פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 293
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ג' בסיון התשפ"ב (02 ביוני 2022), שעה 13:17

פעילות 'מסע', תגלית' ונעל"ה במדינות מזרח אירופה בדגש על אוקראינה ורוסיה מאז תחילת המשבר באוקראינה

חברי הוועדה: צבי האוזר – מ"מ היו"ר

טטיאנה מזרסקי

יום טוב כלפון - חכ"ל

עליזה שרייר - מפקחת על תכנית נעל"ה, משרד החינוך

שרה שלזינגר - מנהלת אגף תקציבים בחינוך התיישבותי, משרד החינוך

עמית צומן - סא"ל, מפקד המדרשה לחינוך, צה"ל

עופר גוטמן - מנכ"ל 'מסע', הסוכנות היהודית

איוון גונצ'רנקו - מנהל גיוס 'תגלית' זכות מלידה

יהושע ג'וש בקון - ראש דסק ישראל, NGO Monitor

דב ליפמן - עמותת 'יד לעולים', חכ"ל

אשר אלטשול - עמותת 'יד לעולים'

ישעיהו יחיאלי - ראש מנהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

איל קופמן

סמדר לביא, חבר תרגומים



פעילות 'מסע','תגלית' ונעל"ה במדינות מזרח אירופה בדגש על אוקראינה ורוסיה מאז תחילת המשבר באוקראינה

צהריים טובים, אני שמח לפתוח את הדיון השלישי היום בנושא של היבטי עלייה וקליטה של עולים לאור המשבר במלחמה באוקראינה. אני ביקשתי לייחד דיון לאותן מסגרות שמטפלות בעולים צעירים.

ראשית, אוקראינה, כפי שאנחנו מבינים, יש איסור יציאה של גברים מעל גיל 18 ואשר על כן, למיטב הבנתי והכרתי, תכנית נעל"ה שמטפלת בגיל 16 וצפונה, היא לפחות תכנית שעל הנייר, על פניו, איננה כפופה לאותה מגבלה וגם נערים וגם נערות יכולים להגיע לכאן לשנת לימוד או שנתיים לימוד. בהינתן הסיטואציה המאוד מורכבת באוקראינה אני רציתי להבין מהי קפיצת המדרגה המצופה מנעל"ה באזור הזה כפי שמי שיושב הרחק בטריבונה מניח וחושב. אני רוצה להבין מה נעשה, מה התכניות לחודשים הקרובים.

פרויקט נוסף חשוב מאוד ומוצלח בקליטה ובעלייה של צעירים הוא 'מסע', על שלל תכניותיו. דנו כאן בדיונים הקודמים, אנחנו מבינים שעיקר העלייה היום היא דווקא מרוסיה. יש לנו גם עלייה ממקומות אחרים במדינות חבר העמים וחשוב לשמוע מה המאמצים החורגים מגדר הרגיל ש'מסע' עשו או מתכננים. אגב, כשאני מדבר על נעל"ה אני לא מדבר רק על אוקראינה, אני מדבר גם על רוסיה ועל מדינות אחרות כמובן, שגם שם מן הסתם אין מגבלות.

אני מבין שיש לנו כאן נציגים ממשרד החינוך, אגף התקציבים בחינוך ההתיישבותי, שהוא מתקצב את נעל"ה, ואגף לקליטת תלמידים עולים, שהוא גם רלוונטי לנעל"ה. יש לנו מצה"ל מפקד המדרשה לחינוך, סגן אלוף עמית צומן, רק בשביל להבין מה תפקידכם בכוח, כמו שנאמר.

במסגרת הצבא אנחנו אחראים על כל סיפור 'תגלית', בקשר עם 'תגלית' ובחיבור של 'תגלית' לפעילות הצבאית.

אני על סף ניגוד עניינים כי לדעתי הבן שלי מצטרף עכשיו ללוות קבוצה ב'תגלית', הוא כבר יושב לי שבוע על הראש: אבא, איפה אפשר להציע לקחת אותם ושיבואו לכנסת? אמרתי לו: לא צריך אותך בשביל לחשוב שהם צריכים לבוא לכנסת, כי אמרו להם להביא את מקומות העבודה. אז 'תגלית' עובדים במדינת חמ"ע ברוסיה, ג'וש?

כן.

'תגלית' בגדול זו תכנית קצרת טווח של שבועיים?

בעיקרון עד עשרה ימים, יש לנו כרגע גם תכנית Onward Israel, זו תכנית ארוכה יותר, זו תכנית של עד עשרה שבועות.

האם יש עוד תכניות חוץ מנעל"ה, 'מסע', 'תגלית', עם הספין אוף מ'תגלית' שאתה אומר, של עשרה שבועות, עוד משהו רלוונטי לגילאים הצעירים? לא.

מנקודת מבט לאומית, העלייה הצעירה זאת העלייה הטובה ביותר, המשמעותית ביותר. בהסתכלות, וסליחה שאני כל הזמן מסתכל על זה בראייה לא רק של מימוש הייעוד הציוני, שזה בעיניי כמובן הבסיס של כל הדיונים כאן, אבל גם בהסתכלות מקרו כלכלית. עלייה בגילאים האלה מבטיחה פריון, מביאה אנשים בגילאי עבודה, אנשים שרובם לא נתמכים על ידי מוסדות רווחה אלא בעיקר תורמים לצמיחה ולפריון.

בנוסף כל צעיר שמגיע לרוב מביא אחר כך את האחים ואת ההורים. זאת אומרת בהנחה שצעיר מגיע ובהנחה שהוא נקלט, ולצעירים קל יותר יחסית למבוגרים להיקלט, הפעולה הזאת היא פעולה אופטימלית בגלל ההסתכלות הרחבה שלה והאפקט הרחב שלה.

יושב פה נציג צה"ל, בתור מזכיר ממשלה היה לי דיון עם הנציגים של הצופים של צבר שנדמה לי הביאו אז 250 איש בשנה והיה ויכוח שלם עם אגף התקציבים, הם רצו לעלות ל-300. בצבר זה בני ישראלים, הם גם דוברי השפה לרוב, דוברי עברית מלא מלא, הם כולם מתגייסים לצבא, הגרעין הוא גרעין גיוס, כל מי שמתגייס, אחוזי ההישארות שם היו מרשימים, 80%, וההורים הגיעו וחזרו. אמרתי, אתם רבים על בין 250 ל-300? קראתי לאגף התקציבים ואמרתי להם: עד 1,000 יש לכם צ'ק פתוח ועכשיו בוא תגיד לי מתי אתה מביא לי 1,000, כי לא יכול להיות בקהילה של 600,000 ישראלים פחות או יותר בארה"ב אתם מביאים 250 בשנה. זו פעולה מינימלית שלא תואמת את גודל המשימה.

אז זה היה צבר. אני חושב שצבר לא עובד באוקראינה ורוסיה, אבל בואו נדבר על התכניות. אני רוצה קודם כל להבין, מדינות חבר העמים, מדינות חמ"ע, כמו שזה מכונה, נכון לשנה שעברה מה היקף הפעולה, נתחיל את מספרי המוצא, 2,021, כמה אנשים היו ב'מסע', כמה אנשים היו ב'תגלית' מהמדינות האלה וכמה אנשים בנעל"ה?

אנחנו עובדים לפי שנים עבריות, כמו שאדוני זוכר, אבל מדובר על שנה שעברה, היה לנו 1,400 משתתפים מחבר מדינות העמים.

'מסע' כולל סל"ע?

כן.

כמה 'תגלית'?

'תגלית' לפני הקורונה, הקורונה די פגעה בנו, אז לפני הקורונה הבאנו 5,000 איש ממדינות חמ"ע בשנה, שזה רוסיה, אוקראינה וגם אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, גיאורגיה, לטביה, ליטא.

5,000 מתוך כמה? סך הכול כמה בשנה מגיעים ב'תגלית' מכל העולם?

בין 45,000 ל-48,000.

זאת אומרת בערך 10%.

כן.

בנעל"ה?

בנעל"ה בשנה שעברה היו לנו כ-1,900 תלמידים, רובם הם מחבר העמים. אין לי כרגע את הנתון המדויק. זה בשנה.

סליחה, את?

אני עליזה שרייר, אני מפקחת מטעם משרד החינוך.

איפה מנכ"ל נעל"ה?

ישעיהו. ישעיהו שלח לי כרגע הודעה, הוא בתפילת מנחה, הוא יצטרף בשעה רבע לשתיים.

טוב, אנחנו מצטרפים לתפילות. אז את אומרת שבנעל"ה יש 1,400?

1,900, שרובם מחבר העמים.

עכשיו אני רוצה להבין מה כל אחת מהמערכות בהינתן המשבר באוקראינה - - -

אני רוצה לחדד, 1,900 תלמידים סך הכול בתכנית נעל"ה למדו במדינת ישראל נכון לשנת הלימודים הקודמת, זאת אומרת הם לא הגיעו בהכרח.

לא, נעל"ה זה שנתיים?

ארבע שנים.

ארבע שנים, אז כמה אנשים הגיעו בשנה אחת חדשים?

בערך רבע, בערך 500-450.

זאת אומרת אתם מגיעים 500 בשנה?

כן, סדר גודל.

לתכנית ארבע שנתית, שזה מה, י', י"א, י"ב, י"ג?

לא, יש כאלה שמגיעים ב-ט' ויש כאלה שמגיעים ב-י'.

עכשיו יש לנו משבר באוקראינה, יש לנו מלחמה, אני אשמח לדעת איך כל אחת מהתכניות מסתכלת על זה. בבקשה, התחלנו ב'מסע'.

אז קודם כל אנחנו בהחלט רואים בזה גם הזדמנות וגם חובה שלנו - - -

כמה סך הכול היום 'מסע' מגיעים?

12,000 מ-60 מדינות.

שזה כולל את כל התכניות, כולל התכניות של החרדים שמגיעים?

מגיעים מתוך 12,000 3,000 משתתפים שעושים כאן לימודי ישיבה ומדרשה, ציונות דתית, גם בנות חרדיות, 3,000 מתוך 12,000.

הבנתי, ומתוך ה-12,000 יש לכם כ-1,400, זה בערך 10%, מחבר המדינות, שזה בערך הממוצע השנתי בשנים האחרונות?

נכון, כולל בשנת הקורונה, שגם בה המשכנו לפעול והמשיכו להגיע משתתפים. התכניות שלנו מחבר המדינות הן מכוונות כתכניות פרי עלייה, תכניות שהן בשאיפה אחוז גבוה מהמשתתפים אחר כך יעלה לישראל. זה לא כל התכניות שלנו בעולם, יש תכניות שהן בזוויות אחרות, בתכניות האלה יש המון עברית, המון התנסות, חיבור לחברה הישראלית, ובהחלט אנחנו גאים על כך שבין 90% ל-95% בסופו של דבר עולים לישראל.

מאז ה-24 בפברואר אנחנו גם רואים הרבה דברים שהשתנו באוקראינה וברוסיה מבחינת הביקושים וגם עשינו הרבה דברים כדי לעשות שיווק יותר רחב, פתחנו יותר תכניות. אני רוצה גם לציין לשבח את השותפות שלנו גם עם נתיב, לשכת הקשר, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וגם משרד החוץ מאוד מאוד עוזרים וגמישים מולנו בעניין הכניסות והוויזות.

קיבלנו מהבעלויות שלנו, הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה, תקציבים נוספים כדי להביא יותר משתתפים ממה שתכננו. את הנושא הזה הוביל מטעם ממשלת ישראל מזכיר הממשלה יחד עם מנכ"לית הסוכנות.

מתחילת המלחמה הבאנו 550 משתתפים נוספים כאשר בשנה שעברה הבאנו 100 באותה תקופה. יש לנו אחרי מאמצי שיווק גדולים שנעשו מהתקציבים הנוספים שקיבלנו, גם מבחינה דיגיטלית, גם מבחינת שיווק שטח, שותפויות, שליחים, שלחנו משלחות למחנות שהיו, הגעה למדינות הגובלות מאוקראינה שמהן הגיעו פליטים, קיבלנו 3,400 מתעניינים חדשים, 3,400 לידים כאשר בשנה שעברה באותה תקופה היה לנו פחות מ-900. אלה פחות או יותר המספרים.

זאת אומרת רק בשביל להבין, בשנה שעברה, או לא משנה, יש לך סדר גודל של 900 מתעניינים שמתוכם אתה מוציא 1,400?

לא, מה שספרתי עכשיו זה מה-24 בפברואר צפונה, עד עכשיו.

שלושה החודשים האלה, יש לך 3,400 מתעניינים כשהיו לך 900?

כן, כשהיו לי 900 בשנה שעברה באותה תקופה והגיעו מתוכם 550.

הבנתי, אבל כשיש לך לצורך העניין מתעניינים מספטמבר – אתה מתחיל בספטמבר?

נכון.

אז יש לך מתעניינים מספטמבר לספטמבר הבא, מספטמבר לספטמבר בגדול, במספרים גסים, מהמדינות האלה, כמה מתעניינים וכמה מגיעים? מגיעים 1,400.

נכון.

וכמה זה מתוך מתעניינים, הערכה שלך?

בהערכה אני מניח שאנחנו מדברים על פי חמישה מתעניינים.

הבנתי. זאת אומרת שיש לך בערך 7,000 מתעניינים ואתה מביא בערך 1,500-1,400 בגס, אבל אתה פותח את זה רק בספטמבר. זאת אומרת מי שיתעניין לך עכשיו - - -

לא, אני פתחתי תכניות חדשות, סשנים חדשים ייעודיים לעניין הזה והבאנו 550 משתתפים חדשים מרוסיה ואוקראינה כשבשנה שעברה באותה תקופה הבאנו 100. אנחנו לא פותחים תכניות פעם בשנה, באמת הגל הגדול שלנו זה התכניות בספטמבר, אבל יש לנו תכניות לאורך כל השנה.

זאת אומרת שהיום יש לך ביקוש של פי חמישה. בסוף, בניקוב הכרטיסייה.

כן. גם פרופיל המשתתף מאוד השתנה, חצי מהם לא היו מעולם בישראל, כשבדרך כלל הם עושים 'תגלית' קודם ואחר כך מגיעים ל'מסע'. חצי מהמתעניינים לא היו מעולם בישראל, גם חצי מהאנשים שהגיעו לכאן עכשיו לא היו בישראל לפני. אנחנו רואים אנשים ברמה מאוד גבוהה, כבר בעלי מקצועות, אקדמאים, אנחנו פתחנו סשנים חדשים של תכניות קריירה, השמות בהייטק, הכשרות מקצועיות, אנשים שהעבירו את הדוקטורנטים לישראל להמשיך, להשתלב באקדמיה, אנשים מאוניברסיטאות מאוד מאוד גדולות שרוצים להמשיך את הלימודים שלהם בארץ. פרופיל משתתף מאוד מאוד מיוחד.

יש מארגנים שהם מאפיינים את הקבוצות, מן הסתם, שהן קבוצות חדשות?

מארגני התכניות שלנו?

כן.

יש לנו בסביבות שישה-שבעה מארגנים בשוק הזה שהם אלה שמפעילים את התכניות. לא הכנסנו מארגנים חדשים, זה מהמארגנים הקיימים.

לא, אבל האם יכול להיות איגוד תעשיות ההייטק, להפוך להיות מארגן ב'מסע'? התאחדות התעשיינים מארגן תכנית 'מסע' עם הכשרות?

אנחנו לא צריכים מארגנים נוספים, אפשר לעשות שותפויות חדשות. זאת אומרת אם אתה מדבר על קורסים בנושא מסוים, אז מכללה יכולה לעשות קורסים, הם לא צריכים לדעת את כל המעטפת, לא צריכים להתעסק בדיור, בביטוחים, בדברים החינוכיים. לכן למארגנים שלנו יש קפסיטי בסדר ו - - -

אני מנסה להבין ואולי אני מפליג למחוזות השטויות לחלוטין, אבל אני הולך איתך הכי רחוק. יש מחסור אדיר במדינת ישראל בנהגים, נהגי אוטובוס, האם מישהו יכול היה לבוא ולהגיד אני עושה 'מסע' ועכשיו אני מביא 100 נהגים.

יש כמה פניות.

הייעוד זה שאני יודע לתת לו כבר את המקצוע בסוף, אני צריך לעשות לו הכשרה, אני צריך לעשות לו אולפן, אני צריך לעשות לו לא יודע מה, קורסים, זה משהו שאני בתור חברת אוטובוסים, אני בתור אגד יכול לבוא אליך ולהגיד שאני רוצה לעשות איתך תכנית?

אליי גם פנו.

כן, אם יש צורך כזה אנחנו נפתח תכניות לתחום הזה.

יש תכניות של משרד הקליטה יחד עם הסוכנות היהודית, גיוס לתכניות ייעודיות, גם מפעילי CNC, גם נהגים ומקצועות אחרים שדרושים בארץ, הם עושים גיוס ומיונים עוד לפני הגעתם ואחר כך - - -

לא, אבל השאלה אם אפשר לעשות את זה תחת מעטפת 'מסע'.

כן, אפשר. אני אתן לך דוגמאות לתכניות שקיימות. יש לנו המון תכניות המון בתחום התיירות באילת, סקיפרים, צוללנים, לעבוד בתחום הזה. אז הכשרות. יש לנו בתחום הסייבר, בתחום ההייטק, יש לנו הרבה תכניות שעושים הכשרות בתכנות.

יש לי שאלה כזאת, האם אתה יוזם בצורה פרואקטיבית פניות לשותפים פוטנציאלים?

כן.

זאת אומרת, יש לך היום ביקושים פי חמישה בשלושה חודשים האחרונים, לכאורה לפי זה אם הבאת 1,400 אתה בקלות מביא 5,000.

אני לא הייתי הולך עד כדי כך למספרים האלה, אבל אני חושב שאני בהחלט - - -

אם הייתי הבוס שלך, הייתי אומר לך שאני רוצה 5,000 בשלב א', ותיערך בשלב ב' להביא יותר. בשביל 5,000 מה אתה צריך לעשות?

החסמים הגדולים שלנו זה דיור. זה החסמים הגדולים שלנו.

כי מה? צריך להשכיר דירות ומחירי ההשכרה של הדירות עולים?

מאוד.

כי אתם מממנים גם את הדירות?

כן. מממנים את הדיור שלהם בתקופה של התכנית, את השהות שלהם כאן, את כל המעטפת שלהם. אנחנו גם הפכנו את התכניות האלה לתכניות בסבסוד מלא בגלל המצב ברוסיה ואוקראינה, מהתקציבים הנוספים שקיבלנו מהממשלה והסוכנות, והחסם לגדילה, אנחנו מתכננים לגדול, אנחנו כמובן חושבים שאנחנו נגדל מאוד, אבל החסם הגדול - - -

זאת אומרת שאם הייתי נותן לך תקציב ייעודי ל-3,000 מיטות או ל-5,000 מיטות ממדינות חבר העמים, 5,000 מיטות זה השכרות, נכון? אתה שוכר לשמונה-תשעה חודשים?

אני צריך לשכור אותם לשנה כי אף אחד לא נותן - - -

לא משנה, אבל אתה יכול - - -

כן, זה החסם הגדול שלנו. אנחנו מתמודדים איתו, אבל זה החסם.

ואז היית יודע להביא כל הזמן, מיטה נתפסת לך, משחרר אותם לשוק הישראלי וקולט מישהו אחר?

בשאיפה, כן. אנחנו יודעים שאנחנו נגדל מאוד, אנחנו רואים את ההרשמה לשנה הבאה, נכון לעכשיו אין לי את כל התקציב שאני צריך בשביל הגדילה הזאת.

מה חסר לך?

חסר לי כסף בעצם להגדיל, אנחנו תקצבנו לשנה הבאה מספטמבר ל-1,700 איש, במקום 1,400, וזה מה שיש לי נכון לעכשיו. אנחנו מקדמים עם הממשלה והסוכנות מתווה להגדלה משמעותית, ביקשנו מסמך הבאה של עוד 2,500 משתתפים, הסוכנות התחייבה לתקציבה ומזכיר הממשלה מקדם את ההתחייבות של הממשלה.

זאת אומרת הגם שכולנו מבינים את גודל ההזדמנות, הגם שכולנו מבינים את החשיבות בראייה ארוכת טווח אתה אומר לי ש'מסע' היום מתנהלת בקפיצת מדרגה מ-1,400 ל-1,700 בחמ"ע.

באישור תקציבי כן, לשנה הבאה כן. השנה קיבלנו תקציב והבאנו עוד 550 בחודשים האחרונים.

שהם מחוץ ל-1,700?

לא, מחוץ למה שהיה לי בתקציב של שנה - - -

אבל זאת אומרת שאתה היום במצב שאם היה לך עוד תקציב היית מביא עוד אנשים?

מספטמבר? כן.

אז אני מבקש לזמן לדיון הבא את מזכיר הממשלה, שהוא האחראי, נכון?

יושב ראש ועדת ההיגוי, כן, יחד עם מנכ"לית הסוכנות.

כן, יחד עם מנכ"לית הסוכנות. אני שוחחתי איתו אי שם בחודש פברואר, אמרתי לו: שלום, עכשיו תן בראש, אז הוא אמר לי: תודה, אני עכשיו מתקשר לזה ובסוף 300 איש הצלחנו להעלות?

אדוני היושב ראש, הם נתנו לנו בפעימה ראשונה ופעימה שנייה את מה שביקשנו, עכשיו אנחנו בעניין של שנה הבאה, זו הפעימה השלישית הגדולה, ובזה אנחנו עדיין לא קיבלנו תשובה.

אני חוזר למה שאמרנו בסוף הדיון הקודם, אנחנו לא יודעים איך האירוע יתנהל בעוד שנה ושנתיים מבחינת הגמישויות באופן כללי לכן קריטי לשים עכשיו גז ולהבין שיכול להיות שביום שיהיה לך את הכסף - - -

אנחנו בחלון שייסגר באיזה שהוא שלב.

בדיוק. אני מקווה שלא, אבל זאת צריכה להיות התחושה וההבנה. ישראל שלחה מטוסים, הנחיתה אותם במדבריות בשביל להביא עולים, עשתה פעולות חסרות תקדים ברמה העולמית, וטוב שכך, כן? אבל יש לנו מתחת ליד – יכול להיות שהיה צריך לעשות פה תכנית יחד עם המוסדיים, עם גורמים פיננסיים, שהם ייקחו אולי מימון היום של כספים, שייתנו דיור, וכל מי שנקלט יקבל מהמדינה אחר כך החזר מהמס, לא יודע, ייקחו 50% ממס הכנסה של אותם אנשים לשבע שנים.

אני חושב על כל מיני פתרונות, המדינה במקרו כלכלה לא מבינה את ההזדמנות פה. אני יכול להביא לך היום חברות ביטוח, הם יגידו שהם שמים עכשיו 200 מיליון, 300 מיליון, 500 מיליון, אני עושה אקטואריה כמה מהם יעזבו את הארץ, כמה מהם לא ישתלבו בשוק העבודה בצורה מלאה ולכמה מהם תהיה הכנסה מעל זה וזה ואני יודע לקחת מהמדינה, ממס הכנסה. לדעתי כמה כלכלנים יושבים על זה שבוע ומביאים נוסחה מאוד מעניינת

טוב, זה אולי צריך לדבר עם האוצר. כי משגע אותי שאומרים שבסוף בגלל תקציבים אנחנו לא מביאים אנשים פה, העלויות הן זניחות יחסית למאמצים אחרים וזו העלייה הכי פרודוקטיבית.

אני רק רוצה לציין שבינתיים אנחנו לא השארנו אף אחד בחוץ. לשאלתך, אין לי תקציב לתחילת השנה הבאה, לתכניות שמתחילות בספטמבר, מעבר ל-1,700 משתתפים, אבל אנחנו כן עובדים על זה מול הממשלה והסוכנות, ביקשנו תוספת של עוד 2,500 בחצי מימון ממשלתי, חצי סוכנותי, הסוכנות התחייבה לתקציבה.

תוספת של 2,500 רק לחמ"ע מעבר ל-1,700?

נכון.

והסוכנות מוכנה?

הסוכנות התחייבה לחלקה.

כי יש להם היום תורמים.

התחייבה לחלקה, 50%.

כמה זה הדלתא של 2,500, כמה אתה צריך תוספת?

אני לא זוכר בדיוק, אל תתפסו אותי במילה, אני מניח שזה 25-20 מיליון דולר.

החלק של המדינה או הסך הכול?

לא, סך הכול.

זאת אומרת אתה צריך סדר גודל עוד 40 מיליון שקל.

כן.

נעל"ה. אתם מביאים 450 בשנה מחמ"ע.

כן, אבל מאז פרוץ הקרבות, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אנחנו פתחנו נעל"ה הצלה. הגיעו נכון להיום 299 תלמידים שנמצאים ב-14 כפרי נוער. כל כפרי הנוער שקלטו את התלמידים הללו הם כפרי נוער ותיקים בתכנית נעל"ה, הם מיומנים לקלוט תלמידים, נמצאים אצלם גם כיום תלמידים מחבר העמים, זאת אומרת כשנער או נערה הגיעו לכפר הנוער אז היה שם צוות קולט דובר שפה, שזה היה מאוד מאוד חשוב.

אני פחות רוצה להיכנס לזה, אני רוצה להבין את התמונה הכוללת ולהתעמק במספרים ובפוטנציאל. אני מניח שברגע שמגיע נער אתם עושים עבודה מצוינת.

אנחנו יחד עם מנהלת נעל"ה, הם אלה שבודקים ומאשרים.

אני רוצה להבין ככה, אתם מביאים 400 בשנה, אתם הבאתם 300 בשלושה חודשים האחרונים כאשר ה-400 שאתם מביאים הם תמיד מה? הם גם מספטמבר לספטמבר? הם לאורך כל השנה?

לא, אנחנו קולטים תלמידים בספטמבר לשנת הלימודים.

זאת אומרת שאתם מנהלים הרשמות ושיווק באופן כללי ויש לכם מכסה של 400, לא יודע אם מכסה או לא, אבל 400 איש נרשמים לכם. יש לכם 400 איש שאמורים להתחיל בספטמבר והוספתם עוד 300?

נכון. נכון לרגע זה, בדיוק.

זאת אומרת זה לא אנשים שהקדימו, זאת אומרת אתם יודעים שיהיו לכם בספטמבר 400 והייתם צריכים למצוא פתרונות או עשיתם גיוס ועשיתם נעל"ה הצלה לעוד 300, זאת אומרת אתם תתחילו את ספטמבר כאילו ב-700 ולא ב-400, זה נכון?

כן, אלה המספרים.

במהלך השנה, החל מאז פברואר אנחנו קלטנו עוד 300 תלמידים לשנת הלימודים תשפ"ב, זאת אומרת ה-300 התווספו ל-400 בשנת הלימודים הנוכחית, שמסתיימת בסוף חודש.

זאת אומרת ה-400 שהיו בספטמבר, הוספתם להם עוד 300 שהתחילו. כאילו הגיעו באמצע השנה לבית הספר.

נכון, בדיוק ככה. יחד עם זאת אנחנו נערכים לשנת הלימודים תשפ"ג, בדיוני התקציב ביקשנו כבר תוספת לעוד 200 תלמידים, לקלוט מעבר, כי אנחנו מגיעים לקצה היכולת שלנו התקציבית לקלוט עוד, מבחינה כמותית. אלה מכסות כמותיות.

זאת אומרת שההנחה שלכם שאתם קולטים בספטמבר 600 לתשפ"ג?

נכון מאוד. אגב, הם לא מגיעים בהכרח מאוקראינה, הם מגיעים בכלל מחבר העמים וממדינות נוספות.

כן, כן. אבל אתם אומרים, פתחתם בשנה שעברה מחזור של 400, הגיעו עכשיו 300 בנעל"ה הצלה ובשנה הבאה תעשו 600, שזה בעצם ה-400 ועוד 200 שהם - - -

גידול מצטבר של 500 מכסות.

יש לי שאלה, אתם יכולים להביא 2,000?

בוודאי.

הבעיה היא תקציבית בלבד?

כרגע הצורך שלנו ב-200 מכסות נוספות תקציבית.

לא, 2,000.

2,000 נוספים?

אני רוצה לשאול כזה דבר, אני מבין שיש פה כפרי נוער ויש פה בעיה וזה סיפור מאוד מאוד מאוד מורכב, אבל השאלה היא אם המכסה היא בגלל המסגרת התקציבית או המכסה היא בגלל שאנחנו מגיעים לתקרת המקסימום הנדרש. כשאני מסתכל על התכנית הזאת וכשאני מסתכל על סדר גודל של אוכלוסייה של קרוב למיליון זכאי שבות במדינות חבר העמים, באמירה גסה, 800,000, מיליון, ואני מסתכל על התכנית המצוינת הזאת ואם היו לי מאמצי שיווק מעולים עדכניים בסדר גודל אחר ממה שיש לי היום, האם הייתי יכול להביא 2,000 ילדים בשנה?

זו שאלה מקצועית, לעניות דעתי לא. אין לנו 2,000 מיטות פנויות בכפרי הנוער.

לא מיטות. נגיד הייתי בונה לך עכשיו, פיה הייתה יורדת ומוסיפה לך עוד 2,000 מיטות, אני אומר מבחינת הנוער, עליית הנוער. את יודעת, זה קצת מזכיר לי באומן, וסליחה, אלף אלפי הבדלות, הדיונים ב-49'-50', אני מנסה לחשוב, ישבו אז האנשים שדיברו והם הבינו שהסיפור הוא אם אין מיטות יהיו מיטות, זאת אומרת איך יישוב של 600,000 איש קפץ לשני מיליון איש בטווח של ארבע-חמש שנים. אנחנו ב-2022, סטרטאפ ניישן, 50,000 דולר תל"ג לנפש, ואת אומרת לי: אין לי 2,000 מיטות.

כשאני אומרת מיטות זה רק חלק מהמערך שקולט ילד. זה מיטה, זה מורה, זה עו"סית, זה - - -

כמו בבתי חולים.

נכון, ברור, נו? מה אחוז ההישארות של הילדים האלה בארץ?

מעל 90%.

90% נשארים בארץ וכ-60% מההורים מצטרפים אליהם. אנחנו גם נהנים מהם אחר כך במסגרות הצבאיות וכמובן בחברה הישראלית.

אם התכנית הייתה נקראת נעל"ה, נוער עולה ללא הורים, עכשיו זה כבר תפס שם אחר, נוער עולה לפני הורים.

אגב, יש לנו בוגרת נעל"ה כאן. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי היא התחילה כמספר במיטות וזה מגיע עד הכנסת ומעבר, בלי שניעלב, חברי הכנסת.

אני אומר דבר כזה, אני מניח שאתם לא הדרג שנותן תשובה, זה צריך להיות דרג של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אנחנו יכולים להביא 2,000 ילד, בקלי קלות, מדינה של עשרה מיליון, שייעודה קליטת עלייה, צריכה לבוא למערכת ולהגיד שהיא מבקשת 2,000 ילד בשנה, מה המשמעויות, לגזור את זה לאחור. וצריך להביא את אגף התקציבים ואולי את הכלכלן הראשי של משרד האוצר שיגיד מה ההשקעה הלאומית ב-2,000 ומה התשואה הלאומית של 2,000 ילד כאלה במשך שנה.

צריך להבין שמדינת ישראל היא עיוורת להזדמנויות, היא מתנהלת במתכונת של עולם האתמול והיא לא מבינה את העתיד שלנו. אני באמת חושב שאולי במסגרת השקעות חברתיות, תכנית, להביא את האוצר, להביא את הגורמים הממסדיים, לקחת את התכנית הזאת של נעל"ה ולהקפיץ אותה ל-2,000. לבנות 2,000 מיטות, לתקצב, אנחנו יודעים מה העלות, ולהכניס שותפים מהשוק הפרטי לנסות ולתמחר הזה. כי אם הבעיה היא תזרימית של האוצר אז יש לזה פתרונות.

אני יודע שזה מופרך והזוי בשמיעה ראשונה, אבל פעם היה מופרך והזוי להכניס גורמים פרטיים לפרויקטים של BOT וגורמים פרטיים שיבנו גשרים וכבישים, ואחרי זה היה מופרך להכניס גורמים פרטיים שיעשו להם תשואה למתכונות של לא יודע מה, גמילה מסמים או גמילה מעישון או כל מיני פרויקטים כאלה שהם השקעות חברתיות או השקעות מתגמלות. יכול להיות שזה הסיפור.

כשאתם אומרים לי באירוע כזה מאוקראינה, אם אני מדבר על, שוב, אני מצטט את ג'וש שאומר 45,000 עולים בשנה זה הכי גבוה משנת 99', לא יכול להיות שאתם מגדילים ב-200, וגם לזה את אומרת שאין לך תקציב. אין לך תקציב ל-200? לא?

טוב, ישעיהו יחיאלי, בבקשה, ראש מִנהלת נעל"ה בזום. ישעיהו, אני מקווה שהתפללת מנחה טוב טוב כדי שהשכל ייכנס בראשה של מדינת היהודים, שתבין את גודל האירוע. בבקשה.

קודם כל תודה על ההזמנה לוועדה הנכבדה הזו. תמיד יש פעם ראשונה, אז הנה אנחנו פעם ראשונה בוועדת החוקה שהיא ממלאת מקום ועדת העלייה, ככה אני מבין, אז באמת תודה על ההזמנה.

ראשית אני רוצה לתקן את חברותיי הנכבדות מהמינהל לחינוך התיישבותי. השנה הגיעו לנעל"ה 600 ילדים חדשים אליהם הצטרפו 300 ילדי נעל"ה הצלה, סך הכול במחזור החדש של נעל"ה 900 ילדים.

בתשפ"ב?

כן, בתשפ"ב.

זה 600 פלוס 300, שרובם ככולם מחמ"ע?

נכון. עכשיו עם אלה שהם רק אוקראינה, בוודאי. קודם היחס היה בערך 60-40, חמ"ע לעומת שאר העולם, עכשיו אנחנו בפרופורציה אחרת כמובן.

ישעיהו, אני רוצה להבין. סך הכול תשפ"ב מסתיימת עם 900 איש, נכון?

לא, אתה מדבר רק על השנתון החדש. אתה יודע היטב שתכנית נעל"ה היא תכנית לשלוש-ארבע שנים.

אני מדבר על השנתון, כמה הגיעו?

השנתון כרגע מונה 903 ילדים.

כשמתוכם כמה מארצות רוסיה, אוקראינה וחבר העמים?

600.

זה מה שנאמר כאן.

לא, נאמר 400.

אנחנו מדברים רק מחבר העמים. אנחנו מברכים את הפעולה שלכם בכל הארץ, בגלל שזו פעם ראשונה שאתה מגיע ואתה גם מדבר מזום, אולי גם קשה לקרוא את הנושא, אבל זה פעילות נעל"ה במדינות מזרח אירופה, בדגש על אוקראינה ורוסיה. אז אנחנו נארח את פעילות נעל"ה באופן כללי בהקשרים אחרים אולי כשתקום פה ועדת קליטה, אבל אוקראינה ורוסיה יש לך 600 איש.

בסדר, אבל, אדוני היושב ראש, כשאתם עוסקים במכסות, המכסות כוללות את כולם, אין מכסות נפרדות למדינה כזאת או אחרת.

אז אני מבין שישראל לא מבינה שיש אירוע באוקראינה ולא מקצה מכסות מיוחדות, זאת הטענה?

לא, אני אומר שהבעיה היא בבסיס. תכנית נעל"ה כבר שנים מתעסקת עם בעיות של מכסות, כל שנה אותו דבר. אנחנו עלינו עכשיו מ-1,900 ל-2,100 בבסיס התקציב, התקבלו עכשיו עוד 200 מכסות באופן זמני לצורך קליטת ההצלה הזאת, אבל כל הילדים האלה ממשיכים לשנה הבאה ובשנה הבאה אנחנו נהיה שוב באותו גירעון. ואם תשאל אותי מה הפתרון אני אומר לך מה הפתרון, הפתרון הוא לתקן את החלטת הממשלה ודומני שאתה ושרת החינוך באותה סיעה?

אמת.

שם הפתרון. בהחלטת הממשלה כתוב שבתכנית נעל"ה יש 1,200 ילדים, בבסיס של התקציב כל שנה זה עלה והגענו ברוך ה' ל-2,100, אבל גם 2,100 זה כבר לא מספיק כי אנחנו כבר היום ב-2,160 או 2,170, לכן הפתרון הוא לא בפלסטרים האלה, הפתרון הוא לפתור את הבעיה מיסודה ולשים את נעל"ה במקומה הראוי, כפי שהעלייה לא מוגבלת גם נעל"ה לא צריכה להיות מוגבלת, ובמקום שתקציב המדינה יכתיב את נעל"ה, התקציב צריך להתאים את עצמו למציאות ולא ההיפך. פה הפתרון.

כדי שזה יקרה צריך לתקן את החלטת הממשלה מההחלטה הקודמת שהייתה ב-2009. אני מבקש ממך, כיושב ראש הוועדה הזו, לפנות לשרת החינוך, להביא הצעת מחליטים שהיא מוכנה כבר, היא כתובה, להביא אותה לממשלה. אם לא לממשלה, לפחות לוועדת שרים לעלייה וקליטה, שם היושבת ראש מחכה לזה.

ישעיהו, קודם כל אני מבקש, בדיון שנעשה בעוד שבועיים לזמן את מנכ"לית משרד החינוך לעניין הזה יחד עם ישעיהו. מי מתעסק, זה המנכ"לית או משנה המנכ"ל?

אבי גנון.

אז אני מבקש לזמן את המשנה, את אבי, לכאן. עכשיו אני רוצה להבין, בעולם של הקליטה החדשה, אני מבין שהתכנית היא ארבע שנתית, בשנת הלימודים פ"ב, היא החלה בכמה אנשים ממדינות חבר העמים? בספטמבר 21' כמה היו לכם אנשים ממדינות חבר העמים?

675.

675 שבשנה א' התחילו, כן?

סך הכול אתה רוצה לדעת?

לא, אני לא רוצה לדעת, אני רוצה חבר העמים שהתחילו בספטמבר, כי אני מבין שהיה עוד נעל"ה הצלה שהגיעו 300 או הגיעו 200, אני לא הבנתי, אבל הם הגיעו מפברואר.

אני אומר לך, סך הכול מחבר המדינות מתחנכים היום בנעל"ה 1,588 תלמידים.

הבנתי, אבל כמה הגיעו בספטמבר?

הגיעו כ-400, כ-20 ומשהו עזבו ואליהם הצטרפו 300 הצלה, סך הכול נכון להיום 675.

אז הגיעו בספטמבר 400 מחבר העמים, נכון?

נכון.

נעל"ה הצלה, הוסף להם עוד 300?

כן, ויש עוד כ-40 כבר בדרך.

מה זה בדרך?

בדרך זה ילדים שאנחנו יודעים מי הם, איך קוראים להם, מי ההורים שלהם, אבל הם עדיין בדרך, או שהם בתחנות המעבר, או שהם נמצאים במקומות אחרים בעולם, הם עדיין לא כאן. אנחנו משבצים ילד רק כשיש לנו תאריך טיסה שלו. כשהוא נותן לנו תאריך טיסה הוא מקבל מאיתנו שם בית ספר.

הבנתי. מבין ה-400 האלה כמה הם מרוסיה ואוקראינה, אתה יודע?

בערך חצי-חצי.

חצי רוסיה, חצי אוקראינה?

יש עוד כמה מדינות קטנות, זה לא משמעותי.

וה-300 הצלה זה הכול אוקראינה?

למעט עשרה.

אתה צופה חצי חצי גם בשנה הבאה? זאת אומרת שיגיעו עוד מאוקראינה?

לגבי אוקראינה, כרגע אנחנו לא יכולים לבצע שם שום פעילות, מי שמגיע לפה זה מי שמצליח לצאת, לעומת כל שאר המדינות, שבעיקרן זה רוסיה, יש לנו גידול של 40% בהרשמה ברוסיה.

הנה, וילדים מאוקראינה נמצאים כרגע בפולין ובגרמניה.

לא, לא ילדים מאוקראינה.

כן, זה רוסיה. יש ילדים שכביכול אם לא המלחמה היו נמצאים באוקראינה, הם כרגע נמצאים במדינות פולין, רומניה, מולדביה וגרמניה.

אבל אני רק רוצה להבין כזה דבר, אם קלטת כ-200 מאוקראינה בשנה שעברה ועל זה התווספו עוד כ-300 מאוקראינה, ההרשמה או הקליטה בתשפ"ג מאוקראינה היא בעייתית, אתה אומר, כי יש לך בעיה לגייס שם. מצד שני, רוסיה, יש לך גידול של 40%. זו התמונה?

כן. אני אגיד לך עוד משהו לגבי אוקראינה, מבין הילדים שהגיעו במה שנקרא נעל"ה הצלה, כמחציתם נרשמו לנעל"ה לפני המלחמה. המחצית השנייה לא. זאת אומרת שבתוך אוקראינה יושבים היום בין 150 ל-200 ילדים שנרשמו לנעל"ה ולא יצאו לאוקראינה ואנחנו לא יכולים להגיע אליהם.

זאת אומרת יש להערכתך כ-200-150 ילדים באוקראינה שנרשמו, לכאורה אמורים להגיע בספטמבר הקרוב, אבל כרגע הדרכים סגורות?

נכון. מי שמצליח לצאת מגבולות המדינה, שהרוב זה כמובן לכיוון מערב, יש בודדים מאזור דונבאס שמצליחים לצאת מזרחה, יש גם כאלה, כל הילדים האלה, אין לנו מושג מה יהיה איתם. אנחנו בקשר איתם, אנחנו מדברים איתם, אבל הם לא במצב של לקחת את החבילות ולנסוע לפולין, כל אחד עם הסיפורים שלו.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להעיר, ברשותך, עוד שתי הערות שקשורות למשרדי ממשלה אחרים. בהקשר לתלמידי נעל"ה הצלה, את משרד החינוך סיכמנו, הבעיה העיקרית היא מכסות, הפתרון הוא הצעת מחליטים, כמובן בתיאום עם האוצר. כמו שאני מכיר את שר האוצר, אין לו מגבלות לתכנית נעל"ה, אתה יודע את זה כמוני.

העניין הבא הוא המצב של הילדים האלה כאן מבחינת מסמכים ומעמד בארץ. הילדים האלה בעצם ברחו, חלקם ברחו לבד, חלקם ברחו עם אמא, או עם דודה או עם סבתא, יש ילדים שהגיעו לפה בלי מסמכים בכלל והדרך להעלות אותם על המטוס הייתה באמצעות תעודת מסע. תעודת מסע זה מסמך חד פעמי שמאפשר לטוס פעם אחת ממקום למקום.

במצב הדברים הזה אי אפשר לארגן להם פה אשרה, הם צריכים דרכון קודם. שגרירות אוקראינה בתל אביב, אין לנו תורים שם, אני מנסח את זה הכי עדין. אלה שבאו עם דרכונים, חלקם הגיעו עם אישורי זכאות לעלייה כשבדיון של הבוקר עלה חזק הנושא של זכאות מלאה לעומת go not go. רוב הילדים שבאו לנעל"ה הצלה באו go not go. כדי לקבל אשרת שהייה בארץ הם נדרשים להביא מסמכי מקור שלהם ושל ההורים ושל הסבא והסבתא וכו'. אין מצב שזה יקרה, שום משפחה לא תיתן לילד קטין שנמצא מחוץ לגבולות, אם בכלל היא יכולה לתת לו, חלק מהמשפחות לא יכולות לתת, אין דואר, הדברים האלה לא קיימים.

לכן מה שאני רוצה לבקש מהוועדה המכובדת הזאת, לבקש מרשות האוכלוסין, כמו בתיירות הרגילה, להאריך לכל תלמידי נעל"ה חסרי המעמד את שהותם בארץ כתלמידים לשנה קדימה. לא נראה לי קורבן גדול, במהלך השנה הזאת אלוהים גדול, המלחמה תיגמר, אולי ההורים יבואו, אולי הילדים יילכו לשם, ואז הם ישלימו את הליכי הזכאות. אבל החל מחודש יוני, שהתחיל כבר, ב-13 במרץ נכנסו הילדים הראשונים וב-13 ביוני מסתיימת ויזת התיירות שלהם, רשות האוכלוסין אומרת לנו לפעול לפי הנהלים, שנביא תעודות לידה, שנביא וכו' וכו'. זה פשוט לא מעשי וגם פה אני מבקש את עזרת הוועדה כדי להגיע לפתרון הזה ולהסיר מאיתנו את הדאגה הזאת.

אני אבקש ממך להעלות את הבקשה הזאת בכתב, ברשותך, ולהפנות את זה אלינו במהירות.

בשמחה, אני מודה לך.

תודה. 'תגלית'.

כן, שלום אדוני הראש. אנחנו מביאים בדרך כלל, הבאנו מברה"מ לשעבר 70,000 איש ב-20 שנה שאנחנו קיימים, בשנה אנחנו מביאים 5,000 איש. בזמן המלחמה, זה סיפור מעניין שבזמן המלחמה היו פה שתי קבוצות שהיו צריכות לחזור לאוקראינה והתחילה המלחמה אז היינו צריכים למצוא להם פתרון פה, עם תכנית Onward, שזה עכשיו חלק מ'תגלית', אז חודשיים הם היו בארץ.

כרגע אנחנו ביטלנו 600 משתתפים מאוקראינה, עוד פעם, בגלל שהם לא יכולים לצאת, בגלל שגברים לא יכולים לצאת מאוקראינה. באופן כללי, ומה שכבר נאמר פה, שרוב האנשים שמגיעים לתכניות אחרות, כגון 'מסע', רובם היו ב'תגלית'. זאת אומרת יש לנו תשתית שיווקית מאוד רחבה בברה"מ לשעבר, גם ברוסיה וגם באוקראינה, למצוא את אלה שאפילו לא יודעים שהם יהודים. זאת אומרת אנחנו באמת מחפשים אותם בעיתונות מקומית ובבת יספר מקומיים, ובשיתוף פעולה כמובן עם לשכת הקשר, עם נתיב, אנחנו בודקים שיש להם מסמכים, שהם באמת זכאי עלייה, ובדרך הזאת אנחנו מביאים.

זאת אומרת אם עכשיו, כל אחד שלא מגיע בסופו של דבר ל'תגלית' בסופו של דבר גם פחות יגיעו ל'מסע' ולתכניות אחרות, במיוחד זה נכון לגבי חמ"ע. אנחנו עדיין ממשיכים לעשות שם פעילות, למשל עם שותפים שלנו באוקראינה, יש לנו בוגרים שם, אנחנו בקשר עם הבוגרים, עם המדריכים, חלקם מהם בחזית, ממש במלחמה, ואנחנו עכשיו מעבירים דרך המדריכים שלנו ובוגרים חבילות סיוע למשפחות נזקקות באוקראינה, ממש בשטח.

ברגע שהגברים יוכלו לצאת כבר יש לנו תכנית להביא אותם דרך פולין, זאת אומרת שאוטומטית יש לנו משתתפים, יש לנו כ-1,000 מאוקראינה שאם גברים היו יכולים לצאת היינו יכולים להביא אותם. ברוסיה יש לנו ביקוש עצום, הקיץ יגיעו 1,500 מרוסיה ועוד 200 ממדינות כמו אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, ליטא וגיאורגיה.

הבעיה הכי גדולה שלנו זה גם הטיסות, כי לרוסיה חברת הטיסות הרוסית הפסיקה לטוס, אז לרבים ברוסיה אנחנו עכשיו אומרים שאנחנו לא יכולים להגיע.

היא הפסיקה עכשיו?

כן, היא הפסיקה עכשיו.

על מה אתה מדבר? הטיסות מרוסיה הופסקו מתי?

בחודש הזה, לקיץ.

אני חושב שב-31 במאי, לא?

כן, אבל רוב הקבוצות שלנו מגיעות בקיץ.

יש לך בעיה של טיסות שבוטלו?

כן, ובסופו של דבר אנחנו יכולים להביא רק 1,500, בגלל הטיסות.

אם לא הייתה לך בעיה של טיסות, כמה היית מביא?

אם לא הייתה לנו בעיה של טיסות אנחנו יכולים להביא חופשי 3,000 בקיץ. עוד פעם, היכולת שלנו לגייס במדינות האלה היא מאוד חזקה. יש לנו חברות שיווק, יש לנו שותפים בשטח, דרך אגב חלק מהם יהודים וחלק לא ארגונים יהודיים.

אלה שמגיעים מרוסיה, הם יכולים להגיע פה לשבועיים ולעבור אליך?

כן, אנחנו פוגשים את כל המשתתפים.

בלי לחזור?

כן, אנחנו פוגשים את כל המשתתפים של 'תגלית', אנחנו עובדים מאוד במשותף וגם הדאטה שלהם מגיעים אלינו אחר כך בשביל לעשות להם טרגטינג. אנחנו פוגשים את כל הקבוצות של 'תגלית' שמגיעות.

וזה גם מה שעשינו בקורונה, בעצם ניסינו להביא את האנשים ושהם ימשיכו אחר כך ב'מסע'. לכן מבחינתנו ברגע שאנחנו מפסיקים את החיפוש הזה במקומות שהם לא מקומות יהודיים מובהקים, זה בעצם פוגע בכל הכיוונים, גם בתכניות אחרות. אנחנו כן ממשיכים בגיוס, יש לנו עכשיו תכנית שאנחנו מתחילים עם אוקראינה, זה פורטל שיאפשר לבוגרים מכל העולם לסייע באיזה שהיא צורה לבוגרים באוקראינה וככה ליצור איזה שהוא קשר עולמי בין הבוגרים.

וגם יש לנו תכנית הייטק שאנחנו רוצים להכשיר מתכנתים באוקראינה, בגלל שהם לא יכולים לצאת אז חצי שנה הם ילמדו דרך זום ואחרי זה, יש לנו כבר קשר עם חברות הייטק בישראל שיהיו מוכנות לקחת את האנשים האלה ולתת להם עבודה כשהם עושים עלייה.

זו תכנית שהתחילה כבר?

זו תכנית שהתחילה בשאר העולם. כן, בשאר העולם זה כבר התחיל.

כמה אנשים יש לך בזה?

זו שנה ראשונה. אני יודע שיש אלפי אנשים שנרשמו, אבל כמובן המיון מאוד קשה, אני יכול לחזור אחרי זה עם המספרים, אני לא רוצה להגיד משהו סתם שאני לא יודע.

אנחנו רוצים להתחיל באוקראינה, היכולת שלנו לגייס בכל המדינות האלה היא מאוד גבוהה, במיוחד עם אנשים, כמו שאמרתי, שהם לא יודעים שהם יהודים. אנחנו מוצאים אנשים, גם בירידים של חינוך, לא בהכרח משהו שהוא יהודי, והרבה פעמים הם אומרים: תקשיב, אני לא יהודי, אמא שלי יהודייה, אני בכלל אין לי קשר לזה, ואנחנו צריכים להסביר להם שהם אכן יהודים ואחרי שהם מגיעים לפה אנחנו מספרים גם על תכניות המשך, גם 'מסע' וגם אופציות אחרות ואז רובם עושים עלייה, בוא נאמר ככה, מחבר העמים.

טוב, תודה. נציג צה"ל, אתה רוצה להוסיף משהו? שלא יגידו שאני מקפח פה בצבא, חלילה, אני במקור מוועדת חוץ וביטחון, אז יש לי סנטימנט.

טוב, חברים, אני נאלץ לקצר, יכולנו כמובן להעמיק ולהרחיב זאת הייתה טעימה. השעות האלה, זו התחלה של הבנה ופיצוח בשלושה דברים, הנושא האחרון היה נעל"ה, 'מסע' ו'תגלית'. אני חוזר ואומר, בין כל הפעולות של מדינת ישראל אלה שלוש תכניות, או בוא נגיד זו קבוצת הגילאים האופטימלית שצריך להשקיע בה וצריך להגדיל אותה בראייה כוללת.

יכול להיות באמת שצריך להכניס כאן אולי מחשבה אחרת לגמרי, אני בהתחלה חשבתי על זה בחצי קוריוז וככל שעובר הזמן אני חושב שאולי באמת יש תוחלת, צריך פה משאבים, אני מכיר לאורך כל השנים את הבעייתיות של המשאבים, אני בהבנה עכשיו אל מול צרכים תקציביים כאלה ואחרים. יכול להיות שצריך לעשות פה דיון של אוצר, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך ולנסות לראות האם אנחנו יכולים להסתכל אחרת על כל החיתוך הזה.

החדשות הטובות בעניין, שזו קבוצה יחסית קטנה, אנחנו לא מדברים על הרבה הרבה הרבה אנשים, אנחנו מדברים על כמה אלפים שהעלות מול תועלת, שוב, פה, זו העסקה הכי טובה למדינת ישראל. מדינת ישראל משקיעה המון בנושאים כאלה ובמעטפת של הנושאים האלה וטוב שכך, זה הייעוד שלנו. אנחנו משקיעים הרבה כספים, לדעתי פחות ממה שצריך, אבל עדיין הרבה כספים בעלייה. את הראייה הזו צריך לנסות לבודד ולתת לה דחיפה.

גם על זה אנחנו נעשה דיון, זו הייתה הבנה ראשונית. אני אבקש מכל מי שמשתתף, ביקשתי את זה ספציפית מישעיהו יחיאלי, גם מכם, להעביר לי בכתב עיקרי הדברים שאתם חושבים שיכולים להביא לפריצת דרך. אני מבקש מכם לצאת מגדרכם במובן הזה, שימו בצד את שאלת התקציב לרגע, אל תחיו תחת זה התקציב ומה אני יודע להוציא ממנו, אלא מה הייתי מביא למדינת ישראל בתחום אחריותי אני בצורה המיטבית ביותר בהינתן שלפרויקטים האלה יש גיבוי מרמת ראש ממשלה ודרומה. ואז נבין מה הפוטנציאל שלכם שאתם רואים אותו כאנשי מקצוע, שאתם מבינים אותו, ונגזור ממנו למטה.

אני עסקתי הרבה שנים במגזר הציבורי, יש לי ניסיון בהרבה מאוד היבטים, אפשר להביא שינויים של קפיצות דרך, אם רק מוצאים את המשוגעים לדבר. זה הסיפור. עשיתי את זה בדברים אחרים, לכן פה רק נציף את הדרך הנכונה שאותה צריך לבצע, אחרי זה ננסה למצוא את המשוגע לדבר בעניין, אבל אנחנו צריכים להיעזר בכם בתור אנשי מקצוע ולהבין איך עושים פה לא אבולוציה באירוע הזה, אלא איך פועלים בצורה רבולוציונית. זאת שפה אולי מתאימה לאזור, לפחות פעם הייתה מתאימה, ואנחנו מחויבים להתייחס לזה כך תוך כדי זה שאני לוקח על עצמי את האחריות לטרלל את המערכת מבחינת החשיבות. זאת אומרת גם בזה יש לי התנסות ואעשה כמיטב יכולתי.

תודה רבה.

את רוצה להוסיף?

אני רוצה להודות לך ועניין קטן שלא הוזכר היום, חיילים בודדים, אותם בוגרים של תכנית נעל"ה. כשהם היו בארץ ללא הורים הם היו זכאים לכל ההטבות בסטטוס של חייל בודד, עכשיו מאוקראינה מגיעה אמא, לדוגמה, האבא נשאר באוקראינה כי לא נותנים לגברים לצאת משם, אמא הגיעה וכעבור שלושה חודשים הוא באופן אוטומטי מאבד את הסטטוס שלו כחייל בודד. למרות שאמא מגיעה עם תיק אחד ביד, בלי מזוודה, בלי כסף, בלי כלום והוא קולט את האמא.

הוא הגיע כחייל בודד, האמא הגיעה והוא הפסיק להיות חייל בודד. זאת אומרת לא מספיק שהוא כבר לא חייל בודד, הוא גם עכשיו מטפל באמא.

כן, אם אפשר להעלות את הנושא הזה מול כוחות הביטחון ולהאריך להם, לא לקחת מהם את הסטטוס של חייל בודד.

זה רחוק ממך, זה אכ"א. טטיאנה, תהיי איתי בקשר, אני יודע בדיוק למי לפנות. בעצם אנחנו צריכים לשנות סטטוס של חייל בודד כאשר אבא מגיע ולא אמא מגיעה, את אומרת בגס.

בגס, לא לשלול להם את המעמד של חייל בודד.

לא, אני אומר, VIZAVI אוקראינה.

שלושה חודשים זה לא מספיק. גם לחייל אחר, הוא מתכנן, גם דירה וגם הכול, כאשר בעצם זה גורם לכך שהילד יגיד להורים: חכו עד שאני אסיים את הצבא כי אחרת אני אפגע.

יום טוב, אתה רוצה להוסיף משהו לסיכום?

לא, אני רוצה להודות לך, גם על הגישה הזאת של קפיצה במספרים, בתכניות, בכל התכניות, גם נעל"ה, גם 'מסע'. אגב, טטיאנה בוגרת נעל"ה, אני בוגר 'מסע', המחזור הראשון של 'מסע' משנת 2004.

היית פה שמונה חודשים כ'מסע'? באיזה תכנית?

כ'מסע', כן, אז זה נקרא הכשרה של בני עקיבא, היום זה נקרא תקווה, לדעתי.

ואחרי זה מיד עלית?

אחרי זה התגייסתי, כן. הקפיצה הזאת לדעתי היא מאוד נכונה, יש אפשרות לגדול בצורה אקספוננציאלית, בכל התכניות האלה יש פוטנציאל, צריך, כמו שאמרת, אנשים שישקיעו את המאמצים הנדרשים כדי שזה יקרה. ושוב תודה על הדיונים היום המאוד חשובים.

דיברנו על 'מסע רופאים', יכול להיות שגם פה צריך לעשות דרילדאון ולהביא את צה"ל ולראות איך אתה מביא יותר אנשים שממשיכים שם ומקצרים את כל אותם תהליכים שקיימים במסלולים האזרחיים. שאלה טובה. אבל, טוב, נשאיר את זה.

חברים, תודה רבה ואנחנו נתראה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.