום הספורט, התכנית היא תכנית מתקנים בעיקרה. כל שנה קרוב למאה מיליון שקל תוספתי, מעבר לתקציבי המשרד, שצפויים להיות מושקעים בתחום המתקנים. פה אנחנו מתארים את המתקנים הצפויים להיבנות מעבר למה שמתפרסם בשוטף גם. אז, בחודש הקרוב אני מקווה, הצפי כרגע הוא עד סוף אוגוסט, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה גם להקדים את זה, כי המשרד עובד על פי תכנית עבודה סדורה של פרסום מבחני תמיכה. יש גם קשר מקצועי בין סדר הפרסום. אז, ארבעים מיליון שקל יושקעו בהקמת אצטדיונים בינונים שיתאימו גם לליגה לאומית ולליגות בכירות. אז, תהיה פה גם הקמה וגם שדרוג של אצטדיונים קיימים. בנוסף, יוקמו מספר אולמות ספורט וישודרגו מגרשי כדורגל קיימים. אני חושב שהבשורה גם מאוד משמעותית, הקמת שתי בריכות שחיה, כקול קורא החדש שייצא גם בחברה הערבית ושמונה מתקנים קהילתיים. בסך הכל, ארבעים מתקנים עד סוף אוגוסט אמורים להתפרסם להקמת מתקני ספורט.

בשקף הבא אנחנו רואים את התמיכה בספורטאים, לא מספיק במתקנים, גם בספורטאים. אז, יש חלוקה של מלגות לספורטאים מצטיינים בשיתוף פעולה עם וינגייט ויחידות של הספורט ההישגי בתוך המשרד, גם עד סוף יולי פרסום המבחן לחלוקת המלגות. צפויים להינתן קרוב למאה עשרים מלגות. כמובן, גם הקמת אקדמיות, מה שאנחנו דיברנו גם עם משרד הספורט, להקמת אקדמיות לספורט בתוך הרשויות הערבויות שגם יאגמו את כל משאבי הספורט בתוך מקום מסיום. בנוסף, סלי ספורט כמובן דרך הרשויות המקומיות, זה ממשיך להיות ומתוגבר גם בצורה שיטתית. בתחום הבריאות תכנית החומש התחילה להתניע עוד לפני כתיבת תכנית 550. זו תכנית שבשנתיים האחרונות כבר עובדים עליה מאוד קשה, והיא תוקצבה במסגרת תכנית החומש בשש מאות חמישים מיליון שקל. החלק התוספתי שיינתן השנה הוא חמישים מיליון שקל. הולכות להיות מספר פעולות, אנחנו עוד צריכים להעביר את הפנייה התקציבית, אמרו לי שזה אמור לעבור השבוע בוועדת הכספים.

ברגע שהפנייה תעבור בוועדת הכספים אז אנחנו גם נתחיל להתניע את הדברים בצורה מסודרת. עברו הרבה פניות בשבוע שעבר ועברו גם השבוע ואנחנו מצפים לעוד פניות השבוע גם בוועדת הכספים. בשקף הבא מפורט באופן כללי מה הולך להיות בתחום הבריאות. כרגע אנחנו בשלבים סופיים של הקמת מטה ליישום התכנית, גם גיוס פרויקטורית ד"ר נור עבד אלהאדי ואנשי צוות שמלווים את יישום התכנית. בנוסף, הדגל של התכנית הוא הקמת יחידות קידום בריאות ברשויות המקומיות. אנחנו רוצים שמספר רשויות מקומיות שבהן יש אחוזים או נפיצות מחלות מאוד גבוהה גם של סכרת, גם של השמנה, גם של עישון, על בסיס נתונים, להקים יחידות קידום בריאות בתוך הרשויות יחד עם גופים מקצועיים, שכרגע אנחנו שוחים לעניין הזה, שמבינים בקידום בריאות בתוך הרשויות, דרך זה גם נתחיל לקדם את הנושאים האלה. התחלנו מספר תוכניות ותגברנו, גם תוכניות של בריאות השן וטיפות חלב וגם הפחתת סכרת והשמנה. ייצא בקרוב גם קמפיין ציבורי בנושא הזה בתוך תכנית החומש, שזה מאוד חשוב גם להעלות את המודעות הציבורית.

לגבי משרד החקלאות, יש מספר פרויקטים פה בתוך משרד החקלאות, נחלק את זה רגע לשלושה מרכיבים. המרכיב הראשון הוא מבחני התמיכה שהם נוגעים בכל מה שנקרא גם דרכים חקלאיות, צנרת מים, דירי צאן וכו'. הקול הקורא נמצא בהערות הציבור. אני רואה שג'מאל פה, אז ג'מאל תוסיף אם צריך לדייק פה משהו. קול קורא להערות הציבור פורסם ולקראת פרסום הגשות, שצפוי להיות גם במהלך החודש, חודשיים הקרובים. יש פרויקט גם של ניקוז אזורי שמשרד החקלאות, דרך רשויות הניקוז, התחייבו גם להשקיע בחומש, בסך של חמישים וחמש מיליון שקל. בנוסף לכך, ישנה פעולה משותפת במשרד להגנת הסביבה עם משרד החקלאות, תיכף אנחנו נראה אותה. הדבר השלישי הוא פרויקט אל-בטוף שהוא פרויקט מאוד מאוד, שאנחנו מתקציבים תוספתי והמשרד פה מוביל את התכנית של חמישים מיליון שקל בחמש שנים הקרובות. יש קושי מסוים עם פרויקט אל-בטוף עם גורמי הביצוע. המשרד כרגע מטפל בהתקשרות עם הגורם המבצע בשטח, אני מקווה שאנחנו בשבועות הקרובים - - -

רגע, זו נקודה חשובה. הפרויקט של בית נטופה, מי שלא מכיר, זה בעצם הרעיון של לקחת אזור חקלאי שמשותף למספר ישובים ערבים ולעשות אותו בעצם מקום שיתופי של חקלאות שהם עובדים עליה ביחד. בפעם האחרונה שאני בדקתי זה היה תקוע לגמרי. אז, פה אנחנו צריכים להתניע יותר, כי אני חושב שזה הרכיב הכי אסטרטגי בתכנית של משרד החקלאות ואני לא ראיתי שם התקדמות.

אם מותר לי להוסיף, אבל לפני כן אני אציג את עצמי. אני עובד משרד החקלאות, אני מנהל תחום מיעוטים במשרד החקלאות. פרויקט בית נטופה הוא פרויקט הדגל של משרד החקלאות, אומנם שאנחנו התחלנו ליישם אותו לפני שנים רבות, אבל יש לנו שותפים ממשלתיים שהם לא בדיוק מסכימים איתנו בראייה הכוללת. הירוקים רוצים לשמר את המקום הזה ללא עיבוד, משרד החקלאות רוצה לפתח אותו. כמובן, החקלאים המקומיים גם להם יש אג'נדה משלהם. אנחנו עברנו קדמת דרך בנושא הזה, בנושא של לאחד את כולנו, את כל הגורמים הממשלתיים במשטרה אחת ולכך אנחנו מתקדמים.

אנחנו מאוד שמחים שסוף סוף יש לנו סכום של חמישים מיליון שקל במשך חמש שנים. אומנם אנחנו קידמנו תכנית כוללת לכל הבקעה הזו בעלות של מיליארד שקל, אומנם כדי ליישם אותה היא מחויבת להחלטת ממשלה ייעודית. הנושא הזה יטופל בהמשך. יש לנו מטרה אחת, קודם כל, להתחיל ביישום התכנית של חמישים מיליון? כמובן שחסאן ציין או לא שמתי לב שציין, יש לנו ועדת הגוי בין ממשלתית וכמובן כוללת המקומיים בעיקר. מטרתה של הועדה היא לכוון את התקדמות הפרויקט - - -

אז, תראה, אם יש קושי בין משרדים, אנחנו בוועדת השרים הקרובה נביא את המשרדים הרלוונטיים וניישב את זה. אנחנו לא רוצים שבעוד כמה שנים נגיד שאנחנו עובדים על זה כבר כמה שנים.

הקושי הזה נפתר והיום הם מאוחדים למטרה אחת, אם לא הובנתי, אז אני אדגיש.

אוקיי, אז אני שמחה לשמוע.

זהו, זה נושא מאוד מאוד משמעותי. נושא נוסף, אני רוצה לציין, גם במסגרת החלטת הממשלה, הוקמה ועדת הסרת חסמים, היא בתהליכים סופיים של הגשת הדוח. הכיוון שלנו הוא לא להתעקש להיתקל בחסמים קיימים שלא ניתן לפתור. המגמה היא להתקדם במקומות שאפשר להתקדם בהם, לכן אנחנו יותר מדגישים ללכת על פרויקטים שהם בעלי ייתכנות ביצוע גבוה מאוד, בעלי תכנון כמעט ביד ולזה אני כמעט מכליל את כולם, את כל הנושאים שלנו. אני מניח שבמשך השישה החודשים הקרובים אנחנו נהיה כבר במספר הגשות מקסימלי, שיקרב אותנו עד מאוד לניצול המקסימלי של החלק היחסי של השנה הזו.

אני מבין שכל זה רק בתכנון.

לא, לא בביצוע, לא רק בתכנון. איפה שדרוש תכנון ארוך טווח, אנחנו לא נאבקים איתו עכשיו.

לא כל כך מובן מה שאמרת, אבל לא משנה.

אני אסביר לך בהפסקה.

נמשיך לעקוב.

הוא עדין. היו מחלוקות בין משרדי ממשלה שיושבו, זה מה שהוא אמר במילים אחרות. הגנת הסביבה והחלקות לא הסכימו ועכשיו הם הגיעו להסכמה, זה התרגום.

נתקענו פה בנושא החקלאות, כי אנחנו מדברים על ביטחון תזונתי כל הזמן, הנושא החקלאי ואיפה המגזר הערבי בנושא החקלאי, מה החלק שלו ומה הנתח שלו והתכנית באה לתת מענה - - -

ברור.

אני שמח לשמוע שהתכנית באה לתת מענה, אבל בסופו של דבר נמדדים בעשייה - - -

לא, מאה אחוז.

כשהוא דיבר על הסרת חסמים, ואם חסם אחד תוקע את כל התכנית, אז מה עושים? צריך לדבר על כל המקשה.

לא, בסדר גמור. יש לנו תכנית מאוד מאוד רחבה, הרבה דברים רצים יפה ומה שתקוע אנחנו לוחצים עליו.

כבוד השרה, אני חייבת להגיד כאן משהו, כמי שמלווה גם את הפרויקט מקרוב וגם כבת המקום. אין ספק שמדובר בפרויקט ענק בבסיס שלו, בתכנית הראשונה ואין ספק שיש עליו גם מחלוקות, כמו כל הדברים, אין כזה דבר שמסכימים לכל דבר. אבל, ספציפית, יש לנו לשנה הזו סכום מסוים שאנחנו רוצים לבצע אותו ורוצים להראות בשטח גם שקורים דברים ולא להישאר ברמה של לדבר את הדברים.

ברור.

הייתה לי ישיבה בשבוע שעבר עם מר ג'מאל ואני מקווה שלקראת הישיבה שתהיה בשבוע הבא, בשבוע הבא תתקיים ישיבה עם הוועדה, אני כולי תקווה שכן לוועדה הזו יבואו עם תוכניות לביצוע הדברים, כי יש הסכמות על הדברים. מה שקראנו לו אז, הבעת רצון וכוונות טובות, יש דברים שאפשר להתחיל אותם. צריך להתקשר עם גוף שיבצע את הדברים ואז לצאת לדרך, זה הדבר הראשון. צריך להתניע, אי אפשר להישאר ברמה של הישיבות ושל הדיבורים.

ברור.

ברור לכולם שאנחנו לא נצליח להתמקד בפרטי פרטים של כל תכנית וכל משרד היום. אנחנו רוצים לפתוח את הדלת, להיכנס לבניין הזה שקוראים לו תכנית החומש ואז להיכנס חדר חדר בכל ישיבה וישיבה. כמובן, המסקנה שיש לי בנושא החקלאות, אומנם שהיא תכנית חומש של החקלאות בתוך תכנית החומש הכללית, אבל את הנושא של החקלאות בחברה הערבית, צריך לקחת אותו כנושא נפרד ולהתחיל לחשוב כיצד ממש מצעידים קדימה את החקלאות בישובים הערבים. זאת משום, שניצול המשאב הזה בחברה הערבית, למרות שבמקור היא חברה חקלאית, אבל עברה תמורות, בסדר, אבל זה לא אומר שאנחנו מוותרים על הפרויקט הזה של החקלאות בחברה הערבית. אבל, לזה צריך זמן ונשקיע בזה גם בהמשך.

בתחום הבינוי והשיכון התקציב הכללי לתכנית החומש הוא קרוב לשני מיליארד מאה, ובנוסף לכך גם יש תקציבים של הקרן לשטחים פתוחים. עד היום התקיימו שתי ועדות יישום. צריך לומר, גם המנגנון של ניהול ההחלטה עובד, בסוף יש צוותי יישום. צוותי היישום יושבים אחת לתקופה, דנים בסוגיות, מתווכחים, עושים שיתופי ציבור והמלאכה הזו גם היא לוקחת זמן, אבל זה מתקדם כרגע. אושרה התכנית על סך ארבע מאות מיליון שקל לשנה הנוכחית. אמין גם נמצא פה ויכול להגיד לנו גם לגבי מועד מדויק, אבל אני מקווה שממש בתקופה הקרובה ייצא פרסום שני קולות קוראים מאוד משמעותיים לבינוי מוסדות ציבור וגם לשצ"פים. אפשר להגיד שבוע הבא לקולות קוראים האלה?

השאיפה שלי היא להפתיע ולפרסם בחמישי הקרוב.

הרסנו לך את ההפתעה.

לא, ניסיתי להפתיע את מי שלא נמצא פה, אבל השאיפה שביום חמישי הקרוב נוכל באמת להעביר את זה בוועדה ונפרסם במידי. בסך הכל העסק מוכן ומתקדם יופי.

פה צריך להגיד מילה טובה למשרד הבינוי והשיכון, שאני מאמינה שבאמת נסיים את השנה עם שבעת אלפים שיווקיים של יחידות דיור חדשות. שנה שעברה, אם אני לא טועה, היו שלושת אלפים, זו קפיצה מאוד יפה, עבודה בקצב ממש טוב.

לגמרי. יש פה שיווקיים מאוד משמעותיים. לצד מוסדות הציבור ופיתוח שצ"פים, צריך לומר, גם את מוסדות הציבור תגברנו לפני כמה חודשים את הקול קורא הקודם מתקציבי החומש וגם עכשיו אנחנו מביאים את הקול קורא הנוסף. יש תכנון מפורט גם לביצוע תשתיות בסך של עשרים מיליון שקל וגם פיתוח המרקם הוותיק, מה שלא היה בחומש הקודם, תצא הקצאה לכל הרשויות המקומיות בסך עשרים מיליון שקל ובהמשך גם יהיה קול קורא להסרת חסמים משמעותיים גם במרקם הוותיק בהמשך השנה.

עשרים מיליון שקל לישוב?

לא. בסך הכל התקציב השנה הבסיס הוא שבעים מיליון שקל, אנחנו מחלקים אותו לשתי מנות. מנה אחת היא חלוקה על פי גודל האוכלוסייה בכל ישוב, עשרים מיליון שקל, וחמישים מיליון שקל בקול קורא שיפורסם בעוד חודשיים בערך.

ואתם מעריכים שזה מספיק?

לשנה הזו כחלק מתהליך מאוד מאוד גדול, אני חושב שהתקציב הזה מניע משימות מאוד מאוד חשובות. במרקם הוותיק כל שקל שנשים או כל מזומן שנשים, לא יספיק, אבל - - -

נכון.

לא, צריך להסתכל על התמונה המלאה, יש גם תקציבים שהולכים דרך משרד הפנים גם בשוטף וגם לפיתוח. אתמול ישבנו עם משרד הפנים, גם תקציבי הפיתוח יגיעו לרשויות לטיפול בחלק מהדברים של המרקם הוותיק. בנוסף, תשתיות אחרות כמו כאשר אתה בונה אתה מקבל לפעמים הרשאות לפיתוח, אז בסך הכל, נכון, זה סכום יחסית קטן, אבל הוא נועד גם לתכנון, בהמשך יהיה קול קורא וגם תקציבים ממשרד הפנים.

הערה שלי במה כדאי להתחיל, בעיקר בנושא התכנון. לתקצב בתכנון והסרת החסמים שזה הנושא המרכזי.

אז פה אני גם אומר משהו חשוב, שזה גם במסגרת הלקחים שהפקנו מ-922, השארנו בצד חצי מיליארד שקל להסרת חסמים.

מצוין.

לקחת עכשיו רשות מקומיות שמתקשה בלהגיש פרוגרמה, או לא יודעת איך לגשת לאירוע הזה ובגלל זה היא לא מקבלת את מה שמגיע לה, שמנו בצד מאות מיליוני שקלים על מנת לסייע לה. אני חושבת שזה לקח מאוד מאוד חשוב.

מצוין.

אגב, גם בבינוי כיתות, שלא היה, אם יש חסמים לבינוי כיתות יש גם תקציב להסרת חסמים. הוא עוד לא ממומש כי לא איתרנו את החסמים הספציפיים, אנחנו מאתרים חסמים רוחביים כרגע אבל אנחנו עובדים על זה אל מול המשרדים. יש גם פרויקטים ספציפיים בתוך תכנית השיכון, כמו קידום שכירות ארוכת טווח, כרגע אנחנו בשלבים של קידום תוכניות. לא הזכרתי את זה קודם, אנחנו גם עובדים עם משרד השיכון. משרד השיכון מוביל עכשיו דיון לבניית מודל הפעלה לפיתוח על קרקע פרטית. היום בחברה הערבית אין תקציבי פיתוח על קרקע פרטית והבנייה נעשית ללא תשתיות היקפיות מסביב לבתים. אז, צפוי להיות תקציב של תשעים מיליון שקל גם לפיתוח תשתיות על קרקע פרטית וגם על ניקיון השטח, והמודל עוד ייבנה עד סוף אוגוסט.

הזכרתי קודם את השכירות, התחדשות עירונית, נבחרו מתחמים ספציפיים שאנחנו מתחילים לקדם ברמת התכנון וקידום כדאיות כלכלית. לא הזכרתם את זה מקודם, אבל בהמשך גם יש תקציבי תכנון. נבחרו עשרות מתחמים לקידום ולתכנון על ידי משב"ש ועל ידי מנהל התכנון, המתחמים חולקו בין המשרדים. משב"ש כבר ראו איך חברות מתכננות אז הוא מתחיל לתכנן. תיכף נראה את השקפים של מנהל התכנון, הוא עוד בשלבים של בחירת מתכננים במכרז, אז גם להם לוקח טיפה זמן התארגנות. אבל, עד סוף השנה יתחילו לתכנן עשרות מתחמים בחברה הערבית. מה שכתוב פה בשקף הבא, יעדי שיווק, הוא רק של משב"ש, נכון? מחמשת אלפים יחידות דיור, זה היעד שלהם, ועל זה צריך להוסיף את היעד של רמ"י, בהקשר למה שאמרה השרה מקודם.

זה היעד שלנו, אנחנו נעמוד בו ואפילו נגיע לשבעת אלפים, כמו שאמרה השרה, יחידות דיור עד סוף השנה.

יפה מאוד, באמת.

כן. בתחום התכנון, הזכרתי את הדברים גם מקודם, אפשר לעבור הלאה. בתחום הזה יש מספר דברים שמוטלים על מנהל התכנון, אחד מהם הוא קידום תוכניות מתאריות כוללניות בתוך הישובים הערבים. יש מעט ישובים ערבים כרגע, אין להם תוכניות כוללניות מאושרות, אבל בהן מנסים לטפל. אנחנו לא נזכיר את כולם כרגע. ציר שני הוא הנושא של הרפורמות שהוזכרו בתוך החלטה 550. יש מספר הצעות חקיקה שהחלטה 550 ביקשה לקדם, כמו כופר הפרשה, קדימת זמנים בתוך הדיון, בתוך הוועדות המחוזיות, על מנת לוודא שהזמן אינו גולש יותר מדי, בנוסף קידום תוכניות איכות וחלוקה וכו'. אז, בשקף הבא רואים את הסעיפים שהמשרד נדרש לקדם בחקיקה. כרגע מתקיימים דיונים בין כל הצוותים המשפטיים מתוך המשרדים להכנת הסכמי חקיקה, אני מקווה שהם יובאו ממש בקרוב לממשלה ולאחר מכן לכנסת.

מנהל התכנון פרסם לאחרונה גם, סוג של קול קורא, או סוג של גילוי דעת בנוגע לסיפור של עידוד רישום לקראת הכנה לתוכניות איחוד וחלוקה, עשו איזה שהוא דד ליין כזה של הרשויות שיוכלו לקדם את התהליכים האלה בתוך הוועדות. זה מסמך מאוד חשוב שעוזר גם לקידום הדברים. בנוסף, מתחילים מסלולי הדרכה, זה משהו מאוד מאוד חשוב. לאחרונה, גם נפתח מחזור שני של הדרכה של תכנון בחברה ערבית, לעשות אוריינטציה למתכננים בחברה הערבית, לסוגיות שנמצאות שם, על מנת לקדם את התכנון בחברה הערבית, אז זה מחזור שנפתח לאחרונה. אנחנו מקווים שבשלושה החודשים הקרובים מנהל התכנון יסיים לבחור את החברות המתכננות, הם נמצאים בעיצומו של התהליך המרכזי, על מנת לצאת לתהליכי התכנון ולסיים את תהליכי הדיון לצורך תיקוני חקיקה ולהביא אותם לכנסת.

בסעיף הבא מנהל התכנון גם קיבל משימה מאוד חשובה לחיזוק מחלקות ההנדסה ברשויות המקומיות. אנחנו עובדים כרגע על מודל שרואה את כל השרשרת משלב מחלקת ההנדסה ועד שלב הוועדה המרחבית או המקומית. אז, בתוך התהליכים האלה מה שצפוי להיות הוא שמנהל התכנון יבחר חברה מנהלת לצורך קידום הדבר הזה. תוקצה משרה של חצי מהנדס בשלב הראשוני ברשויות, מעל מספר תושבים מסוים, זה כמעט באופן מידי. יתוקצבו פרויקטורים של תכנון אסטרטגי ברשויות המקומיות, בנוסף ייעשה מיקוד מאמץ לתהליך ההסדרה, הסדרת בתים. בעצם יינתנו פרויקטורים לוועדות המרחביות, המקומיות לקדם תהליכי הסדר של רישום והסדרה של בתים.

לכל רשות?

שוב, אנחנו מתחילים עם אזורים מסוימים לפי מיפוי שייעשה במסגרת ההחלטה, ואז לאחר מכן יתרחב לפי ההתקדמות.

אני שואל כי בסוף הרשויות הקטנות הן אלה שמשלמות את המחיר, כי הן קטנות ולא מקבלות את הפרויקטורים, לא מקבלות את הצוער להנדסה. לכן, צריך לשים דגש דווקא פה, בתכנית הזו, על הישובים הקטנים. על הישובים הגדולים יש תוכניות של צוערים לשלטון המקומי, צוערים של תכנון מוניציפאלי, כך שהערים יש להן מענה.

אוקיי, בסדר גמור. אז, זה לגבי הנושא של ההנדסה. אגב, הקדמנו תקציבים בצורה יותר גדולה בנושא הזה, שישים ואחת מיליון שקל מתוך המאה שמונים, הולכים להיות מושקעים בשנה הראשונה, מכיוון שאנחנו מבינים שהנושא הזה משליך על כל תוכניות החומש, אז התקציבים כבר עברו למנהל התכנון ועכשיו הם יכולים לצאת לדרך עם כל הנושאים הרלוונטיים. אז, אני רק מזכיר עוד פעם, בשלושת החודשים הקרובים תבחר חברה שתנהל את כל האירוע מטעם מנהל התכנון, יוקצו התקנים שדיברתי עליהם קודם ושלושים ושתיים מתכננים אסטרטגיים. בנוסף, תוקם ועדה מקומית בכפר קרע, שזה גם חלק מתקציבי החלטה, קידום הקמת ועדה מקומית של כפר קרע בתוך ההחלטה. ברשות מקרקעי ישראל, הרשות כמובן, מקרקעי ישראל, רמ"י וגם מנהל התכנון יושבים כולם באותו צוות. אלו לא תוכניות נפרדות, למעט החלק של מחלקות ההנדסה, אז רמ"י פה, התוספתי מעבר למה שהוזכר בתחום השיכון, אז יש פה גם שיווק, ששווקו כבר, אלף שש מאות חמישים יחידות דיור עד היום.

אנחנו מדברים שקודמה החלטה ואושרה במועצת רמ"י של שיווק לבני מקום. במסגרת החלטת מועצת רמ"י הוחלט שהישובים עד שלושים אלף תושבים, עד שבעים אחוז, ישווק לבני מקום, ובאזור חיפה והצפון עד מאה אחוז בני מקום, זה נקבע במסגרת ההחלטה 550. הוקצה תקציב של מיליון שקל להסרת חסמים משמעותיים, ואנחנו מתחילים פיילוט מסוים לקיצור רישום של פרצלציות בארבע תוכניות ביישובי החברה הערבית, אלף מאה יחידות דיור. בנוסף, אושרה הצעת הממשלה במסגרת הוועדה לקרן לשטחים פתוחים, להקצות שלושים אחוז מהקרן ליישובי החברה הערבית.

על בסיס ההחלטה הזו יפורסם קול קורא בהמשך והרשויות יוכלו לגשת לקול קורא ולקבל תקציבים מהקרן לשטחים פתוחים. צריך לומר שהקרן לשטחים פתוחים גם גדלה משמעותית השנה, בגלל השיווקיים של רמ"י בשנה הקודמת, אז יהיה שם תקציב משמעותי, כי אנחנו מדברים פה באחוזים ולא במספר נקוב. אנחנו מקווים לחתום על עוד שני הסכמי גג עם ישובים ערבים, נחתם כבר הסכם גג עם אום אל פחם, יש בדיקה עכשיו לגבי כמה ישובים. יש ישיבה מתוכננת בשבועות הקרובים ונקווה שעוד שני ישובים יחתמו על הסכמי גג. זה לגבי רמ"י. לגבי המשרד לחדשנות, המדע והטכנולוגיה, אנחנו כרגע מדברים רק על החלק של משרד המדע והחדשנות, יש שם נדרשות לחדשנות.

יודעים על איזה שני ישובים, חסאן?

יש מיפוי של מספר ישובים. יש מיפוי ראשוני, אנחנו עדיין לא יודעים להגיד איזה שניים מתוך הכמה, אנחנו בודקים אותם ונעדכן ברגע שתהיה החלטה. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עובד גם על חיזוק המיומנויות המדעיות בקרב תלמידים, אז פורסם קול קורא להשתתפות של בתי הספר בתכנית. יש זכייה של מאתיים שמונים ושש כיתות, חמישים וחמש בתי ספר, שהתכנית תתחיל בהן בשנה הקרובה. יש גם עבודה על תיעדוף במסגרת המבחנים הקיימים של משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, גם של מרכזי המו"פ הקיימים ואולי בנייה של מרכזים חדשים. יש פה תמיכה גם במרכזי אוריינות דיגיטלית שקיימת בתוך החברה הערבית.

שבע רשויות ערביות זכו בקול קורא מדעניות העתיד לשנת תשפ"ג, מוזכרות פה הרשויות, בהיקף של אחד מיליון שקל. בתקופה הקרובה המשרד מתכוון לקבץ את כל הקולות הקוראים הייעודים לחברה הערבית במסגרת אחת ונפרסם אותם בספטמבר, ועד סוף השנה לבחור זוכים. ישנן גם תוכניות שאמורות להיות מפורסמות בתקופה הקרובה לבינוי חלליות ולוויינים, גם חלק מתוכניות של המשרד, תכנית תבל ועוד. הרשות לחדשנות, מה שהזכיר השרה, הקולות קוראים כבר באוויר של הרשות לחדשנות. יש הגשות מאוד טובות, אנחנו מקווים שיבחרו גם זוכים לקולות קוראים האלה, שיביאו את הנושא של היזמות בחברה הערבית למקום מאוד טוב. אז, כרגע מתוכננים שני מרכזי חדשנות, היה בהתחלה תכנון לאחד ועכשיו יש שניים.

שניים?

שניים כרגע התכנון לשני מאיצים אקסלרטורים בחברה הערבית ומועדון אנג'לים אחד שיביא להשקעות גם בתוך החברה הערבית. יכול להיות שהמועד יוארך טיפה, כי אנחנו רוצים לתת עוד לגופים להתארגן, אבל הצפי הוא עד ספטמבר, כמו את הקולות קוראים, ולהביא לאישור של הזוכים. בנוסף, ישנה עבודה משותפת בין הרשות לחדשנות לבין זרוע העבודה, להמשיך לתמוך גם במאמצים הממשלתיים הרחבים, לשלב אוכלוסייה ערבית במקצועות ההיי טק. מתוכנן קול קורא לתעסוקה בסך עשרים מיליון שקל לפרויקטים לשילוב אוכלוסייה ערבית ומקצועות ההיי טק. כרגע יש דיונים ממשלתיים פנימיים, אני מקווה מאוד שברבעון הבא הקול קורא הזה גם ייצא לפועל ויהיה לנו גם עוד דחיפה משמעותית לנושא הזה במסגרת - - -

כולל חממות טכנולוגיות?

הנושא של חממות כרגע לא בקולו קוראים הנוכחיים.

למה? זה חלק. דובר על זה שיצאו קולות גם לחממה טכנולוגית וגם לרשות לחדשנות.

כן, זה מה שאמרתי כרגע.

הרשות לחדשנות, בסדר, טוב מאוד - - -

לא, החממות הן גם דרך הרשות לחדשנות, זה גם אמור להיות דרכם.

הם יוצאים או לא יוצאים?

כנראה לא בנגלה הזו, כנראה בתחילת שנה הבאה. זה גם צריך להיות לפי סדר מסוים של מאיצים, מרכזי חדשנות ואם צריך גם חממות. יש כוונה גם לשלב בתוך חממות קיימות ולא ייעודיות גם בתוך החברה הערבית, אבל זה גם נושא שצריך להיות מקודם. הנושא של תיירות הוא נושא שהתחלנו לטפל בו במסגרת תכנית החומש, התקציב הוא יחסית קטן אבל אנחנו מתחילים לפעול בתוכו. משרד התיירות פרסם קול קורא למענקים להקמת בתי מלון, כרגע הקול הקורא נסגר, גם התקבלו שתי בקשות של יזמים בנצרת, הן בבדיקה כרגע. בנוסף, אנחנו כרגע עובדים על תוכניות מול הישובים הבדואיים בצפון בשיתוף פעולה עם הנגב והגליל, להמשיך למתג את הישובים הבדואיים בצפון במוצרים ספציפיים.

הנושא של תיירות הוא גם מאוד משמעותי בתכנית של ג'סר א-זרקא, שתובא בקרוב לאישור.

אז, יש מספר ישובים ספציפיים, כמו שאמרה השרה, גם ג'סר א-זרקא וגם נצרת, שזוכים לטיפול ספציפי וזה גם מעבר לתכנית החומש עצמה.

אני ממשרד התיירות באגף אסטרטגיה. נוהל התשתיות הציבוריות התיירותיות אמור להתפרסם בחודשים הקרובים, ואנחנו מצפים שהרשויות המקומיות יגישו בקשות בפרויקטים ראויים. רוב התקציב, מהניסיון שלנו, הוא בסעיף הזה. ברגע שמגיעים פרויקטים, אז יש היקף תקציב משמעותי והתשתיות האלו מחוללות צמיחה. אנחנו משרד כלכלי ואנחנו מתבססים על פוטנציאל תיירותי בהחלטות שלנו.

משרד האנרגיה השיק שבוע שעבר את תכנית האנרגיה ברשויות הערביות, גם זו תכנית חדשה. היה מאוד חשוב לקדם את התכנית הזו, היא כוללת גם איפוס צריכת האנרגיה והפחתת צרכי האנרגיה ברשויות הערביות, מדובר פה בתקציב של מאה מיליון שקל לחומש. התכנית הוצגה בפני הרשויות המקומיות. בתקופה הקרובה אנחנו הולכים להקצות סך של עשרים מיליון שקל לקידום פרויקטים של אנרגיה מתקדמת ברשויות הערביות. התכנית תתחיל לצבור דרך תכנון בהתחלה ואחר כך שיתוף פעולה עם המשרד עצמו. השרה, את רוצה להוסיף משהו?

לא, אני פשוט צריכה לצאת. אני רק אזמין את כל בעלי העניין השותפים, ארגוני חברה אזרחית, משרדי ממשלה. התכנית הזו נבנתה עם שיתוף ציבור גדול מאוד והיא גם מיושמת עם שיתוף ציבור גדול, אז תראו בנו כתובת ונשמח לשתף פעולה. יש מה לשפר, אבל בסך הכל הדברים מתקדמים יפה מאוד. תודה לכם, אנשי המקצוע, על כל העשייה. טוב, השקף הבא הוא של המשרד לשיווין חברתי, אז אני אשאר ואז אני אצא. יש את תכנית הדגל שלנו, שנת המעבר, שזו תכנית מדהימה. רק תציג את זה ואז אני אצא.

אז, כמו שאמרה השרה, יש תכנית שהובלה במשרד, של שיתוף פעולה בין כמה אגפים בתוך המשרד, לקידום נושא שנת מעבר בקרב הצעירים הערבים להפחתת חוסר מעש. התכנית צוברת תאוצה תקציבית, כי עוד גופים מצטרפים אליה, גם פילנתרופים ואנחנו בשלבי חתימה סופיים על חוזה לתכנית עם הגוף המתכלל. אגב, יש קול קורא באוויר לבחירת מנהל לתכנית, שמי שינהל את התכנית וכמובן יבחר מנהל, גם אחר כך ייבחרו גופים מפעילים ובהמשך גם נתחיל לגייס את התלמידים.

זה מאוד מאוד חשוב. מה האחוז חסרי המעש בחברה הערבית? חמישים אחוז בגילאים האלה?

ארבעים וארבע אחוזים.

ארבעים וארבעה אחוזים, תבינו את המספרים.

עשרות אלפים.

אנשים שמסיימים בית ספר. עשרות אלפי אנשים שפשוט על הברזלים מהבוקר עד הערב, וזה כמובן מתכון לדברים לא טובים. התוכניות האלה פשוט סוללות את הנוער לכיוון פרודוקטיביים, של חינוך, עבודה והשתלבות. בעיניי, זה אחד מהפרויקטים הכי חשובים בתכנית החומש ואנחנו נתחיל את זה בגדול, ורק צריך ללכת ולהרחיב את זה. זה פשוט רווח נקי לחברה, אז זו אולי התכנית הכי חשובה שלנו. טוב, אז סליחה שאני יוצאת לפני הסוף ואנחנו לרשותכם.

תודה, השרה.

אנחנו ממשיכים. אני אמרתי שזו ישיבה ראשונה בסדרת ישיבות. אנחנו נכנס לתוך כל משרד ומשרד, כל תכנית ותכנית ואנחנו מכינים גם תכנית למעקב ופיקוח ביחד עם המ"מ וכמובן בתיאום וביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי. אז, תהיה לנו המון עבודה גם ככנסת לעשות פיקוח ולדחוף את הדברים ולהתקדם בצורה טובה, למרות שאפשר להגיד שאנחנו נמצאים בנקודה מאוד טובה. הנה, התחלתי לסכם קצת, חסאן. אנחנו בתחושה שתהליך ההתנעה הוא כבר בשלבים מתקדמים, ועובדה שכל שבוע יש לנו העברות תקציביות, קולות קוראים ואנחנו מצפים שהחודשיים הללו ממש יהיו המראה מלאה בכל המשרדים. אני אקדים ואומר שיש משרדים שעדיין ישנים ולא מקדמים את הדברים בצורה טובה, אנחנו על זה. אז, חסאן, ברשותך, תנסה ככה לתת כותרות ראשיות.

טוב, אני אתן כותרות, לא צריך לעביר במצגת, אני אגיד בגדול אילו נושאים עוד קוראים עכשיו - - -

חסאן, אני רוצה לתת הערה עכשיו. אני תמיד שיבחתי אותך ונתתי קרדיט והכל. תשקיע יותר במצגת שנוכל ללמוד את זה. זה לא רק עניין שאנחנו באים פה לשמוע את ההצגה, אנחנו חוזרים, לומדים את זה ומסמנים דברים. גם מבחינת המצגות, חשוב שנראה את זה, כאילו יש כללים איך אפשר ליצור מצגת שאפשר לקרוא אותה ולהסתכל.

תקופת הזמן הייתה מאוד קצרה להתארגן. נתתם לנו תוך שבוע, אבל צריך להבין שכל אירוע כזה לאסוף סטטוס על כל התכנית, זה להפעיל עשרים וארבע משרדי ממשלה, זה לא מעט. היה חג באמצע והיו יומיים להתארגן, אבל אנחנו כן מקבלים את הערה. באמת קשה להציג את התכנית בכללותה, צריך אולי לחלק אותה לכמה פרקים.

אני אגיד רגע את הכותרת של מה שנותר, ולא צריך לרצות על מצגת, בהגנת הסביבה התכנית גובשה אחרי שהתקבלה החלטה. כרגע יש מספר דברים שנמצאים באוויר שחשוב להכיר, יש קול קורא לאיסוף פסולת גושית לחמש משנים הקרובות ממאה שמונים וחמש מיליון שקל, שהרשויות יכולות לגשת אליו עד סוף יולי, כנ"ל לגבי פסולת בניין והקמת מרכזי מחזור. בהמשך יהיו גם עוד שיתופי פעולה עם משרד החקלאות ומשרדים נוספים לניקוז. תכנית הגנת הסביבה היא תכנית מאוד מאוד שאפתנית מתקציבים מאוד מאוד גדולים ואני מקווה שהיא גם תושק שבוע הבא לציבור, אז מי שרוצה גם לרדת לפרטים בתכנית הגנת הסביבה יכול לראות אותה גם בכנס ההשקה.

פה אני גם אוסיף הערה, שאנחנו צריכים גם לקדם תכנית נוספת, של ניקוי השטחים הפתוחים, ונראה לי שהיא תהיה תכנית לאומית יותר מאשר שהיא שייכת לחברה הערבית. העלות המשוערת של התכנית הזו היא מיליארד וחצי שקלים למשך חמש שנים, על מנת שנוכל להשלים את מה שהם עושים בתוך הישובים - - -

נכון, היום אין מענה.

גם בשטחים הפתוחים בין הישובים. אז, את זה אנחנו גם מתכוונים לקדם בהמשך.

בתחום משרד המשפטים, אני אגיד רק בשתי כותרות מרכזיות, יש הרבה תוכניות שלקחו את זה ממש לפירט מעמיק לכל אחת מהיחידות, אבל שתי תוכניות המרכזיות גם ברמה התקציבית, זה הנושא של קידום הרישום של ההסדר מקרקעין בתוך הרשויות הערביות מול הטאבו וגם פרויקט התמודדויות עם חובות דרך רשות האכיפה והגביה. בנוסף, סיוע בהתמודדויות עם חובות, הפחתת בעלי החייבים ואלה שנמצאים בהוצאה לפועל. בתחום הבט"פ, אנחנו כרגע עובדים מול משרד הבט"פ לאתר את הרשויות שבהן יוקמו תחנות כיבוי האש והמתנדבים, יש כמה שכבר מועמדות ואמורות לקראת סוף השנה להתחיל בתהליכי הקמה תחילת שנה הבאה או עד סוף השנה הנוכחית. בתחום משרד הכלכלה, יש המון תחומים, אבל אני אגיד את החשוב, לפחות מבחינה כספית. אז, קודם כל, הפנייה התקציבית של כלכלה אמורה לעבור, אני מקווה, השבוע בכנסת ואז גם התכנית תתחיל לצאת לפועל, כי חלק גדול מהתקציבים הם תוספתיים.

מה הסכום?

סכום החומש הוא שמונה מאות שבעים מיליון שקל, לשנה זה חמישים מיליון שקל, משרד הכלכלה, סליחה, קצת יותר. העיקרי בהם הוא תחום אזורי התעשייה שאנחנו רוצים להשקיע מאה מיליון שקל בתחום אזורי התעשייה בשנה, שבסך הכל הנושא הזה היה צריך לעבור איזו שהיא הסדרה משפטית, כי הפיתוח הוא על קרקע פרטית וגם מודל כלכלי. מה שבדקנו גם בבוקר, שהנושא הזה כבר לקראת סגירה והנוהל יפורסם ממש בשבוע או בשבועיים הקרובים. אני אדלג על תחום התעסוקה, כי עדיין אנחנו בשלבי התארגנות בתחום התעסוקה. אבל, בתחום הרווחה, אדוני יושב הראש, הייתה פעולה מקדימה, על מנת להקדים ולא לחכות לתקציבים פורסמו חובות לרשויות המקומיות. הרשויות התבקשו לבחור אילו תוכניות רווחה הן רוצות לתגבר, ולא רשות ניתן תקציב מסוים. הרשויות בחרו את התוכניות, תשעים וחמש אחוז מהתוכניות אושרו, והתקציב עכשיו נכנס לתוך הרשויות, אז התוכניות מתחילות לפעול בתיאום מלא, שזה גם מאפשר לרשויות לפעול באופן מלא ולהתחיל לקדם את תכנית הרווחה בתוך הישוב ממש בצורה מאוד גמישה.

אגב, אמרו לי על שש, או עשר רשויות שביקשו דברים שלא כתובים בסל, שזה ממש מעבר למה שכתוב בסל, אז גם את זה בוחנים על מנת לתת גמישות לרשויות ולא לכפות עליהן תוכניות ספציפיות. בתחום התחבורה, הזכירה את זה השרה קודם, שש מאות מיליון שקל כבר תוקצבו לביצוע. היום יש כנס השקת תכנית התחבורה, אני מניח שחלקנו גם ממשיך לשם אחר כך. שש מאות מיליון שקל כבר הוקצו לרשויות והולכים להיות מבוצעים, זה פי שתיים או שלוש בשנים קודמות. בחומש הקודם התקציב לפיתוח כבישים היה מאתיים, מאתיים חמישים, אנחנו מדברים על שש מאות שכבר הוקצה. בנוסף, עוד מאתיים מיליון שקל לתכנון אמור להיות מוקצה ממש בשבועות הקרובים, כי צריך לסגור את המודל עדיין סופית. עוד מאה שלושים, מאה ארבעים מיליון שקל, תקציב לביצוע דרך הרשויות המקומיות, גם הוא נדון שבוע שעבר ואנחנו בשלבים מתקדמים. מים וביוב, אני רק אגיד במילה שמחכים לפרויקטים, צריך להגיד פרויקטים יותר מהתאגידים.

יש כל מי שמגיע לשלב התקצוב, כמו גם הכיתות, מקבל תקצוב, יש תכנית עבודה מסודרת, אבל אנחנו צריכים להגביר את הגשת הפרויקטים על ידי התאגידים, אנחנו נעבוד איתם גם בקרוב להביא את הפרויקטים לידי מימוש. בנוגע לפנים, כמו שהזכירה השרה קודם, הוקצה מאה ארבעים מיליון שקל לשוטף, עוד מאתיים מיליון שקל אושר בוועדת הכספים, יוקצה ממש בימים הקרובים. יש צוות שהוקדם בראשות ד"ר מיכאל שראל, לבדיקת נוסחת מענק האיזון. התקיימו ישיבות עם נציגי הגופים וגם התקיימו עוד ישיבות, על מנת לתקן את הנוסחה, זה ייכנס לתוקף החל מ-2023. אתמול הייתה ישיבה עם מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל שוויון חברתי עוד נציגים לגבי תקציבי הפיתוח של משרד הפנים, שזה מעבר לתקציבים השוטפים. אנחנו מקווים להגיע איתם להסכמות גם בשבועות הקרובים. הסעיף האחרון הוא פיתוח פריפריה נגב וגליל, עד עכשיו פורסם קול קורא לארבעים מיליון שקל לפרויקטים כלכליים, בסוף ניתן תקציב של ארבעים ושבע מיליון שקל ואולי עוד רשויות שיזכו בהמשך בערעורים.

מדובר פה בפרויקטים שמניבים הכנסות או חוסכים הוצאות לרשויות. ממש בחודש הקרוב אנחנו נפרסם עוד קול קורא כזה, כי ראינו שהקולות קוראים האלה מאוד חשובים, נותנים מענה לרשויות לפרויקטים זמינים להם, אז אנחנו נפרסם עוד קול קורא כזה עד סוף חודש יולי. בנוסף, יהיה גם קול קורא שמאוד חשוב לרשויות ולהתקדמות התכנית, להצטיידות. הרבה משרדי ממשלה לא מתקציבים הצטיידות למבנה שנבנה, אז אנחנו נעשה את זה דרך נגב וגליל, ועוד נושאים נוספים שאנחנו עושים יחד איתם. עוד נושא אחד חדשני אחרון הוא הנושא של אזורי תעסוקה, הקמת וקידום אזורי תעסוקה. אנחנו גם בשלבי ניסוח של הקול קורא. עוד שתי החלטות ממשלה שאנחנו אמורים להביא בקרוב, אחת ג'סר א-זרקא, כמו שהזכירו יושב הראש והשרה. אנחנו עובדים על החלטת ממשלה ספציפית לג'סר א-זרקא, בשלבי גיבוש סופיים, אנחנו מקווים להביא את זה לממשלה בשבועיים הקרובים. החלטת ממשלה נוספת על ישובים המעורבים היא גם בשלבי גיבוש, אבל שם יש חסמים טיפה יותר מורכבים בנושאים של תקציבים, מקווים גם בזה לפרוץ דרך בשבועות הקרובים. זהו, יש פה יותר נתונים, אבל זה במסגרת הזמן.

תודה רבה חסאן, כל הכבוד לכם.

מאיר, אתה רוצה להוסיף משהו? ואז נפתח את זה לחברי הכנסת.

חסאן היה ארוך ונשאיר את הזמן לדיון ולשמוע גם אתכם. אני אגיד שאנחנו עובדים מאוד מאוד חזק, על מנת לדאוג ולממש את התכנית הזו. אנחנו מאמינים בה, אנחנו משקיעם הרבה מאוד בלבנות את התשתית נכון, זאת אומרת לא רק לרוץ ולבצע, אבל הביצועים לא יהיו מספיק טובים, אלא להשקיע בתוכניות עבודה מסודרות, לראות שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים להשיג בכל משרד ומשרד, מה היעדים, מה הן המטרות וכיצד ניתן למדוד את האפקטיביות של התכנית. רק כאשר אנחנו שלמים עם התכנית, אנחנו יוצאים איתה לדרך, זה אומנם גורם לעיכוב קל אבל הרווח לטווח הבינוני ולטווח הארוך הוא הרבה הרבה יותר גדול, כאשר עובדים בצורה מסודרת. כמו שראיתם ושמעתם פה, אנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד מוסדרות עם כל אחד מהמשרדים עם שיתוף הציבור, עם שיתוך ועד ראשי הרשויות, כאשר המטרה היא באמת לעשות את התכנית הזו ולדאוג שהיא תצליח ושהאפקט ייראה. דברים לוקחים זמן, אבל אנחנו נצליח.

תודה, מאיר. אני רוצה להגיד מילה, חלק רב מראשי הרשויות רואים כתובת במשרד וברשות לכל משרדי הממשלה. לכן, חשוב שהמסלול הזה, שמחבר בין משרד לשוויון חברתי, לרשות לפיתוח כלכלי עם ראשי הרשויות, יהיה מסלול פתוח והמשרד ייקח גם חלק בגישור על פערים בין המשרד לרשות המקומית הספציפית. זאת אומרת, זה מאוד חשוב ואנחנו נמשיך גם לבדוק כיצד ניתן לקדם את הרשות, לחזק אותה, על מנת שהיא תיתן עוד מענים לצרכים של החברה הערבית, ובמיוחד לראשי הרשויות, שיוכלו להתמודד בצורה יותר טובה עם האתגרים של יישום התכנית. ברשותכם חברים, אנחנו ניתן את זכות הדיבור לחברי הכנסת שנמצאים איתנו. נתחיל עם חבר הכנסת מופיד מרעי, ובהמשך כמובן לראשי הרשויות שנמצאים איתנו ולנציגי החברה האזרחית.

תודה, אדוני יושב הראש. בוקר טוב. הצגה ארוכה, חשובה ומקיפה. באמת, מטבע הדברים לא ניתן להתייחס לכל התכנים שעלו כאן, אבל אני אנסה באמת לתמצת. חשוב מאוד לקיים את הדיון, ואני מסכים איתך שזה דיון ראשוני, חשוב לרדת ולקחת, מה שנקרא, דיון נושאיים ולכל נושא להיכנס לרזולוציה גבוהה שיהיה ניתן להתמקד ויש הרבה במה להתמקד. בשוני ובהתקדמות מהתכנית הקודמת שהוצגה כאן והמושב שהיה קודם, אני אהבתי לשמוע שהרחבתם את עוגני התרבות וזה מאוד מאוד חשוב, כי כל התחום של התרבות הוא, בסופו של דבר, משפיע על הנוער, הנוער משפיע על ההתפתחות היישובית, על רמת החיים בישוב ועל הורדת רמת האלימות, את הנוסחה הזו אנחנו מכירים. לא שמעתי פה על נושא המתנ"סים, אלא אם כן נאמר ואני לא הקשבתי. נושא המתנ"סים הוא חלק מהפעילות התרבותית. הוא במצב רע, בכלל בכל החברה הערבית, צריך לשים דגש. אנחנו ישבנו בעבר גם עם חברת הכנסת אימאן על הנושא של המתנ"סים, איך אנחנו מקדמים את זה, חשוב מאוד לא לשכוח.

נושא הספורט מתקדם וזה בסדר, מדע וטכנולוגיה חשוב מאוד כל הנושא של החממות הטכנולוגיות ולא להרפות מהנושא הזה, כפי שנאמר כאן. אגב, אני הייתי לוחץ, וכיושב ראש רשות לפיתוח של הישובים הערבים והצ'רקסיים, שזה יהיה במקביל. יש קולות קוראים לרשות לחדשנות, שיהיו בתוכו במידי ולא יאוחר, לא לחכות לשנה הבאה גם לחממות הטכנולוגיות, כי זה הולך בכפיפה אחת. אם אנחנו נדחה את זה, יכול להיות שנפספס גם פה התקדמות בנושא של החדשנות. אני יודע שיש תכנית לשרה אורית פרקש הכהן, שרת המדע, והנושא חשוב להתקדם עם זה. נושא החקלאות שעלה כאן, אני חושב שאמרת בצדק, לא צריך להקל ראש בנושא הזה, צריך להמשיך את הנושא של החקלאות.

אני תמיד אומר מה ההבדל חקלאי לפלאח, מישהו יודע? חקלאי נוסע עם טרקטור עם קומביין לשטח, פלאח נוסע עם חמור. מי שבאמת מעבד את האדמה, הנושא הזה קרוב אליו. אני חושב שיש עתודת קרקע גדולה במגזר הערבי, בישובים הערבים שאותה לא מנוצלת. לא להיבהל מלהיכנס לאגרוטק, חקלאות מתקדמת, חממות הידרופוניות ועוד הרבה מאוד נושאים חקלאיים שיכולים גם לקדם את החברה, יכולים לקדם את המדינה וגם יכולים להיות חלק מהביטחון התזונתי של המדינה שאנחנו רוצים ורוצים שזה ייקרה, אז זה בנושא החקלאות. אני חושב שאפשר להתקדם. שוב, תבורך על קיום הדיון הזה, הוא חשוב. אנחנו לקראת אישור תקציב בממשלה של השנה הבאה, יישפטו אותנו כמה תקציב עבר, לא עבר ממשרד למשרד או משרד האוצר למשרדים אחרים, כמה אשרות, כמה קולות קוראים - - -

נגיע ליעדים.

תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת מופיד מרעי. חברת הכנסת אימאן.

בוקר טוב לכולם. קודם כל, באמת תודה ענקית על המאמץ, השר, על ההובלה שלך לתכנית. כמובן לשותף מאיר שאנחנו - - -

לחסאן.

בגלל זה התחלתי איתו ולא איתך, למרות שאני מכירה אותך לפני שאני מכירה את חסאן.

הייתם ביחד במתנ"סים, נכון?

כן. אני רוצה באמת לאחל מכל הלב הצלחה לשירין. אני מאוד שמחה על המינוי, בעיקר בגלל שני דברים, אל"ף היכולות ובי"ת האישה שיש לה את היכולות. שירין, אין ספק שיש הרבה עבודה והרבה צרכים זועקים בשטח בתחום של החינוך וכולנו צפייה ותקווה שאכן נתחיל לראות מתחילת השנה הבאה שדברים זזים בשטח לכיוון הטוב.

זה מביא אותי לתכנית עצמה ולתכני התכנית. אל"ף הייתי רוצה באמת, כבוד יושב הראש, אם אפשר לקיים או לקבוע לוחות זמנים לישיבות נקודתיות לפי משרדי ממשלה, על מנת לרדת לעומק התוכניות ולדון בהן בצורה מקיפה ומעמיקה. בנוסף, על מנת שבסופו של יום, באמת כמה שאפשר לצאת מהר לפעולה ולעבודה בשטח. כי, אכן אני הרגשתי כמה שחסאן רץ, על מנת להספיק את הדברים, ולדעתי זה בלתי אפשרי להציג את הכל בבת אחת, כי אנחנו מדברים כאן על הרבה משרדי ממשלה והרבה תוכניות. אז לגבי התוכניות, אני רוצה להתחיל בתוכניות שמדברות על האדם עצמו, על בינוי קהילה ועל פיתוח אנושי בתוך החברה ואין ספק שזה אחד מעמודי התווך של התכנית הזו, שאנחנו ייחלנו לה וכולי תקווה שאכן נצליח לקצור את הפירות ונראה ניצנים לפחות בעוד כמה חודשים.

שלב התכנון והתבחבשות בדברים יכול להימשך עוד, אבל בשלב העשייה צריך להתחיל במידי, אחרת אנחנו נפספס הרבה. אני לא יודעת מי נמצא כאן ממשרדי האוצר או מהמשרדים האחרים, חשוב כן להתחיל לעבוד על הכנת כל החומרים ולהוציא הרשאות, לאשר אותן ולהעביר אותן כדי באמת שיתחיל בשטח, במוסדות הרלוונטיים, הרשויות וכל הגופים יתחילו באמת לבצע את הדברים. נושא החקלאות, אני כן מסכימה עם מה שאמר חברי חבר הכנסת מופיד, אנחנו כחברה ערבית, ביסוד שלנו, חברה חקלאית, נכון שלא נשארו לנו הרבה אדמות לעבד, אבל עדיין נשארו והן לא מנוצלות בכלל. אני רואה שדווקא הנושא של חקלאות יכול להוות בשבילנו כחברה, כמשאב חברתי כלכלי בו זמנית, שיכול להביא גם שאנחנו נהיה חברה מייצרת ולא רק חברה צרכנית.

בנוסף, למצוא עוד אופקי תעסוקה לפלח שוק שהוא נמצא היום באבטלה, וכנראה אין לו הרבה אופקים לעבודה ולהכשרות והוא יכול לעשות את הדברים דווקא בדבר הזה. הסוגיה השלישית שאני באמת רוצה לדבר עליה ולשים עליה דגש, היא כל הסוגיה של התכנון והבנייה, גם בנייה למטרות שיכון כאילו - - - , בתים וגם בכל מה שקשור למבני ציבור. אני חושבת שאנחנו כחברה עניים במבני ציבור וגם במקומות שיש מבנים. אני במשאבים לטפח, לתחזק ולתפעל את אותם מבנים, ולכן חשוב מאוד גם להשקיע במקום הזה, כי זה חוזר לנקודה הראשונה בינוי אדם וקהילה. אני חושבת שזו מטרת על של התכנית, באמת שהחברה הערבית תהיה במקום שכל החברים בתוכה יהיו גם יצרנים, גם צרכנים, גם עם אפשרויות ואופקים למימוש פוטנציאל אישי שלהם. אז, העבודה מרובה צריך באמת לרוץ כמה שאפשר. תודה.

תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. חברת הכנסת ענבר בזק.

תודה, בוקר טוב. אני גם רוצה להודות גם לנציגי המשרד על הסקירה המקיפה, על התכנית החשובה ולהצטרף לדברים שאמרה השרה ליושבת ראש הוועדה על האומץ הפוליטי, על החזון ועל הצעדים. חשוב שהניסוי הזה, מה שנקרא, יצליח ואנחנו נראה תוצאות, כי באמת יש פה הזדמנות היסטורית. אני רציתי להגיד, טוב ששירין נשארה פה, שאני מאוד שמחתי לשמוע שחלק מאוד גדול מהתקציב ומהתכנית מושקע בחינוך, גם כי שם הפערים הגדולים וגם כי כולנו יודעים שבסוף החינוך הוא הבסיס להכל. כל שקל שנשקיע היום בחינוך הוא שקל שגם ילך בעתיד לתעסוקה וגם יצמצם את האלימות. אני רוצה לשים אצבע על משהו אחד בחינוך שלא כל כך ראיתי התייחסות עליו, אומנם דיברתם על כיתות מב"ר ואתגר, אני רוצה כן לשים את הדגש על הנושא של אבחון מיפוי בטיפול ללקויות למידה והפרעות קשב. אני ראש שדולה ללקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז. יש בידי נתונים של המ"מ ושל משרד החינוך שמראים שבקרב החברה הערבית, יש שליש מאחוז הזכאים, לעומת החברה היהודית.

זאת אומרת, לא במספר אלא בשיעור, זאת אומרת שבחברה הערבית שיעור הילדים שמאובחנים ומטופלים, הוא שליש משיעור הילדים המאובחנים והמטופלים בחברה היהודית. זה קשור גם למודעות נמוכה וגם למצב סוציואקונומי, אנחנו יודעים שאבחון הם דבר יקר מאוד והרבה מאוד הורים לא מגיעים לזה, ולכן בחברה הערבית יש פערים מאוד גדולים. אני רוצה לבקש, וכבר שירין ואני החלפנו מספרים, לשבת איתך ולראות איך מכניסים לתוך התכנית התייחסות לזה. היום משרד החינוך מקצה בכל הארץ, בכל המגזרים רק אלף מלגות לאבחונים, זה מעט מדי. אנחנו מדברים על עשרה אחוז בכלל האוכלוסייה שסובלים מלקויות למידה, וברור שאלף מלגות בכל המגזרים, שאני מעריכה שאולי שליש מזה מגיע לחברה הערבית, זו טיפה בים. מה שנדרש הוא תוספת כיתות גם של חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים בחברה הערבית, תוספת שעות שילוב משמעותית, תוספת מלגות לאבחונים ותוספת משמעותית נדרשת של צוותים מקצועיים שזו מורות שילוב ויועצות חינוכיות.

אני רוצה לציין איזה שהוא נתון, שאני לא יודעת כמה פה מכירים אותו, גם קשר ישיר בין התנהגות עבריינית לבין לקויות למידה, הפרעות קשב שלא אובחנו ולא טופלו. היום במדינת ישראל שבעים אחוז מהעבריינים בבתי הכלא סובלים מלקויות למידה, חמישים ושבעה אחוז סובלים מהפרעות קשב שלא אובחנו ולא טיפלו ותשעים ושמונה אחוז מהאסירים בבתי הכלא בישראל נפלטו ממערכת החינוך טרם שתיים עשרה שנות לימוד. הממוצע הוא משהו כמו עשרה שנות לימוד ומטה. זה רק מחדד מאוד את מה שאמרתי שכל שקעה באיתור, אבחון, טיפול בילדים האלה, לוודא שהם לומדים קרוא וכתוב, לוודא שהם משלימים שתיים עשרה שנות לימוד, כל שקל כזה יחסוך למדינה עשרות שקלים בעתיד, בטיפול בשפיעה, בהתמודדות אחר כך עם הנזקים של הפשיעה שאנחנו מכירים.

בחברה הערבית זה עוד יותר קריטי, כי אותם ילדים שנפלטים ממערכת החינוך, שמסיימים ללא בגרות, ללא כלים לתעסוקה בעתיד, המוצא היחיד שלהם הוא ללכת לפשע. אז, אני מבקשת שהנושא הזה באמת ייכנס לתכנית. אני מצטרפת למה שאמר מופיד, שאני מקווה שיהיו פה דיוני המשך בוועדה ונרד לעומק, אז אני אשמח באמת להצטרף לדיון על החינוך. עוד נקודה אחת אחרונה, בתוך גם התכנית של מערכת החינוך, אני מבקשת לשים דגש על מפגשים של יהודים ערבים, על תוכניות ללימודים דו לשוניים. היה בדיוק אתמול בכנסת דיון בנושא של החינוך הדו לשוני, דיון מצוין. אנחנו בנקודת קיצון בחברה הישראלית סביב היחסים יהודים ערבים והמפגשים האלה של ילדים משתי החברות ביחד בלימוד משותף, בעיניי הם יהיו מפתח לשינוי המציאות שלנו. אז, תודה רבה על הדיון.

אני חושב שהקול הקורא הראשון שיצא מהגנב והגליל קשור, להזכיר לחסאן, קשור למרקם היחסים במיוחד בערים המעורבות. אנחנו צריכים לבדוק איפה זה עומד, האם יש כבר תוכניות או שזה תקוע. יש לך מידע על זה?

אני רוצה לבקש שאם יש תוכניות לערים מעורבות, תמיד להוסיף את המילה גם מועצות מעורבות.

במסגרת ההחלטה תוקצב חמישים מיליון שקל לקידום יחסים יהודים ערבים, כמו שהזכרת, בערים מעורבות, נבחרו חמש ערים. כל עיר הגישה תכנית מפורטת מהמון שורות, לא כל הכסף הלך לפרויקט אחד, אלא להמון פרויקטים קטנים. למיטב זיכרוני, שלוש אושרה ושתיים עוד בשלבי דיון מול המשרד, ערעורים וכאלה, אבל כן התקציב הראשון שיצא הוא היה לצורך זה. עכשיו הוא בשלבי ביצוע, קיבלו את ההרשאות, מי שקיבל ומי שלא, אז צריכים עוד לתקן את הדברים עצמם.

והקולות הקוראים גם רלוונטיים למועצות אזוריות מעורבות?

מה שיצא בקול הקורא הספציפי הזה זה רק לערים מעורבות. באופן כללי, ישובים ערבים ומועצות אזוריות מקבלים בתכנית הזו את מנת חלקם, חוץ במקומות שבהם לא ניתן, שזה לא רלוונטי להם בהקשרים האלה, כי לא הוכח ששם יש בעיה כי יש את הנתונים האחרים. אבל ברוב המקרים, למשל, בחינוך הבלתי פורמלי, בבינוי, בתשתיות, בכבישים ובכל מה שאנחנו נותנים במסגרת ההחלטה, מגיעים לישובים הערבים והמועצות האזוריות המעורבות.

אגב, אחת הבעיות שיש במועצות אזוריות מעורבות, אני מגיעה ממועצה כזו, ממשגב, שבגלל הסוציואקונומי של הישובים היהודים, הוא מעלה את הממוצע של המועצה ואז הרבה פעמים הישובים הערבים סובלים מהיעדר תקצוב.

נכון. הבעיה הזו עלתה, ואני חושב שאמורים ליצור מענה לסוגיה הזו. אנחנו נעבור לראשי הרשויות. מאמון שיח אחמד, ראש רשות אעבלין.

בוקר טוב, אדוני יושב הראש, חברי הוועדה. באמת יוצגו פה דברים בצורה מקיפה, השאלה איך אנחנו מממשים את זה בסופו של יום. ישנן שתי סוגיות שאשמח לקבל עליהן תשובות, מערכות מידע תקציביות, מה סטטוס פיתוחן של מערכות המידע, שהחלטת הממשלה קובעת כי יוקמו לצורך מעקב ובקרה, מעקב וניהול ההחלטה? מה הוא הצפי לתחילת פעילותן בשיקוף התקציבים בפרט? ומה השלב בהתאמת מערכת מרכיבה? הרי, אם אנחנו כן נרצה לממש את זה, כל הדברים האלה, מה הנגישות, מתי זה יהיה, בוא נגיד, שמיש הדבר הזה? חסאן, אם אתה יכול לתת לנו תשובות?

אני אענה. במסגרת ההחלטה נקבע שהממשלה תקים מערכת מותאמות דרך המרכבה לבקרה על ביצוע תקציבי החומש. נציגת החשב הכללי כבר לא פה, אבל היא הייתה פה, דיברתי איתה על מתי המערכת נכנסת לפעולה, אז מהתשובה שקיבלנו הבוקר, שהייתה איזו שהיא סוגיה של תקן שנפתרה ועכשיו הם מתחילים להפעיל את המערכת. אבל, בסוף המערכת היא לממשלה, היא לא לרשויות בעניין הזה, זה אומר או לממשלה או לכנסת או מה שדיברנו, להשקפת הנתונים, שנוכל לשקף לכל רשות מה היא קיבלה במסגרת ההרשאות עצמן. שוב, כל תקציב מופיע גם אצל הרשות המקומית. הרשות המקומית מקבלת הרשאות דרך מערכת המרכבה, אז זה יוכל להיכנס למערכת ולהוציא דוח הרשאות. היום הרשות יכולה לראות את ההרשאות שמגיעות לה. אנחנו בממשל עדיין לא רואים את התיוג של התכנית הספציפית הזו בכל הרשויות המקומיות.

הבנתי, טוב.

אנחנו נעבור לראש הרשות ויסאם פאיז עומר, ראש הרשות טובא זנגרייה.

בוקר טוב לכם ולכל הנוכחים איתנו. קודם כל, אני נרגש מול כל הנוכחים. אני ראש המועצה המקומית טובא זנגרייה. דבר הראשון אני רוצה להעלות, ברשותכם, את הנושא של אישור התקנות שמשריינות את התקצוב שקשור לתכנית הממשלה 550, שזה משהו שאנחנו נתקלים בו ושומעים אותו כל הזמן, שעדיין אותה החלטה אינה משוריינת בתקנות שמאוד מבטיחות את המשך התכנית הזו בהמשך כל השנים של אותה תכנית. זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה שאני מבקש להעלות כאן היא משהו שכואב אצלי ברשות המקומית ואני בטוח שגם כואב ברשויות מקומיות רבות, שיש בתים על קרקע מדינה בתוך הקו הכחול. אנחנו מבקשים את התערבות הוועדה המיוחדת כאן, על מנת להעלות את זה לגורמים המקצועיים בתוך רשות למנהל מקרקע ישראל.

זאת ביחס לנושא של בתים שנבנו בתוך הקו הכחול, על קרקע מדינה שיעודה הוא מגורים, אבל הם פשוט מינו אחרי שנת 2000. אותם אנשים פשוט סובלים שהם לא יכולים להתקדם אם לרכוש את אותם מגרשים, מסיבה שהתקלה הזו לא האריכו אותה לתקופה מסוימת. לכן, יש על אותם אנשים שבנו בתוך הקו הכחול, בשל המחסור בשיווק מגרשים לשנים רבות, פשוט לא יכולים לקנות את אותם מגרשים. אנחנו מבקשים את התערבות הוועדה המיוחדת, בכדי שנמצא פתרון לאותם אנשים שסובלים מהעניין הזה. יש חרב של צווי הריסה שפשוט עומדת להם על הצוואר. אנחנו כאן מבקשים את התערבותך, אבו חמד בנושא הזה, גם את חסאן ואת כל העומלים בדבר, על מנת שנמצא פתרון לעניין הזה. תודה רבה.

תודה. בנושא של הבנייה על קרקעות המדינה, כמובן שיש דיונים שמתקיימים עם רמ"י, עם ינקי מנכ"ל רמ"י, ואנחנו בשלב מתקדם. ישנה מחלוקת עד אילו שנים מכניסים למתווה החדש, המתווה הישן עושה הסדרה עד שנת 2000. ואני מקווה שויסאם שומע אותנו וגם שאר ראשי הרשויות, בעצם אנחנו מבקשים כמובן לסיים את האירוע הזה, אבל בתנאי שאנחנו גם כמנהיגי החברה הערבית, חברי הכנסת, אני כבר התחייבתי בזה, ראשי הרשויות, נעמוד מול הקהל, נצא בקמפיין שאנחנו מסיימים את האירוע הזה, אבל לא ממשיכים לבנות או להשתמש בקרקע שהיא קרקע מדינה ללא רשות וללא בעלות ובצורה לא חוקית.

אז, אנחנו צריכים לקדם את שני הדברים ביחד. אני חושב שזה מהלך ראוי, שמצד אחד אנחנו כחברה ערבית ניקח אחריות ותהיה לנו אמרה מאוד ברורה בנושא הזה. מהצד השני, גם רמ"י תבוא לקראת, ובמקום לנהל תהליכים משפטיים במשך שנים, וברור לנו שלא רמ"י ולא המדינה בסופו של דבר תהרוס אלפי בתים. אנחנו מדברים על אירוע שהוא מעבר לאלפים. לכן, חשוב למצוא פתרון הוגן ונכון, אבל לסיים את הפרשה הזו. אנחנו מקדמים את זה, אני מקווה שאנחנו לקראת הסכמות, ושוב כל אחד מנסה למשוך לכיוון מסוים, אנחנו רוצים שהתקנה החדשה תופעל ממש בשנים הבאות. יש ויכוח עם רמ"י שהם רוצים למשוך את זה למטה. זה נושא אחד. הנושא השני, חסאן, אתה רוצה להתייחס או שנשאיר את זה ל- - -

לגבי התקנות התקציביות, ויסאם לא פה, אבל בחלק מהתקציבים של ההחלטה מועברים תוספתי למשרדים. יש לזה היתרונות מסוים, כי אנחנו עוברים על זה עוד לפני שזה מועבר למשרד, אבל לקראת תקציב 2023 עושים בדיקה מה עוד אפשר להכניס לנושא התקציב, על מנת למנוע את ההיערכות לתחילת השנה. זה גם תלוי בממשלה ובכנסת בעניין הזה.

נטע, את רוצה להעלות נקודות?

שלום. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אז אני אציג את האתגר שיש לפתחנו של הכנסת וגם שלכם על הפיקוח והמעקב אחרי התכנית עם ההמון המון סעיפים. שאלה אחת ברמה הכללית, זאת אומרת אם תוכלו לשתף בתשתית שאצלכם יש על מנת לעקוב על זה, וכל הזמן שיהיה אפשר לקבל סטטוסים. כמו שציינתם, לבנות את המצגת לקח זמן ולעקוב, אנחנו מבינים שיש המון המון פרטים, אבל בשביל הוועדה שתרצה לקבל תמונת שיקוף מצב אחת לכמה זמן, איך המידע נאסף אצלכם, איך הוא נאסף מהמשרדים, גם ברמה התקציבית וגם ברמה המהותית של הביצוע. יותר ספציפי, גם במישור הזה של התשתית, יש כמה דברים שנקבעו בהחלטה והיינו רוצים לדעת אם הם יושמו או לא. כלומר, לגבי עם תוכניות העבודה של המשרדים, כל צוותי המשנה ומינוי גורם מקצועי בכיר בכל משרד, אם זה נעשה, כי אנחנו מבינים שזה השלב ההתחלתי כדי שלאחר מכן נוכל לקבל את המידע ושאתם תוכלו לעשות את העבודה. תודה.

לגבי מינוי גורם מקצועי בכיר, כל משרד ממשלתי מינה גורם בדרגת סמנכ"ל ומעלה לטפל בהחלטה, יש כתבי מינוי ויש ועדה מתמדת שהתכנסה בתחילת ינואר, המשיכה להתכנס גם במאי ולאחרונה גם תכנית משרד החינוך. הוועדה אישרה את כל תוכניות העבודה של כל משרדי הממשלה, לשאלתך, בפורמט אחיד. כל תוכניות העבודה, למעט האחרונה שאושרה, נמצאות גם באתר והן מפורסמות לציבור עם ממש לוחות זמנים. לגבי אופן הבקרה והמעקב זו שאלה שאנחנו בשלבי הגיבוש שלה, אבל מה שהוסכם שהחשב הכללי יפתח סוג של תיוג לתכנית החומש ותקציבי הממשלה, כלומר שיהיה אפשר לשלוף בתוך מערכת המרכבה את כל התקציבים שהוקצו במסגרת החלטה 550, בין אם זה הוקצו למשרד או בין אם המשרד הוציא את זה כהרשאה לגורם אחר.

אז, ניתן לייצר דוחות בדיקה ובקרה פייר ראשות, פיר משרד, פייר נושא על תקציבי ההחלטה. מה שעדכנתי הוא שיש שיח בין אגף תקציבים לבין החשב הכללי, עירבנו בזה גם את מנכ"ל משרד האוצר, על מנת שיפתור את השיח הזה ויקדם אותו. ברגע שהקידום של השיח הזה יסתיים, אז אנחנו אמורים לקבל מערכת שעובדת ונותנת לכם, לנו ולכולם תמונת מצב תקציבית. עכשיו, זה לא מחליף את מה קורה, כי מה שקורה באמת במציאות, התקציב לעיתים לא משקף את המציאות. מה שאנחנו עושים על מנת לפתור את החסמים, אנחנו פשוט נפגשים. בשיטה הישנה, יש לנו צוותי עבודה מול כל משרד ממשלתי כרשות לפיתוח כלכלי, יש לנו צוותי משנה ויש לנו פגישות קבועות ועוברים עם המשרדים על המשימות, בודקים מה יתקדם ומה לא יתקדם ועוברים הלאה למנגנוני הסרת החסמים שנקבעו בהחלטה. ישנה ועדת שרים לענייני חברה ערבית מאוד פעילה, התכנסה מספר פעמים, יש מזכיר ממשלה שמרכז עכשיו ועדה במגוון גופים ואולי הכנסת תוכל גם להמשיך ולקבל תמונת מצב.

תודה. ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנהל, שותף יוזמות אברהם.

תודה, יושב הראש. קודם כל אני מצטרף לברכות לחסאן ולצוות המשרד. חברים, האמת ששם המשחק הוא הסרת חסמים בשלב זה. שמענו פה ושם על לעורר כמה משרדי ממשלה שישנים, תשומת הלב המיוחדת צריכה להיות על הסרת חסמים, משרד החינוך ומשרד הפנים, איפה שכל הכסף הרב נמצא. אני הייתי מציע שהסוגיה הזו של טיפול ממוקד, מה שמוצע לעשות בג'יסר א-זרקא הוא טוב גם לקלנסווה ולמשהד. הישובים החלשים צריכים גם כן לקבל את תשומת הלב המיוחדת הזו, לכן טיפול ממוקד והוליסטי בכל הבעיות יכול להיות מצוין. אני מאמין שההשקעה בשנת המעבר לצעירים, שדובר עליה כאן, היא מאוד מאוד קריטית. אנחנו כבר רואים את התוצאות החיוביות במלחמה באלימות ובפשיעה ויש תוצאות, התחלת תוצאות טובות.

יש אנשים שימשיכו להגיד שאין שיפור, אבל בוודאי שיש שיפור. אנחנו ביוזמות אברהם, ארגון שעוקב אחרי הסוגיה הזו של אלימות ופשיעה, אנחנו גם עכשיו עוקבים. הקמנו בעצם פרויקט מרכז להשמת האזרח, לעקוב אחר היישום של תכנית תאקדום ואני מאמין שיש כבר תהליך והוא התחיל, אבל עדיין אני אומר שאנחנו רחוקים. אנחנו רחוקים, התחלנו, אבל כל עוד שני המשרדים הגדולים עם התקציבים הגדולים לא עושים את הקפיצה הזו קדימה, אנחנו נדשדש. נכון שישנם קולות בחברה הערבית של ייאוש, גם ראשי הרשויות מדברים שלא קיבלנו כסף עדיין, לכן ההקצאה לבד לא מספיק, צריך לדאוג שהכסף ממש יגיע וההחלטה הזו תיושם. אני שוב רוצה לברך, אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה, לא צריך להתייאש וקדימה. תודה.

תודה, ד"ר ת'אבת אבו ראס. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

בוקר טוב. אני מקווה שלא אומר דברים שדיברו עליהם, אני מצטער אבל איחרתי. הדיון הזה חשוב לי באופן אישי. אני לא אעשה עכשיו את הנאום הקבוע שלי לגבי כמה שהנושא של הספורט חשוב למען הילדים והנוער בחברה הערבית, כולם מבינים את זה, ומי שלא מבין את זה יבין את זה בהמשך. זה הדבר המרכזי שאפשר באמצעותו לגרום לכך שהילדים לא יגיעו לפשע ולסמים. אני פונה גם אליך, אדוני, דיברת על הנושא של יזומות אברהם, אני יודע שהשגריר האמרתי מאוד מאוד מחובר לנושא של עולם הספורט. אני יודע שהוא מבין ויודע כמה שזה חשוב. אני חושב שגם אצלכם ביוזמות אברהם אפשר להעלות את הנושא הזה על השולחן, וכמה שיותר לדחוף את הנושא הזה של מתקני ספורט, אגודות, מאמנים וכל הנושא הזה של טיפול בילדים באמצעות הספורט.

לגבי חסאן יש לי שתי שאלות, אחת, הנושא של מתקנים בחברה הערבית, איפה הוא עומד? השאלה השנייה, מתי יוצאים הקולות הקוראים? האם ביטלו את המצ'ינג, כמו שהיה מדובר בעבר בשיחות שהיו לנו? השאלה השלישית היא האם הנושא של העזרה, במיוחד לרשויות הערביות, בהגשת הקול הקורא, הזכייה שלו והביצוע שלו משתנה. כי, בשנים האחרונות, אני יודע שלמרות שהיה כסף וכסף צבוע, ודיברתי איתך אדוני יושב הראש על זה, לא הצליחו לבצע בסוף את הקמת המתקנים, על אף שהכסף היה. חשוב מאוד שנבין, למרות שיש כסף, ואני יודע שיש הרבה כסף בנושא הזה, הדבר החשוב ביותר, איך אמר אתמול חיים כץ, שר הרווחה לשעבר, בנושא של הדיון על המוגבלויות, בסוף מה שיבחן אותנו הוא הביצוע, לא רק הכסף שצבוע.

אז, הייתי מבקש מחסאן שיענה לי על שלוש השאלות האלו. האם יש פה נציג של רמ"י? אין פה. אדוני יושב הראש, אני חושב שחשוב מאוד לדבר עם רמ"י בנושא הזה של הפשרת אדמות חקלאיות למען מגרשי אימונים, מגרשי ספורט. יש חסך גדול מאוד מאוד באדמות חומות להקמת מגרשים, הגיע הזמן שיעשו כמו שקורה בעולם, להפשיר אדמות חקלאיות. כלומר, אדמות שהן בעצם בחזקה של רמ"י, למען מגרשי כדורגל, מגרשי גולף וכל מה שקורה בעולם הספורט, זה דבר שיפתור לנו הרבה מאוד בעיות. חסאן, אני מקווה שתענה לי על התשובות. תודה רבה.

לגבי תכנית המתקנים הצגנו כרגע בפני הוועדה את סדר הדברים בתכנית המתקנים, יש מספר מבחני תמיכה. תכנית המתקנים של המדינה אושרה לפני מספר שבועות, כמו שאתה מכיר, ועכשיו מתחילים לצאת מבחני התמיכה הראשונים. ההבטחה היא בעצם הראשונים ייצאו בחודש הקרוב ולאחר מכן עד סוף אוגוסט ייצאו כולם. השנה מתוכנן אולמות ספורט, בריכות שכיה, שיפוץ מגרשים, הקמת מגשרים של ששת אלפים, שמונת אלפים מושבים, הקמה, שדרוג ועוד מתקנים קהילתיים, זה בשאלה הראשונה.

בהסרת חסמים יש כרגע שיג ושיח על הסיפור של המצ'ינג, עוד אין פתרון שאני יכול להגיד כרגע לוועדה לגבי מה עושים עם המצ'ינג. אנחנו מנסים להשתמש בתקציבים אחרים של תכנית החומש לא דרך משרד הספורט, על מנת לא לייצר אירוע רוחבי, תקציבי לכל הממשלה או תקציבים אחרים. אבל, מתקיים על זה דיון וגם בוחנים אם באמת זה חסם. לקחנו את רשימת ההרשאות של כל הרשויות, בודקים, עוברים הרשאה אחת לשנייה ומנסים להבין רגע מה בוצע ומה לא בוצע.

רגע, לגבי המצ'ינג האם יש אפשרות לעבוד בין משרדים? זאת אומרת, שאת המצ'ינג לא המועצה או העירייה תשלם, אלא המשרד לנגב והגליל, משרד הרווחה או משרדים אחרים?

לא בין המשרדים, ברשות עצמה. למשל, הרשות תקבל תקציב ממשרד הפנים, היא יכולה להחליט שהתקציב שהיא קיבלה ממשרד פנים תשתמש בו כמצ'ינג למתקני הספורט. הוא תקציב תוספתי, היא לא מקבלת אותו ברגיל. אנחנו מנסים להכווין שהתקציבים שייתנו משרדי הממשלה האחרים, שהרשות תלך לסגור מצ'ינג, גם בשביל לא לפתח פרויקטים חדשים. הדבר השלישי ששאלת לגבי הליווי, כן, עוד לא נסגר סופית, אבל מתוכנן מהלך של משרד התרבות והספורט לקחת גוף, בין אם זה במיזם או התקשרות עם גוף שילווה את הרשויות גם במילוי הבקשות וגם בשלבי הביצוע ותהליכי בינוי המתקנים.

תודה רבה.

אריאל דוד, בבקשה.

אני מנהל תחום מדיניות ציבורית במועצה לשלום הילד. ציינו פה בדיון את החשיבות של התכנית גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה כלל חברתית, והייתי רוצה להתייחס לזה שנייה מהזווית שלכם, של הילדים ונוער והמימוש של הזכות שלהם לחינוך ובריאות, שהעלו פה כמה חברי כנסת, אימאן וסימון. בתוך זה, בנוסף הנושא של שיתוף נוער, כחלק מהנושא של שיתוף ציבור כחלק מהתכנית שכבר עלה פה. במועצה אנחנו מקדמים זכויות של ילדים בכל מיני תחומים, חינוך, בריאות, רווחה, הגנה. בכל התחומים האלה, מהניסיון שלנו, אנחנו מוצאים שכשבאים לתכנן מדיניות, כאשר באים לעצב מדיניות לילדים ולנוער, כאשר לא מביאים נוער לשולחן הדיונים, שלא משתפים נוער כחלק משיתוף הציבור, מקבלים תמונה חלקית מאוד. שוב, מהניסיון שלנו, אנחנו מוצאים שכאשר מכינים נוער לתהליך של שיתוף ציבור וכשמכינים את נבחרי הציבור או קובעי המדיניות הרלוונטיים לתהליך, והם מבינים את החשיבות של זה, כל הצדדים יוצאים נשכרים מהעניין הזה

המשרדים עצמם יוצאים מרוצים מזה שהמענים שלהם מטוייבים, בני הנוער עצמם מקבלים גם תחושה של מסוגלות בתוך הדבר הזה. בסופו של דבר, כל התוכניות והמענים שיוצאים כתוצאה וכחלק משיתוף נוער, מחוברים יותר לשטח והמענים שלהם ויתר מחוברים להטיב עם אלה שהם אמורים להטיב איתם, שאלו ילדים ונוער. במסגרת הזו ובגלל שיש בתכנית כמה וכמה חלקים משמעותיים שנוגעים ישירות לחיים של ילדים ונוער, חינוך, בריאות, רווחה, היינו מעוניינים להבין אם כחלק מהתהליכים של שיתוף ציבור, שנעשו לקראת התכנית ותוך כדי, היו אילו שהם תהליכים של שיתוף נוער בכל מה שקשור למענים שהתכנית בונה ומבססת לילדים ונוער. אם לא, יש להעלות את החשיבות של הדבר הזה פה ובאמת להזמין את המשרדים השונים לא להשאיר את הנוער דומם כאשר הם מדברים על העתיד שלהם.

תודה, אריאל. חסאן אתה רוצה להתייחס?

לכן אני מביא את הנושא של הספורט, זה חלק מהדבר הזה. אנחנו כל הזמן שוכחים את הדבר המרכזי.

שירין, את רוצה להתייחס?

בתחום חינוך היה תהליך מאוד מיוחד בנצרת השתתפו בו גם מועצות הנוער ולתלמידים ממועצות הנוער השונות, שם דובר גם על נושא של זהות. לכן, אנחנו לא מיהרנו להעביר את התכנים, אלא לשתף את בני הנוער כחלק חשוב מאיך אנחנו רוצים לראות את הנושא הזה בתוך בתי הספר. היה מדהים לראות את הנוער שותפים מלאים, היה תהליך ארוך עם משרד החינוך ועם המשרד לשיווין חברתי, עוד בכובע הקודם שלי כמנהלת בית ספר. היה מדהים לפגוש אותם, לראות אותם ולשמוע את קולם. אני חושבת שזה נכון וזה חשוב ואני מסכימה איתך.

אז הצלת אותנו, שירין, אבל לבקשתך בשנה שעברה קיימנו דיון בוועדה אחרת, קיימנו ישיבה עם תנועות נוער וכו'. אנחנו נדאג להביא צעירים, תנועות נוער, תלמידי בתי ספר, ניתן להם במה ונשמע אותם בתחומים שונים. אנחנו צריכים לעגן את זה בצורה ראויה, נמצא את הפלטפורמה המתאימה כיצד אפשר לעשות את זה בהחלט, ונשמח לשיתוף פעולה במועצה לשלום הילד.

אנחנו גם נשמח מאוד, תודה.

כן, דולב ארד.

אני מכהן כסמנכ"ל פנימה. דבר ראשון, כל הכבוד אתם מכירים את העשייה שלכם ומוקירים. אני אגיד שני דברים. יש פה שני תהליכים מאוד חיובים שקורים לכל רוחב הגיזרה וזה להוריד את היישום מהמשרדים לרשויות הכי קטנות. במקרה של הרשויות המקומיות אל הרשויות המקומית, אנחנו רואים את זה בחינוך למוסדות הלימוד, אבל יש פה חידוש שלא היה בתכנית הקודמת שהוא הפעולות בתחום הספורט, הנוער, שנת מעבר, האזורים היותר רכים, ששם יש צפייה מאוד גבוהה שמי שירים את הכפפה היא החברה האזרחית הערבית. זו חברה אזרחית שהיא לא חזקה, אין לה כרגע יכולות תפעול משמעותיות ושם אנחנו הולכים ליישום מאוד מאוד נמוך, כפי שהמצב נראה כרגע. בתכנית הזו חסר איזו שהיא מעטפת שתחזק את החברה האזרחית, כך שהיא תוכל ליישם את התוכניות שאנחנו מצפים שהיא תיישם אחר כך, אחרת ייכנסו לשם גורמים שאנחנו יודעים בדיוק מי הגורמים שייכנסו לשם. או שזה יהיה יישום על ידי גופים יהודים או שזה יהיה על ידי משפחות פשע, לא יהיה את הגופים שאנחנו מצפים שייקחו את זה ויישמו את זה בצורה שמתוכננת כל כך יפה.

דווקא בהחלטה שקשורה לאזור הנגב, שנבנתה בעצם בעקבות התכנית הזו, יש שם התייחסות די משמעותית איך ניתן לחזק את החברה האזרחית, בתוך החברה הערבית כמובן, ולאפשר לה גם לקחת חלק ביישום ההחלטות. למרות זאת, אני חייב להגיד את זה, מספר גופים בחברה האזרחית הערבית היו שותפים מלאים בעצם לכתיבת התכנית עצמה ותרמו רבות בגיבוש התכנית. אבל, זה ברמה של להביא רעיונות והצעות, אבל גם ברמה של ליישם. אנחנו יודעים שחלק מהתוכניות, באופן כללי במדינה, מיושמות לא רק על ידי שלטון מרכזי או מקומי, אלא גם גופים אזרחיים. אנחנו צריכים לקחת את זה לתשומת הלב ולנסות לבדוק איך ניתן לחזק את החברה האזרחית. המשטרה, בבקשה.

שלום, אדוני יושב הראש. אני מכהן כניצב משנה מאגף סי"ף. כמובן שאגף סי"ף הוא כחלק מההקמה וכחלק מהבנה גם של משטרת ישראל כשותפים בכל המהלכים הנהדרים שהוצגו פה.

אז ראשית הצגה מרשימה, ותוכניות שבאמת, שבסופו של דבר, יסייעו למשטרה להתעסק עם תוצאות יותר חיוביות בדרך. אני מאחל לחברתי, ד"ר שירין, הצלחה. אני עד מקרוב לניסים ונפלאות שהיא חוללה בלוד, באמת מינוי ראוי. משטרת ישראל התעסקה ומתעסקת בהקמת תחנות משטרה בישובים הערבים, שמונה תחנות משטרה כבר קמו. אנחנו בהקמה של עוד חמש תחנות בזמן הקרוב, בפחם שאמורה לקום, ג'יסר שבשלבים מאוד מתקדמים של תחנה זמנית, אבל היא בהקמה מתועדפת. בנוסף, שגב שלום, גם בנגב אנחנו נמצאים, תבור וטובא זנגריה ששמענו עכשיו את ראש המועצה שם. בנוסף לכך גיוס שוטרים מתוך החברה המוסלמית, בכלל החברה הערבית, לתוך משטרת ישראל.

אלו מהלכים מאוד מאוד חשובים, שמונה מאות שוטרים כבר גויסו בתקופה האחרונה, בחמש שנים האחרונות וידינו עוד נטויה בצד הזה. כוחות משימה כלכליים שאמורים לתת מעטפת לכל הפעילויות פה, ארבע כוחות משימה כלכליים ששנים כבר קמו בצפון ובחוף, יש לנו בדרום ובמרכז עוד שני כוחות נוספים ובכלל חיזוק תחנות המשטרה שעובדות בישובים הערבים, על מנת לשפר את הביטחון האישי של האזרח הערבי בישובים. כמובן שכולם נחשפו לתכנית בתקופה האחרונה, מסלול בטוח בהובלתו של חבר הכנסת וסגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ'. אני חושב שהתכנית הזו עושה סדר בכל העשייה, בתוך האכיפה אל מול הפשיעה ברחוב הערבית בשלושה מישורים, גם אל מול ארגוני פשיעה, גם אל מול יעדי האדם שמשפיעים על האלימות בחברה הערבית וגם יעדי מקום לחיזוק והביטחון האישי. אנחנו רואים את עצמנו שותפים לדרך פה ואנחנו נהיה שותפים למשרדים האחרים.

תודה, יגאל. אין ספק שהתכנית למיגור הפשיעה והאלימות 549, מתכתבת יפה מאוד עם תכנית 550, הן סידרה אחת. כמובן שישנם שני צדדים לתכנית הזו, חלק שקשור למשטרה, ואני מקווה שהיישום מתקדם. זכיתם לקבל אלף מאה תקנים חדשים, אני לא יודע איפה זה עומד עכשיו, צריכים לבדוק. אבל, במקביל התכנית שקשורה יותר למשטרה, יש גם תכנית מיגור פשיעה ואלימות שקשורה יותר לתחומים האזרחיים, בוא נקרא להם, חינוך, רווחה, ספורט, תרבות ועוד כל מיני תחומים. התכנית הזו היא מבחינתנו התכנית החשובה ביותר, זה הנושא החשוב ביותר לטיפול, מבחינתנו, הנושא של החזרת הביטחון האישי והקהילתי. אנחנו נביא את כל הגורמים שקשורים לנושא הזה, גם בצד האזרחי וגם המשטרתי ונשב ונדון. אני חייב לציין, וטוב שד"ר ת'אבת אבו ראס ציין את זה, אנחנו גם צריכים לתת.

ברגע שיש התקדמות חיובית ומשיגים תוצאות, אנחנו חייבים לציין את זה, סימון, על מנת לתת עוד דחיפה ולהגיד לאנשים גם תודה על מה שהם עושים. יש תוצאות טובות, יש כיוון נכון בחברה הערבית, אנחנו רוצים לחזק את זה. אומנם אנחנו תמיד זהירים שלא לצאת בבשורות ואז חס וחלילה חוזרים אחורה, אבל אין ספק שהשנה הזו 2022 היא השנה הראשונה מזה לא פחות מעשר שנים, שתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, או בוא נגיד העקומה של הפשיעה והאלימות בשישה, שבעה פרמטרים, מתחילה לרדת ולא ממשיכה להעלות, כמו שהיה בשנים האחרונות. לכן, חשוב מאוד שהמגמה הזו תמשיך, אנחנו נעקוב, גם נעשה את המוטל עלינו כחברי כנסת, לפקח ולדחוף את זה קדימה ביחד עם כל השותפים בממשלה ובחברה האזרחית. סימון, רצית להגיד משהו?

מאוד מאוד חשוב לי להגיד לך תודה לך, לאימאן, ממש תודה. אני יודע כמה הנושא הזה בדמכם. אני אגיד לך משפט, השבוע ישבתי עם סטודנטים ערבים ויהודים בחיפה, אני לא יודע אם סיפרתי לך, דיון של שעתיים וחצי. היו חמישה עשר מכל צד, ואני יצאתי עם הרגשה מאוד חיובית משני הצדדים. רואים איזה שהוא אור קטן, כמו שאתה אומר צריכים להיות זהירים, בקצה המנהרה, אבל רואים. גם בנושא של מידור פשיעה, גם הנושא של התחלה על עבודה על תשתיות, חינוך וספורט כמובן, כך שלא צריך להתייאש, צריך להיות חזקים.

לא, חס וחלילה.

קורה פה משהו היסטורי.

תודה סימון. אני מסכם, ככה בכמה משפטים, כמובן הוועדה לענייני החברה הערבית מודה מאוד לשרה לשוויון חברתי, למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי וגם לראש הרשות חסאן. תודה על ההצגה ועל העבודה השוטפת, אנחנו נמצאים בקשר יום יומי כמעט ומקדמים את הדברים. תודה כמובן לכל נציגי משרדי הממשלה ולחברה האזרחית, וכמובן לחברי הכנסת כולם.

בעצם הסיכום מבחינתנו בישיבה הראשונה לסדרה הזו, אנחנו כן רוצים לראות התקדמות יותר טובה בביצוע התוכניות. מצד אחד, לדחוף, מצד שני להסיר חסמים, לאבחן איפה ישנן בעיות, איפה יש תקלות ולתת לזה מענה. אנחנו כמובן, כמו שאמרתי, נבנה מודל מאוד מיוחד של פיקוח פרלמנטרי, ה-מ.מ.מ נמצאים איתנו. התחלנו לעשות עבודה בנושא הזה, על מנת שהכנסת תוכל למלא את תפקידה כגוף גם שמפקח על עבודת הממשלה, תוך כדי יישום ההחלטות. לדעתי, זה יהיה אולי תקדימי מבחינת הכנסת לבוא ולפקח על תהליך תוך כדי, ולא לחכות עד שעוברת שנה או שנתיים ואז חוזרים ומסתכלים אחורה. אנחנו עושים את זה גם בשיתוף פעולה מאוד הדוק בין הרשות לפיתוח קהילתי וגם למרכז המחקר של הכנסת. הוועדה תהיה המקום שכולנו נפגשים מדי פעם ועושים עבודה יסודית על התוכניות השונות ועל הנושאים השונים.

אני מאוד מאוד מודה לכם ונמשיך הלאה. תודה רבה ותודה לצוות הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:28.