פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
34
הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
07/06/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (07 ביוני 2022), שעה 10:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 07/06/2022
תכניות למניעת דפוסי בילוי מסוכנים בקרב בני נוער במהלך החופש הגדול
פרוטוקול
סדר היום
תוכניות למניעת דפוסי בילוי מסוכנים בקרב בני נוער במהלך החופש הגדול
מוזמנים
¶
קרן רוט איטח - ממונה מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול, משרד החינוך
רותי קליין - מדריכה מרכזת ארצית מנהיגות ומועצת תלמידים, משרד החינוך
עדי פז - מפקחת ארצית חינוך וחברה (שיקום נוער), משרד הרווחה והביטחון החברתי
ליסיה רשף אוחיון - רב"ק, מנהלת תחום שותפויות, המשרד לביטחון פנים
ליהי גרסון - מנהלת תחום קהילה ומתנדבים 105, המשרד לביטחון פנים
לירון נוי לוי - רפ"ק, קמ"ד קהילות נוער, המשרד לביטחון פנים
הוד לוי - נצ"מ, רמ"ח קהילה, המשרד לביטחון פנים
מיטל אברהמי - קמ"ד נוער, המשרד לביטחון פנים
רוני ברקוביץ - ד"ר, מנהל אגף אכיפה משרד הבריאות, משרד הבריאות
ניר שער - מנהל תחום מסגרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות
עדי וולס - מנהלת שירות הרווחה, חט' רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה
שרי פייר - ד"ר, סגנית מנהל, חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה
חיליק מגנוס - יו"ר מייסד מגנוס איתור חילוץ והצלה
יואב מגנוס - מנהל המחלקה הנפשית, מגנוס איתור חילוץ והצלה
הדר אליהו - מנהלת מח' נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי
שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער
עדי נעמת - עו"ד, המועצה לשלום הילד
דוד סמנה - אכז סיירת הורים בית שמש, סיירות הורים
עליזה צפניק - רכזת סיירת הורים בעיר יבנה, סיירות הורים
ברוך פרץ - רכז סיירת אבות אלעד, סיירות הורים
חיים מסינג - סגן ראש עיר יבנה
סימונה מורלי - מנכ"לית
מוזמנים באמצעים מקוונים
¶
אורי וינוקור - חבר צוות מוגנות
רודי ולדמן - מתנדב, אלי"ס -אימהות למען ילדים בסיכון
ארבל גלברט - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית
היו"ר רם שפע
¶
שלום לכולם, בוקר טוב, מתנצל על העיכובון, עוד לילה סוער פה עבר על כוחותינו. טוב, אז באמת שמח לראות את כולכם, כל כך הרבה פרצופים מגוונים מכל מיני דיונים השתלבו לדיון הזה, אז זה כיף וגם כיף שגם אין פה מחיצות כבר, תרתי משמע וגם הרבה אנשים ככה כבר פחות בזום, הופך את הדיונים גם ליותר מוצלחים וגם נראה לי שכולנו יכולים לראות אחד את השני ולהסתכל בעיניים, זה הרבה יותר טוב מהאירוע הזה, יסלחו לי מי שבזום, שמח שהצטרפתם רק מברך פה את אלו שהגיעו. באמת בחרנו הפעם למקד את הדיון בתוכניות למניעת דפוסי בילוי מסוכנים בקרב בני נוער בחופש הגדול, ככה קראנו לכותרת, אבל בסוף באמת כולכם, כל אחד בזווית שלו יודע שאנחנו לקראת עוד תקופה מאוד מאוד מאתגרת, באופן כללי בשנים האחרונות הרבה תהליכים מוקצנים, אבל וודאי הקורונה הקצינה עוד הרבה מאוד תהליכים נפשיים, מנטליים, אנחנו מדברים על זה פה הרבה, בקרב כל האוכלוסייה, אבל אצל בני הנוער זה בעוצמות הרבה הרבה יותר גבוהות.
אנחנו רואים את זה בכל תחום שאנחנו מתעסקים בו, בכל התמכרות שאנחנו מדברים עליה, על כל הגוונים שלה ואני חושב שקורים הרבה מאוד דברים טובים, חלקם אני מאוד מעודד, חלקם פחות, אבל חשבנו שנכון למקד דיון ולראות גם הרבה פעמים איך אתם מתכללים את הפעילויות שלכם ויש גם כמה דברים שבאמת קורים טוב ביחד וגם אולי יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, בין אם זה להצליח להשפיע כבר בקרוב ובין אם זה לקראת הפעמים הבאות, אבל אנחנו כן ננסה להתמקד ממש בחופש המגיע פה לפתחנו בתקופה הקרובה. אז ככה בינתיים בלי, אני לא שם זרקור על שום מקום ספציפי, נתחיל את הדיון ולאט לאט נצלול לדברים שאולי אפשר לשפר טיפה, נראה לי שאנחנו נתחיל עם משרד החינוך, בכל זאת, אז קרן רוט איטח, בבקשה, תפתחי ואחרי זה נמשיך.
קרן רוט איטח
¶
בוקר טוב ואני רוצה באמת להודות לך שאתה שם את הנושא הזה על סדר היום, זה ממש לא מובן מאליו, אתה גם לשאול ומתעניין מה אנחנו כמערכת חינוכית עושים לקראת הדבר הזה, אז רק אני אומר שאנחנו לאורך שנים נערכים לחופשת הקיץ ולוקחים בחשבון גם את החלקים הסיכונים, אבל לא רק את החלקים הסיכונים, אנחנו מזכירים שבסופו של דבר חופשה זה זמן טוב לפסק זמן, זה זמן להתרעננות, להפוגה, להשלים פערים בדברים שהרבה פעמים לא הספקנו לעשות וגם התנהגויות סיכון שלצערי בחופשת הקיץ אנחנו רואים באמת איזשהו כר לעלייה בהתנהגויות סיכון ולכן אנחנו מנחים את אנשי המקצוע של שפ"י שזה פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, אנחנו מוציאים פרסום לקראת היציאה לחופשה עם מאגר של פעילויות שמוכוונות לילדים, החל מהיסודי ועד התיכון, עם פעילויות מכוונות ספציפית, פעם אחת הדברים הטובים שקורים בקיץ ופעם שנייה למצבי סיכון, למקום של שתיית אלכוהול ופגיעה מינית וסיפור של שימוש בחומרים ולמי אני יכול לפנות לעזרה.
אנחנו גם יוצאים עם אגרת משותפת עם הנהגת ההורים להורים שבה אנחנו מסבים את תשומת ליבם של ההורים לתפקיד שלהם בחופשת הקיץ ולמקום שלהם כן לקיים שיח עם הילדים, בוודאי בהתאם לשלב ההתפתחותי, בתיכון גם במצבי סיכון ומה התפקיד שלהם בלהביע את העמדות שלהם על שימוש בחומרים, על שימוש בסמים, על שימוש באלכוהול וכן לפתוח פנייה לעזרה, זאת אומרת לסמן את ההורים כמקור של פנייה לעזרה, אז אנחנו פונים גם עם אגרות להורים שאנחנו מפיצים עם הנהגת ההורים –
קרן רוט איטח
¶
אנחנו מפרסמים ומפיצים לבתי הספר ומזמינים את בתי הספר לשלוח את האגרות האלה לתלמידים, או בנוסח שהם מאמצים ועושים משהו אישי שלהם, או לפי מה שאנחנו מפרסמים ברמה הארצית במטה, אנחנו פשוט מדווררים את זה לבתי הספר והדבר השני במסגרת תוכנית השרה "באים בטוב", אנחנו גם עושים הרצאות מקוונות להורים, אתמול קיימנו הרצאה לילדים בבתי הספר היסודיים, לפני שבוע קיימנו הרצאה לבתי הספר התיכוניים על נושא של סיגריות אלקטרוניות, אנחנו בשבוע הבא מקיימים –
קרן רוט איטח
¶
זאת שאלה טובה בכמה זה מצליח לגעת, אני יכולה לומר לך שעם השנים אנחנו יותר ויותר מגיעים לכמה שיותר תלמידים, כי בתי הספר כן מחכים לזה וכן מכוונים לדבר הזה, אני מזכירה לך שיש לנו בתוך בתי הספר העל יסודיים מב"סים מובילים בית ספריים שהם מבחינתנו האנשים שלנו בשטח ואותם אנחנו מפעילים, כך שאנחנו יותר בטוחים שהדברים מגיעים למשהו כמו 1,400 בתי ספר ששם יש לנו מב"סים ובנוסף לזה גם בתי הספר היסודיים מכוונים ואנחנו מקימים הרבה מאוד פעילויות. עכשיו לגבי הרצאות להורים, אתמול היו משהו כמו 400 הורים, בשבוע הבא אנחנו עושים עוד שתי הרצאות שממוקדות התנהגויות סיכון, גם בערבית וגם בעברית, שאנחנו מדגישים את הפן הסיכוני של התנהגויות סיכון ומה המקום של ההורים ומיומנויות של שיח, אז זה ברמת ההסברה והמניעה ואת החלקים של החינוך הבלתי פורמלי נמצאת בזום רות, שהדבר הנוסף שאנחנו שותפים, אני לא רואה שהיא מחוברת.
קרן רוט איטח
¶
הדבר הנוסף שאני רוצה לומר זה תוכנית "חופים" שאנחנו שותפים יחד עם משרדי ממשלה נוספים שמובלים 360, שהרעיון הוא של מתחמים, אתה מכיר את התוכנית וגם לשם משרד החינוך שותף, ונותן את האינפוטים שלו. יש תוכניות נוספות מבחינת החינוך הבלתי פורמלי של מתחברים לנוער ב"חופים", שזה "יורדים בטוח לאילת", זאת תוכנית שמופעלת על ידי משרד החינוך, שהרעיון הוא באמת ללוות בני נוער במתחמי הבילוי באילת.
קרן רוט איטח
¶
לי יש משהו כמו ה"יורדים בטוח לאילת" מצליחים להגיע למשהו כמו 15 אלף בני נוער, מצליחים לגעת בהם שזה כמות לא מבוטלת של בני נוער. דבר נוסף במתחמי הנוער ברשויות, הרי הילדים והנוער גם שם עובדי הנוער, אני מניחה שאולי הדר תתייחס לזה, עובדי הנוער מכוונים לנושא ועושים גם עבודה של איתור וגם עבודה של חינוך והסברה ומתן של כלים לדבר הזה יחד עם הגורמים בתוך הרשויות, שזה הרשות לביטחון קהילתי וכדומה. אז זה ברמת ההערכות שלנו כמערכת חינוך, אני חייבת לציין ולומר שאנחנו כן מודעים לדבר הזה, שמים את זה על סדר היום וכן מכוונים גם כלפי ההורים וגם כלפי הילדים בשיח על התפקיד שלהם ועל המקום שלהם גם כשומרי הסף וגם כבאמת איך הם שומרים על עצמם.
היו"ר רם שפע
¶
אוקי, ואם בכל זאת הייתי צריך לשאול אותך ונגיד שאף אחד לא היה שומע אותנו, מה הדבר שבכל זאת חסר? שאת אומרת אם היינו מצליחים לעשות את זה, המצב עוד היה הרבה יותר טוב.
קרן רוט איטח
¶
אם הייתי מצליחה לוודא שכל ההורים בישראל מודעים להשפעות של השימוש בחומרים ומבינים ושאם היינו עושים קמפיין ברמה הלאומית שעושה קצת יחסי ציבור אחרים לסיפור של הקנאביס, אני חושבת שמצבנו היה יותר טוב, אבל זה, קצת יותר טוב, אני חושבת שהסיפור כרגע שהקנאביס יש לו יחסי ציבור מאוד טובים בתקשורת, לצערי, לא מצליחים להשמיע את הקולות האחרים ולא מקבלים מספיק מקום וזה מאוד מבלבל את בני הנוער ואם היינו יכולים לעשות משהו ברמה הלאומית בהקשר הזה, אני חושבת שזה היה אולי היה עושה עוד משהו, במקום של המבוגרים בחלק הזה.
היו"ר רם שפע
¶
טוב, זה נושא מורכב שעולה פה הרבה, יש לזה כמה, אנחנו מנסים גם פה בוועדה לנסות לחשוב על מהלכים לאומיים שיתנו מענים יותר טובים, אבל אני לא בטוח, טוב תיכף אני מחכה רגע עם דעתי. מי נמצא פה ממשרד הרווחה? עדי, בבקשה.
עדי פז
¶
עדי פז, מנהלת תחום במנהל סיוע לבתי משפט במשרד הרווחה, טרם נפגשנו רק בזום, אז אני באמת קיבלתי תחת אחריותי את תוכנית "חופים" הקיץ הזה, אחרי עשור בערך שהיא הובלה על ידי מישהי אחרת במשרד, אז באמת יש לנו גם את התוכניות, אנחנו גם מתחברת למה שקרן אמרה, אנחנו מודעים לקשיים ספציפיים שהולכים להיות השנה, יותר בני נוער בעיננו אנחנו נמצא אותם ברחובות, אנחנו צופים לסיטואציות יותר קשות ואנחנו נערכים לזה גם באנשים הרגילים שמסתובבים ברחובות, יש לנו תוכניות איתור ברשויות המקומיות, מדריכי לילה, עו"סים, ניידות כתובת-רחוב, כל מיני סוגים של איתור ואנחנו גם אותם נותנים להם איזושהי הנחייה אקסטרה לקיץ וגם באמת תוכנית "חופים" שהיא תוכנית הדגל של הקיץ.
עדי פז
¶
כמו שאמרה קרן, היא בהובלה של 360, ארבעה משרדי ממשלה, התוכנית בשבעה יישובים, בשבע נקודות בעצם, ירושלים, טבריה, צפת, מועצה אזורית גולן על החופים של הכנרת, אילת, תל-אביב ועמק הירדן, כל מתחם כזה עובד ארבעה שבועות במהלך הקיץ, הרשות המקומית יכולה לבחור באיזה שבועות, בהתאם לצפי שלהם של מתי יהיו בני נוער. התוכנית הזו בעצם מיועדת לאתר בני נוער בעיקר לא מתוך הרשות, זאת אומרת אלה מקומות שהם מהווים אבן שואבת לבני נוער במהלך הקיץ, מגיעים לשם לבלות, מגיעים לשם לכל מיני פעילויות, הרבה פעמים מוצאים את עצמם גם במצבי סיכון נקודתיים, "שתיתי עכשיו, אני הפוכה לגמרי, אני לא מוצאת את עצמי, גנבו לי את הארנק והטלפון, אני לא מצליחה לחזור הבייתה ליצור קשר עם ההורים, רבתי עם ההורים וברחתי לחוף", דברים שככה צוות המתחם יודע, תיכף אני אגיד מי נמצא במתחם.
צוות המתחם יודע לתת את הסיוע הנקודתי ולצמצם את הסיכון באותו רגע וגם אנחנו פוגשים שם נערות ונערים שנמצאים באיזשהם מצבי סיכון וסכנה קבועים יותר, בני נוער נושרים, מנותקים, כאלה שיש להם איזשהו שימוש קבוע בחומרים פסיכוטיים, שנמצאים בכל מיני סיטואציות שחשופים לאלימות, לפגיעות מיניות, ל-באמת סיכונים שהם ארוכי טווח ואז בעצם כחלק מהעבודה של המתחם יש עו"ס שיוצר קשר עם עו"ס נוער וצעירים ברשות שאליה משתייך הנער, או הנערה והם עושים איזשהו המשך קשר, לפעמים זה עם העו"ס, לפעמים זה עם גורמי טיפול אחרים, בתי ספר, יועצות, גורמי טיפול אחרים בקהילה אז באמת במתחם בכל מתחם כזה יושבים מנהל/מנהלת מתחם, עובד/ת סוציאליים, שני מדריכי נוער וצוות של מתנדבים, הצוותים האלה בעצם גם פועלים בתוך המתחם, נותנים שם ככה איזושהי שתייה חמה, מקום לשבת קצת להירגע, להתאושש אולי מכל מיני סיטואציות - - -
עדי פז
¶
הם עובדים, מי שמעסיק אותם זאת הרשות המקומית, העלות לכל מיזם כזה אנחנו מתקצבים ב-250 אלף שקל לארבעה שבועות.
עדי פז
¶
הרבה פעמים כן, הרבה פעמים הם עובדים קיימים שבקיץ בעצם מסבים את תפקידם, יכול להיות מקידום נוער, מיחידת הנוער ברווחה, מכל מיני מקומות אחרים בתוך הרשות שיודעים לעבוד עם בני נוער, שמכירים איתור, שמכירים עבודת רחוב, אנחנו כן נותנים הכשרות ספציפיות לעבודה בכל קיץ, גם מבחינת נהלים, גם מבחינת באמת כמו שאמרתי הדברים שאנחנו צופים שיותר יתקלו ויעלו בהם, יש להם ליווי, יש צוות עירוני שמלווה אותם, יש צוות מחוזי רב-משרדי וצוות ארצי ובאמת יושבים שם כמו שאמרתי מנהל/ת שהם עובדי נוער, עובד סוציאלי שבא מתחם הנוער, מדריך האיתור, מתנדבים יכולים להגיע, או אנשי מקצוע, או מהציבור הכללי, הם כמובן מקבלים הכשרה.
קרן רוט איטח
¶
ההכשרה היא קודם כל כלים לעבודת איתור ואיך מנהלים שיח עם בן נוער במקום הבילוי שלו, במקום שאתה פשוט פוגש בן נוער בזירה שלו, אז איך אתה יוצר קשר.
היו"ר רם שפע
¶
לכן אני שואל, זה נראה די מאתגר, לעבור כמה שעות הכשרה התנדבותית, ולהצליח לייצר את הדבר הזה.
קרן רוט איטח
¶
כן והם מקבלים הדרכה ויש הדרכה לפני שמתחילה המשמרת, בסוף המשמרת יש עבודה על הדברים האלה ועוד דבר שמאוד ייחודי ויפה בתוכנית הזו, זה שיש עובד סוציאלי שיוצר קשר במקרים המורכבים יותר, המטרה היא גם לייצר רציפות טיפול ואותם בני נוער שמזוהים מאותרים במצבים קשים, יוצרים קשר ברשות המקומית שלהם כדי שהם באמת ימשיכו להיות מלווים ומטופלים שזה מאוד ייחודי לתוכנית.
היו"ר רם שפע
¶
את רוצה אולי הדר להתייחס, מעניין אותי מה המקום של הרשויות פה, כי ישר עולה לי בראש רשויות שאין להם את אותו כוח אדם וזה גם בדרך כלל יש קורלציה די גבוהה.
קרן רוט איטח
¶
אז אם אפשר לומר משהו, צריך להבין שהתוכנית היא לא יישובית, זה קורה במקומות שבני נוער מכל הארץ מתקבצים, זה לא משהו שקורה למשל העיר אשדוד למשל לצורך העניין, שאני צריכה לתת מענה ברמת העיר לבני הנוער שלה, אילת, חופי הכנרת, אלה מקומות שאנחנו מזהים שבאים אליהם בני נוער מכל הארץ, אז זה לא של הרשות רק.
עדי פז
¶
זה לא שלרשות המקומית אין, זאת אומרת יש את המתחמים של משרד החינוך שקרן דיברה עליהם, יש את מדריכי האיתור שלנו, את תוכניות האיתור שלנו שמסתובבות - - -
היו"ר רם שפע
¶
לכן מה שעלה לי בראש זה שאם בטבריה יש גם ככה אתגרים רבים בלי קשר, כן, לנערים ולנערות מהעיר ועכשיו יש ריכוז יחסית גדול של אוכלוסייה שמגיעה מבחוץ, אז האם הכוח אדם ברשות מסוגל לתת לזה מענה? זה מה שאני שואל, כלומר כי בעצם מה שאתם אומרים שבתוך המיזם הזה זה לא מגביר את כוח האדם, זה מבוסס על הקיים, זה מה שאני מבין.
עדי פז
¶
זה הסבה, קודם כל זה תוספת של שעות וזה גם הסבה, זאת אומרת זה לא שמדריך האיתור, במקום ללכת לזירה הרגילה שלו יהיה עכשיו בחוף, לוקחים נגיד יש לי את מדריך האיתור, לא משנה כתובת-רחוב, מכל תוכנית איתור אחרת שלנו, שימשיך את עבודתו ובדרך כלל מי שיש שם זה עו"ס נוער, מדריך קידום נוער, זאת אומרת אנשים שבדרך כלל עיקר העבודה שלהם היא לא בלילה, אנשים שמעבירים את עבודת הבוקר - - -
היו"ר רם שפע
¶
אוקי, הרבה פעמים אנחנו רק בסוף הדיון נותנים את זכות הדיבור לתלמידים, אבל דווקא עכשיו ניראה לי שזה חשוב מאוד שנשמע את ארבל גלברט בשלב יותר ראשוני, רגע לראות איך מהזווית שלכם, מועצת התלמידים שלום, הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ברוכה הבאה.
ארבל גלברט
¶
היי, בוקר טוב לכולם, אני ארבל אני הנציגה של מועצת התלמידים והנוער הארצי. כמה דברים שבעיקר כאילו חשובים לנו בתור נוער שיהיה עליהם יותר דגש והתייחסות, זה בחופש הגדול אנחנו בלי מסגרת, בהלך השנה יש לנו מסגרת של בית הספר, מסגרות אחרות שלא פועלות במהלך הקיץ, המסגרת והמענה העיקרי שיש לבני הנוער במהלך הקיץ זה מחלקות הנוער שמספקות כל מיני תכנים לנוער לאורך החופש הגדול ויוצר מצב שהמון המון נוער מחפשים איזושהי מסגרת, או נמצאים נטולי מסגרת ואז הם הולכים לחפש התנסויות חדשות שזה כמו אלכוהול, סמים, כל מיני דברים מהסוג הזה. ואחד הדברים העיקריים שצריך שיהיה לנוער בשביל שנוכל למגר את התופעות הסיכוניות בקיץ זה באמת איזושהי מסגרת, בין אם זה מחלקות נוער שמספקות פעילויות ובין אם זה מרכזי נוער ברחבי העיר, אבל הקושי העיקרי בכל המסגרות האלה זה שרובם פועלות במהלך היום, הנוער במהלך החופש הגדול הוא ער בעיקר בשעות הלילה, בשעות שלא פועלות מסגרות ואין הרבה פעילויות ותכנים.
בשנים קודמות אני יכולה לתת לדוגמא, אני יושבת ראש של מועצת הנוער העירוני של חיפה והיה לנו בעבר אוהל לילה, זה היה איזשהו מרחב שנוער יכול להגיע אליו בלילה ולהיות בו ואני חושבת ששם זה יותר מפוקח ואפשר למנוע שם שימוש בחומרים מסוכנים, אבל היום מסיבות כאלה ואחרות רואים את זה משמעותית פחות בכל מיני ערים, אם בכלל היה, אז זה באמת משהו שחשוב לנו הנוער שישימו עליו דגש שיהיה איזשהו כביכול מפלט, או מקום בטוח שאנחנו יכולים לפנות אליו בשעות המאוד מאוחרות של הלילה. דבר נוסף שנורא שמים לב אליו שיש כל הזמן שיח איתנו על מניעה ראשונית ושלא יגיעו בכלל למצב של שימוש בחומרים אסורים - - -
ארבל גלברט
¶
יש שיח של מראש למגר את התופעה, מראש שלא נגיע לסיטואציה שבה אנחנו משתמשים בחומרים מסוכנים, השיח שאין זה במידה וכבר אנחנו משתמשים בחומרים, אין שיח של איך אנחנו יכולים לעשות את השימוש הזה בטוח ונכון וחשוב לא ללכת רק על המישור של המניעה ההתחלתית, אלא אם כבר התחלת, איך לעשות את זה נכון ולא ישר לקפוץ לאם מישהו משתמש אז כבר זהו, לא, צריך לעשות את זה בהדרגתיות, איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו גם אם אנחנו משתמשים בחומרים המסוכנים האלה, כי זה גם כלי שיכול לעזור לבני נוער וגם לעתיד זה משהו נורא חשוב שנדע להתמודד.
היו"ר רם שפע
¶
רציתי להגיד שזה גם כלי שפשוט מכיר במציאות, כלומר המציאות היא שזה קורה ועכשיו השאלה אם אנחנו רק עסוקים בלמנוע, או גם עסוקים בהתמודדות.
ארבל גלברט
¶
נכון, שפונים אלינו פונים בעיקר של מראש אל תעשו את זה, שזה דרך נכונה לגשת, אבל אי אפשר לגשת רק בדרך הזאת.
היו"ר רם שפע
¶
שאת אומרת פונים אלינו, אז מה עכשיו במהלך בתוך המערכת הפורמלית, תיכף גם נשמע על הבלתי פורמלית, אבל פונים עכשיו במהלך מאי-יוני, לפני שיוצאים לחופש ועושים שיחות על מוכנות לחופש הגדול, או על מה הולך לקרות?
ארבל גלברט
¶
אז בדרך כלל, לפחות במסגרות שאני לקחתי בהם חלק פנו יותר כזה בתחילת שנה, או לאורך השנה, פחות הם מתייחסים לזה כשמגיעים קרוב לחופש הגדול, מהסיבה הפשוטה שיש המון בגרויות והרבה מבחנים ושמים את זה יותר נמוך בסדר העדיפויות, שלפחות בעיניי זה נראה כאיזושהי טעות מסוימת, כי יש חודש שלם עם מבחנים והמון המון לחץ, אבל עוד חודש אנחנו בחופש, עוד חודש אנחנו הולכים לבצע את כל הדברים האלה, זה שהסבירו לנו על זה בתחילת שנת הלימודים, לא יעזור לי עכשיו כשאני מגיעה לסופה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
את מדברת מקסים ורציתי רק שתחדדי לי יותר, את מדברת גם על ה'איך' וגם על ה'מה', כלומר גם על מתי צריך ומתי להיכנס לזה להסבר וגם על מה ואמרת פה משפט שבעצם מדבר על מזעור נזקים, כלומר לא לדבר רק על מניעה ולא כדאי להשתמש ולא נכון, אלא אם כבר עושים את זה אז איך לעשות את זה נכון, או משהו כזה ואני רוצה לשאול אותך לעניין הזה, איך את חושבת שאפשר לדבר על איך לעשות את זה נכון כשאת אומרת שזה לא נכון לעשות את זה, כלומר אני לא מצליחה לראות איך זה מתיישב ביחד, אז אני אשמח לשמוע מראות עיניך איך את רואה את זה?
ארבל גלברט
¶
אני חושבת שזה באמת יכול לבוא כאיזושהי סתירה אחד לשני, אבל כשחושבים על זה יש לבוא ולהגיד אל תעשו את זה וזה לא נכון ואומרים את כל הדברים הרעים שזה מביא אתו ויש דרכים לבוא של הסבר אם כבר עושים את זה איך עושים את זה נכון, נגיד אצלי בבית ספר הביאו לנו הרצאה של ברמן שממש הסביר לנו את העובדה שאסור לערבב בין סוגי משקאות במהלך הלילה, כמה אתה אמור לשתות בהתאם למסת גוף שלך ואיך אתה יכול לשתות בצורה כזאת שאתה לא מסכן את עצמך ומגיע לרמות קיצוניות של נגיד הרעלת אלכוהול, הקאה, כל דבר מהתחום הזה. אפשר לעשות את זה איזשהו תמיכה אחד בשנה, שלבוא ולהגיד, אתם בני נוער, אתם בגיל הזה שאתם רוצים להתנסות בדברים, אתם מכירים דברים חדשים ואם אתם לא עושים את זה עכשיו אז אתם עוד שנייה בני 18 ואתם תנסו את זה אז, אז לבוא ולהסביר לנו מראש איך נעשה את זה בצורה שהיא לא תפגע בנו, אלא בצורה שנוכל לשמור על עצמנו בידיעה ובלימוד מראש.
היו"ר רם שפע
¶
גם אם תשימו לב אנחנו בעצם בשיח של שלושתנו פה כבר כמה דקות אומרים את 'זה', אם לא נעשה את 'זה', בסוף מדובר על מגוון אדיר של דברים שקורים, הרי כולנו יודעים ---
הוד לוי
¶
הוד לוי, אני ראש מחלקת קהילה במשטרה, אני אומר שבחלק מהדברים זה נכון לתווך, אני יודע שהרבה מאוד גם הורים לצורך העניין אם מדברים על אלכוהול, אז הם אומרים לילד שלהם, 'בוא אם אתה רוצה להתנסות באלכוהול אז תעשה את זה בבית', אני לא ממליץ על זה בכלל, אבל זה לא מדבר על כלל הדברים, כי לצורך העניין בכלל לא צריך לתווך נושא של שימוש בסמים או בכלל, אני קצת קשה לי עם מה שהיא אמרה, נכון שבחלק מהדברים זה נכון, אבל יש פה אנשי מקצוע.
היו"ר רם שפע
¶
אבל הטווח הוא הרבה יותר רחב גם מסמים ואלכוהול, אנחנו מדברים פה בדיונים שלנו על כל סוגי משככי הכאבים, בסדר, למשל, כן, היה לנו על זה דיון רק בשבוע שעבר, זה גם דבר שבהתעצמות גדולה ואני מנחש בסדר, שאם במהלך השגרה זה קורה בעצימות מסוימת אז בחופש זה מתגבר כמו כל דבר, יש הרבה יותר רצון להתפרק, להתנסות, לבדוק, לחפש, אז זה נכון גם על זה, כלומר ה- ,'זה' הוא נורא רחב.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אפשר לשאול אותה רגע לפני כן, מה היא מתכוונת שהיא אומרת את 'זה', כלומר לפני שאנחנו נעבור הלאה, כי את מייצגת את הנוער שאת אומרת 'את זה', למה את מתכוונת?
הוד לוי
¶
אני חושבת שזה מכלול נורא נורא גדול של דברים לפעמים זה סמים ואלכוהול באמת כמו שאמרו יש משככי כאבים ויש עוד המון דברים שיכולים להיות חומרים סיכוניים או בכלל התנהגויות סיכוניות ---
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל אני רוצה לאתגר אותך, וודאי שזה כמו שאמר פה רם, זה מרחב גדול של 'זה', אבל מה את מתכוונת שאת אומרת תלמדו את הנוער גם איך להשתמש בזה נכון, האם את מתכוונת גם לסמים? כי היום סמים זה אסור אז איך ללמד איך להשתמש נכון כשאסור? אלכוהול אני מבינה מותר לך מגיל 18, אבל סמים גם בגיל 18 אסור לך, אסור בכלל לכולנו, אז איך את רואה את זה כמייצגת את הנוער בבואו תלמדו אותנו איך עושים את 'זה' נכון, למה את מתכוונת?
הוד לוי
¶
אמנם זה אסור, אבל גם אם זה לא קורה לאו דווקא בארץ, אלא בטיסות לחו"ל, עדיין יש מקומות שזה כן מותר בהם ועדיין יש נוער שמתנסה בזה גם אם זה בצורה לא חוקית, גם לשתות מתחת לגיל 18 זה לא חוקי. יש המון דברים שקורים לאו דווקא בצורה הכי נכונה ותקנית שיש, אבל נגיד אצלנו גם בבית ספר הביאו לנו הרצאות של איך לעשות דברים כמו שצריך, תביאו לנו הרצאה על סמים לא בארץ, אבל היה והוא הסביר לנו ברמה של איך סמים יכולים להשפיע בעצם לגנטיקה שלך, איזה סמים לבנאדם נגיד הפרעות נפשיות, קשיים נפשיים עדיף לא להתקרב ומה זה יכול לעשות, איזה תופעות זה יכול להביא לך ואם אתה בוחר לעשות את זה אז להיות מודע ואיך זה יכול להשפיע עליך ספציפית מסיבות ביולוגיות כאלו ואחרים.
היו"ר רם שפע
¶
אני מבין שאולי לכם יהיה יותר קשה להגיד את זה אז אני אגיד את זה וכמובן חברתי מיכל וולדיגר ואני, זה מחלוקת העיקרית שלנו פה במשך עשרות דיונים, חבר'ה, בואו, מדובר בתופעה לא רק קיימת, אלא רחבה, חלק ניכר מבני הנוער מתנסים בקנאביס קצת, חלק גדול מהם מתנסים בזה הרבה ועכשיו אפשר שהמוסדות כולם יגידו, טוב אני לא אוכל להגיד את זה, כי זה אסור, אגב, זה לא פלילי, זה גם עניין, אבל בסדר, זה סיפור אחר.
היו"ר רם שפע
¶
אני מסכים, אבל זה לא הסיפור, הסיפור שזה קורה בכל מקום, זה לא רק במקומות מסוימים, זה קורה בכל מקום וזה הולך ומתעצם, בסדר, אני שם רגע בצד את השיח שלי ושל מיכל, על לקדם את זה או לא, אתם מכירים את האמונה שלי, אבל זה קיים מאוד.
קרן רוט איטח
¶
זה קיים, עדיין צריך לזכור שרוב בני הנוער לא עושים סמים, זאת אומרת שמבחינה מחקרית רוב בני הנוער - - -
קרן רוט איטח
¶
כן, גם גראס, נתונים של יוסי הראל פיש, מדברים על 2019 מדברים על עשרה אחוז, נניח שהשנה זה יהיה 30 אחוז מדווחים על התנסות---
היו"ר רם שפע
¶
בדבר כזה שהוא לא חוקי, סליחה שאני אומר את זה, כל נתון מחקרי תכפילי בשתיים, שלוש, זה כלל, זה הרי ברור.
קרן רוט איטח
¶
אין לנו מחלוקת על כך, אבל צריך לומר השאלה של מזעור נזקים היא שאלה לגמרי רלוונטית גם לנו כמשרד החינוך ואני חייבת לומר שעשינו דרך בעניין הזה, מבחינתי מזעור נזקים זה שניים, פעם אחת לדחות את גיל ההתנסות, בוודאי בקנאביס, שבני נוער יתנסו בזה בגיל שהם יותר בוגרים ונמצאים בשלב של הבשלה של המוח במקום אחר וכן הכנסנו פעילויות שמדוברות על מה שכרגע ארבל מדברת, על אם קורה ונקלעת למצב ואני יכולה לציין שגם מועצת התלמידים והנוער הארצית פרסמו בהנחיה מקצועית שלנו, פרסמו לקראת הסילבסטר אגרת לבני הנוער שמדברת את זה, שאם קרה ואז מה עושים, למי פונים ואיך נעזרים ואיך עוזרים לתלמיד, ממקום שבאמת מכיר שהתופעה קיימת ואנחנו לא שמים את הראש בחול, אבל צריך לזכור שזה עדיין מאוד מורכב ואנחנו רוצים להביא את הילדים לכך שלא יתנסו בזה בגיל הזה, שידחו את גיל ההתנסות, זאת המטרה המרכזית שיתנסו בזה שיש להם את הכלים, כמו שאנחנו אומרים שלא נוהגים לפני גיל 17 כי אין להם את הכישורים שמתאימים לזה, או שהם לא אוחזים בנשק לפני ש- אותו דבר גם לגבי שימוש בחומרים, שיתנסו בזה כשהם יוכלו באמת להכיל את ההתנסות הזו.
שרי פייר
¶
אוקי, שלום לכולם שמי ד"ר שרי פייר, אני סגנית מנהל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה במשרד העלייה והקליטה, יושבת איתי גם הקולגה שלי, ראש שירות הרווחה במשרד הקליטה, עדי וולס. אני רוצה להעלות לשים איזושהי עין איתורית על ילדים ובני נוער שמעבר לילדים רגילים חווים יותר את הפוטנציאל לסיכון זה ילדים שהם עולים, בין אם הם עולים חדשים-חדשים ובין אם הם עולים וותיקים, כי מעבר לגיל ההתבגרות, מעבר לקיץ, כל חוויית ההגירה יוצרת איזשהו משבר, צורך לבריחה ובמקום שיש ריק וואקום, כולנו כאנשי מקצוע יודעים שהסטייה ממהרת לבוא, לכן אנחנו במשרד נוקטים בשורת פעילות על פני הרצף, אנחנו מתייחסים לכל ילד עולה כילד שיש לו פוטנציאל לסיכון בגלל הסיבות שאני מניתי ולכן גם לאורך השנה וגם בחופשת הקיץ אנחנו עושים תוכניות חווייתיות לילדים, גם בית הספר היסודי בשיתוף עם האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך וגם לחטיבות הביניים ולתיכון.
בנוסף לכך אתם דיברתם על שעות המשב, בעצם אנחנו זיהינו שהשעות, גם במהלך השנה וגם בחופשת הקיץ, למה שאנחנו מכנים תופעת התגודדות של בני נוער עולים, הם שעות הלילה ולכן אנחנו יצרנו תוכנית "מחוברים לנוער עולה מתגודד" כשאנחנו גם בשיתוף פעולה עם משטרה ישראל בחלק מהמקרים ובעצם אנחנו יצרנו מודל של שני עובדי חבורות רחוב שעובדים, לא עובדים סוציאליים, אבל עובדי חבורות רחוב, יחד עם מנהל הפרויקט אנחנו הולכים לזירות ההתגודדות, אנחנו באים אל בני הנוער אחרי שכבר מעבר לתוכניות המניעה, אחרי שכבר יש חשיפה ואנחנו מנסים למשוך אותם חזרה מתוך זירות ההתגודדות אל הקהילה, לפעילות נורמטיבית, אנחנו עושים את זה בשעות הלילה, בשעות שהם לא שעות שיש בית ספר, גם במהלך שעות הלימודים וכן אנחנו גם מנסים ליצור אינטראקציה, למשל עם משטרה, בקרב למשל עולים יוצאי אתיופיה, שיש חשש מהמשטרה אז אם פעם עולה ביוקנעם היה - אני נותנת את זה כדוגמא - היה עובר את הכביש כשהוא היה רואה שוטר, אז הפעם הוא חוזר אל השוטר, כי הוא זוכר שהוא שיחק אתו כדורגל אז יש פה גם כל מיני דברים בהקשרים האלה. תודה.
חיליק מגנוס
¶
מאגנוס איתור וחילוץ, אני עוסק מזה 30 שנה באיתור וחילוץ המטיילים בחוץ לארץ והצלתם ומכורח העבודה אנחנו נחשפנו לתרבות שקוראים לה 'תרבות הסמים', מכיוון שחלק בלתי נפרד מהטיול זה סמים, זאת אומרת על השולחן יש שוקולד, מנטה, מסטיק, סנדוויץ' וסמים, אז הבנתי כהרף עיין שאם אני לא אבין בסמים אין לי מה לעשות עם הדור שנמצא סביבנו. ההוכחה למה שאני עומד לומר יושבת כאן איתנו, זה אנחנו בעצמנו, המגוון העצום של המשתתפים, המקורות השונים, הגופים השונים והמרובים שנמצאים. בשעתו הפרופסור רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון בדימוס, הקים את הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול תחת כנפיו של משרד ראש הממשלה כדי להיות הגורם המכוון, הגורם הדומיננטי, הגורם שמנחה את השיח בנושא הזה, שמנחה את הפעולה ומרכז את האמצעים כדי להגיע לאיזשהם תוצאות.
התגלגלו הדברים לידי כך שהשר ליברמן לקח את זה למשרד ביטחון פנים כדי לטפל ברוסים ששתו אלכוהול, אחרי זה עלה לגדולה השר ארדן וסגר את הרשות הלאומית, איחד אותה עם מצילה ועם עיר ללא אלימות והרשות נעלמה למעשה. הרשות מזה חמישה חודשים היא נקראת "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי", אני מקווה שכולכם חשים בביטחון הקהילתי מאז הקמתה של הרשות הזאת והנושא של הסמים נעלם מעל פני השטח, הוא נתון בידי הציבור, המשתמשים הם המשווקים העיקריים, הסם המסוכן ביותר שאנחנו נפגשים בו ואנחנו עוסקים בנפגעים ובבני משפחותיהם, אנחנו נפגשים בסם המספר אחד עם מספר הנפגעים הגדול זה הקנאביס כמובן, לא מכיוון שהוא הכי מסוכן, כי הוא הכי נפוץ.
חיליק מגנוס
¶
והמספר המוחלט של הנפגעים ומגוון הפגיעות הוא עצום, ההתמכרות זאת הפגיעה עם המספרים הנמוכים ביותר, אבל יש פגיעות רבות אחרות, תופעות לוואי חמורות מאוד שהקנאביס מביא לנו, זה לא רק קנאביס זה יש שמה חומרים הלוצינוגנים שונים ומשונים שהצריכה אליהם גם עלתה. אין היום בית ספר במדינת ישראל בלי סמים, לא ביסודי, לא חטיבת ביניים ולא תיכונים, אף יחידה צבאית בלי סמים, אני מטפל בנפגעים אז אני יכול להגיד לכם, אין, פשוט לא קיים, אין מסיבה בלי סמים, אין אירוע בלי סמים ואין שום דבר בלי סמים, ברחוב יושבים חופשי ומעשנים, לכולם מספרים ומוכרים את הלוקש כולל לוביסטים בכנסת על שימוש נפלא בקנאביס רפואי, לי דרך אגב בדקל יש פטרוזיליה רפואית, אם את רוצה, זה אותה פטרוזיליה כמו של כולם, אבל שלי רפואית, כדאי לך. הסיפור הזה עם הקנאביס הרפואי זה מערכת שיווק אולטרה משומנת, הפרסומת היא כבר מגיעה בטלפונים לכולנו, היא בעיתון, אין יום בלי בעיתון איזה כתבה על נפלאות הקנאביס וכך הלאה.
אנחנו חייבים להקים יחידה שאת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול כדי שיהיה גוף מכוון. האפקטיביות היחידה מוכחת במחקרים של פעולה שאפשר לנדוד איתה תפוקה היא בתחום המודעות, המודעות, הקמתי בשעתו יחד עם חבר שהיה לי קראו לו אריק שרון, היה לו ג'וב טוב, הוא היה ראש הממשלה אז הקמתי את ה'בית החם בהודו' שהנחית, אתה בטח זוכר את זה, היית שם, לא?
חיליק מגנוס
¶
הקמנו שם בית שהוא למעשה מתנ"ס עם זוג אוהב שמחבק, 11 שנים שאני טיפלתי לבד בתקלה הזאת שנקראת נפגעי סמים, היו בין תשעה ל-12 בעונה, עונה הייתה אז שלושה חודשים בעמק פרוואטי, מנאלי וקסול, מהרגע שהקמנו את הבית הזה יש לנו ממוצע של אחד בשנה והעונה התארכה לחמישה חודשים במקום שלושה. האפקטיביות היא במודעות, זאת אומרת אם אתה מודע רמת הסיכון נמוכה, נגיד שאתם נוהגים באוטו במהירות מסחררת ואתה מדאיג אותי מאוד ואני מת מפחד, מה אני עושה? אני צועק לך, 'רם, אתה נוהג כמו משוגע', אני אומר לך 'רם תעצור, אני רוצה לרדת', גם זה וגם זה לא יעזור, אבל אם אני אומר לך 'רם, אתה זוכר זה כביש דו סטרי', 'אתה זוכר, זה כביש דו סטרי', אז בסיבוב הבא יש חמישים אחוז סיכון, 'אתה זוכר זה כביש דו סטרי', לחצתי לך על מתג שבו אתה העלתה את סף המודעות שלך למעלה, או הנחתת את הסיכון, עכשיו האבסורד הוא שהגברת פה מעלה על כן חוקי, לא חוקי, מספיק עם הצביעות הזאת, הצביעות הזאת מסכנת אותנו, בואו נעשה לגליזציה ונתחיל לגדר, שמעת פעם על גידור? אתה יכול לעשן באיזה מסעדה בתל אביב? אתה לא יכול, כי יזרקו אותך החוצה, אין שם פקח, הציבור יזרוק אותך החוצה, גם שאתה חבר כנסת, יגידו לך 'חבר כנסת תעשן בחוץ', נכון?
חיליק מגנוס
¶
קנאביס אין גידור, אין גידור רבותי, מי שדואג לזה זה הלוביסטים, יש שאלה נהדרת מונחת על השולחן, 'את בעד לגליזציה, או נגד? את נאורה, את בעד', נכון? ו'אתה נגד? אתה שחור ואפל', זה שטות מוחלטת, זה לא חשוב, יאללה, כבר לא חשוב אם לגלי, אם נקרא למצב שכולם מעשנים לגלי, או לא לגלי, זה ישנה את כמות המעשנים? זה שטות, עזבו את השאלה הזאתי, תעשו לגליזציה ובוא נתחיל בגידור, נער עד גיל 19-21 לא יכול לעשן קנאביס, לא יכול, הוא מסכן את עצמו לסף בלתי ניתן לשיקום, הוא מסכן את עצמו ואת המשפחה שלו. כשאנחנו היום ביחידת החילוץ שלנו עושים את הטיפול בנפגעים האקוטיים, אנחנו מגיעים אליהם, פיתחנו פרוטוקול, איך לייצר איתם מגע מידי ואיך להביא אותם לשיתוף פעולה מידי, זה במצב אקוטי, זה כשההוא שם רץ ערום ברחוב, או שובר את האכסנייה, או מכה את ההורים שלו, אז אנחנו מתערבים, ואנחנו יודעים גם מה-30 שנה האחרונות שאם אנחנו לא מטפלים בד ובבד במשפחה לא יהיה שיקום אז פיתחנו גם פרוטוקול איך לאסוף את השבר של המשפחה שמתמוטטת עם היוודע להם הפגיעה הנפשית של הצאצא שלהם, בין בניית נדבך תומך בתהליך השיקום ואנחנו מנחים אותם, מדריכים אותם, במקום שהם יהיו מנוהלים על ידי האירוע, אנחנו נותנים להם כלים ביד כדי לנהל את האירוע ולתמוך בתהליך השיקום המתמשך, ההצלחה היא כבירה, אין גוף ממלכתי שמוביל את השיח בחברה, אין גוף, עכשיו לגבי מה ש - - -
היו"ר רם שפע
¶
לא, להיפך אני לא יודע אם אתה יודע אבל אני מרגיש שאני יכול לקום וללכת, אדוני אומר מילה במילה דברים שאני אומר פה כל דיון, רגע, בדיוק אני רוצה להגיד, יש פה גם סתירה על המילה - - -
חיליק מגנוס
¶
אני אענה לך, אבל אני רוצה לסיים ברשותך, בעניין כבוד אז תרשי לי לסיים. הנושא שהעלתה נציגה של מועצת התלמידים אז הנושא הוא חשוב מאוד ואני העליתי את זה בשעתו בפני הרשות הלאומית למניעה של סמים ואלכוהול וקראתי לזה "מועצת גדולי תורה" במירכאות כפולות, חבר'ה אנחנו צריכים לתת בידי הצעירים את השיח הציבורי ואת הניהול של הדבר הזה, הם יקימו מועצות של 'גדולי תורה' שאנחנו ננחה אותם לבסס אותם על מידע אמיתי ולא רכילותי של שיווק ואז ניתן להם לפעול בקרב הצעירים, כשאתה ואני באים אל צעירים בני 16-18 ומדברים איתם אני בגיל של הסבא שלהם, לא של האבא שלהם, זה לא עובד גם כמה שאני נחמד ואני מכיר את העניין, צריך להביא את זה של פנים אל פנים, צריך לפתח שיח פתוח בנושא הזה על בסיס אמיתי, על מציאות אמיתית. המציאות היא גברתי לשאלתך, שיש סמים בכל מקום אז להגיד שאסור לטפל בזה, כי החוק לא מרשה זה אבסורד באמת, אבל - - -
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני ממש לא אמרתי את זה, חיליק אתה לוקח אותי למקומות שאני בכלל לא, אבל אני חייבת פה רגע לומר משהו, אני חושבת שב-99 אחוז מהדברים שאמרת אני מסכימה, בסדר?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, לא, לא, שנייה, אני רק אבהיר, בין האמירה ואפילו כתבתי לעצמי, לשבת ולדבר איתך אחר כך, כי שוב, בסדר?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רק רוצה לשאול שאלות והשאלה שאמרת היא, תעשו לגליזציה, לא תעשו לגליזציה, זה לא העניין, העניין הוא גידור, נכון? הבנתי את המשפט? אז למה אתה מתכוון גידור? איך אתה עושה גידור? אני רוצה פשוט להבין למה אתה מתכוון ואחר כך אני אשאל לגבי הרשות.
היו"ר רם שפע
¶
לא, אז שלוש שעות אין פה, אבל אתה יכול להוסיף בתשובתך ותחבר את זה לסיפור המצד אחד שיח על צורך בגידור ובלגליזציה ומצד שני להקים מחדש את הרשות למלחמה בסמים, כי זה לא בדיוק מתכתב.
חיליק מגנוס
¶
זה תפקידה של הרשות המרכזית הלאומית שתנהל את הנושא המאוד מאוד חשוב הזה שהוא נושא תרבותי, כי יש לו השלכות על כל תחום, על הביטחון, על הבריאות, על החוסן הציבורי, על המוסר, על הערכים, על כל נושא בחברה יש לזה השלכה על הסמים ולכן זאת צריכה להיות רשות לאומית ולא משהו מקומי ולכן הרשות הזאת צריכה לנהל את השיח הציבורי בנושא, כי שיח ציבורי פתוח הוא סף מודעות גבוה, 'אתה זוכר זה כביש דו סטרי', כן, ובלי לספר לך שזה מסוכן ושאתה תיהרג ואתה תתגלגל ואז זה יכנס לך בראש המוט וזה, זה רק אומר לך, 'כביש דו סטרי, כן', זה הכול, אתה לבד עושה את התהליך, עכשיו כדי לעשות את התהליך הזה צריך רשות רצינית עם אמצעים, הרשות הזאת תרכז לא רק את היכולות, את הידע, גם את האמצעים ותנחה מלמעלה במה שקורה והיא תדאג למוסר, לערכים, לחוסן ולביטחון שלי ושלך.
היו"ר רם שפע
¶
אין בעיה, אבל אנחנו פה בבית המחוקקים והרשות הזאת תעשה את מה שהמחוקק יגיד לה, או הממשלה, השאלה היא מה ספציפית דעתך ותיכף נשמע עוד דעות, מה לדעתך צריך לעשות, כי בין להילחם בסמים ובין לייצר לגליזציה, אפשר לעשות את זה ביחד, אבל זה גם יכול להיות בתהליכים נפרדים, זה מה שרציתי לשאול אותך.
חיליק מגנוס
¶
הגידור הזה צריכה לשבת וועדה ולקבוע את הכללים לשימוש בסמים, לשימוש בסמים לא בהתעלמות מהמצב, אלא באישרור המצב כדי להביא בדיוק למה שהגברת אמרה ואני מסכים איתה במאה אחוזים, למזעור נזקים טוטלי, לשמור על חוסננו, על בריאותנו, על ביטחוננו, על ערכינו, על תרבותנו וזה הכול. עכשיו תשמע, יש הרבה דברים ב"זה", סמים זה דומה למין, אתה יודע הדברים משתנים על פי מקום, תרבות ואירוע וזה הכול כשאתה חי עם אשתך בחדרי חדרים ומתנה אהבים, הכול על הכיף פק, אם תעשה את אותה פעולה על המדרכה זה יזכה לגנאי גדול וזה אותה פעולה, זה נושא שגידור תרבותי, ערכי, חברתי ואת זה אנחנו צריכים לעשות ולבנות לאט לאט יחד עם אותה רשות, זה לא ייקרה אם כל אחד מאיתנו בפינה שלו יעסוק ב - - -
היו"ר רם שפע
¶
אבל אני מחדד רגע את הוויכוח ולא התכוונתי שעל זה נדבר היום, אבל רגע ותענה בתשובה פשוטה, לדעתך האישית, הדיון הקבוע פה ביננו ובין הרבה אנשים בכלל יש תפיסה גדולה על שאלת הקנאביס, רובם מבינים שזה קורה בכל מקום, עכשיו השאלה היא האם העמדה שצריך לגליזציה כדי לגדר, כדי לדבר עם בני הנוער על זה, זאת המציאות? או להגיד אסור שזה ייקרה, כי זה יגרום לשימוש יותר גבוה? מה דעתך?
חיליק מגנוס
¶
אני לדעתי חד משמעית בואו נעשה לגליזציה ונבנה על גידור מסודר, אין לעשן במסעדה, אין לעשן במקום ציבורי, עשו גידור לטבק, אתה מבין, אפשר לעשות את זה לקנאביס.
הדר אליהו
¶
בוקר טוב, הדר אליהו, מרכז השילטון המקומי, אני אחראית על תחום נוער וצעירים. האמת היא שאני מרגישה מאוד בבית פה, זה מאוד כיף כל החברים והעמיתים שלי, חברים חשובים, כן. אני אומר לכם ככה, אני אין לי שום סמכות וידע לדבר על לגליזציה, אני כן רוצה לומר כך, הקיץ הוא תיכף ממש מתחיל ואני רוצה להיות מאוד פרקטית לעכשיו, נכון לעכשיו אסור להשתמש בסמים במדינת ישראל, לפי התפיסה המקצועית שלי, נכון לעכשיו, אני לא נכנסת לדברים המדהימים שאמרת, אנחנו צריכים לפעול באופן כזה שיהיו מספיק אנשים משמעותיים לבני הנוער בשטח מבוקר עד בוקר, כפי שאמרה ארבל, צריכה להיות פעילות גם בלילה וזה האתגר הגדול והוא אתגר גדול גם של הרשויות המקומיות, כי אם נתייחס רגע לפרויקט "חופים" שהוא פרויקט מדהים, הוא בשבע רשויות והוא נותן שירות בעיקר לנוער מבחוץ, אבל גם לנוער מבפנים.
הדר אליהו
¶
והוא גם נורא הצליח כי באמת יש פה סינרגיה של ארבעה משרדים יחד עם הרשות המקומית שמכירה את הדופק שלה, את הצרכים, את הייחודיות, את המקומות הפיסיים שמאתגרים אותה, אוקי, ליד המועדון ההוא, ליד החוף הזה, אני חושבת שהסינרגיה הזו וצריך ללמוד מזה עבודה בשותפויות היא הדבר נקודה, אבל האתגר הוא שיש 154 רשויות במדינת ישראל, אז מה קורה בכל השאר? במקום הזה אנחנו שוב לצערי הרב נפגשים בפערים בין הרשויות המקומיות ביכולות האובייקטיביות שלהם, במשאבים האובייקטיבים שלהם, כי בסופו בסופו של דבר ותיכף רותי תדבר על זה, רותי היא שותפת אמת, אבל זה לא נשמע לי טוב בעברית, היא גם חברה ואנחנו עובדות יד ביד, חלילה, השלטון המקומי ומשרד החינוך בכלל, בוודאי בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בבסיס התקציב מדובר בארבעה מיליון ₪ ל- 254 רשויות פחות שבע - - -
הדר אליהו
¶
סליחה, בקיץ, אפס, יצאתי לרג'ית עם משרד החינוך, אפס בבסיס התקציב, אוקי, עכשיו יש תקציב לתקנה שאוספים מכל דכפין ומתפללים שעד הקיץ נגיע ל-11 מיליון המיוחלים, כפי הנראה זה ייקרה היום, אוקי, ה"קול קורא" מתעכב גם בגללנו, בגלל כל מיני עניינים משפטיים ובטיחותיים, שככה במחילה מכבוד המשרד אני אל אגיד מה עשו, אבל לא חשוב, מה שחשוב שבתקווה שה-'קול קורא' הזה ייצא היום. אז בואו נדבר על 11 מיליון ₪ שמחולקים ל-254 רשויות פחות שבע, עכשיו כולנו מבינים שזה סכומים מגוחכים שבסופו של דבר משאירים את מרבית הרשויות במדינת ישראל פשוט שנשענות על היכולת הכלכלית שלהם לתת מענה ראוי, כפי שמבקשת ארבל ובצדק, מבוקר עד בוקר, לבני הנוער, בכל מיני פעילויות, בין היתר פעילויות הסברה, מניעה וסתם שיהיו חבר'ה צעירים שיסתובבו ביניהם ויהיו להם כתובת למקרה שמישהו עישן משהו והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו עכשיו, אוקי ואני חושבת שזה האתגר הגדול, כי בסוף בסוף האנשים בשטח מתמודדים עם המורכבות שבני הנוער נמצאים בה בכלל, בוודאי בעת הזו שכולנו חווים, כולנו גם כאנשים מבוגרים יותר, את ההשפעות של הקורונה על החיים האישיים שלנו, על המעגלים החברתיים שלנו אז בוודאי ובוודאי בני הנוער.
עכשיו אני יודעת לא הכול כסף, חד משמעי, לא הכול כסף יש פה עניין של מחויבות ומסירות ויש אנשים שעובדים גם בתנועות הנוער, יושב פה שלומי מארגוני הנוער, שלומי קסטרו, מנכ"ל ארגוני הנוער עושים עבודה מדהימה עם הרשויות המקומיות, אבל בסוף בסוף כוח האדם הוא מאוד מאוד קטן שיכול בסוף להושיט יד לנער שזקוק לעזרה. אנחנו כמובן נמשיך ונעשה את מה שאנחנו יכולים במסגרת היכולות האובייקטיביות שלנו, אם זה מספיק? אני אומרת הכי אמיתי, זה לא מספיק, זה לא מספיק, גם הרשויות המקומיות עצמן יכולות עוד יותר, נכון, עכשיו המציאות היא גם שכל הזמן משטים עוד ועוד דברים וזה חובה וזה לא חובה, אתם יודעים זה לא חובה, זה חינוך בלתי פורמי, לא פורמלי כזה, שלילי כזה, לא חובה והדבר הזה כל הזמן לא נורא אז בסדר, חשוב, סליחה, אני חייבת חמש מתמטיקה, זה חשוב ולי יש תבינו אני לא זה, אבל באמת.
הדר אליהו
¶
חס וחלילה אין לי שום דבר נגד, מי שמכיר אותי יודע שאני גם מורה לביולוגיה ופיסיקה, אני מאוד חזק בתחום המדעים, אבל זה קשקוש, בחיי שזה קשקוש, בסוף בסוף, כמו שארבל אומרת, פשוט תעזרו לנו להיות, להיות אנחנו לפעמים גם לפגוש את עצמנו ואיך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה ולדבר הזה בסוף צריך כוח אדם איכותי, מחויב ועבודה של כל המשרדים יחד עם הרשויות ולראיה תוכנית "חופים", הלוואי ובכלל היה לנו חופים, חוף ישראל.
קרן רוט איטח
¶
אבל חבר הכנסת, אני מזכירה לך שזה משהו שהוא לא מתאים לכל מקום, למשל הייתה תוכנית בעכו והיא פעלה שנתיים בעכו - - -
עדי פז
¶
תוכנית "חופים" באמת לא מתאימה לכל מקום, היא מיועדת למקומות שהם אבן שואבת לנערים מבחוץ, משרד הרווחה מתקצב גם לאורך השנה, זאת אומרת 12 חודשים בשנה, מדריכים שמסתובבים ברחובות, מדריכי איתור, ניידות נוער, עו"ס רחוב, גם קידום נוער מוציאים, משרד החינוך מוציא.
עדי פז
¶
אין לי כאן מולי את המספרים אני יכולה להגיד, כרגע קיבלנו עוד שני מיליון שקלים תוספת של תקציב קואליציוני לשנה הזו, הפצנו לכל הרשויות.
הדר אליהו
¶
אני מציעה להסתכל על זה ככה, בסדר, ברשות מסוימת יש איקס תלמידים שלומדים בתוך הרשות, ברוב המוחלט של הרשויות המקומיות, בשעה שתיים-שלוש נגיד מסתיים יום הלימודים, מתחילה מערכת החינוך הבלתי פורמלית, ברוב הרשויות המקומיות מספר התלמידים במערכת החינוך הבלתי פורמלי יותר גבוה, כי יש את אלה שלומדים במוסדות הדתיים מחוץ לרשות המקומית, חינוך מיוחד ויש מנהל המערכת הזו, מנהל מחלקת הנוער ברשות המקומית, שבמקום לנהל איקס הוא צריך לנהל איקס פלוס ווי עם אפס תקציבים מהמדינה, אני אאסוף את זה אני אגיע בממוצע 100 אלף ₪, אז זה האתגר.
רותי קליין
¶
רותי קליין, מנהל חברה ונוער, אני אחראית על התחום של המנהל למחלקות נוער במנהל, תחום של מחלקות הנוער באופן כללי, ה"קולות הקוראים", תוכניות, כולל "הדרך החדשה" של יוצאי אתיופיה ומנהיגות הנוער שמנוהלת דרך הרשות. אני רוצה להתחיל ככה במשהו כללי ואז אני אתייחס ברשותכם. מחלקות הנוער פועלות בכל ימות השנה, אבל אם אנחנו מסתכלים לא רק על חופשת הקיץ, אלא כלל ימי החופשה שזה אומר סופי שבוע, חגים וכל מכלול ימי החופשה המאוד ארוכים במדינת ישראל פועלים באופן מלא למתן מענים, לא רק של הסברה וכו', אלא של עשה טוב, זה אומר הרבה מאוד תוכניות של התנדבות, של מעורבות קהילתית, של יזמות, של כל דרך אפשרית למלא מצד אחד בתוכן ערכי ומשמעותי, מצד שני גם להביא את בני הנוער לדבר הזה צריך בשביל זה פנאי ערכי מצד אחד, אבל גם מאוד חוויתי מהצד השני ולכן הרבה הופעות, כיתות אומן וכו'.
במהלך השנתיים של הקורונה אנחנו ככה למדנו שיעור והשיעור הכי גדול שלמדנו היה להפסיק לרכז את הפעילות במתחמים שהרשות קובעת, אלא להביא לשכונות, להגיע אל בני הנוער למתחמים קטנים יותר, לעשייה קרובה יותר, את אותם תכנים בדיוק, לא תכנים שהם תכנים שמסתכלים אחרת, אלא בדיוק את אותם תכנים במתחמים שקרובים לבית, כשהפועל היוצא מזה כמובן זה עבודת איתור זה אומר שנעשית הרבה מאוד עבודה של יישוג מהמילה המכובדת זה יישוג - - -
רותי קליין
¶
כאילו צריך להזדקף כשאומרים את זה, סתם, אני צוחקת ובתוך הדבר הזה שיננו גם את עולם ההכשרות לעובדי הנוער והכנסנו תהליכים שלמים, שאלתם איך מדריך נוער יודע פתאום לעשות את זה, הוא בכלל מטפל במועצת התלמידים, בתחומים אחרים, בהכנה לצה"ל, אז ממש נכנסנו לרמות של הכשרות עומק בנושא הזה, בליווי של הרווחה ברשות, בליווי של הביטחון הקהילתי ברשות, אני יודעת שלא כולם אוהבים את המחלקה הזאת, אבל היא מחלקה חשובה ברשות, היא מחלקה שנמצאת שם ושיתופי הפעולה הם מאוד מאוד חזקים אז זה לטובת מה קורה היום, זה בהגדרת עבודת הקיץ זה ליבת השיח והעשייה. בהרבה רשויות בשנתיים האחרונות אנחנו רואים "חופים" רשותי, מה זה אומר? קחו את חולון נניח, חולון גילתה שתפיסת חופים עושה טוב לנוער טבריה, לנוער ירושלים, לנוער אילת, לנוער צפת ולכן פתחה מתחם חופים אצלה, בת ים פתחה מתחם חופים אצלה לנוער שלה ומה שהיא עושה היא פשוט מנהלת את אותה תפיסת עולם בדיוק, מכוחותיה, ביכולותיה, עם אותה שפה, זה אומר מתחם פתוח, פופים, מחצלות, כל מיני כאלה, הופעות של בני נוער, אווירה טובה מצד אחד, מצד שני יש אנשים שיודעים להתייחס למורכבויות, יש אנשים שנמצאים שם, אני רוצה להגיד שזה יושב על נושא של התוכנית - - -
רותי קליין
¶
זהו ירושלים, צפת, התוכנית "חופים" גם נקראת ככה, אבל זה קורה ביותר ויותר רשויות כולל מועצות אזוריות האמת, שזה הפתיע אותנו, אבל כולל מועצות אזוריות שפותחות מתחם כללי והחבר'ה מגיעים אליהם, מגיעים למתחם הזה באופן די רציף ואנחנו מאוד מאוד מעודדים את זה כחלק מהתוכנית קיץ. אני רוצה להגיד שזה יושב על תוכנית, הבסיס של זה יושב על תוכנית "להבה" ברשויות, אני בשתי מילים אסביר מה זה התוכנית הזאת ולמה אנחנו רוצים להגדיל אותה.
רותי קליין
¶
"להבה", זה אני מתנצלת זה הרבה לפני, "להבה" זה למען בני הנוער במרחב הכפרי, זה בעצם שיתוף פעולה בין מחלקות הנוער לבין הרווחה, יושב עו"ס נוער בתוך מחלקת הנוער והוא חלק מהתוכנית של בני נוער בסיכון משולבים בתוך התוכניות הכלליות, על כל מה שזה אומר עם ליווי צמוד, זה קורה במועצות האזוריות, לא בהרבה מועצות אזוריות, לדעתי 24 מועצות אזוריות לדעתי, אם אני זוכרת נכון.
רותי קליין
¶
נכון, עכשיו מה שקורה לנו זה שזה קצת לא ברור לנו איך זה ימשיך עם המערכת גפן החדשה וכו', אבל אנחנו מעודדים את זה שהתפיסה הזאת תיהפך להיות בכל הרשויות בארץ, כולל העירוניות, שבעצם עו"ס נוער שהוא מצד אחד מהרווחה, אבל מצד שני אין לו טייטל רווחה מעל הראש, אלא הוא עם טייטל מחלקת נוער והסיבה לזה היא כי יש עדיין בני נוער שטייטל הרווחה עושה להם לא טוב, עושה לא טוב למשפחה שלהם, מרגיש להם אני רשום, אנחנו משפחה מוכרת רווחה, אנחנו לא רוצים וכשזה יושב במחלקת הנוער זה מוריד חששות ואנחנו מאמינים שזה משהו שצריך להיכנס לכל הרשויות בארץ, הכנסנו את זה כתוכנית מאושרת, הלוואי ורשויות יתייחסו לזה וייקחו את זה בגפן, אבל הכול הפך להיות משהו מאוד מאוד פתוח ושוב מה שאמרת לגבי יש הרבה אנשים, יש עובדי קידום נוער, יש אני חושבת שתפיסת "חופים", כמו גם תפיסת "להבה" ואני חושבת שזה צריך להיות תפיסת העולם שלנו.
כשאנחנו מדברים על הרשות אנחנו לא מתעסקים במי נמצא תחת איזה מחלקה, יש כוחות בשטח ויש הרבה כוחות בשטח וכשאנחנו נפסיק להגיד במחלקה הזאת יש רק כך וכך, בתחום הזה יש רק כך וכך ונתחיל להתייחס אל כלל הדברים הקיימים בשטח, לדוגמא "מחוברים" בהרבה מאוד מהרשויות נמצא בשיתוף עם מחלקות הנוער, מועדוני קידום נוער, ככול שאנחנו ניראה מתוקף החוק מאוד פשוט, מנהל מחלקת הנוער מתכלל את פעילות החינוך הבלתי פורמלי ברשות, צריך לנקז בסוף לתכלל את הדבר הזה ולתת את המענים, יותר מידי אנשים לדעתי "רוקדים על אותה חתונה", צריך לתת איזשהו מענה בראייה רשותית, בשולחן עגול רשותי קבוע ויציב ואני לא יודעת עד כמה, שוב, התקציב מביש 11 מיליון שצריך לרדוף אחריהם כל שנה, לא פשוט בכלל, זה לא תקציב קיים.
רותי קליין
¶
של הפעילות קיץ, שמגיעים ב"קול קורא" לרשויות, עכשיו ייכנס לתוך הגפן ואז זה כן יוגדר כסכום קבוע.
רותי קליין
¶
אז אני אומרת זה יושב בזה שחיים ביבס דואג לזה שכל שנה יהיה 11 מיליון, בבסיס תקציב יושב ארבעה מיליון לכל שנת הלימודים, לכל פעילות החינוך הבלתי פורמלי בארץ, סה-טו, זה מה יש.
היו"ר רם שפע
¶
טוב זה נושא רחב, מי כמו שלומי קסטרו מכיר אותו, אבל כן גם בתקציב האחרון הגדלנו את בסיסי התקציב של חלק מהמערכים הבלתי פורמליים, פחות בהקשר של הקיץ, אבל לארגוני נוער, לתנועות נוער להמון המון גופים, זה היה אחד המאבקים שאני הייתי מעורב בו מאוד עם הרבה אחרים, אבל הדרך מאוד ארוכה וגם שגן שרת החינוך, הוא מאוד עסוק בזה ואנחנו גם אז יש פה - - -
היו"ר רם שפע
¶
אני מכיר אנחנו איתם שעות רבות, לא אני רק אומר חשוב לי גם שזה יאמר גם פה, המערכת הבלתי פורמלית היא בזרקור אדיר, גם בתוך הכנסת, גם בממשלה, אינשאללה נעביר בקרוב תקציב, בטוח שיש שם שינוי משמעותי. תגידי למיכל שתעזור לנו פה בקטע של התקציב, בסדר, רק נעביר תקציב.
רותי קליין
¶
משפט חשוב לגבי תנועות וארגוני הנוער, אחת המשימות הגדולות של מחלקות הנוער בארץ היא להגדיל את מספר המשתתפים בתנועות וארגוני הנוער וזה עבודה ביחד משולבת, אין כאן לא תחרות ולא שום דבר שדומה לזה, כמו ש - - -
רותי קליין
¶
כמו שתפיסת התנועות והארגונים שאורך החיים התנועתי הוא המניעה זה הסיפור, אורך החיים החברתי, קהילתי, זאת המניעה האמיתית, לדבר מניעה זה לא מספיק, לעשות עבודה חינוכית זה הסיפור.
שלומי קסטרו
¶
שלום לכולם, שלומי קסטרו, אני מנהל את מועצת ארגוני הנוער, ארגון הגג של ארגוני הנוער בישראל וביחס לדברים שנאמרו כאן אני אגיד ראשית בנתונים, אנחנו יודעים שבמדינת ישראל יש כ-106 ימי חופשה שזה המון המון באופן יחסי ובעצם אלו הימים שבהם כשאתה מריץ את הכותרת פשוט ביחס לחופש הגדול, אבל באופן כללי הרבה מהעיסוק שאנחנו עוסקים בו ביחס לחופשים ויש הרבה חופשים שבהם בעצם אנחנו בתנועות בארגוני הנוער, במחלקות הנוער פוגשים את הילדים ובני הנוער, ביחס לקיץ הקרוב כחצי מיליון ילדים ובני נוער יצאו למפעלי הקיץ, מפעלי הקיץ קרי, מחנות, טיולים, חד-יומיים, דו-יומיים, סמינרים, סמינרי הדרכה למיניהם ומה שנקרא קייטנות, זה נשמע מספר גדול, זה מעט מכיוון שצריך להגיד את האמת, הרוב יצאו לבין יומיים לשלושה, זאת אומרת זה המספרים, כלומר רובם לא יהיו איתנו רוב השנה וזה נתון שצריך לשים אותו, אני חושב ובאופן כללי מדינת ישראל היא מדינת ילדים, מדובר על פחות מ-30 אחוז מהילדים ובני הנוער שניגע בהם ולכן זה מספרים נמוכים, אנחנו לא צריכים להיות מאושרים בהם ועם זאת מן הסתם בשנה הזאתי, אנחנו מדברים על סדר גודל של 30-40% יציאה מוגדלת בגלל שסיימנו את שנת הקורונה ויש - - -
שלומי קסטרו
¶
רוב קהל היעד הם אותם חניכים שנמצאים איתנו במהלך השנה עצמה, זאת אומרת מעט מאוד ילדים שלא היו במהלך השנה ייצאו בסוף לפעילות במחנה הקיץ. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לקבוע יעד בהקשר הזה, לנו, אגב של גדילה בלפחות עוד 200 אלף ילדים ובני נוער שייצאו לבין שלושה לשישה ימים במהלך הקיץ לפעילות. אני אגיד על מפעלי הקיץ, מפעלי הקיץ זה לא, זאת אומרת בהם לאמירתך, א' הקו הנורמטיבי והחוקי שלנו מאוד ברור שמה, גם אם תהיה לגליזציה, גם אם לא תהיה, אין סמים, אין אלכוהול, זה לא אומר שאנחנו לא מתמודדים עם אירועים כאלו, אנחנו לא, אבל - - -
שלומי קסטרו
¶
גם במפעל עצמו ואני אתייחס לזה, אבל ככלל אנחנו מדברים על מסגרת נורמטיבית, ערכית שבה זה אסור, כלומר אנחנו מונעים, מנסים למנוע ככול שאנחנו יכולים התנהגות שכזאת שיכולה להשפיע ומן הסתם יש גם צוות שמתחזק את הדבר הזה ומנסה כמובן למנוע את זה וגם בשלבי ההכנה והיציאה לדבר הזה וכמובן ההתעסקות, זאת אומרת כל הזמן אתה מספק משמעות והתעסקות. בהקשר של ההתמודדות במהלך השנה האחרונה הקמנו קהילה פסיכו-סוציאלית, בעצם מערך פסיכולוגים בארגוני הנוער, ברוב ארגוני הנוער יש כבר מחלקות פסיכולוגיה ובעצם אגדנו אותם, עשינו קורס ביחד עם מכון חרוב, שאנחנו מקווים שנראה את התוצאות כשנתמודד עם זה, כי אנחנו בהנחת עבודה שבטח שאתה מתמודד עם זה, אנחנו נתמודד עם זה, נתמודד עם מצוקות רגשיות, עם שימוש, עם כל מיני התנהגויות סיכון שיהיו שמה, אנחנו מאמינים שהשילוב הזה של מערכים פסיכוסוציאליים שמוקמים בארגוני הנוער יכולים מאוד מאוד לסייע, רובם לא פוגשים את הילדים, הם פוגשים את הצוותים, עם זאת במחנות הגדולים ואתם מוזמנים להגיע אתם תראו שהוקם ליד המרפאה מדור פרט, שזה המדור אנחנו נתקלנו בתופעה יוצאת דופן אחרי הקורונה של חרדות חברתיות, ילדים יורדים מהאוטובוס וחוזרים לאוטובוס ואז רוב הזמן היית אומר להם לכו למרפאה, בשנה האחרונה הזאתי כמעט רוב הילדים ילכו למה שנקרא מדור פרט, מתוחזק על ידי עובדים סוציאליים, עובדות סוציאליות, בדרך כלל מתנדבים לצערנו, אבל שיוכלו לתת מענה שהוא מענה ראשוני, כמובן בסוף הילד אומר 'אני רוצה רוצה' ומחבק את העץ, יעלה וייסע הביתה, אבל הרעיון הוא להיות שם.
דבר שני שאני רוצה להסב את תשומת ליבנו בקיץ הזה שבו אנחנו נכנסים לעולם הזה ברשת, בעצם הנוער יהיה נוכח ברשת, כהזדמנות גם בעייני, זאת אומרת בעיננו אנחנו רואים יותר ויותר הזדמנות בכך שהנוער משתף במצוקות גלויות, אני לא מדבר, מצוקות קלות ברשת שככול שאנחנו ניתן להם מענה ואנחנו מנסים, יש לנו איזה פרויקט בדבר הזה מאוד מעניין שאנחנו יושבים עליו עם משרד המשפטים, אם נצליח לקדם אותו, יש לנו הזדמנות לתת מענים למצוקות גלויות שכאלו ואולי למנוע אחרי זה התנהגויות סיכוניות שיובילו לשימוש כך וכך והדבר האחרון שאני רוצה לגעת בו, הוא נגע הרבה ברוב התוכניות, אנחנו אמנם לא מתחרים, אבל כוח האדם, אני מצהיר כאן, אומר את זה בכל מקום, יש לנו אתגר מאוד מאוד גדול בכוח האדם שעובד עם נוער, אין מספיק ואנחנו בקפלים, אגב המדריך נוער שלה יהיה רכז במפעלי הקיץ שלי, שיעבוד אחרי זה ב"חופים" וכו', אנחנו באתגר עצום בתוך האירוע הזה, חבר הכנסת שפע מכיר את זה, בשיח על עבודה מועדפת, ובשיח אחר, אבל זה מאמץ לאומי שצריך להתכנס אליו כדי שיהיה לנו בסוף בוגרים, או בוגרות משמעותיות שיוכלו לסייע.
היו"ר רם שפע
¶
כרגיל החכמת, תודה רבה, הזכרת לי רגע שאנחנו בקיצור יש תיכף תקציב, אני כל הזמן נדרך לעוד דברים שאנחנו צריכים לעשות בו, בבקשה, עדי נעמת מהמועצה לשלום הילד.
עדי נעמת
¶
תודה, באמת הדיון הזה מאוד חשוב, אחרי השנתיים המורכבות שעברו על ילדים ונוער, אנחנו בחודש האחרון נפגשנו עם בני ובנות הנוער שהשתתפו בהליך היוועצות שגם דיברנו עליו לאורך המושב הקודם ודיברנו איתם בעצם זה היה מפגש מסכם את התוצרים של מה שהם העלו בכל החודשים האלה ונורא עניין אותנו גם לשמוע איך הם חווים את הדברים עכשיו וממה שעלה מהם הם עדיין חווים את ההשלכות הרגשיות, החברתיות, הלימודיות, הם גם הדגישו לנו שהדברים מאוד שלובים זה בזה עבורם ואם אנחנו מדברים שוב גם זה עלה פה על ההשלכות הרגשיות אז כן העלייה בחרדות, במתחים, בסטרס.
ואני רוצה להתחבר מפה לדברים הראשונים שארבל אמרה אותם וזה דברים שגם עלו מבני ובנות הנוער בפרלמנט הנוער, שהצרכים, אחד הצרכים הכי משמעותיים וחשובים להם כעת, זה באמת הפנאי המשמעותי, הרחבת הפעילויות, הזדמנויות להיות ביחד ולהתחבר ובמובן הזה הפנאי שאנחנו מדברים עליו הוא יכול להיות בדמות של מפגשים של נוער, אם זה בתנועות, אבל גם כן צריך להבין שיש צורך בתחליפים, אם זה בהרחבת הפנאי בספורט, אם זה באמת אמנות שעלה וכרגע באמת לקראת התקופה הזאתי יש חשיבות עצומה על הרחבת המענים האלה, לפתוח מרכזי נוער וגם לפתוח יחד את המגרשי ספורט עד שעות באמת מאוחרות עם תאורה כמו שצריך ובנוסף שיהיה מקומות מונגשים לנוער לסיוע ועוד היבט שאני אשמח לעלות שצפוי בעצם בתקופה הזאתי גם שבני ובנות נוער ישתלבו יותר ויותר בעבודות במהלך תקופת הקיץ וגם זה היבט שצריך לקחת.
אני אגיד עוד דבר נוסף שחשוב להעלות זה גם עבודת הנוער בקיץ, היה על זה דיון לא מזמן בנושא הזה, צפויים להשתלב יותר ויותר בני נוער בעבודות השונות, לא מזמן התקיים על זה דיון והוצפו בו גם ההפרות השונות שקשורות לזכויות עבודה של בני ובנות נוער ואנחנו יודעים שרובם גם לא ממש נאכפות אז גם בהקשר הזה יש צורך לשלב ידיים, לעלות את המודעות לזכויות שלהם, גם בקרב מעסיקים, גם בהגברת הפיקוח ואני גם מאד מתחברת לדברים שאתה אמרת לעניין הרשת ואנחנו יודעים שמבלים שם שעות על גבי שעות אז זו גם באמת הזדמנות להושיט שם את היד. תודה רבה.
היו"ר רם שפע
¶
זה נקודה שלא ממש נגענו בה למרות שהיא כתובה לי פה בדגש, כהכנה לדיון הוא רחב, אולי באמת זה דיון בפני עצמו.
רותי קליין
¶
כמה דברים שחשוב לי לציין שהם בהתפתחות, אחד מגרשים מוארים לאישורי ראש עיר להארכת עד שעות וכו' - - -
רותי קליין
¶
מאושר ברוב המוחלט של הרשויות, מגרשים מוארים עד שעות המאוחרות, מגרשים מוקצים שרחוקים מבתים ומאפשרים, מגרשים מוארים ברוב הרשויות זה אחד ושתיים, הרבה מאוד הכשרות מקצועיות, כלומר נפתחים הרבה מאוד קורסים של בניית אפליקציות, כל מיני כאלה לבני נוער במחירים מסובסדים על ידי הרשות, לטובת העלאת פתיחת עוד תחומי וערוצי עניין, דיברת על עבודה, בניית ציפורניים לבנות, כל מיני קשקושים כאלה שעשו טוב, הילדים צמאים, צמאים.
היו"ר רם שפע
¶
חלילה, חלילה. אוקי, בסדר גמור, מישהו מנציגי המשטרה אני אשמח שתתייחסו גם, בכל זאת יש לכם חלק, אמנם בקצה, אבל הוא חשוב מאוד. כל מי שלא דיבר אני מבטיח שעכשיו אני אעשה סבב לזכויות דיבור.
הוד לוי
¶
קודם כל אני שמח על עצם קיום הדיון הזה, אני חושב שהוא חשוב בטח בעת הזו שאנחנו לקראת יציאה לחופשת הקיץ. אני אגיד רק משהו דיונים שכאלה רק שכולם ידעו אז כמעט כל מפקד תחנה, אני עד לפני כחצי שנה הייתי מפקד תחנה של אחראי על שבע רשויות אז אני אומר שדיון כזה מתקיים בשגרה, יחד עם ראשי הרשויות, יחד עם המנכ"לים, לבחינה כיצד אנחנו נערכים לקראת הקיץ, בכל מקום שבו אין אחד שמוביל ונאמר קודם לכן שאין אחד שמוביל אז תמיד המשטרה לוקחת את המושכות ומובילה בסופו של דבר, אני חושב שבמקום שבו אומרים כבר נאמר בטלה מביאה לידי שעמום, שעמום מביא לידי חטא ואנחנו התפקיד של כולנו פה זה באיזשהו מקום לייצר אלטרנטיבות לאותם בני נוער שמסתובבים. אני יכול לבוא ולומר שלשלטון המקומי, הייתה פה הדר קודם לכן והיא יצאה, לדעתי קצת לפני הזמן, כי לה יש את המשקל הרב ביותר בעשייה ואני אומר את זה כאחד שהרבה מאוד שנים הייתי בשטח במקום שבו יש רשות, מנכ"ל שמובילים פעילות, דיברה על זה קודם לכן על להשאיר מגרשים פתוחים, לא צריך הרבה תקציבים, בסופו של דבר במקום שבו אתה מייצר מסגרת אלטרנטיבה לבני נוער שלא יסתובבו וייצרו וונדליזם, אז אנחנו כמשטרה העבודה שלנו תהיה הרבה יותר פשוטה.
אני אגיד כמה דברים לגבי העשייה של המשטרה, אז אנחנו מפעילים בשגרה שתי תוכניות ביחד עם משרד החינוך ומשרד הרווחה של מיל"ה ו"שחקים", תיכף אם תירצו גם תוכל לירון להרחיב, לירון היא ממדור הנוער אצלנו והתוכניות האלה גם פועלות במהלך הקיץ, המטרה היא באמת מיל"ה מדברת על בני נוער שזה תוכנית מניעתית חברתית שהמטרה היא לקחת בני נוער שהייתה להם אינטראקציה שלילית עם המשטרה ולראות איך אנחנו משלבים אותם בחברה בצורה הטובה ביותר ו"שחקים" זה אוכלוסייה מאוד חזקה, טובה, שאנחנו באמת לוקחים את היתרונות של אותם בני נוער והופכים אותם למדריכים, אבל תיכף אנחנו ניגע בזה. אנחנו לוקחים את אותם נערים ואמרתי קודם לכן שלא צריך הרבה מאוד תקציבים, דיברתם פה על 11 מיליון ועוד ועוד ועוד, אבל אני אומר שאפשר גם בסכומים קטנים יותר לעשות הרבה מאוד פעולות, בני נוער, "שחקים" אותם תוכנית עוברים בין מוסדות, עוברים בין בני נוער במהלך הקיץ ומייצרים את אותם אלטרנטיבות שדיברתי קודם לכן, אנחנו במהלך 2021 - - -
לירון נוי לוי
¶
קודם כל אני מצטרפת לדבריו של המפקד היקר שלי ואני רוצה להגיד תודה רבה, כי השיח הזה הוא לא מובן מאליו ואם אנחנו נקשיב לדברים ואני חושבת שהקורונה לימדה אותנו גם להקשיב והכריחה אותנו בעצם להקשיב לצרכים ולהיות יצירתיים ולצאת מהקופסא אז מדברים פה הילדה היקרה הזאתי מדברת פה על 'תנו לנו את הכלים', היא דיברה על זה שהביאו אליהם מרצים ולימדו אותם והדברים האלה וכמו שהוא אמר כאן, אנחנו יכולים לדון כאן כל כך הרבה, אבל הפתרון הוא בעצם באמת אנחנו צריכים להיות מעשיים, פרקטים, הרב שלמה קרליבך אמר שכל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו אז זה אנחנו מנסים לעשות את זה בדרכנו וכמו שאמר כאן מפקדי היקר, הרשויות המקומיות כאן זה בעצם המפתח פה למניעה שאנחנו מדברים עליה.
תוכנית מיל"ה היא תוכנית שבעצם אנחנו פועלים איתה במשך כל השנה ובעזרת השם שנצליח גם לפעול ולעשות את התוכנית מיל"ה בקיץ, מיל"ה זו תוכנית שמשטרת ישראל למען הנוער, אנחנו בתור משטרת ישראל רוצים לקרב את הנוער, המטרה שלנו הוא למנוע את העבירות, מדובר בנוער שהוא בגילאים של ה-13 עד גיל 17, זה טווח הגילאים שהם בעצם בראשית עבריינות שכל רשות מקומית, כל תחנה במשטרה ישראל יודעת מי הנוער הפוטנציאל שהוא יכול למעוד ולכן בעצם כאן אנחנו מנסים להגיע אל אותו נוער, לתת לו את הכלים, להאמין בו ולהראות לו משטרה אחרת וזה בעצם המקום שאנחנו בעצם מנסים.
הוד לוי
¶
קודם כל המפכ"ל והשר כולכם מכירים את המפכ"ל הנוכחי, הוא באמת רואה שלצד האכיפה יש גם צורך בקשר עם הקהילה בשוטף, לראייה הוא הקים את חטיבת הקהילות שאני חלק מהחטיבה, שהמטרה היא לייצר ערוצי שיח, הדברות, לזהות בעיות, קשיים, אתגרים ושם לתת להם תמיכה, בקיץ האחרון בשנת 2021 החליט המפכ"ל מבלי שהוכן לזה תקציב, הקימו אירוע עם כ-400 בני נוער מכל רחבי הארץ, בעיקר מהפריפריה, עשו את זה עם תכנים, 17 מפגשים, יש כרגע כשאנחנו מתכננים את שנת 2022 אנחנו רואים שלזה סכום מסוים שצריך לו שזה 720 אלף שקלים, אז לא תכננתי לומר את זה פה, אבל היה והעלית את זה.
הוד לוי
¶
מעולה, אז קודם כל אני חושב שאם מי מהיושבים פה ירצה אי פעם לבוא ולשמוע סקירה רחבה יותר לגבי הפרויקטים שאנחנו עושים כמשטרה אז אני חושב שזה מבורך, אבל אני אומר אנחנו גם לקראת הקיץ, גם אנחנו נערכים כחטיבה, כמשטרה בכלל, אמרתי זה נעשה בכל תחנות הקצה, 81 תחנות משטרה שמובילות ביחד עם הרשויות המקומיות, ביחד עם השותפים המלאים את העשייה הזאתי, צריך לראות מה הם הפלטפורמות הטובות ביותר בשביל, כי בסופו של דבר אמרתי, לגרום לכך שבני הנוער יהיו עסוקים, אני אומר את זה גם כהורה, גם כמפקד בשטח עד לפני כחצי שנה ובטח היום כאחד שאמור להוביל את זה ברמה הארצית. למה את מחייכת?
רותי קליין
¶
אני רוצה לתת לך דוגמא לכמה זה עובד טוב, בנתיבות בתחילת הקיץ שעבר עשו טורניר תחנת המשטרה עם בני הנוער, טורניר כדורגל לדעתי, כשהסיום היה כשהמנצחים מקבלים מאה, או לא משנה, כאילו ישבו כולם על פיצות, זה היה העלות, אבל היה בזה דבר ראשון את ההזזה מהרתיעה, את המקום הזה של לזוז מהרתיעה מהמשטרה.
רותי קליין
¶
זה היה אחד שממש דובר עליו, אבל גם המקום של וואלה זה אנשים שאני יכול להיעזר בהם, הם לא מפחידים אותי.
הוד לוי
¶
קודם כל אני אגיד שהייחודיות של מדינת ישראל זה היכולת והרצון של כולם להירתם אז אני יכול לבוא ולומר שאנחנו השנה 2022 יש לנו בסופו של תהליך היה לנו משחק כוכבים, זאת אומרת להביא את כל נערי המיל"ה מרחבי הארץ, זה תוכנית שכרגע על הפרק, יחד עם כוכבים מסוגים שונים, אני לא אעשה פה פרסום לאף אחד מהמקומות, אבל בעיר מסוימת שראש העיר הרים את הכפפה ואנחנו עושים שמה אירוע ארצי שבסופו של התהליך יהיה שותף המפכ"ל, השר לביטחון פנים - - -
היו"ר רם שפע
¶
אני מוסיף פה עוד רעיון קטן, לא יודע עם מי מכם יודע, אבל גם לכנסת יש נבחרת קט רגל ומכיוון אני אחד השחקנים בה - - -
היו"ר רם שפע
¶
לא, בסדר, לא, אני משחק כדורגל להנאתי, אבל לא בהקשר הזה, אני באמת אומר בשיא הרצינות אנחנו מחפשים כל הזמן, כחלק ממה שאנחנו רוצים לעשות עשינו עכשיו שיחקנו משחק נגד סלבריטאים למען יום המלחמה בעישון, אפרופו השיחה שלנו פה, הנה אני אומר פה בשמנו באמת, יכול להיות אחלה הזדמנות לעשות כמה משחקים בקיץ כחלק מהמפעל הזה, צחי הנגבי הקפטן היקר שלנו, אני מבטיח לך שהוא ירצה להרים את זה, בשיא הרצינות, אנחנו כאילו גם באים לנצח שיהיה ברור, אבל גם לעשות טוב. אוקי, אז אני אומר ברצינות אפשר לעשות אחלה שיתופי פעולה, סליחה, קטעתי, תמשיכו.
הוד לוי
¶
ככה אז באמת אז אמרתי יש לנו את המיל"ה בקיץ שזו תוכנית שכרגע רק תלויה בתקציב, יש לנו כמובן את קורס מדצים לחניכי "שחקים" שאנחנו גם נערכים במהלך חופשת הקיץ. אני אגיד משהו שבאמת חשוב לעשות אותו, חבר הכנסת, זה לראות איך אנחנו באמת מצליחים לרתום את ראשי הרשויות, אני אומר את זה בכל דיון שיש לי ואני אומר אני זכיתי שראשי הרשויות, גם במגזר החרדי וגם בשאר המגזרים שעבדתי איתם היו קואופרטיביים והיו בעד לסייע לנוער ולכן אני חושב שאת הדיון הזה צריך לעשות במעגלים שיחד עם ראשי הרשויות והמנכ"לים שלהם שהם בסוף אנשי הביצוע ואמרתי זה לא באמת עלויות גבוהות, זה חשיבה קצת יצירתית ומחוץ לקופסא, שבסוף יגרמו לכך שבני הנוער יהיו עסוקים ואנחנו כמשטרה אני אומר את זה על השולחן פה בכל מקום שבו אנחנו נדרש להיות, גם כשותפים, גם כמחנכים, כמסייעים, אנחנו נהיה שם לכל דבר ועניין וזהו, עד כאן.
מיטל אברהמי
¶
אז אני אגיד גם כאן מילים, גם אני מהמשטרה, מיטל אברהמי, הוד ולירון מחטיבת הקהילות, אני מחטיבת החקירות, מאגף לחקירות במודיעין, אני שייכת למדור נוער ובעצם הנוער הוא במשטרת ישראל לא נמצא תחת מטרייה אחת, יש את חטיבת הקהילות שמטפלת בנוער ויש גם אותנו במדור נוער שכמובן מטפלים בצד האכיפתי, לצד הצד המניעתי, כשדגש רב הוא ניתן בצד המניעתי.
מיטל אברהמי
¶
אז כמובן שאנחנו שותפים בפרויקט "חופים" שזה פרויקט נפלא והלוואי והיה אפשר להרחיב אותו לכל אחת מהרשויות במדינת ישראל. הפעילות שלנו במניעה והסברה מתבצעת בעצם לאורך כל השנה ולא מתמקדת דווקא בקיץ, מה שאנחנו עושים לאורך כל השנה בא לידי ביטוי גם בתוצרים של בני נוער בקיץ, כחלק מייעדי מפכ"ל כל תחנת משטרה מעבירה הרצאות בנושא מיקוד, שחלק מנושא המיקוד הם כמובן גם סמים, כשההרצאות ניתנות על פי גודל תחנה, תחנה קטנה, בינונית וגדולה ובאופן הזה הם נמדדות. יש לנו הרצאות שהם ייחודיות כהכנה לקיץ שבני נוער אנחנו מסתובבים בבתי ספר ומעבירים את ההרצאות האלה עבור בני נוער כהכנה לקיץ, כמובן שגם לנו יש תוכניות שהם תוכניות ארוכות טווח לנוער שהוא נוער עובר חוק, לנוער שהוא הנוער המאתגר בכל גזרה כדי לשנות במטרה לשנות את תמונת הפשיעה באותו אזור, אז בעצם כמו שאתם רואים המשטרה פועלת בכמה וכמה מישורים, גם שמה דגש בקיץ, אם זה על ידי חטיבת הקהילות ובכלל לאורך השנה על ידי חטיבת הקהילות ובטח גם על ידי מדור נוער, תודה.
ליהי גרסון
¶
תודה רבה, שמי ליהי גרסון, אני מנהלת תחום קהילה ומתנדבים במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105. אז אני חייבת להתחיל בכך שמדהים אותי, אנחנו עושים כמובן המניעה שלנו, המדד שלנו הוא רשת והמניעה שלנו היא לאורך כל השנה ואנחנו עושים שיתופי פעולה עם כל כך הרבה ישויות וכמעט כולם יושבים פה, משרד החינוך, רווחה, בריאות, מדור נוער של מיטל שהייתה שותפה, עדיין שותפה שלנו לפרויקט מאוד גדול של הסברה לתלמידים בבתי הספר, עדי מהמועצה לשלום הילד שעוד לא פיצחנו את השיתוף פעולה האולטימטיבי שלנו והחינוך הבלתי פורמלי, היו לנו שותפויות עם החברה למתנ"סים, אנחנו באמת מנסים להגיע לכל שותף ולכל ישות שמטפל בבני נוער ובילדים, כמו שאמרתי המנדט שלנו פגיעות ברשת אז אולי צריכה מופרזת של אלכוהול לא תהיה בדיוק הפנייה אלינו, אבל כיוון שהקשר בין המרחב הפיסי למרחב הווירטואלי מאוד הדוק אז אולי יפיצו אחרי זה תמונות של מישהי שהשתכרה ברשת, אולי בשיכרון מאלכוהול פתאום אם מישהו הצטלם באקט מיני ויפיץ את הסרטונים האלה ברשת ואז אנחנו נכנסים לתמונה.
אנחנו מטפלים בחודש ב-1000 אירועים של פגיעות של ילדים ובני נוער, רוב הפגיעות שאנחנו מטפלים בהם לצערנו הם פגיעות מיניות, הפצת תמונות מיניות, או פדופיליה, סמים זה משהו שזירה מאוד קטנה אצלנו, אבל גם היא מטופלת, זה זירה קצת יותר קשה בגלל מדיניות אי הפללה ואנשים שלא רוצים להתקשר ולהפליל את עצמם, אבל אנחנו כן רואים שהצעירים נכנסים יותר, אנחנו מטפלים בבני נוער עד גיל 18, צעירים נכנסים יותר ויותר לרשת במיוחד שהם לא במסגרות, שהם לא בבתי ספר ואנחנו שוב דרך הסברה, מניעה, הסברה להורים, אנחנו עושים המון הרצאות להורים, הרצאות במיל"ה שהוזכר פה, גם השוטרים שלנו יוצאים להרצאות שם ויש לנו פורום הורים שמייעץ לנו, שאורי פה בזום חבר מאוד פעיל בפורום שלנו.
ליהי גרסון
¶
יש לנו פורום נוער שנותן לנו את נקודת המבט של בני הנוער, הם הכינו לנו המון סרטונים כהערכות לקיץ על שיתוף תמונות ועל בריונות ברשת, מאוד מאוד פעילים וכמו שאמרתי פועלים בכל האפיקים, שיתוף פעולה מאוד משמעותי שעכשיו נמצא בבחינה אצלנו הוא עם הרשות לביטחון קהילתי ועריית אילת לקמפיין הסברה באילת.
היו"ר רם שפע
¶
אני חושב שחיליק יידע שהרשות לביטחון קהילתי קיימת, פועלת ומתרחבת, אני יודע, לא אני שמרתי לי את זה לנקודת סיום.
ליהי גרסון
¶
יש לנו תוכנית מניעה לאומית בשיתוף ביחד עם הרשות לביטחון קהילתי, תוכנית מניעה לאומית שבסופו של דבר המסרים של 105 של הגנה על ילדים ברשת יגיעו לכל רכז יישובי והוא יוכל להנחות את הילדים, או בני הנוער שהוא בא איתם במגע איך להתנהל נכון ברשת ואם נתחבר קצת למשהו שארבל אמרה, אנחנו נכון אומרים אל תשתפו סרטונים, אל תשתפו תמונות חושפניות, אבל אנחנו יודעים שזה קורה, אנחנו גם מסבירים להורים על איך ללמד את הילדים שלהם לעשות את זה נכון, אם הם ממש לא מסוגלים להימנע, כי אנחנו יודעים שהיום חיזור הוא גם נעשה היום ברשת, זוגיות יש לה הרבה ביטוי ברשת ויש דברים שהם פשוט לא יכולים, זה חלק מה - - -
היו"ר רם שפע
¶
תודה רבה, גם לא נעלמה מעיניי פה על ההבלחה של מחמאה לוועדה ולכל מי שבא, לא באמת, גם מבחינתי אני אגיד זה לא תמיד קורה שכל הגופים הרלוונטיים מגיעים לדיון ומייצרים את הממשק הזה. מיכל ביקשה לצאת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני פשוט חייבת לצאת, הוועדה לעבודה ורווחה גם קוראת לי אז אני חייבת ללכת גם לשמה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אנחנו עוברים כל הזמן מוועדה לוועדה, בכל מקרה באמת לקראת הקיץ ולמען האמת כל השנה בני הנוער צריכים להיות בראש מעניינו ואני רוצה לברך אותך רם, באמת על ההשקעה, אני מגיעה לפה ואני רואה את ההשקעה ואת החשיבה, הם תמיד נמצאים אצלך שמה בראש ואתה עושה המון למענם, אז קודם כל יישר כוח ותודה.
היו"ר רם שפע
¶
אבל אני קוטע אותך ואני אומר שזה בסדר גמור שאני פה מדבר במיקרופון, אבל בסוף בת שבע ואביגיל שעומלות על איזה דיונים כדאי לעשות ומרכזות את זה אז הקרדיט הוא מלא גם עבורם.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן, בהחלט גם לבת שבע ולכל מי שעמל על הדבר החשוב הזה. אז תראו, אני חושבת שבטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא ובהחלט אנחנו מכירים את זה היטב ומה אנחנו עושים לקראת הקיץ הוא חשוב, אני באתי לשמוע, שמעתי ובאמת שמחתי לשמוע את הטיפול ההוליסטי, כי אני כן רואה פה חיבורים, חיבורים זה בעיה, אני באה מוועדת הבריאות וזה נופל בין הכיסאות וזה נופל בין הכיסאות ודווקא פה ראיתי חיבורים בין החינוך לרווחה ובין הרווחה למשטרה ומהמשטרה לרשויות המקומיות והחיבור ההוליסטי הזה בעיני הוא קריטי, הוא חשוב, שמסתכלים על הנוער אז בעצם מדובר באמת במשהו הוליסטי, כי הם לא רק במערכת החינוך, הם לא רק בתנועות הנוער, הם 24/7 נמצאים אז אני ממש מברכת על השיתוף פעולה הזה, אני מקווה שהוא ימשיך להיעשות וכך נצליח לצלוח את הקיץ בשלום, אגב אני מצפה ליותר מלצלוח בשלום, אלא באמת שהם יצאו מהקיץ הרבה יותר מחוזקים, הם יגיעו לשנת הלימודים הרבה יותר עם כוח, עם עוצמה, עם יכולת להמשיך הלאה ותבורכו כולכם, תמשיכו לעשות טוב.
היו"ר רם שפע
¶
תודה רבה, רבה, כן, רגע, אז הבטחתי לד"ר ברקוביץ, כי כבר אמרתי לה לבוא לשבת ואז מייד אתה, אל תדאג, אין לי וי ליד השם שלך וזה יקרה לפני שנסיים, בבקשה. אני רק אגיד שזה השלב שבו אנחנו צריכים להיות יחסית ממוקדים כל מי שמקבל את זכות הדיבור כדי שנעמוד במסגרת.
ליסיה רשף אוחיון
¶
שלום לכולם, אני ליסיה רשף מהרשות לביטחון קהילתי, הרשות לביטחון קהילתי בעצם לאורך כל השנה עסוקה במניעה, במזעור תופעות שקשורות לאלימות, פשיעה, סמים ואלכוהול, בקרב בני נוער ובקרב קהלים אחרים שאנחנו באמת דווקא משתדלים לאורך השנה לא לשים את כל הביצים בסל של הנוער, כי יש מספיק גופים שעוסקים, אבל בקיץ אנחנו חורגים ממנהגנו וממש בסעיפים ובתוכניות שנקראות "קיץ בטוח", אנחנו מאפשרים תקציב יותר גדול לרשויות בעבודה עם נוער. העבודה המרכזית שלנו ברשויות בקיץ מתחילה בסיפור של הכנה, וועדת אכיפה הכנה לקיץ, כמו שציין הוד, בה יושב מפקד תחנת משטרה, מנהל של הרשות לביטחון קהילתי, נציגים מהחינוך, מהרווחה, מהביטחון, קב"ט של העיר, גורמים של קידום נוער וככה יריעה מאוד רחבה ומה שהם עושים הם מנסים ככה לשים על השולחן מהניסיון המצטבר של קייצים קודמים, שנים קודמות, הסיפור הארגוני של המחלקות השונות, את הנקודות החמות, את הזירות הבעייתיות בקיץ, כמובן לפי שעון החיים של הרשות, את התופעות המרכזיות שמתחוללות בעיר ואת קהלי היעד ואל מול המפה הזו בעצם עושים איזשהו אבחון רשותי ומייצרים את המענים המתאימים, כשחלק מהמענים הם בעצם כוח אדם.
אנחנו מפעילים בארץ 107 סיירות הורים בפריסה ארצית, יש לנו מנהלים בכל היישובים בארץ, 107 סיירות פעילות יוצאות אל השטח ומה שקורה את מדריכי המוגנות שלנו שהם כ-600 במסגרות הפורמליות, חלקם עוברים למרחב הציבורי ועליהם אנחנו מוסיפים מדמצ"ים מה שנקרא מדריכי מוגנות במרחב הציבורי, שבאמת רוב העיסוק שלהם הוא עבודת רחוב, איתור, זיהוי, את הכלים הם מקבלים בקורס אוריינטציה שנתי לאורך השנה ששם הם בהחלט מדברים את השפה של סוגי סמים, רצף שימוש, איך מאתרים, איך מזהים ואז הם יוצאים לרחוב. בשאר התקציבים אנחנו מאפשרים לעשות חלופות נורמטיביות לנוער, אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים לייצר עוד מאותו דבר, או לגעת במקומות של מחלקות אחרות אנחנו מבקשים לעשות את הפעילות בנקודות החמות, או באזורים שהעיר עצמה לא מקיימת, אוקי, זה מקומות יותר, גם התוכנית של מגרשים מוארים שציינו פה היא תוכנית שאנחנו מפעילים כבר הרבה שנים ושוב את הסיפור הזה אנחנו מפעילים לצד עבודת מטה עם חיבורים ופיתוח תוכניות עם משרד החינוך, עם 105, לצידכם תוכנית עם המשטרה שממש כבר לוקחת בני נוער שיש להם עבירה פלילית ועושה עבודה איתם ועם ההורים ומוציאה אותם מהמעגל הזה.
תוכנית אחרונה נוספת וייחודית שאני רוצה לדבר עליה והיא קריטית לתקופת הקיץ והיא מסתכלת על הדברים קצת מכיוון אחר, זה הסיפור של 'שומרי סף', אנחנו מזהים שגם שימוש בחומרים וגם תופעות של הטרדות מיניות מתקיימים באזורי בילוי ומקומות בילוי ולעולם מה לעשות יש מחסור, אי אפשר כל הזמן להיות 'האח הגדול' ולשמור על כל בר ועל כל מועדון, תוכנית 'שומרי הסף' בעצם מזהה מקומות שהם שתפנים ומוכנים לשתף פעולה, מקומות בילוי ומכשירה את האנשים במקומות הבילוי, את הברמנים, את הסלקטורים, בעצם להיות 'שומרי הסף', ממש למצב שיושבת מבלה, או מבלה והברמן יכול להגיד לה את בכוס השלישית, לתת איזשהו מבט, להרחיק, תוכנית מדהימה, היא התחילה לפעול לתוו רספקט גם בעיר אילת, היא מתרחבת, היא התרחבה לבאר שבע, אשדוד והיא מתרחבת עוד.
קהל נוסף שזיהינו זה נהגי המוניות שבקיץ בעצם מסיעים את בני הנוער ממקומות הבילוי וגם להם בדימונה נעשתה הכשרה, כי פוגשים בליינים כבר ככה מרוסקים ונתנו כלים קצת לדבר, קצת לשמוע, אז זהו, הסיפור של 'שומרי סף' הוא עדיין עדיין קטן, בעיניי זו תוכנית מדהימה שצריכה להתרחב, זה מחזיר את הכוח לקהילה, מחזיר את הכוח להורים, לאזרחים, זה יוצר איזושהי תפיסה של ביחדנס', האחריות על בני הנוער היא של העיר כולה, של הקהילה, של בעלי המועדונים, זהו פחות או יותר, אם יש שאלות ולגבי מה שנאמר מקודם אני חושבת שזה מאז שהרשות לביטחון קהילתי התחברה משלושה גופים זה ממש לא מדויק להגיד שהיא לא עושה עבודה על סמים, היא עושה אותה לצד מציאות מאוד מורכבת, משתנה, אבל היא עושה אותה, היא כבר יודעת לעשות אפרופו גידור הלכה למעשה עם הרשויות כשהיא מחזירה לרשויות את הסמכות, לראשי ערים ואומרת להם אתם בעלי הבית לפחות על המרחב הציבורי, לפחות על בתי הספר שלכם ושם אתם כבר יכולים להגדיר כמו גדולים את החוקים, זאת אומרת אז כן היה חשוב לי לומר את זה.
היו"ר רם שפע
¶
גם אני חושב שהייתה הבהרה חשובה ואמרתי בהתחלה ואני אומר גם פה בהחלט יש עבודה והיא מבורכת, יש עוד המון מה לעשות והגידור עוד רחוק מלהיות מיטבי, אבל הרשות בהחלט בהחלט פועלת, זה לא הדיון הראשון שאנחנו מנהלים בנושא הזה, מגיעים לפה הרבה מאוד נציגים מהרשות ואנחנו עסוקים בזה מאוד גם בהרבה דיונים שקשורים ספציפית לעולם ההתמכרויות, קנאביס ודברים אחרים אז צריך להדגיש את זה. בבקשה, ד"ר ברקוביץ., בדיון הקודם פתחת ועכשיו אתה לקראת הסוף, אבל אנחנו שומרים פה על איזון.
רוני ברקוביץ
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות שעלו בדיון, הנקודה הראשונה כמי שראה כמה מעבדות של סמים ושלח לא מעט חומרים לבדיקות של מעבדות לסמים, אין דבר כזה שימוש בטוח מכיוון שבכל כך הרבה דברים מה שחשבנו זה לא מה שהיה, כלומר גם מי שמוכר את החומרים הוא בעצמו לא יודע מה הם מכילים ועל אחת כמה וכמה מי שמשתמש אז לכן זה נקודה אחת. הנקודה השנייה עלה כמובן הנושא של האלכוהול והסמים, אני חייב להגיד שזה גם מצורף ביחד במרבית המקרים הסמים והחומרים מגיעים יחד עם אלכוהול והצריכה הזאתי רק מגבירה את הפעילות, כלומר חייב לדעת שמי שלוקח אלכוהול ומשהו הפעילות שלו תהיה פי כמה יותר, כלומר הרבה יותר חזקה ולחדד את הדבר הזה והדבר השלישי כמו שציינת שבוע שעבר אנחנו דיברנו על הנושא של התרופות מרשם ועל הבעיה וגם על גראס של בני נוער, אבל מה שאנחנו כן שמים לב ורואים שמהחודשים האחרונים התופעה של הגראס כצפוי שזה מספר אחד אצל בני הנוער, הייתה רק תפיסה אחת שלנו בשיתוף המשטרה של חצי מיליון שזה פשוט אולי היה מספיק שנה שלמה למדינה.
החומר הזה הוא לא סם, בחומר הזה גם לא ייכנס לפקודת הסמים ולא רק מה שסם הוא מסוכן ולכן יש נטייה לחשוב שהשימוש בו בטוח, למרות שמבחינה אחת הוא חוקי גם על ידי משרד הבריאות, אבל החומר הזה יכול לגרום לתופעות לוואי ונכון שהתופעות שלו הם קצרות טווח וחולפות, אבל לכן אנחנו רואים גם בני נוער שפשוט לוקחים את הגראס הזה אחד אחרי השני בין אם זה חמישה, עשרה לכן הטווח הוא ארוך והנושא הזה של הגראס זה כרגע מספר אחד של השימוש לרעה אצל בני הנוער כפי שאנחנו שמים לב וצריך גם אולי קצת לחדד את זה.
היו"ר רם שפע
¶
בגלל זה אמרנו מקודם כבר בתחילת הדיון עם ארבל, המונח "זה" נוגע בהמון דברים, והנה נתת פה עוד דוגמא אחת שכיחה ויש עוד הרבה שלא התייחסנו אליהם היום, עוד משהו? תודה רבה, בבקשה.
ניר שער
¶
שלום, שמי ניר שער, אני מנהל תחום מסגרות של טיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות. אני רוצה ככה להזכיר שנכנסה תרופה לשוק בשם סלינקרו שמטפלת בהתמכרות לאלכוהול וזה עובד פלאים, כמובן זה מעל גיל 18 וזה מחולק במרכזים שלנו ובהתוויה מסוימת, אפשר לתת את זה, זה מענה מדהים.
ניר שער
¶
תרופה בשם סלינקרו נכנסה לשוק, תרופה שעובדת בהתמכרות לאלכוהול, אנחנו עובדים עם משרד הרווחה שהם במרכזים שלנו מקבלים את הטיפול התרופתי ובמשרדים של הרווחה מקבלים את הטיפול הפסיכוסוציאלי, זה מוריד את הכמיהה באחוזים ניכרים ואחרי מספר חודשים אנשים כבר כמעט לא רוצים לשתות, כרגע זה מעל גיל 18, אז אפשר לפנות אלינו וזה עובד.
היו"ר רם שפע
¶
זה חשוב לדעת, אני אתעמק בזה, לא הכרתי את זה בכלל, הדבר רלוונטי להרבה דיונים פה. בבקשה, יואב מגנוס.
יואב מגנוס
¶
קודם כל אני רוצה להגיד באמת כל הכבוד גם על היוזמה והביצוע ועצם זה שיש פה דיאלוג ושיח כזה פתוח של כל כך הרבה גורמים מראה שאנחנו בכיוון הנכון ועשינו המון המון התקדמות, הסיבה המרכזית לזה היא כי להבנתי הדיון המרכזי הוא המודעות של הנוער, אנחנו מדברים ספציפית על משהו שהוא מאוד נקודתי בעיניי של איך למנוע עכשיו בתוך החופשה הגדולה לנוער את הסכנות המהותיות, אבל יש סכנות לנוער כל השנה והפתרון בעיניי העיקרי ואני חלילה לא סותר שום פעילות מדהימה שיש פה, הוצגו הרבה פעילויות מדהימות שנעשות ספציפית בחופש וגם לאורך השנה, אבל בעיני הדבר העיקרי שמשנה התנהגות של אנשים בכלל ושל נוער בפרט זה מודעות כמו שחיליק סיפר ודיבר על זה קודם, מודעות בכל מיני מישורים ונגעו פה בכל מיני מישורים מאוד משמעותיים, אם זה הרשת ואם זה תנועות הנוער וכל מיני מישורים כאלה ואחרים.
מהפעילות שאנחנו עוסקים בה ואנחנו עוסקים בנפגעים אחרי שהגיעו כבר למצב אקוטי וצריך להניע אותם לפעולה, אני אגיד על זה כמה מילים קצרות, לרוב אנחנו מתעסקים במקרים של סרבנים כשאין מודעות בכלל ולכן אני מעלה את זה, כי זה מאוד רלוונטי לדיון כולו, אין מודעות בכלל לאלה שנפגעו לטיפול ואנחנו צריכים לייצר שינוי תודעתי אצל האנשים האלו, אנחנו עושים את זה על ידי עבודה במערכת בכמה לבלים שונים, הראשית ביותר היא המשפחה ואני רוצה לשים על זה דגש גדול, כי לא שמעתי כל כך, שמעתי כמה פעילויות ספציפיות שעושים פה עם הורים, להבנתי לא שמעתי על זה מספיק, אנחנו עושים את זה בעיקר עם המשפחה ועם המעגל של החברים, אלו שני המעגלים המשמעותיים ביותר ליצור שינוי תודעתי וזה צריך להיעשות כל השנה ולא מן הסתם ולא רק בחופש כדי למנוע גם בחופש את הסכנות לנוער, אבל גם לאורך כל השנה, כלומר לתת להורים ולחברים כמו חבר'ה מקסימים כאלה כמו ארבל, או ארגוני נוער כאלה ואחרים, לפתוח שיח פתוח על הבעיות, על הסיכונים, על השימוש.
עוד שנייה אני אגיד חבל שמיכל לא פה כדי לשמוע, אבל אפשר לדבר גם על הסכנות למרות שזה לא חוקי, כן לגלי, לא לגלי, לעבור ברמזור אדום זה לא חוקי, למרות זאת אפשר לדבר על זה ובנהיגה מונעת היום בהרצאות שמעבירים לבתי ספר שנוכחתי בכמה כאלה ושמעתי מדברים גם על לעבור ברמזור אדום למרות שזה לא חוקי אפשר לדבר על זה, גם על שימוש בקנאביס אפשר לדבר למרות שזה לא חוקי והדו שיח הפתוח, הדיאלוג הפתוח שהנוער יקיים במעגלים פנימיים שלו, אנחנו צריכים כמנהלים ומארגנים לתת את הכלים לנוער, לא לעשות את הפעולות עצמן, אלא לתת לנוער את הכלים לדו שיח פתוח, לקיים ביניהם דו שיח פתוח על שימוש בסמים, על התעמרות מינית ברשתות וכן הלאה כל עניין כזה, או אחר שפוגע בנוער.
ולהורים אוקי, על ההורים אין מספיק כלים כאלו, לא מדריכים כל כך את ההורים, או אני אומר יש הדרכה מועטה מאוד וזה אחד המוקדים המשמעותיים ביותר שעשו להבנתי הבדל, שוב מתוך הפעילות שאנחנו עושים, כי ככה אנחנו עושים את זה, אנחנו מלמדים את ההורים, מלמדים את המשפחה איך להגביר מודעות איך לפתוח דו שיח פתוח וזה מביא תוצאות גם במקרים אקוטיים אז בטח ובטח שבמקרים רגילים זה יכול להביא את ההבדל המשמעותי. אני רוצה לשים עוד זרקור גדול ספציפית על קנאביס למרות שלא רואים את זה אולי ברשתות, המשמעות של הפגיעות יש פגיעות מאוד מאוד רחבות מכל מיני סוגים ואני שם על זה בכוונה את הזרקור, כי אנחנו רואים עלייה משמעותית ובהרבה דיונים כבר כולל בדיונים בכנסת אנחנו רואים מכמה ארגונים שונים דיווחים על עלייה משמעותית בכמות המשתמשים ובכמות הנפגעים ובטח ובטח לאור הקורונה וההסתגרות והפנאי וכן הלאה.
ויש הרבה הרבה מה לעשות בעניין המודעות סביב ספציפית הקנאביס, יש מודעות מאוד מאוד נמוכה לסכנות, יש מודעות מאד מאוד נמוכה לשימוש יתר, בכלל לא מדברים על שימוש יתר, מה זה מושג של שימוש יתר מקנאביס, כל בית מרקחת היום כמעט מוכר קנאביס בלי שום אזהרה, קופסת סיגריות אני קונה, אני לא מעשן לשמחתי, אבל אתה קונה קופסת סיגריות יש עליה אזהרה, שתדע מה הסכנות, על קנאביס למשל אין, צריך לפתוח את הדברים האלה לדיון, כולל ספציפית מה שבעצם אני הולך סחור סחור סביב כל העניין הזה של גידור והגדרות מתי כן, מתי לא, כמה מסוכן, מתי מסוכן, למי מסוכן, למי מסוכן יותר, למי מסוכן פחות, האם לנהג זה מסוכן יותר, או פחות, האם לילד זה מסוכן יותר או פחות וכן הלאה, זה הכול מושגים שצריכים לפתוח אותם, לדון בהם, לפתוח אותם בדיאלוג פתוח בקרב הנוער ובקרב ההורים.
היו"ר רם שפע
¶
תודה רבה, רבה, אני תיכף אתייחס לחלק האחרון של דבריך, תודה רבה. אחרון הדוברים יהיה אורי וינוקור ואחרי זה אם למישהו יהיה משהו דרמטי להגיד אז בבקשה ואז אני אסכם ואנחנו נסיים, בבקשה.
אורי וינוקור
¶
תודה רבה, תודה רבה היושב ראש על ההזדמנות, תודה רבה על הדיון, דיון סופר חשוב, אני אתחיל בסיפור, אתמול שחזרתי הביתה התחלתי נסיעה די ארוכה ושמעתי ברדיו פרסומת של הרלב"ד מופנית להורים על סכנות ברכיבה בלי קסדה על קורקינט ואופניים חשמליים, שומעים פרסומות רק של הרלב"ד ולא של גורמים אחרים, הפרסומות האלה במדיות גם ברדיו, גם בטלוויזיה, גם באינטרנט, במקומות שאנחנו כהורים נמצאים בהם הם כלי מיטבי ועוזר במודעות, דובר פה על מודעות כל הזמן, בסדר, בדיוק יואב עכשיו דיבר על מודעות של ההורים ושהיא נמוכה וזה נכון לצערנו הרב, בטח לאירועים שהם קשורים לנוער ולקיץ. עכשיו השנה כמו שנאמר פה קודם על תקופה שהיא עוד יותר מורכבת בגלל שאנחנו נמצאים אחרי הקורונה, זה אוסף של דברים שהצטברו לאורך השנה והשנתיים האחרונות שיעלו לצערנו את הסיכון והפוטנציאל להתנהגות סיכונית, עכשיו כפתרון אנחנו חושב שאנחנו צריכים להתייחס לזה בשלושה ממדים שונים, הראשון זה מודעות הורית, השני זה מודעות של הילדים והנוער והשלישית זה מניעה ואכיפה ולכל גורם כזה צריך להתייחס בצורה אחרת, בצורה שונה.
מול ההורים זה קודם כל מודעות ואחרי זה גם הדרכות אז זה מופיע בהרצאות של "באים בטוב", או כמו שנאמר קודם אפילו 1000 מתנדבים זה מספיק, אבל עדיין לא מגיע לכולם, גם ארגונים שאנחנו עובדים יחד עם שפ"י זה אחלה אבל הוא מגיע למעט מאוד הורים בצורה שבה הוא מופץ, צריך להפיץ אותו הרבה יותר, הדברים האלה צריכים להיות מופצים בכל המדיות האפשריות, אלא צריך שנכנסים ל- YNET צריך להיות פרסומת להורים.
אורי וינוקור
¶
והצד השני של המשוואה גם לילדים, כל הפניות האלו כמו אותם סרטונים נפלאים שפורום הנוער של 105 עשה צריכים היות מופצים במדיות בהם הילדים עצמם נמצאים, אם הילדים נמצאים בטיק טוק זה חייב לקפוץ להם שמה, לא רק להיות שם, אלא להיות מקודם וממומן בכל המדיות האלה כדי שזה יגיע להם, אם הם נמצאים בזירות משחק כאלה ואחרות זה צריך להופיע להם כפרסומות שם, כמו שאמרנו הדברים של מודעות הם התחלה להכול, דובר פה על פעילויות וכל הפעילויות הנפלאות שקורות כמו "חופים" וכדומה בשלטון המקומי, הדברים האלה חייבים להיות כמה שיותר - - -
אורי וינוקור
¶
נקודה אחרונה וארבל הזכירה את זה, אל מול בבתי הספר, בבתי הספר זה חייב להיות מדובר עכשיו למרות העומסים ולמרות המבחנים והבגרויות וכדומה, זה חייב להיות מדובר עכשיו ואי אפשר לצפות שהילדים יזכרו משהו מתחילת השנה.
היו"ר רם שפע
¶
לא, אוקי, תודה רבה, באמת אמרתי את זה גם במהלך הדיון ואני אומר את זה גם עכשיו, אני מאוד מאוד שמח שקיימנו את הדיון הזה, אני מסתכל גם על בת שבע שככה לא כל הרעיונות והמחשבות החכמות שלה מצליחות לבוא לידי ביטוי בדיון, אבל אני שמח שעשינו את זה באמת הייתה נוכחות מאוד יפה רחבה מגוונת, מבחינתי זה שאני רואה שיש פה כל מיני החלפה של טלפונים זה כבר, באמת אני אומר, חלק ממה שהבית הזה שאמור לפקח ולעודד את הממשלה לפעול ביחד ואת החברה האזרחית אז זה הצלחה גדולה מבחינתי, אני אסכם ככה בכמה נקודות, רשמתי לעצמי בעיני את שני המילים שעומדות פה במוקד השינוי, או התמורות שהנוער עובר ואנחנו כל אחד בתפקיד שלו צריכים לעבור ובעיני זה המעבר ממלחמה להתמודדות.
אין טעם לדעתי להילחם במציאות כל כך רחבה ומקיפה, זה נכון כמעט על כל סוגי ה"זה" שדיברנו עליו מקודם, זה נכון וודאי על קנאביס, זה נכון על אלכוהול, זה נכון על סוגים אחרים של התמכרויות שבני הנוער נכנסים אליהם, כלומר חובה עלינו להתמודד עם המצב הקשה שהנוער נמצא בו והמציאות לא משתפרת היא רק נהיית מורכבת יותר, בטח כל עוד השלכות הקורונה נמצאות איתנו והם נמצאות איתנו כי אנחנו יודעים שהם יהיו איתנו לפחות בשנים הקרובות, אז אני אומר בדבר הזה בעיניי זה שינוי משמעותי, חלק מהגופים פה כבר מדברים אותו, חלק עוד לא, נכון, יש דברים לא חוקיים, אתם גופים משרדיים אני מבין ועדיין אין טעם לפגוש את הילדים לדבר איתם שעה ולא להזכיר את זה שחלק מסוים מהם משתמש בקנאביס שלוש שעות אחרי שתצאו מהחדר כאילו לא לדבר על זה, זה פשוט לפספס אותם ואז הם לא בקשב לשאר הדברים, אני יודע שאת מודעת על זה, אני רק אומר בסוף, ולכן אני מתייחס רגע למה שאתה אמרת, השאלה אם זה חוקי, או לא חוקי, היא שאלה כן קריטית, כי המדינה וודאי משרד החינוך וגם המערכים הבלתי פורמליים, מה לעשות, כאילו ככול שחלק מהדברים לא חוקיים אז הם לא מדברים עליהם ככה.
אני הייתי מוכן לשנות את זה, אבל לא כולם, מה לעשות, כאילו לי יותר קל, בסדר, אני נבחר ציבור, קל לי לדבר על זה, אני אומר את זה בכל מקום, אני חושב שכמעט כולם פה יודעים את הגישה שלי, אני יחד עם חברת הכנסת שרין השכל, ממובילי הלגליזציה בכנסת כבר הרבה שנים, כי אנחנו מאמינים שזאת הדרך לגדר, לא כי אני רוצה שכולם יעשו את זה בכל מקום, זה הכלי שלי להביא תקציבים מהממשלה לכל מה שדיברנו פה ולעשות קמפיינים במיליונים, כי כולנו מבינים שבלי העלאה של מודעות לא נצליח לטפל בבעיה, אין דרך להגיע לכל ההורים, שאלתי אותך מקודם מה הדבר הכי משמעותי, הלוואי והיינו מגיעים מחר לכל ההורים, אבל זה פשוט לא קורה, כי זה לא חוקי ובוא נשים את זה בצד והנה וגם המשטרה הפתיעה אותי בפרויקטים שאני לא מכיר, אבל גם בסוף זה תלוי גם בתקציבים אז אני לא ארחיב פה על כל התפיסה שלי, אנחנו עושים את זה פה בהרבה מאוד דיונים, אבל לשם זה צריך ללכת, מה לעשות כרגע במציאות הפוליטית אין רוב שיעביר את זה, אבל החקיקה מוכנה, אני הייתי בכמה פגישות, גם במשטרה, גם במשרד המשפטים, גם במשרד החינוך, כלומר זה משהו שהוא בהתהוות פשוט צריכים לגרום לו לקרות, אז זה הנקודה הראשונה שהעליתי.
הדבר השני זה הסיפור של הסברה, גם דובר פה הרב המאוד, אני חושב שעדיין אולי לא מאוחר לנסות לעגן משאבים תקציביים ולצאת למהלך הסברתי, תקשורתי, גם בערוצי הטלוויזיה, גם בפלטפורמות שאליהם הנוער נכנס, אני חושב שאפשר לעשות את זה, אתם גם מנסים לעשות את זה בחלק מהפעילויות.
היו"ר רם שפע
¶
אז אוקי, אז אני אעבור לנקודה באה, אני אנסה גם ממקומי פה לדבר עם חלק מהשרים הרלוונטיים כדי לדחוף לתקציב, יכול להיות שאפשר לעשות משהו מהר, לא תמיד זה לוקח חודשים להתארגן על זה ואז אני מסכים עם אורי שיקפוץ בטיק טוק, יקפוץ בפלטפורמות המרכזיות שאנשים נכנסים, יש לזה אפקט אדיר גם להורים וגם על הילדים.
היו"ר רם שפע
¶
אז זה בעיני נקודה קריטית, זה מגביר מודעות, אתם דיברתם על זה בצדק, דבר נוסף שדובר עליו בהתחלה וגם אתה עכשיו הזכרת, הסיפור של לדבר על זה עם הנוער לפני שהם יוצאים לחופש, אני לא יודע ממה שארבל, אני סומך עליה שזאת החוויה שלה, אני לא יודע אם זה נכון לגבי שאר בתי הספר שהשיח על זה הוא בעיקר בתחילת השנה, השיח על זה חייבים בשבועות הקרובים, תבואו, תישארו חצי שעה אחרי הבגרות, יום לפני, חייבים לדבר איתם על זה, זה קורה עכשיו. עצם המודעות שהם ידברו אחד עם השני על מה קורה ואיפה מתגודדים, זה קריטי, אז פה אני לא יודע אם קרן עוד אפשר לעשות עם זה משהו.
קרן רוט איטח
¶
אני ציינתי שיש לנו את מנהיגות הנוער "אמיתיים ומשפיעים" שגם הם חזק בתוך הדבר הזה והם עושים את זה, כלומר לגמרי.
היו"ר רם שפע
¶
זה צריך להיות בכל מקום, להוריד מחר, השרה מנחה את כל מנהלי בתי הספר שלפחות, לא יודע מה, שני מפגשים במהלך יוני, בסוף הבגרות באיקס חייבים לעשות את זה, זהו, הנחייה עושים את זה, מורידים את זה לשטח וזה פשוט יהיה לכל הגופים פה זה יקל קצת על מה שאתם עתידים להתמודד אתו בקיץ. ונקודה אחרונה כמו תמיד ככול שאני יכול צריכים להגדיל תקציב, יש פה כמה פרויקטים ספציפיים שכמובן יש להם פער אז זה נכון, זה תמיד הדבר הברור ומובן מאליו, אבל זה גם חלק ממה שאנחנו צריכים לעשות פה, לנסות להרחיב את התקציבים לחלק מהפרויקטים, זה יכול לעשות טוב ומאוד משמעותי ונקודה אחרונה ממש ששכחתי להגיד שחבר הכנסת סימון דוידסון היה פה בדיון הקודם, בשיחה הקודמת שלנו והזכיר כל הזמן בצדק את האפשרות להשתמש בספורט ככלי מניעתי, מוקדם, אז גם אתם דיברתם על זה, אני גם הזכרתי את זה, אני באמת חושב שזה משהו ששווה לעשות, אני משוחד, אני בא ממשפחה ספורטיבית וזה מבחינתי מובן מאליו, אבל באמת זה כלי ששווה להגביר את השימוש בו אז אני מזמין אותכם לשתף פעולה, לירון רושמת לעצמה אז זהו, באמת, בת שבע וכל מי שככה החזיק פה שעתיים בדיון תודה רבה, תודה לכל מי שהגיע, תם ולא נשלם. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:05.