פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



42
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 291
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ג' בסיון התשפ"ב (02 ביוני 2022), שעה 9:30

סקירה ועדכון על מאמצי עליה וקליטה ממדינות מזרח אירופה, בדגש על אוקראינה ורוסיה, מאז תחילת המשבר באוקראינה

חברי הוועדה: צבי האוזר – מ"מ היו"ר

ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי

שר התפוצות נחמן שי
דוד דרסלי אבטה - משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

נטלי אור חן - סגנית מנהלת מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

חיה קורלנסקי - ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

יוסף פולסקי - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

גנאדי פולישצ'וק - ראש אגף קונסולארי, נתיב-משרד ראש הממשלה

דב ליפמן - חכ"ל, עמותת יד לעולים

יום טוב כלפון - חכ"ל, היו"ר לשעבר

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

ירון שביט - סגן יו"ר הסוכנות היהודית

איל קופמן

סמדר לביא, חבר תרגומים



סקירה ועדכון על מאמצי עליה וקליטה ממדינות מזרח אירופה, בדגש על אוקראינה ורוסיה, מאז תחילת המשבר באוקראינה

בוקר טוב לכל הנוכחים, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא שנדון לאחרונה בוועדת המשנה אצלנו, אבל אנחנו מקיימים היום את הדיונים במליאת הוועדה עצמה כאשר נקיים היום שלושה דיונים בנושא קליטת העלייה ועלייה ופוטנציאל העלייה ממדינות שכונו בזמנו חבר העמים, בדגש על אוקראינה ורוסיה, בשים לב למשבר הקיים בשטח והקפיצה המשמעותית בהיקפי העלייה והכניסה לישראל בשל משבר זה.

הנושא הזה, כפי שציינתי גם בדיונים האחרונים, הוא איננו מהלך עסקים רגיל של מדינה, גם כשזאת מדינה קולטת עלייה לאורך כל השנים. הוא נושא בעיניי בעל החשיבות האסטרטגית אולי החשובה ביותר המונחת בפנינו היום. הפוטנציאל, ההזדמנות, להביא עולים בהיקפים משמעותיים, וישראל יכולה לעמוד בפני אותה סיטואציה ששינתה את פניה לחלוטין בשנות ה-90. מדינת ישראל, בין 89' ל-2000 קלטה קרוב למיליון עולים שהגיעו לישראל, חמישה מיליון ישראלים קלטו מיליון נוספים והעלייה הזאת שינתה את פני ישראל לטובה.

כשאנחנו רואים היום את הנתונים המקרו כלכליים, כשאנחנו היום גאים לכנות את עצמנו, בפני עצמנו ובפני העולם הסטרטאפ ניישן, אומת ההזנק, כל אותן עוצמות אסטרטגיות למדינה לא היו מגיעות להיקפים כאלה ללא קליטת עלייה מסיבית של סוף שנות ה-80 ומהלך שנות ה-90. היום ייתכן שאנחנו עומדים על אירוע דומה ואנחנו צריכים לממש אותו, ובשביל זה אני ביקשתי לנהל את הדיונים האלה ובכוונתי ללוות את הנושא בצורה אינטנסיבית בהבנה עמוקה שאנחנו עוסקים באסטרטגיה לאומית של מדינת ישראל ובפעולה שיכולה לשנות את עתידה. הדרך לשינוי העתיד היא קודם כל שינוי הדיסקט וחידוד התפיסה וגיבוש האמונה של אנשים שיושבים סביב השולחנות האלה שזה אפשרי, אנחנו יכולים וזה באחריותנו.

זה ככה כאמירות בראשיתיות לדיון. אני מברך את חברי חבר הכנסת בליאק שהצטרף אלינו ואני רוצה להתחיל באיזה שהיא תמונת סטטוס כדי להבין היכן אנחנו עומדים, במה אנחנו אוחזים באשר לנתוני עלייה ואולי קליטה וכניסה של אנשים לישראל מתחילת הקרבות, או מתחילת המלחמה.

אני עוקב בצורה כמעט יום יומית אחרי הדשבורד שמפורסם על ידי המל"ל. אני ארצה להתייחס אליו, אני אשמח אם הדוברים יתייחסו אליו. אני מבין שהדשבורד הזה מורכב מנתונים שאתם מזינים אותו ואני אבקש אולי קודם ממשרד העלייה והקליטה, מעו"ד דוד דרסלי אבטה, משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, לתת לנו תמונת מצב. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת וכולם. אני אתחיל מנתונים מספריים מתחילת המבצע. מתחילת המבצע סך הכול עולים שכוללים בתוכם גם זכאי עלייה הגיעו 23,193, מתוכם 11,156, שזה עולים בהגדרה, זאת אומרת הגיעו כעולים, והחצי השנה זה זכאי עלייה שהגיעו לפה ועשו את כל תהליך שינוי המעמד.

כמה סך הכול אמרת?

סך הכול 23,193. זה נכון ל-31.5.

אבל מאיזה תאריך אתה מתחיל לספור?

אנחנו מתחילים לספור מהיום הראשון שהתחלנו לקלוט את האנשים בנתב"ג.

שזה?

לא זוכר במדויק להגיד לך, אבל זה לקראת סוף פברואר.

זאת אומרת מסוף פברואר עד סוף מאי, שלושה חודשים, אתה מדבר על ההיקף הזה.

כן, שזה, צריך להגיד, מגיע כבר עוד מעט להיקפים של קליטה של שנה שלמה. בשנה שגרתית אנחנו קולטים 28,000 עד 30,000.

כן, עוד מעט נדבר, כי אלה האנשים שאתם מטפלים כעולים, זאת אומרת כ-11,000 הגיעו כבר עם תעודת עולה, נחתו בארץ.

לא עם תעודת עולה, אלא עם אשרה של זכאי עלייה.

ועוד כ-12,000 הסדירו את מעמדם כזכאי עלייה פה בישראל.

כן, בעצם טיפלנו בהם מרגע שהם הגיעו לפה. או שהם הגיעו בהתחלה באופן עצמאי או לאחר מכן, כשהסדרנו את המסלול הירוק, מסלול ה-go, דרך העבודה של נתיב והסוכנות היהודית ברוסיה ואוקראינה, הגיעו ובעצם עשינו את תהליך הטיפול פה בארץ.

אז אני רוצה להבין ככה, 11,000 שאתה אומר שהגיעו כזכאי עלייה, אלה אנשים שטופלו על ידי נתיב?

הם טופלו פה בארץ - - -

לא, ה-11,000. בוא נגיד 11,000 ו-12,000, אני עושה את זה בגס, כשאתה אומר 11,000 שהגיעו כעולים, זאת אומרת שהם כבר באוקראינה – זה גם מאוקראינה וגם מרוסיה בעיקר, נכון?

כן.

יש קצת מבלרוס?

כן, יש קצת מבלרוס.

אבל הם הגיעו כי הם קיבלו שם אשרת עלייה.

כן.

זאת אומרת הם השלימו את התהליכים במדינות האם מול נתיב.

כן, והם הגיעו אלינו לנתב"ג למסלול קליטה רגיל כמו כל עולה מכל העולם.

וחלקם הגיעו בטיסות של הסוכנות, נכון?

כן.

חלקם או רובם?

זה תלוי באיזה תקופה.

בשלושה החודשים האלה.

לדעתי רובם.

זאת אומרת רוב ה-11,000 אתם ארגנתם טיסות. אני עוד מעט אכנס לשאלת הטיסות, כי אני במיוחד צופה פני עתיד. ה-12,000 הגיעו בעיקר פרטי, באופן עצמאי?

מאז שהסדרנו את המסלול של ה-go הם מגיעים באופן מאורגן דרך הסוכנות היהודית, זה מה שאני מכיר.

אז אני רוצה להבין, יש 12,000 שאתה אומר שהם לא מגיעים במעמד עולה, אלא הם מגיעים לישראל ומסדירים את מעמדם כאן.

הם מסדירים את מעמדם כאן.

זאת אומרת נתיב לא טיפל בהם במדינת המוצא?

הם מקבלים את האישור העקרוני במדינות המוצא.

זה מה שנקרא go.

כן.

זאת אומרת אלה אנשים שהם במסלול – תגדיר לי את זה, סליחה שאני מדבר על מושכלות יסוד, אבל אני בעד מונחים שמעתה והלאה נעבוד איתם ואני גם אשמח שכולם ידברו באותה שפה. אז תספר לי על 12,000 האלה.

אז אני שוב אומר, מנקודת המבט שאני מכיר, ופה הנציג של נתיב יכול להוסיף אם פרטים חסרים, 12,000 האלה מגיעים אלינו כמשרד העלייה והקליטה עם אישור עקרוני, שהם עשויים להיות זכאי עלייה.

אז אני עוצר אותך שנייה, כי נציג נתיב כאן. אפשר לחדד לי מה ההבדל?

כן. בוקר טוב לכולם. רק כדי לחדד ולפני שאני אחדד ואני אגיע למספרים אני אתחיל קצת מתחילת העימות, מ-24 בפברואר בעצם, שהתחלנו בכל הפעילות שלנו גם בחוץ לארץ וגם בארץ. להזכירכם, עם תחילת משבר, עם תחילת העימות, אנחנו פתחנו סביב אוקראינה ארבע נקודות לבדיקת זכאות ולקליטת מועמדי עלייה בוורשה בפולין, ברומניה, בהונגריה ובמולדובה.

בנוסף לכך החל מ-2 במרץ התחילה לפעול נקודה נוספת בנתב"ג לבדיקה מהירה של הנכנסים לארץ במסלול הירוק וטוענים לזכאות על פי חוק השבות, בדיקה מהירה לבדיקת זכאות פוטנציאלית. זה בדיוק מה שדיברת וקראת לזה go no go.

שזה בנתב"ג?

גם בנתב"ג וגם בחוץ לארץ. עכשיו אנחנו נגיע למספרים. מאז תחילת המשבר ועד היום טופלו 30,212 פניות כשמתוכם נכנסו לארץ עם אשרות עולה, שזה לא המסלול הירוק, אלא אשרה בתוך הדרכון, קרוב ל-13,500 עולים.

איך זה מסתדר עם ה-11,00 עולים?

אנחנו נגיע לזה. בנוסף לכך נכנסו אנשים במסלול הירוק, מה הכוונה המסלול הירוק? משהו שאנחנו קוראים לו go no go, זה בדיוק מה שדוד התחיל להסביר לכם, אנשים שזכאותם נבדקה ברמה עקרונית עוד במדינת המעטפת, לא במדינת המוצא, כי באוקראינה אנחנו לא פעלנו מ-28 בפברואר, עזבנו את אוקראינה ויצאנו מגבולותיה. האנשים האלה עברו בדיקה ראשונית גם על ידי נציגים שלנו וחלקם גם על ידי נציגי הסוכנות היהודית ואז נכנסו להמשך הליך ובדיקה מורחבת על ידי נציגי נתיב בארץ. וכאן אנחנו מדברים על כמעט 11,500 אישורי זכאות שכבר הונפקו בארץ והאנשים האלה עברו לטיפולם של רשות האוכלוסין ומשרד הקליטה.

רק שאני אבין, אבל כשאתה מדבר, יש לך 13,500 שנתת אשרות עלייה.

רק מאוקראינה, נכון?

לא, אנחנו מדברים על אוקראינה ורוסיה. והנחת העבודה שהם הגיעו, או לאו דווקא, ה-13,500 שנתת אשרות? 90%, 95% מהם?

אין לי יכולת לדעת. המנדט שלי ויכולת השליטה בהם מסתיים ברגע שאני מנפיק להם את האשרה.

אבל אין איזה שהיא תרשומת שאתה מנפיק אשרה ורשות האוכלוסין קולטת ואנחנו יודעים שמי שהנפקת לו נכנס?

מי שיודע זה רק משרד הקליטה, שהוא שקולט אותם. בסופו של דבר תהליך הקליטה מתבצע שם.

זאת אומרת יש לו את ה-13,500, רשימה שמית של 13,500 איש שאתה נותן להם אשרה במדינות המקור?

שנכנסו, שמימשו את אשרתם.

לצורך העניין יש לך 13,500 ו-11,500. ל-13,500 הנפקת אשרה על הדרכון והם היו אמורים להגיע או לא להגיע, והשאלה כמה הם. 11,500 כבר הגיעו, עשית אותם go והשלמת את התהליך בארץ, זאת אומרת חזקה שהם בארץ.

בנוסף ל-13,000 האלה.

נכון. אז ה-11,500 אני מבין שהם בארץ, ואמרת לי, ה- goזה מדינת המעטפת, go זה כולל גם רוסיה?

Go זה כולל גם רוסיה. אני גם אתייחס לזה.

מה החלוקה של go בין רוסיה לאוקראינה?

במסלול go no go אין לי את החלוקה פה. מה שאני יכול להגיד, שבבדיקות שאנחנו מבצעים כאן בארץ, אני יכול לתת לך חלוקה בין אלה שמטופלים בארץ, כי חלקם נכנסים באופן עצמאי ללא מסלול, וחלקם נכנסים אחרי בדיקה ראשונית. אז היחס כרגע בין טיפולים פה בארץ בין אוקראינה, רוסיה ובלרוס, זה פחות או יותר כ-75% אזרחי רוסיה, קצת יותר מ-75%, כ-20% פלוס זה אזרחי אוקראינה ובין 3% ל-5% זה אזרחי בלרוס.

זה אנחנו מדברים על ה-11,500?

11,500 זה אנשים שכבר קיבלו את אישורי הזכאות, בנוסף לכך יש גם את אלה שבקשתם לא אושרה.

שנייה, גנאדי, אני לא מבין. יש 13,500 אשרות שהנפקת, או במדינות המעטפת, שזה רלוונטי לאוקראינה כי אתה לא עובד באוקראינה, או ברוסיה?

נכון.

ב-13,500 האלה של אשרות, כמה מתוכם ברוסיה וכמה מתוכם במדינות המעטפת, שזה מן הסתם אוקראינים?

אני אגיד לך, רומניה 2,000 - - -

לא, תעשה לי רק את רוסיה והיתרה זה מדינות המעטפת, זה לא אכפת לי באיזה מדינה בשלב הזה.

כ-70% מה-13,000 האלה.

70% מה-13,000 הונפקו ברוסיה.

נכון.

התהליך הזה ממשיך ongoing project, מנפיקים אשרות או שהכול הפך להיות go no go?

לא, אנחנו ממשיכים להנפיק אשרות ברוסיה ולא עצרנו את זה אף פעם, השגרירות ממשיכה לפעול וגם יתרה מזאת תגברנו את כמות הקונסולים ברוסיה על מנת להנפיק יותר אשרות.

כמה תגברתם קונסולים?

נכון לאתמול תגברנו בשני קונסולים נוספים, החל משבוע הבא אנחנו - - -

עד אתמול מספר הקונסולים מפברואר עד היום היה אותו דבר?

לא, אנחנו מתגברים, אחר כך אנחנו מעבירים גם למדינות מעטפת.

רוסיה.

ברוסיה. עם תחילת המשבר ברוסיה היו חמישה קונסולים, היום יש שבעה.

אגב, בדיון הקודם אמרו לנו שזה שבעה.

חמישה או שבעה. אני רוצה להבין ככה, חמישה קונסולים הנפיקו בערך ל-9,000? 70% זה 9,000? אני חלש במתמטיקה. בליאק, אתה פה בשביל זה. חמישה קונסולים עבדו שלושה חודשים, הנפיקו קודם כל אשרות ל-9,000 אנשים ותגברת בעוד שניים. אני רוצה להבין, כמה backlog יש לך ברוסיה, הערכה שלך?

קשה לי כרגע להגיד.

אבל יש אנשים בהמתנה שכבר נרשמו או ממתינים?

יש ממתינים.

כמה?

אני יכול להגיד לך שעוד כ-10,000 בהמתנה.

הבנתי. זאת אומרת אנחנו שלושה חודשים עובדים עם חמישה קונסולים שהנפיקו ל-9,000, ויש עוד כ-10,000 בהמתנה, תגברנו בשניים. מה הסיבה שיש כזה backlog ולוקח לנו שלושה חודשים לתגבר בשני קונסולים?

אני רוצה להזכיר לך שבנוסף לתגבור הזה ברוסיה אנחנו תגברנו את הנקודות לטיפול פה בארץ, נפתחו 11 נקודות.

אני רוצה פרוסה פרוסה. אני עושה את הדיון הזה לא לתפארת המליצה, אני חושב שהדרילדאון של מספרים מבהיר מפה שתאפשר לנו לאחוז באיפה אנחנו באמת עומדים ואיפה באמת הפערים או הבעיות. אני מנסה להבין דרך לישת המספרים את התמונה האמיתית. כי כולנו מבינים ככה, עלייה ברוכה, קשיים רבים בקליטה, אין כסף, אין אנשים והכול כזה דיפוזי.

עכשיו יש לנו מלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אנחנו מבינים, הדבר הראשון שאמרת, שהעולים, עוד מעט נגיד למסלול ה-go no go, בעולם העולים ישראל הנפיקה אשרות עלייה ל-13,500 כש-70% מהם ברוסיה. ליבנו ועינינו לאוקראינה, אבל העלייה היא יותר מרוסיה מאשר מאוקראינה. ברוסיה יש לכאורה מהלך, שוב עם המורכבות ועם הבעייתיות, אבל אין בעיה של יציאת אנשים, גברים, שאני חושב שיש באוקראינה. עד היום 9,000 איש בערך קיבלו אשרת עלייה מרוסיה, שזו קפיצה מאוד משמעותית בהשוואה לשלושה חודשים. כמה בערך יש לנו מרוסיה בשלושה חודשים בימים רגילים? בשנה שעברה?

זה פחות, באזור ה-3,000.

בערך 1,000 בחודש?

בערך, טיפה יותר.

זאת אומרת אנחנו בשלושה חודשים בהיקף פי שלושה ויש לנו backlog של 10,000.

אולי קצת פחות.

אני עוצר שנייה בנקודה הזאת, כי אומרים לי שנחמן שי השר נמצא עכשיו בזום איתנו והוא יהיה חייב לצאת בקרוב, אז אני אשמח שהוא יתייחס. בבקשה, נחמן.

שלום, צבי, בוקר טוב. בוקר טוב לחברי הוועדה, תודה על ההזמנה להשתתף. אני גם הולך לאיבוד במספרים, אני מוכרח להודות, אני מבקש ממך, תנסה לעשות סדר וכשתדע את התשובות אז תחלק אותן גם איתי, כי באמת יש את עניין האשרות וכמה הגיעו וכמה בסוף מימשו את זה כעולים, יש שתי מדינות פה.

נחמן, זה רק מה שנקרא עולים. יש לנו תיירים, שצריך להבין מה המשמעויות שלהם, כי אנחנו לא סופרים אותם, ואחרי זה יש לנו אנשים שהם לא זכאי חוק שבות שהם בארץ, שגם שם יש מספרים, וצריך להבין, בראייה מדינתית – ההערכה שלי היא שאנחנו קלטנו פה למעלה מ-60,000 איש בשלושה חודשים האלה, אבל אנחנו לאט לאט נפצח ונראה, ויכול להיות שאני טועה, אז אני לא רוצה לקפוץ למסקנה.

ב-60,000 איש אתה כולל גם - - -

אני כולל הכול. אני מסתכל על זה גם בראייה של עלייה וקליטה וגם בראייה מדינתית.

אז גם לא יהודים.

כן, אני חושב שיש פה בעיה, לפחות לפי הדשבורד, אבל אני לא בטוח שאני מבין את הדשבורד, בגלל זה הקדשתי את הדיון הזה בשביל להבין, כי יכול להיות שיש פה מספרים שנספרים פעמיים ושלוש. אבל בבקשה, סליחה, הפרעתי.

נכון. אנחנו מקבלים גם בקבינט העלייה והקליטה כל מיני מספרים והמספרים לא מסתדרים לי, אז באמת יש פה קושי מסוים. אבל אני רוצה לדבר על היבט אחר, עליו התבקשתי, וזה נושא של שיקום הקהילות.

השיקום נוגע קודם כל למדינת אוקראינה, ששם המדינה בהגדרה כללית עברה ועוברת זעזוע גדול מאוד. עשרות אלפים עזבו את בתיהם, חלקם נשארו בתוך אוקראינה, חלקם יצאו את אוקראינה ונמצאים במדינות אירופה וחלקם הגיעו לישראל. אנחנו עוסקים גם בריכוז המספרים, ואני מודיע לך שאין גורם אחד שיודע איפה נמצאות הקהילות, או איפה נמצאים כל היהודים שעזבו את אוקראינה ונדדו ברחבי אירופה.

ניסינו לעשות את זה דרך הארגונים של יהדות אירופה, וגם הם לא יודעים. היה אצלי מנכ"ל הפדרציה בווינה, אמר לי שיש להם 1,000. למעשה בשום מקום הם לא מזדהים כיהודים, המקום היחיד שבודק את נושא יהדותם, עם כל הרגישות, זה נתיב והסוכנות בדרך להיכנס לישראל. אבל אחרים שנמצאים עכשיו בגרמניה ובאוסטריה ובכלל מדינות אירופה, ואולי בקרוב ארה"ב וקנדה מתחילות לקלוט פליטים מאוקראינה, אין לנו מושג כמה מתוכם יהודים וכמה מתוכם לא יהודים.

אתה יכול בפרופורציה להגיד, אם ההערכה היא שיצאו שישה מיליון אוקראינים את אוקראינה, שישה מיליון, אז בתוך אוקראינה היו כ-200,000 מתוך 42, אז תנסה לבדוק את היחס מתוך, כמה זה 200,000. בקיצור באמת צריך להודות, אין כרגע מושג.

מה שהמשרד שלנו עושים, זה מבקשים קודם כל לקבל מידע ולבנות מיפוי, היכן נמצאים היהודים שיצאו מאוקראינה, ובמקביל לסייע לקהילה באוקראינה. אנחנו עכשיו נמצאים בעיצומה של תכנית שאומרת שניקח מכספי המשרד שלנו, אני כרגע לא מצפה לשחקנים אחרים, ונעשה את מה שעשינו קודם, כלומר ניקח מתקציבנו ונסייע לקהילות באוקראינה, וגם נתחיל לעבוד עם סובב אוקראינה, כלומר עם הקהילות באירופה, נבדוק מה הצרכים, נחבור לארגונים אחרים, שזה הסוכנות, הג'וינט ועוד ארגונים. כאן כבר פחות מעורבים ארגונים ישראליים, כי הם היו ארגוני חירום, אלא הארגונים הקבועים, נבחן מה הצרכים ונראה איך אנחנו יכולים לסייע.

צעד ראשון למשל שעשינו כבר בימים האלה זה לקחת מיליון דולר ולהעמיד אותם לרשות הקהילות כדי לקיים מחנות קיץ לילדים וגם למשפחות שנמצאים במעמד של פליטים במדינות אירופה. במדינות אירופה, לא בישראל. בישראל, עוד פעם, זה סיפור נפרד. אז בפרויקט כזה מוביל ה-Mosaic. אתה מומחה גדול לענייני משרד התפוצות, Mosaic, המיזם המשותף בינינו לבין איקס פילנתרופים בעולם היהודי, מקצים מיליון דולר. אנחנו לא נהיה היחידים בעניין הזה, אנחנו יודעים שיש עוד ארגונים שעושים מחנות קיץ, מבחינתי זה בסדר, כמה שיותר יותר טוב, אבל אנחנו עושים את שלנו. זה במין אקט של חירום.

בשלב הבא אני מדבר על תכנית גדולה שתכליתה לשקם את הקהילות באוקראינה קודם כל, יחד עם חב"ד ועם הג'וינט ועם הסוכנות, במידה שהיא תחזור לשם, כדי להזרים עוד פעם דם בעורקיהן של הקהילות שבאמת נפגעו ולהתחיל לבדוק באירופה איפה צריך לעזור ולמה כדי שגם שם הקהילות שנטלו על עצמן, למשל במולדובה, לקחו על עצמם מספרים מאוד מאוד גדולים של יהודים, איך אנחנו יכולים לסייע להם.

אם נצטרך משאבים נוספים מהמדינה אז נבקש, כרגע אנחנו משיתים את הכול על התקציב שלנו. זאת תמונת המצב.

תודה רבה. אנחנו נחזור לנתיב, לגנאדי.

ברשותך, אני רוצה לחדד משהו, כי קיבלתי עכשיו עדכון לגבי חלוקת האשרות שהונפקה בצורה יותר מדויקת. אז אנחנו מדברים על כ-6,000 ליוצאי אוקראינה, כ-6,000 ליוצאי רוסיה.

זה מה שקראת אשרות בחו"ל. 6,000 רוסיה.

6,000 אוקראינה. אני מעגל את זה. כ-500 לבלרוס ועוד לשאר המדינות, אז סך הכול - - -

ועוד 1,000 לשאר.

כ-500. זה יוצא 13,000.

כשאתה אומר 6,000 אוקראינה, זה אומר 6,000 במדינות המעטפת, כי אתה לא מנפיק באוקראינה, ו-6,000 ברוסיה.

נכון, אכן כך.

ה-backlog שלך ברוסיה הוא 10,000.

כ-10,000, אולי טיפה פחות מ-10,000.

הבנתי. וה- backlogשלך בעוטף, אתה יודע?

כרגע לא קיים.

כמה ממתינים בממוצע ברוסיה?

כרגע אין ממתינים במדינות המעטפת.

אז מה זה ה-10,000?

10,000 יש ברוסיה.

כמה זמן הם ממתינים?

זמני ההמתנה כרגע ברוסיה, התור הוא מעל חצי שנה, כשבעה-שמונה חודשים.

אז אני רק רוצה להבין, הגדלנו מחמישה לשבעה קונסולים, וכמה יש לך במעטפת קונסולים?

כרגע במעטפת יש לי אותם חמישה קונסולים.

אני רק שואל, כשאומרים פה שמונה חודשים, בשים לב לסיטואציה ובהינתן שאנחנו כבר שלושה חודשים באירוע, איך אנחנו מסבירים לעצמנו שיש 10,000 איש, זאת אומרת שה- backlogהוא כמעט פי שניים ממה שנקלט.

אני יכול להסביר לך. להבדיל ממדינות המעטפת ומאוקראינה ברוסיה אנחנו מחויבים לבצע קבלת קהל אך ורק בתוך השגרירות ובתוך קונסוליה. לשני המקומות האלה קיימת מגבלה גם ביטחונית וגם פיזית לקלוט את כמות האנשים וגם להושיב את כמות הקונסולים ולהכניס לשם את כמות המבקשים בכל יום. לכן אנחנו מחפשים דרכים והצלחנו להרחיב לעוד שני קונסולים כרגע ברוסיה.

מה שעות הפעילות של הפעולה הזאת?

אנחנו הרחבנו את שעות הפעילות עד למקסימום.

למה? אפשר לדעת? מה שעות הפעילות?

עד שבע-שמונה.

מאיזה שעה?

תשע בבוקר.

האם אפשר לעבוד 24 שעות, לעבוד בשלוש משמרות?

לא.

למה?

אנחנו מדברים על נציגות דיפלומטית שלא יכולה לעבוד 24 שעות.

למה?

א', הדבר דורש תיאום ואישור, משהו שהוא מאוד חריג.

עם מי?

אני לא בטוח שהשלטונות המקומיים יילכו על הצד הזה. ב', גם אנחנו כפופים למשרד החוץ וליכולת של בטמ"ח לתת לנו מעטפת ביטחונית בתוך השגרירויות.

זאת אומרת שאם אנחנו מתגברים את השגרירות בצוותים – אני אגיד כזה דבר, אנחנו צריכים להסתכל על האירוע כאירוע חירומי ובאירוע חירומי אנחנו יוצאים מגדר הרגיל. הייתה פה קורונה, אירוע חירום ברמה הלאומית, ראינו מה עשו. אני אומר כזה דבר, כשאתה אומר לנו שהתור הוא שמונה חודשים אתה אומר שאנחנו לא מבצעים את המלאכה.

לא, אבל לשם כך פתחנו את מסלול ה-go no go, על מנת לאפשר לאנשים לא להמתין בתור ולהגיע בלי המתנה לטיפול בארץ. זה בדיוק הפתרון שנתנו במסלול go no go ברוסיה.

אבל אם יש 10,000? כנראה שהם לא מגיעים.

לא, שוב, אנשים מגיעים. אנחנו לא יודעים כמה מתוך התור הזה כבר הגיעו. אנחנו בדיוק עכשיו התחלנו בספירה כי המסלול הירוק לאזרחי רוסיה נפתח לפני מספר שבועות וכרגע בדקנו קרוב ל-4,000.

אגב, שאלה למשרד הקליטה, למה העולים מרוסיה לא מקבלים בית מלון כאן?

זו החלטה שהייתה של השרה לפני שלושה שבועות.

ומה הרציונל?

הרציונל אמר שיש הבדל בין האנשים שמגיעים מאוקראינה לבין האנשים שמגיעים מרוסיה. האנשים שמגיעים מאוקראינה הם פשוט יוצאים ללא כלום ולכן הרלוונטיות של המלון, לתת להם שבועיים כהתחלה, כדי לסייע להם למצוא פתרונות.

ל-30 יום.

שבועיים ועם הארכה נוספת.

אז למה לא לתת לעולים מרוסיה לשבוע, נניח, זמן להתאושש ולמצוא דירה?

זו שאלה של מדיניות.

כן, בדיוק, זו שאלה של מדיניות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להזכיר - - -

דקה, דקה. קודם כל אני רוצה לברך ולהודות לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שהצטרפה אלינו, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה להזכיר לכולם שמלפני כחודש וחצי רוסיה נמצאת תחת סנקציות והגבלה בהעברות כספיות והאנשים שיוצאים מרוסיה. אזרחי רוסיה, כשהם רוצים לבוא למשל לישראל הם לא יכולים להוציא כסף, הם מגיעים בלי כלום. יש הגבלה של -10,000 דולר וזהו. כשמגיעה לכאן משפחה הם לא יכולים וגם אין להם עכשיו תנועות מט"ח.

זה מעמד חצי פליט.

הם לא יכולים למשוך מזומנים, הם לא יכולים להביא מט"ח והם נמצאים תחת הגבלה.

חברת הכנסת מזרסקי, אני רוצה לשלבי הקליטה לעבור בהמשך, אני רק רוצה להבין רגע איפה מדינת ישראל נמצאת מבחינת המספרים, מבחינת מה נכנס ומה הפוטנציאל בשער הידוע לנו והמסומן לנו ולנסות לעשות בזה סדר, כי כנראה שאי אפשר לעצב פה תמונה ולהבין איפה צווארי הבקבוק. אנחנו הבנו שהייתה הנפקת אשרות של 6,000 ברוסיה בשלושה חודשים האחרונים ו-6,000 במדינות המעטפת. במדינות המעטפת המסלול הזה לא קיים עוד כי אין אנשים. אמת אמרתי?

מטפטפים.

עזוב מטפטפים, אני לא מדבר על זה. זאת אומרת את מסלול האשרות יש ברוסיה, ולצד זה יש מסלול go no go. עכשיו אני רוצה להבין, בן אדם מגיע, האם הוא הולך למסלול האשרות או מסלול ל- go no go?

לבחירתו.

ואיך אתה יודע? זאת אומרת בן אדם מגיע לשגרירות והוא אומר go או אשרות?

לא, הוא לא צריך להגיע.

אז מה קורה? בן אדם, כדי להגיע לשגרירות קובע תור לפני כן? זאת אומרת שהוא רוצה אשרה.

אז תן לי לתקן אותך. זה נכון מה שאתה אומר מצד אחד, מצד שני פתחנו את המסלול של go no go ואז בעצם הבן אדם שמצד אחד יכול להיות שהוא נרשם לשגרירות, מצד שני יכול להיות שהוא שינה את דעתו והחליט לעלות במסלול המהיר, go no go, הוא יכול לפנות למסלול המהיר, להגיע לארץ ולשנות את מעמדו בארץ.

והוא נכנס כתייר?

לא, הוא נכנס כזכאי פוטנציאלי.

עד עכשיו כמה זכאי פוטנציאלי הנפקתם?

כ-4,000.

בכמה זמן?

חודש אולי.

4,000 זכאי פוטנציאלי, שזה מה שאתה אומר go בחודש.

נכון.

האם ה-backlog שלך בחודש הזה, זאת אומרת מה היה ה-backlog שלך לפני חודש ומה ה-backlog שלך עכשיו?

ה- backlogכרגע עדיין לא השתנה מסיבה אחת פשוטה, כי ישנם גם אנשים שהם לא מעוניינים להגיע באופן מהיר ובאופן מיידי ולהגיע לארץ, אלא הם אומרים שהם מעוניינים להגיע בשלב מאוחר יותר, לכן הם קובעים את התור שלהם לעוד שלושה, ארבעה, חמישה חודשים. זה מתאים להם כי עד אז הם יסגרו את כל העניינים, הם יסגרו את כל הדברים שהם צריכים לסגור, הם יגיעו ואז ימשיכו. אדם שבכוונתו לעלות במיידי והוא חייב לעלות במיידי, עבורו יש את האופציה של המסלול המהיר, עבורו יש את האופציה עם פנייה עם הסבר סיבה לדחיפות לשגרירות, וכל המקרים האלה מקבלים מענה.

גנאדי, יש לנו ככה, האם מסלול מהיר יש לא רק ברוסיה, יש במדינות המעטפת?

לא, כרגע לא.

זאת אומרת יש לנו שלוש קבוצות, יש לנו 6,000 איש שעלו באשרות מרוסיה ויש לך backlog של 10,000 שאתה עוד מעט מטפל בו. יש 6,000 ממדינות המעטפת שעלו באשרות והמסלול הזה ממדינות המעטפת היום הוא פחות רלוונטי, יש טפטופים. יש ברוסיה מסלול go, בחודש האחרון 4,000, זאת אומרת שיש - - -

הם לא נכנסו, עברו את המסלול ועדיין לא נכנסו כולם.

יש לך בקרה על מי נכנס או לא נכנס?

לא, זה אולי הסוכנות היהודית יכולים להגיד לנו.

כי אני מכיר בדשבורד שכן יש את זה. יש לי שאלה כזאת, בשביל לעשות את ה-4,000 זה גם הקונסולים מטפלים?

בוודאי.

והוא צריך להגיע לשגרירות?

לא, הוא לא צריך פיזית.

אפשר לטפל מהארץ?

אנחנו מטפלים גם מהארץ וזה במקביל לטיפול בכל משני המעמד בנקודות במסגרת - - -

שנייה, גנאדי, בארץ אפשר? כשאני רוצה ללכת למסלול הירוק, כמה זמן אני ממתין?

אתה מגיש, זה לא משהו שדורש המתנה, זה בדרך כלל מטופל בתוך ימים.

ומה הקצב?

אבל אתה מגיע לארץ ואז אתה מגיע לבדיקה לקונסול בארץ. בכל זאת אתה חייב לעבור את הבדיקה.

אני מבין, אבל יש לך 4,000 כאלה שעשו את המסלול. כשאתה אומר שיש לך 10,000 ברוסיה.

עדיין לא כולם הגיעו לארץ ולא עברו את הבדיקה המלאה. זאת אומרת הם עוברים את הבדיקה פעמיים, משקיעים בהם פעמיים זמן של הקונסול, פעם ראשונה על מנת לבדוק אותם ברמה פוטנציאלית על פי צילומי מסמכים באינטרנט, ואז פעם שנייה בהגעתם לארץ, בהצגת מסמכי מקור ובביצוע ריאיון.

וכשהם מגיעים הם מגיעים על ויזת תייר?

זה לא ממש סטטוס תייר.

זאת אומרת אתה יודע להבחין בין תייר פר-סה, שלא פנה אליך לנתיב בכלל, לבין מי שעשה את הצעד הזה.

בוודאי, כן.

לבין מי שעשה את הצעד הזה, ואתה סופר אותם אחרת. כי עוד מעט אני אכנס גם לתיירים.

אנחנו מעבירים את הנתונים של כל מי שעבר את המסלול הירוק גם לנתב"ג, גם למשרד הקליטה וגם לרשות האוכלוסין.

הבנתי. 10,000 איש של ה-backlog, הם מודעים למסלול הירוק?

כמובן.

איך?

הם כולם קיבלו הודעות.

הודעות אקטיביות?

כן.

ואתה לא עושה רשימה בין ה-10,000 שיש לך ב- backlogלבין - - -

אנחנו עכשיו בדיוק בשלבי הצלבה בין הרשימות האלה על מנת להבין כמה מתוך ה- backlog השתמשו במסלול הירוק.

כמה זמן ייקח לכם להצליב את זה?

זו שאלה לאנשים טכניים. אני צריך לבדוק את זה, אז נוכל לעדכן אותך.

אז, אדוני מנהל הוועדה, אני מבקש כזה דבר, שאלה ראשונה, אנחנו אחרי זה נוציא את זה בכתב, אני מבקש מנתיב הצלבה, קודם כל לדעת כמה יש ב-backlog, שתיים, אני אשמח לראות מעקב שבועי על ה-backlog, זאת אומרת ה-10,000 האלה זה 10,000 שאחר כך צריך לטפל בהם ולצמצם וזהו, ונגמור את הסיפור, או שכל שבוע מצטרפים ל-10,000 עוד 200, עוד 500, עוד 1,000? ושלוש, כמה אנשים מה- backlog נגרעים מרשימת ה- backlogשנגדיר אותה כממתינים לאשרה ועוברים למסלול go. ב-go אני מבין שאין backlog, מי שבא מטופל, לוקח כמה ימים.

זה לא backlog, אלה אנשים שכבר נרשמו ואז מטפלים בהם.

בסדר, אבל זה לא משהו שאני נכנס ל-go no go ואני צריך לחכות חודשיים.

רציתי להגיד, אני מארגון יד לעולים, יש לנו עדויות ממאות אנשים ברוסיה שאפילו לא יכולים ליצור קשר עם נציגי נתיב, זאת אומרת אין לי ספק שעובדים קשה וזה לא מגיע עם ביקורת לאף אחד, אבל הבעיה של החוסר בנציגות קונסולים שם - - -

גם לא למסלול הירוק?

כן, זאת אומרת הם לא יכולים להגיע לאף אחד לדעת מה בדיוק הם צריכים לעשות אפילו אם הם רוצים את ה-go no go, הם פשוט לא שומעים ממישהו כאשר הם יוצרים קשר ואני חושב שזה - - -

האם יש אפשרות לעשות מערך מענה טלפוני שנמצא בישראל בכלל ולהושיב, לא יודע מה, 30 אנשים, 50 אנשים, 150 אנשים שינהלו שיח רציף עם רוסיה בשיחות גוביינא אולי, אני לא יודע אם עוד קיים דבר כזה, אבל ב-callback'ים ישראליים, שזה לא יעלה.

זה יפתור את הבעיה.

ובאינטרנט בשפה הרוסית. אם אתה אומר לי שכל הטיפול ב-go no go בכלל לא צריך להגיע לשגרירות, והצפת פה בעיה שבשגרירות יש מספר מקומות מוגבל, יש מספר מוגבל של קונסולים, יש גם מול הרשויות ברוסיה, מול משרד החוץ וזה, האם השלב הראשון של לשים פה 50 אנשים בקול סנטר שיטפל באירוע.

זה קיים.

זה קיים? איפה?

לסוכנות היהודית יש מוקד גלובלי לעלייה שפועל כבר 20 שנה בהרבה מאוד שפות, פתוח 24 שעות ביום. בתחילת המשבר אנחנו הגברנו את כוח האדם, הפכנו את המוקד להיות 24 שעות.

אבל אתם נותנים מענה, אם אני יושב ברוסיה ורוצה את מסלול go אני מתקשר לטלפון של הסוכנות?

אתה יכול להתקשר לטלפון של הסוכנות, זה המוקד המרכזי שמטפל בכל הפניות מהעוטף, מרוסיה, בלרוס, אוקראינה, מתקשרים בכל דבר ועניין.

זה מצוין, אבל אני בכוונה ממקד, חבר'ה, אל תברחו לי. יש לי 10,000 איש ברוסיה ב-backlog, יש אמירות, לא יודע אם הן נכונות או לא נכונות, העדות של חבר הכנסת לשעבר ליפמן, שיש מאות אנשים שיש להם קושי בכלל ליצור קשר בשביל להיכנס ל-go no go, אנחנו לא יודעים – מה קצב ה-go no go השבועי? זה 250 בשבוע? כי אמרת 1,000 בחודש.

לא, כ-100 ביום, משהו כזה.

וזה נעשה פה בארץ או שם?

גם וגם.

מה שאפשר לעשות בארץ, למה לעשות שם אם אפשר לעשות בארץ go no go ושם יש לך כוח אדם מצומצם.

אני אסביר לך, גם בארץ כוח האדם מצומצם. מתחילת המשבר אנחנו גייסנו כ-20 קונסולים, קונסולי מילואים מה שנקרא, בנוסף למצבת כוח האדם שקיימת לנו, כ-20 קונסולים שפרסנו ברחבי הארץ בכל הנקודות החמות, במשרד הקליטה, בבתי מלון, וכל זה בנוסף לחמישה קונסולים שהיו במטה, שגם פרוסים היום.

אני מבין ואני מאוד מעריך, אבל אני חושב שגודל המשימה הוא גדול על הפריסה הזאת, זאת אומרת - - -

אני מסכים, אבל קונסול שנותן מענה לדרישות האלה, לבדיקה הקונסולרית, זה אדם שחייב לעבור הכשרה מקצועית שהיא הכשרה של מספר חודשים לפחות. זה לא משהו שאתה יכול לגייס בן אדם מהרחוב ומחר הוא יתחיל לתת - - -

אדוני היושב ראש, אני רק אוסיף אולי עוד נדבך של מידע. לפני חודש וחצי ראש הממשלה קיבל החלטה, כדי לסייע לנתיב במסלול ה-go, שהסוכנות היהודית יסייעו במסלול של ה-go, זאת אומרת לתת את האישור העקרוני ולכן יש תגבור של הסוכנות היהודית לתהליך העבודה הזה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אולי אני יכול לתת סקירה כללית על המצב בכמה דקות ואני אענה על חלק מהשאלות.

עוד מעט אני ארצה שתיתן סקירה כללית, אבל אני כל פעם בורח מהפיצוח. אותי מטריד איך מדינת ישראל מורידה את ה-10,000. איך היא מגדילה, שזו שאלה הכי חשובה, ושתיים, איך היא מטפלת בצורה הכי מהירה בפוטנציאל עלייה שהוא מתחת לפנס ואנחנו באירוע הזה הגדלנו ברוסיה מחמישה לשבעה, זה המענה הלאומי למבצע, ויש אולי גיוס של עוד 20 קונסולים במילואים. אז אני אשמח, ג'וש, שתתייחס קודם כל לזה, אחרי זה נתייחס לסקירה הכוללת. אתה יודע מה? תתחיל בסקירה הכוללת, אבל אני אחרי זה רוצה להמשיך מהנקודה שבה התחלנו.

קודם כל אנחנו נמצאים באירוע היסטורי. כשבשנה שעברה הגיעו לפה 28,000 עולים, שנה לפני כן 22,000, אנחנו מסתכלים על לפחות 45,000 עולים השנה מכל העולם.

יגיעו השנה או הגיעו?

יגיעו, עד סוף השנה.

עד סוף השנה זה אומר עד דצמבר.

הגיעו כרגע 23,745 אנשים שהם או עם אשרות עלייה או טעוני עלייה מבלרוס, רוסיה ואוקראינה, מתוכם נבדקו כולם, למעט כ-1,700. זאת אומרת אנחנו מדברים על 22,000-21,000 עולים שקיבלו אישור וכבר נמצאים פה שלושה חודשים מול 28,000 עולים בכל אשתקד. בנוסף אנחנו צופים שעם תום המלחמה ויציאת הגברים בני 18 עד 60 עוד גל של בין 4,000 ל-6,000, אנחנו מביאים 3,000 מאתיופיה ועוד 15,000 משאר העולם, אנחנו מגיעים למינימום להערכתי 45,000 עולים, שזה מספר הכי גבוה מאז 1999.

אני רוצה לציין גם את ההתגייסות של המדינה. עם תחילת המשבר ועדת השרים לעלייה וקליטה התכנסה ברציפות בראשות ראש הממשלה, אני משתתף בוועדה הזו, גם אתה כמזכיר הממשלה לשעבר, מכיר, לא היה כזה דבר שראש הממשלה בעצמו מנהל את ועדת שרים לעלייה וקליטה. היו המון בעיות ואני חושב שמה שהציל את המצב זה כמה דברים, א', הסוכנות שכרה 6,000 חדרי מלון במעטפת, שאלת כמה הגיעו בטיסות מאורגנות, אנחנו הבאנו לפה 13,500 מתוך ה-23,000, באו בטיסות מאורגנות של הסוכנות, וגם ה-go no go, ההצלה, המסלול המהיר, זה שאפשרנו לאנשים לעלות למטוס, לא לשהות במעטפת ולהגיע הנה, ולעשות את הבדיקה פה.

זה עוד יותר פשוט, כי כל מי שנוחת בנתב"ג כתייר ואומר לרשות האוכלוסין שהוא זכאי חוק השבות, הוא צריך להיות מופנה לבדיקה. זאת אומרת אין שום מניעה לאנשים להגיע לפה ולהצהיר לפקיד בכניסה למדינה שהוא טוען לזכאות והוא יכול להיות מופנה ישר לבדיקה, הוא יכול לגשת גם לבתי מלון של משרד הקליטה שהסוכנות מפעילה, נמצאים שם הקונסולים, הוא גם יכול לקבל תור ברשות האוכלוסין או אצל קונסול של נתיב ולעשות את המסלול הזה.

מה המחסום כרגע? המחסום כרגע במעטפת כמעט אין, יש רק 400 איש בבתי מלון של הסוכנות, אנחנו מביאים אותם צ'יק צ'ק. מי שיצא יצא. מה שיכול לעשות שינוי במעטפת זה אם המלחמה תתרחב או לאודסה, או לדניפרו, זאת אומרת אזורי לחימה משמעותיים עם הרבה מאוד עולים וזכאי חוק השבות.

מה שקורה ברוסיה מבחינת הסוכנות, אני לא נכנס לפעילות של נתיב, וסומך עליהם וכו', מבחינת הסוכנות יש פה בעיה של - - -

רגע, ג'וש, אני עוצר אותך רק בשביל להבין, כי בערך מה שאתה אומר בסב טקסט, שפוטנציאל העלייה מאוקראינה מוצה להערכתכם בשלב הזה, אלא אם כן יהיו התפתחויות משמעותיות במלחמה. למעט גברים שלא הגיעו. זאת אומרת עד עכשיו כמה הגיעו מאוקראינה

מתוך 23,000 בערך 12,000 מאוקראינה ו-11,000 מרוסיה ובלרוס.

יש לנו איזה שהיא אינדיקציה כמה מהעולים הפוטנציאליים מאוקראינה בסופו של דבר החליטו לא להגיע לישראל ולהמשיך למדינות אחרות?

כן, אנחנו בודקים את זה כרגע, גם לבקשת הממשלה, אנחנו בודקים במדינות השונות. למשל אנחנו בדקנו מול הקהילה היהודית, המרכז הקהילתי בגרמניה, ויש שם 5,000 מאוקראינה שנקלטו.

היה שם לפני חודש וחצי בדיון שלנו, ה-5,000 האלה, אני לא בטוח שאתם מעודכנים בדשבורד.

יכול להיות שלא.

בפעם האחרונה שפה נשאל וחזרו עם תשובה.

אבל זה המספר הרשמי שקיבלנו מהקהילה. הרבה מאוד אנשים נקלטים כי הם נקלטים לא רק על ידי הקהילה, אלא על ידי המדינה עצמה. גרמניה נותנת סל קליטה שהיינו מתפללים לקבל פה, זה פי עשרות מסל הקליטה כאן והם יכולים ללכת כמעט לכל מדינה באיחוד האירופאי, גם ארה"ב קולטת אוקראינים, גם קנדה.

יש לנו אינדיקציות לגבי מדינות נוספות?

כרגע אני לא יודע, אני יכול לבדוק ולמסור למנהל הוועדה, אבל אני רוצה רק לציין עוד דבר אחד, ברשותך, היושב ראש, ברוסיה הבעיה של הסוכנות היהודית כרגע זה מקומות בטיסה. יש מחסור בטיסות, כרגע יש רק שתי חברות רוסיות ואל-על, אירופלוט לא טסה. אנחנו ביקשנו מממשלת ישראל לאפשר לישראייר וארקיע, לא בגלל שאנחנו רוצים ישראייר וארקיע, פשוט הן החברות הישראליות הנוספות לעשות טיסות. יש לנו 1,000 כרגע שממתינים למקומות בטיסה ברוסיה, אנשים שאישרו אשרת עלייה, לא go no go, וזה המחסור הרציני. אנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד ביחסים, אני לא רוצה להיכנס מעבר לזה.

כן, אני מכיר את הסיפור ואני שוחחתי עם ראש הממשלה על כך ושוחחתי גם עם שר החוץ ועם הגורמים הרלוונטיים במשרדים האחרים. זה הסיפור הכי גדול.

נכון, להערכתי זה המחסום המרכזי כרגע. כרגע, אי אפשר לדעת מה יקרה עם תום המלחמה, עוד אזורי לחימה וכו', כרגע המחסום ברוסיה, בגלל ש-go no go פוטר את האנשים מלבלות שמונה חודשים בבדיקה עם נתיב אז המחסום היחידי כרגע זה טיסות ברוסיה.

יש אנשים שממתינים שמונה חודשים לבדיקה קונסולרית, בלי שום קשר לטיסות. אנשים מוכנים לבד לקנות כרטיס ולהגיע לישראל, ויש כאלה שמגיעים, מה קורה איתם כשהם מגיעים לישראל?

מה שהיא אומרת, אני רוצה אפילו לחדד.

הם מוכנים לטוס דרך גרוזיה, גיאורגיה, דרך טורקיה והם מגיעים לכאן.

אז אנחנו עושים את זה - - -

ג'וש, כשאתה מדבר על 23,000 עולים במסלולים כאלה ואחרים, מאוקראינה ורוסיה וזה ויש לנו backlog של 10,000, לפי הדשבורד המעודכן בידי של המל"ל, אני אתן לכם את המספר המדויק, 24,500 אנשים שנכנסו מרוסיה על תקן תיירים. סך הכול נכנסו 35,000, מתוכם אני מניח עם אשרות עלייה, חלקם, יש למעלה מ-1,000 שסורבו, אבל יש לנו כ-24,520, זה נכון להיום, שהם תיירים.

אני רוצה להבין בדשבורד הזה, התיירים האלה, קודם כל, ואולי זה לשאול את רשות האוכלוסין, כמה מתוך התיירים שנכנסו יצאו? כי אולי זה סתם תיירים, או אנשים שמגיעים לעסקים או אנשים שמגיעים לצליינות, או לתיירות, אני מניח שהחודשים האלה פחות יש את התיירות הרגילה מרוסיה.

קודם כל יש לי שאלה, מה-24,520 תיירים, מישהו יודע כמה עזבו? ואם אנחנו נפחית את אלה שעזבו בעצם אנחנו מבינים, להערכתי עזבו מעטים, שיש לנו למעלה מ-20,000 אנשים שהגיעו מרוסיה, שהם לא ב-go no go, הם לא באשרות, הם תיירים ולהערכתי יש סבירות שיש להם עניין להשתקע כאן ולהערכתי רובם הם זכאי חוק שבות שפשוט לא עברו במסלולים הפתוחים. האם ההשערה שלי נכונה או שאתה רואה את זה אחרת?

אני חושב שהיא לא נכונה, לצערי, אני חושב שהגיעו לפה הרבה מאוד אנשים מאוקראינה - - -

אני מדבר רק על רוסיה.

מרוסיה? סליחה.

כי אם אני נותן את המספרים, יש לנו כ-22,700, לפי הדשבורד הלאומי, שנוחתים עם אשרות עלייה וטועני זכאות מרוסיה, מאוקראינה ומבלרוס. זה ה-22,000. יש לנו עוד, כמו שאמרתי לכם, 24,500 תיירים מרוסיה שלמיטב הבנתי לא נספרים ב-22,500 ויש לנו עוד 20,890 שנכנסו לישראל מאוקראינה ללא זכאות, שזה מה שמכונה הפליטים.

בגדול להבנתי יש לנו בשלושה חודשים האלה למעלה מ-60,000 איש פה בארץ בסטטוסים שונים שהגיעו למדינת ישראל. יש את ה-22,000 עולים, וזה כשכולנו מקווים שמאמצי העלייה יגרמו לזה שגם רובם יישארו, אבל הם כבר בתהליך, בטיפול, המדינה רושמת, מוציאה עליהם, מטפלת בהם כעולים, עוד מעט נדבר עליהם. יש לנו למעלה מ-20,000 תיירים שזה אנשים שקנו כרטיס לדעתי בכספם, הגיעו לישראל דרך טורקיה, דרך גיאורגיה, אולי גם דרך רוסיה בטיסות הרגילות, טיסות יקרות, באו ונחתו בישראל. הערכתי, השערתי, שרובם יישארו, מה אתם חושבים?

אחד הדברים שאנחנו עושים מתחילת המלחמה, הגברנו את מוקד השיחות של הסוכנות, הגלובל סנטר, היו סך הכול 103,000 פניות.

יום טוב, בוקר טוב, אני מברך אותך על ההצטרפות לדיון.

היושב ראש הקודם. אנחנו קיבלנו 103,000 פניות עד היום במוקד הגלובלי של הסוכנות היהודית מדוברי רוסית ואוקראינית, גם מהארץ בגוביינא, כמו שאמרת, גם מהארץ, גם מבלרוס, גם מרוסיה, גם ברוסית וגם באוקראינית, אנחנו עושים קמפיין ברשתות החברתיות ובמדיה הרוסית והאוקראינית כדי להגיע לקהלים האלה.

רגע, ג'וש, לפני מה שאתם עושים, אני רוצה שנייה ליישר, הטענה שלי היא שיש בארץ 60,000 איש שמתוכם 20,000 שאינם זכאי חוק שבות במעמד פליט.

תיירים.

אבל עם היתרי עבודה.

אין היתרי עבודה.

אלה שהגיעו, שהם תיירים, אבל לכמה זמן הוויזה?

כרגע היא עד ה-30.6. אנחנו עושים הארכות גורפות.

את מרשות האוכלוסין?

אני נטלי אור חן, סגנית ראש מינהל האוכלוסין, אנחנו עושים הארכות גורפות לאשרת תייר בהתאם להחלטת השרה, וכרגע הן תקפות עד ה-30 ביוני.

זה לאזרחי אוקראינה.

אז יש לנו 20,000 מאוקראינה, שאם אני מבין נכון, אני מדבר בגס, לרובם יש קרובי משפחה פה בארץ, הם נכנסו על הבסיס הזה של הכללים שאמרתם, הזמנה?

כן.

20,000 שיש להם קרובים פה, האשרות שלהם יימשכו, אני שם בצד את השאלה כמה מהם יחזרו או לא יחזרו, אני שם את זה שנייה בצד, אבל יש לנו 20,000 כתיירים ואין להם זכות עבודה, את אומרת.

יש. יש אפשרות, כבר מזה חודש רשות האוכלוסין אמרו שלא תהיה שום אכיפה, הם יכולים לעבוד ולא תהיה אכיפה, לא למעסיקים ולא לעובדים.

אמרנו שאנחנו לא עושים אכיפה.

יש 23,000 עולים שמטופלים על ידי משרד הקליטה, יש 24,000 תיירים מרוסיה, מישהו יודע מה זאת הקבוצה הזאת?

כן. ברשותך, אני רוצה להזכיר לך מה שאמרתי שמתחילת המשבר אנחנו פתחנו נקודה לבדיקת זכאות מהירה בנתב"ג שהנקודה הזו מיועדת לכך שכל אדם שנכנס בתור תייר ולאחר נחיתתו מצהיר על זכאותו לפי חוק השבות, זה בדיוק מה שג'וש אמר, הוא יכול להגיע לבדיקה מהירה לנציג שלנו שיושב בנתב"ג. עד היום עברו את הבדיקה הזו כ-6,271 בני אדם.

אבל יש לי שאלה אליך, בדשבורד, איך אנחנו סוכמים את המספרים? כשיש לי 22,772 נוחתים עם אשרות עלייה וטועני זכאות, ה-6,000 האלה נחשבים טועני זכאות.

כן. אתה מדבר על אנשים שלא ביקשו להיבדק, אנשים שנכנסו לפה כתיירים, הם נמצאים פה, לא הצהירו בנתב"ג, לא ניגשו לקונסול של נתיב.

אז כשכתוב לי בדשבורד, נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, אני פשוט רוצה להבין בראיית מדינה, השאלה הבסיסית, כמה אנשים הגיעו. יש לי 24,520 תיירים, מה הם? זה אנשים שנספרים פה גם כתיירים וגם כטועני זכאות או רק כתיירים? פעמיים אנחנו סופרים אותם או פעם אחת?

אנחנו מכירים מרוסיה כ-20,000 שהם תיירים, הם לא זכאי חוק השבות.

יש נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מהיום, בדשבורד, תיירים 24,520.

אצלי זה מלפני כמה ימים, אז זה כנראה שונה.

מתחילת המלחמה נכנסו מרוסיה 34,966, נכנסו כתיירים 24,520, זאת אומרת הפער בין 24,500 ל-34,900 זה כנראה הם נכנסו כעולים ולא כתיירים.

או כזכאים.

או כזכאים, נכון, וסורבו על ידי רשות האוכלוסין 1,100. אני לא יודעת אם הסורבו זה בנוסף ל-24,000 או זה מתוך ה-24,000.

זה מתוך ה-24,000.

זאת אומרת 1,000 סורבו והוחזרו.

סביר להניח שהם עדיין פה, אנחנו לא מגרשים אותם. אם הם עדיין באשרת תייר תקפה הם נשארים פה.

אבל הם סורבו למה?

סורבו לעלייה.

לא, לכניסה.

אז הם לא ב-24,000. סורבו 1,000. 24,000 תיירים נכנסו מרוסיה בשלושה החודשים האחרונים שהם אינם, אם אני מבין נכון, טועני זכאות.

יכול להיות שהם זכאים, אבל הם לא ביקשו להיבדק.

הם לא טענו עד רגע זה. ההערכה שלי, ואולי פה חברי הכנסת וליפמן ואחרים יספרו לי, אנשים שמכירים את הקהילה, ההערכה שלי שאנשים מגיעים כתיירים, באים לבדוק, באים לראות, יכול להיות שאלה אנשים במעמד כלכלי יחסית סביר שיכולים להרשות לעצמם, או יכול להיות שהם אומרים: אני פה תייר, אני לא ממהר לבצע את הפרוצדורה.

אבל מנקודת מבט ישראלית, אחת משתיים, אני חושב שרובם יישארו, ואני מניח, בהנחה שהם זכאי חוק שבות, יש לי עניין גדול שרובם יישארו, אני גם צריך לעשות מאמץ, וגם אני בתור מדינה צריך לשקלל כבר ולספור אותם. כשאתה בא ואומר לי שיש 45,000 עולים, חסר תקדים מ-1999, אומר לך ג'וש שיש 100,000 עולים, אתם לא סופרים נכון.

בפוטנציאל.

לא, אני טוען שמ-24,000 האלה, רובם יישארו בסוף במדינת ישראל ורוב אלה שיישארו יהיו בסוף במעמד עולים, זאת הטענה שלי, אלא אם כן יבואו מרשות האוכלוסין ויגידו לי שמ-24,000 כבר עברו 13,000 כי זה סתם תיירים שבאו לשבועיים לים המלח ואז אני טועה. אבל אני שואל עכשיו בשאלת גורם מפקח את מדינת ישראל, האם מישהו יודע כמה אנשים בגל העלייה הזה נכנסו מעבר לרישומים הפורמליים שלה, בשביל להבין את התמונה הכוללת.

יש למישהו הערכה? השערה? יכול לתת לי תשובה? אני לא מדבר על עוד 1,000 או 2,000, אני מדבר איתך על כל מי שאתה קורא עולה וזכאי חוק שבות, על כל אחד כזה יש לי 1.02 שהוא תייר. ואני אגיד לך משהו, בישיבה שלנו בעוד שלושה חודשים היקף התיירים יהיה הרבה יותר גדול. אני אומר לכם שבסוף השנה יהיה לך פה 70,000 תיירים, וזה תלוי בטיסות.

אתה אומר כ-24,000 אנשים נכנסו לארץ בתור תיירים ולא הצהירו על זכאותם, מצד שני נשאלת השאלה, אם היכולת שלהם להיבדק בשדה התעופה ללא כל התחייבות וללא כניסה למסלול שינוי מעמד אלא רק בדיקה ראשונית על מנת לקבל ביטוח רפואי לתקופת השהייה שלהם בארץ, לקבל מונית למקום שהייתם בארץ. מה האינטרס שלהם במידה שיש להם זכאות לא להצהיר על כך ולא להיבדק?

אנחנו מכירים יותר מ-6,000 איש שהצהירו בנתב"ג שיש להם זכאות על פי חוק השבות, שמתוכם אנחנו לא בטוחים שכולם באמת שינו את מעמדם והחליטו על עלייה. זה בדיוק כמו שאתה אומר, זכותם ובאמת לגיטימי שהם יבואו, יסתכלו ויקבלו את ההחלטה במקום. אני פשוט מנסה להבין מה הרציונל של אותם אנשים לא להצהיר במידה שיש להם את הזכאות.

אדוני היושב ראש, צריך לקחת בחשבון גם את הייחודיות של העלייה ממדינות חמ"ע, מאותה רוסיה. פעם מסך הברזל היה סגור, הגבולות היו סגורים ואנשים לא יכלו לצאת ועדיין הדור המודרני זוכר מה שהיה והם רוצים שיהיה להם ביטחון, ביטחון אישי, ואם הם זכאי חוק השבות, ואני חוזרת לבעיה שעלתה לפני חודשיים, השאילתה ששלחתי לשרת הפנים, אנשים רוצים לבוא לכאן לארץ, יש לה שם עדיין נכון להיום עבודה, יש להם בית, יש להם נכסים והם רוצים לבדוק מה יש פה והם רוצים שתהיה להם אזרחות ישראלית, אבל הם יממשו ויעתיקו את מקום המגורים ויהפכו את ישראל למקום שהוא מרכז החיים שלהם לא בשלב הזה, בשלב הבא, אבל האזרחות הישראלית נותנת להם ביטחון. ואז הייתה בעיה שאנשים, כל אחד שמקבל אשרת עלייה חייב לחתום על טופס והוא מצהיר שהוא מתחייב להעביר את מרכז החיים שלו ולהשתקע בארץ מיד או לתמיד, זה גם חסם - - -

זו הנקודה בנתב"ג.

גם בחו"ל. הטפסים האלה נמצאים בשימוש גם בחו"ל, זה עוצר, זה חסם נוסף לעלייה. אנחנו חיים עכשיו בעידן גלובלי, אפשר להתגורר בישראל ולעבוד בארה"ב או בשבדיה, לא משנה, אין גבולות, העולם דיגיטלי והאזרחות הישראלית נותנת ביטחון לכל היהודים, ואם עדיין משרד הפנים שם חסם ומחייב התחייבות, אנחנו מאבדים מאות אנשים, ואנשים חזקים, חזקים כלכלית ובמעמד סוציואקונומי טוב.

דב, מה אתה חושב על זה?

אני יודע שיש המון אנשים, בתחום ההייטק, למשל אנחנו עובדים עם ארגון בשם - - - ויש המונים שרוצים להישאר פה ובודקים את התנאים. עכשיו שיש להם את היכולת כביכול לעבוד, זה יותר קל, אבל אם לא עושים מאמץ גם ליצור קשר איתם, לבדוק את המעמד שלהם, לעזור להם להיכנס לשוק העבודה וכו', הם שומעים מהחברים שלהם בגרמניה ובמקומות אחרים שכדאי אולי לצאת.

יש לי שאלה לרשות האוכלוסין. כמה תיירים מרוסיה בחודש רגיל לפני המלחמה נכנסו לארץ?

אין לנו את הנתון הזה, אני לא אתן סתם מספר שאני לא מכירה, אבל אפשר להעביר לכם.

כי ההערכה שלי ש-24,000 איש זה קפיצה.

זו קפיצה, בהחלט.

והאם אתם יודעים להגיד שה-24,000 באשרות תייר מרוסיה, הרי יש לכם מעקב נכנס/יוצא, נכון?

אנחנו יודעים להגיד, מהנתונים שקיבלתי עכשיו שמתחילת הלחימה נכנסו מרוסיה 37,000 במעמד תייר, זאת אומרת שיכול להיות שחלקם באמת נכנסו כתיירים ואחרי זה עברו לעלייה, ויצאו כ-17,000.

זאת אומרת יצאנו כ-17,000, שזה יכול להיות שבן אדם נכנס ויוצא נכנס ויוצא? זאת אומרת שיש פה 20,000 איש. כשאתם מדברים על 37 סך הכול זה כולל עולים?

אז אני אומרת, יכול להיות שהם נכנסו במעמד של ב'2 כתיירים ורק אחר כך הם המשיכו לשינוי סטטוס כאן בארץ, אבל בכניסה - - -

לא, אבל ה-37,000 זה לא כולל אלה שבאו עם האשרות.

אבל כולל זכאים?

אנחנו יודעים להגיד באיזה אשרה הם נכנסו.

זכאי נכנס באשרת תייר?

כן.

זאת אומרת הספירה של התיירים כוללת זכאים.

יכול להיות שיש ביניהם גם זכאים, אבל אנחנו יודעים להגיד שהם נכנסו באשרה ב'2.

הוא נכנס תייר, אבל עם סימן מאושר נתיב.

סימון מאושר נתיב שהוא מבחינתך ומבחינת משרד הקליטה, הוא לא מבחינת רשות האוכלוסין, נכון?

גם מבחינת רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין הם הראשונים שמקבלים את האישור לכניסה.

אבל אתם סופרים את זה ב-37,000?

אנחנו סופרים אותם כתיירים, עד אשר הם מקבלים מאיתנו מעמד עולה. לכן הם נכנסים כתיירים ב-2, ומפה המספר של ה-37,000.

הבנתי. כשאת אומרת 37,000 נכנסו ו-17,000 יצאו, זאת אומרת יש פה, כמו שאמרתי, כ-20,000 איש. אתם יודעים מה היקף השהייה שלהם כאן הממוצע?

כעיקרון זה שלושה חודשים, זה האשרה שהם מקבלים.

אבל כשאני תייר אני נכנס ונגיד אני בא לחופש או אני בא לשבוע, או אני בא לנסיעת עסקים, אני בא לשבוע ואני יוצא.

אמרנו, מתוך ה-37,000 יצאו 17,000, זאת אומרת שבמהלך שלושה החודשים האלה - - -

לא, אבל האם את יודעת לתת לי את הפרופיל של ה-20,000 שזה אקראי או שאתם שמים לב שיש אנשים פה שנשארים חודשיים ושלושה.

ה-20,000 שנמצאים כרגע, אלה אנשים שנמצאים מתחילת הלחימה.

אפשר להגיד שמתוך ה-20,000 קרוב ל-6,000 שינו מעמד אצלנו ועוד 1,500 שעדיין לא שינו מעמד, אבל אנחנו יודעים שהם קיבלו את אישור הזכאות מנתיב.

לא, אנחנו מפרידים את זה.

אני אומר שזה כלול בתוך ה-20,000 שנכנסו כתיירים.

20,000 שהם במעמד תייר, לא כאלה ששינו מעמד. שינו מעמד זה משהו אחר, עולים זה משהו אחר.

שינוי מעמד היא לא סופרת.

אני לא סופרת אותם במעמד תיירים.

אני אומר מתוך ה-20,000 מתחילת המבצע, מתוכם שינו מעמד קרוב ל-6,000 ויש עוד 1,500 שאנחנו יודעים שנתיב נתן להם את האשרה והם עדיין תיירים, הם לא שינו.

הם לא כלולים ב-20,000.

מי ששינה מעמד את גורעת אותו מרשימת התיירים?

נכון.

אז ה-37,000 זה נכון להיום או שזה מצטבר? זה מצטבר, לפי מה שהצגת.

כן.

לכן אמרתי, מתוך המצטבר - - -

קודם כל זו שאלה מעניינת, והיא חוזרת לבסיס. מדינה חייבת לנהל את עצמה עם בסיס נתונים. אני חוזר ואומר, להבנתי, ותנסו לתקן אותי, יש לנו כ-23,000 עולים שנכנסו או באשרות או ששינו, מרוסיה ואוקראינה. אין לי תיירים מאוקראינה.

יש.

סליחה, יש לי 20,000 פליטים, בלי קשר ל-37,000. יש 20,000 מאוקראינה שהם לא זכאים, הם פליטים במעמד תייר.

אבל הם אלה שהיו פה לפני פרוץ הלחימה, נכון?

ה-20,000 זה כולל את כולם, זאת אומרת כרגע בזמן נתון יש כ-20,000.

כי בתחילת האירוע אתם אמרתם שהיו בסביבות 20,000, אלה שנמצאים כאן.

זה 20,000 נוספים.

לא, בסך הכול יש פה 20,000, גם אלה שנשארו פה עוד מלפני ה - - -

רק מאוקראינה.

רק מאוקראינה.

אני שוב חוזר לדשבורד כי זה המספר. נכנסו לישראל מאוקראינה ללא זכאות, קרי פליטים, 20,890. אנחנו סופרים את זה רק מתחילת הלחימה. יכול להיות שמה-20,890 שנכנסו לישראל מאוקראינה ללא זכאות, חלקם יצאו, אני לא יודע.

אולי הם יוכלו לומר, ה-37 זה רק לרוסיה.

אז יש לנו 20,000 מאוקראינה, שהם נכנסו ואני לא יודע כמה יצאו. זה מספר, מה שאנחנו קוראים בעגה המקומית פליטים. יש 37,000 מרוסיה ש-17,000 יצאו, זאת אומרת יש 20,000 תיירים שהם שאלה מאוד מעניינת מה הם, כי יכול להיות שהם יצטרפו, אמרתי, הנחת העבודה שלי שהם בסוף רובם יישארו ומתוך רוב אלה שיישארו רובם יהיו זכאי חוק שבות.

אני אומר פה אמירה אינטואיטיבית, אף אחד לא יודע לנתח לי את המספר, אבל אני חוזר ושואל האם המדינה יודעת מאז פרוץ הקרבות את נתוני הבסיס שמטופלים ואני אשמח לדעת מרשות האוכלוסין שתי שאלות פשוטות. אחת, אם אני מבין שיש לנו קרוב ל-21,000 פליטים, אנשים שנכנסו מאוקראינה ללא זכאות, כמה מהם יצאו? זו שאלה מעניינת. ולגבי התיירים שאתם סופרים, 20,000 תיירים שנשארו, האם אתם יודעים לתת את הפרופיל הממוצע כמה האנשים האלה בארץ, זאת אומרת האם ה-17,000 שיצאו זה אלה – האם אפשר ללמוד מהמספר הזה על מגמת הגירה, עלייה, לא משנה איך נקרא לזה עכשיו של 20,000 איש, שזה בערך סדר גודל כמו העולים שנכנסו כאן.

אתה מדבר עכשיו רק על רוסיה?

כן.

מרוסיה זה כאלה שהגיעו לכאן, יכול להיות שהם רצו לבחון את המצב בארץ. אני יכולה לומר, ואני רוצה לענות לחברת הכנסת, שיש לנו, בדיוק לטובת המצב הזה יש אשרה שנקראת אשרת א'1, שזה תושב ארעי, האשרה הזו ניתנת לזכאי שבות שעדיין לא רוצים להעתיק את מרכז החיים שלהם לישראל. אני חושבת שזו אופציה מאוד מאוד טובה בשבילם לבחון את החיים כאן בארץ ואחר כך להחליט אם הם רוצים להפוך לעולים ולממש את הזכויות שלהם.

כמה א'1 יש לכם בשלושה חודשים האחרונים מרוסיה?

אני לא יודעת לתת לך את הנתונים, אבל אני יכולה להגיד לך שבמרכזי הקליטה, ככל שהיו לנו איזה שהם חסמים מבחינת מסמכים, או בעיות כאלה ואחרות שלא יכולנו לתת מעמד עולה, אז נתנו מעמד א'5, שהוא גם תושב ארעי, עד אשר אותו אדם יכול להסדיר את המעמד שלו פה כעולה.

ומה קורה להם כשהם רוצים לחזור לכאן?

אשרת א'1 ניתנת כל שנה, זאת אומרת כל שנה מאריכים. ברגע שהם רוצים להגיע לפה הם עושים עלייה.

הם היו פה למשל חצי שנה, יצאו לארץ המוצא ורוצים כעבור שנתיים לעשות עלייה.

אין לזה שום קשר, אין מניעה.

הם סתם קונים כרטיס ומגיעים? מה קורה להם?

לכאורה הם יכולים לקנות כרטיס ולהיכנס כתיירים ולעשות עלייה.

הם יכולים או להגיש בקשה בנתיב ולעשות את כל התהליך בחוץ לארץ ולקבל כאן אשרת עלייה.

לא, יש להם כבר מספר תעודת זהות.

או שהם מגיעים לפה ואז פה אנחנו עושים להם את שינוי המעמד.

למי הם פונים, למשרד הפנים?

כן, למינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה.

א'1 ניתנת על בסיס בדיקה שלנו שאנחנו קובעים את זכאותם ואז בעצם הבחירה היא שלהם, אם להישאר או לבחור ב - - -

והם אחר כך יוכלו ליהנות מהטבות וסל קליטה של משרד הקליטה?

על זה משרד הקליטה יענה. ב-א'1 הם לא מקבלים את סל הקליטה.

ב-א'1 לא, אבל כעבור שנתיים הם מחליטים שהם כן רוצים לעשות עלייה, נכנסים כתיירים, אבל בעצם ניגשים למשרד הפנים כשיש להם כבר מספר תעודת זהות שניתן להם לכל החיים והם רוצים לשנות סטטוס לעולה, מה קורה להם?

הם נכנסים למסלול קליטה של עולה עם כל המעטפת.

אבל הם לא זכאים לשום סל קליטה, לכלום.

למה לא?

זו השאלה, למה לא?

לא, אם הם נכנסים למסלול קליטה כעולה הם זכאים לקרן נמלטים. שוב, חצי שנה קדימה יכול להיות שקרן נמלטים כבר לא יהיה, אבל סל קליטה וכל ההטבות שעולה מקבל הם מקבלים.

חבר הכנסת לשעבר כלפון, קודם כל שוב אני מברך אותך שהצטרפת לדיון. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל תודה על הדיונים הבוקר, לך היושב ראש, ידידי, צביקה, והנהלת הוועדה, אתם מנהלים דיונים מאוד חשובים שהתחילו בחודשים האחרונים והמעקב הזה מאוד מאוד חשוב. אני רוצה דווקא להתייחס לנקודה הספציפית הזאת של התופעה שאתה עלית עליה עכשיו, בצדק רב, צביקה, זה תופעת אנשים שמגיעים לארץ מחו"ל ועוד לא מתכוונים להשתקע בה ולכן הם נכנסים עם אשרת תייר והם זכאי שבות. זו תופעה שהיא לא חדשה מהחודשים האחרונים עם המלחמה באוקראינה, זו תופעה שאנחנו שמנו לב אליה כבר כמה שנים, היה את זה בקורונה גם וגם לפני כן.

כנראה שהיום האנשים לא רוצים מיד לעלות לישראל, הם רוצים לנסות, זה גם תקופות של כמה שנים. בשביל זה נוצרה האשרה הזאת של א'1, שלצערי הרב אין הרבה שימוש בה, אם אני לא טועה, אז בדקנו את הנתונים ולכן הגשתי אז הצעת חוק לשדרג את א'1 ולמסד את זה. זו הצעה שאני מקווה שהיא תמשיך. היא הייתה בוועדת שרים לפני שלושה שבועות ואני מקווה שהיא תמשיך להתקיים ולהתקדם פה.

צריך שינוי חקיקה בשביל זה?

התלבטנו בעניין הזה, אבל לדעתי כן, כי הכוונה זה לא רק לשדרג את א'1, זה גם הנפקת כרטיס זכאות בחול לארץ ליהודי התפוצות שהם זכאי שבות במשרדי הסוכנות היהודית. ג'וש גם מכיר את ההצעה הזאת, למעשה למסד את העניין הזה של תעודת זכאות, לעלות לישראל שאליה נצמיד אשרה, סוג של א'1, אשרה משודרגת, ולמעשה כל מי שרוצה להגיע לישראל, אבל עוד לא להשתקע, לא להתחייב, סוג של אנחנו רוצים לנסות, אז הוא יוכל להיכנס, לא תהיה לו יותר את המגבלה של שלושה חודשים או של שישה חודשים של ב'2, של אשרת תייר, הוא יוכל להישאר פה הרבה יותר זמן. אנחנו אז דיברנו על בין שלוש לחמש שנים.

אשרת א'1 ניתנת עד חמש שנים.

עד חמש שנים. ולהיות בין לבין. אנשים עובדים עדיין בחו"ל ועדיין לא יודעים אם הם יישארו פה בארץ, העולם התקדם, אנחנו בכפר גלובלי וזה לוקח את זה בחשבון, וזו בדיוק התופעה לדעתי של כל המספרים שעברנו עליהם של 20,000 שבאו מרוסיה, הם נכנסים לקטגוריה הזאת ולכן זה חשוב מאוד.

ואני חושב שגם ההערה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי מאוד נכונה. המשנה למנכ"ל, אולי תעזור לנו, לגבי הזכאות לאחר מכן לכל התנאים, מי שבסוף משנה סטטוס ועולה לישראל אני כן זוכר התניה שהייתה בעבר שמי שהיה בישראל 18 חודשים ברציפות עלול לאבד חלק מהזכויות כשהוא עולה לישראל. הייתה התניה כזאת בעבר, מי שהיה פה פיזית 18 חודשים לא יקבל את כל סל הקליטה ולא את כל הזכויות. זה גם משהו שצריך לוודא, אני לא יודע אם זה עדיין קיים.

זה במצטבר, לא ברצף.

נכון, את צודקת, ולכן זה גם משהו שאולי היה נכון פעם לקבוע דבר כזה, אבל נראה לי שהיום בעולם היותר מודרני, שאנשים, שוב, חיים בין מדינות ובין עולמות, כדאי לוודא שזה לא יהיה קיים יותר. ובכלל כל הרעיון פה זה יותר גמישות בכל מה שקשור להגעה לישראל של זכאי השבות ושל תהליך העלייה שלהם. זה כבר לא זבנג וגמרנו, אתה עולה לישראל ומתנתק לחלוטין ועוזב הכול, היום כנראה שזה תהליך, העלייה זה יותר עניין של תהליך, לפעמים לאורך שנים, וכדאי שגורמי המקצוע וכולנו ניקח את זה בחשבון.

תודה.

ושוב, תודה על הדיונים החשובים הבוקר, ידידי היושב ראש והנהלת הוועדה.

אני רוצה לסכם את התמונה שכאן ואני אבקש התייחסויות לדיון הבא. יש לנו כ-23,000 עולים עד היום, זה במספרים גסים, יש לנו כ-11,000 מרוסיה, 12,000 מאוקראינה, פחות או יותר. הנחת העבודה שבשוך הקרבות 12,000 מאוקראינה, אני מבין שזה לרוב נשים וילדים.

הרוב המוחלט.

זאת אומרת שכאן ישראל צריכה להיערך כנראה לתוספת של עוד היקף - - -

אנחנו מעריבים בין 4,000 ל-3,000 גברים בתום המלחמה.

אז זה העולם האוקראיני שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם הוא מוצה או לא מוצה. אני אשמח לחלוק איתכם, אני למשל קיבלתי את התנאים ששווייץ קולטת אנשים, בצורה מאוד בסיסית, מסודרת, אני אעביר לכם את הלינק, תראו מול מי אנחנו מתחרים ואיך אנחנו מתחרים. אני שומע שיש בפולין התחלה של קושי של אנשים שהגיעו, אני מניח שיש זכאי חוק שבות שעזבו את אוקראינה ולא הגיעו לכאן וצריך לעשות מאמץ במקומות האלה. זה עולם אחד.

רוסיה, יש לנו 11,000 שהם עלו, יש לנו backlog של כ-10,000 איש שחייבים לטפל בו וחייבים לטפל בו אחרת. יש לנו בדשבורד עוד 26,000 מרוסיה שמילאו טופס עלייה ועוד 10,000 מאוקראינה. מישהו יכול להגיד לי מה זה אומר 'מילאו טופס עלייה'? מה זה הנתון הזה?

הנציג של הסוכנות לא נמצא פה.

איפה ג'וש?

הוא בטח בחוץ.

אני יכול להגיד, אדוני היושב ראש, ממה שאני מכיר, זה בעצם אנשים שמתעניינים. יש אנשים שיוצרים קשר טלפוני למוקד של - - -

הם הביעו את כוונתם לעלות, הודיעו שהם פוטנציאל עלייה. הם עוד לא התחילו את כל התהליך, לא נפתח להם עדיין תיק.

מי פותח להם את זה?

כשהם פונים בפנייה ואומרים מתכוונים, אז הפנייה היא אלינו, אנחנו פותחים את התיק, מבקשים את המסמכים ומתחילים לגלגל את התהליך.

זאת אומרת ה-26,000 ברוסיה לא קשורים ל-10,000 בתור שלו?

נכון.

ו-10,000 באוקראינה, כתוב.

אמת.

ומי שמנהל את זה היא הסוכנות ולא נתיב.

הסוכנות מול נתיב, בוודאי עם נתיב.

נכון, בשיתוף פעולה.

הבנתי, אז יחד יש לנו עוד 37,000 כאלה והמעגל השלישי, מה שנאמר פה, זה למעלה מ-100,000 פניות מהמדינות האלה בשלושה החודשים האחרונים. ועל זה אני מוסיף 20,000 תיירים, או למעלה מ-20,000 תיירים שנמצאים פה בארץ ואני מוסיף שלהערכתי היקף התיירים יילך ויגדל. אני מבין שתיירים, אף אחד לא מסתכל, לא מטפל, לא רואה בזה כפוטנציאל עלייה?

לא, ממש לא. אנחנו רואים אותם כפוטנציאל, לכן אנחנו תגברנו את מוקד הגלובל שלנו, מוקד השיחות, 24 שעות ברוסית ואוקראינית חינם מהארץ וגם משם, אנחנו עושים פעילות מאוד אינטנסיבית ברשתות החברתיות, מפרסמים כמעט בכל מקום את המספר של המוקד ואנחנו באמת רוצים להגיע לאנשים האלה, אבל אלה אנשים שנכנסו בתוך הקהילה, אין לנו קשר איתם, אין מספרי טלפון. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה כמה שיותר לפרסם ולפרסם גם את האופציות, שיש להם אופציה להשתקע פה, אבל קשה לי להאמין שהאנשים האלה, אם הם זכאים או אם יש להם משפחה בארץ, שהם לא יודעים שאפשר להתקשר לסוכנות, לנתיב, לעשות go no go.

לא, אני חושב, כמו שחברת הכנסת מזרסקי אמרה, עתותיהם בידם, יכול להיות שגם הם במצב כלכלי שמאפשר להם את אותה גמישות. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל את כל העולים ולשאוף ולקוות שכולם יגיעו, אבל זו האליטה שבאליטה, שמגיעים עם נקודת התחלה אופטימלית של הון, של מקצוע, של יכולת תעסוקה, של יכולת השתלבות יותר קלה בעולם התעסוקה. אלה האנשים שאומרים: אתה יודע מה? אני אפילו לא צריך ביטוח רפואי, אני יודע להסתדר לבד בעולם הזה.

אני רוצה לתת פה, כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון הזה ולעבור לדיון הבא, אני אומר לכם שהיקף העלייה הפוטנציאלי הוא גדול ממה שאתם מתכננים. אני חושב שאנחנו צריכים להיערך ליותר מ-45,000 איש עד סוף השנה, אני חושב שחייבים לפתור את הבעיה של ה-backlog והסיפור שהצלחנו להגדיל בשני קונסולים בשלושה החודשים האלה - - -

אני רוצה להוסיף. עכשיו הסתיים קורס שליחים קונסולריים ואנחנו הולכים להגדיל את זה בכמות עוד יותר גדולה, לפחות עד עשרה.

למה לא עושים 50?

היכולת הפיזית של להכניס לשם כמות כזו של דיפלומטים ישראליים.

הבנתי, אבל הסיפור הזה של ה-10,000, מדינת ישראל צריכה לפצח אותו אחרת, זה לא להגיע לירח, זה אירוע הרבה יותר פשוט. לא יכול להיות שאנשים ימתינו שמונה חודשים אם הם רוצים להקדים את זה. אם מישהו אומר שלא מתאים לו לעלות עכשיו במאי, הוא מתכנן לעלות ביולי הבא, אז בסדר, הוא מתחיל עכשיו את התהליכים כי עתותיו בידיו, מצוין, אבל אם אנשים רוצים להגיע ולא מצליחים להגיע זה בעייתי.

אני מבקש לעשות דיון בדלתיים סגורות לאחר מכן עם חברי הכנסת. אני מבקש גם סיכום שלכם, בנושא של הטיסות, שלדעתי הוא צוואר הבקבוק העיקרי, ואני אשמח לקבל מאנשים, אני אגיד לך גם מי עוד צריך להזמין.

נושא התיירים, אני מבקש מכם לחשוב עליו ולישיבה הבאה לנסות ללמוד אותו, להבין אותו ולתת לנו איזה שהיא הערכה, מה אתם מעריכים, יכול להיות שהתיירים האלה זה עורבא פרח, אני סתם רואה דברים מהותיים במשהו שלא קיים, והתיירים האלה, כמו שהם נכנסו ייצאו ואין פה דבר משמעותי לישראל. אבל היקף התיירים שנשארו כאן נכון לעכשיו הוא בהיקף העולים ולהערכתי אנחנו חוצים את הקו שיהיו יותר תיירים מעולים ממש בשבועות הקרובים.

אדוני היושב ראש, אני קודם כל רוצה לברך אותך על הדיון החשוב הזה ביום חמישי בבוקר, לא מובן מאליו, וגם כמובן את ידידי יום טוב שבעצם התחיל את הדיונים בוועדת המשנה בראשותו לפני מספר חודשים. אני מסכים לחלוטין עם ג'וש שאנחנו באירוע היסטורי ויש לנו פה הזדמנות אולי בלתי חוזרת לקלוט כמות מאוד משמעותית של עולים, גם מאוקראינה וגם ממדינות המעטפת.

אני אמרתי עוד בתחילת האירוע שבעיניי הפוטנציאל ברוסיה הוא הרבה יותר גדול מאשר הפוטנציאל באוקראינה, גם מספרית וגם מהותית. יש לי תחושה, גם במספרים, אנחנו מדברים על שישה מיליון אנשים שעזבו את אוקראינה והקהילה שם מונה בסביבות 200,000 איש ובמספרים האלה, יש לי תחושה, ושוב, אני מאוד מעריך את העבודה של הסוכנות ושל נתיב ושל משרד הקליטה, אבל איכשהו במספרים האלה אנחנו לא באירוע ואנחנו לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שיש כאן וגם מפספסים את ההזדמנות.

כמה בסך הכול יש באוקראינה, 40 מיליון?

43 מיליון היו לפני פרוץ המלחמה.

זאת אומרת יש סדר גודל של כ-15% פליטים.

נכון.

זאת אומרת לפי חשבונאות סנדלרים הזאת אם הפרופורציה זה 30,000, אנחנו יירטנו 12, זאת אומרת אנחנו ב-50% מהפוטנציאל. למרות שאני לא יודע אם האזורים היהודיים זה האזורים שמהם יצאו.

יש עוד אזורים שהם מחוץ לקרבות, כמו שאמרת, כמו אודסה ודניפרו.

ששם רוב הקהילה.

וגם בקייב כמובן. אני כרגע מתעלם מהבעיות בקליטה עצמה כאן ויש המון בעיות בקליטה, שזה גם נושא של שכירות ותעסוקה ושילוב ילדים במערכת החינוך ועוד, אבל איכשהו ברמת המדיניות שלנו, ברמת המקרו, אנחנו חייבים להציע לאותם עולים שיש להם היום אופציות, הם יכולים להמשיך למדינות אחרות והם ממשיכים למדינות אחרות, אנחנו חייבים להציע להם אופציה בנושא של דיור ותעסוקה, כשהאופציה היא סבירה לעומת האופציות שהם מקבלים היום במדינות אחרות. כאן יש לי תחושה שאנחנו מפספסים, אבל חשוב שאנחנו נמשיך את הדיונים ונעשה ביקורת ופיקוח על עבודת הממשלה כדי לשפר את הנושא הזה, תודה.

תודה רבה. בבקשה.

שוב, מצטרפת לחבר הכנסת בליאק, תודה על הדיון, לא מובן מאליו, תודה שאתה ממשיך מה שיזם חבר הכנסת לשעבר כלפון.

כן, וחבר הכנסת כלפון, אני מבקש שתלווה את הדיונים האלה באופן רציף.

כן, מי שמכיר את הנושא מבפנים, לקלוט עלייה זה מקצוע וזה תחום בפני עצמו, זו באמת התמחות להבין את כל התהליכים ואת חוק השבות. לצד אלה שציינתי, שיש אוכלוסייה חזקה שרוצה להגיע לכאן, יש גם אנשים זכאי חוק השבות שאין להם יכולת כלכלית ובגלל המתנה ועיכוב בבדיקת המסמכים שלהם הם נמצאים במעבר הסטטוס, כשחלק אפילו חוזר מפה. מי שעבר בדיקה ראשונית אצל קונסול, למשל ברומניה או בפולין, שכבר יצאו מאוקראינה, הגיעו למדינת מעבר והגיעו לישראל ונמצאים בבתי מלון, ומעניין לדעת מה המספר של האנשים האלה, שיוצאים למדינות אחרות כי לא הצליחו להוכיח את היהדות, או לא הצליחו להביא מקור של המסמך שהתבקשו להמציא לנתיב.

יש גם אנשים כאלה וצריך לחשוב איך אנחנו תומכים, איך אנחנו מנגישים מידע לאנשים שנמצאים במעבר, אלה שמגיעים מאוקראינה ונמצאים במדינות מעטפת, רוסיה וגיאורגיה, יכול להיות שיוצאים למדינות האלה, יוצאים לבלרוס, איך אנחנו מנגישים את המידע, לפי מסלולים, מי שמעוניין במסלול אשרה א'1, מי שמעוניין בעלייה סופית. כשנכנסים לאתר של הסוכנות היהודית אין מידע מדויק. נכנסתי בכוונה לבדוק, אין את המסלולים האלה, יש מסלולים של תכניות, תכניות ייחודיות לצעירים ו – אבל מה סדר הפעולות שצריך לעשות, אין מידע ברור.

כל מה שקשור לבדיקת זכאות וכל מה שקשור לקבלת אשרות עלייה אני מציע להיכנס לאתר נתיב ב-gov.il ותוכלי לראות, גם ברוסית, גם באנגלית.

מעולה, תודה רבה. אנשים יודעים שיש נתיב, שיש אתר של נתיב, נכנסים? בגלל כמות הפניות שאני מקבלת אז אני שואלת איפה יש מידע כדי להפנות את האנשים.

שוב, יש גם מידע בסוכנות, גם כל פנייה לסוכנות או למשרד הקליטה הם יודעים להפנות.

מהאתר של הסוכנות יש קישור מעבר לאתר שלכם?

גלובל סנטר יודעים להפנות גם לאתר של נתיב, בדיוק כמו כשפונים לנתיב אנחנו גם מפנים להמשך התהליך גם לאתר של הסוכנות, גם לאתר של משרד הקליטה. בעצם כל המעגל הזה הוא סגור וארגונים מפנים אחד לשני להשלמת התמונה.

רק כשהם מגיעים לאחד הארגונים, אין מידע. למה אני אומרת? מכמות הפניות שאני מקבלת אני לפעמים אומרת למה פונים אליי, כי זה בן אדם שלא מצא תשובות במקומות אחרים והם נאלצים לפנות לחברי כנסת.

טטיאנה, אני מציע להפנות כל מי שפונה אלייך ורוצה עזרה לגלובל של הסוכנות, למרכז הגלובלי, אנחנו יודעים להפנות אותם או למשרד הקליטה או לנתיב, או להציע להם תכניות בארץ, מ'מסע' ועד נעל"ה, הכול נמצא שם, זה המוקד המרכזי שכל הארגונים עוברים דרכו. יום טוב מכיר מצוין, הוא ביקר שם לא מעט פעמים, הכול בשבע-שמונה שפות, כולל אוקראינית, כולל רוסית, שיחה חינם גם משם וגם מפה. אני אשלח לך את הלינק ואת יכולה להעביר את זה לכל מי שפונה אלייך.

בסדר גמור, תודה.

אני רק מבקש להעיר הערה אחת, שצריך להרים את הדגל כבר עכשיו. הסוגיה של הדיור עלולה להביא אותנו למצב שבו אנחנו מעמתים את העולים החדשים מול האוכלוסייה הישראלית שמחכה לאותן דירות ומתמודדת על אותו מחסור בדיור. אם לא יתחיל לחץ מפה על הממשלה לייצר פתרונות דיור מהירים מאוד באמצעות קרוונים, בנייה קלה, אנחנו נימצא בבעיה ושוב יהיה מצב בתוך החברה הישראלית מתח, מה פתאום הם מקבלים ואנחנו נשארים בחוץ?

תודה רבה. לפני שאנחנו נועלים את הדיון הזה אני רוצה לבקש מרשות האוכלוסין לתקן, אם אני מבין, את הדשבורד הלאומי. אותנו לא מעניין כמה נכנסו לישראל מאוקראינה ללא זכאות, מעניין אותנו כמה שוהים בישראל מאוקראינה ללא זכאות, אלה שנכנסו מתחילת הקרבות. זאת אומרת אם יש לי אנשים שנכנסו ויצאו, זה לא מעניין אותי. אלה שיצאו, אני לא צריך לספור אותם.

אבל כל יום נכנסים.

אין לי בעיה, השאלה אם מי שנכנס יוצא.

לא בהכרח.

להערכתי הרוב או הרוב המוחלט לא יוצא, אבל אם יש כן אנשים שיוצאים אנחנו צריכים את המספרים נטו בשביל להבין, המספרים שצריכים לשרת את ההבנה שלנו. אתם נותנים לי רק מי שנכנס. אותו דבר בתיירים, כשאתם אומרים לי נכנסו 24,520 תיירים מרוסיה אז השאלה אם זה נטו או ברוטו. אני רוצה את השוהים במעמד תיירים מרוסיה מאז תחילת הקרבות, זאת אומרת כמו שאמרת לי, ה-37,000 מינוס 17,000 זה נורא מבלבל.

אני לא מודד פה תיירות, כשאת נותנת לי כאן את הנתון אני מסתכל על זה בראייה של בסוף כמה ישראל קולטת אנשים, קולטת עלייה. יש בה אנשים שהם במעמד תייר כפליטים, יש בה אנשים במעמד תייר, כמו שאמרתי לכם, מרוסיה, שאנחנו לא מפצחים את המספרים האלה, שזה הולך להיות המספר הכי גדול כאן ולא ברור אם כן הם פוטנציאל עולים, לא פוטנציאל עולים ולכן המספר הזה הוא קריטי לדעת כמה בנטו. יש לכם את הרשימה של כמה נכנסו מרוסיה ברמה השמית בשלושה חודשים האלה, נכון? לא? בן אדם שנכנס ויוצא, יש לכם מעקב על נכנס/יוצא, נכון?

כן.

אז מה שאני אומר, תנו את המספר נטו. מי שיצא, תייר שנכנס ויצא לא קשור לדיון פה, זה למשרד התיירות. תייר שנכנס ולא יצא, הוא מאוד מעניין אותנו. לכן אנחנו חייבים לעבוד עם נתוני גלם, אני ממליץ להשביח את הדשבורד.

לעניין הדשבורד, תעשו שוב בדיקה בכל המספרים החופפים, אבל תחלקו את זה בצורה פשוטה, תנו את הזכאים, מי שעלה באשרות והזכאים במספר אחד, תנו תיירים שהם לא במספרים האלה במספר שני, תנו את הפליטים מאוקראינה במספר שלישי, כך שהמדינה כל הזמן תדע כמה אנשים נכנסו. כי כשאתה מדבר על מצוקת דיור, או כשאתה מסתכל על נתונים של עבודה או כל מיני נתונים כלליים, אנחנו לפעמים לא מפרידים בין הסטטוסים, אבל אנחנו צריכים להבין לאן המדינה הולכת בהקשר הזה של האירוע של המשבר באוקראינה.

שוב, תודה רבה. אני רוצה לעבור לדיון הבא, אני ממליץ להישאר, אם רוצים, אנחנו נדון על כל הנושא של החסמים בקליטת עולים וזכאי חוק שבות בתעסוקה במקצועות רפואיים. אני לקחתי את המקצועות הרפואיים כבטא-סייט אני חושב שהנושא של מקצועות רפואיים הוא נושא שאנחנו יכולים ממנו ללמוד גם באשר למקצועות אחרים. הנושא הזה מאוד חשוב, אני אשמח שאנשים יישארו וישתתפו.


הישיבה ננעלה בשעה 11:14.